פרוטוקול מליאה מס' 5

ד"ר גלית שאול, עו"ד חיזקי סיבק, יריב יערי (יעריב), ד"ר עזוז יצחק, רו"ח סתיו וייס, עו"ד שמיל פלג, אדרי חנן, יואב בר סלע, מוטי בארי, אמנון שפיר, טוביה ויסבלום ליבנה, מידד כלפון, רחל מרום, רן שכטר, אריאלי נטע, אמיר רף, אורי נאהרי, עופר כהן, רועי מרגלית, רון קינן, ליאור פרץ, פסח פורצלן, אברהם בן דוד, אמיר שילה, ישי שוסטר, זיו טומי, אהובה פאר, עמוס חייקין, רצון שרעבי, דותן בורנשטיין, יוכבד מרגלית, בתיה רגב, רון פז, נדב ערבה, עו"ד גיא ויצלבסקי, יוסי בכרטן, רועי מרגלית, אהובה פאר	השתתפו
עו"ד הדס מדליה, מיכל אביחי גאון, אילנה גולן, דורון גייר, ירון קומפל, יואב גיסיס, מאיר טודר, גדעון ברי, הילה עיני, שרון דביר	התנצלו
עו"ד גלדיס פליישר קרוב	לא נכחו
עו"ד עמית בן צבי - מנכ"ל המועצה אלון הימן- מנכ"ל חכ"ל ד"ר עדית נס ויסמן- מבקרת המועצה והממונה על תלונות הציבור אלדד גוטלון- ע. ראשת המועצה שרית מימון- ע. מנכ"ל עו"ד אורן חייקין - נציג הצעירים	בנוכחות

פרוטוקול דיון מליאה מס' 5/2019

מתאריך ה-27.03.2019

סדר יום:

1. דיווחי ראשת המועצה.

2. אישור פרוטוקול מליאה מספר .04/19 (הצגת תיקון)

3. תיקון פרוטוקול דיון מליאה מס' 3/2019 מתאריך ה-.23.01.2019

4. הצגת עמותת בית דוד – מציגים: עמירה למדני מנכ"ל, נפתלי בן סירא יו"ר בית דוד.

5. אישור הנחות/חיובים בארנונה רטרואקטיבית, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

6. אישור הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור, מציג: עו"ד עמית בן צבי,

מנכ"ל.

7. מינוי נציגי מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס (כפר חגלה) יוכבד מרגלית(

כפר חיים), מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

8. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג:

עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

9. תב"רים.

1

Text Dummy

עו"ד עמית בן צבי:

ערב טוב לחברות וחברי המליאה, ערב טוב גם לעו"ד אורן חייקין, נציג הצעירים - זוהי הנוכחות הראשונה שלך במליאה, כמשקיף, ואנו מברכים אותך על כך.

ערב טוב, לכל השותפים והנוכחים במליאה עצמה ולציבור שצופה בנו מהבית.

סדר היום מןצג בפניכם. אני רוצה לעדכן, כי קיבלתי הערות מכם, הערות צודקות, לגבי תזמון הגעת החומר אליכם. ישנה בעיה, שכן המלל רב מאוד ואנחנו מבצעים את ההקלדה בעצמנו. במטרה לשפר זאת, אנו נשכור חברה חיצונית, שתסייע לנו בנושא זה. בעקבות כך, נוכל לאחר ימים אחדים מיום הישיבה, להעביר אליכם את פרוטוקול המליאה. נכון, כיום אנחנו עומדים בזמן של 48 שעות ע"פ החוק, אך החוק לא רלוונטי מבחינתי לעניין זה. הרצון הוא, להגיש לכם את החומר כמה שיותר מוקדם. כולי תקווה שכבר לאחר ישיבה זו, אתם תקבלו את הפרוטוקול והחומר למליאה, זמן רב טרם הישיבה.

1. דיווחי ראשת המועצה:

שלום לכולם, אני שמחה לראות שאנו שומרים על נוכחות יציבה.

א. במהלך חג הפורים, נכחתי בהרבה אירועים בישובים ובבתי הספר. היה מאוד מרגש ומשמח לראות את

כולם לוקחים חלק בעדלאידות, אירועים, מסיבות ועוד. אלו היו אירועים מאוד ססגוניים, המשתפים את כל הקהילה ונכחו בהם ממגוון הגילאים. תודה לכל מי שאירח את החוגגים בהזדמנות השונות.

ב. ברצוני לעדכן על המצב הביטחוני בעקבות מה שקרה לפני יומיים, לא רחוק מאתנו. חשוב לי לדבר על

מה שהיה ואיך אנחנו רואים את הדברים. יום שני בבוקר קרה דבר. אנחנו הבנו באופן חד משמעי שיש אפשרות לשיגורי טילים למרחב שלנו, ממש קרוב לעמק חפר. במושב משמרת נחת טיל. לצערי, ישנה פגיעה מאוד קשה בבית מגורים, במושב השכן, הנמצא במועצה אזורית לב השרון. אנו משתתפים בצער הפצועים ומאחלים להם החלמה מהירה. האירוע הינו משמעותי. פגיעת הטיל בבית הביאה לפגיעה מאוד קשה. באותו יום, בשעות הצהריים, אנו נסענו לתמוך בחברינו, הנמצאים במועצה השכנה, לב השרון. אני, קב"ט המועצה, מנכ"ל המועצה, סגנים, חברים מכפר ויתקין שהצטרפו אלינו, יו"ר הצ"חי.

נסענו ללמוד, לראות ולהבין מה קרה שם ולהפיק לקחים, שאותם נוכל ליישם אצלינו. הדבר הראשון שהיה מאוד בולט וחשוב לי להגיד אותו, כי הוא מציל חיי אדם, זה השמירה על הוראות פיקוד העורף וההליכה למקום מוגן בזמן. פעולה זו הצילה את מי שנכח שם בבית, צעירים ומבוגרים כאחד. חשוב לומר ולהדגיש זו. אנחנו נמצאים במרחק מספיק גדול, ע"מ לדעת שיש אירוע מסוג זה. אנחנו מספיק רחוקים מהגבול, כך שהזמן שלוקח לטיל להגיע, יאפשר לנו להגיע למקום מסתור באופן מיטבי. פעולה זו מצילה חיים. יש להישמע להוראות פיקוד העורף. אנחנו לא יודעים מה יביא יום, וכרגע יש אי בהירות לגבי העתיד, אם אנו צפויים לשקט או ההפיך. האירוע הזה צריך להזכיר לכולנו מה עושים בעת תישמע האזעקה. האזעקה לא הופעלה בעמק חפר ולא הייתה מתוכננת להיות מופעלת בעמק חפר. מי ששמע אותה בעמק חפר, שמע את האזעקה לא מהצופרים של עמק חפר. לא הייתה כוונה שיופעל בעמק חפר.

במקרה הזה, כניסת אנשים לממ"ד בזמן הנכון הצילה אותם, חשוב לי להדגיש את זה. האירוע הזה מעורר שאלה שכולם שואלים את עצמם: איך אנו מייצרים מצב שבו יהיה לכולנו את המיגון הנכון והראוי? מאז שאירועים אלו קרו, אנו עובדים במרץ כדי להשלים פערים שזיהינו וישנם כאלה. לצערי יש פערים של שנים, אפילו של 20 שנה. שום דבר אנו לא נצליח להסדיר ביום, אך לגבי הדברים הדחופים ביותר, אנו כבר נמצאים בתהליכים מאוד אינטנסיביים. היום בבוקר היה ביקור של ראש רח"ל, הגיע 2

מיידית לפי הזמנה שלי. הוא הבטיח לעזור בסגירת הפערים בנושא המקלוט. חשוב לי שאנשים ידעו שאנו מנסים לפתור את הפערים האלו. זה לא מובן מאליו, כל מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב לא פשוט. בזמן שאנו נמצאים כאן אנחנו מנהלים שגרה אמיתית, אך יחסית למה שקורה באזור הדרומי יותר, אנחנו נמצאים בארץ אחרת. קברניטי המדינה נמצאים עם עיניהם ודאגותיהם לתושבי הדרום, ואנחנו צריכים להמשיך לדאוג לתושבי עמק חפר ולביטחון האישי שלנו ולבחון מה יקרה אם וכאשר.

אנחנו במגעים מאוד אינטנסיביים לנסות לפתור את הליקויים הכי מאתגרים. כל ניסיון לתת פתרונות של מקלוט, לוקח זמן. גם אם נחליט לעשות ממ"ד במקום כלשהו ונשיג תקציב, זה לא יקרה תוך יומיים-שלושה. אנו עובדים על פתרונות זמניים. אני לא רוצה לפרט בהקשרים הללו, אך אנו עושים עכשיו בדיקה מעמיקה לדעת מה הפערים הכי רציניים ולהגיע למסקנה איפה אנחנו יכולים לתת מענה מידי. אני רוצה להזכיר ולהגיד שאנו נמצאים כל הזמן בקשר עם כל הרשויות, פיקוד העורף, משטרת שדות וכל הגורמים שעוסקים בנושא הזה. אנו, כהנהלה חדשה, מהדקים ומחדשים את הקשרים עם אנשים שאנחנו פוגשים עכשיו לראשונה ויש אנשים שאנו נמצאים עימם בקשר כבר זמן ארוך. מתקיים ריענון למכלולי האוכלוסייה ולפעילות של המועצה בעת חירום. אנו נמצאים בקשר רציף עם כל הגורמים, כך שבמידה וחלילה יקרה משהו אנו נהיה מוכנים לעת חירום. לצערי, יש לי ניסיון רב בתחום של החירום, מאחר והייתי ממונה על מתנדבים בחירום. הדבר הכי משמעותי, בהקשר הזה, הוא התנהלות האוכלוסייה וכיצד היא מתנהגת. זה הרבה יותר משמעותי ממיגון. יכול להיות המיגון הכי טוב, אך אם אנשים מאבדים את העשתונות, אנו יכולים להיות במקום אחר לגמרי. לכן, מאוד חשוב גם כלפי האוכלוסייה וגם כלפי האנשים בישובים שלכם, לשמור על ההוראות ולייצר שגרה, רוגע, לסייע לשכנים בעת הצורך, מתוך מטרה שהדברים יתנהלו כסדרם. חשוב לי מאוד שתדגישו את זה בישובים שלכם. זה אחד הדברים, שבסופו של דבר יכול לעשות את ההבדל. זה אחד התפקידים שלנו, כהנהגה, כמי שמובילים, לקחת חלק במקום הזה, להמשיך לשמור על שגרה ולשמוע להוראות פיקוד העורף. אנו מבטיחים לעשות הכול ולעדכן אתכם בכל מה שאנו יודעים, כמו שעשינו עד עכשיו וכך לצמצם את הפערים.

ג. ביום שבת הקרובה, אנו מתוכננים לצאת במשלחת פרלמנטרית לזיגן שבגרמניה, העיר התאומה שלנו.

המפגש יארך 3 ימים ויעלו נושאים בתחומי הנוער, עסקים ועוד. כרגע המשלחת מתוכננת לצאת, אך בהתאם למצב הביטחוני, יש סיכוי שאבטל את הנסיעה. אני מקווה שמצב יירגע.

ד. בחודש האחרון נבחרתי ליו"ר רשות ניקוז ונחלים שרון. הרשות מרכזת תחתיה 32 רשויות, ביניהן:

ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. בעבר, עמד בראשה רני אידן ולפניו נחום איצקוביץ. הפעם נערכו בחירות. מולי התמודד אילן שדה, ראש מועצה אזורית מנשה, שמאוד ותיק בתפקידו. ניצחתי בבחירות ואני מכהנת מעתה כיו"ר רשות הניקוז. לשמחתנו, זהו צעד משמעותי לעמק חפר. אנו נפעל בשיתוף פעולה עם התושבים, מכל היישובים ונפעל לקידום הנושא גם של הניקוז וגם של הנחלים.

ה. נושא התחבורה נמצא על סדר היום של המועצה. זהו תחום השייך למדינה, באחריות המדינה, ממומן

ע"י כספי המדינה, אך הרשות המקומית נדרשת לנושא זה כל הזמן. זה נושא שברור לנו בו מאוד הקשר הישיר לחיי התושבים. בתקופה האחרונה קרו כמה דברים, חלקם טובים, חלקם פחות, אך כולם ביחד לא פשוטים לתושבים שלנו.

