ישיבת מועצה מס 14-15 · קובץ פרוטוקול נגיש

פ ר ו ט ו ק ו ל

ישיבת מועצה מן המניין מס' 14/15 ()1166

מיום רביעי ה' בחשוון תשפ"ה – 06.11.24 בחדר הישיבות בבית התמר

נוכחים:

אלי לנקרי ראש העירייה

יניב חנו סגן רה"ע

סימה נמיר, עו"ד משנה לרה"ע

סטס דינקין משנה לרה"ע

ד"ר אולג צ'רנומוריץ חבר המועצה

ד"ר סוזי שרם כהן חברת המועצה

גבי קדוש חבר המועצה

איטל רייך חברת המועצה

אלי דהן חבר המועצה

דותן ממן חבר המועצה

אורי שיש חבר המועצה

מתן בארי חבר המועצה

סמי שלמה אוחנה חבר המועצה

שמואל פילוס חבר המועצה

חסרים:

בטי סימלמיץ סגנית ומ"מ רה"ע (הודיעה)

יהודה מורדי סגן רה"ע (חולה)

אביאל נחמן רביבו חבר המועצה

משתתפים:

פיליפ אזרד מנכ"ל העירייה

עו"ד דפנה ישראלי היועמ"ש לעירייה

אסי בן חמו גזבר העירייה

דנה זנטי דוברת העירייה

משה זיסו מנהל אגף כספים ותקציבי פיתוח

דודו טובול עוזר סגן ראש העיר (יניב חנו)

אילן חדידה מנהל אגף ביטחון וחירום

פרידה בן לולו מנהלת אגף שירותים חברתיים

אתי וקנין , עו"ס ראש צוות נוער וצעירים:

אנריאט זנו מנהלת מזכירות העירייה, מזכירת המועצה נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

אורחים:

אל"מ שמוליק יחזקאל , מפקד נפת אילת , פיקוד העורף על סדר היום:

1. ראש העירייה:

1.1 עידכונים

1.2 נצ"מ אלי שמול, מפקד מרחב אילת, משטרת ישראל – עדכון ודיווח- לא נכח 1.3 אל"מ שמוליק יחזקאל, מפקד נפת אילת, פיקוד העורף – עדכון ודיווח 1.4 תערוכת "תקומה" מסע אישי וקבוצתי - אגף שירותים חברתיים

2. מזכירות העירייה:

2.1 דחיית ישיבת מועצה מן במניין של חודש דצמבר מ- 4.12.24 ל- 18.12.24

3. גזברות:

3.1 אישור תב"רים – נשלח ב- 3.11.24 מצ"ב

3.2 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס ים סוף 3.3 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס צאלים 3.4 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס גלים 3.5 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס ימין הרצוג 3.6 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי בית הספר – עציון גבר נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

1. ראש העירייה:

אלי לנקרי – ראש העירייה:

אני מתכבד לפתוח ישיבת מועצת עיר מן המניין מספר ,14/15 היום יום רביעי, ה' בחשוון תשפ"ה.

1.1 עדכונים:

בריאות: השבוע נפתח מלר"ד ילדים בפעם הראשונה ביוספטל, אחרי דורות. זה חשוב ביותר. נושא הבריאות אתם יודעים נמצא אצלי בסדר עדיפות מאוד-מאוד גבוה ואני עוסק בזה כל הזמן. היה חשוב לפתוח את המלר"ד ילדים בשיתוף פעולה עם בי"ח שניידר. מדובר על רופאי הילדים הטובים ביותר בישראל שנמצאים כאן כל השבוע, כולל המנהל שלהם, מנהל המלר"ד של שניידר שנמצא פה כל השבוע הזה. נכון, כרגע אין מספיק רופאים כדי שזה יהיה בכל שעות היום, אז הם נמצאים כאן כל היום. הם נמצאים אבל הם לא יכולים לעבוד .24/7 יש פה 3 רופאי ילדים.

חה"מ מתן בארי:

אל תחשיבו כוננות – 24/7 . בסוף המצוקה היא לא בשעות היום, אלא בשעות הלילה, בואו.

אלי לנקרי – ראש העירייה:

המצוקה היא כל היום וכל הזמן. הפוך, בשעות היום, בגלל שיש רופאי ילדים ממילא במחלקות, אז זה פחות בעייתי. ב- 1 בינואר יתחיל לעבוד MRI קבוע חדש באילת, גם זה לא היה מעולם וזה אחרי מאבק מאוד-מאוד גדול ובהשקעות של מיליונים רבים. העבודה על הכנת מחלקת ה-MRI נמשכת חודשים ארוכים, והשתלמות של שנה וחצי של מי שעוסק בזה.

בקרוב, גם בדצמבר תיפתח מחלקת אשפוז יום למתמודדי נפש ויש עוד דברים שמתוכננים. היה כאן ביקור של מנכ"ל משרד הבריאות וגם ביקור של השר. הדברים מתקדמים וכל צעד כזה הוא חשוב מאוד, ועדיין הפערים גדולים ואנחנו עובדים כל יום כדי שזה יקרה. אני רוצה להודות לכל מי שהיה ביום ראשון נגיד תודה כמובן לסימה על היוזמה ולכל אלה שהשתתפו. כל הכבוד. מי שהיה יישר כוח וחשוב ביותר.

