פרוטוקול ישיבות הנהלה מס' 3

ד"ר גלית שאול, עו"ד חיזקי סיבק, עו"ד גיא ויצלבסקי, יעריב, עו"ד גלדיס פליישר קרוב, עו"ד שמיל פלג, אדרי חנן, מיכל אביחי גאון, אילנה גולן, מידד כלפון, אמיר שילה, נטע אראלי, הילה עיני, שרון דביר, יוכבד מרגלית, יואב בר סלע, גדעון ברי	השתתפו
עו"ד הדס מדליה, אהובה פאר, רון קינן	התנצלו
	לא השתתפו
עו"ד עמית בן צבי - מנכ"ל המועצה מנשה דוד- גזבר המועצה אלון הימן- מנכ"ל החברה הכלכלית ד"ר עידית נס ויסמן- מבקרת המועצה והממונה על תלונות הציבור אלדד גוטלון- ע. ראשת המועצה שרית מימון- ע. מנכ"ל המועצה	בנוכחות

לשכת מנכ"ל המועצה

פרוטוקול דיון הנהלה מס' 3

מתאריך 17.03.2019

סדר יום:

1. דיווחי ראשת המועצה.

2. אישור פרוטוקול הנהלה מספר .2/19

3. אישור הנחות/חיובים רטרואקטיביים בארנונה, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

1

לשכת מנכ"ל המועצה

4. אישור הרכב וועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

5. מינוי נציגי מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס )כפר חגלה( ויוכבד מרגלית, )כפר חיים(, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

6. תב"רים.

עו"ד עמית בן צבי: טרם נתחיל את ישיבת הנהלה מס' ,3 ברצוני לעדכן, ששוחחתי עם כמה מכם והבעתם את תחושותיכם לגבי אורך וכמות הנושאים שעולים על סדר היום. זה

נובע מכך, שעלו לא מעט נושאים שאותם היינו חייבים כמועצה נבחרת לאשר ולאשרר. אנחנו נגיע לאיזון בהמשך.

1. דיווחי ראשת המועצה.

ד"ר גלית שאול: ברצוני לעדכן בדבר נושאים שנמצאים על סדר היום. במידה ויש לכם נושאים שאתם מעוניינים להעלותם, חשוב לי לשמוע.

2

לשכת מנכ"ל המועצה

א. רשות הניקוז- לפני שבוע וחצי התקיימה התמודדות לא פשוטה על ראשות הניקוז. אינני יודעת עד כמה אתם מודעים, אך רשות הניקוז הינה גוף מאוד משמעותי בעמק חפר

ובאזור השרון, שבו חברות 32 רשויות. רשות הניקוז הייתה תמיד בהנהגת עמק חפר. רני היה יו"ר רשות הניקוז ולפני כן, כיהן בתפקיד נחום איצקוביץ. חלק מהרשויות החברות סברו שעם חילופי השלטון בעמק:"זההזמןלהעביראתהניהוללמועצהאחרת".

תחילה, עיריית נתניה הובילה הליך זה, אך בכוחות משותפים הצלחנו להביא אותם לתמוך בנו. כמו כן, באום אל פאחם רצו להעביר לעצמם את הניהול, אך הם בסוף יהיו בתפקידי הנהלה ועל כן הסכימו לוותר. ראש מועצה אזורית מנשה, אילן שדה, נמצא 27 שנים בתפקיד וחשב, כי הינו ראוי לתפקיד וביקש להתמודד.

לאור החשיבות האסטרטגית, חשבתי שאי אפשר לוותר על הובלת הרשות.

ההצבעה הייתה חשאית והתוצאה הייתה מאוד צמודה, .17-15 גם אחרי שנספרו הקולות, גילו שהתוצאה היא בעצם 16-17 לטובתי. פתק אחד נדבק ובמקום לפסול את המעטפה, רצו לפסול את כל הבחירות. היה פה אתגר גדול. לשמחתי, רני אידן, היו"ר הקודם, אמר: "למהלפסול,חבל,בואונשאלאתאילןשדה". הגענו למליאה, רני שאל את אילן שדה, "מהאתהאומר?"אילןהשיב:"ביןאםיצאו15קולותוביןאם16קולות,בכלמקרהגליתניצחה".

ביום חמישי בערב התקשר אלי סמנכ"ל משרד החקלאות, האחראי על רשויות הניקוז, ומאוד שמח שפעם ראשונה עומדת אישה בתפקיד, מתוך 11 רשויות ניקוז בארץ, ושתחום זה נשאר בתחום אחריות עמק חפר. צריך להבין שאנו אגן ההתהוות הכי גדול מכל 32 הרשויות. יש לכך השלכה מאוד משמעותית על חיינו ובכך שתחום זה נשאר במועצה. זה הישג מאוד משמעותי.

ב. ברצוני לציין מספר הישגים בעבודה מול רשויות נוספות. אנו נפגשנו לפני הסיכום של ותמ"ל והצגנו את הלחץ הכבד המופעל בנושא ותמ"ל חבצלת. התחושה שלנו היא שרוצים

להשיג הישגים לפני הבחירות. הגשנו בקשה לדחות את הדיון בותמ"ל חבצלת. לשמחתי הרבה, הצלחנו. בית המשפט דחה את הדיון ב- 3 שבועות לפחות. אני יכולה לעדכן בשלב הזה, ע"ב כל המגעים סביבנו, ניכר שזה לא יהיה לפני הבחירות.

אנחנו לא יודעים מה יקרה ביום שאחרי. די ברור לנו, שאם אנחנו רוצים שהדבר הזה לא ימשיך אנחנו חייבים לייצר מערכת עם מי שיכול להיות במקומות אלו. בניה במרחב הכפרי ונושא שטחים פתוחים, אלו נושאים שנמצאים על סדר היום כל הזמן. בשבוע שעבר, נכחתי בכנס הנהגות המושבים והיום הייתי בכנס נדל"ן של עיתון גלובס. אלו נושאים שכל הזמן עולים. עליזה בלוך, ראשת מועצת בית שמש, אמרה היום: "איאפשרלעשותצדקחלוקתימבלילקחתמהמועצותהאזוריות.אנימאודאוהבתאתגליתאךלאמסכימה איתה".

מדובר על אתגר סופר משמעותי, אותו מוביל משרד הפנים. יש לנו כרגע 2 ועדות גאוגרפיות שבהם יהיו נוכחים: עו"ד חיזקי, מנשה דוד ושגיא בן יואב.

הקשת המזרחית וגופים נוספים בכלל, הפכו את המועצות האזוריות לאויבי העם. שבוע שעבר התקיימה ישיבת חירום של ראשי המועצות האזוריות סביב הנושא הזה. לנו יש 2 ועדות גאוגרפיות. ישנן מועצות שיש להן 14 ועדות גאוגרפיות. ישנן מועצות אזוריות שפשוט הודיעו להן, כי משבוע הבא אזורי התעשייה המשותפים שלהם, לא נמצאים בידיים שלהם. שנה הבאה %60 מהרווחים יוקצו לעיר הגדולה השכנה ובשנה לאחר מכן, %100 מהרווחים. אפילו אם יש הסכמים של חלוקה בינם לבין הרשויות השכנות.

3

לשכת מנכ"ל המועצה

ישנה תחושה של חוסר שקיפות בכלל בהחלטות, למה וכמה. גם אם מועצות השקיעו 30 מיליון ₪ באזור תעשיה משותף אמרו להם:"בעיהשלכם,זהלארלוונטיאםהשקעתם".

היזמות הייתה שלהן, זה לא עניין אף אחד. ישנה תחושה מאוד קשה. התחושה הזו התבטאה בכמה החלטות של המועצות האזוריות כגון ההחלטה לצאת מאשכולות משרד הפנים.

משרד הפנים עובד היום בצורה של אשכולות. הרעיון הוא לקיים שיתופי פעולה אזוריים. אנחנו לא שייכים לשום אשכול אבל גם לנו יש שיתופי פעולה אזוריים.

לקראת הבחירות זה עבד, התקבלה החלטה ע"י משרד הפנים, שכל מה שיוחלט בוועדות הגאוגרפיות, לא יתממש/ תתקבל החלטה, עד אחרי הבחירות. אני לא יכולה לומר שזה מספק, אבל לפחות כרגע זה מרגיע את השטח עד היום שאחרי.

עו"ד חיזקי סיבק: כרגע מגיעים לעמק מכל הכיוונים, ביניהם: בוגי, כחלון, מפלגת העבודה וכו'.

ד"ר גלית שאול: השאלה מי יזכור את המרחב הכפרי, עם כל הכבוד.

נטע אראלי, העוגן: עתידים להיות חברי כנסת תושביי מהמועצה, גם אותם צריך להעיר.

ד"ר גלית שאול: למשל, רות וסרמן-לנדה מגן יאשיה, סמנכ"לית השלטון המקומי.

שרון דביר, כפר ויתקין: איזה איומים גאוגרפים יש לנו?

ד"ר גלית שאול: לנו יש כרגע 2 ועדות. אחת, ביחד עם מועצה מקומית זמר ומועצה אזורית מנשה והשנייה היא ביחד עם עיריית חדרה ומועצה מקומית אליכין.

שרון דביר, כפר ויתקין: בנושא אזור התעשייה?

ג. יצאנו לדרך עם נושא תכנית המתאר הכוללנית. התקיימה יריעת הפתיחה. הערב, אנחנו הולכים לעבוד עם שושנת העמקים ועוברים על התב"ע היישובית שלהם.

כל נושא החשיבה התכנונית הוא בעיני מאוד חשוב. ממה ששמעתי מראשי רשויות בישיבה שהייתה לפני שבוע, הייתה תב"ע שדיברה על אזור תעשיה. לאף אחד לא היה אכפת לקחת את אזור התעשייה הזה ולהפוך אותו לשכונה בנתיבות, נניח. זה לא עמד בדרכו של מישהו העובדה שזה קבוע, תוכנן או התחילו בצעדים מעשיים להקימו. חשוב שאנחנו נדע לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו מתכננים לעשות או באיזה דרך אנחנו רוצים לפעול.

הותמ"ל אולי דורסני, אך יש אנשים במשרד האוצר שכן שותפים שלנו. אהוד יוסמן, שהוא חלק ממשרד האוצר, שותף שלנו בתוכנית הכוללנית. החשיבה שלו היא פרו מרחב כפרי, שימור וחשיבה איך מייצרים במציאות הזו קצת יותר "שפיות".

עו"ד חיזקי סיבק: אהוד יוסמן אומר בצורה מאוד מפורשת, שהוא רואה את חשיבות המרחב הכפרי ברמה הלאומית.

ד"ר גלית שאול: זה נכון, אנחנו לא היחידים שעושים את זה.

ד. הרחבת בת חפר- יש התקדמות מבחינת העבודה שלנו מול רמ"י. התקדמות שלצערי איננה בהסכמות, אלא בחילופי מסמכים וכו'. מהצד השני, יש הסכמות שקשורות בעבודה מול

משרד השיכון. אני חושבת שהבשורה העיקרית לתושבי העמק היא העובדה, שהנושא הוחלט בשיתוף פעולה ביחד עם בת חפר וכולם זכאים למחיר למשתכן. לא רק תושבי בת 4

לשכת מנכ"ל המועצה

חפר, אלא כל תושבי העמק. אלו מספרים יחסית קטנים, אבל כן ישנה אמירה חזקה בהקשר הזה והיא שרואים את כל אנשי העמק כמיועדים, ראויים וכחלק בלתי נפרד מההרחבה של בת חפר.

