פרוטוקול איכות הסביבה מס' 16.09.2019

ישיבת ועדת איכות הסביבה 16.9.2019

נוכחים: מולי ספקטור, יובל בר, אמיר פלג (יו"ר), רויטל דג'אווי-בן יעקב, אריק דניאל, דנה אדמון-אדרי, רותם בוקסבאום, מרק מרקוס (נציג ציבור), אלה פלד (נציגת ציבור) עמי אוליאל (נציג ציבור), עדי חמאווי (נציג ציבור) בשמת גלין (מנהלת אגף איכות הסביבה),שחר יסינובסקי (היחידה הסביבתית).

מוזמנים: דודי אלון (חבר הנהלת המליאה), דור (פקח רט"ג), אופיר ארז (פקח מועצה) גיל רפואה (פקח מועצה)

חסרים: רננה אילן (המשרד להגנת הסביבה), יהודית מימון

עדכונים: 1) פקח נוסף – הוועדה הכינה הצעת החלטה לאישור המליאה בנושא הוספת פקח מועצתי במשרה מלאה ופקח נוסף עונתי שיתגברו את המאבק ואת האכיפה בנושא הזבובים והשריפות. (הערה - נושא זה לא הגיע בסופו של דבר למליאה ואושר בעקבות לחץ של ועדת איכות הסביבה ועבודת הכנה של בשמת ושימוש בתקציב שוטף של האגף. פקח עונתי שולב במהלך סתיו 2019 ופקח נוסף, עובד מועצה, במשרה מלאה ישולב ב2020). 2) כנס יושבי ראש של ועדות איכות סביבה – הכנס עצמו לא תרם רבות אך עצם יצירת הקשרים וההיחשפות ליושבי ראש ולבעיות ופתרונות של ערים ומועצות אחרות הוא חשוב. מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה ציין בפגישה אתו בכנס כי יש ארבעה נושאים בהם עוסק המשרד וקשורים לאשכול: א) יחידת אכיפת שריפות ופסולת של רט"ג ב) פרוייקט ריסוק הגזם ג) החלטת הממשלה על עוטף עזה והקצאת תקציב לניקוי שטחים פתוחים ד) העברת תקציב ממשלתי לנושא חינוך לאיכות סביבה וקיימות.3) עדכון בנושא נתוני שריפות (בשמת): נאספו נתונים נוספים. על פי כב"א היו בשנת 2017 - 6 אירועי הצתות (מעזה), 10 אירועי עשן ואירוע אש אחד. בשנת 2018 – 66 אירועי הצתות (מעזה), 21 אירועי עשן, אירוע אש אחד ושישה אירועים במבנים. (הועדה רואה בנתונים אלו נתוני חסר) 4) עדכון פקח (בשמת) – ישנו תקציב שוטף המאפשר הבאת פקח מנטר זמני. בהמשך הוא יעבור בהתאם להתאמתו קורס פקח ויקבל סמכויות. כרגע הוא נותן אפשרות נוספת של ניטור ואיתור מפגעים כאשר את המשך העבודה יעשו הפקחים ואנשי התברואה. 5) נושא קנסות ופיקוח (בשמת) – אשכול נגב מערבי מפקח על נושא פינוי האשפה. קבלן הפינוי הוא נגב אקולוגיה. האשכול לא עושה פיקוח על נושא פסולת ומפגעי סביבה נוספים (הם התחילו פיילוט ברהט). בנושא הקנסות, יועמ"ש המועצה ציין שברגע שיהיה פקח שמוסמך על פי חוק הניקיון יהיה ניתן להטיל קנסות על פי חוק הניקיון וזה מאפשר את הכפלת סכומי הקנסות. נושא זה לא פוסל את האפשרות לקדם במקביל חקיקת חוקי עזר בתחום הסביבה. 6) החלטת הממשלה לגבי 20 מיליון שח לניקוי שטחים פתוחים (בשמת) – משרד הגנת הסביבה הקצה 20 מיליון ₪ לרשויות בעוטף עזה. כרגע נמצאים בהליך המיפוי ובניית התוכנית על ידי אשכול הרשויות. בהחלטת הממשלה ישנה הקצאת כספים לטיפול בפסולת. המועצה מקדמת בנוסף השקעה כל כ100 מיליון ₪ להקמת מתקן לעיכול אנארובי של פסולת באתר דיה 7) פסולת בניין במושב יתד (בשמת) - בנוגע לפסולת הבניין ביתד מדובר על נושא אחר מכיוון שזה בתוך גבולות היישוב. נעשתה פנייה למשרד להגנת הסביבה בנושא מכיוון שזוהי בעיה נקודתית שקשורה לפינוי גוש קטיף. הוצאו כספים בנושא זה מכספי המועצה אבל מדובר בסכומים נוספים גבוהים לשם טיפול בבעיה.