חשוב לי להגיד שהנושאים בתחום זה, נמצאים על סדר היום שלנו ואנו חושבים כל הזמן איך לשפר ולייעל.

3

אתמול, קיימנו פגישה עם מנכ"ל "קווים", במטרה לייצר שיפור בתחבורה הציבורית- המסורתית, להבדיל מתחבורה ציבורית שיתופית, שהתחלנו לקדם. בחודשים הקרובים יערך סקר צרכים שנקיים פה בעמק. התחבורה הציבורית המסורתית מעלה הרבה מאוד שאלות אצל התושבים. ריכזנו, ביחד עם חיזקי ושרית, שעשו עבודה טובה מאוד, את הנושאים שמטרידים את התושבים שלנו. החל מסוגיות של קווי אוטובוסים שלא עוצרים ו/או לא נכנסים ליישוב, תוספת זמנים וכמעט כל נושא שאפשר לעלות על הדעת ומטריד אותנו, מתוך כוונה לפנות ביחד עם חברת קווים למשרד התחבורה, שלו האחריות, היכולת והכסף ולקבל החלטות.

אנו אמורים להציג את הדברים בפגישה משותפת שיש לנו בהמשך החודש ולומר:"אלוהםפניהדברים, אנורוציםלשפראתהשירותלתושביםשלנו". נושא התחבורה הציבורית הינו קריטי גם עבור המבוגרים, הצעירים והאנשים שרוצים להגיע למקום עבודתם ברכבת. הליך זה ממשיך את הטיפול שלנו, לאחר ביקור שר התחבורה במועצה.

הסוגיה הנוספת שמטרידה רבים מהתושבים, היא מה שקורה במזרח העמק. יש מטרה מאוד טובה לקדם את התחבורה באזור זה. במפגשים הקודמים, דיווחתי על תחילת העבודה בצומת הירקות, המעפיל וצומת ניצני עוז. המטרה הטובה היא, לשפר את התנועה הקשה במזרח העמק. בתור תושבת חוגלה, אני מכירה את הנושא מקרוב, בכל פעם שרוצים לצאת לכביש .6 זה נושא לא פשוט בכלל.

אנו נמצאים עכשיו בתקופת ביניים, מדובר על תקופה שמכבידה על התושבים יותר וכאשר מתחילים את העבודות בכביש, השיבוש הוא מאוד גדול. לשמחתי הרבה גיא וחיזקי מובילים את הנושא הזה.

קיבלנו שוטר תנועה לסיוע בעניין ויש חשיבה על זמנים והארכת הזמנים ברמזורים, כל מה שניתן על מנת להקל על הקושי. זה ממשיך ומפריע בכל העמק. אנשים שרוצים לעקוף, גם אם הם נוסעים לכיוון צומת כפר הרא"ה, גם שם פקוק. זה לא פשוט. אנחנו עושים כל מה שביכולתנו, ע"מ לטפל בזה. יש לנו עבודה מול כל הגורמים. מטרת הסוגיה הזו בסופו של דבר היא לשפר את התנועה, כרגע זה מאוד קשה.

אנו מאוד שמחנו שקיבלנו את ההודעה על תחילת העבודות, אבל צריך לקחת בחשבון, כי זה פוגע באיכות החיים של כולם, בהגעה של תלמידים לבית הספר.

חנן אדרי, אחיטוב: אפשר לשבץ מתנדבים או שוטר שיכוון את התנועה?

ד"ר גלית שאול: יש מתנדבים. כשאני צריכה להגיע לכביש 4 יש פקק גדול מאוד. אנחנו מזרזים את

כולם, ע"מ לסיים את התהליך במהירות.

ו. אני רואה שנציגת הנוער לא נמצאת היום. ברצוני לעדכן שיש לנו משקיף נוסף לוועדה, עו"ד אורן חייקין,

חבר בוועדת הצעירים בעמק חפר. הוא משמש כראש תא הוועדה לטרום שירות באקדמיה. אנחנו מאוד שמחים שאתה נמצא כאן היום. ועדת הצעירים בחרה בו להיות משקיף בדיוני מליאת המועצה ואני רוצה לברך על היוזמה והבחירה הזו. כמובן, שהמליאה תאפשר לך כנציג הצעירים להביע את עמדתך בנושאים הרלוונטיים בכלל ובתחום הצעירים בפרט. חשוב לנו שאתה כאן, אני יודעת שהיית נוכח גם קודם, אך כעת אתה משקיף מן המניין. אני לא מכירה הרבה צעירים, שהיו מוכנים לעסוק בנושאים שעולים פה על סדר היום, כך שזה מאוד משמח.

ז. ותמ"ל חבצלת- בימים האחרונים נפגשתי עם שר האוצר שנתן הבטחה מוחלטת שלא יקרו דברים בלי

הסכמה שלנו כמועצה. בנושא הותמ"ל יש קושי מאוד גדול היום.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: מהו ותמ"ל?

ד"ר גלית שאול: ועדת תכנון למתחמי דיור מועדפים, שיושבת בתוך משרד האוצר, לפני כן ישבה

במשרד הפנים. המטרה שלה היא להעביר כמה שיותר תוכניות בינוי בצורה שתגדיל את מלאי ההיצע 4

במדינה. הרעיון הוא מצוין, אך בדרך נרמסים כמה ערכים אחרים. הותמ"ל בחבצלת מתוכנן להתפרס על שטח פתוח, מול הים, על גן לאומי. שטחים של חבצלת יועברו לנתניה. מיועדות להיבנות 5,000 יחידות דיור, מגדלים רבי קומות, 40 לערך, שבסופו של דבר מעבר לחוסר סדר שהם ייצרו באזור, הם ייצרו כאוס תחבורתי בכל כבישי ,2 4 ו-6 שישפיע על כל עמק חפר וצפון נתניה. זהו נושא לא פשוט שאנו מנסים בהרבה מאוד דרכים לשנות את הסדר יום. הסוגיה הזו היא לא רק של עמק חפר אלא זה קשור לכל מדינת ישראל. הבניה המואצת הזו לא לוקחת בחשבון את עתודות הבניה בתוך הערים. אפשר לבנות היום בנתניה 110 אלף יחידות דיור, אבל הכי קל זה לקחת את השטח הפתוח ולבנות עליו, זה הכי מהיר. אנו חושבים שזהו לא הליך נכון ולא צריך להיעשות בצורה כזו. אם כבר לבנות, אז לבנות בבניה הרבה יותר נמוכה, פחות יחידות דיור ובניה שהיא יותר "מתחשבת" בנוף. הרבה מאוד דברים אפשר לעשות. כמובן שאנו שוללים את זה מייסודו. אנו מנסים לגרום לציבור להבין את האינטרס והנכס של מקום כמו עמק חפר, לכל מדינת ישראל. הערך של השטחים הפתוחים, היכולת של אנשים להגיע לכאן בסופי שבוע עם אופניים וליהנות ממה שיש לעמק להציע. זה לא רק עבור עמק חפר, זה עבור כל תושבי מדינת ישראל. לשמחתי, שבוע שעבר השתתפתי בכנס הנדל"ן של גלובס והייתה אוזן קשבת של הציבור, הרבה יותר מבעבר.

לפני כשבועיים, בכנס הנהגות המושבים, הנושא עלה באופן מאוד מובהק בציבור, לא רק בעמק חפר.

לפני כשלושה שבועות, הייתה לנו ישיבת חירום, של כל ראשי המועצות האזוריות. אני מודה שהרגשתי שם טוב יחסית, היו מועצות אחרות שדיברו על ותמ"לים רבים בשטח שלהן. סיפרו על ועדות גאוגרפיות רבות שרוצות לנגוס מהשטחים של המועצות האזוריות. זו סוגיה שלדעתי תגיע אלינו הרבה מאוד בתקופה הקרובה וראוי שכולנו נתארגן ונחשוב איך לטפל בזה. אני שמחה על ההתארגנות של המועצות האזוריות ביחד. כולנו מבינים את המשימה הלאומית ואת החשיבות של בניית הדיור, אך אם עושים את זה בשיתוף פעולה וחושבים איפה זה נכון לעשות את זה, אנחנו נהיה במקום הרבה יותר טוב. חשוב לנו לומר, איך אנחנו רוצים שהמקום הזה יראה.

בחודש האחרון, יצאנו בתוכנית מתאר כוללנית של העמק. הנושא הזה הינו משמעותי לכל אחד מהישובים. חשוב לחשוב איפה אנחנו רוצים לראות את עצמינו? איך אנחנו רוצים להתפתח? מה חשוב לנו ומה פחות? התוכנית הזו חשובה לעמק, היא תאפשר לנו לשים על השולחן את המטרות שלנו.

בהקשר זה אעדכן, כי יצאנו לאחרונה בתוכנית –תב"ע ליישוב שושנת העמקים, שאנחנו רוצים ליצר לישוב עצמו, מתוך רצון ליצר כללים שיאפשרו לאנשים לחיות בצורה מסודרת, חוקית ומאורגנת ביישוב.

זה תהליך שאנו עושים עם כל היישוב והתושבים שותפים לו בצורה מלאה. הרעיון הוא להתקדם גם בהקשר הזה.

ח. אנו סיימנו את כל מפגשי המטה מול כל היישובים, בתקופה האחרונה. עשינו מאמץ להגיע כמה שיותר

מהר לכל הוועדים, מתוך הבנה שחשוב שיכירו את הנפשות הפועלות. לוודא, כי האנשים יודעים למי לפנות ובאיזה נושא. המפגשים היו מאוד קצרים. אלו מפגשים ברמת ההיכרות עם היישוב, הסוגיות ועוד. אלו לא פגישות עבודה, אלא פגישות הכנה כדי לאפשר את פגישות העבודה. לדעת מי אחראי ולאיזה נושא, מה כל אחד יכול להביא איתו ובעצם לאפשר לנו להכיר את הישובים ולישובים להכיר אותנו. אני מודה לכל מי שהשתתף בישיבות האלה, אני יודעת שרובכם לקחתם חלק בהן. היו ישיבות מצוינות מאוד, אנשים הכינו אותם בצורה מאוד מחממת לב.

5

ניסו לא להיכנס לנקודות שקשות להם, אלא כן לכבד את המעמד. צריך להגיד תודה, לכל הוועדים שלקחו לחלק, ליושבי הראש, למתנדבים ולכם שהשתתפתם.

חלק מהעניין הוא המפגש עם התושבים. אני מתכוונת בקדנציה הזו להספיק להגיע כמה וכמה פעמים לכל יישוב. הרעיון הוא, להתחיל בסדרת מפגשים שתהיה בכל שבוע ביישוב אחר. הכוונה היא גם לפגוש את התושבים כחלק מסדר יום זה.

היישובים יקבלו הנחיה איך לעשות את זה ואת השיבוץ שלהם.

צריך לקחת בחשבון ששי לנו הרבה יישובים. גם אם בכל שבוע אנו מגיעים ליישוב, יש ישובים שאנו נתראה כל חצי שנה- שנה. אני מקווה שבקדנציה הזו אנחנו נגיע 4 פעמים לכל יישוב, מבחינתי זה הישג.

אנחנו נדע הפעם גם את הנושאים מראש ובהתאם לכך, להביא את אנשי המקצוע הרלוונטיים. ברמה העקרונית, אנו נוכל לייצר שיח הרבה יותר פורה עם היישובים. אני באמת מאמינה שהנושא הזה הוא חשוב.

הוועדה לבחינת השלטון הדו רובדי התחילה לעבוד. הוועדה שמה על סדר היום שלה את הנושאים החשובים, את דרכי העבודה שלה וקיום פגישות עם הישובים והתושבים. עמית או חיזקי יעבירו לכם סטאטוס עדכני בדבר התקדמות הוועדה, האם יש פערים, ועוד.

עו"ד עמית בן צבי: העדכון הראשון כבר בדרך לחברי המליאה.

ט. אני מקיימת היום סיורים במערכת החינוך ופוגשת את צעירי העמק. זו פשוט חוויה לפגוש ילדים שהם

פעילים במגוון נושאים. יש לנו מערכת חינוך עם מורים ומנהלים טובים מאוד, שכולם מאוד מבינים, בשלים ורוצים לקחת את הנושא קדימה. הם מבינים שזה הזמן מכיוון שאנו חיים במציאות משתנה.