בשבוע שעבר היה מפגש התנעה ראשון למתעניינים במחיר למשתכן באולם עין החורש. האולם היה מלא. הגיעו נציגים ממשרד השיכון להסביר על המחיר למשתכן ומשמעותו. היו הרבה מאוד מתעניינים. אנחנו עשינו בדיקה וראינו שיש בעמק כ- 400 זכאים של משרד השיכון. מבחינתנו, אחד היעדים המאוד משמעותיים בנוגע להרחבת בת חפר הוא שכמה שיותר מתושבי העמק יהיו חלק מההרחבה הזאת, במטרה לפתור את מצוקת הדיור של הדור הבא ולאפשר לכמה שיותר מבני העמק לחזור לכאן וליהנות מההרחבה שאנו מצפים ומאמינים שתהיה מצוינת ורק תשפר את איכות החיים ביישוב.

ה. שבוע שעבר נפגשה לראשונה הוועדה לבחינת השלטון הדו רובדי. זו ועדה שיש ממנה הרבה ציפיות. מידי יום אנחנו נשאלים על סוגיות שקשורות בנושא הזה. אנחנו די מעכבים

את הסוגיות אם אנו רוצים שהוועדה תעשה עבודה מתכללת המאפשרת חשיבה מרחבית ופחות נקודתית לנושא כזה או אחר ופחות מוגבלת ע"י החלטות בפועל. זה יהיה לא פשוט.

צריך לקחת את זה בחשבון, להוביל שינוי בהקשר הזה ולייצר משהו שהוא אחר. צריך לומר, האינטרסים של כולם לא זהים. היישובים הקטנים מתנהלים בצורה מסוימת והיישובים הגדולים מתנהלים בצורה אחרת וכו'. לכל קבוצה יש את האינטרסים שלה. ב"אני מאמין שלי" לקחתי על עצמי לראות מהי טובת עמק חפר. כשקמים בבוקר עם "טובת עמק חפר" אז יש דברים מסוימים שכנראה יצטרכו להיעשות. לשפר את נושא השירותים שניתנים ע"י המועצה זה אינטרס של כל המועצה. כמו גם, שיפור השירות המוניציפאלי וחשיבה איך יישובים עומדים בסל מסוים של שירותים. צריך לקחת בחשבון שהוועדה תדון בנושאים אלו. לכן, מאוד חשוב המסר שיועבר לאנשים שנמצאים במגעים עמכם. מי שיש לו מה להגיד ורוצה לטעון כדאי שיבוא לדבר בפני הוועדה – לכאן או לכאן.

ניתן לומר: "אנחנורוציםלשמורעלהעצמאותשלנו,אנחנועושיםזאתהכיטוב"או להיפך:"אנחנולאמסוגליםלעמודבמצבהקיים". הטווח הוא מאוד רחב. חשוב שתעבירו

את המסר ביישובים שלכם.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מי הם חברי הוועדה?

עו"ד חיזקי סיבק: החברים הינם:

1. יו"ר הוועדה: עוה"ד עמית בן צבי, מנכ"ל המועצה.

2. מרכזת הוועדה: הגב' נחמה כהן, מנהלת מחלקת יישובי העמק.

3. חברי הוועדה:

• רון שני - לשעבר ראש מועצה אזורית משגב

• פרופ' רון חריס- עולש

5

לשכת מנכ"ל המועצה

• גלית שליט - אלישיב

• יעל בירן - אביחיל

• איילת וולובסקי - המעפיל

• ענת פרדו - בית הלוי

• משה אוזן - בת חפר

• גדעון רוסמן - בית יצחק

• עו"ד חיזקי סיבק- סגן ומ"מ ראשת המועצה

• מנשה דוד- גזבר המועצה

הילה עיני, כפר הרא"ה: למי יש להפנות את הפניות?

עו"ד חיזקי סיבק: לגבי הפניות, אנחנו נוציא הודעה מסודרת.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מנציגי המליאה רק חיזקי ישנו?

עו"ד עמית בן צבי: כן. התכנסנו למפגש ראשון שהוא מפגש התנעה לפני כשבוע.

נשכרה חברת ייעוץ ממשגב, ,אנשי דרך" שמה. חיפשנו חברות שמתמחות בתהליכים מעין אלו. מלווים אותנו שני אנשים: האחד, מתחום התהליכים הקהילתיים- המוניציפליים והשני, מתחום הכלכלה המוניציפלית, במטרה לגזור את המשמעויות הכלכליות. מבחינת המליאה, אמנם הקצבנו לוועדה 120 יום, אך המליאה תעודכן באופן שוטף. כפי שגלית אמרה, מאוד חשוב להעביר את המסר לתושבים גם בפורום המליאה, הוועדה ובמייל. שיתוף הציבור הוא רחב - עד אחרון התושבים, שיוכל לבוא ולטעון ולהציג את דעתו בפני הוועדה.

יואב בר סלע, בחן: מה טווח קבלת ההחלטות?

עו"ד עמית בן צבי: תוך 120 יום הוועדה תגיש את המלצותיה ולאחר מכן הנושא יעבור לאישור ראשת המועצה, מטבחון וכן הלאה.

יואב בר סלע, בחן: כשאמרתי טווח התכוונתי, עד כמה הנושאים פתוחים לדיון וניתן להשפיע?

6

לשכת מנכ"ל המועצה

עו"ד עמית בן צבי: כלל, הכול פתוח, אך ישנם נושאים סטטוטוריים שלא ניתן להכריע בהם. גלית מגדירה זאת כ"חוזה", חוזה בין המועצה לבין היישובים ובו מסדירים את

חלוקת האחריות. ישנם נושאים שהם סטטוטוריים, כמו רווחה, חינוך וכדומה שאותם לא ניתן להאציל לישובים.

ד"ר גלית שאול: צו האצלת סמכויות.

עו"ד עמית בן צבי: מעבר לזה הכול על השולחן. האמירה "שיש צו אחד לכולם", היא לא טאבו. בהחלט יכול להיות שלכל אחד יתאים משהו אחר.

ד"ר גלית שאול: כל עוד ניתן לתכלל את זה. לא יהיה מצב שיהיו 20 תבניות וכל יישוב יחליט מה ביכולתו לעשות.

סיימנו עכשיו סיור מפגשים ב- 41 ועדי הישובים ונושא זה עולה בכל פעם. ברגע שהוועדים יגידו אנחנו לוקחים על עצמנו את העסקת מדריכי הנוער וכנגד זה לוקחים %5 מהתקציב יתחיל כאוס, זה די ברור. אני רוצה שאנשים יהיו שותפים למהלך הזה, מכיוון שלמהלך זה יהיו הרבה פנים, זה לא ילך בקלות. עומד לרשותנו זמן לפתור נושאים אלו. לא יקרה מצב שהמועצה תיקח על עצמה את התפקידים ותשאיר את התקציבים אותו דבר, זה ברור לכולם. אולי היא תחסוך בזה ותעשה שירות יותר טוב, אבל זה לא יקרה. ברגע שלוקחים חלופה אחת, מוותרים על חלופה אחרת- לכך לא כולם מסכימים.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: יש חברים בוועדים המקומיים או רק מזכירי ישובים?

עו"ד חיזקי סיבק: יעל בירן חברה בוועד אגודה ובוועד מוניציפאלי.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: יש רק שני נבחרי ציבור בכל הוועדה?

ד"ר גלית שאול: הוועדים עצמם יביעו את דעתם וייצגו את האינטרסים שלהם. אנחנו ניסינו לגוון מבחינת היישובים. אחת ההערות שהייתה במפגש הקודם היא שאין נציג אגודה.

עו"ד עמית בן צבי: מדובר על אגודה חקלאית.

ד"ר גלית שאול: פניתם לעופר כהן והוא הסכים?

עו"ד עמית בן צבי: כן.

ד"ר גלית שאול: גם עופר כהן מצטרף לוועדה. רצינו להביא דעות אחרות ואמירה חדשה. כמו כן, אנשים

שפחות מזוהים עם צד כזה או אחר, כדי לנסות לבחון את הדברים.

יואב בר סלע, בחן: הוועדים יזומנו באופן אקטיבי?

עו"ד חיזקי סיבק: תהיה פניה לכל הוועדים לקבל את התייחסותם לצו האצלת הסמכויות.

ד"ר גלית שאול: יכול להיות שחלק ירצו וחלק לא.

מנשה דוד: אנחנו מכינים מסמך עם רצף של שאלות ומעבירים אותו לכל הוועדים. ביקשנו שכל ועד ידון

בנושא ויעביר לנו את התייחסותו ובהתאם לכך, אנו ננתח את הממצאים.

7

לשכת מנכ"ל המועצה

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אנו נוכל לקבל גם את אותו מסמך, ע"מ שנוכל להתייחס?

עו"ד עמית בן צבי: בהחלט.

עו"ד חיזקי סיבק: אלו מעגלים שונים של שיתוף ציבור.

ו. התקיימו מפגשים מצוינים עם ועדי היישובים במרבית הישובים. רוב היישובים קיימו את המפגש בצורה מאוד יפה, מכבדת, בונה, תוך המון שיח. הוועדים קיימו הצגה מובנית

שלוקחת בחשבון גם את הצרכים של היישוב, אך במקביל רואה בעיניה גם את המועצה.

אני חייבת להודות שמאוד התרשמתי מהסיורים שנעשו.

המטרה שלנו, במועצה החדשה, היא להגיע ליישובים באופן שוטף ולא רק פעם בקדנציה. לכן, קיימנו באופן מהיר את המפגש הראשון, ע"מ שנוכל לראות ולדבר עם כולם. עברו כ- 3 חודשים וסיימנו לעבור בין כל היישובים.

מכאן, אנחנו מתחילים בסבב חדש. אני רוצה לתאר לכם מה הולך להיות, במטרה שתוכלו לקחת חלק ולהכיר את הנעשה. אנחנו מתכננים, החל מחודש מאי הקרוב, לקיים מפגש ביישובים עם הוועד המקומי וגם עם התושבים. תושבים יוזמנו ע"מ להיות חלק ויוכלו להעיר הערות ולשאול שאלות שתוכננו מראש, במטרה שהישיבה תהיה מובנית. כאשר נערכים מראש עם שאלות זה תורם לשיח. ביישוב יבצעו עבודת הכנה בהתאם וברגע שהדברים יאמרו מראש נוכל לדעת איזה גורמים חיצוניים להזמין. לדוגמא, אם עוסקים בפן תקציבי, נוכל להזמין את גזבר המועצה. אני כבר אומרת מראש, לא וודאי שכל אנשי המטה יוכלו להגיע, אך חשוב להיערך מראש לגבי זימון אנשי המטה.

הפגישות יתקיימו אחת לשבוע במטרה לקיים ביקור בכל 41 הישובים במהלך השנה. משמע, בקדנציה נגיע לפחות ארבע פעמים לכל יישוב. השיח הינו חלק בלתי נפרד מעבודתנו עם הציבור. זה נכון שאחת לשנה זה מעט בשביל יישוב, אך יש לקחת בחשבון שיש 41 יישובים.

גדעון ברי, חופית: זה לא כל כך מעט, אם יוקצב לוח זמנים. בפגישות שערכתם עכשיו הייתם ב- 2-3 יישובים ביום.

ד"ר גלית שאול: בסבב החדש זה יתבצע בערב אחד.

גדעון ברי, חופית: ברגע שתהיינה תשובות תוך פרק זמן סביר, אז כבר עברו 3 חודשים מתוך השנה. לוקח זמן לתיאום.

ד"ר גלית שאול: אין לי ספק שזוהי משימה. זה נושא הנמצא על סדר היום.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: חלק מהיישובים יעלו נקודות כואבות כאלו ואחרות ולכן אני חושב שהבחירה של קיום המפגשים בשעות הערב או בשעות היום, צריכה להיות בידי הישוב – אני יודע שזה מציף בעיה.

ד"ר גלית שאול: אם יישוב יבקש לעשות סיור באור יום, אני לא רואה בעיה. אני חושבת שלמתנדבים ולתושבים יהיה קשה לעשות את זה בשעות היום. אני מניחה שאם תהיה

בקשה כזו, נוכל לפעול בנושא.

