פרוטוקול מליאה מס' 11-25

מליאת המועצה מן המניין מס ' 11/25

מיום שלישי, כ׳ חשוון התשפ״ו, 11/11/2025

משתתפים:

מירה בן ארי- ראשת המועצה

יואב אלרגנד

הילה גרשמן

איילת קוך מורדוך

יוסי דוד

איציק מידן

איתן חן

יוסי ג'יברי

תומר קרטנשטיין

עמיר שקרוב

גדי אפק

שי כהן

גוסטבו ליטמנוביץ

דודי קימלוב

עופר אלכסנדר

רמי עזריה

נוכחים:

אילן רפאלי - מנכ"ל המועצה

נתלי זליחה - גזברית המועצה

רונית עובדיה - יועמ"ש המועצה

ג'ולי פלד - רואה חשבון

סופי תורג'מן – מנהלת לשכה

על סדר היום:

[ 1 ] אישור פרוטוקולים קודמים6

[ 2 ] עדכונים6

[ 3 ] אישרור חוזר לפתיחת תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000 ש"ח28 [ 5 ] דוח רבעוני לשנת 2025 (רבעון 2)29

[ 6 ] האצלת סמכויות31

[ 7 ] ועדות המועצה50

[ 8 ] בחירות לוועד בית חנן51

[ 9 ] מינוי חברי ועדת ביקורת ועד מקומי גאליה55 [ 10 ] פתיחת תב"ר 664, חידוש ספספלים, אשפתונים ולוחות מודעות בישובים, השתתפות המועצה 100,200 ש"ח, מקור מימון התב"ר: קרנות הפיתוח55 [ 11 ] מענה לשאלות בנושא תיקון התעריפים בחוק העזר לסלילה ואישור חוק העזר לשצ"פ55 אישור פרוטוקולים קודמים פרוטוקולי הישיבות הקודמות אושרו ללא הערות. כמו כן, אושר מחדש תב"ר בסך 100,000 ש"ח למלגות לשנת תשפ"ו, שלא נקלט בפרוטוקול הקודם.

עדכוני מועצה כלליים המועצה פרסמה 19 מכרזים בחצי השנה האחרונה, עם יעד של כ-40 מכרזים נוספים, במטרה לשפר את המינהל התקין. תהליך זה מלווה על ידי נטלי, רונית ולימור. תקציב 2026 נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, כאשר דרישות הפיתוח מהיישובים מסתכמות בעשרות מיליוני שקלים, ויוצגו בישיבת התקציב בדצמבר יחד עם תוכנית עבודה מפורטת. בתחום התפעול ואיכות הסביבה, יפוזרו מתקני מחזור אלקטרוניקה בכל היישובים בשלושת השבועות הקרובים, וכן פחים כתומים למחזור אריזות. שלומי מאגף תפעול יתאם את מיקומי הפחים עם יושבי הראש של הוועדים המקומיים. בנוסף, נחתם הסכם עם חברת "וולטר" לקירוי גגות מבני המועצה ומוסדות חינוך, וכן קירוי חניון גדול בצפון המועצה בפאנלים סולאריים, במימון החברה, כאשר המועצה תקבל דמי שכירות. החברה תבצע מיפוי ותכנון מפורט לפני הביצוע. בתחום הביטחון, המועצה ממשיכה בתרגול מצבי חירום, כולל אימון מחלצים ותרגיל צונאמי מתוכנן. צוין קושי בגיוס משתתפים להשתלמות מד"א. מבנה המועצה צפוי לעבור שיפוץ בחודשיים הקרובים, כאשר העובדים יועברו למקומות חלופיים בתוך המועצה. לבסוף, הונחה אבן פינה להטמעת מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) בשיתוף חברת "מאפי", שתכלול מיפוי תשתיות המועצה, ונטלי אוספת נתונים רלוונטיים.

מצב בית ספר גן רווה בית הספר גן רווה מתמודד עם בעיות משמעת ואלימות, כולל תלונות הורים ומעורבות משטרה באירועים שהתרחשו מחוץ לכותלי בית הספר. ראשת המועצה, מירה בן ארי, הדגישה אפס סובלנות לאלימות והתחייבה לפעול למיגור התופעות, תוך בחינת הצוות הניהולי הקיים ואפשרות להביא צוות ניהולי חיצוני שיפקח על מוגנות ויקדם את מדיניות בית הספר הסביבתי-קהילתי. יתקיים דיון עם הפיקוח וצוותים מקצועיים מהרשות (רווחה, ביטחון, שיטור קהילתי, אגף חינוך) כדי לגבש תוכנית פעולה. מעגלי שיח עם בני נוער נפתחו כדי להקשיב לצרכיהם, אך נרשמה היענות נמוכה. תוכנית חוסן נתפסת כחיונית לטיפול בהשלכות תקופת הקורונה והמלחמה. כמו כן, צוינו אירועי סמים בטיול כיתות י"א, שהובילו להשעיית תלמידים ולמכתב חריף מהמועצה.

מצב פיננסי וקרן עודפי ארנונה המועצה נדרשה להחזיר למדינה חצי מיליון שקלים לקרן עודפי ארנונה, עקב גבייה גבוהה מהצפוי. נתלי זליחה ציינה כי הגבייה המוגברת נובעת מפרויקטים חד-פעמיים כמו עררים והגדלות שומה. המועצה סגרה את השנה ביתרה חיובית של 1.351 מיליון שקלים, והחליפה את רואה החשבון ל"בר ניר". עודפי הארנונה מועברים לקרן ייעודית, המונה כ-4 מיליון שקלים, ומשמשת כפיקדון לצרכים שונים.

פרויקט הרחבת בית עובד פרויקט הרחבת בית עובד מתקדם, אך קיים פער מימוני בין הוצאות הפיתוח הנדרשות מהמועצה לבין התשלומים ממגרשי רמ"י ובעלי קרקע פרטית. המועצה מתכננת לגשר על פער זה כדי למנוע הטלת עלויות על משלמי המיסים, ויוציא את הפרויקט לפועל רק עם מימון מלא. הפרויקט כולל כ-112 יחידות דיור, וילווה על ידי איתי צחר, נתלי ורוני. המועצה תבצע את הפיתוח בעצמה, מכיוון שרמ"י לא הוציאה זכיין. יתקיים כנס תושבים בבית עובד להצגת תוכניות הפיתוח והשלכותיהן על היישוב.

אתגרי תחבורה ודרכי גישה בנוגע למחלף האירוס, השרה הודיעה כי המועצה תידרש לממן את הפרויקט בעלות של כ-10 מיליון שקלים, החלטה שהמועצה אינה מקבלת ותדון בה שוב עם מנכ"ל המשרד ונת"י. בגוש הצפוני, קיימת בעיית תנועה חמורה עקב מפעלים ומתקנים שונים. המועצה הגישה עתירה נגד נת"י ומשרד התחבורה בגין סלילת כביש למפעל האשפה שלא בהתאם לתב"ע וללא תיאום, ורונית עובדיה מלווה את ההליך המשפטי. המועצה דורשת פתרונות תחבורתיים קבועים, כולל פתיחת כביש חלופי למעוין שורק ואיסור כניסת משאיות ליישובים בשעות העומס, באמצעות פנייה לוועדת התמרור הארצית.

האצלת סמכויות לוועדים המקומיים המועצה אישרה פה אחד מסמך המבהיר את חלוקת הסמכויות בין המועצה לוועדים המקומיים, במטרה לפתור אי-בהירויות קודמות. המסמך מפרט את תחומי האחריות בחינוך (המועצה אחראית על בטיחות ולימודים, היישובים על אספקת מזון בגנים ופעילויות התנדבותיות), ביטחון (המועצה אחראית על אחזקת מקלטים, אך לא על נזקים אם אינם בשימוש המועצה), רווחה ושירותי דת (אין שינויים מהותיים), גינון (המועצה אחראית על שטחים ציבוריים גדולים, היישובים על שטחים קטנים וגיזום), מתקני משחק וספורט (המועצה אחראית על בדיקות בטיחות חודשיות ושנתיות ותיקונים בסיסיים, אך החלפת מתקנים גדולים מותנית בתקציב), ביוב וניקוז (המועצה אחראית על תחנות ביוב ותעלות ניקוז ציבוריות, היישובים על ניקוז פנימי), כבישים ומדרכות (המועצה אחראית על פיתוח ואחזקה, ניקיון ותאורת רחוב), פינוי אשפה ומיחזור (המועצה אחראית על פינוי אשפה, מחזור וגזם גושית, למעט גזם חקלאי), דיגומי מים (באחריות ספק המים, כלומר גם היישובים וגם המועצה), הדברה (באחריות היישובים, שכן מקבלים תקציב שוטף לכך), ובעלי חיים משוטטים (המועצה מבצעת פעילות אקטיבית וסגרה מכרז לטיפול וקבורה). הוועדים המקומיים נדרשים להגיש את תקציבם עד דצמבר, וג'ולי תלווה אותם בתהליך. יוסי דוד העלה חשש לגבי היעדר בקרה על יישום הסמכויות והתנהלות כספית של הוועדים, וציין כי מבקרת המועצה אמורה לבדוק את חשבונותיהם.

ועדות המועצה המועצה פועלת להסדרת פעילות הוועדות, כולל קביעת תדירות ישיבות ופרסום פרוטוקולים באתר המועצה. יעל מלשכת המנכ"ל תעקוב אחר העברת הפרוטוקולים ותדאג להנגשתם באתר.

בחירות ומינויים בוועדים מקומיים אושר מינוי ועדת ביקורת בגאליה, הכוללת את עידן סידי וליאור מיניקוב. בנוגע לבחירות לוועד המקומי בבית חנן, הוחלט לקיים בחירות ב-13 בינואר, כאשר רשימות מועמדים (מינימום חמישה חברים) יוגשו למנכ"ל המועצה עד ה-31 בדצמבר. המועמדים צריכים לעמוד בתנאי סף (לא חברי ועד עבודה שיתופית, מליאה או ועדת ביקורת, ללא תיקים פליליים, ותושבי בית חנן מ-1 בנובמבר). כל רשימה צריכה לכלול חתימות של 50 תושבים תומכים. בקלפי יהיו שני עובדי מועצה ונציג מהיישוב. באשר לוועד המקומי באירוס, קיים חוסר בנציג אחד (מתוך חמישה נדרשים), וראשת המועצה ביקשה מחברי המליאה להמליץ על מועמד עד סוף נובמבר, אחרת לא יאושר תקציב לוועד.

פתיחת תב"ר לחידוש תשתיות יישובים אושר תב"ר בסך 100,200 שקלים לחידוש ספסלים, אשפתונים ולוחות מודעות ביישובים.

דיון והבהרות על חוקי עזר והיטלי פיתוח התקיים דיון מורכב בנוגע לחוקי העזר והיטלי הפיתוח (סלילה, תיעול ושצ"פ), שכן התעריפים לא עודכנו שנים רבות וקפצו במאות אחוזים. רונית עובדיה הסבירה כי היטלי פיתוח נועדו לממן תשתיות, בניגוד להיטל השבחה. חוקי העזר החדשים יחולו על בנייה חדשה או תוספת בנייה בבתים קיימים ובפיצול נחלות, אך לא על רכיב הקרקע בנחלות קיימות שכבר שילמו בעבר. המועצה אינה יכולה לחוקק חוקי עזר שיחולו רק על פרויקט ספציפי (כמו הרחבת בית עובד), אלא הם חלים רוחבית על כל המועצה. תקבולי ההיטלים מיועדים לכלל המועצה ולא למשק סגור. יוסי ג'יברי ביקש לקבל מסמך שאלות ותשובות כתוב ומפורט בנושא.

פריטים נוספים שהוזכרו בקצרה שי כהן הזכיר כי ב-29 בינואר יתקיים ערב לזכרו של נדב.

פרוטוקול

אילן רפאלי: אנחנו פותחים את ישיבת המליאה מספר 11, יש לנו סך הכל מעט נושאים.

[ 1 ] אישור פרוטוקולים קודמים

אילן רפאלי: נתחיל עם הנושא הראשון של אישור פרוטוקולים קודמים, אם יש הערות וכדומה, מאושר? מאושר. מעולה.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את הפרוטוקולים הקודמים

[ 2 ] עדכונים

אילן רפאלי: עדכונים? מירה את רוצה להתחיל?

מירה בן ארי: תתחיל אני אצטרף.

אילן רפאלי: אז אני אתן כמה עדכונים. עוד כמה עדכונים קצרים, קודם כל אני שמח להגיד לכם שאנחנו נכנסנו טרם בנושא של המכרזים במועצה, עד כה פרסמנו 19 מכרזים בתקופה של חצי שנה, אנחנו בהישג יפה של בסביבות עוד 40 מכרזים. המטרה היא באמת להתמקצע במינהל תקין של המועצה, שכל דבר, וכל ספק וכל עובדי השיווק יהיה תחת מכרז. כמו שאמרתי יש לנו בסביבות 40 מכרזים אז ועדת מכרזים, טל, תהיה חזק.

דובר: יישר כוח על כל העבודה.

אילן רפאלי: תודה לכולם. בהקשר הזה אנחנו לא עושים רק מכרזים, אנחנו עושים גם ועדות התקשרות. כל יום ראשון עבודות התקשרות, בשבוע ראשון אנחנו בעצם מאשרים לספקים שהתקשרו עם המועצה עד סכום שחלוף באחד ומתחת ל-82 אלף, אני באמת רוצה להגיד תודה לנטלי שנמצאת פה ולרונית וללימור שמלוות אותנו בכל מה שקשור למכרזים, ואני חושב שזה עבודה מאוד סיזיפית ולא פשוטה ואנחנו בכיוון המצוין. מבחינת תקציב אני רוצה להזכיר לכם שכרגע אנחנו חושבים על תקציב 2026, ממש צריך מלאכת מחשבת לכל הסעיפים, לדייק אותם, חלק לבטל, חלק להוסיף, להוריד, לתקן וכדומה. סשן ראשון שמתבצע איתי ועם הגזברית ובסשן הבא פה נציג את הכל לראשת המועצה, לקראת ישיבת התקציב שתתבצע בחודש דצמבר שבה אנחנו נציג לכם גם את ספר התקציב, גם משימות חדשות, יש הרבה לפי האג'נדה של ראשת המועצה ויש המון פרויקטים ומשימות חדשות, ושם אנחנו נציג לכם את הפיתוח. בעצם ריכזנו לכל היישובים את הדרישות שלכם, אני יכול להגיד לכם שיש המון המון בקשות, שזה בסדר גמור, כמו שאתם יודעים המצב התשתיתי של המועצה הוא לא הכי טוב, סך הכל זה כרגע מסתכם בעשרות מיליונים, אנחנו צריכים להעריך מה אנחנו עושים בשלוש ארבע שנים הקרובות, וחלק מהמשימות לא התבצעו לצערנו כי מדובר באמת בהמון פרויקטים וזה אירוע גדול, אבל אנחנו נציג לכם את הדבר הזה גם בישיבת התקציב, בישיבת המליאה החגיגית, אני אציג לכם את התקציב.

עמיר שקרוב: אילן, שאלה לגבי התקציב. התקציב שתציגו זה יהיה רק מספרים או גם תוכנית עבודה שעומדת מאחורי המספרים?

אילן רפאלי: תוכנית העבודה, בוודאי. אנחנו עושים תוכניות מאושרות תקציב, בסדר? יהיה גם פירוט של כל המשימות וגם הסעיף התקציבי ולא רק היבטים תקציביים, אלא גם היבטים יותר רכים, איכותיים של משימות, כל הנושאים האלה. זה לגבי התקציבים. לגבי דברים שקשורים לתפעול באיכות הסביבה, אנחנו נפזר בשלושת השבועות הקרובים מתקני אלקטרוניקה בכל היישובים, נתחיל בעצם מחזור אלקטרוניקה במועצה. אנחנו במכרז של סיום מענה לשעות הבהרה, יש לנו כבר מכרז של הרכש של מיחזור פחים כתומים. אני ביקשתי מאחד העובדים של אגף תפעול שידברו עם היו"רים כדי לקבוע את המיקומים כי זה ממש קרוב, זה מאוד מאוד קרוב, כמו שאמרתי אנחנו רכשנו פחים, כבר עשינו באופן עקרוני, רק עוד לא סיפקו כי אנחנו לא נספק כי יש לנו קבלן פינוי. אנחנו בשלב-

איתן חן: אילן, פחים ב-1,100 או הפחים הגדולים?

אילן רפאלי: פחים ב-1,100, אצלכם ב-1,100.

איתן חן: הגדולים אבל עם ה-

אילן רפאלי: לא, לא, מה שיש לך ב-

איתן חן: 1,100 רגילים כאלה.

אילן רפאלי: כן. אצלך זה מופיע, לא בכל מקום זה מופיע, בעצם, אצלך זה יהיה פחות לפניה, וביישובים זה יהיה פחות לפניה, למרכזי מיחזור זה יהיה פחות, 360 שיהיו מפוזרים ביישוב. אני יודע שיש לא מעט, אולי קצת התרסה כנגד הדבר הזה, כדי, אמורים בעצם לפזר את הפחים ביישובים, אבל מה שאני מצע זה שתקבלו את הדבר הזה וברגע שהפחים יסופקו אז מה שנקרא נפזר אותם, מה שנקרא בשיקול דעת כדי שלא תהיה פגיעה מה שנקרא באיכות החיים ואיכות השביל שהפחים לא יהיו מול העיניים.

עמיר שקרוב: עדיף לתאם את זה מול המזכירים המקומיים, מול הועד המקומי.

אילן רפאלי: אמרתי, אמרתי שמיניתי את אחד העובדים של אגף תפעול, שלומי, שהוא יעבור על כל המקומות, וידע בדיוק את המיקומים.

דודי קימלוב: מצוין. כי אתה יודע, אנחנו לא ערוכים לזה, אין גומחות, אין כלום, זה יהיה זרוק ברחובות, חבל.

אילן רפאלי: ברור. בסדר, כמו שאמרתי, הסברתי פעם שעברה. תאגיד תמיר הוא תאגיד מונופול, סליחה שאני אומר את זה פה, בסדר? בצורה כזאת, אבל זו האמת. הוא בעל המאה אז הוא בעל הדעה, הוא זה שמשלם על הפחים, הוא זה שמשלם על ה, והוא קובע את השיטה. ולגידור הפחים האלה שיש כאן, פחים שהם לא טובים מבחינת זה שבסוף הם תקועים בכל מיני מקומות, ואנשים שנמצאים רחוק מזה לא ממחזרים, השיקול שלו זה מיחזור, הוא רוצה שימינו מישהו-

דובר: דודי, בגליה למה זה ריק?

אילן רפאלי: אני אטפל בזה, אל תדאגו. נושא האחרון שקשור לאיכות הסביבה, זה נושא האנרגיה . אז תודה גם לאיציק, דרך אגב, על כל הדיווח של הכתומים והכל. אנחנו חתמנו השבוע על הסכם חברת וולטר, חברת וולטר זו חברה שתעשה לנו קירוי של המבנים, של הגגות של מבני המועצה ומוסדות חינוך, ותעשה גם קירוי של המגרש החנייה הגדול, שיש לנו בצפון המועצה.

דודי קימלוב: באיזו מתכונת?

אילן רפאלי: מקרים את כל החניון.

דודי קימלוב: לא, אבל איך, אתה עושה גם סככה, אתה עושה משהו? לא, לא, שנייה. אין שם חניון כרגע סגור, אוקיי? איך אתה תעשה? באיזו מתכונת תמקם את הפאנלים?

אילן רפאלי: הם עושים סככה.

דודי קימלוב: הם עושים סככה?

אילן רפאלי: על כל הגודל של ה,

דובר: לא, לא מלא, לא מלא, שורות שורות.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: חלק פתוח מטרה למקסם את הדבר הזה. כרגע החברה קיבלה מאיתנו צו תכנון וכרגע התפקיד שלהם זה למפות את ה, את המבנים ומה שצריך לעשות ואחרי זה ייתנו לנו דוח שמפרט בעצם מה צריך לעשות ואם יש כל מיני משמעויות של גג שיש פה נזילות אז זה כנראה נצטרך לתקן את זה, אבל אם נצטרך לתקן את זה-

דודי קימלוב: כמה קילו וואט יש פה? אתה יודע להגיד?

דובר: לא, לא, אין עדיין.

אילן רפאלי: דיברתי רק בנושא של אגירה וכדומה, אנחנו נקבל גם את ההמלצה לפני, פשוט זה לא חלק מהמכרז של האשכול, נקבל את ההמלצה ונפעל לפי ההמלצה. ורמי נכון גם היה איתנו בישיבות והשפיע.

יוסי דוד: המימון על חשבון החברות, אילן?

אילן רפאלי: הקונספט שאנחנו קבענו, הם עושים את המימון הכולל ומה שנשאר לנו, ככה וככה שקלים שכירות כל חודש של הזה. אז ברגע שהם עושים את החניון הם משלמים פחות, בסביבות 21 שקל למטר רבוע וברגע שהם עושים את זה על גג קיים זה 43 שקלים.

יוסי דוד: לכמה שנים?

דובר: 24 ו-11 חודשים.

אילן רפאלי: 25. בדקנו קודם כל אופציות אחרות, עומר דיבר איתנו בישיבה הקודמת לבדוק מימון, לבדוק דרך המועצה. עשינו חושבים כלכליים, עשינו את הבדיקות הנכונות, הגענו למסקנה שהדרך הכי טובה כרגע זה בעיקר כי המועצה היא לא מרובת תקציבים, לך את הדבר הזה, אז יש שם כל מיני דרכי מימון ויש פה כל מיני כוכביות שבסוף אתה צריך להחזיר כספים ועמלות והכל.

יוסי דוד: אתה עושה איזה עסקת ליסינג, בקיצור.

אילן רפאלי: בדיוק. כן, בדיוק ככה. אז זה לגבי העניין הזה. לגבי הביטחון, אני רוצה שתדעו שהשבוע היה לנו אימון, שאנחנו..., אנחנו לא גרים בשוויץ, אנחנו גרים במדינת ישראל, יש דיבור כנראה, על איזה מצב רגיש, יכול להיות, אנחנו ממשיכים להתעסק במועצה בתרגול מצבי חירום, יש לנו השבוע אימון מחלולים, מחר בעצם, ודחינו את האימון של הרשות בשביל שישתמשו בזה, גם ליאור וצחי, בתחילת שנה, גם אמור להיות תרגיל צונאמי בתחילת שנה. לצערי הרב לא זכיתי לשיתוף פעולה בתחום השתלמות של מד"א למרות שבהתחלה כולם התלהבו ושלחו לי נתונים ושלחו זה, אז אנחנו התחלנו לאסוף נתונים מי רוצה להשתתף, כמעט אף אחד לא רוצה להשתתף.

הילה גרשמן: אני עושה במעיינות, אני מחויבת לצוות ב-18, אתם רוצים להצטרף? אפשר, אם זה בודדים.

אילן רפאלי: טוב, דבר אחרון, זה יהיה קצר, מבחינת הנדסה, אנחנו הולכים לקראת שיפוץ המועצה בחודשיים הקרובים, אנחנו נעביר את כל בעלי התפקידים למקומות חדשים, אנחנו לא רוצים שאף אחד יעבוד מהבית, אני לא מאמין בזה כל כך, אז אנחנו נתחיל לשפץ וליצור לעובדים שלנו סביבת עבודה ראויה.

איתן חן: אילן, כבר יש תכנון?

אילן רפאלי: יש מערכת חיצונית שהתחילה תכנון, היא צריכה להציג לי את התוצר לשבוע הבא.

איתן חן: לעוד חודשיים?

