פרוטוקול מליאה מס' 2/26

ישיבת מליאה מן המניין

מיום שלישי, כ״א אדר התשפ״ו, 10/3/2026

משתתפים:

מירה בן אריראשת המועצה

יוסי ג'יבריחבר מליאה

איציק מידןחבר מליאה

דודי קימלובחבר מליאה

יוסי דודחבר מליאה

רמי עזריהחבר מליאה

אלי נחמןחבר מליאה

תומר קרטנשטייןחבר מליאה

שי כהןחבר מליאה

הדר לויחבר מליאה

גדי אפקחבר מליאה

איתן חןחבר מליאה

יואב אלרגנדחבר מליאה

הילה גרשמןחברת מליאה

נוכחים נוספים:

אילן רפאלימנכ"ל המועצה

רונית עובדיהיועמ"ש המועצה

נתלי זליחה גזברית המועצה

לאה מימוןמבקרת המועצה

סופי תורג'מןמזכירת הלשכה

איתי צחרפרויקטור

על סדר היום:

[ 1 ] אישור פרוטוקול קודם.3

[ 1 ] אישור פרוטוקול קודם24

[ 2 ] התייעלות בפינוי אשפה במועצה.24

[ 3 ] הקצאת איסוף גזם לשנת 2026.30

[ 4 ] תב"רים.35

[ 5 ] ועדת השקעות - מינוי חבר נוסף רינה פאריינטי, מנהלת מחלקת רכש.54

[ 6 ] ועדת השקעות - השקעת עודפים.54

[ 7 ] הרחבת בית עובד.55

[ 8 ] דו"ח רבעוני לשנת 2025.55

[ 9 ] דו"ח ביקורת לשנת 2024.61

[ 10 ] הכשרת פקח למדידת רעש.61

פ ר ו ט ו ק ו ל

מירה בן ארי: אנחנו בישיבה, מליאה מן המניין מספר 2/26.

[ 1 ] אישור פרוטוקול קודם.

מירה בן ארי: על סדר היום אישור פרוטוקול קודם. מאושר? מאושר, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הפרוטוקול הקודם פה אחד.

מירה בן ארי: כמה דברים, נגיד דברי פתיחה על המצב, על ההיערכות, אילן יפתח ויגיד כמה דברי רקע, ואחר כך אני אצטרף, ונתחיל לנושאים לסדר היום.

אילן רפאלי: טוב, אני מעדיף במיקרופון שישמעו. אתה מעדיף, נכון? תקצירן? טוב, סך הכל אתם רואים את היערכות של המועצה רבתי מבחינת המוכנות לחירום. אנחנו עושים היערכות מצב בהתחלה עשינו כל יום, עכשיו עברנו לכל יומיים. סך הכל אנחנו מתקדמים כל יום עם המוכנות שלנו, תוך כדי אנחנו משתדלים לשלב הרבה מאוד פעילות הפוגה כזאת או אחרת גם לגימלאים, גם לילדים, גם למבוגרים, אז היום גם הפצנו עוד המשך של פעילות הפוגה. כל מיני יוזמות קטנות של חלוקת ארטיקים, וכדומה וכדומה, מתוך מטרה להנעים את המצב. אנחנו נמצאים כרגע עדיין במדרג 3, עם המגבלות שלו, שזה אומר באופן עקרוני שאין לימודים, עם התכנסות של 50 איש, עד 50 איש, בסמוך למרחב מוגן. עם אפשרות לקיום הלוויות עד 20 איש, וכל בעצם מה שאומר מדרג 3, אני עכשיו לא אעבור על הכל. זהו, עברנו כבר מספר תרגילים. היה גם תרגיל בגאליה, שיצא עליו הפקת לקחים. תוך כדי ראיינו גם את כל הפק"לים שלנו, פק"ל אתר ארז וכדומה, פק"ל קליטת משפחות בבית ספר גן רווה, ומחר אנחנו הולכים לעשות משהו שעוד לא בוצע במועצה, שזה פתיחת מרכז, זה נקרא מס"ר, מרכז סיוע ראשוני, זה בעצם מרכז שאמור להיפתח ביישוב שחס וחלילה ייפגע, שבעצם נועד לקלוט את כל המשפחות שנפגעו, ולטפל בהם גם מבחינת רווחה, גם מבחינת מס רכוש, גם מבחינת הפניה לבתי מלון. אז ממש עסקנו בימים האחרונים באופן קדחתני בכל הנושא הזה, כולל קישורים ו-QR. מחר אנחנו נתרגל את הדבר הזה פעם ראשונה בכפר הנגיד משעה12:00, אז מי שרוצה גם יכול להצטרף ולראות.

תומר קרטנשטיין: לאן המשפחות עברו?

אילן רפאלי: איזה משפחות עברו?

תומר קרטנשטיין: של הפלמחים, אלה שפינינו אותם.

מירה בן ארי: אנחנו מוקלטים.

אילן רפאלי: אתה מדבר על מחנה אלה, הם עברו למקום חלופי, עברו למקום חלופי למלון, בסדר? פחות חשוב כרגע. זהו, זה לגבי המצב הביטחוני. בסך הכל כולכם שותפים בהערכות מצב, אז אני לא רוצה לפרט יותר מדי. חוץ מזה, כמה דברים נוספים, את האמת שרובכם הייתם בישיבת הנהלה, אז נראה לי ששמעתם את הדברים שאגיד, אז אני ככה אחזור על חלק מהדברים, לפחות לא על כולם. אנחנו מקווים לעשות מבחינת ביטחון, חוץ מכל מה שדיברתי על נושא ההיבטים הביטחוניים, אנחנו מקווים לעשות מתחם חינוך מאובטח, שזה אומר בעצם שאנחנו הולכים לסגור את כל השערים סביב גני הילדים והמעונות. משעה 7:30 תהיה בדיקת שומר, הולך להיות שומר, אנחנו הולכים לאייש את השומר שנמצא בבוטקה, לא יודע אם שמת לב, אבל שמנו ליד גני הילדים בוטקה. השומר בשעה 7:30 יעשה סבב, יראה שהכל מאובטח, ניתן לילדים ולהורים להיכנס-

תומר קרטנשטיין: הוא חמוש?

אילן רפאלי: מה?

תומר קרטנשטיין: הוא חמוש?

אילן רפאלי: חמוש, כן. המתחם הזה הולך להיות פתוח עד שעה 8:30, לאפשר לכל הילדים ולהורים להיכנס, וכדומה. בשעה 8:30 המתחם הזה עתיד להינעל בצורה הרמטית, עם השערים וכדומה. אנחנו התקנו אינטרקום, ומצלמות כבר מותקנים, יש 2 שערים, אחד קרוב לכניסה למועצה, ואחד מאיפה שמגיעים האוטובוסים. ואז בעצם כל מי שהוא עובד הוראה יוכל להיכנס, כי אנחנו נדאג שתהיה להם אפליקציה, שברגע שהטלפון מזהה את, הוא מתקרב לאינטרקום, זה מזהה אותו וזה פותח לו. וכל מי שעכשיו ירצה להיכנס, אם זה הורה או לא יודע מה, או מישהו עכשיו שרוצה להביא את המזון, הוא צריך ללחוץ באינטרקום, השומר יצטרך לבוא, לפתוח לו, ובטח אנחנו מתכוונים לשמור על סטריליות במתחם הזה והמתחם הזה עתיד להיות סגור עד שעה 15:30.

יוסי דוד: זה יהיה בזמנים הרגילים...

אילן רפאלי: כן, כן.

יוסי דוד: זאת אומרת, כל יום, כל הזמן.

אילן רפאלי: כן, כן.

יוסי דוד: ומה עם בית הספר? למה לא יהיה אותו הדבר?

אילן רפאלי: בבית הספר אנחנו משאירים לו את השומר בכניסה. יש לו שומר משלו.

יוסי דוד: אבל בבית ספר יש פרצה, לא בדיוק יש בקרה, או משהו כזה.

מירה בן ארי: לא, אין. מעכשיו אין, אין יותר פרצות. זה השומר בבית הספר, גם אם יצאו לאולם. כל המתחם של הגנים בדיוק כולו סגור עכשיו.

יוסי דוד: זאת אומרת, אם מישהו רוצה להיכנס, הוא לא נותן בלי שיש לו אישור.

הילה גרשמן: לא, אתה צריך להתקשר למזכירות, מחתימים את המורה, מחתימים את ההורה-

אילן רפאלי: בסדר, יש את השומר שנמצא שם, יש מדיניות ויש נוהל של בית הספר, וזה ממשיך. עכשיו, חשוב להגיד שהוספנו מצלמות בכל בית ספר, וזה גם משהו שהכנסנו בחודשים האחרונים. ושמנו אפשרות גם למנהל לשלוט בזה, וגם לשומר, שמנו לו לפטופ בעמדת השומר, והוא שולט באירוע, מסתכל במצלמות ויכול, מה שנקרא, לטפל באירועים, ככל שיהיו. אז זה קצת לגבי ביטחון. לגבי היבטים של תפעול, אז אתם ראיתם שהכנסנו, לא נפגשנו מאז המליאה הקודמת, אבל אז דיברנו שאנחנו הולכים להכניס ועכשיו הכנסנו את כל מערך הכתומים נכנס למועצה, וסך הכל זה מתנהל בצורה טובה, פינוי פעם בשבועיים. אנחנו חיברנו, חשוב שתדעו, את החמ"ל ואת בית הספר, ואת המועצה, מבנה המועצה ואת כל אולמות הספורט וגני ילדים לגנרטור חירום, זה גם משהו שעשינו אותו בחודשיים האחרונים במהלך בזק, יחסית מהלך מהיר.

תומר קרטנשטיין: איפה הגנרטור יושב?

אילן רפאלי: סליחה?

תומר קרטנשטיין: איפה הגנרטור יושב?

אילן רפאלי: הגנרטור של... מאחורי אולם הספורט החדש, והגנרטור של החמ"ל יושב פחות או יותר מול המעונות, ליד המגרש, ליד הצופים.

שי כהן: יש גם UPS לציוד חיוני, בדרך?

אילן רפאלי: דבר בעברית, מה זה אומר?

שי כהן: אתה יודע תקשורת, כל הציות-

דודי קימלוב: יש גנרטור, למה?

שי כהן: במעבר בין חשמל לגנרטור נופל שרת, נופל מתג, נופל זה, לא תמיד עולה.

אילן רפאלי: לא, לא, לא. סגרנו את זה, סגרנו את זה כבר בהתחלה. היא אימון רשותי, לא דיברתי על זה-

שי כהן: זה אני, כאילו בוא, זו הפרנסה שלי, אני יודע.

אילן רפאלי: אני יודע. אין בעיה, אני אענה על הכל. קודם כל חשוב שתדעו, היה אימון רשותי, אני דיברתי על זה בביטחון, אבל עשינו אימון רשותי, מזל שעשינו אותו, זה היה ממש חודש לפני שאגת הארי. עשינו אימון רשותי מאוד גדול, שיה מאוד מוצלח. גם פיקוד העורף ציין אותנו לטובה להתקדמות. ותרגלנו את הדבר הזה, הורדנו, היה אירוע של נפילת חשמל, הורדנו את החשמל בחמ"ל, ואחרי פחות מדקה זה עובר ממצב של חשמל, של חברת החשמל, למצב של גנרטור-

שי כהן: אבל ציוד תקשורת, מחשבים, קווי אינטרנט, כל הדברים האלה, אם אתה לא שם UPS, זה לוקח לזה על פסק, כל המעבר, שוב, זה מה שאני מתפרנס ממנו היום אז-

אילן רפאלי: אתה צודק. לא ציינתי את הכל. סידרנו גם את לוחות חשמל, בסדר? לוחות חשמל גם עם מה שציינת.

שי כהן: בסדר. תנסו את הציוד החיוני, הציוד החיוני, לשים לו UPS, בשביל ה-5 דקות של המעבר.

אילן רפאלי: אמרת עכשיו, הוא הסביר לי על פסק, הבנתי, בסדר. על פסק, שמנו על פסק, שמנו לוחות חשמל חדשים, בסדר? ועוד דבר שעשינו, זה שחיברנו, זה עוד לא הסתיים, אנחנו בדיוק התחלנו היום להשחיל לסיבים אופטיים, עורק לאורך כל אולמות הספורט, גני ילדים, זה פשוט הזיה איך הדברים האלה עבדו בגני הילדים, זה עבד על איזה חוט נחושת כזה, והתקשורת הייתה על הפנים. והיו 4 חברות תקשורת שנהנו ממשכורות בגן רווה, כי קיבלו כספים. לא משנה, אז עשינו מכרז גם לתקשורת, לציוד אלקטרוני-

יואב אלרגנד: אילן, איך נעשה מעבר מחברת חשמל לגנרטור.

אילן רפאלי: מה הכוונה איך זה נעשה?

יואב אלרגנד: איך זה קורה? זה נעשה ידני?

אילן רפאלי: לא ידני, אוטומטי. החשמל יורד, וזה קופץ.

יואב אלרגנד: change... אוקיי.

* מדברים ביחד.

אילן רפאלי: לא, זה לא ידני בכלל. לא, במפסק הזה, בלוח חשמל זה עובדים.

שי כהן: אילן, זה אותו גנרטור שגם-

אילן רפאלי: 2 גנרטורים. לא, גנרטור אחד זה לחמ"ל החירום שהוא יותר קטן, ויש גנרטור גדול, 550 KVA, שהוא נותן מענה גם לבית הספר, גם לבניין של המועצה, גם לגני הילדים, וגם לאולמות הספורט.

שי כהן: נוהל מסודר, להעתיק אותו פעם בחודש, כדי שיהיה לכם את זה. כי אחרת איך אומרים, כשצריך הוא לא יעבוד.

* עופר אלכסנדר הצטרף לישיבה.

מירה בן ארי: ברוך הבא עופר.

אילן רפאלי: בסדר. גם שמנו מכלי סולר ליד כל אחד מהגנרטורים, זה אמור להספיק לשבועות. אם כבר דיברת על אולמות הספורט, אז עשינו, כרגע רישתנו גם את אולמות הספורט במצלמות. בסדר? אפילו הצלחנו להשיג לאולם הספורט הישן רישוי קבוע, הוא לא בדיוק קבוע, הוא כרגע לשנתיים, אבל לא משנה, אחרי זה זו לא בעיה לחדש אותו, ואנחנו המטרה שגם האודיטוריום וגם האולם החדש, אנחנו נעשה להם רישוי קבוע, וזה נמצא בשלבים מאוד מתקדמים. אנחנו מתקדמים גם עם חברת וולטה. חברת וולטה, זה קבלן שהתקשרנו איתו מתוך מטרה להציב על מבני ציבור במועצה, כל המתחם הזה בעצם, כולל בית הספר, כולל החניון הגדול. ועכשיו אנחנו תכף נדבר, אנחנו רוצים לעשות גם, לחדש את כל מגרש הספורט בבית הספר. רוצים לשים על כל המקומות האלה לוחות סולאריים, ולקבל כספים בגין שכירות. בסדר? זה משהו שנקודם על ידי, על ידי איציק, חברי ועדת, רמי, חברי ועדת איכות הסביבה, ועל ידי איתי צחר כמובן.

דודי קימלוב: על החניון, איפה זה התקדם, אילן?

אילן רפאלי: זה התקדם כשעכשיו הם עושים את המיפויים, כבר התחלנו לעשות את הסקרים.

איתן חן: ממתינים לאישור...

דודי קימלוב: לא, אבל אופן הביצוע, אמרתי לך, מבחינת המבנה עצמו, זה מה שחשוב לי.

אילן רפאלי: עוד לא הגענו לתכנון של המבנה. עוד לא הגענו. בסדר, אנחנו עושים סקר. עוד סקר שאנחנו עושים, שתדעו, זה סקר נגישות. ברחבי, עוד פעם, כל מתחמי הציבור והחינוך במועצה. אנחנו נגיע גם, נעשה סקר נגישות בגני השעשועים ובמתקני הכושר ביישובים. יש לנו כבר לא מעט דברים שריכזנו בתור ליקויים, ואנחנו מתחילים לטפל לאט לאט. הדבר המרכזי כרגע זה סיפור שצריך לעשות מעלית בבית הספר, ואנחנו נחליט אם אנחנו עושים או לא, נשים את זה רגע בצד, אבל אנחנו גם מתקדמים לנושא של הנגישות במועצה. עוד דבר שאנחנו מתקדמים איתו, זה בוצע סיור לאיתור נקודות של מתחמי גזם מועצתיים. תכף אני אדבר על הנושא של חלוקת הקצאות הגזם לשנת 26', אבל אנחנו מתכוונים לעשות עוד איזה מהלך, שבעצם במקום שכל הגזם של המועצה יעבור להטמנה, ונשלם עליו נכון להיום 300 שקל ועוד מע"מ על כל טון, אנחנו רוצים להציב מספר מתחמי גזם במועצה ולהביא מקצצת, זה מכרז שכרגע אנחנו בונים אותו. עוד הפעם, גם חברי ועדת איכות הסביבה, איציק, וכל החברים האחרים.

איתן חן: זו מקצצת שתעבור בין מתחם למתחם?

אילן רפאלי: כן, תעבור ממתחם למתחם. זה גם משהו שאנחנו יכולים להתקדם איתו בתקופה הקרובה. חלק מהנושאים שאנחנו נציג פה במליאה זה הנושא של תב"ר ביוב. אני הולך להיכנס חזק בכל הנושא של הביוב במועצה. ונדבר רק על מתקני הביוב, כמובן שבאחריות המועצה, יש מתקנים בגאליה וכפר הנגיד שהמועצה לא אחראית עליהם. אנחנו הולכים לשקם את כל מתקני הביוב. כשאני מדבר על לשקם, זה להרחיב את לוחות החשמל, לעשות גנרציה, להחליף את המשאבות התקולות, לשים קולטנים של מגבונים, וכדומה וכדומה, יש הרבה מאוד פעולות, אנחנו גם, אני שמח להגיד שאנחנו פתחנו, מיסדנו GIS למועצה, עכשיו באופן רשמי של חברת אינטר-טאון, שזו חברה שגם עושה את ה-GIS של שורקות, בכוונה עשינו את אותה חברה, כי אנחנו נדבר באותה שפה. ולמה אני מדבר על זה? כי חלק מה-GIS הזה אנחנו מתכוונים לעשות מיפוי של כל תשתיות המועצה, גם העיליים וגם התחתיים, בעצם לשים על ה-GIS, את כל מתקני הביוב, כל קווי ההולכה של הביוב. יש לנו, סתם לדוגמה, בבית חנן, יש את הסיפור משפחת, איך קורים למשפחה הזאת? רייס? לא רייס.

מירה בן ארי: לא, רייס זה בגן שורק.

אילן רפאלי: לא, לא, משנה. יש איזה משפחה שעובר לה דרך השדה, שכחתי את שם המשפחה. בבית חנן

מירה בן ארי: אהה, איפה שגר הילד של שיף, נו.

אילן רפאלי: לא משנה, פחות חשוב כרגע, יש לנו היום חוסר בהירות איפה קווי הביוב שלנו עוברים, אנחנו הולכים לעשות מיפוי של כל קווי הביוב, של כל צנרת המים. מה?

דודי קימלוב: גם בכפר הנגיד וגאליה? למרות שאנחנו לא תחת-

אילן רפאלי: כן. ל-GIS כן.

דודי קימלוב: ל-GIS אני מדבר.

אילן רפאלי: ל-GIS כן, לא לשדרוג מתקני הביוב.

דודי קימלוב: ולכל השיקום של התשתיות יש חשבון ייעודי לעניין הזה? זאת אומרת יש גבייה ייעודית, כסף?

אילן רפאלי: כן.

דודי קימלוב: זה הצטבר לאורך השנים, אני מניח.

אילן רפאלי: כן, נכון. בגלל זה יש לנו שם כסף שם.

רמי עזריה: חשבון של זה צהוב.

אילן רפאלי: יש לנו שם כסף, אנחנו יכולים להקצות משם עכשיו כסף לביצוע. ועוד פעם, דיברתי על הביוב על הצנרת אבל זה הכל, זה עמודי חשמל, זה מרכזי מחזור, וזה נכסים, ואפשר לשים שם הכל, כולל הכל, אז עשינו כבר את ירית הפתיחה, ואנחנו מתקדמים עם הנושא הזה. זה לגבי קצת עניינים של תפעול וכדומה. לגבי קצת תרבות, חוגים וספורט, אז כמו שדיברתי עכשיו שאנחנו עושים בחירום, אז אנחנו נוציא בזמן הקרוב, יש לנו מחר ישיבה, מחר או מחרתיים, לא משנה, מחר, אנחנו רוצים לעשות, אנחנו שולחים לכם עד עכשיו, גם הצגתי את זה בתכנית עבודה, סופי, לא הבאנו להם את הזה. אז ככה, אנחנו אמורים לחלק לכם, עשינו חוברת של תכניות מקושרות תקציב, כל מה שדיברנו כל מה שדיברנו במליאה הקודמת, שאישרנו את התקציב, יש חוברות, אתם תראו את כל הדברים שאני מדבר עליהם, הכל בתוכניות עבודה מסודרות. אז אנחנו תכף נדאג להביא את זה, בסדר? שתראו את זה ותתרשמו מהמקצועיות של המועצה, איך זה מתנהל היום. אז התחלתי להגיד כשדיברתי על תוכנית העבודה, שאנחנו מציגים לכם כל חודש מה אנחנו הולכים לעשות, מה הפעילות של המועצה במרץ, בפברואר וכדומה. אנחנו הולכים להתקדם, להוציא גרף חצי שנתי, שכל התושבים ואתם וכל התושבים תוכלו לראות את הפעילות של המועצה בגרף חצי שנתי ולא רק חודש קדימה. אז שההתקדמות תהיה משמעותית. עוד משהו שאנחנו הולכים עליו שקשור לתרבות וספורט, אנחנו נניח ואני מקווה שתוך חצי שנה אנחנו נרים פה מגרש סחבק, מגרש של כדורגל סינטטי שיהיה לטובת המועצה. אנחנו כבר עשינו סיור-

דודי קימלוב: איפה?

אילן רפאלי: בחלק המערבי של החניון הגדול של המועצה. אנחנו כבר עשינו סיור קבלנים, אנחנו מקווים להוציא, זכינו בקול קורא של 440 אלף ש"ח ממשרד התרבות והספורט, ואת ההשלמה של ה-800 אלף ש"ח אנחנו מקווים להוציא, לא מתקציב המועצה, מה?

דודי קימלוב: מהפיס, משהו?

אילן רפאלי: כן, מהפיס. נכון.

רמי עזריה: כן, יש ספורטוטו, יש כמה.

מירה בן ארי: אנחנו כן, השגנו.

אילן רפאלי: וחוץ מהפיס אנחנו מתכוונים, חוץ ממה שאמרתי על ... מהפיס, אנחנו מתכוונים להוציא מהפיס בעיקר לשדרג את בית הספר, מה שתכננו בשנה הבאה, אז עכשיו אני ומירה ואיתי, בדיוק קודם דיברנו על זה, אנחנו מתכוונים לעשות כמה דברים. אחד, לשדרג את בית הספר בהיבטים כאלה ואחרים, אני לא רוצה כרגע להיכנס לדקויות, אבל יהיו היבטים חזותיים וגם היבטים פנימיים של כיתות ז', ח' וכדומה, וגם אנחנו מתכוונים לקחת את כל מגרש הספורט, שהיום הוא בנוי מאבנים ונראה על הפנים, אני מניח שאתם מכירים אותו, ולעשות ממנו מגרש מקצועי עם 4 סלים, 2 שערים, וכמובן משטח מוחלק ואסתטי ויפה. וכל זה אנחנו מקווים להוציא מהפיס.

דודי קימלוב: אילן, לגבי המגרש הסינטטי, לא יהיה בקירוי, בשלב זה לא?

אילן רפאלי: לא יהיה מקורה בשלב זה.

דודי קימלוב: אז למה לא להמשיך את הקירוי עם וולטה וכל הסיפור הזה?

אילן רפאלי: הקירוי עם וולטה אמור להיות לכל השאר, בהיתר.

דודי קימלוב: לא, אני מבין שדורש היתר. עם וולטה זה לא דורש היתר, כי זה חניון, נכון? נראה לי.

איתי צחר: דורש היתר.

דודי קימלוב: דורש? אז למה לא לעשות קירוי גם למגרש הסינטטי עם וולטה למשל?

* מדברים ביחד.

איתי צחר: לא, זה לא אותו סוג שאתה מתייחס.

רמי עזריה: לא, זה לא אותו סוג קירוי.

דודי קימלוב: אני מבין.

איתי צחר: הקירוי לרכבים מבחינה קונסטרוקטיבית הוא קירוי נמוך, הוא בלי עומסים כמעט ועם הרבה עמודים לצורך העניין.

דודי קימלוב: מה זה נמוך?

איתי צחר: גובה נמוך, 3, 5 מטר, אתה רוצה לקרות מגרש אתה צריך לעשות את זה מאוד בגובה, וגם כל הקונסטרוקציה היא אחרת, כי אתה לא יכול לשים עמודים באמצע המגרש.

דודי קימלוב: ברור.

איתי צחר: בשונה מחניון, שאין בעיה לצורך העניין. זה משהו אחר לגמרי, עם עומסים אחרים, זה לא אותו אירוע.

שי כהן: למרות שבחניון אתה מסתכל גם על אוטובוסים וכל מיני כאלה.

דודי קימלוב: כן, כן, ברור.

איתי צחר: זה כמו של אוטובוסים, אבל אתה רוצה גם צל על הרכב, אז אתה לא תשים את זה גבוה.

רמי עזריה: אבל אולי מה שדודי אומר, אולי את הביסוס ואת העמודים לתכנן לעתיד לעשות את הגג. זה כדאי אולי. יעלה עוד קצת כסף, אבל יהיה לך לעתיד.

אילן רפאלי: טוב, אנחנו צריכים להחליט...

* מדברים ביחד

רמי עזריה: ... אנחנו יודעים, חבל, תעשו את זה.

איתי צחר: אבל לקרות מגרש כדורגל זה לא משהו כל כך טריוויאלי.

רמי עזריה: זה לא זול.

איתי צחר: זה מגרש גדול.

רמי עזריה: אבל אתה יכול להוציא את ההשקעה מהסולארי ואחר כך האגירה.

יוסי דוד: מה זה גדול? זה מגרש כדורגל?

רמי עזריה: כמה מטר מרובע זה? כמה זה הסחבק הזה, מה המידות?

דודי קימלוב: איתי, זה 800 אלף ש"ח בערך.

אילן רפאלי: מידות זה 62 מטר על 30 ומשהו, לא זוכר, משהו כזה. 60X30 פחות או יותר. 60X30. טוב, אני אמשיך, בסדר?

רמי עזריה: אולי תחשבו על העניין הזה של הביסוס יותר...