8

לשכת מנכ"ל המועצה

אנו רואים חשיבות רבה בדיאלוג עם היישובים. אני מהאנשים שחושבים שלא כל התורה נמצאת בידיים שלי ואני לא חושבת שהיא נמצאת בידי הסביבה שלי. אני לקחתי על עצמי לראות תמיד מהי טובת עמק חפר או לפחות מה אני רואה כטובת עמק חפר.

אני רוצה לתת דוגמא מעשית למקרה שקרה בימים האחרונים:

הוגשו אלי פניות של מספר תושבים ביחס לכביש בין גבעת חיים איחוד/ מאוחד לעין החורש. כביש שנוסעים בו בעיקר ילדים מארבעת הישובים השכנים, שמגיעים לבית הספר האזורי מעין שחר וכל הילדים המתגוררים על כביש .581 הילדים מגיעים מחגלה, חרב לאת, חיבת ציון, גבעת חיים מאוחד וגבעת חיים איחוד. בדר"כ הם חותכים דרך גבעת חיים מאוחד ונכנסים בכביש בין גבעת חיים מאוחד לעין החורש. זהו כביש מאוד מסוכן וצר. בפעמיים שהייתי שם ראיתי "כמעט תאונות". אישה עלתה עם הרכב על מעקה הבטיחות וחצי הרכב מצד שמאל נמחץ. מדובר בכביש מאוד צר שנוסעים דרכו ילדים לבית הספר באמצעות רנג'רים, קולנועיות. ישנן פניות של תושבים, כולל אמיר שילה, אלי. נעשתה חשיבה מה לעשות עם כביש זה. סיפרנו על הכביש הזה למנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהייתה אצלנו בשבוע שעבר, היא אמרה:"זהכבישלאסטטוטורי,אם קורהפהמשהו,יכוליםלסגוראותווהמועצהתהיהאשמה".אותי פחות מעניין אם המועצה אשמה או לא אשמה, אך המחשבה שיקרה משהו לאיזשהו ילד מדירה שינה מעיני.

הצענו פתרון, שהוא הכי פחות "פוגע" והודענו שסוגרים את הכביש למכוניות כיוון שמדובר על כביש מאוד צר. מכוניות יכולות לנסוע בכביש הראשי, בעיקר עכשיו שישנן שתי כיכרות בעין החורש ובגבעת חיים מאוחד. אני לא יכולה לרשום בלשון פוזיטיבית שאני מסכימה לכך שיסעו רנג'רים וקולנועיות, מכיוון שאסור לי להצהיר שום נתון לגבי הכביש הזה. התחיל כאוס בין היישובים, מישהו אמר לי אתמול:"בזכותיהצלחתלהעיראתקיבוץעיןהחורשמתרדמתהחורף".אמיר יכול לספר שגם אצלו ביישוב יש חרושת שמועות שאמרו, שהבן שלי היה מעורב בכמעט תאונה ובגלל זה רציתי למנוע את התאונה הבאה.

אני אומרת את הדברים, כי גם אם עושים את הדברים ממניעים טובים זה יכול להפריע למישהו כזה או אחר. צריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו צריכים אתכם שתעבירו את המסר בצורה נכונה. הסיטואציה הזו קרתה מכיוון שנערך מפגש של ארמין אברמוביץ, מהנדס המועצה, עם ראשי הישובים ויום למחרת, אני בתור אמא, קיבלתי מבית הספר את סיכום הדיון. בסיכום הדיון לא כתבו שהסיבה זה הילדים וכו', אלא זה היה סיכום דיון לקוני ופתאום, בעקבותיו המועצה סוגרת את הכביש. זאת לא היתה הודעת דובר ואפילו עוד לא התחלנו, זה היה מתוכנן לעוד 10 ימים, אחרי אירועי פורים. למרות שבית הספר ביקש, כי ההליך יתבצע במועד זה, זה לא הפריע למנהל בית הספר להוציא הודעה להורים:

"הוריםיקריםשלוםרב,אניפונהאליכםבבקשהלאלהשתמשבכבישהפנימיביןגבעתחייםמאוחדלעיןהחורש.הכבישטרםנחסםובכלזאתאנימבקשלהפסיקלהשתמשבו כברמהיום,למעןבטיחותתלמידנוההולכיםברגלוהרוכביםבאופנייםבכבישזה,בברכהמנשהלוי,מנהלתיכוןמעייןשחר".

מדובר על סכנת חיים, חשוב שתבינו. אנו צריכים אתכם שתעזרו לנו לדוור את ההחלטות. צריך לשאול במידה וישנם דברים לא ברורים. אנו לא נעשה שום דבר שלא עומד במבחן ההיגיון. אף אחד לא רוצה לפגוע אלא הכוונה רק לשפר.

יואב בר סלע, בחן: למה לא יצאה הודעת דובר מסודרת?

ד"ר גלית שאול: יצאה. לא ידענו שבמקביל יצא סיכום של הפגישה בין ראשי הישובים והם אלו שהעבירו הלאה.

9

לשכת מנכ"ל המועצה

יואב בר סלע, בחן: אני לא ראיתי שיצא סיכום.

ד"ר גלית שאול: יצאה הודעת דובר מסודרת, לא רק לישובים הרלוונטיים אלא גם בפייסבוק. המועצה דיוורה בכל דרך.

גדעון ברי, חופית: מה יעשו בנוגע לתיירות הכפרית אם רוצים לנסוע לאנדרטה?

מנשה דוד: לאנדרטה ניתן להגיע מהצד השני, אין בעיה.

אלון הימן: לא נכון.

ד"ר גלית שאול: הם לא סוגרים את שני הצדדים. אתה נכנס מהכניסה הראשית של עין החורש. יותר מכך, הכוונה בטווח הארוך היא לכבוש את הדרך כדי שיוכלו לנסוע שם. אי

אפשר לומר שעד שנקים את הכביש הזה ונשיג את האישורים אנחנו נמשיך בדרך הזאת.

אילנה גולן, בית יצחק: בטח יש שם שעות שהן השעות הקריטיות, כשבית הספר מתחיל וכשמסתיים.

ד"ר גלית שאול: האופציה הזו נבחנה בראשית הדרך. ניסינו לחשוב איך אפשר לפתור את זה. מדובר בציבור שהתרגל לנסיעה הזו ולכן כשאת מגדירה שעות מסוימות אין לנו דרך

לבצע אכיפה. מספיק ילד אחד שיפגע בשעות האלה, זה מורכב. לכן הוחלט בשלב הראשון לעצור לגמרי. אין שום בעיה לרכבים היום לנסוע בכביש הראשי. הבעיה היא של הקלנועיות והרכבים החקלאיים, שהם ימשיכו לנסוע ולהם יהיה שלט איסור. איזה סיבה יש לו לעשות את זה? חוץ מהנוחות של התושבים שגרים ביישובים האלו.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: יש מחסום?

ד"ר גלית שאול: יש מחסום. זה הרעיון. נבחנו כל מיני הצעות. יעריב העלה רעיון של כביש חד סטרי ע"פ שעות. כשנפגשנו עם הרלב"ד הם אמרו לנו:"אסורבכללשכבישכזהיהיה

קיים,איןשוםרישוםלדרךהזאת".

אלון הימן: אם אתה מציב שלטים או מצהיר שזהו כביש חד סטרי אתה מגדיל את החשיפה שלך, כי ידעת שיש סכנה ויצרת לכאורה פתרון סטטוטורי על דרך שאינה סטטוטורית.

ד"ר גלית שאול: לכן עצרנו את זה לגמרי, אמרנו אסור וזהו. אנחנו אפילו התלבטנו איך לכתוב את זה בהודעת דובר, כי מלשון הלאו את לוקחת אחריות על מה את כן מרשה ואז

זה מייצר קושי. אני מוכנה לשאת בכל זה במטרה שאף ילד לא יפגע. בסופו של דבר זוהי המציאות.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: עלה במליאת הישיבה האחרונה נושא של העברת כתובות המיילים האישיות של חברי המליאה לכל דכפין. אם אתם זוכרים אני מאוד התנגדתי, כי זה יוביל לכל מיני בעיות של שימוש לא אתי ויאבד ממטרתו. לא חלף זמן עד שהגיעו לחצר ביתי פקחי המועצה והמינהל.

גדעון ברי, חופית: הוא תוקף אותך?

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: לא, הוא תוקף מישהו אחר, אני רק תוצר לוואי של הדברים. הוא החליט שאני הצבתי קרוון לא חוקי בחצר ואני מנהל בו עסק ללא רישיון עסק. ראשית, קרוון כל אחד יכול להציב ושנית,

משרדים מסוימים לא צריכים רישיון עסק. עצם העובדה, כי הוא דואג להיכנס לתיקים ובפרט לתיק שלי בוועדת הנדסה וכל מי שיעצבן אותו הוא יגיע אליו, זה האיש.

10

לשכת מנכ"ל המועצה

אילנה גולן, בית יצחק: איך הוא נכנס לתיק?

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: הוא נכנס לתיק בנין בוועדה המקומית.

אילנה גולן, בית יצחק: כל אחד יכול להיכנס?

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: לא, אם אתם מבקשים לחשוף אותו. אתם יכולים לבקש לחשוף אותו. אני לא ביקשתי וזה לא רלוונטי. אני רק מציין, כי התיק עלול להכיל דברים אישיים והאיש הזה הגיש השבוע עתירה מנהלית כנגד הדר עם, כפר ידידה, אביחיל והוועדה המקומית לתכנון ובניה. לאיש ישנם שני כובעים: האחד, משנה למנכ"ל משרד התחבורה והכובע השני שבאמצעותו הגיש את העתירה הוא המפקח על התעבורה. הטענה היא שכל השערים בעמק חפר והכניסות לישובים לא חוקיים וצריך להסיר אותם.

ד"ר גלית שאול: צריך לקחת בחשבון את ההשלכות. מספר השערים שיצאו נגד הצבתם הינם ארבעה, אך יש לנו בכל העמק שערים. אותו אדם יזם כתבה גדולה בנושא השערים

בעיתון "הארץ" אצל כתב העיתון, אור קשתי ובהתאם לכך ביקשו מאתנו התייחסות. אני לא יודעת אם לבסוף זה פורסם או לא, לא בדקתי.

נושא הביטחון אינו פשוט אצל כולנו.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: ההאשמה שהייתה לו לא הייתה כנגד המועצה. לאיש הזה אין רק תביעה אחת אלא 3-4 תביעות. ישנם 40 עמודים של קביעות בפסק דין.

מנשה דוד: ישנה גם תביעת דיבה.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: לא, תביעת הדיבה זה משהו אחר. מאיר הגיש וגם זכה.

עו"ד עמית בן צבי: אתה יודע שאנחנו לא קובעים.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: נכון, אנחנו לא מעוניינים.

ד"ר גלית שאול: תלוי אם זה מאיים על כל העמק. תבינו שזה "לשפוך את התינוק עם המים", אם לכולנו לא יהיו שערים בגלל הפסק דין הזה...

שרון דביר, כפר ויתקין: זה לא רק בעמק חפר, אלא בכל המדינה.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: זה השלב הבא. לגישתו הוא לוחם הצדק.

יעריב: שמיל, אני שאלתי אותו והוא אמר לי שהוא "ממשיךאתדרכושלאביו".

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: מי שלוחם צדק דואג שהוא עצמו בדר"כ יהיה "נקי כפיים".

עו"ד עמית בן צבי: הדיון אינו לגופו של אדם. אנו נאמר את עמדתנו בבית המשפט לעתירה.