חינוך: סיימנו את העבודות לחיזוק בית ספר גולדווטר. השקעה גדולה של יותר מ-30 מיליון ₪ אשר נמשכה על פני שנתיים ויש בית ספר חדש לגמרי, על כל המשמעויות. מסיימים עכשיו את השיפוץ של מרכז המוסיקה, כדאי לכם ללכת לראות את מרכז המוסיקה שעובר שיפוץ מאוד-מאוד גדול ויפה.

תיכון ברובע ,6 ממש עכשיו קיבלנו את האישור הכספי, לצאת לדרך עם בניית בית הספר התיכון ברובע .6 בית ספר יפהפה, מתוכנן מאוד-מאוד יפה. אחרי בית הספר הזה יש את בית הספר היסודי ברובע ,2 ויש את בית הספר למחוננים ברובע 9 ויש את מרכז פסגה ברובע 9 ואת מבנה הצופים ליד האוניברסיטה, ויש את הישיבה התיכונית שמוקמת.

אז יש כאן הרבה מוסדות חינוך ומוסדות ציבור חדשים. אנחנו גם מקימים אולמות ספורט חדשים בכל אחד מבתי הספר, וארנה בקריית הספורט. מי שלא היה מוזמן להיות שם. כי אנחנו לאט-לאט מסיימים שם את העבודות.

1.3 אל"מ שמוליק יחזקאל, מפקד נפת אילת, פיקוד העורף – עדכון ודיווח

אלי לנקרי – ראש העירייה:

נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

בעקבות המצב הביטחוני, שכולנו יודעים שאנחנו עדיין בתוך מצב מתוח וכולם ערים לכך שכמובן גם בעיר אילת. אנחנו חווים הרבה מאוד פעמים, כמעט יומיום.

אני מניח שרובכם מכירים את אל"מ שמוליק יחזקאל, מפקד נפת אדום של פיקוד העורף, את גדי ביטון ואילן חדידה כולכם מכירים. כולם עוסקים בביטחון יום יום, לילה , לילה ומאפשרים לנו גם תחושת ביטחון גדולה וגם ביטחון אמיתי.

בעקבות שאלות שעלו כאן ובעקבות גם שאלות שעולות כל הזמן על ידי תושבים עשינו אתמול שמוליק ואני live עם התושבים. אני חושב שהיה טוב והתושבים קיבלו את התשובות לשאלות שכל הזמן עולות. דנה עדכנה שהיו יותר מ-7,000 כניסות וזה יפה. זה אומר שאנשים מתעניינים וזה טוב. ביקשתי משמוליק להצטרף אלינו היום כדי ייתן לכם תמונת מצב ביטחונית שכמובן נוגעת להגנה שלנו ומדיניות וכו'. ואם יש לכם שאלות כמובן, אז הוא ישמח לענות. בבקשה, שמוליק.

אל"מ שמוליק יחזקאל – מפקד נפת אילת – פיקוד העורף:

קודם כל, ערב טוב לכולם. פעם ראשונה שלי פה בישיבת מועצה.

למי שלא מכיר, אני שמוליק ואני כבר 5 שנים פה מפקד הנפה. הנפה אחראית על המרחב ממצדה ועד אילת ומאילת עד עזה. אני רוצה לסקור בפניכם את השנה שאנחנו עברנו, כי התחלנו את האירוע ב-.7.10 חשוב לי לומר שב-7.10 כשהתחלנו אותו, העיר אילת דיברה על חירום, ואפשר לומר אפילו הייתה ערוכה טוב לחירום הרבה בהובלה פה של הרשות, אבל היא לא הייתה ב- mindset של חירום. בפעם הראשונה שהייתה אזעקה בעיר אילת, התושבים התנהגו אחרת. אפילו אני ראיתי ממש בעיניים שלי ילדים שבמקום ללכת למקלט בורחים הביתה. אני מרגיש תחושות מה שנקרא מבוססות, שהעיר עברה שינוי משמעותי בשנה האחרונה. אנחנו לא רק עיר שמוכנה לחירום, זו עיר שגם יודעת להתמודד עם חירום. בשנה האחרונה עברנו במרחב העיר אילת כ-5 נפילות שהיו לנו פה של פריטים. כל האירועים האלה לא היו לנו לא נפגעים בגוף ולא נפגעים בנפש, וגם למען האמת לאממש פגיעה משמעותית נקרא לזה ברכוש. לגבי בית ספר צאלים, האירוע היה ביום חמישי ובהובלה של הרשות כבר ביום שני חזרנו ללמוד בבית ספר, אז מבחינתי זה מלמד הרבה על יכולת הרשות פה לקחת אירוע ולטפל בו במהירות.

