פרוטוקול איכות הסביבה מס' 22.06.2020

ישיבת ועדת איכות הסביבה 22.6.2020

נוכחים: מולי ספקטור, יובל בר, אמיר פלג (יו"ר), רויטל דג'אווי-בן יעקב, אריק דניאל, דנה אדמון-אדרי, מרק מרקוס (נציג ציבור), עמי אוליאל (נציג ציבור), עדי חמאווי (נציג ציבור)

בשמת גלין (מנהלת אגף איכות הסביבה), תומר מהאלר (רכז איכות סביבה מועצתי), אופיר ארז (פקח איכות סביבה).

מוזמנים: עדן אוליאל – יחידת אכיפת שריפות ופסולת ברשות הטבע והגנים יערה שולץ – יחידת אכיפת שריפות ופסולת ברשות הטבע והגנים עמית שדה – יו"ר ועדת איכות הסביבה מושב עין הבשור התנצלו: יהודית מימון, רותם בוקסבאום, אלה פלד

חסרים:

רננה אילן (המשרד להגנת הסביבה).

שחר יסינובסקי (היחידה הסביבתית)

עדכונים

:

תקציב – דנה ואמיר נפגשו עם בשמת על תקציב 2020 על מנת להבין את התמונה כעבור חצי שנת .2020 זו הייתה פגישה קצרה צפויה להתקיים פגישה נוספת. תקציב 2021-2020 מהווה הזדמנות רצינית והוועדה צריכה להתכונן אליו. אחרי שנה נוספת של ניסיון כוועדה אנחנו צריכים להגיע לתקציב מתואמים עם האגף ולהציב את דרישות הוועדה והאגף.

מטרות הוועדה – )1 להמשיך ולעבוד על הנושאים המובילים שלנו שהם פסולת חקלאית זבובים ושריפות. לנסות להמשיך ולהוביל שינוי בתחום זה )2 לייצר תוכנית סביבתית למועצה, לא לטווח הרחוק בלבד, אלא תוכנית עם מטרות קצרות טווח יותר שייוצרו בשילוב זרועות של כל הגורמים – המועצה, אשכול הראשויות נגב מערבי, יועצים מהתחום. תוכנית שתתאר איך תראה אשכול נקייה בעוד חמש שנים כשהיעדים לא יהיו רק לעוד חמש שנים או עשר אלא גם לעוד שנה ושנתיים. הוועדה שלנו תעסוק בנושא זה לצד הנושאים השוטפים שלא יוזנחו. זה נוגע גם לישיבות לקראת תקציב .2021 אם הועדה תחליט ותקבל גיבוי מבשמת וגורמים נוספים נוכל לדרוש תקציב רציני לתכנון התוכנית הזו שתציב יעדים ומטרות ותחבר הכל יחד. לצד זאת ניסח חבר הוועדה מרק מרקוס מסמך שכותרתו אשכול נקייה 2025 ומסמך זה יבוא לדיון בישיבות הוועדה הבאות ויהווה את הבסיס לפעולה בנושא זה. לגבי תוכנית עבודה קצרת טווח וארוכת טווח - יש כמה אירועים שמתחברים למשפך אחד בזמן הקרוב: א) מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח לניקיון שטחים ב) 20 מיליון ₪ של החלטת הממשלה שחלק גדול מהם יגיע למועצה ג) תכנון מפחקים ד) פרוייקט המקצצות. יש פה הצטברות של כמה אירועים שאם נצליח כמועצה וכוועדה לתכלל אותם תחת גג אחד וליצור סימביוזה ביניהם עם כיוון מובנה זה יכול להיות CHANGER GAME רציני במועצה האזורית 1

אשכול.

בהקשר זה הצהירה מנהלת האגף כי יש תוכנית שנעשתה כבר לפני כמה שנים ע"י משרד החקלאות ומשרד הגנת הסביבה. הם קראו לזה תכנית אב לאומית לטיפול בתוצרי לוואי של פעילות חקלאית.

