פרוטוקול איכות הסביבה מס' עם הנהגת המועצה האזורית אשכול

סיכום ישיבת ועדת איכות הסביבה עם הנהגת המועצה האזורית אשכול מתאריך 8.1.2020

נוכחים: ראש המועצה גדי ירקוני, סגן ראש המועצה מאיר יפרח, מנכ"ל המועצה ניר ים, מנהלת אגף איכות הסביבה במועצה בשמת גלין, מנהל הועדה החקלאית ליאור קטרי, מנהל היחידה הסביבתית נגב מערבי שחר יסינובסקי, חברי ועדת איכות הסביבה (ועא"ס) של המועצה האזורית אשכול (מולי ספקטור, רותם בוקסבאום, יהודית מימון, רויטל דג'אווי, דנה אדמון, אמיר פלג, עדי חמאווי, עמי אוליאל, אריק דניאל, יובל בר, מרק מרקוס.

ועדת איכות הסביבה הגיעה לישיבה זו מתוך הבנה וידיעה שמליאת המועצה הציבה את נושא איכות הסביבה בראש סדר העדיפויות המועצתי לשנת 2020. מתוך כך העמידה הוועדה שלוש בקשות עיקריות בפני ראש המועצה: 1) יצירת שולחן עגול שיפגש אחת לחודש או חודשיים בו ישבו כל הגורמים במועצה הנוגעים וקשורים לאיכות הסביבה 2) יעול עבודת האגף (שינוי מבני ובניית תוכניות עבודה) – הבאת יועץ מקצועי בתחום הניהולי-מקצועי של איכות הסביבה על מנת שייצר תוכנית עבודה קצרת טווח וארוכת טווח לאגף איכות הסביבה 3) הקצעה מיידית של כמיליון ₪ לצורך תחילת ניקוי שטחי המועצה עד להגעת כספי הממשלה המובטחים לנושא. מכיוון שעבר יותר מחודש ועדיין לא יצא סיכום ישיבה רשמי מטעם הנהלת המועצה אנו רואים בסיכום זה כסיכום הרשמי לישיבה:

ראש המועצה גדי ירקוני פתח את הישיבה: נושא איכות הסביבה חשוב ויקר לכולם. אנשים מגיעים למועצה כדי לקבל איכות חיים ברמה גבוהה. המועצה נותנת לנושא זה תשומת לב. ישנם אתגרים אדירים בנושא זה מכיוון שאנחנו מועצה חקלאית. ישנה אחריות למועצה לטפל בנושא הזבל הביתי והזבל החקלאי ובנושא הזבובים והכלבים המשוטטים. המועצה התחילה במהלכים על מנת לשפר נושא זה. לא תמיד יש תשובות טובות. מנסים לעשות שינויים ולתת דגשים. לא דרושה מהפכה כרגע. אנחנו במהלכו של שיפור מתמיד. מקווה שתוצאותיו יראו. עבודת האגף והוועדה נראים. יש מקום לשיפור.

ניר ים (מנכ"ל המועצה): יש לבחון את הנושא לאורך ציר הזמן. ציר הזמן מתחלק לשניים: 1) מה צריך/נכון לעשות כדי שלא נוצף בנושא הזבל ונושאים אחרים מעכשיו והלאה 2) איך לטפל בנזקי העבר. אלו שני נושאים שנובעים מאותו דבר אבל מחייבים התייחסות שונה. היצירה של הזבל ושל הפסולת היא של כולם. יש צורך להבהיר לחקלאים מה מותר ומה אסור. צריך להגדיר באופן מדוייק מה באחריות הישוב ומה באחריות המועצה.

