פרוטוקול מליאה מס' 12-25 לא מן המנין

ישיבת מועצה שלא מן המניין 13/25

מיום ראשון, 28.12.2025

משתתפים:

מירה בן אריראשת המועצה

רונית עובדיהיועמ"ש המועצה

יוסי ג'בריחבר מליאה

איציק מידןכפר הנגיד

איילת קוך מורדוךחברת מליאה

דודי קימלובמושב גאליה

יוסי דודמושב גאליה

רמי עזריה מושב גאליה

הילה גרשמןעיינות

עמיר שקרובאירוס

שי כהןבית חנן

עופר אלכסנדרבית חנן

גוסטבו ליטמנוביץחבר מליאה

גדי אפקחבר מליאה

אלי נחמןחבר מליאה

נוכחים נוספים:

אילן רפאלימנכ"ל

נתלי זליחה גזברית

סופי תורג'מןמזכירת הלשכה

לאה מימוןמבקרת המועצה

אמיר ברוךמהנדס המועצה

מקסים אורונבייבמנהלת מחלקת תפעול

לירן מזכרתמנהל מחלקת חירום וביטחון

כרמי הרשקוביץוטרינר

יהודה ינאימנמ"ר

אופירה קיפרמןהמחלקה לשירותים חברתיים

עדי בוטבין-דיסקיןמנהלת אגף חינוך

כרמית גבעאחראית תחום רישוי עסקים

צורי נעמןרב המועצה

שרי כהן ארזימנהלת משאבי אנוש

אסי שמעוןמנהל תרבות וספורט

על סדר היום:

[ 2 ] תקציב המועצה לשנת 2026.4

פ ר ו ט ו ק ו ל

[ 2 ] תקציב המועצה לשנת 2026.

אילן רפאלי: אז אנחנו מתחילים בעצם לדבר, עושים ישיבת תקציב. אפשר להעביר סופי. קודם כל כמו שאמרתי-

מירה בן ארי: קודם כל, אני מעדכנת מה יורד מסדר היום. אירוס, בקשת היישוב להטלה ראשונה יורד מסדר היום לבקשת חברי המליאה. ועכשיו אנחנו בתקציב המועצה לשנת 2026.

סופי תורג׳מן: לא עובר לי.

אילן רפאלי: לא עובר?

סופי תורג׳מן: כן.

מירה בן ארי: מנמ"ר? בוא בבקשה.

אילן רפאלי: טוב, אז כמו אנחנו נציג לכם את ספר התקציב, נציג לכם את התוכנית מאושרות תקציב. יש פה את סדר הדוברים, אז כל מנהל מטה פה וכל מנהל אגף וכדומה, אני מבקש. אפשר להחזיר בבקשה את השקופית?

סופי תורג׳מן: כן, רגע, שנייה.

אילן רפאלי: אני בעצם אפתח ואציג בעצם את המתודולוגיה של בניית ספר התקציב, איך עשינו את התהליך שעברנו, עשינו אותו כאן במשך כמה חודשים. אציג את הדברים המתכללים שקשורים לכל האגפים והמחלקות של המועצה, הדברים שנעשו ב-2025 ואת המגמות המתכללות שקשורות ל-26'. ואחרי זה כל מנהל אגף ומחלקה יעלה ויציג את, בהתאם לסדר שרואים פה, יבוא ויציג את תוכנית העבודה שלו, בסדר? כמו שאמרתי, עם תוכניות מאושרות תקציב. אבל קודם כל יש פה שקופית שמראה בעצם את המתודולוגיה של בניית ספר התקציב, מה שעשינו בחודשים האחרונים. אפשר לעבור בבקשה? אז קודם כל, כמו שאתם שמים לב, זה בנוי בפירמידה. הפירמידה בנויה בצורה כזאת שיש את המדיניות של ראשת המועצה, תכף מירה תבוא ותציג את המדיניות ואת החזון שלה, אז הכול כמובן נסמך על בסיס איך שמירי רואה את המועצה, את המדיניות שלה, את הראייה הרחבה שלה, את הראייה היצירתית שלה, זה הכל כמובן מבוסס על הדבר הזה. מעל בנינו קומה שנקראת מטרות העל של המועצה, שתכף אני אציג לכם אותם. אנחנו בנינו בחודשים האחרונים גם, את מטרות העל, זה מטרות על שמתוקפים סביב 5 שנים, איך המועצה, מה המטרות המרכזיות שהמועצה הולכת לפעול לפיהן. הקומה הבאה, אחרי שהמנהלים ראו את המדיניות של ראשת המועצה והבינו את מטרות העל של המועצה, כל אחד בא והציג לגזברית ולי, את כל הצרכים שלו. ממש רשימת פנטזיות, כל הדברים שהוא רוצה לעשות, איזה אירועים הוא רוצה לעשות, איזה פעילויות הוא רוצה לעשות בתחום איכות הסביבה, בתחום התרבות, בתחום הרווחה, בתחום החינוך, מה שנקרא, פנטזיות. אחרי שהבנו, כמובן, פנטזיות לא מופרזות, כן? פנטזיות ריאליות, אבל עדיין פנטזיות. אחרי שעשינו מספר ישיבות עם כל בעל תפקיד, הבנו את הצרכים של כל אחד, ואז בעצם הגזברית הלכה ובדקה מה צפי ההכנסות של המועצה. כי הרי ברור לכולנו שההוצאות של המועצה, עם כל הפנטזיות של כולם, הלוואי היה את התקציב לזה, כן? אבל עם כל הפנטזיות של כולם, צריכות להיות תואמות להכנסות. אז עשינו איזו עבודה פנימית, בדקנו מה ההכנסות הצפויות למועצה, הגענו לסכום מסוים, ואז בהתאם לזה כמובן ההוצאות צריכות בהתאם. בעקבות הסכום הזה שהגענו להכנסות שווה הוצאות, התחלנו בעצם לדייק את הסעיפים ולתקצב אותם בצורה נכונה. חשוב להגיד שהיה ספר תקציב במועצה בשנה שעברה, מצאנו הרבה מאוד בעיות עם התקציב. היו הרבה מאוד סעיפים שלא הוגדרו נכון, סעיפים שלא תוקצבו נכון, עשינו הרבה הסטות, החלטנו תוך כדי ההחלטות מה יהיה בשוטף, מה יהיה בתב"ר, ובעצם ממש דייקנו את הדברים, והגענו למצב שבעצם אנחנו יוצרים מצב שההוצאות שוות להכנסות, ובהתאם לזה בנינו את הספר, כמו שקיבלתם אותו. יש טופס 2 וגם את הפירוט, מי שביקש, ענינו כמובן לבקשה, שלחנו את כל הסעיפים בצורה מפורטת, ואתם יכולים להתרשם מזה. וזה בעצם ספר התקציב שאנחנו מאשרים אותו היום. זה המתודולוגיה של הדברים, בסדר? עכשיו אני רוצה ברשותכם שמירה תציג בכמה מילים את המדיניות שלה ואת החזון שלה.

מירה בן ארי: תודה אילן. קודם כל תודה לאילן ולכל מי שכאן סביב השולחן.

* מחיאות כפיים.

מירה בן ארי: טוב, עברה שנה מאז שנה שעברה. שנה שעברה הייתי עם הילד שלי בניתוח, ואתם הצבעתם, אז תודה לכם, לכל מי שיושב כאן. באמת. והוא הצליח ועבר וזה ואנחנו-

דובר: ברוך השם.

מירה בן ארי: שי, אני אוהבת אותך.

שי כהן: תודה.

מירה בן ארי: ולזוטות ... ושלנו, שזה ... הרבה, כן? אז החזון שלנו, ואיפה שאנחנו כאן היום. יש לנו את, קודם כל תודה לגוסטבו שעזר לי לעשות את המצגת. כי אני לא במצגת, במעשים, אבל לא במצגות, אז תודה לך. מעריכים. אנחנו רוצים באמת לראות איך אנחנו פורטים את 2025. 2026 אחרי 2025, מה עשינו ומה הלכנו הלאה. אז אני רוצה להגיד לכם מה היה ב-2025. 2025 היה התשתית של המועצה שלנו, של מיצוב, של, עוד מעט אילן גם יגיד מה עשינו בשנה הזאת, אבל בעצם זה הרוב תשתיות. תשתיות, כל מי שיודע בכל אחד מהתחומים, עשינו כל מה שאפשר למיצוב התשתיות שלנו. סופי?

שי כהן: בדיוק דיברנו על תשתיות.

* צוחקים.

מירה בן ארי: איפה המנמ"ר שלנו? מנמ"ר.

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: אנחנו בחינוך. בחינוך, עוד מעט כמובן כל מנהלי המחלקות, אילן וכדומה, יפרטו את כל הדברים, אבל אני ברמת על, לחבר אותכם. בית ספר אין לו מנהל, מנהלת, ואנחנו בימים אלו שוקדים עם משרד החינוך למצב את בית הספר. שהדברים העקרוניים שלנו זה המוגנות, הדברים העקרוניים שלנו זה מיצוב בית הספר, זה למידה קהילתית סביבתית, ולראות איך אנחנו במקומות לעתיד לצד קישורים. זה מה שאנחנו עושים. סופי. אוקיי. שירות לתושב. אני חושבת שזה ... כאן, וכדומה, ובעצם אני חושבת שפעם ראשונה יש מוקד למועצה. ואני רוצה להגיד שהוא פועל בצורה ממש ממש טובה, במיטביות, ובזה קיבלנו 100 אחוז, כל מי שמסביב לשולחן כאן, בהחלט, ותודה רבה. בדיגיטציה וכל הדברים האלו, נפרוט את זה אחר כך. פיתוח המועצה ותוכניות אסטרטגיות. אז בעצם אנחנו רוצים להגיד שאנחנו מפתחים את כל הדברים האלו, רוצה לומר שאני 24/7 וכדומה, רק בעניין הזה, כדי לראות איך אנחנו בעצם יכולים לפרוט את הדברים האלו לקידום אסטרטגי של תוכניות, של טיפול בתשתיות, של טיפול באסטרטגיה כלכלית, ותוכניות כאלו ואחרות כאן במועצה. תיכף תראו את הדברים הלאה. חקלאות במרחב כפרי. אני נלחמת כל שביכולתי להגן על כלכלת המזון בכל השטחים החקלאיים שלנו. כדי לראות שרט"ג, שמט"ג, איכות הסביבה וכדומה, לא משתלטים על השטחים שלנו, ולראות איך אנחנו שומרים עליהם. כלכלה ותיירות כפרית, אנחנו בעצם רוצים לראות איך אנחנו פורטים את שביל גן רווה ולצידו את כל התיירות הכפרית, גם אם זה פלח בתוך היישובים וגם אם זה בתוכנית כוללנית לכולנו. מוגנות אישית וביטחון, מעבר בין שגרה לחירום, מעבר בין מועצה לבין היישובים, זה דבר שהוא מאוד, מאוד חשוב לנו בכלל, ולכן אנחנו עושים אותו עם אכיפה, חוקי עזר וכדומה, לראות איך אנחנו יכולים למצות את התחום הזה, ולראות איך אנחנו עושים במוגנות, גם שמירה, גם סיירות וגם איך אנחנו רוצים את המוקד שלנו בגן רווה. קהילה ותרבות ופנאי. אז בעצם אנחנו רוצים לראות איך אנחנו ממפים את כל בעצם המוסדות שלנו שיש לנו כאן לטובת גן רווה. לטובת, גם אם זה באפס תקציב, או גם אם זה במאה אחוז תקציב, כדי שכל, מלידה עד זקנה, יוכלו בעצם להשתמש בשירותים שלנו ולהרחיב אותם כאן, ואנחנו נראה את זה בכל תוכניות העבודה האחרות. תושבים ותיקים, תכף אנחנו נראה כאן איך אנחנו עושים, אבל בעצם החיבור הוא כאן בין מה שהיה פעם רק אוכלוסייה של רווחה, אנחנו מחברים אותה גם לאוכלוסייה של קהילה ושל תרבות וגם של חינוך, כדי לראות איך אנחנו יוצרים רצף של כל הדברים ביחד, כדי שייתנו לנו מענה ל-24/7 גם לאוכלוסייה של הגיל השלישי. וצעירים. צעירים זה דבר, צעירים ונוער אלו דבר שעדיין לא נגענו הרבה. צעירים ונוער אנחנו צריכים גם למפות אותם, גם לראות איך אנחנו נותנים להם את כל הבלתי פורמלי פלוס הפורמלי. לראות איך אנחנו בעצם מגיעים אליהם, נראה איך אנחנו מגיעים אליהם גם בתוכניות האלו שיש לנו עכשיו. והאתגרים המרכזיים שלנו. אני רוצה להגיד שאנחנו, שוב, בראיית העל, מה שאני יכולה לעשות כאן מול משרדי הממשלה, גופים אחרים, כל מה שיש, בשיתופי פעולה אסטרטגיים, כדי לראות איך אנחנו נלחמים באתגרים שלנו העיקריים. האתגרים העיקריים שלנו הם אתגרי התחבורה, שאנחנו רואים גם בכביש 4311, עם כל הדברים שיש לנו כאן, לאורך 4311. הגשנו גם עתירה בעניין הזה, ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו נמנעים מכל המטרדים שנכנסים לכל הגוש הצפוני.

שי כהן: עשיתם עבודה מאוד יפה עם השילוט, חבל רק שאין פיקוח, כי אם יהיה פיקוח אז גם לא יעשו שם-

מירה בן ארי: יש לנו כאן חמישה ישובים צפוניים, גם מבחינת פיקוח וגם מבחינת עוד הדברים, האתגרים, איך אנחנו מונעים וכדומה. אני אשמח לפרוט את זה בפני כל אחד מהיישובים. עמדת המועצה גם לעניין הסולארי, פוטו וכדומה, גם מחוז מרכז, איך אנחנו רוצים לראות את המועצה שלנו, אם אנחנו רוצים לראות אותה סולארית, ואנחנו רוצים לראות אותה מגינה על כלכלת המזון. ויש לנו בעצם הגנה, שאני טוענת בפני כל מוסדות התכנון, גם מבחינה הרט"ג, גם מבחינת תוכניות כאלה או אחרות שיש לנו, ואנחנו מייצגים את כל היישובים באשר הם. קודם כל עמדת היישובים היא הקובעת, ולאחר מכן גם האסטרטגיה של המקום. יש לנו עניין של תקצובים. אני נלחמת כל שאני יכולה, במיוחד בעניין של תקצוב גם של היסעים. אני חושבת, וזה מה שנלחמנו כאן, ראשי מועצות, שבמקום חינוך אנחנו משלמים על דלק. דלק במקום חינוך. בעיריית תל אביב לא משלמים על דלק, אבל אנחנו כן משלמים על דלק. ולכן אנחנו נלחמנו ככל שיכולנו, וקיבלנו תקצוב ממשרד האוצר על כך שנקבל מימון נוסף. רק לסבר את האוזן, מאז העשור האחרון לא קיבלנו תוספת על היסעים. לא קיבלנו שקל. שקל. בעצם כביכול, ההיסעים היו לפי מה שהיה בעבר, בלי שום תוספת. ולכן אנחנו נלחמנו על זה עכשיו, ואני חושבת שעכשיו יהיה תוספת עכשיו כאן למועצות האזוריות. תכף תראו את זה בתקציבים ותראו כמה הולך הדלק במקום על חינוך. רט"ג, רשות הניקוז וכדומה, אנחנו גם צד לכל אלו, ואנחנו מנסים למקסם את המיטב, גם תקצוב גם לכל אלו. הגנה על המצוקים, שעד היום הייתה לנו תוספת של 400 אלף שקלים, שעדיין לא תוקצב להגנה על המצוקים. אגב, בביטחון גם כן קיבלנו הרבה הרבה לייקים, אבל בלי תקצוב. תוכנית כוללנית למועצה האזורית לשמירה על הקרקע החקלאית בשטחים פתוחים, קיבלנו עכשיו 200,000 שקלים ממשרד החקלאות. זה לא מספיק אבל זה כן תחילת תכנון. תוכנית נגישות, גם אנחנו עכשיו בעניין הזה עם ראשית תכנון, ושימור אתרים ומורשת, שזה דבר מאוד חשוב לגן רווה.

דודי קימלוב: מירה, לפני שאת עוברת שקף אפשר לשאול, או בסוף?

מירה בן ארי: אז קודם כל תודה, ועכשיו אני חושבת כל מנכ"ל ומנהלי האגפים, יראו איך פורטים את החזון הזה שלנו לכל ...

אילן רפאלי: מירה, תודה רבה על הכול, אין ספק, ראשת מועצה עם חזון וערכים ומדיניות מאוד ברורה. עכשיו בעצם, מה שאני אציג לכם, את הדברים איך שבאו לידי ביטוי ב-2025, את המגמות הכלליות כמו שאמרתי, חוצות ארגון של 26'. אחרי זה כל מנהל אגף ומחלקה יבוא ויציג את הדברים בצורה פרטנית. אז אם דיברנו, מירה הציגה את הקומה בפירמידה של החזון והמדיניות, אז פה אתם יכולים לראות את מטרות העל של המועצה, אני לא אקריא את זה, אתם יכולים לראות את זה כתוב. ולמה זה חשוב? כי בעצם אחרי זה כשכל מנהל אגף ומחלקה בנה את התוכנית שלו, זה נספח על אבן מסוימת שזו אחת המטרות האלה. אם זה חינוך, אם זה השירות, אם זה תשתיות אסטרטגיות וטקטיות, אם זה מוגנות אישית, ואם זה פעילות פנאי, תרבות וספורט, גמלאים וכדומה. הלאה אפשר להמשיך. אני רוצה לדבר איתכם ב-2025 על הדברים האלה שאתם תראו עכשיו, בסדר? תחלופה ואיוש בעלי תפקידים, מכרזים, חינוך, שירותים חברתיים, קהילה, תרבות וספורט, ביטחון וחירום, ... והנדסה, איכות הסביבה, פיקוח ואכיפה וכדומה. אפשר להמשיך? אז קודם כל, אתם יכולים לראות את בעלי התפקידים שהתחלפו בחודשים האחרונים. ואני בראשם, אני אומנם נראה שאני פה הרבה זמן, גם לי זה נראה, אבל אני גם התחלפתי השנה לפני שבעה חודשים, ביחד איתי החלפתי לא מעט בעלי תפקידים, כמובן בגיבוי וידיעת ראשת המועצה. אני חושב שהשינוי זה היה מתבקש וחשוב. המועצה סך הכל היא צריכה לתפקד בצורה הרבה יותר מקצועית, הרבה יותר רצינית, ובעלי התפקידים, חלקם לא היו קיימים בכלל, חלקם לא סיפקו את הסחורה, ולכן אתם יכולים לראות פה את התחלופה האדירה, מנהל אגף חינוך, מנהל אגף תפעול ושפ"ע, מהנדס מועצה, קב"ט מועצה, מנהלת חוזים והתקשרויות שזה תפקיד חדש, הוא זה שהכנסנו, תכף אני אציג לכם את המכרזים, אבל הכנסנו פה הרבה מכרזים למועצה. מנהל מדור פיקוח התחלף, רישוי עסקים עבר מתפקיד של המועצה למיקור חוץ, ויש פה את כרמית שנמצאת, היא גם תציג לכם את הדברים. קצין בטיחות בתעבורה שלא היה קיים בכלל. מנהלת הגיל הרך שלא הייתה קיימת. זאת אומרת לא מעט בעלי תפקידים שהוחלפו, והיום לשמחתי העסק מנגן בצורה הרבה יותר טובה ורק ישתפר ויהיה הרבה יותר טוב. לגבי המכרזים, אתם יודעים או לא יודעים, במועצה לא היו מכרזים, היו כמה התקשרויות ונהלים מול משכ"ל, וזה משהו שכמובן לא יכול להתנהל תחת מנהל תקין. לכן פעלנו ללא, לאות לקדם פה מכרזים, אני רוצה פה להודות לחברי ועדת מכרזים, כולל כמובן לאיתן ולהדר ולאלי כמובן. אני רוצה להודות לחברי ועדת מכרזים ... וכמובן ליועצת המשפטית, עשינו פה עבודה מטורפת. אתם יכולים לראות היום את, רגע רגע. אתם יכולים לראות פה שהיום יש לנו 62 מכרזים, שהיו, אני יכול להגיד לכם, אולי שישה שבעה, בסדר? אפשר לראות פה את הפילוח. בצד שמאל קודם כל אתם יכולים לראות את המכרזים שהם פעילים. יש לנו היום 30 מכרזים פעילים, שזה המון. 60 מכרזים פעילים, שכבר נמצאים, כבר פורסמו, כבר פעילים, כבר מתוקפים, כבר עובדים, מצהרונים דרך שילוט וכדומה וכדומה. יש עוד שבעה מכרזים שנמצאים כרגע בבדיקה, זאת אומרת הם בתהליכים האחרונים, מה שנקרא, של בחירת ספק. נשארו לנו עוד 25 מכרזים, שהם בתהליך עבודה, שאנחנו נמשיך לטפל בהם. אתם יכולים לראות פה בצד ימין את החלוקה של המכרזים. אם פעם היו רק מכרזים של משכ"ל, אז אתם יכולים לראות את המגמה המאוד ברורה, שהיום יש 48 מכרזים של המועצה. זאת אומרת הכף נודדת ממשכ"ל ובלתה, מה שהיה פה, לטובת מכרזים עצמאיים של המועצה. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, שהמועצה בוחרת את הספקים שלה, שהמועצה עושה עבודות איכות, שהמועצה בודקת את הדברים ומסתכלת עין בעין עם הקבלן. דבר מאוד חשוב והמגמה רק תימשך, כי המטרה היא לצמצם כמה שיותר את המכרזים של משכ"ל-

סופי תורג׳מן: וגם המחירים.

אילן רפאלי: נכון, גם המחירים הרבה יותר טובים. משכ"ל יש להם את התקורות שלהם, יש שם את הפוילשטיקים שלהם, ולנו, יש לנו את המכרזים שלנו, שאנחנו אלה שיודעים לעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר. רגע, שנייה. אז חוץ מהמכרזים של המועצה, נשארנו לנו גם 12 מכרזים של משכ"ל. יש לנו מכרז אחד של חשכ"ל, של החשב הכללי, ומכרז אחד של אשכול הרשויות. אפשר להעלות פה את הפירוט. תוכלי לעבור ככה לאט לאט?

דודי קימלוב: לא רואים טוב, אילן.

אילן רפאלי: אז אני מקריא גם.

דודי קימלוב: אילן, מה עם המכרז של הייעוץ המשפטי, מה החלטתם?