אילן רפאלי: מה? כן, יש לי קבלן. זהו, הנושא האחרון זה שעשינו, ברוך השם, הנחת אבן פינה מה שנקרא ל-GIS למועצה. התקשרנו עם חברת מאפי, שהיא עושה את התשתית ואנחנו מתחילים להזין לאט לאט. GIS זה בעצם, אתה לא יודע מה זה GIS? זה מיפוי. זה מיפוי בעצם, מיפוי של המועצה שאפשר להגיש על המיפוי הזה הכל. ממתקני ביוב, דרך תשתית הביוב שעוברת ביישובים, דרך הצנרת המים, דרך איפה מרכזי המחזור, דרך איפה נמצאים העמודי חשמל, זאת אומרת שזה דבר מאוד חשוב לנו, כבר הנחנו את התשתית, יש לנו את החברה. התחלנו ליצור שכבת של מתקני ביוב, אנחנו צריכים לעשות כנראה סקר כי אין לנו את הנתונים, יש פה בעיה של שימור ידע במועצה ואין את הנתונים של איפה התשתית עוברת אז יש סקר מסוים. אגב, עכשיו נטלי אוספת מידה על מבנים כאלה ואחרים, אז כל אחד שיוצר איזה מאגר מידע כזה או אחר, כמו שאמרתי, מעמודי חשמל עד בכלל, אנחנו מייצרים על זה שכבה ב-GIS, וצריך ליצור מצב שיש לנו שליטה על את כל התשתיות, מה צריך להיות והעברת הקשר של המועצה.

דודי קימלוב: אילן, שניה, סליחה שאני חוזר לנושא הזה, ככה זה היה לי בראש כפנטזיה, החניה הזאת. עוד פעם אני חוזר לעניין הסולארי, בסדר? דובר בזמנו, מצחיק? כן. יופי, יופי, אני שמח.

מירה בן ארי: לא, אני רק רוצה להזכיר בתחילת היום מה אמרתי עליך.

דודי קימלוב: חשוב לי, אני יורד לפרטים ואני חושב על העתיד, הלאה. בכל אופן תשמע, הפנטזיה שלי כאחד שחי ומכיר, החניה הזו היא ענקית והיא לא משמשת ביום יום כמעט, חצייה ריק ביותר. אני אומר, הייתה חשיבה לגבי העניין הזה של קירוי המקום הזה לצורך אירועים, לעשות שווקים ולעשות כל מיני. השאלה, אז מכיוון ששוב אני יורד לפרטים ולא כולם יורדים אז אני כן, אז אני רוצה לדעת באיזו מתכונת עושים את הקירוי הזה, חשוב לי. אז בוא, אם אפשר לדעת.

מירה בן ארי: לא, זו לא ברמה של מתכונת, זו ברמה של בחינה בתוכנית הפרויקטים. ברגע שזה יהיה, אנחנו נאגד את כל התושבים ואנחנו-

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: לא, אבל זו תשובה כללית. מירה, אני רוצה להבין איזה סככה עושים, כן, לא, טכנית, טכנית. איך אתם קיבלתם הצעות מחיר? על מה? על איזה קירוי? אני מכיר פאנלים ואני יודע מה זה פאנלים שעושים על חניות בדרך כלל זה עמודים. רק עמודים, עמודים, קונסטרוקציה ומניחים תק, תק, כמו שעושים בחו"ל עושים עכשיו במכללה למינהל, שלחתי לך תמונות אגב. שוב, אני יורד לפרטים, יוסי, חשוב לדעת. אני אומר, אני חושב שיש משמעות למקום הזה ואם אפשר לנצל אותו גם וגם, מה טוב.

מירה בן ארי: אין ספק.

דודי קימלוב: אז בוא, למה אנחנו, אנחנו שם? אנחנו לא שם.

מירה בן ארי: אין ספק, יבחנו את הכל ויראו.

דודי קימלוב: אבל הוא קיבל, קיבלתם הצעות מחיר.

אילן רפאלי: קודם כל אנחנו עוד לא יצאנו לביצוע, בסדר?

דודי קימלוב: לא, אבל אתה קיבלת הצעות מחיר.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: שנייה, אתה אמרת שאתה סגרת בעצם מכיוון שהם רוצים את החניה הזאת אז המחיר גם יורד. מה הם מבצעים?

אילן רפאלי: תכנון.

דודי קימלוב: אז אם הם יבצעו משהו יותר זה, אז המחיר ירד עוד? זה גם תהיה השקעה שלנו אולי? אולי שלנו נשקיע?

אילן רפאלי: אנחנו לא מוציאים שקל.

דודי קימלוב: אז איך אתה רוצה?

מירה בן ארי: כי התנאים, כמה שהתנאים יותר טובים שאנחנו נביא.

דובר: דודי, זה שכירות, זה לא,

דודי קימלוב: אני מדבר טכנית.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אני רוצה להגיד משהו, אם יש פה עניין, בסדר? אני מבין שיש פה עניין, בסדר? כרגע החברה יוצאת לצו תכנון, בסדר? הם לא הציגו לי עדיין איזה פריסה ואיזה דרך, איזה קונסטרוקציה וכדומה, כרגע אנחנו מקדימים-

דודי קימלוב: אז אני אומר לך שהקונסטרוקציה תהיה רק פאנלים על עמודים ותו לא.

אילן רפאלי: אני חושב שלבינתיים נעשה את זה בכמה מקומות.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: אבל מבחינה חוקית קודם כל, מבחינה חוקית, ברגע שאתה תקרה את זה, זה יהיה סגור, הרמטי, כמו שאתה רוצה? לפי החוק אמורים, צריכים לשלם היטלי פיתוח. אתה לא יכול זה. במתכונת הזו זה פתור, ברגע שזה מקורה, מחויב בהיטלים וזה תוקע את הפרויקט.

מירה בן ארי: חבר'ה, אנחנו נבדוק את הדברים, אתם יודעים שאנחנו לא אוהבים להביא דברים סתם, אנחנו נביא דברים, שמענו, אנחנו נפגשים-

דודי קימלוב: את יודעת, אני חייב להגיד את הדברים.

אילן רפאלי: אני מתחייב להסביר כל ישיבת מליאה לגבי סטטוס הפרויקט, בסדר?

דודי קימלוב: לפני קבלת החלטות.

מירה בן ארי: ברור.

אילן רפאלי: בסדר. כרגע זה רק בצד התכנון. תכנון, בלבד.

רמי עזריה: עוד דבר, חייבים לתת לנו תוכנית מסודרת איך ההצבה ואיך כל הדברים. עכשיו, מה שהם אמרו זה שהם דיברנו איתם גם על קירוי מלא אבל הם אמרו שזה לא עובד אולי גם בגלל הנושא של תכנוני שאסור לקרות חניון מלא ואז הופך להיות למשהו אחר ולא חניון. אבל אנחנו נראה, נקבל את התוכנית, נראה מה זה, נעשה את המקסים שאפשר, זה ברור, כי אנחנו רוצים כל מטר להרוויח.

אילן רפאלי: אני רוצה להגיד משהו, אני מקווה שנקבל את הכסף למגרש, יש לנו קול קורא-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אני רוצה לעדכן בעניין בית ספר גן רווה. בית ספר גן רווה, אנחנו נתקלים כמובן יחד עם עדי לצידי מנהלת אגף, ויוסי דוד שהוא יו"ר ועדת חינוך אצלנו, בהמון המון בעיות בבית הספר האחרונה, במיוחד בעניין המשמעת. אני גם יכולה להגיד שאנחנו גם לעניין ביצוע המדיניות שלנו, של בית ספר סביבתי קהילתי, למידה פרטנית, לשחרור הבית ספר, בצורה כזו או אחרת, נבחנים באופן אישי ועדים למצוינות. אנחנו היום בבית הספר והם התלמידים שלנו, שומעים, רואים, מקבלת פידבק מההורים, טוב, לפעמים גם פחות ולכן אני רואה את זה כמטרה עיקרית השנה, לעשות, לראות מה שאפשר לעשות עם הצוות הקיים, ואם לא להביא צוות מנהל, לא כמנהל, אלא כצוות ניהולי שאפשר יהיה לבצע את האג'נדות שלנו והמדיניות שלנו ולהפוך את הדבר הזה, בראש ובראשונה, לבית ספר סביבתי קהילתי שמכיר את הסביבה וחי בה. וזה מבחינת השליחות שלנו כאן, של החברים, ואנחנו הולכים לנסות לבצע את זה. אני מראש רציתי משהו יומיומי, ביום חמישי יהיה לנו עוד דיונים על פיקוח ואנחנו נראה איך בעצם אנחנו נחלק את תוכניות העבודה בתוך הבית ספר. ככל שהדבר הזה לא יאמץ, יהיה צוות מנהל בית הספר כדי שיוכל גם לפקח על מוגנות בבית הספר, כל ילד בכתליי בבית הספר יהיה מוגן, אפס בסובלנות לאלימות, פלוס יבוצע מגמות לעתיד לצד קישורי חיים בקהילות סביבתית.

הילה גרשמן: למה, אחד, ממליצה לבצע סקר כלי מיטבי, נגיד בין התחושות לפעמים ובין, לכאן ולכאן, דרך אגב, ולדעתי מחויבים כל כמה שנים להעביר אותם, אני לא זוכרת שהוא עבר, בין התלמידים להורים ולצוות. אני חושבת שזה ייתן תמונה גם-

מירה בן ארי: קצת קורה בבית הספר ובמשרד הבריאות, לצערי, לצערי, העובדים הם לא שלנו, למעט סייעות ... לצד הקושי באמת בין רשות לעבודה עם משרד החינוך, שיש פער כזה גדול, הבית ספר צריך להוציא את זה. אני חיה בתוך עמי, אני אעשה סיור מקיף ואני לוקחת על עצמי, אני שומעת את השטח וחיה איתו, מקבלת את כל הטלפונים ועונה להם מיד, אני חושבת שיש בעיה ומבינים את המגרש הזה.

* מדברים ביחד

איתן חן: אפשר להעיף ילדים מבית הספר?

מירה בן ארי: קודם כל ברור, אפשר להשעות תלמיד מבית הספר-

הילה גרשמן: מאוד קשה.

מירה בן ארי: לא קשה, לא קשה, הילדים הם לא בעיה. הבעיה היא כאן, שיש כל מיני אירועים שקרו השבוע, שתדעו ותכירו, כמה אירועים שקרו, מעורבות של הורים, שהוגשו תלונות במשטרה. הורים נגד ילדים, ילדים נגד הורים, הורים נגד הורה אחר, הכל קרה מחוץ, בין בית הספר לחוץ כתלי בית ספר. וכאן זה קו אדום. זה הכול. לא יהיה, אפס סובלנות, לא להורים ולא לילדים.

הילה גרשמן: הצוות הגיש תלונה?

מירה בן ארי: הורים, ההורים באו ולקחו יוזמה ועשו מעשה. וילדים עשו מעשה, וכתוצאה מזה בלי להיכנס לפרטים, בלי להכיר אותם ולדעת ולשפוט, הוגשו תלונות השבוע, מיום שישי עד היום, תלונות במשטרת ישראל כאן על ידי כמובן בגירים, כאן נעשה בבית הספר-

איתן חן: בבית הספר או בהסעות?

מירה בן ארי: לא בהסעות, בבית הספר בסיום הלימודים. סיום הלימודים שגלש כמובן ליציאה שם, לא יכולה לדייק איך זה היה לפני. אני ביקשתי פגישה של צוות מקצועי שיהיה כבר עכשיו גם מבחינת פיקוח, גם מבחינת הצוותים אצלנו, רווחה, ביטחון, שיטור קהילתי, אגף חינוך וכמובן צוות בית ספר כדי לראות מה הפעולות שאנחנו ננקוט כאן כרשות למיגור התופעות האלו בבית הספר, וזה משהו שהולך לקרות. לאחר מכן נוציא הודעה להורים על השלבים, מה המועצה עושה מעבר למה שבית הספר, ואנחנו רואים את זה כחובה. אני בכל זאת באופן אישי, באחריות מלאה, למוגנות של הילדים שלנו.

עמיר שקרוב: אני כאילו, אני מקבל בכל מה שאת אומרת אבל קצת קשה לי לשמוע מה שאת אומרת כי איך אומרים? לא יודע אם נגיד את אותה שיחה או במתכונת אחרת, קיימנו לפני שלושה חודשים ואמרנו נביא צוות ונדאג שזו פעם מנהלת לקבל ליווי והייתה פה ספורטה ואמרה והבטיחה לנו הבטחות.

מירה בן ארי: המנהלת מקבל ליווי.

עמיר שקרוב: אני שואל, שנייה מירה, רגע מירה, אני לא, אני חס וחלילה לא מאשים, אני שואל שאלה, כאילו, האם כאילו, מה שאת אומרת, כי זה בינתיים כאילו, אני לא הצלחתי להבין, יכול להיות שיש פה חברים ששמעו ומכירים את הדברים, ויותר פרטים, האם זה דברים שקשורים בסופו של דבר בניהול ובצוות הניהולי של בית הספר או שזה הורים של ילדים?

מירה בן ארי: הכל קשור בניהול. בכל מקום, גם במועצה-

עמיר שקרוב: אבל בסופו של דבר יש פה הורים שמתערבים לפעמים בהתנהלות ונכנסים ומורשים לעצמם דברים כאלה. זה חבל שאיך אומרים, אנחנו לומדים את זה אחרי שאמרנו את זה כבר לפני שלושה חודשים כשיש כנראה בעיה עם הניהול ולא קרה שום דבר.

מירה בן ארי: גם אמרנו את זה לפני שנה.

עמיר שקרוב: לא, לפני שנה היא נכנסה לתפקיד.

מירה בן ארי: יפה, נתנו, ונתנו את כל הכלים ואם זה לא עובד, מטעמים כאלה ואחרים, ואגב זה לא-

עמיר שקרוב: זה הילדים שלנו.

מירה בן ארי: אנחנו שלוש מועצות ביחד ואם אתם קוראים את העיתונים ופותחים ורואים מה קורה גם במקומות אחרים. אז אנחנו בעולם של חלומות לעומת סכינים ודקירות במקום אחר, בבתי ספר יסודיים, כאן שמרכיבים אותנו. יחד עם זאת, גם אם יש עניין שעושים הטרדה ניהולית לילד, מבחינתי זה סמן אדום.

עמיר שקרוב: חד משמעית.

מירה בן ארי: לכן אני אומרת, המצב שלנו לא גרוע, יחד עם זאת, הוא צריך להיות הרבה יותר גבוה ביעדים שאנחנו ואני הצבתי לעצמי.

עמיר שקרוב: חד משמעית אנחנו מועצה איתנה, אין שום סיבה שאנחנו לא נהיה שם.

איילת קוך מורדוך: אפשר, בהקשר הזה שאלה, לגבי מעגלי השיח שהיו? אני לא יודעת איך זה עובד כרגע, ואם יש איזושהי התקדמות-

מירה בן ארי: יש, בטח.

איילת קוך מורדוך: אני יודעת שאחד המעגלים לא התקיים.

מירה בן ארי: נכון. אחד לא, אבל כולם מתקיימים ויתקיימו במועד. אבל בהחלט חייבת לומר, גם במעגלי השיח וגם בשיתופי הפעולה בתכנית החינוך נכנסים ארבע וחצי תושבים שלנו, אותם תושבים, אותו הדבר, אין פתיחות, אפילו עשינו עכשיו, פותחים, לא יודעת אם זה פורסם או יפורסם שמות בני הנוער. אני הכי הרבה לומדת בשעת השוק השבועית שלי. הכי הרבה מהילדים, הם אחד אומרים בדיוק בלי פילטרים, שתיים, הדברים ברורים, הם נותנים רעיונות מדהימים, אני לומדת הכי מהם, ולכן גם פתחנו להם לבני נוער החל מכיתה ז' ועד לתיכון כדי להקשיב להם, מעגלי שיח לשמוע מה הצרכים שלהם, מה הם צריכים, איפה כואב להם, מה לא טוב, איך לא עובר טוב. אלה דברים שחייבים לשמוע ולעשות אבל-

איילת קוך מורדוך: הדברים מעובדים גם כדי שנוכל לקבל איזשהו משוב, פידבק על הדברים האלה?

מירה בן ארי: בהחלט, בהחלט, עדי עובדת על זה ביחד עם יוסי ואסנת, ועם הפיקוח, זאת אומרת מעלים שקיפות בשיח עם הפיקוח, חוזר לבית ספר ורואים מה ניתן לעשות.

הילה גרשמן: אחד, אני מנסה להפריד אותי בתור אמא לילדים, לתפקידי פה. אבל, אחד אני שואלת באמת מה ברמה הניהולית של בית הספר או באחריות משרד החינוך, עם מוגבלויות הכוח וזה, ומה באמת כן קשור למליאה פה ולתושבים?

מירה בן ארי: למליאה קשור רק עניין התקציב והתוכנית, שום דבר אחר לא. זאת אומרת, הכל זה חונה במשרד החינוך, ושמשרד החינוך לא עושה, זה המקום שלנו להציף.

הילה גרשמן: אני כן אגיד שאני חושבת שיכול להיות עוד שלב דווקא, כי זו מועצה חזקה ואני אגיד שאני רואה מה בית הספר מנסה לעשות ומה התושבים לא נותנים לו לעשות, ההורים, סליחה. אני אגיד ההורים זה התושבים. ושם אני שואלת איך אפשר כי זה מבחינתי, סתם אגיד, אני רואה מורה אומרת לא יהיה וואטצאפ יש שם אלימות מינית, אלימות פיזית בכיתה ג', עולים סרטונים, מצלמים ילדים בשירותים וההורים מחליטים שזה סבבה ש, שהקבוצה הזאת תמשיך בלי פיקוח.

מירה בן ארי: נכון, ולכן היום צריך להיות מאוד קשוב, ולכן תלמידים שמגיעים לבית הספר, ומי שבלי טלפון הולך הביתה, קוראים להורים שלו. כמו שקרה עכשיו, שהיה טיול והיה משהו וילדים באו לא עם תלבושת, ואני לא מוכנה לקחת את עצמי עם נחש יקיש את הילד, כי הם היו צריכים לצאת ללמידה סביבתית קהילתית, הוא נשאר בכיתה. וכמו שילד אחר עשה קללושקה, איך שלא קוראים לזה עכשיו בטיקטוק, משהו כזה, שני ילדים הושעו בשנייה הראשונה שזה היה, ובאו ההורים וצרחו והרביצו ואמרנו לא.

הילה גרשמן: השאלה מה אחריותנו, מה הנחיותינו, מה יש לעשות בתושבים ברמה, דרך אגב, אני אגיד, יש לנו את זה-

מירה בן ארי: הסברה ודוגמה אישית. זה כמו, אתם יודעים, הסברה, כמה שתסבירו את זה, זה לא ילך. אם אין דוגמה אישית, ואין יצירתיות, ואין רצון לשינוי, זה לא ישתנה.

איילת קוך מורדוך: אני חושבת שצריך לגייס את ועד ההורים.

יוסי דוד: אני רוצה לחזק את מירה, קודם כל, הבן לשי לומד, הבן שלי, הנכד שלי לומד בברנר, שם במועצה האזורית, הם עברו לגור שם.

עמיר שקרוב: מה, המכתב שאיציק שלח?

יוסי דוד: מה? המכתב שאיציק שלח-

מירה בן ארי: לא, לא קשור לאיציק, ליסודי.

יוסי דוד: לא, זה הכיתה של הבן, של הנכד-

מירה בן ארי: ליסודי.

יוסי דוד: ביסודי, זה היה בכיתה של הנכד שלי, עם הסכין, הוציאו סכין שם. כן, עם סכין. לא פה, בברנר, בגדרות. מה שמירה אומרת, צרת רבים היא נחמת טיפשים אומרים, זה לא אומר שאנחנו צריכים להגיד כי אנחנו הכי פחות, אנחנו צריכים לעבוד והבעיה ניהולית בעיקר בבית הספר, זה לשינוי האקלים של בית הספר, הבית ספרי אקלים. ברגע שהאקלים ישתנה, של פעילויות חברתיות, של פעילויות קהילתיות, של פעילות כזה, ידיעה של הילדים, זה ישנה את הכל. ויש בעיה בלנהל את העניין הזה. מה שכוח שלנו כמועצה, זה התקציבים שאישרנו פה, אני אמרתי למירה, לא להוציא שום תקציב, כל עוד אנחנו לא נרגיש שיש רווח בעניין הזה. אם לא יהיה רווח בעניין הזה, חבל על הכסף.

מירה בן ארי: בדיוק.

יוסי דוד: אז צריך לראות איך עושים יש מאין,

דודי קימלוב: אתה יודע יוסי, אני רואה, אתה יודע, בתוך עמי אני חי ואני שומע מקרים וילדים ואתה רואה התנהגויות, שלוש שנים קורונה ושנתיים מלחמה, יש לזה מחיר, לא יעזור כלום.

מירה בן ארי: לכן תכנית חוסן, היא א' ב' שצריכים להשקיע. בסדר?

יוסי דוד: צריך להתחיל מאיזשהו מקום.

דודי קימלוב: נכון. יש לזה מחיר, צריך לטפל בזה נקודתית, זה לא יעזור.

יוסי דוד: דודי, צריך להתחיל באיזשהו מקום.

דודי קימלוב: ברור, אני בעד.

יוסי דוד: אבל צריך כושר ניהולי לעשות את זה.

* מדברים ביחד

הילה גרשמן: אבל אני אגיד שיש, שניה, אני לא יודעת, עד הסוף, אני באמת לא, לא מנהלת את בית הספר, אני מנהלת את החינוך הבלתי פורמלי, אבל אני אגיד שיש תקציבים לבית הספר ויש לחינוך משלים. במצילה-

מירה בן ארי: אין לנו, לנו אין.

הילה גרשמן: ואין דרך לעלות על מכרזים כאלה, השבוע יצאו שלושה מכרזים.

יוסי דוד: אבל הקצאנו כסף, הקצאנו חצי מיליון שקל לכל-

מירה בן ארי: לא קשור לחינוך, מליאה, לא כתקציבים שמקבלים. בחינוך הבלתי פורמלי-

הילה גרשמן: חוסן קהילתי, אין תוכניות? למניעת אלכוהול?

יוסי דוד: אבל זה לא בעיה של כסף.

עמיר שקרוב: מירה, אני חושב כי הטון שאת אומרת בדברים, אני לא מכיר את הפרטים, הוא טון של דברים של אירועים מאוד חמורים. ואני חושב כמו שאיך אומרים, הוציאו את המכתב על דברים שנראה לי שהם פחות חמורים, הוציאו לכל הקהילה-

מירה בן ארי: הם לא היו פחות חמורים.

עמיר שקרוב: אני עוד פעם, אני לא יודע מה היה פה אז אני לא יכול להשוות מה יותר מה יותר. שנייה, הוציאו מכתב חריג וזה ושאני עוד כהורה של ילד שנפגע מכל מה שיצא שם. אני לא יודע, מירה, אבל אני שומע פה שדברים מאוד חמורים ואני חושב שכן צריך לצאת מכתב. אם אנחנו רואים כדוגמה, אבל רגע, אני אסיים. מירה, ברשותך, עוד משפט. אני עוד פעם לא יודע, שאני שומע פה, לא אצלנו, כן? שילדים מוצאים סכינים וזה, לפני שבוע שבועיים היה טיול שנתי בברנר, של י"א, של בני נוער, לא יודע מה, אני לא יודע למי, לא יודע איזה מועצה.

מירה בן ארי: גם אצלנו. המכתב יצא, כשאני הייתי עם גלזר, היינו בים המלח בדיוק שם ליד הזה, וקפצנו לבקר, והיינו שם, גלזר נכנס, ואחר כך נכנסתי וזה, רק שבוע אחר כך, כשאנחנו היינו בטקס רבין, גם גלזר וגם אני, מנהל בית הספר לא מצא לנכון... האירוע החמור שהיה.

עמיר שקרוב: זה לא תקין.

מירה בן ארי: יותר לא תקין מזה, לא יכול להיות. אני הוצאתי את מהמכתב שלי, הבטיחו לי שזה לא יקרה יותר, להגיד לך שזה לא יקרה? זה קורה פעם אחרי פעם.

איילת קוך מורדוך: מה? האירוע סמים?

יוסי דוד: אני לא יודע מה קרה.

מירה בן ארי: היו ענייני סמים בטיול י"א.

עמיר שקרוב: הילדים האלה נענשו בצורה חמורה, הם הושעו מכל הפעילויות החברתיות כולל הפעילות בשנה הבאה. הדבר הזה הובא לידי עקירה, אני בטוח שהורים תפסו את הילדים שלהם וניערו אותם. הילדים האלה פתחו תיקים במשטרה גם, לא יודע מה המשמעות של להביא אותם לאורך השנים. אבל פה זה אירוע חמור.

