פרוטוקול ועדת ערר לארנונה הכללית מס' 0

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

טלפון - 04-6628204 פקס --04-6769272

מליל - וחסס.!ו809ל6ז|פַזוזע

ערר 1/16

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד מועצה אזורית הגליל התחתון

העוררים: מי השרון טכנולוגיות בע"מ

באמצעות בייכ עו"ד טל גרשטיין ואת

לשם 7, פתח תקוה

|8\/.60.1|-6-5 01116069

טלי: 03-5403202 ; פקס: 03-7714222

-נגד-

המשיב: מנהל הארנונה של מועצה אצורית הגליל התחתון באמצעות בייכ עוחייד דוד גיט ו/או מיכל ברק

ו/או דביר ליבוביץ ו/או עומר בכמן ו/או בני ברוּילי ואתי ממשרד עו"ד ברק-גיט-מיסטריאל

מגדל קונקורד, רחי בן גוריון 13 בני ברק

טלי: 03-6081757; פקס : 03-6081758

החלטת

1 | א. ביום 18/5/16 הוגשה לועדת הערר בקשה מטעם בייכ העוררת, לתיקון כתב הערר המקורי שהתקבל במשרדי העוררת -- ערר שהוגש באמצעות מנכיילה מר מרדכי פנחסוב, ביום 20/3/2016 [להלן: הערר ]

ב. הבקשה לתיקון נשענת על נימוקים שונים אשר לא נטענו בערר המקורי אשר

כותרתו : '* ערער על תשובתכם מיום 10/2/16 בקשר להשגתנו מיום 5, חיובי ארנונה נכסים מי השרון טכנולוגיות.* עיקרם של הנימוקים הנו טענות משפטיות ועובדתיות שיש בהן כדי לתקוף את השומה שהומצאה לעוררת בגין חיובי ארנונה ביחס למגרשים 118 ו 119 הנמצאים בפארק התעשליות קדמת גליל.

2 | עוד באותו יום ניתנה החלטה על - ידי יו"ר הוועדה, ובה נתבקשה תגובת בייכ המשיבה -- המועצה. (עו"ד ברגילל).

3 | עו"ד ברזילי הגיש תגובתו ביום 25/5/16, בה הסכים לתיקון ככל יי ותיקון זה מבקש להוסיף ו/או להבהיר טענות שונות אשר העלתה העוררת במסגרת השגתת'י.

מאידך הוא מתנגד להעלאת טענות חדשות אשר לא הועלו בהשגה וממילא מנחל הארנונה לא התייחס אליהן, ולא התליט לגביהן.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

דיון והכרעה

קראנו חיטב את הבקשה לתיקון כתב הערר, וכן את המסמך הנחזה כערר 1 במסמך מופיעה המילה ערער מיום 1/3/16], וכן את התשובה לערר שהוגשה ע"י המועצה, והתלטתנו הנה כי יש לקבל את הבקשה.

אכן יש להצטער על כך שאת הערער שהגיש מר מרדכי פנחסוב בעצמו -- באופן בו הוגש, ושיקוליו עימו, הגם שהמכותב לערער הינו: יועצ משפטי - עו"ד גרשטיין טל.

כמו כן יש להתפלא מדוע עו"ד גרשטיין נטל את המושכות והטיפול בערער רק לאחר תקופה של כחודשיים מיום הגשת הערער ( הבקשה כאמור הוגשה ביום 6, כאשר הערער נמסר למועצה ביום 20/3/16).

הלכה ידועה היא כי /'חקר האמת'' מבחינת המהות -- עולה היא בשיקוליה על סד הפרוצדורה, גס אס יש הכבדה מסוימת על ניהול ההליך, ובמיוחד תעתר בקשה לתיקון כתבי בית דין כאשר מדובר בראשית ההליך ולא בסופו.

מאחר והוגש ערר במועד, משכך ידוע למשיבה כי העוררת חולקת על עמדתה בקשר לחזובי הארנונה בקשר למגרש 118, (סעיף 2 ו-- 3 לערר) וכן חולקת על הסיווג במגרש 119 (הגם שמספרו לא מצוין בערר כמפורט בסעיף 4 לערר) - הרל שאצל המשיבה התגבשה הדעה שעומד ותלוי הליך הערר, ובאשר יילטיבויי של הערר -- תוכנו ואופן ניהולו - השתנו הנתונים, לאחר שעוייד גרשטיין בקש לתקן את הערר והוסיף את הנימוקים המשפטיים.