אילן רפאלי: בסדר. טוב, בחינוך, התייחסתי למה שאנחנו רוצים לעשות בבית הספר. עוד דבר שקשור לחינוך, אני רוצה שתדעו את זה, זה כרגע, מירה קיבלה החלטה שזה לא יתבצע בשנה הזאת. אבל אנחנו מקווים לעשות לקראת שנה הבאה התייעלות על כל הנושא של ההיסעים של החינוך המיוחד. ההיסעים של החינוך המיוחד עונים לנו למועצה הרבה מאוד כסף, אנחנו בגירעון מטורף עם ההיסעים. היום יש לכל ילד הסעה, וגם לסייעת יש הסעה, במונית, כן, לא בזה, במונית, כל אחד ספיישל, וגם לסייעת, ועשינו איזה עבודה, ועשינו התייעלות, ואנחנו בעזרת השם בשנת הלימודים הבאה אנחנו מקווים ליישם את זה. זה לא יפגע בתלמידים יותר מדי, זה לא שעכשיו אנחנו מרכזים 5, 5 תלמידים על אותה הסעה, אנחנו עושים את זה בצורה כמובן חכמה, לרכז, יש ילדים שימשיכו להיות ילד 1 בהסעה כי לא תהיה ברירה, כי אם הוא בבית ספר מבודד כזה או אחר לא בטוח שאפשר לשלב אותו, וכל מה שאפשר לעשות שילובים, אנחנו נעשה שילובים. עוד כמה דברים כלליים, ואני מסיים. אנחנו, כמו שאתם רואים, אנחנו מפיצים לכם כל חודש, חוץ ממה שדיברתי, שאנחנו נפיץ לכם גרף חצי שנתי, אנחנו מפיצים ניוזלטר שהוא חודשי, שמציג את הפעילות של המועצה, מה המועצה עשתה בחודש האחרון, מה הולכת לעשות בחודש הקרוב, ומה כל מיני נושאים לעדכון. סך הכל אנחנו מקבלים על זה פידבקים חיוביים, אנחנו הולכים להמשיך עם הדבר הזה. בהיבטים של מכרזים, אז תדעו שאומנם אתם אולי חשופים לזה מחברי ועדת מכרזים היקרה שמזיעה קשה, כי אני מזמן אותם כל שני וחמישי לוועדות מכרזים, אז באמת הערכה רבה לאלי, ולאיתן שנמצאים פה, וגם אדר שלא נמצא פה. אז יש הרבה מאוד עבודה על מכרזים, אנחנו עושים באמת מהלך מאוד יסודי, אנחנו בנינו עד עכשיו בסביבות כבר 50 מכרזים, יש לנו לעשות השלמה של עוד 20. אנחנו מכניסים את המועצה לרוטינה של עבודה עם מכרזים, שברובם זה מכרזים של המועצה, אני גם בגלל זה דיברתי בתוכנית העבודה שמתוכנתת ל-2026, וזה שואב מאיתנו הרבה מאוד זמן וקשב, ויש הרבה דברים פחות כיפיים במכרזים, כי יש הרבה שאלות הבהרה, וזה רוצה להסתכל במסמכים של ההוא, וזה רוצה להסתכל במסמכים של ההוא, אבל זה חלק מהעסק כשאתה עושה מכרזים. אנחנו מאוד מתקדמים בנושא הזה, ואני מאמין שאנחנו תוך כמה חודשים נהיה מאחורי זה, וניכנס לרוטינה של מכרזים שאנחנו נצטרך להחליף אותם רק אחת ל-4, 5 שנים. ויש פה הרבה מאוד עבודה גם של רונית שלא יודעת אם שומעת אותי, שנמצאת פה, שעוזרת לנו יחד עם לימור בנושא הזה. עוד משהו שאנחנו נסכם אותו בחודש הקרוב, זה רק נחכה כרגע לאישור סופי של מירה שאני צריך להציג לה את זה. האתר של המועצה עתיד לעבור שדרוג, גם על זה דיברתי בתכנית העבודה. היום האתר של המועצה מאוד לא ידידותי, קצת קשה להיכנס פנימה, יש כל מיני מקומות כאלה חשוכים שאתה לא יודע איפה למצוא את המסמכים, ולהירשם, ולהגיש את זה, ולהסתכל על החומר של הוועדות. בקיצור, האתר לא ידידותי למשתמש, אנחנו הולכים ממש לבנות אתר ידידותי, מעוצב, משודרג, אנחנו נדאג להשיק אותו. וזה משהו שאנחנו נסיים אותו בחודש הקרוב באופן סופי. זהו, עוד פרויקט, 2 דברים אחרונים. פרויקט נוסף שאנחנו יוצאים אליו, אנחנו נצא עכשיו למכרז להצבת מסכים דיגיטליים ביישובים, מסכים דיגיטליים בכל יישוב, אנחנו נקבע בכל יישוב את המקום האסטרטגי הנכון לשים את המסכים האלה. הכוונה בעיקר לשים את זה בסמוך לסופרים, למרכולים וכדומה, אבל יכול להיות שביישוב כזה או אחר אנחנו נחליט על מקום אחר, אנחנו נתייעץ כמובן עם כל הישוב בנושא הזה, זה מסך שבעצם תושבים יוכלו לראות ולצפות בכל ההודעות של המועצה, אם זה אירועי תרבות, ואם זה נושא של פינוי גזם בחגים, אם הוא משתנה מן הסתם, ובזמן כניסת שבת. וגם הודעות של היישוב, זאת אומרת, זה יהיה מסונכרן עם היישוב, והודעות של היישוב שרוצה להוציא ליישובים.

דודי קימלוב: איך זה ייראה?

מירה בן ארי: זה ייראה יפה.

דודי קימלוב: לא באמת, אבל סתם ככה במחשבה, אני רוצה...

אילן רפאלי: מה, מה השאלה?

דודי קימלוב: אני יודע, אני יודע, יש בכפר אביב ראיתי דווקא השבוע ראיתי, בכניסה.

אילן רפאלי: כן, נכון, נכון. אז הם עשו אחד, אנחנו הולכים לשים בכל יישוב, וגם פה במועצה.

דודי קימלוב: שאלה מבחינת תחזוקה של הסיפור הזה. בגלל זה אני שואל איך זה ייראה.

אילן רפאלי: יש אחריות של שנתיים, ואחרי זה הם יצטרכו למכור לנו סל של שירות, שעולה כסף.

דודי קימלוב: אתה יודע, המועצה בזמנו עשתה, איך זה נקרא? האט מהירות, לא, קורא מהירות כזה, שהיה אומר לך כמה. אחרי חצי שנה הבטרייה הלכה.

אילן רפאלי: בסדר, גם על זה חשבתי, בסדר?

דודי קימלוב: יש פה עניין של תחזוקה שוטפת.

אילן רפאלי: ברור, גם על זה חשבתי. אנחנו נכניס build in בתוך המכרז, קודם כל תהיה אחרות של שנתיים, מקצה לקצה-

דודי קימלוב: זה אינטרנטי? יש לו סים?

אילן רפאלי: יש לו סים, כן, בדיוק.

דודי קימלוב: הבנתי.

אילן רפאלי: יש לו סים.

יוסי דוד: אולי חברה שתחזיק את זה.

אילן רפאלי: אני אומר, קודם כל תהיה אחריות של שנתיים, על כל תקלה, בסדר?

יוסי דוד: גם אחרי שנתיים.

אילן רפאלי: אחרי שנתיים אנחנו נצטרך לקנות סל שירותים, להמשיך לתחזק את הדבר הזה.

יוסי דוד: עוד משהו. לגבי המסכים, כל כדור או משהו שובר, השאלה אם אפשר לעשות את זה...

אילן רפאלי: לא, זה יהיו מסכי לדים שמיועדים, לא LCD בכוונה, כי LCD הוא מאוד פגיע ומאוד רגיש. אלה יהיו מסכי לדים שהם מותאמים, וזה חלק מהדרישות של המכרז. אני ממש קובע במכרז-

יוסי דוד: כדי שכל מכה לא תשבור את המסך.

אילן רפאלי: לא כל מכה ולא ברד ולא גשם, ולא יודע מה.

דודי קימלוב: זה כיתוב רץ, או תמונות גם?

אילן רפאלי: תמונות. תמונות רצות. תמונות וכיתוב.

שי כהן: אילן, אני יכול להגיד משהו על הנושא של מסכי המידע האלה? כל הנושא של מה שקוראים שידור ליניארי, שזה בעצם מה שהמסך הזה הולך לעשות, זה עולם הולך ונעלם. עולם הולך ונעלם. אנשים לא מסתכלים על זה, למעט אולי בשדה תעופה שאתה עומד ואתה לקוח שבוי שאתה עומד מול זה. אני חושב שעדיף להשקיע באפליקציה, באפליקציה שבה יש את כל המידע, והמידע יכול להיות גם פרסונלי, ולא בן אדם צריך לראות, אתה יודע, אותו בן אדם מבוגר שעומד מול הלוח צריך לראות איזה הצגות ילדים ומה שיש, אלא דברים יותר יעודיים, מאשר המסכים האלה. שוב אני אומר, מהניסיון שלי ושל קולגות שלי בארגונים, כל מסכי המידע האלה מתפרקים. אלא אם כן יש לך לקוח שבוי כמו בקופת חולים שאתה מחכה לדבר כזה, או משהו כזה. שוב, באופן יזום, אני אומר שוב, אנחנו, אני אומר שוב מאצלנו, בסדר? המקום היחידי שמסכי המידע האלה עובדים, זה כשיש לקוח שבוי. לקוח שבוי, רגע, לקוח שבוי זה לקוח שיושב, רגע, לקוח שיושב-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: קודם כל, אפשר לבחון את זה גם. אבל המידע לא עובר. הוא לא עובר. לא עובר. כל מה שאנחנו מוציאים, לא עובר. נוער לא מגיע אליו, מבוגרים לא מגיע אליו.

שי כהן: הנוער לא יראה מסך ליניארי. הנוער לא יעמוד להסתכל מסך ליניארי, בטח הילדים לא יעמדו לראות מסך ליניארי. לא עובד, זה לא. אני אומר שוב, אני עכשיו אני אומר לך, שוב, אצלי באקדמיה פירקנו איזה 20 מסכי מידע כאלה, כי אף אחד לא הסתכל.

רמי עזריה: אז תיקח אותם ממני.

שי כהן: אני אומר שוב, אני אומר שוב את האפליקציה הזאת, מסך עולה גרושים, המסך עולה גרושים. המסך עולה גרושים. תוכנת הניהול בדרך כלל, תוכנת הניהול של זה, היא בדרך כלל הדבר היקר. התוכנה. ועוד יותר זה, זה גם מי שיושב ומעדכן את הדברים האלה.

אילן רפאלי: לא, לא, זו חברה שעושה את זה.

שי כהן: אני אומר עוד פעם, אני אומר שוב, ילדים, ילדים, נוער וצעירים, אף אחד לא מסתכל על זה. אני אומר שוב, אני מהניסיון שלי, ואני רואה אצל קולגות שלי, שוב, זה חלק מ-

מירה בן ארי: איך נגיד לתושבים שלנו, תורידו אפליקציה. איך, איך?

שי כהן: לא דרך לוח, לא דרך זה. דרך ערך מוסף, דרך ערך חומרי. אני יכול להגיד לכם אצלנו, אצלי עשיתי, אצלנו עשינו תעודת סטודנט דיגיטלית. אז אין לסטודנט, אין לו ברירה. אם הוא רוצה תעודת סטודנט, הוא צריך להוריד את האפליקציה. אולי תעודת תושב, אולי תעודת תושב? ותעודת תושב כזאת, יכול להיות שזה זה. עכשיו, מה תעשי עם תעודת תושב? לא יודע. מחר נחליט. אבל אם תהיה תעודת תושב

מירה בן ארי: זה רעיון מאוד טוב לבחון את זה, אנחנו נדבר על זה. רעיון מעולה.

יוסי דוד: מידע פשוט של הופעות.

שי כהן: אבל אני אומר עוד פעם, אני אומר עוד פעם-

אילן רפאלי: שי תודה, בסדר.

שי כהן: אני מניסיון פשוט.

איתן חן: אבל ברגע שזה עומד במקום שאתה אומר קהל שבוי, קהל שמגיע לכולבו, שעומד בקופה בתור, הוא שבוי.

שי כהן: אצלך בכולבו מגיעים אנשים אולי מהקיבוץ, אצלנו בצרכנייה, אצלנו בצרכנייה רוב האנשים שמגיעים, דווקא לא מגיעים-

איתן חן: אז תבחר מקום אחר. אתה שם מסך לאנשים מול העיניים, שאין להם ברירה אלא להסתכל עליו.

שי כהן: אנשים לא מסתכלים.

דודי קימלוב: אילן, מה העלות של דבר כזה, אגב?

אילן רפאלי: כל מסך כזה כולל תוכנה, כולל חומרה והכול, בסביבות ליישוב, כולל תשתית, בסביבות 25 אלף ש"ח.

דודי קימלוב: זה הרבה.

גדי אפק: למסך?

אילן רפאלי: לכל ליישוב.

גדי אפק: 25 אלף למסך?

אילן רפאלי: ליישוב, כן. למסך-

שי כהן: זה מסך רגע, רגע, רגע-

אילן רפאלי: זה מסך כמו שאמרתי.

שי כהן: זה מסך 24/7.

רמי עזריה: אילן, צריך לחשוב על זה טוב.

מירה בן ארי: טוב רגע, חבר'ה, רק נצביע.

שי כהן: אני נגד.

רמי עזריה: אני מציע שנבדוק את זה שוב.

מירה בן ארי: זה היה ברמת עדכון, לא הבאנו את זה בפניכם. נביא שזה יהיה בשטח.

שי כהן: אילן, אני מוכן להראות לך את האפליקציה שאנחנו עשינו.

אילן רפאלי: חבר'ה, יש, אנחנו הולכים, נציג לכם את התב"ר, רוצים לפתוח תב"ר כזה, מי שרוצה בעד/נגד תצביעו. לכל אחד יש דעה לכאן או לכאן.

הילה גרשמן: בסדר. אני חושבת שלשאלה אחת, למה זה לא מגיע לתושבים? א', זה חדש, העדכונים האלה, זה לא משהו שהיה פה, לפחות לא ב-10 השנים האחרונות שאני...2) ברגע שזה יהיה רלוונטי, לא יודעת, אני שומרת אולי את האפליקציה של מטה יהודה, כי הם שולחים דברים ששווה לי להיכנס מדי פעם. וב', הקפיצה היום של הודעות כמו שהיום עושים את האזעקה, אתה יודע לעשות הקפצה, לפרוץ לטלפונים?

דודי קימלוב: בלי אזעקה אבל.

הילה גרשמן: בלי אזעקה. עם דברים, הנחה, שי למשל.

* מדברים ביחד.

שי כהן: ברגע ... אפליקציה, אתה יכול לשים התראות.

גדי אפק: יש פה איזה משהו, אתה דיברת על תקשורת. יש פה משהו מבולגן בתקשורת. אתם שולחים אלינו הודעות, לחברי המועצה במליאה, שאני אעביר את זה לגדי אודלמן, שהיא תעביר את זה לתושבים.

אילן רפאלי: אני לא מצפה שחברי המליאה יעבירו, לא.

גדי אפק: והן לא מקבלות על זה.

* מדברים ביחד

דובר: מעלים את זה בקבוצה של מושב, ומיד לאחר מכן מעלים משהו למכירה, משהו להשכרה, משהו זה.

גדי אפק: לא, לא, אצלנו ביישוב, יש רק להודעות של ועד מקומי. אתה לא יכול להעלות שום דבר. רק היא רושמת את ההודעה. רק מנהלים יכולים לרשום.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אני רוצה לדבר על הנושא של דוחות כספיים של הישובים. בסדר? אני יודע שבשנים עברו לא הקפידו על הדבר הזה. בסדר? אבל אני והגזברית מתכוונים להקפיד על זה בשנה הזאת. יש לכם אם אני לא טועה, גזברית, עד אפריל, נכון? אני לא טועה?

נתלי זליחה: דוחות כספיים עד ה-30 באפריל. דו"ח מבוקר כספי.

אילן רפאלי: עד ה-30 באפריל. אנחנו מתכוונים לקחת את הדוחות האלה, לנתח אותם, לראות שזה מאוזן, לראות אם יש גירעונות. בסדר? בקרה של המועצה, של הדוחות הכספיים האלה, וזה מה שאני מתכוון להתעסק בזה.

יוסי דוד: למה לא לבקש את של 24' גם? לא הבנתי. למה צריך לחכות? 25' זה ייצא רק בעוד חצי שנה.

אילן רפאלי: 25' זה ב-30 באפריל.

יוסי דוד: אצלנו, למשל, עוד לא יצא של 24', עובדים על זה.

נתלי זליחה: אז תעבור. רואה חשבון חייב להגיש-

יוסי דוד: אז אני אומר, למה לא לבקש גם של 24'? למה לא?

נתלי זליחה: כרגע אנחנו עובדים על השנה.

יוסי דוד: רגע, תוציאו מכתב מסודר-

נתלי זליחה: אנחנו מוציאים מיילים כל הזמן לוועדים. גם להוציא את צו המיסים שאתה מאשר עכשיו, יצאה לי הנשמה.

יוסי דוד: הכוונה שתוציא מכתב שמעכשיו אנחנו מתכוונים לקבל. זאת אומרת, שיהיה פה איזשהו מכתב-

נתלי זליחה: אבל העברתי, בטח, גם השבוע העברתי תזכורת.

מירה בן ארי: אין תשלחי עותק דרך חברי המליאה בבקשה.

יוסי דוד: לא העברת.

נתלי זליחה: ביום ראשון העברתי, ביום ראשון, לכל הוועדים, תזכורת. וגם את צווי המיסים שעכשיו אני מאשרת במליאה, זה אחרי שרדפתי אחרי כל-

אילן רפאלי: אני אדאג להוציא מלשכת מנכ"ל בסדר? מסמך כזה.

יוסי דוד: כן, בדיוק. רוצים מסמך מסודר.

אילן רפאלי: מסמך מסודר. בסדר? והמועצה מתכוונת להתעסק בזה, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו מעבר. אני רוצה להגיד לכם אפילו משהו מעבר, בסדר? המועצה הולכת לבקר, המועצה-

יוסי דוד: על פי איך שהקראת את הסעיפים של צו המועצות קודם, יש צו מועצות של בקרה על דוחות כספיים, בדיוק אותו דבר.

מירה בן ארי: חבר'ה, די, טופל.

אילן רפאלי: עוד דבר שזה קשור גם לוועדים, וגם קשור למעקב ובקרה אחרי דוחות מבקרת המועצה, בסדר? אני מתכוון כמנכ"ל לעשות בקרה על הוועדים ... מבחינת התנהלות, מבחינת מנהל תקין, בסדר? יש כללי מנהל תקין, כל ועד יישוב הוא בעצם זרוע הביצוע של המועצה, צריך להבין את זה. מכיוון שכך, מכיוון שכך, תהיה בקרה של המועצה על ההתנהלות התקינה של הוועדים.

* אזעקה, מתפנים למקלטים.

מירה בן ארי: אז עדכון תכנון ובנייה ועניינים אסטרטגיים, יש לנו תוכניות למסדרונות אקולוגיים, זאת תוכנית כללית שנבחנת גם על ידי היישובים, גם בהיבט האשכול, ועם איציק שמתכלל את זה, וגם כאן איתי צחר. רואים איפה ההשקה למועצה שלנו ביישובים השונים. יש לנו עוד מאבק שאתם יודעים לעניין רחובות, האקו פארק, עלינו לדיון, תודה לאלו שהצטרפו, ואנחנו נמשיך וניאבק למען תושבינו.

דודי קימלוב: אולי תתני קצת דגש על העניין פה? תסברי את אוזנם של כולם פה.

מירה בן ארי: אז מבחינה רעיונית כרגע זאת תוכנית של הוועדה לתשתיות לאומיות, וזה עדיין לא הגיע לכדי תכנית. הדבר הראשון שהוצג לנו זה איזשהו שיתוף ציבור. אף אחת מהרשויות השכנות לא הייתה צד לעניין, ולא היינו שותפים אפילו לרעיון. הרבה משרדי ממשלה, מי שהיה שם, אנחנו הצגנו כמובן את העמדה שלנו באופן מאוד ברור. והדבר רק בראשית, ראשית בדיקה, כל המשרדים התייחסו ורשויות כאלה, כולם ביקשו לקבל חומר ומידע, כמובן שאין בזה עדיין שום דבר. לכדי שיתקדם או שיהיה איזשהו חומר שנקבל, כמובן נעיין, נדון ונגיב.

דודי קימלוב: אבל לגבי זה אני רוצה להגיד משהו, זה נושא אקוטי מבחינת גאליה, כי זה צמוד אלינו אגב, למי שלא יודע.

מירה בן ארי: אקוטי מבחינת גאליה, זה אקוטי לכולנו.

דודי קימלוב: לא, סבבה, אבל אני אומר, מבחינת הפעולה שלנו כוועדים, אנחנו נרצה מאוד לקדם את זה יחד עם כל הוועדים השכנים שלנו, ואיתכם כמובן המועצה.

מירה בן ארי: אנחנו בשיתוף פעולה עם כל-

דודי קימלוב: וליצור כוח, וצריך להרוג את העניין הזה באיבו, כי אחרת אנחנו, את יודעת-

שי כהן: בוא נספר רק מה, מה המשמעות של הדבר הזה?

מירה בן ארי: איתי תוכל קצת.

איתי צחר: כן. יש שטח במדינת ישראל, אסטרטגיה לטיפול בפסולת התעדכן לפני 5 שנים, אני מכיר ב-15 השנים האחרונות איזה 3 פעמים נראה לי לפחות, של המשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל. ההחלטה אחרונה זה מתקנים לשריפת פסולת לייצור אנרגיה. יש מתקנים כאלה בעולם, המתקן שהם מדברים עליו כמודל לדוגמה זה מתקן שבמקרה יצא לי גם להיות בו בקופנהגן, שהוא שורף את כל מה שניתן לשרוף, מייצר חשמל, ואם זה מתנהל כמו שצריך, ומתוחזק כמו שצריך, אז הידע הנצבר בעולם אומר שזה גם לא מפריע, לא פוגע בסביבה מבחינת הפליטה של המזהמים.

שי כהן: בדגש...

איתי צחר: נכון, בדיוק. בדגש על אם זה מתוחזק בסטנדרט דמי, נגיד.

שי כהן: אוקיי.

איתי צחר: זה מתקנים שיש גם בעולם עשרות שנים, זה התחיל גם במזרח הרחוק, היו עם זה הרבה בעיות בהתחלה, ולאט לאט התפתחה הטכנולוגיה, והיום באמת יש מתקנים שהם נחשבים על פי דעת מומחים, לא אני מחווה דעה, אני אומר מה המומחים אומרים, שהם בטוחים. כשמקימים מתקן כזה שאמור לקלוט, אז בקיצור, היום האסטרטגיה של מדינת ישראל זה להקים כאלה, מנסים לעודד. בדרך כלל ראשי רשויות בישראל לא רוצים את הדבר הזה, וככה נוצר מצב שבעצם כל אחד רוצה לעשות את זה ברשויות אחרת או במסגרת אחרת. נימביג קלאסי.

יוסי ג'יברי: ... דבר כזה, היה פה דבר כזה לפני 30 שנה. בשנות ה-90' רצו להקים את זה באזור התעשייה של יבנה, ודעת הקהל היא נגד. אתה לא מצליח לשכנע אותי.

איתי צחר: אז מה שמצא חן בעיני מדינת ישראל כרגע, שקם פה ראש עיר, ראש עיר רחובות, והוא אומר אני רוצה.

יוסי דוד: מה הוא מרוויח מזה?

איתי צחר: כסף.

יוסי ג'יברי: מיסים?

איתי צחר: גם כסף.

שי כהן: הוא מרוויח כסף, אבל לא אצלו בחצר.

איתי צחר: באשפה יש המון, המון כסף. אם המתקן הזה הוא יהיה בקונסטלציה כזו או אחרת על שטח עירוני, בקונסטלציה כזו או אחרת, אני מעריך שהוא יידע לייצר מודל כלכלי שהוא ייהנה ממנו.

יוסי דוד: אבל הוא רוצה להקים את זה מטעם עיריית רחובות.

איתי צחר: זה עוד מאוד מוקדם המודל העסקי, הוא לא יכול להקים את זה לדעתי, שוב, אני לא-

יוסי דוד: או החברה הכלכלית שלו.

איתי צחר: זה לא משנה. זה יהיה כנראה זכיין, אבל הזכיין הזה ישלם הרבה כסף לעירייה. אני מעריך שיש פה הרבה מאוד כסף לעירייה.

יוסי ג'יברי: לא צריך שותפים להכנסות.

איתי צחר: לצד זה גם, שוב, אפשר גם להגיד, ויש דעה כזאת, וגם הם מציגים את זה כך שזה מתקן ירוק שתורם לסביבה, כי החלופה היא להטמין את הקרקע ולזהם את מי התהום, והשטח להטמנה נגמר. כמובן שיש לזה השלכות גם לא ישירות אלא עקיפות, כמו למשל תנועת משאיות. אם אתה עושה כזה דבר, זה מאות משאיות.

מירה בן ארי: יש לנו את זה כבר...

דודי קימלוב: יש לנו את זה בפלמחים.

איתי צחר: כמו שציינה ראשת המועצה, כמו שציינה ראשת המועצה זה בתחילת הדרך, עם זאת, יש בזה סיכון רב, כי זה מקודם במסלול הכי מהיר שיש במדינה, שזה כאילו עוקף את כל ועדות התכנון, ומקודם...

דודי קימלוב: זה כמו הוותמ"ל.

מירה בן ארי: זה הוותמ"ל. זה לא כמו, זה ותמ"ל.

דודי קימלוב: ותמ"ל לקח לנו שטח של 200, 300 מטר משם, ושם מקימים עכשיו את הדבר הזה. איך יכול להיות, איתי, שבמרחק של אולי 300 מ' מבניינים חדשים שנבנים, מקימים את המתקן הזה? זו הזיה.

איתי צחר: הנושא חשוב, כמו שאתם בטח מכירים, ואם לא אז אני בקצרה מאוד אגיד, כי חבל להתעכב על זה לדעתי, אבל מה שתרצו. כמובן שכל עבודה כזו מלווה בתזכיר השפעה על הסביבה, ובנספחים של מומחים, ומומחים מנגד. ואתם יודעים, אתה מוצא מומחה אחד יכתוב לך שאין על זה השפעה ואחד יכתוב, כחלק מהתוכנית-

יוסי ג'יברי: עזוב מעבר למתקן, ההובלה של משאיות האשפה אלינו, רק המשאיות. השינוע בדיוק והתחבורה בכבישים שלנו-

דודי קימלוב: איתי, אתה יודע איפה עידית סילמן גרה?

שי כהן: אנחנו רואים את זה על כביש פלמחים.

דודי קימלוב: עידית סילמן גרה, אתה יודע איפה היא גרה? ברחובות.

איתי צחר: מי?

דודי קימלוב: עידית סילמן.

איתי צחר: אני חושב שיש דבר אחד, דבלי קשר לפוליטיקה, ובלי קשר להיכנס לפוליטיקה, מה שבטוח זה שכשהמתחם הזה יקום, עידית סילמן כנראה כבר לא תהיה באותו תפקיד, בסדר? אבל בכל מקרה.

יוסי דוד: עדיף שלא תהיה באף תפקיד, וזה מוקלט.

איתי צחר: אז אני אומר לא, כי זה דברים שלוקחים הרבה מאוד שנים, גם להקמה של וכו'.

רמי עזריה: המתחם הזה לא יקום, חבל.

יוסי דוד: איתי, איך אפשר, אולי לשים צו מניעה מעכשיו?

איתי צחר: אין כזה דבר.

* מדברים ביחד

איתי צחר: צו מניעה על מה? בן אדם מגיש תוכנית.

יוסי דוד: לא רוצים שהיא תקים את זה פה.

מירה בן ארי: אבל אין עוד החלטה, רק כשתהיה החלטה אפשר להגיש.

יוסי דוד: השאלה כשתהיה החלטה אז הוא כבר השקיע הוא כבר עשה.

איתי צחר: ההחלטה, אבל שוב, אני מתייחס שוב, אני לא משפטן, יש פה יועצת משפטית, להגיש צו מניעה על מישהו שמגיש תוכנית, על מה? הוא מגיש הצעה, הוא לא עושה אותה, הוא מגיש הצעה. הסכנה פה המרכזית שהמדינה מאוד מאוד רוצה לקדם את זה, ומאוד חסר לה מקומות לקדם את זה, ומאוד חסר ראשי רשויות שאומרים שהם רוצים את זה, זו הסכנה.

יוסי דוד: בסדר, בשביל זה יש בית משפט, שאפשר לעצור את זה שם.

איתי צחר: אם זה לא חוקי.

מירה בן ארי: אני מזכירה לכם שאנחנו עדיין בהליכים משפטיים על עניין הדרך עם פלמים. אנחנו לא עזבנו את הנושא גם לענייני התחבורה. אנחנו על זה עם המשנה למנכ"ל המשרד.

דודי קימלוב: אגב מירה, איתי, כל הרוח אגב של כל העשן הזה שייצא, הוא יפנה מערב-

איתי צחר: אין עשן, בעיקרון שוב.

דודי קימלוב: אדי עשן כאלה. עשן נקי.

איתי צחר: אין עשן.

דודי קימלוב: אז מה יש?

איתי צחר: בעיקר שוב, אני אומר מבחינה טכנולוגית, זה עובר הרבה מאוד תהליכים של סינון, אין פליטה של חומרים רעילים, או עשן באוויר.

שי כהן: הקיטור הולך לטורבינה. דודי, הקיטור הולך לטורבינה של החשמל. טוב. בסדר? פה בישראל-

איתי צחר: בישראל אני לא יכול להבטיח לך לאיזה כיוון הרוח.

יוסי דוד: אז למה רשויות אחרות לא רוצים את זה?

מירה בן ארי: אבל הדברים ברורים וידועים, ונלחם בכל הכוח ונעשה כמו שצריך, כמו שאנחנו נלחמים בכל המקומות האסטרטגיים מסביב, גם לענייני התחבורה, נמשיך להילחם, נבקש, יש לנו הרבה אתגרי תחבורה כאן, לא נעלה כי כבר השעה מאוחרת, נעשה עוד ברגע שיהיו לנו עוד עדכונים כמובן, ותמיד אני מעלה אתכם אונליין כשצריך בדברים אקוטיים. זהו, תודה. נתחיל בסדר היום.

[ 1 ] אישור פרוטוקול קודם

מירה בן ארי: טוב. אישור פרוטוקול קודם. מאושר?

דודי קימלוב: מאושר.

מירה בן ארי: תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת אישור פרוטוקול קודם.

[ 2 ] התייעלות בפינוי אשפה במועצה.

מירה בן ארי: התייעלות בפינוי אשפה במועצה. אילן, בבקשה, ותודה על העבודה המקצועית שעשיתם.

אילן רפאלי: קודם זה היה גזם, לא?

מירה בן ארי: כן.