הילה גרשמן: ולילדים האלה פתחו תיק במשטרה?

מירה בן ארי: לא, לא, קיבלנו את המסמך, היה לי את זה לעדכן, זה לא היה אמור להיות יותר מדקה, גלשנו יותר מידי, סליחה. נדרשנו השנה, לאור, תודה נתלי על גביית הארנונה והכנסות, לשלם חצי מיליון שקל להחזיר למדינה ולקרן ארנונה. מה זה אומר? כשגובים הרבה כספים, אנחנו צריכים לשלם. עד היום הגענו לגבייה של 80 אלף שקל, נכון, עד עכשיו?

נתלי זליחה: שנה שעברה זה היה 80,000, אבל כאילו הקרן מדברת על זה שבעצם אם יש הרבה היתרים אז זה מתקדם. אם הוציאו הרבה היתרים.

יוסי דוד: לא, אבל את משלמת את העודפים שצברת יותר משנה קודמת.

נתלי זליחה: נכון, נכון, אבל זה מתקדם עם כמות היתרים. המטרה הייתה להגדיל את הכמות.

יוסי דוד: אז אל תגבי יותר מיסים , תשאירי.

נתלי זליחה: או שנוציא יותר היתרים.

מירה בן ארי: או שנוציא יותר היתרים, אמרנו שאנחנו צריכים להתקדם.

דודי קימלוב: רק שנייה, אנחנו מדברים על עסקים?

יוסי דוד: לא, על הכל.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: כמה צריכים להעביר?

נתלי זליחה: הם מבקשים חמש מאות.

יוסי דוד: חמש מאות אלף?

נתלי זליחה: כן.

יוסי דוד: איציק אמר שאין בעיה, שאפשר לשלם.

נתלי זליחה: אבל אני מנסה לעשות הזה שזה גבייה הרבה מזה, זה חד פעמי. זאת אומרת, כי עשינו פרויקטים כמו עררים ושכרות, חד פעמי.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אבל אנחנו גירעונים, ואין לנו כסף. אז על זה אנחנו נלחם בעניין הזה, חשוב שתכירו ותדעו רק. הרחבת בית עובד, אני רוצה להגיד שהיום הייתה שיחה די סיכום לראות איך אנחנו מוצאים לפועל ומשיקים את בית עובד. מוציאים אותם מתישהו היועצים שלנו, זה לא נסגר סופית, יחד עם זאת הכיוון הוא חיובי. אנחנו צריכים לגשר על עוד מספר, שיש דלתא בעצם בין הוצאות הפיתוח שהמועצה נדרשת לעשות. למגרשי המפתחי רמ"י ואחרים בבעלות פרטית. אני מסבירה באופן כללי, יועמ"שית כאן, תדייקי אותי אם אני טועה. חוקי העזר וההיטלים שדיברנו עליהם בעצם הם חלים על פרטים, יש דרך או לגבות כסף לפיתוח על ידי אוצר לפיתוח או על ידי היטלים. לא משלמים גם וגם, זה או זה או זה. אבל הפרטיים חייבים להיטלים, ולרמ"י יש את הוצאות הפיתוח. וכאן יש לנו איזשהי דלתא שאנחנו צריכים לגשר, ונוציא את הפרויקט רק כשאנחנו נדע שיש לו מימון מלא, ושלא יהיה איזה פיל לבן או שזה לא יושת על כספי משלמי המיסים שלנו. וכרגע עדיין יש פער ואני מקווה שנגשר כדי שנוכל להוציא את זה לפועל. לאחר ההוצאה לפועל, אנחנו נעשה כנס תושבים בבית עובד, אנחנו בקשר כמובן עם הוועד וחברי המליאה וכדומה, להראות איך היישוב, איך פניו ישתנו בעשור הקרוב, גם דרכי הגישה, גם כדי בתקופת הביניים לא לפגוע ביישוב ולראות איך הוא מתקיים. וגם לראות איך אנחנו משפרים את היישוב, ישן מול חדש ומפתחים אותו. אז זה שיח שתכירו.

יוסי דוד: מירה, אי אפשר שאת הפיתוח לתת לקבלן פרטי חיצוני ושלא נצטרך להתעסק עם זה?

מירה בן ארי: בסדר, אנחנו פה צריכים להסכים על הסכום ואז לדבר על זה, לראות אם אנחנו רוצים קבלן, הם רוצים לקבלן.

דודי קימלוב: מי מלווה אותנו בפרויקט הזה מבחינת-

מירה בן ארי: איתי.

דודי קימלוב: לא, מבחינת התחשיב של כל הסכומים של הפיתוח שלא ניפול פה בעניין הזה?

מירה בן ארי: הכל בעלי מקצוע, נתלי, תיקים כאלו כולל אורבני, וחברות-

נתלי זליחה: בעצם מה שאנחנו עושים, כשעושים חוק עזר נעזרים יועצים אחרים, אורבנית שעושים את כל התושבים ביחס ליחידת דיור, כל התחשיבים של הדברים שזה הבסיס בעצם, אחר כך מקבלים את האישור של ג'יגה, חברת ג'יגה ואז בעצם מתחילים לרוץ. מי שמתכלל את האירוע הזה זה איתי צחר ושיתוף פעולה איתי ועם רוני.

דודי קימלוב: על כמה יחידות מדובר?

מירה בן ארי: שם אני חושבת 112.

דודי קימלוב: 112 יחידות? כמה, 15 מהישוב רק?

דובר: 15 מגרשים-

* מדברים ביחד

רמי עזריה: כל הנושא של אספקת מים, ביוב, זה יגיע, יעבור למועצה? או שהם מנהלים?

מירה בן ארי: זה הכול חלק מהפיתוח של היישוב.

עמיר שקרוב: לא, מי אמור להיות ספק למים?

מירה בן ארי: אותו ספק למים שקיים.

עמיר שקרוב: האגודה תספק לו מים?

מירה בן ארי: לא, מה פתאום. כמו כל היישובים החדשים.

עמיר שקרוב: אז בהמשך זה כן חשוב היות ומדובר פה בתשתית מאוד גדולה, כן צריך לבדוק את אגרות הביוב, את ההיטלים. לא, אבל צריך, מירה, זה מה שדיברנו, צריך לבדוק את הספרים כי ההיטלים שאני לא יודע פה בפרוטוקול,

מירה בן ארי: זה בדיוק מהות הדיון, שנייה, שנייה,

רונית עובדיה: זה לא חוקי העזר.

מירה בן ארי: אה, לפיתוח?

עמיר שקרוב: כן.

מירה בן ארי: אז לעניין הפיתוח-

עמיר שקרוב: כי זה חלק בסופו של דבר כשאת הולכת לרמ"י, מי יפתח את זה.

מירה בן ארי: ברור.

עמיר שקרוב: המספרים היום אני לא יודע אם תומכים בעלויות האלה. אין בעיה. האם יש אופציה של שרמ"י-

מירה בן ארי: רגע, רגע,

עמיר שקרוב: סליחה, סליחה.

מירה בן ארי: קודם כל, נקודה טובה ואני אעיר את זה. אני ארשום בפניי ואני אבקש לבדוק אותו, אחד. שתיים, אני חושבת שהוא עשה את זה, הוא הלך על כל הרכיבים ועשה את הכל עם עבודה מעמיקה, אבל אני אבדוק את זה ותודה על ההערה.

רונית עובדיה: בהמשך למה שעמיר אמר, הם בדקו את חוקי העזר שאנחנו גובים, ואנחנו עלינו את זה כבר, אני דיברתי עם אמיר שאנחנו, צריכים גם לעדכן את התחשיבים שמופיעים בכללי המים, אבל זה לא רלוונטי כרגע, אנחנו מטפלים בזה. כבר עלינו על זה, אנחנו כבר יודעים.

עמיר שקרוב: כי הם, שהם, אם את תתני להם היתרים, הם ישלמו לפי התעריף-

רונית עובדיה: אני יודעת, הם ישלמו לפי תאריך בכללי, בשביל זה התקשרתי אליך כשהיית בחו"ל ואמרתי לך דחוף, אני צריכה את עזרתך. כן, זה מטופל, תודה.

דודי קימלוב: מה היתרון בזה שאנחנו עושים את הפיתוח ולא המינהל?

מירה בן ארי: זה או פיתוח או היטלים. הפיתוח קורה או על ידי חברה מפתחת מהמינהל, שמאוד חיכינו לה במשך שנה, שהמינהל אמר לי כל יום מחר זה יוצא, אבל בסוף הוא לא הוציא זכיין. עד היום זה עוד לא קרה, הם אומרים כל הזמן עוד חודש, אז אין להם חברות מפתחות, לכן אנחנו נצטרך להיות עם הכספים שהם נותנים לנו. ולכן אנחנו נהיה בטוחים שהפרויקט הזה ייצא שהוא יהיה מתוכנן מעל הכתב כמו שעושים בבתים ורואים שאין לנו חייבים.

דודי קימלוב: אז מכיוון שהמועצה עושה את זה פעם ראשונה אי פעם, כי זה לא קרה, המועצה, המועצה לא עשתה פיתוח אצלנו אני יודע, בכפר הנגיד למשל, בכפר הנגיד עשו, בגאליה עשו.

מירה בן ארי: בכפר הנגיד וגאליה הם עשו עם המועצה.

דודי קימלוב: ורואים באירוס את המים, כן?

מירה בן ארי: כן.

דודי קימלוב: אז אני אומר יש פה סכנה, יש פה ריסק, יש פה סיכון מסוים. בגלל זה אני רוצה לדעת שאנחנו עושים את זה בצורה מושכלת ונכונה ומקצועית.

מירה בן ארי: יש את הצורה הזאת, או לגבות היטלים מהתושבים שלנו-

דודי קימלוב: שלא ניפול פה, זו הכוונה שלי, סך הכל.

מירה בן ארי: או היטלים או פיתוח. ההיטלים הם הרבה פחות, ממה שאפשר לגבות מהפיתוח כנגד. הבדל הרבה יותר גדול. אם בהיטלים אפשר לגבות, נגיד, 100 שקל, בפיתוח אפשר פי שניים שהם ישלמו. למה? אנחנו מבקשים פיתוח ישן מול חדש, כי יש עוד דברים של דרך שנכנסים שם, עוד תשתיות.

דודי קימלוב: של באיזו רמת פיתוח גם? את יודעת, הכל נגזר.

מירה בן ארי: אנחנו הולכים על המקסימום ולכן עדיין יש פערים ולכן לא חתמנו עם רמ"י, אנחנו בישורת האחרונה, אם היו כאלה פערים היום יש כאלה. עד שלא נדע באופן סופי. לא, זה בערך אומר גם שנוכל להרוויח מסופו של יום, כי המגרשים עוד לא יצאו, אז יכול להיות שגם הפיתוח הזה-

דודי קימלוב: האם כל העלויות, הרי זו אופרציה שלמה להפעיל, שנייה, שנייה, לא שומעים. האם זו אופרציה שלמה להפעיל, גם בתוך המועצה וגם מחוצה לה? זאת אומרת, זה לא פשוט, זו תעסוקה של לא מעט בעלי מקצוע בתוך המועצה. האם התחשיב הזה נלקח בחשבון לטובת הפרויקט הזה? כי אנחנו פה הולכים להשקיע פה לא מעט.

מירה בן ארי: ברור. נותנים תקציב גם לתכנון וגם כמובן למינהלת ולפיתוח שהמינהל מממן וזה לא ממומן מהיטלים, זה בדיוק הפער.

דודי קימלוב: זה יהיה רמזור גם בתכנון? אגב? כי אני יודע שזה מנותק, אני יודע שזה עומד על חוט.

מירה בן ארי: חייב. זה חלק מהעניין.

דובר: איפה זה?

דודי קימלוב: זה במליבו, ההמשך של מליבו.

מירה בן ארי: מול נטי, אבל גם המינהל הם ביקשו את זה, הם הכניסו את זה לקו הכחול של הבפנים. טוב, שיהיה יותר רלוונטי, אנחנו נסביר את כל הדברים. אנחנו מקבלים המון המון פניות-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אבל אם אתם רוצים גם עדכון בעניין הזה, נפגשתי באופן אישי עם השרה בפגישה, היה מאוד נחמד, היה ממש כיף. ישבנו, אכלנו ושתינו, ולמחרת היום קיבלנו תשובה לעניין מחלף האירוס, שבאמת המחלף מתוכנן מאוד יפה, ואנחנו מועצה מאוד עשירה ועל כן אנחנו נעלה את המחלף היוצא, יום למחרת שנפגשנו. עכשיו זה עוד דבר אחר, ככה, אם כבר בענייני התחבורה עסקינן, יש לנו בעיה מאוד גדולה בגוש הצפוני, של כל המפעלים וכדומה, מי מעוין שורק שיוצאים וזרוקים מהיישובים שלנו, הפערים רק הולכים וגדלים. הגשנו בלית ברירה עתירה נגד נת"י, נתיבי ישראל ומשרד התחבורה על פתיחת הכביש למפעל האשפה, הטענה המרכזית שלנו שהעבודות המבוצעות לכאורה לא בהתאם לתב"ע הקיימת והן מנוגדות להיתר. לכאורה, זו הטענה שלנו. ומעבר לזה, הטענה הנוספת הייתה שלא נעשה תיאום עם המועצה, אנחנו יודעים שהעבודות הן רק עבודות תמרור וגישה של כיכרות ולא, וחלקם בכלל טעונות החפר. רונית הגישה את העתירה, בואי רונית, תני לנו סקירה.

יוסי דוד: הפתרון לחסום את השער וזה הכל, שישברו את הראש.

מירה בן ארי: זה החוק.

יוסי דוד: לא זה לא החוק.

מירה בן ארי: אסור לחסום דרך, נתיב ל-

איתן חן: את מי יעצרו? את מי יענישו?

יוסי דוד: את מי שיסגור את השער. כל יום יש משהו אחר שיסגור.

גדי אפק: אתה יודע מי מתלונן?

יוסי דוד: מי?

גדי אפק: התושבים. התושבים של גן שורק מתלוננים שסוגרים את השער.

יוסי דוד: שסוגרים את השער?

גדי אפק: כן. הם פנו למשטרה שיפתחו את השער, התושבים.

שי כהן: כמו שאתה זוכר, השיחה שהייתה, נחמן אחד אמר תסגור את השעה והבחור השני אמר אל תסגור את השער, והוא אמר אני אדאג שכל התושבים-

יוסי דוד: כי גן שורק לא סובלים מזה.

איתן חן: נכון, אבל הם סובלים שהשער סגור ויש להם פקק כתום בדרך לשער, מזה הם סובלים.

גדי אפק: אבל אם הם היו חכמים, הם היו רוצים לצאת, יוצאים דרך בית חנן, ברגע שהם יוצאים את השער, אין פקק דרך בית חנן, אבל אם הוא ממשיך הוא אוכל אותה. אבל הם מדברים על אלה שבאים, לא על אלה שיוצאים.

מירה בן ארי: רונית סקירה, בבקשה.

רונית עובדיה: בעצם הגשנו עתירה וביקשנו שלא יסללו את הכיכר בגלל שהכיכר נמצאת, דרך אגב, במשך הרבה מאוד זמן גם מירה נפגשה עם הנציגים של נתיבי ישראל וגם מסורקות, ניסו להגיד להם שהם סוללים שלא לפי התוואי המאושר והם הכחישו את הכל, וכל הזמן אמרו לנו מה פתאום, מה פתאום, יש לנו אישור, זה לפי התוכנית, אנחנו לא צריכים שום היתרים. וב-16 באוקטובר, הם סוף סוף שלחו לנו את תוכניות הביצוע וראינו חריגה. כי מה הם עשו? הם לקחו, אני לא יודעת אם אתם מכירים פה את התוכניות אבל יש את הכביש שסלול, שהוא לפי תוכנית ישנה, ואחרי זה עשו תוכנית ב/ר/211, זו תוכנית שכבר אושרה לפני כמה שנים, שבעצם מיישרת שם את הכביש. אז התוואי הקיים היום, נמצא בתחום של תוכנית שהתוואי הזה מסומן לביטול, כי מה שנתיבי ישראל צריכה לעשות כבר שנים רבות, לפי התוכניות זה לסלול כביש ישר, ליישר שם את הקטע הזה. מירה פנתה אליהם וביקשה מהם ליישר את הכביש כבר מזמן, ולהרחיב אותו, ולא רק שהם מתמהמהים אם לעשות את זה, עכשיו הם עושים כיכר על התוואי הקיים ואז זה גם לא יאפשר את האישור שלו בהמשך. הגשנו עתירה, בקשה לצו ביניים והשופט נתן להם עד יום ראשון להשיב לבקשה. אנחנו מצלמים שם כל יום את הכביש ואת הכיכר-

מירה בן ארי: עובדים במרץ.

רונית עובדיה: כן, מאז שהם קיבלו את העתירה הם עובדים במרץ.

גדי אפק: איפה הכיכר איזה כיכר?

רונית עובדיה: כי נתנו להם להשיב עד יום ראשון.

עמיר שקרוב: מתקן ההתפלה החדש,

גדי אפק: אה, נכון.

רונית עובדיה: אנחנו מקווים, זו שערורייה, כן? אנחנו מקווים שבית המשפט יעצור את זה כי על פניו ברור שהם בעצם מרחו אותנו כל הזמן ושהם יודעים שזה לא בסדר אבל לא היה להם נוח לקדם תוכנית כי הם עושים את זה מהר מהר בשביל לייצר כביש יציאה שם מהכורכר.

דודי קימלוב: הם ייסעו על הכביש שלנו עם ה-800 משאיות.

יוסי דוד: ברור.

מירה בן ארי: 800 משאיות יסעו על הכביש ממתקן האשפה וההתפלה ותחנת הכוח. עם משאיות זבל ועם זה, הם ייכנסו לתוך היישובים שלנו.

דודי קימלוב: איתן, עד שלא יהיה מחלף בכביש 4 שם, זה לא ייגמר.

* מדברים ביחד

איתן חן: אסון, הולכים להיהרג שם לפחות 2 אנשים כל שנה, מהנושא הזה.

דודי קימלוב: מאיפה הם יצאו? מה הפתרון? תגיד לי מאיפה הם יצאו אלא אם כן יהיה מחליף. מאיפה הם יצאו אלא אם כן יהיה מחליף? אתם מוכנים לקבל פסולת אבל אתם לא יכולים לקבל פסולת. אף פקיד במדינה לא יגיד את זה.

מירה בן ארי: תסתדרו בוועדה. ביחד היינו עם רונית, האם נשאל וגם נטלי, האם לקחו בחשבון את העניין התחבורתי הם מנעו? לא. מתקן אסטרטגי במדינת ישראל שמוערך במיליארד, ולא לקחו בחשבון-

* מדברים ביחד

איתן חן: המועצה לא הייתה, אבל הקיבוץ התנגד התנגדות מאוד מנומקת עם מהנדס תנועה ואמר בדיוק עד כמה משאיות אתה מוסיף וכמה הרוגים אתה מוסיף.

דודי קימלוב: למה אתה לא מצפה ממשרד הביטחון לעניין הזה? בסיס, למה? למה?

מירה בן ארי: בכל התכתבות שלי בשנה האחרונה למשרדי התחבורה והמוסדות התיכנון, הכל היה על זה, לא מתייחסים לזה.

דודי קימלוב: יש שם בסיס, מה זאת אומרת?

מירה בן ארי: לא מתייחסים, עד שלא מגישים עתירה לא מתייחסים לצו.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: מירה, יש פתרון, בכלל? נראה לי שכל מה שתעשי שם, יישאר ככה, זה לא יעשה כלום, שום דבר.

מירה בן ארי: ממש לא, ממש לא.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: טוב, אם מישהו באמת רוצה לשמוע על הפתרון, כתבתי, אמרתי, ומתן גם כן יחזור. מעוין שורק. למעוין שורק יש דרך אחרת לכיוון ראשון שהיא גם המתקנים וגם מהמעוין השורק, היא הייתה אמורה להיפתח ברגע שיש 70 אחוז אכלוס, אנחנו טוענים שיש, עבר כי זה האכלוס הזה, גם כאן יש משא ומתן-

גדי אפק: אם זה מה שקורה ב-70 אחוז מה יקרה ב-100?

מירה בן ארי: ולכן היה צריך להיות, להיפתח כביש, פה לא נפתח, אם היה נפתח, זה היה שונה לגמרי, וזה מעבר אחד לכיוון ראשון.

איתן חן: אבל הוא לא יעשה את זה כי אז הוא יתקע את הכיכרות. הוא יודע מה יקרה עם הוא יעשה את זה.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: ולכן, ההליך שאנחנו הבנו, גם שערים זה לא פתרון. קודם כל, השער ממוקם לא כולו ברשות שלנו, ונדרשנו גם לוועדת תמרור ברשות אחרת לעשות, ושם אפשר לסגור רק בשעות הרלוונטיות בין עשר בלילה לשש בבוקר. לא יהיה פתרון. אחרת זה הכל, אי אפשר ומה שזה, כל עתירה שתהיה, צריך לפתוח, זה לא הפתרון וכשנכנסת שיירה אחת, כולם עוברים, זה לא הפתרון. הפתרון כן מבחינת תמרור ולכן אנחנו פנינו לוועדת התמרור הארצי, במשרד התחבורה בנת"י כדי לעשות איסור כניסה ליישובים בשעות מסוימות בשעות העומס, זה מה שהולך להיות כרגע בתקופת ביניים. עד שיעשו מחליפים ויבדקו וינסו, שאני מבינה אחרי שנה כבר שזה לא יקרה, זה לא משהו בזה, וצריכים לשמור על התושבים, זה פשוט.

דודי קימלוב: זה בסדר, אבל זה לא פתרון לפלמ"חים, שפלמ"חים יתקעו שם בפקק, חבל על הזמן.

יוסי דוד: אבל מה הפתרון שם? דרך חקלאית? שמעתי על הדבר הזה, אפשר להגדיר את זה כדרך חקלאית ואז אסור שרכב יכנס לשם?

מירה בן ארי: תשאל את ...

יוסי דוד: אני שאלתי.

עופר אלכסנדר: יוסי, רכב אחד נכנס אחריו עוד 20 רכבים.

יוסי דוד: לא, לא, לזה הכוונה. כל מי שנכנס לשם, הוא יחטוף דוח אם הוא לא נכנס בדרך שהיא אסורה. זה מה שצריך להיות.

מירה בן ארי: אתה יודע כמה פעמים אנחנו רצינו לקחת שוטר בשכר גם לפלמ"חים, וגם כמה פעמים אנחנו מבקשים ששוטר יבוא לדברים הרבה יותר חשובים, אבל אף אחד לא מגיע ממשטרת ישראל.

יוסי דוד: אם תשלמי להם, הם יבואו.

מירה בן ארי: בתשלום ביקשנו.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: ומה יהיה כשיקימו את הבית סוהר? מה יקימו? מה יעשו? כשיקימו את הבית סוהר, אז מה יהיה?

מירה בן ארי: מי אמר שיקימו את הבית סוהר? סתם, זה היה איזה משהו בין הביקור הממשלתי, היה, לא? מה, נכון? הכל תוכניות מאושרות מלפני שנים, בואו, לא מגלים את ההיסטוריה. עד שזה יהיה. אני חושבת שאנחנו קצת עם סדר היום, אלא אם כן-

תומר קרטנשטיין: מירה, נגעת בנושא של הצומת של האירוס, אמרת שהשרה אמרה שהמועצה תממן.

מירה בן ארי: נכון.

תומר קרטנשטיין: איפה זה עומד?

מירה בן ארי: באותו מקום.

תומר קרטנשטיין: שזה אומר?

גדי אפק: שתמשיך לעשות פרסות. תמשיך לעשות בפרסות.

מירה בן ארי: אנחנו כמובן לא נקבל את זה ויש לנו עוד חודש, עוד שבועיים, אישרתי עם מנכ"ל המשרד ועם הצוות המקצועי שלו יחד עם נת"י, דבר שאנחנו לא מוכנים לקבל ואנחנו מבקשים שיהיה תקצוב, והמועצה לא צריכה לתקצב. אם אנחנו גם צריכים לתקן אז אנחנו גם יכולים לסגור את הכביש.