פסולת חקלאית, מפגעים סביבתיים ונראות המועצה (דיון בהשתתפות פקח רט"ג)

ישנם אזורים נרחבים במועצה שמצבם קשה מאוד. ישנה פסולת חקלאית ואחרת שמפוזרת בשטח בכמויות אדירות ומובילה למפגעי לכלוך, שריפות, זבובים, כלבים משוטטים ועוד. הנושא הוזנח במשך שנים ארוכות והגיע למצב בלתי נסבל. הכסף שאמורים לקבל מהחלטת הממשלה יהיה ככל הנראה טיפה בים. ידוע לוועדה שמועצה אזורית אשכול היא אזור חקלאי מהגדולים בישראל. למרות זאת אין להשלים עם המצב הנוכחי בשטח או להצדיק אותו. על הנהגת המועצה להחליט שהיא מעלה נושא זה לראש סדר העדיפויות ומנקה את המועצה האזורית אשכול. עליה לעשות זאת תוך מהלך הסברה מקיף כלפי החקלאים ויצירת פתרונות קצה לפסולת. בעבר היה נהוג לאשר תב"ר שנתי של כמיליון וחצי ₪ לניקוי שטחי פתוחים במועצה אך בשנים האחרונות לא ראתה הנהגת המועצה צורך בהמשך התקצוב (בין השאר מתוך ציפייה לכספים ממשלתיים שמתמהמהים להגיע). רשות הטבע והגנים (רט"ג) הקימה יחידה חדשה שנמצאת בתקצוב ותחת סמכות המשרד להגנת הסביבה. מטרת יחידה זו לאכוף את נושא השריפות והפסולת החקלאית. היחידה התחילה במיפוי אתרי הפסולת הלא חוקיים. במועצה שלנו מופו עשרות מוקדים גדולים של פסולת לא חוקית (לצד מאות מוקדי פסולת קטנים) ובקרוב תחל אכיפה נגד החקלאים והישובים שבשטחם נמצאים המפגעים. לצד אתרי הפסולת זוהו באשכול עשרות רבות של אתרי שריפות לא חוקיות. דוח השריפות שהוצג לוועדה בראשית הישיבה הוא דוח חסר ביותר לפי מיפוי זה. המיפוי כולל מיקומים נשלח למשרד איכות הסביבה לצורך פעולות אכיפה. יחידת רט"ג עובדת בשת"פ עם הפיצוח, המשטרה הירוקה וגורמים נוספים. המטרה היא לעבוד בשת"פ גם עם פקחי המועצה כדי לייצר סביבה נקייה. אנשי רט"ג יקיימו בקרוב פגישה מצומצמת עם בעלי התפקידים במועצה. פקח רט"ג הדגיש את חשיבות הנושא ההסברתי מול החקלאים ואת הצורך להעביר להם מידע על מנת לאפשר להם להימנע מיצירת המפגעים ובהמשך מקבלת קנסות ואכיפה נוספת. יש להשתמש בכל האמצעים כדי ליצור מודעות אצל התושבים ובעיקר אצל החקלאים. המועצה עצמה עיניים שנים ארוכות לנוכח הבעיה ואפשרה את התפתחותה והגעתה לממדים כאלו. גם המדינה לא נתנה פתרונות ראויים. כרגע מי שנמצא בין הפטיש לסדן הם החקלאים, היישובים והתושבים שמאוימים בקנסות ואולי חלילה בהמשך בהליכים פליליים. יכול להיות שתחילת אכיפה תפעיל לחץ מלמטה על המועצה על מנת להגביר את ההסברה, למצוא בהקדם פתרונות קצה ולהוביל לניקוי המועצה ולעצירת המצב בו חלקים נרחבים במועצה נראים כמו אתרי פסולת גדולים. נושא ההסברה הוא נושא קריטי והוועדה רואה חשיבות עליונה להתכנסות הגורמים השונים (אגף איכות סביבה, ועדה חקלאית, דוברות ועוד) ויצירת מערך הסברה רציף מול החקלאים בפרט והתושבים בכלל. אם יגיעו סכומים גבוהים לניקוי אבל לא תהיה לצדם הסברה ופתרון לפסולת עתידית הכסף הזה עלול להשפך לחינם. הוועדה מודעת לקשיים בהם נתקלים החקלאים אך מצד שני המדינה החליטה לאכוף את הנושא וכעת הכדור הוא אצל המועצה לראות כיצד היא מפחיתה נזקים ויוצרת מפנה בנושא זה. פרויקט ריסוק הגזם ואתר דיה הן התחלות טובות אך יש להתחיל לפעול בשטח עוד לפני שפרויקטים אלו יגיעו לבשלות. זוהי בעיה ברמת המועצה והיא לא יכולה לגלגל את זה יותר. אי אפשר להתגאות (בצדק) שאנחנו אסם התבואה של ישראל ומצד שני לא לטפל ולהתעלם שנים ארוכות מבעיית הפסולת שמייצרת החקלאות. זהו מצב חירום סביבתי.