אילן רפאלי: אה, התייעלות פינוי אשפה. תביאי את המסמך. טוב, הצגתי את הנושא הזה בישיבת הנהלה. אז רק אני אעבור על זה עוד פעם ממש בקצרה. היום אנחנו נמצאים במועצה בתרחיש של פינוי אשפה משולב. זה אומר בעצם שיש משאית של המועצה יחד עם 2 עובדים של המועצה שעוסקים בפינוי אשפה, ומעבר לזה נהג ועוד פועלים נוספים, זה פועלים מטעם קבלן. כל הקונסטלציה הזאת היום עולה למועצה 2 מיליון ש"ח בשנה, שזה סכום גבוה מאוד יחסית. ומה שאני רוצה לעשות בעצם זה להעביר את כל הנושא של מערך פינוי האשפה של המועצה, שזה בעצם משאית אחת, זה לא דרמטי, לקבלן. ולפני שאציג לכם את כל הנתונים המספריים של עלויות, שמתי פה בעצם את היתרונות ואת החסרונות של הפעלה עצמית, שהמועצה מפנה אשפה, לעומת הפעלה באמצעות קבלן. יש הרבה מאוד יתרונות בהפעלה על ידי קבלן, שמתי פה גם את ההפעלה העצמית כמובן, זה צוות אורגני של המועצה. היכרות עם השטח, החסרונות שלנו זה שיש לנו עובדים צבאיים ועייפים, הרבה מאוד בעיות משמעת, עלות גבוהה מאוד, כל מה שאתם רואים במסמך הכל עבר אליכם, לכן אני לא עובר פה על כל שורה ועל כל אות. ומנגד יש הרבה מאוד יתרונות בהפעלה על ידי קבלן. זה קודם כל בזה שהוא אחראי לספק את הפועלים, לא משנה מה, לא משנה איך, הוא צריך לספוג את הדבר הזה, הוא אמור להעמיד עכשיו 5 פועלים ונהג, הוא יעמיד 5 פועלים ונהג, הוא לא, אני לא צריך להתעסק מבוקר עד ערב, יש פה מלא בעיות משמעת עם עובדים. כן מגיעים לא מגיעים, מחלות, סיפורים, עניינים, זה משהו שעובר לאחריות הקבלן ולבעיה שלו. הוא צריך לדאוג לאחזקה ולתפעול של המשאית. היום אנחנו מוציאים, תיכף תראו את המספרים, כמעט 400 אלף ש"ח בשנה לאחזקה של משאית אשפה, שזה המון כסף.

דודי קימלוב: זה מתוך ה-2 מיליון?

אילן רפאלי: כן. אין עיסוק בחופשות ומחלות, עלות נמוכה יותר, תכף תראו את המספרים. ועוד יתרון שבהעברה לקבלן, בזה שאנחנו מעבירים את האחריות על אחזקת הפחים לקבלן. היום כמו שאתם יודעים המועצה אחת לכמה זמן פותחת תב"ר, גם פתחתם לפני שאני הגעתי לפה תב"ר של החלפת עגלות, זה משהו שהוא עובר לקבלן, זאת אומרת הקבלן אחראי לתחזק את העגלות, אם זה להרחיב את הגלגלים, את המכסה. ואם הפח נסדק או נשבר הוא צריך להחליף גם את כל הפח. כל זה נכלל במסגרת ההוצאות של הקבלן, המכרז של הקבלן, סליחה.

דודי קימלוב: כולל החזרת הפחים למקום?

אילן רפאלי: מה? בוודאי, בוודאי. מה העלויות? אז עלויות, דיברתי איתכם על 2 מיליון ש"ח. איך ה-2 מיליון ש"ח האלה מתחלקים היום? יש עלות שנתית, כמו שאמרתי, כמעט 400 אלף ש"ח שזה דלק, בלאי, מוסכים, אתם יודעים, המרכבים האלה, כל הדבר הזה, יש הרבה בעיות עם הדבר הזה. יש את העלות השנתית של תגבור פועלים מהקבלן, אמרתי לכם שיש לנו פועלים מטעם הקבלן, כולל הנהג שלקחנו אחרי שהנהג של המועצה התפטר, זה 900 אלף ש"ח בשנה. עלות משאית חלופית, במידה והמשאית המעשית שלנו נכנסת למוסך, אז מן הסתם פינוי האשפה במועצה יכולה להיפסק, כי אנחנו מפנים אשפה 6 ימים בשבוע, אז צריך לשכור משאית. או אם עכשיו איזה עובד אחד הוציא מחלה או נהג הוציא מחלה וכדומה, אז צריך להביא כל פעם משאיות וכדומה, זו עלות, השנה עלתה לפחות 70 אלף ש"ח, לא בדקתי אחורה אני חייב להגיד-

יוסי דוד: 900 אלף רשמת פה. לא?

אילן רפאלי: מה?

יוסי דוד: ה-900.

אילן רפאלי: לא, ה-900 אלף ש"ח זה עלות של הפועלים.

שי כהן: החלופי, 70 אלף.

יוסי דוד: החלופי, במקום אלה שלא מגיעים לעבודה.

אילן רפאלי: לא. אם עכשיו יש בעיה עם הנהג, או שהמשאית עכשיו נכנסת למוסך, כי התפוצצה לה צינורית, או נכנסת לטסט, או לא יודע מה, זה עולה לנו בשנה 70 אלף ש"ח.

יוסי דוד: אוקיי.

אילן רפאלי: אני אומר, הפועל עכשיו יש לנו, אמרתי, שיש לנו במועצה 5 עובדים. 2 של המועצה ועוד 3 של הקבלן ועוד נהג של הקבלן.

יוסי דוד: זאת אומרת, שלושת העובדים זה ה-900 אלף?

אילן רפאלי: ה-3 האלה ועוד הנהג, עולים 900 אלף ש"ח בשנה, בדיוק.

יוסי דוד: הבנתי.

אילן רפאלי: יש את העלות השנתית שלנו שאנחנו מוציאים על העובדים שלנו של המועצה, זה נקרא עלות מעסיק של שניהם, 372 אלף ש"ח, ועוד שילמנו השנה גם על איזה נהג שהיה אצלנו שהתפטר בסוף, שילמנו עד שהוא התפטר 278 אלף ש"ח, כל זה 2 מיליון ש"ח. סעיף ב' מראה לכם בעצם את עלות הפעלה על ידי קבלן, אז יש פה, יש לנו במועצה פחי 360, ופחי 1,100. היום המחירים פחות או יותר זה לפני הנחה, זה לפר הנפה, פח 360 זה 10 ש"ח הנפה, ופח 1,100 זה 14 ש"ח הנפה. כמובן זה לפני ההנחות כמו שאמרתי. אני חוזר, אני הכפלתי את זה בכמות הפעמיים בשבוע, כפול וכדומה וכדומה. שורה תחתונה, זה יוצא, העלות אמורה לפני ההנחה של קבלן של מכרז, וברור שתהיה מלחמה בנושא הזה, זאת אומרת קבלנים, לא יודע אם תראה את זה, זה כמו טריטוריות. קבלני האשפה מחלקים את הארץ שלנו לפי טריטוריות, יש טריטוריות. אז אם עכשיו הם רואים איזו טריטוריה חדשה של גן רווה שאף אחד לא הגיע, זו קרקע בתולית, כולם יסתערו על המועצה הזאת.

שי כהן: זה מכרז משכן כזה?

אילן רפאלי: לא, זה לא משכן, אני לא רוצה משכן. זה מכרז של המועצה. בעצם מדובר פה בחיסכון של רבע מיליון ש"ח בשנה, מינימלי, זה יכול להיות גם יותר. זה יכול להיות, כן, זה יכול להיות יותר. כמו שאמרתי, גם יתנו הנחות פה על המחירים.

שי כהן: ואיך ה-SLA שלו, וכל הדברים?

אילן רפאלי: SLA אנחנו מגדירים אותו לפי מכרז. יש דרך אגב גם במכרז הרבה סעיפים של קנסות, אם לא החזיר את הפח בפרק זמן ככה וככה, לא תיקן את הפח שתקול, ככה וככה. יש הגדרות מאוד מדויקות.

גדי אפק: זה לפני מע"מ המחיר הזה?

אילן רפאלי: כולל מע"מ.

גדי אפק: כולל מע"מ.

יוסי דוד: אילן, עלות הפיצוי. עכשיו נצטרך לפטר מן הסתם עובדים.

אילן רפאלי: יש לנו 2 עובדים סך הכל, כי הנהג כמו שאמרתי התפטר כבר לפני כמה חודשים.

יוסי דוד: ועכשיו זה עובדי קבלן.

אילן רפאלי: ואנחנו, א' אנחנו לא, א' אנחנו נציע להם תפקיד במועצה, הם לא ירצו, כי הם רגילים לעבוד שעה וחצי ועכשיו יצטרכו לעבוד 8.

יוסי דוד: השאלה מה גובה הפיצויים שנצטרך לשלם?

שי כהן: לא משנה, נצטרך לעשות את זה בכל מקרה. אם אתה לא צריך היום, אז תצטרך בעוד 16 שנים.

יוסי דוד: יש פה עלות של -

אילן רפאלי: בכל מקרה, אנחנו הולכים להפעיל את הסעיף שהוא מוכר גם על ידי ההסתדרות-

מירה בן ארי: סעיף 14.

אילן רפאלי: לא, סעיף של התייעלות, וזה משהו שאפשר לעשות אותו.

יוסי דוד: אבל לא זו הבעיה.

אילן רפאלי: אפשר להציע גם לעובדים לעבוד תחת הקבלן.

יוסי דוד: אבל אם אתה מפטר מישהו, חוץ מהפרשה שאתה מפריש להם בקופה, אתה צריך לשלם נדמה לי בנוסף דמי פיצוי.

מירה בן ארי: יש לנו לפי דעתי סעיף 14.

שי כהן: יש סעיף 14, יצטרכו לעשות את זה.

יוסי דוד: זה הוצאות, מהתזרים זה ייצא לך.

מירה בן ארי: בסדר. סעיף 14 זה לא תזרים, זה אתה מפריש כל הזמן.

אילן רפאלי: כן, בדיוק, מה זאת אומרת? פיצוי בכל מקרה.

דודי קימלוב: זה מופרש כל הזמן.

יוסי דוד: כן, מופרש, בטח. אגב, זה חלק מעלויות משאית. טוב, זהו, זו הכוונה. אם יש שאלות, אני אשמח לענות. אחרי הישיבת מליאה, אני רוצה, המכרז מוכן למען האמת, אני חייב להגיד.

דודי קימלוב: אני בדעה-

שי כהן: קדימה.

דודי קימלוב: אז אם אתה רוצה לשאול-

שי כהן: גם אם זה היה עולה עוד קצת, שווה. גם אם זה שווה עוד קצת, שווה.

איתן חן: שמוריד מכם את כאב הראש הזה.

שי כהן: בדיוק. בדיוק.

תומר קרטנשטיין: אבל איתן, הדבר היחידי שצריך לקחת אותו בחשבון, הרי היינו בזה, עשינו שאנחנו עושים רוורסים.

איתן חן: לא, לא.

תומר קרטנשטיין: כי בעבר...

איתן חן: לא היינו בזה אף פעם.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: איתן, איתן. שנייה, שנייה, הוא מדבר על הקדנציה הקודמת.

תומר קרטנשטיין: הקודמת אני מדבר.

איתן חן: נכון.

דודי קימלוב: שנייה-

איתן חן: הייתי פה בקדנציה הקודמת.

דודי קימלוב: לפני הקודמת.

איתן חן: גם לפי הקודמת הייתי.

דודי קימלוב: אני מכיר את זה. המועצה, היו לה קבלני חוץ. בשלב מסוים הוחלט כי רוצים in house.

איתן חן: חבר'ה, לא נכון.

דודי קימלוב: 100 אחוז, 100 אחוז.

תומר קרטנשטיין: אני הייתי במליאה אז, איתן.

דודי קימלוב: אני אומר לך איתן.

איתן חן: אולי לפני 15 שנה.

דודי קימלוב: לא משנה, היה. אבל עכשיו זה משהו אחר, אין מה לחשוב יותר מדי.

איתן חן: סחטו אותנו כמו שהוא אומר, לא היה חוזה.

דודי קימלוב: בדיוק.

איתן חן: סחטו אותנו.

דודי קימלוב: איתן, זה היה מזמן.

שי כהן: אילן, גם אם זה היה עולה יותר, יותר, זה שווה. רק בשביל השקט של-

מירה בן ארי: זה בדיוק כמו שעשינו עם הקייטנות והמעונות. גם את הפער הדבקנו, וגם אין תלונה אחת. נפתח, לא שמעתם פעם אחת השנה, לא מעונות ולא קייטנות.

אילן רפאלי: טוב, אז אני שמח שיש תיעודים. אז מאשרים?

שי כהן: כן, בטח, כן, כן.

אילן רפאלי: תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת התייעלות בפינוי אשפה במועצה, פה אחד.

[ 3 ] הקצאת איסוף גזם לשנת 2026.

אילן רפאלי: הלאה, נושא של הקצאת איסוף גזם 26'. אז סופי, תעלי את זה בבקשה. אז עוד פעם, גם פה אני פירטתי את זה בהנהלה.

גדי אפק: אני עברתי על זה, יש שם בעיה קשה בנטעים.

אילן רפאלי: הבעה בנטעים שאתם זה.

גדי אפק: המשקל, זה בגלל שברור שרכב הטיאוט, שהוא הופך את כל הזבל שלו בנטעים, והם מרימים את זה, זה הכל חולות. זה לא באמת שיש לנו כזה גזם. תבדוק את זה טוב.

אילן רפאלי: קודם כל, יש שפיכה-

מירה בן ארי: קודם כל זה נסגר, זה נסגר.

דודי קימלוב: זה החול שלכם, שלכם.

מירה בן ארי: גדי, זה נסגר.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: חבר'ה, אני לא אעבור על המסמך, כי הכל כתוב פה, בסדר?

איתן חן: סטאי לא ירים חול. הוא לא חמור. לא, סטאי שעובד על המכונה.

מירה בן ארי: לא, זה לא סטאי.

גדי אפק: לא, זה רכב הטיאוט שמטאטא.

איתן חן: בסדר. אבל סטאי לא ירים חול. הוא יראה חול, הוא משאיר לי.

גדי אפק: לא, הוא זורק את זה על כל הגזם. הוא מרים את הגזם על כל החול.

שי כהן: אהה, אצלנו הוא זורק את זה ליד המכולה. זה יותר.

אילן רפאלי: טוב, זה לא משנה, כי לא הורדנו מהקצאות, בסדר? לא הורדנו מהקצאות, בסדר?

איתן חן: אילן, אני חושב שעדיין יש שם בעיה עם המספרים האלה.

אילן רפאלי: של מי, שלך? אין בעיה עם המספרים, נו.

איתן חן: בכלל, המספרים הם-

אילן רפאלי: לא, לא, יצא מסמך מעודכן. יצא מסמך מעודכן.

איתן חן: המספרים האלה מאיפה הם מגיעים, מ...? רק לבדוק מה קורה שם.

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: שנייה, חבר'ה, חבר'ה, יש שאלות.

אילן רפאלי: אני אפרט זאת עוד פעם, בסדר? קודם כל, ההקצאה לא בוצעה על בסיס המספרים עם המטמנה. אתה אולי הסתכלת על המסמך הקודם שהוא היה לפי ביצוע. החלטנו לעשות רוורס, בסדר? אנחנו הולכים לפי תכנית ההקצאה שבוצעה על ידי הצוות של איתי צחר, בסדר?

יוסי דוד: מה שהיה בשנה שעברה.

אילן רפאלי: כן, בדיוק, שהם הלכו וחישבו לפי מודל מסוים, 150 קילו לבית אב וכדומה, כפול בתי האב, הגיעו לאיזה סכום מסוים, בסדר? בסוף כשבחנו את הדברים האלה במבחן של שנה אחורה, אני יכול להגיד, הכל כתוב במסמך, אבל עוד פעם, אני יכול להגיד שסך הכל הייתה התאמה יחסית טובה, יחסית טובה להקצאה. יש סטייה של 10 אחוז בממוצע לעומת ההקצאה הקודמת, לעומת ההקצאה שניתנה. חלק מהישובים עלו ב-2 אחוז, חלק עלו ב-19 אחוז, חלק מהישובים ירדו. אני יכול לציין פה לדוגמא את כפר הנגיד, שהוא בעצם היישוב באמת אפשר להגיד היחידי שעושה באמת פינוי גזם מבתי תושבים שהוא פרקסלנס, כי גם זה אפשרי אצלו כי יש לו סך הכל רחובות רחבים וכדומה, וגם כשזה מבוצע היום בשיטה מאוד טובה.

מירה בן ארי: לא רק זה, הם הפיילוט שהצליח, ותודה ליוסי ואיציק על ההובלה של זה.

יוסי דוד: איציק היה הפיילוט, הוא צריך להוכיח לך שהוא עומד בזה.

אילן רפאלי: מה?

יוסי דוד: הוא צריך להוכיח שהוא עומד בפיילוט הזה.

אילן רפאלי: לא, אז א' הם עומדים בפיילוט, והם ירדו מההקצאה, בסדר? ביישובים אחרים זה קצת קשה, בסדר? כי יש יישובים ישנים שלא תמיד המשאית יכולה להיכנס. לכן לא בכל מקום אפשר להכיל את הנוהל הזה, לא בבית חנן, חלק מהמקומות גם לא בנטעים. יש הרבה מקומות שאי אפשר להכיל את הדבר הזה, ולכן בעצם אנחנו החלטנו שחוץ מ-2 ישובים שהייתה שם סטייה מאוד גדולה, שזה אירוס ועיינות, החלטנו להשאיר את ההקצאה כמו בשנה שעברה, ובעיינות ובאירוס החלטנו לתת את ההקצאה לפי הביצוע, שהוא ביצוע סביר. בדקנו את הביצועים, והביצוע של שנה האחרונה היה סביר, ולכן קיבלנו את הביצוע בפועל.

יוסי דוד: לא הבנתי, אירוס הורדת?

אילן רפאלי: אירוס הורדתי, כי המספר שהרשום הוא לא.

מירה בן ארי: אין צורך, אבל יש יישוב אחד שיש לו יותר פסולת גושית.

תומר קרטנשטיין: הוא יודע כמה היה בפועל, ואת זה מה שהוא הגדיר.

אילן רפאלי: כן, בדיוק. זה מה שהיה בפועל.

יוסי דוד: עדיין הצמחים לא גדלו שם כנראה.

אילן רפאלי: אבל מה שכן, השינוי שמבוצע לקראת ההקצאה של 26' שבעצם יש תרגום של הקצאה לכסף. בסדר? התרגום של ההקצאה לכסף, מ-2 טעמים. פעם ראשונה, מתוך מטרה שהיישובים באמת יעמדו בהקצאה שלהם, כי הרבה מאוד ישובים חרגו מההקצאה שלהם, אז אנחנו לא נעשה לאף אחד נו נו כרגע, אבל אנחנו מתכוונים באמת השנה לעשות את הדבר הזה כבר כהקצאה באמת חד משמעית, ואחרי זה אנחנו, אחרי זה אנחנו באמת מתחילים לקנוס בהתאם, אם יהיו מה שנקרא צריכות יתר.

גדי אפק: אבל צריך לעשות אכיפה בתוך הזה. יש אנשים שמוציאים כמויות של משאיות 2, שישלמו על זה.

אילן רפאלי: רגע, אני רוצה רגע להשלים את המשפט שלי, אני אתייחס לאכיפה בסדר?

גדי אפק: יש כאלה שמוציאים 18 עצים.

אילן רפאלי: אז א' יש המרה של הקצאה לכסף, זה פעם ראשונה. ופעם שנייה, המטרה של המרה לכסף היא נועדה שהיישובים יפרידו את הגזם מהפסולת הגושית, גם לקראת הפרויקט שאנחנו הולכים אליו של אתרי גזם, וגם כדי להבין שבעצם גזם עולה פחות, טונה של גזם עולה פחות מטונה של פסולת גושית.

יוסי דוד: כמה ההפרש?

אילן רפאלי: לכן, רגע, שנייה. הפרש של 50 ש"ח.

יוסי דוד: כמה?

אילן רפאלי: ועוד מע"מ. 50 ש"ח ועוד מע"מ לכל טון. וזה אומר שככל שהיישוב יפריד יותר, יפריד יותר, אז הוא יפנה יותר גזם, פחות גושית. שתבינו, באה משאית, לוקחת את הגזם. מספיק שיש שם כל מיני, לא יודע מה, כל מיני פסולת גושית אחרת, זה נכנס למטמנה, בום המטמנה, בדיוק המטמנה, בום-

יוסי דוד: כל המשאית עוברת.

אילן רפאלי: כן, כל המשאית 350 ש"ח, בסדר?

דודי קימלוב: מי יפקח על זה?

אילן רפאלי: רגע, שנייה, לכן זה אומר שככל שהגזם יהיה יותר נקי, בסדר? יש יותר טונאג' שיכול להיכנס בסכום. בסדר? ולכן יש פה מנגנון-

שי כהן: דודי, זה צריך להיות ערבות אישית של האנשים, שלא ישימו את זה. כי אי אפשר להשקיע, זה בסוף רק חינוך. רק חינוך.

מירה בן ארי: קודם כל, מקומית. קודם כל מקומית. המועצה עם פקח אחד לא יכולה...

אילן רפאלי: אז אני רוצה להתייחס לאכיפה. קודם כל יש פה אחריות הוועדים, חד משמעית, ואני מזכיר על כל הנושא הזה עם מצלמות וכל מה שקשור בזה, זו פעם ראשונה. אי אפשר כל דבר להגיד למועצה תאכפו, תעשו.

שי כהן: לא, לא, לא, זה אחריות של האנשים.

אילן רפאלי: היום דרך אגב יש לנו 2 פקחים במועצה, אחד נמצא כבר בצו שמונה איזה חודשיים וחצי, בסדר? הוא עושה עבודה נפלאה, אני חייב להגיד, אבל הוא כן, אני אומר את האמת, נכנסתי איתו ליישובים והוא עושה אכיפה.

שי כהן: נכון.

אילן רפאלי: הוא עושה אכיפה, ואנשים מקבלים דוחות. אני אומר את זה חד משמעית.

איתן חן: לא להפסיק, אילן.

אילן רפאלי: בסדר, אבל זאת לא המטרה של המועצה, אני לא באתי פה להעשיר את הקופה של המועצה.

איתן חן: זה לא להעשיר, זה בסדר. אין שום קשר לכסף.

אילן רפאלי: לא, אבל אני אומר שהכוונות הן מתוך אכיפה סדר ומשמעות. לא מתוך מטרה של הכנסות.

דודי קימלוב: אילן, אני חושב שבהיררכיה, האחריות הראשונה היא של הוועדים.

אילן רפאלי: נכון.

דודי קימלוב: קודם כל, הוועדים צריכים לעשות קו מסוים מול הציבור.

מירה בן ארי: אני מסכימה, אבל הוועדים בזה, הם לא עושים. הם רוצים שהמועצה תעשה.

דודי קימלוב: לא. אז אצלנו אגב הבנו את הפואנטה, בשנה שעברה היה קצת עניין, היום אנחנו בעצם מפקחים על זה כמה שניתן, שהמעצרה הזאת, המזבלה אצלנו היא סגורה, היא נפתחת רק באישור איש האחזקה שלנו, והמזכירות. יש לנו שם מצלמות, ואנחנו מנסים לפקח על העניין הזה, ולהתניע את העניין של ההפרדה, זה הכי חשוב כמו שאמרת.

מירה בן ארי: כמו קרטוניה שעוד לא יבשה עד יום האיסוף, כבר ממלאים את זה, מישהו זורק.

יוסי דוד: מירה, מה שקרה, יש את החקלאים, ויש את המתיישבים. עכשיו, המתיישבים אמרו אנחנו לא רוצים לשלם ש"ח, מבחינתנו שיבואו לאסוף. החקלאים באו ואמרו, אתם יודעים מה, בואו נעשה בקרה. ואז באמת התחלנו לעשות בקרה, לא פותחים את זה בלי שמתקשרים ומבקשים אישור, ואם רואים למחרת שיש חריגה, אפשר להיכנס במצלמה, לראות באיזה שעה, מי נכנס, מי שפך.

דודי קימלוב: אגב אצלנו-

מירה בן ארי: זה שיתופי הפעולה שאנחנו צריכים עם הישובים.

דודי קימלוב: אני רוצה להוסיף שוועד האגודה אצלנו, יוסי, שנייה, תקשיב. שזה חשוב שאתה יודע, זה לזכות. ועד אגודה אצלנו מקצה עוד כמה עשרות אלפי ש"חים לשנה, 40 אלף ש"ח, לטובת זה שלא תהיה לזות שפתיים מה שנקרא. כי אולי משק מוציא יותר גזם וכולי. אז הוועד האגודה משקיע עוד כסף בעניין הזה מעצמו.

יוסי דוד: זה כשהיו חריגות, היום אין חריגות אז אתה לא צריך.

דודי קימלוב: אבל עדיין, עדיין.

יוסי ג'יברי: את לא צריך.

רמי עזריה: בוא נראה השנה. 26' זה הביקורת.

יוסי דוד: טוב, חברים, האם הנושא של הקצאות הגזם של 26' כולל המרה לתרגום כספי, האם זה מאושר? כן. מאושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת הקצאת איסוף גזם לשנת 2026, פה אחד.

[ 4 ] תב"רים.

מירה בן ארי: טוב, תב"רים. בואו רגע, אני רוצה לתת הקדמה.

דודי קימלוב: מה נסגר עם העניין של המעצרות של ריסוק גזם? נגעת בזה? לא שמתי לב.

אילן רפאלי: אמרתי שחלק מהמקומות השארנו את המעצרות, חלק ...

דודי קימלוב: תגיד לי מה המתכונת שאמורה להיות, 50 טון איציק? 50 טון ואז באים ועושים את הריסוק? בערך?

אילן רפאלי: אה, אתה מדבר על נקודות ריכוז גזם?

דודי קימלוב: כן, כן, כי אני רוצה לדעת איך לנקוט אצלנו בעניין הזה.

אילן רפאלי: אנחנו נוציא תפיסת הפעלה, ונעדכן. אני לא רוצה כרגע, זה יהיה פעמיים בחודש פחות או יותר, אבל עוד לא סיכמנו את זה עד הסוף

מירה בן ארי: טוב, עכשיו אנחנו עוברים לדיון בתב"רים. אני רוצה להגיד משהו באופן כללי, קיימנו כן דיון ארוך בהנהלה, וכל החומר מוצג בפני כולכם, ועברתם על הנתונים. החלק הראשון שאנחנו נוכל להגיד בעצם אנחנו רוצים לעשות סדר, זה חלק מהתב"רים, תב"רים ישנים שהיו, ותודה לאיתי ונתעלי ואילן על העבודה הארוכה שהם עשו, וגם רחלי כמובן. אתם תראו מה כל מיני זנבות ודברים שנשארו, כאלה שכבר לא מתאימים. אנחנו חלקם נבקש לסגור, חלקם נבקש להעביר לתב"רים אחרים שפתוחים. חוץ מזה, יש לנו עוד כמה עדכונים של תב"רים ופתיחה. אז נתעלי תציג את הדברים, תודה.

נתלי זליחה: נתחיל עם סגירות תב"רים. תב"ר מספר 617 לפרוטוקול, כן, כמובן. תב"ר מספר 617 פיתוח כבישים, תקציב 2.4 מיליון, קיים עודף של 231,698 ש"ח. הערות? העודף יעבור לתב"ר 579. עוד מעט אנחנו נראה את היתרה עם היתרה שעוברת אליו. תב"ר 444, הסדרת דרך גישה למרכז הישראלי. העודף שלו 30 אלף ש"ח יעבור לתב"ר 579.

רמי עזריה: מה זה מרכז ישראלי?

נתלי זליחה: הסדרת דרך הגישה למרכז ישראלי, היה אמור להיות. כן, נשארה יתרה של 30. תב"ר 580 בניית מעון יום תלת כיתתי, נשאר עודף 627. העודף יעבור לתב"ר 650. תב"ר 515 פרויקט משרד התחבורה. נשאר עודף 12 אלף ש"ח חוזר לקרן הרשות. תב"ר 611, הקצבה לתיכון ברנר 36,600, עובר לקרנות הרשות. תב"ר מספר 631, ציוד הצלה וביטחון גן רווה, פה אנחנו קיבלנו כסף בימים האחרונים, ולכן התב"ר הוא על 0 כרגע, ובעצם נדרש רק סגירת תב"ר על 0, בלי עודף ובלי חוסר. תב"ר 648 רכישת ציוד ביטחון ומוסך 2025, יש פה גירעון של 18,720. בעצם אנחנו מבקשים להגדיל את התב"ר בסכום הגירעון, ולסגור אותו מקרנות הרשות. פתיחת תב"רים. תב"ר 665, שימת ליבכם היה רשום תמ"א 38, זה תמ"א 35.

יוסי דוד: זה לא תמ"א 38.

נתלי זליחה: אחר כך אני אתחשבן איתך יוסי.

מירה בן ארי: תגביר, תגביר יוסי.

יוסי דוד: אני אגביר. אני בדרך, דרך אגב.