כאן במועצה ראש המועצה וסגנו הרימו את הכפפה. המועצה לוקחת את תוכנית האב לטיפול בפסולת חקלאית והופכים אותה לתוכנית עבודה. בתוך התוכנית הזו תכנס הפעילות הכוללת עם פתרונות קצה. מנהלת האגף לוקחת את תוכנית ,2012 תוכנית אב לפסולת חקלאית באשכול לשנת ,2012 והופכת אותה לתוכנית עבודה. לפי מנהלת האגף מדובר על הכסף שיגיע למועצה מתוך ה20 מיליון, על המיליון שלוש מאות, על ה800 אלף להקמת מערך קיצוץ. את כל הכספים האלו המועצה אוגמת ומחברת יחד עם כספים נוספים שיגויסו ונבצע את זה. חלק מזה זה כספים וחלק מזה להמציא פתרונות. תומר יושב שעות ארוכות עם יועץ הטיפול בגזם כדי לספק פתרונות. כל הדברים האלו יהיו תוכנית אחת שנתחיל לממש אותה. לא עוד 5 שנים אלא בקרוב. את כל הנתונים האלו לוקחת בשמת והופכת לתוכנית עבודה. פורסת את זה לפרוסות. בשמת תביא זו לפני מליאת המועצה והוועדה. הוועדה תעקוב אחרי התקדמות נושא זה.

זבובים - הוועדה ממוקדת בנושא הזבובים מאז הקמתה. זה מתחבר לנושא הפסולת החקלאית.

יש סימביוזה בין שני נושאים אלו ובכך ממוקדת הוועדה. הפסולת החקלאית והגזם מיצרים את הזבובים, השריפות ושאר המפגעים. חשוב לציין שבעין הבשור לדוגמא מצב הזבובים השנה טוב מאוד יחסית לשנים קודמות וכנ"ל לגבי השריפות. לעומת זאת באזור דרום המועצה המצב מאוד לא טוב [ראו התייחסות ספציפית בהמשך הפרוטוקול]. ניתן לראות שיפור בנושא הפיקוח ועבודה רבה יותר בשטח. בנוסף ישנו כונן של האגף שיוצא לבדוק תלונות גם מעבר לשעות העבודה. בעקבות יוזמת הוועדה קיבלנו דוחות מהאגף על החודשים האחרונים. מהדוחות האלו ניתן לראות אחוז הגעה נמוך למפגעי זבובים לפני יצור הזבובים (כ%.)30 מטרת הגברת וחיזוק הפיקוח הייתה מתוך ההבנה שיש להגיע למפגעים בשטח ולנטר אותם ולטפל בהם לפני שהם מייצרים זבובים. לדברי מנהלת האגף הדוחות לא משקפים באופן מלא את המציאות בשטח ועצם נוכחות מוגברת של הפקחים מייצרת הרתעה ומונעת מפגעים. תומר (רכז איכות סביבה) הבהיר כי הדוחות מייצגים בעיקר הגעה למפגעים של פסולת עגבניות. לדבריו הנתון של %30 לא מדויק אך עדיין יש לשפר נושא זה. ישנם מפגעים רבים שהפקחים מאתרים בשטח ומתוך שיחה עם חקלאים מונעים ייצור הזבובים במפגע.

תומר ציין שהיו אירועי פיקוח משמעותיים בכיסופים ובארי. גם המצב באתרי הקומפוסט השתפר אחרי פעולות פיקוח באתרים.

שריפות – ניתן לראות ירידה בנושא השריפות. יש פה שילוב של פעולה של פקחי המועצה ונוכחות גדולה יותר בשטח ושל שיתוף פעולה עם יחידת רשות הטבע והגנים (רט"ג) שעוסקת במניעת מפגעי שריפה ופסולת. לאחרונה הייתה שריפה גדולה בפריגן שטופלה על ידי פקחי האגף בעזרת שופל שהוזמן על חשבון המועצה. הוועדה ביקשה לוודא שעלויות הפעלת השופל ועבודות המועצה באתר השרפה יושתו על האחראי למפגע ולא על הקופה הציבורית. מנהלת האגף הדגישה כי המועצה לא תשלם על השופל שטיפל במפגע. או החקלאי או המושב ישלמו. זה נמצא כרגע בבדיקה של הגזברות כיצד משיתים את העלות על מייצרי המפגע.