חינוך סביבתי

במסגרת החלטת הממשלה על עוטף עזה הוקצה סכום כסף לחינוך הסביבתי. החדשות הטובות הן שבאשכול ימונה רכז חינוך סביבתי. הועדה הציבה את נושא החינוך הסביבתי בכלל ומינוי בעל תפקיד לנושא בפרט, כיעד מרכזי שלה ומשמח מאוד שזה יוצא לפועל. מי שיעסיק אותו הוא המרכז הקהילתי. בתור התחלה הוא יעבוד ב30 אחוז משרה. הוועדה שמה לה למטרה להגדיל את המשרה ל100 אחוז מתקציבי המועצה ותקציבים נוספים שישיגו גורמי המועצה. משרה זו של אחראי חינוך לאיכות סביבה וקיימות קיימת במועצות שכנות ובמועצות רבות אחרות ברחבי הארץ באחוזי משרה גבוהים ואין סיבה שאשכול תפגר בהקשר זה. עלינו כוועדה להקים צוות מצומצם שיהיה חלק מועדת ההיגוי שתעסוק בהגדרת תפקידו של אחראי החינוך הסביבתי. נבחרו לצוות המצומצם 1) עמי אוליאל, מרק מרקוס, דנה אדמון, עדי חמאווי, יהודית מימון.

תקציב 2020

ראש המועצה שם על ראש סדר העדיפויות לתקציב 2020 את נושא איכות החיים. בנוסף המועצה מתחילה לעבוד על ידי תוכניות עבודה צמודות תקציב. הוועדה הקימה צוות מצומצם אשר ישב עם בשמת על הכנת התקציב. הצוות שנבחר: 1) דנה אדמון 2) רויטל דג'אוי 3) רותם בוקסבאום 4) אמיר פלג

סיור הוועדה

יקבע תאריך לסיור. את הסיור יוביל אופיר פקח האגף. הסיור יכלול אתר קומפוסט, אתרי השלכת פסולת, אתרי גידול זבובים ואתרי שריפות.