בתחילת המלחמה פגשנו פה בעיקר פריטים שהגיעו מכיוון תימן, וגם היו לא הרבה מכיוון עזה. אנחנו בחודשים האחרונים לא רואים פריטים שמגיעים מעזה לכיוון שלנו, וגם ההערכה שלנו שלא יגיעו בזמן הקרוב פריטים מעזה לכיוון שלנו. עיקר הפריטים שממשיכים לאתגר אותנו כרגע זה מעט מתימן ולא מעט מכיוון עיראק. יש הרבה מאוד ירי מכיוון עיראק למרחב.

אתם שומעים על זה, אתם רואים את זה גם בחדשות. לשמחתנו, אנחנו שמהווים, ואני כמפקד הנפה שאמון ממצדה ועד אילת, כל המרחב שלנו למעשה, שער הכניסה למדינת ישראל וכל מה שמגיע ממזרח או מדרום. ולכן בהכרח זה פוגש אותנו. היום המרחב שלנו ערוך בצורה מלאה בשילוב זרועות חיל אוויר, חיל הים ופיקוד העורף.

אחד הדברים המשמעותיים שעלו אתמול בשיחה עם התושבים, היה שהתושבים שלנו, כשהם רואים את המיירטים, הם חוששים, אפילו אתמול נשמעה המילה חרדה. אני חושב שהצליל הזה, כשאנחנו שומעים עכשיו מיירטים ומטוסים ורואים חיילים כתומים, אני חושב שהדבר הזה צריך להגיד לתושבים היקרים פה של העיר, שמדינת ישראל וצה"ל משקיעים בתושבים של העיר. כשאתם רואים פה את כל המערכות שפרושות בעיר, וכשאתם רואים את כל היירוטים שקורים, תדעו שפה אנחנו נמצאים כדי להגן על התושבים.

אקדים ואענה לשאלה שבטח אתם רוצים לשאול עוד הפעם כמו תושבי העיר, אז למה בעצם אין לנו אזעקות ?

אם היינו מפעילים על כל פעם שיש פה איזה פריט שנמצא במרחב קרוב יותר או פחות אזעקה, בגדול היינו מגיעים למצב שיש שלנו אזעקה כמעט כל יומיים שלושה ולפעמים גם פעם או פעמיים ביום. נכון לעכשיו הממוצע שלנו יושב על אזעקה פעם ב-16 ימים זה נותן לאנשים פה להוריד את סף החרדה. כאשר אנחנו מפעילים אזעקה, הדבר הראשון שאני חושב עליו, זה על הילדים שנמצאים בבתי הספר ועכשיו צריכים לרוץ באמצע יום לימודים, או אנשים שנמצאים פה כל אחד נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

בסופר או בטיילת ולכן, המטרה שלי כמפקד פיקוד העורף פה של המרחב זה להפעיל אזעקה אך ורק כאשר יש איום מוחשי ומידי. זה אומר שמישהו חלילה, חייו עלולים להיפגע.

אם אנחנו רואים עכשיו איזה מיירט שיוצא לכיוון המפרץ ואוטומטית מאות אנשים מתקשרים אליי למה אין אזעקה? אז אין אזעקה כי לא צריך כי כרגע אין איום מוחשי ומיידי. אגב, במידה והוא יהפוך להיות מיידי והפריט הזה מגיע למרחב העיר, אוטומטית אנחנו מפעילים אזעקה וזה כבר קרה. זה בעצם המסר המרכזי שלי אליכם.

פיקוד העורף הוא לא רק אחראי על ביטחון החיים של התושבים, פיקוד העורף, המשימה המרכזית שלו זה לאפשר חיים, וזה מה שאנחנו עושים בעצם. אני חושב שאנחנו עושים את זה די בהצלחה בשנה האחרונה אל מול כמות האירועים הפוטנציאליים שהיו פה בעיר. בסך הכל העיר מתמודדת, העיר ערוכה לחירום, החיים פה ממשיכים.

אלי ואני מדברים כמעט כל לילה על אירועים שקורים פה במרחב. גם חובה שלי כמפקד המרחב פה של פיקוד העורף, כשיש איום שמתקרב לעיר, אז אני גם מעדכן אותו והוא מכיר את זה. כמובן גם את ארגוני החירום שנמצאים פה. אני לא איש בשורות שהאירוע הזה הולך להסתיים מבחינת האיומים על העיר, אבל אני כן איש בשורות שאומר – אנחנו ערוכים היטב. ולכן נכון לעכשיו, מדיניות ההתגוננות במרחב העיר אילת היא ירוקה. החיים פה ממשיכים, פסטיבל הג'אז מתקיים, פסטיבלים אחרים מתקיימים, האירועים שיש היום בערב בקלאב הוטל מתקיימים, ישי ריבו ביום ראשון מתקיים, המסיבות שיש בפארק המים בסוף השבוע הקרוב מתקיימות. בחלק מהמקומות נמצאים אנשים שלנו בתוך האירוע, כדי חלילה אם יקרה משהו, שנוכל לתת תגובה בזמן אמת. אנחנו מצד אחד מוכנים ומצד שני מאפשרים את אורח החיים.