יוסי דוד: עופר, אין אצלכם מישהו, חברי מרכז ליכוד?

עופר אלכסנדר: זה תומר. תומר.

תומר קרטנשטיין: אני לא מכיר, באמת. אני לא מכיר.

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: אז מירה, אז בעוד שבועיים תהיה פגישה בשאיפה שאולי יקדם איזשהו משהו. ובמידה וזה לא, לא מתקדם, נמשיך לעשות פרסות. השאלה, במידה וזה לא יתקדם.

מירה בן ארי: נעלה את זה לדיון כאן.

גדי אפק: מה העלות של דבר כזה?

מירה בן ארי: עשרה מיליון.

גדי אפק: עשרה מיליון?

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: מי שילם את הצמתים של היישובים האחרים?

איתן חן: אתה רוצה, אז בוא נעשה מחלף בפלמ"חים, נפתור את הבעיה.

תומר קרטנשטיין: מי תקצב את ביאליק וכפר הנגיד?

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: הנגיד היה בתקציב. תקציב שאני ראיתי שקיבלתי את זה, היה כסף.

דובר: היה 2 מיליון של תב"רים.

* מדברים ביחד

[ 3 ] אישרור חוזר לפתיחת תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000 ש"ח

מירה בן ארי: חבר'ה יש לנו הוספה לסדר יום - אישור פתיחת תב"ר, 100,000 שקל למלגות. זה לא נקלט בתמלול של הפרוטוקול הקודם אז אני רוצה לאשרר את זה, נא אישורכם מחדש, אישור מילגות שאושר. הנה זה לפרוטוקול, רק לראות שזה יהיה אישור ועדת מלגות תשפ''ו, מה שלא נקלט בפעם הקודמת, כרגע מאושרר, כבר יצא לדרך, תודה גוסטבו ולכל חברי הוועדה שלקחו חלק.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000.

[ 5 ] דוח רבעוני לשנת 2025 (רבעון 2)

מירה בן ארי: באופן כללי, אנחנו רוצים להגיד, הצגנו את זה בהנהלה על הדוח הרבעוני, אנחנו, לא, בחציון, סליחה. בחציון אנחנו עומדים בדיוק בתחזית, עשינו טיפה קצת זה, אבל עובדים לגמרי. כן, את לא חייבת להגיד לי את הסכום, אבל בסדר, יש גם בולגרים שלא יגידו את זה.

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: אתם הכרתם כל השנים שהציגו לכם רואה חשבון דוידוב, החלפנו את רואה חשבון דוידוב, יש לנו חברה-

דודי קימלוב: נתלי, לא שומעים אותך.

נתלי זליחה: בעצם כל השנים היה איתכם את רואה חשבון דוידוב שהציג לכם את הדוחות. כרגע החלפנו בתהליך אחד את דוידוב והכנסנו את חברת בר ניר, הם בין הכי חזקים בשוק. ג'ולי היא רואת חשבון מטעם המשרד, שמלווה אותנו והדוחות הכספיים שלנו מגישים בעצם למשרד הפנים. אני אקדים ואומר שהדוח כבר עבר אישור של משרד הפנים, את המבקרת, את רואה החשבון שם והכל תקין. ככה על רגל אחת. אני כן אגיד שסגרנו ביתרה 1.351 מיליון שקל.

מירה בן ארי: מה ביקשנו ממך?

נתלי זליחה: זה נובע מהגדלת הכנסות בארנונה. זאת אומרת, אתה אמרת שקיבלנו אישורים חריגים. זה לא קשור לאישורים חריגים, כי האישורים חריגים כבר נלקחו בחשבון כשעשינו את התקציב. אוקיי? את התשואות לישובים האחרים כבר קיבלנו לפני התקציב של 25'. לקחנו את זה בחשבון, לקחנו את התוספת של טייס אוטומטי, לקחנו הכול ועדיין גבינו הרבה מעבר לתקציב אחרי כל התוספות.

דודי קימלוב: מה זה, חובות אבודים חלק או שהצלחתם לגבות?

נתלי זליחה: חובות אבודים-

דודי קימלוב: לא לא, אני מדבר על קטע של בעלי חוב?

נתלי זליחה: כן, לא רק בעלי חוב, שנייה. יש מה שנקרא השגות עררים. זה בעצם נישום שמלין על השומה שלו. וזה היה קצת תקוע ולא היו ועדות, כרגע שחררנו את הוועדות, קיבלנו הרבה צוותים, במקום חברת פופיקס, משרד הביטחון עוד קצת הגדלנו, ועשינו מעבר להשגות בעררים, עשינו גם הגדלות שומה. זאת אומרת שלקחנו לצורך העניין, נגיד לדוגמה עדיין לא ראית כסף, אבל את מתחם בזק, כבר ראינו את הכסף שעשינו שם, הגדלת שומה. כל מיני נכסים שככה נעצנו מבטים בנכסים האלה ועשינו הגדלת מחיר.

איתן חן: עד כמה מחלקים?

נתלי זליחה: אז בעצם הייתה הגדלת שומה-

איתן חן: כמה מחלקים?

יוסי דוד: לציבור, מה זאת אומרת?

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: גם ההוצאות גדלו מעבר למה שתקצבנו אבל לא על אותו משקל.

רמי עזריה: נטו ברוטו כמה נשאר ביד?

נתלי זליחה: 1.351 מיליון, ההוצאות גדלו מעבר לתקציב ב-24 אחוז והינו הוצאות גדלו מעבר לזה ב-19 אחוז בעצם,

רמי עזריה: 4%?

נתלי זליחה: בכסף אני אגיד לך? הכנסות 39,883 והוצאות 38,532. אז לפחות זה 1,351,000.

יוסי דוד: אם לא היה לך 24 אחוז, מאיפה היית מקבלת את ה-19 אחוז?

מירה בן ארי: מהקרנות.

נתלי זליחה: קרן עודפי ארנונה, נכון. קרן עודפי ארנונה, זה בעצם, נגיד גם עכשיו-

יוסי דוד: לא עודפי, חוסר ארנונה.

נתלי זליחה: לא, אני אסביר לך. כל שנה שאתה סוגר, שנייה, אני אסביר-

מירה בן ארי: שואפים לגירעון וככה הם יכולים לקבל את זה.

נתלי זליחה: אני אסביר לך. רגע, אני אסביר לך. כל שנה שאתה סוגר את המאזן בעודף, אתה מעביר את זה לקרן ייעודית שנקראת קרן לפי ארנונה. הקרן הזאת יכולה לשמש אותך לכל מה שאתה רוצה-

יוסי דוד: יש לך עכשיו עודפים.

נתלי זליחה: נכון. גם השנה אנחנו ניקח את העודפים, לא נבזבז אותם, אנחנו נעביר אותם לקרן עודפי הארנונה.

יוסי דוד: זאת אומרת כשאת מבזבזת כסף, כמה יש לך עודפים, אם אפשר לחרוג, או אי אפשר לחרוג.

נתלי זליחה: נכון. הקרן לפי הארנונה זה סוג של פיקדון כמו שיש לך בעובר ושב, יש לך עובר ושב ויש לך פיקדון, פיקדון שאתה יכול תמיד לקחת ממנו כסף. ויש הרבה, הרי רוב הקרנות אתה לא יכול באמת לקחת.

יוסי דוד: כמה יש לך שם בקרנות של העודפים?

נתלי זליחה: של הקרן לפי ארנונה?

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: סביבות ה-4 מיליון, אבל מדויק, אני צריכה להוציא. כן, בסך הכל 22 של כל הקרנות, אבל זה בערך 4 מיליון קרן בארנונה. אבל עכשיו אני אכניס עוד הרבה, ובסוף שנה אני מוסיפה. אנחנו נסגור את השנה בעודף.

מירה בן ארי: הבנתי. יאללה, נושא הבא.

[ 6 ] האצלת סמכויות

אילן רפאלי: נושא הבא זה נושא של חלוקת סמכויות לוועדים. בעצם יש פה את המסמך שקיבלתם אותו, אפשר לעבור שורה שורה, אבל מה שבעצם, מה שבעצם באנו ועשינו פה זה בעצם, אני אפרט את כל הנושאים שתמיד היו אפורים, שלא היה ברור, אם המועצה אחראית או היישוב אחראי והכל כרגע מפורט בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות.

עמיר שקרוב: רגע, היישובים קיבלו את זה? ראשי הוועדים?

אילן רפאלי: צריכים לאשר. צריכים לדבר על השורות.

דובר: אני עברתי על השינוי שם.

אילן רפאלי: כן כן,

גדי אפק: איפה הבעיות האפורות כאילו נקרא, איפה הדברים האפורים מה שנקרא.

אילן רפאלי: יש פה הרבה דברים אפורים, אני אעבור אתכם, אני אעבור על רוב הדברים, בסדר? קודם כל מבחינת חינוך במועצה, מה שקשור לחינוך במועצה יחד עם הלימודים למעונות, בית ספר וכדומה. כל אישור בטיחות בתחילת שנת הלימודים, אני מביא את החלטות המועצה. יש פה כמה אישורים קטנים שבמלא, האישורים מתקיימים על ידי הבסיס עצמו, על אספקת המזון של הגני ילדים בקיבוץ, פעילה, זה התנדבות היישוב, יש קומה בקיצור שאתה ...זה בעצם היישובים. כל מה שקשור לחינוך משלים, יש פה חוגי תרבות וספורט שהמועצה מביאה, ויש את האירועי תרבות שגם קשורים מבצעים שזה חלק מהתקציב השוטף שתיכף יצא לפה מבחינתנו בזמן הבא. זאת אומרת שהתושבים קיבלו תקציב, הם קיבלו תרבות מקומית. כל מה שקשור לביטחון, המועצה כמובן מספקת את הדברים פה שיש לנו כמובן אבטחה מקומית בגאליה וכדומה עושים לעצמם, יש פה באמת את הפירוט. רק חשוב להבהיר לגבי המקלטים, חשוב להגיד את זה, על פניו, המועצה אחראית על אחזקת המקלטים, מצד שני, המועצה לא יכולה לקחת על זה אחריות מלאה אלא אם כן מה שנקרא דבר אחר בהסכם שימוש למועצה. יש לנו מורכבות עם הסוגייה הזאת, אנחנו רוצים לתחזק, רוצים לעשות ויש לנו עוד דברים שצריך לעשות.

דובר: מה גם תחזוקה.

אילן רפאלי: שזה לא אצלנו, כל עוד זה לא באחריות המועצה, בשימוש, ומשכירים את זה פה ונותנים את זה לפעילות כזו או אחרת, אם יש שני נזקים אחר כך-

דובר: אילן, מה אם לדאוג, למשל שיהיה חשמל במקלטים בבית חנן? המקלטים לא מושכרים, לא כלום, פשוט אין חשמל.

מירה בן ארי: יש, מקלט זה מקלט.

אילן רפאלי: זה איכות המועצה ויש מקומות שרצו להגיד-

דובר: אין לנו, אין לנו חשמל במקלט.

אילן רפאלי: יש מקומות שעשינו בפתרונות במסגרת המלחמה, שמנו פתרונות סולריים שיכולים לעשות-

* מדברים ביחד

גדי אפק: השאלה מי אחראי על התחזוקה האלמנטרית, חשמל, מים, דברים פשוטים. יש תב"ר מאושר, את יכולה לתת כסף.

מירה בן ארי: תקשיבו רגע, תקשיבו, באופן כללי לפני שניכנס לרזולוציה. בכל דבר שאומרים למה המועצה לא לוקחת. אנחנו לא מעלים מיסים, אנחנו גובים הכי פחות ארנונה במדינת ישראל וקיבלנו הערה על זה. המשחק הוא סכום אפס, או שמעלים ארנונה ונותנים את כל השירותים או שלא ומנסים לחיות עם זה. תחליטו. זו החלטה, כאילו, אי אפשר להגיד הכול צריך לעשות. אם היום נצטרך לטפל בכל המתקנים שבגני השעשועים של המועצה, בחשמל בכל המקלטים, בגינון, לא יהיה חינוך, לא יהיו לנו אוטובוסים צהובים ונצטרך, לא יהיה. הדברים הם מאוד ברורים וצריכים להיעשות בשום שכל, איפה ומה. כאן אנחנו מנסים לדייק. קודם כל, זה סדר עדיפות של מדיניות, מדיניות.

* מדברים ביחד

גדי אפק: מירה, אבל זה גם כסף קטן יחסית, מירה, אבל מירה, היה תב"ר על המקלטים והוועדים שסידרו את המקלטים אנחנו בנטעים, עשינו מפתח מיוחד שדרך הטלפון אתה יכול לתת מתקשר והדלת נפתחת ואז זה לא פתוח כי השארנו את זה פתוח. באו תאילנדים, גרו שם, הסריחו את המקום, הרסו לנו את המקלט.

שי כהן: אבל אי אפשר כל דבר, אי אפשר כל דבר-

גדי אפק: אני אומר המקלט נבנה בשנות ה-60.

שי כהן: תביא דברים חשמלאי.

* מדברים ביחד

גדי אפק: תראו, הוועד המקומי גם פה גם פה גובים כספים ביישובים ועם הכסף הזה גם צריך לעשות דברים. אני אומר לך בתור זה, כל דבר של היישובים הם באים למועצה.

שי כהן: גדי, יש בעיה חוקית, לא בגלל זה.

גדי אפק: לא, לא, מדבר אתך על זה. אני לא מדבר אתך על זה אלא בכלל בגדול, חושבים אנשים, אנשים משלמים גרוש וחצי ארנונה אצלנו במושבים, כי אני אומר לך, אח שלי גר בראשון לציון, יש לו בית בדיוק כמו של קופי. הוא משלם ארנונה פי שתיים ממני. אז אם באים ומבקשים דברים, אין בעיה, השאלה מאיפה מביאים את הכסף הזה.

שי כהן: גדי, אין ויכוח, אני רק אומר

גדי אפק: לא, אני לא מדבר על המקלטים. אני מדבר איתך בגדול. אני כל יום כנציג מליאה, מקבל רשימות, אנשים באים ומשלמים, אני משלם מהארנונה, אני משלם מס, מגיע לי, מגיע לי. צריך להגיד לאנשים, נכון מגיע לך, אבל יש ועד. אתה רוצה? אין בעיה, הכסף הזה צריך לבוא מאיזה שהוא מקום.

רמי עזריה: גדי, זה לא שאלה של הכסף, השאלה מבחינת מדינת ישראל. מי אחראי על תחזוקת המקלטים? המועצה?

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: מי אחראי מטעם מדינת ישראל על נגישות? מדינת ישראל, איזה תקציב קיבלנו? מי אחראי על הביטחון מטעם מדינת ישראל? כמה שקלים העבירו למועצה שלנו עבור ביטחון לכל מה שעשינו ורישתנו, כולל שיפוץ מקלטים, אפס. זה על חשבוננו, משלמי המיסים, במקום חינוך, במקום רווחה ובמקום תשתיות.

שי כהן: צריך לחשוב על מה אנחנו רוצים להשקיע את הכסף ועל מה לא.

יוסי ג'יברי: אני חושב שהמועצה עשתה רבות במקלטים בזמן ה-12 יום. שיפרה את החשמל, שיפרה הרבה תשתיות במקלט. אני רואה את זה כאחריות שלנו היישובים לתחזק את זה. רק אני אומר עכשיו אני חייב להשאיר את מקלטים פתוחים, כל שלושה חודשים מוריד לשם נער לנקות.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: היה מבצע מאוד יפה של המועצה ועשיתם באמת עם הסולארי וכל הסיפור הזה של החשמל והכל והיה יישור קו. תחזוקה, אם מחר יש נזק אנחנו צריכים, לשאת זאת אומרת האחריות שלנו שיכנסו, סתם אני אומר, האחריות היא שלנו שהתחזוקה, אלא אם כן זה משהו אקוטי שאפשר לפנות למועצה.

דובר: המועצה צריכה לטפל בגדול, לא להיכנס עכשיו לפרטים.

אילן רפאלי: סכ"ה מבחינת הרווחה ושירותי דת, אין פה דברים מהותיים. מבחינת הגינון, חשוב להגיד כמובן שהחזקת שטחי היישוב ומקומות היישובים וזה גם קיבלת תקציב שוטף. יש פה הבהרה שחשוב לציין אותה כי היא כל השטחים הציבוריים, המועצה, תראו, לא לקחה קבלן גינון בשביל 2.5 מטר שיש לנו וכל מיני שטחים ציבוריים שקובעים יישובים ואנחנו לא עכשיו, עוד פעם, דיברה קודם מירה על תקציבים, ארנונה, אנחנו לא נעמיס את זה, נוכל לקחת את זה עכשיו ולהוציא את זה למכרז גינון ולבזבז את זה לכספי המיסים. אז במקומות שיש למשל הדרך הזאת שנמצאת מה שנקרא אחרי שער הצהוב לכיוון נטעים, יבחרו את השינויים.

מירה בן ארי: יש הבדלים בין השער לבין הסטטוטוריקה שיוצאים עוד עשרה מטר. כאן יש עוד זה, בין הפארק לזה עוד מעבר, כל מיני קטעים. אז אומרים לנו זה שת"פ של המועצה, או זה שטח מחוץ ליישוב. אז בשביל העשרה מטרים, אפשר להתקשר עם גנן ולעשות להם-

אילן רפאלי: אני לא מוכן לזה, נתנו כסף מהתקציב ליישובים, אל תתקעו כרגע את המועצה לעוד איזה 20 מטר שצריך לגזום.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: יש פה יש פה התקשרויות והמועצה מעבירה את זה למוקד יערות, מי שבסוף יעשה פקיד יערות מאשר קליטה עם זה שוב כי מי שעושה את זה זה קבלן גינון. אבל עוד פעם, אני לא רוצה להיכנס לכל דבר, אבל עוד פעם, הייתה פה, עשינו פה עבודה מאוד

דובר: איך אישורי הקליטה שלהם נמצאים באישור שקשורים למועצה?

* מדברים ביחד

דובר: לא, אל תעשה את זה איתן, הכל עץ ומוספר וזה, עזוב. עזוב.

דובר 2: אילן, אבל עד כה, גם אצלנו בגאליה, מי שהיה פונה זה היה המזכיר לפקיד הירוק, הוא היה מקבל ישירות אישור.

מירה בן ארי: מעולה, אז הכל טוב.

יוסי דוד: אילן תעשה גם וגם, בדיוק. אם אתה תפנה למועצה, אז תעזרו לו, אם לא הוא יעשה את זה.

אילן רפאלי: כל מה שקשור למתקני משחק ומתקני הספורט. נושא קצת כואב, גדול מאוד ובעייתי. המועצה לוקחת אחריות על הנושא של הבדיקות הבטיחותיות, יש בדיקות בטיחות שנעשית כל חודש במתקני משחק, בסדר? כל חודש, בחודש. ויש אחזקה שוטפת שהמועצה משלמת אם יש שטחים משהו בגדול. רגע, אני רוצה לסיים. יש גם בדיקות שנתיות של מכון התקנים שאנחנו עושים והמועצה מובילה על זה. יש נושא שהוא בפער שנקרא מגרשים משחק, שגיליתי שהוא לא יודע, כל אחד עשה את זה בעצמו, חלק לא עשו שנים, אני אומר שבדקתי ויש מקומות שלא עשו שנים. נופל שער על ילד ומה לעשות צריך לטפל.

גדי אפק: כל הכבוד, היו פה מגרש משחקים שלנו ויש פתק מתי בדיקה אחורה, מתי בדיקה הבאה, זה לא היה.

אילן רפאלי: נכון, אז אנחנו עושים את זה כרגע. גם עניין של משחק-

שי כהן: רציתי לשאול אם אתה מוודא מידי פעם בודק שהם באמת יורדים מהאוטו, כי אני מהבדיקה, פעם אחרונה שהייתי של גן המשחקים שנמצא מול הבית שלי, ראיתי שהבודקים אפילו לא טרחו לרדת מהאוטו.

אילן רפאלי: אני לא יודע להגיד לך-

שי כהן: אני רק אומר לך זה, אני שואל אם אתה-

אילן רפאלי: קודם כל, מיניתי ועד תקין, עכשיו שניקח את הדבר הזה, זה משהו שכמו שאמרתי לפני כן נפל בין הכיסאות, יש לי מישהו ששם מפקח על הדבר הזה, אז כן, אני גם מקבל כל חודש דוח על כל הגינות שניקו בהן ומה ניקו ומה הכל.

שי כהן: מה שאתה אומר, שבכל גינה כל חודש מבקרים?

אילן רפאלי: כן, וגם בהם מתקני כדורסל, סלים, זה הכול.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: גם מתקני כושר. מתקני כושר גם אף אחד לא בדק במועצה, עוד לא בדקו, אז גם זה נכנס כרגע.

איילת קוך מורדוך: אז זה נבדק אחד לשנה?

אילן רפאלי: אני אסביר, מתקני כושר, מתקני משחק, יש בדיקה שנתית-

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אבל יש פה כמה נקודות שחשוב להגיד על אותם, אם יש ונדליזם זה פחות היישוב. אם יש פה אחזקה שוטפת של משהו שטחי וכדומה אין בעיה, אבל אם יש משהו שמחייב להחליף את המתקן בשלמותו, עוד פעם, עזוב פה נחזור למה שמירה אמרה קודם, אפשר להעלות זה, אפשר לעשות, אני לא, המועצה לא יכולה עכשיו לשלם עכשיו עשרת אלפים שקל על מתקן כושר שהשביתו אותו. אנחנו לא נוכל לשלם את זה, לכן זה חשבון האישור, חשבון התקציב.

יוסי דוד: יש ליישוב גם תקציבים לטובת הדברים האלה, בסדר.

מירה בן ארי: הם יכולים לעשות מה שהם רוצים בתקציב שלהם.

יוסי דוד: לא, אבל אם יש מתקן, אילן, אתה יודע למשל, שהשרשרת עומדת להיקרע-

אילן רפאלי: אנחנו מתקנים. חלק מהביקורת החודשית הם גם בודקים וגם מתקנים.

איילת קוך מורדוך: הייתה רוח, רשת צל, נקרעה.

אילן רפאלי: איזה רשת?

איילת קוך מורדוך: הרשתות במגרש משחקים. הצללה.

יוסי דוד: כמו שעשית בבית ספר.

מירה בן ארי: זה עולה 300 אלף שקל, אי אפשר לשים.

איילת קוך מורדוך: אבל אי אפשר להשית אז זה על היישוב.

מירה בן ארי: אז מה נעשה?

איילת קוך מורדוך: אז אני שואלת.

דובר: עד היום היישובים-

איילת קוך מורדוך: לא, לא, לא, היישובים לא. חד משמעית המועצה.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: מירה, איפה הפטיש?

מירה בן ארי: הבטחתי שאני לא אשתמש בו.

דודי קימלוב: תביאי אותו אליי.

מירה בן ארי: התשובה היא מאוד מאוד פשוטה, הכל מתחיל ונגמר בתקציב. אנחנו כמועצה מחויבים על הבטיחות והביטחון, ולכן כחלק מהבטיחות לא נשאיר מתקן אם הוא מסוכן לציבור שאומרים לנו בדוח להוריד. קודם כל מורידים, או מפסיקים את השימוש. אם אפשר לתקן וזה חלק בבלאי שאפשר, אם זה משהו שזה או שזה לא בטיחותי, זה לא עניין של בטיחות אלא של בלאי של כמו שאמרת, סככה וכדומה, זה עניין של האישור פה לחכות לסדר העדיפות של התקצוב שיהיה לו באישור בתב"רים או בכל דבר אחר בפיתוח. והיישוב יכול לעשות, לדוגמה, גם בכפר הנגיד, שביקשו לעשות חורשה בתקציב של 300 אלף שקל, במקום זה יכלו לעשות מלא-

איילת קוך מורדוך: חורשה? לא, לא, לא, 60 אלף שקל.