2

פיקוח - יש כרגע באגף את שני הפקחים גיל ואופיר שהם פקחים מורשים ואת תומר שעובד במשרה מלאה בשטח כמו פקח. כשהוועדה ישבה וביקשה פקח נוסף היה ברור שיהיה פקח נוסף בין אפריל אוקטובר או מאי נובמבר, שיצטרף לשניים שקיימים וייתן את הכיסוי הנוסף. חשוב לוועדה להבין אם הפקח הנוסף עובד במשרה מלאה? אם הוא לא עובד במשרה מלאה חשוב להבין מדוע מכיוון שזה מה שהובטח ודובר בוועדה וכמובן כיצד ניתן לשפר זאת בפנייה לראש המועצה או למנכל כדי להשיג עוד משאבים ולהביא עוד רגליים על הקרקע לצורך ניטור מפגעים. בנוגע לפקח העונתי

השיבה בשמת כי גיל לא עובד חמישה ימים בשבוע אלא פחות בגלל המגבלות שיש לו. כאשר

צריכים אותו לשעות נוספות ואירועים נוספים הוא זמין לאגף. הוא לא עובד חמישה ימים בשבוע כי

יש לו דברים אחרים שהוא צריך לנהל. מנהלת האגף תיארה את עבודת הפקחים - אזורי הפיקוח חולקו - באזור החלוציות, חבל שלום, כרם שלום, סופה חולית וניר יצחק עובד גיל. באזור יישובי צוחר עין הבשור, מגן, אורים גבולות וצאלים עובד אופיר. ביישובי הפרסה + בארי ורעים עובד תומר.

בנוסף תומר וינון נותנים פריסה נוספת. הם נמצאים גם בחלקים של אופיר וגיל. נושא הדוחות –

הוועדה שאלה מהי כמות הדוחות שהפקחים נתנו לחקלאים בשנה האחרונה? האם המועצה גובה את הכסף מדוחות אלו ואם כן לאן הכסף הולך? מנהלת האגף התחייבה להוסיף נתונים אלו בדוחות הבאים שיוגשו לוועדה. חבר הוועדה עמי אוליאל ציין כי כל השאלות האלו היו נמנעות אם המועצה הייתה מאמצת תוכנת פיקוח וחברי הוועדה היו יכולים לקבל דיווחים מדוייקים ולא שואלים כל ישיבה את אותן שאלות. יש תוכנת פיקוח שמאומצת במספר ארגונים ומספר ראשויות ולא במועצה האזורית אשכול.

פקח המועצה אופיר טען שיש קושי באכיפה של מפגעים שמייצרים חקלאים מכיוון שידוע שאין לחקלאים פתרון קצה או שהפתרון לא ראלי מבחינה כלכלית. בתגובה לכך הדגישו חברי הוועדה כי אכיפה חייבת להיעשות וכי תושבי המועצה לא צריכים לסבול מזבובים ושריפות בגלל שעד כה, במשך שנים ארוכות לא הצליחה המועצה לייצר פתרון קצה ראוי והזניחה את נושא הפסולת החקלאית והטיפול בה. אם החקלאים הנאכפים רוצים להתלונן הם מוזמנים להגיע לראש המועצה ולסגנו ולדרוש מהם פתרונות. הוועדה גם לא מקבלת את התשובה לפי אין פתרון לנושא הניילונים.

בסופו של דבר אם אין ברירה מובילים אותם להטמנה. כנ"ל לגבי טיפול ראוי באריזות חומרי הדברה.