ד"ר גלית שאול:

11

לשכת מנכ"ל המועצה

ז. אנחנו מתכננים להוסיף נציג צעירים כמשקיף למליאת המועצה, כמו שיש לנו נציגה לבני הנוער. החל מהמליאה הקרובה עו"ד אורן חייקין יצטרף כנציג. אורן ישב עמנו במפגשים

הקודמים, אך מאחר והוא קיבל אסמכתא מוועדת הצעירים אנו מקבלים אותו כמשקיף.

גדעון ברי, חופית: נציג הנוער, לא יכול להיבחר. נציג הצעירים היה יכול להיבחר והוא לא נבחר. המליאה רק הולכת וגדלה. אם הוא מוגדר כמשקיף אז הוא בא לשמוע.

ד"ר גלית שאול: ראשית הוא משקיף בהגדרתו. אנחנו רואים בחיוב רב שחבר'ה צעירים רוצים לקחת חלק בעניין זה.

מיכל אביחי גאון, בית הלוי: מהם גילאי הצעירים?

נטע אראלי, העוגן: .18-35

ד"ר גלית שאול: הם מאוד מעורבים כיום גם בעשייה השלטונית, בוועדים המקומיים וכו'.

נטע אראלי, העוגן: אלדד גוטלון מוביל ועדת צעירים, הוועדה בעלת 20 חברים. הוועדה מתחלקת ל-5 תחומים ולוקחת אחריות לקדם נושאים בעמק כחבר'ה צעירים. עצם העובדה שהנציג רוצה לבוא ולהיות חלק מהמליאה זה דבר מבורך.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: הם לא באמת יכולים להיבחר. אנחנו רוצים את הכוח של הצעירים בעמק.

גדעון ברי, חופית: מכיוון שהישיבות פתוחות לציבור מדוע צריך לציין את הנוכחות שלו?

נטע אראלי, העוגן: מכיוון שהוא לוקח אחריות.

עו"ד עמית בן צבי: המשמעות של משקיף, זה לא רק לשבת ולהשקיף ללא תכלית אמיתית. המשמעות היא להיחשף לסוגיות שנוגעות לצעירים ולהיות מעורב בתהליכים הנוגעים

להם. המשקיף הוא גם חולייה מקשרת לצעירים וגם גורם שהמליאה תוכל לשאול עמדתו- ככל שידרש.

ד"ר גלית שאול: בדיוק כמו שנציגת הנוער נתנה את עמדה כשדיברו על חטיבות הביניים.

גדעון ברי, חופית: ז"א שאתם נותנים לה זכות דיבור בישיבת המליאה?

עו"ד עמית בן צבי: בנושאים רלוונטיים לנוער כן.

ח. את נושא המרכז הקהילתי קיבלנו בירושה מקודמנו בתפקיד. כמה חודשים לפני סיום הקדנציה הוחלט על מינוי יועץ ארגוני הציע הצעות מה לעשות עם המרכזים הקהילתיים

עקב גירעונות מאוד גדולים במרכזים.

בשיחה עם נחום איצקוביץ השבוע הבנתי עד כמה הגירעון גדול כשהוא סיפר לי שהוא הביא את החברה למתנ"סים במטרה לתת שירות, אך היא הביאה את המרכזים הקהילתיים לחוב של מיליון ₪ ולכן החליט להקים את המרכזים הקהילתיים ולמזער את החוב. החוב כיום הינו הרבה יותר גדול מבכל שנה. בת חפר בחוב של 2.5 מיליון ₪. מדובר על סכומים 12

לשכת מנכ"ל המועצה

מאוד גבוהים. ההתנהלות אינה מתבצעת באופן מיטבי. החשיבה היא לנסות לייצר פורמט אחר. אחד הנושאים שאנו בוחנים בימים אלו זה נושא של ניהול הצהרונים. הצהרונים אינו נושא שמתחייב מבחינת המרכזים הקהילתיים והוא נחשב כעול עליהם. רשויות רבות ברחבי הארץ מבצעות מכרזים לניהול הצהרונים. החוק שינה את הקיים וגרם לכך שניתן לגבות סכום מאוד מוגבל מההורים. לכן, הרבה מאוד גופים )כפי שקרה בגנים( כגון ויצו ונעמת סירבו להמשיך עם הגנים. העלות שניתן לגבות מההורים היא מוגבלת והיא הורידה את הרווח לסכומים שליליים כך שלא נוצר רווח חיובי.

הילה עיני, כפר הרא"ה: מצד שני מדובר בנושא חברתי חשוב.

מנשה דוד: אנחנו לא משנים את זה אלא רק מייעלים את הפורמט.

ד"ר גלית שאול: זה לא שלא יהיה צהרון. הרעיון הוא לתת צהרונים ביעילות גבוהה יותר. כמו שאמרתי, אנחנו בוחנים מהן הדרכים לעשות זאת ואחת הדרכים היא לקיים מכרז

מול גוף חיצוני. כל נושא המרכזים הקהילתיים נבחן. נוצר פה גוף מאוד גדול ומסורבל. ישנן מס' שלוחות ובכל שלוחה יש עובדים, מזכירות, כ"א וכו' ובמקום שהכספים יגיעו לפעילויות הם מגיעים למנגנון. במשך הזמן צריך לבצע חשיבה. דיברנו מקודם על צעדים "כואבים", צריך לקחת גם את זה בחשבון. אם אנחנו רוצים לייעל את התהליך ולהחזיר את הכסף של התושבים אליהם, אנחנו נהיה חייבים למצוא פתרון נכון.

נטע אראלי, העוגן: לגבי הצהרונים, יש מתח מובנה מאד בין התייעלות כלכלית לבין מענה איכותי לתושבים. נראה שיש גופים שעובדים עם המרחב הכפרי בכל הנוגע להפעלת צהרונים שיכולים מאוד לסייע לנו. מי מוביל את הנושא?

ד"ר גלית שאול: יעריב ומנשה.

מנשה דוד: נפגשנו עם עדי.

נטע אראלי, העוגן: עדי לוקח את הנושא למקום מאוד עסקי.

ד"ר גלית שאול: תעביר לנו בבקשה אח"כ את הפרטים. המטרה שלנו היא לשפר את השירות לתושב ולא לפגוע בו.

הסייעות בגני הילדים, במרכזים הקהילתיים ובצהרונים נמצאות בתהליך מול ההסתדרות ומבקשות להכיר בהן כעובדות מועצה ולקבל את כל התנאים. יש לכך השלכות כגון הגדלת כוח האדם במועצה, פנסיה, לא ניתן לפטר וכו'. הנושא הזה הינו מאוד רחב, מדובר על 80 עובדים לערך. עתידה להתקיים ישיבה עם ההסתדרות. זהו קושי שיש לפתור אותו.

ד"ר גלית שאול: אירועי שבוע האישה הבינלאומי. זוהי עבודה מצוינת של המרכזים הקהילתיים. התקיים שבוע עם אירועים באזורים שונים בעמק שכלולו: הופעה של קרן פלס,

שוק דוכנים מקסים שהקימו נשים בעמק וביצעו שיתוף פעולה עם הרבה מאוד מתנדבים, ערב בבת חפר שעסק באימהות ובנות והסתיים בצעדת עמק חפר. זו היתה חוויה.

גדעון ברי, חופית: יש סיקור של הצעדה?

ד"ר גלית שאול: השבוע יערך הסיקור. השתתפו אלפי אנשים והיה מזג אויר מצוין. קיבלנו חוות דעת חיוביות מאוד.

13

לשכת מנכ"ל המועצה

יוכבד מרגלית, כפר חיים: מאיזה גוף יוצא תקציב הצעדה?

ד"ר גלית שאול: קופת המועצה, תקציב המתנ"ס.

ט. אנו נמצאים כיום בעיצומם של סיורים בבתי הספר השונים בעמק. אם יש למישהו עניין מחברי ההנהלה להצטרף ולקחת חלק, זו ההזדמנות לומר לנו. בינתיים הינו בתיכונים.

ישנו פער מאוד גדול, עד כמה שזה לא נראה, איך נראים התיכונים, אני לא מדברת רק פיזית אלא גם בסגנונות השונים של הניהול וכו'. כל זה מדגיש את הצורך במתן אפשרות לבחירת בית הספר.

י. נושא נוסף שמעסיק אותנו על סדר היום הינו מרלו"ג יד חנה. אינני יודעת כמה מכם מעורבים במה שקורה. בקיבוץ העוגן מתוכנן להקים מרלו"ג. %75 מתושבי העוגן הצביעו

פעמיים בעד המרלו"ג. פנו אלי אנשים שאמרו שהם נגד המרלו"ג ואמרתי להם שהעוגן הכריעו בעד. אין לי שום כוונה להחליף את הנהגות היישובים.

כל עוד זה חוקי ובמסגרת ההחלטות שלו, אני לא רואה את עצמי בשלטון הדו רובדי ובכלל יכולה לומר אל תפעל בדרך הזו או באחרת. ביד חנה, מתנהל כבר 4 שנים מו"מ על הקמת מרלו"ג עם חברה דיפלומט.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: יהיו שניים בעמק?

ד"ר גלית שאול: יש יותר מ-2 מרלו"גים בעמק. המרלו"ג, יחסית למבנה תעשיה הוא מבנה שאינו מזהם, שקט ולא פעיל בסופי שבוע, מה שמפעלים הם בדר"כ כן.

גדעון ברי, חופית: אם הוא מודרני אין בו כ"א.

ד"ר גלית שאול: בנושא המרלו"גים יש חשש בנושא התנועה. זה נמצא על סדר היום שלנו ויש לנו כל מיני רעיונות. אחת מנקודות האור זה שדיפלומט פנו לוועדת המשנה לתכנון

ובניה בבקשה למתן הקלות בקשר לגובה המבנה והעובדה שיש לנו את היכולת להגיע איתם לדין ודברים בכל הנוגע למרלו"ג. כמו בקיבוץ העוגן, ביד חנה ישנה קבוצה מאוד גדולה שזה העתיד שלה. זה קיבוץ שהתפרק. אנשים חיים מסכומים מאוד קטנים, אין להם פנסיות, הם מחכים לכסף לטובת עתיד ילדיהם.

גם לתושבי חומש יש אזור תעשיה מאושר. גם אם אנחנו מתנגדים, אפשר להמשיך לפעול מול המחוזית. יש להם אישור לאזור תעשיה של 80 דונם. זה סיפור מורכב, כי הוא לא התנהל בשקיפות הנכונה והראויה. כנראה, שאנשי יד חנה לא היו מעורבים כולם, למרות שיש טענות שהם חתמו. אני מאוד מבינה את מגבלות הכוח שלי בהקשר הזה, אך מצד שני זה לא אומר שאנו לא רוצים בפתרון הבעיות שיש לנו. אנו במגעים מול כל הצדדים ע"מ להביא לפתרונות טובים יותר. אנחנו לא יכולים להגיד:"לאמענייןאותנואזורתעשיה, זהלאבכוחותוביכולותשלנו".במקביל, ישנה קבוצה שאומרת:"עלגופתיהמתהיהיהפהמרלו"ג".

אמיר שילה, גבעת חיים איחוד: צריך לדוור את זה, אני חושב שיש תחושה שזה לא מדוור.

ד"ר גלית שאול: עמית כתב מכתב ואני מדברת עם התושבים. אין יום שלא יושבים אתנו תושבים, אנחנו מעדכנים בפייסבוק וכו'.

אילנה גולן, בית יצחק: סביב תושבי העמק.

14

לשכת מנכ"ל המועצה

ד"ר גלית שאול: אני יכולה לכתוב בדף הפייסבוק שלי על עסקים של בית יצחק?

אילנה גולן, בית יצחק: המועצה האזורית יכולה להוציא דוברות רשמית שמדברת על רמת המאקרו.

ד"ר גלית שאול: שאומרת מה?

אילנה גולן, בית יצחק: מה שאת אומרת פה.