אילן רפאלי: הייעוץ המשפטי, המכרז יבוטל, אנחנו עושים אותו מיקור חוץ, זה חלק מהמכרזים שבהכנה כרגע, של הבדיקה יותר נכון. אתם יכולים לראות פה את המכרזים שעשינו השנה. אפשר לרוץ. עכשיו אתם לא רואים, אבל עוד רגע נתחיל את המצגות. יש פה את כל הפירוט של המכרזים, יש פה הרבה מאוד עבודה. מאחורי הקלעים יש שעות על שעות על שעות של עבודה. אלה המכרזים שכבר פורסמו, בתהליך הבדיקה. הלאה וזה. הבא זה המכרזים שעוד נשארו לנו. סך הכול 25 מכרזים. לשאלתך, אתה יכול לראות למטה את הייעוץ המשפטי. הלאה. זהו, זה לגבי מכרזים. לגבי חינוך, אני אדבר עכשיו על כל הנושאים בצורה טלגרפית, יש הרבה מה לדבר ומירי הציגה את הדברים, אז אני ממש אעבור על זה בקצרה, בלי להיכנס לכל פירוט מה זה ידית לחינוך או מה זה זה. עשויים פה הרבה מאוד דברים. השארנו פה בחינוך את הכנס שהשקנו לתוכנית החינוך, סך הכל מה שנקרא, התחלנו להתקדם בנושא הזה. יש את הידית לחינוך, מה שיוסי מוביל. השנה אנחנו נעבה את זה עם העמותה ונמשיך ליישם את הדבר הזה. יש פה את המרתון מתמטיקה ואנגלית שעשינו לכיתות ח'. יש את הפרויקט של מירה, שהיא מזמנת תלמידים לשוקו איתה. הלאה. אתם רואים את התמונות או ש? אפשר להתרשם עוד פעם. אני אעבור בצורה יחסית מהירה כי אין זמן. חגיגות של יום העצמאות, חלוקת ערכות הפעלה בשמרטפיות, זריעת פרחי בר שעשינו לאחרונה, פרויקט מאוד יפה. ילדי הגנים ביום חוויתי. ביקור נשיא המדינה, שכמובן הבאנו אותם בשיתוף עם תלמידי החינוך. הלאה. מבחינת הרווחה, אז יש את מועדון הגמלאים, סה"כ פעילות מאוד עשירה. יש לנו פעמיים בשבוע פה פעילות של הרצאות. בימי ג' יש חוג ציור. תכף נדבר על המגמות לעתיד, כי זה קצת הולך להשתנות הנושא הזה. פתחנו השנה את הקתדרה. סך הכול זה עבר בצורה טובה. כשהקתדרה מדברת גם על קורס כזה או אחר, עשינו קורס AI וכדומה, וגם שיפרנו אותה אחרי זה עם הרצאות. פתחנו יחד עם האשכול בפורום 65, פורום מצוין, שנותן בעצם לכל הגמלאים ובני הגיל השלישי, יחד עם גמלאים של אשכול רשויות שורק דרומי. אפשרות להירשם להרצאות, סדנאות, פעילות מאוד מאוד עשירה, ואני מקווה שאתם רואים את כל הפרסומים. סך הכול זה עובד בצורה מאוד יפה. הלאה. חלק מתרחב גם אצלנו, חשוב להגיד, עשינו כמה הרצאות בכמה דברים שקשורים. אפשר לראות פה את הטיולים, גם טיולי משפחות שהתחלנו לאחרונה, יחד עם הגמלאים, היו לאחרונה כמה טיולים כאלה, וגם את הטיולים הנוספים של הגמלאים במקומות שונים, יש פה את הדוגמא של רמת הנדיב וכדומה. הלאה. בתחום הקהילה, תרבות וספורט, אז קודם כל עשינו השנה, התחלנו לנהל את האירוע, מה שנקרא, ולפרסם. זה משהו שלא היה עד עכשיו בצורה טובה, אז אנחנו שולחים חדשות לבקרים גם את התוכנית חודש קדימה, וגם שולחים את זה בצורה פרטנית, אם יש עכשיו הרצאה, או טיול, או מרוץ, או פסטיבל קיץ וכדומה. אתם יכולים לראות פה, עשינו פה אירועי קיץ, ממש פרסמנו כל שבוע, וגם עכשיו אנחנו מפרסמים חודש קדימה. אתם יכולים לראות פה את הפרסום ככה בצורה מדגמית, זה מה שעכשיו אנחנו עושים, מבטיחים גם לבנות גרף של המועצה, שתכף נדבר עליו. הלאה. אפשר לראות פה את מרוץ גן רווה, שהיה מרגש מאוד. אני הייתי בתחילת התפקיד, וממש התרגשתי, עם שי פה, וממש היה אירוע ברמה מאוד מאוד גבוהה. עשינו את פסטיבל הקיץ, שהיה מאוד איכותי ובאמת מאוד מושקע עם הרבה מאוד אומנים. הלאה. עשינו פה את האירועים של יום השואה והגבורה, את ערב יום הזיכרון עם ערב שירי לוחמים, את יום האישה, שגם היה מאוד מכובד וזכה להצלחה רבה. הלאה. יש פה את המגוון, שמתי פה כמה תמונות, אבל יש פה באמת מגוון עצום של הצגות ילדים ושעות סיפור שעשינו לילדים שלנו, של המועצה. אפשר לראות פה ככה את הדוגמאות. עשינו פעם ראשונה יריד ראש השנה, שהיה גם אירוע מוצלח. הבאנו פה את התוצרת של גן רווה, מה שנקרא פה לרחבה פה מול בניין המועצה, השתתפות יפה מאוד עם פעילות לילדים וכדומה. עשינו טיול מתגייסים, ואפילו עשינו הסעות להם. יש פה גם את הפירוט, עוד פעם, של כמה דוגמאות של הרצאות, ערבי שירה ומועדון קריאה. אתם יכולים לראות, להתרשם. ממש פעילות יפה ומגוונת לטובת האוכלוסייה שלנו. יש לנו פה דוגמאות, אני לא אכנס לכל אחד הלאה. ועשינו גם דברים אחרים. פתחנו תכנית מלגות לסטודנטים. עשינו חגיגת חנוכה לפני שבוע. התחלנו, כמו שאמרתי, לעשות טיולי משפחות. הוצאנו גם חוברת חוגים. אז באמת תודה על הפעילויות האלה. הלאה. בתחום איכות הסביבה והתפעול גם עשינו לא מעט דברים יפים. אז קודם כל, מירה דיברה על הסיפור של המוקד. סוף סוף יש מוקד למועצה, נותן מענה, זמין. יש לנו את לנה שם, אבל לנה כמובן יחד עם, עובדת עם מקסים וכל אנשיו בכל מה שקשור לשירות לתושב ברמה הפרטנית. מבחינת שירות לתושב בתחום איכות הסביבה והתפעול, עשינו הסדרה השנה של הטיפול של הגזם והגושית, זה פרויקט שנעשה. הכנסנו, עשינו סדר בתיעוד, גם בזה יש בשורה. תכף מתי יציג לכם את הנושא, מה אנחנו הולכים לעשות השנה, מכונה שוטפת וכדומה. נמשיך להעמיק את הסיפור הזה. עשינו הסדרה של פינוי אשפה, של הקרטונים והנייר והזכוכית. בתחום המחזור התקדמנו בשני זרמים מרכזיים. אחד זה תחום ... אלקטרוניקה, פרשנו 11 מתקנים ביישובים. ... פסולת אלקטרונית. ממש השבוע אנחנו צריכים לפזר את הכתומים בכל רחבי המועצה בכל היישובים, התחלנו בדוברות בנושא הזה, אנחנו מתקדמים עם הדבר הזה. גם צריך לעשות הסדרה של מרכזי המחזור. ביצענו עד עכשיו, עשינו, בנינו מרכז מחזור במועצה עצמה, בכפר הנגיד ובגאליה. מרכז מחזור זה מרכז שמאגד לתוכו, בכל יישוב צריך להיות לפחות אחד זה, זה מאגד בתוכו את כל זרמי המחזור. זאת אומרת, מי שעכשיו בא עם שקית שיש בה עיתונים ויש בה זכוכית ויש בה קרטון, אז הוא מגיע למקום אחד והוא יכול למצוא בנקודה אחת את כל הזרמים האלה. בתחום האנרגיה, אז קודם כל זכינו בקול קורא של מרכז שירות אנרגיה, אנחנו עשינו ממש ישיבת התנעה עם מירה השבוע. אנחנו הולכים לפתוח מרכז שירות, לתת מידע ושירות לכל התושבים. מי שרוצה עכשיו ומתעניין, רוצה לעשות משהו בתחום, בנחלה שלו, או מה שרוצים לעשות בכל יישוב, יוכל לקבל מאיתנו, יחד עם יועצים שאנחנו נשכור בנושא הזה, באמצעות הכספים של הקול קורא הזה, נוכל לקבל שירות מ-א' ועד ת' בכל נושא שקשור לאנרגיה. וגם התקשרנו עם חברת וורטה, אנחנו הולכים לעשות פה קירוי גם של מוסדות ציבור וגם של החניון של המועצה. זה משהו שכבר התחיל להתגלגל ועשינו כבר כמה ישיבות בנושא הזה. חילקנו פחים, גם ירוקים, עשינו את הפרויקט של חלוקת פחים ירוקים במועצה, וגם התחלנו, כמו שאמרתי, לחלק עכשיו את הכתומים. בתחילה, דיברנו על זה קודם, עשינו מבצעים של חיסוני כלבת, עיקור וסירוס חתולים. ועשינו הסדרה של יחידת אחסון ... בעלי חיים .... יש לנו סוסים שמתפגרים פה, אז לא הייתה דרך לפנות אותם, יש לנו כל מיני פרות וגמלים בגאליה, לא הייתה דרך איך לפנות אותם. אז אנחנו עשינו הסדרה של כל התחומים האלה, לכרמי יש את כל האפשרות כדי להצליח.

דודי קימלוב: לא בעלי החוות מפנים?

אילן רפאלי: מה, מה השאלה?

דודי קימלוב: לא בעלי החוות מפנים?

אילן רפאלי: תלוי, תלוי. אם זה, יכולים לשייך את הסוס הזה לחווה, אז הוא צריך לפנות, אבל לצערנו לא תמיד זה קורה, ואנחנו מוצאים, לפני שבוע מצאנו סוסה ליד בית חנן זרוקה באיזה מקום, אז אנחנו ... ואני שמח לבשר שאנחנו זכינו בתחרות קריה יפה ומקיימת בחמישה כוכבי יופי, הטקס יהיה בינואר, זה גם הישג מאוד מאוד משמעותי שהיה השנה. אז זה בתחום איכות הסביבה והתפעול. אפשר פה קצת תמונות נוספות של העבודה, תמונות של חלוקת פחים, גזם, מתקני אלקטרוניקה והפרויקט של הווטרינרי. הלאה. מבחינת חירום וביטחון, אז קודם כל היה לנו, עברנו השנה כמובן טלטלה, כבר כמה שנים, תחת כמובן מלחמת חרבות ברזל, אבל במסגרת חרבות ברזל היה את עם כלביא, אז סך הכל במועצה אנחנו נתנו מעטפת כללית לכשירות וכוננות ביישובים, לאירוע כזה ככל שיהיה, ועשינו באמת עבודה מצוינת בכל הנושא הזה של בניית שבצ"קים, השתלמויות והערכות מצב שהיו מתגלגלות, ובנינו פק"לים מאוד חשובים כמו פק"ל אתר הרס, פק"ל קבוצת משפחות בבית ספר גן רווה. במידה וצריך ויהיו משפחות פונות, אז יהיו הרבה מאוד תשתיות בנושא של החירום. אנחנו עושים כל רבעון ועדות מל"ח. ועדות מל"ח זה משק לשעת חירום, מתכנסים בראשות ראשת המועצה ואני, יחד עם כל המנהלים, מדברים על חירום, ומה אנחנו משפרים, ואיך אנחנו עושים את התרגילים ואיך אנחנו מתקדמים. אנחנו בנינו תיקי חירום למכלולים. לכל מכלול יש תיק חירום מסודר, עם שיפוצים ועם מידע פנימי, ועם כל הקריטריונים של גורמי הממשלה שמגדירים לנו מה צריך להיות בתיק חירום. עשינו לא מעט תרגילים. עשינו גם תרגיל הפעלה יישובי במסגרת עם כלביא, עשינו השתלמות צה"ל במסגרת עם כלביא, עשינו לפני חודש, אולי קצת פחות, אימוני מכלולים ברמה הפרטנית. הצבנו מיגוניות ביישובים, במקומות שזיהינו אותם שיש להם בעיות, אז הצבנו מיגוניות בנקודות ספציפיות. זה גם היה מבצע לא קל, עמדנו בזה בהצלחה. דיברתי על הנושא של הפק"לי חירום, אז אני לא ארחיב. ויש לנו, אני חייב להגיד, שיתוף פעולה מצוין. אז גם זה היה לא פשוט. אבל כמובן עם מג"ב תמיד היו יחסים טובים, עד היום, אבל עשינו הסדרה עם כל מה שקשור למשטרת ישראל ולקבה. המועצה מחולקת גם לרחובות, גם לראשון, שתי תחנות. משטרת ישראל, גם היו לנו שיתופי פעולה, עכשיו כל ההנהלה שם התחלפה, אז אנחנו צריכים עכשיו לחדש את זה ולרענן את זה, אבל בסך הכל יש שיתוף פעולה מצוין. נשאר ..., רק להגיד על משהו שנמצא פה מצד ימין, שהוא מבחינתי מאוד חשוב, אפשר לראות פה דוגמא, דרך אגב, של הערכות מצב שקיימנו, שמירה עשתה במקלטים, תרגיל שעשינו לא מזמן בפלמחים. אבל עשינו סקר בעקבות המלחמה, וסך הכל קיבלנו תוצאות מאוד יפות, שהמועצה באמת זכתה ל-91 אחוז משיבים לחיוב, שאפשר לסמוך על המועצה באיכות וטיפול במקרי חירום, ומבחינתי זה דבר שמאוד מחמם את הלב ולא ברור מאליו. הלאה. מבחינת פיקוח ואכיפה, אז נתנו מה שנקרא, ניסינו לעשות את זה ככה שיילעס טוב, ולא רצינו מה שנקרא ליפול על כולם עם קנסות וכדומה. עשינו קמפיין, שגם עליו כמובן יש אפשר להגיד נושאים לשיפור ושימור, אבל בסך הכול היה קמפיין די אינטנסיבי, שעבר בכל התחומים, מכלבים משוחררים, מצואת כלבים דרך גזם וגרוטאות, ניקיון וכולי וכולי וכולי. והיום אנחנו ממש מיישמים את הדברים האלה. מה שלא דיברתי עליו זה הנושא של תר"ש, אני לא רוצה להרחיב על זה יותר, בסדר, ברשותכם, כי דיברתי על זה קודם. אבל כמו שאמרתי, אנחנו נייחד ישיבת המועצה רק לנושא הזה, ונציג לכם את התוכנית הרב שנתית שנבנתה פה בעמל רב, ואנחנו נגדיר לכם מה אנחנו הולכים לעשות בשנה הקרובה ובשנים הבאות. זה משהו שהתעסקנו פה השנה, לכן אני מציין אותו. שני דברים נוספים שטיפלנו בהם, זה הנושא של חלוקת אחריות והאצלת סמכות לוועדים. זה לא שלא היה את הדבר הזה, היה את הדבר הזה, אבל ממש בנינו מסמך מעמיק, פרטני, שלא משאיר מקום לספק מה האחריות של כל צד. ועשינו גם הסדרה של ועדות המועצה. יש התקדמות של כל הוועדות, מה חובה, מה רשות, כל כמה זמן מתכנסים, מי עומד בראש, איך מצביעים, אם יש עכשיו איזה תיקו, איך זה עובד, הכול מפורט במסמך, וגם זה הוצג בישיבת מליאה אחרונה. גם אושר בישיבת מליאה אחרונה. זה לגבי 25', עברתי על זה בצורה מהירה, אבל הייתה פה באמת פעילות מדהימה. אני רוצה להודות באמת לכל חברי המליאה פה על הפעילות השוטפת, בין אם כיושבי ראש ועדות כאלה ואחרות, גם בצורה פרטנית, בסדר? אני רוצה להודות פה גם למנהלי המחלקות והאגפים על עבודה מאוד מאוד טובה ומקצועית. כמה דברים ובזה נסיים, וניתן לגזברית להציג את ספר התקציב, על תהליכי העבודה של 26', והכנתי רק דברים שהם חוצי אגפים, חוצי מועצה. אחרי זה הדברים הספציפיים, כל מנהל מחלקה ואגף, כל אחד יציג. אז הנושא הראשון זה כמובן המשך הסיום והסדרת המכרזים, ראיתם שיש פה 25 מכרזים. ברגע שנסיים עם 25 המכרזים האלה, אנחנו ניכנס לתהליך של תחזוק, בסדר? כי מכרזים מתחלפים כל כמה שנים. אבל אנחנו נשים את המשוכה הזאת, ונוכל לעבוד כמו מועצה מתוקנת, שעובדת על בסיס מנהל תקין של מכרזים. הולכים לעשות השנה התייעלות תקציבית בהרבה מאוד תחומים, שמתי רק את הדברים הקטנים, אני יכול לדבר עוד הרבה. אבל אני יחד עם מירה, ומירה יחד עם מנהלי האגפים לבד, מתעסקים בהתייעלות תקציבית, גם של מועדון הגמלאים. אנחנו רוצים לראות איך הוא משתלב יחד עם הקתדרה. לראות מה אנחנו עושים שם, שינויים כאלה ואחרים, כדי להתייעל בהיבט כספי, כי כל הזמן אנחנו נמצאים בגירעון, ואופירה תציג את זה, אתם תראו את זה בין ההכנסות של המועדון הזה לעומת ההוצאות. אז אנחנו הולכים לעשות התייעלות כספית. גם הסעות לחינוך מיוחד, ומירה קודם הציגה את הפער הזה, שיש לנו דרך אגב מינוס של מיליוני שקלים בין מה שהמדינה נותנת לנו לבין מה שאנחנו מוציאים על חינוך. שחינוך זה כולל את הכול, גם האוטובוסים הצהובים, הדלק, התיקונים, האוטובוסים הלא צהובים שאנחנו מפעילים, המוניות שאנחנו מפעילים, זה הרבה מאוד כספים. אנחנו רוצים להתייעל בזה, ויש אפשרות להתייעל בזה. אנחנו הולכים לבנות גרף, זאת אומרת הוא כבר נמצא בבנייה, יעל עשתה אותו, אנחנו נתחיל להפעיל אותו, גרף מועצתי של אירועים, שבעצם כל מנהל אגף וכל מנהל מחלקה שעושה פעילות כזאת או אחרת, לשפוך את כל האירועים שלו לתוך הגרף הזה, וזה משהו שישמש בעצם את הדוברות כל הזמן, כדי לייצר הודעות לתושבים. אם עכשיו סתם לדוגמא, מקסים עושה פעילות של סגירת רחוב מסוים, ... רחוב השחף, סתם דוגמא באירוס. אנחנו מתחילים, דרך אגב, באירוס להתחיל לפתח את הרחובות שלא מפותחים, מי מלא ומי חלקי. אז אם עכשיו אנחנו בשחף אנחנו הולכים לסגור את הרחוב כי אנחנו עושים שם עבודות, אז יהיה הדבר הזה בתוך הגרף, ויהיה אפשר, הדוברות תוכל לשלוח את זה. בסדר? סתם דוגמא של זה. אותו דבר תרבות, חינוך, רווחה, וכל דבר אחר. תר"ש, כמו שאמרתי, אנחנו נתחיל ליישם את זה השנה. אנחנו הולכים השנה לעשות הרבה מאוד פרויקטים ביישובים מבחינת השקעה ופיתוח. אתר המועצה הולך לעבוד שדרוג מקצה לקצה. אני לא אוהב את האתר כמו שהוא נמצא, הוא לא ידידותי למשתמש, פשוט לפתור הרבה בעיות, הוא גם לא נגיש, אנחנו נעשה שם הרבה מאוד שינויים. גם כל אחד יוכל להיכנס לתוך מסך הבית, יהיו לו בסך הכל כמה קריטריונים מאוד פשוטים. אם הוא רוצה לפנות למוקד, הוא יוכל לפנות למוקד. ללחוץ על האייקון של המוקד. אם לא, הוא רוצה לחפש כל מיני דברים שקשורים למועצה, זאת אומרת בעלי תפקידים שיש במועצה, כל מיני ועדות שיש במועצה וכדומה, הוא נכנס לאייקון שנקרא המועצה שלי, בסדר? אם הוא רוצה עכשיו לעשות דברים, רוצה לעשות, שירות לתושב, רוצה עכשיו להירשם למעונות או לבית ספר או לא יודע, לצהרון, הוא רוצה עכשיו להירשם למכרז כזה או אחר, או כוח אדם או מכרז ספק, או כל דבר אחר, הוא נכנס לאייקון שנקרא שירות, בסדר? משם הוא מופנה לכל מיני מקומות, או שהוא צריך לשלם ארנונה, גבייה וכולי. הוא נכנס לדבר הזה, הוא נכנס לאייקון הזה, ובאייקון הזה יש לו את כל הדברים שקשורים לשירות לתושב. והאייקון האחרון זה האייקון של פרסום וחדשות, כל מיני אירועים שהמועצה עושה, אם בתחום החינוך, אם בתחום התרבות, אם בכלל. אז הכל יהיה תחת מקום אחד. זאת אומרת, זה יהיה אתר מאוד בסיסי מבחינת כאילו החזות שלו, אבל כשאתה נכנס פנימה לעולמות תוכן מאוד מפורטים, ומאוד ברורים, ומאוד ידידותי למשתמש ומאוד פשוט. אז אתם תראו את זה כבר בתקופה הקרובה כי התחלנו לעבוד על זה. אנחנו הולכים לבנות מסד נתונים, תושבים לפי אוכלוסיות. היום אנחנו מפיצים הרבה מאוד דברים לתושבים שלא מתאימים או לא רלוונטיים, אנחנו הולכים לבנות מסד נתונים של גמלאים, של צעירים, של אוכלוסיות כאלה ואחרות, של יישובים, דברים מאוד פרטניים ,כדי לא להפציץ את המועצה במיליון ואחד דברים. אנחנו כבר יש לנו את הדבר הזה, אנחנו נתחיל לגלגל אותו. ובעצם אנחנו נתחיל למקד את ההודעות לתושבים לפי אוכלוסיות, לפי מה שמעניין את האוכלוסיות. זה תכירו גם את זה. מענה לגמלאי, יהיה רשות שת"פ, שת"פ של החינוך עם הרווחה, עם התרבות וקהילה. ... של הגמלאים, אנחנו נשלב את הקתדרה יחד עם מועדון הגמלאים. ואם יש עכשיו את הנושא של כיתת ותיקים אז גם זה ייכנס פנימה. זאת אומרת אנחנו נסתכל על כל הפרויקטים כמכלול אחד שלם, שיתוף פעולה של כמה אגפים. חירום וביטחון, אנחנו נשאר, אנחנו נבדוק את זה, נעשה עבודת מטה השנה, אנחנו רוצים לבדוק את זה, אנחנו רוצים לפתוח מוקד רואה במועצה, לראות איזה יישובים רוצים להתחבר למוקד הזה, כי זה להפעיל גם סייר ביטחון בנושא הזה. אז אנחנו נראה איך הדבר הזה, מה, רוצים, לא רוצים, מעוניינים, לא מעוניינים, ואנחנו נקבל החלטות ואנחנו נשים באמת את המוקד הרואה הזה. סך הכול זה מוקד שאמור לשלוט, ראינו את הדבר הזה, זה עובד בנחל שורק, במועצת נחל שורק בצורה טובה. ממש כל היישובים נכנסים פנימה, אתם יכולים לראות את הגדרות במוקד הזה, אתם יכולים לראות את השערים. אם יש עכשיו אירוע כזה או אחר, גם אינדיקציה, סרק או לא סרק, קופץ סייר ביטחון ומגיע לנקודה. זה משהו שהוא מאוד טוב ונבחן אותו השנה. ויש לנו לא מעט אירועים שקשורים לביטחון. יש לנו שני אימונים רשותיים השנה. אחד נדחה, אז הוא יהיה בינואר, וב-19 כבר יש אימון רשותי. יהיה גם בסוף שנה אימון רשותי נוסף. יהיה אימון מכלולים נוסף, ב-26 בינואר יהיה תרגיל צונאמי ראשון במועצה, שממש יתרגל את כל בעלי התפקידים. אנחנו הולכים למגן ולעשות גנרציה למרכז ההפעלה, שיהיה במרכז הפעלה ... כזה. גם בבניין המועצה, תתפלאו, לא תתפלאו, אין גנרטור. עכשיו נופל החשמל, גם בבית הספר, תכף נדבר עליו, הולכים לשים גנרטורים גם בחמ"ל, גם בבית ספר וגם במועצה. GIS, לא ארחיב על זה יותר מדי, אבל למועצה אין היום GIS, התחלנו כבר את התהליך. GIS זה דבר מאוד בסיסי, אבל למועצה אין אותו. כדי לבנות GIS אנחנו צריכים לעשות הרבה מאוד סקרים. צריכים לעשות הרבה מאוד סקרים, כי למשל תשתיות ביוב במועצה אין לנו את הפרטים, אז צריך ממש לבדוק שלוחה שלוחה במקרים כאלה ואחרים. לבנות לאט לאט את השכבות, גם של הביוב, גם של צנרת המים, גם של עמודי החשמל, גם של מתקני המחזור. אפשר להכניס שם הכול, גבייה, ארנונה, הכול, אפשר להכניס שם הכול. אנחנו לא שם, אבל כבר אני והמהנדס התחלנו בדבר הזה, ואנחנו הולכים להטמיע את זה השנה ולהתקדם בזה בצורה מאוד משמעותית. והנושא של ההוראות של המועצה. כמו שאמרתי קודם, אנחנו בנינו את הפורמט, ואני מבקש מכל היו"רים של, כל יו"ר ועדה, להתכנס לפורמט הזה ולהתכנס בהתאם לקביעה שקבענו, אם זה פעם בשנה או פעם ברבעון או פעם בחציון, כל ועדה במה שקשור אליה. זהו, זה הדברים הכלליים. יש שאלות? יופי, אז אנחנו כרגע נמשיך בסדר היום, אז אני מזמן את הגזברית, תודה רבה נתלי על כל העבודה, עשית עבודה נפלאה, כמו שאמרתי עם כל הצוות.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: הגזברית תציג לכם את עיקרי ספר התקציב, את המגמות הכלליות, את ההתפתחות לאורך השנים, וכל מיני דברים שיעניינו אתכם. בבקשה.

נתלי זליחה: טוב, בעצם השנה כמו שאילן סיפר, עשינו תוכנית מאוד מאוד מסודרת, ישבנו עם כל מנהלי המחלקות, ממוצע פעמיים עם כל מנהל מחלקה. היו כאלה הרבה יותר. יוסי, זה מופנה אליך. תחייך קצת, מה קרה? אז מה אם לא קיבלת כסף.

דובר: תכף יקבל.

נתלי זליחה: אה?

דובר: הוא תכף יקבל, אל תדאגי.

נתלי זליחה: אז ישבנו וחשבנו. עשינו עבודה מאוד מאוד, ככה, ייחודית לגן רווה, שלא עשינו אותה בעבר, אפילו לא בשנה קודמת. חידדנו את כל הצרכים של המועצה, על מנת שלא נצטרך להסיט מסעיף לסעיף, ובאמת להיות מאוד מאוד מדויקים, כדי שכל מנהל יידע בדיוק מה התוכניות שלו, להיצמד אליהם ולעשות בקרה כל רבעון, ולראות שהם עומדים בתוכניות שלהם. התקציב היה מאוד שמרני, למרות שאתם תראו גידול משמעותי, הוא עדיין מאוד מאוד שמרני, כמובן מאוזן. ובואו נצלול. לא, אחורה. התקציב בעצם משנת 25' עמד על 64.5 מיליון, תקציב 26' יעמוד על 70,600,000. היקף הגידול בתקציב זה 9.5 אחוז, שזה בעצם 6.1 מיליון, זה הפער. הארנונה גדלה ב-19 אחוז, עוד מעט אני ארחיב על זה, שזה 6.5 מיליון, והשכר עלה ב-9.5 אחוז שזה 2.3 מיליון. עוד מעט נרחיב על הכל. אז בעצם ניתן לראות מ-2021 עד 2023, שיש מגמה די אסטטית של תקיעות, חוסר הכנסות ובהתאם גם חוסר הוצאות, ואז מ-24' אתם רואים עלייה משמעותית. אנחנו רואים גידול בארנונה, 24', 25', 26', בצורה משמעותית. שבעצם זה מכל המהלכים שאנחנו עושים בשביל להגדיל הכנסות, ומיצוי תקציבי ממשלה בעיקר, שזה בעצם כל הקולות קוראים, מיצוי תקציבי חינוך שנראה על זה כל הזמן, ותקציבי רווחה. וגם כל מיני כספים שבעבר בעצם גם כשהגיעו לתקציבים, אז-

דודי קימלוב: לא רואים טוב.

יוסי דוד: מה זה הצהוב, מה הכחול, מה האדום?

נתלי זליחה: הצהוב זה הארנונה, הכחול זה הממשלה והאדום זה העצמיות. כספים של הפיקוח של חניה. יש גם בהמשך את הפירוט של הסכומים, זה רק, רק תסתכלו על העלייה יפה. אנחנו מצפים כל שנה להיות במגמת העלייה.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: שימו לב לגידול, סעיף 5-6, מארנונה 34 הגענו ל-40.

נתלי זליחה: נכון.

אילן רפאלי: הממשלה, מ-13, אני לא השליח, אבל כמעט 14, 14 פלוס.