מאיר יפרח (סגן ראש המועצה): בקרוב יהיו 2 ימי הדגמה של ריסוק גזם חקלאי עם מרסקת של נגב אקולוגיה. בהמשך לכך יצא מכרז לנושא זה. היועמ"ש עובד על הכנת המכרז – ידרשו לכך משאיות ושופלים. כרגע יש צורך בתקציב של 800 אלף ₪. ישנו תקציב נוסף של 20 מיליון ₪ ממשרד איכות הסביבה שיגיע דרך אשכול רשויות נגב מערבי. לא ברור מתי יגיע התקציב. חשוב להבין שאשכול הראשויות מעוניין גם בפתרון קצה כחלק מהתקציב הזה. בטווח הרחוק המתקן באתר דייה יכול לפתור את בעיית הגזם אבל זה לא עוזר לנו בטווח הקצר. בעבר היה תב"ר של מיליון ₪ לצורך ניקוי שטחים חקלאיים. התקציב הזה ירד בגלל אשכול הראשויות והחלטת הממשלה שאמרו שיש תקציב לנושא. יש לבדוק איך מחזירים את התב"ר הזה. בנושא המפחקים – השאיפה היא שיהיה מפח"ק בכל ישוב. סגן ראש המועצה שמח על הפגישה ועל כך שנושא זה עולה לתודעה. לקראת "דרום אדום" יש את דרך השדות שצריך לטפל בה ונושאים נוספים. לא צריך לחיות באזור מלוכלך למרות שהחקלאות מייצרת המון פסולת. בסוף השאלה היא כמה כסף תקצה המועצה ותגייס על מנת לטפל בנושא זה. גם לישובים יש אחריות. לא יכול להיות שמצד אחד הישובים ילכלכו ומצד שני מי שיבוא לנקות זו המועצה. צריך סבלנות על מנת להתקדם.

אמיר פלג (יו"ר ועדת איכות הסביבה {להלן: ועא"ס}): תודה רבה להנהלת המועצה על כינוס הישיבה. ביקשנו את הישיבה לראשונה לפני הדיונים על התקציב כי הוועדה הבינה שיש נושאים רבים של איכות הסביבה שלא נמצאים תחת אחריות האגף. יש את מאיר יפרח וליאור קטרי בנושא החקלאות, את אושרה גבאי בנושא שטחים פתוחים, את יפעת הדוברת בנושא הדוברות וההסברה. יש את נושא החינוך הסביבתי. כעת לאחר שהמליאה הציבה את נושא איכות הסביבה בראש סדר העדיפויות המעשי והתקציבי של המועצה ישנה חשיבות גדולה מאוד לישיבה זו. המטרה היא להבין כיצד כל הגורמים שעוסקים בתחום (אגף איכות הסביבה, שטחים פתוחים, ועדה חקלאית, דוברות ועוד) יכולים לשבת יחד פעם בחודש או חודשיים וליצור שיתוף פעולה סביב הנושאים הסביבתיים והטיפול במפגעים הסביבתיים. בנוסף אנו מבקשים את הבאתו של יועץ חיצוני מקצועי מתחום איכות הסביבה אשר יוביל או ימליץ על תהליך של שינוי מבני באגף ושיפור עבודת האגף לאור האתגרים הגדולים והעומסים הגדולים בפניהם הוא עומד. יועץ זה יבנה תוכנית קצרת טווח להתמודדות עם מצב החרום הסביבתי במועצה ותוכנית ארוכת טווח שתכלול את מבנה האגף הרצוי ועוד. ליצור מודל אפקטיבי יותר של פרסום, של הסברה, של קשר בין הגורמים השונים. הפקת דגם פיקוח יעיל יותר וטוב יותר. הבנה של מה הפקחים עושים והפקת דוחות פיקוח (פיקוח על הפיקוח). אולי ניתן לראות בפקחים גם גורמי הסברה וקשר עם התושב מטעם המועצה. משהו בנושא ההסברה, השירות והפיקוח לא עובד טוב (גם נושא ריקון הפחים בעייתי). לאור מצב החירום הסביבתי במועצה שבעיקרו פסולת חקלאית היוצרת מפגעי לכלוך ונראות, שריפות, זבובים, כלבים משוטטים ועוד הועדה מבקשת להחזיר באופן מיידי את התב"ר של מיליון הש"ח לניקוי המועצה וזאת עד להגעת הכספים ממשרד איכות הסביבה. נושא החינוך הסביבתי גם הוצב בראש סדר יומה של הוועדה ואנו מצפים ומבקשים השקעה תקציבית מצד המועצה בנושא זה וחיזוק מהלך הבאת רכז החינוך הסביבתי. ישנו שיתוף פעולה בין הוועדה לאגף ולגורמי איכות סביבה אחרים במועצה אך התחושה היא שיש לעשות זאת טוב יותר. נושא הדוברות והקשר עם התושבים וההסברים על הפעולות שנעשו לוקה בחסר. יש לשפר נושא זה ולייצר קשר רציף מול התושבים והחקלאים. חשוב לועדה להבין את סדר העדיפויות של הנהגת המועצה. ברור שהנושא על סדר היום ושיש רצון לשפר את המצב אך התחושה היא שאפשר לעשות יותר ויותר טוב. חשוב להבין איפה זה בסדר העדיפויות שלנו. יש לנו ועדה מצויינת ונציגי ציבור מצויינים שבאה לעשות ולקדם מתוך מחויבות.

