פרוטוקול ישיבות הנהלה מס' 2
| ד"ר גלית שאול, עו"ד חיזקי סיבק, עו"ד גיא ויצלבסקי, יעריב, עו"ד הדס מדליה, עו"ד גלדיס פליישר קרוב, עו"ד שמיל פלג, אדרי חנן, אהובה פאר , מיכל אביחי גאון, אילנה גולן, מידד כלפון, אמיר שילה, נטע אריאלי, הילה עיני, שרון דביר, רון קינן, יוכבד מרגלית | השתתפו |
|---|---|
| יואב בר סלע, גדעון ברי | התנצלו |
| לא השתתפו | |
| עו"ד עמית בן צבי - מנכ"ל המועצה מנשה דוד- גזבר המועצה אלון הימן- מנכ"ל החברה הכלכלית ירונה פוליטי- מנהלת אגף חינוך ד"ר עידית נס ויסמן- מבקרת המועצה והממונה על תלונות הציבור שרית מימון- ע. מנכ"ל המועצה | בנוכחות |
לשכת מנכ"ל המועצה
פרוטוקול דיון הנהלה מס' 2
מתאריך 17.02.2019
סדר יום:
1. דיווחי ראשת המועצה.
2. אישור פרוטוקול הנהלה מספר .1/19
3. אשרור הסכם השכרת מרפאה לשירותי בריאות כללית במתחם קדם, מציג: עו"ד עמית בן צבי,
מנכ"ל.
4. הצגה ואישור פרוגרמה לצרכי ציבור לטובת הליכי הקצאת מקרקעין, מציג: עו"ד עמית בן צבי,
מנכ"ל.
5. מינוי חבר לוועדת המשנה לתכנון ובניה, יואב גיסיס, חבר מליאה מקיבוץ המעפיל, מציג: עו"ד
עמית בן צבי, מנכ"ל.
6. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג: עו"ד
עמית בן צבי, מנכ"ל.
7. הנחיות מרחביות ומסמכי מדיניות, מציג: ארמין אברמוביץ, מהנדס המועצה והוועדה המקומית.
8. טיוטת תכנית "אסטרטגיה בחינוך" – המשך דיון, מציג: יעריב, סגן ראשת המועצה.
9. תב"רים.
1
לשכת מנכ"ל המועצה
1. דיווחי ראשת המועצה.
ד"ר גלית שאול: חברים אני לא יודעת מה לגביכם, ניכר שהזמן עובר מהר מישיבה לישיבה.
במקביל, נפגשנו פעמים רבות בין לבין וניכר, כי כולכם מעורבים בכל הקורה בעמק.
בעומס הרב שאנו נמצאים בו, קורים המון דברים שברצוני לדווח עליהם:
א. מניחה שכולכם כבר שמעתם על ביקור שר התחבורה וצוותו במועצה, חלק מכם גם נכחו בפגישה
זו.
ראשית, תודה לעמית, מנכ"ל המועצה, שהצליח להביא את השר לכאן בזמן כה קצר ולפני הבחירות המקדימות במפלגה, זה היה ביקור מאוד משמעותי.
היו לנו הישגים מאוד גדולים כגון נושא הקמת תחנת הרכבת, שבהקשר לכך ניתן אור ירוק, להמשך תהליך.
אחד מההישגים הגדולים של הפגישה היא ההבטחה שכביש ,444 ייסלל בחלקו הדרומי, בתקופה הקרובה, הליך זה משמעותי לעתיד מזרח העמק.
כמו כן, עלה נושא התחבורה השיתופית- זהו נושא שנמצא על סדר היום שלנו ובהחלט אנו נכנס לפיילוט. עלו נושאים נוספים כבישים חשובים כגון עוקף רופין.
בנוסף, עלה נושא שבילי האופניים- בתאריך ה- 12.03.2019 עתיד להתקיים בבניין המועצה ביקור של נציגי משרד התחבורה. ועדת ההיגוי בנושא זה אמורה לפעול במרץ.
עו"ד חיזקי סיבק: הוועדה תתחיל לפעול בקרוב עם 2 דגשים: האחד, סביב הביקור שיהיה, נתמקד
בחלק הדרומי, בליווי תוכנית אב לאופניים והשני, התוויה של מדיניות שתראה כל תכנית כביש בעמק חפר, תשלב גם שבילי אופניים.
ד"ר גלית שאול: תחום התחבורה מורכב מכמה נושאים, אנו מדברים על מהפכת תחבורה, רכבת,
כבישים, צמתים, שבילי אופניים, תחבורה שיתופית והתחבורה המסורתית היא גם חלק מזה.
נושא קווי האוטובוסים עולה כל פעם על השולחן. ביום שישי האחרון, התוודענו לסכסוך בין נהג קווים לבין היישוב, בו הסיטואציה הביאה את הנהג לכעס תוך פגיעה בביתן השמירה.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: הנהגים לא מורידים את הנוסעים במקום, אני בחילופי מכתבים איתם. הם מתעלמים לגמרי, יש לנו הרבה בעיות עם חברת "קווים".
ד"ר גלית שאול: זוהי בדיוק הנקודה הבאה, ללא כל קשר להתקדמות הנושאים העתידיים, אנו
קבענו בשבוע הבא פגישה עם מנכ"ל קווים.
חיזקי ואני נהיה נוכחים בפגישה. לקראת הפגישה הזו ביקשנו לרכז מגוון נושאים כגון: בקשות של ישובים, תיקון מצב קיים ובקשות תושבים. אנו נדרשים להיערך באופן מיטבי, במידה וישנם נושאים שכדאי וחשוב להציף אותם, זה הזמן לעשות זאת וכדאי לעשות זאת בהקדם.
נושאים שיעלו בפגישה בצורה מרוכזת יש סיכוי שידונו.
עו"ד חיזקי סיבק: לא חייב להעלות נושאים רק מול חברת "קווים" מכיוון שבתחילת חודש מרץ
אנו עורכים פגישה גם עם משרד התחבורה על כל נושא התחבורה הציבורית השוטפת.
ד"ר גלית שאול: נכון. כל מה שלא נצליח לפתור עם חברת קווים בפגישה בשבוע הבא, יועלה
בפגישה זו.
2
לשכת מנכ"ל המועצה
הילה עיני, כפר הרא"ה: בפגישה של התת"ל, הם לא הראו שיפור של הגישה לתחנת אוטובוס.
ד"ר גלית שאול: הילה, אני לא מעוניינת להיכנס לזה, אם יש נקודה שאת חושבת שצריך להעלות
אותה תשלחי במייל / בהודעה טלפונית אלי או אל חיזקי. את לא מתארת לעצמך כמה התייחסויות יש לנושא הזה.
ב. יום האישה הבינלאומי עתיד להתפרס במשך שבוע, יתקיימו אירועים שקשורים בנשים. הפתיחה
של שבוע האישה הבינלאומי תהיה בתאריך ה- 28.02.2019 ותתקיים הופעה של הזמרת קרן פלס.
החלה מכירת כרטיסים, אשמח להשתתפותכם או אם תפיצו את הבשורה ביישובים בכל דרך שהיא. בעיני, יש לכך משמעות גדולה שכן קרן הינה תושבת העמק. במשך כל השבוע יתקיימו אירועים בסימן זה בעמק. כולם מקבלים את אותה חסות, אנו עובדים על כך ביחד.
אירוע השיא יהיה בצעדת עמק חפר, בתאריך ה- ,08.03.2019 יום האישה הבינלאומי. אנו מתכננים לצעוד גם עם עובדי המועצה. בנוסף לצעדה זו ביקשתי שישלחו גם לחברות המליאה הזמנה להצטרף לקבוצה הפותחת את הצעדה. נשמח מאוד שתצטרפו לצעוד עימי ביום זה.
ג. תחילת העבודות, להקמת מעגלי תנועה בצומת הירקות, המעפיל, שדרוג צומת ניצני עוז, צורן
החלו.
בסוף השבוע נשאלתי ע"י התושבים, מדוע אינם רואים את הכלים על הקרקע? הפניתי זאת לארמין והוא השיב, כי הם קיבלו הנחיה להתחיל לעבוד וכעת הם מתחילים להתארגן וייקח כמה ימים עד שהכלים יהיו על הקרקע.
עו"ד חיזקי סיבק: לאחר מכן יהיה אפשר לעבור לשלב הבא של הקמת כיכרות בכביש ,581 בצומת
אליכין.
ד"ר גלית שאול: העבודות בצומת אליכין אמורות להתבצע בחצי השני של השנה.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: למען הפרופורציות, בישיבה שהתקיימה בנושא, עם רני, בשנת ,2005 בדבר כביש ,581 הערכנו שנגיע לטיפול צומת המעפיל, אחיטוב ואמץ בשנת ,2010 זו היתה ההערכה. כך שאנו באיחור של 9 שנים.
ד"ר גלית שאול: הבנתי.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: ככה דברים מתקדמים.
ד"ר גלית שאול: בעוד חודש אנו יוצאים במשלחת לעיר התאומה שלנו, זיגן שבגרמניה. זיגן הזמינו
אותנו לאור חילופי השלטון, הם ביקשו להכיר את ההנהגה החדשה במועצה ולבצע מפגש רב תחומי סביב הנושאים שאנו רוצים לקדם.
עניין ההוצאה הכספית חייב אותי לבחון את ההיענות להזמנה, אך בסופו של דבר, אני חושבת שמערכת היחסים ארוכת השנים עם העיר זיגן, מחייבת להיענות להזמנתם.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: כמה תושבים יש בזיגן?
ד"ר גלית שאול: שאלה מעניינת, אינני יודעת.
עו"ד חיזקי סיבק: הרבה, זה מחוז שכולל ערים.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם:: זה כמה מיליונים.
מנשה דוד: נדמה לי 200 אלף.
3
לשכת מנכ"ל המועצה
ד"ר גלית שאול: המשלחת עתידה לצאת בסוף החודש ותכלול כ- 10 איש, חצי חברי ועדה וחצי
מתנדבים. מחברי ההנהלה יוצאים למשלחת גם גיא ויעריב, חיזקי יהיה מ"מ בעת העדרי ולכן לא יוכל להצטרף. ביקשתי, כי יועלו נושאים לפיתוח העמק ועוד. ביקשתי משגיא שיצטרף למשלחת בכל הנוגע לנושאים הכלכליים. ישנן תוכניות שעוסקות בתכנים ובקשרים יותר רחבים. יש לציין, כי ישנה מטרה לפתח את קשרי החוץ שלנו. הקשר עם זיגן, בלשון המעטה לא מספק, עוד לא הייתי שם, אך כרגע הקונספט הוא יותר של משלחות, שזה בפני עצמו טוב מאוד, אך לא באמת משקף את "ערים תאומות" כמו שצריך להיות: מעורבות, מכניסות כספים ועוזרות במגוון נושאים ותחומים ואת זה אנחנו רוצים לקדם.
גיא, אם תרצה תוכל באחת הפגישות הקרובות לספר ולתאר את ההתקדמות בנושא.
ד. מרלו"ג יד חנה- אינני יודעת עד כמה ישנה ערנות של אנשים לסוגיה שמתרחשת עכשיו סביב
התוכנית, שלדעתי מלווה את העמק במשך 4 שנים ושמרו עליה בסודיות. הנושא עלה לראשונה בישיבה הראשונה שלי בוועדה לתכנון ובניה, כשהמרלו"ג ביקשו הקלה של 4 מטר.
ארמין אברמוביץ: מ-15 עד 36 מטר.
ד"ר גלית שאול: הקלה בגובה לתוכנית קיימת באזור תעסוקה ביד חנה. תוכנית שאמורה לייצר
לישוב ולאנשי האגודה אופק עתידי- כלכלי ולשפר את הכוח של הוועד המקומי. קול צעקה קם שם עכשיו ביישוב כשנושא זה נחשף וכבר התגבשה בו החלטה. היישוב ותושבים מסביב מוטרדים הן מהסוגיות שמועלות וכך שלא ידעו על סוגיה זו קודם לכן, בהתאם לכך, זה מחייב עיסוק מאוד אינטנסיבי שלנו בנושא זה. בימים האחרונים כולנו עוסקים בנושא מול התושבים, אנשי המקצוע ונציגי החברה.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: מה הטענות העיקריות?
ד"ר גלית שאול: החשש העיקרי, שהוא חשש מוצדק צריך לומר, הוא בתחום של תחבורה וזה חשש
שאנו פה ביחד במועצה מובילים אותו וחושבים על רעיונות שהמטרה שלהן היא לפתור ולקדם חלק מזה. כביש 444 כמובן ישפר את המצב מאוד, אבל ישנן כמה פתרונות קודמים שניתנו כמו כביש עוקף שלא יכנס לתוך הישוב ועוד.
יעריב: יחסית לשכונה זה ממש מעליה.
ד"ר גלית שאול: אינני יודעת עד כמה הם כועסים לגבי נושא זה ספציפי, אלא הם כועסים גם על
הרעש ועל כך שהיישוב לא יהיה כמו קודם. צריך לשים את זה על השולחן, יש פה פער בין הרצון של כל היישובים לפתח תעשייה, תעסוקה או מקור הכנסה, לבין הרצון של התושבים לחיות חיים שקטים ושלווים במרקם כפרי. זה פער שצריך למצוא את האיזון בו. לדעתי, ולפי מה שאנו רואים עכשיו, אנחנו נמצאים במצב של הרע במיעוטו, במובן הזה שמה שנבחר זה לא תעשיה מזהמת ולא עושה רעש. מרלו"ג, עם כמות לא גדולה של אנשים, זה אזור קיים ולא חדש. כמו כן, מדובר על גוף חזק כלכלית במשק, שיעמוד בהתחייבות שלו גם כלפי היישוב.
רון פז, כפר מונאש: מי החברה?
ד"ר גלית שאול: דיפלומט. שוב, זה לא דבר שאני תכננתי.
רון פז, כפר מונאש: זה מה שיש כרגע.
ד"ר גלית שאול: כן ואנחנו לא רוצים להרחיק אותו. אני מסתכלת בהשוואה על מועצות אזוריות
חדשות. ככל שלמועצה יש אזורי תעשיה, ארנונה ממסחר ואמצעים נוספים ממקורות התושבים, 4
לשכת מנכ"ל המועצה
צרכי התושבים מסופקים ברמה יותר גבוה, הם משלמים פחות כסף ולכן יש להם השקעה יותר גדולה בחינוך, ביישובים, בתשתיות וכמעט בכל דבר. זה מאוד קל ונוח להגיד בואו נשאיר את זה כמו שהיה פעם, אבל בסוף אי אפשר להשאיר זאת ככה. המועצה שלנו מורכבת מ-%40 ארנונה תעשייתית ו- %60 ארנונת מגורים, זה לא מצב טוב ואידיאלי, על כן צריך לחשוב איך משנים את זה בדרך שהכי פחות תפגע בתושבים. אנחנו מנסים לעשות מהלך, אבל צריך להבין שמה שקרה פה הוא גם משבר אמון. כשהנושא עולה בזמן, אנשים הם חלק מהתהליך. גם התהליך שנעשה בתוך היישוב מול התושבים, בין הוועד לבין האגודה, לבין התושבים החדשים שנכנסו, כל מיני דברים שקרו ולא נעשו בצורה נכונה. על אף שהיתה חשיבה איך לעזור להם, זה לא נעשה בצורה נכונה וזהו קושי שליישוב הוא מאוד משמעותי וחזק. אני מקבלת עשרות הודעות, לכאן ולכאן, צריך לומר. ישנם אנשים מאוד מודאגים, מבוגרים שאומרים "איך אנחנו נחיה? זה הפנסיה שלנו, אנחנו חיים על כמה אלפי ₪ בחודש, זה העתיד שלנו", ויש אנשים שאומרים "מה יהיה עם הילדים שלנו?