נתלי זליחה: בעצמיות יש שם, אני אסביר, יש שם בגלל פינוי הגזם, אנחנו כבר בעצם לא גובים את הגזם, אז זה חלק מהירידה שאנחנו רואים פה. ובעצם המגמה שלנו, המדיניות שלנו, המטרה היא להעלות משנה לשנה בהכנסות ובהתאם כמובן בהוצאות, כדי לשפר את השעות לתושב, ולעשות את כל הפרויקטים שאנחנו חולמים עליהם. תעברי הלאה. אוקיי, אז איך בעצם גדלנו השנה בהכנסות בצורה כל כך משמעותית ואיך אנחנו נמשיך לגדול. תעריפי הארנונה שהינם למגורים, אושרו על ידי משרד הפנים בצורה רב שנתית, אז אנחנו רואים את העלייה גם ב-26'. התחלנו לעשות אכיפה, עד כה היה אכיפה רק על קנסות, חניה ופיקוח. הכנסנו במכרז את חברת מ.ג.ע.ר. שהם בעצם עושים אכיפה מנהלית על חובות ארנונה, כדאי לכם לשלם, היום מי שלא משלם עובר לאכיפה. מיצוי הכנסות, מיצוי חלוקת ההכנסות, מטעמי שמרנות לא לקחנו בעצם את כל הסכום. אבל בעצם מיצינו כמעט עד תום את ההכנסות מיבנה ואנחנו ממשיכים, וכרגע אנחנו פונים גם למחוז על מה שכן במחלוקת שנשאר. השקעת כספי המועצה בצורה מיטבית בשוק ההון. בעצם נצמדנו לחוזר מנכ"ל. עד כה המועצה לא תמכה בכלל בחוזר המנכ"ל, היא הייתה במינימום האפשרי ואפילו לא עדכנו את המדד. וכרגע אנחנו, רק השנה, זה כמובן תלוי בשוק ההון, מי שמבין, אבל ההשקעה היא הרבה יותר חכמה, ומאחר ויש לנו כספים לאורך זמן, אז אנחנו משקיעים קצת מנייתי, עד חמישה אחוז, כמובן בהתאם לחוזר. חוזר מנכ"ל מאפשר לנו עד 10 אחוז, אנחנו עשינו עד 5 אחוז, זאת הייתה ההחלטה שלנו בוועדת ההשקעות, למי שנמצא, וזה ממש הוכיח את עצמו. כבר בשבוע הראשון, 250 אלף שקל רווח. כמובן שזה לא בהכרח מה שיהיה, אבל השנה 22.5 מיליון משוק ההון רק. הקמת מערכת רכש והפצת נוהל להסדרת הוצאות במועצה. בעצם, אנחנו כבר לא עומדים עם דף ועט, של אני מסכים לך לצאת לדרך, אבל אנחנו גם לא מקבלים חשבוניות בדיעבד. אנחנו מאשרים לפני כן יציאה לדרך, בודקים את המחירים, בודקים אם הספק מאושר, ורק לאחר מכן אנחנו יוצאים לדרך. זה נשמע לכם אולי טריוויאלי, זה לא. אז בעצם הכנסנו מערכת ממוחשבת של הזמנות עבודה, ולפני שאין אישור הזמנת עבודה מנהלים יודעים שהם לא יוצאים לדרך, אלא אם כן בא להם לשלם לספק בעצמם. והסדרת נהלים, זה דבר שאני מאוד מאמינה בו, וגם המנכ"ל וגם יו"ר המועצה. לא לשים פלסטר כל הזמן, אלא קרה מצב שגיליתם משהו, יופי, תרשמו נוהל, תסדירו את זה, תפיצו אותו ונמנע את הפעמים הבאות. הלאה. הסדרת מכרזים, זה מה שהמנכ"ל כבר דיבר. כחלק מהסדרת המכרזים, מעבר לזה שזה מנהל תקין וזה חובה, זה מוזיל מחירים. מאחר ואנחנו כבר לא תלויים בספק, שהוא בטוח שאנחנו נעבוד איתו והוא לא מוכרז, אנחנו הפחתנו את מחירי הביטוח ב-60 אחוז, בעקבות המכרז שעשינו. תוכניות הליבה של המועצה ירדו בצורה משמעותית, מחיר הדלק של המועצה. הדלק באופן כללי עלה כמו שמירה אמרה, אבל מחיר הדלק ביחס למה ששילמנו ירד בעקבות המכרז. מיצוי הכנסות מעסקים. אנחנו כרגע עשינו מכרז של סקר נכסים, שזה מודד בעצם, שהוא עורך דין, שעושה מדידות בנכסים. כרגע אנחנו מול משרד הביטחון, בזק ומקורות. אנחנו מתמקדים בעסקים הגדולים, מה שנקרא כיס עמוק. בשנת 2024 ל-2025 יש עלייה משמעותית ביחס בין מגורים לעסקים. הייתה עליה מ-63 אחוז ל-73, וצפי ל-26, שנגיע ל-76 אחוז. זה בעקבות הגדלת השומה משמעותית מהעסקים במועצה. הודות, דרך אגב, לאושרת, שהיום ישבה עם בזק, וגם אנחנו צפויים לקבל רק השבוע עוד מיליון שקל בתקווה שזה יכנס עד השנה.

רמי עזריה: אז יש כסף אילן, מה אתה רוצה?

נתלי זליחה: לא, אין כסף.

דובר: עקרונית.

נתלי זליחה: יהיה כסף. הגיעו ועדות ערר, בעצם אנחנו, מה שקרה, היה במועצה נישומים שהלינו על השומה שלהם, ובזמן שהם מלינים ואין תשובה ואין ועדת ערר, אז הם רשאים לא לשלם על הסכום שבמחלוקת. איבדתי קשב, זהו?

דובר: מתלהבים, מתלהבים.

נתלי זליחה: אז בעצם ברגע שיש מחלוקת בין נישום לבין מנהל הארנונה, ומנהל הארנונה לא מקיים ועדת ערר, אז הוא רשאי לשלם את מה שלא במחלוקת, ולכן עשינו מרתון של קיום ועדות ערר של חמש השנים האחרונות. יושב הראש יגיד לכם כמה הוא פחות מחבב אותי שאנחנו מזמנים אותו כל שבועיים לוועדה. השגות, דיונים בבתי משפט, הסכמי פשרה. אנחנו כרגע מול קופיקס, רט"ג ומתקן ההתפלה בהקשר הזה.

דובר: מה זה קופיקס? איך ...

נתלי זליחה: היה, זה חוב. בגלל זה זה תחת הסעיף הזה, בקיום ועדות ערר עתיקות יומין. והיה להם חוב מאוד ישן. זו שאלה טובה, דוגמא טובה. קופיקס זה חוב מאוד מאוד ישן.

רמי עזריה: הם לא נסגרו בכלל?

נתלי זליחה: מה?

רמי עזריה: הם לא נסגרו החברה הזאת?

דובר: זה רמי לוי. זה רמי לוי.

נתלי זליחה: לא, הח.פ קיים. הם היו איתי בוועדה. פשוט זו חוב מאוד מאוד ישן, הם לא שילמו את מה שלא במחלוקת, וכל עוד מנהל הארנונה לא משיב להם בוועדת הערר, אז לא ניתן להתקדם. אני גם בכובע השני שלי, מעבר לגזברית, אני מנהלת הארנונה. פנייה למשרדי ממשלה, על מנת לממש תקציבי עבר. בעצם, עשינו מיפוי של כל הכספים, ממשרד התחבורה, בעיקר מירה עבדה על זה קשה. וכל מיני כספים של שנים קודמות שלא מימשנו על אף שקיבלנו את ההרשאה לנצל תקציבים. אפשר להתקדם? חוקי עזר, אנחנו, אני פחות ארחיב על זה. אל תכעסו עלי. הקמת הוראת קבע באשראי, ואני מדלגת גם על שירות מקוון. בעצם עשינו תהליכים על מנת לשפר את השירות, ועל הדרך גם להגדיל הכנסות. מה זאת אומרת? ברגע שעשינו טפסים מקוונים לתשלומים, הנה, כבוד הרב יגיד שעשינו גם אצלו תשלומים שקשורים אליו. בעצם כשהנגשנו את התשלומים, אז אנחנו חושבים גם שהתשלומים יגיעו ביתר קלות. והוראות קבע באשראי, שגם עכשיו אנחנו בתהליך מתקדם ובקרוב אנחנו נפיץ, מי שרוצה לעשות הוראת קבע באשראי. המטרה היא להנגיש את התשלומים כדי שיגדלו ההכנסות בהתאם. העמקת מיצוי תקציבי חינוך ורווחה, מיצוי קולות קוראים. ממצב שלא היינו מגישים קולות קוראים במועצה, למצב שהיום אין קול קורא שאנחנו עומדים בו ולא מגישים אותו. קידום ועדה גאוגרפית. אמנם זה לא נלקח בחשבון בתקצוב ההכנסות, אבל זה משהו שמירה עובדת עליו קשה מול ראשון לציון בעיקר. בהקשר של השפד"ן, שדיברנו על זה בעבר באחת המליאות. וזהו. תמשיכו. אז איך נמצה את כספי המועצה טוב ביותר בשנת 26'? כפי שאמרנו, כספי השוטף ינותבו בצורה הרבה יותר חכמה, מפורטת, ידועה מראש, עם מעקב ובקרה. קרנות המועצה, גם המנכ"ל דיבר על זה. זה נבחן ונותח, ואנחנו יודעים בדיוק איפה הכספים שלנו. הוא אמר שהוא ירחיב על זה בתר"ש, הוא לימד אותי מילים צבאיות, אז בתר"ש הוא ירחיב על זה. ובעצם ניתחנו כל קרן וקרן כדי לדעת מה אפשר לעשות עם כל קרן, ושהכספים לא סתם ייכנסו כפיקדון נחמד למועצה, אלא שנוכל לממש אותם ולפתוח תב"רים בהתאם לכל מקור הכנסה שהוא. ותב"רים שחלקכם כבר יודעים, שעבדנו קשה כדי לסדר אותם, לסגור תב"רים שהם לא רלוונטיים, ובהתאם לפתח תב"רים שאנחנו כן מאמינים בהם. ונמשיך לעשות את זה גם בשנה הבאה. מה נלקח בחשבון בהשפעה על תקציב 26'? אתם תראו, גם בהיבט של הכנסות וגם בהוצאות, מדד המחירים לצרכן, אל תדאג, ..., דאגתי לזה. יש פה-

דובר: אני דואג להכול.

נתלי זליחה: ממד המחיר לצרכן עלה ל-2.6, צפי 26', 2.2. קרן הארנונה, השנה שילמנו כ-500,473 שקלים, ליתר ביטחון, ליתר דיוק. אנחנו מקווים מאוד שעד שנה הבאה אנחנו כבר, אנחנו בתהליך מול, בהתנגדות מלאה לקרן הארנונה, ואנחנו מקווים מאוד שאנחנו נצליח לבטל. אבל כרגע אנחנו תקצבנו ב-500. יש מצב שזה יהיה גם הרבה יותר, אנחנו לא יודעים, זה תלוי בהיתרים שהמועצה מציעה. קיצוצים בתקציב המדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בעצם, מה שקרה, המדינה קצת מעכבת תשלומים, משטרה, הסעות וכדומה. בגלל כל מיני קשיים כלכליים שיש להם. בגלל זה גם לקחנו תקציב יחסית שמרני.

שי כהן: גם הכריחו אתכם כמה ימי חופשה לתת על חשבונכם, לא?

נתלי זליחה: כן, ירד לנו בשכר כמה מאות שקלים. בתמורה-

שי כהן: לא, יחול על זה, אבל בתמורה לזה אתה נותן ימי חופש.

נתלי זליחה: בסדר, זה לא, הם הביאו קצת ימי חופש בתמורה להרבה כסף בכל חודש. אז זה קצת ימי חופש לאורך שנה, לא משנה. השכר ירד. כן. אז התוכניות שהם עשו של קיצוצים, אנחנו הנפגעים העיקריים. התייקרות, חשמל ודלק, כולכם אני משערת שמכירים שיש התייקרויות במשק, שלושה וחצי אחוז, וצפי לעוד שניים וחצי בשנת 26'. עדכון הארנונה זה בהיבט של ההכנסות, זה בטייס האוטומטי, עוד מעט גם נראה לי יש בשקף. שכר המינימום צפוי לעדכון של שלושה וחצי אחוז. עדכוני שכר, אנחנו מקבלים בעצם כל סוף שנה מה אנחנו צריכים לעדכן בשכר לקראת שנה הבאה. יש לנו הנחיות מאוד מפורטות של שבטח שרי תרחיב, שאומר מה נתוני השכר ובהתאם לזה אנחנו מתקצבים גם את השכר. והסכמי מסגרת עם עובדי מדינה, גם, זה משהו שהונחת עלינו, ואנחנו בהתאם מתקצבים את השכר, ובגלל זה יש גם גידול משמעותי בשכר. אוקיי. זה בעצם הטופס שאתם קיבלתם, שקיבלתם בסדר יום. זה התקציב הכללי. אני אעבור ככה ממש בראשי פרקים. אם יש לכם שאלות אחר כך אתם מוזמנים. הכנסות עצמאיות. בשנת 26' יעמוד על 53.813 מיליון שקלים. כמו שאמרנו, בעיקר זה מהגדלת הארנונה. עצמיות חינוך גם גדל, אבל לא באופן משמעותי, זה בעיקר ההכנסות מהארנונה, ההכנסה מיבנה. סך הכנסות לפני ההנחות בארנונה עומד על 68,692. זה תקבולים ממשרד החינוך, הרווחה. אין לי יותר מדי מה להרחיב אלא אם כן אתם רוצים. ההכנסות בארנונה גדלות אז בהתאם אנחנו מעלים את השומה ומורידים, אז זה משחק סכום אפס בסופו של דבר. זהו סופי אפשר. הוצאות השכר. בפרקטיקה מהתקציב בשנה שעברה לשנה אין עלייה משמעותית, היה תת איוש. סך הכל כלליות 38,954. שכר עובדי חינוך עלה מכל מיני סיבות, גם השכר במשק וגם בגלל, אולי תרחיב אחר כך, כן, עדי מרחיבה על זה. אז כל אחד בעצם אחר כך מרחיב, אז אין לי יותר מדי. סך ההוצאות, כמו שאמרנו, סך התקציב בעצם, עומד על 70,647 לעומת 64.5 בשנה קודמת. הלאה. זה בעצם החלוקה לאן, מאיפה נכנס הכסף, כמו שהראיתי בשקף הראשון, שעיקר הכסף נכנס מארנונה, שהמצב שלנו מצוין, זה אומר שאנחנו עצמאים ולא נתמכים. תקבולים, משרד הרווחה, חינוך, עצמיות, כמו שאמרתי, זה הכספים מקנסות, מפיקוח, מחניה, שאנחנו מגדילים את זה באופן שוטף כל הזמן. אנחנו עובדים חזק על חניה. הכנסות ממכירת מים, זניח. זהו. ההוצאות. כל אחד בעצם אחר כך מהמנהלים פה יציגו על מה הולך הכסף. בטח אתם שואלים, רגע, הגדלתם את התקציב, על מה הולך הכסף. אז כל אחד מהחברים יציג את התוכניות שלו. אני רק אומר ככה במשפט אחד, שהתקציב גדל בשפע לצורך טובת שירות לתושב, בחינוך, בתרבות, במחשוב, כי אנחנו צריכים קצת להיות יותר דיגיטליים. וזהו, כל אחד יספר עכשיו על התוכניות שלו ומה הוא רוצה לעשות עם הכסף.

שי כהן: מה ... גביית הארנונה?

נתלי זליחה: זו שאלה שאלתית, אני לקחתי פה ממש שמרני, 76 אחוז. בפועל אנחנו על 89, אבל כשאתה מעלה ארנונה, אוקיי? כשאתה עושה עכשיו העלאת ארנונה, סתם, שלחתי שומה למשרד הביטחון, אחוז הגבייה שלי ירד משמעותית. למה? כי הם לא משלמים תוך יומיים. אז אחוז הגבייה עולה ככל שאתה לוקח יותר סיכונים בהגדלת שומה.

שי כהן: אני תוהה פשוט כמה קיבלנו, אז -

נתלי זליחה: אז זה מוריד את אחוזי הגבייה, אבל בסופו של דבר מה שמעניין זה כמה כסף נכנס.

שי כהן: ואם היה לך תושבים?

נתלי זליחה: לא הבנתי את השאלה. ארנונה אני עושה בסך הכול.

שי כהן: אה, זה סך הכול?

נתלי זליחה: כן. יאללה, מקווה שעמדנו בכל החלומות שלכם, מנהלים יקרים.

מירה בן ארי: תודה נתלי.

אילן רפאלי: נתלי תודה רבה.

* מחיאות כפיים.

אילן רפאלי: תודה לנטלי, תודה לרחלי, תודה לישראל ולאושרת. תודה גם ליעל שעזרה בכל הנושא הזה של בניית התקציב. מעריכים מאוד. אסי בוא.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אסי יציג עכשיו את הנושא של תרבות וספורט וקהילה, ואחרי זה אנחנו נעשה הפסקה קצרה לטובת אוכל, בסדר?

דובר: תודה רבה אילן.

דובר: חשוב.

אילן רפאלי: חשוב. לא פחות חשוב.

דובר: אסי, אישרו לך את כל מה שביקשת? נו תגיד, אנחנו פה.

אסי שמעון: טוב, קודם כל ערב טוב לכולם. אני באמת רוצה להגיד שאנשים פה עבדו מאוד מאוד קשה על התקציב הזה. מאז שאילן הגיע, האור במועצה עובד שעות נוספות. אני כבר אומר לכם, אין שעה שהאור שם לא דלוק. אני נמצא פה בחוגים ואני רואה אותו כמעט כל יום פה.

אילן רפאלי: ...

אסי שמעון: כן, החשמל עולה, ההוצאות עולות. מירה, אילן, נתלי והצוות, החברים המנהלים שלי, וגם אלה שהם לא מנהלי מחלקות, עשו פה עבודה מצוינת. גם אלה שלא נמצאים פה, עשו פה עבודה באמת באמת מוערכת. ויש פה שינוי ענק במועצה. אני חווה את השינוי הזה בשלוש השנים שאני פה, מהתקופה של ראש המועצה הקודם והתקופה של מירה שהיא ראשת המועצה היום. ויש לנו מהלכים והכל הופך להיות תקין. אומנם זה לא פשוט לעבור ממה שהיה למה שהיום, אבל זה הרבה יותר קל והרבה יותר נגיש, והרבה יותר מסודר, וכמובן במנהל תקין, זה מה שאנחנו רוצים. אז בוא נתחיל עם התרבות. יש לנו מדיניות של ראשת המועצה השנה, ב-2026, היא לפרוט את האירועים ליותר אירועים קטנים ולפזר אותם יותר על כל השנה. זה אומר שאנחנו רוצים שבכל חודש, כמו שאתם רואים, בכל חודש יהיו כמה וכמה אירועים, ולא נתמקד באירוע או שניים שהם אירועים גדולים, ולשם ננקז את כל הכסף. אז הוספנו המון אירועים שלא היו ב-2025, כמו שבתות תרבות, הקרנת סרטים, הקתדרה שתפעל גם ב-2026 רבעונית. יש לנו פרויקט חדש שאנחנו רוצים להוציא שהוא כישרונות צעירים, לחבר'ה שהם מהמועצה עצמה. יש תמיד איזשהו זמר, או איזשהו אומן, שלא מקבל במה ואנחנו לא מכירים אותו, אז אנחנו רוצים לתת במה לכל החבר'ה הצעירים, גם לא לצעירים. כמובן שיש לנו את המרוץ של גן רווה, ששנה שעברה, ואילן דיבר על זה, נחל הצלחה מאוד גדולה. טיולי משפחות, יום האישה שהפך להיות אצלנו מסורת כבר בשנתיים האחרונות, עם הצלחה גדולה וקרוב ל-500 נשים שמגיעות, עם תוכנית מאוד מאוד טובה ומעניינת. יש לנו כמובן את ימי הזיכרון שלנו, יום השואה ויום הזיכרון, הכנסנו דבר חדש שנקרא יריד, שאילן דיבר עליו והראה תמונות, שהשנה עשינו אותו, והוא היה הצלחה די גדולה, זה עסקים מקומיים שמגיעים עם התוצרת שלהם, והייתה פה היענות של הרבה הרבה מאוד תושבים, ואנחנו שמחים ואנחנו ממשיכים עם זה. היו שלושה ירידים כאלה בשנה. הרצאות שהן אקטואליות וגם לא באקטואליה, אנחנו נפזר אותן למשך השנה לפי הגאנט. גם מסע אופניים יהיה. סוף סוף, אני איעזר בך, אני אשמח מאוד. אתם יכולים פה לראות, ואני לא אעבור חודש חודש, את כל גאנט האירועים השנתי. גם אילן דיבר על זה, אנחנו מפרסמים גאנט חודשי של כל האירועים, גם בקבוצות הוואטסאפ וגם במדיה. אנחנו משתדלים ורוצים להגיע לכל תושב ותושב בקטע הפרסומי. כרגע זה עדיין לא קורה, אבל אנחנו מאמינים שזה יקרה מהר מאוד, והכי חשוב, אנחנו רוצים להגיע לכל שכבות הגיל. מהילדים הקטנים ביותר, שזה הצגות, ועד לוותיקים והמבוגרים והגמלאים, ולתת מענה לכל שכבה ושכבה במועצה. אז פרסנו פה המון אירועים לכל שכבות הגיל, ויש לנו גם אירועים שהם שנתיים מה שנקרא. אני אתן כמה דוגמאות. אנחנו רוצים לתת פעילות השנה של המתנדבים שמאוד מגיע להם. יש לנו מתנדבים במועצה, שאנחנו מעריכים ורוצים להודות להם. אנחנו רוצים לעשות ערבי משחק וקהילה, אירועים קהילתיים. יש לנו את הפרויקט שהולך להיכנס, זה פרויקט שאנחנו קוראים לו כביכול גו-אקטיב. הוא הולך, הפרויקט הזה זה פרויקט של אימוני כוח, אימוני פונקציונלי, שימוש בחדר כושר, שימוש בסטודיו של האולמות לטובת התושבים. תוכנית של חוגים, גם בבקרים וגם בערבים. אנחנו נפרסם את זה בקרוב, אנחנו עובדים על זה, זה חלק מפרויקט הספורט שלנו במועצה. בנוסף, יש לנו את חבורת הזמר שלנו, שבימי שלישי באופן קבוע בסביבות שמונה וחצי נמצאים פה, ועשו איתנו גם את אירוע החנוכה האחרון למי שהיה. יש לנו משהו שהוא די חדש, היישובים, שתדעו, יכולים להשתמש באודיטוריום לטובת אירועים שלהם אחת לחודש, כמובן בכפוף לכל הנהלים והחוקים של אירוע שאמור להתקיים במועצה. בסופו של דבר, אירוע שעושים ביישוב הוא לא דומה לאירוע שעושים במועצה. למועצה יש נהלים, חוקים, דרך משטרה, כיבוי אש, רישוי וכולי. אז כמובן בתיאום איתי לעשות את האירועים פה באודיטוריום אצלנו, וכבר היה אירוע כזה של אירוס, ואנחנו נשמח לארח גם את היישובים האחרים. אני חושב שעברתי כמעט על הכל.

דובר: שבתרבות, אסי, תתייחס לשבתרבות.

אסי שמעון: שבתרבות. בעבר אני יודע שהיה פה, לפני שאני הייתי פה, שבתות תרבות. אנחנו הולכים להכניס את זה שוב. אני אשב עם מי שמתאים לעניין ונקבל החלטה, ויהיו פה שבתות תרבות גם במועצה. נחזור לשבתרבות שלנו. זהו. לגבי השקף הזה, אם יש לכם שאלות, אני אשמח, ואם לא, אני אעבור לשקף הבא. כן, מר יוסף.

יוסי דוד: קודם כל להחמיא לכם שירדתם מהיוזמה של מסיבה גדולה של שבועות או עצמאות, ששם רוב התקציב הלך ופיזרתם את זה.

אסי שמעון: אז רגע, אני אענה לך. שבועות, כמובן שיהיה אירוע גדול במועצה.

יוסי דוד: לא ככה זה בא לידי ביטוי בשקף. אני לא יודע.

אסי שמעון: שבועות יש במועצה. עצמאות יהיה באירועים של, ביישובים.

יוסי דוד: מה יהיה בשבועות? פסטיבל אוכל.

אסי שמעון: יש לך אירוע שבוע במים.

יוסי דוד: גם אירוע? עם מופע?

אסי שמעון: כן, אירוע גדול אבל בתקציב ריאלי.

רמי עזריה: אסי, אני מציע שאת השקף הזה או דומה תשלחו לכל המועצה. אנשים צריכים לראות את זה.

אילן רפאלי: נשלח את זה לכל ה, מה זה למועצה?

אילן רפאלי: ליישובים, לכולם, כאילו, שאנשים יראו. יראו את ה-

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: ועוד דבר אסי. תחפשו תמיד, היות ואמנים עולים הרבה כסף, סטנדאפיסטים וזמרים צעירים שרק התחילו את הדרך. דרך צוותא או משהו. ואז גם עולה לך זול, וגם הם פותחים לך ממש כיף.

אסי שמעון: עוד שאלות?

אילן רפאלי: אסי תודה רבה.

* מחיאות כפיים

* הפסקת אוכל

אמיר ברוך: אני אציג ראשי פרקים. אני רוצה להציג דברים שקשורים לניתוח אסטרטגי ודברים ארוכי טווח, שאנחנו מקווים להתחיל להזיז קדימה. כמו לדוגמה להקים את מערכת ה-GIS. GIS, אני מעריך שרובכם מכירים. מערכת GIS, שלדעתי רוב המועצות, בטח השכנות שלנו, כבר מחזיקות כלי כזה. המועצה באופן כללי, אין פה את המערכת, חלק מהעניין זה גם להתחיל לאסוף את המידע, ולהכניס ולבנות שכבות ולהתחיל לאסוף את המידע, ואנחנו, כפי שאתם רואים, או שאתם לא רואים, זה תלוי בפתיחת תב"ר. יש כוונה לייעד כסף לטובת העניין הזה.

דובר: ... זה חברה ש...

אמיר ברוך: זה חברה שאמורה לתת לך את הכלי הזה. זה כלי שאתה צריך, לדוגמה לשורקות יש כלי כזה. אנחנו מקווים, הגשנו הצעות מחיר, אנחנו מקווים שנוכל להתקשר עם חברה שתוכל להקים לנו מערכת של GIS, ואחר כך נתחיל לבנות את השכבות.

אילן רפאלי: קודם כל, צריך ... בישיבת מליאה, ...

אמיר ברוך: אני אמיר ברוך, אני מהנדס המועצה. כבר נפגשתי עם חלקכם. רובכם הייתם אז כולם. אני שלושה חודשים פה, אז יש פה דברים שאני מציג שכבר תכננתם לפניי, ואני רק מציג אותם. סופי, אפשר להמשיך, סופי. תודה. נגישות. נגישות, נעשתה פנייה. אנחנו כרגע, כפי שאתם רואים, סקר הנגישות שנועד קודם כל לעשות הנגשת מתו"ס-

אילן רפאלי: רק אני אגיד, ואני אומר את זה לכולם, כל אחד יש לו 5 דקות, בסדר? לא יותר.