ליאור קטרי (מנהל הוועדה החקלאית) – רואה את הנושא אחרת. כל פסולת חקלאית יכולה להקרא "פסולת" או להיקרא "משאב". כמו זבל הפרות גם הגזם החקלאי יכול להיות משאב. גם בנושא הניילון יש פתרונות גם הוא יכול להפוך למשאב. המטרה שכל פסולת תהפוך למשאב ושלכל הפסולת יהיה פתרון קצה. מפחק הוא לא פתרון קצה. את הגזם אפשר להכניס לקומפוסט וכך להפוך את הגזם למשאב. אולם זה דורש קומפוסטציה מלאה ויצירת תקן מחייב לקומפוסט. אם החקלאים יקבלו רק קומפוסט עם תקן אז אתרי הקומפוסט יוכלו לקלוט גזם שגם משפר את איכות הקומפוסט. מדובר על תהליך אבל אין לי לוחות זמנים בנושא. ליאור ייפגש עם בשמת על מנת לקדם את שיתוף הפעולה עם האגף ואת העבודה מול החקלאים בנושאי הסברה ועוד. השריפות המבוקרות שהיו נעשות בעבר בוטלו על ידי משרד הגנת הסביבה וזה יצר קשיים רבים והצטברות פסולת. יש לשים דגש על נושא ההסברה והעמקת המודעות הסביבתית.

אריק דניאל (חבר ועא"ס) – על המועצה לשים דגש מרכזי על נושא המפחקים. זהו נושא קריטי. הוא יושב במוקד. חוסר היכולת לטפל במפחקים מייצר את כל הדברים מהם אנחנו סובלים. לחקלאים אין פתרון וזה מוביל לבעיות בשטח – לכלוך, שריפות, זבובים. יש לחשוב על נושא זה בצורה טובה יותר. טיפול יסודי במפחקים מול החקלאים ומול הישובים.

עמי אוליאל (חבר ועא"ס) - הנושא המרכזי שצריך לטפח ולהדגיש הוא נושא החינוך הסביבתי והנחלת החינוך לאיכות הסביבה לדור הצעיר במועצה. זו הדרך להביא את נושא איכות הסביבה לסדר עדיפות גבוה יותר. הדורות הבאים הם אלו שיביאו את השינוי. אנחנו באזור חקלאי ויש גם אינטרסים של החקלאים וצריך לזכור זאת. מבקש מהמנכל ומראש המועצה להשקיע בחינוך סביבתי.

בשמת ילין (מנהלת אגף איכות הסביבה) – בתוכנית העבודה על האגף לשנת 2020 ישנו סעיף הנוגע להעלאת המודעות לנושאי איכות הסביבה. יש תקציב לתוכנית בנושא ולפרוייקטים בנושא. נכין תוכנית שתורכב מפרוייקטים שונים בתחום הסביבתי. חלק מהדברים האלו יעשו בידי האגף וחלק ביחד עם גופים אחרים במועצה (דוברות, חקלאות, בריאות וכו'). יש תקציב לנושא זה ונתנה לזה תשומת הלב המרבית ברמת האגף וברמת המועצה. יש תקציב נפרד לחינוך סביבתי שהתקבל בהחלטת הממשלה והוא מופעל ע"י המרכז הקהילתי.