אלי לנקרי – ראש העירייה:

תראו, עולות באמת הרבה מאוד שאלות והרבה מאוד ספקולציות, בין היתר שבאילת נוהגים מדיניות אחרת כדי להגן על העיר כעיר תיירות, כדי לא לפגוע בתיירות לאילת, חד וחלק התשובה היא לא. הביטחון הוא לפני הכל, לפני הכל. אין שום מדיניות כזאת. אגב, לי כראש עיר אין לי שום סמכות להקל. אני מקיים הרבה מאוד הערכות מצב כאן ואצלי, וכמעט פוגש כל שבוע את המפקדים כאן. אנחנו כמובן מתעדכנים כלהזמן גם טלפונית, כל הזמן, ממש כל הזמן. אבל ההחלטות האלה הן החלטות של פיקוד העורף בלבד. המדיניות, מדיניות ההתגוננות היא של פיקוד העורף.

לי מותר כראש עיר רק להחמיר, לא להקל. כלומר, כשהמדיניות היא כזאת ואני חושב שזאת מדיניות מקלה, אז מותר לי להחמיר. עשיתי את זה פעמיים בלבד במשך כל תקופת המלחמה. פעם אחת במקרה של צאלים, כשהחלטתי, למרות שאפשרו, אני אמרתי – אנחנו מפסיקים את הלימודים ופעילות בבתי הספר, עד שאני מקבל תוצאות של תחקיר שביקשתי שפיקוד העורף והצבא וכולם וחיל האוויר יעשו. אירוע שני היה מזל גדול, זה היה לא מזמן, כשהחלטתי לא לקיים את מופע הסליחות של ישי ריבו. באותו לילה יצא מיירט מחיל הים, סמוך לחוף הדקל, בשעה של האירוע.

חה"מ סמי שלמה אוחנה:

אני אומר עוד פעם, לא שאני בא מהעולם הזה, רק הערכות מודיעין לא שמענו ממך, לא שיש פה התראות בגבול ירדן, גבול מצרים. נכנסים לפה כמעט 2,700-2,800 ירדנים. האירועים בכביש הערבה הם לא תוצר של איזה משהו שבא מרחוק-רחוק. צריך לבדוק את הדברים האלה.

אל"מ שמוליק יחזקאל – מפקד נפת אילת – פיקוד העורף:

אין ספק שאנחנו נמצאים פה בתקופה מאתגרת. לפני זמן קצר הייתה חדירת גבול באזור נאות הכיכר, ואני יודע שזה נושא שמעניין פה את האנשים ואנשים שואלים על זה שאלות. אני כרגע נמצא פה, יושב מולך עם כומתה כתומה כמו שאתה נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

רואה, ואני מציג פה את ההקשרים של פיקוד העורף. פיקוד העורף הוא הגוף שאמון על כל הנושא של איומים. אני כן יכול לומר לך, מאחר ואני חלק מהערכת המצב, שאוגדה 80 מתעסקת בזה בצורה יומיומית, יומיומית, כולל כל הנדרש.

התקיים דיון בהשתתפות: חה"מ שמואל פילוס, סמי אוחנה, מתן בארי, דותן ממן אל"מ שמוליק יחזקאל וראש

העירייה.

1.4 תערוכת "תקומה" מסע אישי וקבוצתי – מפוני העוטף - 07.10.24 - אגף שירותים חברתיים.

אלי לנקרי – ראש העירייה:

חברים. כמו שאתם רואים כאן, מוצגת כאן תערוכה מיוחדת, "תקומה". יש כאן סיפור של מסע אישי וקבוצתי שתיכף תשמעו כמובן את כל הסיפור מפרידה ומאנשי הרווחה שנמצאים כאן כולם. אנחנו הצגנו את התערוכה בבית פיליפ מוריי כאשר קיימנו את הטקס לציון ה-.7.10 היו מאות אנשים שנכחו שם וגם ראו את התערוכה המדהימה הזאת.

בתקופת החודשים הראשונים של המלחמה, החל מה-7.10 ביום שבת, כבר אז התכנסנו כאן בשעה 08:30 בבוקר ביום שבת, גם פרידה הייתה ביניהם, כי התחלנו להבין שאנחנו באירוע אחר לגמרי. והבנו שאנחנו הולכים לקבל פה עשרות אלפים, ונערכנו אליהם, וידענו כמובן בעקבות האירועים, שאחד מהדברים החשובים זה העניין של הסיוע הרווחתי הנפשי.