זה מאוד משמח לראות את זה. אנו חושבים שזה הזמן ללכת קדימה בנושא החינוך.

י. אני רוצה לבשר בשורה, שמוזר לי לבשר אותה בשנת ,2019 והיא גמר חיבור כל עמק חפר למערך

השפכים המרכזי. בימים אלו, הסתיימו כל עבודות החיבור של הבתים בחבצלת ובצוקי ים למערך השפכים. אני רוצה לברך על הישג זה.

אנחנו מתמודדים הרבה עם נושא הביוב וסוגיות מאין אלו. כמו כן, מתמודדים עם הרבה קושי שמגיע מהחקלאים שלנו ומעסקים, שיכול להיות שמזרימים את הביוב למקום הנוח להם.

הנושא הזה הוא לא פשוט. אם אתם רואים מי עושה את זה, חשוב שתדווחו. המועצה משלמת הרבה מאוד כסף על נושאים אלו. צריך להפסיק את ההתנהלות הזו.

יא. אנחנו נמצאים לפני הקיץ ויש סוגיה לא פשוטה שנובעת מהחלטת הממשלה ושר הפנים דרעי, לאפשר חופים פתוחים. זוהי החלטה שיש שיאהבו אותה ויש כאלו שלא, אך היא החלטה שהמטרה שלה לאפשר הגעה של כל תושבי המדינה לחופי הרחצה. לא חשבו שיש מי שצריך לתחזק את החופים, לשמור עליהם.

הערים במצב טוב יותר מהמועצות האזוריות, מכיוון שבערים אנו יודעים שהחוק מאפשר לרשויות להרוויח כספים מהחופים, אם זה ע"י מלונאות, בתי קפה, מסעדות ועוד. הכספים הללו משמשים לאחזקת החופים. לחופים שלנו במועצה מגיעים הרבה מאוד מתרחצים. הנושא מטריד לא רק את עמק חפר, אלא את כלל המועצות האזוריות שיושבות לקו החוף. לאחרונה, התארגנו כמה ראשי מועצות אזוריות, בפניה למנכ"ל משרד הפנים ואמרנו:"אםלאתכניסוידלכיסותפצואותנו,אנולאנפתחאת עונתהרחצה".החופים הם חלק מההווי והחיים שלנו פה. יש במועצה זכיינים שגם הם מתמודדים עם קושי בהקשר זה. ישנו קושי אחד שנמצא על סדר יומנו והוא חוף בית ינאי.

אנו נמצאים במו"מ מול רשות הטבע והגנים ומבצעים חשיבה. יש הרבה סימני שאלה בהקשר זה, לא רק מבחינת פתיחת החוף, אלא גם מה יהיה טיב השירותים. בעונת הקיץ, ישנם צעירים הנמצאים בים 6

ומציבים אוהלים. זהו נושא שמאוד מטריד את רשות הטבע והגנים. הם רוצים לחשוב איך למנוע את כניסת הצעירים עם האהלים.

אנחנו מבצעים הרבה מאוד עבודה, ע"מ לאפשר את השהות הזו לצעירים, אך צריך לקחת בחשבון את מה שקרה שנה שעברה - 88 טון אשפה הוצאו מהחוף. אינני יכולה לתאר לכם כמה כספים הושקעו בפעולה זו.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: רק מחוף בית ינאי?

ד"ר גלית שאול: כן. היו כמיליון מבקרים.

חנן אדרי, אחיטוב: בכמה זמן?

ד"ר גלית שאול: בעונה אחת בשנה שעברה.

אנו רוצים לאפשר לצעירים להגיע לחוף. יכול להיות שזה יהיה בתשלום או בהגבלה מסוימת. אנו כרגע עושים כל מה שאנו יכולים כדי שזה יקרה. צריך לקחת בחשבון שזה לא מובן מאליו שתיפתח עונת הרחצה בצורה מסודרת ושאפשר יהיה להקים את האוהלים שהוקמו קודם לכן. אנו פועלים בנושא זה רבות וחיזקי מוביל את התהליך. אנו עושים זאת, מתוך רצון לאפשר לצעירי העמק ליהנות מהים בקיץ, אבל גם לא לפגוע בשירותים שניתנים לקהל. נכון לרגע זה, רשות הטבע והגנים נמצאת אתנו במו"מ, במטרה להגיע להסכם שיכלול פיצוי. כל המהלך מתקיים גם מול משרד הפנים.

***ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה, מציגה בפני חברי המליאה סרטון בנושא חופי הרחצה.

ד"ר גלית שאול: כמו שראיתם, זו לא כתבה מאתמול, אלא מלפני חודש וחצי לערך. מאז, אנחנו בקשר

יומיומי עם משרד הפנים ע"מ לקבל פיצוי ולראות מה אפשר לעשות. אני לא מבינה איך מועצת עמק חפר צריכה לממן את כל תושבי מדינת ישראל. זהו נושא שיעסיק אותנו בחודשים הקרובים. היה לי חשוב לעדכן אתכם ואני מבקשת שהמסר יעבור הלאה.

עופר כהן, כפר ויתקין: בנושא התחבורה הציבורית, אני מברך על כך שאתם מתנהלים מול חברת קווים ומשרד התחבורה. אני חושב שאולי כדאי ליידע ולשאול את היישובים בנושא, הם אלו שיודעים איזה לקונות יש לשפר, שכן הם מכירים את הנושא הכי טוב.

ד"ר גלית שאול: יש ישובים שמעבירים לנו מידע כל הזמן.

עו"ד חיזקי סיבק: אנו עובדים על בסיס פניות של יישובים.

עופר כהן, כפר ויתקין: אני מציע שגם אתם תיזמו. אנחנו מנהלים מגע עצמאי מול משרד התחבורה וחבל שאנחנו לא פועלים במשותף.

עו"ד חיזקי סיבק: ראשית, אתה צודק. אתם כחברי מליאה המייצגים את היישובים, תודיעו להם בדבר

הישיבה ותעבירו את הסוגיות לטיפול. יש יישובים שהעבירו בקשות בצורה מסודרת. למעשה, כל הפגישה נבנתה (מעבר לעקרונות הכלליים שהצגנו) ע"ב מקרים פרטניים.

עופר כהן, כפר ויתקין: יש עוד מקום להגיש בקשות?

עו"ד חיזקי סיבק: כמובן. בתאריך ה- 10.04.2019 נקיים פגישה משותפת עם משרד התחבורה וחברת

קווים.

ד"ר גלית שאול: הפגישה שהתקיימה, הייתה פגישת הכנה לפגישה שעתידה להתקיים ב-.10.04.2019

כמו כן, כשאתם כותבים מכתב כזה (אולי זה לא היה מקובל בעבר) למשרד התחבורה, כדאי תיידעו אותנו. לשם כך יש שלטון דו רובדי. אנחנו רוצים לעמוד מאחוריכם בהקשר הזה ולתת את מה שאפשר 7

ליישובים, זה חשוב. אם לא לידע אותנו אז לפחות לכתב אותנו. סביר להניח שיש לנו את הדרך לעזור, אנחנו שותפים בהקשר הזה.

מוטי בארי, בית חירות: לצערי, במדינתנו, המדיניות היא להשתמש ברכב פרטי.

ד"ר גלית שאול: ראינו את הדוח רק בשבוע שעבר.

מוטי בארי, בית חירות: ולהגדיל את כמויות הרכב הפרטי. הפתרון הוא תחבורה ציבורית. הרכבת יותר שימושית מפעם, אך הבעיה היא להגיע לרכבת ולהחנות שם.

עו"ד חיזקי סיבק: זוהי אחת הנקודות המרכזיות שעלו בישיבה כבעיה של סנכרון בין קווי התחבורה

לבין זמני יציאת הרכבת.

אמנון שפיר, בית יצחק: אני מצטרף למה שמוטי אמר. אין לנו בעיה כ"כ גדולה של תחבורה ציבורית כמו חינוך לתחבורה ציבורית.

ד"ר גלית שאול: אתה גר במקום שונה לגמרי. בבית יצחק התחבורה הציבורית היא פי עשרות מונים

ממה שיש במזרח העמק. שם אין תחבורה בכלל. אני לא מדברת על תחבורה לחדרה, שבכלל לא קיימת.

ישנם ישובים כמו בת חפר, שלא עובר בהם כמעט קו אחד לחדרה. קח את דבריך חזרה, אין לנו תחבורה ציבורית, נקודה.

אמנון שפיר, בית יצחק: נכון, האמת היא שיש אצלנו כל הזמן אוטובוסים.

ד"ר גלית שאול: נכון. כביש 57 הוא כביש פעיל עם קווי אוטובוסים. זה לא אותו דבר בכבישים אחרים.

אמנון שפיר, בית יצחק: כשאנחנו מדברים על כך שכמות הרכבים הפרטיים עולה, ביותר מאשר האוטובוסים, חלק מהתהליך בכל זאת לחינוך והגישה צריכה להתחיל בבתי הספר. אם רצינו לשמור על פרחי הבר במדינת ישראל, זה בא דרך הילדים וההורים.

ד"ר גלית שאול: אני מצטערת להגיד, יש חבר'ה צעירים שמאוד רוצים לנסוע בתחבורה ציבורית. אני

ביום שישי בבוקר צריכה להישאר בבית ולא לצאת מהאזור, כי הילד שלי, החייל, חוזר מהצבא. יש לזה משמעות. אין קווים והסעות. זה נושא מאוד מורכב וזו נקודה לא רק של חינוך, אלא גם של ההיצע.

פשוט אין היצע.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: ראשית, אני מקבל את טענתך, כי אין היצע מספיק ולמעשה אי אפשר להתחרות ברכבים הפרטיים.

לגבי הסוגיה הזו, כשהולכים לשיתוף פעולה עם חברת קווים וכן הלאה, צריך לבנות מודל שבו לחברים יהיה כדאי, בשיתוף עם חברת קווים, לשלם אולי קצת יותר, אך זה יהיה פחות מאשר להניע את הרכב, להסיע וכן הלאה. זה מודל שצריך לבדוק אותו.

ד"ר גלית שאול: משרד התחבורה במדינת ישראל הוא האחראי על הנושאים האלו. הדרך היחידה שלנו

לעשות זאת, היא בעצם ע"י פרויקט של תחבורה שיתופית. מדובר על תחבורה ציבורית שתהיה מותאמת למה שקורה בעמק וגם פה צריך להיות סוג של מודל. לגבי תחבורה ציבורית מסורתית, אין לנו דרך לבנות מודל.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: רעיון נוסף, שאולי כדאי לבחון אותו וחשבתי עליו תוך כדי הדברים, הוא נושא התחבורה האוטונומית שהולך ומתפתח. צריך, אולי, ליצור קשר עם חברות שמנהלות את הפרויקט הזה ולהפוך את עמק חפר למודל בנושא הזה. יש להציע להן זאת, כי יחסית למקומות אחרים, האזורים שלנו בשליטה כזו שאפשר ביתר קלות להפנות משאבים לתחבורה אוטונומית. צריך לבדוק.

8

עו"ד חיזקי סיבק: בטווח האפשרויות של תחבורה שהיא לא תחבורה אוטונומית, ההגדרה המדויקת

היא תחבורה שהיא לא רכב פרטי. זה כולל גם תחבורה ציבורית וגם שבילי אופניים שגלית מקדמת.

בטווח הזה, אני חייב להגיד שתחבורה אוטונומית עוד לא נמצאת כרגע על הפרק.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: תחבורה ציבורית-אוטונומית.

עו"ד חיזקי סיבק: עיריית נתניה עוסקת בנושא מפעם לפעם. אנחנו נשמח להתעדכן דרכם ודרך משרד

התחבורה ולבחון גם את הנושא הזה.

ד"ר גלית שאול: אני רוצה לומר לכם תודה. אני מאחלת לנו בעיקר שקט, גם בדרום וגם אצלנו כמובן.

עו"ד עמית בן צבי: תודה לגלית ראשת המועצה על העדכון.

לפני שנתחיל בסעיף הראשון של סדר היום, אני רוצה להתנצל בשמו של יעריב, סגן ראשת המועצה שנמנע ממנו להיות נוכח במליאה, בשל שירות מילואים. כמן כן, מנשה, גזבר המועצה, נמצא בכנס גזברים ארצי ולכן גם הוא נעדר מהישיבה.