כלבים משוטטים

בעיית הכלבים המשוטטים היא בעיה קשה שקיימת ברוב יישובי המועצה. לצד המסוכנות של כלבים אלו לבני אדם ולבעלי חיים אחרים ישנה בעיה מרכזית והיא מהירות הטיפול במפגע זה. כאשר בין הדיווח לבין הטיפול עוברים מספר ימים יכולים כלבים אלו לבצע תקיפות ופגיעות קונקרטיות (ניתנה דוגמא לאירוע מתמשך בנושא זה מעין הבשור). הגעת הלוכדים כעבור מספר ימים לא רלוונטית פעמים רבות מכיוון שהכלבים כבר לא נמצאים במקום עליו דיווחו התושבים. לצד זאת ישנם מקרי חירום של כלבים מסוכנים שבהן עיקוב בלכידה יכול להוביל לסכנת חיים ממש. לא מדובר רק על כלבים משוטטים חסרי בעלים אלא גם על כלבים השייכים לתושבים אך מסתובבים חופשי בישוב. בנוסף ישנם כלבים אשר מוחזקים על ידי תאילנדים. הטיפול בכלבים הוא תחת חוק הכלבת ועל המועצה לטפל בכלבים שנמצאים בתוך תחומי הישוב (כלבים מחוץ לישוב מטופלים על ידי רט"ג ומשרד החקלאות). מי שממונה על אכיפת נושא זה היא וטרינרית המועצה. תפיסת הכלבים יכולה להיעשות רק על ידי לוכד כלבים מורשה. הלוכד מלווה על ידי פקח המועצה לו אין רישיון לכידה. הבעיות המרכזיות בנושא: 1) זמינות לוכדי הכלבים – אין מספיק לוכדים ולפעמים לוקח מספר ימים עד שהם מגיעים למועצה 2) זמינות תחנות הקצה לאחסון הכלבים שנלכדו (תחנות הסגר) - פעמים רבות תחנות אלו מלאות ואין מקום לכלבים שנלכדו. הטיפול המשלים מחוץ לישובים נעשה על ידי רט"ג והפיצוח של משרד החקלאות. הפיצוח מגיע לעיתים רחוקות מדי. יש במועצה שלושה ריכוזים של כלבי פרא לא מחוסנים – 1) רעים ובארי -כלבים מגיעים בעיקר מרצועת עזה 2) ניר יצחק – כרם שלום – חלוציות 3) אזור אתר דיה וסביבתו (כולל עין הבשור וגוש צוחר). ישנה גם בעיה של כלבים המגודלים על ידי תאילנדים. נעשתה הסברה מול הפועלים התאילנדים ומול החקלאים בנושא. המועצה משקיעה משאבים רבים בנושא ומנהלת מבצעי לכידה באופן רציף אך בסופו של דבר התושבים אשר רואים את הכלב בחצר ביתם לא מקבלים את ההסברים ומעוניינים בפתרון מיידי. גם במקרי חירום של כלבים תוקפניים יכולה לעבור תקופה של מספר ימים עד שיגיע לוכד בהתאם לזמינות. ישנה בעיית קצה בתחום הלוכדים ובתחום תחנות ההסגר. יש כרגע מתקן בבעלות אשכול נגב מערבי בשדרות אך הוא עמוס תמיד. למועצה יש הסדר איתם על בסיס מקום פנוי.המועצה תמשיך בפעולות אכיפה ולכידה בנושא. הנושא בו צריך האגף את העזרה הגדולה ביותר בהקשר זה הוא ההסברה.

נושא הגזם הביתי והטיפול בו

רבים מתושבי המועצה אינם חקלאים. הם נתקלים בבעיה של פינוי הגזם הביתי מהגינה (הכוונה לגזם ענפים של גדר חייה וכדומה). אין להם אמצעי תעבורה להעברת הגזם לנקודת הריכוז או המפח"ק. בחלק מהישובים אין כלל מפח"ק. נקודה זו תקפה בעיקר למגזר המושבי. זוהי בעיה מועצתית שמקיפה את כלל המגזר המושבי. פרויקט הגזם הגנני מבורך ונהדר אך הוא עוסק רק בגזם גדול של עצים וכדומה. בנוסף גם הוא מתנהל בנקודות איסוף וקיצוץ שאליהן יש לשנע את הגזם. כאמור לאזרחים רבים אין את יכולת השינוי וזה יוצר מבוי סתום. ידוע לוועדה שברשויות רבות מתקיים פינוי של גזם גינות על ידי הרשות. אשכול רשויות נגב מערבי גם נכנס לנושא זה והאגף יבדוק איזה פתרונות הם נותנים. הוועדה יחד עם מנהלת האגף תמשיך לעקוב אחרי נושא זה ולראות איזה פתרונות אפשריים וכיצד ניתן ליישמם בצורה יעילה במועצה.