ד"ר גלית שאול: זה נאמר לתושבים. תעמידו את עצמכם ברמת היישוב שלכם. בגבעת חיים מאוחד קיים מפעל "פריגת" שהוא לא טוב בשום קנה מידה לתושבים שגרים שם, מה

לעשות? ישנן כמויות של משאיות שעוברות שם ויש שם ילדים שנכנסים לבי"ס. האם אני יכולה להיכנס לכל עסק ולהסביר למה המועצה כך או למה היא אחרת? אין לי היכולת לעשות את הדבר הזה, זה לא נכון. לתושבי הישוב התפרסם מכתב.

אילנה גולן, בית יצחק: אם התקבל רוב בישוב, והתפרסמה החלטה צריך לכבד אותה ולהקל על דרכי התחבורה. צריך הודעה שלא מדברת רק לתושבי יד חנה אלא לכל תושבי עמק חפר שרואים את כל ההתכתשות של אנשי הנגד. זה נראה לא טוב.

גדעון ברי, חופית: ברור שבעמק חפר צריך אזורי תעשיה. זה מקור הכוח.

ד"ר גלית שאול: לצערי, החקלאות כבר לא מה שהייתה בעבר.

גדעון ברי, חופית: מכיוון שאין לנו עוד שטחים לפתח אזור תעשיה ומדובר על רק בעיה תחבורתית...

ד"ר גלית שאול: זה לא רק, בעיה תחבורתית היא בעיה גדולה.

עו"ד חיזקי סיבק: הפרויקט הזה הוא פרויקט נתון.

נטע אראלי, העוגן: אתם מתכוונים ליד חנה נכון? לא לקיבוץ העוגן.

ד"ר גלית שאול: כן. למרות שיכול מאוד להיות שאנשי העוגן יראו איך הנושא משפיע ביד חנה וגם הם ירצו להתנגד.

עו"ד חיזקי סיבק: הנושא נמצא בנקודה מסוימת.

ד"ר גלית שאול: אנחנו עושים ניסיונות לדוור כל דבר. זה התפקיד של נציגי הישובים.

יואב בר סלע, בחן: המידע צריך להגיע אלינו.

ד"ר גלית שאול: לכן אנחנו מדברים על זה כאן בהנהלה ע"מ שתהיו מעורבים.

יואב בר סלע, בחן: חלק מהדברים צריכים להגיע אלינו בצורה של "דחיפה".

15

לשכת מנכ"ל המועצה

ד"ר גלית שאול: אני סיפרתי קודם מה קרה כשעשו סיכום דיון. שלחו אותו כהודעה לכל הורי בית הספר. דמיין לך שאני כותבת מכתב כזה לחברי מליאה, תוך רגע הוא מתפרסם

לכל התושבים. זה בדיוק המקום שאני מספרת על זה מתוך כוונה מסוימת וברור לי שיש פה מחיר. אגב, אחד הדברים שאנשי יד חנה שתומכים )ויש פה קבוצה של אנשים שרוצה את זה( אומרים: "אנחנו לא רוצים להתכתש איתם )עם המתנגדים( בפייסבוק" ובינתיים מי שסופגת את כל זה, זה אני.

עו"ד עמית בן צבי: אעביר לכם מכתב שהוצאתי ליו"ר הוועד. המכתב מפרט את העמדה של המועצה. זה יצא אליכם מחר במייל.

הילה עיני, כפר הרא"ה: אני רוצה לומר משהו, שיהיה ברור לי כחברת הנהלה. אני לא מעדכנת את היישובים את הדיווחים/ החלטות מההנהלה אלא רק מהמליאה.

ד"ר גלית שאול: למה לא?

גדעון ברי, חופית: כי זה לא החלטות.

עו"ד עמית בן צבי: זה מידע. ההנהלה מתנהלת בצורה יותר אינטימית ונינוחה.

הילה עיני, כפר הרא"ה: נכון, אבל מי שאין לו נציג בהנהלה לא זוכה להתייחס.

עו"ד עמית בן צבי: במליאה אנחנו גם מעדכנים. בהנהלה אפשר לנהל דו שיח אינטימי יותר, אך זה לא במקום מליאה.

הילה עיני, כפר הרא"ה: אתם מצפים שאנו נעדכן גם מישיבות ההנהלה?

ד"ר גלית שאול: למה לא? אגב, כל הנציגים יושבים בישיבות ועד שלהם.

גדעון ברי, חופית לא כולם.

ד"ר גלית שאול: אני לא צריכה לכתוב את זה במכתב לתושבים. כאשר את מספרת לוועד ומעדכנת, אני חושבת שזה מאוד ראוי ונכון.

עו"ד חיזקי סיבק: השיח פה נועד לתת כלים לחברים כחברי הנהלה להתמודד עם אמירות, סיטואציות או לתת תשובות. המידע הכללי לישובים הוא בדר"כ סביב המליאה. כמו

שגלית אמרה, כשאת עומדת בפני אדם שאומר דברים מסוימים יש לך את המידע/ התייחסות שכבר ניתנה לך על אותו נושא, כחברת הנהלה.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: ראיתי פרסומים לגבי בית ספר שורשים בחוות הנוי ותהיתי האם המועצה עומדת מאחוריו או שמדובר בבי"ס פרטי?

יעריב: חלק מהמדיניות והאסטרטגיה שעליה דיברנו היא לפתוח בתי ספר ייחודים, על- אזוריים ולאפשר לילדים/ הורים לבחור. במקרה של בית ספר שורשים, מדובר על יוזמה של בית ספר חקלאי שיוקם ברופין. האפיון החקלאי מדבר על כך שהתלמידים יעבדו 3 שעות ביום בחוות הנוי, בחקלאות, בפרדסים של המועצה, עבודות חקר בחוץ ועוד. מדובר על בי"ס שמתעד להתחיל עם כיתות ג'-ה' )עוד לא היה על זה דיון מסודר שכן אנו עדיין לא נמצאים לקראת פתיחה( ולצמוח כלפי מעלה ומטה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: איפה ילמדו הילדים?

16

לשכת מנכ"ל המועצה

יעריב: ברופין, יש מבנה מיועד, בתוך המכללה/ מדרשה. זה מיועד לילדים עם יכולות תקינות שמעדיפים ללמוד בתנועה. כרגע זה עומד על "יהיה או לא יהיה" בהתאם לפגישה שעתידה להתקיים בתאריך ה- .25.03.2019 גלית ירונה ואני פוגשים את מנהלת המחוז של משרד החינוך והיא זו שתאמר אם יהיה או לא. זה מאוד תלוי בה אם היא תסכים אתנו עם המדיניות שלנו.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: זאת אומרת שזה מהלך שהמועצה מובילה, אם אני מבינה נכון.

יעריב: כן, המועצה מובילה. יש קבוצת הורים יזמית, שעובדת במקביל למועצה ולא כל דבר שהם כותבים בפייסבוק אני אישרתי או ראיתי.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: יצא מכרז למנהלת בית ספר כזה?

יעריב: לא. עוד אין אישור לבית הספר עצמו.

ד"ר גלית שאול: הכוונה היא להקים בתי ספר כאלו. אנחנו לא באנו ברעיון בו אמרנו שאנו רוצים בית ספר כזה או אחר, זו יוזמה של הורים מכמה סוגי בתי ספר. הנושא הוצג גם

בפניכם. לגבי מה שיתקדם זה מאוד דינמי.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: לא מדובר על בית ספר לשנת הלימודים הבאה?!

יעריב: הכוונה היא שכן. שוב, בעוד שבוע נדע הרבה יותר. אנחנו חייבים לדבר עם מנהלת המחוז. היא כבר יודעת. שלחנו לה מכתבים לגבי מה בעצם אנו מבקשים ממנה, מראש.

המפקחת כבר דיברה איתה על זה אבל עוד לא ישבנו בפגישה הרשמית שהיא אומרת כן. זה יהיה בעוד שבוע, אנחנו מחכים לפגישה.

מנשה דוד: אם היא אומרת כן אז היא נותנת את השעות.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: היא גם נותנת את הכסף.

מנשה דוד: את השעות, שכר המורים והמנהלים.

יעריב: המועצה לא פותחת בית ספר פרטי. בית ספר יהיה באותו המעמד כמו כל בתי הספר.

נטע אראלי, העוגן: והוא פתוח לכלל תושבי העמק האזורי.

יעריב: פתוח. אם יהיה עודף ביקוש תתבצע הגרלה כמו שנהוג במשרד החינוך וגם בעמק חפר.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: תהיה תחבורה מכל היישובים בעמק?

יעריב: לא. על אזורי- פנים ראשותי. זה אומר שהוא על אזורי לאוכלוסייה בתוך הרשות ופנים רשותי לתושבי המועצה. על אזורי המשמעות היא שניתן להירשם ללא אזור רישום, אבל אין מחויבות בהסעות.

ד"ר גלית שאול: לגבי בית ספר רמות ים, בדקנו את ההליך שנעשה כפי שהתקיים במועצה אזורי חוף כרמל וגילינו ששם העמותה עשתה את זה ולנו אין עמותת מדף שאנו יכולים

לקחת כדי להילחם. נפגשנו עם המנהל לחינוך רשותי ומנהלת המחוז. הצגנו מסמך משפטי שאומר שיש לנו זכות/אפשרות להיות אחראים גם על בית הספר וגם על הפנימייה.

17

לשכת מנכ"ל המועצה

יעריב: אשר קאסו קיבל אישור לשנה נוספת, להמשיך להיות מנהל גם של בית הספר וגם של הכפר. בעבר היה מחויב, כי הניהול יתבצע ע"י 2 אנשים נפרדים – מנהל כפר ומנהל בי"ס.

ד"ר גלית שאול: ועד ההורים מאוד מעורב. הם הציעו רעיון כ"שלב ביניים", להקים ועדת היגוי )שאין לה כוח סטטוטורי( שתורכב מנציגי המנהל, המועצה ואנשים עם מומחיות

בנושא של פנימיות בבתי ספר אזוריים. ועדת ההיגוי תהיה אחראית על התהליך הזה לתקופה של עד שיוחלט מה לעשות.

ממה שאנחנו רואים כרגע עושה רושם שלגבי החברה לחינוך ימי, מוסכם על כולם, שהיא תצא ולא תישאר בבית הספר, כמי שכיום מחזיקה את בית הספר וגם גובה עמלה מאוד גבוהה מאתנו, 2 מיליון ₪ בשנה. החברה כנראה הולכת לפרוק ע"י המדינה שכן זוהי חברה ממשלתית. ללא קשר אלינו אך במקביל, הם כנראה יצאו ואז השאלה היא מה יקרה?

אנחנו מאוד לוחצים שלא יהיה מכרז, לא מכיוון שיש לנו בעיה עם מכרז אלא, כי אנחנו לא רוצים שיכנס לכאן גוף אחר שיהיה אחראי על רמות ים. גוף אחר שיכול להיות גוף מצוין הוא גוף כגון קרן רש"י. אם אנו מנהלים כ"כ טוב את התיכונים האחרים שלנו, רופין ומעיין שחר, למה, כלפי הילדים האלו שבמקרה גרים באזור הזה, יכנס גוף אחר ויחליט מה תהיה המדיניות ואיך צריך לחנך שם. כמובן זה לא בשליטת המועצה, המליאה ואנשי העמק. אגב, יש מועצות אחרות שבוחרות לעשות זאת, למשל, מועצה אזורית גזר, כל בתי הספר התיכוניים שלה מנוהלים ע"י גופים חיצוניים. אבל אז מדובר במדיניות של הרשות שמתייחסת לכל בתי הספר. פה אצלנו בעמק מאחר ורופין ומעיין שחר מנוהלים בדרך מסוימת, אנחנו חושבים שזה לא נכון כלפי ההורים שגרים באזור הזה שדווקא ביה"ס שילדיהם לומדים בו ינוהל אחרת. זו סוגיה מאוד מורכבת ולא פשוטה.