2. אישור פרוטוקול מליאה מספר .04/19 (הצגת תיקון)

עו"ד עמית בן צבי: לגבי הפרוטוקול שהועבר לחברים, לא קיבלנו הערות לפרוטוקול הנוכחי למעט

הערה טכנית שלנו. בפרוטוקול שנשלח אליכם, האנשים שהתנצלו ולא נכחו הופיעו גם ברשימת המשתתפים. היה כפל. קיבלנו הערה מכם ותיקנו. זה אמנם הערה טכנית, אך אנו מציגים בפניכם את התיקון.

עמוס חייקן, ביתן אהרון: לא רק אלו שלא התנצלו, גם אלו שלא נכחו.

עו"ד עמית בן צבי: אמרתי, גם אלו שלא נכחו.

רצון שרעבי, אלישיב: זה קרה יותר מפעם אחת.

עו"ד עמית בן צבי: זוהי הערה טכנית, באופן נקודתי.

הצעת ההחלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה מס' .4/2019

עו"ד עמית בן צבי:

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

3. תיקון פרוטוקול דיון מליאה מס' 3/2019 מתאריך ה-.23.01.2019

עו"ד עמית בן צבי: עמוס חייקין, חבר המליאה פנה אלי לגבי פרוטוקול שכבר אושר. כעיקרון זו הערה

חריגה, מכיוון שלאחר שאנו מאשרים פרוטוקול, הוא כבר מאושר מבחינת הדין. עם זאת, עמוס לא היה יכול מסיבותיו להעיר את הערתו לגבי הפרוטוקול הקודם במועדים הנכונים. עמוס העיר את תשומת ליבי על דברים שמיוחסים לו שנכתבו באופן לא מדויק. אמנם מדובר רק פסיק ונקודה, אך זו דוגמא שאם הניקוד לא במקום, המשמעות המתקבלת היא אחרת.

9

בפרוטוקול הקודם, מתאריך ה- ,23.01.2019 היה כתוב:"כלדברשיכוללקדםאתהנושאהקהילתי.

המושבמאודבעד".

אך מה שנכון והיה צריך להיות כתוב לאור הערתו של עמוס ולאור ההקלטה: "כלדברשיכוללקדםאת הנושאהקהילתי,המושבמאודבעד.".

מדובר בהערה טכנית, אך מהותית.

הצעת ההחלטה: אני מבקש מכם את אישור תיקון הנוסח, כפי שמבקש עמוס, כדלקמן:

"במקרהזהאנימדברכנציגביתןאהרוןולאודווקאבתורנציגהמליאה.דעתהמושבהיאלקדםכל מהשקשורבקהילה,מתנ"ס,חוגיםמבוגרים,כלדברשיכוללקדםאתהנושאהקהילתי,המושבמאוד בעד.בכלמהשקשורבנושאהמסחריכגון:מסעדות,אירועיםוכו',ישלנוהתנגדותנחרצת.כלמה שמדוברעלאירועיםישלנוהתנגדותנחרצת.כלהחוזיםשבעברהמועצהעשתהואסרהלעשות אירועים,הנהאתםהעדותשישאירועיםבעצם.לכןאניאומרשאנחנומתנגדיםלכלדברעסקי.כמות החניותפההיאמאודקטנהואםמדבריםעלדבריםכמושוק,מישמביןאיךנראהשוקביוםשישי מביןשזהמאותעדאלףמכוניותופהישהקצאהלכמהעשרותבקושי.כלפעילותקהילתיתהיאפעילות מבורכתמבחינתהמושב".

האישור מתייחס לפרוטוקול .03/2019

עו"ד עמית בן צבי:

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הצעת ההחלטה.

4. הצגת עמותת בית דוד – מציגים: עמירה למדני מנכ"ל, נפתלי בן סירא יו"ר בית דוד.

עו"ד עמית בן צבי: אנחנו נוהגים, במיוחד בישיבות הראשונות של המליאה, מעבר לדיווחי ראשת

המועצה ולנושאים שעל סדר היום, לערב ולשתף את חברי המליאה במידע ביחס לתאגידים או גופים אחרים שבאים במגע עם המועצה. אנו שמענו בעבר דיווח על החברה הכלכלית כדוגמא. היום, כמעט בעיתוי מקרי, ביקרתי בבית דוד. הייתה לי ההזדמנות נפלאה לפגוש את נפתלי בן סירא וגם את עמירה למדני. אני חייב להודות, מביקורי הראשון בבית דוד, חזרתי נפעם, מהעשייה המרובה והמבורכת.

נפתלי ועמירה – אתם מוזמנים להציג את פעילות בית דוד בפני חברי המליאה.

*** עמירה למדני מנכ"ל, נפתלי בן סירא יו"ר בית דוד, מציגים את פעילות עמותת בית דוד.

5. אישור הנחות/חיובים בארנונה רטרואקטיבית, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: בשנת ,2012 משרד הפנים דן בסוגיה, האם רשות יכולה להעניק הנחה בארנונה,

באופן רטרואקטיבי. כאשר מגיע אדם ואומר: "אנינכהצה"ל,הייתיזכאילהנחה,אךמסיבהכזואו 10

אחרתלאידעתישאניזכאילאותההנחהולאקיבלתיאותה..." -הרשות נדרשה לדון בכך. מהרגע שהתושב מציג האישור על זכאות להנחה- נשאלת השאלה, האם הרשות רשאית להכיל את ההנחה אחורנית-רטרואקטיבית? ואם כן, לאיזה משך זמן?

בשנת ,2012 משרד הפנים דן בנושא וניסה לעשות מעט סדר וחילק את המציאות לשני מצבים: האחד, אדם בעל חוב. אמנם, אותו אדם זכאי לכאורה להנחה, אבל הוא צבר חוב למועצה בגין ארנונה שלא שילם. במקרה זה, משרד הפנים קבע, שכל אדם בעל חוב, לא יוכל לבקש הנחה בדרך ה"רגילה" אלא לבקש את אותה הנחה, אם היא מגיעה לו, בנוהל מחיקת חובות. הפונה צריך להגיש בקשה ולשכנע מדוע צריך לוותר לו על החוב, קרי למחוק את חובו.

אני כבר אומר לכם שהדרך לא פשוטה. אם החוב אבוד, אנו נדרשים לבקש אישור מממונה המחוז ואם החוב לא אבוד המשמעות היא, שבמידה ולאותו אדם יש משק חקלאי או הוא בעל רכב – לא ניתן למחוק לאותו אדם את החוב. רק שר הפנים יכול לאשר החלטה, למחוק חוב לאדם, שלכאורה יש לו את האמצעים לפרוע את החוב.

אנחנו עוברים למצב היותר קל, במידה ואדם נורמטיבי משלם את חובותיו לרשות ונזכר לאחר תקופה מסוימת שהוא זכאי להנחה ולא מימש אותה.

בנסיבות הללו, משרד הפנים קבע, כי המליאה תקבע את המסגרת, מה מותר ומה אסור וכמה יאושר אחורנית. כמובן שזה נתון להחלטה שלנו, אך יש לציין קיומו של חוק ההתיישנות, שבכל מקרה מגביל ל-7 שנים אחורנית.

מליאת המועצה דנה בתאריך ה- 27.12.12 בנושא. הצעת ההחלטה שאנו נציג בפניכם זהה כמעט לאותה החלטה שהמליאה אישרה. אלא מה? הנושא עלה במליאה, הועבר חומר לחברים טרם המליאה, אך ההחלטה שהתקבלה, אולי בטעות, הייתה החלטה שלא ביטאה נכון את אותה הצעה ובעקבות כך נתקלנו בקושי לטפל בתושבים, שביקשו להכיר רטרואקטיבית בהנחה. פנינו לאותה החלטה וראינו שהיא מנוסחת בצורה לא נכונה, לכן אנו מביאים אותה בפניכם פעם נוספת.

בכדי למנוע מציאות שאדם אכן זכאי להנחה, אך לא יודע זאת, הנחתי לפני שבוע את מחלקת הגבייה, בכל שנת כספים, עד ה- 15.12 לאותה שנה, לקיים מיפוי. אנחנו מקבלים נתונים מביטוח לאומי ומשרד הביטחון. אנחנו יודעים בדיוק מי הם אותם תושבים שזכאים לקבל הנחה מארנונה. אם רשום שאדם הוא נכה צה"ל וזכאי להנחה, לא תמיד אנו, במחלקת הגבייה יודעים האם יש לו נכס או לא? האם הוא רשום כתושב מועצה אך גר בעיר אחרת? ולכן, כל אדם שרשום כתושב עמק חפר והוא בעל זכאות, עד ה- 15.12 בכל שנה, יקבל מאתנו מכתב שמודיע לו כי:"דעלך,כיהנךזכאילהנחה,ע"פרשימההמצויה בידיהמועצה,בגובהXאחוזיםותוכללממשאתההנחהבדרךהבאה.....".

זה המעט שאנו יכולים לעשות ולהעביר את המידע לתושבים. עד עתה, המידע לא היה חשוף לתושב ויכול להיות שאצלנו יש רשימה שהוא זכאי, אך לא תמיד התושב ידע זאת.

ד"ר גלית שאול: שלא יקל הדבר בעיניכם, זה לא היה כך בעבר. רק היום ישבו אצלי אנשים במסגרת

דלתפתוחהואמרו:"איךיכוללהיותשאנחנופספסנוכמהשנים?אףאחדלאאמרלנוואנחנוהתעוררו מאוחרמידי,הפסדנוכמהשניםטובותואנחנושילמנו". אנחנו מבינים את העניין, את התקלה.

11

זה מסר מאוד משמעותי לתושבים. אנו לוקחים את האחריות הזו ומודיעים להם מראש, שקיימת להם הזכות, מתוך כוונה לאפשר להם למצות את הזכויות. חשוב לנו שתושבים בעמק ייהנו מההקלה הזו, זוהי הקלה משמעותית.

אני שמחה שנושא זה נכנס לרוטינה. זה הטריד אותי מאוד, שמעתי על כך כמה פעמים, גם במהלך תקופת הבחירות. עופר גם העלה את הנושא, זה נושא חשוב וכדאי להעביר את המסר לתושבים.

אנחנו מקבלים מראש רשימות לפי שם, ת.ז., אך עד עתה הרשימה הייתה במחלקת הגביה.

עו"ד חיזקי סיבק: יש כבר סנונית ראשונה, כי אנחנו כבר מוציאים מכתבים בנושא חוק עזר שמירה

שכוללים גם ברכה ליום ההולדת וגם את הזכות להנחה.

רחל מרום, גבעת חיים מאוחד: איך הפניה מתנהלת?

עו"ד עמית בן צבי: אנחנו מקבלים רשימות מביטוח לאומי, ע"פ שם ות.ז. רק שעד עתה הרשימה הייתה

במחלקת הגבייה ואם התושב לא פנה, הוא לא קיבל. כעת, אנחנו נגיע לתושב.

בתיה רגב, כפר ידידיה: זה לא נכון.

עו"ד עמית בן צבי: מה לא נכון?

בתיה רגב, כפר ידידיה: אנשים פנו וכן קיבלו. בדר"כ, ביישוב ישנן הודעות וגם המועצה הודיעה על נושא זה. מי שאחראי ולקח אחריות על עצמו, ידע את החוק, בא גם למחלקת הגביה.

עו"ד עמית בן צבי: אנחנו באים להגן על מי שלא ידע את החוק. יש 5-6 כאלו בעמק חפר, נשקיע 500 ₪

על בולים, בכדי להגיע לאותם %5 שלא ידעו. לגבי מי שידע אין לנו מחלוקת. זה המעט שאנו יכולים לעשות. אני רואה זאת כחובת הרשות לעשות בדיקת זכאים וליידע אותם על אותה זכאות, מה שימנע מאתנו בעתיד לעסוק באותם מקרים עליהם דיווחנו.

עמוס חייקין, ביתן אהרון: יש תושבי אוכלוסייה שמגיעה לגיל מסוים ובעקבות כך אינם באים לקחת.

עו"ד חיזקי סיבק: זה בדיוק זה.