אמיר ברוך: אז אני אקצר. רוצים לעשות סקר נגישות, ואז אני מקווה שבסקר נגישות אנחנו נראה שהכל בסדר. אבל מה שאנחנו נגלה שיש לתקן, נצטרך לעשות תוכנית רב שנתית לראות איך מתקנים, בשביל שהמועצה תהיה מונגשת למען התושבים. אפשר להמשיך הלאה? כרגע יש רק הסכם עם סוקר נגישות ואחר כך ממשיכים. טוב, מתחם המועצה. המון רצונות שרוצים לקדם, שציוותה עלינו אותם ראשת המועצה. רוצים לעשות פה תכנון כוללני של כל האזור, של שטחי הבור והשטח הפתוח של המועצה. מערכות סולאריות, בית קפה. אפשר לראות פה, יש הרבה רצון לפתח. אנחנו כרגע בשלב התקשרות עם אדריכל, בשביל שייתן לנו איזושהי תוכנית, ונתחיל לחשוב איך מממשים את הרצונות האלה, ולראות, חלק מהדברים, במכרז BOT, לדוגמה, בית קפה, אז אנחנו רוצים לעשות הקמה והפעלה במכרז. זה עוד-

עמיר שקרוב: זה על כל השטחים של המועצה. זה לא רק פה. בכל היישובים.

אמיר ברוך: אנחנו מדברים כרגע על השטחים של המועצה. זה שטח המועצה, מפה.

עמיר שקרוב: מה עם שאר השטחים שיש למועצה?

אמיר ברוך: איפה יש שטחים במועצה?

עמיר שקרוב: יש באירוס.

אמיר ברוך: תראה, מה שיש שטחים למועצה, המועצה תבחן מה היא רוצה, איך היא רוצה לבצע.

עמיר שקרוב: צריך לעשות תוכנית כוללנית.

אמיר ברוך: אבל אני אומר, כרגע מתעסקים באזור הזה, בטח בפרויקט ... כל הגגות של מבנה החינוך, ומבנה ה... ומבנה המועצה וכולי. אפשר להמשיך. זה התר"ש המפורסם. אנחנו אספנו נתונים, המנכ"ל אסף נתונים מהיישובים. כל אחד שלח סדרי עדיפויות, הצגתם את העדיפויות שלהם. אנחנו במקביל עושים תהליך של יצירת הסכמים עם מתכננים, מישהו שיידע לתכנן את מה שאנחנו רוצים לעשות, ואחר כך קבלני מסגרת, שיידעו לבצע את מה שאנחנו רוצים.

עמיר שקרוב: יצא מכרז לזה לא?

אמיר ברוך: יצא מכרז לקבלני מסגרת, יצא מכרז לתכנון.

עמיר שקרוב: ו?

אמיר ברוך: כרגע עדיין אין זוכים. זה בתהליך שיפתחו שבוע הבא. במהלך השבוע הזה אמורים לפתוח את המכרז של הקבלנים, אחר כך לפתוח את המכרז של המתכננים-

עמיר שקרוב: אוקי.

אמיר ברוך: ונוכל להתחיל לממש את התר"ש. כרגע זה רק, מה שנקרא, רק בשלב ההכנות. ואנחנו נתחיל. ברחוב השחף אנחנו כבר מתחילים לטפל, באירוס. אני מקווה שבשבועיים הקרובים התושבים יקבלו הודעה שהעבודות מתחילות. אפשר להמשיך. מצוק פלמחים. לפרויקט הזה עדיין אין שותפים. ראשת המועצה מאוד רוצה שנטפל במימוש בדיקה של מצב המצוק. אני יודע לפחות ממה שהבנתי בהיסטוריה שהיה איזשהו תהליך ראשוני לפני כמה שנים. היה איזשהו משהו שניסו לקדם, לדעתי ללא הצלחה, כי עובדה שעדיין אין איזשהו תקציב לטובת העניין הזה. כרגע ראשת המועצה רוצה שאנחנו נתחיל לקדם את הסיפור. נקים צוות יועצים, נעשה איזושהי תוכנית ראשונית, וננסה לפנות לרשויות המתאימות בשביל לגייס תקציב, להיות שותפים איתנו בעניין הזה לחיזוק המצוק.

עמיר שקרוב: אמיר, התקציב הזה זה רק תקציב לתכנון, לא לטיפול.

אמיר ברוך: כן, כן. זה מאוד ייחודי לטפל במצוק, זה מאוד ייחודי.

עמיר שקרוב: לא, אני אומר, זה רק תקציב לתכנון, שלא יחשבו פה שהולכים לטפל, חס וחלילה, באירוע הזה.

אמיר ברוך: לא, לא. זה כרגע תקציב לזה-

שי כהן: זה מאוד ייחודי, לא ניסו את זה בארץ? זה לא שפעם ראשונה שמטפלים במצוק.

אמיר ברוך: זה ייחודי בהיבט הזה שאין הרבה יועצים שמתמחים בתחום הזה. בסדר? זה כמו ללכת לכרות משהו בתוך הים, אז אתה תמצא שניים שיודעים להגיד לך איך לבצע את זה.

עמיר שקרוב: אבל בארץ יש גוף שמטפל במצוקים, נכון? זאת אומרת זה משהו ארצי-

אמיר ברוך: אבל אתה צריך לפנות אליו-

עמיר שקרוב: לא, ברור. אני מבין.

אמיר ברוך: אתה צריך לבוא עם איזושהי תוכנית, בשביל שתוכל. אתה לא יכול להגיע ולהגיד ...

שי כהן: הרשות לטיפול ... גנבה לי את הכסף ...

אמיר ברוך: אפשר להתקדם? נתנו לי מעט זמן. יש שני הסכמים, עכשיו הם ברצף, יש שני הסכמים מול הקרן לשטחים פתוחים, לבצע עבודות לאורך נחל שורק ולטפל בפרויקט. זה בשיתוף פעולה, זה מי מממן, זה בשיתוף פעולה יחד עם רשות הניקוז. עכשיו אנחנו בתהליך, קיבלנו, זכינו בקול קורא, יש תהליך, דרך אגב הזכייה בקול קורא זה לפני שאני הגעתי, עכשיו צריך להתחיל לממש. אז בעצם הקמה של צוותי תכנון ולהתחיל לטפל בתחום הזה. אני מקווה שעל הדרך נוכל לעשות עוד כל מיני פרויקטים קטנים, דיברנו על זה.

שי כהן: זה שביל גן רווה. זה לא שביל גן רווה?

אמיר ברוך: שביל גן רווה אין תקצוב, אבל אתה-

שי כהן: אבל זה חלק מזה, לא?

אמיר ברוך: זה יוצא חלק משביל גן רווה?

דובר: הכל יהיה בתוך שביל גן רווה. זה יהיה בסדר.

מירה בן ארי: שביל גן רווה תכף נראה את זה בתוכניות אחרות. לא בהנדסה.

אמיר ברוך: כן, אנחנו, יש הרבה רצונות ואני מקווה שנצליח לממש. אפשר להמשיך, נראה תכף את הפרויקט השני. אז יש שני קולות קוראים במקביל. עוד חלק מנחל שורק. צריך להבין שיחד עם רשות הניקוז ... מתכנן, צריך להתחיל צוות מתכננים, מה רוצים לעשות, אני מקווה שאנחנו נוכל לתת את האינפוט שלנו. זו אמורה להיות שותפות בינינו, ונתחיל לקדם. זה עדיין אין, עוד לא מומש, אבל מול יבנה יש את אזור התעשייה גן רווה. יש את החלק הצפוני, זה החלק שלנו. ויש רצון יחד עם יבנה לקדם תוכנית הרחבה של אזור התעשייה. אני מקווה שנצליח לממש את זה בשנת 26', וליצור צוות תכנון משותף ולקדם את הדבר הזה. אנחנו ייעדנו כסף. כמובן, הכל זה במידה ותחליטו לפתוח את הבנק לעניין הזה, ואז נוכל לממש. שיפוץ המועצה, אנחנו בתהליך של הקמה, בעצם לחדש את המועצה ולהביא אותה, מה שנקרא, שהיא תדע לקבל את הקהל. אם זה תוספת מעלית, או אם זה לתת נראות אחרת למועצה, כדי שהמבנה יהיה מסודר, ויהיו גם מקומות ישיבה לאנשים. יש אנשים שיושבים שם במשרדים, שנוזל להם מים על הקיר בתוך המועצה, מטפטף להם מים מעל הראש, ויש כאלה שאין להם משרד. אז אני אומר, יש רצון מאוד גדול ואנחנו בדיוק בתהליך הזה. במקביל יש גם, באותה מידה, יש רצון להקים מבנה למחלקת הרווחה, ולתת שם מענה למרכז חוסן. מרכז הוליסטי. אני מקווה, הדברים האלה, השיפוץ יתחיל במהלך החודשיים הקרובים, ובמקביל אני מקווה שנצליח לקדם גם את אחד הגנים הריקים, לממש אותו כמבנה לרווחה. אפשר להמשיך. תחום נוסף שאני מתעסק איתו, זה בעצם מימוש של אגרות והיטלים. זה אנחנו עושים בעזרת תוכנה של בר טכנולוגיות. היום דווקא הסתכלתי על ההסכם שלהם, אז הוא בעצם קיים מ-2009 השימוש בכלי הזה. זה בעצם סוג של הכנסות. אין לי צפי לתת בהכנסות בתחום הזה. אבל בעצם כל מי שבונה או מפתח, יש אגרות והיטלים. ואנחנו בעזרת החישוב של אגרות והיטלים יודעים לגבות ממנו את הכסף, וזו הכנסה נוספת כדי שנוכל לפתח את המועצה. לדעתי זה השקף האחרון.

* מחיאות כפיים

אופירה קיפרמן: אני קצת אגדיר מה זה המחלקה לשירותים חברתיים, לחלק מכם שצריכים, לא נגיד מה זה, בסדר? נגדיר את זה ככה.

דובר: עוד מעט כולם יהיו שם.

* צוחקים

אופירה קיפרמן: המחלקה לשירותים חברתיים פועלת למען רווחתם האישית והקהילתית של תושבי המועצה במעגלי החיים, מגיל טף ועד זקנה, בעת שגרה ובעת חירום. המחלקה מסייעת לכל הפונים ברמת הפרט, המשפחה והקהילה, בהתמודדות עם מצבי משבר וסיכון. זו הגדרה מאוד מאוד רחבה של התפקיד של מחלקת רווחה. לקראת שנת 2026, המטרות והיעדים מוגדרים כך שהמחלקה תתקדם עם פרויקטים ותהליכים קהילתיים בגיל השלישי, במטרה לתת רצף מענה בכל ימי שבוע לכלל הגמלאים, מגיל 60 עד גיל 120. אני ארחיב על זה בהמשך. האמת שלפני כן שאלו אותי אם אני מתרגשת כמו שנה שעברה, ואני קצת מתרגשת. שאלו אותי, אז אני קצת מתרגשת, עכשיו פחות מתרגשת אבל עדיין קצת מתרגשת.

אילן רפאלי: אופירה, עם כל ההתרגשות יש לך 5 דקות.

* צוחקים

אופירה קיפרמן: אילן אלוף בלהוריד את ההתרגשות, בסדר. והמחלקה מקדמת מענה טיפולי לכלל תושבי המועצה, שגם זו אחת המטרות לשנת 2026.

שי כהן: שאלה לגבי הסעיף השני. המחלקה ... עם כל הפונים, היא גם עושה פעילות אקטיבית להגיע לאנשים, או שרק פונים?

אופירה קיפרמן: כרגע לא, כרגע לא. כרגע אלה סיכונים שמגיעים אלינו. הלוואי והיינו יכולים מבחינת כוח אדם, אנחנו בדיוק נדבר על זה, להגיע גם כמניעה וגם לכולם.

דובר: מה מונה המחלקה?

אופירה קיפרמן: מה?

אילן רפאלי: הנה, זו השקופית.

אופירה קיפרמן: לאט לאט.

אילן רפאלי: שאלה טובה, יש שקופית.

אופירה קיפרמן: מבחינת כוח אדם, כרגע העובדים, יש אותי, יש עובדת סוציאלית לגיל השלישי שקלטנו השנה, והיא ב-50 אחוז משרה. יש רכזת מועדון של הגמלאים, והיא גם רכזת מענים לגיל השלישי שהיא ב-50 חוץ משרה, ועובדת זכאות שאחראית על כל התקציב של הרווחה, תשלומים וכל הכספים. גם ב-50 אחוז משרה. אנחנו מעסיקים עו"ס לחוק נוער, שהיא פרילנס. זה תקן קבוע שאמור להיות במחלקת רווחה, אבל הוא לא, קשה מאוד להשיג עו"ס לחוק נוער. אני מקווה שהשנה נצליח לקלוט. מזרזת? כן. מבחינת המספרים של המחלקה שלנו בגן רווה, אנחנו מטפלים ב-187 בתי אב, 91 בתי אב של קשישים, שמתוכם 25 ניצולי שואה. כמו שאתם רואים לפי הגרף, 50 אחוז זה בעצם מטופלים של הגיל השלישי. 22 אחוז זה צרכים מיוחדים, שזה גם ילדים וגם בוגרים, משפחות שיש בהן ילדים ובוגרים. מבחינת מצוקה כלכלית, אנחנו נתנו ל-26 משפחות בגן רווה סיוע חומרי, שזה כולל או תווי זהב לסופרים, רכישת מוצרי חשמל, ריהוט, בגדים, בהתאם לבקשות שהגיעו.

יוסי דוד: וזה בדרך כלל המבוגרים יותר, או הביניים, הגילאים?

איילת קוך מורדוך: מבחינת הפילוח.

יוסי דוד: הפילוח של ה-25 משפחות.

איילת קוך מורדוך: של ה-26 משפחות.

אופירה קיפרמן: ה-26 שקיבלו סיוע בתחום הכלכלי, זה כרגע אני מדברת לגילאים של המשפחות. אגב, כשנגיע לגיל השלישי, 10 משפחות בגיל השלישי עזרנו להם בסיוע חומרי. 26 זה משפחות. רק משפחות. כן. עם ילדים. וגם, לא רק ילדים, גם בוגרים, אבל לא הגיל השלישי, לא גיל זקנה.

איילת קוך מורדוך: אופירה, וכשאת מדברת על 187 בתי אב, או 91 בתי אב של קשישים, ביחס לאוכלוסייה, איזה אחוז זה? את יכולה-

שי כהן: יש איזה קורלציה למקום אחר, זה גם, זה אותו-

אופירה קיפרמן: אנחנו דומים למועצות אזוריות. אנחנו מאוד דומים לברנר לדוגמה, לגדרות, יש, אנחנו מקבלים ככה, אז מועצות אזוריות אנחנו דומים, כי זה באמת, יש הרבה תושבים ותיקים, מהוותיקים של היישובים, ופחות צעירים שמגיעים. אז מבחינת האחוז, זה אחוז שהוא דומה, למועצות אזוריות.

רמי עזריה: למרות ההרחבות שהיו ביישובים?

אופירה קיפרמן: ההרחבות עדיין לא בסדר גודל כמו בעיר, שיש הרבה צעירים. אם אתה משווה מול עיר או מול מועצה מקומית, אז פה אחוז הוותיקים הוא גבוה יחסית, ולכן גם המענים שצריך לפתח, בעיניי צריכים להיות מותאמים לאוכלוסייה, ואנחנו גם נדבר על זה. מבחינת טיפולים למשפחות. 15 משפחות קיבלו סיוע עבור טיפול רגשי לילדים והדרכה להורים. קיבלנו, זו הייתה עלייה השנה, עשרים דיווחים של חוק נוער. דיווח חוק נוער זה למי שלא יודע, כשיש ילדים ונוער בסיכון, אנחנו מקבלים דיווחים ומערבים עו"ס לחוק נוער. טיפלנו בחמש משפחות, ולפעמים זה טיפול קצר, אבל לפעמים זה גם טיפול שמשתרע על פני שנים, בחמש משפחות שמטופלות במסגרת הליך סדרי דין של גירושים בקונפליקט גבוה. ארבע משפחות, ארבעה תסקירים בתחום של אפוטרופסות, למי שלא יודע, אפוטרופסות זה גם לגיל הזקנה, וגם לילדים עם צרכים מיוחדים שהגיעו לגיל 18 וההורים מבקשים להתמנות כאפוטרופוס. כן?

יוסי דוד: לגבי ילדים ונוער בסיכון, איך זה בא לידי ביטוי הסיוע שלך מולם? זאת אומרת, זה פסיכולוג צמוד? זאת אומרת, מה הסיוע שלנו כמועצה לאותם-

אופירה קיפרמן: אתה מדבר על הקשיים הרגשיים?

יוסי דוד: על הנוער.

דובר: ילדים ונוער בסיכון.

אופירה קיפרמן: ילדים ונוער בסיכון, כשאנחנו מקבלים דיווח, וזה יכול להיות דיווח או מהתיכון, או מבית ספר, או ממשטרה גם לפעמים זה מגיע אלינו, או מגורם אחר, נכנסת לתמונה עו"סית חוק נוער, שבודקת מה רמת ההתערבות, כי זה כבר דיווחים שאין שיקול דעת בו. זאת אומרת, אם על סמך הדיווח הזה עו"ס לחוק נוער צריכה להתערב, אז צריך תהליך מוסדר או מול המשטרה, או מול בקשת פטור מדיווח. אני יכולה לומר שלאורך כל ה-20 זה התקדם לטיפול של חוק נוער מלא.

יוסי דוד: לא, אבל מה אנחנו כמועצה יכולים לתרום להם, לעזור להם?

אופירה קיפרמן: אה, ברגע שזה נכנס לחוק נוער אז אנחנו מטפלים במשפחות. גם במשפחה של מי שפגע. אני לא יודעת, זה תלוי מה הדיווח.

יוסי דוד: את מולם או שיש אנשי מקצוע שאתם ...

אופירה קיפרמן: לא, אנחנו גם מטפלים במשפחה וגם מפנים לאנשי טיפול, זה נורא תלוי. כי אם זה פגיעות מיניות צריך להפנות לגורם טיפולי שמומחה בפגיעות מיניות. אם זה דברים אחרים, זה נורא תלוי במקרה שמשלב את הדיווח. אבל זה בדרך כלל מסתיים בטיפול, תהליך טיפולי בתוכנית.

יוסי דוד: יש הצלחות?

אופירה קיפרמן: כן, בהחלט כן.

דוברת: מה שאלת?

יוסי דוד: שאלתי אם יש הצלחות.

אופירה קיפרמן: כן, יש הצלחות. אפשר להעביר. אז כמו שאמרתי, הגיל השלישי זה הגיל, זה רוב האוכלוסייה שבה אנחנו מטפלים מבחינת התיקים, המשפחות ברווחה שאנחנו מטפלים. יש לנו 119 תושבים ותיקים שמקבלים שירות, 20 מתוכם ניצולי שואה. אפרופו לשאלה שלך, עשרה מהם קיבלו מאיתנו סיוע חומרי השנה, שזה מזון, מוצרי חשמל, ריהוט. 60 מהם משולבים אצלנו במועדון ותיקים. עשרה ותיקים בודדים ומרותקי בית, שלא יכולים לצאת לא למועדון ולא לקבל שירות של תרבות או שירות אחר, מקבלים מענה של הפגת בדידות, שהמענה של הפגת בדידות, זה בעצם, יש לנו כמה מענים כאלה, או מישהי, סטודנטית לפסיכותרפיה שמגיעה אליהם לשיחות אחת לשבוע, מדריכת אומנות שבאה ועושה איתם אומנות, זה או או או. ועכשיו הכנסנו שירות חדש של מישהו שמומחה בגרונטולוגיה, עושה איתם, כאלה שיש להם התחלה של דמנציה, משחקים לשימור זיכרון, והתעמלות, התעמלות. זה שירות אגב מאוד מאוד יקר, ואנחנו מפעילים שיקול דעת מאוד מיוחד מי זכאי ומי לא, בעיקר כשהדגש מי בודד ואין לו משפחה לידו, וסיעודי, ולא מסוגל לצאת מהבית.

יוסי דוד: איך המעקב שלך מולם? זאת אומרת, רק אם הם פונים או שאת, יש לך איזשהו סדר של מעקב שבועי?

אופירה קיפרמן: אני רק מי שפונה יכולה להתאים, מה זאת אומרת? מי מקבל את השירות הזה?

יוסי דוד: כן.

אופירה קיפרמן: רק מי שפונה אני יכולה לדעת.

יוסי דוד: פנה פעם ראשונה, מהפעם הראשונה יש המשכיות?

אופירה קיפרמן: בוודאי. מה זאת אומרת, פנה-

יוסי דוד: מעקב של אנשים בודדים למשל, עשרת התושבים הבודדים, בסדר? שלחת בשבוע הזה מישהי שאצלה, מה קורה לאחר מכן? מחכה שהם פונים או שיש לך איזשהו-

אופירה קיפרמן: לא, אנחנו כל הזמן. כל המטופלים שלנו, כל ה-187 בתי אב, אנחנו בקשר אינטנסיבי איתם. זה אנשים שאנחנו מטפלים בהם, גם הקשישים, גם הילדים, גם המשפחות, כל הזמן.

יוסי דוד: את יוזמת מולם גם.

אופירה קיפרמן: מי שנמצא במחלקת הרווחה, יש לנו אחריות. אנחנו כל הזמן בקשר מולם, במעקב, לראות, גם אם הם מקבלים שירות, אנחנו ... על השירות שהם מקבלים דרכנו. האחוז הנוסף שהוא יחסית גדול מבחינת המחלקה אצלנו, זה באמת משפחות עם ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. ארבעה מהם, אני ... נתונים שאתם יכולים גם לקרוא. יש ארבעה שמשולבים במסגרות דיור, שלושה אנשים שמשולבים במסגרות תעסוקה שמותאמות לרמת התפקיד, התפקוד שלהם, סליחה. יש לנו שניים מגיל 18 עד 21. חלק מהצרכים המיוחדים לא מסיימים בגיל 18, גם בגיל 21, הם משולבים בתוכניות מעבר לקראת שירות התנדבותי בצבא. זה בדרך כלל כאלה שמסוגלים להתנדבות. יש לנו אדם שמשולב בשירות לתעסוקה נתמכת, שתעסוקה נתמכת זה בשוק חופשי, זה לא במסגרת של רווחה של תעסוקה, אלא הוא משולב בשוק החופשי. יש לנו השנה פעוט שסיים מעון השיקומי, אנחנו לא יודעים אגב לחזות כל שנה אם יהיה לנו פעוט כזה או לא. פעוט זה, אנשים פונים אלינו, אם נולד ילד אז הם פונים ומקבלים. פעוט זה אומר ילד מגיל 0 עד 3, שהוא בעל צרכים מיוחדים, משויך למעון השיקומי של משרד הרווחה. מגיל 3 זה כבר עובר למשרד החינוך. אנחנו נותנים מתן הדרכות להורים, וגם טיפולים משפחתיים במשפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים, ונותנים סיוע בפעילות פנאי, שזה בעצם חוגים לילדים עם צרכים מיוחדים, וגם עזרה חומרית. רגע, קפצנו? קפצנו, אוקיי. אוכלוסייה נוספת שאנחנו מטפלים זה משפחות וילדים. אנחנו מטפלים ב-47 משפחות במצבי משבר וסיכון, ואנחנו נותנים להם טיפולים רגשיים גם לילדים וגם לנוער, טיפולים משפחתיים, הדרכת הורים, אנחנו, יש לנו שני ילדים השנה שמשולבים במרכז חכ"ם. זה סוג של, באגף זה נקרא פנימיית יום, כדי למנוע הוצאת ילדים מהבית ומשפחות שיש להם קשיים תפקודיים. הם אחרי בית ספר מגיעים למסגרת שהיא בגן יבנה, בבית אפל. מקבלים שם ארוחת צהריים.

דובר: איפה?

אופירה קיפרמן: בית אפל בגן יבנה. מקבלים שם ארוחת צהריים, שיעורים פרטיים אם צריך, תגבור בלימודים, חוגים. אחרי הפעילות של הערב אוכלים ארוחת ערב ואז הם חוזרים הביתה בערב.

יוסי דוד: מסיעים אותם ומחזירים?

אופירה קיפרמן: עם הסעות נכון. עם הסעות לא של המועצה, של משרד הרווחה.

שי כהן: פרויקט אלבין אנחנו משתתפים בו?

אופירה קיפרמן: כן, יש לנו-

שי כהן: יש לנו?

אופירה קיפרמן: יש לנו שניים, שני ילדים באלבין. אבל זה שייך לצרכים המיוחדים.

שי כהן: אוקיי.

אופירה קיפרמן: שוב, גם פה עזרה כספית לילדים ועזרה חומרית למשפחות שזקוקות, בהתאם לכללי זכאות. אפשר לעבור. תקציב הפעולות פה של המחלקה, אנחנו רואים מול 2025 ל-2026, ההכנסות הן בערך, משרד הרווחה תקצב ב-0.75, 75 אחוז, אנחנו מקבלים החזרים על רוב ההוצאות שיש לנו. אפשר לעבור. לקראת שנת 2026 התוכניות שלנו הן תוכניות של הקמת, קודם כל אנחנו מקווים לעבור למחלקה, לבנה של מחלקת הרווחה החדש, חדש כמו שאמיר דיבר, וזה גם מה שמירה מתכננת. כשבבוקר המחלקה תעבוד כמחלקת רווחה, ובערב או אחר הצהריים יהיו שם מן הסתם חללים של טיפול. אנחנו מקווים לפתוח שם מרכז חוסן משפחתי, כשבתוך המרכז אנחנו ניתן טיפולים לתושבים, שזה יהיה טיפול לכלל התושבים, לא רק למטופלי רווחה, אבל גם למטופלי רווחה, אבל זה יהיה פתוח לכולם. טיפול באומנות, טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול פרטני. בהמשך כמובן אנחנו גם כן נפתח שם את המרכז שם, שזה יהיה ייעוץ משפטי ומיצוי זכויות לתושבים. אנחנו מאוד מקווים לעשות את זה עם שיתוף פעולה של תושבים מתוך המועצה, אנשי טיפול בתוך המועצה, זה יכול מאוד לפתח את ה-

עמיר שקרוב: לא בטוח.

אופירה קיפרמן: מה?