מירה בן ארי: הוא אושר ב-300 אלף שקל. כל התב"ר השנתי הלך לחורשה. אז כל אחד מה ש-

איילת קוך מורדוך: לא, לא, זה לא מדויק לחלוטין. סביב ה-60 אלף שקל, על כל הניקוי של האירוע הזה, נכון? זה מוזנח במשך שנים-

מירה בן ארי: בסדר, אז יש תקציב לאישור, הוא צריך להחליט איך הוא עושה את זה.

איציק מידן: העניין הוא כזה, העניין שכל מתקנים האלה שנמצאים בגני המשחקים של הילדים יש להם אורך חיים כלשהם, ולכן אני חושב שמן הראוי, זה שאנחנו ניתן את הדעת על תקציב רב שנתי, ונניח אם זה אורך חיים של 5-10 שנים, שזה ייכנס לאישור תקציב ויצטבר שתהיה מוגבל לנושא הזה בעוד 5-10 שנים-

מירה בן ארי: כמה תב''ר אפשר לפתוח כל יום?

איציק מידן: זה לא משנה.

מירה בן ארי: שנייה, ולא לעשות חיובי, כל מקרה לגופו. אם אנחנו אומרים ליישוב יש 100 שקל, הוא יחליט אם הוא רוצה שזה ילך לכביש, לחורשה, זה יהיה על חשבון משהו.

איילת קוך מורדוך: או שזה על חשבון האיכות של, ואני בעד, אם אנחנו רוצים להיות גם שירותיים לתושב וגם לדאוג לבטיחות, אז אני חושבת שזה צריך להישאר באחריות המועצה.

מירה בן ארי: כמה את חושבת שצריכים להקצות לתב"ר כזה, ולשים את זה, אתם תחליטו.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אני אומרת לכם, גן שעשועים, על 10 מטר רבוע, שילמנו חצי מיליון שקל.

איילת קוך מורדוך: את מדברת על גן חדש.

מירה בן ארי: לא, החלפנו את הגומי, כי זה מכון התקנים קבע.

איילת קוך מורדוך: כמה זה עלה?

מירה בן ארי: כמעט חצי מיליון שקל, נכון? נתלי? כמה עלה לנו הגן השעשועים כאן רק על הרצפה? רק על הרצפה, רק על הרצפה, רק על הגומי ל-10 מטר רבוע, כמה אתם רוצים להשקיע בכל יישוב?

איילת קוך מורדוך: מירה, אני מבינה שיוצא דוח בכל היישובים אז אפשר לארגן את המשאבים ולהחליט שעושים איזשהו פרויקט סביב הדבר הזה גם כן. אני לא חושבת שזה נכון להשית את זה על היישובים.

מירה בן ארי: אין בעיה-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: שוב, זו השאלה שלנו להחליט, כמה משאבים-

איילת קוך מורדוך: אנחנו מפילים יותר מידי על היישובים, ואני לא בטוחה שהם יכולים להתמודד עם זה.

מירה בן ארי: ואני לא בטוחה שהמועצה יכולה להתמודד עם זה.

איילת קוך מורדוך: אני לאור העובדה, שאני שומעת שלמועצה יש כסף, יש לנו תב"רים בואו נעשה את זה.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אתה רוצה אחזקה שוטפת?

איילת קוך מורדוך: אמת.

אילן רפאלי: זה לא 5 שנים,

איילת קוך מורדוך: אני רוצה להשאיר את זה בתחזוקה שלו, נכון, אז התחזוקה השוטפת, עובדה שזה עובד, ולכן אני אומרת, כל האירוע הזה צריך להיות באחריות המועצה.

אילן רפאלי: זה הרבה כסף.

מירה בן ארי: אתם יודעים כמה עולה התחזוקה הזו? אתם יודעים כמה שילמנו? מאות אלפי שקלים-

איילת קוך מורדוך: אבל זה קשור גם לבטיחות, נכון?

מירה בן ארי: אבל זה לא היה קיים עד היום.

יוסי דוד: מירה, אני חושב שאנחנו צריכים לא לשים עין על היתרות שיש לנו במועצה של כספים, אם יש בואו נתחיל לבזבז, זה לא נכון. אנחנו צריכים לשמור גם, לרגעים קשים, לתקופות קשות ולא אם יש, בואו נעשה עוד מתקן-

איילת קוך מורדוך: אבל לא בזבזנו.

יוסי דוד: לא אבל יש,-

איילת קוך מורדוך: אנחנו מדברים עכשיו ברמה העקרונית.

יוסי דוד: אני אומר עכשיו גם מהמקום שלי-

מירה בן ארי: תגידו כמה אתם רוצים ויחליטו-

יוסי דוד: לא נכון, לא נכון. מירה זה לא נכון.

עופר אלכסנדר: לא, אני חושב שהוויכוח התחיל מהיריעה של הכיסוי, שגם לה יש אורך חיים.

מירה בן ארי: לא, זה לא משנה, על כל דבר, על כל פרט, על זה, על המקלט, על הכול, על כל דבר. אי אפשר דין אחד להגיד אוקיי, באחריות המועצה לעשות כי זה צ'ק פתוח. אפשר להגיד לכל יישוב יהיה סכום, או שאנחנו עושים רוחב לכל היישובים באופן שווה, אבל הסכום יהיה מאוד מזערי, להערכתי, ולא ייעשה כי גן שעשועים 1 להחליף אותו, רק רצפה, יעלה בסביבות 300-400 אלף שקל.

איילת קוך מורדוך: יפה, בסדר, אז אמרנו, אתה הולך על תב"ר. מקובל עלי, נעלם מתקן אחד, הושבתה נדנדנה, מה אנחנו עושים? זה נשאר ללא נדנדה?

יוסי דוד: מתקנים ועושים את זה.

איציק מידן: הושבתה זה משהו אחר, ברגע שמתקן מוצב, המועצה לא מחזירה אותו.

איילת קוך מורדוך: על זה אנחנו מדברים, זו הסיטואציה שאני מדברת. ואני אומרת, שאני רוצה שזה יישאר באחריות המועצה עדיין, גם ברמת הבטיחות וגם ברמת האיכות.

אילן רפאלי: אתם רוצים שנפתח תב"ר?

* מדברים ביחד

איילת קוך מורדוך: אבל לא הבנתי, מה הוחלט?

מירה בן ארי: בהאצלת הסמכויות, מה שמובא בפניכם, שאחריות הבדיקה של הבטיחותית והשנתית היא על המועצה, החלפה ככל שתהיה מותנית בתקציב. אם אתם רוצים להעלות ולעשות בדיוני התקציב שיהיה תקציב סגור בתב"ר או לא קשור לתב"ר, להקצות פר יישוב, גם אפשר לדון בזה.

יוסי דוד: אני אגיד לך למה זה לא יעבוד, נגיד בגאליה, הושבת מתקן צריך להשקיע שם 200 אלף שקל, ביישובים אחרים הכל בסדר. להשקיע בגאליה את ה-200 אלף שקל? לא, אתה תרצי גם במקום אחר. זה לא בכל הקומות יהיה הבלאי הזה בו זמנית. זה כל מקום נקודתי.

מירה בן ארי: ברגע שמחליפים נדנדה אחת, אחת, פריט אחד, אתה צריך תקן חדש, להחליף את כל הרצפה. הם לא נתנו לשים. כאן היה בלאי של נדנדה, גם בעבר אני נתקעתי בעוד מוסדות כאלה. נדנדה רגילה ככה, להחזיר אותה, כל הרצפה מההתחלה עם אבן לעיוורים ועם סף והכול רק לתשתיות. שוב, זה עלויות, הלוואי וניתן היה לעשות. זה לא עניין של אחריות, זה עניין של כסף, של תקציב. אם אתם רוצים לתקצב את זה הכל בסדר, עכשיו בדיוני התקציב, להקצות גם לזה, אותו דבר יש לנו גם מבני ציבור שמבקשים הנגשה שזה א' ב', אין תקציב לזה. הנה, מחייבים אותנו, יש לנו דוח, מחייבים. מאיפה התקציב? במינימום זה יהיה בין מיליון לשניים להגיש את כל המקומות וזה חובה מדינית.

אילן רפאלי: טוב, בואו נמשיך. אז לגבי ביוב וניקוז אז יש פה את הביוב, כל התחנות ביוב, תעלות ניקוז וכדומה זה באחריות המועצה, גם חלק מהדברים מבחינת התמורה אנחנו עושים גם באמצעות רשות הניקוז וגם באמצעות איגוד ערים דרום יהודה. זה לא פשוט, יש המון בעיות של הזרמות, גם לכיוון נחל עציון וגם לכיוון תעלה רחובות.

דודי קימלוב: זאת אומרת אתם מדברים בעצם על הניקוז שהוא מחוץ למחנה, מחוץ ליישוב.

אילן רפאלי: אנחנו מדברים קודם כל על הביוב הציבורי.

דודי קימלוב: לא, לא ביוב, ביוב הבנתי, אני מדבר איתך על הניקוז.

אילן רפאלי: כן.

דודי קימלוב: יש גם ניקוז בתוך היישובים?

אילן רפאלי: כן, מחוץ ליישובים.

דודי קימלוב: אז מי אחראי בתוך היישובים לדוגמה?

אילן רפאלי: הניקוז?

דודי קימלוב: כן.

אילן רפאלי: לא המועצה.

דודי קימלוב: למה? מחר יש הצפה. כל שהיא, אוקיי? צריך, התעלה סתומה, מי מתחזק את זה?

איילת קוך מורדוך: היישוב, מה זאת אומרת?

מירה בן ארי: זה שונה מיישוב ליישוב.

דודי קימלוב: מה זאת אומרת?

מירה בן ארי: יש ישובים כמו ביאליק וכפר הנגיד שהם מתחזקים את המערכות-

דודי קימלוב: לא ביוב, ניקוז, ניקוז . סתם דוגמה, בכפר הנגיד יש שם תעלה שחוצה את כל כפר הנגיד לדוגמה, היא סתומה. מי מטפל?

איילת קוך מורדוך: כפר הנגיד עם רשות הניקוז, אנחנו עושים את זה.

דודי קימלוב: בתוך היישוב?

איילת קוך מורדוך: כן.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: עשרה ישובים כולל כאן, כאילו צריכים לעשות לכולם, כל דבר.

דודי קימלוב: בתוך היישוב?

מירה בן ארי: בתוך היישוב. אם זה פרטי של התושבים אז לא,

איילת קוך מורדוך: תקשיב, תקשיב, ההצפה שהייתה בכפר הנגיד, לפני מספר שנים, מי נתבע? גם המועצה וגם היישוב, כולם. כל העולם ואשתו כשיש אירוע כזה.

דודי קימלוב: מי האחראי?

איילת קוך מורדוך: מי האחראי? גם היישוב.

דודי קימלוב: גם היישוב, יפה, עכשיו, זה מה שאני רוצה להבין. בתוך היישוב יש תעלות, בסדר? כל היישובים, נכון? ניקוז ומים וגשמים ומה שיותר. מי אחראי? זהו. שאלה טובה, נכון? איך יוסי אמר, שאלה טובה. זה שאלה שדורשת פה מחשבה ותקצוב כי אנחנו-

מירה בן ארי: ברור, כל דבר דורש תקצוב, התעלה, הכבישים, ויש תקציב אחד.

עופר אלכסנדר: שטח של הניקוז, הוא מנקז שטח ששייך למי?

דובר: ציבורי, מושבי ציבורי.

עופר אלכסנדר: הוא שייך למושב, הוא לא שטח של המועצה.

איתן חן: ואם תסגור את התעלה, מה קורה? תסתום אותה, תסגור, מה יקרה?

* מדברים ביחד

עופר אלכסנדר: אם השטח המנוקז שייך למושב?

איתן חן: למה שייך למושב? הוא ארצי, אני יודע, למה לא? הוא חייב להשאיר את זה פתוח, לא?

יוסי דוד: איתן, תמיד ניקוז זה אזורי, ניקוז זה תמיד אזורי, זה לא נקודתי.

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: אירוס, התעלות ניקוז, כל שנה המועצה הייתה מגיעה ופותחת את הסבכות עצמן ומנקה את הניקוז, שלא יהיו הצפות. אם ביישובים אחרים יש מישהו אחר שמטפל בזה, אז הוא צריך לטפל בזה. אם זה דברים שקשורים למועצה, המועצה צריכה לטפל בזה, וצריך לטפל בזה עכשיו לפני שמתחילים הגשמים.

אילן רפאלי: טוב, יאללה נקודה אחרונה.

יוסי דוד: מירה, תדעי לך, 30 שנה חיו עם הדברים האלה, בלי כלום, אף אחד לא נגע בזה, אתם שמתם את זה על השולחן. כל הכבוד לכם.

אילן רפאלי: בסדר, נכון, אתם רוצים לפתוח את זה? אני בסוף יום מקבל טלפונים, אני צריך לתקן את הרשת כדורסל, עם זה אני מתעסק פה.

יוסי דוד: אני אומר איך 30 שנה, זה בכלל לא עלתה השאלה מה, כמה, למה ואיך.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: פותחים פה תיבת פנדורה לא קטנה שצריך לטפל בה. זה לא פשוט. הרשות לפיתוח אחזקת כבישים ומדרכות בסמכות המועצה, כמו שאמרתי אנחנו נבנה תוכנית מועצה שנתית, וניתן דגש על הדבר הזה. ניקיון וטיאוט כבישים ומדרכות באחריות המועצה כל מה שקשור לטיאוט היישוב. פיתוח ואחזקת תאורת רחוב, באחריות המועצה, כל מה שקשור לפינוי אשפה באחריות המועצה, מחזור מועצה, גזם גושית מועצה' בהתאם למה שקבענו, כל אחד ואיפה מפנים. מלבד גזם חקלאי, אני יכול להגיד שיש לי פה מקרים לאחרונה שמשליכים גזם חקלאי למנסרות, אני לא אפתח את הדבר הזה בכלל, הם מביאים אותנו למצב לא נעים, אז מי שהיה צריך לדבר אתו על זה, דיברתי אתו על זה וזה פשוט לא בסדר. מתחמי גזם מועצתיים זה פרויקט שאנחנו נעשה אותו בשנה הקרובה, אני ואיציק ביחד עם איתי שחר, אנחנו מתחילים לעשות מתחמי גזם שנעביר את כל הגזם פה שנעבור, דיברתי על זה בישיבות אחרונות, שיעבור להטמנה, אנחנו נעביר את זה למתחמים וגם אני אוכל לחסוך פה להיות מאוד ברצינות, גם של הטמנה וגם אפשר להשתמש בגזם הזה לצרכים חקלאיים. מרכזי מיחזור ישובים, אז התחלנו לעשות את ביישובים, נעשה את זה גם, זה חלק מהתוכנית הרב שנתית של לעשות את זה בשאר היישובים, מרכזי מיחזור. יש פה את המיחזור שיוצר אחרי מועצה וכל מה שקשור לניקיון פנימי, לנקות את היישוב. דיגומי מים בכל המקומות.

עמיר שקרוב: זה גם וגם. אחראי, מי שאחראי על דיגומי מים זה ספק המים. ככל שאתה ספק המים, אתה, ביישובים שהם מספקים ואחראים על מערכות המים על הבארות, אז הם אחראים, אתה לא בודק להם את הזה, הם אחראים לבדוק ולדגום את מתקני המים שלהם. בסדר, כי כתוב פה עכשיו זה רק רשות, כאילו זה רק המועצה. לא, זה גם המועצה וגם הזה.

אילן רפאלי: בסדר, הבנתי אתכם. התקשרות המועצה, כמובן שיש אגרה כאלה ואחרים. אז בר וסוס, אני רוצה עוד פעם לדקר עוד פעם את הסיפור של ההדברה שנעשית בשטח היישוב, יש פה לפעמים אני מקבל פניות של המרת האש ודברים כאלה. עוד פעם, אי אפשר, אני לא יכול להתעסק בזה. זה כל יישוב מקבל תקציב שוטף, אני לא רוצה להתעסק בלפנות אש בנקודות כאלה ואחרות, אני לא רוצה להתעסק בתערוכת... , יש פה כל מיני זה. היישובים יקבלו תקציבים, אפילו קבלן הבערה.

* מדברים ביחד

שי כהן: בעלי חיים משוטטים, אתם עושה פעילות אקטיבית או רק מחכים לדיווח?

אילן רפאלי: עושים פעילות אקטיבית, עכשיו סגרנו מכרז-

שי כהן: אני, אתה יודע מה קורה שטחים אצלנו?

איתן חן: אבל הבעיה שהם לא הולכים בשטחים כי אין להם מי שיבוא וייקח את הכלב. הם מחפשים רק בתוך היישוב. אני גם רץ בבית חנן,

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: גם לגבי בעלי חיים גדולים, נתנו בהם ... בשני מקומות,

שי כהן: דיברתי איתך אישית על זה.

אילן רפאלי: עשינו גם הסדרה עם קבלן, ממש בחודש, בזמן האחרון, סליחה.

דובר: אילן, אילן. דיברת על הטיאוט.

אילן רפאלי: כולל קבורה של בעל חיים גדול שהוא לא שכונתי. לא יודע מה, איזה בעל חיים, שהוא לא זה, כמו חזיר כזה, זכות המועצה לפנות אותו לקבורה.

איתן חן: יש פרה שנפלטת מהים במשלוחי בקר, במיוחד בחגים של המוסלמים, יש כבשים שנפלטים.

גדי אפק: זה ישר אחי למנגל. ישר למנגל.

* מדברים ביחד

שי כהן: אתה דיברת על הטיאוט כבישים, שוב פעם, אמרתי עשר פעמים. הם מגיעים מוקדם בבוקר, הוא נוסע באמצע הכביש והולך, חבל על הכסף, אל תביא את זה, חבל על הכסף של זה.

אילן רפאלי: אנחנו נעשה עבודה מול היו"רים, בסדר?

שי כהן: אנחנו חבל, אילן, חבל על הכסף.

דודי קימלוב: לא חבל, אני יכול להעיד שבגאליה המצב מצוין, בגיאליה יש שם מצב מצוין, אני חולק.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: בגאליה יש לנו עובדי אחזקה שהם מתלווים אליו לפניו וזורקים את כל הכל מהמדרכות לכיוון הכביש ומנקה את זה מצוין, מה שלא היה פה ואני אומר לך את זה כשהייתה ביקורת גם אמרתי לך, אתה זוכר.

יוסי דוד: אילן, כזה עובד בתיאום, העובדים של המושב מוציאים-

* מדברים ביחד

יוסי דוד: אני אומר עם מפוח, שלפני שמשאית עוברת, מישהו מוציא את הכל למרכז הכביש,

מירה בן ארי: הוא אמר שאסור מפוח.

* מדברים ביחד

הילה גרשמן: ברגע שמחלק כלבים מגיע, ישר יש תעבורה ברשת, ואז בעצם הלוכד יוצא בלי כלום בכל הסיפור הזה, ואני חושבת שאת צריכה להסביר לעובדים שהם יורים לעצמם ברגל ברגע שהם עושים את זה, וצריך להכניס את זה למערך ההסברה שלהם.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: רגע שנייה. אנחנו רוצים להכניס פה דבר חדש שלא בוצע, בסדר? היישובים צריכים להגיש את התקציב שלהם לחודש אוקטובר, בסדר? זה לא קרה עד עכשיו, בסדר? השנה אנחנו קצת הארכנו לכם עד דצמבר, אבל זה משהו שאתם צריכים, זה כאילו שאתם תקבלו את המסמך הזה יחד עם הפירוט, ותצטרכו בעצם להגיש את התקציב שלכם בהתאם לסכומים האלה שפה.

איילת קוך מורדוך: אישור צו מיסים, זה לא באחריות המועצה?

יוסי דוד: באחריות המועצה.

איילת קוך מורדוך: אבל צריך לקבל את הצו מהמועצה והוועד צריך לאשר אותו.

יוסי דוד: לא, מאשרים אותו פה, בטח צו מיסים.

איילת קוך מורדוך: אנחנו מאשרים את זה פה ואז מורידים את זה ליישובים.

יוסי דוד: צו מיסים של היישובים, המועצה, המליאה מאשרת.

מירה בן ארי: אבל כל אחד מה שיש לו.

יוסי דוד: כן, בסדר.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: התקציב השוטף של היישובים, הוא בעצם נגזר מרכיב קבוע של סכום של סביבות 30 אלף שקל שמגיע לכל היישובים הגדולים, חוץ ממחנה הילה ועיינות שמקבלים קצת פחות. ובנוסף לזה אישרנו כמות של סכום של 65 שקל פר תושב והשנה אנחנו קידמנו והוספנו עוד כ-15 אלף שקלים לכל יישוב לטובת כל הדברים הקטנים האלה שאמרתי, של הדברת נמלת האש ופה ושם וזה.

יוסי דוד: זה של שנה הבאה או של השנה?

אילן רפאלי: של 26'.

גדי אפק: מה, אין תוספת? זה מה שיש? למה, כמה זה היה שנה שעברה?

מירה בן ארי: בסביבות 15 אלף.

איילת קוך מורדוך: אני רוצה לחדד עוד הפעם, כדי שלא נשים מכשול בפני סומא. השטחים הציבוריים שייכים למועצה בסמיכות, זה נכון גם לגבי הריסוס וגם לגבי הגינון. נכון, באמת, הכוונה לדוגמה, כניסות ליישובים במרחק שבין המרחב הציבורי לבין השער. נכון?

מירה בן ארי: בדיוק.

איילת קוך מורדוך: אז זה לא איזה משהו שאנחנו לא מכירים אותו.

אילן רפאלי: לא.

יוסי דוד: אילן, אני יכול להתייחס, שנייה? תודה. בוא ניקח מצב היפותטי, שאנחנו לא מאשרים לוועדים שום האצלת סמכויות, אנחנו צריכים לנהל את כל היישובים, נכון?

מירה בן ארי: נכון.

יוסי דוד: זאת אומרת שאנחנו עכשיו מאצילים את הסמכויות ומה שאני מתכוון להגיד זה שגר ושכח, למה אני מתכוון? בסדר? אנחנו שיגרנו להם הסמכויות, אני לא בודק אם הם מיישמים את הסמכויות שלנו, על פי חוק שאני אקריא לך את המשפט, על פי חוק: צו המועצות המקומיות "הוועד המקומי יתנהלו על פי הוראות החלות על המועצה בשינויים המחויבים". ואין שום בקרה, למה אני מתכוון? אם ועד הופך להיות חדל פירעון, אין לו כסף. מה עושים?

תומר קרטנשטיין: יש ועדת ביקורת, מה?

יוסי דוד: בדיוק. מה שאני אומר ככה, מאזנים לא קיבלנו-

מירה בן ארי: אתה רוצה שיהיה ביקורת על הביקורת.

איילת קוך מורדוך: אין דבר כזה שלא קיבלנו, כל שנה אתה מקבל.

יוסי דוד: במועצה, אני לא ראיתי משהו כזה. לא הוגש פה מאזנים של יישוב של ועד מקומי, לא קיבלנו. אני לא ראיתי. לא השנה ולא בשנה הקודמת.

איילת קוך מורדוך: אתה יודע כמה פעמים חתמתי?

יוסי דוד: עזבי, פה במליאה צריך להגיש את זה למליאה פה. מאזן מגישה תקציב, זה צריך להיות מאזן.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: עוד משהו, ביקורת חשבונות, נתלי. אם החליט הוועד המקומי, לבצע בעצמו את הפעולות שהאצילה המועצה, יבוקרו חשבונותיו על ידי רואה חשבון שמונתה המועצה על חשבון הוועד המקומי. לא עושים את זה, נותנים להם שהם יממנו את הרואה חשבון, בסדר? עכשיו אני לא יודע אם הישוב שלי, הישוב שאני כאזרח, אני לא מדבר כיוסי חבר מליאה, אם הישוב שלי מנהל את החשבונות על פי נוהלי המכרזים, על פי נוהלי הצעות מחיר, על פי אם הוא בגירעון כספי או לא, אין את הבקרה. אז יושבים 5 אנשים במועצה בוועד, מקבלים החלטות בתום לב, רוצים לקדם את היישוב, מקבלים החלטות, יש כסף, אה. אני אומר לכם מניסיון, הייתי שם. ועדת ביקורת, ועדת ביקורת.