יהודית מימון (חברת ועא"ס) – נושא איכות הסביבה במועצה לא מדובר מספיק. אם רוצים שהנושא יעלה לראש סדר העדיפות זה חייב להישמע בקול של הנהגת המועצה. בהחזרת מיליון השקלים לניקוי המועצה יש אמירה שהיא מעבר לאמירה תקציבית בלבד. צריך לעשות הפרדה ברורה בין דברים ארוכי טווח לבין דברים קצרי טווח. הקול שנשמע מהציבור בנושא איכות הסביבה במועצה הוא לא קול חיובי בהקשר לנושאים שצריכים טיפול יומיומי: פינוי הזבל, של המענה מהמועצה, הזבובים והשריפות. על נושאים קצרי מועד אלו יש לתת את כל הכוח ואת כל המשקל של המועצה. נושא זה של חוסר שביעות רצון מגיע מלמטה מהתושבים בצורה יומיומית ורציפה. ידוע שנעשים מאמצים מצד המועצה אבל זה לא מספיק ולא מביא פתרון. המצב בשטח לא טוב. אם מדברים על איכות חיים ועל צמיחה דמוגרפית המצב הוא לא טוב. יש לומר זאת בפתיחות ובבהירות. יש לטפל בכאן ובעכשיו. יש להחמיר מאוד בנושא הפיקוח והאכיפה. יש לבצע את התהליך ארוך הטווח של בניית תוכנית מועצתית בנושא עם היעדים קצרי הטווח ובראשם תשומת לב מרבית לנושא האכיפה והפיקוח. בנושאים קצרי הטווח (זבובים, פסולת, שריפות) יש לטפל בכל הכוח והחשיבות. יש לקיים מערך הסברה בנושאי איכות הסביבה מול התושבים והחקלאים. ההסברה הזו חסרה. האגף צריך להגיע לישובים ולהקשיב להם. לעשות סיבוב עם ההנהגה של כל ישוב ולהבין את הקשיים. המצב בישובים לא טוב. יש לבצע אכיפה תוך שימוש בחוקים השונים מהתחום. יש לעקוב אחרי עבודת הפקחים ולקבל דוחות יומיים ושבועיים מפקחי המועצה ומהאגף. לא יכול להיות שדוחות הפיקוח של הפקחים כל כך מצומצמים לאורך תקופה כל כך ארוכה. יש לעשות הסברה, יש לחזק את האכיפה ואת עבודת הפקחים. הישובים וההנהגות צריכים להיות שותפים של המועצה בנושא הזה.

מאיר יפרח – יש לעבוד גם מול הישובים במועצה. גם להם יש אחריות. זה הבית של כל אחד מאיתנו. על השטחים הפתוחים צריכה המועצה לקחת אחריות. מעבר לכך יש להגביר את האכיפה ולהבהיר לישובים את אחריותם לתחום.

מרק מרקוס (חבר ועא"ס) – הטיפול בנושא איכות הסביבה הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר בשביל רשות. צריך להיות כוללני ולהסתכל על כלל נושא איכות הסביבה במבט על. צריך לראות את התמונה הרחבה ולסדר את העבודה בתוך המועצה כך שכל אחד עוסק בתחום שקרוב אליו, יודע במה הוא עוסק. יש לייצר שיתוף פעולה שוטף של כל הגורמים. נציגי ועדת איכות הסביבה צריכים להיות מעורבים בתכנון התוכניות ארוכות הטווח במועצה ולהיות חלק מהן. מהניסיון שלי ועדת איכות הסביבה שיש לנו היום היא מדהימה מבחינת הרצון והנכונות להשקיע של חברי הוועדה. כולנו עושים זאת בהתנדבות. יש פה אכפתיות, יש פה ידע. אבל אנחנו לא אנשי מקצוע. לפתרונות צריך את אנשי המקצוע. אף אחד מסביב לשולחן הזה או בוועדת איכות הסביבה לא שם פס על החקלאים. להיפך. אנחנו גאים שאנחנו גרים במועצה חקלאית אבל צריך למצוא את הפתרונות. חשוב להגיע לשיתוף פעולה שוטף עם הוועדה החקלאית וגורמים אחרים. שנציג ועדה חקלאית ישב בוועדה לאיכות הסביבה. ונציג מהוועדה לאיכות הסביבה ישב בוועדה החקלאית. כאשר יש תוכניות גדולות במועצה כמו התוכניות מול רצועת עזה יש לשתף בכך את הציבור ואת אנשי ועדת איכות הסביבה. אנחנו חייבים לעבוד יותר בשיתוף פעולה וזה חייב להיות מובנה בתוך המועצה. יש להעביר מידע באופן שוטף.