איך הם ייסעו פה בשדות".
נטע אריאלי, העוגן: יש שינוי בהחלטה של הוועדה?
ד"ר גלית שאול: לא. הוועדה לא שינתה את ההחלטה שלה ואנו מנסים בכל דרך שאנחנו יכולים כן
לשפר את הנדרש ולטפל בסוגיות שמטרידות. הסוגיה של התחבורה היא סוגיה שלגביה אנו עושים עבודה עם כל היישובים, גם מול משרד התחבורה. הבשורה לגבי כביש 444 היא חשובה מאוד בהקשר הזה. אבל זה כמו כל דבר אחר, גם אזור תעסוקה שיקום בבת חפר ישפיע על הכביש הזה.
אי אפשר להתעלם מזה שסוגיה זו חולשת על כל היישובים, מכיוון שחקלאות היא לא מה שהייתה פעם, בכל יישוב וישוב יש את זה. גם בחגלה וגם בגבעת חיים, ישנן משאיות שנכנסות ליישוב, צריך לקחת את זה בחשבון. זו סוגיה שמטרידה אותנו בימים אלו הרבה מאוד והיא סוגיה לא פשוטה.
ה. כמה מילים על נושאים נוספים שמטרידים אותנו ימים ולילות ואני מדברת על אסדות הגז. פורום
ראשי רשויות בהקשר זה עושה עבודה מאוד אינטנסיבית. האסדה כבר קיימת מול חוף כרמל, כל המאמצים לעצור את הקמתה, לא צלחו.
נטע אריאלי, העוגן: מהו המרחק?
ד"ר גלית שאול: 10 ק"מ, רואים את האסדה מהחוף. מעבר לכך שרואים אותה, זה מדאיג הרבה
מאוד אנשים. ישנו פורום של ראשי רשויות שמתכנס באופן קבוע ועושה רבות. צריך לקחת בחשבון שסוגיה זו מחייבת היערכות גם ליום שאחרי. כלומר, זה לא מספיק להילחם נגד זה, כי זה כבר שם, אלא צריך לעשות חשיבה של מה יקרה בהמשך? איך מנטרים/ בודקים, מהן ההשפעות. זה מחייב אותנו לעבודה מאוד אינטנסיבית ואנחנו ממש בתוך זה.
ו. במקביל, נושא הקמת שדה התעופה בחדרה מזרח, חזר לסדר היום. זו חלופה שמשפיעה גם על
עמק חפר ואנו כמובן מתנגדים לה. אנחנו מצטרפים למאבק של עיריית חדרה ומ.א. מנשה.
האמירה שלהן היא לא שהאלטרנטיבה תהיה עמק חפר, אלא לא באזור בכלל. יש להם אמירה שמתייחסת לפיזור בתוך שדות התעופה הקיימים ולא חלופה במקומנו. הם לא מעלים אותנו כחלופה על סדר היום, לכן אין לנו התנגדות לקחת בזה חלק כמובן.
התקיימה פגישה של מטה המאבק בנושא שדה התעופה. אנו החלטנו לא לעורר את המאבק של עמק חפר כדי לא להחזיר את עמק חפר לשולחן הדיונים, כך שזה לא עולה כרגע. אבל היה חשוב שאנו נתחיל לפעול.
5
לשכת מנכ"ל המועצה
ז. נושא הקמינים וחומר הבעירה מעץ עלה על סדר היום, לאור החורף שאנו נמצאים בו. חומר זה
מסוכן יותר מעשן של סיגריות, זה אחד המזהמים המאוד גדולים. אנו יודעים שעיריות גדולות כמו לונדון הוציאו נושא זה מחוץ לחוק וירושלים הוציאה חוק עזר בנושא. אנחנו החלטנו שצריך לקחת את זה צעד קדימה ועשינו בדיקה סביב נושא זה. התכנון הוא קידום חוק עזר עירוני שלא יתיר את השימוש בחומרי בעירה מעץ. הנושא כרגע נבדק, אני כל יום מקבלת טלפונים בנושא.
זה לא שאלה של מי מתקשר, אלא שיש פה מזהם מאוד גדול ואם עיריית ירושלים שמזג האוויר העיקרי שם הינו חורף, יכולה להרשות לעצמה להוציא את חוק העזר, גם פה ניתן.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: יש חוות דעת של משרד הבריאות?
ד"ר גלית שאול: יש. צריך להבין, כי סוגיה זו אינה רלוונטית רק לעמק חפר אלא להרבה מאוד
רשויות בארץ. מה שכן ברור פה, שכרגע הסיטואציה היא שבכל יום נבנים עוד ועוד קמינים, לכן ככל שנעשה את זה כמה שיותר מוקדם זה יעצור את התופעה בזמן ויאפשר התמודדות איתה. אם בכל בית היה קמין לא היינו יכולים לעשות זו. ישנן גזירות שהציבור לא מסוגל לעמוד בהן.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: חוק העזר יאסור את זה באופן מוחלט? או יאסור תוספת של מה שלא היה קיים?
נטע אריאלי, העוגן: חוק העזר של ירושלים אוסר.
ד"ר גלית שאול: אוסר לגמרי, גם אנחנו חושבים לאסור לגמרי.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: מצדי שיאסור, זה לא שאני...
ד"ר גלית שאול: זה לא עניין של בעיה או לא, זה להגדיר תאריך ומעבר לזה נצטרך...
עו"ד עמית בן צבי: יהיו הוראות מעבר.
ד"ר גלית שאול: אנחנו כרגע בוחנים את זה אבל צריך לקחת בחשבון שנושא זה נמצא על סדר
היום.
יעריב: לידיעה, מבחינה סביבתית זה יותר גרוע מהגז וכמובן אסדת הגז.
נטע אריאלי, העוגן: בגלל העץ?
יעריב: כן בגלל העץ ששורפים, זה הזיהום הכי גרוע מבחינה סביבתית.
ד"ר גלית שאול: ישנה סוגיה מאוד רחבה בכל מה שקורה בל"ג בעומר, שנה שעברה זה היה מאוד
בולט נושא המדורות וההשלכות של ההשפעה על הסביבה.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בל"ג בעומר הקודם לא הדליקו מדורות בכלל.
ד"ר גלית שאול: נכון, היה איסור. זה נובע מאותם מקומות, השריפה היא בעייתית.
ח. אני רוצה לומר כמה מילים בנושא רמות ים. בישיבה הקודמת, עלה נושא כפר גלים, בדקנו את
החלופה הזו, היא לא חלופה זהה לשלנו אך כן אומר שאנחנו מתקדמים בנושא. כרגע ישנה עבודה משותפת ביחד עם בי"ס ופורום ההורים. הכוון הכללי הוא לקחת על עצמנו כמועצה את הפנימייה וכפר הנוער אבל צריך להגיד שיש סיכוי כי זה לא יקרה ובמצב כזה אנו לא נוותר על בית הספר.
יכול להיות שנידרש פה מאבק יותר גדול ממה שאנחנו חושבים או רואים.
ט. שבוע שעבר התקיים אירוע הנחת אבן פינה בבית לשירה. אני ביקשתי שיזמינו את כל חברי
המליאה. התוכנית הזו הינה תוכנית שקיימת כבר כמה שנים, לאור תרומה מאוד גדולה של 7 מיליון דולר שנתרמו ע"י שרי האריסון.
6
לשכת מנכ"ל המועצה
התכנון העתידי מחייב גם התחלה והשלמת פעילות שלנו כמועצה מול משרד הפנים בכל הנוגע להקצאת הקרקע אבל כרגע זה אמור לצאת לדרך.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: יש גם ראיה עתידית? אולי להקים קונסרבטוריון לעמק חפר?
ד"ר גלית שאול: יהיו שם הרבה אולמות. הרעיון הוא שמבנה זה ישרת הרבה צרכים, כולל את כל
המקהלות שבעמק.
אהובה פאר, צוקי ים: רק בתחום המוזיקה?
ד"ר גלית שאול: כן, זה בניין שאמור לעסוק בתחום המוזיקה.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: חבל.
ד"ר גלית שאול: יהיו שם הרבה מאוד אולמות.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: אומנות?
אילנה גולן, בית יצחק: מוזיקה זה לא רק מקהלות, אפשר להרחיב את זה.
ד"ר גלית שאול: כרגע זה מתחיל בעולם המקהלות, ברגע שזה יתקדם הדברים יבחנו שוב.
י. בשבוע שעבר התקיימה ועידת איגוד תאגידי ערים באילת. אני רוצה לומר בהזדמנות זו תודה
לאלון על ארגון הכנס והחשיפה בו לעמק. התקיים פאנל שעסק ב"אנרגיה וגז" במועצות אזוריות.
בכנס נכחו נציגים שלנו, שתיארו דוגמאות מהעמק, את המעורבות של מועצה אזורית בנושאים הללו. זה נתן לנו הרבה מאוד חשיפה, נראות , כבוד והיה מאוד משמעותי. הכנס כולו היה מאוד רציני. שי חג'ג, יו"ר מרכז המועצות האזוריות ציין כי: "אין נושא שאני נוגע בו ולא פגשתי מישהו מעמק חפר שעוסק בו", זה כבר היה מעניין.
יא. אני רוצה לומר משפט בנושא ועדת משנה לתכנון ובניה. כשביצענו את החשיבה מי ישב בוועדה ואיזה ייצוג יהיה מהעמק, נלקח בחשבון שיהיה ייצוג של מס' קיבוצים ע"מ שתהיה עמדה קיבוצית בכל נושא. לצערי הרב מ- 3 נציגי קיבוצים, נטע אריאלי מהעוגן הוא היחידי שנשאר שם. בישיבה הקרובה אנו נמנה את הנציגים נוספים.
יב. אנו מאוד רוצים לערב את הנוער והצעירים בעמק, גם ועדות הנוער והצעירים נכנסו להרבה מאוד עשייה. קיימתי מפגש, בשבוע שעבר, עם פורום הנוער, יום חילופי שלטון. המעורבות של הצעירים בעמק היא מאוד משמעותית מבחינתנו וזה נושא שנמצא על סדר היום כל הזמן.
יג. ברצוני לעדכן בדבר מדפסת שקיבלנו בתרומה למרכז רובוטיקה בעמק. מדפסת תלת מימד בעלות של 80 אלף דולר. נדרש לעדכנכם ואני שמחה על המעורבות ועל התרומות.
יד. בהקשר זה אגיד משפט על ההתקדמות שלנו בנושא של הקמת הקרן לפיתוח ולחינוך והוספת משאבים למועצה לטובת פיתוח כל הנושאים שאנו רוצים לעסוק בהם ולערב כמה שיותר תושבים שרוצים לקחת חלק בעשייה. אנו מתקדמים בצורה משמעותית. זהו נושא שגיא אחראי עליו וכבר קיבלנו החלטה איך זה יראה לערך.
עו"ד גיא ויצלבסקי: אני מאמין, כי בישיבה הבאה שלנו כבר נוכל לדווח הרחבה.
אהובה פאר, צוקי ים: מה עם קרן רוטר? זה לא קרן שאפשר לאמץ?
עו"ד גיא ויצלבסקי: זה משהו קצת שונה.
ד"ר גלית שאול: פה אנחנו מדברים על קרן, שהיא בעצם בשליטת המועצה. הרעיון שלה הוא לפתח
את העמק בתחומים שאנחנו שמים לנגד עינינו, החל מהדברים הכי פשוטים, כגון: הורי בית יצחק 7
לשכת מנכ"ל המועצה
שאמרו שיש לנו תרומה לחדר מדעים בבית הספר, זה תמיד יכול להיות צבוע וייעודי ולהפעיל את זה בהתאם.
ברגע שקרן כזו קיימת, זה בתחום אחריותה והיא יכולה לקדם נושאים על סדר היום של העמק.
אלון הימן: מילה על המדפסות, מעבר לדיווח זה תרומה שצריך לאשר במליאה.
אהובה פאר, צוקי ים: צריך לאשר תרומות?
אלון הימן: כן.
מנשה דוד: לא לאשר, רק לדווח.
עו"ד עמית בן צבי: כל תרומה מחויבת להיות שקופה, לכן הנושא נדון בוועדת התקשרויות, ע"מ
לבחון שהתורם איננו בעל קשרים כאלו או אחרים למועצה ולתרומה אין כוונה נסתרת. לאחר שבדקנו את התרומה, היא מחויבת בדיווח למליאה תוך פרסום התרומה באתר האינטרנט של המועצה. החוק מחייב אותנו להיות שקופים בנושאים האלה.
טו. התקיימה פגישה עם היישוב זמר, סביב נושא של שיתופי פעולה אפשריים. יש היום ראש מועצה בזמר שהוא איש עסקים רציני ויש לו הרבה רצון לקדם אתנו שיתופי פעולה. אנחנו כרגע בוחנים גם הקמת אזור תעשיה משותף.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: בזמר?
ד"ר גלית שאול: זה לא יהיה בזמר. יש כמה אפשרויות, זה יהיה קרוב ויעשה בשיתוף פעולה שלנו
ושלהם.
טז. נוסף נושא שנמצא על סדר היום וחשוב לי שתכירו הוא נושא של המרכזים הקהילתיים. אנו כרגע נמצאים בפרשת דרכים לגבי עתידו של המרכז הקהילתי. חלילה לא בדבר שאלה קיומית. בעקבות שינויים שקרו במדינה סביב הנושא של הגבלת מחירי הצהרונים והגבייה. הצהרונים נמצאים תחת המרכז הקהילתי ויש לכך הגבלה מאוד גדולה על התקציב. ככלל, מה שהתפתח בשנים האחרונות לגבי השלוחות, שהפכו להיות מאוד גדולות ומאסביות, עם כוח אדם משמעותי, חשיבה שמחייבת היערכות חדשה. ההיערכות בימים אלו נמצאת בתחום של יעוץ ארגוני שנעשה עוד לפני תקופתנו, מיולי .2018 קיבלנו את הדוח עם כניסתנו לתפקיד, ביקשתי ללמוד את הנושא ולא לקבל החלטות במידית. לאט לאט אנחנו אוספים מסקנות וחשיבה על איזה כיוון ללכת. אנחנו עוד לא שם לגבי מה ואיך יהיה, אך יש לכך המון השפעה. אני כמעט כל יום מקבלת תגובות מאנשים שקשורים בשירותים של המרכזים הקהילתיים ואיך הם רואים את זה.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: מי הוועדה שמטפלת בזה?
ד"ר גלית שאול: למרכז הקהילתי יש הנהלה.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: מה הוצע לגבי שעות העבודה?