רונית עובדיה: אי אפשר להתנער מאחריות ולהגיד המועצה-

נתלי זליחה: מה אתם רוצים שאנחנו-

יוסי דוד: לא יודע, לא יודע, יש פה חוק.

נתלי זליחה: זו אחריות שלכם.

יוסי דוד: אני לא רוצה כלום, יש פה חוק. חוק המועצות המקומיות, אני לא רוצה כלום. רגע, ועדת ביקורת. מינינו ועדת ביקורת עכשיו למלא לגאליה. אני הייתי בוועדת ביקורת, אף אחד לא ידע כלום, מה הוא צריך לבדוק, איך הוא צריך לבדוק, הוא יושב בישיבות, הוא חלק מהישיבות, מקבל החלטות והולך. אין איזה שהוא, שתיקח את כל חברי ועדת הביקורת, תעשה להם ליסט, מה אתם צריכים לעשות, תגישו דוחות.

איילת קוך מורדוך: יוסי, סליחה שאני אומרת לך, לצורך העניין הזה, מניסיוני,

יוסי דוד: אני לא מתווכח.

איילת קוך מורדוך: מבקרת המועצה יושבת עם הוועדים, שולחת מכתב, בודקת את זה-

יוסי דוד: רגע, את עושה, הישוב שלי לדוגמה לא עושה.

איילת קוך מורדוך: מבקרת ממועצה-

יוסי דוד: היא לא עושה את זה.

דובר: היא צריכה לבדוק את היישובים.

יוסי דוד: היא לא עושה.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: מה שאני מציע, שתלמד את החומר, לא רוצה כלום, קח את חוק המועצות, תשבו מה שאתם רוצים לעשות עם זה, יש חוק, רוצים לבדוק? לא, תאצילו סמכויות, זה בסדר. לא רוצים לבדוק? הוועד, יש את חוק המועצות, תקרא אותו.

תומר קרטנשטיין: יוסי, שנייה, שנייה, עד שלאה מימון, נתנה כתב סמכות לוועדות ביקורת.

יוסי דוד: איפה?

תומר קרטנשטיין: זה קרה לפני חודשיים. היא לקחה את כל חברות הביקורת האלה, היא עשתה להם הדרכה, ומעכשיו הם מה שהם צריכים לעשות זה להגיש דוחות ולהגיש את זה אליה. לפי מה שאני יודע, זה מה-

גדי אפק: מתי אתם מוציאים להם את האצלת סמכויות האלה?

יוסי דוד: יש פה מנכ"ל שיבדוק את זה.

גדי אפק: מה תגיד לי, מה אתה נכנס לוועד מקומי, ועד מקומי יודע לתפעל את עצמו כמו שצריך, זה חוקים לא חוקים, אתה נותן להם את הזה, הם צריכים לדעת במה הם מטפלים, במה הם לא מטפלים ופה נגמר העניין. אתה עושה ביקורת אבל יש לך את הביקורת שאתה, אתה הולך לישיבות של הוועד המקומי?

יוסי דוד: אני הולך, כן.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: המזכירה לפעמים אומרת, אין לי כסף לשלם לספקים. מאיפה? למה?

גדי אפק: אז זו בעיה שלה, זה ועד כושל.

יוסי דוד: מי צריך לבדוק את זה?

גדי אפק: זה ועד כושל, אתה צריך לבדוק את זה.

* מדברים ביחד

רונית עובדיה: יש סעיף שאמרתי לך אותו קודם. סעיף 63 לצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות. כתוב מה הסמכויות המקומיות. ואז מתחת לסעיף 63 כתוב מועצה, סעיף 63 (ה), המועצה תהיה רשאית להאציל מתפקידיה וסמכויותיה לוועד מקומי. דרך כלל עניין מסוים או סוג של עניינים. זה מה שעכשיו מבקשים לעשות. עכשיו, מה, לאיפה, מה ההתנגדות?

יוסי דוד: דוחות כספיים. מי בודק את ה-

רונית עובדיה: שנייה, יוסי, אתה מבלבל בין כמה נושאים. יש את האצלת סמכויות. אנחנו, המועצה, אתם, יכולים להאציל חלק מהסמכויות שלכם לוועדים המקומיים ולתת להם אפשרות לעשות את הדברים שהם מפורטים לפי 63. אילן, רק רשימה של כל הנושאים שרוצים בעצם לעדכן, ואומר אני מציעה שזה יטפל בוועד. זה מישור אחד. עשינו את זה עכשיו, אתה אומר תעשו פיקוח. זה לא קשור אחד לשני. זאת אומרת, אם אתה חושב שהפיקוח הוא לא הגיוני או שאין פיקוח או שלא עושים דברים מסוימים, אל תזרוק דברים לאוויר, תגיד מה זה. המועצה לא צריכה, רק שנייה, המועצה, הוועד המקומי, מי שמחליט להתמודד בתור ועד מקומי, כמו שמישהו מחליט להתמודד בתור חבר מועצה, לוקח על עצמו תפקיד שקבוע בחוק וצריך להיות אחראי להתנהל כדין. יש ועדת ביקורת וצריך לקחת יועץ משפטי משלו אם הוא לא מבין ולא יודע מה לעשות.

יוסי דוד: הוא לא לוקח.

רונית עובדיה: רגע, אז זו הבעיה שלו. סליחה, המועצה-

יוסי דוד: זה לא מה שכתוב.

רונית עובדיה: תגיד לי איזה סעיף אתה מקריא.

יוסי דוד: לא, אין לי את זה מולי עכשיו.

רונית עובדיה: לא, אין לך, אל תגיד סתם, כי אני רוצה להתייחס לדברים שאמרתם. כן, כי יש סעיפים לעניין כספים, אוקיי? יש סעיפים ספציפיים לעניין כספים ונטלי אומרת לך, אני בודקת לך-

נתלי זליחה: אני בודקת את הדוח הכספי שאתם מגישים, אבל הדוח הכספי זה עמוד אחד שהוא אומר, כמו שהצגתי לכם את הדוח הכספי שלי, הכנסות, הוצאות בפנים, מה אתם עושים, אין לי מושג. אני רואה שהתקציב מאוזן. אני רואה את הסכום שהשתתפתי כמועצה, זה מה שאני בודקת. אני רואה שזה חתום, שיש פרוטוקול, זה הדברים שאני בודקת. מה אתם עושים בתוך הכסף?

רונית עובדיה: עכשיו אני אפנה אותך לסעיף 60, כל היישוב מתנהל על ידי ועד מקומי. כן? היישוב צריך להתנהל ע"פ הוועד המקומי ולא על ידי המועצה.

אילן רפאלי: יאללה, אנחנו ממשיכים לנושא הבא.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: מי בעד האצלת סמכויות לוועדים המקומיים? כולם מאשרים. מאושר פה אחד, תודה.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את האצלת הסמכויות לוועדים

מירה בן ארי: ועוד דבר אגב, שיהיה גם לוועדים, הם ביקשו ליווי. לדעת מה להגיש ואיך להגיש, וג'ולי מטעם... תלווה אותם ותיתן תצהיר-

איילת קוך מורדוך: זה אחד המסמכים הלא ידידותיים בעליל.

מירה בן ארי: בסדר גמור. אז יסבירו להם.

דובר: אפשר להביא לפה את ראשי הוועדים לפה וזה ויסבירו להם את זה.

רונית עובדיה: יוסי, אתה מדבר על סעיף 127 (א)? ראש המועצה של ועד מקומי נמנע-

מירה בן ארי: תקיימו את הדיון אחר כך. בזבזנו על זה מלא זמן מסדר יום, אני מצטערת.

[ 7 ] ועדות המועצה

אילן רפאלי: מסמך הבא, אני גם אעבור עליו. גם עוד הסדרה שהמועצה עושה זה נושא הוועדות במועצה. יש פה עוד דברים במסמך, מה ועדות המועצה, מה ועדות הרשות, מי חברי הוועדה, מה התדירות המחייבת, והנושא של האם צריך להעלות את הפרוטוקול של הוועדה לאתר המועצה, גם בזה עסקנו. אני כרגע מתרשם שהוועדות לא מתכנסות לפי מה שצריך לפי הפרוטוקול. אז יש פה את כל הוועדות, בסדר? אני שוב אומר, מי יושב ראש הוועדה, מי חברי הוועדה, מה התדירות המחייבת והאם מעלים את הפרוטוקול לאתר המועצה. בסדר? אז יש פה את הדברים. אני מבקש מכל מי שיושב ראש ועדה או מוביל ועדה, בבקשה להיצמד לדבר הזה ולהעביר את הפרוטוקולים. אנחנו במקביל עושים את ההליך של הנגשה של אתר המועצה. זה קשור ולא קשור, זה לא קשור, זה כן קשור, קשור להגיד שכל המסמכים האלה שהם חוזרים-

* מדברים ביחד

איילת קוך מורדוך: לא, רק מה שצריך להעלות.

אילן רפאלי: מה שחייב להעלות זה משהו שהצגתי עם רונית, ממש לא שמנו את רוב הדברים, לא צריך להעלות אותם. מה שצריך להעלות אנחנו צריכים לקבל את הפרוטוקולים מהוועדות השונות, מי שהתעסק בזה זה לשכת מנכ"ל, יעל עוזרת לי בנושאים שונים, היא תעקוב ותדאג להעלות את הדברים גם באתר במועצה. שתדע שהמסמך הזה גם יהיה מונגש כי עכשיו חלק מהדברים כמו שאמרתי, חלק מהמציאות שהמועצה עושה זה גם להנגיש את האתר של המועצה וגם חלק מהזה.

תומר קרטנשטיין: אילן, אם כבר מדברים על האתר של המועצה, מ-2015 עד 2021 כל הפרוטוקולים לא נמצאים שם. היו בעבר, עכשיו לא נמצאים.

שי כהן: תומר, יכול להיות שבגלל ההנגשה, והנגשה זה תהליך.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: האם אתם מאשרים את ועדות המועצה?

מירה בן ארי: מאושר.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את וועדות המועצה.

[ 8 ] בחירות לוועד בית חנן

מירה בן ארי: אנחנו עוברים לשני דברים אחרונים שנשארו לנו. אחד, זה שני דברים שקשורים לרונית, רונית תציג לעניין בחירות בית חנן כפי שאתם יודעים לעניין ועד מקומי יש הסכם והוועד המקומי מסיים את תפקידו וניגשים לבחירות בבית חנן. דיברתי כבר עם חברי הוועד כאן, חברי המליאה, אז קודם כל, תודה רבה. תודה רבה לאיילת שלקחה את התפקיד וסייעה רבות יחד עם שני חברי המליאה, באמת לסיים את העניין שהיה לנו כאן. ביחד עם זאת, יש לנו חובת פרסום, דיברתי לא אחת איתכם גם כן, אנחנו פרסמנו באמצעים שיש לנו, הוועד היה אמור לפרסם, עוד לא פרסם, אני רוצה להתחייב בהסכם שעכשיו שחתמנו ולכן היה צריך לפרסם את זה לתושבי בית חנן, את הידיעה הזאת. הזכות לבחור ולהיבחר, היא זכות יסוד. ואני חושבת שבית חנן היו צריכים לעשות את זה. אני אשמח מאוד אם חברי המליאה יוכלו להגיד ליו"ר הוועד לעשות את זה, או שאתם בעצמכם ביישוב שקוראים ביישובים אחרים שההודעות לא עוברות, אז אני מבקשת שתיקחו את זה על עצמכם ואנחנו נסביר את ההליך שיהיה עכשיו גם כן.

שי כהן: בדיוק, אולי יש גם, בסדר, מפרסמים וזה, אולי נכתוב שמה את כל ההנחיות.

מירה בן ארי: את כל ההנחיות יוכנו בפלקטים מסודרים.

שי כהן: אז אולי כדאי בפרסום לעשות את זה, כי לאנשים יש סבלנות, לצערי-

מירה בן ארי: אנשים קודם כל צריכים לדעת.

שי כהן: אנשים יודעים.

מירה בן ארי: אז אם אנשים יודעים, אז למה צריך לפרסם?

שי כהן: לא, את ההתנהלות, איך נרשמים? איך מקימים את הרשימות, מי זכאי להיבחר?

איילת קוך מורדוך: מי וועדת הקלפי.

מירה בן ארי: עוד עשר שניות, נוכל לשמוע את ההודעה שתצא. חיכינו לאשר את זה במליאה. רונית בבקשה. את עקרי הדברים שהולך לצאת בהודעה לבית חנן.

רונית עובדיה: אז בעצם אנחנו לקחנו את ההוראות שיש בצו המועצות המקומיות ותרגמו אותם למעין בחירות שייערכו ב-13 בינואר. מה שאנחנו כתבנו להם, שהבחירות יתקיימו במזכירות בית חנן, בין השעות 14:00-20:00, זכאים להיבחר מועמדים שיגישו רשימה-

עופר אלכסנדר: רונית, יש לך את זה שאפשר להקרין את זה?

מירה בן ארי: את יכולה לעשות שתף. תקריאי את זה מלמעלה עד למטה ונאשר.

רונית עובדיה: שימסרו למנכ"ל המועצה עד ה-31.12 רשימת מועמדים המונה לפחות חמישה חברים שעומדים בתנאים האלה: התנאי הראשון, זה הכל תנאים שכתובים בחוק, שהם לא חברים בוועד העבודה השיתופית, הם לא חברי מליאה, הם לא חברי ועדת ביקורת ואין להם תיקים פליליים. שתיים, חברי הוועדה חייבים להתגורר לכל הפחות מהראשון בנובמבר. יש למטה טופס, תכף תראו שצריך למסור ככה שם.

עופר אלכסנדר: זה לא משהו חדש, זה כאילו מה שהיו צריכים גם בבחירות שהיה.

רונית עובדיה: צריך לצרף לרשימת המועמדים חתימה של 50 תושבי היישוב שתומכים ברשימה. מי שזכאי לבחור זה כל בן אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר ממועד הבחירות, שהיה מה? 17, לקחנו את הראשון לנובמבר, כן. בעיה רשם, רשום כתושב בית חנן בראשון ל-11. צריך להזדהות בקלפי עם תעודת זהות וספח. בוועדה של הקלפי יהיו שני עובדי מועצה ונציג היישוב. התוצאות יפורסמו אחר כך על ידי המועצה. בעצם, כל הדבר הזה, זו יוזמה, זה טופס שאנחנו נבקש מהם למלא וככה להגיש את הרשימה. יש שם פירוט של השמות, שמות משפחה, הסכמה שלהם לכהן, זה הכל בתוכן כתב המועצות האזוריות ובעצם ברגע שתיבחר רשימה, אז מירה תמליץ עליה בפני השר. זה לא, כל ההליך הזה זה הליך וולונטרי. שמירה ונציגי הוועד הגיעו אליו בהסכמה ולכן אנחנו משחזרים את הבחירות אבל הוא לא הליך של בחירות באמת, הוא לא מנוהל על ידי משרד הפנים, אלא על ידי המועצה והוא נועד לפתור את המשבר שהיה. אז זה מה שחששנו לנהל.

שי כהן: מה יקרה אם לא יהיו רשימות?

רונית עובדיה: קודם כל, הסמכות, הרי הקרב במירכאות היה על מי ימנה, האם הוועד יכול למנות עוד נציגים או שמירה צריכה למנות אחד לא, לא, זה ההמשך, זה ההמשך. מה שיקרה, זה שלשיטתנו מירה מוסמכת למנות נציגים. פשוט היא רצתה לעשות את זה בהסכמה ולכן הטענו את הדבר הזה של לקיים בחירות אבל לכאורה, לפי לשון החוק, מירי מוסמכת לקיים התייעצות. ולמנות נציגים.

שי כהן: אם יש רק רשימה אחת-

מירה בן ארי: אני חושבת שיהיה נכון בוועדה בקלפי, מבחינתי זה מאושר מבחינתכם ואתם מוכנים לקבל את עמדתכם שזה יהיה נציג מתוך היישוב, זה נראה לי הכי הוגן מאשר נציג אחר. אתם גם לא תעמידו את נציג אחר כנבחר ציבור, כי אתם-

איציק מידן: הרשימה יכולה להיות רשימה חלקית?

מירה בן ארי: לא, מינימום חמישה אנשים ברשימה, זה בדיוק העניין. עכשיו חבר'ה זה מקובל? לפרסם את זה ולהוציא את הרשימה?

איילת קוך מורדוך: רונית, 50 איש על 50 חתימות, זה נשמע קצת-

רונית עובדיה: לא חייבים לבקש את זה. לא, לא, אין לך את הרשימה. הרשימה של הקבוצה רק אחרי, הרעיון זה 50 חתימות זה בשביל שלא כל אחד יתחיל להציע רשימה ויהיה 17 רשימות, אלא צריך לדעת אם יש מאחורי האנשים האלה.

איילת קוך מורדוך: אני לא יודעת מה גודל היישוב, ובעלי זכות הבחירה, בשביל שיהיה שם 50.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: טוב, חבר'ה, זה מאושר? מאושר, תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את בחירות לוועד בית חנן

מירה בן ארי: אני רק אומרת, ירדנו קצת מסדר היום ואני חייבת להחזיר, בעניין האירוס גם יש לנו בעיה עם הוועד, במקום חמישה ברשימה, הייתה רק חמישה חברים, ירד לנו נציג אחד, ואנחנו צריכים למנות עוד נציג, יש כאן הליך שעשיתי בהתייעצות וכל זה, כבר הגענו להסכמה. אלא מה?

יוסי דוד: הוא התחרט.

מירה בן ארי: לא, הוא לא להתחרט. אשתו, אשתו היא חברת ועדת ביקורת ועל כן בני הזוג לא יודעים לאיזה דרך לבחור, האם הוא יהיה או היא תהיה או מי יהיה.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אנחנו חוזרים לבעיה, יש לנו 4 חברי ועד, כפי שאמרנו, המינימום זה חמישה. לכן צריכים הליך מינוי חליפי, אני מבקשת, אתם חברי המליאה, מחר עוסקים בזה, תוך שבוע יש חמישה חברים. נציג עם כל הדרך שזה צריך לעבור עם המלצות.

תומר קרטנשטיין: שהמועצה תרשום.

מירה בן ארי: המועצה לא רושמת, זה לא עניין של מועצה. המועצה, התפקיד שלי-

תומר קרטנשטיין: שאנחנו נפרסם את זה?

דובר: לא, היא אומרת לך תדבר עם אילן שיביא מישהו אחר.

מירה בן ארי: כאילו אתם צריכים להמליץ לי-

* מדברים ביחד

יוסי דוד: תומר, כל הארבעה שימליצו על אחד.

תומר קרטנשטיין: אין בעיה עם הארבעה,

דובר: אף אחד לא רוצה להצטרף אליהם, אתה לא מבין.

יוסי דוד: תשים את אשתך, תומר.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: עד ה31.12. יש לנו את המסמך ועכשיו תמצאו. בואו נאשר את זה, אם אין, אם אין, אתם צריכים להגיד, אם אין באמת, לא, יהיה חבל על זה, כי לא תקבלו לא תקציב, לא יעבור תקציב. לא יהיה, תנו לי עוד רגע. לא יעבור שקל בתקציב אם אין ועד, בהתאם. והיום 4 ואין ועד.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אז אני מבקשת את הסכמתכם כאן שאם לא מתמנה עד סוף נובמבר.

דובר: עד סוף דצמבר, אמרת.

מירה בן ארי: אם עד סוף נובמבר אין חבר ועד אזי הבחירות, הבחירות יתקיימו ב-13.1.26, עד 31.12 יגישו רשימות-

דובר: איך יספיקו עד אז להגיע לרשימה?

מירה בן ארי: תשני את השם למעלה. זה הכל. מאושר? יופי, הלאה.

החלטה: מליאת המועצה החליטה פה אחד כי אם עד סוף נובמבר אין חבר ועד אזי הבחירות יתקיימו ב-13.1.26, מועד הגשת הרשימות הוא עד 31.12.

* מדברים ביחד

[ 9 ] מינוי חברי ועדת ביקורת ועד מקומי גאליה

מירה בן ארי: טוב, אנחנו נמשיך הלאה, מינוי חברי ועדת ביקורת ועד מקומית גאליה, עידן סידי, ליאור ניניו ותומר בן נון , מאושר? אושר פה אחד

החלטה: מליאת המעוצה אישרה פה אחד את המינוי של חברי ועדת ביקורת ועד מקומי גאליה- עידן סידי, ליאור ניניו ותומר בן נון.

[ 10 ] פתיחת תב"ר 664, חידוש ספספלים, אשפתונים ולוחות מודעות בישובים, השתתפות המועצה 100,200 ש"ח, מקור מימון התב"ר: קרנות הפיתוח

מירה בן ארי: פתיחת תב''ר 644 חידוש ספסלים, אשפתונים ולוחות מודעות ביישובים, זה מה שדיברנו לאור החלטת המליאה האחרונה שהייתה. מה הסכום שלו?

נתלי זליחה: 100 אלף שקל.

מירה בן ארי: 100,200 שקלים. אושר? תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את פתיחת תב"ר 664, חידוש ספספלים, אשפתונים ולוחות מודעות בישובים, השתתפות המועצה 100,200 ש"ח, מקור מימון התב"ר: קרנות הפיתוח

[ 11 ] מענה לשאלות בנושא תיקון התעריפים בחוק העזר לסלילה ואישור חוק העזר לשצ"פ

מירה בן ארי: אז ככה. איגדנו את כל השאלות והשאילתות שהיו כאן לכולכם והסכמנו לקיים את ההסברים ובאמת דיון מהותי עם תשובות לכל השאלות שיש, ואם יש עוד שאלות אנחנו ניתן להם תשובות כבר עכשיו. תודה ליוסי שעשה עבודה מאוד מאומצת, גם נתלי וגם רונית, להשיב על כל השאלות. איגדנו את השאלות וממש ענינו תשובה לכל דבר. ואם אחר כך יהיה עוד שאלות-

* מדברים ביחד

רונית עובדיה: אולי אני אגיד משהו כללי לכל מי שפה, חוקי העזר של המועצה, יש כאן כמה סוגים של היטלים שהמועצה מטילה בשביל לפתח תשתיות. קצת על מה שדיברתם קודם. אין לה הרי כסף להקים דיור, וכבישים, ומים, ומדרכות, אלא מכוח הסכומים כתובעת.

רמי עזריה: רונית, זה בנוסף להיטלי השבחה שמשלמים משורקות וכן הלאה?

רונית עובדיה: רגע, רגע, אני אסביר. היטל השבחה לא נועד לממן הקמה של תשתיות. היטל השבחה, נועד לפי חוק התכנון והבנייה, תקראו את התוספת, נועד לממן תביעות ירידת ערך, נועד לממן קידום של תכנון, אפשר לקחת חלק ממנו למימון פעולות חינוך, נועד לממן הקמת מבני ציבור אבל לא נועד לממן הקמת תשתיות. בשביל תשתיות צריך להקים קרנות, שזו קרן ייעודית לתשתיות. קרן קלילה, קרן פיתוח, קרן שממנה אתה מרומם.

רמי עזריה: פתיחת סוגריים, האם הכסף מגיע למועצה לנתונים, למבני ציבור כמו שאת אומרת, כי מה שקרה בשנה האחרונה, היטל ההשבחה קפץ במאות אחוזים.

רונית עובדיה: אני לא יודעת מה קרה. אני רוצה רגע להגיד לכם, שיוסי לא יגיד אחר כך, לא הסבירו לאנשים על מה הם נדרשים-

דובר: הוא צודק, לא הסבירו מספיק.

רונית עובדיה: זה באמת חשוב. דרך אגב, אני לא אומרת את זה בצחוק. אני חושבת שאתם צריכים להבין מה אחריותכם ולמה אנחנו עושים את הדברים. ואיך אנחנו עושים אותם. כשמחליטים, כשמחליטים לגבות היטלים, מה בעצם עושים? לוקחים, עושים הערכה של העלויות, אומרים יש לנו לסלול ככה וככה מטר לכביש. עולה לסלול X את הכביש, לוקחים את המטרים שאמורים לבנות אותם, ומחלקים את העיר במטרים. וככה עושים תחשיב. עכשיו, בפועל זה לא חייב להתכנס ויש כאן כל מיני דברים שלוקחים בדרך בטעם ועלויות מימון כי את הסלילה עושים בהתחלה אבל, משלמים לאורך הדרך, יש.-

רמי עזריה: זה שיעורי גבייה.