עמוס חייקין, ביתן אהרון: אני מדבר על נכים.

עו"ד עמית בן צבי: כל ההנחות, לפי חוק ההסדרים, שלפי חוק הנחה שמגיעה לתושב- תתקבל.

לגבי ההצעה שאנחנו מציעים, אני שוב אומר, אנחנו לקחנו את ההחלטה שהמליאה הקודמת קיבלה.

בדקתי את הפרמטרים שמוצעים ואני כבר אציג אותם בפניכם: אלו פרמטרים שדי דומים ליתר המועצות האזוריות. לא הייתה פה סטייה לכאן ולכאן. יש פה מקום של שיקול דעת, אני אעיר את תשומת לבכם לגבי מה חידדנו:

סעיף :1 "ההנחהתינתןאךורקלנישומיםללאיתרותחוב"-משרד הפנים ביצע את ההבחנה.

סעיף 2 :"עלהנישוםלנמקמדוענבצרממנולהגישבקשהלהנחהבמועד"-יש פה מקום לשיקול דעת.

זה מתחבר לאותה אחריות של האזרח. האחריות היא לא מוחלטת, אך אנו רוצים לבוא לדרו שנימוק אך לא להחמיר עם התושב שלא ידע.

סעיף:3"ההנחהתינתןרטרואקטיביתלכלהיותרבגין3שניםבנוסףלשנתהגשתהבקשה"-זהממוצע שנהוג במועצות האזוריות. ניתן להחליט על שנה, שנתיים ואני חייב להיות הוגן, גם חוק ההתיישנות יכול להוביל אותנו ל- 7 שנים. בשנת 2019 הנישום מגיש בקשה ואומר:"עכשיואנייודעשאניזכאי".

ממתי אתה סופר את ה- 3 שנים? האם משנת 2019 אחורנית 3 שנים? או שאתה אומר, שנת ,2019 היא שנת המס ואני שם אותה בצד, וסופר 3 שנים בנוסף לשנת המס? זו הייתה הפרשנות שנתנו לכאן ולכאן.

אנו החמרנו עם המועצה והלכנו לטובת התושב. המשמעות היא 3 שנים בנוסף לשנת המס הרלוונטית.

אם אדם פונה ביוני, יש את החצי שנה של שנת המס השוטפת ועוד 3 שנים אחורה, לכן אנחנו מדברים 12

על כך שאם מישהו לדוגמה פונה בחודשים נובמבר- דצמבר, יש לו בעצם 4 שנות הנחה במידה ובקשתו תאושר.

סעיף :4"ההליךמתייחסלהנחותהמוענקותמכוחחוקההסדריםבמשקהמדינה(הנחהמארנונה), תשנ"ג,1993למעטפטורנכסריק,הנחותע"פנבחןהכנסהוהנחתנזקק"- כל מישזכאי ע"פחוק(ניצולי שואה, נכי צה"ל וביטוח לאומי, מגיעים לגיל שמזכה אותם), אלו האנשים שההסדר מתייחס אליהם.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת הנחות רטרואקטיביות, ללא יתרת חוב, ע"ב ההליך המוצע:

1. ההנחה תינתן אך ורק לנישומים ללא יתרות חוב.

2. על הנישום לנמק מדוע נבצר ממנו להגיש בקשה להנחה במועד.

3. ההנחה תינתן רטרואקטיבית לכל היותר בגין 3 שנים בנוסף לשנת המס שבה מוגשת הבקשה.

4. ההליך מתייחס להנחות המוענקות מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה),

תשנ"ג ,1993 למעט פטור נכס ריק, הנחות ע"פ נבחן הכנסה והנחת נזקק.

רון קינן, עולש: לגבי סעיף ,1 דווקא אנשים שמגיעים למצבים שהם צריכים את ההנחות האלה, הם אנשים שיש להם בעיות ולכן לא שילמו. כעת, הם רוצים את ההנחה ויש פה סוגיה שאינה חברתית.

עו"ד עמית בן צבי: אולי יש פה סוגיה שאינה חברתית, אך אי אפשר להגיד שהיא לא בלתי סבירה או

לא צודקת, מכיוון שנקודת המוצא היא, שצריך לשלם את אותה דרישת חוב מס ארנונה. זה לא אומר שהדלת חסומה בפני מי שאין לו יתרת חוב. אלא שמשרד הפנים בא ואומר:

"בכדילאלאפשרלרשותלהחליט,שאנימאודרוצהביקרך,לכןאנימוחקלךחובשל100אש"ח".למי שיש יתרת חוב, הוא לא במסלול הזה. בעל חוב מגיש בקשה אחרת ואני מחויב בביקורת נוספת של משרד הפנים. יש לנמק מדוע אותו אדם קשה אמצעים? האם לאותו אדם אין 100 אש"ח בחשבון זה או אחר שנבדק על ידי המועצה? האם יש כלים אחרים לגבות את החוב? אני חושב שזה די הגיוני אותו מסלול. התושב לא נחסם, אלא עליו לפנות במסלול אחר שהוא לא נתון להחלטתנו, אלא מוסדר בהוראות משרד הפנים ומפוקח על ידו.

רון קינן, עולש: ההוראות האלה לא מותירות שום סיכוי לאותו אזרח וזה מאוד קשה להיכנס למסלול הזה ולצאת ממנו. במיוחד צריך להבין שאותו בן אדם שצריך את ההנחה אין לו את האמצעים, לא את הידע, האמביציה ולא את הרצון והיכולת לעשות את זה.

עו"ד עמית בן צבי: אני אומר לך מתוך ניסיון בכובעי הקודם, לא מעט בקשות שהוגשו ע"י רשויות

מקומיות, כן נענו ע"י משרד הפנים. יש ועדה שיושבת, דנה, מנמקת ומשרד הפנים מאשר.

עו"ד חיזקי סיבק: עמית, יכול להיות שצריך לחדד לגבי התקופה שבגינה מגיעה ההנחה. נישום שלא

ניצל את ההנחה ועכשיו מבקש את ההנחה על התקופה הרטרואקטיבית של 3 השנים האלה, זה החוב שנוצר לו.

עו"ד עמית בן צבי: זה לא במגרש שלנו, יש לו אפשרות. ממונה המחוז אומר:"אדוני,פהאנירוצה

להיותמפקח".

רון קינן, עולש: לגבי סעיף ,1 אם זו החלטה של משרד הפנים זה, לא צריך להופיע בהצעת ההחלטה שלנו.

עו"ד עמית בן צבי: אני מקבל את הערתך.

עו"ד חיזקי סיבק: אפשר להציע משהו? נרשום שלשם אנו שואפים.

13

עו"ד עמית בן צבי: אני מסיר את סעיף .1 זה סעיף שמטרתו להסביר. הערה במקומה.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: ברמה העקרונית אני חושב שסעיף 1 לא מפריע בכלל, כי מערכת היחסים בין זכויות לחובות היא שלמעשה מי שיש לו זכויות צריך לדרוש אותן, לא צריך ליזום בשבילו. כאן המועצה הלכה לפריבילגיה שהיא לא מצפה שהוא ידרוש, אלא הולכת לקראתו.

עו"ד עמית בן צבי: אני מצפה שהוא ידרוש, אבל בכל זאת אני מסייע לו.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: גם אם הוא לא דרש, אני אפנה אליו, אתן לו ההנחה וכן הלאה. אם הוא לא מילא את חובותיו מה פתאום שילכו לקראתו? זה לגבי סעיף .1 דווקא לגבי סעיף ,2 חייב להוריד אותו, כי אם כבר הלכתם על העיקרון הזה שבו הולכים לקראת החבר, לקראת הזכויות שלו וכן הלאה, למה שהוא עכשיו יתחיל להסביר את עצמו, להתנצל וכן הלאה. אם הלכתם למקום הזה, למה להעמיד את האדם בצורה מביכה כשהרבה פעמים הוא ימציא תירוצים, למה הוא לא פנה בזמן. אם הלכתם לקראת מהלך כזה, תלכו על הסוף.

אם נותנים משהו ברמה העקרונית, משנים משהו ברמה הכללית. זהו שינוי עקרוני בתפיסת יסוד שלמעשה זכויות, אדם צריך לדרוש בעצמו וכאן המועצה הלכה לשינוי עקרוני חשוב, אז תלכו עם זה עד הסוף.

עו"ד חיזקי סיבק: סטאטוס נובע מהגיל, תעודת נכה ונובע מהנתונים שאנחנו יכולים להגיע אליהם.

דווקא הסעיף השני, שאני מסכים איתך לגבי הסיטואציה ברמה האישית, הוא לא סעיף שקשה למימוש.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: הוא מיותר לחלוטין, אם הלכתם לפי השינוי העקרוני הזה.

עו"ד עמית בן צבי: בכל זאת, אנחנו מדברים פה על רשות ציבורית ואני מקבל את כל מה שאתה אומר

אבל, גם יש פה איזושהי אחריות, אני דווקא מתחבר לדבריך. יכול להיות שהבן אדם יגיד, אני לא ידעתי או לא חשבתי, הכול יכול להיות, אך הוא צריך לנמק. אני עשיתי פה איזושהי סקירה של הדרישה הזו ביתר המועצות האזוריות. זהו דבר מינימלי לבוא ולומר:אנידורשמשהולפניםמשורתהדין,מבקש מהקופההציבוריתלהעניקליהנחהארבעשניםאחורנית. במקרה זה נכון לדרוש לנמק את הבקשה.

אין פה משהו שהוא פוגעני.

ד"ר גלית שאול: יותר מזה, זה מאפשר להגיד שזה לא הכלל. בסופו של דבר, התושבים יוכלו ליהנות

מהזכויות ולעמוד בחובות שלהם, זה הכלל. ברגע שאתה מבקש לנמק משהו, אתה אומר זה לא הכלל.

אנחנו לא רוצים להפוך את זה לכלל. לגבי מה שאמרת בתיה, אנשים אחראים לעצמם וזה מה שאנחנו רוצים לעודד, אוכלוסייה שאחראית לעצמה. כשאנו מבקשים את הנימוק זה לא הכלל, זה יוצא ממנו.

כל נימוק יתקבל.

עו"ד עמית בן צבי: מכיוון שסעיף 1 הוא סעיף מסביר והחוק מסדיר את העניין הזה, אז אני מקבל

ההערה. אני מבקש לאשר את הצעת ההחלטה כפי שהיא למעט סעיף .1 עו"ד שמיל פלג, הדר עם: סעיף מס' 1 חייב להישאר כי הוא מסביר מי כן. מי שלא, יש לו מסלול אחר.

אם תוריד את סעיף ,1 אז לכאורה גם מי שלא במסלול יכול להגיש בקשה.

עו"ד עמית בן צבי: לכן, סעיף 1 בא לתת יותר הסבר. תודה שמיל, במחשבה שנייה הערתך נכונה, שכן

מחר- מחרתיים יבוא אדם בעל חוב ויגיד:"זהמהשאתםאישרתםבמסלולהזה". שמיל, אני מקבל את ההערה ובהחלט אפשר להתנגד לנוסח המוצע.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: אין שום שיקול דעת למועצה לגבי אנשים מסוימים?

עו"ד עמית בן צבי: יש.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: איפה השיקול דעת?

14

עו"ד עמית בן צבי: את מדברת על בעלי החוב?

יוכבד מרגלית, כפר חיים: כן, בעלי החוב.

עו"ד עמית בן צבי: הם מגישים בקשה למחיקת חוב. ישנה ועדה בנוכחות הגזבר ויועמ"ש המועצה, בה

יושבים ודנים בבקשה. הועדה מקבלת המלצה ושולחת למשרד הפנים לאישורם. בהחלט יש שיקול דעת, אבל המסלול הוא אחר. מדובר על טופס סטנדרטי של משרד הפנים, הפונה צריך לדווח איזה נכסים יש לו, מהן הכנסותיו וכו'. המועצה צריכה לבוא ולומר למשרד הפנים: "בדקתיהאםאנייכולהלגבות בדרכיםאחרות". המסלול הוא אחר ושונה.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: המועצה לא יכולה לדלג על המסלול הזה.