נתלי זליחה: מקורות מימון 100 אלף ש"ח מרמ"י ו-150 מקרנות פיתוח.

נתלי זליחה: תב"ר 668 מה שאילן דיבר עליו, לוחות תצוגה דיגיטליים, 300 אלף ש"ח מקרנות פיתוח.

שי כהן: זה לא אושר עדיין, נכון?

נתלי זליחה: אנחנו מבקשים לאשר.

תומר קרטנשטיין: אבל אם אמרת 25, ואנחנו 10 מושבים, אז זה 250, למה 300?

אילן רפאלי: יש, אתה יודע, בצ"מ.

תומר קרטנשטיין: אוקיי.

אילן רפאלי: בלתי צפוי.

נתלי זליחה: בכל מקרה היתרה לא הולכת לכיס של אילן, היא הולכת בחזרה לקרנות. אחר כך אנחנו נסגור את התב"ר ברגע שיש יתרה.

תומר קרטנשטיין: בסדר.

נתלי זליחה: תב"ר 669, פרויקט חשמל ומיזוג אוויר, 1.3 מיליון מקרן עודפי ארנונה.

יוסי דוד: למה לא נתייחס לכל תב"ר בנפרד, ואז נצביע?

מירה בן ארי: שנייה, רגע, בואו נעשה את הכול, תרשמו הערות.

יוסי דוד: מה זה פה? חשמל. אבל את פותחת פה תב"רים חדשים.

מירה בן ארי: בסדר, אנחנו נסביר.

יוסי דוד: אז אולי נסביר על כל תב"ר, ואז נצביע. נתחיל מההתחלה ואז נדבר עליו. כן, כן, לא, לא.

אילן רפאלי: זה פרויקטים של חשמל, הצבת עמודי חשמל, בסדר? זה בכל המועצה, זה לא של ה, בכל הישובים, זה ביישובים כן, זה לא של המועצה.

תומר קרטנשטיין: חוץ מאירוס.

שי כהן: מה זה מיזוג אויר?

אילן רפאלי: אירוס, אתם לוקחים מהתב"ר שלנו. מיזוג אוויר... ילדים, גני ילדים.

שי כהן: בסדר.

נתלי זליחה: תב"ר היה רשום 670, אנחנו תיקנו 667 כדי שיהיה רצף. שדרוג מערכות ביוב, גם אילן דיבר, שאנחנו הולכים להיכנס חזק במערכות ביוב. 5 מיליון ש"ח, זה מקרן היטלי ביוב. אוקיי? לא מקרנות פיתוח ולא מקרן עודפי ארנונה. תב"ר, עכשיו אני עוברת לעדכון תב"רים. יש הערות על הפתיחה? לא. עדכון.

שי כהן: אני נגד 668. המסכים הדיגיטליים, אני חושב שזה מיותר.

מירה בן ארי: אז נרשום נגד.

יוסי דוד: רגע אבל אולי, למה נגד ולמה בעד? שנייה, שנייה, בדיוק, אמרנו, אולי את הסעיף הזה נדחה לישיבה הבאה. אחרי שתבחנו.

מירה בן ארי: אין מידע לציבור, אנחנו צריכים שהמידע יעבור לציבור.

יוסי דוד: לא הבנתי. זאת אומרת אתם רוצים בכל זאת ללכת על זה.

מירה בן ארי: רק שתדעו, שכל חברה שביקשנו הצעות מחיר למיפוי דאטה של המועצה, לנו במועצה אין דאטה של התושבים. אין דאטה של התושבים, זה דבר חמור ביותר, ואנחנו צריכים להשלים דאטה. אין קשר עם התושבים. זה שאנחנו שולחים לוועד המקומי שיעביר למושב, שיפיץ, שאולי-

שי כהן: אז אפליקציה תיתן לך הרבה יותר מאשר מסך-

גדי אפק: אבל רגע, דיברנו על זה שזה ייבחן.

שי כהן: מסך מידע הוא-

יוסי דוד: לא, כי פותחים עכשיו תב"ר.

גדי אפק: לא, אז נשאיר אותו סגור. מה הבעיה?

* מדברים ביחד.

שי כהן: אני חושב שלא צריך להשקיע 300 אלף ש"ח בדבר שאין לו ערך.

מירה בן ארי: אם מידע לא מגיע, אנחנו מוציאים על אירועי תרבות וחינוך כל כך הרבה כסף, וזה לא מגיע לתושבים.

שי כהן: מירה, בטלוויזיה ליניארית רואים 40 וצפונה. בסדר? זה מה שרואים.

יוסי דוד: מירה רגע. כשאני הולך לצרכנייה למשל, זה יהיה אצלנו בצרכנייה. בסדר?

אילן רפאלי: גם בנסיעה דרך אגב. גם בנסיעה וגם בהליכה אתה יכול לקרוא.

יוסי דוד: כן, אבל השאלה, אני כבן אדם, אני לא אעמוד ואסתכל, אני בא רק לקחת את מה שאני צריך מהר, ולחזור הביתה. השאלה אם זה יהיה יעיל ובאמת יסתכלו על זה. זו השאלה.

אילן רפאלי: בסוף אנחנו בונים-

יוסי דוד: מבחינת צורך אין בעיה. השאלה אם זה שימושי.

אילן רפאלי: בסוף אנחנו בונים בכמה מקומות, יוסי.

יוסי דוד: השאלה אם זה שימושי.

מירה בן ארי: זה צריך להיות גם וגם וגם.

שי כהן: קודם כל, באפליקציה... עדיף אפליקציה.

אילן רפאלי: גם בונים דאטה, גם שולחים בקבוצות השונות.

שי כהן: עדיף אפליקציה, ולא לשים מסכים.

רמי עזריה: צריך לבחון את זה שוב.

אילן רפאלי: לא, אנחנו צריכים לאשר את הזה. מי שיכול להגיד שהוא מתנגד זה בסדר, זה לא. צריך להצביע, בואו הצבעה.

מירה בן ארי: אפליקציה אם צריך, אפשר גם בנוסף.

יוסי דוד: אנחנו מצביעים רק על פתיחת התב"ר, ולא על הפרויקט עצמו? הפרויקט יגיע אלינו לאישור?

אילן רפאלי: לא, ברגע שיש את התב"ר, אני רק עם הפרויקט.

שי כהן: אני חושב שצריך לבחון חלופות לפני שרצים לפרויקט הזה, אבל זו דעתי.

רמי עזריה: אפשר להגיש את התב"ר הזה במליאה הבאה או משהו כזה.

אילן רפאלי: מה זה יעזור?

שי כהן: אני מוכן להביא לך חלופה מחר. אילן, אני מוכן להביא לך חלופה מחר.

אילן רפאלי: אנחנו חושבים שזה טוב. שזה דבר נכון.

שי כהן: אילן, אני מוכן להביא לך חלופה מחר.

אילן רפאלי: הוא חושב ככה, הוא חושב אחרת. כל אחד חושב אחרת.

שי כהן: זו דעתי.

אילן רפאלי: אני יודע שביישובים היום בערים, זה מה שקורה, אתה אומר לי מפרקים? אני אומר לך שמוסיפים. אני רואה שמוסיפים.

מירה בן ארי: אין אף מבוגר שנכנס לאפליקציות. הם אפילו לא יודעים שרוצים לעשות בקתדרה, ובגמלאים.

שי כהן: אין אף צעיר שמסתכל על טלוויזיה. ורוב הפעילות שלך בסוף היא לצעירים, וזה מה שאתם רוצים. ואנשים הצעירים לא מסתכלים על הטלוויזיה.

מירה בן ארי: כמה עולה האפליקציה הזאת?

שי כהן: אני יכול לברר לכם כמה זה עולה, ואני יכול מחר-

שי כהן: 100 אלף ש"ח?

שי כהן: פחות.

מירה בן ארי: יופי. אז זה בנוסף, יופי.

שי כהן: אבל אפשר מחר להביא את זה.

מירה בן ארי: אז יש לנו, אפשר גם וגם.

שי כהן: אבל אפשר להביא את זה.

איציק מידן: אפשר רגע לעשות פיילוט ביישוב אחד, ולבחון את זה רגע לאורך זמן, לראות איך זה עובד? ועל בסיס ה-25 אלף ש"ח במקום 300 אלף ש"ח. בינתיים תביא אתה חלופה שנוכל לבחון אותה, ונראה מה עדיף.

מירה בן ארי: אני מוכנה לעשות ככה, ואני אעלה את זה לדיון ברשותכם. אילן יביא את הצעת המחיר, ואתה תביא את הצעת המחיר.

שי כהן: אני אביא מחר, כן.

מירה בן ארי: ונעשה, שנייה, ונעשה סבב טלפונים אחרי. מקסימום נעשה פיילוט באמת ביישוב אחד ולראות את זה. אני באופן אישי כן מאמינה בזה, כי לא מגיע, הנה, ששמנו אפילו פלקט על לוח המודעות, זה שינה ב-180 את הרישום בכל הדברים. רק פלקט.

יוסי דוד: מירה, תעשי פיילוט ביישוב, תעשי סקר באותו יישוב, אחרי איזה חודשיים שלושה, מה קורה, הולך?

מירה בן ארי: לא חודשיים שלושה, עכשיו. אנחנו לא מחכים יותר, הזמן טס.

יוסי דוד: אחרי שבוע תעשי.

מירה בן ארי: אנחנו צריכים מידע לציבור.

יוסי דוד: אחרי שאת שמה את המסך, אחרי שבוע שבועיים, לעשות סקר.

איציק מידן: אפשר יהיה לבדוק את זה תוך כדי רישום של כמה דברים.

מירה בן ארי: אם האפליקציה זה באמת דבר שלא עולה הרבה כסף, הוא כבר ייכנס. ומעבר לזה, גם נעשה פיילוט. כרגע אני מבקשת כן את אישורכם, ואנחנו נציג לכם ונעשה סקר טלפונית.

שי כהן: מירה, ואני ממשיך את מה שאמרתי קודם. אם נכין, אם תהיה תעודה תושב, תעודת תושב, שיהיה לה ערך, שיהיה לה ערך, שוב, מכניסה לים, לא יודע מה, איזשהו ערך. את תעשי לך דאטה של המושבים האלה, ככה. ככה.

נתלי זליחה: אני רוצה להגיד לך שבעומר יש אפליקציה, אף אחד לא נכנס אליה.

יוסי דוד: שי, אני חושב-

מירה בן ארי: כמו שהיום לא נכנסים לא לוואטסאפ, ולא לפייסבוק ולא לאתר.

שי כהן: אם לתעודת תושב יש ערך, ייכנסו.

גדי אפק: שי, באירוס יש אפליקציה, אף אחד לא נכנס אליה. לצערי.

יוסי דוד: שי, קודם כל, אני חושב שלא צריך, שנייה-

גדי אפק: כן, אנחנו עשינו את זה, הוועד הקודם. שילמנו על זה כסף ויש אפליקציה, הכל לא נכנסים.

מירה בן ארי: גם אין בעיה. אם יהיה שוב, בואו נעשה פיילוט אצלכם ביישוב על האפליקציה. ושניים שלושה יישובים שירצו נעשה את המסכים.

דודי קימלוב: שי, אני יכול להגיד לך שבכל הפלטפורמות האלה של המדיה, אין חשיפה. אנשים לא נכנסים. אני לפעמים אפילו אומר לאשתי, את יודעת שיש יום האישה, אה באמת? והיא אחת שהיא כן ברשת.

שי כהן: דודי, הילדים שלכם יושבים רואים טלוויזיה?

דודי קימלוב: מה?

שי כהן: הילדים שלכם רואים טלוויזיה ליניארית? רואים את הערוצים?

דודי קימלוב: לא.

שי כהן: זה בדיוק מה שאני אומר. אף ילד, אף בן אדם צעיר, גם אתם יודעים, הסקר של בזק מראה שמגיל 40, כל מי שהוא 45 ודרומה, לא רואה טלוויזיה ליניארית.

דודי קימלוב: אבל בוא נודה שיש בעיה של העברת המידע מפה החוצה.

שי כהן: חד משמעית. אני לא חושב-

דודי קימלוב: איך פותרים? איך פותרים?

שי כהן: לא יודע. אבל אני לא חושב שמסכי מידע זה הפתרון.

יוסי דוד: שי, אתה לא מתנגד, אתה מאשר גם.

מירה בן ארי: תקשיבו, מה שאני הצעתי, וזה מה שאני אומרת, שי יעביר לנו-

שי כהן: אני אבקש מהאדם שידבר איתכם.

מירה בן ארי: אין שום בעיה, יעביר, זה הסכום שאנחנו חושבים גם וגם. אני מוכנה, אבל כן, כן אני רוצה 3 יישובים שמוכנים לקחת פיילוט של מסכים, מי רוצה? מי רוצה להיות בפיילוט? 6.

יוסי דוד: תעשי אצל כולם וזהו.

רמי עזריה: מה, את המסכים?

יוסי דוד: תעשי אצל כולם. מירה?

מירה בן ארי: נעשה מסכים, בנוסף נבחן גם עם שי, אז אם אני רואה אם זה כך, אז-

יוסי דוד: תצאי לדרך, תעשי אצל כולם.

* מדברים ביחד.

יוסי דוד: זהו, ברוב קולות, שי. זהו.

אילן רפאלי: עושים גם מכרז ומורידים את העלויות, עכשיו תעשה מסך אחד, וזה. יש פה יתרון לגודל.

מירה בן ארי: אוקיי, אז אני רושמת את הזה, חוזרת, חוזרת. אני אבקש ממוני את הפטיש. אם יש כאן תמימות דעים, יש הסתייגות לבית חנן.

יוסי דוד: אז אין הסתייגות.

מירה בן ארי: לא, לא הסתייגות, סליחה, של שי, סליחה.

יוסי דוד: הוא מעלה רעיון נוסף.

מירה בן ארי: לא, בסדר, גם להצביע נגד זה בסדר. מי רוצה תב"ר? מי רוצה תב"ר מוסכים? מי מאשר? מי בעד? מי נגד?

יוסי דוד: אף אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תב"ר 668 - לוחות תצוגה דיגיטליים, בעלות של 300 אלף ש"ח מקרנות פיתוח.

מירה בן ארי: הלאה. נבחן במקביל גם-

יוסי דוד: לא, הוא לא מתנגד, נו. הוא לא מתנגד.

מירה בן ארי: בסדר. נבחן בנוסף, אני חושבת שהערה מאוד חשובה של שי, אם זה משהו גם שהגיוני בשכל, כל דבר של העברת מידע, היא טובה. זהו. הלאה. תמשיכי נתעלי, תודה.

נתלי זליחה: עדכון תב"רים. תב"ר 579 עבודות פיתוח ותשתיות ביישובים. אני קצת ארחיב עליו, נפתח ב-15 מיליון ש"ח ב-2021, סתם כדי לסבר את האוזן. בשנת 2023 בוצע ממנו-

יוסי דוד: אמרנו שמשנים את השם, נכון?

נתלי זליחה: בוצע ממנו.

יוסי דוד: מירה, אמרנו שמשנים את השם בישיבת ההנהלה?

נתלי זליחה: לא, אמרנו שבסוף לא.

מירה בן ארי: תב"ר זה תב"ר, הוא לא יכול להיות שוטף, אבל דיברנו על זה מהעבודות שאנחנו נדרשים.

תומר קרטנשטיין: חייב זה לכתוב פיתוח.

יוסי דוד: הנה, רשות פיתוח ותשתיות.

מירה בן ארי: כן, כן, לא.

נתלי זליחה: רק כדי לסבר את האוזן בשנת 2023, לצורך העניין, יצא ממנו 8.6 מיליון, אז תבינו את הסכומים של פיתוח ב-80.

דודי קימלוב: כמה?

נתלי זליחה: 8.6 יצא רק ב-2023, סתם לדוגמה.

תומר קרטנשטיין: ולאן הוא הלך? למגרש החניה?

נתלי זליחה: יש המון שורות, אני יכולה להעביר לך, יש לי את הכרטסת פה.

מירה בן ארי: אמרנו הלכנו מכאן והלאה, זה לא יעזור.

תומר קרטנשטיין: לא, אני רק אומר, כי אני לא יודע איזה.

גדי אפק: מגרש החנייה כבר קיים, אתה לא יכול להרוס אותו.

נתלי זליחה: לא, כי אני יודעת שבשלב הבא תגידו לי מה זה הרבה כסף? אני מודיעה לכם שיצאו עוד לפנינו, ובעצם מה שאנחנו מבקשים הגדלת תב"ר בסך 1,261,698, כך שהתב"ר יעמוד על 16,261,698. ההגדלה מתבצעת מתב"ר 444 שדיברנו עליו בהתחלה, שהוא 30 אלף יתרה, ותב"ר 617, שיש בו יתרה 231. ובתוספת 1 מיליון ש"ח מקרנות הרשות. תב"ר מספר 650 שדרוג תשתיות בית ספר, כרגע עומד על 572,942, אנחנו מבקשים הגדלה של 62,007 תקציב לאחר שינוי, 862.

יוסי דוד: למה דווקא הסכום הזה?

תומר קרטנשטיין: כן, זהו, מה, גם באתי אני לשאול.

נתלי זליחה: זה מתב"ר 580 שהיה בהתחלה, 68. תקציב לאחר שינוי, 862,570. כמו שאמרתי, מהתב"ר 580.

תומר קרטנשטיין: זה עבר לתב"ר הקודם. זה עבר מתב"ר אחר.

יוסי דוד: בקיצור, כל ההגדלות-

נתלי זליחה: תומר, אתה מפריע לי הרבה פעמים היום.

תומר קרטנשטיין: לא, הוא שואל, אני נותן תשובות.

דודי קימלוב: עוד הפעם, 579, מה זה התב"ר הזה? שאני אבין.

מירה בן ארי: היה תב"ר שאמרנו לשיפוצים, הרי לא ביצענו את הכל בשנה שעברה.

תומר קרטנשטיין: נשאר עודף, אז היא מעבירה את זה לפה.

דודי קימלוב: העברנו זה הלאה? זאת אומרת המשכנו?

מירה בן ארי: נעשה בקיץ, נדון בזה.

נתלי זליחה: כן, התב"ר זה רב שנתי.

יוסי דוד: בקיצור, זה לא כספים חדשים, זה למעשה העברה מהסגירה לפתיחה, זה מה שעושים.

תומר קרטנשטיין: לא, יש פה תוספת כסף.

יוסי דוד: יש פה תוספת?

תומר קרטנשטיין: כן. של 1 מיליון.

מירה בן ארי: תוספת מסגירה.

נתלי זליחה: תב"ר 506 הנגשה, עומד על 448,112. מגדילים את התב"ר ב-45 אלף ש"ח. יעמוד לאחר השינוי, 1,045,000 ש"ח מקרנות הרשות.

תומר קרטנשטיין: מה זה הנגשה?

מירה בן ארי: איתי, אתה יכול לתת קצת דגש על הנושא הזה ואיפה אנחנו עומדים?

אילן רפאלי: דיברתי על זה קודם, בפתיח שדיברתי.

מירה בן ארי: כן, על החוק והדברים האלה.

איתי צחר: באופן עקרוני לפני הרבה שנים, לדעתי למעלה מ-15 שנה, חוקקו חוק שכל הרשויות המקומיות בישראל צריכות לעשות הנגשה של מספר תחומים. גם הנגשת השירות לכל האנשים עם מוגבלויות, שמע, ראייה וכולי. גם הנגשת מבנים, וגם הנגשת מקום שאינו מבנה, כמו למשל מגרש חניה, מגרש השעשועים, בית עלמין וכולי.

דודי קימלוב: כל מה שציבורי.

איתי צחר: כל השטחים הציבוריים שבאחריות ובחזקת המועצה. במסגרת אותו חוק היה נדרש להגיש תוכנית רב שנתית עם דדליין שכל פעם המדינה האריכה אותו לכל הרשויות, והרשויות נדרשו ונדרשות לממן את זה מתקציביהן. אוקיי? בעיקר מתקציביהן. ככל שניסינו לאתר תוכנית כזו, לא אותרה שום תוכנית שהוגשה על ידי המועצה האזורית גן רווה בעבר. ולפיכך, בהתאם לחוק נלקחה חברה שזו המומחיות שלה, היא עושה סקר נגישות, מתמחרת את האומדן של העבודות שצריך לעשות, וצריך לחלק אותם למנות של שנים בהתאם לתקציבים שתצטרכו כנראה בעתיד הקרוב והרחוק להמשיך ולאשר. ולאט, לאט להנגיש את המבנים. זה היה כבר אמור להסתיים, לפי החוק כבר כל הרשויות המקומיות בישראל, היה עליהם כבר לסיים את העבודות האלה, אך זה פה טרם התחיל. וזהו.

תומר קרטנשטיין: אבל למה יש צורך בתב"ר מיוחד? כי אם יש לך תב"ר של שיפוץ של מבנה של המועצה, אז אתה גם מנגיש אותו כסף.

מירה בן ארי: לא, לא, לא, זה לא זה. זה הביצוע.

איתי צחר: לא, כרגע אנחנו בשלב הסקר, והכספים פה הם לא רק לסקר, הסקר הוא כמה עשרות אלפי ש"ח, עיקר הכסף פה ילך לפעילות נגישות. מה שאתה מציין, שוב, אפשר לעשות ככה, אפשר לעשות אחרת, אתה גם בבוא היום יכול שתצטרכו לתת דין וחשבון על מה עשיתם ועל מה לא עשיתם, אז טוב דווקא שזה יהיה רשום בנפרד לטעמי, ולהמלצתי.

תומר קרטנשטיין: אוקיי, הבנתי. בסדר.

איתי צחר: אין חוק שאומר לרשום את זה בנפרד, אבל אני חושב שזה יותר נכון ניהולית, ולראות מה הפקדת בנגישות, גם במידע הציבור. ציבור בעלי המוגבלויות.

תומר קרטנשטיין: מקובל.

מירה בן ארי: בדיוק.

איתי צחר: אז אני חושב שזה יותר נכון כך.

איציק מידן: האם ניגשנו לקולות קוראים בנושא?

איתי צחר: קולות קוראים בנושא, זה עוד נחלק לכך. לא ציינתי, תחת הקטגוריה של מבנים יש נגישות במוסדות חינוך. במוסדות חינוך כן יש מימון, שהוא לא מכסה את כל העבודות, אבל כן יש מימון. למשל קודם הוזכרה פה מעלית בבית הספר, אז לפי החוק היום כל מבנה חדש, כל מבנה חינוך, חייב לבנות את הפיר.

יוסי דוד: ביסודי אין מעלית.

תומר קרטנשטיין: ביסודי?

יוסי דוד: בכיתות הנמוכות. אין מעלית.

תומר קרטנשטיין: אין מעלית שם. אז עושים.

איתי צחר: לא, אז אני אומר, נשאלתי על קולות קוראים, אני לוקח את זה כדוגמה. אז לפי החוק, יש הרגשה פרטנית, אם יש אדם, ילד או הורה שלומד בבית ספר או שהבן שלו או הבת לומדים בבית הספר, אתה יכול לקבל תקצוב מסוים, בשביל לעשות פעולות נגישות פרטניות. מה זה פעילות נגישות פרטנית? הנגשה פרטנית זה למשל המעלית, או למשל מישהו שהוא כבד שמיעה, אז יש מספר פעולות שהם עושים כדי להנגיש כיתה לשמע, כמו להחליף, הרעש שהכיסא עכשיו עשה למישהו עם מכשיר שמיעה הוא מאוד מאוד בעייתי. תשים פקקים על הכיסאות.

שי כהן: יש את הטבעות האלה ששמים.

איתי צחר: זה כבר לולאה למכשירי שמיעה. יש לזה עולם שלם, לא ניכנס לזה עכשיו. תקרה אקוסטית, להחליף מזגנים שעושים רעש. יש פעולות כאלה שעולות כ-40 אלף ש"ח לכיתה. אז אם יש תלמיד אתה מקבל נגיד 30 ומשהו אלף ש"ח, ואתה משלים מהכסף שלך. לצד זה יש המון פעולות שהן לא מתוקצבות. קולות קוראים לרשות סוציואקונומית כמו גן רווה, הסיכוי לחכות ולקבל, לטעמי שואף לאפס. גם אני לא מכיר אף קול קורא שכרגע מפורסם לנושא הזה. הרשויות המקומיות נאבקו על זה, המרכז השלטון המקומי וכולם מחו על זה, שנתן בעצם לרשויות המקומיות תקציבים של מיליארדי ש"ח במצטבר, מבלי כמעט מבלי שיפוי. פה ושם כן יש קולות קוראים, אבל זה בדרך כלל הרשויות החלשות יותר.

נתלי זליחה: רק חשוב לי לעדכן בנושא, שהמועצה עוברת על כל קול קורא שיוצא שרלוונטי, אילן עובר, ומתייג כל מנהל מחלקה מה לקדם, ועוקב אחרי זה. היום אין קול קורא שאנחנו מפספסים, שאנחנו חושבים שהוא רלוונטי למועצה.

מירה בן ארי: וגם בנוהל עכשיו איתי עובד על זה עם משרד החינוך וגם עדי, ואנחנו נערכים להגיש גם בקשה לתוספת בינוי לבית הספר, ובמסגרת זה גם נוכל לעשות את פעולות ההנגשה שאנחנו רוצים.

נתלי זליחה: תב"ר 570 בניית גן ילדים דו כיתתית, זה בעצם תב"ר שסגרנו בעבר כי לא קיבלנו בגינו תקציבים הרבה מאוד שנים, כרגע הצלחנו להחיות, ואני מבקשת להגדיל בסכום השיפוי שקיבלנו עכשיו בדיעבד 217,712 , ובעצם אנחנו מחיים אותו, מקבלים את הכסף, וסוגרים אותו.

תומר קרטנשטיין: אבל מה זה הדו כיתתי? מה זה, כאילו, חובה עם א'?

נתלי זליחה: זה תב"ר שנפתח לפני כמה שנים, אין לי מושג. אנחנו הצלחנו להחיות את הכסף. לוקחים אותו וסוגרים אותו.

יוסי דוד: זה תב"ר שלא נוצל למעשה, לא נוצל.

נתלי זליחה: לא, הוא נוצל ברובו, הוא נפתח על 2.7, מ-217 הוא נסגר ביתרה בכספים שסגרנו. ועכשיו קיבלנו, הצלחנו להחיות את הכסף, ולכן אנחנו פותחים אותו, ואז לוקחים את הכסף, מחזירים את הכסף.

יוסי דוד: אז יהיה לך עודף בסגירה.

איתי צחר: בעצם כסף שהמדינה נותנת, שהמדינה נותנת לך עכשיו נניח 1 מיליון ש"ח לבנות משהו.

יוסי דוד: לא, בסדר, הבנתי. אבל יש פה 217 כאילו-

שי כהן: הוא צריך Match של כמה אחוזים.

איתי צחר: אני רוצה להתעכב, וגם יש פה עבודה מטורפת שנעשית על ידי אילן ונתעלי. ורק לאחרונה היה, שבתאי שלח שהצלחתם להשיג עוד 200 אלף ש"ח, ועוד 200 אלף בדרך מכל מיני דברים ישנים שלא דווחו כראוי, או לא דווחו עד הסוף, לא רוצה להגיד, לחלק ציונים, לא דווחו עד הסוף, וזה כספים ששולמו לספקים. כנראה שולמו היסטורית מהשוטף, מקרנות, לא יודע מאיפה, ועכשיו כשהם מתקבלים, זה יוצא בדיוק כמו שאמרת, זה יוצר עודף. אז גם כאן, היה קבלן, עכשיו כשמקבלים את הכסף הזה, זה כנגד אסמכתא תשלום. לא מקבלים שילמת כבר? ששולמה, אבל לא קיבלו חזרה.

יוסי דוד: זאת אומרת, זה שולם ממקור אחר ועכשיו אתם-

נתלי זליחה: שולם, חלק בשוטף חלק בזה. אבל בסופו של דבר לא דרשנו את השיפוי, את הכסף שמגיע לנו בחזרה. הייתה הרשאה ממשרד הממשלתי, לצורך העניין פה משרד החינוך-

יוסי דוד: ולא הגשתם בקשה.

נתלי זליחה: לא, כן ועכשיו הצלחנו להשיג את הכספים, אז אנחנו.

יוסי דוד: וכשאת סוגרת את זה, כשתבקשי בפעם הבאה לסגור, או שזה עכשיו סוגרים?

נתלי זליחה: זה לא לדבר הזה. בתב"ר הזה מיציתי את ההרשאה מקסימום.

יוסי דוד: את סוגרת.

נתלי זליחה: כרגע אני מיציתי את ההרשאה.

יוסי דוד: זאת אומרת, זאת פתיחה וסגירה.

נתלי זליחה: בדיוק.

איתי צחר: פתיחה לצורך סגירה. פתיחה לצורך הכנסת כסף וסגירה.

נתלי זליחה: תב"ר 647, טרם שטחים פתוחים, ביצוע ותכנון. אנחנו מבקשים הגדלת תב"ר בסך 200 אלף ש"ח, כך שהתב"ר יעמוד על 1.5 מיליון. מקורות מימון של ההגדלה 30 אלף ש"חי מקרנות הרשות, ו-170 אלף ש"ח תוספת מרמ"י. ואני מבקשת עדכון שם התב"ר, קשת נחל שורק הנפתול הקדום ביער ביל"ו.