רונית עובדיה: בדיוק, זה שיעורי גבייה, ושיעורי בנייה ושיעורי מימוש, יש כל מיני מקדמים שמוסיפים. אבל בגדול, מה שעושים זה, בכל נקודת זמן ומשרד הפנים מבקש שכל ההיתרים האלה יעודכנו פעם ב-5 שנים. כאן לא עודכן ההיתר במשך שנים רבות.

דובר: מ-2001.

רונית עובדיה: אוקיי, אבל משרד הפנים דורש בדיוק בגלל שאנחנו לא יודעים איפה ההערכה והבפועל יפגשו, הוא אומר לרשויות, כל 5 שנים תעשו תקציב חדש, תעדכנו אותו ותראו שלא התפתלתם יותר מדי, שאתם עדיין מקדימים, ככה עושים את התחשיבים. עכשיו-

יואב אלרגנד: מי עושה את התחשבים? יש חברות-

רונית עובדיה: לגמרי, יש חברות שעושות, יועצים חיצוניים, אורבני, יש עוד כל מיני שמות. כאן לקחו את אורבני. גן רווה, היו לה שני חוקי עזר: חוק עזר לסלילה וחוק עזר לתיעול. וחוקי העזר האלה היו תחשיבים שחלו רק על נראות. לגבי הישובים האחרים, לא היה שם סכום לחיוב. למה זה היה? בגלל שביישובים הותיקים בעצם יצאו מתוך נקודת הנחה, שהם שילמו שמה דמי פיתוח לרשות מקרקעי ישראל. כשהם בנו את הבתים וגם בהרחבות, כל ההסכמים שמירה אמרה, אז לא היה צריך לגבות את ההיטלי בנייה כי הם שילמו היטלי פיתוח. ולכן היה תחשיב רק לאירוס. היום כשאנחנו מעדכנים את חוקי העזר, אנחנו יודעים שיש עבודות שצריך לעשות בכל הישובים ולכן יש היטל שחל על כולם. מה גם, מה גם, ומשרד הפנים כבר לא מאפשר לעשות תחשיב רק לגבי יישוב אחר והוא רוצה שתבדקו את מה שחל בכל המועצה. זה הבסיס, רגע, עוד לא סיימתי. יש לנו סלילה ותיעול, בינתיים אנחנו, אתם אישרתם פה רק את עדכון התעריפים של הסלילה, כי תיעול עוד לא הביאו. בנוסף, מה שאישרתם זה חוק עזר חדש שלא היה, שהוא חוק עזר לשטחים ציבוריים פתוחים. החוק הזה נועד, וזה כן משהו ששולם פעם מהשבחה, החוק הזה נועד לממן הקמה של גינות ציבוריות ושל שטחים ציבוריים פתוחים. גם חוק העזר הזה יוצא מתוך נקודת הנחה שעל כל מה שכבר בנוי ברחבי המועצה, שולם בעבר. כמו שאמרתי לכם קודם, כשעושים את התחשיב, הוא צופה פני עתיד, מחשבים את זכויות הבנייה שעוד לא נבנו ואת העלויות שעוד לא הוצגו. לכן, כשאתם אישרתם את חוקי העזר וגם מבחינת איך שהמועצה מתייחסת ולכל מה שפנוי כבר, מה שבנוי בתחום המועצה, המועצה יוצאת מנקודת הנחה שאו שזה שולם על פי התעריפים שהיו באירוס, או שבישובים שילמתם דמי פיתוח ולכן לא יגבו מכם תוספות על או תשלומים, על הבנייה הקיימת. מה כן תדרשו לשלם? אם יש בנייה חדשה ביישובים, אם יש בנייה חדשה או תוספת בנייה חדשה בבתים קיימים, בפיצול של נחלות, אתם תידרשו לשלם על רכיב הבנייה. יש בחוקי העזר שני רכיבים, רכיב הקרקע ורכיב הבנייה. אז אם על הקרקע לא היה בנוי כלום בעבר, אז אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלא שולם, ואז אם יש נחלה שלא היה בנוי עליה כלום-

מירה בן ארי: לא, לא. בואו נפריד בין שני הדברים. אנחנו, יש לנו נחלה שעליה בנוי-

רונית עובדיה: רגע, רגע. לא הגענו עליה בנוי. נגיד יש נחלה שאין עליה כלום, אז לא ישולם, אם, אין כזה, בסדר? אני רק אומרת,

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: יש נחלה עם שני בתים היום בקרקע של 2.5 דונם. האם היום כשיהיה בעל שלישי תצטרכו לשלם על רכיב הקרקע?

רונית עובדיה: רכיב הקרקע לא יצטרכו לשלם כי יוצאים מתוך נקודת הנחה-

מירה בן ארי: זו הייתה השאלה המהותית ביותר בקרב החברים,

עמיר שקרוב: רגע, לא, לא, אני לא יכול, כי אנחנו אישרנו במועצה האחרונה היטל שהאדם לא ייקח במועצה אלא אך ורק באירוס. ולכן כל היישובים לא שילמו את ההיטל הזה. אלא אם כן, אני אסייג את דבריי, אלא אם כן, זה קרקע מינהל-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אבל שאלה, תשובה, ובשקט, כי זה לפרוטוקול הדיון, וזה חשוב ונכבד אותו. משלמים אמרנו, חוזרת לדיון או היטל או פיתוח. הוצאות ופיתוח, רובנו שילמנו את הפיתוח, זה או זה או זה, אין כפל. אין אדמות מינהל, איפה הן?

עמיר שקרוב: אמרתי במקומות שאני לא יודע, לא אמרתי שוב-

מירה בן ארי: כמו לדוגמה באירוס שהיה וכמו עכשיו בבית עובד, ולכן נזקקנו להשלים את זה. אנחנו, כל תושבי המועצה נצטרך לממן יחידות דיור מבחוץ שלא שלנו, בקרקע פרטית. ולכן, היינו צריכים ליצור את חוקי העזר האלו לדברים האלו. השאלה היא כאן והשאלה היא האם המועצה, תיקח עוד תשלום על רכיב הקרקע בנחלות שקיימות עד היום ושילמו בעבר, התשובה היא לא.

עופר אלכסנדר: לא, אבל זה לא ברור-

יוסי ג'יברי: אני שילמתי.

עמיר שקרוב: תראה לי ששילמת, אני לא יודע, מה זה שילמת? אני לא יודע מה זה, אני לא יודע מאיפה נידע, אני לא יודע, מאיפה נדע, מה זאת אומרת?

מירה בן ארי: סליחה, הסמכות היא של המועצה.

עמיר שקרוב: מה זה הסמכות של המועצה?

מירה בן ארי: והחיוב, כמו שהיום יש חיוב ביוב שכולם מקבלים,

עמיר שקרוב: לא, אני לא אומר שזה מה חיוב הביוב. כל הדיון הזה הוא-

רמי עזריה: מירה, צריך להיות כתוב-

עמיר שקרוב: מה זה מה שאתה אומר לי?

רמי עזריה: מירה, צריך להיות כתוב-

עמיר שקרוב: אתה מבין בזה נו באמת.

רמי עזריה: מירה, צריך להיות כתוב שכונות חדשות-

רונית עובדיה: מספרית, היא יכולה להגיד את ההיטלים שקיימים ושיש-

עופר אלכסנדר: יוסי, זה כתוב שחור על גבי לבן, שאתה מחויב על המטר של הקרקע.

יוסי דוד: אבל שילמת.

עופר אלכסנדר: אבל תסביר את זה, תסביר. אלא אם שולם.

רונית עובדיה: אבל אם שילמת, אם שילמת, רגע, גם כתוב שאתה משלם על מטר בנייה, אבל אם שולם, אז לא משלמים, רק הבנייה החדשה.

רמי עזריה: מירה, יש לי שאלה. מה הבעיה לכתוב שכונות חדשות משולם?

מירה בן ארי: אי אפשר.

רמי עזריה: אבל מחר יהיה מישהו אחר, מישהו אחר יחייב אותנו.

מירה בן ארי: הנטייה היא והפרשנות היא-

רמי עזריה: לא, לא, רק שנייה,

יוסי ג'יברי: אני רוצה, אני יכול להגיד מילה?

עופר אלכסנדר: מירה, אם זה נתון לפרשנות-

מירה בן ארי: אתה רוצה לשלם עוד? לא הבנתי. ממש לא,

עופר אלכסנדר: ממש לא. אני, מירה,

מירה בן ארי: שנייה, עוד רגע, אני מוכנה להיות על מה שאתם רוצים אבל אנחנו ריכזנו את השאלות ועדיין לא עברנו על זה, יכול להיות שנסדר את זה באמת, עברנו הרבה ואני רוצה לתת את התשובות, הנושא מאוד חשוב. אחד, אז אמרנו על חוקי העזר. האם חוקי העזר חלים כולם רק על בנייה חדשה? כל חוקי העזר שדיברנו של תיעול, סלילה, שצ"פ, והחוקים שעדכנו את התעריפים בהם יחולו רק על בנייה חדשה, מגרש קיים שלא נבנה עליו בית עד מועד זה, האם יחולו החוקים על המגרש הזה? אלו זה באופן כללי הדברים שאנחנו רוצים לדעת, על מה זה חל ואז זה לא חל, נכון? זה הנושא. יופי. אז האם המועצה רשאית לקבל החלטה ברורה-

יוסי ג'יברי: אני מציע שאם יש לך שאלות? יש את היועצת המשפטית שהיא תענה לך. זו חוות הדעת המשפטית המחייבת שלה, עליה אנחנו מסתמכים. אם יש לו חוות דעת משפטית אחרת, שיתעמת עם היועצת המשפטית.

* מדברים ביחד

דובר: יוסי, המהות של הדיון הזה היום, ודיון לא הסבר, דיון, בגלל שלא עשינו את הדיון המעמיק הזה באותו הרגע.

דודי קימלוב: אני מאוד מתנצל, אני רוצה להגיד מילה, רונית, שניה, לא, באמת. אני הייתי פעם שעברה והצבענו ואני הרגשתי שזה נוסע די בחטף, התחלנו מהסוף להתחלה ולא מההתחלה לסוף, זאת אומרת דיברנו, דובר על זה על עדכון מחיר, אני חושב שמרבית חברי המליאה פה לא הבינו על מה מצביעים בכלל, כמו עכשיו כשאתם שואלים שאלות ולא מבינים, כמוני. ואני אומר שוב, הדיון העיקרי היה, ואת אמרת לי וציינת את זה, בעקבות זה שבית עובד הולכים להרחבה ואז הולכים לשנות את התעריף כמה אגורות ימינה או שמאלה.

מירה בן ארי: לא, לא.

דודי קימלוב: מה לא? זה מתומלל פה. מתומלל, גם אגרות ימינה ושמאלה.

מירה בן ארי: אבל למה הפיתוח?

דודי קימלוב: מירה, אני מרגיש, באמת, באמת, עם כל הכבוד, אני מרגיש-

מירה בן ארי: דודי, בוא נעשה את כל השאלות והתשובות, אם יהיה ואתם רוצים לעשות דיון חוזר, הכל בסדר.

דודי קימלוב: כן.

מירה בן ארי: אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, מה שאתם רוצים. כרגע אנחנו, מה שהצבענו ומה שהעברנו זה חוקי עזר לבנייה חדשה. בנייה חדשה. אם זה לא, ואתם מחליטים שאתם רוצים לשנות את זה בסוף הדיון, יעלה לדיון, הפער שאתם תצטרכו לשלם על הפרטיים, מדובר היום כ-10 מיליון שקל להרחבה שיוצאת לדרך עכשיו לשיווק עם המינהל.

רמי עזריה: הרחבה זה ברור לנו. מירה, הרחבה, מירה, שכונות חדשות הרחבה חדשה ברור. מדברים על היתר אבל את אומרת בנייה חדשה ובנייה חדשה יכולה להיות על הנחלה גם.

* מדברים ביחד

יוסי ג'יברי: אני במשק, בדיוק כמוך, יש לי את אותן חששות-

רמי עזריה: נכון.

יוסי ג'יברי: שאלתי את השאלה הספציפית, שאלתי. האם החוק הזה יכול לחול רק על הרחבת בית עובד? קיבלת שאלה? לא. תשובה.

* מדברים ביחד

רונית עובדיה: יוסי, שנייה רגע. יש פה, זה חוק העזר. חוק העזר אומר מתי מחייבים בהיטל סלילה. אוקיי? אז אומרים. חוק העזר לא, שניה, מירה, רגע, מירה, שניה אני רוצה, זה מאוד חשוב. כתוב בחוק העזר שהיטל סלילה ישולם, בשל הוספת בנייה או בנייה חדשה בנכס או בשל בקשה למתן היתר בנייה, אחד. שתיים, עם התחלה של סלילה שם רחוב. אוקיי? אז אם סללו ליד הבית שלכם רחוב, אוקיי?

דודי קימלוב: לא, רונית, חדש או קיים? תיעול או סלילה?

רונית עובדיה: לא, סלילה-

דודי קימלוב: חדשה?

רונית עובדיה: חדשה.

דודי קימלוב: אוקיי, להבין את הסמנטיקה, אני רוצה להבין.

רונית עובדיה: חדש, חדש.

מירה בן ארי: האם אתה תצטרך לשלם, זו השאלה.

רונית עובדיה: אם זה סללו, זה כתוב בסעיף 3 (א) לחוק העזר-

מירה בן ארי: רונית תשובה.

רונית עובדיה: מירה, אני מבינה, אבל אני רוצה שחברי המועצה יבינו, שכל הדברים האלה כן כתובים. אולי הם לא כתובים בשפה שהיא מובנת, ולצערי הרב לפעמים צריך לעשות, כמו שמירה אומרת לי, סודוקו, בסדר. אבל, שתנוח דעתכם, גן רווה זה לא הרשות היחידה שמחייבת בהיטלי פיתוח. היטלי פיתוח מחייבים בכמה מועדים

מירה בן ארי: אבל זה לא הדיון. זה לא הדיון. לא, אני ממקדת את הדיון.

רונית עובדיה: מירה, שנייה רגע-

מירה בן ארי: רונית, רונית, סליחה, סליחה, אני עוצרת את הדיון. אני רוצה להתמקד בשאלות ותשובות. אנחנו אומרים מה זה ומה צריך ולמה. זה ממש לא. כולנו רוצים לדעת על מה זה משפיע על הנחלות. אם סוללים היום כביש חדש בגאליה, הנחלות הקיימות לא משלמות על זה? תשובה, נכון?

רונית עובדיה: רגע, איזה כביש?

מירה בן ארי: לא איזה, לא, כל כביש.

עמיר שקרוב: רונית, סוללים כביש חדש.

רונית עובדיה: לא, אי אפשר להגיד סתם דברים, מירה, בבקשה. אני רוצה להיות מדויקת בדיווח שלי. כבישים הקיימים בגאליה, אם עכשיו אתם משייפים אותם, ומגרדים אותם ומרבדים אותם אז לא משלמים.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: אז בוא נפשט את זה, אם ביצענו כביש ייעודי לטובת אותו בית או רחוב, אז זה כן יהיה תשלום.

מירה בן ארי: זה לא משנה.

* מדברים ביחד

עמיר שקרוב: רונית, רונית, לפשט את העניין. כביש קיים לא משלם.

מירה בן ארי: כביש קיים לא משלם.

עמיר שקרוב: לא משנה אם אתה עושה ריבוד או חדש.

דודי קימלוב: תודה רבה. בנינו בית חדש בנחלה. משלם הבית?

* מדברים ביחד

עמיר שקרוב: מה? היא אומרת שבנינו בית בנחלה קיימת והוא משלם סלילה.

דודי קימלוב: בטח.

יוסי ג'יברי: ברכיב הבנייה.

עמיר שקרוב: לא, דיברתי היטל סלילה.

עופר אלכסנדר: יוסי, זה לא ברור וכתוב שם מישהו שקורא.

דודי קימלוב: לגמרי לא כתוב ולא ברור.

עופר אלכסנדר: מי שהיה פה בדיון עכשיו, ההסבר ניתן, אבל זה לא ברור מהכתוב. ומה שאמרת, רונית, אם אי אפשר להסביר כל חוק, אפשר להסביר כל חוק ואפשר לפרט.

רונית עובדיה: אבל, הנה אני מסבירה לכם, אבל אני לא מבינה מה אתם אומרים.

מירה בן ארי: תקבלו תשובות ברורות. מה, איך, לתושב, הוא לא יודע, הוא בא ואומר, תחשבו את המיסים. אנחנו כאן מטווים את המדיניות ואומרים מה שצריך. ואז התושב ידע אבל אנחנו כאן מה שהחלטנו, החוקים והדברים שהוטלו ומה שיש, הם לא חלים על בנייה קיימת שנצרכה כבר לשלם.

עופר אלכסנדר: זו בנייה חדשה בנחלה שאת לא עשית שום כביש למענה.

מירה בן ארי: לא קשור.

רונית עובדיה: אבל אם שילמת פיתוח

עופר אלכסנדר: מה לא קשור? דיברנו על זה.

מירה בן ארי: מסבירה, מסבירה, ולכן רונית, בואי ניצמד באמת. היו שאלות, תשובות, אם לא נקיים את הדיון הזה ככה, נישאר עד 12 בלילה. היום, היום, אני אשאל את השאלות ורונית תשיב, יש כאן יועמ"שית. אם עכשיו גם כן אתה תבנה ד' שלישי בנחלה, שלישי בנחלה, עדיין את ההיטלים של תיעול וסלילה, לא תצטרכו לשלם מאחר וכבר שילמת על רכיב הקרקע, נכון?

רונית עובדיה: על רכיב הקרקע לא תצטרך לשלם, על רכיב הבנייה אתה כן תצטרך.

עמיר שקרוב: לא, אז היא אומרת הפוך ממנה.

רונית עובדיה: היא לא אומרת הפוך, אנחנו אומרות אותו דבר. יש היטלים על רשות הקרקע ויש היטלים על הבית שנבנה.

דובר: אני רוצה רגע להבין, ההיטל בנוי מרכיב הבנייה ורכיב הקרקע.

דודי קימלוב: קרקע הבנתי, לא משלמים, ובנייה?

רונית עובדיה: כן.

דודי קימלוב: ממתי?

רונית עובדיה: מה זאת אומרת ממתי?

דודי קימלוב: אני רוצה להבין, אני, תקשיבו, בואי, אני פעם שעברה לא דנו על הסיפור הזה בכלל.

דובר: פעם לא שילמתם.

דודי קימלוב: מי שילם? אתה שילמת? אתה בנית בהר-

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: רגע, האם היום מישהו שבונה במועצה ומשלם, הלא שהוא מוסיף ממ''ד לבית שלו, הוא משלם היטלים?

מירה בן ארי: לא, היום זה החוק היחיד-

דודי קימלוב: איך אמרת, כן לא?

מירה בן ארי: רגע חברים, אתם יכולים להקשיב? יוסי, די. אני אחת ואתם 100. החוק החדש שעשינו הוא לשצ"פים. זה לשטחים הציבוריים הפתוחים בדיוק לנקודות שעלו כאן בדיון. העלות של הרחוב החדש למטר רבוע הוא 15 שקלים. זאת אומרת, אם מישהו רוצה להוסיף ממ"ד, זה לא היה קיים, זה חוק חדש ל-10 מטר כפול 15 שקלים, 150 שקל, לממ"ד לעשרה מטר רבוע. כן, זה החוק החדש רק לשצ"פ. יתר הדברים נחזה לכל הקיים שקיימים היום שהם שילמו כבר על רכיב הקרקע, נכון רונית? שילמו או בפיתוח או בדברים אחרים ועל כן מהטעם הזה הם לא יצטרכו לשלם את יתר הרכיבים, נכון?

רונית עובדיה: לא יצטרכו לשלם- אנחנו רוצים לשלם.

עמיר שקרוב: למה את מחייבת את הממ"ד, למה את מחייבת את הממ"ד בדמי מים? בדמי הקמה? למה? מה ההבדל? מה ההבדל בין להוסיף ממ"ד ולהוסיף זה? מה ההבדל? מה ההבדל?

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אתם לא מדברים על אותו דיון.

עמיר שקרוב: זה אותו דיון, בדיוק אותו דיון, מירה. אותו דיון שאת מנסה לצמצם את התשלום.

מירה בן ארי: זה לא קשור.

עמיר שקרוב: אני דיברתי על אותו דבר, ועוד איך זה קשור.

איציק מידן: רגע, שאלה. מה קורה אם יש לנו דרך עפר שמחברת בין שתי בתים וסוללים אותו?

יוסי ג'יברי: אבל חברים, אי אפשר לקפוץ משאלה לשאלה בלי לבוא ולקבל תשובה מסודרת. לא, אבל אי אפשר.

רונית עובדיה: אז בואו נתקדם בשאלות.

* מדברים ביחד

יוסי ג'יברי: אני הייתי מבקש גם תשובות בכתב על כל השאלות האלה כי אנחנו לא נצא מזה. תשלחי את זה לכל חברי המליאה.

מירה בן ארי: יש שאלה ותשובה לכל עניין, ולכן אני רוצה שתשמעו את זה.

יוסי ג'יברי: יופי, אחלה, טוב מאוד.

רונית עובדיה: השאלה הבאה היא, השאלה הבאה היא,

מירה בן ארי: וסתם יוצא במקום עוד לא התחלנו ועשינו חוות דעת מאוד מסודרת. אני אקריא שאלה ורונית תקריא את התשובה, התשובה היא כן או לא, זה ברור. אחד, האם המועצה רשאית לקבל החלטה ברורה לפי חוקי העזר? חלה רק על בנייה חדשה. התשובה היא?

רונית עובדיה: אבל התשובה-

מירה בן ארי: לא, לא, כן או לא, זו התשובה. התשובה היא כן או לא.

רונית עובדיה: התשובה היא שבכל חוק עזר, רגע, מירה, מירה.

מירה בן ארי: לא לא רונית, לא לא.

יוסי דוד: רגע, אני יכול אני רוצה לדבר שנייה לטובת העניין,

מירה בן ארי: לא, לא, עבדנו על זה ממש הרבה עם יואב. קיבלנו מסמך אחד, התשובות כן או לא, אנשים רוצים תשובות ברורות ואני מבינה אותם

דובר: נכון, אנשים רוצים תשובות ברורות, לא כן ולא. מירה, אנשים רוצים תשובות ברורות, כן ולא זו לא תשובה.

יוסי דוד: אני יכול להגיד משהו לטובת העניין, כל הדבר הזה התחיל, שאם זה היה מגיע יחד עם כל החוק, אז כל מה שאנחנו עושים עכשיו בהיסטריה זה היה נעשה בצורה הרבה יותר נעימה ויותר ברורה. עכשיו, אני מבין נכון שאם אני בונה עוד 100 מטר בבית, אני משלם לפי תעריף 107 כפול 100 מטר, 10,000 שקל, נכון?

רמי עזריה: מה, איזה היטל אתה מדבר?

יוסי דוד: היטל סלילה. האם-

רמי עזריה: רגע לא, לא,

יוסי דוד: כן , כי על בית בנוי בלי הקרקע, כי על הקרקע שילמתי.

רמי עזריה: אתה כבר שילמת למינהל ואתה לא משלם.

יוסי דוד: לא. מה שהחוק אומר-

איילת קוך מורדוך: אתה משלם על הבניה.

רמי עזריה: הבניה זה משהו אחר, הוא דיבר על היטל סלילה.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: השאלה האם אנחנו רוצים את זה? כן או לא, זה הכל. מה הבעיה?

רונית עובדיה: יוסי, הסביר יפה, זו התשובה.

יוסי דוד: סגרנו את הסיפור, זה הכל. אז אם אני משלם על 100 מטר 10,000 שקל, אולי כן-

דודי קימלוב: בוא נגיד ככה, בשנים עברו שולם הדבר הזה? לא? האם בכל רשות מקומית זה משולם? אני לא יודע.