עדי חמאווי (חבר ועא"ס) – יש לשים דגש מרכזי על החינוך. הוועדה היא לא אנשי מקצוע. ישנם בעיות ופתרונות מאוד מורכבים. הוועדה פגשה את מנכ"ל אשכול נגב מערבי. שהחמיא לניסיונות הנהגת המועצה ליצור שיפור בתחום. יש תהליכים ארוכים וקצרים. יש להתמקד בדברים קצרי הטווח כדי להביא תוצאות ולייצר אנרגיה חיובית. מטרת הוועדה לעזור ולא לעצור. יש לשים לב לבקשה שלנו לבניית תוכנית לאגף איכות הסביבה הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר. יש לשים את נושא זה בראש סדר העדיפויות של המועצה. איך הנושא מתוצב בתוך המועצה ביחס לאגפים אחרים? איך הוא מתוקצב ביחס למועצות אחרות? מהו החזון של המועצה בנושא? יש לכתוב ולבנות חזון כזה. הוועדה היא גוף שעוזר ורוצה לקדם ויש להיעזר בוועדה. בנושא הקנסות – יש ליצור מדרג של קנסות ולאפשר קנסות גבוהים יותר שיעזרו בנושא האכיפה.

יובל בר (חבר ועא"ס) – אני יושב כבר בכמה ועדות איכות סביבה. זוהי הוועדה האיכותית ביותר והמעורבת ביותר בפער גדול על הוועדות הקודמות. ברצון לפעול, בזיהוי הבעיות ובהתקדמות לקראת פתרון. זה בעיקר בגלל שההרכב שלה בנוי הפעם מיותר חברי מושבים שאצלם הבעיות הם יותר אקוטיות יותר. זו ועדה פעילה מאוד שמנסה ורוצה לקדם את התחום. המועצה צריכה לקחת את הוועדה ולקדם יחד איתה את נושא איכות הסביבה. אם גם הוועדה הזו לא תצליח ליצר שינוי אז סיכוי שזה יקרה בעתיד הוא קטן. נושא איכות הסביבה הוא נושא כבד שאין בו פתרונות קסם. גם טיפול בבעיות העבר וגם מתן פתרונות לעתיד. יש לבצע עבודת הסברה חזקה מאוד. נושא המפחקים, הקמתם והטיפול בהם הוא בעל חשיבות אדירה. אם נמצא פתרון לנושא המפחקים זה יהיה פתח לפתרון כולל. דרך השדות מלוכלכת ונראית רע מאוד דבר שפוגע במועצה. לא יכול להיות מצב כזה. אסור שדרך תראה ככה. זה חייב להיות משהו באחריות המועצה – חד משמעית.

מאיר יפרח – נושא המפחקים מחייב חשיבה מיוחדת. פינוי המפחקים יעלה מיליונים רבים. בעבר קק"ל עזרה בנושא. אולי ניתן להקים עליהם אתרים סולריים וכדומה. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים.

ניר ים – אני מסכים עם הדברים שנאמרו עד כה בישיבה. השאלה היא האם מהדברים שנאמרו יהיה פתרון. לכל זבל שנזרק בשטח יש אחראי שזרק אותו. החקלאות מובילה לבעיות פסולת. אבל המועצה שלנו חקלאית. הסברה וחינוך יכולים לעזור. נכון להיום, חקלאי במועצה לא יודע עד הסוף מה מותר ומה אסור. ברגע שהחקלאי ידע וישמור על כללים הדברים יראו אחרת. יש לפרסם זאת לחקלאים כאמירה ברורה של המועצה. יש לצד זאת לבדוק מהי אחריות המועצה – האם מרגע שהגיע הפסולת למפחק? אנו נזהרים לגעת בשאלה הזו וזה יוצר קושי.