לכן, האגף לשירותים חברתיים שלנו, שהוא פשוט מצטיין ארצי, אני אומר לכם את זה באחריות מאוד גדולה, עשו כאן עבודת קודש מדהימה. בהתחלה הוקמו 3 מוקדים לסיוע נפשי, שהפכו בתוך שבועות אחדים ל-32 מוקדים לסיוע נפשי אשר התפרשו בבתי המלון ונתנו מענה ל- 65,000 המפונים והמתפנים שהגיעו לכאן. הם החזיקו את הכל לבד בשבוע הראשון. אבל כמובן שללא עזרה שהגיעה אחר כך ממשרד הרווחה ומכל בתי החולים בארץ, ממרכזים רפואיים רבים, אי אפשר היה להשתלט על האירוע הזה. וביחד הם עשו כאן עבודה, אני משבח כל הזמן ואומר לכם תודה גדולה.

פרידה בן לולו , עו"ס – מנהלת האגף לשירותים חברתיים:

ערב טוב לכולם ותודה שהזמנתם אותנו. וכמו שאלי אמר, התערוכה שמוצגת פה היא בעצם איזשהו תהליך אישי וקבוצתי שבעצם מתאר את מה שעברנו בתקופה של מלחמת חרבות ברזל והיה תהליך מאוד חשוב לבריאות הנפשית שלנו. כי אנחנו בתקופת המלחמה נחשפנו להמון-המון דברים. ואני ככה בקצרה אומר. קודם כל, אני עובדת סוציאלית המון שנים, ולאירוע הזה אף אחד לא הכין אותי. לא למורכבות שלו, לא להיקף של האובדן והשכול, לא לעוצמה. זה פשוט אירוע שהפתיע את כולנו.

ב-,8.10 אני חושבת בסביבות 06:00 בבוקר כבר קיבלתי הודעה שאוטובוס של כפר עזה בדרך אלינו. והתחילו לצאת עובדים אל המוקדים. ובערב הגיעה כל הקהילה שנשארה מקהילת ניר עוז. מאוד קשה לי. כל פעם כשאני מתארת מה שהיה בלובי, ממש קשה לי. נכנסו 4 אוטובוסים, זה בערך 200 איש ללובי של המלון, ריח של שריפה נוראי נכנס לתוך הלובי. אנשים מפויחים, חלקי לבוש לגופם, עיניים אדומות, בהלם ככה, עצובות מאוד. וגם התחילו ללחוש, ופתאום התחלנו להבין גם את גודל האירוע, את גודל האסון. הם התחילו לדבר על נרצחים, חטופים, ילדים. כאילו אתה מנסה בכלל לקלוט על מה הם מדברים בלובי הזה של המלון. אנחנו הגענו באותו ערב עם צוות של 12 עובדים סוציאליים וניסינו איך שהוא ככה לגעת קצת באנשים. אני חייבת לציין שהתחושה הייתה קשה של מחנק ושיתוק בהתחלה, זאת הייתה ממש תחושה קשה. ותוך כדי העובדים התחילו להתחבר לאט, לאט לאנשים שהם הרגישו שהם צריכים את זה.

אני כמנהלת עמדתי רגע בצד ואמרתי לעצמי – רגע, מה עושים עם הדבר הגדול הזה. עכשיו זה ,200-250 מחר זה יהיה עוד כמה אלפים, ומה אנחנו שירותי הרווחה יכולים לעשות עם הדבר הגדול הזה. וכבר באותו ערב היו לנו כמה תובנות:

אחד, שאנחנו צריכים להחזיק את העסק הזה לבד, כי ייקח זמן כשנקבל סיוע מבחוץ. שנית, המטפלים בעיר הם מעטים, נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

אז חשוב שיהיו חיבורים בין המטפלים. ובאמת, כבר למחרת בבוקר חברנו לנציגי בריאות הנפש בזום. ב-11:30 בבוקר היינו כבר במלון ים סוף והתחלנו להפעיל את המוקדים. וכבר באותו ערב ראינו מלא אנשים שמבקשים לבוא ולסייע.

נכנסו מלא אנשים למלון, ואתה לא יכולת לדעת מי באמת מסייע, מי חלילה יכול להזיק, איך שומרים על האנשים האלה שגם ככה הוצאו מתוך הזוועות האלה והגיעו אלינו, והרגשנו חובה גם לשמור עליהם ולא רק לסייע להם. הקמנו 3 מוקדים ואחר כך 6 ועד יום ראשון שהגיעו משרד הרווחה לסייע לנו, היינו עם 13 מוקדים בבתי מלון שאנחנו הפעלנו לבד, יחד עם גורמי בריאות הנפש של הקהילה, בעיקר של כללית.

הבנו עוד שאנחנו צריכים להקים חמ"ל אשר יאגד את כל המידע מכל המוקדים בבתי מלון. יאסוף את כל מה שקורה, יתווה מדיניות וגם יבין את הצרכים. החמ"ל הוקם במלון רויאל גארדן ותוך כדי הבנייה אחד הדברים הראשונים שעשינו זה לפקח על כל המתנדבים שביקשו להיכנס ולטפל. באינטרנט היה טופס מקוון שכל מי שרצה להתנדב היה צריך למלא ולצרף מסמכים. אם הוא עבר את הבדיקה הראשונית ולאחר מכן, אוריינטציה של שעה וחצי ורק אז התחיל לטפל. תוך כדי הגיעו הודעות מרות, של תושבי אילת שנרצחו וגם לא של תושבי אילת אשר נדרשנו גם להם. אני כל הזמן אומרת אנחנו לא גויסנו, אבל אנחנו קיבלנו צו .8 הוצאנו לעצמנו צו .8 ועבדנו אפילו קצת אולי על אוטומט. כי אם היינו עוצרים רגע ומרשים לעצמנו להרגיש את הזוועות האלה, אני לא יודעת מה היינו מרגישים ואיך היינו מתקדמים. היה מאוד חשוב לנו העובדים בשטח ולכן ניסינו בכל סוף יום לאסוף את העובדים, ולנסות לראות גם איך הם מרגישים.