עמיר שקרוב: התשובה היא שבסופו של דבר צריך לממן את כל התשתיות האלה שאתם רוצים. מאיזה כסף אתם רוצים לעשות את זה? לא יודע.

דודי קימלוב: למה?

עמיר שקרוב: מה זה למה? מה זה למה? מה זאת אומרת?

דודי קימלוב: זה לא שכונה חדשה.

עמיר שקרוב: מה זה לא שכונה חדשה כשאתה היום בונה עוד עשרה מטר, מוסיף ממ"ד לבית שלך, מוסיף ממ"ד לבית, הם יכולים להגיד עד מחר שזה לא קשור, זה בדיוק אותו דבר. תן לי שנייה לסיים בבקשה, דודי, תן לי שנייה לסיים. כשאתה היום מוסיף ממ"ד לבית שלך, אני חי את עולמי הצר, צר כנמלה, במשק המים, כשאתה מוסיף ממ"ד לבית שלך אתה משלם דמי הקמה. בוא תגיד לי אבל מה, מה אתה עשית לי עוד-

דודי קימלוב: מה זה דמי הקמה?

עמיר שקרוב: דמי הקמה זה כמו היטלים, אין יותר היטלים, קוראים לזה דמי הקמה. בסדר? אין יותר היטלים, קוראים לזה דמי הקמה. אתה תגיד לי, אבל יש לי כבר מים, מה אתה רוצה שאני אשלם לך עוד פעם? לתאגיד. בדיוק אותו דבר. בדיוק אותו דבר.

* מדברים ביחד

יוסי ג'יברי: אני גר בנחלה, אני גר עם אחותי, גם אני אצטרך יום אחד לבנות בית, הכול משפיע על כולנו, כולנו דואגים לזה מאוד. בגלל זה ניסינו במקום שהם לא התחילו עכשיו חוות דעת, תיקונים משפטיים, כל מיני דברים כאלה, לשאול שאלות, שיועצת המשפטית תשיב, אוקיי? החוות דעת שלה בתור מישהי שהיא מקצועית, אנחנו צריכים לאמץ אותה. אם לא, אז אני לא יודע, סיכום של חוות דעת משפטית אחרת. לא יודע.

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: אני יכול לעשות סדר, אבל אני מכיר את החוק אני יכול לעשות סדר. זה חמישה היטלים ולא שלושה. זה היטל תיעול, זה היטל ביוב, זה היטל ניקוז, זה היטל שצ"פים וזה היטל סלילה. שהיטל סלילה זה גם מדרכות, גם תאורה וגם סלילה, זה חמישה. ובתאגידים, אז במקום היטל תיעול זה נקרא היטל הקמה. מי שאין לו תאגיד, ולנו אין תאגיד, אז זה היטל פיתוח. יש תיעול, ניקוז והקמה. יש חמישה היטלים. ככה אנחנו שילמנו באירוס, שילמנו על הרכיב הקרקע ואחרי זה על הרכיב הבנייה. קרקע כולם שילמו אותו דבר ובנייה לפי כל אחד מה שהוא בנה. כמה שירותים יש לו? כמה עוד גדר יש לו? ככה חישבו לנו את זה. והגברת שיושבת שם הנכבדה למעלה שכבר יושבת איתנו, היא-

יוסי דוד: עוד משהו אני רוצה להגיד חבר'ה, התעריף המקורי היה 59 שקלים, אם תוסיפו מדד עד היום, אתם תגיעו ל-107, בסביבות הסכום שיש לו היום.

מירה בן ארי: בדיוק.

עמיר שקרוב: לא, אבל אתם נתתם תעריפים אחרים אצלנו.

מירה בן ארי: אני חושבת שהתשובה העיקרית הייתה ברורה כאן לעניין האסמכתה. רוצים להמשיך להתפלפל על זה עוד, בבקשה.

יוסי דוד: אבל הבנו.

יוסי ג'יברי: יוסי, אני, אני אשאל את רונית. רונית, האם המועצה הרשאית לקבל החלטה ברורה לפי חוקי העזר יחולו רק על בנייה חדשה?

רונית עובדיה: אז אני-

יוסי ג'יברי: כן או לא.

יוסי דוד: לא.

רונית עובדיה: התשובה היא לא.

יוסי ג'יברי: התשובה היא לא.

רונית עובדיה: לא.

יוסי ג'יברי: זה מה שהבנתי שהתשובה היא לא.

רונית עובדיה: מירה, שנייה רגע, רציתי להסביר, רגע מירה.

מירה בן ארי: הלאה, שאלה הבאה.

יוסי ג'יברי: האם ההנחה היא שכל הבתים הקיימים במועצה, כל הבתים במועצה שילמו היטלי פיתוח עבור השצ"פ, ולכן אין כל מקום לחייב אותם בהיטל סלילה במקומות אשר דובר ב...

רונית עובדיה: ההנחה היא שכל מה שבנוי, שילם היטלים.

* מדברים ביחד

רונית עובדיה: לצורך העניין שילם או שהיטלי ההשבחה מימנו את זה. אבל אמרו לי להשיב רק במילה אחת.

מירה בן ארי: תעשה כל שאילתה.

דודי קימלוב: מה זה תעשה כל שאילתה, מירה, אבל אנחנו עכשיו עושים דיון, אז למה לשאול כל שאילתה?

מירה בן ארי: אנחנו נסיים את מה שאנחנו רוצים, ואז מה שאתה רוצה נעשה, נהיה פה עד 12 בלילה.

יוסי ג'יברי: האם התקבולים מהיטלים הם עבור יישוב או פרויקט מסוים?

רונית עובדיה: לא, זה עבור כל המועצה.

יוסי ג'יברי: זה עבור כל המועצה, זאת אומרת זה לא משק סגור. נכון?

רונית עובדיה: לא, לא.

יוסי ג'יברי: האם ההנחה היא, כי בנייה חדשה בנחלות לא תחויב בהיטלים מכוח חוקי העזר, וכן רכיב מטר מרובע של הקרקע, כי בנחלות כבר שילמו היטלים על פי מטר הקרקע בעבר כבר מדובר על כפל.

רונית עובדיה: כן, נכון.

יוסי ג'יברי: קיבלתם תשובה.

דודי קימלוב: יוסי, אני יכול להגיד לך משהו, ולאחר ששאלת וזה בסדר, יפה מאוד, עשית עבודה, אבל מצד שני אני רוצה הכל כתוב, אני לא זוכר.

יוסי ג'יברי: היא אמרה היא תוציא לנו את זה.

דודי קימלוב: לא, עזוב, אני לא רוצה את הפרוטוקול, לא, תשלחו לנו את זה מה הבעיה?

מירה בן ארי: הלאה.

יוסי ג'יברי: האם בנייה חדשה במגרש שנוצל מהנחלה, דברים שעשינו פה, יחויב בהיטלים מכוח חוקי העזר עבור מטר הקרקע ומטר הבנייה? הואיל ומדובר על יחידת קרקע חדשה שלא הייתה קיימת קודם.

יוסי דוד: לא, היא הייתה קיימת אבל היא פוצלה. היא פוצלה.

עמיר שקרוב: לא, זה שטח לא יחידה.

יוסי דוד: אז מה התשובה, בוא נשמע? לא, כי על השטח שילמו כבר, מירה. הבעלים כשהוא פיצל, הוא שילם על הכול. זה שהוא פיצל, הוא לא צריך לשלם כסף, הוא פיצל. הוא לא צריך לשלם,

* מדברים ביחד

רונית עובדיה: על הבנייה החדשה במשקים משלמים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שעל הקרקע הזו שולם כבר.

* מדברים ביחד

איילת קוך מורדוך: לא, לא, שנייה, גם במקרה של פיצול אין משלמים על הקרקע.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: רגע, תן לי להבין, הרחבתי על הנחלה שלי, את הבית שלי ב-10 מטרים כפול 107?

מירה בן ארי: כן.

רונית עובדיה: כן, כן. רגע אני רוצה לשאלה של עמיר-

מירה בן ארי: שניה רגע, בואו-

רונית עובדיה: לא, לא, עמיר אומר כאן,

מירה בן ארי: אבל אי אפשר.

רונית עובדיה: אבל מירה, עמיר אמר, זה חשוב מאוד, סליחה אבל אני חייבת להגיד את זה לפרוטוקול. עמיר אמר שהמועצה לא יכולה לקבל החלטה שלא משלמים, חשוב לי להגיד אנחנו לא מקבלים החלטה שלא משלמים. אנחנו, לא מקבלים פה שום החלטה. אנחנו רק מסבירים את-

* מדברים ביחד

יוסי דוד: כן, אבל רונית, אם תהיה החלטה בכל זאת לשנות, אפשר לשנות.

מירה בן ארי: אפשר לשנות הכל.

רונית עובדיה: אבל אי אפשר להחליט לא לשלם.

מירה בן ארי: כן. הלאה.

יוסי ג'יברי: האם נכון כי תוספת בנייה במגרשים או הרחבות שקיים בהם מתחם מובנה, לא תחויב בהיטלים מכח חוקי העזר עבור המטרים של רכיב הקרקע כי זה כבר שולם ומדובר על כפילות.

רונית עובדיה: כן.

יוסי ג'יברי: כן, אוקיי. האם לצורך כל מה ש, שלוש השאלות ששאלתי לגבי המשקים ולגבי ההרחבות, האם יש צורך ספציפי לתקן את חוקי העזר.

רונית עובדיה: לא.

יוסי ג'יברי: האם המועצה חייבת לחוקק את חוקי העזר?

רונית עובדיה: המועצה חייבת שיהיה לה חוקי עזר בשביל שתוכל לגבות היטלי פיתוח, אחרת היא לא יכולה לגבות.

יוסי ג'יברי: האם ניתן לחוקק את חוקי העזר כך שיחולו רק על הרחבה של בית עובד?

רונית עובדיה: לא.

דודי קימלוב: זה הוחלט כל היישובים, רוחבי על כל היישובים.

רונית עובדיה: זה על כל היישובים.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: עמיר, הפטיש שם.

יוסי ג'יברי: האם ההיטלים חלים על בעלי קרקע פרטית?

רונית עובדיה: זה חל על בעלי קרקע פרטית ואם מישהו משלם לרמ"י, אז זה לא חל עליו. אבל אם הוא לא משלם לרמ"י אז זה כן חל עליו.

יוסי ג'יברי: זאת אומרת, אם יהיה מגרש ברחבה בבית עובד שהוא רמ"י, יכול להיות שהוא ישלם פיתוח למינהל.

רונית עובדיה: נכון.

יוסי ג'יברי: ואם יהיה מגרש שהוא בעל קרקע פרטית, הוא ישלם דרך ההיטלים למועצה.

רונית עובדיה: נכון.

דובר: ואם הוא רוצה יותר, אז את התוספת זה גם כן הכל לרמ"י?

מירה בן ארי: היטל פיתוח, פיתוח פר מגרש. זה גם קרקע ומבנה, שני היטלים.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: תשובה שקיבלנו זה 15 שקלים זה החוק שנשאר למטר רבוע, לא שצ"פ.

תומר קרטנשטיין: ומה עם שאר ההיתרים?

רונית עובדיה: מירה, אני ממש מבקשת להגיד עוד פעם סליחה רגע, שנייה, לגבי השאלה הראשונה. למה רציתי להרחיב? כי אני לא רוצה שיישמע בפרוטוקול ששאלתם האם אפשר לעשות חוק העזר רק על בנייה חדשה, אז הכוונה היא על בתים חדשים ולא על בנייה חדשה.

דודי קימלוב: מה זאת אומרת?

רונית עובדיה: רגע, זה מה שרציתי להרחיב ולכן נתקעתי ומירה התווכחה, אבל אני מצטערת זה חשוב לי שזה יהיה ברור. החוק עזר הוא חל כמו שאמרתי קודם, על בנייה חדשה, הוא ממילא חל על בנייה חדשה. כשהשאלה נוסחה ככה האם זה יכול לחול רק על בתים חדשים, התשובה היא אני לא יכולה לחוקק חוק, שיגיד שרק בתים חדשים ישלמו, אלא על בנייה חדשה. זאת אומרת, אם אתה בונה חדר, אתה תשלם על החדר, גם אם זה בבית שלך, גם תוספת בנייה היא בנייה חדשה. לכן, החוק ממילא הוא רק על בניית חדשה אבל הוא לא רק על בתים חדשים.

תומר קרטנשטיין: על מנת להבין, כל מטר שעובר פה-

רונית עובדיה: לא היה אחידות בין-

תומר קרטנשטיין: אז את אומרת בעצם, שכל מטר שעובר פה להגשת תכנית לחתימה של המועצה יחויב על המטרז'. כפול במחיר?

רונית עובדיה: על המטר של הבניה.

דובר: יש לי שאלה שלא נשאלה. יש מגרש חדש, מגרש חדש-

רונית עובדיה: מגרש חדש הוא לא שילם.

דובר: הוא ישלם גם על הבנייה וגם על המגרש?

רונית עובדיה: אם הוא לא שילם פיתוח, כן.

מירה בן ארי: או פיתוח או זה.

רונית עובדיה: הוא שילם את כל ההיטלים. עכשיו, רגע, לגבי מה שאתה תומר אמר, עכשיו לגבי מה שתומר אמר, רכיבים של מים וביוב יש מאושרים בכללי המים והם נגבים בשוטף בלי קשר למה שאנחנו עושים פה. אנחנו מתקנים רק את הסלילה ואת התיעול ומוסיפים שצ"פ. אבל מים וביוב, יש כללים שחלים על כל המועצה ואנחנו לא מטפלים בהם כרגע.

תומר קרטנשטיין: רגע שנייה, עכשיו בהרחבה החדשה של בית עובד, מישהו צריך ללכת לעשות את התיעול של הביוב של המים. מי עושה את זה?

רונית עובדיה: מה?

תומר קרטנשטיין: עכשיו יש את ההרחבה בבית עובד, מעבר לשצ"פ ומעבר לנושא של הניקוז. לגבי מים וביוב, מי יעשה את הבית מהביוב? מי ישלם עבור זה?

רונית עובדיה: הם משלמים דמי הקמה-

תומר קרטנשטיין: דמי הקמה קיימים רק בתאגידים.

רונית עובדיה: ממש לא נכון.

תומר קרטנשטיין: אה נכון, אמרת שזה שונה נכון, סליחה. ולמי הכסף הולך?

יוסי דוד: רונית שתדעי לך דבר אחד, את עשית בלאגן אחד גדול על כלום.

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: רונית, רונית, דמי הקמה של ביוב ומים, משלמים למועצה?

רונית עובדיה: כן.

תומר קרטנשטיין: יופי. מי מקים את זה? המועצה מקימה?

רונית עובדיה: אה, זה תלוי.

יוסי דוד: תמחק את זה מהפרוטוקול.

רונית עובדיה: או שזה יהיה בהסכמי פיתוח עם רמ"י או שהמועצה תקים. אני לא מבינה את השאלה.

תומר קרטנשטיין: אם המועצה גובה את הכסף אז מה גם רמ"י גובים?

יוסי ג'יברי: היא גובה, עוד פעם, היא גובה מפרטיים. מרמי, מי שמקים את זה-

תומר קרטנשטיין: אנחנו מדברים על פרטיים. בית עובד זה פרטיים-

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: אני שואל, אם זה טאבו, רמ"י לא יכול ללכת לעשות שם פיתוח כי זה לא של רמ"י, זה טאבו פרטי. מי עושה את הביוב ואת המים בקרקע פרטית?

יוסי ג'יברי: אבל בסופו של דבר זה פרויקט קבלן אחד שעשה את הכול. זה או זה או זה. ואז העבירו את הכסף אחד לשני. ישלם על זה עוד פעם, תומר. תומר, אתה לא, עוד פעם. פה מדובר גם בקרקע פרטית וגם ברמ"י. גם פה משלמים וגם פה משלמים. מי יבצע את זה אחרי זה? יושבת מירה עם רמ"י, ויסגרו מי יעשה את זה אבל כולם ישלמו על זה בסופו של דבר. ישלמו על זה אבל אחרי זה מירה תשב עם רמ"י ותחליט האם הם עושים את הכל או שמירה עושה את הכל-

* מדברים ביחד

שי כהן: אם עכשיו אני בונה עליו, האם ההתייחסות היא אותו דבר של כמו למגורים?

רונית עובדיה: מה זה, עוד פעם, מה?

שי כהן: האם ההתייחסות למבנה חקלאי היא זהה למבנה ביתי?

* מדברים ביחד

שי כהן: אני בונה עכשיו מבנה של 500 מטר, מחסן, לא שאלתי.

יוסי דוד: אין סעיף על זה. כרגע אין סעיף.

שי כהן: אז רונית אמרה שתבדוק ותיתן לי התייחסות.

רונית עובדיה: אז אני רוצה להתייחס-

יוסי דוד: לא זה בלי, זה לא כתוב שם.

* מדברים ביחד

איילת קוך מורדוך: מירה, האם אנחנו יכולים לעשות כזו קפיצה בתעריפים, שהם פי 5 לפעמים? בפעימה אחת? בתעריף של ההיטלים-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: למה?

איילת קוך מורדוך: לא יודעת, אולי הם דורשים-

מירה בן ארי: איפה נתלי?

יוסי דוד: משרד הפנים צריך לאשר את זה.

איילת קוך מורדוך: בדיוק, האם לא נתקל בבעיה מול משרד הפנים.

מירה בן ארי: התעריפים שלנו נמוכים והם רוצים שנעלה אותם.

איילת קוך מורדוך: השאלה האם יש לי את הסמכות להעלות אותם בכזו מקפצה?

מירה בן ארי: שוב אני מסבירה,

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: השאלה היא למה זה נראה שמחיר הקרקע עלה לפי הטענה-

איילת קוך מורדוך: לא למה, לא למה. האם יש לנו את הסמכות ואת היכולת להקפיץ את המחיר ב-

יוסי דוד: היה 44 שקלים, קפץ ל-214, האם על פי חוק זה מותר או לא מותר?

נתלי זליחה: בחוק זה רונית יודעת.

יוסי דוד: השאלה אם יש גבול באחוזים?

מירה בן ארי: לא, אין גבול.

דודי קימלוב: מי מחליט על זה? מי מחליט על הסכום הזה?

מירה בן ארי: אני לא יודעת מי, זה בדיוק ה-

דודי קימלוב: אבל זה לא ראה וקדש, בסופו של דבר אנחנו-

מירה בן ארי: משרד הפנים עשה בדיקה-

נתלי זליחה: של חברת ג'יגה.

מירה בן ארי: לא ג'יגה, חברה אחרת.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: קיבלנו איזשהו באפר בארנונה, שגם כל מיני תעריפים, והתחייבנו להעלות את זה למחיר מסוים. אבל תראו כמה זה עלה ואת זה אני לא בקיאה וכמה זה עלה.

דובר: זה עלה ב-250 אחוז.

נתלי זליחה: לא, זה התוקף, הוא כל חמש שנים.

* מדברים ביחד

יוסי ג'יברי: כמה יעלה, דודי, דודי, בוא אני אשאל אותך שאלה, במשקים, כן? כמה יעלה לי סכום ההיטל שאני בונה עכשיו במשק שלי, עוד 200 מטר בנוי?

מירה בן ארי: בית שלישי.

דודי קימלוב: 107 כפול 200. זה מה שאמרתם בעצם.

מירה בן ארי: כן.

דודי קימלוב: זה לגבי הבנייה.

* מדברים ביחד

עמיר שקרוב: אז חוץ מהסעיף הזה של הבניין אתה לא משלם כלום מכל הטבלה הזאת?

דודי קימלוב: אז מה, זו הטבלה הזו ששלחתי? תסתכלי, מה. לא, באמת, אלה דברים שלא המצאתי, אבל קיבלנו את זה.

עמיר שקרוב: תגיד ליוסי.

יוסי ג'יברי: מה?

דודי קימלוב: הטבלה הזו ששלחתם כרגע. של המחירים, עדכון מחירים.

יוסי ג'יברי: במגרשים קיימים ובנחלות,

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: לא, אבל כל הסעיפים האלה לא תקפים?

יוסי ג'יברי: לא.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: חברים, איציק, איציק, אנחנו לא שם, אנחנו עושים דיון על זה, פעם ראשונה שאני שומע על זה, פעם שעברה לא דובר על זה, לא הוסבר על זה.

רונית עובדיה: רגע, שניה, דודי, תקשיב, אתה מתבלבל בין האם יש תעריף והאם שילמת אותו. כל התעריפים תקפים, אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה

* מדברים ביחד

יוסי דוד: עוד שאלה, אם בניתי בית ולא סללתי כביש, ולא עשית פיתוח, האם את יכולה לחייב אותי גם לשלם?

דודי קימלוב: כן.

רונית עובדיה: אני לא יודעת. זה שאלות כלליות, אני לא יודעת אם שילם, מה זה בניתי בית ולא זה, מי בנה בית ולא עשה?

יוסי דוד: עכשיו אני הוספתי 100 מטר, בסדר?

רונית עובדיה: איפה?

מירה בן ארי: חוזרים עוד פעם על מה שאמרתי.

* מדברים ביחד

שי כהן: אבל לא, רציתי לשאול שאלה כללית.

רונית עובדיה: אני לא יודעת מי שילם, מה זה בניתי בית ולא זה? מי בנה בית ולא זה?

שי כהן: עכשיו, אני הוספתי 100 מטר.

יוסי דוד: עכשיו, הכסף הזה, למה הוא מיועד? שאת אוספת?

רונית עובדיה: לסלילה, הכסף לסלילה לסלילה, הכסף של התיעול לתיעול-

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: יוסי, הבנת? עכשיו עמיר בא אלי בטענות. למשל, האירוס, הם ימצו את הבנייה ואנחנו לא ויש לנו פה הרחבות, לרוב, תהיה בכל היישובים, אנחנו נצטרך לממן גם אותם וגם אחרים שאין להם. וזה הדעה שלי.

עמיר שקרוב: מי מימן את המועצה הזאת כבר 15 שנה, 15 שנה לא שילמתם שקל. 15 שנה אף אחד לא שילם שקל. שקל אף אחד לא שילם פה.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: אני אומר ככה, אם אפשר להוציא מסמך כתוב על כל השאלות, שאלות ותשובות ופעם הבאה בוא נעבור על זה בבקשה, זה מה שמעניין אותי. לא, אני רוצה להבין כי אני לא הבנתי כלום עד הסוף. את זוכרת הכל, איילת?

איילת קוך מורדוך: לא, אבל יש פרוטוקול.

דודי קימלוב: בפרוטוקול, בפרוטוקול, תעברי לפרוטוקול, את צריכה מסמך. שאלה, תשובה, שאלה, תשובה.

מירה בן ארי: זה יופיע בשאלה תשובה.

שי כהן: שנייה רגע. שניה, ב-29.1, שזה עוד שלושה חודשים, אנחנו עושים ערב, שידברו פה על נדב, זה יש שנה. אני כבר אומר לכם פשוט, שזה יהיה ערב שנה, שנה לנפילתו, זה יהיה פה באיילות, כשיהיה משהו מסודר אני אשלח.

תום הדיון

החלטות:

מ

החלטה

חלוקת קולות

1

מליאת המועצה אישרה את הפרוטוקולים הקודמים

פה אחד

2

מליאת המועצה אישרה את תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000 פה אחד

3

מליאת המועצה אישרה את האצלת הסמכויות לוועדים

פה אחד

4

מליאת המועצה אישרה את וועדות המועצה

פה אחד

5

מליאת המועצה החליטה כי אם עד סוף נובמבר אין חבר ועד, אזי הבחירות יתקיימו ב-13.1.26, מועד הגשת הרשימות הוא עד 31.12.

פה אחד

6

מליאת המעוצה אישרה את המינוי של חברי ועדת ביקורת ועד מקומי גאליה- עידן סידי וליאור מיניקוב.

פה אחד

7

מליאת המועצה אישרה את פתיחת תב"ר 664, חידוש ספספלים, אשפתונים ולוחות מודעות בישובים, השתתפות המועצה 100,200 ש"ח, מקור מימון התב"ר: קרנות הפיתוח פה אחד