ד"ר גלית שאול: הם הציעו כמה חלופות ,לצערי הם לא הביאו איזו בשורה. לכן, זה מחייב אותם
להיות יותר יצירתיים. הדרך הברורה היא שהמועצה תשקיע יותר כסף, מה שאנחנו לא יכולים, לבצע היערכות ארגונית אחרת או להשאיר את זה כמו שזה. כרגע, זה לא ממש הביא לפתרונות מעשיים.
יעריב: יש לי רעיונות יצירתיים.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: יש חשיבה על חבירה עם החברה למתנ"סים?
8
לשכת מנכ"ל המועצה
ד"ר גלית שאול: אני חייבת להודות שזה עלה. הבנתי שהחברה למתנ"סים מבצעת מבחן ליישובים
שהיא מחליטה להיכנס אליהם וזה כנראה לא יהיה להם כדאי בעמק חפר, לאור ההיקף המאוד גדול שלנו ביישובים, הצורך בהסעות וכו'. כנראה שזה לא שווה את התהליך, זה רק ידחה את הקץ, אם נעשה את זה. זה בהחלט היה יכול להיות פתרון טוב.
עו"ד עמית בן צבי: הישיבה מוקלטת, כך שכל מי שלוקח את זכות הדיבור יאמר את שמו ונוכל גם
להקליד ולייחס את הדברים לדובר. בהמשך אנו נדון על נושאים והצעות ההחלטה תהיינה מוכנות מראש בפניכם ותתבקשו לאשרן. חברי ההנהלה יכולים לשנות נוסח כזה או אחר, אך בשיטה כזו אנו נעבוד מפה והלאה בכדי לייעל את נוהל הישיבות.
2. אישור פרוטוקול הנהלה מספר .1/19
עו"ד עמית בן צבי: הפרוטוקול הועבר לכל החברים, לא קיבלנו התייחסויות והערות.
הצעת החלטה: הנהלה המועצה מאשרת את פרוטוקול הנהלה מס' 01/2019 .
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול הנהלה מס' .01/2019
3. אשרור הסכם השכרת מרפאה לשירותי בריאות כללית במתחם קדם, מציג: עו"ד עמית בן צבי,
מנכ"ל.
עו"ד עמית בן צבי: נושא זה הינו הנושא היחיד שלא הועבר אליכם לגביו חומר מבעוד מועד, מכיוון
שרק היום קיבלנו את אותה שמאות וחוות הדעת של היועמ"ש.
אני אומר כרקע, מדובר על פרויקט שהחל כבר בקדנציה הקודמת, דין ודברים בין המועצה לבין קופ"ח כללית לטובת הבניה ולאחר מכן גם לתפעול של מרפאה ציבורית במתחם קדם. לאחר מו"מ ממושך, הצדדים הגיעו להסכמות ובסופו של הליך, השאלה ששאלתי היא: " האם המועצה עניינה גם קופות חולים אחרות?" והתשובה שקיבלתי היא "כן". בסופו של יום נותרה אך ורק קופת חולים כללית כמעוניינת באותו מיזם וגם ביצעה בדיקת שטח משלה מבחינת הפוטנציאל. החומר שמוצג בפניכם הוא חוות הדעת של היועמ"ש, שלמה ולדמן, שבחן את ההתנהלות ובעצם ממליץ למליאה לאשר את אותו הסכם. הנושא נבחן גם מן ההיבט של דיני המכרזים- האם יש חובה לקיים מכרז? והתשובה היא לא, שכן מדובר במציע יחיד.
הנושא נבחן גם מבחינת דיני התכנון ובניה. השטח מוגדר כשטח ציבורי שייעודו מאפשר הקמת מרפאה. כמו כן נבחן גם הדין המנהלי לוודא, כי המועצה התנהלה כיאות, והמלצתו גם בנושא זה היא שאין מניעה לאשר.
בהמשך יש גם חוות הדעת של השמאי, אלי בן שושן, שבעצם נותן את טווח השמאות.
9
לשכת מנכ"ל המועצה
ההסכם מדבר על שכירות ארוכת טווח, 10 שנים כיחידה ראשונה ולאחר מכן 2 פעימות של 5 שנים.
דמי השכירות עומדים על 48 ₪ למטר ולאחר מכן באופציה הראשונה זה עולה ב- %5 ולאחריה ב-
%.2.5
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: כ- %.2.5
עו"ד עמית בן צבי: אני לא מכיר כ- %2.5 אז אני אומר %.2.5
ההנהלה תאשר את הנושא ולאחר מכן אנו נביא נושא זה אל המליאה. החוק מחייב אותנו, כי כל התקשרות מעבר ל-10 שנים בנכס מקרקעין, מחייב אישור שר הפנים. שר הפנים לא יאשר את ההסכם לפני שהמליאה תאשר. אנחנו מאשרים את זה כאן כמבוא. אנו נעלה את הנושא בעוד שבועיים במליאת המועצה ולמליאה הסמכות לאשר. אם יש שאלות אשמח לשמוע, אני העברתי לכם את המידע שלמדתי, לא כיהנתי באותה תקופה במועצה. המסקנה שלי היתה שהמיזם הוא חיובי ואנחנו ממש בישורת האחרונה.
ההסכם נחתם באוגוסט שנה שעברה ולפיו בתוך 3 חודשים, אמורים להנפיק היתר בניה.
כרגע אנחנו צריכים לאשר את ההסכם.
אלון הימן: יש היתר בניה.
עו"ד עמית בן צבי: הנה קיבלנו כבר עדכון.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: שני דברים. שאלה ראשונה נוגעת לנושא המימון שאנו תכף נגיע אליה גם בהחלטה השנייה. לגבי ההסכם הזה יש לי בקשה, מכיוון שקיבלנו רק עכשיו את החומר, חבל שנעכב את זה, אבל שתהיה לנו זכות להתייחס ולהעיר במליאה שתאשר את זה.
עו"ד עמית בן צבי: מקובל מבחינתי.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: בעקרון המדיניות היא שאם זה עבר את ההנהלה, אנחנו לא יכולים להעיר ולהתייחס במליאה.
מנשה דוד: גלדיס, זה כבר אושר.
נטע אראלי, העוגן: לא בקדנציה הנוכחית, לא במליאה שלנו.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מה אושר?
מנשה דוד: ההסכם הזה אושר.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מתי הוא הספיק להיות מאושר? לפני החתימה?
מנשה דוד: במליאה הקודמת, כן.
נטע אראלי, העוגן: בקדנציה הקודמת.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אני הספקתי לקרוא, יש לי הערה אחת,...
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: לגבי המימון...
עו"ד עמית בן צבי: לגבי המימון אני לא הצעתי, תהיה החלטה נוספת. המימון אמור להיות
בהלוואה, מנשה תעקוב אחר מה שאני אומר: הלוואה של 7 מיליון ש"ח למשך 15 שנה כשמתוך ההלוואה הזו אנו אמורים לבנות את המבנה. יש גם השתתפות של קופת חולים כללית אבל כרגע אני מדבר רק עלויות המועצה כשההלוואה אמורה להיות מוחזרת מהשכירות.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: היא לא תוכל להיות מוחזרת מדמי השכירות.
10
לשכת מנכ"ל המועצה
מנשה דוד: דמי השכירות כאן הם רק על ה- 440 מטר שמושכרים לקופת החולים. מעבר לכך, יש
כמעט 300 מטר שאנו אמורים להשכיר אותם כחדרי רופאים כגון רופאי שיניים, שם התעריף אמור להיות גבוהה יותר.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: הערכה היא של 7 מיליון ₪, ההחזר החודשי יהיה גם מקופת חולים וגם מהשוכרים הנוספים?
עו"ד עמית בן צבי: כמובן.
מנשה דוד: וגם המבנה נשאר בבעלות המועצה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: זה ברור.
יעריב: יש ההשתתפות בשיפוץ הפנימי.
מנשה דוד: את שיפוץ הפנימי קופת חולים משלמת, מדובר על עוד 2.5 מיליון ₪.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: יש לי הערה אחת, הספקתי לקרוא את הדף, ראיתי כי לעניין השכירות, החוזה הינו חוזה סגור לחלוטין והוא סגור באופציה ל- 10 השנים הראשונות ולאחר מכן עם עליות מחיר ל- 5 השנים הראשונות ול-5 השנים השניות.
אלון הימן: הוא צמוד לממד.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: הבעיה היא....הוא צמוד למדד?
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: האחרון ירד.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם אני לא ראיתי צמוד למדד.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: הוא גם יורד או רק עולה?
מנשה דוד: גם יורד.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: רשום דמי שכירות בצמוד לממד לצרכן.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם סליחה אין לי הערה, נגמר.
עו"ד עמית בן צבי: גלדיס אני מקבל את הערתך והיא נרשמה.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: יש היום תחנות של קופת חולים...
מנשה דוד: הן נסגרות.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: של מי המבנים?
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: של היישובים.
מנשה דוד: של האגודות.
יעריב: שאלה לגבי התושבים, מה עמדתם? של 4 המושבים.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: מאוד רוצים.
אלון הימן: לוחצים מאוד חזק.
יעריב: לוחצים? הם רוצים את זה?
אלון הימן: כן.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אין שירותים היום, יש לנו רופא פעם ביומיים.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: בתנאי שזה יהיה נגיש, אם זה לא יהיה נגיש אין טעם.
יעריב: מה הכוונה נגיש?
11
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: הכוונה היא מי שכרגע, הצרכן העיקרי של המרפאה בחניאל-
בורגתה זה המבוגרים, שלא יכולים להגיע לשום מרפאה אחרת. רמת השירות לא מיטבית שרק מי שאין לו ברירה הולך לשם. יש שם רופא שגם עושה ביקורי בית, אך רופאים במקומות אחרים לא עושים. אני לא יודעת איזה פתרון ימצא לאוכלוסייה הזאת כשהמרפאה תיסגר בחניאל בורגתה ותעבור למתחם קדם. אני לא רואה אותם מגיעים לשם, אם לא תהיה הסעה ייעודית או חשיבה על ההנגשה שלו לאוכלוסייה הזו. לא לי, לי אין בעיה להגיע לכל מקום.
יעריב: אנחנו כולנו נגיע לשם.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: היום אני עוד נוהגת, לי אין בעיה.
מנשה דוד: אפשר לענות?
עו"ד עמית בן צבי: בהחלט.
מנשה דוד: מהניסיון בשני המתחמים, גם במתחם הראשון במשמר השרון ארגנו בהתחלה קצת
הסעות, זה לא כ"כ עבד, לא היה ביקוש. לאחר מכן, בגבעת חיים אמרו "מה יהיה?", לבסוף מכל נושא ההסעות נשארו כרגע רק 2 אנשים מבוגרים שמשתמשים בהן. בדר"כ אבא שלי שהיה רואה אותם התנדב להסיע אותם ואם לא, גלוריה מסדרת להם הסעה בכמה עשרות ש"ח. זה כל הסיפור, אף אחד לא מבקש, בהתחלה יש קצת ביקוש אבל אח"כ זה נרגע. זוהי קפיצה מבחינת השירות בכמה רמות.
עו"ד עמית בן צבי: הדיון הוא חשוב וקשור אבל מעט סוטה מאישור הסכם ההתקשרות.
הצעת החלטה: הוצג בפני הנהלת המועצה הסכם בין המועצה לבין שירותי בריאות כללית להקמת
מרפאה אזורית במתחם קדם.
מדובר במרפאה אזורית אשר תיתן מענה לתושבי הישובים הסמוכים, כאשר מדובר במטרה ציבורית ראויה והכרחית.
ההסכם כולל השכרת שטח מבונה של כ- 440 מ"ר במבנה שיבנה במתחם קדם – הידוע כגוש 8096 חלקות: 47 (בחלק) 49 (בחלק) ו- 52 (בחלק) וכן גוש 8556 חלקות 3 (בחלק) ו- 6 (בחלק(.
כן הוצגו בפני המועצה חוות דעת שמאית – מטעם שמאי המקרקעין אלי בן שושן, באשר לגובה דמי השכירות הראויים וכן חוות דעת משפטית של יועמ"ש המועצה – עו"ד שלמה ולדמן, הקובעת כי אין כל מניעה חוקית להתקשרות בהסכם.
המועצה מאשרת בזאת את ההסכם הכולל השכרת מקרקעין לשירותי בריאות כללית לתקופה העולה על 5 שנים, וזאת בכפוף לקבלת אישור שר הפנים ורמ"י.
נציגי המועצה יפעלו לקבלת האישורים הנדרשים ומורשיי החתימה של המועצה יהיו רשאים לחתום על המסמכים שיידרשו לשם כך, לרבות לגבי תיקונים שיידרשו לצורך קבלת האישורים הנדרשים.
בנוסף, הנהלת המועצה ממליצה למליאת המועצה לאשר גיוס הלוואה בסך 7 מיליון₪ מבנק פועלים/ דקסיה/ לאומי ל- 15 שנה בתנאים המיטיבים ביותר, לשם הקמת מרפאה אזורית במתחם קדם.
12
לשכת מנכ"ל המועצה
כמו כן, ממליצה הנהלת המועצה לחתום על המסמכים כפי שהבנק המלווה יבקש כולל שעבוד הכנסות עצמיות בגובה ההלוואה.
אוסיף להצעת ההחלטה: ההסכם אושר במליאה הקודמת ואנו מאשרים אותו מחדש.
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
עו"ד עמית בן צבי: מנשה, האם השעבוד הוא שיעבוד שיורד בהיקף או שיעבוד עולה?
מנשה דוד: יורד, עד גובה ההלוואה.
עו"ד חיזקי סיבק: זה מצטמצם עם ההלוואה.
4. הצגה ואישור פרוגרמה לצרכי ציבור לטובת הליכי הקצאת מקרקעין, מציג: עו"ד עמית בן צבי,
מנכ"ל.
עו"ד עמית בן צבי: ראשית, ההצעה שתתבקשו לאשר מדברת על הליך מאוד מאוד ממוקד. גלית
דיברה על הבית לשירה. כל מה שאני אציע בפניכם הוא מוכוון מטרה ומכוון למתחם של הבית לשירה. קיבלנו כבר טלפונים של מי מכם בנושא הסתייגויות כאלו ואחרות בדבר החומר שקיבלתם ולכן אציע הצעה שהיא משלימה.
לגבי פרוגרמה: כבר בשנת ,1997 כהחלטת ממשלה ולאחר מכן בשנת 2001 בחוזר מנכ"ל משרד
הפנים, באו ואמרו לרשויות בואו נעשה סדר בכל מה שקשור לשטחי ציבור ומבני ציבור.
ראשית, כרשות מקומית תבחנו מה יש לכם, משמע מצב קיים ותגדירו מה הצרכים שלכם. כלומר, מה יש ומה הצורך ותייצרו תוכנית שהיא מדיניות המגדירה יעדים לשימוש בקרקעות המצויות בתחום הרשות המקומית. אנחנו מדברים רק על קרקעות שייעודם שטחי ציבור, גם מקרקעין וגם מבנים. הרבה רשויות לא הוציאו אל הפועל את ההחלטה וברגע שהן ביקשו להקצות שטח מקרקעין, משרד הפנים החזיר אותן בחזרה ובלית ברירה הן ביצעו את אותו הליך.