תומר קרטנשטיין: רגע, אבל מה הולכים לעשות שם עם זה, לא הבנתי?

מירה בן ארי: קודם כל תודה רבה איציק שליווה ועשה. זוכרים שדיברנו אז שקיבלנו? קיבלנו בעצם יותר. בעצם אנחנו משנים את זה לפי התאמה של מה שקיבלנו, ועוד תוספת קלה. אבל אז העמדנו על זה סכום מסוים, והיום בעצם יש לנו הגדלה של הסכום מהתקבולים, אז לכן אנחנו מבקשים את אישור הפתיחה המחודשת והעדכון. אותו דבר יש לנו עוד קשת בעניין.

תומר קרטנשטיין: רגע, אבל איפה זה? איפה העבודות הולכות להיות? לא הבנתי.

דודי קימלוב: בנפתול הקדום, מה לא ברור?

תומר קרטנשטיין: יופי, איפה זה? מצטער, לא מכיר.

איציק מידן: נחל שורק, הקטע שעובר היום מאחורי כפר הנגיד, פעם הוא עבר בתוך כפר הנגיד, חצה את כפר נגיד, עבר לאזור התעשייה של יבנה. היום יש את ה-

תומר קרטשטיין: מאיפה אתה יודע? הוא דיבר על זה בעבר.

איציק מידן: ואז הקטע הזה של הנפתול הישן עובר באזור של מסוף אזור התעשייה, כל החורש שם נקרא יער ביל"ו. ויער ביל"ו גם אמור לעבור שיפור, ואז נוכל להוציא עוד כספים מקק"ל. ואז מה שהולכים לעשות זה לייצר שם 3 אגני ניקוז של מי נגר עילי, שהמים יזרמו מאחד לשני, יזינו את הנפתול הישן, גשרים, אזור טיילות, וזה יתחבר בסופו של דבר.

* מדברים ביחד

איציק מידן: בדיוק.

תומר קרטשטיין: זה מה שנקרא חורשת סעדיה?

דודי קימלוב: אגב מירה, התוואי שעובר בגן ששוקם, זה בשטח שלנו?

מירה בן ארי: על מה? על מה אתה מדבר.

דודי קימלוב: בצד של אזור התעשייה שלנו, של הנפתול הזה, ששוקם על ידי רשות הניקוד-

מירה בן ארי: לא, זה רשות הניקוז.

דודי קימלוב: זה אני יודע, סתם נזכרתי. זה שטח שלנו?

מירה בן ארי: זו לא התוכנית שלכם. זה צד אחר.

דודי קימלוב: לא משנה, את זוכרת בגב של כפר נגיד, אחרי-

מירה בן ארי: זה עבודות ניקוז. זה אילן-

דודי קימלוב: לא, אבל אמרת שבמפות זיהית שזה השטח שלנו. זה השטח שלנו בעצם.

מירה בן ארי: לא על הקשת כזאת.

דודי קימלוב: זה לא קשור לקשת. אני מדבר בתכלס. אז דיברנו על זה. את לא זוכרת?

מירה בן ארי: אני לא זוכרת. תגיד לי אחר כך בדיוק, מה שאת-

איציק מידן: אזור התעשייה הצפוני הוא של גן רווה.

דודי קימלוב: אני יודע. אבל בצד הזה שוקם הנחל, נחל שרק. שוקם נכון? נכון. נחל שורק, שוקם. אז זה חלקו בשטח שלנו בסופו של דבר? אתה זוכר?

איציק מידן: השיקום? השיקום בשטח שלנו.

דודי קימלוב: אז זהו, נו? אף אחד לא יודע על זה, ויבנה מתגאים בזה הרי שזה שלהם.

מירה בן ארי: אין, זה חלק משביל גן רווה.

דודי קימלוב: תודה, אז על זה אני נגעתי. על זה אני מדבר.

מירה בן ארי: אה, חשבתי שלכם גאליה, לא הבנתי.

דודי קימלוב: לא, גאליה, כפר הנגיד.

מירה בן ארי: בטח. בטח.

דודי קימלוב: אז יפה, זה דבר בעל ערך מטורף.

מירה בן ארי: משם שביל גן רווה ככה הולך עד הסוף, ועד הים.

דודי קימלוב: אני אראה לך. הקיצר, תקשיבי, זה שווה, וואו, באמת, איציק.

שי כהן: איפה היכולת הכלכלית שלנו מזה?

מירה בן ארי: זה לא כלכלית, זה קהילתי.

דודי קימלוב: זה לא כלכלי, נופי.

מירה בן ארי: זה קהילתי.

* מדברים ביחד.

דודי קימלוב: אז בעצם כל השיקום נעשה-

מירה בן ארי: לא הבנתי, חשבתי שדיברת על גאליה.

דודי קימלוב: את זוכרת שנפגשנו במשרד שלך?

מירה בן ארי: אבל זה נכון, זה כן, חשבתי שדיברנו על גאליה.

דודי קימלוב: אז איך אנחנו ממנפים את זה לטובתנו?

מירה בן ארי: אז מר מידן כאן, שהוא נושא תיק, איתי. ואיתי. הם ביחד מתכננים עם התיירות, גם לא הלאיתי אתכם בעדכונים, אבל יש לנו גם אחראי תיירות, גם דרך האשכול, תוכנית תיירות שישבנו עליה, והם מצטרפים לאשכול וגם כאן, וגם רצינו לפתוח את הטיילות הזאת עכשיו, כשרצינו את הטיול הקהילתי, שעם המלחמה לא יכולנו לבצע.

איתי צחר: מירה, אפשר לפתוח תב"ר שלקרוא לו מהנהר עד הים.

איציק מידן: זה כבר עשו. זה כבר יש, לא? לא, רגע, זה קיים. זה קיים, זה פרויקט לאומי שהולך להתווסף כרגע, וכבר היה סביב זה כנס. שנקרא מים לים, אז כך.

דודי קימלוב: מירה, אני חושב שצריך לשים שם שלט.

מירה בן ארי: שביל גן רווה מתחיל כאן.

דודי קימלוב: צריך לשים שם שלט.

מירה בן ארי: יש אירוע כבר-

דודי קימלוב: תחום המועצה האזורית גן רווה, על מנת פה לעשות סדר בדברים. כי זה היום, יש שם שלט של יבנה, אז למה? למה?

מירה בן ארי: זה היה להטעות את האויב.

דודי קימלוב: לא, אבל צריך באיזושהי נקודה-

מירה בן ארי: לעשות שביל גן רווה מתחיל שם, ויש כבר אירועים שמתוכננים לאביב לעשות שם.

דודי קימלוב: אני נסעתי לשם. אחרי שדיברנו נסעתי לראות וזה מעניין אותי, ויש גם שלט של יבנה.

איציק מידן: בסדר, אנחנו לא צריכים-

דודי קימלוב: לא להיכנס, עיריית יבנה, סיפורים.

מירה בן ארי: אתה יודע, יש דיסק, אפשר-

יוסי דוד: זה סמוי, שלא ידעו שזה שלנו.

דודי קימלוב: לא, אבל הגיע הרגע שאנחנו צריכים לממש את התוכנית.

איציק מידן: לא, החלק הראשון, החלק הראשון של יבנה, החלק הראשון הוא שלנו.

מירה בן ארי: טוב, נדייק, נעשה סיור עליך. נתעלי, הלאה.

נתלי זליחה: תב"ר מספרו יהיה 666, מרחב נחל שורק תחתון ויובליו, שיקום ופיתוח. בעצם זה תב"ר שבעבר דיברנו עליו 14.7.24 שאישרנו תקציב בסך 560, וכעת נדרש לאשר אותו כי קיבלנו אישור מהקול קורא, על סך 420. זאת אומרת, זה יהיה פחות מהתקציב שאז דיברנו עליו בעבר. מקורות המימון 360 מרמ"י, ו-60 מקרנות פיתוח. וזהו.

מירה בן ארי: תודה. הסתייגויות? מאושר?

דודי קימלוב: כן.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים, כפי שהוקראו לעיל. פה אחד.

אילן רפאלי: צריך להגיד, מאשרת לפתוח תב"ר, לסגור תב"ר, צריך להגיד את זה לפרוטוקול.

מירה בן ארי: אמרנו, כל אחד יקרא את כל אחד מה שזה, לפי הטבלה בדיוק.

אילן רפאלי: לא צריך להגיד לפרוטוקול את מספר התב"ר לסגור לפתוח?

מירה בן ארי: היא אמרה. אמרה הכל.

[ 5 ] ועדת השקעות - מינוי חבר נוסף רינה פאריינטי, מנהלת מחלקת רכש.

מירה בן ארי: טוב, ועדת השקעות. ועדת השקעות, בעצם אנחנו מבקשים למנות חבר נוסף, את אחראית הרכש שלנו, רינת. להוסיף אותה לוועדה. והיום גם המבקרת כאן, היא בעצם הייתה בוועדה, אבל היא בעצם משקיפה על פי חוק ולא חברה מבחינה משפטית, ואנחנו רוצים לדייק את זה, מאושר? כן. תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת מינוי חבר נוסף בוועדת השקעות, רינה פאריינטי, מנהלת מחלקת רכש. פה אחד.

[ 6 ] ועדת השקעות - השקעת עודפים.

מירה בן ארי: ועדת השקעות. השקעות עודפים, נתעלי?

נתלי זליחה: טוב, העברתי לכם את חוזר מנכ"ל. 2/2020. בעצם מה שאני מבקשת, אני מבקשת לאמץ אותו במלואו. חוזר המנכ"ל מאפשר לרשויות איתנות להיות חשופות עד 10 אחוז מנייתי. כן, אמרתי, רשויות איתנות מאפשר להן עד 10 אחוז מנייתי, ולכן אני מבקשת לאשר את חוזר המנכ"ל.

מירה בן ארי: אבל שהבולגרים יסגרו את האוזניים עכשיו.

נתלי זליחה: לא, לא, אני לא מדברת על זה.

תומר קרטשטיין: בשנה שעברה התווכחתי איתך על זה, נתעלי. בשנה שעברה התווכחתי איתך על זה, ואמרתי לך קחו 10 אחוז.

נתלי זליחה: מיישמת או לא מיישמת?

תומר קרטשטיין: רגע, אבל את כל ... שהיה עכשיו, אכלנו אותה. לא קיבלנו.

נתלי זליחה: מה אתה אומר?

* מדברים ביחד.

נתלי זליחה: לפני, 0 אחוז.

תומר קרטשטיין: זה גם נכון.

נתלי זליחה: אז יופי, אז קיבלת 5. ראינו איך זה מתנהל, העלינו ל-10. זהו, סיימתי. מבקשת לאשר את חוזר המנכ"ל כפי שהוא, עד 10 אחוז מנייתי, לאמץ אותו.

דודי קימלוב: הנה, עכשיו היא פרסמה המזכירה שלנו הרגע הזה, שגן רווה פעילויות.

מירה בן ארי: באמצע הלילה עכשיו, כשהפעילות מחר? לא יודעת מתי גאליה, יכול להיות גאליה חמישי, אבל אנחנו הפצנו את זה ... בסדר.

תומר קרטשטיין: טוב, אתם מאשרים את מה שנתעלי אמרה? כן.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את ועדת השקעות - השקעת עודפים - לאמץ את חוזר המנכ"ל, לאפשר חשיפה של 10% מנייתי. פה אחד.

[ 7 ] הרחבת בית עובד.

תומר קרטשטיין: יאללה. טוב. הלאה. אנחנו עוברים להרחבת בית עובד, תכף נדון בזה אבל בואו נעשה את הדו"ח הרבעוני קודם כל לשנת 2025.

[ 8 ] דו"ח רבעוני לשנת 2025.

נתלי זליחה: דו"ח רבעוני לשנת רבעון 3 לשנת 2025, בעצם עמדנו ביעדי התקציב נהדר לרבעון זה. מה זה נהדר? שבאופן יחסי כמובן שעמדנו ביעדי התקציב, פלוס הגדלנו הכנסות מעבר לתקציב, 2 מיליון ש"ח בארנונה, ועוד 1 מיליון ש"ח תקבולים ממשרד החינוך שהם לא תוכננו. זאת אומרת, ... את התקציב.

איתן חן: ברבעון הזה?

תומר קרטשטיין: איך מארנונה 2 מיליון ש"ח יותר? ממשרד החינוך אני יכול להבין.

מירה בן ארי: אתם לא מקבלים כסף.

* מדברים ביחד.

יוסי ג'יברי: זה מה ששאלתי, היא הסבירה עכשיו.

נתלי זליחה: שנייה. הסברתי לו.

תומר קרטשטיין: זה התקזז לך מהרבעון אחרי זה.

נתלי זליחה: לא, לא, ממש לא. לא, זה לא מה שהסברתי לך, אל תטעה. הוא שאל מה, ברבעון 1 הגדלת ב-2 מיליון? לא. ברבעון 3 זה מצטבר. אוקיי? עד רבעון שלישי היינו צריכים לעמוד בהכנסות של 48,399, והגענו להכנסות של 51,492.

תומר קרטשטיין: איך?

שי כהן: אתם השתפרתם בגבייה של הארנונה, או שזה איזה משהו-

נתלי זליחה: זה גם, דבר ראשון, הסברתי-

מירה בן ארי: שנייה, זה שילוב של כמה דברים.

נתלי זליחה: זהו, זה שילוב של כמה דברים. דבר ראשון, אין פה חברי ועדת ערר, אבל הם יגידו לך שאנחנו מעסיקים אותם שעות נוספות. זאת אומרת, לקחנו פה דבר-

יוסי דוד: זה גידול חד פעמי למעשה, לא?

נתלי זליחה: מה?

יוסי דוד: זה גידול חד פעמי, הכנסה חד פעמית.

נתלי זליחה: לא, עד שאני אסיים את כל הליישר קו, ייקח לי כמה שנים.

דודי קימלוב: כמה טפסי 4 נכנסו באירוס? אולי זה זה?

נתלי זליחה: לא, זה ממש לא מזה.

דודי קימלוב: לא?

שי כהן: אז רגע, תגמרי להסביר, שנבין.

מירה בן ארי: יש קודם כל תיקים בשוק ההון, תסבירי להם את כל ה-

נתלי זליחה: לא, זה השוק ההון, זה לא.

מירה בן ארי: זה לא קשור לזה?

נתלי זליחה: זה כן, אבל זה השיוך של שוק ההון, זה מתבטא אחר כך. פה ההגדלה היא מתוך ה-3.6, 2 מיליון זה ארנונה. שזה בעצם עשינו, מעבר לזה שגדל כמובן עלה התעריף, כל שנה יש טייס אוטומטי, אישורים חריגים וכולי. אנחנו בתהליך של מיצוי גבייה מתושבים מחובות עבר, אוקיי? בנוסף לזה, כל מי שמגיש השגה לארנונה, למשל הגדלתי לו חיוב, חייבתי עכשיו עסק בסיווג אחר וכולי, בעצם הוא ממתין, ואסור לי לאכוף את החוב עד שלא מתקיימת ועדת ערר. וועדות ערר לא התקיימו כסדרן, עכשיו אנחנו במרתון ועדות ערר, ולכן ברגע שיש החלטת ועדת ערר, הם מחויבים לשלם, ואם הם לא משלמים הם עוברים לאכיפה.

דודי קימלוב: מה זה ועדת ערר? תני לי דוגמה לוועדת ערר.

נתלי זליחה: משרד הביטחון, קופיקס-

שי כהן: אני, למשל, מה שאני הגשתי זה ועדת ערר?

נתלי זליחה: מה הגשת?

אילן רפאלי: לא, לא, זה הטבות.

שי כהן: על משפחה שכולה.

נתלי זליחה: לא, לא, ועדת הנחות.

תומר קרטשטיין: אגב, למה ועדת ההנחות עד עכשיו לא...

* מדברים ביחד.

נתלי זליחה: פעם בשנה.

תומר קרטשטיין: פעם בשנה, אני יודע. אבל בדרך כלל בתחילת השנה עושים הנחות.

נתלי זליחה: עשינו בדצמבר.

דודי קימלוב: מי שמגיש ערעורים בדרך כלל זה-

נתלי זליחה: תראה, מי שמגיש ערעורים... למה, הייתה לך ועדת הנחות אחת בסוף שנה שעברה, ותהיה לך גם בסוף שנה זו.

תומר קרטשטיין: לא היה לנו לפני 4 חודשים ועדת ערר.

נתלי זליחה: הייתה, בטח, מה יש לך?

מירה בן ארי: אתה לא היית בארץ.

נתלי זליחה: הייתה, הייתה ועדה. אני יכולה להראות לך את הפרוטוקול.

תומר קרטשטיין: לא נכון, לא נכון. הייתי בארץ.

נתלי זליחה: בסוף שנה שעברה הייתה ועדת הנחות-

תומר קרטשטיין: לא זומנתי בכלל.

נתלי זליחה: הנה, שמעת מה היא אומרת?

איציק מידן: אלי הוא יושב ראש הוועדה, ונטע, היא חברה איתו גם. נכון, שיר?

מירה בן ארי: מה איכפת לך?

תומר קרטשטיין: זה לא היה עכשיו לפני 4 חודשים, זה היה לפני שנה, מה עובר עליכם? זה היה עם הסיפור של-

נתלי זליחה: כל סוף שנה אנחנו עושים ועדה.

תומר קרטשטיין: חבר'ה, נו, זה היה הסיפור בזמנו.

מירה בן ארי: בואו נדון על הכסף שקיבלנו עוד פעם. יאללה.

נתלי זליחה: בקיצור, למשל סתם קופיקס לפני בערך 3 שנים הגיש השגה על החיוב. הגיש השגה. ברגע שהוא מגיש השגה, החוב שלו לא יכול לעבור לאכיפה, כי זה פתוח, זה כמו שמחכה לדיון בבית משפט לצורך העניין. ברגע שאתה מקיים ועדה החוב הוא חלוט, הוא חייב לעבוד לפי ועדה, אלא אם כן הוא יגיש ערעור גם על החלטת הוועדה, ואז זה כבר עובר למחוזי.

יוסי דוד: התכנסתם כבר? ועדת ערר התכנסה?

נתלי זליחה: בטח, התכנסנו הרבה פעמים.

יוסי דוד: כן?

נתלי זליחה: כן. אלי לוי הוא היו"ר.

תומר קרטשטיין: נו, ומתי וועדת ההנחות הייתה?

סופי תורג'מן: ביולי.

תומר קרטשטיין: נכון. לפני כמה זמן? עוד מעט שנה.

סופי תורג'מן: זה לא עוד מעט שנה, זה 5 חודשים.

נתלי זליחה: כל פעם עושים באותו מועד, פעם בשנה עושים.

תומר קרטשטיין: אבל רגע, אבל ארנונה יש את הגבייה שכל שנה, גבייה חדשה שמתחילה בתחילת השנה נכון?

נתלי זליחה: נכון.

תומר קרטשטיין: אז מן הסתם אנשים שמגישים השגות או הנחות, סליחה, הנחות, הם מבקשים את זה בתחילת השנה.

נתלי זליחה: לא, אבל הנחות על פי חוק לא צריך.

תומר קרטשטיין: לא לפי חוק, אני יודע, לא לפי חוק.

נתלי זליחה: רק הנחות חריגות צריכות להתקיים ועדה.

תומר קרטשטיין: נכון, אבל בהתחלה זה אמור לקרות.

נתלי זליחה: אבל אין כרגע. אנחנו עושים רק שיש. היה ביולי, עשינו ביולי. אם לא יהיה, באוגוסט היה.

תומר קרטשטיין: אז רגע, עכשיו אין?

נתלי זליחה: אין חריגים, חריגים לא יכולים לקבל בלי אישור.

תומר קרטשטיין: לא, לא, הבנתי, הבנתי. לא הייתה דרישה, הבנתי.

מירה בן ארי: נחה דעתך. אם תומר מרוצה, כולנו מרוצים.

תומר קרטשטיין: לא, כי בדרך כלל זה בתחילת שנה.

נתלי זליחה: זה רק מי שנגיד יש לו מקרה חריג, נגיד הנחות נכות, עיוור, כל אלה זה לא, זה עובר אוטומטית.

תומר קרטשטיין: ברור, אני יודע, אני יודע.

נתלי זליחה: ומיצוי תקציבי חינוך, גם דיברנו על זה, זה גם היה מעבר לתקציב, 1 מיליון ש"ח מעבר לתקציב של מיצוי תקציבי חינוך. זה כמובן כולל גם כל ההיסטוריה שעשינו.

מירה בן ארי: ההתנהלות שעשינו עם הגנים, מיצוי תקציבים לקבל חזרה.

נתלי זליחה: בדיוק. זה כולל היסטורי. זאת אומרת, כאילו, זה דברים, נגיד החינוך זה לא משהו שעכשיו אנחנו נצליח להביא כל פעם את כל ההיסטוריה, זה כן היה חד פעמי. אבל אנחנו ממשיכים, יש לנו עדיין דברים פתוחים. וזהו, שורה תחתונה סיימנו את הרבעון, כמובן הרבעון כמו שאמרתי מצטבר, זה עד סוף רבעון שלישי, ביתרה של 3,662,000 ביחס לתקציב. וגם נסיים את השנה.

תומר קרטשטיין: זהו, אז זה מה שאמרתי.

נתלי זליחה: זהו, אתה אמרת נתקזז. לא, אנחנו כרגע בטיוטה סופית של סיום השנה. היתרה עומדת פחות או יותר על הסכום הזה. הוא שמר גם את הרבעון הרביעי, את אותה יתרה.

תומר קרטשטיין: אז בשנה הבאה זה מה? זה כאילו זה יתכנס?

נתלי זליחה: לא, אני לוקחת את העודף שסיימתי את שנת 2025, מעבירה לקרן עודפי ארנונה, ומקרן עודפי ארנונה אני משתמשת בתב"רים.

תומר קרטשטיין: וזה נשאר אצלנו?

נתלי זליחה: בוודאי.

מירה בן ארי: לא, ניתן את זה ליבנה. מי בעד?

יוסי דוד: תומר, אבל אם יש גירעון, משם אתה לוקח חזרה.

[ 9 ] דו"ח ביקורת לשנת 2024.

מירה בן ארי: טוב, זה דו"ח ביקורת לשנת 2024.

נתלי זליחה: בעצם קיבלנו דו"ח ביקורת לשנת 2024, היו כל מיני, קיבלתם את דו"ח הביקורת, כל מיני טענות היסטוריות שעשינו בעצם יישור קו, וכרגע כל הליקויים תוקנו. יש פה רשימה, אתם יכולים להסתכל. כל מיני הרשאות ונהלים שלא היו-

יוסי דוד: זה היסטוריים בדרך כלל, לפי מה שאני מבין.

נתלי זליחה: כן, כן. זה משהו שרץ כל שנה, ובעצם איפסנו את הביקורת, ככה שעשינו תהליכים, כל הטענות שהיו להם בעצם, אנחנו הגבנו, ועכשיו אנחנו מגישים למשרד הפנים את כל הליקויים שתוקנו, וזהו.

מירה בן ארי: אוקיי. תודה רבה נתעלי, תודה על העבודה וכל הכבוד.

[ 10 ] הכשרת פקח למדידת רעש.

מירה בן ארי: הכשרת פקח למדידת רעש זה משהו שהוספנו לסדר יום, כי יש לנו המון מטרדים במיוחד בבית עובד ובאירוס, אנחנו וגם בכל הישובים, זה דבר שהוא מאוד חשוב בכל המקומות והחלטנו, אין לנו שום, אתם אולי פחות סובלים, אבל המושבים של המרכז מאוד, מאוד סובלים, והיישובים מאוד סובלים מבעיות רעש, הן ממסיבות טראנסים, הן-

איציק מידן: המשטרה לא מגיעה.

מירה בן ארי: מאולמות השמחות מנס ציונה.

דודי קימלוב: למה לא מגיעות?

איציק מידן: דודי, המשטרה לא מגיעה. הם לא רוצים להגיע.

מירה בן ארי: לא מגיעים.

איציק מידן: השכרות בתים למסיבות.

מירה בן ארי: הכול.

תומר קרטשטיין: רגע, אז מה, זה פקח במשרה...

מירה בן ארי: לא, הכשרה של פקח.

תומר קרטשטיין: אה, פקח שכבר קיים, להכשיר אותו.

מירה בן ארי: הכשרת פקח ל...

תומר קרטשטיין: אבל בדרך כלל מסיבות זה בערב וכאלה, אז מה?

מירה בן ארי: נכון, זה עדיף מכלום, כיום זה ב-100 משטרה.

תומר קרטשטיין: אז מה, הוא יעבוד לפי קריאה? הוא ייצא לקריאה?

מירה בן ארי: גם עכשיו הוא עובד לפי קריאה.

תומר קרטשטיין: כן?

מירה בן ארי: כן, גם עכשיו. אני רק אדייק את זה בעניין הזה, אילן, הכשרת הפקח, זה הכשרה בלבד של פקח שלנו, נכון?

אילן רפאלי: אני צריך להכשיר אותו.

מירה בן ארי: זה פקח שלנו.

אילן רפאלי: כן, כן, זה פקח שלנו.

מירה בן ארי: כן, זה פקח שלנו, רק הכשרה.

תומר קרטשטיין: אז רגע, ברגע שתהיה תלונה במוקד הוא יוצא לקריאה?

אילן רפאלי: 320 ש"ח, 320 ש"ח, כי זה ... שנקבעה על ידי התובעת העירונית.

תומר קרטשטיין: לא, אבל ברמת היישום, יש שם איזשהו מוקד רעש באיזשהו יישוב כלשהו. מתקשרים למוקד, המוקד עכשיו אחרי שהכשיר את הפקח, הוא יוכל לבוא באמצע הלילה או בערב, באיזה שעה הפקח עובד?

שי כהן: אבל אז הוא ייתן קנס של 320 ש"ח. איך אומרים? ההוא יצחק, המארגן יצחק, ישלם 320 ש"ח ...

* מדברים ביחד.

אילן רפאלי: יש כמה מדרגים, חבר'ה. יש אפשר לתת קנס של 320, בסדר? ואחרי זה אפשר להגיד גם תביעה. להגיש תביעה דרך תובעת עירונית, יש כמה מדרגים.

איתי צחר: אבל כדי להגיש תביעה צריך שהפקח יהיה מוסמך, אם הוא לא...

דודי קימלוב: אילן, פקח בא, נתן דו"ח, 250 ש"ח.

אילן רפאלי: 320 ש"ח.

דודי קימלוב: 320, לא הפסיק. אחרי שעה חזר, מה?

אילן רפאלי: הוא יכול לתת עוד אחת.

דודי קימלוב: עוד אחת ועוד אחת? ככה לא ...

איציק מידן: אחרי 3 תלונות, המשטרה מגיעה. רק אחרי 3 תלונות.

תומר קרטשטיין: צריך להנגיש את זה לציבור. שידעו.

דודי קימלוב: עד איזו שעה עובד הפקח?

אילן רפאלי: עכשיו חוק העזר יעבור, חוק העזר עבר גלגולים במשרד המשפטים, יאושר ויותקן חוק העזר, ונוכל מה שנקרא.

דודי קימלוב: אילן, עד איזו שעה עובד הפקח בשיגרה פה?

אילן רפאלי: מתי שאנחנו רוצים, נפעיל אותו.

דודי קימלוב: לא, אתה לא מפעיל אותו לפי רעש. את מפעיל אותו בשגרה.

אילן רפאלי: יש לו שעות נוספות, בסדר? הוא עובד. זה לא משנה, אני אפעיל אותו מתי שאני מוצא לנכון. אני יכול לתת לו קריאת פתע גם. אני יכול לשלם לו על קריאת פתע.

דודי קימלוב: כן?

יוסי דוד: אילן, יש חוק עזר או אין חוק עזר?

אילן רפאלי: יש חוק עזר, אבל אין עוד ברירת כנף.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: חבר'ה, אני לא שומעת את עצמי ואת אילן.

אילן רפאלי: הבעיה שחוק העזר הוא עקר. יש חוק עזר לרעש. הבעיה שהוא עקר, כי אין לו ברירת קנס בצידו.

דודי קימלוב: אין שיניים.

אילן רפאלי: אין שיניים, בדיוק. אז אנחנו רוצים להכניס שיניים של פקח של המועצה, שנעשה לו גם הסמכה למדידת רעש, צריך לקנות לו מדד רעש-

דודי קימלוב: דציבלים.

אילן רפאלי: בדיוק, דציבלים. אני יכול לתת קנס לכל תושב.

יוסי דוד: אילן, אני מציע שתקריא-

תומר קרטשטיין: יום שישי אחד בלילה, זה יהיה זמין.

יוסי דוד: תקריא את זה.

אילן רפאלי: השינוי בחוק הוא בסך הכל להכניס ברירת קנס לחוק העזר הקיים...

תומר קרטשטיין: יום שישי 1:00 בלילה הוא זמין?

מירה בן ארי: מאושר? יופי.