עמיר שקרוב: לא בטוח, כי אנשים מתוך המועצה לא-

אופירה קיפרמן: אנחנו נצטרך לחשוב איך אנחנו עושים את זה באמת, כי זה גם יוזמה שהגיעה גם מתושבים, אז אנחנו נצטרך לחשוב על זה באמת. אני מסכימה שיש שאלה איך לעשות את זה, ונצטרך לחשוב. כי יכול להיות שגם זה יהיה יותר זול גם. צריך לחשוב.

עמיר שקרוב: כן, אבל בסופו של דבר את כן רוצה להביא את השירות ולהנגיש אותו לקהילה. כי יש כאלה שאני מניח שהיום בכלל לא פונים כי עדיין יש להם את המחסום הרגשי בכדי להיפתח ...

אופירה קיפרמן: אני מסכימה שזה יכול להיות בעייתי, אנחנו נצטרך לחשוב על הפתרון. יכול להיות שהתמהיל של המטפלים-

עמיר שקרוב: יכול להיות שיש טיפולים שמקבלים שכן יכול להיות זה.

אופירה קיפרמן: יכול להיות שיהיה תמהיל של טיפולים שתושבי מועצה יוכלו לתת, ואחרים שלא. צריך לחשוב, עדיין לא בנינו את זה איך זה ייראה, קודם כל שיהיה את המבנה, אחר כך אנחנו נצא לאיך זה ייראה מבחינת התוכנית. זו התוכנית שלנו. אפשר להתקדם. כמו שאמרתי, הגיל השלישי זו אוכלוסייה מאוד גדולה פה מבחינתנו, שאנחנו רוצים לתת לה מענה. אנחנו ניגשנו לקול קורא של ביטוח לאומי, בדרך כלל הקולות הקוראים הם מאוד רציניים של ביטוח לאומי. זה קול קורא שביקשנו להקים מרכז מקדם בריאות ותזונה לגיל השלישי. שהמטרה שלו לתת מענה רחב בכל התחום של סדנאות, תזונה, התעמלות, לעשות פודקאסט של תושבים, גינה קהילתית, בית קפה עם פרלמנט של תושבים בגיל השלישי שיהיו שם וגם אולי יפעילו אותו. היתרון שלנו שאנחנו רואים בהקמה של דבר כזה פה במתחם, שזה קרוב לבתי ספר ולגני ילדים, ואנחנו רוצים לעשות את זה עם פעילות בין דורית, גם של ילדים מבית הספר, מהגנים, יחד עם התושבים פה. זה כמובן מותנה בזכייה בקול הקורא, שאנחנו ממש מקווים לזכות כזו.

עמיר שקרוב: לא, אבל מעבר לזה אני רואה שצריך לאשר עוד מיליון וחצי תב"ר.

מירה בן ארי: לא, לא, לא.

עמיר שקרוב: למה לא? לכי אחורה.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: יש מאצ'ינג מסוים.

עמיר שקרוב: לא, לא, לא. כתוב שם, ההכנסות מביטוח לאומי מיליון מאתיים, והעלות היא שני מיליון שש מאות.

אופירה קיפרמן: אנחנו הגשנו הצעה שהיא יחסית גבוהה, כדי לזכות במקסימום מבחינת ביטוח לאומי. כי ביטוח לאומי יש לו רף מסוים, אז הגשנו את המקסימום. להגיד לך שכל ה-2 מיליון? קודם כל שנזכה בביטוח לאומי.

עמיר שקרוב: ... בסדר.

אופירה קיפרמן: לא, אני אומרת, שביטוח לאומי יגיד זכיתם, אנחנו נותנים לכם את המיליון שש מאות או משהו, ואז אנחנו נדבר על היתר. אבל המטרה הייתה בקול הקורא להגיש את הסכום המקסימלי, כדי שנקבל כמה שיותר מהם. לא יודעת כמה הם יאשרו לנו וכמה הם יתנו לנו, אבל זו הייתה המטרה בהגשה של הקול הקורא.

עמיר שקרוב: בסדר, אבל בסופו של דבר צריך לראות שיש אחרי זה מקורות שמשלימים את סך הפרויקט הזה. כי הם לא נותנים לך את המאה אחוז, צריך להיות איזשהו מאצ'ינג.

אופירה קיפרמן: לא, הם נותנים, את יכולה להביא את זה אחורה?

עמיר שקרוב: אופירה, כאילו לא מעכשיו זה, אנחנו לא נרד לפרטים-

אילן רפאלי: ברור, אבל זה רלוונטי לגבי כל פרויקט, אמיר.

עמיר שקרוב: אבל כן צריך, זה משהו שהוא חשוב, וצריך לראות שאנחנו כן מוצאים את התקציב, לסגור את הפרויקט הזה. בסדר? זה לא שזה מאה אחוז.

אופירה קיפרמן: בסדר, אני חייבת לומר לך גם, לכם, שמבחינתי המרכז מקדם זה פלטפורמה, ברגע שזה יאושר על ידי ביטוח לאומי, לעוד הרבה דברים, כי הסכומים פה ומה שהם יתנו פה הם פלטפורמה לעוד הרבה פעילויות אחרות שאנחנו יכולים לעשות בכלל. אז זה משהו שהוא מאוד, מחכים רק שיגידו שאנחנו שם. הפעלת מועדון גמלאים. פה, כמו שכבר דיברנו, המועדון הזה הוא מאוד מצליח, יש עלייה מאוד גדולה במשתתפים של המועדון. בשנתיים האחרונות זה ממש עליה של 40 אחוז.

דודי קימלוב: כמה משתתפים יש?

אופירה קיפרמן: 60 משתתפים יש במועדון.

שי כהן: אבל כולם באים כל פעם?

אופירה קיפרמן: מגיעים, מגיעים, נהנים. בין 50 ל-60. בין 50 ל-60.

דודי קימלוב: ואיך, יש הסעה לצורך העניין?

אופירה קיפרמן: אז יש הסעה, יש הסעה של האוטובוסים הצהובים. אבל מה שקורה זה שאנשים מתבגרים, מזדקנים, וחלקם הופכים להיות קצת סיעודיים, ומתקשים לעלות על האוטובוסים, ואנחנו מתוך רצון לתת להם את הפעילות הזאת-

דודי קימלוב: דיברתי על הסעה שהיא לא אוטובוסים.

אופירה קיפרמן: מביאים להם את המוניות ואת המכוניות של המועצה, והעלויות הן מאוד מאוד גבוהות. נוצר פער די רציני, גירעון, כי סך הכל אנחנו מקבלים ממשרד הרווחה עבור הפעילות הזאת סכום מכובד, אבל עדיין בגלל הסיפור של המוניות וההיסעים, נוצר פער מאוד מאוד גדול של כמעט 180 אלף שקל.

דודי קימלוב: היה רכב למועצה פעם שהיה לוקח.

אופירה קיפרמן: הוא עדיין לוקח, הוא עדיין לוקח. ואחד מהדברים, אנחנו נצטרך לתת מענה, מבחינת התקציב של המועדון, איך אנחנו מצמצמים את הגירעון, וההסעות זה חלק מהעניין הזה, וצריך לחשוב באמת, האם אנחנו רוצים לגבות מאלה שמגיעים בהסעות באופן פרטי, לגבות מהם כסף, זו החלטה שנצטרך לתת עליה את הדעת. אפשר להעביר? זה ככה מסכם את הסכומים מבחינת הכנסות והוצאות, וגם מה חשבנו מבחינת ההתייעלות. לסיכום, כי ככה אילן לוחץ, לסיכום אני יכולה להגיד שמבחינת תוכניות של הרווחה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם החינוך, גם עם התרבות. התרבות, לדוגמה בגיל השלישי, יש את כל הנושא, שהמטרה לקיים רצף של ימים ופעילות עבור הגיל השלישי, לאנשים בכל התפקודים, ועם החינוך אנחנו עובדים עם ילדים בפיתוח תוכניות, מניעה גם, ושיתוף הפעולה הוא רוחבי לכל המחלקות. אז אני רוצה גם להגיד תודה לכם.

מירה בן ארי: כל הכבוד. אופירה, אני מאוד מעריכה. תודה רבה.

* מחיאות כפיים

דובר: עבודת קודש.

מירה בן ארי: תודה. עדי. יאללה.

אילן רפאלי: תודה רבה לאופירה ולצוות המקצועי. הבטחתי לכם שכל מנהל פה יציג את המיטב שלו. אני שמח שאנחנו עושים את זה בפעם הראשונה כמו שצריך.

* מדברים ביחד

עדי בוטבין-דיסקין: ערב טוב. עדי, מנהלת אגף חינוך.

מירה בן ארי: ערב טוב עדי.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: רגע, לפני שהיא תתחיל, ואפילו שאני עם חום, מסירה את הכובע בפניה. תודה.

* מדברים ביחד

עדי בוטבין-דיסקין: טוב, אחד הדברים באמת ש-

* מדברים ביחד

עדי בוטבין-דיסקין: אחד הדברים באמת שבחזון של מירה היה הנושא של תוכנית אב לחינוך, ואחד הדברים העיקריים היה באמת בניית אגף. זה כרגע, אני שמחה להראות לכם את אגף חינוך והאחוזים, באמת יש לנו את השפ"ח. מה שאתם רואים כאן בשחור, למי שכן מצליח לראות זה, זה משרות שכן מאוישות, עם המטפלות במעונות, הסייעות, ובעצם מה שאנחנו רואים השנה לעומת שנה קודם זה גידול-

מירה בן ארי: יוסי.

שי כהן: זה שאתה מכיר את זה לא אומר שאתה צריך להפריע לאחרים.

רמי עזריה: יוסי אתה מפריע. עוד פעמיים אתה יוצא.

שי כהן: לך תאכל משהו.

דודי קימלוב: יוסי, איפה החינוך יוסי, מה.

* מדברים ביחד

עדי בוטבין-דיסקין: ובעצם מה שאנחנו רואים ונראה זה הגידול עצמו, בעיקר בסייעות האישיות, בגלל הסלים האישיים והפילוחים הגבוהים שנעשו השנה במיוחד. מה שעוד נשאר לנו, ואני ארחיב על זה, זה בעצם מנהל מחלקת נוער, תכף נדבר על זה, ומדריך מוגנות, שהוא בעצם משימת שאלה, תלוי אשכול, תלוי מצב בית הספר. חבר'ה. אוקיי.

עמיר שקרוב: לא להפריע, זה לא יפה.

עדי בוטבין-דיסקין: אוקיי, אז על מה אנחנו עומדים בעצם, אם אנחנו מרכזים את כל התמונה של החינוך כאן, אז יש לנו באמת את המעונות, את הגנים, את בית הספר היסודי, צהרונים, חינוך מיוחד, שתי כיתות-

עמיר שקרוב: יסודי 720 ילדים?

עדי בוטבין-דיסקין: איפה?

עמיר שקרוב: יסודי 720 ילדים?

עדי בוטבין-דיסקין: ממש 720. זה גידול משנה שעברה, כן, גידול משמעותי שגם כן משפיע. חינוך מיוחד, שתי כיתות של חינוך מיוחד בבית הספר, והגן של העיכוב ההתפתחותי. התיכון בברנר 341, ושלושה בתי ספר שהם מוכש"רים, מוכר שאינו רשמי, בית ספר בטבע לחינוך מיוחד, זרקור הדו לשוני וכמובן הכפר בעיינות. חלוקת תקציב, ככה זה, אבל בעצם הסיפור, אנחנו פה התעסקנו, באמת התכנסנו בשביל העניין הזה של התקציב בין 25 ל-26, ואנחנו רואים עלייה. אבל בעיקרון מה שבאתי לכאן זה להגיד, חברה', זה התקציב שהיה ב-25, ישבתי פה עם כל המליאה, ולהגיד את זה בעצם כמו 26, רק עם התאמות מאוד מאוד ספציפיות, כי מורכב מאוכל של הילדים, ציוד, חומרים, תחזוקה, שפ"ע, ובעצם מכל אחד שיושב כאן. אבל זה תקציב שהוא בנקר, איתו אין לי הרבה יותר מדי משחק, כי הם צריכים לאכול, כי צריך לעשות את התפעול עצמו. באתי בעצם לדבר על מה הלאה. אז יש לנו בעצם כמה משימות עיקריות בחזון של מירה ובעצם אלו המשימות העיקריות שאנחנו הולכים לדבר, על עניין של מוגנות וחוסן, הקמת מחלקת נוער, תוכנית מעברים לכישורי חיים, תוכנית קהילתית סביבתית של המורשת סביבתית כאן במועצה, וחינוך מקדם בריאות. אז הדבר הראשון, אי אפשר לחנך, אי אפשר לעשות שום דבר, כשילד לא מרגיש מוגן, כשילד אין לו באמת את החוסן. ואנחנו רואים פה, ואני לא צריכה לדבר, בטוח כאן יש כאלה שהם נמצאים, היו במערכת החינוך, נמצאים במערכת החינוך, יהיו כאן, ילדים, נכדים וכולי במערכת החינוך, מוגנות וחוסן, הדבר הראשון. יודעים מה קורה, רואים את העלייה במספר אירועי המשמעת, ואיך אנחנו בעצם הולכים להתמודד עם זה, דבר ראשון, קודם כל, זה באמת גיוס מנהל בית ספר. זה לא סוד שבעצם מנהלת בית הספר מסיימת את תפקידה בסוף החודש, דהיינו עוד ארבעה ימים. אנחנו עדיין נמצאים במצב של גיוס. כן, זה מאתגר, כן, זה לא פשוט. חשוב לי להגיד לכם, כמו שאתם יודעים, למה, כי אנחנו באמצע שנה. באמצע שנה זו לא משימה שהיא פשוטה. אנחנו לא ממש רוצים להתפשר, אבל באמת אנחנו מנסים לתת את המענה עד לסוף השנה, ולראות באמת, אלא אם כן נצליח למצוא מישהו או מישהי שבאמת יהיה את החזון, ויוכל להוביל הלאה בלי כל רעשי הרקע. הרעיון הוא ליצור בעצם שפה אחידה, מנגנון אחיד.

עמיר שקרוב: ויכול להיות שתהיה אפשרות שזה יתחיל רק שנה הבאה, בשביל לא להתפשר? כי למצוא מישהו באמת ברמת-

מירה בן ארי: לא, לא, תכף נתייחס להכול, בסוף. מצגת.

עדי בוטבין-דיסקין: כן, אני אתייחס לזה. אבל לגמרי אפשרות.

דובר: לימור לבנת...

* מדברים ביחד

עדי בוטבין-דיסקין: גם אילן. יצירת מנגנון, שפה משותפת, תקנון, תקנון מאוד ברור ומאוד פשוט. התחלנו לעשות את זה גם כבר עם נוהל הסעות. הוצאנו נוהל מאוד ברור של התנהלות בהסעות. כבר התחלנו אפילו לאכוף אותו ופתאום נהיה שקט, זאת אומרת, כשיש שפה אחידה מאוד קל להתנהל מול צוות הורים ותלמידים. תוכניות חוסן, שכבר הכנסנו, תוכניות חוסן וגם עומדות בכוונת גם. תוכניות חוסן, אם זה תוכניות שממנה, מהקב"סית, תוכניות של משחוק שאנחנו רוצים להכניס, ועוד כל מיני תוכניות של רגשי חברתי. ואחד הדברים המרכזיים שעלו, גם בשיחות עם הילדים וגם עם ההורים, זה הסדרת מרחב פיזית, הפרדה בעצם בין המרחב היסודי של החבר'ה הצעירים לבוגרים יותר. ליצור בעצם מקום לוויסות, למתקני חצר מותאמים, כדי שיהיה מינימום חיכוך בין הצעירים לבוגרים יותר, שראינו שזה יוצר גם כן אירועי משמעת. חלק מהתב"רים כבר היו מוקצים, פשוט לא השתמשו, ועליהם אנחנו נתלבש, בתקווה.

דוברת: נגמר לך הזמן.

עדי בוטבין-דיסקין: סיימתי.

* מחיאות כפיים

דוברת: לא, לא באמת.

מירה בן ארי: לא.

עדי בוטבין-דיסקין: מחלקת נוער. אחד הדברים באמת העיקריים, זה הנוער כאן. הנוער זה גם הפורמלי וגם הבלתי פורמלי. הבלתי פורמלי, בערך אם יש לנו בסביבות ה-1,300 בני נוער, מדובר על מ-א' עד י"ב, רק כ-350-400 נמצאים בתנועות נוער. יש המון המון נוער שהוא בעצם בלי מסגרת ובלי תעסוקה, ואנחנו מדברים על גיוס של מנהל מחלקה, שגם על זה מקבלים בעצם, נקבל שיפוי מחברה ונוער, מנהל חברה ונוער, כשהרעיון בעצם לעשות מיפוי צרכים ופעילויות שוטפות, ולתת את המענה הזה, אם זה בנושא של סמים, אלכוהול, אובדנות, נהיגה וכל הדברים האלה, ולהכניס בעצם את השייכות גם נוער וגם צעירים. ברחבי למידה, WeWork-

דודי קימלוב: אני רוצה להעיר על זה משהו. אני אגיד לך מה, מכיוון שהנוער-

מירה בן ארי: שנייה, שנייה, תרשום, תרשום. בסוף.

דודי קימלוב: לא, אבל אחר כך זה ייצא-

מירה בן ארי: כולם, אנחנו נעשה הכול בסוף. שאלות בסוף, שאלות בסוף.

דודי קימלוב: אחר כך זה ייצא מהקשרו.

מירה בן ארי: בסוף, בסוף, בסוף. עדי.

דודי קימלוב: טוב.

דובר: עבר החוק, מירה?

דוברת: חינוך עבר לה.

מירה בן ארי: חינוך אני לא יכולה.

עדי בוטבין-דיסקין: תוכנית קהילתית סביבתית היא חלק מהחזון של ראשת המועצה, ובאמת כל מה שאנחנו רואים כחינוך זה משהו הוליסטי, ש... בעצם בין, מהגיל הרך עד הגמלאים ואוכלוסיות מיוחדות, שיתופי פעולה, מעבר לחמישה ימים בשבוע, כשיום אחד מוקצה מהחינוך קהילתי, ובכלל, איפה אנחנו מכניסים את כל הנושא של תיעוד ומורשת, שבילי מורשת, הקלטה וצילום פודקאסטים, ופה בעצם אנחנו נתחבר עם הרווחה והאולפן, ונעשה ממש תוצר של הקמת ארכיון דיגיטלי באתר, וממש שילוט מותאם סביבה לשבילי מורשת. מועצה מקדמת בריאות, זה כבר משהו שמירה התחילה להוביל עם האשכול ועם קופת החולים. איפה אנחנו רואים את זה, קודם כל כהקמת גינה לימודית לקידום תזונה. אנחנו רוצים בעצם ליצור מגמות, שבתוכן יהיה הנושא של בריאות, תזונה, חינוך גופני, סדנאות שקשורות לזה, פודטראק שייכנס לתוך החלק הזה של קידום בריאות, והכרה בעצם של המסגרות כמסגרות מקדמי בריאות, בעצם איזושהי שפה, ואנחנו מקווים לראות את זה באמת בנתוני סקר עמדות בקהילה. ותוכנית שהיא לאו דווקא תוכנית שמוקצית, אבל באמת מעברים וכישורי חיים. איך אנחנו מכינים את החבר'ה, אם זה מהגנים, לכניסה לתוך מסגרות היסודי, ואיך מיסודי לחטיבה ותיכון. ואנחנו מדברים על בעצם תגבור מרוכז של מתמטיקה, אנגלית ומדעים, שכבר חלקם נכנסנו לזה. צמצום פערים לימודיים, כאן גם יעדים לחינוך בעצם נכנסים ונותנים את המענה הזה. המלגאים, הסטודנטים שכבר נכנסים לתוך הפרויקטים של כל תוכניות החינוך, שעות התנדבות, שעות מלגה, ויש לנו באמת לא מעט מלגאים שכבר נכנסים, אם זה גם בקהילה וגם בחינוך, לתוך העבודה הזאת. ובעצם המימון עצמו, חלק באמת מההורים, מהגפ"ן הרשותי ומ...

דובר: זה הקטן גדול יהיה.

עדי בוטבין-דיסקין: אוקיי, אז בעצם השקופית הייתה על ההשפעה של החינוך באמת על כל מסגרות, איתן לא רוצה להציג, אבל כל המסגרות לקהילה. וזה מה שאישרת ממנו.

מירה בן ארי: רגע. מנמ"ר? מנמ"ר, בוא.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: הנה הנה. רגע, אז עכשיו שאלות. זה נושא מאוד חשוב לנו, החינוך. החינוך בגן רווה הוא מאוד חשוב.

דודי קימלוב: עדי, בואי. לגבי הנוער, מה שאמרתי, התחלתי לשאול. כל הנושא של הנוער זה גיל מעצב.

מירה בן ארי: רגע, אני לא שומעת.

דודי קימלוב: אני אומר, נוער זה גיל מעצב, גיל הכי חשוב בעיניי מבחינת העיצוב העתידי של אותו ילד.

מירה בן ארי: רק נסביר. נוער זה עד גיל 18.

דודי קימלוב: כן, עד לצבא. עכשיו, כל הסיפור הזה של הנוער ביישובים עצמם. איך יורדים עם הסיפור הזה ליישובים. כי אני יודע מה זה למשוך את הנוער לפה. זה לא פשוט. כמו עם הצופים, כן בא, לא בא, לא רוצה, כן רוצה, עושה וי, עושה טובה להורים שלו. אני מכיר את זה.

מירה בן ארי: צודק במאה אחוז.

עדי בוטבין-דיסקין: אז אני אגיד. הרעיון עצמו, בגלל שבאמת דנו בעניין הזה שיש פה עשרה יישובים, ויש כאלה יישובים שהם יותר גדולים וחזקים, ויש כאלה שפחות יעבוד. אז הרעיון הוא להתחיל פה במעין פיילוט כאן, שיהיה כאן את מנהל המחלקה, נקים כאן מרכז לנוער, ניקח את החבר'ה, למשל כשהם באים מברנר, כשהם כבר קהל שבוי שנמצא בתוך האוטובוס, נתחיל איתם איזשהן פעילויות. החזון בעתיד הוא בעצם לשלוח זרועות. זאת אומרת, מנהל מחלקת נוער יפעיל רכזי נוער בכל יישוב, עם תקצוב בהתאם, ואז יהיו באמת מרכזים שהם יוכלו להיות שם. הרצון הוא שהם לא יסתובבו, ושיהיה באמת גם מענה לפעילויות פנאי וגם מרכז שהם יכולים להיות בו. ונתחיל קודם כל כנראה עם איזה פיילוט פה במרכז, פה במועצה.

מירה בן ארי: לגמרי. רגע, יש עוד שאלות.

יוסי דוד: אני רוצה לסכם.

מירה בן ארי: יו"ר, יו"ר, יו"ר. אתה, יו"ר.

יוסי דוד: קודם כל להחמיא לעדי.

עמיר שקרוב: רגע, מה לסכם, אבל יש שאלות עוד.

מירה בן ארי: רגע רגע, יו"ר, יו"ר, יו"ר.

יוסי דוד: שאלה לפני. אני אסכם. אני רוצה להחמיא לעדי, שהיא מתפקדת בתקופה בלתי אפשרית, באמת.

מירה בן ארי: אין עליה בעולם.

יוסי דוד: באמת, בלי מנהלת בית ספר שהיא בדרך החוצה, והיא מנסה לעשות את המקסימום. מה שאני רוצה להגיד לכם שב-25 לחודש ינואר תהיה ישיבת ועדת חינוך, שהיא תוקדש בעיקר לתוכנית, לחזון של מירה ולתוכנית של זה, אתם מוזמנים.

מירה בן ארי: ועם יוסי, ותודה רבה יוסי על כל העבודה שאתה עושה. ואני יודעת שאתה נמצא כאן כל היום איתנו, ואני מאוד מעריכה את זה. תודה.

יוסי דוד: אני בסך הכל מגבה אתכם, ומי שמעוניין להגיע לישיבה, אני אשלח לכם זימון ואז נוכל לדון בזה קצת יותר לעומק.

דודי קימלוב: עדי, אני נגעתי בזה פעם שעברה, בישיבת מליאה הקודמת. הנושא הזה, ואני חושב שיש לזה משקל מאוד מאוד גדול על המעמסה הרגשית של הילדים והנוער הצעיר. הסיפור הזה של שלוש שנות קורונה ושנתיים מלחמה, זה עשה נזק בלתי הפיך להרבה מאוד ילדים. השאלה איך נוגעים, איך מטפלים, איפה אתם שם בסיפור הזה.

עדי בוטבין-דיסקין: אוקיי, אז באמת זה חלק ממה שהתייחסתי בשקופית הראשונה של עניין של מוגנות וחוסן. אני אפילו אהיה יותר פסימית ואני אגיד, אנחנו אפילו לא יודעים עדיין איזה השלכות עוד יהיו.

דודי קימלוב: ברור. ההשלכות הן תהיינה בעתיד, נכון.

עדי בוטבין-דיסקין: נכון. ולכן המכלול עצמו, הוא גם תוכניות חוסן שאנחנו נכנסים. כבר נכנסה למשל תוכנית של מיניות, עם ההורים, צריך גם לגייס אותם. אבל גם עניין של מיניות, אנחנו נראה את העניין הזה של דיכאונות, של אובדנות. לכן מאוד מאוד חשוב גם לזה של הנוער כבר להיכנס בעניין הזה, עם ההורים ביחד ללמד, וגם השפ"ח עצמו מסונף גם כן, זאת אומרת יותר שעות, ואפילו בין אם זה לילדים, וגם לצוותים עצמם. זאת אומרת, חלק מהתוכנית מול השפ"ח זה לתת גם זמן לצוות עצמו לעבד על זה, ולצערי, הם בקשר ישיר גם עם הרווחה, כי לא מעט מקרים פגשו וכבר פוגשים אותנו בעניין הזה, שאנחנו כבר צריכים להפעיל עו"ס לחוק נוער, בין אם זה-

דודי קימלוב: אם אנחנו כהורים חווינו את מה שחווינו, אז מה הם, הילדים.

עדי בוטבין-דיסקין: נכון, לכן אני אומרת, ההיקף, אנחנו עוד לא רואים אותו. אנחנו עוד לא רואים, מתחילים ניצנים של זה, אבל זה יהיה, אבל זה בעיקר, אמרתי, גם הנושא של חוסן, ואנחנו רואים את זה גם בפערים הלימודיים, כי באמת הם לא יודעים איך ללמוד, ולכן כמה שיותר הנושא של צמצום פערים והרגלי למידה.

דודי קימלוב: נכון.