בקדנציה הקודמת, הליך זה נולד לאור הצורך לאשר את ההקצאה לבית השירה, כפי שגלית עדכנה קודם לכן ובטקס הנחת אבן הפינה שהתקיים בשבוע שעבר. התהליך עוד לא הושלם ואנחנו מחויבים להשלים.
המשמעות היא, שנקצה את הקרקע הציבורית לאותה עמותה בתנאים שקופים וידועים ושישמרו גם על האינטרס הציבורי. כל תהליך האישור הוא בפני משרד הפנים ורק שר הפנים יכול לאשר.
אנחנו קיבלנו התייחסויות מכך משלמה ולדמן, היועמ"ש, שהגיעו ממשרד הפנים. נקבעו בקדנציה הקודמת קריטריונים /מדיניות ובהתאם לכך, אנחנו שלחנו לכם טבלה שמציינת את היישובים והשטח המוגדר בייעודי כקרקע ציבורית.
הטבלה איננה מציינת אם הקרקע היא בבעלות עמותה/ אגודה/ מועצה. לקחו את "השטח החום"
וסימנו אותו במטרים. קיבלתי הערות מכם לגבי הנתונים, אם כתוב 100 אלף מטר מרובע, יכול 13
לשכת מנכ"ל המועצה
להיות שמישהו בא וטען שצריך להיות רשום 80 אלף מטר מרובע באותה טבלה. דיברתי על כך עם מנשה, מנשה ערך את הטבלה עם חברה חיצונית. לי אין את הכלים המקצועיים לדעת אם נתון כזה או אחר הוא נכון.
אציג בפניכם את שתי ההחלטות ולאחר מכן כל אחד מכם יוכל להתייחס.
זוהי הצעה שאנחנו צריכים לאשר ולהעביר למשרד הפנים, ע"מ להשלים את הקצאת הבית לשירה.
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פרוגרמה לשטחי ציבור לצרכי נוהל הקצאת מקרקעין
ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית.
עו"ד עמית בן צבי: בעצם כל יתר הנתונים/ קריטריונים/ מדיניות כבר הועברו למשרד הפנים.
מסיבה כזו או אחרת את אותה הטבלה שכרגע אתם מתבקשים לאשר, נצטרך להעביר למשרד הפנים מתוך תקווה שבזה תם העניין, ונקבל את אישור השר.
לאור הערות שקיבלתי, מכיוון שיש הסתייגויות, אני בהחלט מקבל שעומדת זכות למועצה הנבחרת לבחון את הקריטריונים ולהחליט על קריטריונים אחרים.
לכן אני מציע החלטה נוספת שהיא תהיה השלמה:
הצעת החלטה: הנהלת המועצה תקים ועדת משנה לבחינת פרוגרמה לשטחי ציבור. ועדת המשנה
תגיש המלצותיה להנהלת המועצה תוך 90 יום.
עד להצגת ממצאי ועדת המשנה לא יפתח כל הליך חדש של ונוסף של ההקצאה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: עד לאישור.
עו"ד עמית בן צבי: אני מקבל.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את הצעת ההחלטה, בכפוף לכך שבמקום המילים "עד להצגת
ממצאי הוועדה", יבואו המילים "עד לאישור ממצאי הוועדה".
יוכבד מרגלית, כפר חיים: אפשר הסבר לגבי הטבלה? הנתונים האלו יצאו מהיכן?
מנשה דוד: אנחנו לקחנו ושכרנו חברה שביצעה סקר בכל היישובים. בחוברת הגדולה יש את
התשריטים. אם לוקחים ישוב כגון כפר חיים, כל המקומות שהם שטחי ציבור מסומנים בתב"ע וביצעו פחות או יותר חישוב של הערכה או לקחו מהתב"ע.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: כתוב פה בנויים.
מנשה דוד: לא, שניה. אמרנו מהם שטחי ציבור בפועל ומתוך זה כמה מטרים בנויים. למטרים
בנויים עשינו פחות או יותר הערכה, זה לא לגמרי מדויק.
מטרת הטבלה היא לומר, אתם המועצה מקצים קרקע ללא תמורה, לעמותה, אנחנו רוצים לראות שיש כאן בעצם מספיק קרקע למבני ציבור/ שטחי ציבור.
זה מתאים לעיר, זה לא מתאים לנו, יש פה 1,000,600 מטר קרקע ציבורית בכל היישובים ורק 300 אלף מטר שטח בינוי, כך לדעתי זה גם בהגזמה.
14
לשכת מנכ"ל המועצה
זה המצב, זה כל מה שזה יועד, כל נוהל של הקצאת קרקע לטובת עמותות כאלו ואחרות מחייב דיון, ועדה שמורכבת מהמהנדס, יועמ"ש, מנכ"ל ואנוכי. לאחר מכן, להביא לדיון להנהלת ומליאת המועצה ולבסוף לאישור השר.
אין פה מה שנקרא "גניבת סוסים", זו הטבלה שאנחנו עשינו כסקר. האמת היא שלא השקענו בסקר הזה לפרטי פרטים. בכדי ממש לסמן ולבדוק היתה נדרשת עלות של מאות אלפי שקלים לכן ביצענו משהו פשוט יותר והחוברת נמצאת פה ואפשר לשלוח אותה לכל מי שחפץ בה.
זה המצב, יש למועצה וליישובים הרבה שטחי ציבור ומבחינת הקצאות של קרקע ללא תמורה, התקבלו לדעתי 3 או 4 החלטות לאורך כל חייה של המועצה. האחד, מתחם מד"א בבת חפר, שני, הבית לשירה, שלישית, היתה תחילה הקצאה לעמותת אופק למרחב שאח"כ בוטלה, כי בית ספר עבר לבעלות המועצה והרביעי שם עולם, בכפר הרא"ה. אלו הקצאות שנדונו מאז ומעולם במועצה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: הוא לא אושר.
מנשה דוד: אושר במליאה, אבל זה עדיין לא נסגר.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: אם לישוב מסוים יש כמות מטרים מוקצים ליישוב כקרקע ציבורית, היישוב יכול לעשות שם דברים לטובת הציבור?
מנשה דוד: ברור, זה שטח ציבורי, זה פשוט תחום. אפשר לבנות שם גינות, גני ילדים, מועדוני נוער,
הכול.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: ז"א לפי הנתונים שיש לך פה, זה מה שאתה מעריך שכבר קיים.
מנשה דוד: כן, זה אומדן. זה לא לגמרי...
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: הקרקע זה...
מנשה דוד: למטר.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: זה שטח חום והטבלה ליד מפרטת מה בנוי.
מנשה דוד: כן.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: ובגח"א לא בנוי אף מטר?
מנשה דוד: לא, הכל מצאנו. הבעיה בקיבוצים שיש לך כתם אחד ואז את לא יודעת בדיוק...
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אז לפחות היית מכניס, 100-200 מטר.
מנשה דוד: בנו שם דיי הרבה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: כשאתה אומר שזה לא מדויק, איך אתה רוצה שנתייחס?
מנשה דוד: לפי שטח הבניה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אני מדברת על הבניה.
מנשה דוד: את השטח החום לקחו המתב"עות.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: או קיי, אז מה אנחנו מאשרים? את השטח החום או הצהוב?
מנשה דוד: כרגע אנחנו מאשרים את הטבלה המסבירה שיש למועצה מספיק שטחי ציבור לצרכיה
למאה השנים הבאות.
הילה עיני, כפר הרא"ה: אני רוצה להתייחס לסוגיה זו, כי נראה לי שיש פה פוטנציאל נפילה רצינית. כפר הרא"ה נפל בגדול בכל הנוגע להקצאות וכל התבחינים לא מתאימים למרחב הכפרי 15
לשכת מנכ"ל המועצה
כולל החישובים של "הבערך" ו"הכאילו". בנוסף לכך, בטבלה החליטו, משום מה, לפצל את כפר הרא"ה ל- ,2 לא ברור למה.
ד"ר גלית שאול: כמו שאמר לך מנשה זה צילום של מה שיש כרגע.
הילה עיני, כפר הרא"ה: זו טבלה מאוד ישנה, כי בית חזון כבר שנתיים בתוך כפר הרא"ה מוניציפלית, כך שהטבלה לא מעודכנת מהרבה בחינות.
לי קפץ לעין שורה ראשונה של בית חזון כפר הרא"ה, שהפרידו אותנו ל-.2 לגבי בית חזון אני יכולה לספר לכם שזו שכונה מאוד קטנה, עם 46-48 בתים ויש שם רק בית כנסת ומקלט, אלו שטחי הציבור שם, הם מדדו 91 דונם.
מנשה דוד: גם בית ספר כפר הרא"ה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: בית הספר לא נחשב, אלו שטחים של המועצה. 91 הדונם האלו הם שטחים של 2 מוסדות פרטיים, שלא נותנים שירות לכפר ולא למועצה. למעשה, השטחים של כפר הרא"ה שנמדדו פה, בדומה לקיבוצים, בתוכנית עדיין כולם כתם צהוב. כלומר אין שום קשר, יש שטח אחד או אולי שנים חומים, שהם שטח של מקווה ואולי גם מקלט. כל בתי הכנסת, הגנים וכו'
לא נכללים פה, לעומת זאת, כן נכללים פה דברים בכלל לא קשורים. לנו באופן אישי יש בעיה עם הטבלה הזו, כי אנחנו הולכים לבקש לא לחדש את ההקצאה, ההקצאה הזו פגה. לפי תנאי ההקצאה כל הקצאה לשטחי ציבור היא של 3 שנים. נכון להיום לא עמדו בתנאי ההקצאה, אנו רוצים לבטל אותה בטענה שאין לנו שטחי ציבור ואנחנו צריכים את השטח הזה. למעשה, אם זה יוגש למשרד הפנים אנחנו בבעיה.
מנשה דוד: למה?
הילה עיני, כפר הרא"ה: זה שומט את הקרקע.
נטע אראלי, העוגן: הילה, למי הסמכות שאתם מבקשים לקבל את שטחי הציבור האלה? ועדה מקומית?
הילה עיני, כפר הרא"ה: במקרה של ההקצאה שלנו, זה שטח שהיה שייך לאגודה החקלאית, שתרמה אותו..
נטע אראלי, העוגן: למועצה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: כן, למטרה שיקימו בו בית ספר ובתנאים מסוימים ל-2 עמותות. עמותה אחת יצאה ובמקום להחזיר את זה לכפר היא העבירה מעצמה לעמותה אחרת. בסופו של דבר, הם קיבלו את ההקצאה ולא עמדו בתנאי ההקצאה. אנחנו טוענים כי הכפר שלנו גדל, יש החלטות מנהל חדשות שמאפשרות יותר יחידות דיור בנחלות ואנחנו רואים את השטח הזה כשטח עתידי.
עו"ד עמית צבי: הילה, מהו החשש? אני הוספתי את הסעיף השלישי לאור שיחה איתך. אני רוצה
לקדם את נושא הבית לשירה שקודם, כפי שאני אומר, בקדנציה הקודמת. אנו נחליט שאין יותר הקצאות עד לאישור המלצות אותה ועדה שתהיי חברה בה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: באופן אישי אני מבקשת, כמו שלא כל הישובים פה כלולים בתוך הטבלה של עמק חפר, אני מבקשת שתורידו את היישוב שלנו, זה אפשרי?
עו"ד עמית צבי: הילה, זוהי עבודה שנעשתה ע"י חברה חיצונית, שהגדירה מה נכנס ומה לא. אם
ניכנס עכשיו לנושא ומן הסתם תעלה פה בקשה של נציגים אחרים, יגידו רגע, תוציאו גם את היישוב שלנו, סביר להניח.
16
לשכת מנכ"ל המועצה
אני שואל מה החשש אם כרגע הפלטפורמה הזו מכוונת לאשר רק את הבית לשירה? לא נעשה במסמכים הללו שום שימוש וקיבלתי את עמדתך. יש אפשרות עכשיו לעצור את הכול, לומר בואו ננהל עכשיו דיון על פרוגרמה חדשה והבית לשירה יחכה עוד שנה, זאת גם החלטה שניתן לקבל.
הילה עיני, כפר הרא"ה: אישית אני חושבת שאין שום דחיפות מהרגע להרגע.
עו"ד עמית בן צבי: אני חושב שיש גורמים אחרים שמעורבים בפרויקט וחושבים אחרת.
ד"ר גלית שאול: בעניין הבית לשירה אני נתתי התחייבות. מהתחלת התפקיד הנושא הזה על הפרק
ואני רוצה לומר, כי אני רואה חשיבות לרציפות שלטונית, אם זה בדברים שצריך לחשוב עליהם, לאגוד ולשנות. זה לא אומר שזה מקדש את הכל, זה רק אומר שבמה שאפשר להתקדם אנחנו לא עוצרים. זה מה שהנחה אותי למשל בתקציב, שבו אמרתי בואו נאשר קודם את מה שיש ואת האג'נדה שלנו נביא בתיקון התקציב הבא, כי אם הייתי עוצרת את זה, לא היינו מתקדמים.
אנחנו יודעים ששם עולם זה נושא בפני עצמו, אף אחד לא עשה שום דבר בנושא הזה. לעומת זאת, יש תהליך שהתחיל בעניין. אין שום סיבה בעולם לעצור את זה בגלל שאנחנו צריכים ללמוד/ לעשות וכו'. זה משהו שהוא לגמרי קונצנזוס. אנחנו נעשה את מה שצריך מבחינה טכנית, כולל רשימה שצריך לתת, בלי לפגוע בשום דבר. אנחנו נקבל החלטה ונאשר את זה רק לצורך ההגשה הזו. לאחר מכן, נקים ועדה שתבדוק, את תהיי חלק מהוועדה ולא יפתח כל הליך נוסף מחדש ולכן לא תהיה סיבה שיקרה משהו עם שם עולם שאת דואגת אליו, אבל מצד שני אני לא רוצה לפגוע בבית לשירה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: למשרד הפנים אתה לא מגיש פרוגרמה לשטחי ציבור לאישור הקצאה מסוימת, אתה מגיש פרוגרמה לשטחי ציבור.
ד"ר גלית שאול: אז אם מחר אנחנו משנים ונגיש פרוגרמה חדשה, מה זאת אומרת? יש סוג של
מסמכים שאת צריכה להגיש בנוסף, את צריכה להגיש גם את הפרוגרמה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: אני התייעצתי עם עורך דין.
ד"ר גלית שאול: סליחה, זכותך להתנגד לזה. הילה, אני לא אכניס עורכי דין חיצוניים לשיקול
ההחלטות שלי פה במועצה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: שיוציאו את כפר הרא"ה מהטבלה הזאת.
ד"ר גלית שאול: אני מצטערת, זכותך להצביע נגד. אנחנו הנהלה, בהנהלה יש ייצוג נרחב של
אנשים ממוקמות שונים בעמק ואנחנו נקבל החלטה. לך יש קול ואת יכולה גם להתנגד באמצעות הקול הזה. את יכולה להתייעץ ולעשות את מה שמתאים לך, זה בסדר.