גדעון ברי, חופית: בגלל הפנימייה.

ד"ר גלית שאול: בדיוק. אם זה היה בגלל בית הספר, סביר להניח שהיינו יכולים לקבל את הניהול. כרגע, זה מאוד תלוי בחשיבה של משרד החינוך אם אנחנו יכולים או לא יכולים

)לנהל כפר נוער עם פנימייה( ובהתאם לכך הבאנו אישור משפטי שמאשר לנו. אם הם יחליטו לצאת למכרז, יש לנו בעיה, אין לנו עמותה, עמותת מדף כזו, שאנחנו יכולים להשתמש בה כמו שהייתה למועצה אזורית חוף כרמל. אם הייתה לנו, היינו יכולים להגיש.

יואב בר סלע, בחן: זו עמותה משותפת של המדינה והמועצה.

ד"ר גלית שאול: נכון.

הילה עיני, כפר הרא"ה: למה לא להקים עמותה?

ד"ר גלית שאול: לא היה לנו ניסיון.

עו"ד עמית בן צבי: נדרש ניסיון רלוונטי בניהול כפר נוער ופנימיות. גם אם הייתה לנו עמותת מדף היא לא הייתה עומדת בתנאי הוותק של ניהול כפר נוער.

נטע אראלי, העוגן: לא שווה לחבור לעמותה שעושה את זה היום?

ד"ר גלית שאול: ואז אתה מכניס גוף חיצוני. זה בדיוק העניין, לא רצינו.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אפשר לחבור לצורך המכרז.

18

לשכת מנכ"ל המועצה

ד"ר גלית שאול: ומי יסכים לעשות דבר כזה? אם יש לכם רעיון לגוף שאתם מכירים אשמח לשמוע.

יואב בר סלע, בחן: זאת עמותה משותפת.

נטע אראלי, העוגן: מה עם הסוכנות? והמכינה?

ד"ר גלית שאול: את הסוכנות לא הייתי מכניסה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: מה לגבי הבית לשירה?

עו"ד עמית בן צבי: הייתה לנו היום ועדת היגוי בנושא בבית לשירה.

ד"ר גלית שאול: הונחה אבן פינה להקמת הבית לשירה. הרעיון הוא שהבית לשירה יהיה בית של מקהלות עמק חפר. המטרה היא לבנות בית מתרומה מאוד גדולה מקרן אריסון

ע"י שרי האריסון למועצה.

סיימנו היום פגישה של צוות היגוי של הבית לשירה שנהגה להתכנס כל 3 חודשים. לצערנו, על אף ההחלטה שאנחנו קיבלנו, משרד הפנים מסרב לאשר את תהליך ההקצאה שהתנהל בשנים האחרונות, עקב בעיה טכנית של אי פרסום בעיתונות. כל ניסיון שלנו להחיות את התהליך, עם הרבה מאוד נכונות ממשרד הפנים לא צלח ולכן אנו מתחילים את התהליך מחדש.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: שרי האריסון נשארת עם התרומה?

עו"ד עמית בן צבי: כרגע שרי האריסון נשארת עם התרומה. צריך להבין שמבחינה תכנונית והיתר בניה הם יוכלו לקבל בזמן הקרוב. הם עומדים בתנאים. התוכנית היתה, שברגע

שיש להם היתר בניה, אנחנו כבר אחרי שלב ההקצאה. שלב ההקצאה הוא דבר סדור, שנותן מעמד לעמותה ביחס למקרקעין ומאפשר להתחיל לבנות. נקלענו למצב ביניים די בעייתי, מצד אחד אנו רוצים להתקדם בתהליך ולשמר את התרומה הנכבדה אך מצד שני אנו מחויבים לקיום תהליך סדור ולקבל את אישור משרד הפנים להקצאה. התקדמנו היום בצורה משמעותית. בתאריך ה- 04.04.2019 תתקיים פגישה בין היועץ המשפטי שלנו ובין העמותה והיועץ המשפטי שלה. ישנה עוד סוגיה אחת משפטית ושאם נעבור אותה, יהיה אפשר להתקדם. במקביל אנחנו נסדיר מחדש את נושא ההקצאה.

עו"ד חיזקי סיבק: כולל שטח ההקצאה.

עו"ד עמית בן צבי: כן.

יעריב: הרעיון של הבית לשירה והתכנון מאוד יפה, לפי מה שנראה לי. המוקש הוא בעלות הבניה שכרגע אין כסף לכל הפרויקט ולכן לא ברור מה יקרה בהמשך. הם מאמינים שהם יצליחו לגייס את המשך הכסף. זה מאוד קשה לגייס את הכסף לפני שזה התחיל, כשזה יתחיל יש יותר סיכוי. העלות השוטפת של אחזקת המקום אמורה להיות מאוד יקרה ואמורה להיכנס ברובה משכירות. יש עמותה של מקהלת מורן וכל מי שרוצה לשיר שם ישלם שכירות.

עו"ד חיזקי סיבק: מקהלת העפרוני ישלמו לעמותת מורן?

19

לשכת מנכ"ל המועצה

יעריב: כן, ישלמו לעמותה. הם אמרו את זה היום במפורש.

עו"ד חיזקי סיבק: זה לא מה שנאמר בישיבת הנהלה כשאישרו את הפרויקט.

יעריב: זו התשובה שאני קיבלתי היום.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: מי ינהל את הבית?

עו"ד עמית בן צבי: העמותה.

ד"ר גלית שאול: הם טוענים שגם הם עצמם ישלמו.

עו"ד חיזקי סיבק: מורן ישלמו לעמותה?

יעריב: כן זה הגיוני.

הילה עיני, כפר הרא"ה: מישהו בודק אם זה נכון? ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי זה?

יעריב: זו עמותה ללא כוונות רווח. הם לא יכולים למשוך רווחים גבוהים.

הילה עיני, כפר הרא"ה: אבל אמרת שהתחזוקה השוטפת תהיה מאוד יקרה. גם ככה מקהלות זה פרויקט שמסובסד ע"י הרשות.

עו"ד עמית בן צבי: בשלב הזה, אנחנו מדברים לאחר שנים רבות, עשור, של הסכמים משפטיים. צריך לתת קרדיט מקצועי לכל מי שעסק בדבר בכל הקשור לעריכת ההסכמים. יש

תוכנית כלכלית לעמותה וקיים חיץ מאוד ברור בינינו לבין העמותה. המועצה ראתה במיזם הזה מיזם חיובי- קהילתי והייתה פה הצגה מאוד מרשימה. המועצה הייתה מוכנה להקצות את הקרקע שהיא משאב מאוד יקר, תרתי משמע, במטרה שהקהילה תרוויח מהפרוייקט.

ד"ר גלית שאול: יש הרבה דברים שנעשו פה טרם זמננו. אני מודה שיום יום אנחנו נתקלים בדברים שמרביתם לא מוצאים חן בעינינו. יש לנו השגות לגבי הדרך שהם התנהלו. אני

האחרונה שאסנגר על השלטון הקודם מכיוון שבאתי להחליף אותו. אם הוא היה כ"כ טוב לא הייתי פה. יש תהליכים שאני ממשיכה מכיוון שישנה מחויבויות כלפי גורמים חיצוניים, הם חלק מה- DNA של ההחלטות שאני לא רוצה לעמוד ולסתור. ישנה הסתמכות של 10 שנים לכך.

יעריב: זהו פרויקט יפה, תרומה של 8 מיליון דולר זה לא צחוק.

ד"ר גלית שאול: אני לא יודעת איך הייתי מתנהלת אם אני הייתי עכשיו צריכה לקבל החלטה. בכל הנוגע להתנהלות שלטונית תקינה, אני לא אומר: "אני בודקת את כל הדברים

מהתחלה", כרגע הפרויקט קיים. אני יכולה לומר לך שיש דברים שמטרידים אותי, לדוגמא: חלק מהאזור הזה היה צריך להיות מבנה של השירות הפסיכולוגי, עם כל הרצון שלי שהדבר הזה יקרה, אך כרגע ביטלנו את בית המועצה החדש, זהו פרויקט שהיה אמור להעלות מיליונים למועצה. אין לי לאן להעביר את השירות הפסיכולוגי ולכן אם רוצים שהשטח הזה יופקע, צריך להוציא את השירות הפסיכולוגי מהאזור שיוקצה לעמותה. בעשר שנים יש שינוי נסיבות. זה מתקבל ע"י כל אחד. זה דיון דומה למה שיקרה עם שם עולם. יש החלטות שמתקבלות, אך כנראה אחרי כ"כ הרבה שנים דברים משתנים.

20

לשכת מנכ"ל המועצה

גדעון ברי, חופית: בדיוני הבסיס, לקחו דוגמאות כגון מקומות שהיו נחשבים נכשלים, וקיבלו שינוי תדמית כתוצאה מהקמת מוזיאוניים או מוסדות לימוד ואמרו שהיה פה פתח למבנים שאין במקומות אחרים והצטמצמו מאולמות של 500 מושבים בהופעות מוזיקליות ל- 300 מקומות, בגלל הוצאות ביטחון.

ד"ר גלית שאול: אני לא מבקרת את הדיונים, אך אני אומרת אולי אני הייתי מחליטה אחרת. אני כרגע לא בוחנת את הנסיבות האלו ולא נכנסת אליהן. אם יש שינוי נסיבות

שמחייב אותי לעשות משהו, זה יקרה אם לא אז לא. כרגע אני לגמרי בעד זה ועומדת מאחורי זה.

יעריב: אני ניסיתי לומר איפה עלולים להיות הקשיים ויהיו קשיים אבל הרעיון עצמו מבורך וצריך להמשיך עם זה.

גדעון ברי, חופית: לגבי רשות שדות התעופה, מתוך 12.8 מיליון ₪ שהקציבה הרשות, הוקצו 2.5 מיליון ₪ בתקציב השוטף לתכנון שדה התעופה.

אלון הימן: הם לא מתכננים את זה פה.

גדעון ברי, חופית: בחדרה.

יעריב: אתה יכול להגיד איפה המיקום המדויק?

גדעון ברי, חופית: את זה אני לא יודע. אני רק אומר שאנחנו נאבקים על משהו שיש לגביו החלטה.

ד"ר גלית שאול: כמו באותה סיטואציה שהשקענו חצי מיליון ₪ בבית המועצה החדש.

מנשה דוד: מיליון ₪.

גדעון ברי, חופית: זה מה שחיל האוויר הקציב.

ד"ר גלית שאול: היום, בכנס הנדל"ן, פגשתי תושבים מהרצליה ויש שם מטה מאבק מאוד חזק שרוצה להשאיר את זה שם. שמעתי את חולדאי מדבר על שדה דב.

גדעון ברי, חופית: שדה דב לא שייך לנושא.

ד"רגלית שאול: נכון,אבל אמרו לחולדאי:"אתהבשנת2013עשיתאתהתוכנית".הוא השיב:"זההיהבשנת,2013עכשיוישדבריםאחריםעלהפרקואנחנורוציםלהשאיראת

שדהדבואזמהאםהיותוכניות".זוהי חלק מהמציאות.

גדעון ברי, חופית: בנושא התעופתי זה לא בדיוק כך, שם מדובר על נדל"ן.

עו"ד חיזקי סיבק: גם בשדה התעופה, זה נושא של נדל"ן והוא לא היה מתחיל לולא הרצון של הותמ"ל לפנות את השטח בהרצליה כדי לבנות 15 אלף יחידות דיור.

גדעון ברי, חופית: אבל זו המסגרת של חיל האוויר לטוס בו.