חבל שלום ודרום המועצה - המצב בפתחת שלום ודרום המועצה לא טוב. היו מכות זבובים מתחילת האביב ובסופ"ש האחרון שוב. התחושה היא שהזבובים שם לא בשליטה כולל בבריכה של "הדיונה" שנפתחה לאחרונה ובעוד מושבים. הוועדה מעוניינת להבין ולשמוע מבשמת ומהפקחים איך ניתן לשפר את המצב בחבל שלום. להתמקד באזור של הפתחה ולהביא שם להקלה. בדיונים על התקציב ועל הנושא הזה שהתקיימו לפני בוא הקיץ נאמר על ידי אנשי האגף שהם יודעים מה דרך הפעולה הנכונה והם יודעים כיצד לפתור את זה. נוסף גם פקח. רואים שיפור באזורים מסוימים במועצה אבל יש אזורים בעיתיים. הוועדה מעוניינת להבין למה לדעת האגף זה קורה דווקא בדרום המועצה ואיך ניתן ללמוד ממה שהיה עד עכשיו לקראת הקיץ וליישם את זה – לעבות כוח אדם או כל פתרון אחר. איך מייצרים הגעה למפגעים לפני ייצור הזבובים. איך משפרים זאת בכלל ובפתחת שלום בפרט. לפי תומר הייתה בעיה בפתחה עם קבלן התברואה החדש. בעיה זו טופלה. בכל הפתחה לא מצאו פקחי האגף בחודשיים האחרונים מפגעים משמעותיים. בשבוע האחרון היו באזור 3

יבול יתד ערמות קומפוסט שלא מייצרות זבובים אבל מושכות זבובים הוועדה הדגישה שידוע לה שמכות זבובים קשות נוצרות מהעדר ניטור מפגעים מיצרי זבובים וכי המלכודות והטיפול בישובים מועיל במצב בו אין מכה קשה של זבובים. ישנם אזרחים רבים שכבר לא מתלוננים כי התייאשו מהמצב. תומר הדגיש שלא נמצאו מפגעים משמעותיים בפתחת שלום ולכן לא ברור מהיכן מגיעים הזבובים שבדר"כ קשורים לחקלאות של גידול בעלי חיים. חברי הוועדה אמרו שידוע שגם מפגעי צמחייה וירקות נרקבים שנקברים באדמה (צנוניות) יכולים לייצר מפגעי זבובים גדולים מאוד כפי שקרה בשנה שעברה.

קבלני פינוי אשפה - עוד נתון שעולה מהדוחות שקיבלה הוועדה הוא שרוב ברור של התלונות מצד התושבים הם על נושא פינוי האשפה. נושא קבלני האשפה מצריך הבנה נוספת של המתרחש.

יש פה חוסר שביעות רצון ברור מאוד של תושבי המועצה מנושא זה.

לישמניה – דיווח בשמת - בסקר הלשמניה נמצאו הרבה מאוד זבובי חול, עדיין לא ידוע אם הם נגועים. נמצאו מעט מאוד מכרסמים. האגף בקשר עם המשרד להגנת הסביבה ויהיה עדכון לתוכנית שלנו. התוכנית לא תכלול את כל עבודות התשתית הגדולות שדיברנו עליהם ועל הדברה וכל מיני פעולות פיזיות. המיקוד יהיה בניטור בלבד וככל שתהיה עלייה בכמות המכרסמים או תמצא נגיעות של מכרסמים נלך גם להדברה. נכון לעכשיו ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה הן להמשיך בניטור בלבד.

שיחה עם עדן ויערה עובדי יחידת רט"ג למניעת שריפות ופסולת לא חוקית

עדן מנהל היחידה באזור הדרום הציג את היחידה ותפקידה. היחידה החלה לפעול בראשית שנת 2020 ומטרתה העיקרית היא לאכוף השלכת פסולת לא חוקית ושריפות פסולת לא חוקיות. היחידה כפופה למשרד להגנת הסביבה. לפי מחקרים שריפות פסולת הן הגורם מספר אחד באוויר לחומרים מסרטנים. 60 אחוז מהחומרים המסרטנים בישראל לפני מכוניות, תעשייה וכו' זה שריפות פסולת.

היחידה באזור הדרום מורכבת מ4 פקחים. יערה היא הפקחית שעובדת באזור אשכול ובנוסף אחראית על הנגב המערבי – מב"ש מערבה כולל רהט והמועצות השכנות. מטרת היחידה היא לעבוד בשיתוף פעולה עם המועצה. זה גם הDNA של רשות הטבע והגנים. יצירת שת"פ עם הגורמים בשטח ובמקרה זה האגף לאיכות הסביבה והפקחים שלו. יחידת רט"ג היא כלי נוסף של אכיפה, עזרה ועיניים בשטח שהמועצה צריכה לדעת כיצד להיעזר בו. מה שנעשה עד כה במועצה הוא מיפוי כולל של מפגעי הפסולת במועצה עם דגש על מפגעים עם סיכוי גדולה להפוך למוקד בערה (שריפה).