אילן רפאלי: אני יכול לתת לו קריאות פתע. כן. אני אקפיץ אותו אם צריך.

תומר קרטשטיין: טוב, בסדר גמור. מתקשרים למוקד, אומרים את התלונה, השעה היא שעה שאי אפשר בה רעש, אפשר להקפיץ את הפקח.

יוסי ג'יברי: נו, זה עדיף מהמצב היום שאתה לא יכול-

אילן רפאלי: היום אתה יכול רק על ידי משטרת...היא היחידה שיכולה לפעול בנושא הזה, וגילינו שהיא לא מגיעה, היא לא מגיעה בזמן. אני קשוב לתושבים, אני רוצה שלמועצה...

תומר קרטשטיין: מניסיון כבר קיבלנו כבר מהמשטרה כבר הודעה שאנחנו כבר מטרידים אותם. אמיתי לחלוטין. אמרה לאישתי גברת את מטרידה אותנו. 4:00 בבוקר יש פה רעש.

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: טוב, הגענו לעניין האחרון.

יוסי דוד: רגע, אבל תאשרו.

מירה בן ארי: מאושר?

יוסי ג'יברי: מאושר.

שי כהן: הלוואי ויצליח. איחלנו לפקח בהצלחה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת הכשרת פקח למדידת רעש, פה אחד.

אילן רפאלי: בהמשך דרכו.

מירה בן ארי: טוב, הגענו לנושא האחרון ואמרנו אני אציג אותו באופן כללי, ותכף נשמע את איתי שעשה עבודה וליווה את כל הנושא, ואני חייבת להגיד לו תודה רבה על ההישגים המרשימים שהוא הגיע כאן, גם משא ומתן עם רמ"י.

תומר קרטשטיין: את מעיין אני כבר לא רואה, היא לא קיימת?

סופי תורג'מן: בדיוק היום שאלתי אותה.

איתי צחר: א', היא קיימת, והיא התחילה לעבוד באיזה שהוא פרויקט של הג'וינט בשיקום הצפון.

תומר קרטשטיין: אוקיי. אז נפרדתם?

איתי צחר: לא.

דודי קימלוב: למה?

מירה בן ארי: הם עובדים ביחד.

איתי צחר: אבל היא במקום אחר.

תומר קרטשטיין: הוא עדיף להיות פה, זה יותר בטוח מהצפון.

מירה בן ארי: תקשיבו, אני לא משחררת כאן. אז אין ברירה.

איתי צחר: מעיין היא אחת המוכשרות והתותחיות שיש.

תומר קרטשטיין: חס וחלילה לא .... לא יכול להראות את זה.

איתי צחר: בהשלמה בניגוד למה שאמרת אבל בהחלט.

מירה בן ארי: תומר, אחרי שאני אומרת לו רק אתה, רק אתה, אתה אומר לי מעיין?

איתי צחר: אבל יש צוות שלם, מירה, גם לפני וגם אחרי הקלעים. גם רועי, גם תהילה.

מירה בן ארי: הם מדהימים, אחד אחד. באמת. זה מדהים. טוב, אנחנו עכשיו מעלים לדיון את אישור בעצם מה שנדרש מהמליאה לאישור המדויק, זה אישור להתקשרות עם רמ"י לביצוע ההרחבה. אני אתן טיפה רקע על הדברים. יש הרחבה בבית עובד, שהיא תכנית מאושרת שנים רבות. יש שם 15 מגרשים שהם מומלצים של היישוב. ועוד כ-33 פרטיים, והיתר אם אני לא-

איתי צחר: יש 37 יחידות דיור פרטיות ו-75 יחידות דיור לשיווק של המדינה.

יוסי דוד: כמה סך הכל?

אילן רפאלי: 112.

דודי קימלוב: אז 15 זה לטובת המושב?

מירה בן ארי: שנייה. איתי. עוד הפעם. מהתחלה.

איתי צחר: מדובר בתוכנית מתאר שאושרה ב-2017, פורסמה למתן תוקף ב-2017, מספרה כ-100 דונם מזרחית ליישוב הקיים בית עובד, למושב הקיים בית עובד. על פי התכנית יש שם 112 יחידות דיור, אני לא נכנס למגרשים וחלקות, יש 112 יחידות דיור. כשני שליש בבעלות המדינה, וכשליש בבעלות של אנשים פרטיים, ברמות המושב. עד כאן זה המצב הקנייני.

תומר קרטשטיין: זה חצי דונם?

אילן רפאלי: יש ויש. בגדול כן, התשובה היא כן, אבל לא מדויק. יש בתב"ע חלוקות למגרשים לפי גדלים שונים, אבל בגדול.

שי כהן: בעלות המדינה זה אומר שזה ברשות המקומית גן רווה, או הרשות המקומית נס ציונה?

איתי צחר: יש 2 סוגיות, אני מרחיב טיפה את השאלה שלך. יש סוגייה של בעלות, ויש סוגייה של שטח מוניציפלי. כל היישוב בשטח המוניציפלי של גן רווה-

יוסי דוד: זה יושב במוניציפלי זה גן רווה.

אילן רפאלי: 100 אחוז גן רווה. מבחינת קניין על האדמה, שני שליש מדינה, ושליש בעלים פרטיים. רשות מקרקעי ישראל בגלל רצון לפרסם מכללים לרווחת המילואימניקים במהלך המלחמה עם עזה, יצא בכותרו, היא פרסמה שהיא הולכת לפרסם את זה, וזה יצא, לא פורסמה החוברת, פורסמה הכוונה לפרסם, זה דרך פעולה של רשות מקרקעי ישראל פעמים רבות, ומאז הם פנו לרשות לקדם חתימה על הסכם, שאני אגע בעיקריו, ובהסכם הזה בעצם המועצה תקבל תמורת הפיתוח כסף מרשות מקרקעי ישראל, תתקשר עם קבלן, חברת ניהול פרויקטים וכולי, ותפתח את ההרחבה של היישוב. בנוסף, תקבל תמורות נוספות של כ-4,443 ש"ח לכל יחידת דיור של המדינה, זה נקרא ישן מול חדש, אתה מקבל פיצוי כנגד, כשאתה מרחיב ישוב, אז אתה מקבל גם למרקם הישן. ובנוסף, שזה לא חייב להיות בבית עובד, זה לשיקולכם ולבחירתכם. ובנוסף עוד חלף היטל השבחה.

יוסי דוד: 4,400 כפול ה-112, זה-

איתי צחר: לא, כפול ה-75. אוקיי? עכשיו, דבר נוסף זה חלף היטל השבחה. חלף היטל השבחה בעצם אדם פרטי, שמהמגרשים הפרטיים שקנה, יממש את ההשבחה, או בהוצאת היתר או במכר, יצטרך לשלם מחצית מההשבחה לרשות המקומית, זה החוק. כלומר, אם קניתי קרקע חקלאית בשווי איקס, ובוצע לה תכנון חדש ונהיה שווי של 100 איקס אז הפער בין איקס ל-100 איקס, 50 אחוז ממנו אתה צריך לשלם כהיטל השבחה.

יוסי דוד: וה-50 אחוז אחרים?

איתי צחר: למדינה. לא, 50 אחוז זה ואתה משלם לרשות, אין 50 אחוז נוספים. זה גובה היטל ההשבחה.

יוסי דוד: על כמה יחידות זה מדובר, היטל ההשבחה?

איתי צחר: אז ה-50 אחוז, זה על הקרקעות הפרטיות. כשהמדינה מוכרת קרקע, אין את המנגנון של 50 אחוז.

יוסי דוד: זאת אומרת זה רק על השליש.

איתי צחר: אתה מקבל מהתמורה, אני אסביר, אתה מקבל 12 אחוז מהתמורה, שכשהם יפרסמו את המכרז אדון כהן וגברת ישראלי וכולי יקנו, ישלמו איקס מיליוני שקלים על כל מגרש, מסך התמורה אתה מקבל 12 אחוז לרשות המקומית. אוקיי?

יוסי דוד: חוץ מדמי ההשבחה.

איתי צחר: לא, חוץ מההיתר של הפרטיים. פרטיים זה במנגנון היתר השבחה 50 אחוז, מדינה, 12 אחוז מהתמורה.

שי כהן: איתי, כמה יעלה לנו וכמה אנחנו...

איתי צחר: עכשיו כמה דברים. הדרך פה, בגלל שזה יצא במלחמה ויצא קצת רתמו קצת את המדינה, קצת רתמה את העגלה לפני הסוסים, אין תכנון מפורט עם כתבי כמויות לשכונה. ועל כן, הם אמרו בואו נחתום על הסכם, נעשה אומדן, וזה יעלה ככה וככה, ותחתמו ותתחייבו ותקבלו את הכסף וכולי.

דודי קימלוב: מה זה אומדן? זה גרוסו מודו, ההערכה היא?

איתי צחר: הדרך הנכונה היא לשכור צוות מתכננים, לשבת על המדוכה חודשים, לעשות תכניות. שנייה, חברים. כי רצו לשווק את זה מהר למילואימניקים, ועל כן לכך כמובן לא הסכמנו בשום פנים ואופן לסכן את המועצה, ולחשוף אותה למצב כזה. ולכן קודם כל בדקנו את האומדן שהם בנו, והאומדן הזה שהוגש לנו היה כ-36 מיליון ש"ח. לאחר הרבה משאים ומתנים ופינגפונגים ושבירת כלים ובניית כלים וכולי, הם הוסיפו היום 50 מיליון ש"ח. על החלק שלהם, הם לא משלמים על החלק של הפרטיים. יש 112, הם תמיד רק על ה-65. לא, העלות היא להכל, אבל הם ישתתפו רק בשני שליש. בסדר? כי השליש הנוסף גובים באגרות והיטלים.

תומר קרטשטיין: רגע, 50 מיליון ש"ח זה על הכול?

איתי צחר: 50 מיליון ש"ח זה על הכול. וזה לא רק 50, זה יותר מלמעלה. הפרטיים, תראו את זה בהסכם גם כי הכנסתי שם סעיף נגיד, שיש צומת שאם נת"י לא תממן אותו, אז בנוסף גם, גם על זה המועצה תשופה וכולי.

דודי קימלוב: בקיצור, לירות עצמך ברגל.

שי כהן: זה כמו הכניסה לאירוס. זה כמו הכניסה לאירוס.

איתי צחר: שנייה. שנייה.

דודי קימלוב: אני רוצה את זה?

איתי צחר: בדיוק הפוך.

מירה בן ארי: ההפך. רגע, בואו נקשיב כי זה בדיוק ההפך.

תומר קרטשטיין: אבל 12 אחוז שווי מגרשים, כמה עולה מגרש שם? הרבה כסף.

איתי צחר: אז אני אומר, זה בדיוק הפוך. הכנסנו את כל המוקשים וכל מה שראינו. יש שם למשל קיר אקוסטי, שהם לא הכניסו. עובר שם קו של תש"א, של תשתיות נפט, שמטבע הדברים כשאתה חופר לידו, אתה נדרש לעשות הגנות, אז הכנסנו את ההגנות שאליו. עשינו ניתוח ממש, גם עם כלכלן גם מתכננים גם עם זה לראות בדיוק, וככה עלה הפער גם בין ה-36 לאותם 50, ועוד. אז זו אמירה ראשונה. אמירה שנייה, הוספנו סעיף הגנה נוסף שמאחר וזה, כמו שאמרתי קודם, על דרך המשל רתמו את העגלה לפני הסוסים, אמרנו, אם אחרי שהסוסים והעגלה יהיו במקום, מסתבר שיש טעות תכנונית והאומדן לא נכון, והמתכננים יגלו עוד דברים, אז גם את הדלתא הזו, יש מנגנון הגנה בהסכם כדי לשמור על המועצה גם לפני עליות. זה לא כתב שיפוי, זה בעצם מנגנון איך זה ייגבה מיתרת השיווק, הם לא משווקים את כל המגרשים עכשיו. הרי המדינה כשהיא מוכרת ליזם, והיא צריכה להעביר לנו את הפיתוח, אז נשאר לנו פחות כסף בכיס. אז זה מה שהכנסנו, שאם הם משווקים עכשיו למילואימניקים לא את כל המגרשים, אז אם תהיה דלתא בשיווק העתידי שלהם, זה יפצה אותנו.

שי כהן: את המימון אנחנו לא צריכים לקחת, לעשות אותו לפני.

איתי צחר: לא, הכול עם מקדמות ואבני דרך, אתה מקבל גם לתכנון, גם קדם מימון, גם הכול. אז זה ממש בקליפת אגוז הנושא, זה נושא מאוד מאוד מורכב, ואני חושב שבשלב ראשון, אגב, יש עוד סיכון, אני רוצה להגיד, אפשר להגיד טוב, לא רוצים, שיעשו וכולי.

מירה בן ארי: תקשיבו.

איתי צחר: מה קורה? מה קורה, יפה. מה קורה, זה יש את החוק, ויש את הפרקטיקה. בפרקטיקה אני לא יודע מה קורה, אין עכשיו מנכ"ל לרמ"י, לא יודע מה המדיניות, יכול לבוא מישהו ולהגיד, לא מעניין אותי ... אני רוצה לשווק את זה, אני משווק, אני רוצה כסף לקופת המדינה, כי הייתה מלחמה, וצריך את עשרות ומאות מיליונים, ואני משווק, ואתם תגבו-

* מדברים ביחד.

איתי צחר: תמכרו קרקע הקרקע, ויגיד לכם. עכשיו אני רוצה להפנות אתכם, זה מופיע במסמכים שקיבלתם. אחרי כל המשא ומתן, אנחנו הצלחנו להגיע למצב ששווי פיתוח בשביל לרכוש, הוא נאמד בכ-405 אלף ש"ח. זאת אומרת, בן אדם ירכוש יגיד שהצעת מחיר של המגרש זה איקס מיליונים, ועוד יחוייב ב-405 אלף ש"ח שזה יעבור לקופת המועצה לטובת עבודות פיתוח בפועל. אם אתם תשוו את זה לחוק העזר שבוצע על ידי חברה חיצונית אורבנית ועבר את הבקרה של משרד הפנים, ועולה פה לדיון חוזר, ואתה משווה את זה, אז אפשר לגבות רק כ-200 ומשהו אלף ש"ח. זאת אומרת הצלחנו לקבל כמעט פי 2 מרמ"י. עוד לא נקבל, רק אם תאשרו זה ייחתם, נקבל כמעט פי 2. הסיכון הוא שניים. אחד, אם משחקים עם המדינה מי נשבר ראשון ומי מתכופף ראשון, יכול להיות שזה עובד, ולא ירצו לריב, ויכול להיות שלא.

יוסי דוד: רגע אבל מה, המדינה תגרום למועצה לפשוט רגל? סליחה שאני אומר את זה. זאת אומרת שאם, בוא נלך לצד הזה.

איתי צחר: ואני אלך איתך, ואני יכול, יש דוגמה מהצפון, נדמה לי מיבנאל, שבדיוק כזה ראש הרשות אמר אני לא מוכן, לא מוכן, שיווקו מעל הראש שלו, ועכשיו הוא בוכה. עכשיו אני אגיד לך ואתה תגרום למדינה לא לתת דירות למילואימניקים? לא להילחם על מתווה הדירות?

יוסי דוד: שייקחו, למה אני צריך לקחת את הסיכון? מה אני?

איתי צחר: כי אם לא תחתום, זה פותר לך-

יוסי דוד: אני קצת חקרתי בעיתונות-

איתי צחר: והוא בא ואומר לך ככה, ואני שוב, חשוב לי מאוד מאוד להדגיש. אני מאוד מאוד משתדל להציג את הדברים כהווייתם, אני לא מביע את דעתו.

יוסי דוד: לא, לא, אתה בסדר.

איתי צחר: אני אומר, אני רוצה להציג לכם סיכוי/סיכון-

יוסי דוד: אין טענה אליך.

איתי צחר: לא, אני גם לא מתגונן, אני רק אומר לכם, אם אני עונה משהו, זה לא אומר שאני בהכרח מסכים עם זה. זה מה שהם יגידו. הוא בא אומר לך, אני מדבר בשמם, הוא בא ואומר לך, תקשיב, אני רוצה להיות איתך הוגן, תגיד, נבדוק כמה זה עולה, אני משלם לך את זה. אתה אומר, לא, אני לא רוצה.

יוסי דוד: נכון.

איתי צחר: הוא אומר, אבל הצעתי לך, לא, אני לא רוצה. אבל הצעתי לך, לא, לא, אני לא רוצה. הוא יגיד, טוב, אם אתה לא רוצה, והצעתי לך בהוגנות לפצות אותך ב-100 אחוז, אז תאכל אותה. וזה מה שקרה.

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: לפי סדר, נענה לכולם.

יוסי דוד: אני נכנסתי לאינטרנט ושאלתי ככה, מצב כזה מה קורה, איך, מי, מה? בשורה האחרונה, אין חובה כללית של מועצה אזורית לפתח הרחבה במושב. האחריות היא בדרך כלל של האגודה או היזם של ההרחבה שזה רמ"י. המועצה מעורבת בעיקר ברגולציה, או בפיקוח. זה מה שכתוב שחור על גבי לבן.

איתי צחר: התשובה היא לא. בוא נחזור לחוק, אבל נראה לי שהזום לא פעיל ורונית כבר לא כאן.

מירה בן ארי: אה, איפה רונית?

איתי צחר: אבל חוקי עזר שחובה חוקית לרשות מקומית לחוקק, סלילה, ניקוז צמוד, טיול ואם רוצים גם שצ"פים. אתה, בן אדם קנה בית, משפחת כהן קנתה בית פרטי, שילמה ממיטב כספה קנתה. עכשיו היא רוצה להתחבר לביוב, ורוצה להתחבר לכביש, ורוצה להתחבר למדרכה. אז ביוב זה יכולת האגודה, סלילה, תיעול וניקוז צמוד ומדרכות, זה המועצה צריכה לספק לנו.

שי כהן: רגע, ומחר חינוך? מחר אתה צריך לתת לה את החינוך, ואת האוטובוס, ואת כל הדברים האלה. זה השלב הבא. לא, אבל מוניציפלית זה שייך לך, ואחריות על החינוך של המוניציפלית, היא שלך.

יוסי ג'יברי: אתה חייב לתת להם.

שי כהן: נכון. הוא זכה במכרז. נכון. תכניס אותו לתוך... ואתה תצטרך עוד אוטובוס לקנות, ועוד 2 נהגים, ועוד זה.

יוסי ג'יברי: אבל אין לך ברירה.

מירה בן ארי: אבל אתה גם מקבל, אתה מקבל עוד דברים.

שי כהן: אני בא ואומר, צריך לעשות משא ומתן ...

יוסי ג'יברי: רמ"י אני לא שואל אותך, הוא מנחית לך אנשים לתוך השטח שלך, ואתה צריך-

שי כהן: אני כל מה שאני אומר, זה צריך ללכת ולנסות להשיג את הכי טוב.

מירה בן ארי: בואו נענה לשאלות, ואז אני אציג לכם מה אנחנו עשינו, ונעלה לדיון.

תומר קרטשטיין: איתי, שאלה ראשונה, ה-405 מתייחס ל-37 המגרשים הפרטיים. נכון?

שי כהן: לא, 75.

מירה בן ארי: ההפך.

שי כהן: ל-75.

איתי צחר: ל-75 שהוא לא פרטי.

תומר קרטשטיין: מה החלק שהוא חלק פיתוח על מרכיב המגרש, ומתוך זה חלק פיתוח על מרכיב הבנייה.

איתי צחר: לא.

שי כהן: מרכיב הבנייה לא מעניין.

איתי צחר: תנו לי אני אענה. כשהמדינה משווקת קרקע, ויש את התמורה בגין הקרקע, ותמורה בגין הפיתוח, שכתובה בחוברת, תהיה כתובה בחוברת המכרז לכשתתפרסם באתר רמ"י. אתה רוצה לקנות שם מגרש, אתה תגיש הצעה.

תומר קרטשטיין: אוקיי.

איתי צחר: בהצעה אתה יודע, כשאתה מגיש הצעה למחיר, תגיש 3 מיליון, 4 מיליון, 8 מיליון, 80 מיליון, על כל סכום שלא תזכה, תצטרך לשלם את מה שכתוב בחוברת, שזה במקרה הזה כ-405 אלף ש"ח.

תומר קרטשטיין: לא משנה בניתי לא בניתי.

איתי צחר: לא משנה מה בנית, אתה משלם את עלות הפיתוח. לגבי-

תומר קרטשטיין: אני משלם את זה בזמן הקנייה?

אילן רפאלי: כן. בערך 90 יום נדמה לי, מה שבדרך כלל עושים.

תומר קרטשטיין: אה, אוקיי. אז זה שונה-

איתי צחר: רגע, עכשיו בוא נעבור לפרטיים. השאלה שלך, שנייה. הפרטיים זה אירוע. שנייה. התחלתי, לפני שהתחלתם לשאול את השאלות, אמרתי, יש 2 סיכונים. אחד, זה מה קורה אם אומרים להם לא. אגב, מה זה רמ"י? רמ"י זה מדינת ישראל, כן? זה לא איזה גוף מסחרי, לצורך העניין. זה משרד האוצר, משרד הפנים, מדינת ישראל. אז הסיכון הראשון זה זה. הסיכון השני זה בדיוק מה שאולי כיוונת אליו. מה קורה עם אדון כהן, שיש לו בית פרטי לא בונה? ואז אין לך את ההיטלים, את כספי חוקי העזר.

תומר קרטשטיין: אבל אם המדינה משלמת את זה?

איתי צחר: היא משלמת רק על החלק שלה, מכל שקל היא תשלם שני שליש. היא לא תשלם על הבעלים הפרטיים. עכשיו, כשכימתנו ועשינו-

תומר קרטשטיין: היא לא יכולה לחייב אותם?

איתי צחר: לא, הפוך. בגלל שיש חוק עזר, כשיהיה חוק עזר, אתה צריך לכתוב לה שאתה לא תדרוש מאלה שהם מכרו להם עוד פעם כסף-

יוסי ג'יברי: חוקי עזר באים בשביל הפרטיים.

איתי צחר: רק הפרטיים.

יוסי ג'יברי: חוקי העזר חלים על הפרטיים.

תומר קרטשטיין: ומה זה אומר? זה אומר שבחוק עזר, שתוך X זמן אני חייב לשלם את הפיתוח?

איתי צחר: עוד הפעם?

תומר קרטשטיין: חוק העזר, הוא-

מירה בן ארי: לא, חוק העזר אומר רק את הסכומים.

תומר קרטשטיין: הוא לא מחייב אותי מתי-

מירה בן ארי: יש חובות מימוש על פי חוק.

איתי צחר: בשלב האחרון-

תומר קרטשטיין: המימוש, זה או בנייה או מכירה.

אילן רפאלי: לא, לא, אתה עובר בין הפרטי לזה. בפרטי יש חוק עזר, זה לא קשור למכירה. בפרטי יש לך אדמה, לא בנית 100 שנה, בעיה שלך, לא תשלם שקל. אתה רוצה להוציא על ההיתר בנייה? בשלב האחרון, שניה לפני שאתה מקבל את ההיתר החתום ביד, אתה צריך לשלם לכל מטר רבוע מבנה כפול התעריף שתאשרו, ולכל מטר קרקע את כל התעריף שתאשרו. במונחים של בית עובד, הרחבת בית עובד, כמו שאמרתי, זה שקול בערך ל-230, 240 אלף ש"ח, משהו כזה. אוקיי? עכשיו נשאלת שאלה, אוקיי, אז מחר בבוקר צריך לפתח שכונה שלמה-

תומר קרטשטיין: רגע, אבל היטל פיתוח, יש שם למעשה 2 מרכיבים. מרכיב על הקרקע, ומרכיב על הבנייה.

אילן רפאלי: אמרתי. מטר כפול הקרקע, כפול תעריף הקרקע, היתר כפול.

תומר קרטשטיין: אז על הקרקע הוא חייב לשלם ברגע שהוא קונה כבר את ה.

איתי צחר: לא, רק בעת הוצאת ... יכול להיות שהוא קנה את זה לפני 20 שנה.

יוסי ג'יברי: זה לא קונה, יש שם אנשים שהם בעלים כבר.

מירה בן ארי: הם בעלים.

תומר קרטשטיין: אני מבין, אבל, אין בעיה אני מבין. אין בעיה, אבל ברגע ששינו לו את הייעוד של הקרקע מחקלאי לבנייה הוא צריך לשלם היתר פיתוח על המרכיב השטח.

איתי צחר: לא, אבל אנחנו נכנסים פה באמת-

מירה בן ארי: זה עניין משפטי לא קשור. עזוב זה לא.

איתי צחר: החוק בישראל אומר שאתה אמרת גם השבחה וגם היטלים. היטלים זה בעצם אותה הוצאת היתר, לפי כמו שאמרת רכיב קרקע ורכיב בנוי. והשבחה, זה בעצם-

תומר קרטשטיין: אז עזוב השבחה. השבחה שים בצד.

איתי צחר: שמתי בצד. לא, כי אמרת מכירת קרקע. מכירת קרקע זה לעניין השבחה, נכון, לא לעניין היטלים.

תומר קרטשטיין: לא, אבל ברגע שמישהו לצורך העניין, אתה משנה לו את הייעוד של הקרקע, מלצורך העניין שהוא היה חקלאי לבנייה, ואתה רוצה בזמן הזה ללכת ולבנות לו, אתה אומר אני מחייב אותו לתת פיתוח על מרכיב הקרקע, וכשהוא יממש את הקרקע בין אם במכירה או בנייה-

איתי צחר: תומר, התשובה היא לא. התשובה היא לא. יש לך שדה תותים-

תומר קרטשטיין: ככה זה עובד בעיר, אז בכל מקרה.

איתי צחר: שניה, יש לך שדה תותים, עכשיו עשו תב"ע משביחה. אתה לא עכשיו כולם רודפים אחרי כולם-

מירה בן ארי: אין לך מימוש.

איתי צחר: תביא כסף, תביא כסף. אין לי כסף, מה אתה רוצה ממני? אני לא ביקשתי.

מירה בן ארי: רק באירוע מימוש אתה צריך.

איתי צחר: באירוע מימוש. אירוע מימוש בחוק זה או-

תומר קרטשטיין: מכירה או בניה.

איתי צחר: או, בדיוק. ואז אתה תופס אותו או כשהוא רוצה להעביר את זה למישהו אחר-

תומר קרטשטיין: ובזמן הזה גם, זה צמוד מדד.

איתי צחר: כי אז יש לו כסף, נכון.

תומר קרטשטיין: זה צמוד מדד בזמן הזה, נכון?

איתי צחר: או בבנייה. עכשיו, אני לא הגעתי לסיכון השני שחשוב לי לשים על השולחן. בעצם נניח שהעבודות יעלו 50 מיליון.

יוסי דוד: שמה נניח?

איתי צחר: שהעבודות יעלו 50 מיליון, שני שליש מהכסף, צריך לבוא ממקורות המועצה, אוקיי? כנגד שני שליש מהכסף, חצי מזה יהיה מאגרות והיטלים,- וחצי הוא לא פטור, אוקיי? תכירו את זה. עכשיו, מה זה לא פטור? הוא פטור מה12 אחוז חלף היטל השבחה, הוא פטור מקרנות הרשות, הוא פטור מדברים כאלה. אבל המדינה רוצים לפתח שכונה ב-100 אחוז, והם משתתפים רק יחס הקרקעות שלהם. הם לא משתתפים ב-100 אחוז מעלות הפיתוח.

מירה בן ארי: ולכן החלופה שצריך להבין, אם רמ"י יחליטו לשווק בלי אישור, אז בעצם יהיה לנו רק את הסכום של האגרות וההיטלים, שהוא נמוך ממה שהושג כאן בשני שליש מהמגרשים. אני סומכת ובטוחה, וגם אני באופן אישי הייתי במשא ומתן, וגם עם כל מי שיכולנו להגיע הכי הרבה ברמ"י, כבר זה שנה משא ומתן נמשך. אני מרגישה שהגענו לקצה. איתי עשה עבודה טובה ביותר.

איתי צחר: הם כבר השתמשו באיומי הנשק, סליחה שאני קוטע אותך. אמרו עזוב, כאילו, בואו נשווק את זה ככה-

מירה בן ארי: שווקים לבד.

איתי צחר: תפתחו.

יוסי דוד: אני לא, אני בסדר. יש לי שאלה. על מה אנחנו מתבקשים עכשיו להצביע?

מירה בן ארי: רגע, אז עוד-

יוסי דוד: מה ההגדרה של-

מירה בן ארי: אישור ההסכם-

איתי צחר: בכפוף ל.

מירה בן ארי: בכפוף ל, כן, לשיתוף ציבור, תכף נשמע את יואב. ובכפוף לשיתוף ציבור בבית עובד, אתם צריכים להבין שיש לנו כאן הרבה ישובים, כולם יצאו להם הרחבות, למעט בית חנן, שגם זאת תהיה סוגייה נמשכת שתגיע לפתחנו, אם לא בקדנציה הזאת אז בבאה. וכולכם, היו לכם הרחבות, וכולכם התפתחתם, ואני חושבת שכל יישוב זה טוב לפתח, טוב להתפתח, טוב להביא עוד תושבים, ואני חושבת שזה הדבר הכי טוב גם אנשי מילואימניקים וכוחות הביטחון, שיהיה איכותי. החלופה היא פחות טובה, מלא להגיע להסכמה עם רמ"י.