4. אישור פרוטוקול הנהלה מספר .2/2019

21

לשכת מנכ"ל המועצה

עו"ד עמית בן צבי: לא התקבלו עד כה כל הערות לפרוטוקול ומכיוון שגם עתה אינכם מעירים הערות, אבקש לאשר את פרוטוקול הנהלה מס' .2/2019

הצעת ההחלטה: הנהלת המועצה מאשרת את פרוטוקול הנהלה מספר .2/2019

החלטה: התקבל פה אחד.

5. עדכון בדבר הנחות/חיובים רטרואקטיביים בארנונה, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: אנו נציג את הנושא בדיון הבא.

הנושא מדבר על כך, כי לא פעם ולא פעמיים מגיעים לפתחנו בקשות של תושבים להנחה רטרואקטיבית של הנחה בארנונה מסיבות שונות. לדוגמה, תושב שהיה זכאי להנחת ארנונה ומסיבה כזו או אחרת לא מימש את הזכאות שלו, אולי סתם משכחה. לאחר מספר שנים מבקש שהמועצה תכיר באותה הנחה רטרואקטיבית. אנחנו כמועצה רשאים לתת הנחה רטרואקטיבית ולהחליט כמה זמן אחורנית לתת את ההנחה. אומנם החוק הכללי קובע התיישנות בת 7 שנים אך הדבר אינו מחייב אותנו ואנו יכולים לקצוב תקופה קצרה מכך. מכיוון שקיבלתי היום ממנהל מחלקת הגביה מידע בנוגע לכך שהיו עדכונים של משרד הפנים בנושא הזה, הוא ביקש ממני לא להעלות נושא לדיון הערב וקיבלתי את בקשתו.

אקיים עם מנשה דוד, גזבר המועצה ודימה גור, מנהל מחלקת גביה פגישת עבודה. הנושא זה יובא לדיון בהנהלה הבאה.

6. אישור הרכב וועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: דיברנו על נושא הבית לשירה ועל ההליך שמתנהל מול משרד הפנים בנושא ההקצאה. קיבלנו החלטה בישיבת ההנהלה הקודמת, שנמנה ועדת משנה שתגבש

החלטות בתוך 90 יום ותכין פרוגרמה למבני ציבור שעל בסיסה וועדת הקצאות תוכל לעבוד. המשמעות של הכנת פרוגרמה לשטחי ציבור היא מאוד רחבה, עם היבטים תכנוניים ומשפטיים. אנו מציעים בפניכם הצעה להרכב הוועדה.

הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את הרכב חברי הוועדה המייעצת, לענייני פרוגרמה למבני ציבור ושטחי ציבור:

1. עו"ד חיזקי סיבק- סגן ומ"מ ראשת מועצה

2. עו"ד עמית בן צבי- מנכ"ל המועצה

22

לשכת מנכ"ל המועצה

3. מנשה דוד- גזבר המועצה

4. אינג' ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה

5. עו"ד הדס מדליה- חברת מליאה/ הנהלה, בארותיים

6. עו"ד גלדיס פליישר קרוב- חברת מליאה/ הנהלה, חניאל

7. הילה עיני- חברת מליאה/ הנהלה, כפר הרא"ה

8. נטע אראלי- חבר מליאה/ הנהלה, העוגן

נטע אראלי, העוגן: נא לתקן במצגת את שם המשפחה לאראלי ולא אריאלי.

עו"ד עמית בן צבי: אנו נעלה נושא זה למליאה. עשינו מאמצים שהרכב החברים יהיה בעל נוכחות מקצועית תוך פריסה של יישובים.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: לגבי לוח הזמנים של פעילות הוועדה, במכתב הנלווה רשום שהוועדה תגיש את המלצותיה תוך 120 יום, אך ההחלטה הייתה 90 ימים.

עו"ד עמית בן צבי: נכון. כנראה חל בלבול עם הוועדה לשלטון דו רובדי. אנחנו קיבלנו החלטה ל- 90 יום וכך נפעל.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: כי אם לא אנחנו יכולים לקבל החלטת תיקון עכשיו.

הילה עיני, כפר הרא"ה: 90 ימי עבודה.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אפשר 120 ימים.

עו"ד עמית בן צבי: אני מקבל. אנחנו נעדכן בכך שהמנדט הראשוני לוועדה יהיה 120 ימים. מדובר בפרויקט שאינו פשוט בטח ובטח במרחב של עמק חפר. ככל שנידרש

לעוד חודש חודשיים שום דבר לא יקרה. כרגע לא מונחת בפני המועצה שום בקשה להקצאה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הצעת ההחלטה, בכפוף למנדט של 120 ימים.

7. מינוי נציגי הנהלה/ מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס )כפר חגלה( ויוכבד מרגלית, )כפר חיים(, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

23

לשכת מנכ"ל המועצה

עו"ד עמית בן צבי: התבקשנו ע"י המרכז הקהילתי למנות נציגי ציבור נוספים. גלית ויעריב קיימו דיון פנימי ואני מציע בפניכם את החברים רו"ח סתיו וייס )חגלה( ויוכבד מרגלית

)כפר חיים(.

ד"ר גלית שאול: סתיו מבקש להמשיך בתפקידו. יוכבד יכולה לדבר בעד עצמה ולספר כמה מילים על הרקע שלה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: יצאתי לגמלאות כשסיימתי לנהל מתנ"ס מרכז קהילתי בכפר יונה. קודם לכן, ניהלתי את המרכז הקהילתי בנתניה. שניהם מרכזים של הסוכנות היהודית, יש לכך משמעות שכן זוהי אינה עמותה פרטית והעבודה היא מול הסוכנות. בכפר יונה הייתי הגוף המבצע של מספר תחומים כגון נוער, חינוך בלתי פורמלי, מוזיקה וכל הדברים שהם לא פורמליים כגון גזברות ועוד- זה היה בתוך המתנ"ס. היה לנו מנדט יוצא מן הכלל עם ראש המועצה ועשינו עבודה נפלאה. התחלתי עם תקציב של 3 מיליון ₪ וסיימתי עם תקציב של 18 מיליון ₪, בלי גירעונות וגביה שמתאימה לאוכלוסייה של כפר יונה, דאז, שיכלה לשלם סכומים גבוהים. פעלנו המון ע"ב תרומות של הסוכנות. היינו צריכים לבקש כספים, להציג תוכניות וגולת הכותרת היא הקמת קונסרבטוריון בכפר יונה שעובד כ"בית ספר מנגן" עם כל בתי הספר. כל תלמידי בית הספר מקבלים שיעורי נגינה והקונסרבטוריון עובד כיום עם להקות, הרכבים, קונצרטים ועוד.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: האם החברים המוצגים הם במקום? בנוסף?

עו"ד עמית בן צבי: למען ההבהרה, רו"ח סתיו וייס כיהן לפני בתפקיד זה, תחת ועדת צעירים וממשיך בהתאם. החברים הם לא במקום אלא בנוסף.

הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את רו"ח סתיו וייס )כפר חגלה( ויוכבד מרגלית )כפר חיים( כחברי הנהלת המרכז הקהילתי בנוסף, לחברת המליאה עו"ד גלדיס פליישר

קרוב )חניאל(, שמכהנת כחברת הנהלה כבר מהקדנציה הקודמת.

8. תב"רים.

*** גזבר המועצה מציג את התב"רים בפני חברי ההנהלה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: איך יתנהלו השנה החופים? זה ניהול שלנו?

אלון הימן: ללא שינוי משנה שעבר. רט"ג מפעילים את חוף בית ינאי. אנחנו באמצעות זכיין מפעילים 3 מגדלי הצלה, 2 בחוף מכמורת ואחד בחוף נעורים. רשות הטבע

והגנים הביעו את רצונם למסור את החוף למועצה, לא בזמן הקרוב, כי כרגע אין לנו אפשרות להתארגן לכך. לחילופין הם הודיעו שהם לא יכולים להפעיל את חניון הלילה, שמבחינתו הוא קריטי. הסיבה היא שאין להם הכנסות מהחניה. חניון הלילה משמע כל האוהלים ו"הזולות" שמקומות בחוף הים.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: מי מקבל את כספי החניה?

24

לשכת מנכ"ל המועצה

אלון הימן: הכניסה בחינם.

אילנה גולן, בית יצחק: אפשר לפתוח את הנושא הזה? מבחן המציאות מראה תמונה עגומה מאוד.

אלון הימן: אני ורבים מסכימים איתך.

אילנה גולן, בית יצחק: האנשים שמגיעים לשם בימי שישי- שבת, טוענים שאי אפשר להיכנס לשם. עמוס בצורה בלתי סבירה והחוף נראה מזעזע.

שרון דביר, כפר ויתקין: כי זה חוף מדינה.

אילנה גולן, בית יצחק: אם זה נעשה ומבחן המציאות מראה שזה לא עובד כמו שצריך אז בואו נראה איך לוקחים את זה.

עו"ד חיזקי סיבק: כרגע המצב היחיד שאפשר להתקדם בו היא להוציא פניה משותפת למשרד הפנים ולפרוט בו את השיחות רט"ג- אנו שוקלים את זה כרגע.

אלון הימן: ראשת המועצה עם ראשי מועצות אזוריות אחרות כגון חוף כרמל , מטה אשר וחוף אשקלון, הודיעו למשרד הפנים שהם לא פותחים את עונת הרחצה מכיוון

שאין למועצות האזוריות הכנסות מהחופים אלא רק נטל. אנחנו לא נגד ולא שומרים את החופים לעצמנו, אך אנו לא יכולים לממן את התחזוקה.

מידד כלפון, בת חפר: אז מה הפתרון? לגבות כסף? או לקבל תקציב?

ד"ר גלית שאול: אי אפשר לגבות כסף, אם היה אפשר היינו עושים את זה.

מדובר בתושבים מכל המדינה. המדינה החליטה שאין לנו יכולת להתפרנס מזה, בניגוד למה שקורה בערים. יש הבדל בין חוק במועצה אזורית וחוק בעיר. בחוף עירוני מותר להקים בתי קפה, מסעדות, מלונות וכל מה שצריך בשביל לפרנס את אחזקת החוף.

אילנה גולן, בית יצחק: מה הרציונל?

ד"ר גלית שאול: הרציונל הוא שרוצים שחופי המדינה יישארו יפים, בתוליים, ועוד.

אלון הימן: זה משרת אותנו. אנחנו גם לא רוצים שכל החופים שלנו יהיו עם בתי מלון, מרכזים מסחריים ועוד.

אילנה גולן, בית יצחק: אלון, זה חוזר לאיזון שדיברנו עליו קודם לכן, על עמק חפר, אזורי תעשיה או לא.

ד"ר גלית שאול: כרגע זה לא ברמה שלנו אלא ברמה הלאומית. ישנה הבחנה בפירוש בין חוף עירוני לחוף מועצתי. התבצעה פניה למרדכי כהן, סיון להבי ולכל מי שנמצא

בצמרת משרד הפנים. אנחנו פועלים ביחד עם שי חגג' שהוא ראש מרכז המועצות האזוריות. יש לחץ מאוד רציני שמופעל. אנו ניסינו בכל דרך למצוא פתרונות. אחד הדברים שמטרידים אותי זה נושא ה"זולות". בני הנוער לא יוותרו על החוויה ובכל פינה, בחופים הבלתי מוכרזים, יהיו ילדים מתחת למצוקים, אך לא יהיה מי שישגיח עליהם. מאוד מטרידה אותי הסוגיה הזו.

גדעון ברי, חופית: חוף מוכרז זה 150 מטר מכל כיוון של סוכה. היתר זה חוף לא מוכרז והאחריות מתחלקת בין המועצה לרשות הטבע והגנים.