אני אומרת לך שאנחנו לא נעצור בגלל הדבר הזה, אני חושבת שזה לא נכון. קיבלנו את כל מה שאמרת והאמיני לי שעשינו חשיבה הבוקר בישיבת המטבחון על מנת למזער נזקים ולא לפגוע במה שאין צורך, במקביל, אני לא אעכב ובטח לא אכניס עורך דין חיצוני שאינו קשור למועצה והוא זה שייתן ייעוץ ולפי זה נפעל או לא נפעל. אני נורא מצטערת, זה לא עובד ככה.
הילה עיני, כפר הרא"ה: אין לי בעיה.
ד"ר גלית שאול: אז בסדר, רק חשוב לי להבהיר את זה.
יעריב: פשוט לא כל הישובים בפנים, זה להוריד שורה, כמו שיש שורות אחרות שלא שם.
ד"ר גלית שאול: אם אפשר לעשות את זה, אין לי בעיה.
יעריב: לדוגמא מעברות לא שם, למה חלק מהיישובים לא פה?
17
לשכת מנכ"ל המועצה
ד"ר גלית שאול: מנשה, למה חלק מהיישובים כן וחלק לא?
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: קיבוצים חסרים: עוגן, מעברות.
רון קינן, עולש: מנשה אתה באת, הצגת ואמרת, עשינו עבודה כזאת בערך.
ד"ר גלית שאול: לא בערך, טכנית.
מנשה דוד: את השטחים הוצאנו מהתב"עות.
ד"ר גלית שאול: יכול להיות שצריך להוציא את זה ליישובים.
רון קינן, עולש: אנחנו רואים שיש פה הבדלים מאוד משמעותיים בין היישובים, זה בעיניים שלי.
מעבר לכך, אנחנו עכשיו, במנהל מקרקעי ישראל, מטפלים מול רמ"י בכל נושא של הסכמי משבצת על מנת לקדם תוכניות עתידיות בכל מושב ומושב ובחלק גדול בהסכם המשבצת אנו נתקלים בבעיה לאשר הסכם משבצת, יש את כל הנושא של השטחים הציבוריים שבשליטת המועצה.
השאלה שלי האם עצם ההחלטה שלנו לא יכולה להוות לנו בעיה כשאנחנו נערוך הסכמי משבצת, אם נאשר כזה דבר?
מנשה דוד: ממש לא, אין לזה שום קשר.
רון קינן, עולש: אני לא יודע, אני שואל.
ד"ר גלית שאול: אני מבקשת שנעשה עבודה על המסמך הזה, אני מסכימה. יש לי עניין שהיישובים
יראו, בדיוק כמו שהילה ידעה את מה שידעה על כפר הרא"ה, זה בזכות זה שהיא תושבת כפר הרא"ה. המסמך הזה הוכן פה ואני סומכת על מנשה שהוא מדויק יחסית למה שיש שם, אבל לא בהכרח למה שיש בשטח. עובדה שבכפר הרא"ה היה משהו שהשתנה והוא לא מופיע שם.
אני לא רוצה להשהות את זה ל- 90 יום האלו, כדי לא לפגוע בבית לשירה.
רון קינן, עולש: אי אפשר לאשר רק את הבית לשירה?
ד"ר גלית שאול: לא, הם ביקשו לראות שיש מספיק שטח ע"מ לראות שניתן לגרוע.
עו"ד עמית בן צבי: ניסינו.
רון קינן, עולש: עמית אתה בדקת את ההשלכות של מול רמ"י בהסכמי משבצת?
עו"ד עמית בן צבי: לא.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אם אני מבין לפי מה שמנשה אמר אין שום תוקף למסמך הזה, למעט אותה הקצאה ספציפית ממשרד הפנים לבית לשירה.
ד"ר גלית שאול: נכון.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: מה שאני מציע הוא שההחלטה תתרכז רק בדבר אחד: ששלמה ולדמן יאשר שאכן אין שום השפעה לאישור הזה למעט הבית לשירה.
עו"ד גיא ויצלבסקי: לא צריך.
עו"ד עמית בן צבי: שמיל, אני מאוד מדויק בהחלטות המובאות לאישורי, לכן הנוסח חייב להיות
מדויק.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: דיברת עם שלמה?
עו"ד עמית בן צבי: כן.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: גמרנו.
18
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד עמית בן צבי: אני מצהיר פה ואומר לכל חברי המליאה, לפני שעה שאלתי את היועמ"ש והוא
אמר אך ורק לבית לשירה, אני נדרש לזה.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: עמית, אתה עונה בדיוק על מה שרציתי, נהדר.
ד"ר גלית שאול: יש פה שאלה, האם אפשר לא להכניס את כפר הרא"ה?
עו"ד עמית בן צבי: לי אין תשובה, לא אני ערכתי את זה. אני יכול לשאול.
עו"ד חיזקי סיבק: אפשר לבקש משלמה. אפשר לרשום את ההסתייגות ובמידת האפשר כפר
הרא"ה יושמט מהרשימה.
ד"ר גלית שאול: הילה, בסדר?
הילה עיני, כפר הרא"ה: כן.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: כמו שראינו שישובים אחרים לא פה.
ד"ר גלית שאול: לא, אבל היישובים זה רק קיבוצים.
הילה עיני, כפר הרא"ה: גם אלישיב לא נמצא.
ד"ר גלית שאול: אלישיב לא?
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אני כן מבקש שהחומר הזה ישלח בשבוע- שבועיים הקרובים כי גם מבחינתי זה ממש לא השטחים שיש לנו.
ד"ר גלית שאול: נכון, לכן אנחנו מקימים את הוועדה הזו.
עו"ד עמית בן צבי: זה עלה לשולחן עוד לפני.
ד"ר גלית שאול: אנחנו רוצים לבדוק את זה, שלא תבינו לא נכון.
עו"ד עמית בן צבי: רשמתי את בקשתו של שמיל בהתאם לבקשת ראשת המועצה, לבחון האם ניתן
להוריד/ לגרוע את כפר הרא"ה? אני אבדוק עם היועמ"ש והיה וכן כך נעשה.
ד"ר גלית שאול: כפר הרא"ה ובית חזון.
עו"ד עמית בן צבי: כך נעשה ואת ההחלטה אני מבקש לאשר בנוסח הבא..
רון קינן, עולש: אני מבקש לבדוק את הנושא הזה מול היועמ"ש, האם לאישור הזה יש משמעות מול הסכמי המשבצת.
מנשה דוד: שום משמעות רון.
עו"ד עמית צבי: נרשם. אנחנו נבדוק, על אף שלהערכתי אין קשר.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
האם יש מתנגדים? הילה עיני, כפר הרא"ה.
עו"ד חיזקי סיבק: בהסתייגות.
עו"ד עמית צבי: את ההסתייגות אמרתי לפני כן.
ד"ר גלית שאול: היא מתנגדת באופן עקרוני.
עו"ד עמית צבי: אני אהיה אתכם בקשר לגבי איוש הוועדה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מדובר על 90 ימים מהיום?
עו"ד חיזקי סיבק: לגבי סעיף 1 – שההנהלה תסמיך אותך ואת גלית וסעיף -2 זה מיום המינוי.
19
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד עמית צבי: אנחנו נשלים את ההחלטה שלפניכם. בסעיף -1 ההנהלה תסמיך את ראשת
המועצה והמנכ"ל לגבש את אותה ועדת משנה. לגבי סעיף -2 תוך 90 יום מיום מינוי הוועדה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הצעת ההחלטה, עם הבהרת המנכ"ל.
5. מינוי חבר לוועדת המשנה לתכנון ובניה, יואב גיסיס, חבר מליאה מקיבוץ המעפיל, מציג: עו"ד
עמית בן צבי, מנכ"ל.
עו"ד עמית בן צבי: ראשת המועצה דיווחה בראשית דבריה לגבי מינויים המייצגים את כלל
היישובים והאוכלוסיות בעמק. ישנה הצעה לאשר את יואב גיסיס מקיבוץ המעפיל.
ד"ר גלית שאול: בהקשר הזה חשוב להגיד שרצינו גם לאשר את רועי מרגלית, אך לא ניתן לאשר
אותו כרגע מכיוון שעוד לא הסתיים הליך ניגוד העניינים שלו ושל מיכל אביחי גאון, לגבי המינוי שלהם כנציגי היישוב במליאה. היה עניין שמדבר על כך שבבחירות האחרונות לא הוגש שמו כמועמד ולכן זה הליך פורמלי שמחייב.
עו"ד עמית בן צבי:
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את יואב גיסיס כחבר בוועדת משנה לתכנון ובניה.
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
6. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס, פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג:
עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.
ד"ר גלית שאול: פרופסור שחר אייל מכפר ויתקין, נעה גרינבוים מגבעת שפירא ועדה רוזנברג הינה
עו"ד מכפר חגלה.
אנחנו התבקשנו להחליף 4 נציגים בדירקטוריון בית גינס, מתוך הסיבה שהנציגים שנמצאים שם כיום מכהנים כבר תקופה מאוד ארוכה ויש לכך טעם בפגם ולכן ביקשו מאתנו לתת שמות. השם הרביעי שביקשו להחליף זה מנשה. אנחנו ביקשנו שמנשה, למרות הזמן הארוך שהוא נמצא, ישאירו את המינוי שלו מהסיבה שאין מנכ"ל לבית גינס. מנשה כגזבר לוקח אחריות על חלק נכבד מהתפעול הכלכלי/ כספי של בית גינס.
אילנה גולן, בית יצחק: מה זה בית גינס?
מנשה דוד: חברה לתועלת הציבור.
מידד כלפון, בת חפר: מי היוצאים?
20
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד עמית בן צבי: אני לא זוכר, אך אני כן יכול לומר שתקנון החברה מחייב את המינויים
החדשים. קיבלנו מהסוכנות בעלת החברה, הערה שמית, כי פג תוקף כהונת הדירקטורים עקב מעבר מכסת השנים המקסימלי.
מנשה דוד: 2 קדנציות.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: כמה חברי דירקטוריון?
מנשה דוד: .9
יוכבד מרגלית, כפר חיים: בית גינס זה רק המרכזים הקהילתיים?
מנשה דוד: בית גינס הינה חברה לתועלת הציבור, חברה סוכנותית. למועצה יש הסכם, משנת
,1965 עם הסוכנות היהודית. במסגרתו, בזמנו, כנראה קיבלו תרומה שבנו בעזרתה את מה שהיום נמצא פה, בית ספר להנדסה.
מנסיבות אלו, הסוכנות מימנה דירקטורים והם האספה הכללית המאשרת. זוהי זרוע שכל הפעילות הבלתי פורמלית שלה, היא מלכ"ר, חברה לתועלת הציבור. פעילות המתנ"ס מתנהלת בתוכה, שלוחת זית ועוד, למעט עמותת הספורט שהיא עמותה נפרדת. משרד הפנים מכיר בחברות הסוכנותית כחברה שאיננה צריכה להיות עירונית וניתן לבצע הסדרים בין המועצה לחברה זו מבלי לרשום אותם כחברה עירונית, מכיוון שיש הסכם של הממשלה עם הסוכנות לגבי החברות האלה.
אנחנו מנהלים את זה כזרוע של המועצה. החברה נהנית מסעיף 46 והיא יכולה לקבל תרומה.
התרומה שגלית ציינה קודם לגבי המדפסת, היא מתקבלת באמצעות בית גינס ואז התורם (במקרה זה חברת ההייטק), מקבלת אישור ויכולה לקזז את מס ההכנסה כהוצאה מוכרת.
נטע אראלי, העוגן: מי מנהל את בית גינס היום?
מנשה דוד: יעריב הינו היו"ר.
נטע אראלי, העוגן: ויעל?
מנשה דוד: יעל היא מנהלת המרכז הקהילתי, זה חלק מתוך בית גינס.
ד"ר גלית שאול: חוץ ממנשה ביקשו מאתנו להחליף את משה אוזן, יהודה ברלה, מעין החורש,
ואת בתיה רגב. עוד לא דיברתי עם האנשים, רק ברגע שנקבל החלטה אומר להם.
עו"ד עמית בן צבי:
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את מינוי: פרופ' שחר אייל, גב' נעה גרינבוים, עוה"ד עדה
רוזנברג כדירקטורים מטעם המועצה בחברת בית גינס.
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
21
לשכת מנכ"ל המועצה
7. הנחיות מרחביות ומסמכי מדיניות, מציג: ארמין אברמוביץ, מהנדס המועצה והוועדה המקומית.
ארמין אברמוביץ: דנו בנושא זה בוועדת המשנה ולאחר מכן דנו בו גם במטבחון והוחלט לעלות את
הנושא לדיון בהנהלה עקב רגישות הנושא וההשפעה שיש לו על כל מרחב בעמק.
מחר נעלה שוב לדיון בוועדת המשנה את ההערות שהועברו ע"י חברי הוועדה. היום אני אשתף את ההנהלה באופן עקרוני בעקרונות של מסמכים אלו, כדי לאפשר לנו, לאחר מכן, להתקדם הלאה וכשיגובש סופית לפרסם את זה לכלל האוכלוסייה בעמק.
פרוטוקול ועדת המשנה הקודמת עלה לאתר, אנשים מתחילים להסתכל ולשאול שאלות. חבל שלבסוף משאלות אלו ייצא מצב שמועברים אליהם קטעי מידע, מידע חלקי או במקרה הפחות טוב- מידע שגוי. לכן חשוב שההנהלה תכיר את זה, תאשר, כדי שנוכל להתקדם עם הנושא הלאה כלפי כלל האוכלוסייה הרחבה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אולי כדי לחסוך בזמן, כדאי שחברי ועדת המשנה ישמרו את הערותיהם למחר והיום ישמעו הערות של שאר חברי ההנהלה.
ארמין אברמוביץ: הערה פרקטית בהחלט.
עו"ד חיזקי סיבק: חשוב להסביר את הרציונל.
ארמין אברמוביץ: בוודאי.
***ארמין אברמוביץ מציג מצגת
ד"ר גלית שאול: כשמגיע מישהו ורוצה לרכוש נכס באזור מסוים, ידע מראש שזוהי המדיניות והיא
תהיה מפורסמת. ואם מישהו רוצה לבנות מבנה שאינו תואם מדיניות הוא צריך להבין שבעמק חפר לא יוכל לבנות משהו מהסוג הזה.
כשמגיעים אדריכלים לקבל החלטה לגבי צורת/ אופי הבית, בדר"כ הם בודקים מה מקובל ומה המדיניות של המועצה. לכן היכולת שלנו ככל שתהיה, להודיע ולפרסם מראש היא מאוד משמעותית, גם מבחינת הקונה וגם מבחינת הבעלים שמעוניין למכור או לחפש במקומות אחרים, לדעת איך לפרסם את הנכס שלו. המטרה הסופית היא לאפשר לתושבי עמק חפר לחיות בצורה שבה הם בחרו לחיות וזהו הצביון הכפרי.
עו"ד חיזקי סיבק: אין פה גריעה של זכויות.
ארמין אברמוביץ: אין פה גריעה, אין פה תוספת.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: יש פה גריעה של זכויות?