יוסי דוד: שאלה, זה לא עניין של, אם ללכת על הפרויקט בכל מקרה, זה ברור שרק עם השכלה, כדי לא להפסיד. השאלה היא, איך הטכניקה מתבצעת. עכשיו, השאלה, הם אומרים, בוא תחתום איתי עכשיו. אני עוד לא יודע, אתה אומר לי אין תכנון, כמה העלויות, רגע, אין כמה עלויות של הפרויקט-

שי כהן: הוא אמר לך אומדן. הוא אמר לך אומדן.

יוסי דוד: מה זה אומדן? יש לך אומדן?

איתי צחר: כן, בוודאי. יש אומדן.

יוסי דוד: למה זה לא מוצג? למה לא מוצג?

שי כהן: הוא אמר לך, הוא אמר לך.

איתי צחר: בהסכם, שנייה, בהסכם האומדן נקרא טופס 705, מופיע שם, ובהסכם עצמו-

יוסי דוד: יש בחומר, קיבלנו?

מירה בן ארי: צורף לכם הכל.

איתי צחר: לא אני אישית ספציפית שיתפתי, אבל זה באותו קובץ.

עופר אלכסנדר: לא, יוסי הוא גם אמר שיש את כל ההגנות שמחפות על זה.

איתי צחר: בדיוק. ויש סעיף מיוחד שאומר, הוא מופיע, אני יכול תוך כדי לשלוף.

מירה בן ארי: זה היה אחד התנאים המהותיים שהיה לנו.

איתי צחר: שאומר, נכון, שמאחר וזה יוצא טרום תכנון מפורט ולא בסדר הנכון, אז ככל ותהיה תוספת זה ייגבה, רמ"י, לצורך העניין זה ייגבה מהמגרשים העתידיים.

יוסי דוד: הם יהיו הגיבוי שלנו בכל מקרה?

איתי צחר: ודרך אגב, אני אגיד לך עוד דבר, גם מראש ניסינו למשוך את זה הכי למעלה כדי להימנע מהמצב. יודעים, בסוף יש כללי אצבע רוחביים במדינה, יודעים כמה עולה פיתוח סטטיסטי באזור המרכז ליחידת דיור. המספרים הם טובים.

יוסי דוד: וכל זה בהסכם יהיה כתוב מה שאתה אומר?

איתי צחר: זה כתוב.

מירה בן ארי: זה כתוב.

יוסי דוד: אני לא קראתי.

מירה בן ארי: זה אצלכם. הנה, זה כתוב.

יוסי דוד: עוד שאלה, רגע, עוד שאלה. הפרויקט ינוהל בחשבון בנק נפרד?

איתי צחר: זה חלק מהתנאים של...

יוסי דוד: חשבון נפרד שזה לא מתערבב עם המועצה. ששם תדע יש-

שי כהן: לא, זה צבוע, זה צבוע.

יוסי דוד: לא, אבל חשבון נפרד.

איתי צחר: כן. 12 אחוז חלף היטל השבחה הוא לא צבוע, אתם יכולים לעשות עם זה מה שרוצים. הישן מול חדש, אפשר לעשות עם זה מה שרוצים. הכסף שנועד לפיתוח צריך לצאת לפיתוח, יש בקרה על זה, הם גם משחררים את זה כנגד חשבוניות ובבקרה.

יוסי דוד: אתה תפריד בין הכסף הצבוע לבין הכסף שאנחנו יכולים, זה ייכנס לקופה אחרת?

איתי צחר: בוודאי. זה תנאי שלהם. יש חברת בקרה שלהם, של רמ"י, שהיא בודקת.

יוסי דוד: זאת אומרת, שיש כבר הכנסה תוספת למועצה בעקבות הפרויקט הזה לשימושינו, בוא נקרא ככה.

איתי צחר: כמה יעלה מגרש אבל?

יוסי דוד: לא יודע.

תומר קרטשטיין: 5 מיליון.

יוסי דוד: מה?

דודי קימלוב: לא.

תומר קרטשטיין: זה קצת או הרבה?

יוסי דוד: 5 מיליון?

תומר קרטשטיין: זה קצת לא הרבה.

יוסי דוד: הרבה, מה קרה לך?

תומר קרטשטיין: הרבה?

שי כהן: 4 מיליון תגיד לו.

מירה בן ארי: 4 מיליון. האומדן בערך.

תומר קרטשטיין: אומרים שזה 6 ומשהו, אבל אומרים שגם על ה-5.

שי כהן: השאלה כמה הגודל, כי זה בטח מ-300 עד 500.

איתי צחר: תומר, הם רוצים להוריד אותך שהם יגישו שלא תיקח, אז הם יתנו.

תומר קרטשטיין: שיקחו גם 3 או 10.

איתי צחר: בוא נגיד שזה 3 מיליון לא 4 מיליון. אני עזוב בשביל הספורט 3 מיליון. בשביל הספורט, עשיתי 3 מיליון. כן. 3 מיליון כפול 75 זה 225 מיליון, נכפיל את זה ב-12 אחוז, זה 27 מיליון.

יוסי דוד: זאת אומרת, יש לי את זה כבקינג, בוא נורא ככה.

איתי צחר: בהנחה שכולם ישווקו.

יוסי דוד: זאת אומרת, אני בעד מירה, לא לגעת בכסף הזה עד סוף הפרויקט. שאולי שם תצטרכו-

איתי צחר: הגישה שלי היא אחרת. אבל שלכם.

יוסי דוד: אני שם בצד. אני זהיר, אני אומר לכם.

איתי צחר: הגישה שלי היא אחרת.

יוסי דוד: לא, אחרת. תעצור עד הסוף. בדיוק, אתה לא יודע מה יקרה מחר.

יוסי ג'יברי: יש שם הרבה שהם 350 בעצם בכלל.

* מדברים ביחד.

תומר קרטשטיין: תהיה הכנסה למועצה של מעל 30 ומשהו מיליון ש"ח. בהיטל השבחה.

מירה בן ארי: עכשיו נשמע את חתן השמחה.

יוסי דוד: הוא אומר שהוא לא יודע מה קורה איתו בכלל.

תומר קרטשטיין: הוא שם את הבית שלו במכירה בכלל.

איתי צחר: אגב, אתם יודעים למה מירה לחוצה על זה? סליחה, עוד משפט.

תומר קרטשטיין: למה?

איתי צחר: בגלל ה-88 אחוז. תבינו שיש פה אדמה חקלאית שאושרה לפני יותר מ-9 שנים, והם ישלמו עליה 4 מיליון כפול 75, זה עוד 300 מיליון ש"ח לקופת המדינה, זה לא מעט כסף.

יוסי דוד: אלה הבעלים הפרטיים?

איתי צחר: לא הפרטיים. אם אתה מקבל 12 אחוז, היא מקבלת 88 אחוז.

מירה בן ארי: או שתסתכל על זה הפוך, מחיר הקרקע בגן רווה, איך שאתה רוצה.

יוסי ג'יברי: תשמעי, קודם כול, זה יעשה טוב לבית עובד, אני מניח, לפי מה ששמעתי.

דודי קימלוב: יאללה, מצביעים בעד נגד? מה מחכים? תדבר, נו.

יואב אלרגנד: במחירים האלה, זה רק גנרלים יבואו.

שי כהן: זה מה שאמרתי שזה אנשי מילואימניקים מאוד מאוד עשירים. כן, מילואימניקים.

יואב אלרגנד: בית עובד כישוב קטן יש, אנחנו בעיקר אירועים חסרונות. הקושי של לנהל יישוב כזה הרבה אוכלוסייה מתבגרת ומבוגרת.

שי כהן: יואב, אולי סוף סוף יהיה לכם מועמדים לוועד, ולכל הדברים האלה שלא תצטרכו למנות.

יואב אלרגנד: חד משמעית.

דודי קימלוב: זה חלק מהבעיה.

יואב אלרגנד: אחת הבעיות זה בעצם, מה שאתה עכשיו אומר, שבסוף זה אותם פרצופים, ואותם אנשים, ושבן אדם שהוא בואכה כמעט 75, צריך לעשות עוד קדנציה. זו בעיה. ולכן העניין הזה של הגדלת היישוב, הוא איזשהו הכרח. הכרח, להתפתח זה דבר חשוב. ברור שיש פה כל מיני סיכונים ואולי חסרונות, דברים שאין עליהם שליטה, אבל יש דברים טובים שקורים. אחד זה שהיא משווקת לאוכלוסייה שהיא אוכלוסייה טובה, תורמת. אוכלוסייה של אנשי צבא. דבר נוסף, בכל הסיפור הזה, זה בעצם לבחור בגדול בין 2 חלופות. בין להיות תוצאה, לבין להיות גורם. אם אתה משאיר את זה בידיים של רמ"י, אז אתה תוצאה. אני אוהב להיות גורם, שתהיה לי איזושהי השפעה על משהו, שתהיה לנו איזושהי השפעה. אני חושב שבמקרה הזה, פה הצוות עשה עבודה מול רמ"י, מול סוחרי הסוסים של רמ"י, והצלחתם להוציא יפה. ואני חושב שבעניין הזה, בעיניי זו הבחירה העדיפה והנכונה. זאת דעתי האישית. כמובן שכל העניין הזה יובא בפני בית עובד, ונשמע מה הם אומרים.

יוסי דוד: אסיפה כללית תהיה שם?

יואב אלרגנד: שיתוף ציבור. אני לא יודע איך בדיוק, אם זה אסיפה כללית או מה, כי אסיפה כללית זה חברי אגודה.

יוסי דוד: זאת אומרת, גם בית עובד חותם על-

מירה בן ארי: אנחנו, שיתוף הציבור היה צריך להיות. נמנע בגלל המצב.

יוסי דוד: הם לא צד בחתימה.

מירה בן ארי: לא נדרש על פי חוק, אבל זה משהו שאנחנו לא עושים משהו נגד היישוב, אלא בעד.

תומר קרטשטיין: תהיה להם ועדת קבלה.

דודי קימלוב: הרכבת יצאה מהתחנה, זהו.

תומר קרטשטיין: אין ועדת קבלה.

מירה בן ארי: ועדות קבלה כבר אין, אבל יש 15 מומלצים מהיישוב.

דודי קימלוב: מהיישוב עצמו. אלה שרכשו את הזכויות בזמנו.

יואב אלרגנד: שאני בספק כמה יממשו במחירים האלה את זה.

דודי קימלוב: רק שנייה, יש דדליין לבנייה?

יוסי ג'יברי: בגלל שאתה חותם איתם 3 שנים.

דודי קימלוב: דדליין לבנייה, לא? אתה יכול להשאיר להם משבצת.

איתי צחר: הדדליין לנו?

דודי קימלוב: לא לנו, לתושבים החדשים. המשבצת יכולה להישאר ריקה 20 שנה?

יוסי דוד: לא, אם זה רמ"י, זה 3 שנים.

איתי צחר: אני חושב שלא.

יוסי דוד: לא? המגרשים של רמ"י לא תוך 3 שנים חייבים לעלות על הקרקע?

איתי צחר: המגרשים של יזמים, קודם כל, מה שהמועצה חותמת בהסכם, זה תוך כמה זמן היא מתחייבת למסור את המגרשים לפונים. אם הקונה אין לו כסף, יש לו כסף, זה בן אדם פרטי, הוא קנה אדמה.

דודי קימלוב: מה שהוא אמר, אתה לא חייב לבנות, אתה יכול, כל בעל זכות של ה-15 חבר'ה אצלכם, ישאיר את זה אצלו. אם הוא לא יכול לבנות, for ever.

מירה בן ארי: לא, הוא יצטרך לשלם את זה אבל עכשיו.

יוסי דוד: זה יהיה צמוד למדד. הוא לא ישלם את זה. זה יהיה צמוד למדד.

* מדברים ביחד.

יוסי דוד: איתי, ראש המועצה לא חותמת ערבות אישית, נכון? מירה, את לא חותמת ערבות אישית על הפרויקט?

מירה בן ארי: האמת היא שאני מאוד מאמינה בפרויקט הזה.

יוסי דוד: אז תלכי עם זה. יקנו שם בסכומים האלה?

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: טוב, חבר'ה, מעלה להצבעה.

יוסי ג'יברי: אני בעד.

דודי קימלוב: אני מבקש להימנע, אני לא בקיא עד הסוף הסיפור.

מירה בן ארי: תודה. תודה רבה לכולם.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הרחבת בית עובד. ברוב קולות. אחד נמנע, מר דודי קימלוב.

יוסי דוד: בהצלחה, תשמרו על זה, תפקחו עיניים.

מירה בן ארי: בשורות טובות.

תום הדיון

החלטות:

מספר

החלטה

חלוקת קולות

1

מליאת המועצה מאשרת אישור פרוטוקול קודם.

פה אחד

2

מליאת המועצה מאשרת התייעלות בפינוי אשפה במועצה.

פה אחד

3

מליאת המועצה מאשרת הקצאת איסוף גזם לשנת 2026.

פה אחד

4

מליאת המועצה מאשרת את תב"ר 668 - לוחות תצוגה דיגיטליים, בעלות של 300 אלף ש"ח מקרנות פיתוח.

פה אחד

5

מליאת המועצה מאשרת את התב"רים, כפי שהוקראו לעיל.

פה אחד

6

מליאת המועצה מאשרת מינוי חבר נוסף בוועדת השקעות, רינה פאריינטי, מנהלת מחלקת רכש.

פה אחד

7

מליאת המועצה מאשרת את ועדת השקעות - השקעת עודפים - לאמץ את חוזר המנכ"ל, לאפשר חשיפה של 10% מנייתי.

פה אחד

8

מליאת המועצה מאשרת הכשרת פקח למדידת רעש.

פח אחד.

9

מליאת המועצה מאשרת את הרחבת בית עובד.

רוב קולות

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

נוצר על ידי

1

ישיבת מליאהמן המניין

מיום שלישי, כ״א אדר התשפ״ו, 10/3/2026

משתתפים

מירה בן ארי ראשת המועצה

יוסי ג'יברי חבר מליאה

איציק מידן חבר מליאה

דודי קימלוב חבר מליאה

יוסי דוד חבר מליאה

רמי עזריה חבר מליאה

אלי נחמן חבר מליאה

תומר קרטנשטיין חבר מליאה

שי כהן חבר מליאה

הדר לוי חבר מליאה

גדי אפק חבר מליאה

איתן חן חבר מליאה

יואב אלרגנד חבר מליאה

הילה גרשמן חברת מליאה

נוכחים נוספים:

אילן רפאלי מנכ"ל המועצה

רונית עובדיה יועמ"ש המועצה

נתלי זליחה גזברית המועצה

לאה מימון מבקרת המועצה

סופי תורג'מן מזכירת הלשכה

איתי צחר פרויקטור

ישיבת מליאה מן המניין 10.3.26

נוצר על ידי

2

על סדר היום

[1 ]אישור פרוטוקול קודם . ...................................................................................................... 3 [1 ]אישור פרוטוקול קודם ..................................................................................................... 24 [2 ]התייעלות בפינוי אשפה במועצה . ....................................................................................... 24 [3 ]הקצאת איסוף גזם לשנת 2026 . ......................................................................................... 30 [4 ]תב"רים. ...................................................................................................................... 35 [5 ]ועדת השקעות - מינוי חבר נוסף רינה פאריינטי, מנהלת מחלקת רכש. ........................................ 54 [6 ]ועדת השקעות - השקעת עודפים. ...................................................................................... 54 [7 ]הרחבת בית עובד............................................................................................................ 55 [8 ]דו"ח רבעוני לשנת 2025 . .................................................................................................. 55 [9 ]דו"ח ביקורת לשנת 2024 . ................................................................................................. 61 [10 ]הכשרת פקח למדידת רעש. ............................................................................................. 61

ישיבת מליאהמן המניין 10.3.26

נוצר על ידי

3

פ ר ו ט ו ק ו ל

מירה בן ארי: אנחנו בישיבה, מליאה מן המניין מספר 2/26.

[1 ]

מירה בן ארי על סדר היום אישור פרוטוקול קודם. מאושר? מאושר, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הפרוטוקול הקודם פה אחד.

מירה בן ארי: כמה דברים, נגיד דברי פתיחה על המצב, על ההיערכות, אילן יפתח ויגיד כמה דברי רקע,

ואחר כך אני אצטרף, ונתחיל לנושאים לסדר היום.

אילן רפאלי: טוב, אני מעדיף במיקרופון שישמעו. אתה מעדיף, נכון? תקצירן? טוב, סך הכל אתם רואים

את היערכות של המועצה רבתי מבחינת המוכנות לחירום. אנחנו עושים היערכות מצב בהתחלה עשינו כל יום, עכשיו עברנו לכל יומיים. סך הכל אנחנו מתקדמים כל יום עם המוכנות שלנו, תוך כדי אנחנו משתדלים לשלב הרבה מאוד פעילות הפוגה כזאת או אחרת גם לגימלאים, גם לילדים, גם למבוגרים, אז היום גם הפצנו עוד המשך של פעילות הפוגה. כל מיני יוזמות קטנות של חלוקת ארטיקים, וכדומה וכדומה, מתוך מטרה להנעים את המצב. אנחנו נמצאים כרגע עדיין במדרג 3, עם המגבלות שלו, שזה אומר באופן עקרוני שאין לימודים, עם התכנסות של 50 איש, עד 50 איש, בסמוך למרחב מוגן. עם אפשרות לקיום הלוויות עד 20 איש, וכל בעצם מה שאומר מדרג 3, אני עכשיו לא אעבור על הכל. זהו, עברנו כבר מספר תרגילים. היה גם תרגיל בגאליה, שיצא עליו הפקת לקחים. תוך כדי ראיינו גם את כל הפק"לים שלנו, פק"ל אתר ארז וכדומה, פק"ל קליטת משפחות בבית ספר גן רווה, ומחר אנחנו הולכים לעשות משהו שעוד לא בוצע במועצה, שזה פתיחת מרכז, זה נקרא מס"ר, מרכז סיוע ראשוני, זה בעצם מרכז שאמור להיפתח ביישוב שחם וחלילה ייפגע, שבעצם נועד לקלוט את כל המשפחות שנפגעו, ולטפל בהם גם מבחינת רווחה, גם מבחינת מס רכוש, גם מבחינת הפניה לבתי מלון. אז ממש עסקנו בימים האחרונים באופן קדחתני בכל הנושא הזה, כולל קישורים ו -QR .מחר אנחנו נתרגל את הדבר הזה פעם ראשונה בכפר הנגיד משעה 12:00 , אז מי שרוצה גם יכול להצטרף ולראות.

תומר קרטנשטיין: לאן המשפחות עברו?

אילן רפאלי: איזה משפחות עברו?

תומר קרטנשטיין: של הפלמחים, אלה שפינינו אותם.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

4

מירה בן ארי אנחנו מוקלטים.

אילן רפאלי: אתה מדבר על מחנה אלה, הם עברו למקום חלופי, עברו למקום חלופי למלון, בסדר? פחות

חשוב כרגע. זהו, זה לגבי המצב הביטחוני. בסך הכל כולכם שותפים בהערכות מצב, אז אני לא רוצה לפרט יותר מדי. חוץ מזה, כמה דברים נוספים, את האמת שרובכם הייתם בישיבת הנהלה, אז נראה לי ששמעתם את הדברים שאגיד, אז אני ככה אחזור על חלק מהדברים, לפחות לא על כולם. אנחנו מקווים לעשות מבחינת ביטחון, חוץ מכל מה שדיברתי על נושא ההיבטים הביטחוניים, אנחנו מקווים לעשות מתחם חינוך מאובטח, שזה אומר בעצם שאנחנו הולכים לסגור את כל השערים סביב גני הילדים והמעונות. משעה 7:30 תהיה בדיקת שומר, הולך להיות שומר, אנחנו הולכים לאייש את השומר שנמצא בבוטקה, לא יודע אם שמת לב, אבל שמנו ליד גני הילדים בוטקה. השומר בשעה 7:30 יעשה סבב, יראה שהכל מאובטח, ניתן לילדים ולהורים להיכנס-

תומר קרטנשטיין: הוא חמוש?

אילן רפאלי: מה?

תומר קרטנשטיין: הוא חמוש?

אילן רפאלי: חמוש, כן. המתחם הזה הולך להיות פתוח עד שעה 8:30, לאפשר לכל הילדים ולהורים להיכנס

וכדומה. בשעה 8:30 המתחם הזה עתיד להינעל בצורה הרמטית, עם השערים וכדומה. אנחנו התקנו אינטרקום, ומצלמות כבר מותקנים, יש 2 שערים, אחד קרוב לכניסה למועצה, ואחד מאיפה שמגיעים האוטובוסים. ואז בעצם כל מי שהוא עובד הוראה יוכל להיכנס, כי אנחנו נדאג שתהיה להם אפליקציה, שברגע שהטלפון מזהה את, הוא מתקרב לאינטרקום, זה מזהה אותו וזה פותח לו. וכל מי שעכשיו ירצה להיכנס, אם זה הורה או לא יודע מה, או מישהו עכשיו שרוצה להביא את המזון , הוא צריך ללחוץ באינטרקום, השומר יצטרך לבוא, לפתוח לו, ובטח אנחנו מתכוונים לשמור על סטריליות במתחם הזה והמתחם הזה עתיד להיות סגור עד שעה 15:30 .

יוסי דוד זה יהיה בזמנים הרגילים...

אילן רפאלי: כן, כן.

יוסי דוד: זאת אומרת, כל יום, כל הזמן.

אילן רפאלי: כן, כן.

יוסי דוד: ומה עם בית הספר? למה לא יהיה אותו הדבר?

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

5

אילן רפאלי בבית הספר אנחנו משאירים לו את השומר בכניסה. יש לו שומר משלו.

יוסי דוד: אבל בבית ספר יש פרצה, לא בדיוק יש בקרה, או משהו כזה.

מירה בן ארי: לא, אין. מעכשיו אין, אין יותר פרצות. זה השומר בבית הספר, גם אם יצאו לאולם. כל

המתחם של הגנים בדיוק כולו סגור עכשיו.

יוסי דוד: זאת אומרת, אם מישהו רוצה להיכנס, הוא לא נותן בלי שיש לו אישור.

הילה גרשמן: לא, אתה צריך להתקשר למזכירות, מחתימים את המורה, מחתימים את ההורה-

אילן רפאלי: בסדר, יש את השומר שנמצא שם, יש מדיניות ויש נוהל של בית הספר, וזה ממשיך. עכשיו,

חשוב להגיד שהוספנו מצלמות בכל בית ספר, וזה גם משהו שהכנסנו בחודשים האחרונים. ושמנו אפשרות גם למנהל לשלוט בזה, וגם לשומר, שמנו לו לפטופ בעמדת השומר, והוא שולט באירוע, מסתכל במצלמות ויכול, מה שנקרא, לטפל באירועים, ככל שיהיו. אז זה קצת לגבי ביטחון. לגבי היבטים של תפעול, אז אתם ראיתם שהכנסנו, לא נפגשנו מאז המליאה הקודמת, אבל אז דיברנו שאנחנו הולכים להכניס ועכשיו הכנסנו את כל מערך הכתומים נכנס למועצה, וסך הכל זה מתנהל בצורה טובה, פינוי פעם בשבועיים. אנחנו חיברנו, חשוב שתדעו, את החמ"ל ואת בית הספר, ואת המועצה, מבנה המועצה ואת כל אולמות הספורט וגני ילדים לגנרטור חירום, זה גם משהו שעשינו אותו בחודשיים האחרונים במהלך בזק, יחסית מהלך מהיר.

תומר קרטנשטיין: איפה הגנרטור יושב?

אילן רפאלי: סליחה?

תומר קרטנשטיין: איפה הגנרטור יושב?

אילן רפאלי: הגנרטור של... מאחורי אולם הספורט החדש, והגנרטור של החמ"ל יושב פחות או יותר מול

המעונות, ליד המגרש, ליד הצופים.

שי כהן: יש גם UPS לציוד חיוני, בדרך

אילן רפאלי: דבר בעברית, מה זה אומר?

שי כהן: אתה יודע תקשורת, כל הציות-

דודי קימלוב: יש גנרטור, למה?

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

6

שי כהן במעבר בין חשמל לגנרטור נופל שרת, נופל מתג, נופל זה, לא תמיד עולה.

אילן רפאלי: לא, לא, לא. סגרנו את זה, סגרנו את זה כבר בהתחלה. היא אימון רשותי, לא דיברתי על זה-

שי כהן: זה אני, כאילו בוא, זו הפרנסה שלי, אני יודע.

אילן רפאלי: אני יודע. אין בעיה, אני אענה על הכל. קודם כל חשוב שתדעו, היה אימון רשותי, אני דיברתי

על זה בביטחון, אבל עשינו אימון רשותי, מזל שעשינו אותו, זה היה ממש חודש לפני שאגת הארי. עשינו אימון רשותי מאוד גדול, שיה מאוד מוצלח. גם פיקוד העורף ציין אותנו לטובה להתקדמות. ותרגלנו את הדבר הזה, הורדנו, היה אירוע של נפילת חשמל, הורדנו את החשמל בחמ"ל, ואחרי פחות מדקה זה עובר ממצב של חשמל, של חברת החשמל, למצב של גנרטור-

שי כהן: אבל ציוד תקשורת, מחשבים, קווי אינטרנט, כל הדברים האלה, אם אתה לא שם UPS ,זה לוקח

לזה על פסק, כל המעבר, שוב, זה מה שאני מתפרנס ממנו היום אז-

אילן רפאלי: אתה צודק. לא ציינתי את הכל. סידרנו גם את לוחות חשמל, בסדר? לוחות חשמל גם עם מה

שציינת.

שי כהן: בסדר. תנסו את הציוד החיוני, הציוד החיוני, לשים לו UPS ,בשביל ה-5 דקות של המעבר

אילן רפאלי: אמרת עכשיו, הוא הסביר לי על פסק, הבנתי, בסדר. על פסק, שמנו על פסק, שמנו לוחות חשמל

חדשים, בסדר? ועוד דבר שעשינו, זה שחיברנו, זה עוד לא הסתיים, אנחנו בדיוק התחלנו היום להשחיל לסיבים אופטיים, עורק לאורך כל אולמות הספורט, גני ילדים, זה פשוט הזיה איך הדברים האלה עבדו בגני הילדים, זה עבד על איזה חוט נחושת כזה, והתקשורת הייתה על הפנים. והיו 4 חברות תקשורת שנהנו ממשכורות בגן רווה, כי קיבלו כספים. לא משנה, אז עשינו מכרז גם לתקשורת, לציוד אלקטרוני-

יואב אלרגנד: אילן, איך נעשה מעבר מחברת חשמל לגנרטור.

אילן רפאלי: מה הכוונה איך זה נעשה?

יואב אלרגנד: איך זה קורה? זה נעשה ידני?

אילן רפאלי: לא ידני, אוטומטי. החשמל יורד, וזה קופץ.

יואב אלרגנד: change ...אוקיי

* מדברים ביחד.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

7

אילן רפאלי לא, זה לא ידני בכלל. לא, במפסק הזה, בלוח חשמל זה עובדים.

שי כהן: אילן, זה אותו גנרטור שגם-

אילן רפאלי: 2 גנרטורים. לא, גנרטור אחד זה לחמ"ל החירום שהוא יותר קטן, ויש גנרטור גדול 550 KVA ,

שהוא נותן מענה גם לבית הספר, גם לבניין של המועצה, גם לגני הילדים, וגם לאולמות הספורט

שי כהן: נוהל מסודר, להעתיק אותו פעם בחודש, כדי שיהיה לכם את זה. כי אחרת איך אומרים, כשצריך

הוא לא יעבוד.

* עופר אלכסנדר הצטרף לישיבה.

מירה בן ארי: ברוך הבא עופר.

אילן רפאלי: בסדר. גם שמנו מכלי סולר ליד כל אחד מהגנרטורים, זה אמור להספיק לשבועות. אם כבר

דיברת על אולמות הספורט, אז עשינו, כרגע רישתנו גם את אולמות הספורט במצלמות. בסדר? אפילו הצלחנו להשיג לאולם הספורט הישן רישוי קבוע, הוא לא בדיוק קבוע, הוא כרגע לשנתיים, אבל לא משנה, אחרי זה זו לא בעיה לחדש אותו, ואנחנו המטרה שגם האודיטוריום וגם האולם החדש, אנחנו נעשה להם רישוי קבוע, וזה נמצא בשלבים מאוד מתקדמים. אנחנו מתקדמים גם עם חברת וולטה. חברת וולטה, זה קבלן שהתקשרנו איתו מתוך מטרה להציב על מבני ציבור במועצה, כל המתחם הזה בעצם, כולל בית הספר, כולל החניון הגדול. ועכשיו אנחנו תכף נדבר, אנחנו רוצים לעשות גם, לחדש את כל מגרש הספורט בבית הספר. רוצים לשים על כל המקומות האלה לוחות סולאריים, ולקבל כספים בגין שכירות. בסדר? זה משהו שנקודם על ידי, על ידי איציק, חברי ועדת, רמי, חברי ועדת איכות הסביבה, ועל ידי איתי צחר כמובן.