בנסיבות הללו, וכאשר אנו מצויים בראשית ההליך וטרם התקיים דיון ראשון, כאשר בפני המשיבה / המועצה לא התגבשה הסתמכות על נסיגת המערערת מנימוקי הערר באשר לחלקה 119, וכאשר ראוי לאפשר למערערת לשטוח את טענותיה העובדתיות והמשפטיות באופן ראוי, ובמיוחד כאשר בפני ועדת הערר אמורות להתברר הטענות באופן מלא שלם ואמיתי, כאשר המוטיב החוור ונשנה

כחוט השני בתקנות סדרי הדין בועדת ערר - הנן תיבות המילים :

*י שלא יגרסם עוות דין'י (תקנה 11).

'ילמען הצדק'' (תקנה 13, 16, 17).

תשומת לב הצדדים, הגם שלא עלה הדבר בכתובים מטעמם, לסעיף 17 לתקנות

אלה, שלשונה :

** בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא צוין בכתב הערר או בתשובה, אלא אם היא משוכנעת שהנימוק נשמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להעזר בו, או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק'י.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

0 מהסעיפים הללו למדים אנו שסדרי הדין בוועדת ערר אינם כפופים באופן דווקני לסדרי דין בהליך המשפטי הצרוף, אלא הנס גמישים יותר ומאפשרים מרווח ושיקול דעת רחב יותר, למען עשיית צדק ומניעת עיוות דין, והכרעה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת , וזאת בין היתר בשל שיקולים הנובעים מאופי ההליך וזהות המתדיינים בפני הוועדה, שלרוב אינם מיוצגים ואינם בקיאים בסדרי הדין, ובשל חוסר השיוויון המובנה בין הרשות המינהלית לבין הנישומים.

1. לאתרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון ברע''א 1808/16 אמסלם נ'' אלון,

מפי כביי השופט סולברג, והמתייחס לסוגיה של תיקון כתבי בית דיו. החלטתו הנה בבקשה לבטל החלטה של בית המשפט המחוצי שהתיר את התיקון

המבוקש, וזו לשון התלטתו:

12" . לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לאל ידי להעתר לה.

18 ראשית יש להזכיר כי החלטה בנושא של תיקון כתב תביעה היא מסוג ההחלטות הדיוניות המובהקות, הנתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בית משפט זה ימנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה עומדת בניגוד לדין, גורמת לעיוות דין לאחד הצדדים, או שנתגלתה בח חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר (רע"א 3638/14 מדינת ישראל נ" שלמה, פסקה 2 (11.2.2015); רע"א 3343/15 מזרתי נ' מי חיים אחזקות בע"מ, פסקה 10 וההפניות שם (1.6.2015); רע"א 6660/15 וולפרט נ' ששון, פסקה 5 (17.11.2015)). המקרה שלפנינו איננו בא בגדר המקרים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור. יתרח מכך, דומח כי ההחלטה מוצדקת גם לגופו של עניין.

4 | כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות היא לשון רחבח:

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד

מבעלי הדין לשנות את לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת

השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."

עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה חעניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) (להלן: "עניין דנגור"); רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין, פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016) (לחלן: "עניין עובדיה")). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 5 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).

5

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

.

5 ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומח עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נחג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגוך, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות

הנטענת על ידי בעל הדין (עניין עובדיה, פסקה 7)."..

אס כן- מאחר ואין בתיקון המבוקש משום פגיעה שיש בה להכביד על המשיבה, הגם שהמשיבה הנה רשות מנהלית אשר לגביה כאמור יש לנהוג כפי המצוטט בסעיף 26 לבקשת העוררת-ע''א 3266/08 סדן נ'' פקיד שומה תל אביב.- הרי שיש להתיר את התיקון המבוקש, וזאת בגבולות המפורטים בבקשה ובהתייחס למגרשים 118 ו 119 בלבד.

2 | נוכח כל האמור לעיל, מוחלט בואת כי העוררת תגיש ערר מתוקן בכפוף לנימוקים המפורטים בבקשת התיקון בלבד, והמתיחסיס למגרשים 118 ו 119 וואת בתוך 10 ימים מקבלת התלטה צו. המשיבה -- המועצה תגיש תשובה מתוקנת וואת בתוך 10 ימים מקבלת הערר המתוקן.

3. העוררת תישא בהוצאות המשיבה עייס 3,500 ש"ח בלי קשר לתוצאות הליך

הערר, וזאת בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. תשלום הוצאות אלו והמצאת קבלה כאמור, חינו תנאי לקבלת הערר המתוקן.

4. לאתר קבלת התשובה המתוקנת יקבע דיון בנוכחות הצדדים, ולגביו יינתנו

הוראות מפורטות בבוא הזמן.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתה.

ניתן היום 29/5/2016

5

.>

"1

ברכה נוד אב אלמן עו"ד גד נחום

חברת הועדה חבר הועדה יו"ר הועדה