ארמין אברמוביץ: אני אסביר הכול. הדס אני יודע למה את מתכוונת, זה לא גריעה של זכויות.
יעריב: ארמין, כתוב שמדובר רק על יחידות מגורים?
ארמין אברמוביץ: יחידות מגורים ואתה תראה שאנחנו מתייחסים בהמשך למה קורה בשטחים
חקלאיים.
מיכל אביחי גאון, בית הלוי: אם יש גדרות שהם יותר גבוהות?
ארמין אברמוביץ: אני לא דן באכיפה, אני דן בבקשות חדשות שמונחות בוועדה.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: קראתי את המסמך בעיון ואני מודה שהדס הפנתה את תשומת ליבי לדף האחרון, שאותו לא קראתי בעיון. עניין גובה גדרות, יש לי השגה ואני חושב שצריך לשים אליה לב.
22
לשכת מנכ"ל המועצה
אני לא סתם ציינתי שאצלי בבית יש 2.40 מטר. בעבר גרתי בבית בהרחבה ושם לא היתה לי בעיה.
היתה לי גדר של 1.50 מטר וגם זה היה מוגזם, מעל ומעבר, אתה צודק לגבי הצביון וכל מה שאמרת. הבעיה היא, שכיום אני גר על כביש 4 ספרות, ברחוב הראשי שבו יש משאיות, אוטובוסים, טרטורים, שופלים וכו'. במלוא הכנות, אינך יכול להקים שם גדר של 1.50 מטר ולא גדר של 2 מטר. יש לי היום גדר של 2.40 וגם זה לא עוזר. כשאני בחצר שלי נהגי אוטובוסים ומשאיות יכולים להסתכל לכיווני ולראות אותי.
ארמין אברמוביץ: הכול בסדר, אני אומר ואמרתי זאת, זה לא חקוק במעמד הר סיני.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אני יודע.
ארמין אברמוביץ: יש שיקול דעת.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם:: נכון, אבל על מנת ששיקול הדעת יוכל להיות הרבה יותר קל בעניין זה, אני חושב שניתן להכניס סעיף של שוני והפרדה בין הרחובות שבהן יש תנועה אזורית ושהיא לא רק מקומית.
עו"ד חיזקי סיבק: רק הערה, אל תשכח שחוץ מהגדר הבנויה, אתה לא מוגבל מבחינת הגדר החיה.
ארמין אברמוביץ: התב"ע הנוכחית קבעה 1.50 מטר, זה הבסיס. עדיין, נפעיל שיקול דעת כיצד
לתת הקלה מפאת אקוסטיקה, תנועה על הכביש אם צריך נעשה זאת. אני כרגע מדבר על הכלל, גם אתה מסכים שמיל, שאם נראה בקיבוצים ובמושבים גדרות אז לא ישמר הצביון הכפרי.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם:: קראתי בעיון הכול נכון.
רון קינן, עולש: התוכניות של 250 מטר מתייחסות יותר לנחלות ופחות ליחידות בהרחבה?
ארמין אברמוביץ: אם שמת לב למטה יש...
רון קינן, עולש: ישנן 2 בעיות. הרבה פעמים ברצף הרב דורי מותר לבנות 3 יחידות דיור. את היחידה השלישית עם ההורים צריכים לצרף. אם היחידה היא של 250 מטר והשארת משהו להורים או לדור השלישי, אתה נשאר עם בית הרבה יותר קטן.
ארמין אברמוביץ: 55 מטר של דור ג', יכול להצטרף לאחד משתי יחידות הדיור.
רון קינן, עולש: כלומר 250+55?
ארמין אברמוביץ: כן.
רון קינן, עולש: אז בפועל זה יכול להיות גם .300
ארמין אברמוביץ: אני מבין, לכאורה, את הפרצה הזאת, צריך להוכיח גם לרמ"י שבאמת מדובר
על דור שלישי.
רון קינן, עולש: נכון. אבל מבחינתכם, מבחינת הוועדה, אם יש רצף רב דורי, כלומר 55 מטר יכולים להצטרף ל- 250 מטר.
ארמין אברמוביץ: כן.
רון קינן, עולש: שאלה שניה, יש היום תוכנית של מנהל מקרקעי ישראל, ,1153 לכל נושא פיצול הנחלות. האם ההוראות האלה משתלבות?
עו"ד חיזקי סיבק: בוודאי, הן תפורות על זה.
ארמין אברמוביץ: הפיצול הוא עד מגרש של 500 מטר. גם שם תוכל להקים את אותה יחידת דיור.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: זה לא קשור, הפיצול יהיה לחינם, תוכנית או תב"ע כללית, התב"ע תגדיר את זכויות הבניה.
23
לשכת מנכ"ל המועצה
ארמין אברמוביץ: זה מה שהוא שאל.
רון קינן, עולש: חיזקי זה כן קשור לדעתי, לכל ישוב יש תב"ע למספר יחידות מוגדר.
עו"ד חיזקי סיבק: בן ממשיך לא נמנה, אל תשכח. לא נמנה ללוח .2
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: ביחידה השלישית. בית שני בנחלה ועוד איך נמנה.
מנשה דוד: בית שלישי לא נמנה.
רון קינן, עולש: בית שלישי לא נמנע מתוך לוח .2 עו"ד הדס מדליה, בארותיים: יש לי כמה הערות, אך קודם כל ברצוני לשאול, בעניין שטחי המגורים. היום מה שעושים זה, לדוגמא בנחלה, למינהל אני משלמת על 160 מטר ואם אני רוצה להגדיל אני צריכה לשלם אקסטרה למינהל. כיום, לוקחים את היחידה השנייה, מצמידים 40-80 מטר מהיחידה השנייה ובעצם לא צריכים לשלם למינהל. אם אני מבינה נכון את העקרונות האלה, אני אצטרך לשלם למינהל על כל ה- 230 מטר. אני לא אוכל להצמיד את שתי היחידות ולא לשלם.
מנשה דוד: על הדלתא.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: כן. מה שהיום אני לא צריכה לשלם. היום אני יכולה לבנות על 240 מטר ולא לשלם למינהל שקל. עכשיו כשאני אבנה על 240 מטר אני אצטרך לשלם למינהל על 80 מטר.
מנשה דוד: את משלמת על זה שאת מעצבת את הדירה גם.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: למה? לא ברור לי כ"כ למה.
מנשה דוד: היא לוקחת מהיחידה השנייה, אז היא מנצלת את זה. היא כאילו בונה בית שני, אבל
זה לא בית שני.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: היא יכולה לבנות בית שני, אבל היא צריכה להיות במגבלות של 290 מטר.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: נכון, אבל רגע. רשום פה:"לאתותרהקלהבמרחקשלביןמבני המגורים,פחותמ-5מטר". היום, מה שאני עושה, זה לקחת בית ראשון, בונה 160 מטר, מצרפת אליו את הבית השני צמוד בעוד 80 מטר, אני מקבלת 240 מטר ואני לא צריכה לשלם שקל.
מנשה דוד: אבל את בונה שני בתים.
ארמין אברמוביץ: הדס, מה ניתן לעשות אם התב"ע קבעה מרחק של 5 מטר בין בית אחד לשני?
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: בסדר, אבל איך המינהל מרשה להקל בזה?
ארמין אברמוביץ: המינהל הוא לא הגוף התכנוני.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: בסדר, אז אני שואלת אותך למה אנחנו...
עו"ד חיזקי סיבק: לא בטוח שזאת צריכה להיות ההנמקה פה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: רגע, אני לא מדברת על מה שצריך או לא צריך להיות, אני מדברת על המצב הקיים ומה המשמעות של התוכנית הזו מבחינה כספית על תושב שבונה בית של 250 מטר.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: צודקת.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: היום הוא יכול לעשות את זה בצורה...
ד"ר גלית שאול: בית אחד או שני בתים?
24
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אני מחברת את שני הבתים, יוצא בית אחד. הרבה אנשים עושים את זה בעמק, מחברים את שני הבתים.
ד"ר גלית שאול: אם זה בית אחד את לא משלמת יותר.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אי אפשר לקרב את הבתים ולאפשר את ההקלה הזו?
ארמין אברמוביץ: המינהל הוא לא גוף תכנוני.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: בסדר אבל אנחנו גוף תכנוני לצורך העניין.
ארמין אברמוביץ: לגוף התכנוני יש תב"ע בתוקף.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: נכון ומותר לנו להקל ממנה.
ארמין אברמוביץ: העובדה שלא הקפידו עד היום על הוראות התב"ע, שקבעה מרחק של 5 מטר בין
יחידה אחת לשנייה והיה נהוג לעשות ואולי להרוויח. בואי נראה ש"הזנב לא מכשכש בכלב".
מכיוון שעקרונות התכנון הם מעל הכול והם הקובעים, אנחנו לא רוצים להגיע לא- נורמליות של 500-600 מטר רבוע, כפי שאישרנו עד היום עם החיבורים של כלל הזכויות.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אבל אני יכולה להגדיל ל-250 מטר. 250 מטר אתה מאפשר לי, אני יכולה להגיע ל- 250 מטר בלי לשלם למינהל.
ד"ר גלית שאול: על בית אחד כן.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: לא, אני עד היום יכולתי לחבר מתוך 250 מטר שתי יחידות ולא לשלם למינהל.
עו"ד גיא ויצבלסקי: זה בגלל שלא אכפו את זה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: לא, אבל המינהל מאפשר את זה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: ארמין אתה אמרת לי שהמרחק חייב להיות 5 מטרים.
ארמין אברמוביץ: את לא רוצה להקפיד על הוראות התב"ע?
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: לא, אני רוצה לקבל הקלה.
יעריב: אני אסביר. הדס לא מדברת על מותר ואסור, היא לא רוצה לחרוג והכל בסדר. הבעיה, שהיום אנשים עושים "טריק" כזה שהיה מותר עד היום ולא עובר על החוק והמדיניות, עד היום, וחוסכים 400 אש"ח.
כל אחד שעשה את זה ובנה בית של 250 מטר או 240 מטר, חסך 400 אש"ח תשלום למינהל.
בהחלטת המדיניות, שעכשיו מוצגת לפנינו, מצד אחד מרוויחים עוד בית, את הבית השני, בגודל נורמלי, לא הורידו ממנו חלק לטובת הראשון. מצד שני, משלמים על זה, אם רוצים בית גדול, 400 אש"ח- זוהי הבעיה.
ד"ר גלית שאול: הבעיה שלנו היא לא עם הבתים הקטנים, אלא עם הבתים שגודלם 400 מטר.
ארמין אברמוביץ: אני לא חושב שכדאי לפתח את הדיון כרגע. אני הבנתי את ההערה, אני אשמח
גם להצעה שלך בנושא הזה. אם את אומרת שהקלה כן תאפשר מרחק 0 של שתי יחידות דיור ובתנאי ששתיהן יחד לא עלו על 250 מטר.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: זה הגיוני.
ארמין אברמוביץ: אני אשקול איך אנחנו יכולים להקל. אני רוצה לבדוק את זה עד הסוף, הבנתי,
בואי נעצור את זה כאן.
25
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: יש לי הערה נוספת, גודל יחידה 220 מטר בתוך ההרחבה. אנחנו חיים היום בבתים שהם 180 מטר לערך, זה מה שבונים בהרחבה. בעבר היה מותר לבנות 160 מטר, הרוב בנו שטח עיקרי ב- 180 מטר, פיצלו חלק משטחי שירות. יבוא יום ואנחנו נרצה לבנות לילדים שלנו יחידה בקומה השנייה של עוד 60 מטר, אך כרגע לפי ההנחיות האלו אנחנו לא יכולים.
ארמין אברמוביץ: הדס, אין לך זכויות ע"פ התב"ע.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אבל אני יכולה לבקש זכויות. בשיטה שלך אני אוכל לבקש זכויות כאלה?
ארמין אברמוביץ: אין הקלת זכויות, אין דבר כזה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: יש, אני יכולה לבקש סטייה ניכרת.
הילה עיני, כפר הרא"ה: לא, לא בהרחבה.
ארמין אברמוביץ: סטייה ניכרת זה לקווי בניין, לגובה מבנה, זה לא לתוספת זכויות, אין דבר כזה.
ד"ר גלית שאול: אם יאשרו בהרחבה דבר כזה, אני מבטיחה לך אישית שנשנה את המסמך הזה.
כרגע זה לא קיים.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אני אבדוק את זה עוד הפעם. אני חושבת שאני לא מסבירה את עצמי נכון אבל זה פחות קריטי.
מה אני צריכה לעשות היום אם אני רוצה לבנות עוד 60 מטר על בית שכבר בנוי בו 160 מטר? אני יכולה? או שאתה אומר לי הדס את לא יכולה, נקודה.
ארמין אברמוביץ: הדס, אם התב"ע קבעה שכל הזכויות שלך מוצו ע"י 160 מטר, אז הן מוצו, אין
יותר זכויות.
אם יש לך זכויות ואת רוצה עכשיו לבנות תוספת, וזה בתוך קווי בניין, בתוך גובה או כל הוראות התב"ע, אז כן, תגישי בקשה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: זה ברור. אני לא יכולה לבקש מעבר? זה מה שאתה אומר לי?
ארמין אברמוביץ: בוודאי שלא.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: או קיי.
ד"ר גלית שאול: מדיניות זו מדיניות.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אם החוק מאפשר לי והמדיניות פוגעת אז אני רוצה לדעת.
ארמין אברמוביץ: את יודעת מתי אפשר להוסיף זכויות?
מנשה דוד: דיברנו על זה.
ארמין אברמוביץ: כשעושים תב"ע נקודתית וגם זה לא בסמכות הוועדה המקומית אלא זה יוצא
כבר למחוזית.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אז המדיניות לא ממש דיברה אליהם.
ארמין אברמוביץ: שוב, המדיניות לא באה להחליף תב"ע. היא לא גורעת ולא מוסיפה לתב"ע, היא
רק, כלי להקלות.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: להנחיות המרחביות עצמן, יש פה לדעתי איזושהי טעות. מגורים, מגרשים, תכנון לגומחה של פחיי האשפה צריכה להיות ל-2 משפחות, לא למשפחה אחת.
ד"ר גלית שאול: נכון.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אנחנו חיים בהרחבה עם 2 משפחות ,יש פה תכנון למשפחה אחת.
26
לשכת מנכ"ל המועצה
דבר נוסף, סגירות חורף, סגירות עונתיות שלא צריכות לקבל יותר היתר. לא ראיתי שהם צריכות לקבל אישור יישוב ואני חושבת שהן צריכות לקבל אישור יישוב. אם יש לי בתוך היישוב בית קפה שרוצה לסגור, אז מן הסתם איך הוא סוגר ומה הוא סוגר, נראה לי שהוא צריך לקבל אישור ישוב.
ארמין אברמוביץ: אם זה לא כתוב אז נחדד את זה. אבל כמדיניות שלנו כוועדה איננה דנה בנושא
של הקלות וכדומה בלי התייחסות של ועד היישוב, הוועד המוניציפאלי.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אם אני מבינה נכון זאת כבר לא תהיה הקלה.
ארמין אברמוביץ: זה תמיד הקלה, זה רק שלא נמציא את הגלגל מחדש.
מנשה דוד: הוא לא יכול.