עו"ד עמית בן צבי:

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

6. אישור הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: אני רוצה להזכיר, שבמליאה הקודמת אישרנו תוכנית פרוגרמה למבני ציבור בהקשר

להקצאת הבית לשירה. הועלו הסתייגויות מאותה תוכנית והסברתי לכם מה הנסיבות שהתוכנית באה לעולם ומה אמורה לשרת אותה תוכנית. היה לנו די דחוף להעביר את החומר למשרד הפנים, ע"מ לא לעכב את פרויקט הבית לשירה, אך בד בבד אנו הסכמנו שנקים ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור.

אנו מציגים בפניכם את הרכב הוועדה המורכבת גם מחברי מליאה נבחרים וגם מבעלי תפקידים מקרב המועצה. על הוועדה לעבוד ע"פ נוהל סדור של משרד הפנים המסביר איך הוועדה צריכה לעבוד. הוועדה תמפה את כל שטחי הציבור ותבחן מהם הצרכים שלנו כמועצה ורק לאחר מכן, היא תסמן את אותם שטחי מקרקעין ומבנים ציבוריים שיהיה ניתן להקצות בעתיד. אם מחר- מחרתיים מישהו יבקש הקצאה, אנחנו נוכל להציף ולהציג לו את אותם שטחים. מדובר בוועדה מייעצת שברגע שתסיים את עבודתה אנחנו נחזור למליאה בעוד120 יום, נציג את אותה פרוגרמה, נאשר אותה ורק לאחר מכן, נוכל לענות לפניות של הקצאת שטחי ציבור.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: זאת לא ועדת הקצאות, זו ועדה רק שבוחנת אותה.

עו"ד עמית בן צבי: בהחלט, ועדת הקצאות היא השלב הבא. אני צריך קודם תוכנית להקצאה בכדי

שהוועדה תדון בהתאם לתכונית.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור

כדלקמן:

1. עו"ד חיזקי סיבק- סגן ומ"מ ראשת מועצה

2. עו"ד עמית בן צבי- מנכ"ל המועצה

3. מנשה דוד- גזבר המועצה

15

4. אינג' ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה

5. עו"ד הדס מדליה- חברת מליאה/ הנהלה, בארותיים

6. עו"ד גלדיס פליישר קרוב- חברת מליאה/ הנהלה, חניאל

7. הילה עיני- חברת מליאה/ הנהלה, כפר הרא"ה

8. נטע אראלי- חבר מליאה/ הנהלה, העוגן

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

7. מינוי נציגי מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס (כפר חגלה) יוכבד מרגלית ( כפר

חיים), מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: כפי שאנו יודעים, המרכז הקהילתי הוא גוף של חברה סוכנותית, בית גינס. המרכז

הקהילתי אמון בעיקר על נושא התרבות, נוער, צהרונים ועוד. למרכז הקהילתי קיימת הנהלה. אנו מבקשים למנות נציג המליאה להנהלה: רו"ח סתיו וייס (חגלה) ויוכבד מרגלית (כפר חיים). עו"ד גלדיס פליישר קרוב (חניאל), הייתה נציגת מליאה בהנהלה עוד בקדנציה הקודמת והיא נשארת בתפקידה כחברת הנהלת המרכז הקהילתי.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: גם אני הייתי בתפקיד זה.

עו"ד עמית בן צבי: נכון.

בהתאם לבקשתכם, הנחנו על שולחנכם את קורות החיים של כל המועמדים לגבי כל מינוי, בין אם סטטוטורי ובין אם לאו, במטרה שתוכלו לעיין.

רחל מרום, גבעת חיים מאוחד: עמית, אני מגיעה מהמרכז הקהילתי, יש שם כמויות של אנשים. למה צריך עוד אנשים?

עו"ד עמית בן צבי: האנשים שאנו מאשרים היום- לא מקבלים שכר.

רחל מרום, גבעת חיים מאוחד: אני "טובעת" מרוב אנשים. תסלח לי שאני אומרת את זה, אבל החלטתי שאני לא יכולה לא להגיד את זה.

עו"ד עמית בן צבי: בסדר, אך נראה לי שהנושא שאת מעלה, אינו קשור לנושא הדיון.

רחל מרום, גבעת חיים מאוחד: יש המון אנשים מסתובבים, חצי מהם יכולים להיות מתנדבים גם.

עו"ד עמית בן צבי: רחל, אנחנו נפגשים אצלי בלשכה לא פעם ולא פעמים. אנו נעלה את הסוגיה הזו. כל

חבר מליאה יכול לבקש להעלות נושא. אני רק חושב שזה לא קשור לנבחרים שאנו מאשרים היום, שהם חברי ההנהלה.

רחל מרום, גבעת חיים מאוחד: אני מהשטח.

ד"ר גלית שאול: את לא מהשטח, את חברת מליאה ויושבת ראש ועדה.

עו"ד עמית בן צבי: תפקידך רחל הוא להביא את רחשי הציבור גם לחדר הזה וניתן להעלות זאת לדיון.

16

הצעת ההחלטה: מליאת המועצה מאשרת את החברים רו"ח סתיו וייס (כפר חגלה) ויוכבד מרגלית

(כפר חיים) כחברי הנהלת המרכז הקהילתי, בנוסף לעו"ד גלדיס פליישר קרוב (חניאל).

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

8. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג: עו"ד

עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: בית גינס הינה חברה סוכנותית שהוקמה עשרות שנים אחורנית. המועצה היא חברה

באסיפה הכללית ובדירקטוריון החברה. החברה עוסקת בפעילות חינוכית, תרבותית, אותו מרכז קהילתי שדיברנו עליו בעצם הוא מעין "חברת בת", תאגיד פנימי בתוך חברת בית גינס. לאחר הבחירות, גלית כראשת המועצה התבקשה למנות דירקטורים ע"י החברה עצמה, בהתאם לתקנון החברה. יש מספר מקומות של דירקטורים מקרב הנבחרים. לאחר הבחירות פנו לגלית וביקשו להמליץ על נציגי ציבור כדירקטורים בבית גינס. נעשה את ההפרדה, בית גינס כחברה היא מעל המרכז הקהילתי.

ברגע שאתה ממלא את מסגרת סך שנות כהונה כדירקטור אתה חייב, וזה לא נתון לשיקול דעת, לסיים את כהונתך ובמקרה זה לא ניתן להאריך. יש לנו רק מקרה אחד של אדם, שהינו איש מקצועי – מנשה, שמילא את סך שנות הכהונה, אך ביקשנו לאור מקצועו, איש כספים, כן להאריך באופן חריג את כהונתו- טרם קיבלנו תשובה.

השמות שמועלים ע"י ראשת המועצה לאישור הם פרופסור שחר איל (כפר ויתקין), נעה גרינבוים (גבעת שפירא) ועוה"ד עדה רוזנברג (כפר חגלה). קורות החיים מונחים בפניכם, אני מכיר כמעט את כולם באופן אישי, בהחלט אנשים מרשימים, כל אחד בתחומו.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הדירקטורים בחברת בית גינס: פרופסור שחר איל (כפר

ויתקין), נעה גרינבוים (גבעת שפירא) ועוה"ד עדה רוזנברג (כפר חגלה).

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

9. תבר"ים.

עו"ד עמית בן צבי: מנשה, גזבר המועצה, נמצא בכנס שנתי של הגזברים. מנשה חבר גם בהנהלת

הגזברים הארצי. רשימת התב"רים מונחת לפניכם. מדובר ב- 6 תב"רים.

קיים הסבר בתחתית הטבלה ולמי שיש שאלה כזו או אחרת בנושא התב"רים – אנסה להשיב.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי נושא התב"רים. פעם ראשונה במליאה הזו, לקח לי זמן להבין את המשמעות שלהם. למעשה תב"ר זה תוכנית בלתי רגילה.

עו"ד עמית בן צבי: תקציב בלתי רגיל.

17

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: תקציב זה תוכנית, תקציב בלתי רגיל. לפי מה שאני רואה כאן, כל ישיבה מביאים תב"רים. מה המשמעות של התב"ר הזה? ניקח לדוגמא את נושא הביוב. למעשה, השיטה הזאת היא "שיטת הסלאמי". כל פעם מביאים נושא מסוים, תב"ר, מאשרים אותו, בלי לראות את הפרספקטיבה של הדברים, בלי תוכניות לטווח ארוך. כך לא צריך להתאמץ, לחשוב, לתכנן לטווח הארוך.

אני לא מבין מדוע על כל נושא התב"רים, ברמה העקרונית, לא מכינים "תוכנית על" של המועצה עם נימוקים, תפיסת מדיניות וכן הלאה ובונים מזה תקציב. אם יש כסף מאשרים את זה ואם אין כסף לא מאשרים ואז תוכניות בלתי רגילות, זה דבר לא צפוי.

עו"ד עמית בן צבי: אתה מפרש את זה לא נכון.

ד"ר גלית שאול: עמית, זה נושא שכדאי לנהל עליו דיון, כשמנשה נמצא בו.

עו"ד עמית בן צבי: פה מדובר על דברים עקרוניים ולא נקודתיים. את הדיון העקרוני בהחלט יהיה

אפשר לעשות בנוכחות מנשה, על אף, שעל מעט הדברים, אני אוכל להשיב לך.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: אני מדבר ברמה העקרונית. ברמה העקרונית, בכל פעם שמביאים תב"ר, לחברי המליאה אין פרספקטיבה מאיפה זה נובע? למה? באיזה הקשרים של תב"רים קודמים וכן האלה. אנחנו מחליטים כאן על דברים מסוימים, מצוין כאן תב"ר של כ- 14 מיליון ₪, באיזה הקשר? באילו תקציבים? מאיפה זה נלקח? מה ביחס לתקציבים אחרים? וכן הלאה. אין תמונת מצב של קבלת החלטות. יש ראיה נקודתית.

אלה נושאים, חלקם כבדים מאוד, שצריך לראות אותם בהקשר כולל ולא בהחלטה ספציפית. כל אחד שמסתכל על ההחלטה הספציפית, מביאים את זה למליאה, מרימים יד והולכים הביתה. זה דורש כמובן הכנה רצינית של בניית מדיניות, בניית תוכנית, ראיית על לטווח ארוך, פרספקטיבה וכן הלאה. צריך להביא תוכניות כאלו בצורה מסודרת ואז זה גם יותר מחייב, ניתן ללמוד את הדברים ובמעקב יהיה יותר אפשרות לראות שמביאים תב"ר חריג, באיזה הקשר זה.

עו"ד עמית בן צבי: הוא לא חריג. הבלתי רגיל הוא תקציב שונה לחלוטין. הוא בלתי רגיל במובן שהוא

לא שוטף, לא לתשלום חשמל, מים ומשכורות. זה לא בלתי רגיל במובן שהוא חריג.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: את זה הבנתי. מבחינתי מה שהוא בלתי רגיל זה דבר שהוא מפתיע אותי ואני לא צופה אותו, זה בלתי רגיל בעיני. אם אני יכול לצפות דברים, לבנות על זה מדיניות שלמה ולראות לאיזה טווח זה הולך. למשל, איפה משקיעים את התב"רים? יש תב"רים מסוימים שאם אין לי פרספקטיבה ואני לא יודע איפה משקיעים אותם, אז יכול להיות שמשקיעים אותם...

עו"ד עמית בן צבי: ד"ר עזוז, בשביל זה אנחנו כאן ,לשאול ולומר לי: "מנכ"לנכבד,אנימבקשתשובות/

הסבריםלגביחופיהרחצה".הגיע לכאן מנכ"ל חכ"ל בכבודו ובעצמו, והוא יאמר מדוע נדרש 200 אש"ח להכנת חופי הרחצה. ברשותך, תב"ר המדבר על הקמת קרן - עו"ד גיא ויצלבסקי, סגן ראשת מועצה מוביל הליך זה. לכל תב"ר יש שם, בדיוק מהסיבה הזו נכון לשאול ולקבל הסברים.

מה זה התב"ר? אתה צודק שאמורים להכין איזושהי תוכנית ארוכת טווח, אך לא לשכוח שאנו אישרנו תוכנית של המועצה הקודמת. כפי שגלית עדכנה אתכם, כבר במליאה הראשונה, אני לא הייתי נוכח בה אושר תקציב שגובש על ידי המליאה הקודמת. מליאת המועצה הנבחרת, ההנהגה הנבחרת, כבר נמצאת בעדכוני תקציב וכנראה לשנת 2020 תהיה תוכנית ארוכת טווח.