ליאור קטרי – נקודת המפתח היא פתרון קצה. איפה שאין פתרון קצה אין פתרון. החקלאים עושים את מה שהם עושים בלית ברירה. הרע במיעוטו אם אין פתרון קצה הוא פינוי למפחק תוך הפרדה של פסולת ושריפה מבוקרת פעמיים בשנה באישור משרד החקלאות. הפתרון המיידי הוא לחזור לשרוף פעמיים בשנה עם כל האישורים.

דנה אדמון (חברת ועא"ס) – יש להטמיע את המושגים של איכות הסביבה והקיימות בתושבי המועצה. הסיבה למושג "קיימות" היא שהנושא הזה מאיים על הקיום שלנו. יש להתייחס לנושא בכל הרבדים. לא ברור איפה זה עומד בסדר העדיפויות של הנהגת המועצה. חשיבות הנושא לא צרובה מספיק בתודעה של תושבי המועצה ושל הנהגת המועצה. צריך לקדם את זה ולצרוב את זה בתודעה.

רותם בוקסבאום (חבר ועא"ס) – קיום הישיבה הזו חשוב ביותר. כולם רוצים לפתור את הבעייה. ברור שפתרונות עולים כסף ושזה לא פשוט. חסר פה דבר אחד מרכזי: תוכנית אב שתוכל לתכלל את כל הנושאים שדיברנו עליהם שנפרשים לכל כך הרבה כיוונים. תוכנית אב לנושא איכות הסביבה והקיימות. אם היא קיימת להתחיל ליישם אותה ואם לא להתחיל להכין אותה בהקדם. ראוי להביא יועץ חיצוני שמבין באיכות הסביבה ברמה הארצית וידע להצביע גם על פתרונות ברמת המדינה. כל דבר שנעשה בלי תוכנית כזו השמיכה תהיה קצרה מדי.

רויטל דג'אווי (חברת ועא"ס) – אני חושבת שמקום ההסברה חשוב. יש לייצר העברת מידע קבועה ורציפה. יש להחמיר את האכיפה והענישה נגד עבירות סביבתיות. מדובר על פשיעה סביבתית. פשיעה צריכה להיות מטופלת ברמה של אכיפת חוק. מי שיפשע ייקנס ויטופל. דובר על זה שגם לתושבים יש אחריות להעיר ולשוחח עם השכנים שלהם שמבצעים עבירות סביבתיות. חלק מאנשים אלו הם אנשים שלא מקומי או מקום האזרחים לחנך אותם ולהעיר להם אלא מקום המועצה בכלים שיש לה.