התערוכה הזו היא בעצם סיכום של כל מה שהם הרגישו בכל אותה תקופה. החוויות היו קשות ועוצמתיות ומלאות בכאב.

ואחד הדברים שגם העובדים קיבלו, זה גם לצאת מהעבודה הסוציאלית הקלאסית, אפשר לחבק יותר ולגעת יותר. כאילו הכל לגיטימי במצב לא נורמאלי. לגיטימי כן ליזום, כן לצאת ולהסתובב ברחבה של בתי המלון. כל העבודה נעשתה בלובי של בתי המלון. אחרי כמה ימים המשרדים הממשלתיים התחילו לבוא בביקורת, איך אתם לא מתעדים את מה שאתם עושים. ואנחנו אמרנו זה לא חשוב כרגע אם קוראים לו משה ומה שם המשפחה שלו, זה בכלל לא רלוונטי כרגע. מה שחשוב קוראים לך משה, בוא תספר לנו, ולא מעבר לזה. ואחרי מספר ימים גם התחלנו לתעד.

חה"מ שלמה סמי אוחנה:

יש איזו תובנה ככה מכל ה-,7.10 מה שעשיתם פה? איזו עתודה של מתנדבים, כל מיני פסיכולוגים למיניהם? היום את לוחצת על כפתור מפעילה חמ"ל, מרכז מידע כזה שאת יכולה באותו רגע לתת מענה לכל מה שאת אומרת פה עכשיו?

פרידה בן לולו – מנהלת האגף לשירותים חברתיים:

תראה, קודם כל, העיר שלנו לא יכולה לתת מענה בעצמה לאירוע בהיקף שהיה. המטפלים המתנדבים מוכרים, הם ידועים והם התייצבו.

אתי וקנין, עו"ס – ראש צוות נוער וצעירים:

אנחנו עובדים עם לשכות מכל הארץ. אני אתחיל בזה ואגיד שבאמת יש לעיר אילת, עזוב את כל התושבים שהתגייסו. אני חושבת שיש לעיר אילת כוח אדם ולשכה לא בגלל שאני עובדת שם, אבל אני באמת חושבת שאף לשכה בכל הארץ, גם הלשכות הכי גדולות לא הצליחו לעשות את מה שאילת הצליחה לעשות. זה בא על חשבון הרבה דברים שלי ושל החברות שלי שיושבות פה, לא ראינו בית. ובאמת התגייסנו, מבחינתי בתערוכה קראתי לזה צו .8 כשהילדים שאלו אותי, אמרתי להם – אבל אמא, את לא חיילת. אמרתי להם – כרגע אני חיילת, המדינה קראה לי וזה מה שאני צריכה לעשות.

היום אין לי ספק שכל מי שיושב פה ועוד בנות בתוך האגף יידעו לתכלל, שלא נדע, את המענה ואת החוסן הנפשי. זה הגיע מתוך מחשבה של פרידה לעשות את זה בחלוקה של בתי המלון, שכל אחת מאיתנו, מהצוות של פרידה, היינו כמנהלות של מרכזי החוסן, קראנו לזה חוסן ולא רווחה, כי יישובי אשכול יש להם את מרכזי החוסן, מקומות שבהם הם מקבלים את המענה הנפשי. אז קראנו לזה חוסן. בעצם הגענו אנחנו אליהם, כשאחת ממטרות העל שהיו לנו, זה לתת להם שליטה.

בואו תשבו ותדברו על זה. לא, כי לקחו מהם כל כך את השליטה ב-,7.10 שפשוט הגענו, אני זוכרת אותי מתיישבת ומחכה נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

שרגע ייתנו בי את האמון. בהתחלה התקשרתי למאיה, אמרתי לה – מאיה, היא עושה לי פה חקירות, מי את, מה את, מה למדת, מה את עושה ? מאיה אמרה לי – אתי, תני לזה הזדמנות, שבי עוד קצת. כי אני לא יכולה לשבת ולא לעשות כלום.

אמרה לי תשבי עוד קצת, רגע. ובאמת נתנו להם את המקום.