25

לשכת מנכ"ל המועצה

ד"ר גלית שאול: אם יקרה משהו זה באחריותנו וסביר להניח שגם בהחלטה הזו נקבל ביקורת מאוד גדולה. נלחמנו שלפחות כן ישאירו את חניון הלילה באופן שיאפשר

הצבת אוהלים רגילים ולא ספות וכו'. אנחנו מקבלים ביקורות שהחוף של נתניה נקי והחוף שלנו מלוכלך. זה חלק ממארג מאוד גדול שצריך לקחת בחשבון שברובו התחיל עם תושבים שלנו כשהוחלט איזה מהגנים הלאומיים לא יגבו בו כניסה. האיזון הזה לא נשמר פה. אנחנו באמת בבעיה. לכן אנחנו מנסים להסביר לאנשים "אל תשפכו את התינוק עם המים". עתירה כזו גורמת לזה שתושבי עמק חפר לא משתתפים ולא מגיעים לחופים. אני מקבלת הודעות מאנשים שאומרים שהפסיקו ללכת לחוף הים.

עו"ד חיזקי סיבק: כרגע יש לעבוד שלב שלב. יש להשאיר כרגע את הרט"ג, כי אנו לא ערוכים לנהל את החוף ולאפשר את חניון הלילה בצורה שניתנת לבקרה. יש כרגע

קול קורא בנושא ניקיון חופים, אני מקווה שהוא יתפרסם בשבועיים- שלושה הקרובים ובו יינתנו משאבים לניקוי רצועת החוף הלא מוכרזת. יכול להיות שאנחנו נצליח לעשות לבטל את אותה החלטה.

אלון הימן: כל הדיון התחיל מהתב"ר הרלוונטי המראה, כי אנחנו לוקחים כסף מקרנות רשות, 200 אש"ח, חלק קטן מכל הסיוע המינימלי ממשרד הפנים, במטרה לתחזק

משאב לאומי ובסוף הילדים שלנו לא יכולים ללכת לחוף הים.

שרון דביר, כפר ויתקין: הוספנו חצי מיליון שקל לתקציב המועצה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: אני לא מבינה מדוע יש הבדל בין חוף מכמורת לחוף בית ינאי?

אלון הימן: במכמורת הגענו עם משרד הפנים להסכמות ששליש מהמגרש יהיה חינמי ושני שליש יהיה בתשלום. זה תפס לפני שנתיים בערך. השליש הצפוני הוא מופרד

ובחינם וזה עובד. בית ינאי זה גן לאומי. היועמ"ש לממשלה, עשה את עבודתו ואמר שהגן מוגדר כגן לאומי וצריך להיות פתוח לכן אין שום סיבה לגבות תשלום עבור החניה- חתכו את זה באופן מוחלט.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: זה לא הגביה כמו העובדה שאין בית קפה או כל מקום שאפשר לשבת בו בחוף הים.

ד"ר גלית שאול: זה חלק מהעניין, לא מאשרים.

עו"ד חיזקי סיבק: בחוף בית ינאי, תוכנן מגרש בו סיכמנו עם רט"ג שנעביר את הפיתוח של החוף לאורך החוף באזור הרמפה, ע"מ להשאיר את חוף הים פתוח. מאז

שרט"ג קיבלו את ההחלטה שהם

שוקלים לצאת מהחוף, הם בעצם הקפיאו את כל התוכניות, כולל דברים טריוויאליים שהם סיכמו שהם יעשו בחוף הזה. אנחנו מנסים להוציא אותם מהפוזיציה הזו.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בעניין החופים, אם אין שינוי משנה קודמת, למה זה צריך להיות כתב"ר ולא בתקציב הרגיל? זה לא משהו לא צפוי.

מנשה דוד: תב"ר זה גם תקציב.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בעניין התיירות הכפרית, עד כמה שאני יודע יש רק שלושה ישובים שאושר להם בתב"עות להקים מבנים של תיירות כפרית. השאלה אם בתוך ההוצאה הזו של 150 אש"ח יש כוונה להכניס תיירות כפרית לכלל הישובים ולא רק לאותם שלושה.

26

לשכת מנכ"ל המועצה

עו"ד חיזקי סיבק: המטרה היא להתאים ססטוטוריקה. חלק מהעבודה של ועדת התיירות זה עבודה מול אגף הנדסה ומשם אנחנו נטמיע את זה הלאה בתוכנית הכוללנית.

ישנה יועצת תיירות בתוכנית הכוללנית ואנחנו נטמיע את זה גם בתב"עות היישוביות. המטרה היא לא להכניס גודש ליישובים אלא לתכנן את נושא התיירות הכפרית בצורה שאינה בשוליים או על ציריים ראשיים, אתרים ועוד. התשובה היא כן, בסופו של דבר זה יצטרך להתכנס לתוך הסטטוטוריקה. משחקי "החתול ועכבר" שאדם שעוסק בתיירות כפרית בהתנהלות מול רמ"י ימשיך באופן מתמיד- זו המטרה כרגע.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: מנשה, לגבי תב"ר הביוב, אולי כדאי להציג לנו בהזדמנות תמונת מצב לגבי תב"ר זה, בכל זאת תנועה של 15 מיליון ₪ זה משמעותי.

מנשה דוד: אטפל.

הצעת החלטה: הנהלת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה שהוצגה בפני החברים.

עו"ד עמית בן צבי:

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: הנהלת המועצה מאשרת פה אחד.

יואב בר סלע, בחן: בנושא הקייטנות. שנה שעברה הצגנו את הנושא באופן של SOS במליאה. איך אנו נערכים לכך לקראת הקיץ הקרוב? האם הוקצו לכך משאבים? זה אוטוטו.

יעריב: יש לנו את חופשת פסח לפני חופשת הקיץ. אנחנו מנסים להיערך וזה לא פשוט בכלל למצוא כוח אדם שמעוניין לעבוד כשגם פה יש תקצוב של המדינה. התקצוב למשכורות מאוד נמוך.

גדעון ברי, חופית: זו לא עבודה מועדפת נכון?

יעריב: לא. עבודה מועדפת היא הרבה מאוד חודשים. פה אנחנו מדברים על ימים בודדים.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: אולי סטודנטים?

27

לשכת מנכ"ל המועצה

יעריב: מעטים הסטודנטים שעובדים בעד שכר כזה.

ד"ר גלית שאול: היום התפרסמה מודעה, התעסוקה היא מגיל .18

יעריב: זה עובד באופן מסודר. ירונה מטפלת בזה, נסיים את פסח ואז ניערך לקראת הקיץ. אנו יודעים בדיוק מה לעשות. זה בעייתי ולא פשוט. התקצוב של המדינה הוא מאוד חסר והצורך בכוח אדם הוא רב בתקופה שקשה למצוא אנשים במשכורת.

המועצה הוסיפה למשכורת של המדינה תוספת והשנה מנשה?

מנשה דוד: הייתה נכונות לא לתת אך זה לא כ"כ עזר.

יעריב: אגף החינוך אמר: "אין עובדים". אם לא ניתן מעל מה שהמדינה מתקצבת אי אפשר למצוא עובדים. הילדים לא בקייטנות המדינה.

יואב בר סלע, בחן: בנושא הצהרונים, הייתה אמירה של ההורים לגבי עלויות הקייטנות האלה. שנה שעברה הקצנו תקציב נוסף, השאלה אם אנחנו נערכים לכך מראש.

עו"ד עמית בן צבי: אני מודה לך על הערתך. אנו נוציא את הפרוטוקולים מהמליאות הרלוונטיות ונלמד, לא בכדי לעשות את אותה טעות. אנחנו נלמד את הלקחים משנה

שעברה בנושא הקייטנות ואני אדווח להנהלה לאחר מכן.

גדעון ברי, חופית: זה חתך שאני מרגיש שמדברים על מגוון גילאים, צהרונים, עליות ועוד.

עו"ד עמית צבי: מבחינתי הכול. ברגע שמעירים את תשומת ליבי בשעת דיון, היה אירוע והפקת

לקחים, תפקידנו ללמוד ולהשתמש בניסיון שכבר נצבר.

28

סכום - ₪	פירוט	מקורות מימון		הפחתה	תוספת	סה"כ תקציב	סה"כ תקציב	שם הפרויקט	מס'	מס'
	פירוט תשלומים)שם					סה"כ תקציב קודם	סה"כ תקציב מבוקש		מס' תב"ר
		סכום - ₪	פירוט
	תשלומים)שם סעיף(
			פירוט מקורות
			מקורות מימון
-	עבודות קבלניות	14,558,000	קרנות הרשות		1144,,555588,,557755	3,000,000	17,558,575	הקמת מערכת ביוב בעמק חפר	914	1
-	עבודות קבלניות	14,558,000	מלוות מהאוצר	14,558,575		104,840,000	90,281,425
150,000	עבודות קבלניות	150,000	קרנות הרשות	-			150,000	קידום תיירות כפרית בעמק	953	2
200,000	עבודות קבלניות	200,000	קרנות הרשות				200,000	עבודות הכנה לפתיחת חופי הרחצה	957	3

לשכת מנכ"ל המועצה

הנהלה מיום 17/3/19

בתקציב

הבלתי רגיל

29

TTTTTeeeeexxxxxttttt DDDDDuuuuummmmmmmmmmyyyyy

לשכת מנכ"ל המועצה

הסבר

במסגרת פרויקט הביוב הייתה תוכנית לקבלת מלוות מהאוצר בהיקף של כ- 105 מיליון ₪. ההלוואות מהאוצר לא התקבלו בשל שינוי במדיניות האוצר 1 914 לגבי פרויקט הביוב במועצות האזוריות

ולכן מתבקש להקטין את הסכום להלוואות שהתקבלו בפועל, ולהגדיל במקום זאת את ההעברה מקרן הביוב בתב"ר.

בקרן הביוב נכון

להיוםיתרה היא כ- 20

מיליון ₪.

הכנת תכנון לתיירות

2 953 כפרית בעמק.

עבודות הכנה לפתיחת

3 957 חופי הרחצה עונת 2019

30

החלטה	נושא	מס'
הנהלת המועצה מאשרת את פרוטוקול הנהלה מס' 02/2019	אישור פרוטוקול הנהלה מספר 2/2019	1
הנהלת המועצה מאשרת נוהל הנחות/ חיובים רטרואקטיביים בארנונה ע"פ הנוסח המוצע.	אישור הנחות/חיובים רטרואקטיביים בארנונה	3
הנהלת המועצה מאשרת את הרכב חברי הוועדה המייעצת, לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור: .1 עו"ד חיזקי סיבק- סגן ומ"מ ראשת מועצה .2 עו"ד עמית בן צבי- מנכ"ל המועצה .3 מנשה דוד- גזבר המועצה .4 אינג' ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה .5 עו"ד הדס מדליה- חברת מליאה/ הנהלה, בארותיים .6 עו"ד גלדיס פליישר קרוב- חברת מליאה/ הנהלה, חניאל .7 הילה עיני- חברת מליאה/ הנהלה, כפר הרא"ה .8 נטע אראלי- חבר מליאה/ הנהלה, העוגן .9 עופר כהן- חבר מליאה, כפר ויתקין	אישור הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור	4
הנהלת המועצה מאשרת את רו"ח סתיו וייס )כפר חגלה( ויוכבד מרגלית )כפר חיים( כחברי הנהלת המרכז הקהילתי בנוסף לחברת המליאה עו"ד גלדיס פליישר קרוב )חניאל(, שמשמשת כחברת הנהלה כבר מהקדנציה הקודמת.	מינוי נציגי הנהלה/ מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס )כפר חגלה( ויוכבד מרגלית )כפר חיים(	5
הנהלת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה כפי שהוצגה	תבר"ים	6

לשכת מנכ"ל המועצה

החלטות הנהלת המועצה, מתאריך ה- :17.03.2019

______________________ ________________________ עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל המועצה ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה 31

לשכת מנכ"ל המועצה

32