גדי ירקוני – לסיכום, הנהגת המועצה רואה בנושא זה נושא חשוב מאוד. יש להסתכל על הדברים מלמעלה. יש כמה דוגמאות לגבי מה עושה המועצה וכיצד היא רואה בזה חשיבות עליונה. 1) אין עוד הרבה מועצות שדאגו לקבל תקציב חיצוני לאיכות הסביבה כמו המועצה שלנו. נעשה מאמץ גדול מאוד להשיג את התקציב הממשלתי החיצוני של 20 מיליון שקלים. הבנו שאת המצב החמור שנוצר במועצה לא ניתן לתקן רק עם כספים פנימיים שלנו. המטרה לטפל בגזם בטווח הקצר ובטווח הרחוק. מצד שני קשה לקבל את הכסף וזה תהליך שלוקח זמן. 2) אתר דיה הוא אתר בעלות של 100 מיליון ₪ ויהווה פריצת דרך בתחום איכות הסביבה. לא הרבה מועצות הביאו פרויקט כזה עם הסתכלות שנים קדימה. האסטרטגיה של איכות הסביבה היא בדיוק מתקן כמו זה באתר דייה שיהיה יוצא דופן ברמה הארצית ויפתור לנו את בעיית הגזם. 3) מתנגד להקצאת מיליון שקלים לניקיון שטחים פתוחים. הכסף הזה הוא כסף זמני שלא ייתן תשובה ומענה ראוי. אשפה בדרך השדות היא פשע שהמועצה תפעל לטפל בו. אבל מיליון השקלים הוא לא רעיון טוב, הוא לא חינוכי ולא יפתור את הבעייה 4) המפחקים הם גם הפתרון וגם הבעיה. מהווים פתרון לטווח קצר שיוצר איתו בעיה לטווח הארוך. היום אי אפשר לפנות את המפחקים ונצטרך למצוא להם פתרון אחר. רק פתרון קצה יתחיל לתת פתרון גם בהקשר זה. אנחנו עובדים קשה למצוא פתרון קצה. 5) אנחנו מתקדמים עם נושא הגזם וחושבים על כמה סוגי פתרונות (מקצצת גדולה או מקצצות קטנות). יש קול קורא של 800 אלף ₪ בנושא זה. לנושא הגזם צריך למצוא פתרון גם בעזרת המועצה וגם בעזרת החקלאים. גם החקלאים יצטרכו להיות שותפים לפתרון הגזם. החקלאים גם יצטרכו לשלם ולהיות חלק בלי לפגוע בהם כלכלית. הבעיה העיקרית היא שאין פתרון קצה לנושא. אנו משקיעים הרבה מחשבה ומשאבים לפתור את נושא הגזם כי זו בעיה קרדינלית במועצה. זה גם נושא חינוכי כלפי החקלאים אבל אי אפשר לבוא אליהם בטענות אם אני לא נותן במקביל פתרון. 6) נושא ריקון פחי האשפה. אני מקבל את הביקורת בנושא. זו בעיה ארוכת טווח. אנחנו כבר כמה שנים מנסים להביא את פתרון הצ'יפים. קשה מאוד לפקח על הפחים אם זה לא קיים. התחיל כבר ניסוי בתחום. המצב ישתפר לאחר שיוצמדו להם צ'יפים. 7) ניקוי כבישים וטיאטוא כבישים ביישובים – עובדים על נושא זה כדי לנקות את הישובים 8) נושא הזבובים – מפריע לכולם. זו עבודה משולבת של היישובים והמועצה. המטרה היא הארכת זמן הטיפול לעשרה חודשים בשנה של טיפול בזבובים. יש לטפל בנושא המלכודות, לשפר את הפיקוח ולשלב את האחריות היישובית לצד טיפול במוקדים מחוץ לישובים. ישוב חייב שיהיה בו משהו שהוא נאמן איכות סביבה. מועצה לא יכולה לעשות הכל. זו אחריות ביישובים. הדברים הנוספים שעלו פה נכונים. 9) מסכים עם הצורך בהקמת שולחן עגול (משותף) של כל הגורמים המועצתיים שעוסקים בתחום. אגפים שיש להם ממשקים משותפים לתחום איכות הסביבה. 10) יעוץ לאגף ותוכנית אב – לא תהיה תוכנית אב כוללת לנושא איכות הסביבה אלא יוקדש לנושא חלק בתוכנית האב המועצתי. תהיה בדיקה של תפקוד האגף והמבנה שלו על ידי יועץ ארגוני. צריך להשתפר גם פה. הקיימות היא דבר חשוב שצריך להקפיד עליו ולהשקיע בו. אם מסתכלים על המשאבים הנושא הזה חשוב מאוד להנהלת המועצה. מנסים להשיג משאבים חיצוניים רבים מהממשלה.

אמיר פלג – נאמרים פה דברים מאוד חשובים. ישנה עשייה מבורכת אבל אין כמעט שיקוף של העשייה הזו לציבור. הציבור לא יודע עליה ובסוף רואה את הפח, את הזבובים, את השריפות. התחושה מלמטה, מהתושבים, היא שלא איכפת לכם. אנחנו בוועדה יושבים איתכם, עם בשמת. אנחנו יודעים שאיכפת לכם ושאתם מנסים ועושים. יש לערב פה את הדוברות – להגיד לתושבים – הולכים להגיע 20 מיליון, הולך לקום אתר דייה, יהיה פתרון קצה בסוף, עובדים על זה. בסוף כשהתושב יישב בעוד קיץ תחת ענן זבובים לא תהיה לו סבלנות לשמוע את כל הדברים האלו. צריך לחשוב איך עושים מיקוד לקיץ הקרוב מבחינת פיקוח ושטח על מנת להוריד את כמויות הזבובים. זה יעלה את איכות החיים ויוריד משמעותית את הלחץ על הנושא הזה. מבקש ממך כראש המועצה לקחת את נושא הזבובים כנושא דגל בחודשים הקרובים, להכין תוכנית חירום בנושא ולהשקיע בכך את מיטב משאבי המועצה על מנת להפחית משמעותית את מפגע הזבובים באביב ובקיץ המתקרבים ובאים.