ארמין אברמוביץ: זו הקלה, זו תמיד הקלה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: או קיי אז אתה אומר שיהיה חייב אישור יישוב ע"מ לסגור.
ארמין אברמוביץ: בוודאי.
עו"ד עמית בן צבי: ארמין, לגבי הצעת ההחלטה, אתה רוצה לשים את גודל היחידות בצד, כי אתה
צריך לערוך בדיקה בנושא?
עו"ד חיזקי סיבק: גודל היחידות נשאר.
ארמין אברמוביץ: גם אם נקבל את ההערה של הדס, העיקרון נשאר. חברים אנחנו רוצים להגביל
ע"מ לשמור את הצביון הכפרי.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בעיקרון מאושר, הנוסח....
ארמין אברמוביץ: ועדת המשנה תדון בזה ותגבש את הנוסח הסופי. לעקרונות אנחנו מבקשים את
אישורכם כדי שנוכל לצאת החוצה.
ד"ר גלית שאול: מחר בוועדת תכנון ובניה נסיים את זה.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: אם אתם לא משנים, אני למשל מתנגדת, אז אני לא יודעת איך....
ארמין אברמוביץ: בסדר. בעיקרון בסוף, אני רוצה להגביל ל-250 מטר ולא לראות ארמונות, לזה
את לא מתנגדת, אני משער.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: כן אבל ...
עו"ד חיזקי סיבק: הדס יש פה שאלה עקרונית. האם אתה חושב שאפשר לנצל כל זכות, כל הקלה
כדי לייצר מבנה בכל גודל שהוא, או שאת חושבת שמרחב כפרי צריך להיתחם בדברים מסוימים.
זה לא רק עניין של טעם, כי יושבים סבבינו היום גורמים כמו מינהל תכנון וכמו ערים סביבנו ומסתכלים מה אנחנו עושים ובודקים טוב טוב. כשהם רואים שאנחנו לא מתנהלים כמו מרחב כפרי, הם לא מתביישים להגיד את זה, בקול רם מאוד, כי אנחנו מאבדים את הזכות שלנו להישאר מרחב כפרי.
עו"ד הדס מדליה, בארותיים: לא על זה אני מדברת.
עו"ד חיזקי סיבק: אנחנו חושבים לטווח ארוך אז כולנו חיים את היומיום, כולנו מחפשים
פתרונות וההערות שלך לגבי הצמדת דירות, כל דבר כזה יבחן אבל ההחלטה העקרונית פה היא החלטה של האופי, אופי הבינוי והיקפי הבינוי.
הילה עיני, כפר הרא"ה: לי יש שאלה על הפירי אשפה- בנוי קשיח. שמו בכל עמק חפר את מסתורי האשפה, כנראה בעלות לא זניחה. עכשיו הכוונה שכולם יבנו את זה מבלוקים ובטון?
מנשה דוד: מי שבונה חדש.
27
לשכת מנכ"ל המועצה
ארמין אברמוביץ: בניה חדשה. במועצות מרחביות הן אפילו במעמד יותר נמוך ממסמכי מדיניות,
כי הם באים רק לחדד איפה נמצאו לקונות בהגדרות התוכנית. התוכנית לא פירטה מספיק ולכן כל אחד עשה כישר בעיני. אז בניה חדשה כן, אבל תהיה פה גמישות ע"פ הצורך.
הילה עיני, כפר הרא"ה: למשל, בכל המושבים שבהן אין גדרות ניכר, כי הפתרון הוא בניית מבנה (בוטקה) מבלוקים.
ארמין אברמוביץ: לא. אני לא מכיר את המקרה ספציפי אבל לא ההנחיה היא שתקבע, תשנה
ותקבע א- נורמליות בתוך המרחב התכנוני. הכול צריך להיות תחת ראיה יותר מערכתית.
ד"ר גלית שאול: אני מתנצלת. הילה תהיה לך מחר הזדמנות לדבר על כך בוועדת משנה.
עו"ד עמית בן צבי: ההערות נרשמו לפנינו. כפי שארמין ציין, לא מדובר בהערות לעניין המדיניות.
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את המדיניות בנושאים: הקלות בשטח בריכות שחייה
פרטיות, הגבהת גדרות, גודל יח' דיור ומרחקים בין יח' בנחלות ומגרשים.
עו"ד עמית בן צבי: האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אני מציע להוסיף לסוף החלטה משפט שאומר כי "תחת תיקון מסמך המדיניות".
ארמין אברמוביץ: צריך לבחון את זה, זה לא יהיה נכון.
ד"ר גלית שאול: לא צריך בהצעה.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אז אינני מבינה מה המשמעות של הדיון בהנהלה? אז הדיון מחר מיותר?
ארמין אברמוביץ: לא. קיבלנו רוח גבית לנושא של המדיניות.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: ומחר נקבל החלטות אחרות?
ארמין אברמוביץ: אבל זה בירידה לפרטים.
ד"ר גלית שאול: אני אבהיר. לא רצינו לקיים הליך כזה בוועדה לתכנון ובניה בלי שהנהלת המועצה
יודעת מזה. חשובה לנו ההבנה העקרונית, לכן אם תשימי לב, כתוב פה הקלות בנושאים רוחביים לגמרי, לכן אני לא רוצה לרדת לפרטים.
עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: את העקרונות.
ד"ר גלית שאול: לא רצינו לקיים דיון כזה מול הגוף המקצועי מבלי שההנהלה יודעת.
עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אתם צודקים וזה בסדר, העניין שיש פה לפחות 3 אנשים, כפי שאני רואה, שמאוד משמעותי להם מה נכתב לגבי ההקלות.
ד"ר גלית שאול: אנחנו לא מפסיקים להיות הנהלה מחר בבוקר, מחר נשמע את המסקנות ונמשיך
לדון לאחר מכן.
עו"ד עמית בן צבי: ועדת המשנה כגוף מקצועי תדון ותפרוט וככל שיהיה צורך הנושא יחזור
להנהלה. זו לא המטרה אבל בהחלט זה לפניכם.
עו"ד עמית בן צבי:
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
28
לשכת מנכ"ל המועצה
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
ד"ר גלית שאול: ברצוני לברך את ירונה פוליטי עם כניסתה לתפקיד, מנהלת אגף חינוך.
8. טיוטת תכנית "אסטרטגיה בחינוך" – המשך דיון, מציג: יעריב, סגן ראשת המועצה.
ד"ר גלית שאול: אנו לא יכולים לחכות עם הנושא לישיבה הבאה מכיוון שאנחנו רוצים להעלות
נושא זה במליאה. בתחילת חודש מרץ יש לנו פגישה עם מנהלת המחוז. ישנם עוד נושאים מרכזיים שאנו צריכים לדעת אם יש לנו רוח גבית להתקדם איתם. אנחנו מחויבים להגיע אליהם אחרי שקיבלנו את האישורים מהנבחרים. הזמן שלנו פה, הוא מאוד קצר, אי אפשר לעשות דיוני עומק, מי שכן רוצה להעמיק מוזמן לפנות לאנשי המקצוע. בנושאים אחרים אפשר להמשיך את הפעילות.
אינכם חברי הנהלה פעם אחת בחודש אלא בכל החודש. מי שרואה את תפקידו כחבר הנהלה מעורב, יכול להמשיך להתעניין.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: אין התייחסות לנושא של עמק חפר בנושא קהילות. זה נכון במודל עירוני...
ד"ר גלית שאול: שים לב בסעיף :5"עבודהמתמדתלתחושתקהילתיותועשייהלמעןהזולת,
הקהילהוהסביבה".
יעריב: כשפותחים בית ספר דמוקרטי פלוס, במזרח העמק והילדים מגיעים אליו מכל העמק, ולדוגמא לא כל ילדי אמץ, הולכים לאותו בית הספר, נכון זה פוגע בקהילתיות.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: זה מתחיל בחגים, שכל אחד מתפזר לבית ספר אחר, מתחיל להיות ברדק.
יעריב: נכון, יש לזה מחיר אבל לבסוף הילדים לא יכולים לשלם את המחיר הזה על זה שאנו רוצים להחזיק קהילה.
אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: צריך להיות איזון.
יעריב: רובם נשארים בתוך היישוב, כי רובם רוצים להיות עם החברים שלהם ומקצתם הולכים לבתי ספר שמתאימים להם יותר.
ד"ר גלית שאול: אמיר, צריך להגיד את זה, זה מאוד משמעותי באינדיבידואל של הילד ובבחירה
גם של ההורים. הרי אין פה שום תקורה.
צריך לקחת בחשבון, כי הילדים שמתעקשים לחפש מקום אחר הם כיום הולכים לבי"ס דמוקרטי בחדרה או בקהילות אחרות, לא בקהילת עמק חפר. פה הם נשארים בתוך הקהילה, עדיין אנחנו מקבלים את הצביון של עמק חפר, אנחנו חלק וזה נותן מענה לכל מי שלא יכול לקחת חלק.
זה לא הרוב, הרוב עדיין נשארים בבתי ספר "רגילים". אנחנו מבינים את התהליך הזה.
יעריב: עמק חפר מתחזק פה כגוש מבחינת הקהילתיות, אך כל ישוב בפני עצמו נחלש קצת.
אמיר שילה ,גבעת חיים איחוד: צריך לחשוב על האיזון הזה.
29
לשכת מנכ"ל המועצה
עו"ד חיזקי סיבק: אולי כדאי להבהיר את נושא השפה הרשותית המשותפת. זה לא משנה באיזו
מסגרת אתה נמצא, יש איזשהו דבר המשותף לכולם.
ד"ר גלית שאול: אגב, אנחנו שמנו את זה כיעד, עמק חפר כקהילת הקהילות הוא חלק מהחזון.
יעריב: במרחבי משמעות הילדים מאוד נהנו לפגוש ילדים אחרים.
ד"ר גלית שאול: הם אמרו את זה גם, באופן מאוד בולט."איזהכייףזההיהלראותילדיםמכפר
הרא"הביחדעםילדיםמעולש".
עו"ד שמיל פלד, הדר עם: יש ילדים שעולים כיום לחטיבה ומה שמספק אותם זה הסיפוק העצמי.
בנושא תואר הנדסאי אני לא מסכים איתך. יש לי אי אילו נקודות היכרות בנושא ההנדסאים. זה נושא לא אטרקטיבי כלל לאוכלוסייה של אנשי העמק.
ד"ר גלית שאול: אם זה לא ימשוך זה לא יהיה.
יעריב: אני לא מקבל את זה, להסתכל על אנשי העמק כמקשה אחת, אנחנו לא.
עו"ד שמיל פלד, הדר עם: אנחנו לא מקשה אחת זה נכון אבל בגדול, הנדסאים זה לא דבר אטרקטיבי ואני אומר את זה כמי שיש לו 2 תארים בהנדסה.
ד"ר גלית שאול: בעינייך.
יעריב: יש כאלה שתואר רחוק להם וגבוהה מהם. הם עושים 14 יחידות בגרות בתחומים שהם חזקים בהם ותואר הנדסאי. אחרי כמה שנים שהם עובדים, צומחים וגדלים, הם אומרים לעצמם וואלה אני רוצה להיות מהנדס, מתקבלים לטכניון ומשלימים. שנתיים וחצי במקום ארבע הם מהנדסים, אם זה מתאים להם. אם לא, הם לא נשארים הנדסאים וגם זה מצוין.
אהובה פאר, צוקי ים: אני חושבת שמה שנתבקשנו זה לתת אישור לתוכנית. אני לא רואה תוכנית, אני רואה רעיונות, עקרונות, מטרות. איזה תוכנית אנחנו צריכים לאשר בעצם?
עו"ד עמית בן צבי: עקרונות, לא תוכנית.
אהובה פאר, צוקי ים: רשום: "אישור התוכנית במליאת המועצה".
יעריב: את צודקת. צריך אישור, שאני מצפה שיהיה, לצאת החוצה ולעבוד איתו עם הציבור.
אהובה פאר, צוקי ים: ועדת החינוך ישבה פעם אחת, ראתה את אותם הדברים ועוד לא היה דיון או שיח על הדברים. אז אני לא יודעת אם יש כבר עכשיו מקום להציג את זה במליאה.
ד"ר גלית שאול: יש דברים שהסברנו, התחלנו במשפט הראשון, כי ישנו מחסור חמור בזמן. למה ?
יש בתי ספר שרוצים להקים אותם בחודש בספטמבר. אנחנו בפגישה עם מנהלת המחוז בתחילת חודש מרץ. אם לא ניתן אישור התקדמות בנושא זה, ואפשר להגיד בואו נעשה זאת כך או אחרת, אנחנו מודעים לזה, עלולה להיות בעיה.
אהובה פאר, צוקי ים: אני לא בטוחה שזה נכון לפתוח בית ספר חדש בחודש ספטמבר, יכול להיות שיהיו דיונים נוספים.
יעריב: תסתכלי סעיף ,11 לא נעשה שום דבר בלי אישור ספציפי.
אהובה פאר, צוקי ים: איך מליאת המועצה יכולה בשבוע הבא לקבל תמונה מקיפה ולאשר משהו שעדיין לא דנו עליו. אנחנו לא יודעים את יתרונות התוכנית.
30
לשכת מנכ"ל המועצה
ד"ר גלית שאול: את בעצמך אמרת את זה, זה כרגע עוד לא ברמה של תוכנית. תסתכלי במצגת,
אישור לביצוע יהיה רק בשלב הבא. כרגע אנחנו רוצים לבדוק בכלל אם להמשיך להתקדם עם העקרונות האלו. גם יעריב, שכתב את הדברים, כיתות ז'-ח' יש לכאן ולכאן.
הנקודה הזאת תהיה חייבת להיבדק ויכול להיות שהיא תיגרר לעוד 3 שנים, זה לא משנה כרגע. מה שמשנה כרגע זה אישור עקרוני לכיוון. אנחנו רוצים להביא את זה למליאת המועצה, כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולבדוק היתכנות. יכול להיות, שמה שיקרה זה שאנחנו נגיע גם למנהלת המחוז והיא תגיד:"יפהמאודשאתםחולמים,שוםביתספרלאיוקםפה" ואנחנו נצטרך לעשות תהליך עומק לשנתיים הבאות, זה גם יכול להיות.
אנחנו לא רוצים להמשיך תהליך של משהו, בלי שיהיה לנו את הגב לצאת לתהליך. זה לא אישור לביצוע עדיין, זו ממש בהתחלה.
ירונה פוליטי: אהובה, אנחנו רוצים לקדם כיוונים, אנחנו רוצים ללכת לכיוון מסוים של שינויים
במערכת. זה ברור שכל אחד מהשינויים הללו, מצריך עבודת מטה מעמיקה.
ד"ר גלית שאול: מול בתי הספר, הרבה גורמים.
ירונה פוליטי: כן, יש עוד המון עבודה, זה לא שמחר בבוקר אנחנו יוצאים לדרך.
אהובה פאר, צוקי ים: אז הנהלת המועצה מתבקשת להסכים לשינויים?
ירונה פוליטי: להסכים לעקרונות.
אהובה פאר, צוקי ים: אם העקרונות אומרים לפתוח בתי ספר ייחודיים זה מחייב?