18

ידונו בנושא במטבחון, בהנהלה ולאחר מכן במליאה ובשנת 2020 יוצגו הפרויקטים הבלתי רגילים.

בהחלט יכול להיות, כי במהלך השנה השוטפת תהיינה דרישות והנסיבות תייצרנה צרכים נוספים שלא היו בתוכנית. אפשר לפרוט תב"ר תב"ר ולהבין למה הוא נדרש. באופן כללי, אתה צודק, אך כולנו מבינים שכרגע המליאה לא עצרה את התהליך, אלא לקחה ואישרה כבר משהו שכבר אושר כתוכנית.

לעניות דעתי, בתוך חודש, יובא למליאה עדכון תקציב ואז אתם תראו גם את תקציב השוטף וגם את תקציב התב"רים. ההערה שלך היא במקומה, אך אנו מבינים באיזה שלב אנו מצויים.

ד"ר גלית שאול: לפחות 3 חודשים.

עו"ד עמית בן צבי: אני מתקן, לפחות 3 חודשים. כל התב"רים הללו הם באמת תב"רים נדרשים. לגבי

הביוב זו דוגמא לא טובה כי זה תב"ר שבא במינוס, זו הפחתה. אין פה הוצאה, זה דבר רישומי בלבד.

לכן, אני מקבל את ההערה של ד"ר עזוז.

אמיר רף, חיבת ציון: זו לא הפחתה, אם אני מבין נכון הם מורידים מההלוואה והמועצה תצטרך להשקיע יותר.

עו"ד עמית בן צבי: לגבי תב"ר הביוב, נפתח תב"ר על 105 מיליון ₪, אך בפועל ההלוואה שנלקחה בסך

90 מיליון ₪, רישומית.

אמיר רף, חיבת ציון: אז זה הגדיל את החלק של המועצה.

עו"ד עמית בן צבי: לא. זאת הלוואה של %.100

אמיר רף, חיבת ציון: מה המשמעות של תוספת קרנות הרשות? 14 מיליון ₪? סה"כ תקציב קודם היה 3 מיליון ש"ח, הגדילו את זה פה.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: בטח.

אמיר רף, חיבת ציון: אני יכול להבין את ההיגיון, אם המדינה נותנת פחות אז המועצה נותנת יותר. אני מנסה להבין את המתמטיקה.

עו"ד עמית בן צבי: אני מנסה לעזור לגזבר שלא נמצא פה. העירו את תשומת ליבי, סעיף אחד הוא לא

סעיף הוצאה אלא סעיף הקטנה. בין אם היה למועצה חלק כזה או אחר הוא נשאר אותו חלק. מדובר על הלוואה ממשרד אוצר, העלו את הריביות ובסוף לקחו 90 מיליון ש"ח ולא 105 מיליון ₪. זו המשמעות, שאלות מעבר, נחליט שזה משהו לגופו של עניין, ניתן לדחות בחודש לקבלת הסברים. תב"ר מספר אחד הוא לא הוצאה, יתר התב"רים הם כן הוצאה.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בישיבה הקודמת הייתה אמורה להיות הצבעה על התב"רים.

עו"ד עמית בן צבי: לא. אישרנו את התב"רים למעט תב"ר אחד.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אמרנו, בפעם הקודמת, שבפעם הבאה מנשה יהיה.

עו"ד עמית בן צבי: פעם שעברה היו לו נסיבות אישיות.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: זה בסדר גמור, גם הפעם יש לו נסיבות מוצדקות, אבל אולי כדאי כשמדברים על תב"רים, שמנשה יהיה.

עו"ד עמית בן צבי: היום הוא אמר לי בטלפון:"זהפעםראשונהשיצא,ששתיישיבותלאנכחתי".

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: זה בסדר.

עו"ד עמית בן צבי: נמצאים אתנו כל בעלי התפקידים. אם יש שאלות לתב"ר נקודתי, תשאלו ותקבלו

תשובה.

19

רו"ח סתיו וייס, חגלה: אני לא רואה שהייתה ברשותנו הלוואה של 105 מיליון ₪ לקחנו 90 מיליון ש"ח מיליון, זה צד אחד. אם לצורך העניין רק שורה שניה הייתה מוצגת, זה באמת הסיפור. מה שקרה בעצם, אנחנו פשוט שינינו את ההרכב. במקום לקחת מהאוצר, קרנות הרשות ממנות את זה. אנחנו נשארים בדיוק באותו הסכום.

מוטי בארי, בית חירות: במקום לקחת הלוואה מהממשלה, לוקחים הלוואה מהבנק.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: לא, לוקחים מקרנות הרשות.

מוטי בארי, בית חירות: קרנות הרשות לקחה הלוואה, אין לה מקורות.

עופר כהן, כפר ויתקין: השיטה בכל מה שקשור למערכת הביוב עובד בצורה הבאה: תושבים שהיום פונים/ מגישים בקשה להיתר בניה, נדרשים לשלם היטל ביוב. היטל הביוב נספח לקרן היטל ביוב. בדרך כלל, כנגד כל השקעה שמבצעת המועצה במערכת הביוב, היא פונה למדינה ומקבלת מלווה. הפירעון של המלווה, אתם תראו בתקציב השוטף של המועצה. מצד שני יש את הגביה מהקרנות. אם לצורך העניין, נלקחו הלוואות של 100 מיליון ₪ ובשנה מסויימת צריך להחזיר לאוצר, כנגד ההלוואות האלה 5 מיליון ₪, מה שקורה הוא שהם לוקחים מהקרן הזו. הקרן היא קרן סגורה, הקרן הזו צבועה רק לעבודות ביוב והם מחזירים את אותו סכום מהתקציב השוטף, ע"מ לממן את ההחזרים למדינה על המלוות האלה.

אם אני מבין נכון, ממה שרשום פה בדברי ההסבר, במקרה הנוכחי, מה שיקרה הוא שהמדינה כנראה, תלוי מדיניות, מפחיתה את כמות המלוות שהמועצה יכולה לקבל. לכן, על מנת לממן את זה לוקחים את הכסף ישירות מהקרן.

השיטה הזאת נעשית, כי בהשקעות של ביוב, אתה לא משקיע...

גם היום כשגובים את הכסף מהתושבים, מסתכלים על זה בראיה ארוכת טווח. אתה לא אומר שכל מה שגביתי זה הכנסה של היום וגם לא כל מה שהשקעתי זה הוצאה של היום. יש איזושהי פריסה של עניין זה לגבי שנים. כנראה, מכיוון שאם המדינה הפחיתה או מעמידה פחות הלוואות, המקור שאיתו אפשר לממן את ההשקעות בקרן הביוב זה מהקרן עצמה.

עו"ד עמית בן צבי: הסיבה לדלתא זה העלאת שיעור ריבית בצורה כזו שזה לא היה כדאי לקחת הלוואה

מהמדינה.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: זה לא שאי אפשר. עדיף לנו לקחת מקרנות הרשות ולא לקחת מהמדינה.

עו"ד עמית בן צבי: כן.

עופר כהן, כפר ויתקין: קרן הביוב לא משפיעה על תקציב או תב"ר כזה או אחר. זו קרן שהיא סגורה רק לטובת הביוב.

***עו"ד עמית בן צבי מציג בפני המליאה את רשימת התב"רים.

עו"ד חיזקי סיבק: אלו תב"רים שאינם השלמה לתקציב קיים.

עו"ד עמית בן צבי: תב"רים חדשים.

האם יש מתנגדים?

האם יש נמנעים?

20

עמוס חייקין, ביתן אהרון: מהי קרן עמק חפר?

עו"ד גיא וילצבסקי: אנו מקימים קרן לגיוס כספים לטובת העמק. כדי להכניס כספים צריך להוציא

כספים. צריך לבנות תוכנית, לגייס פרויקטורים, יעוץ משפטי ועוד, כל התהליך להקמת הקרן. זה תהליך שייקח שנה לערך, עד שיהיה אפשר לצאת לדרך ואלו הסכומים שאנו צריכים. זה בשלב הזה, אני מקווה שלא נצטרך עוד, אבל שוב, כדי להכניס כספים, צריך גם להוציא.

עו"ד חיזקי סיבק: הקרן היא גוף משפטי.

עו"ד גיא ויצלבסקי: זה גוף בפני עצמו ואנו מקימים אותו, הלכה למעשה, מאפס. הוא לא קיים לכן

מטבע הדברים יש הוצאות.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: חיזקי, תב"ר התיירות הכפרית, זה עבור המפה האינטראקטיבית?

עו"ד חיזקי סיבק: זה לא רק עבור המפה אלא גם עבור יועצת תיירות, רפרנטית תיירות, שימור אתרים

והממשק בין שימור אתרים לתיירות. היום למעשה תיירות כפרית בתקציב המועצתי כן מתחבר למה שיצחק שאל. כלומר, איפה תב"ר ואיפה תקציב. בתקציב המועצתי זה עומד על אפס, לא קיים. בגלל זה הרגשתי צורך להגיד.

ד"ר גלית שאול: צריך להגיד בהקשר הזה שאנו נמצאים כעת בשלב שהוא מעל 100 ימים אחרי

הבחירות ואנו מעוניינים להתחיל לקדם נושאים שאנו מדברים עליהם. אנו מבינים שאי אפשר לקדם אותם בלי לעשות שינוי משמעותי גם בסדר העדיפויות. יש המון דברים שאנו צריכים לבצע כגון בחינה של הדרך הנכונה. נושא התחבורה השיתופית למשל, נמצא על סדר היום כל הזמן. אנחנו חייבים לקדם אותו. הגשנו בקשה לכספים מהמדינה וכל אלו חלק מהדברים שאנו רוצם לקדם. כמו שאמר קודם גיא, אי אפשר לקדם בלי להשיג חלק מהכסף. כמובן שהכול יבוא לידי ביטוי בעדכונים וגם בתקציב הבא שהוא בעצם יהיה התקציב האמיתי הראשון שאנו נעשה אותו, ביחד אתכם כמובן כאן במועצה. אני

חייבת להגיד שאנשים אומרים: "נו,עודאיןאתזה?"

יוכבד מרגלית, כפר חיים: אפשר לבקש ממנשה, ע"מ שיעבור ביתר קלות, מתחת לכל שם של פרויקט, בנקודות.

עו"ד גיא ויצלבסקי: מופיעות מטה הערות.

אמיר רף, חיבת ציון: זה לא מפורט.

ד"ר גלית שאול: לגבי התחבורה השיתופית, הרעיון הוא לא לשלוח אוטובוסים בקו קבוע ואז נוצר מצב

שנוסע אוטובוס עם בן אדם אחד, כמו שאנו רואים פה במהלך היום, לצד התחבורה הרגילה והמסורתית. לייצר אפליקציה שמאפשרת לעגן את הרצונות והצרכים של האנשים ולקחת אותם ביחד.

זה יתחיל ממסלולים וכשזה יתפתח יותר ויותר ויהיה משמעותי, זה יוכל להגיע למסלולים חדשים שנמדדים כל הזמן.

בניו יורק האפליקציה מזרימה ביום כ- 50 אלף איש שמשתמשים בתחבורה כזו. יש היום פלטפורמות אינטרנטיות מאוד טובות כגון אפליקציות. אנחנו רוצים לקחת חלק. שר התחבורה דיבר על זה שאנחנו יכולים להיות חלק בפיילוט פה. חשוב לנו הנושא הזה, כי ברור לנו שהמספרים הם קטנים בשביל ליצר תחבורה ציבורית משותפת, כל הזמן, באופן קבוע. יש בזה כמובן שילוב משמעותי של סקר צרכים במועצה.

21

השלב הראשון יהיה לצאת לסקר צרכים, אני מאמינה שזה יקרה כבר עוד כחודש וחצי ויצא לציבור, כדי לדעת מה אנשים צריכים. אם מדברים על תחבורה שיתופים אנו צריכים את הצרכים הכי מדויקים שלנו.