לשאלת בשמת ענה עדן כי ממיפוי הנתונים עולה שהמועצה האזורית אשכול היא מהמועצות

המלוכלכות במדינה. ידוע שזו המועצה החקלאית הגדולה ביותר אך עדיין יש כאן בעיה. הייצור החקלאי יוצר מפגעים חקלאיים. בתקופה הקצרה שהיחידה עובדת באשכול השריפות יורדות ואנחנו מתחילים להרגיש שינוי שעיקרו הוא עבודה בשת"פ עם הפיקוח של המועצה. בערב חג שבועות המועצה דאגה להביא שופל ונהג מרהט כדי לכבות מפגע. וזה מוערך מאוד. מאוד חשוב לסגור אירועים כאלו ולחייב את החקלאי. לשאלת הוועדה לגבי מה פירוש האמירה שהמועצה מלוכלכת כיצד ניתן לטפל בבעיה? השיב עדן כי משרד הגנת הסביבה החל בהוצאת צווי ניקוי למקומות שונים כגון דרך השדות, והמפחקים של ישע ושדה ניצן. לצד זאת ציין עדן כי מסקר שעשתה היחידה שלו רואים 4

שהאזור של מושבי צוחר, של מרכז המועצה הוא אחד המלוכלכים בארץ. בקרוב תתחיל אכיפה

על ערמות פסולת שמערבות גזם ופסולת נוספת כגון ניילונים וכדומה. הדגש הראשוני של היחידה היה השריפות וניתן לראות שיש ירידה במספר השריפות. גם המפחקים לא באמת קיימים מכיוון שברובם הגדול אין הפרדה בין סוגי הפסולת. חשוב שגם המועצה תבצע אכיפה ותטיל קנסות כי קנסות שמטילה המועצה הולכים חזרה לתוך תקציב המועצה וקנסות שיחידת רט"ג מטילה הולכים לקרן הניקיון של המדינה. מצד שני אם יש מקומות או אירועים רגישים היחידה קיימת כאן ככלי עזר לפקחי המועצה ולאגף.

יערה פקחית היחידה באזור אשכול שאלה האם המועצה משתמשת בצווים מנהליים בדומה למ.א.

שדות נגב. לדבריה זהו כלי יעיל. לדבריה במועצות שכנות משתמשים בצווים כאלו לנקות מפגעים דומים לאלו שיש באשכול. לדברי מנהלת האגף היא מכירה את הכלי הזה אך מלבד פעם אחת לא נעשה בו שימוש. זה דבר שצריך להגיע כהנחיות מראש המועצה וסגנו. בנוסף ציינה בשמת שישנה עבודה על חוקי עזר אבל זה ממתין להתכנסות הוועדה המשותפת של חקלאות ואיכות סביבה.

לשאלת הוועדה כיצד עובד שיתוף הפעולה שלה עם החקלאים במועצה ועם האגף ציינה יערה שיש שיפור משמעותי בעבודה מול האגף וישנו קשר מצוין. ההתחלה הייתה קצת קשה בהקשר זה אך כעת ישנו שת"פ טוב. מבחינת החקלאים הם מבינים שהם עושים עבירה והיא לא נתקלה בהתנגדות או בעיות מולם. לפי עדן ישנו דפוס שהתגלה לאחרונה בעיקר בפתחת שלום והוא של קבירת תוצרת חקלאית עודפת באדמה. לדבריו זה בהחלט יכול לייצר מפגעי זבובים קשים. לדברי הוועדה זהו בהחלט יכול להיות הסבר לבעיית הזבובים בדרום המועצה. לפי תומר הם זיהו בורות כאלו אך לא היה שם יצור זבובים משמעותי. לדברי בשמת הצנעת ירק בקרקע היא טכניקה ידועה כל עוד החקלאי עושה זאת בשטח שלו. הוועדה העלתה שאלות בהקשר להתנהלות פקחי האגף אל מול תופעות של השלכת פסולת חקלאית וקבורתה. לא התקבלו תשובות ברורות בנושא התנהלות האגף והפיקוח במקרה כזה.