ה-7.10 התחיל אצלנו מייד שהתחילו לזרום שמות של חבר'ה שהיו בנובה. פרידה הפעילה את חלקנו כבר בשבת אחרי צהריים כדי לבדוק עם משפחות מה קורה עם הילדים, הגיעו, לא הגיעו, כאילו ממש ניסינו לרכז מי נמצא. אני אתן קרדיט לסוזי שיושבת פה שהצליחה להרים את הכפפה לגבי שורדי הנובה וביחד באמת הצלחנו להרים איזושהי קבוצה שעד היום נמצאת כקבוצה ומקבלת את כל הסיוע האפשרי שאפשר לתת.

בהמשך הגענו ישר, ביום ראשון 08:00 בבוקר שרונה ואני, פרידה אמרה לי – תיקחי את מי שפה, לכי למלון ג'יקובס. ואנחנו שם, ואנחנו מסתכלות אחת על השנייה. בדיעבד, הסבא של אביגיל שהיה שם וצריך תרופות. אני מתקשרת לשכן שלי שהוא מנהל של הסופר פארם, אמרתי לו תקשיב, יש פה מישהו אחרי ניתוח לב, אני צריכה תרופות, אין לו את האישורים, מה אני עושה ? זה כאילו היה בהתחלה – אין מדינה.

אנחנו פשוט היינו צריכים להשיג להם את הדברים הכי בסיסיים, תחתונים למישהו שהיה 48 שעות בכפר עזה בחדר עד שחילצו אותו והביאו אותו לאמא שלו פה. בשעה 22:00 בלילה אני הולכת לביג לקנות לו תחתונים. באמת עשינו וסיפקנו את כל הצרכים הבסיסיים בהתחלה עד שבאמת גם התושבים התגייסו, גם העירייה, נפתחו המוקדים הקונקרטיים ואז יכולנו גם לתת את המענה הפרטני ולתכלל בתוך כל מלון את הצרכים הנפשיים. ברמה הפרטנית וגם המשפחתית, אני חייבת להגיד שחלק מהמקום של לראות, זה לראות צרכים גם קבוצתיים. למשל תוך כדי, ראינו הרבה הורים שלא ידעו מה לעשות עם הילדים, אז עשינו קבוצה להורים, לילדים בגילאים מסוימים, למתבגרים. במקביל עבדנו, אני מתוקף תפקידי כראש צוות של נוער וצעירים, עם המתנ"ס לפתוח את האוהל של העבודה עם הנערים. אני כן יכולה להגיד שהעבודה באמת הייתה קשה.

כל פעם שאני רואה את פיליפ, אני נזכרת. הלילה הראשון, אחרי שהייתי כל היום עם מפוני כפר עזה, סיימתי שם ב-22:00 בלילה, פרידה אמרה – עכשיו הולכים כולנו לקבל את האוטובוסים של ניר עוז. ואני ככה בדיוק בעלייה של מלון ים סוף, האוטובוס עוצר, יורדת מישהי והמשפט הראשון שאני מקבלת – חטפו לי את הילדים. נהייתי לבנה. כאילו אמרתי את זה עוד לא שמעתי כל היום. הסבא אמר לי שהנכדה חטופה. ואני הייתי בהלם. אני זוכרת את עצמי, בן אדם שדי מתפקד, נכנסת למלון לקולגות שלי עם לסת שמוטה. אחרי שדיברתי איתה וקראו לה רננה. היא אמרה לי, אני לא יודעת גם איך היה לה את הכוח בכלל להגיד לי – תקשיבי, אני רוצה שתגידי לפיליפ שאני פה. היא חברה שלו, למדו יחד. אני זוכרת אחרי השיחה איתה נכנסתי וכאילו לא יכולתי להירגע, באתי אמרתי להם – אתם קולטים שיש פה אימהות. אני עובדת ושלושת המתבגרים שלי בבית, ואני אומרת להם – אתן קולטות שיש פה אימהות שהילדים שלהם נחטפו להן. איך אנחנו ממשיכות מפה? בואו תספרו לי. אני חושבת שמאותו רגע, אני יכולה לדבר על עצמי, אבל אני גם בטוחה שגם החברות שלי, אני כאילו הייתי בטייס אוטומט, לא נכנסתי לא לחדשות, אני גם לא חברה ברשתות החברתיות, אז לא ראיתי את כל הסרטונים.

כי אני חושבת שאם הייתי נכנסת לזה, לא הייתי יכולה לתת מענה לאף אחד, הספיקו לי כל החוויות בשקט, וזה היה באמת מאוד-מאוד קשה. בנוסף, אני חייבת להגיד, בשבועיים הראשונים יצא לי לעשות מעט הודעות מרות, אבל חברות שלי שיושבות פה עשו הודעות מרות כל יום, 2-3 הודעות מרות שזה דבר לא פשוט לעמוד מול הורים. התפקיד של השוטר להגיד – הבן שלך נמצא שהוא נרצח. זה יכול להיות 03:00-01:00 בלילה שאנחנו יוצאים למשפחות פה. ממש להיות על אוטומט.