בסופו של דבר, יש בזה את היכולת לשנות את התחבורה הציבורית המסורתית- הציבורית. ז"א, אם אנחנו רואים שבקו מסוים מתוכנן ויש המון אנשים שנוסעים בו, נוכל לבוא לחברת קווים ומשרד התחבורה ולבקש לשנות את קו מסוים, כי הוא יצא בשעה 17:00 ולא בשעה .18:00 תראו כמה אנשים יש לנו שנוסעים בקו הזה באופן עצמאי והזמינו את הנסיעה, זה פחות או יותר הכיוון. זה משהו שהוא חדשני אבל הוא יכול לעשות את השינוי והוא נוסה בהצלחה מאוד גדולה בעולם. אני מאמינה שאוכלוסיית עמק חפר תוכל ליהנות ממנו מאוד.

עו"ד חיזקי סיבק: זה יכול לביא גם תמיכה כספית של משרדי ממשלה שמאוד מעוניינים בזה.

ד"ר גלית שאול: אנחנו מאד מעוניינים לפתח את זה וברור לנו שזה השלב הבא בנושא התחבורה.

עו"ד חיזקי סיבק: יצחק, מבחינת מקורות אנחנו משתדלים מאוד לכוון את עצמנו בנושא הקולות

הקוראים. מה שאנחנו רואים בתב"רים, זה לא סכום שלקחתי ושמתי אותו באיזשהו מקום, אלא זה להגדיל את "הארנק" של כל אחד מהתחומים גם באמצעות קול קורא.

ד"ר גלית שאול: בגלל שאנחנו במצב סוציו אקונומי ,8 אנחנו מחויבים להשתתף באחוזים גבוהים

בדר"כ בכל ה"קולות קוראים". כך שגם אם אנחנו משיגים כסף מהמדינה, עדיין אנחנו מחויבים לשים כסף גם בעצמינו.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: זה צריך להיות שקוף לחברי המליאה.

ליאור פרץ, עין החורש: אני חושב שנושאים כמו קידום תיירות כפרית, הכנת תוכנית מועצתית, שאני באמת מאמין בהם, היו צריכים להיבנות. אני מניח שאת ה- 150 אלף ₪ לא רשמו סתם כמסגרת תקציבית, אלא אני מניח שזה נבנה סביב פעולות שצריכות להוביל לאיזה מספר מסוים.

ד"ר גלית שאול: ברור.

ליאור פרץ, עין החורש: אני חושב שבאירועים כאלה היה צריך לשים שקף המסביר, כי אנחנו מעריכים שאנחנו נצטרך את הסכום הזה וזה בנוי מהנקודות האלה.

עו"ד עמית בן צבי: אני אשתף אותך בתהליך. הסכומים הללו כמובן נקבעו על בסיס הערכה. אם לדוגמא

יש פה שלב של הקמת קרן, מדובר בעבודה משפטית, אנו פונים ליועץ המשפטי להיעזר בו שייתן לנו איזושהי הערכה. כל מה שאתם מאשרים זו מסגרת. המשמעות היא שאנחנו מבצעים התקשרות או מכרז בהתאם.

לאחר שאתם קבעתם את המסגרת, אנו כמובן לא יכולים לחרוג ממנה, אלא אם כן אנחנו מרחיבים ומגדילים את התקציב באישורכם. השלב הבא הוא, שברגע שאישרתם את התקציב, אני מבצע הליך של התקשרויות או מכרז. כל מה שנאמר פה, זה הערכה.

ד"ר גלית שאול: זה גם יכול להיות חצי מזה.

ליאור פרץ, עין החורש: אחרי המסגרת אתה תחזור הנה ותגיד לי:"נכוןאישרתימסגרת,אנימאשר עכשיואתהביצועבפועל?"או שאתה אומר לי:"ישלימסגרת"ומבחינתי אני מקצה לך 500 אלף ₪.

עו"ד עמית בן צבי: לא. אתה נותן לי מנדט להתקשר לצורך הסעיף הזה עד 500 אש"ח. אם אני ב- 300

אש"ח אחזור אליך, כמו תב"ר הביוב, אני אבקש הקטנה. אם חרגתי, רשמתי ,X אני חוזר אליך ונותן את ההסבר, אך כרגע המנדט הוא עד גובה התב"ר.

22

ליאור פרץ, עין החורש: אם אמרת 500 אש"ח, תפרט: יעוץ משפטי- 100 אש"ח, נושא -X 300 אש"ח ועוד, ואז זה עושה סדר. כשנרשם רק 500 אש"ח אני לא יודע איך להתייחס אליהם.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: אני רוצה להתייחס לדברים של ליאור. למעשה, מה שליאור מבקש הוא שגם אם מדובר בהערכה, יהיה פירוט על מנת שיהיה אפשר ללמוד בדיעבד, אם ההערכה הייתה סבירה, זאת כל המטרה. כשמביאים תב"ר, צריך להביא פירוט ע"ב אילו הערכות הדברים נעשו ואז יש אפשרות ללמוד מזה.

עו"ד עמית בן צבי:

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה, כפי שהוצגו בפני חברי

המליאה.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? נמנע- ליאור פרץ, עין החורש.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את הצעת ההחלטה.

עו"ד עמית בן צבי: ברשותכם, אני רוצה לעדכן לגבי נושא המיילים שמפורסמים לציבור, דיברנו על כך

בדיון הקודם. העברנו רשימה לחתימות החברים ופתחנו מיילים לכל אותם חברי מליאה שביקשו לא לפרסם את המייל האישי שלהם. במהלך שבוע הבא כל חבר מליאה יקבל למייל האישי שלו, את כתובת המייל שאנחנו פתחנו עבורו כולל הסיסמא. אלו מיילים שאנו נפרסם לציבור.

23

סכום ₪ -	פירוט תשלומים (שם סעיף)		מקורות מימון				הפחתה	תוספת	סה כ תקציב " קודם	סה כ תקציב מבוקש "	שם הפרויקט	מס ' תב"ר	מס '
		סכום ₪ -	סכום ₪ -		פירוט	מ מ
					פירוט מקורות
					מקורות מימון
-	עב ו ד ו ת קבלניות	14,558,000		קרנות הרשות				14,558,575	3,000,000	17,558,575	הקמת מערכת ביוב בעמק חפר	914	1
-	עב ו ד ו ת קבלניות	14,558,000		מלוות מהאוצר			14,558,575		104,840,000	90,281,425
150,000	עבודות קבלניות	150,000		קרנות הרשות			-			150,000	קידום תיירות כפרית בעמק	953	2
200,000	עבודות קבלניות	200,000		קרנות הרשות						200,000	עבודות הכנה לפתיחת חופי הרחצה	957	3
500,000	הוצ' תכנון	500,000		קרנות הרשות						500,000	הכנת תוכנית מועצתית לתחבורה שיתופית	958	4
200,000	הוצ' תכנון	200,000		קרנות הרשות						200,000	תכנון וקידום הקמת קרן עמק חפר	959	5
84,521	רכישת ציוד	84,521		משרד הפנים						84,521.00	ציוד הצלה ובטיחות 2018	960	6

מליאה מיום 27/3/19

בתקציב

הבלתי רגיל

24

TTTTTTTTTTTTTTTeeeeeeeeeeeeeeexxxxxxxxxxxxxxxttttttttttttttt DDDDDDDDDDDDDDDuuuuuuuuuuuuuuummmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmyyyyyyyyyyyyyyy

הסבר

במסגרת פרויקט הביוב הייתה תוכנית לקבלת מלוות מהאוצר בהיקף של כ- 105 מיליון ₪. ההלוואות מהאוצר לא התקבלו בשל שינוי במדיניות האוצר לגבי פרויקט 1 914 הביוב במועצות האזוריות

ולכן מתבקש להקטין את הסכום להלוואות שהתקבלו בפועל, ולהגדיל במקום זאת את ההעברה מקרן הביוב בתב"ר.

2 953 הכנת תכנון לתיירות כפרית בעמק.

3 957 עבודות הכנה לפתיחת חופי הרחצה עונת 2019 4 958 הכנת תוכנית תחבורה שיתופית לכלל המועצה

5 959 הכנת תוכנית להקמת קרן עמק חפר

6 960 רכישת מיול לחופי הים ממענק משרד הפנים

25

החלטה	נושא	מס'
מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה מס' 4/2019	אישור פרוטוקול מליאה מספר .04/19 (הצגת תיקון)	1
מליאת המועצה מאשרת את תיקון הנוסח כדלקמן: "במקרה זה אני מדבר כנציג ביתן אהרון ולאו דווקא בתור נציג המליאה. דעת המושב היא לקדם כל מה שקשור בקהילה, מתנ"ס, חוגים מבוגרים, כל דבר שיכול לקדם את הנושא הקהילתי, המושב מאוד בעד. בכל מה שקשור בנושא המסחרי כגון: מסעדות, אירועים וכו', יש לנו התנגדות נחרצת. כל מה שמדובר על אירועים יש לנו התנגדות נחרצת. כל החוזים שבעבר המועצה עשתה ואסרה לעשות אירועים, הנה אתם העדות שיש אירועים בעצם. לכן אני אומר שאנחנו מתנגדים לכל דבר עסקי. כמות החניות פה היא מאוד קטנה ואם מדברים על דברים כמו שוק, מי שמבין איך נראה שוק ביום שישי מבין שזה מאות עד אלף מכוניות ופה יש הקצאה לכמה עשרות בקושי. כל פעילות קהילתית היא פעילות מבורכת מבחינת המושב."	תיקון פרוטוקול דיון מליאה מס' 3/2019 מתאריך ה-.23.01.2019	2
מליאת המועצה מאשרת הנחות רטרו- אקטיביות ללא יתרת חוב, ע"ב ההליך המוצע: .5 ההנחה תינתן אך ורק לנישומים ללא יתרות חוב. .6 על הנישום לנמק מדוע נבצר ממנו להגיש בקשה להנחה במועד. .7 ההנחה תינתן רטרואקטיבית לכל היותר בגין 3 שנים בנוסף לשנת הגשת הבקשה. .8 ההליך מתייחס להנחות המוענקות מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג ,1993 למעט פטור נכס ריק, הנחות ע"פ נבחן הכנסה והנחת נזקק.	אישור הנחות/חיובים בארנונה רטרואקטיבית	3
מליאת המועצה מאשרת את הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור כדלקמן: .9 עו"ד חיזקי סיבק- סגן ומ"מ ראשת מועצה .10 עו"ד עמית בן צבי- מנכ"ל המועצה .11 מנשה דוד- גזבר המועצה	אישור הרכב ועדה מייעצת לענייני פרוגרמה למבני ושטחי ציבור	4

ריכוז החלטות מליאת המועצה, מתאריך ה- :27.03.2019

מועצה אזורית עמק חפר 4025000 ליד מדרשת רופין

טל' לשכת מנכ"ל: 09-8981605 | פקס: 09-8989292 | מוקד 107

לשירותך | www.hefer.org.il

Text Dummy

.12 אינג' ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה .13 עו"ד הדס מדליה- חברת מליאה/ הנהלה, בארותיים .14 עו"ד גלדיס פליישר קרוב- חברת מליאה/ הנהלה, חניאל .15 הילה עיני- חברת מליאה/ הנהלה, כפר הרא"ה .16 נטע אראלי- חבר מליאה/ הנהלה, העוגן
מליאת המועצה מאשרת את החברים רו"ח סתיו וייס (כפר חגלה) ויוכבד מרגלית (כפר חיים) כחברי הנהלת המרכז הקהילתי, בנוסף לעו"ד גלדיס פליישר קרוב (חניאל)	מינוי נציגי מליאה כחברי הנהלת המרכז הקהילתי: רו"ח סתיו וייס (כפר חגלה) יוכבד מרגלית (כפר חיים)	5 .1 .2 .3 .4
מליאת המועצה מאשרת את הדירקטורים בחברת בית גינס: פרופסור שחר איל(כפר ויתקין) , נעה גרינבוים (גבעת שפירא) ועוה"ד עדה רוזנברג (כפר חגלה).	מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג	6
מליאת המועצה מאשרת את התב"רים המופיעים בטבלה, כפי שהוצגו בפני חברי המליאה	תב"רים	7

_______________________ _____________________ עו"ד עמית בן צבי , מנכ"ל המועצה ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה

מועצה אזורית עמק חפר 4025000 ליד מדרשת רופין

טל' לשכת מנכ"ל: 09-8981605 | פקס: 09-8989292 | מוקד 107

לשירותך | www.hefer.org.il

TTTeeexxxttt DDDuuummmmmmyyy