לשאלת הוועדה לגבי תוכניות היחידה להמשך אמר עדן כי הרצון הוא לייצר משולש אכיפה לפיו המועצה אוכפת על יישוב מסוים והישוב מייצר אכיפה והסברה מול החקלאים שלו. לגבי ההמשך היחידה תמשיך לעבוד על נושא השריפות אך במקביל תעמיק אכיפה על השלכת פסולת בשטחים חקלאיים והעדר הפרדה ויצירת מפגעים במפחקים. עבודה מול היישובים עצמם שבהם המפחקים לא מסודרים. הוועדה הודתה מאוד לעדן ויערה על הגעתם והשתתפותם החשובה בישיבה.

ועדת איכות הסביבה בעין הבשור ונושא ה5G – שיחה עם עמית שדה

הוועדה הוקמה בעין הבשור אחרי שראש הוועד הנוכחי בעין הבשור שלח קול קורא וקרא למתנדבים לבוא ולהצטרף לעשייה. יש נציגות לחלק הקהילתי וללא חקלאים ונציגים מהמגזר החקלאי שמשקפים את האינטרס החקלאי. יש אינטרסים משותפים אבל לפעמים זה מתנגש אחד בשני. רצינו ליצור הדברות בין המגזר החקלאי למגזר הקהילתי. הרבה באו לגור בלי רקע חקלאי וחשוב לנו כקהילה לא ללכת ראש בראש אלא לעבוד ביחד ובהדברות. ישנה רשימת נושאים לטיפול. חלקם נושאים פנים מושביים וחלקם כלליים – זבובים, שריפות, פינוי גזם שצריכים לקבל טיפול אזורי.

5

נושאים שנוגעים לניקיון המושב למשל אנחנו מנסים לטפל בעצמנו ולעזור לוועד להוציא אותן לפועל.

הוועדה של עין הבשור מקיימת שיתוף פעולות עם ועדות אחרות במושב כדוגמת ועדת חינוך –ניקוי פינות המחזור עם בני הנוער. עמית ציין שחשוב לוועדה לרתום את הקהילה לנושא הזה. עמית בקשר עם בשמת, עם אמיר (יו"ר הועדה המועצתית), עם וועד המושב. אני שמח שהזמנתם אותי חשוב לי להיות יותר בעניינים ולראות איזה שת"פ יכול להיות לנו עם הוועדה. שני הנושאים שעלו בוועדה ונמצאים על סדר היום בעין הבשור באופן קבוע זה הזבובים והשריפות וכמובן הפסולת החקלאית. לצד זאת כמי שנמצא הרבה בשטח ועוסק בתחום אפשר לראות שהפרקטיקה החקלאית והתרבות החקלאית שלנו באשכול לא נכונה וזה מוביל למפגעי הפסולת ועוד. גם החקלאים נפגעים מזה מכיוון שזה מוביל למזיקים רבים יותר ולמחלות בצמח. מדובר על תהליך של שינוי שהמועצה צריכה לעבור.

נושא ה5G - הקרינה האלקטרומגנטית היא מפגע סביבתי שאנחנו לא מודעים אליו ולא מתייחסים אליו מכיוון שאי אפשר לראות אותו ולהרגיש אותו. זה מפגע סביבתי לכל דבר שנמצא באוויר ועוטף אותנו. יש דורות של טכנולוגיה סלולרית ואלחוטית. יש מאמרים מדעיים רבים שמראים את הנזקים של הקרינה הזו. עכשיו אנחנו בתהליך שמגדירים כ"מהפכה התעשייתית הבאה". הG5 הוא אות.