איילת קוך מורדוך: רק להוסיף, לשאול, אני לא יודעת אם זה המקום, לנושא של מוגנות באקלים בית ספרי. אוקיי? לנושא הזה. למיטב זיכרוני, אנחנו ניהלנו איזשהו שיח, איזשהו דיון במליאה בעניין הזה. יש תב"ר ייעודי לצורך העניין, אישרנו תב"ר ייעודי. עשינו גם מעגלי שיח וכל האירוע הזה. אני לא יודעת איפה זה עומד כרגע, אני אשמח בהזדמנות שנתעדכן בעניין הזה. לעניין של-

עדי בוטבין-דיסקין: לעניין תב"ר של חוסן. יש לנו לא מעט פרויקטים בקנה, שכרגע הקפאנו בגלל המצב הזה. אני לא רוצה להפעיל תכנית כרגע, שאין לי שום יכולת לעשות בקרה אם היא מתנהלת נכון, אם לא, אם אני צריכה לדייק אותה. ולכן אמרתי, יש לי לא מעט תוכניות כרגע בקנה שהן בהולד, ובתקווה שהן ימשיכו. אבל יש כאלה שכבר התחילו, כמו לתת פה, שזו באמת תוכנית משותפת.

דובר: אי אפשר לנהל את זה בלי מנהל. חבל על הכסף.

דוברת: בואו נסגור את בית הספר.

מירה בן ארי: ממש לא, אנחנו נמצב את בית הספר, ובית הספר יהיה לפרס חינוך. תרשמו. תרשמו.

יוסי דוד: הזדמנות לבנות מחדש.

הילה גרשמן: באמת כאילו אני חושבת שהנוער, בגלל שהוא מחוץ למועצה, זה אתגר גדול. שבעצם אחד, השאלה מה באמת התקשורת וכמה המידע עובר. אפילו מה עובר במסגרת התיכון. על מיניות בטוח הם עושים ..., ועד כמה התיכון של ברנר מחויב להעביר, לדבר, בתקשורת, או מה שאני לא יודעת להגיד. אני חושבת שזה אתגר מאוד גדול לראות את זה. וגם התייחסות מהירה לבני הנוער, כי מה שכן, אחד ההכנה למכינות שנות שירות ולצבא, אני חושבת שזה משהו שבחינוך הבלתי פורמלי במועצה מאוד חסר. כאילו הישובים טובים, הנוער מדהים, המשפחות חזקות, אבל איפה אנחנו .... ושניים, זה שימוש, ואני אגיד שוב ושוב, כאילו יש פה פסיליטי מטורף ל-350 בני נוער. צריך ללמוד איך מנצלים את זה. כאילו, אפילו מאמן הכנה לצבא מגיע ל ... פעם בשבוע. אם בונים קבוצה לגן רווה שעושה את האימונים שלה, ... ממש כאילו, המחירים-

מירה בן ארי: צודקת לגמרי.

עדי בוטבין-דיסקין: אז לגמרי. אני רק אגיד שאנחנו בקשר ישיר איתם, אם זה בגלל המקרים המאתגרים, כי אני יושבת ראש ועדת התמדה שם, אבל גם הנושא של איתור שנייה לפני שהם מגיעים לברנר, כי באמת יש פה הסללה ישירה ולא תמיד כולם מתאימים. הבעיה היא שכולם עם הזרם בעצם פונים לברנר, ולא תמיד מכירים את המסגרות הנוספות. אבל גם הנושא של התוכניות האלה של נוער, זה בדיוק יהיה המקום של מנהל מחלקת נוער לעשות את המיפוי הזה, לראות איפה אנחנו חוטאים, איפה יש לנו בעיות, אם זה, לא יודעת, סמים, אלכוהול, כל הדברים האלה, וברגע שהוא יעשה את המיפוי בין היישובים ונקבל תמונה מלאה, נוכל להציע את התשובות בהתאם.

עמיר שקרוב: זה לא, כאילו, בסופו של דבר, מה שחשבתי שתרצי לדבר על זה, זה התוכנית מעבר. התוכנית שדיברנו על ז'-ח', לאחד אותם עם המעבר לברנר. ובסופו של דבר, אני חושב שכן צריך, אולי יכול להיות שפספסתי את זה, אבל כן על איזשהו משהו של שיתוף פעולה בין המועצות. כי בסופו של דבר אחת יכולה להשתתף ולהיעזר ולהשלים את עצמה בפרויקטים שהם הרבה יותר גדולים, כי פה יש 10 ילדים, ופה יש עוד 20, וביחד לבנות קבוצות.

עדי בוטבין-דיסקין: אז עשינו, לא התייחסתי לזה כאן, אבל יש כבר שיתופי פעולה מאוד מצליחים-

עמיר שקרוב: אנחנו נדבר על זה, אני מניח, ב-25.

עדי בוטבין-דיסקין: מדעניות העתיד, וכל מיני פרויקטים משותפים למועצות, זה לגמרי חשוב. זה יופיע כתוכנית מעברים.

עמיר שקרוב: מה שכן רציתי לשאול, אם שמתי לב נכון, בצהרונים גם של בית הספר וגם של, אין הרבה, השאלה אם זה הפסדי כיום או שזה מכסה את עצמו?

מירה בן ארי: לא, אז רגע, רגע. בעניין הזה יש לי משהו להגיד לכם. נכון שדיברנו על המעונות. המעונות מרוויחים על 1,800,000 שקל, וההוצאות הן כ-

עדי בוטבין-דיסקין: 693,000.

עמיר שקרוב: שזה לא היה נכון?

מירה בן ארי: זה לא היה. והפכנו, אמרנו שזה היה גרעוני בחצי מיליון שקל, והיום בעצם, זה מה שעשינו. אותו דבר עכשיו אנחנו עוברים לכל אחת מהיחידות. אותו דבר צהרונים יצא עכשיו למיקור חוץ. גם עכשיו אנחנו לא מפסידים. זאת אומרת, אנחנו שומרים כל דבר לחינוך. מה שאנחנו צריכים לתת ניתן במאה אחוז. אנחנו חייבים לתת חינוך, חייבים לתת סייעות, חייבים לתת חנ"מ, חייבים לתת הסעות. ניתן את זה, ויש לנו כאן גירעון מובנה. יחד עם זאת, בדברים שהם צהרון, בדברים שהם מעונות, אנחנו כרגע ייעלנו את זה, גם הוצאנו למיקור חוץ וגם הבאנו את זה לכדי הכנסות מעבר להוצאות.

עמיר שקרוב: אבל ההפעלה תמיד הייתה במיקור חוץ, מירה.

מירה בן ארי: מה?

עמיר שקרוב: ההפעלה של הצהרונים בבית הספר.

מירה בן ארי: אה, בבית הספר.

עדי בוטבין-דיסקין: עכשיו זה גם הגנים. זה נכנס גם לגנים.

עמיר שקרוב: בבית ספר אין הרבה ילדים. השאלה אם הוא-

מירה בן ארי: אבל הגנים זה החלק הארי.

עדי בוטבין-דיסקין: אבל כן חלק באמת מכל המכרזים שאילן מכניס וכל הזה, זה הרעיון להתייעל גם בתוך התקציב עצמו, דרך המכרזים עצמם שעולים כסף.

אילן רפאלי: עדי תודה רבה.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: עדי, אין עליך.

אילן רפאלי: מי שיש לו עוד שאלות מוזמן לוועדת חינוך כמו שיוסי אמר. עכשיו אנחנו קוראים למקסים, מנהל התפעול, בבקשה.

מירה בן ארי: יוסי תודה, תודה עדי.

מקסים אורונבייב: ערב טוב. מי שלא מכיר אותי, אני מקסים.

מירה בן ארי: רגע, שניה, שניה, אני רוצה פתיח. מקסים, הוא מקסים. אין עליו.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: אין עליו. זכינו, תקשיבו, זכינו, זכינו, מדהים. זה איתור של מנכ"ל, זה ה... של המנכ"ל, ותודה רבה. ... תגיד עכשיו מה שאתה רוצה.

* מדברים ביחד

דובר: גדי מה אמרת? מה?

גדי אפק: המשכורות עולות עכשיו, כל הדרך ...

* צוחקים

שי כהן: גדי, יש אולם בנטעים, אתה סיימת את הקדנציה. די, זהו, אין לך מה.

גדי אפק: שלוש שנים הוא תקע לי.

דובר: אתה עוד חייב, אתה עוד חייב.

גדי אפק: יש רשימה אחי, עוד לא התחלנו.

* צוחקים

מקסים אורונבייב: טוב, ערב טוב. אני מקסים, בתפקיד מהראשון לאוגוסט. הגעתי אחרי 22 שנה בצבא, ועכשיו אני פה. המועצה נהדרת, ואני מאוד שמח שאני כאן. טוב, לענייננו. אגף תפעול, אין לי הכנסות, אני כבר אומר, אצלי זה רק הוצאות. אז אני מצטער מראש. ככה. אז אחד הפרויקטים המרכזיים שאנחנו התחלנו להתעסק בו, ואילן כבר נגע בזה בהתחלה, זה זה בעצם כל הנושא של שירות לתושב וניקיון היישובים, ואחד מהם זה טיאוט הרחובות. כרגע אנחנו עושים את זה פעמיים בשבוע, משאית טיאוט שמסתובבת בכל היישובים, לא עושה את העבודה כמו שצריך, לא מספיק זמן, פעמיים בשבוע להספיק את כל היישובים זה לא טוב, ואנחנו בעצם רוצים לעבור לשישה ימים בשבוע, שהמשאית תסתובב פה כל השבוע, רק ביישובים שלנו. יהיה קבלן שיעבוד רק בשבילנו, ויקנה מכונת טיאוט, ובנוסף לזה אנחנו גם נוסיף שוטף מדרכות, בחור עם גרניק, שהולך ומעיף את כל הלכלוך מהמדרכה. זה הרצון. הבאנו גם בזכותו של אילן, הבאנו יועץ לתחום הטיאוט ופינוי האשפה, שהוא בעצם עוזר לנו בתחום, הוא כותב לנו מכרז, ואנחנו, אני מקווה שבשבועות הקרובים אנחנו כבר נעשה את המכרז. משהו כמו חודש, חודש וחצי כבר יהיה לנו קבלן זוכה, ונתחיל, מה שנקרא, ליישם את זה כמו שצריך.

גדי אפק: אם הטיאוט של הכבישים צריך אבל לעשות משהו, כי הם באים בשעות שכל המכוניות חונות בבוקר, וזה סתם.

* מדברים ביחד

מקסים אורונבייב: התחום השני זה בעצם פינוי אשפה ביתית. כרגע אנחנו מתבססים על משאית שלנו, משאית פינוי אשפה עם שני עובדי מועצה, שהם אלה שמוציאים את הפחים, ובעצם שלושה עובדי קבלן, אחד נוהג ועוד שלושה שהם בעצם מפנים את האשפה, כן. אז אנחנו רוצים לעבור לקבלן. אחד זה להגדיל התייעלות. כרגע אין התייעלות. אם משאית עכשיו מתקלקלת באמצע יום עבודה אז אנחנו, כולכם מרגישים את זה שם, ואנחנו, ואני מרגיש את זה, ומור, שהיא מנהלת תפעול אצלי, מרגישים את זה מהר. אז רוצים לעבור לקבלן, שייתן לנו גם כן שישה ימים בשבוע, ומה שנקרא את כל הבעיות ננסה לפתור. חלק מהמכרז יהיו גם קנסות על זה שהקבלן לא יפנה פח, לא יוציא פח, לא יחזיר פח, ישבור פח. כל הדברים, כל מה שאנחנו מקבלים דרך לנה, דרך 106, אנחנו מנסים להגיע ל...

אילן רפאלי: מכרז למכלול החלפת ותיקון פחים, זאת אומרת, אם יש פח ש...

שי כהן: זה לא בהסדר של הפח הירוק, שאתה, קנינו עם זה אחריות?

דודי קימלוב: לא, לא-

דובר: האחריות הסתיימה.

דודי קימלוב: מה זאת אומרת? מי שרצה קנה פח ב-150 שקל. לא קנינו, ב-150 שקל, מי שרצה קנה.

* מדברים ביחד

מקסים אורונבייב: הפרויקט המרכזי שאנחנו, ואילן נגע בו היום כבר בהתחלה, זה פחים כתומים בעצם. כל הנושא של המחזור, היום קיבלנו 520 פחים למועצה, והתחלנו כבר בחלוקה ליישובים, ובמהלך השבוע אנחנו כמובן שנעבור יישוב יישוב ונפזר את הפחים הכתומים האלה, איפה שמזכירי היישובים הגדירו. יש לנו בעצם שני יישובים שזה פלמחים ומחנה הילה, ששם יהיו רק פחים של 1100 ליטר. בכל שאר הישובים היו פחים או, באירוס, פחים בכל בית, או בשאר היישובים זה בעצם פח לכל שלושה או ארבעה בתים. והקבלן, הפינוי הראשון, הקבלן ייכנס לעבוד בשבוע של ה-14 בינואר. זה קבלן שזכה במכרז, קנה משאית ייעודית חדשה רק לנו למועצה, ובתקווה בשבוע של ה-14 בינואר הוא ייכנס לעבוד.

יוסי דוד: את הפחים הכתומים, אתם מקבעים אותם במקומות? שזה לא יסתובב? אם אתה שם לארבעה בתים. האם זה יהיה מקובע וקשור? או לא יודע, שלא יסתובב?

מירה בן ארי: כן, אילן ישיב.

מקסים אורונבייב: לא, כי בסוף צריך לפנות.

שי כהן: אי אפשר לקבע אותם.

יוסי דוד: לא, באיזושהי דרך. אבל זה יסתובב.

מקסים אורונבייב: זה איזשהו מקום מוגדר.

יוסי דוד: אולי לעשות לו איזה שהוא תיחום, משהו.

דובר: אתה מתכוון מסגרת כזאת ...

מירה בן ארי: אילן, תסביר להם, במקום-

אילן רפאלי: קבענו עם כל יישוב את המקומות להצבת פחים. זה לא תמיד מגודר, מסוגר ונעול.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: אצלנו, מול הבית שלך. יוסי, מיקמנו את זה כבר. עשינו תוכנית. מול הבית שלך יש.

מירה בן ארי: מי שאל, רגע, מי שאל, יוסי? העמדה היא מול הבית שלך.

יוסי דוד: נכון, אני יודע.

* מדברים ביחד

רמי עזריה: וזה כולל החתול אצלך.

דודי קימלוב: טוב יוסי, אני רוצה לסכם את זה. זה מול הבית שלך.

* צוחקים

מקסים אורונבייב: אוקיי, אני ממשיך לפרויקט הבא, בעצם כל הנושא של המחזור. פה זה מחזור לעניין קרטונים. כרגע יש לנו קבלן שמפנה קרטונים, אבל זה לא מוסדר, זה לא ממוסד. אז אנחנו גם רוצים לצאת למכרז, כדי שיהיה קבלן שיפנה גם את הקרטוניות וגם את הפחים הכחולים. אנחנו נחליף את הפחים הכחולים הישנים האלה בפחים חדשים, פחי פלסטיק, וגם אותם אנחנו נשים במרכזי המחזור. הלאה. טוב, פרויקט שכבר רץ, מחזור אלקטרוניקה, שפיזרנו 11 עמדות בכל היישובים. יש לנו פה 100 אחוז החזר על ידי תאגיד תמ"י. אגב, פה חשוב להגיד, יש לנו שירות, החברה כחלק מהמכרז, נותנת שירות לתושבים ותיקים ובעלי מגבלויות. מי שרוצה לפנות איזשהו מוצר חשמלי גדול, פותח קריאה מול 106, מול לנה, והחברה מגיעה עד הבית ומפנה לו את זה מהבית.

איילת קוך מורדוך: צריך ליחצן את זה. צריך ליידע את התושבים כי התושבים לא יודעים.

דובר: בדיוק.

מקסים אורונבייב: אז אנחנו רשמנו.

יוסי דוד: שוב, אבל אמרת שזה רק לאזרחים נזקקים, נכון?

מקסים אורונבייב: ותיקים ועם מוגבלויות.

יוסי דוד: לא כל בן אדם, כל משפחה.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: רק ותיקים ואוכלוסיות מיוחדות.

גדי אפק: אל תדאג, במדינה שלנו לכולם יש תו נכה. אלא שאין להם תו נכה צריך לפנות להם. זה כמו הפטור מתור. יש לכולם. הוא בא בריצה, יש לו פטור מתור, אתה מבין.

מקסים אורונבייב: בואו נמשיך כי הזמן קצר. אנחנו, כמו שאילן גם ציין בהתחלה, הקמנו שלושה מרכזי מחזור. אחד במועצה, אחד בכפר הנגיד ואחד בגאליה. אנחנו רוצים להקים עוד שמונה מרכזי מחזור כאלה, כדי שיהיה בכל יישוב מרכז מוסדר, עם כל הפחים, עם כל האופציות בעצם למחזר את כל מה שרוצים. מותנה בפתיחת תב"ר בעלות מעורכת של בערך 50,000 שקל לכל מרכז כזה. הלאה. מתחמי גזם. טוב, פה זו יכולה להיות בשורה, בשורה של ממש. אנחנו רוצים לבחון ולהקים פה שלושה מתחמים בעצם, לאן שאנחנו נפנה במהלך החודש את כל הגזם שאנחנו אוספים מכל היישובים, פעם בחודש להביא לשם גורסת, לגרוס את כל הגזם, ואז בעצם אפשר, או שננצל אותו לצרכים חברתיים או שנמכור אותו.

דובר: פעם בשבוע צריך.

דובר: לא, לא פעם בשבוע, ההיפך. פעם בחודשיים שלושה להביא גורס.

מקסים אורונבייב: אנחנו נתחיל פעם בחודש. אנחנו נקים שלושה מרכזים כאלה, לא אחד. מתחמים, סליחה, איפה שנאסוף את כל הגזם. אבל פה חשובה ההירתמות של כולם. זה להפריד. הבעיה שלנו הגדולה זה שאין הפרדה בין גזם לפסולת גושית, ואנחנו משלמים ביוקר על זה.

דובר: גם אצלנו אין.

מקסים אורונבייב: תחזוקה של מתקני משחק, גינות כושר ומגרשי ספורט. זה גם כן חלק מהמיקוד שלנו כאגף. כל המתקני, כל השצ"פים בעצם שיש לכם ביישובים, יש לנו חברה שעוברת פעם בחודש, עושה בדיקה של כל המתקנים האלה, פעם בשנה עושה בדיקה של מכון התקנים, בדיקה שנתית. זה אחריות המועצה ואנחנו מטפלים בזה. אני עוקב אחרי זה. יש לי מערכת, כל חודש אני רואה תמונות של כל מתקן ומתקן משחקים. החברה בדקה, אם יש ליקויים אז אנחנו גם מוציאים הזמנה ומתקנים את הליקויים האלה, כבר חלק גדול מהיישובים כבר טיפלנו בזה. שיפוצי קיץ, מוסדות חינוך. אז אצלי הייתה נחיתה ככה, לא כל כך רכה, הגעתי ב-1 לאוגוסט, אילן טס לחו"ל לשלושה שבועות, אמר שיהיה לך בהצלחה. אני ועדי, שנינו חדשים בתפקיד, שיפוצי קיץ. אז המטרה זה בעצם כבר בתחילת חודש אוגוסט להיות אחרי כל השיפוצים. לעשות את זה מוסדר כמו שצריך. למפות את כל הליקויים כבר בתחילת הקיץ, אפילו בחודש מאי, ולעשות את העבודה הזו כמו שצריך, ולא בלחץ של זמנים וקיצורים של כולנו. טוב, והדבר האחרון זה כל הנושא של ביוב. יש לנו במועצה תחת אחריותי 15 תחנות שאיבה ועוד 8 תחנות שאיבה. ארבע וכפר הנגיד ועוד ארבע בגאליה. כל הנושא של תחנות השאיבה ובכלל מערכת הביוב, כמו שגם אילן אמר, הוא מוזנח פה מאוד. יש לנו הרבה מאוד בעיות, אין לי תיעוד לשום דבר, אני לא יודע איפה קווי הביוב עוברים, אני לא יודע מה המצב שלהם, אין תוכנית אב, ובעצם כחלק מכל המכלול של הפרויקט הזה הגדול של מערכת ביוב, זה שיקום של תחנות הביוב, שגם כל התחנות בעצם מאוד מאוד מוזנחות. שלוש תחנות ביוב שהן עם ארונות חשמל שהם אסורים לשימוש, ואני מנסה לקדם את זה. גם כאן אנחנו נצטרך לפתוח תב"ר, וזה הרבה כסף, אבל זה משהו שאנחנו חייבים לטפל בזה ולהתקדם. אנחנו לא עומדים בשום תקן של איכות הסביבה בתחום הזה. וזהו, אז יש לנו פה הרבה עבודה. שאלות?

מירה בן ארי: אלוף.

שי כהן: בהצלחה קודם כל. מסקר סיכונים...

מירה בן ארי: לא שומעת. לא שומעת.

שי כהן: סקר סיכונים של כל מיני מפגעים במקומות ציבוריים, מברזלים, עצים-

מירה בן ארי: נגישות או בטיחות? אילן, רגע, יש כאן שאלה. אני חושבת שזה נגישות ובטיחות, כן?

מקסים אורונבייב: זה יותר תחום הבטיחות.

מירה בן ארי: תכף אנחנו נתייחס לזה.

מקסים אורונבייב: אני יכול להגיד לכם, אני לפני הסופה האחרונה עשיתי ככה מעבר בכל היישובים. מה שיכולנו, מה שהספקנו עשינו, אם זה ניקוי של קולטנים, רגע לראות איפה הסתימות, דברים כאלה. לא עשינו סקר כמו שצריך, אני חייב להגיד, אבל גם את זה אנחנו נעשה.

מירה בן ארי: רגע אבל אילן יתייחס לזה.

אילן רפאלי: קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו הולכים לגייס מנהל בטיחות מועצתי, במיקור חוץ, כי אנחנו רוצים אותו לא כעובד מועצה. הוא יבוא פעם בשבוע. הוא בין השאר יעשה את הסקרים שאתה מדבר עליהם, יעשה גם את הסקרים לקראת הקיץ, פתיחת שנת הלימודים, כל הבטיחות של האגרונום, וכל הסקר עצים וכדומה וכדומה. זה גם משהו בתוכנית. יש כבר חברה שזכתה, ועדת התקשרות, אמורה להתחיל ב-1.1.

דובר: מה היא אמורה לכסות?

אילן רפאלי: מה?

דובר: מה היא אמורה לכסות? כאילו, מה לתת?

דובר: אילן, אילן.

אילן רפאלי: הוא אמור לעשות את סקר הסיכונים, לבדוק את כל ה... במועצה ... לעשות גם את כל ההיערכות לקיץ. עכשיו גם עובד חדש מגיע, צריך להכניס אותו לתפקיד, צריך לעשות לו תדריך בטיחות. גם לעבור על כל המכרזים, על כל מכרז יש סעיף של בטיחות, לעבור על סעיפי בטיחות במכרזים. עכשיו נכנס קבלן, מקסים דיבר על קבלן ... הוא לא יכול להיכנס סתם ככה למועצה, צריך לעשות לו תדריך בטיחות, גם את הדברים האלה. אז בעל התפקיד הזה יעשה גם את הסקרים, גם את כל הדברים האלה, זה משהו שעתיד להיכנס למועצה ב-1.1 במיקור חוץ.

שי כהן: אילן שזה לא יקרה יום אחרי.

אילן רפאלי: אנחנו עושים את המיטב במסגרת ...

שי כהן: לא היה עד עכשיו עודף ...

אילן רפאלי: טוב, אני באמת רוצה להגיד תודה למקסים על ההזדמנות לעבוד איתו ...

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: אני רוצה להודות גם לאיציק, יושב ראש ועדת איכות הסביבה, ולכל חברי ועדת איכות הסביבה.

מירה בן ארי: כל הכבוד איציק.

אילן רפאלי: שותפי אמת. וכל הדברים האלה שאתם רואים פה זה לא מובן מאליו, אני לא אומר את זה כמס שפתיים.

מירה בן ארי: לגמרי. לגמרי.

אילן רפאלי: אני רוצה להזמין את לירן, הקב"ט של המועצה.

* מחיאות כפיים

לירן מזכרת: אז שלום, נעים מאוד לכולם. אני לירן, הקב"ט החדש של המועצה. סך הכל בערך חודשיים וחצי מה-15.10. קצר וקולע כי כולנו כבר עייפים אחרי יום ארוך. נתחיל במפגשים ביטחוניים, מבחינת התקציב השנתי שלנו, שהוא בעצם מתייחס למספר מפגשים לאורך השנה. הן של מתנדבים והן של מאבטחים, בעיקר מאבטחי המוס"ח שפזורים ברחבי הרשות. יש דברים שהם חובה, זה מאסט על ידי משרד החינוך, ויש מפגשים שאני רוצה בעצם לקדם מבחינת כל המערך של המתנדבים לאורך השנה, ובכלל, אני עושה את זה כתר"ש. אני בעצמי מתנדב מגיל מאוד מאוד צעיר, ולכן מאוד חשוב לי הנושא של מתנדבים. אנחנו רואים את זה בעולם הביטחון והחירום, שבסוף בסוף בסוף בנקודת הקצה, לא כיף לי להגיד את זה אבל בסוף, אנחנו בסוף לצערי הרב אמורים להסתמך על מתנדבים, ולכן זה מבחינתי הפרויקט שלי לאורך השנה, להשקיע ככל שניתן וכמה שאני יכול לתת עבור המתנדבים, על מנת שאני אוכל להגדיל ולהרחיב אותם, בכל מה שמתפרש בנושא של ביטחון ובטיחות, סליחה, ביטחון וחירום. לאורך השנה יש לנו תרגילים ואימונים, גם דברים שמחייבים אותנו מבחינת פיקוד העורף. יש לנו שני תרגילים שמתוכננים. אחד כבר בחודש הבא, תרגיל צונאמי מאוד גדול, אני כבר עכשיו עובד עליו יחד עם מנכ"ל המועצה. הוא יתקיים לקראת סוף חודש ינואר, 26 לינואר, עם כל הגורמים הרלוונטיים. זאת אומרת זה פיקוד העורף, רח"ל, משטרה, מג"ב, כב"ה, מד"א, כל מי שאתם לא חושבים, אני מנסה שכולם יגיעו. מעבר לזה, יש לנו עוד אימונים של יחידת הסע"ר, מי שמכיר יודע, שזה קשור למתנדבים, יהיו לנו עוד כל מיני אימונים למיניהם, בתקווה שזה באמת ייצא לפועל לאורך השנה. זהו, אפשר להעביר. זה לא מתוקצב, בלי כסף. אפשר להעביר.

סופי תורג׳מן: כבר העברתי.