לי ברמה האישית נפל אסימון כשאחד החיילים פה מאילת נפל, מהיכרות של המשפחה, התקשרו אליי, והייתי שם מהרגע הראשון. אז הבנתי שהצבא מבשר להורים. אבל יש גם את החברה, יש גם את האחים, יש גם את החמה ואת הכלה, ואתה שם לבד ואתה צריך לנהל את הדבר הזה, שזה בעיניי מדינת ישראל צריכה כבר לקחת על זה אחריות. דבר נוסף שאפשר היה ללמוד על עובדים סוציאליים בלשכות חברתיות בשונה מקולגות שעבדנו איתם. ההכשרה היא גם היכולת להיות גמישים, גם לא לפחד להסתכל על דברים שלא נפגשנו בהם. גם להישאר עם המטופל. לא משנה, אם אין לנו חדר או קליניקה, כאילו אנחנו יכולים בכל מקום לעשות את זה. ובאמת שאפו לפרידה וגם לחברות שלי לעבודה.

נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

אלי לנקרי – ראש העירייה:

תודה רבה לכם, תודה לכולם שם, תודה רבה.

• חה"מ סטס דינקין – משנה לרה"ע שמואל פילוס, דותן ממן, אורי שיש וד"ר אולג צ'רנומורץ יצאו מאולם

המועצה.

2. מזכירות העירייה:

2.1דחיית ישיבת מועצה מן המניין של חודש דצמבר - מ-4.12.24 ל-.18.12.24

אלי לנקרי – ראש העירייה

דחיית ישיבת מועצה מן המניין של חודש דצמבר שהייתה אמורה להתקיים ב- 4.12 לתאריך 18.12 היות ובאותו המועד תתקיים גם ישיבה מיוחדת לאישור תקציב העירייה לשנת .2025

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :1/14/15

מאושר

• חה"מ ד"ר סוזי שרם כהן יצאה מאולם המועצה

3. גזברות:

אסי בן חמו – גזבר העירייה:

3.1 אישור תב"רים:

תב"ר מס' 1234 – שיפוץ בי"ס צאלים – תיקון נזקי פגיעת כטב"ם

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :2/14/15

מאושר

• חה"מ סטס דינקין - משנה לרה"ע, ד"ר סוזי שרם כהן ודותן ממן - חזרו לאולם המועצה

תב"ר מס' 1252 - הקמת בריכה טיפולית- עדכון סכום התב"ר

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :3/14/15

מאושר

נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

השינוי המבוקש - שינוי בעלי זכות חתימה	בנק	שם ביה"ס
רונית רויטל זגדון ת.ז. ********* יהל מור יוסף דהן ת.ז. *********	דיסקונט 76183	ים סוף

השינוי המבוקש - שינוי בעלי זכות חתימה	בנק	שם ביה"ס
גילה גולן ת.ז.******** בת אל מזרחי ת.ז. ********	אוצר החייל 71056	צאלים

תב"ר מס' 1253 - הקמת מרכז יום טיפולי סיעודי – עדכון סכום התב"ר

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :4/14/15

מאושר

• חה"מ ד"ר סוזי שרם כהן יצאה מאולם המועצה

3.1 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס ים סוף מורשה חתימה שלישי אסי בן חמו ת.ז. ******** בהיעדר אחד ממורשה החתימה

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :5/14/15

מאושר

3.2 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס צאלים מורשה חתימה שלישי אסי בן חמו ת.ז. ******** בהיעדר אחד ממורשה החתימה

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :6/14/15

מאושר

3.3 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס גלים

נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .

השינוי המבוקש שינוי בעלי זכות חתימה	בנק	שם ביה"ס
טליה זריהן ת.ז. ********* לוי ליהיא ת.ז. *********	דיסקונט	גלים

השינוי המבוקש שינוי בעלי זכות חתימה	בנק	שם ביה"ס
יניב חיים ת.ז. ********* ספיר רז ת.ז. *********	דיסקונט 8919	ימין הרצוג

השינוי המבוקש- שינוי בעלי זכות חתימה	בנק	שם ביה"ס
איריס נבו ת.ז. ********* ויקטוריה דדון ת.ז. *********	דיסקונט 514926	עציון גבר

מורשה חתימה שלישי אסי בן חמו ת.ז. ******** בהיעדר אחד ממורשה החתימה

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :7/14/15

מאושר

3.4 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון תשלומי הורים - בבי"ס ימין הרצוג

מורשה חתימה שלישי אסי בן חמו ת.ז. ******** בהיעדר אחד ממורשה החתימה

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :8/14/15

מאושר

3.5 אישור שינוי זכות חתימה – חשבון בית ספר- עציון גבר

מורשה חתימה שלישי אסי בן חמו ת.ז. ******** בהיעדר אחד ממורשה החתימה

התקיימה הצבעה:

פה אחד

החלטה מס' :9/14/15

מאושר רשמה: אנריאט זנו

מזכירת המועצה

____________ ___________

פיליפ אזרד אלי לנקרי

מנכ"ל העירייה ראש העירייה

מועצה מן המניין מס' 5 14/1

נוסח נגיש – למטרות נגישות בלבד.

הנוסח המחייב הוא המקור הסרוק והחתום .