קוראים לזה דור 5 של הסלולר אבל זה הרבה יותר מזה. מדובר על תשתית להעברת מידע בצורה אלחוטית. יש כל הזמן יותר ויותר צורך בהעברת מידע. כולם משתמשים במידע ומעבירים אותו באופן אלקטרוני. המהפכה החדשה היא "האינטרנט של הדברים". החזון הטכנולוגי הוא שכל דבר שניתן לחבר לאינטרנט יחובר לאינטרנט. הטלפונים הסלולריים, המחשבים ועוד. למשל עיר חכמה -

רמזורים, מוני חשמל ומים, פחי אשפה, מכונות אוטונומיות, מצלמות מעקב. במרחב הפרטי לחבר את המזגן, מכונת הכביסה, המקרר, הטלוויזיה וכו'. כדי להעביר את כל כמות המידע העצומה הזו צריך תשתית שתעשה זאת. אפשר לעשות זאת קווית אבל הפתרונות האלחוטיים עולים פחות כסף.

זה גם מנוע צמיחה כלכלי לחברות הסלולר. הנושא הזה מתחבר לקרינה האלחוטית – כבר עכשיו אנחנו נחשפים לכמויות קרינה עצומות שלא היו בהיסטוריה של האנושות. זה הולך להגדיל את זה מאוד. אם כל דבר יהיה מחובר אלחוטית מדובר על מיליארדי מכשירים אלקטרוניים שיהיו עסוקים כל הזמן בלשדר ולהקרין אותנו ואת הסביבה. יש הרבה מאוד מדענים ורופאים ואנשי מקצוע שמוטרדים מהדבר הזה. זו לא רק כמות הקרינה אלא גם סוג הקרינה כי הולכים להשתמש בגלים אלקטורמגנטים שקודם לא עבדו איתם והם גלים מילמטרים. הבעייה עם הגלים האלו שהם לא עוברים מרחק טוב. גלי רדיו למשל יכולים לעבור מאות ק"מ. גלים מ"מ נחסמים בקלות. בשביל שזה יעבוד צריך אנטנות בכל מקום – צריך פי 100 או פי 1000 יותר אנטנות. כולל אנטנות מול הבית שלנו, בפנסי התאורה למשל. זה יקיף אותנו מכל עבר.

השאלה היא אם הציבור אכן רוצה את זה? הציבור לא כל כך יודע. יש עכשיו מלחמה על המידע. יש הפצת אינפורמציה משני הצדדים שיכולה לייצר המון בלבול. העניין הוא כמו בכל טכנולוגיה יש טיעונים בעד ונגד ויש יתרונות וחסרונות. האם זה שווה את המחיר שצריך לשלם. עמית הדגיש שחשוב לו שהוועדה תביא את זה לדיון מול הציבור שיחליט אם הוא רוצה את זה או לא. לדבריו התפקיד של הראשויות המקומיות והוועדות לאיכ"ס הוא להיות סוג של שומרי סף ולא לאפשר לחברות הטכנולוגיה לעשות מה שהן רוצות. לבוא ולהיות שקופים – הנה התוכניות, בשנים הקרובות 6

נרצה לפרוש כך וכך רשתות, שהציבור יהיה חשוף לזה ויוכל לקבל החלטה. שזה לא יהיה מונחת מלמעלה. היום התחושה היא שיוצרים ביקוש על בסיס הבטחות לא ברורות. השאלה היא מה באמת נרוויח מזה וכמה נשלם על זה במובן הבריאותי והסביבתי. הG5 אמור לבוא במקום הסיבים האופטיים שזו טכנולוגיה בטוחה. המדינה מקדמת את נושא הסיבים אופטיים אבל דווקא בפריפריה רוצים להשתמש בG5 כתחליף לסיבים האופטיים. לדברי עמית הטלפון הוא גם מאוד בעייתי אבל על הטלפון יש לך שליטה. אם חשוב לך להמנע מהקרינה אתה יכול להרחיק את זה מהגוף או לשים על מצב טיסה. ברגע שזה יהיה במרחב הציבורי ויקימו לך אנטנה מול הבית וזה יהיה בכל מקום, בכל בניין, בכל חדר, בבתי הספר זו תהיה הקרנה בכפייה של .24/7 לא תוכל לכבות את זה. כל עוד זה בשליטתך אין בעיה אבל נוצר קונפליקט כאשר זה בכפייה על אוכלוסייה שלא בהכרח רוצה את זה.

7