לירן מזכרת: אה, אוקיי. מרבית התקציב אצלי זה עבודות קבלניות, משהו שהוא בשוטף לאורך השנה. זה בעיקר מדבר על כל מיני מרכיבי ביטחון למיניהם. אם זה גדרות, אם זה אזעקות, אם זה לחצני מצוקה, וכו' וכו' וכו'. מצלמות במעגל סגור. זה מה שאני מתכוון לזה. וגם הנושא של בטיחות. בטיחות ובטיחות אש. זאת אומרת, אם צריך לעבור כל שנה אישורים של כיבוי אש, אם זה למועצה ואם זה למוסדות החינוך, זה משהו שגם אנחנו חייבים שיקרה לאורך השנה. אפשר לעבור. גנרטור חירום. אז פה במועצה אין לנו איזה שהוא משהו במידה ויהיה לנו חירום, לצערי הרב לא קיים עד היום. משהו שנצטרך לתקצב אותו מבחינת תב"ר. גם לחמ"ל העירוני שיושב בעצם עם מרכז ההפעלה שלנו, וגם למועצה ביחד עם האתר ריכוז משפחות שיושב בעצם בבית ספר. באופן עקרוני, משהו שאנחנו חייבים אותו, זה משהו מאסט. חס וחלילה אנחנו ניכנס לחירום, לא יהיה לנו גנרציה, לא נוכל לעבוד. לא יהיה חשמל, לא שום דבר. משהו שאנחנו חייבים להשקיע בו. הלאה. זהו סיימנו? שאלות.

רמי עזריה: שאלה. אתה הגעת לתפקיד לאחרונה. עשית סיור בכל המקלטים של כל היישובים?

לירן מזכרת: כמעט בכולם, לא בכולם.

רמי עזריה: יש, או תבדוק ריג'קטים?

לירן מזכרת: עוד לא.

רמי עזריה: אני אשמח לקבל את זה ביישובים-

לירן מזכרת: אין בעיה.

רמי עזריה: ומי שצריך לתקן שיתקן. לא יחכו לעוד שנה.

לירן מזכרת: שאלות נוספות.

איתן חן: פיקוח?

לירן מזכרת: כן, פיקוח יושב אצלי. יש מנהל מדור חדש. כסף שנכנס כביכול למחלקת הביטחון.

אילן רפאלי: מה השאלה, איתן?

דודי קימלוב: מה זה פיקוח, איתן?

איתן חן: הפיקוח, השנה, חייב שיהיה כלי נוסף, ריינג'ר, כלי קל, שיכול להתנייד בין חוף פלמחים לפלמחים. זה גם יכניס יותר וגם ימקסם את הפקח-

* מדברים ביחד

איתן חן: איזה שהוא כלי. ריינג'ר, או משהו...

* מדברים ביחד

שי כהן: איתן, איזה פיקוח?

איתן חן: פיקוח חניה.

שי כהן: חניה.

איתן חן: פיקוח, כן. גם פיקוח בחוף, של כלבים, של-

שי כהן: זה לא הרט"ג?

איתן חן: לא, לא. בחופים שלנו, לא ב...

מירה בן ארי: שניה, שניה. איתן, שאלה חשובה, המנכ"ל יתייחס. איתן, שאלה טובה, המנכ"ל יתייחס.

אילן רפאלי: אני לא אומר שאנחנו נעשה את זה, אבל יש כוונה לקנות איזי ריידר, בסדר? ביקשתי כרגע ממנהל מדור פיקוח להביא לי הצעת מחיר, ואני אטפל בזה.

לירן מזכרת: שאלות נוספות, משהו?

דובר: בהצלחה.

אילן רפאלי: בהצלחה לירן, תודה רבה. הצגה יפה.

* מחיאות כפיים

כרמית גבע: ... כרמית, רישוי עסקים, אני מאוד אוהב.

מירה בן ארי: בואי, בואי כוכבת שלנו.

כרמית גבע: טוב, אז-

מירה בן ארי: רגע, רגע, רגע. כרמית, באמת, גם רכש של המנכ"ל, והיא כל כך מקצועית וכל כך אדיבה. והיא נותנת שירות, אני לא יודעת מי מכם שהיה ונחשף איתה, אבל היא באמת נותנת גם את כל הדברים הכי מקצועיים בעולם שנזקקנו, וכל כך נעימה. אז תודה לך.

כרמית גבע: תודה מירה.

דובר: רגע, מה הגדרת התפקיד? לא שמענו.

מירה בן ארי: מה אכפת לך מה? היא זה.

דובר: אין תקציבים לדברים האלה ...

* מדברים ביחד

כרמית גבע: רגע, חכה, עכשיו אני אציג. שמי כרמית גבע, ואני אחראית על תחום רישוי עסקים במועצה ומיקור חוץ. עכשיו, לפני שנתחיל רגע עם הפעילות של 2026, אני אסביר רגע קצת רישוי עסקים. ככה ורישוי עסקים שפונה אליי בעל עסק, אוקיי? אני פותחת תיק במערכת ייעודית של רישוי עסקים.

* צוחקים

כרמית גבע: ככה, ברישוי עסקים, כשפונה אלי בעל עסק, אני פותחת תיק במערכת ייעודית של רישוי עסקים. במערכת הזאת, בעצם אני מכניסה את כל מה שצריך, ומאותה נקודה אנחנו מתחילים תהליך, שזה פנייה לגורמי הרישוי, זה משטרה, זה ועדה לתכנון ובנייה, זה המשרד להגנת הסביבה, כל אחד בהתאם למה שהוא נדרש על פי חוק. עכשיו, בכל התהליך הזה, לי במערכת, אני מזינה את האישורים, אם התקבל אישור ממשרד הבריאות או מהמשרד להגנת הסביבה, אני מזינה את זה, התקבל או לא התקבל, בעצם בכל הדרישות. אבל מה שקורה זה שבעל עסק לא באמת יודע מה קורה אם לא נשלחים אליו הדברים באופן יזום על ידי, או שבכלל לא. וכל הדבר הזה הוא בעייתי, למה? כי כדי שהוא יוכל לעשות איזשהו שיתוף פעולה ביחד איתי לזרז את התהליך, הוא צריך להתקשר אליי, אני צריכה לפתוח את המערכת, בינינו, אני גם זוכרת את זה גם אם יעירו אותי באמצע הלילה, אבל לצורך העניין אני פותחת את המערכת, אומרת לו מה הסטטוס שלו, וככה מתקדמים. ועכשיו אני מגיעה רגע לתוכנית 26'. פה יש בשורה. יש פה פיתוח דיגיטלי, בסדר? שיוטמע באתר המועצה, ובעל עסק בעצם יוכל לקום גם באמצע הלילה, להיכנס לתוך אתר המועצה, שגם ככה הוא עובר חידוש, לתוך החלק של רישוי עסקים, כמובן להקליד את הפרטים שלו, ולהיכנס לאותה חלונית שאני מסתכלת בה ומעדכנת אותו. זו בשורה לבעלי עסקים, כי זה חשוב בשביל לקדם את הדברים, הוא לא צריך להתקשר לאף אחד. הוא נכנס לאתר, הוא מקבל את המידע, הוא יוכל לשלוח לי דברים, הוא יוכל להעביר מסמכים, אני אוכל להעביר לו את הדברים, וזו באמת בשורה אמיתית לבעלי עסקים לצורך קידום העסק, קבלת הרישיון בצורה מהירה יותר.

עמיר שקרוב: זה כולל עסקים שנמצאים בפלמחים וביבנה? גם הם אמורים לגשת אלייך?

כרמית גבע: כן.

מירה בן ארי: בכל מדינת גן רווה.

דובר: מעצמת גן רווה.

שי כהן: כמה עסקים יש בכל מדינת גן רווה?

כרמית גבע: כמה עסקים? שוב, לפי הנתונים שכרגע יש אצלי, יש בסביבות 140 עסקים שטעוני רישוי. לא כל העסקים נדרשים ברישוי. משרד עורכי דין הוא עסק, אבל הוא לא נדרש ברישוי. מה שנדרש ברישוי זה עסקים. אז זה גם מביא אותי פה לסעיף השני, ככה העברת אותי לסעיף השני, שכחלק מהדרישות וחלק מהדברים המשמעותיים שצריך לעמוד בהם בכל שנה, זה הגדלת כמות העסקים שהם טיעוני רישוי ובעלי רישיון עסק. כלומר, אנחנו, כל מחלקות רישוי עסקים בארץ כפופים למשרד הפנים. משרד הפנים מעביר מדדים מאוד מאוד מדויקים מה צריך, איך צריך לעבור את השנה, להתקדם משנה לשנה. כלומר, זה מאוד מדויק מה צריך לקרות. והעמידה הזאת היא מאוד חשובה לרשות. זה גם עמידה ברמה הארצית של, כאילו בדרישות של משרד הפנים ברמה הארצית, וגם דרישות שהן גבוהות יותר של רשות איתנה, שגם פה נדרש לעמוד. אז זה משהו שהוא מאוד חשוב כחלק מהמטרות. כמובן, רישוי אירועי המועצה, כל אירוע של מועצה מעל 500 איש, שכולל גם מזון, נדרש ברישוי, נדרש לעמוד בכיבוי אש, במשטרה, בכל הדברים האלה, כיוון שמקבלים קהל, זה חשוב שזה יעמוד בכל הדרישות.

עמיר שקרוב: אז כל הפעילויות הקהילתיות שאסי עושה, אז את מלווה אותו בתוך התהליך הזה להוציא-

כרמית גבע: כל אירוע שהוא מעל 500 ויש בו גם מזון, זה אירוע שהוא עובר-

עמיר שקרוב: ואם אין בו מזון אז לא צריך? אז זה אירוע אחר?

כרמית גבע: לא, זה שניים. זה גם וגם. אז כל אירוע מעל 500, כמובן נדרש אישור משטרה, אישור, לפני האירוע אנחנו תמיד נמצאים שם, עם כיבוי האש, עם המשטרה וכל מי שצריך, בודקים שהכול תקין, ורק אחרי שהכול תקין פותחים את האירוע.

רמי עזריה: ופחות מ-500 צריך משהו? צריך לאשר משהו? להראות משהו?

דובר: מזון בכל מקרה צריך.

כרמית גבע: מזון צריך, כן, ופחות מ-500 יש דברים אחרים שצריך, לא תחת מעטפת של רישוי עסקים. כמובן צריך לעדכן את המשטרה, תלוי איזה אירוע, אירוע קהילתי. כל דבר לגופו. אוקיי? הדבר הכי חם פה, שגם הבטחתי לראשת המועצה, רישוי של אולמות ספורט ואודיטוריום. כל מה שהוא בזמן הלימודים הוא לא נדרש ברישוי, אבל כאשר עושים פעילות באולם ספורט או באודיטוריום אחרי שעות הלימודים, אז כמובן נדרש ברישוי וזה-

מירה בן ארי: אני אסביר את החשיבות של זה. החשיבות שלנו כאן בעצם לעשות, שיהיה לנו בעצם אפשרות שימוש במתקנים שלנו לדו תכליתי. זה לא עולה לנו כסף. המתקנים עומדים ריקים בשעות אחרות. ואנחנו יכולים להתכנס ולעשות WeWork, לעשות מועדון נוער, לעשות מרכז הוליסטי, לעשות אלף דברים כאן בתוך הדברים האלה. עכשיו, בלי רישוי זה לא יכול להיות, ולכן כאן הדבר הכי חשוב זה הרישוי.

כרמית גבע: זה דבר שהוא יבוצע.

עמיר שקרוב: אפילו אם האירוע הוא בחינם? כי אז עשינו סקר שימוש במבנים וכולי.

כרמית גבע: כל הרעיון לפחות, אני שוב, רוצה להגיד לכם שדיזנגוף סנטר בעבר השכירו את זה שנתיים בחינם כדי שזה יעבוד, ואחר כך מי שמכיר את דיזנגוף סנטר וכל הזה. העניין הוא באמת לתת לאוכלוסייה שלנו להכיר, להבין, לשנות את הגישה, להבין שאפשר לצרוך את התרבות והספורט אצלנו, וזה מה שנעשה. זה חלק מהעניין, וזה לא יעלה לנו כסף. אז זה כל היופי בעניין. אבל זה תלוי הכל בכרמית. אז תהיו נחמדים אליה.

כרמית גבע: משהו שכבר חזר ונאמר פה זה מערכת ה-GIS. אני חיה במערכת ה-GIS. את כל המועצה אני מכירה.

מירה בן ארי: תסבירי. תסבירי.

כרמית גבע: כן, אני מסבירה. מה זה?

* לא ברור

מירה בן ארי: תסבירי.

כרמית גבע: GIS, כמו שכבר דיברו, זו מערכת מידע גיאוגרפית. אוקיי? היא בעצם, ממעוף הציפור אפשר לראות את כל המועצה. עכשיו השפה ברישוי עסקים זה גוש, חלקה, מן הסתם צריך גם להבין מה השימוש והייעוד של כל דבר. כשמישהו מגיע אלי עם תוכנית, אני בודקת את הגוש, את החלקה, את השימוש ואת הייעוד, והכל נמצא בתוך ה-GIS. ולכן זה כלי מועצתי מאוד מאוד חשוב שהולך ונבנה.

מירה בן ארי: במיוחד שאין לנו, במיוחד אנחנו מחלקים לאגף ההנדסי אסטרטגי שאמרנו, שהשירות ייעוץ לתושב, שמלווה להגעה לשורקות, וזה באמת אנחנו רואים גם אותך, כרמית, וגם אנחנו רואים את אמיר, וגם את המלווים החיצוניים שלנו שעוטפים את התושבים, כדי שהם יגיעו לשורקות. שנייה, רגע, לפני אלי. שנייה, דקה. רק תסיימי ואז. סליחה.

כרמית גבע: אוקיי. אז אמרנו שאם כבר עושים מערכת GIS רשותית, אז בואו נכניס שכבת עסקים. כלומר, ה-GIS יתחבר למערכת הרישום שלי, ואז בעצם כל הנתונים שאני מזינה, גוש, חלקה, יעלה הכל על שכבה אחת. זה כלי עבודה פנטסטי, כל מי שבעצם ירצה יוכל לראות, אם זה מהנדס, אם זה מפקח, אם זו הנהלה, יכולים לראות את שכבת העסקים בבת אחת, איפה הכל ממוקם, וכמובן בהתאם לזה לבנות תוכניות. פקח. פקח זה דבר נדרש, אי אפשר רישוי עסקים ללא פקח. הפקח שהיה סיים את תפקידו, אליאל, ונכנס פקח חדש, אלכסיי. הוא בעוד איזה חודש יעבור הכשרה, שהוא יוכל באמת להתחיל את כל עניין, לטפל בתחום רישוי עסקים. אבל זה כמובן תחת מדיניות, בצורה מוגדרת, ואנחנו רואים את העסקים וחשוב לנו לקדם אותם. וזו המטרה.

יוסי דוד: מה התפקיד שלו יהיה? למפות את כל העסקים?

כרמית גבע: כן.

מירה בן ארי: תודה רבה.

יוסי דוד: שנייה, עוד שאלה. למפות את כל העסקים, אם הם פועלים עם רישוי או לא?

מירה בן ארי: לא, לא.

גדי אפק: לתת דו"חות.

כרמית גבע: לא בהכרח.

גדי אפק: להביא כסף.

מירה בן ארי: שניה רגע, רגע. אלי הולך, שנייה, אבל הוא לא סתם הולך. יש לו בן שסיים קורס טיס.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: אלי, זה חינוך, ותמסור גם לרויטל, את מלוא הערכתנו של כולנו כאן. באמת, חינכתם ילדים למופת. כבוד.

אלי נחמן: מירה, מירה, זה לא סתם סיים קורס טיס, מגמת קרב.

* מחיאות כפיים

* אלי נחמן יצא מהישיבה

* מדברים ביניהם

אילן רפאלי: טוב, תודה רבה לכרמית. חבר'ה, אנחנו בשלבי סיום.

* מדברים ביניהם

כרמית גבע: רגע, אני רוצה להגיד תודה רבה לאילן.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: תודה רבה לכרמית, באמת, אשת מקצוע מהמעלה הראשונה, ואני שמח שהתגייסת וצירפנו אותך לשירותנו. אנחנו רק רואים ממך נחת. ממש, מדהים.

מירה בן ארי: לגמרי.

אילן רפאלי: וכרמי היקר, ברוך הבא למועצה. בבקשה. וטרינרי.

מירה בן ארי: הוא הכי ותיק מכולנו.

* מדברים ביניהם

כרמי הרשקוביץ: אני כרמי, למי שלא יודע, אני הוטרינר של המועצה.

* מדברים ביחד

כרמי הרשקוביץ: טוב. הפעילויות הן לא פעילויות חדשות, הן פעילויות שהשירות הזה עושה כל הזמן. לכידת כלבים, חיסונים, וכולי וכולי. כשהשנה אנחנו, א', הגדילו לי פה את אחוז המשרה, אז יהיה יותר פיקוח, והכנסנו את כל הנושא הזה של לכידת בעלי גדולים, או פינוי פגרים של בעלי חיים גדולים. כשקטנים, כלבים וחתולים, נעשה על ידי המועצה. אבל שלא היה לנו פיתרון זמין. למשל ללכוד סוס משוטט, סכנת חיים, לא היה לנו. נסגרו הפינות. יש קבלנים לכל העניין. לפינוי פגרים גדולים ולכידת בעלי חיים גדולים. כמו כן, מה שלא היה מעוגן בהסכם, הכלביה והלוכד ... בצורה מסודרת. מה שכן ייכנס לשימוש במועצה זה קנסות מנהלים. הקנסות המנהליים, שזה חוק מדינה, ותקנות הפיקוח על כלבים, יאפשרו לכם קנסות, הכלב שלך נלכד משוטט, קנס מנהלי, הכלב שלך נלכד ונמצא גם לא מחוסן-

גדי אפק: אבל גם עכשיו שילמת.

כרמי הרשקוביץ: מה ששולם זה היה מבוסס על חוק עזר מקומי. אבל בגלל שיש חוק מדינה זה גובר. תקנות הפיקוח גוברות על חוק עזר מקומי.

דובר: תפסיק לתת לכלב שלך להסתובב, בקיצור.

דובר: גדי, ויתרו לך, תפסיק.

* מדברים ביחד

דובר: אם זה הולך לפי מנהלי, אז זה הולך למדינה הכסף או לפה?

כרמי הרשקוביץ: לא, לא, לא, הכסף הולך לרשות.

מירה בן ארי: אל תדאג, זה עולה לנו יותר ממה שאנחנו ... פינוי סוס 1,600 שקל.

* מדברים ביחד

כרמי הרשקוביץ: מה ששולם על סמך חוק העזר, יהיה קנס מנהלי כתוספת, וכמובן באותה הזדמנות כשכלב נלכד, יודעים בוודאות...

יוסי דוד: יש לכם ניסיון בזה. קיבלתם דו"חות כבר?

כרמי הרשקוביץ: לא, לא, לא, זה חדש. ההסכמים חדשים.

מירה בן ארי: בינתיים אנחנו משלמים.

* מדברים ביחד

כרמי הרשקוביץ: אני מחכה שיתנו לי את ההרשאות למערכת האוטומציה, שזה לא יהיה מאולתר.

גדי אפק: מה זה אומר קנס מנהלי?

כרמי הרשקוביץ: סליחה?

גדי אפק: מה זה אומר קנס מנהלי?

כרמי הרשקוביץ: קנס מנהלי זה הליך כמעט פלילי, שניתן למגוון העברות שנעשות במדינה. כמובן-

גדי אפק: הכלב בורח, יימח שמו, ייכנס לכלא? הכלב בורח, מה, זה מושב. אתה יודע כמה פעמים הכלב שלי בורח?

* צוחקים

כרמי הרשקוביץ: זה נימוקים לשופט. כאזרח, ... לערער בפני התובע של המועצה, ותהיה לך הזדמנות, אם אתה רוצה, להגיש...

דובר: להרוג נחש צפע מותר?

כרמי הרשקוביץ: סליחה?

דובר: נחש צפע, להרוג אותו, מותר?

כרמי הרשקוביץ: לא, נגד החוק, זו חיה מוגנת.

דובר: רגע, שניה. מה?

כרמי הרשקוביץ: זו חיה מוגנת.

רמי עזריה: אבל אם הוא תוקף אותך?

כרמי הרשקוביץ: אני מניח שהשופט יעביר לך הגנה עצמית.

דובר: אה, אוקיי. אז סבבה.

רמי עזריה: עכשיו, עזוב את הנחשים. מה עם התנים במועצה? תנים.

כרמי הרשקוביץ: תנים? למועצה אין סמכות במסגרת הדבר הזה, זה של הרט"ג. ואני יכול גם להגיד לך מעכשיו, הם לא עושים כלום.

רמי עזריה: אבל לא עושים גם כלום.

כרמי הרשקוביץ: הם לא עושים כלום.

רמי עזריה: אבל אולי המועצה יחד איתך תפעלו. אבל חייבים, התנים גדלים. או שתסרסו אותם כמו החתולים.

כרמי הרשקוביץ: אני ביקשתי, אני רבתי עם שני מנהלים ...

* מדברים ביחד

רמי עזריה: לא, אבל כרמי, באמת, תפתרו את הבעיה של התנים. זה לא, הם מתרבים.

כרמי הרשקוביץ: אנחנו כרשות לא מסוגלים.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: טוב כרמי, תודה רבה. עבודה מקצועית. באמת ...

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: כבוד הרב, בבקשה.

צורי נעמן: ערב טוב לכולם, מאוד מאוחר, אני ממש אקצר. במסגרת שירותי הדת לנו יש שלושה סוגי הכנסות שיכולות להיות. יש אגרות, מאגרות, כל עסק שמבקש כשרות לפי הגודל שלו וכולי, יש אגרות ממשלתיות שקבועות בחוק. יש אגרות רישום נישואין, מי שרוצה להתחתן מה לעשות, חייב.

גדי אפק: משלם פעמיים.

* צוחקים

גדי אפק: אבל האגרות זה הכסף הקטן.

דובר: זה מוקלט, שי, זה מוקלט. גדי, שכחת שזה מוקלט.

רמי עזריה: יש גם אגרות גירושין?

צורי נעמן: זה גם עולה כסף.

* מדברים ביחד

צורי נעמן: אז מי שרוצה להתחתן, מוזמן. זה רק עולה כסף. כמובן שיש הנחות לסטודנטים וכולי. אנחנו, שוב, הרישום במועצה הוא רישום דיגיטלי, ואנחנו רוצים להגדיר, אתם יודעים שלפי החוק היום אפשר להירשם בכל מקום בארץ, אתה לא חייב להירשם בזה, אז צהר וזה גנבו לנו הרבה הכנסות. אנחנו מתכוננים בעזרת השם לשנת 26', להשיב מלחמה שערה, ולהחזיר כמאה זוגות חזרה לרישום נישואין שלנו, ולהכניס קצת כסף למועצה. אז זה אגרות כשרות, אגרות רישום נישואין, וגם אנחנו בעזרת השם, ניכנס לקול קורא של המחלקה לתרבות תורנית של משרד החינוך. יש מועצות שמקבלות סכומים גדולים. אנחנו בשנה הזו, יש לי הרגשה שניכנס, בסכום לא גדול, אבל נתחיל להיכנס, כדי להתחיל את הזה, להתחיל לקבל ולהיכנס רשומים לתרבות תורנית במשרד החינוך. יש לנו מגמה להגדיל את האירועים בבית הספר, בגני הילדים, שלפני כל חג נוכל לעשות איתם פעילות. אתם יודעים שפעילות עולה כסף, צריכים להביא כאלה שיודעים איך לעשות את הפעילות הזאת. בעזרת השם, לקראת כל חג תהיה פעילות בבית הספר. פעילות הבר מצווה שנמשכת שנים, שאנחנו עושים אותה בחלוקת שי לכל ילד. אנחנו גם בעזרת השם נעשה סיורי סליחות בירושלים. מי שירצה, זה מאוד מעניין, באים מכל הארץ, מכל הגוונים וכל המינים לראות את סיורי הסליחות בירושלים, בכותל לקראת יום חמישי באים עשרות אלפים, זה מאוד מעניין. ואנחנו מקווים בעזרת השם, שההכנסות השנה יגברו מאוד מאוד, ויש הבטחה של מירה ושל אילן שככל שההכנסות יגברו, התקציבים יוגדלו.

מירה בן ארי: לא, לא, זה גזברית.

צורי נעמן: וגם נתלי הבטיחה שככל שההכנסות יגדלו, אז גם נוכל להוציא יותר. אז בעזרת השם, מקווים ש, אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד שאמרתי למנהל בית הספר הקודם, ובזה אני אסיים. אתם זוכרים שבקיבוץ בארי נכנסו שלושה אחים, משפחת קלמנזון, להוציא מהממ"דים, והאנשים פחדו שאולי זה מחבלים. אבל מה שהם צעקו, הם צעקו שמע ישראל, ואז אלה שהיו בתוך הממ"ד ידעו שהם יהודים, והם יצאו והם פינו אותם. לצערי אחד מהאחים קלמנזון נהרג בפעילות הזאת. אמרתי למנהל, שלי יש תקווה שלפחות כל תלמיד בבית הספר האזורי בגן רווה יידע את שש המילים האלה. שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. לפחות שיידע מינימום. ואנחנו מנסים, משתדלים, לתכנן בר מצווה, להביא אותם לבית הספר, להביא אותם, להפגיש אותם עם סופר סת"ם, להפגיש אותם עם ספר התורה, סידור וכולי, בתקווה להגדיל את הקשר והשורשים של התלמידים לארץ ישראל, לעם ישראל, למורשת ישראל. תודה רבה.

דובר: ישר כוח.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: תודה רבה כבוד הרב. ... בדבר תורה. מבקרת המועצה.

דודי קימלוב: הרב צורי, אתה חיתנת אותי לפני 30 שנה-

רמי עזריה: ותראה מה יצא.

דודי קימלוב: כוח במותנך, ובינתיים הצליח לך.

שי כהן: גם אותי הוא חיתן.

דובר: גם אותי.

דודי קימלוב: וואלה איזה יופי. הוא איש מאוד נחמד.

* מדברים ביניהם

אילן רפאלי: אחרי מבקרת המועצה נשאר מנמ"ר וכוח אדם.

* מדברים ביניהם

לאה מימון: ... כל המחלקות שהציגו עד עכשיו והמחלקות שיציגו בהמשך, לכולם יש בעצם ... לכולם יש תקציב ...

דובר: לאה לא שומעים אותך.