דנה אדמון – יש לסכם את הדברים בצורה אופרטיבית: 1) שולחן משותף – האם אתם מקדמים את הנושא ומקימים את זה? (גדי מאשר שהוא יוביל לזה). 2) יועץ חיצוני – לא נדרש כרגע מבחינת גדי. יהיה יועץ ארגוני שיבדוק את האגף. יש תוכנית אב ששם נכניס פרק של נושא איכות הסביבה והקיימות 3) תב"ר של מיליון שקלים (גדי מתנגד אך המועצה תנקה את דרך השדות).

אמיר פלג – אם אין צורך ביועץ חיצוני תוך כמה זמן תגיע תוכנית האב? האם זה משהו מיידי?

גדי ירקוני – זה נושא שייקח עוד כשנתיים. רואה חשיבות אדירה בחינוך של התושבים בהקשר הסביבתי.

סיכום הישיבה מתוך נקודת מבטה של ועדת איכות הסביבה: החשיבות שרואים חברי הנהגת המועצה בנושא הסביבתי, והפתרונות ארוכי הטווח והמאמצים להשיג תקציבים לפתרונות אלו חשובים וראויים להערכה. אולם לא נראה כי מצב החירום הסביבתי במועצה האזורית אשכול הדורש טיפול מיידי בטווח הקצר ירד לסוף דעתה של הנהגת המועצה והתחושה הייתה שזו עוד ישיבה מיני רבות ולא פתח לפריצת דרך אמיתית בתחום. ראוי להזכיר כי מליאת המועצה בכללותה הציבה את הנושא הסביבתי בראש סדר העדיפויות התקציבי והמועצתי לשנת 2020. חברי הוועדה הציבו שורה של בקשות בראשית הישיבה - הבקשה להקצאה מיידית של מיליון ש"ח לניקוי השטחים הפתוחים במועצה נדחתה על הסף. הבקשה ליועץ מיוחד המתמחה בתחום הסביבתי אשר יסקור את מצב האגף וייתן המלצות לשיפור לטווח הקצר נפסלה, ובמקומה הוצהר על הבאת יועץ ארגוני רגיל ללא רקע סביבתי. הבקשה לתוכנית ארוכת טווח (תוכנית אב) בנושא התקבלה חלקית תוך הדגשה שהיא תהיה חלק מתוכנית האב המועצתית הכוללת ולא תוכנית ספציפית שתוקדש לנושא זה. הבקשה להקמת שולחן עגול של גורמים סביבתיים, ניהוליים וחקלאים מקרב בעלי התקציבים במועצה התקבלה אך ללא כל החלטה קונקרטית או לוח זמנים לנושא זה. דרישת הוועדה למינוי יועץ לאגף איכות הסביבה המתמחה בתחום זה ואשר יגיש תוכנית בתחום נותרה בעינה. יצירת תכלול של כלל הגורמים במועצה הנוגעים לתחום איכות הסביבה ובניית תוכנית עבודה לטווח הקצר והארוך צריכה להיות אינטרס ראשון במעלה של ראש המועצה והנהגת המועצה. זה מתבקש לאור מורכבות הנושא והגורמים הרבים והשונים המעורבים בטיפול בו. המועצה באמצעות המנכ"ל דרשה מהוועדה לספק פתרונות אולם הפתרונות הנ"ל נדחו ברובם על הסף. במצב החירום הסביבתי הנוכחי ולקראת עוד קיץ של זבובים ושריפות רואה הוועדה את תפקידה להמשיך להעלות נושא זה על סדר היום ולהביא הצעות החלטה קונקרטיות להחלטת מליאת המועצה בנושאים בהם היא דרשה פעולה ברורה וחד משמעית.