עו"ד חיזקי סיבק: הנקודה פה היא המגמה. אם כרגע מתנהלים מגעים עם קבוצות הורים, משרד
החינוך למשל, בנושא פתיחת בתי הספר הייחודיים הקטנים, ליצר מהלך שבו ילדים מסוימים יוצאים וילדים אחרים מצטרפים.
מה שמבקשים פה כרגע זה את הגיבוי למהלך הזה, כי אחרת מה יקרה? ינהלו פה את המגעים עם כלל הגורמים ומחרותים תבוא הנהלת המועצה ותגיד, לא שמענו שיש דבר כזה, תעצרו בבקשה.
המגמה היא פה לחרוג מהתהליך הקיים ובשביל כך נדרש הגיבוי של ההנהלה. נכון שזה לא עומד ברמה של תוכנית ברורה אבל זה לא תוכנית.
אהובה פאר, צוקי ים: למעשה זה אוסף של תוכניות, נכון?
נטע אריאלי, העוגן: רעיונות, כיווני פעולה. היה שיח מרתק במנהלת של החינוך, גם על הנושא הזה וזה נאמר בצורה די ברורה. במצע הבחירות שלכם הנושא עלה והציבור אמר ברוב קולות שהוא רוצה אותו. מה הוא רוצה? אני מסכים שצריך להיפגש עם יעריב ולפרוט תוכנית ותוכנית. זה עלה במנהלת ואני חושב, שלכיוון צריך להיות רוח גבית מאוד חזקה, גם בעיני, כאן בהנהלה.
אהובה פאר, צוקי ים: בוודאי, כולנו רוצים שינוי.
ד"ר גלית שאול: יותר מזה, מה שמסרס את השינוי הזה, זה עכשיו לבוא ולהגיד, בואו נעבור את
כל השלבים אחד אחד, כי אז נכנס לתהליך של עוד שנתיים- שלוש, כשהוא כבר אחרי.
אילנה גולן, בית יצחק: אני מסכימה, זה צריך לנוע תוך כדי תנועה. אבל צריך לחלק את התוכנית לטווח קצר, בינוני וארוך. אנחנו לא רוצים בספטמבר...
ד"ר גלית שאול: פה אנחנו רק אומרים את הכיוון.
אילנה גולן, בית יצחק: לעמוד באותו כיוון שאנחנו עומדים פה היום, לא שהוא רע, אבל אנחנו רוצים להתקדם קדימה.
31
לשכת מנכ"ל המועצה
ד"ר גלית שאול: כשנגיע לשלב של התוכנית, נדע את הדברים האלה.
אילנה גולן, בית יצחק: יחד עם זאת, כשמבקשים להתייחס לרעיון, ויש פה רעיונות מצוינים, חלק ישימים יותר או פחות כשאומרים לי 4 בתי ספר ישימים בספטמבר, אותי זה מטריד.
ד"ר גלית שאול: אנחנו לא יודעים.
יעריב: גם אותי זה מטריד, אני אמרתי שחשבתי על אחד.
אילנה גולן, בית יצחק: אני יגיד לכם גם למה. כי עם כל הרצון לחדשנות ולהתחדשות, ואתה אמרת יעריב שזה לא ע"ח בתי ספר הרגילים, כולנו היינו בשנה הראשונה כשלומדים תקציב, בסוף תקציב הוא מוגבל וכשבונים 4 בתי ספר בשנה, או שלושה, זה יבוא על חשבון.
ד"ר גלית שאול: אם התקציב מגיע מחידוש תרומות? אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים את האור
הירוק לצאת לדרך.
אילנה גולן, בית יצחק: אני חושבת שצריך לתת בתי ספר...
ד"ר גלית שאול: אי אפשר, אין לנו יכולת לוודאות.
אילנה גולן, בית יצחק: אני רק אומרת שבתי ספר ייחודים לא קמו חוץ ממעברות, עשור. להקים 4 בתי ספר בשנה אחת בעיני...
יעריב: לא יקומו ארבעה בשנה, אין סיכוי.
אילנה גולן, בית יצחק: זה לא הגיוני.
יוכבד מרגלית, כפר חיים: יש די מיקוד בפתיחה של דברים חדשים וייחודיים ויש בהם נראות נהדרת. אני חושבת שצריך לשים גם דגש על בתי הספר הקיימים. גם אם תוציא מהם ילדים, יש שם הרבה...
יעריב: הדגשים שהצגתי רלוונטיים גם לבתי הספר הקיימים וזה עוד לפני שהגענו לבתי הספר הייחודיים, זה כבר קורה.
ד"ר גלית שאול: אי אפשר לקדם מבלי ליידע את האנשים, אנחנו חייבים להסביר.
אילנה גולן, בית יצחק: אני לא חושבת שאנחנו צריכים איזה אישור.
ד"ר גלית שאול: אי אפשר לבוא למליאה עם נושא כזה גדול בלי שההנהלה היתה מעורבת. אנחנו
נצטרך להביא את זה למליאת המועצה. אנחנו חייבים לשמוע מכם את האמירה, ומאשרים לכם לצאת עם זה לציבור, זה הכול.
אנחנו לא יכולים לדבר על זה עם אנשים מבלי שאתם ראיתם את זה ואמרתם שאתם מבינים את הכיוון הכללי. כמובן הכול כפוף לכך שזה ייבדק, תיבנה תוכנית מקושרת תקציב.
יעריב: בעיקר סעיף :11 לא יקום אף בית ספר בלי שאישרנו.
עו"ד גיא ויצלבסקי: אני חושב שמה שכתוב כאן לא מדויק, זאת לא טיוטת תכנית, זה עקרונות.
עו"ד עמית בן צבי: אנחנו נבקש לאשר רק את העקרונות.
רון קינן, עולש: אין סקר דמוגרפי שמצביע ואתה יכול לקבל ממנו את התשובה, האם בעוד 5-10 שנים, יהיו פה יותר או פחות תלמידים?
יעריב: כן ולא.
רון קינן, עולש: אני ניסיתי למצוא את המידע הזה והיה מאוד קשה למצוא אותו ובהמשך למה שגיא אמר בישיבת ההנהלה האחרונה, כי בכיתות ו' ישנם 200 תלמידים ובכיתות א- 44 תלמידים.
יעריב: לא ,200 122 לעומת 50 כבר היום.
32
לשכת מנכ"ל המועצה
מנשה דוד: בבת חפר רק.
עו"ד עמית בן צבי: רשמנו את העדכון מפי יעריב. אני מודה ליעריב על העדכון והשיתוף, זה בעצם
המשך לעדכון הקודם.
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את המשך גיבוש עקרונות האסטרטגיה בחינוך.
עו"ד עמית בן צבי:
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
9. תב"רים
אילנה גולן, בית יצחק: תב"ר ,951 הסכום הוא לארבעת בתי הספר?
מנשה דוד: כן.
יעריב: זה לפי בקשות שהם הגישו, זאת השקעה יפה מאוד.
מנשה דוד: הם זכו בקול קורא.
יעריב: זה לא תלוי בנו , זה משרד החינוך.
הילה עיני, כפר הרא"ה: זה יצא לכל בתי הספר? וכל בי"ס באופן עצמאי היה צריך להשיב?
מנשה דוד: בית יצחק, יובלים, משגב, שפרירים. לא קיבלו השנה, יקבלו שנה הבאה.
יעריב: מצב המחשוב בבתי הספר די טוב.
מנשה דוד: יעריב, לגבי אופן ההקצאה בשנים קודמות, אני חושב שיש מקום לקיים דיון.
יעריב: רק שאתה אומר, אני יודע על 20 מיליון, נגיד 12 מיליון, היה פי שלוש מעכשיו.
מנשה דוד: שנה לפני זה גם היה 4 מיליון.
ד"ר גלית שאול: בתשתיות במיוחד. אם יש שנה שאתה משקיע בה הרבה מאוד כסף אז בשנה
אחרת זה יותר צנוע, כי זה מוצהר. זה לא שכל שנה אתה משקיע סכום קבוע. אבל צריך לקחת בחשבון את ההתבטאות שהיתה שנת בחירות והיה סכום גבוה יחסית ושנית, בתחום התוכניות הרבות שיש לנו בחינוך אנו רוצים להשקיע לאו דווקא בשמירה על הקיים, אלא בפיתוח נושאים חדשים. יכול להיות ששווה לשמור את האופציה הזו. אני חושבת שזה סביר בשלב הזה.
ד"ר גלית שאול: נושא שיתוף הציבור, עליו דיווחתי גם במליאה. אנחנו ניגשנו לקול קורא עם
ישראל דיגיטאלית וזה בעצם מאפשר לנו לפנות לציבור ולרכז תובנות שלו בדרך של מסקנות. דבר נוסף, זה קידום הקרן. אנו רוצים לקדם את הנושא ע"מ שיהיה אפשר להביא את הכוחות החזקים שרוצים לעזור כגון בבתי ספר, שזה לא יהיה ע"ח מקורות אחרים וכל תחום שרלוונטי לעיסוק המועצה. אם יש אנשים שרוצים לקחת על עצמם ולתת זה יסייע מאוד.
33
לשכת מנכ"ל המועצה
הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה שהוצגה בפני החברים.
עו"ד עמית בן צבי:
האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.
האם יש נמנעים? אין נמנעים.
החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.
34
| סכום - ₪ | פירוט תשלומים(שם סעיף) | מקורות מימון | הפחתה | תוספת | סה"כ תקציב קודם | סה"כ תקציב מבוקש | שם הפרויקט | מס' תב"ר | מס' סידורי | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סכום - ₪ | פירוט מקורות מימון | |||||||||
| 253,000 | עב' קבלניות | 253,000 | משרד הפנים | - | - | - | 253,000 | הסדרה והצללת מגרש ספורט מתקני משחק בת חפר | 950 | 1 |
| 950,000 | רכישת ציוד | 380,000 | קרנות הרשות | - | - | 950,000 | תקשוב במוסדות חינוך | 951 | 2 | |
| 570,000 | משרד החינוך | |||||||||
| 4,000,000 | עב' קבלניות | 4,000,000 | קרנות הרשות | - | - | - | 4,000,000 | שיפוצים במוסדות חינוך ומבנים יבילים | 952 | 3 |
| הסבר |
|---|
| מענק משרד הפנים להסדרת 1 950 מגרש בבת חפר תקשוב בביתי ספר: יובלים, 2 951 משגב, בית יצחק ושפרירים שיפוצים במוסדות חינוך ומבנים 3 952 יבילים |
לשכת מנכ"ל המועצה
הנהלה מיום 17/2/19
בתקציב הבלתי רגיל
35
| החלטה | נושא | מס' |
|---|---|---|
| הנהלת המועצה מאשרת את פרוטוקול ההנהלה מס' 01/2019 | אישור פרוטוקול הנהלה מס' 1/2019 | 1 |
| הוצג בפני הנהלת המועצה הסכם בין המועצה לבין שירותי בריאות כללית להקמת מרפאה אזורית במתחם קדם, אשר אושר כבר בקדנציה הקודמת. מדובר במרפאה אזורית אשר תיתן מענה לתושבי הישובים הסמוכים, כאשר מדובר במטרה ציבורית ראויה והכרחית. ההסכם כולל השכרת שטח מבונה של כ- 440 מ"ר במבנה שיבנה במתחם קדם – הידוע כגוש 8096 חלקות: 47 (בחלק) 49 (בחלק) ו- 52 (בחלק) וכן גוש 8556 חלקות 3 (בחלק) ו- 6 (בחלק). כן הוצגו בפני המועצה חוות דעת שמאית – מטעם שמאי המקרקעין אלי בן שושן, באשר לגובה דמי השכירות הראויים וכן חוות דעת משפטית של יועמ"ש המועצה – עו"ד שלמה ולדמן, הקובעת כי אין כל מניעה חוקית להתקשרות בהסכם. המועצה מאשרת בזאת את ההסכם הכולל השכרת מקרקעין לשירותי בריאות כללית לתקופה העולה על 5 שנים, וזאת בכפוף לקבלת אישור שר הפנים ורמ"י. נציגי המועצה יפעלו לקבלת האישורים הנדרשים ומורשי החתימה של המועצה יהיו רשאים לחתום על המסמכים שיידרשו לשם כך, לרבות לגבי תיקונים שיידרשו לצורך קבלת האישורים הנדרשים. | אשרור הסכם השכרת מרפאה לשירותי בריאות כללית במתחם קדם | 2 |
| בנוסף, הנהלת המועצה ממליצה למליאת המועצה לאשר גיוס הלוואה בסך 7 מיליון ₪ מבנק פועלים/ דקסיה/ לאומי ל- 15 שנה בתנאים המיטיבים ביותר, לשם הקמת מרפאה אזורית במתחם קדם. כמו כן, ממליצה הנהלת המועצה לחתום על המסמכים כפי שהבנק המלווה יבקש כולל שעבוד הכנסות עצמיות בגובה ההלוואה. | ||
| הנהלת המועצה מאשרת פרוגרמה לשטחי ציבור לצרכי נוהל הקצאת מקרקעין ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית. | הצגה ואישור פרוגרמה לצרכי ציבור לטובת הליכי הקצאת מקרקעין | 3 |
לשכת מנכ"ל המועצה
החלטות הנהלת המועצה, מתאריך ה- :17.02.2019
36
| -1 הנהלת המועצה הסמיכה את ראשת המועצה ומנכ"ל המועצה להקים ועדת משנה לבחינת פרוגרמה לשטחי ציבור, בתוך 30 ימים, מיום ה- .17.02.2019 -2 הוועדה תגיש המלצותיה למליאת המועצה תוך 90 ימים, מיום מינוי הוועדה. -3 עד לאישור ממצאי הוועדה ואישורם במליאה – לא יפתח כל הליך חדש ונוסף של הקצאה. | בחינת פרוגרמה לשטחי ציבור | 4 |
|---|---|---|
| הנהלת המועצה מאשרת מינוי יואב גיסיס כחבר בוועדה לתכנון ובנייה. | מינוי חבר לוועדת המשנה לתכנון ובניה, יואב גיסיס, חבר מליאה מקיבוץ המעפיל | 5 |
| הנהלת המועצה מאשרת מינוי: פרופ' שחר אייל, גב' נעה גרינבוים, עוה"ד עדה רוזנברג כדירקטורים מטעם המועצה בחברת בית גינס. | מינוי דירקטורים לחברת בית גינס, פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג | 6 |
| הנהלת המועצה מאשרת את המדיניות בנושאים: הקלות בשטח בריכות שחייה פרטיות, הגבהת גדרות, גודל יח' דיור ומרחקים בין יח' בנחלות ומגרשים. | הנחיות מרחביות ומסמכי מדיניות | 7 |
| הנהלת המועצה מאשרת את המשך גיבוש עקרונות אסטרטגיה בחינוך. | טיוטת תכנית "אסטרטגיה בחינוך" – המשך דיון | 8 |
| הנהלת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה שהוצגה בפני החברים. | תב"רים | 9 |
לשכת מנכ"ל המועצה
______________________ ________________________ עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל המועצה ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה 37
TTTeeexxxttt DDDuuummmmmmyyy