לאה מימון: לכולן התקציב יכול להיות מורכב מהכנסות ומהוצאות, או רק מהוצאות, או מההכנסות. מערכת הביקורת היא לא תפקיד ביצועי, התפקיד מעוגן בחוק. החוק אומר שהתפקיד הוא לא ביצועי, הוא לא בודק חזון, הוא לא בודק מדיניות. הוא בודק בעצם שהפעולות של המועצה נעשות בהתאם להוראות החוק, בהתאם לכללי מנהל תקין, תוך שמירה על אבטחת מידע, טוהר המידות. המטרה היא גם לבדוק את מערכת הנהלת חשבונות, לבדוק שיש שמירה נאותה של הרכוש של המועצה ואחזקה שלו. התפקיד הוא גם לבדוק תאגידים שקשורים למועצה. יש הגדרה מה זה תאגיד קשור למועצה. במקרה שלנו של המועצה זה ועדים מקומיים, אבל זה מתוקף חוקים שונים, מתוקף זה שהמועצה ... מקומי יכול לפעול בהתאם לסמכות שהמועצה הטילה עליו. אתם חברי המליאה מאשרים את התקציב שלו, את צו המיסים שלו, וזה מתוקף הדברים האלה. האופן שבו הביקורת מביאה ליעילות של הארגון וחושפת כשלים כלשהם, זה מגביר ומעלה את רמת ההכנסות של המועצה, ומגביל את רמת הקיטון בהוצאות. זה לפעמים מדיד, אבל בדרך כלל זה לא מדיד. אני אתן דוגמה. שנת 2025, דו"ח ביקורת שעדיין לא הבאתי לכם אותו, הוא עדיין בעבודה כי אני צריכה להציג אותו עד ה-1 באפריל 2026. אז עשיתי, התחלתי ביקורת של תב"רים, תוך כדי איגוד, איגום של הנתונים הכלליים של נושא התב"רים, פתאום אני מוצאת שיש קרן לעבודות פיתוח בסכום של כ-25 אלף שקל. אמרתי, מה זה, סכום מאוד גדול, זה לא היה נושא ביקורת שבהתחלה קבעתי אותו. אז אמרתי, רגע, בוא נבדוק. אז הלכתי לדוחות הכספיים, ומצאתי שיש כספים של השקעות שהן קרוב ל-60 מיליון שקל. אז אמרתי, רגע, אני חייבת פה לעשות שינוי ביקורת. עזבתי את נושא התב"רים, עברתי לנושא חדש, ביקורת של השקעות. תוך כדי בדיקה אני מוצאת שבעצם לא קוראים לה ועדת השקעות. פניתי לנתלי, למירה, שצריך לכונן ועדה כזאת. חל שינוי במועצה, בגזבר, ובעצם הכסף הזה אף אחד לא מנהל אותו. אז תוך כדי תנועה, ממש תוך כדי החלטה כבר פניתי לנתלי, והיא עשתה עוד כמה פעולות, וכמובן המשכתי אחר כך ... לחקור בנושא, לעשות טיוטת דו"ח, זה יוצג לכם בשנת 26'. אחרי שסיימתי את הנושא הזה, חזרתי לנושא של התב"רים. אז מבחינה כספית, אני לא יכולה להגיד מה הכסף שאני מביאה להכנסה כמיתה, באופן כמית, אבל באופן הפעילות שנעשית, הצגת הדו"ח, אם זה תוך כדי עבודה או בהמשך, תמיד יש נושאים שאפשר לתקן תוך כדי, יש כאלה שעד שמגישים את הדו"ח לוקח קצת זמן. אז זה מביא להכנסה לרשות, וגם קיטון בהוצאות, שזה בעצם הגדלה של ההכנסות, וזהו. תודה.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: כל הכבוד. כל הכבוד לאה, תודה רבה. תודה לאה.

דוברים: המנמ"ר.

דובר: מה זה מנמ"ר? נמר? כמו נמר.

דובר: מנהל מערכות מידע ראשי. ראשי, תעריך.

* מדברים ביחד

יהודה ינאי: טוב, שמי יהודה ינאי, אני סך הכול חודש במועצה. ... עלי, מה שנקרא, את התקציב. השתדלתי להסביר לכם מה תפקיד המנמ"ר. אני אשתדל לדבר בגובה שכולם יבינו את השפה. אנחנו מדברים על דבר טכנולוגי. אני אנסה-

דובר: מה השם?

יהודה ינאי: אמרתי, יהודה. שמי יהודה. אני אתן טיפה רקע עלי. אני נתתי 44 שנה באסם נסטלה העולמית. פרשתי, ועכשיו אני מתמחה ברשויות מקומיות. עבדתי בעיריית יבנה, עכשיו אני בגן רווה, ובעוד שתיים שלוש מועצות ...

דובר: מה התפקיד של המנמ"ר.

יהודה ינאי: המנמ"ר התפקיד שלו זה להניע את הטכנולוגיה למועצה, ולספק לה כלים על מנת לעמוד ביעדים שלה. כשאני מכילה בפנים הרבה יכולות. קודם כל זה כל הנושא של אבטחת מידע, שילוב טכנולוגיות, סינרגיה בין הליכים. לתת מידע לקבלת החלטות. זה המבנה הארגוני שישנו. כולם במיקור חוץ. אנחנו חילקנו את הנושא לסקטורים. הנושא של דיגיטל, נושא של אבטחת מידע, שהוא חלק מאוד מאוד חשוב. אני באתי עכשיו מארגון שלא הספקתי להגיד להם מה קרה, פרצו להם לתוך המערכת בזמן המלחמה והמועצה הושבתה. כספים מאוד גדולים. לכן כל הנושא של אבטחת המידע בתוך המועצה, מודעות של העובדים, הנושא של פישינג והתחזות, אנחנו נבוא ונעשה את זה. כל הנושא של מיקור חוץ, של לעלות את הכול לתוך ענן ולא להשאיר שירותים ייחודיים, וכל זה בסינרגיה אחת עם כל ראש אגף ואגף.

אילן רפאלי: שלוש דקות.

יהודה ינאי: נמשיך. השלב הראשון שעשיתי, זה לקחתי את כל התשלומים שהמועצה משלמת, שהיו פזורים באלף ואחד מחלקות. לא היה בקרה, לא היה סינרגיה, אף אחד לא ידע מה משלמים, איך משלמים. הכל נכנס לתוך סעיף תקציבי אחד. ככה שיש לי יכולת בקרה לשלוט, להבין, לראות ולחשוף, על מנת ששנה הבאה נוכל גם למקסם ולצאת למכרזים ולראות איפה אנחנו מוציאים יותר. כבר בבדיקות הראשונות שעשיתי ראיתי שאנחנו משלמים לכמה דברים הרבה כספים, במיוחד בתחום התקשורת. ומהדבר עכשיו הזה ... בקרה, שכל הנתונים יעברו דרכי, ואז נוכל לדעת מה יוצא, מה נכנס, תהיה יותר בקרה בנושא. הבא בתור. ובאיזה תקציב של 556 שקל. זאת אומרת כל המועצה, כל התוכנות, כל התשלומים, ילכו דרך מסנן אחד. ככה אני יכול לראות מה יוצא, איך יוצא, מי משלם, מה משלם, איך אפשר לייעל, ואיזה דברים אפשר לזקק במקום אחד. הלאה. הבא בתור זה המרכזייה. יש לנו מרכזיה מאוד מיושנת. המטרה שלנו היא טריוויאלית. פשוט להביא את הדיגיטל לתוך ... עם נתב שיחות חכם. בקרה לשיחות נכנסות. בקרה לתוך ... גם לתת טלפונים חכמים ..., וזה ייכנס לתוך המערכת. סך הכל מרכזייה, שהיא תיתן גם מענה לטכנולוגיה של תמיכה מרחוק. הלאה. עכשיו, אחת הבעיות הקשות, שיש צריכה יותר גדולה של נתונים, צריך להגדיל את רוחב הסרט. מה לעשות, זה כמו צינור. ככל שאתה מכניס יותר נתונים, צריך להגדיל את הצינור, מצד אחד. מצד שני, לצאת ל, יש היום המון אפשרויות, ויש הרבה חברות, המטרה היא לצאת למכרז, להקטין את העלות ולהעלות את המהירות. זה השורה התחתונה של הדברים. ולתת ... היום למועצה נכנס קו אחד, נופל, אין שום דבר. הלאה. הנושא של share pool. הנושא של share pool במילה אחת. היום כל המועצה עובדת בנספחים. ניתן דוגמה. אחד שולח מייל עם קובץ אחד. שלח את זה לחמישה אנשים, כמה קבצים יש? חמישה קבצים. עכשיו, מה קורה? אתה לא יודע את הקובץ האחרון, תקפיץ לי את המייל האחרון, אני מסטטיסטיקה שבדקתי, קובץ אחד מכיל בתוכו 30 יחידות. לא יודעים מה הקובץ, לא יודעים מה אחרון, לא יודעים מה לעשות. המערכת הזאת מרכזת הכול למקום אחד, שיתוף מידע אחד ואפשר לחסוך גם אבטחת מידע-

דובר: וזיכרון.

יהודה ינאי: מה?

מירה בן ארי: זיכרון ארגוני.

דובר: זה הכי חשוב. זיכרון ארגוני.

יהודה ינאי: אני בדקתי ואני יודע. כשעובד עוזב, המידע נשמר לו במיילים. אין את זה יותר. כשעובד עוזב, המידע נשאר פה. הלאה.

דובר: איך עושים את זה בבית גם?

יהודה ינאי: 365. כל מה שצריך. אותו דבר בבית. הדבר האחרון זה העלאת שרת לענן. אנחנו היום נמצאים עם שרת מקומי, שהוא לא רק מהווה נקודת כשל. לא ... מקומי, עלויות גדולות, אבטחת מידע, צריך להחליף אותו. אני עובר לשיטה מאוד פשוטה. אני מעלה את השרת לענן, אין לי כאב ראש. פשוט מאוד. כי לתחזק שרת מקומי עולה המון כסף. העלות לעלות שרת לענן חוסכת בכסף, משאבים ואבטחת מידע. הלאה. חתימה דיגיטלית. חתימה דיגיטלית, עד היום, באו, חתמו, העבירו נייר, חתמו, העבירו נייר. חתימה עוברת ברצף אחד, חתום, בדוק-

דובר: זה כבר עובד?

יהודה ינאי: עכשיו נכנס. הלאה. אבטחת מידע. זה הראש והלב. אני כשאמרתי, שהנושא של אבטחת מידע, לצערי הרב לא מבינים את זה עד שלא חווים את זה. כשאני בא מארגון בין לאומי, אני מבין, אתם לא יודעים כמה אנחנו חשופים לפריצות אבטחת מידע. אני אתן דוגמה. בכל מקום שאני מגיע אני עושה פישינג, התחזות, כולם נופים. לא היה אחד שלא נפל. נותנים לי כרטיסי אשראי. נותנים לי פרטים. אני צריך אחד בשביל להיכנס לארגון ולשבת שם. מאותו רגע הארגון יכול להיסגר, המידע הלך. הנזקים בלתי רגילים. כל הזמן זה קורה. אני לא בא להפחיד, אבל אחת מהמטרות שלי, גם אני כשאני אביא איזה טכנולוגיה שאני לא אביא, זה ...

דובר: אז התקציב הוא למה? לא הבנתי.

יהודה ינאי: התקציב הוא חינוך, כלים ומודעות. בנוסף לזה, בגלל שאנחנו מועצה, אני חייב לתת דיווח לסייבר הלאומי. ... יצא חוק, תקן 13, לשמור על מאגרי המידע, ומיום שלישי הבא, אני מתחיל להפעיל את התיבה ולהתחיל לשמור על הנכסים של המועצה, כולל הדרכה. הלאה. BI. ה - BI, בסוף שתהיה את המילה באנגלית, זה Business Intelligence, מידע שנותן קבלת הקלטות, ולא באקסל. כי היום כל אחד עושה אקסל, עושה פאי, עושה דבר כזה. המטרה זה להכניס את כל המידע לארגון אחד, ולתת לכל אגף ואגף מידע מנותח בשביל לקבל החלטה. זה משפר תהליכים, זה משפר קבלת החלטות ומשפר תהליכים. הלאה.

יוסי דוד: טפסים דיגיטליים, אמרת.

יהודה ינאי: עכשיו, אחד הדברים שאני ראיתי ..., אנחנו עכשיו, אילן סיפר על הנושא של הרחבת האתר העירוני. עכשיו, ההבדלים, אנשים מתבלבלים בין טופס מקוון לבין טופס דיגיטלי. טופס מקוון ... אתה ממלא פרטים לא קרה כלום. טופס מקוון מכיל בתוכו דאטה. זאת אומרת אתה נותן שם, תעודת זהות, הוא נירש למאגר המידע ושולף ונותן לך אותו. והדברים האלה הם משפרי שירות. כשאתה בא עם פייזינג לתושב, מביא את התושב, מביא אותו, את כל הפרטים. הלאה. אוקיי. תשמע, פה. המועצה נמצאת על תשתיות מאוד ישנות. הן ברמת סיכון של השבתה. עכשיו מה קורה, זה כמו ברז חלוד. אתה לא יודע, אבל כשהוא נשבר, אין. אני מחליף פה את כל התשתיות. אנחנו נעבור ... תשתיות, ונעשה הפרדת רשתות, ונכניס מערכות אבטחת מידע בכולן. התשתית הזאת עולה הרבה כסף. אני מחליף את כל התשתיות. את כל התשתיות במועצה. אם בניין המועצה ואם בכל המקומות, אנחנו שמים העתקים חדשים, יחידות אלחוטיות חדשות. מאוד קשה להסביר למה, אבל זה כמו עמוד. תשתית זה כמו עמודים בבניין. לא עובד טוב, יש סדק, ואז יש השבתה. מי שיבוא למועצה, יראה את התמונה, יבין שאין ברירה, במיוחד כי זה נפל טוב כי יש קצת שיפוץ למבנה, זאת ההזדמנות לעשות את הסדר.

מירה בן ארי: תודה רבה.

יוסי דוד: רגע, שאלה.

דובר: הוא לא סיים.

יוסי דוד: סיימת או לא?

יהודה ינאי: לא, עוד לא.

יוסי דוד: היא אמרה תודה רבה. היא אשמה, אני לא אשם.

אילן רפאלי: מה השאלה? יוסי, מה השאלה?

יוסי דוד: השאלה, התקציב של התשתיות והשיפוץ גדל פי שניים למיליון מאתיים. האם כל זה שוטף או שזה גם חד פעמי של ציוד?

יהודה ינאי: זה מחולק.

אילן רפאלי: התקציב שניתן לכל הפרויקטים שאתם רואים כרגע זה רק בשוטף, 150 אלף. כל השאר זה מותנה תב"ר. זה הכול רשום ב...

יוסי דוד: לא, רשום פה, יש לך בתקציב 700 ו-470.

נתלי זליחה: תוספת 150.

אילן רפאלי: לא, זה יחד עם התוכנות שהוא דיבר של 500 אלף שקל.

יוסי דוד: האם זה חד פעמי?

אילן רפאלי: אני אסביר. כל התוכנות זה 500 ומשהו אלף שקל, ועוד פרויקטים זה 150 אלף שקל, זה הכול 700 ומשהו אלף שקל. כל השאר זה מותנה תב"ר.

נתלי זליחה: האקסטרה שלו זה 150. כל השאר זה בלוק. ...

יוסי דוד: השאלה, שכל התקציב שמוצע כאן זה פעילות שוטפת שכל שנה זה עולה לנו?

אילן רפאלי: כל שנה.

נתלי זליחה: כן, אבל שנייה, אני אסביר ליוסי, אני מבינה את הפער שלו כי אני מכירה את יוסי.

יוסי דוד: שאלתי אותה היום.

נתלי זליחה: מה שעשינו השנה, בעצם לקחנו את התוכנות, נגיד סתם, היה אצלי במחלקה אוטומציה. העברתי ממני את תוכנת האוטומציה והכל אצלו כרגע. כל התוכנות של כל האגפים אצלו. לכן אתה רואה כאילו עלייה משמעותית אצלו, אבל בסך הכל, הכל זה בלוק, חוץ מ-150 שתקצבנו אותו באקסטרה.

יוסי דוד: הבנתי. אבל זה עולה כל שנה, זה תקציב של כל שנה.

נתלי זליחה: נכון, אבל הוא יושב עם מחלקות אחרות בהתאם לתוכנה.

אילן רפאלי: יוסי, לקחנו את ה-EPR של מחלקת הרווחה,

יוסי דוד: הבנתי, הבנתי.

אילן רפאלי: לקחנו את האוטומציה של ה, כל אחד מהמקומות ...

נתלי זליחה: לקחנו את הווטרינריה.

אילן רפאלי: והוספנו עוד 150 אלף שקל לפרויקטים. כל השאר זה מותנה תב"ר. אגב, כל ... שהוא דיבר זה הכול במסגרת שיפוץ המועצה.

דובר: כתוב לך מותנה תב"ר.

יוסי דוד: אוקיי.

אילן רפאלי: טוב, אני מאוד רוצה להודות ליהודה, שהוא מקצוען על, באמת, ואני שמח לעבוד איתו.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: יהודה, באמת, הוא ... דרך אגב, והיה לי קשה להביא אותו, אבל אני שמח שהצלחתי להביא אותו, הוא באמת עושה עבודת קודש. זהו, אני רוצה לקרוא לשרי, מנהלת הון אנושי של המועצה.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: המשאב הכי חשוב של המועצה.

מירה בן ארי: כן, אז רגע, רגע. כפי שאתם רואים כאן, ואני חושבת שהתרשמתם לראות באמת את ההון האנושי שבפינצטה נבחר. אז זה הכל עבודה של שרי והמנכ"ל כאן, שהביעו והשקיעו בהון האנושי, כי באמת מאוד מאוד קשה לגייס אנשים טובים, וברגע שיש אנשים טובים, אחד, שניים, אז אנחנו רואים את כל הרכבת הזאת. אז תודה רבה שרי. ותודה למנכ"ל.

* מחיאות כפיים

שרי כהן ארזי: טוב, מי שלא מכיר אותי, שרי. כמעט שנה וחצי, הגעתי מתאגיד מים, וזהו. קצת.

* מדברים ביחד

שרי כהן ארזי: הגעתי מתל אביב הגדולה. טוב, אז בואו נתחיל קצת מבנה ארגוני. באמת ככה אתם מכירים אותו. סופי תעבירי, זה לא משהו חדש. יש לנו את כל המטה שלנו, באמת אילן דיבר על תקנים, גם באמת מנהלים חדשים שהגיעו, אז בעצם זה כל ההנהלה שלנו. בואו קצת נדבר על מספרים כי זה מעניין. אז באמת נשים, גברים, יש הרבה יותר נשים בארגון, יש הרבה מנהלות בארגון, ולאחרונה זה קצת השתנה.

רמי עזריה: איפה ואיפה. אילן היחידי שם.

שרי כהן ארזי: לאחרונה היינו יותר נשים בהנהלה, אבל בשנה האחרונה גייסנו יותר גברים אז זה התאזן. אז אתם יכולים לראות. תעבירי, סופי, בבקשה. טוב, אז ככה. תקציב שכר. בעצם תקציב השכר שלנו עלה לשנת 26', והוא מושפע מכמה פרמטרים. א' כל, השלטון המקומי עם ההסכמים מול המדינה, יש לנו שכר בכירים שעלה, יעלה בשנת 26' בינואר הקרוב. יש לנו הסכם עו"סים חדש. יש לנו שכר מינימום שעלה. יש לנו האחוזים הישנים שההסתדרות חתמה ביחד עם השלטון המקומי, ולכן השכר עולה. אתם יכולים לראות שהשכר גם עולה בחינוך ולא סתם, כי בעצם, מתוך 119 עובדים, יש לנו 70 עובדי חינוך. אז זה די הגיוני ששם יהיה הכסף. זה לגבי ככה שכר. סופי את יכולה להעביר. אנחנו יכולים לדבר תקנים. בשנת 25' אושרו והיו 133 תקנים. בשנת 26' אנחנו יורדים ל-105. אני קצת אפרט את כל העלייה של השכר. העלייה היא של 9.51 אחוז, ואנחנו בעצם דיברנו על זה גם בעל פה. באמת כל העלאת השכר וכוח האדם בחינוך. אנחנו נדבר קדימה על שיפויים, אני אראה לכם מה גם משופה ומה לא. שלטון מקומי דיברנו, שכר מינימום דיברנו, שכר בכירים דיברנו, ויש לנו שלושה תקנים חדשים. מנהלת מחלקת נוף, שאנחנו חייבים לגייס, מנהלת רכש חדשה, שמגיעה ב-1.1.

דובר: למה לא מנהל? למה דווקא מנהלת?

שרי כהן ארזי: המנהלת כי היא כבר גויסה. מנהלת ועובדת.

רמי עזריה: הכל נשים פה, מה קרה לכם.

שרי כהן ארזי: חייב נשים, כוח נשי. רק נשים. לא, לא, זה תקנים שבעצם יתחילו בינואר. טוב, בואו נדבר על ההון האנושי. אנחנו בתקציב, אני אראה לכם את הפרויקטים שלי קדימה, עלינו בטיפה, ונדבר על שיפויים, כי זה דבר מאוד מאוד חשוב. אז בעצם תסתכלו פה על כל התקנים במה אנחנו משופים. שיפוי זה בעצם כסף שאנחנו מקבלים חזרה ממשרדי הממשלה. אז יש לנו פה באמת את כל העולם של החינוך, והרווחה, והרב. אב בית בבית הספר, מזכירה, קב"ט מוס"ח, וככה אתם יכולים לראות. אז הרבה הרבה תקנים בעצם אנחנו מוציאים שכר ואנחנו גם מקבלים את זה חזרה. עכשיו קצת משאבי אנוש. אז בעצם יש לנו את כל העולם של פיתוח הון האנושי, שהשנה אילן ואני ממש ממש רצינו לפתח מנהלים ועובדים, ובעצם להביא סדנאות, אם הן מבחוץ ואם הן בפנים. ותוכניות של עובדים מלמדים, ליווי עובדים ומנהלים, לומדות שהכנסנו כחובה, תכניות גיבוש. זה משהו שלא היה במועצה, ובעצם באמת בשנה, שנה וחצי האחרונות לאט לאט התחלנו להכניס, ועם אילן זה ממש קפץ מדרגה. רווחת העובד, יש לנו גיבוש, וסיורים, והוקרות, והרמות כוסית, וימי הולדת, שזה משהו חדש שאנחנו עושים בלשכת ראשת המועצה עם עובדים, וככה העובדים קצת יותר מחוברים ורואים את העשייה גם מלמעלה.

דובר: כל הכבוד.

שרי כהן ארזי: זה משהו שמאוד מאוד, יש פידבק מאוד טוב בשטח. את יכולה להעביר סופי? כל מה שקשור באמת לגיוס, מירה דיברה על זה, והצלחה בגיוס. זה משהו שאנחנו עובדים, אנחנו עובדים מאוד קשה לגייס עובדים טובים. אני גם אחראית על בעצם, אני ממונה על העסקת עובדים עם מוגבלות, זה משהו שאנחנו גם עושים. אנחנו, יש איזה פרויקט שאני רוצה השנה לעשות, זה ליווי עובדים חדשים. בעצם שיהיה לנו חונך אישי ומקצועי. והדבר הכי חשוב זה תהליך משוב והערכה, שלא קיים היום במועצה ואני אכניס בשנת 26'. לראשונה בעצם נמדוד עובדים אבל בצורה מאוד חיובית, בצורה שנבין מה מצופה מהם ומה אנחנו רוצים שהם יהיו. ובעצם ככה גם נייעל ונשדרג את המועצה. את יכולה להעביר, סופי? זהו. נראה לי ככה על קצה המזלג. שאלות, משהו?

מירה בן ארי: שרי, תודה רבה.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: אני רוצה להודות לשרי, שהיא שחקנית נשמה, ומקצוענית על, ועושה עבודה סופר חשובה ...

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: וזה כאמור המחלקות והתוכניות שנכנסו לתקציב. אני מקווה שהתרשמתם מהמנהלים המקצועיים שיש לנו פה, ומהעשייה הסופר רחבה, מקצועית, פרטנית, באמת הכי טובה שיכולה להיות. עשינו קפיצת מדרגה מטורפת בחודשים האחרונים. ועכשיו נעבור לחלק הכי חשוב, שזה ההצבעה על התקציב. אז האם פה אחד מאשרים? אושר? אישרנו?

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: מאושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תקציב המועצה לשנת 2026.

מירה בן ארי: קודם כל, המון תודה. תודה לאילן, זה לא מובן מאליו.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: ולכל מנהלי האגפים, הגזברית כאן, ובאמת, כל מנהלי האגפים.

* מחיאות כפיים

מירה בן ארי: אני חייבת לומר, אנחנו כאן, זה תוצאה באמת שאף אחד לא ישן בחודשיים שלושה האחרונים. באחריות. רחלי תודה רבה. כאן יושבת ובאמת, אפילו כשהיה את יום הגיבוש, כולנו יודעים, כולם כאן היו בתקציב ולא בגיבוש, וזה לא מובן מאליו. אני יודעת על, באמת, דברים שנעשו כאן, גם לעניינים עסקיים וגם לצמצומי תקציב, וגם הכל הכל הכל למען מטרה אחת, של המועצה כאן. כל מי שיושב מסביב לשולחן עשה את המקסימום כאן, בין חברי מליאה, בין מנהלי האגפים ועובדים שלנו, למען המועצה שלנו. הרעיון הוא שבאמת גן רווה אחת היא, קהילה של קהילות, ומיצוי תקציבים הכי טוב שיכול להיות, עם המאבקים הכי טובים. לא תמיד אפשר להצליח בהכל. אני יודעת. זה אתגרים לא פשוטים. אני נלחמת כל יום, וכל אחד כאן נלחם, נלחם לגמרי, כשהוא קם בבוקר וישן בלילה. בשלוש לפנות בוקר אני מתכתבת עם כולם כאן. אנשים באמת לא עובדים רק, שכר זה דבר משני כאן. אלא האמונה שגן רווה צריכה לצמוח, שגן רווה יש בה כל כך הרבה הון אנושי מדהים, ששווה כל בוקר לקום ולהילחם בשבילנו. אז תודה לכל אחד ואחת מכם.

* מחיאות כפיים

אילן רפאלי: בשעה טובה ומוצלחת.

דודי קימלוב: אתה מסכם יוסי? תם הטקס.

תום הדיון

החלטות:

מ

החלטה

חלוקת קולות

2

מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תקציב המועצה לשנת 2026.

פה אחד