דודי קימלוב: על החניון, איפה זה התקדם, אילן?

אילן רפאלי: זה התקדם כשעכשיו הם עושים את המיפויים, כבר התחלנו לעשות את הסקרים.

איתן חן: ממתינים לאישור...

דודי קימלוב: לא, אבל אופן הביצוע, אמרתי לך, מבחינת המבנה עצמו, זה מה שחשוב לי.

אילן רפאלי: עוד לא הגענו לתכנון של המבנה. עוד לא הגענו. בסדר, אנחנו עושים סקר. עוד סקר שאנחנו

עושים, שתדעו, זה סקר נגישות. ברחבי, עוד פעם, כל מתחמי הציבור והחינוך במועצה. אנחנו נגיע גם, נעשה סקר נגישות בגני השעשועים ובמתקני הכושר ביישובים. יש לנו כבר לא מעט דברים שריכזנו בתור ליקויים, ואנחנו מתחילים לטפל לאט לאט. הדבר המרכזי כרגע זה סיפור שצריך לעשות מעלית בבית הספר, ואנחנו

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

8

נחליט אם אנחנו עושים או לא, נשים את זה רגע בצד, אבל אנחנו גם מתקדמים לנושא של הנגישות במועצה עוד דבר שאנחנו מתקדמים איתו, זה בוצע סיור לאיתור נקודות של מתחמי גזם מועצתיים. תכף אני אדבר על הנושא של חלוקת הקצאות הגזם לשנת 26', אבל אנחנו מתכוונים לעשות עוד איזה מהלך, שבעצם במקום שכל הגזם של המועצה יעבור להטמנה, ונשלם עליו נכון להיום 300 שקל ועוד מע"מ על כל טון, אנחנו רוצים להציב מספר מתחמי גזם במועצה ולהביא מקצצת, זה מכרז שכרגע אנחנו בונים אותו. עוד הפעם, גם חברי ועדת איכות הסביבה, איציק, וכל החברים האחרים.

איתן חן: זו מקצצת שתעבור בין מתחם למתחם?

אילן רפאלי: כן, תעבור ממתחם למתחם. זה גם משהו שאנחנו יכולים להתקדם איתו בתקופה הקרובה.

חלק מהנושאים שאנחנו נציג פה במליאה זה הנושא של תב"ר ביוב. אני הולך להיכנס חזק בכל הנושא של הביוב במועצה. ונדבר רק על מתקני הביוב, כמובן שבאחריות המועצה, יש מתקנים בגאליה וכפר הנגיד שהמועצה לא אחראית עליהם. אנחנו הולכים לשקם את כל מתקני הביוב. כשאני מדבר על לשקם, זה להרחיב את לוחות החשמל, לעשות גנרציה, להחליף את המשאבות התקולות, לשים קולטנים של מגבונים, וכדומה וכדומה, יש הרבה מאוד פעולות, אנחנו גם, אני שמח להגיד שאנחנו פתחנו, מיסדנו GIS למועצה עכשיו באופן רשמי של חברת אינטר -טאון, שזו חברה שגם עושה את ה -GIS של שורקות, בכוונה עשינו את אותה חברה, כי אנחנו נדבר באותה שפה. ולמה אני מדבר על זה? כי חלק מה -GIS הזה אנחנו מתכוונים לעשות מיפוי של כל תשתיות המועצה, גם העיליים וגם התחתיים, בעצם לשים על ה-GIS ,את כל מתקני הביוב, כל קווי ההולכה של הביוב. יש לנו, סתם לדוגמה, בבית חנן, יש את הסיפור משפחת, איך קורים למשפחה הזאת? רייס? לא רייס.

מירה בן ארי: לא, רייס זה בגן שורק.

אילן רפאלי: לא, לא, משנה. יש איזה משפחה שעובר לה דרך השדה, שכחתי את שם המשפחה. בבית חנן

מירה בן ארי: אהה, איפה שגר הילד של שיף, נו.

אילן רפאלי: לא משנה, פחות חשוב כרגע, יש לנו היום חוסר בהירות איפה קווי הביוב שלנו עוברים, אנחנו

הולכים לעשות מיפוי של כל קווי הביוב, של כל צנרת המים. מה?

דודי קימלוב: גם בכפר הנגיד וגאליה? למרות שאנחנו לא תחת-

אילן רפאלי: כן. ל-GIS כן

דודי קימלוב: ל-GIS אני מדבר

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

9

אילן רפאלי ל -GIS כן, לא לשדרוג מתקני הביוב

דודי קימלוב: ולכל השיקום של התשתיות יש חשבון ייעודי לעניין הזה? זאת אומרת יש גבייה ייעודית, כסף?

אילן רפאלי: כן.

דודי קימלוב: זה הצטבר לאורך השנים, אני מניח.

אילן רפאלי: כן, נכון. בגלל זה יש לנו שם כסף שם.

רמי עזריה: חשבון של זה צהוב.

אילן רפאלי: יש לנו שם כסף, אנחנו יכולים להקצות משם עכשיו כסף לביצוע. ועוד פעם, דיברתי על הביוב

על הצנרת אבל זה הכל, זה עמודי חשמל, זה מרכזי מחזור, וזה נכסים, ואפשר לשים שם הכל, כולל הכל, אז עשינו כבר את ירית הפתיחה, ואנחנו מתקדמים עם הנושא הזה. זה לגבי קצת עניינים של תפעול וכדומה.

לגבי קצת תרבות, חוגים וספורט, אז כמו שדיברתי עכשיו שאנחנו עושים בחירום, אז אנחנו נוציא בזמן הקרוב, יש לנו מחר ישיבה, מחר או מחרתיים, לא משנה, מחר, אנחנו רוצים לעשות, אנחנו שולחים לכם עד עכשיו, גם הצגתי את זה בתכנית עבודה, סופי, לא הבאנו להם את הזה. אז ככה, אנחנו אמורים לחלק לכם, עשינו חוברת של תכניות מקושרות תקציב, כל מה שדיברנו כל מה שדיברנו במליאה הקודמת, שאישרנו את התקציב, יש חוברות, אתם תראו את כל הדברים שאני מדבר עליהם, הכל בתוכניות עבודה מסודרות. אז אנחנו תכף נדאג להביא את זה, בסדר? שתראו את זה ותתרשמו מהמקצועיות של המועצה, איך זה מתנהל היום. אז התחלתי להגיד כשדיברתי על תוכנית העבודה, שאנחנו מציגים לכם כל חודש מה אנחנו הולכים לעשות, מה הפעילות של המועצה במרץ, בפברואר וכדומה. אנחנו הולכים להתקדם, להוציא גרף חצי שנתי, שכל התושבים ואתם וכל התושבים תוכלו לראות את הפעילות של המועצה בגרף חצי שנתי ולא רק חודש קדימה. אז שההתקדמות תהיה משמעותית. עוד משהו שאנחנו הולכים עליו שקשור לתרבות וספורט, אנחנו נניח ואני מקווה שתוך חצי שנה אנחנו נרים פה מגרש סחבק, מגרש של כדורגל סינטטי שיהיה לטובת המועצה. אנח נו כבר עשינו סיור-

דודי קימלוב: איפה?

אילן רפאלי: בחלק המערבי של החניון הגדול של המועצה. אנחנו כבר עשינו סיור קבלנים, אנחנו מקווים

להוציא, זכינו בקול קורא של 440 אלף ש"ח ממשרד התרבות והספורט, ואת ההשלמה של ה-800 אלף ש"ח אנחנו מקווים להוציא, לא מתקציב המועצה, מה?

דודי קימלוב: מהפיס, משהו?

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

10

אילן רפאלי כן, מהפיס. נכון.

רמי עזריה: כן, יש ספורטוטו, יש כמה.

מירה בן ארי: אנחנו כן, השגנו.

אילן רפאלי: וחוץ מהפיס אנחנו מתכוונים, חוץ ממה שאמרתי על ... מהפיס, אנחנו מתכוונים להוציא

מהפיס בעיקר לשדרג את בית הספר, מה שתכננו בשנה הבאה, אז עכשיו אני ומירה ואיתי, בדיוק קודם דיברנו על זה, אנחנו מתכוונים לעשות כמה דברים. אחד, לשדרג את בית הספר בהיבטים כאלה ואחרים, אני לא רוצה כרגע להיכנס לדקויות, אבל יהיו היבטים חזותיים וגם היבטים פנימיים של כיתות ז', ח'

וכדומה, וגם אנחנו מתכוונים לקחת את כל מגרש הספורט, שהיום הוא בנוי מאבנים ונראה על הפנים, אני מניח שאתם מכירים אותו, ולעשות ממנו מגרש מקצועי עם 4 סלים 2 שערים, וכמובן משטח מוחלק ואסתטי ויפה. וכל זה אנחנו מקווים להוציא מהפיס.

דודי קימלוב: אילן, לגבי המגרש הסינטטי, לא יהיה בקירוי, בשלב זה לא?

אילן רפאלי: לא יהיה מקורה בשלב זה.

דודי קימלוב: אז למה לא להמשיך את הקירוי עם וולטה וכל הסיפור הזה?

אילן רפאלי: הקירוי עם וולטה אמור להיות לכל השאר, בהיתר.

דודי קימלוב: לא, אני מבין שדורש היתר. עם וולטה זה לא דורש היתר, כי זה חניון, נכון? נראה לי.

איתי צחר: דורש היתר.

דודי קימלוב: דורש? אז למה לא לעשות קירוי גם למגרש הסינטטי עם וולטה למשל?

* מדברים ביחד.

איתי צחר: לא, זה לא אותו סוג שאתה מתייחס.

רמי עזריה: לא, זה לא אותו סוג קירוי.

דודי קימלוב: אני מבין.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

11

איתי צחר הקירוי לרכבים מבחינה קונסטרוקטיבית הוא קירוי נמוך, הוא בלי עומסים כמעט ועם הרבה עמודים לצורך העניין.

דודי קימלוב: מה זה נמוך?

איתי צחר: גובה נמוך, 3 ,5 מטר, אתה רוצה לקרות מגרש אתה צריך לעשות את זה מאוד בגובה, וגם כל

הקונסטרוקציה היא אחרת, כי אתה לא יכול לשים עמודים באמצע המגרש.

דודי קימלוב: ברור.

איתי צחר: בשונה מחניון, שאין בעיה לצורך העניין. זה משהו אחר לגמרי, עם עומסים אחרים, זה לא אותו

אירוע.

שי כהן: למרות שבחניון אתה מסתכל גם על אוטובוסים וכל מיני כאלה.

דודי קימלוב: כן, כן, ברור.

איתי צחר: זה כמו של אוטובוסים, אבל אתה רוצה גם צל על הרכב, אז אתה לא תשים את זה גבוה.

רמי עזריה: אבל אולי מה שדודי אומר, אולי את הביסוס ואת העמודים לתכנן לעתיד לעשות את הגג. זה

כדאי אולי. יעלה עוד קצת כסף, אבל יהיה לך לעתיד.

אילן רפאלי: טוב, אנחנו צריכים להחליט...

* מדברים ביחד

רמי עזריה: ... אנחנו יודעים, חבל, תעשו את זה.

איתי צחר: אבל לקרות מגרש כדורגל זה לא משהו כל כך טריוויאלי.

רמי עזריה: זה לא זול.

איתי צחר: זה מגרש גדול.

רמי עזריה: אבל אתה יכול להוציא את ההשקעה מהסולארי ואחר כך האגירה.

יוסי דוד: מה זה גדול? זה מגרש כדורגל?

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

12

רמי עזריה כמה מטר מרובע זה? כמה זה הסחבק הזה, מה המידות?

דודי קימלוב: איתי, זה 800 אלף ש"ח בערך

אילן רפאלי: מידות זה 62 מטר על 30 ומשהו, לא זוכר, משהו כזהX3060 פחות או יותרX3060 .טוב, אני

אמשיך, בסדר?

רמי עזריה: אולי תחשבו על העניין הזה של הביסוס יותר...

אילן רפאלי: בסדר. טוב, בחינוך, התייחסתי למה שאנחנו רוצים לעשות בבית הספר. עוד דבר שקשור

לחינוך, אני רוצה שתדעו את זה, זה כרגע, מירה קיבלה החלטה שזה לא יתבצע בשנה הזאת. אבל אנחנו מקווים לעשות לקראת שנה הבאה התייעלות על כל הנושא של ההיסעים של החינוך המיוחד. ההיסעים של החינוך המיוחד עונים לנו למועצה הרבה מאוד כסף, אנחנו בגירעון מטורף עם ההיסעים. היום יש לכל ילד הסעה, וגם לסייעת יש הסעה, במונית, כן, לא בזה, במונית, כל אחד ספיישל, וגם לסייעת, ועשינו איזה עבודה, ועשינו התייעלות, ואנחנו בעזרת השם בשנת הלימודים הבאה אנחנו מקווים ליישם את זה. זה לא יפגע בתלמידים יותר מדי, זה לא שעכשיו אנחנו מרכזים 5 ,5 תלמידים על אותה הסעה, אנחנו עושים את זה בצורה כמובן חכמה, לרכז, יש ילדים שימשיכו להיות ילד 1 בהסעה כי לא תהיה ברירה, כי אם הוא בבית ספר מבודד כזה או אחר לא בטוח שאפשר לשלב אותו, וכל מה שאפשר לעשות שילובים, אנחנו נעשה שילובים. עוד כמה דברים כלליים, ואני מסיים. אנחנו, כמו שאתם רואים, אנחנו מפיצים לכם כל חודש, חוץ ממה שדיברתי, שאנחנו נפיץ לכם גרף חצי שנתי, אנחנו מפיצים ניוזלטר שהוא חודשי, שמציג את הפעילות של המועצה, מה המועצה עשתה בחודש האחרון, מה הולכת לעשות בחודש הקרוב, ומה כל מיני נושאים לעדכון. סך הכל אנחנו מקבלים על זה פידבקים חיוביים, אנחנו הולכים להמשיך עם הדבר הזה.

בהיבטים של מכרזים, אז תדעו שאומנם אתם אולי חשופים לזה מחברי ועדת מכרזים היקרה שמזיעה קשה, כי אני מזמן אותם כל שני וחמישי לוועדות מכרזים, אז באמת הערכה רבה לאלי, ולאיתן שנמצאים פה, וגם אדר שלא נמצא פה. אז יש הרבה מאוד עבודה על מכרזים, אנחנו עושים באמת מהלך מאוד יסודי, אנחנו בנינו עד עכשיו בסביבות כבר 50 מכרזים, יש לנו לעשות השלמה של עוד 20. אנחנו מכניסים את המועצה לרוטינה של עבודה עם מכרזים, שברובם זה מכרזים של המועצה, אני גם בגלל זה דיברתי בתוכנית העבודה שמתוכנתת ל-2026, וזה שואב מאיתנו הרבה מאוד זמן וקשב, ויש הרבה דברים פחות כיפיים במכרזים, כי יש הרבה שאלות הבהרה, וזה רוצה להסתכל במסמכים של ההוא, וזה רוצה להסתכל במסמכים של ההוא, אבל זה חלק מהעסק כשאתה עושה מכרזים. אנחנו מאוד מתקדמים בנושא הזה, ואני מאמין שאנחנו תוך כמה חודשים נהיה מאחורי זה, וניכנס לרוטינה של מכרזים שאנחנו נצטרך להחליף אותם רק אחת ל-4 ,5 שנים. ויש פה הרבה מאוד עבודה גם של רונית שלא יודעת אם שומעת אותי, שנמצאת פה, שעוזרת לנו יחד עם לימור בנושא הזה. עוד משהו שאנחנו נסכם אותו בחודש הקרוב, זה רק נחכה כרגע לאישור סופי של מירה שאני צריך להציג לה את זה. האתר של המועצה עתיד לעבור שדרוג, גם על זה דיברתי בתכנית העבודה.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

13

היום האתר של המועצה מאוד לא ידידותי, קצת קשה להיכנס פנימה, יש כל מיני מקומות כאלה חשוכים שאתה לא יודע איפה למצוא את המסמכים, ולהירשם, ולהגיש את זה, ולהסתכל על החומר של הוועדות.

בקיצור, האתר לא ידידותי למשתמש, אנחנו הולכים ממש לבנות אתר ידידותי, מעוצב, משודרג, אנחנו נדאג להשיק אותו. וזה משהו שאנחנו נסיים אותו בחודש הקרוב באופן סופי. זהו, עוד פרויקט, 2 דברים אחרונים פרויקט נוסף שאנחנו יוצאים אליו, אנחנו נצא עכשיו למכרז להצבת מסכים דיגיטליים ביישובים, מסכים דיגיטליים בכל יישוב, אנחנו נקבע בכל יישוב את המקום ה אסטרטגי הנכון לשים את המסכים האלה.

הכוונה בעיקר לשים את זה בסמוך לסופרים, למרכולים וכדומה, אבל יכול להיות שביישוב כזה או אחר אנחנו נחליט על מקום אחר, אנחנו נתייעץ כמובן עם כל הישוב בנושא הזה, זה מסך שבעצם תושבים יוכלו לראות ולצפות בכל ההודעות של המועצה, אם זה אירועי תרבות, ואם זה נושא של פינוי גזם בחגים, אם הוא משתנה מן הסתם, ובזמן כניסת שבת. וגם הודעות של היישוב, זאת אומרת, זה יהיה מסונכרן עם היישוב, והודעות של היישוב שרוצה להוציא ליישובים.

דודי קימלוב: איך זה ייראה?

מירה בן ארי: זה ייראה יפה.

דודי קימלוב: לא באמת, אבל סתם ככה במחשבה, אני רוצה...

אילן רפאלי: מה, מה השאלה?

דודי קימלוב: אני יודע, אני יודע, יש בכפר אביב ראיתי דווקא השבוע ראיתי, בכניסה.

אילן רפאלי: כן, נכון, נכון. אז הם עשו אחד, אנחנו הולכים לשים בכל יישוב, וגם פה במועצה.

דודי קימלוב: שאלה מבחינת תחזוקה של הסיפור הזה. בגלל זה אני שואל איך זה ייראה.

אילן רפאלי: יש אחריות של שנתיים, ואחרי זה הם יצטרכו למכור לנו סל של שירות, שעולה כסף.

דודי קימלוב: אתה יודע, המועצה בזמנו עשתה, איך זה נקרא? האט מהירות, לא, קורא מהירות כזה, שהיה

אומר לך כמה. אחרי חצי שנה הבטרייה הלכה.

אילן רפאלי: בסדר, גם על זה חשבתי, בסדר?

דודי קימלוב: יש פה עניין של תחזוקה שוטפת.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

14

אילן רפאלי ברור, גם על זה חשבתי. אנחנו נכניס build in בתוך המכרז, קודם כל תהיה אחרות של שנתיים מקצה לקצה-

דודי קימלוב: זה אינטרנטי? יש לו סים?

אילן רפאלי: יש לו סים, כן, בדיוק.

דודי קימלוב: הבנתי.

אילן רפאלי: יש לו סים.

יוסי דוד: אולי חברה שתחזיק את זה.

אילן רפאלי: אני אומר, קודם כל תהיה אחריות של שנתיים, על כל תקלה, בסדר?

יוסי דוד: גם אחרי שנתיים.

אילן רפאלי: אחרי שנתיים אנחנו נצטרך לקנות סל שירותים, להמשיך לתחזק את הדבר הזה.

יוסי דוד: עוד משהו. לגבי המסכים, כל כדור או משהו שובר, השאלה אם אפשר לעשות את זה...

אילן רפאלי: לא, זה יהיו מסכי לדים שמיועדים, לא LCD בכוונה, כיLCD הוא מאוד פגיע ומאוד רגיש

אלה יהיו מסכי לדים שהם מותאמים, וזה חלק מהדרישות של המכרז. אני ממש קובע במכרז-

יוסי דוד: כדי שכל מכה לא תשבור את המסך.

אילן רפאלי: לא כל מכה ולא ברד ולא גשם, ולא יודע מה.

דודי קימלוב: זה כיתוב רץ, או תמונות גם?

אילן רפאלי: תמונות. תמונות רצות. תמונות וכיתוב.

שי כהן: אילן, אני יכול להגיד משהו על הנושא של מסכי המידע האלה? כל הנושא של מה שקוראים שידור

ליניארי, שזה בעצם מה שהמסך הזה הולך לעשות, זה עולם הולך ונעלם. עולם הולך ונעלם. אנשים לא מסתכלים על זה, למעט אולי בשדה תעופה שאתה עומד ואתה לקוח שבוי שאתה עומד מול זה. אני חושב שעדיף להשקיע באפליקציה, באפליקציה שבה יש את כל המידע, והמידע יכול להיות גם פרסונלי, ולא בן אדם צריך לראות, אתה יודע, אותו בן אדם מבוגר שעומד מול הלוח צריך לראות איזה הצגות ילדים ומה

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

15

שיש, אלא דברים יותר יעודיים, מאשר המסכים האלה. שוב אני אומר, מהניסיון שלי ושל קולגות שלי בארגונים, כל מסכי המידע האלה מתפרקים. אלא אם כן יש לך לקוח שבוי כמו בקופת חולים שאתה מחכה לדבר כזה, או משהו כזה. שוב, באופן יזום, אני אומר שוב, אנחנו, אני אומר שוב מאצלנו, בסדר? המקום היחידי שמסכי המידע האלה עובדים, זה כשיש לקוח שבוי. לקוח שבוי, רגע, לקוח שבוי זה לקוח שיושב, רגע, לקוח שיושב-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: קודם כל, אפשר לבחון את זה גם. אבל המידע לא עובר. הוא לא עובר. לא עובר. כל מה שאנחנו

מוציאים, לא עובר. נוער לא מגיע אליו, מבוגרים לא מגיע אליו.

שי כהן: הנוער לא יראה מסך ליניארי. הנוער לא יעמוד להסתכל מסך ליניארי, בטח הילדים לא יעמדו

לראות מסך ליניארי. לא עובד, זה לא. אני אומר שוב, אני עכשיו אני אומר לך, שוב, אצלי באקדמיה פירקנו איזה 20 מסכי מידע כאלה, כי אף אחד לא הסתכל

רמי עזריה: אז תיקח אותם ממני.

שי כהן: אני אומר שוב, אני אומר שוב את האפליקציה הזאת, מסך עולה גרושים, המסך עולה גרושים.

המסך עולה גרושים. תוכנת הניהול בדרך כלל, תוכנת הניהול של זה, היא בדרך כלל הדבר היקר. התוכנה.

ועוד יותר זה, זה גם מי שיושב ומעדכן את הדברים האלה.

אילן רפאלי: לא, לא, זו חברה שעושה את זה.

שי כהן: אני אומר עוד פעם, אני אומר שוב, ילדים, ילדים, נוער וצעירים, אף אחד לא מסתכל על זה. אני

אומר שוב, אני מהניסיון שלי, ואני רואה אצל קולגות שלי, שוב, זה חלק מ-

מירה בן ארי: איך נגיד לתושבים שלנו, תורידו אפליקציה. איך, איך?

שי כהן: לא דרך לוח, לא דרך זה. דרך ערך מוסף, דרך ערך חומרי. אני יכול להגיד לכם אצלנו, אצלי עשיתי,

אצלנו עשינו תעודת סטודנט דיגיטלית. אז אין לסטודנט, אין לו ברירה. אם הוא רוצה תעודת סטודנט, הוא צריך להוריד את האפליקציה. אולי תעודת תושב, אולי תעודת תושב? ותעודת תושב כזאת, יכול להיות שזה זה. עכשיו, מה תעשי עם תעודת תושב? לא יודע. מחר נחליט. אבל אם תהיה תעודת תושב

מירה בן ארי: זה רעיון מאוד טוב לבחון את זה, אנחנו נדבר על זה. רעיון מעולה.

יוסי דוד: מידע פשוט של הופעות.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

16

שי כהן אבל אני אומר עוד פעם, אני אומר עוד פעם-

אילן רפאלי: שי תודה, בסדר.

שי כהן: אני מניסיון פשוט.

איתן חן: אבל ברגע שזה עומד במקום שאתה אומר קהל שבוי, קהל שמגיע לכולבו, שעומד בקופה בתור,

הוא שבוי.

שי כהן: אצלך בכולבו מגיעים אנשים אולי מהקיבוץ, אצלנו בצרכנייה, אצלנו בצרכנייה רוב האנשים

שמגיעים, דווקא לא מגיעים -

איתן חן: אז תבחר מקום אחר. אתה שם מסך לאנשים מול העיניים, שאין להם ברירה אלא להסתכל עליו.

שי כהן: אנשים לא מסתכלים.

דודי קימלוב: אילן, מה העלות של דבר כזה, אגב?

אילן רפאלי: כל מסך כזה כולל תוכנה, כולל חומרה והכול, בסביבות ליישוב, כולל תשתית, בסביבות 25

אלף ש"ח

דודי קימלוב: זה הרבה.

גדי אפק: למסך?

אילן רפאלי: לכל ליישוב.

גדי אפק: 25 אלף למסך

אילן רפאלי: ליישוב, כן. למסך-

שי כהן: זה מסך רגע, רגע, רגע-

אילן רפאלי: זה מסך כמו שאמרתי.

שי כהן: זה מסך 24/7 .

רמי עזריה אילן, צריך לחשוב על זה טוב.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

17

מירה בן ארי טוב רגע, חבר'ה, רק נצביע.

שי כהן: אני נגד.

רמי עזריה: אני מציע שנבדוק את זה שוב.

מירה בן ארי: זה היה ברמת עדכון, לא הבאנו את זה בפניכם. נביא שזה יהיה בשטח.

שי כהן: אילן, אני מוכן להראות לך את האפליקציה שאנחנו עשינו.

אילן רפאלי: חבר'ה, יש, אנחנו הולכים, נציג לכם את התב"ר, רוצים לפתוח תב"ר כזה, מי שרוצה בעד/נגד

תצביעו. לכל אחד יש דעה לכאן או לכאן.

הילה גרשמן: בסדר. אני חושבת שלשאלה אחת, למה זה לא מגיע לתושבים? א', זה חדש, העדכונים האלה,

זה לא משהו שהיה פה, לפחות לא ב-10 השנים האחרונות שאני 2) ברגע שזה יהיה רלוונטי, לא יודעת, אני שומרת אולי את האפליקציה של מטה יהודה, כי הם שולחים דברים ששווה לי להיכנס מדי פעם . וב', הקפיצה היום של הודעות כמו שהיום עושים את האזעקה, אתה יודע לעשות הקפצה, לפרוץ לטלפונים?

דודי קימלוב: בלי אזעקה אבל.

הילה גרשמן: בלי אזעקה. עם דברים, הנחה, שי למשל.

* מדברים ביחד.

שי כהן: ברגע ... אפליקציה, אתה יכול לשים התראות.

גדי אפק: יש פה איזה משהו, אתה דיברת על תקשורת. יש פה משהו מבולגן בתקשורת. אתם שולחים אלינו

הודעות, לחברי המועצה במליאה, שאני אעביר את זה לגדי אודלמן, שהיא תעביר את זה לתושבים.

אילן רפאלי: אני לא מצפה שחברי המליאה יעבירו, לא.

גדי אפק: והן לא מקבלות על זה.

* מדברים ביחד

דובר: מעלים את זה בקבוצה של מושב, ומיד לאחר מכן מעלים משהו למכירה, משהו להשכרה, משהו זה.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

18

גדי אפק לא, לא, אצלנו ביישוב, יש רק להודעות של ועד מקומי. אתה לא יכול להעלות שום דבר. רק היא רושמת את ההודעה. רק מנהלים יכולים לרשום.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אני רוצה לדבר על הנושא של דוחות כספיים של הישובים. בסדר? אני יודע שבשנים עברו לא

הקפידו על הדבר הזה. בסדר? אבל אני והגזברית מתכוונים להקפיד על זה בשנה הזאת. יש לכם אם אני לא טועה, גזברית, עד אפריל, נכון? אני לא טועה?

נתלי זליחה: דוחות כספיים עד ה-30 באפריל. דו"ח מבוקר כספי

אילן רפאלי: עד ה-30 באפריל. אנחנו מתכוונים לקחת את הדוחות האלה, לנתח אותם, לראות שזה מאוזן

לראות אם יש גירעונות. בסדר? בקרה של המועצה, של הדוחות הכספיים האלה, וזה מה שאני מתכוון להתעסק בזה.

יוסי דוד: למה לא לבקש את של 24' גם? לא הבנתי. למה צריך לחכות 25' זה ייצא רק בעוד חצי שנה

אילן רפאלי: 25' זה ב-30 באפריל

יוסי דוד: אצלנו, למשל, עוד לא יצא של 24', עובדים על זה

נתלי זליחה: אז תעבור. רואה חשבון חייב להגיש-

יוסי דוד: אז אני אומר, למה לא לבקש גם של 24'? למה לא

נתלי זליחה: כרגע אנחנו עובדים על השנה.

יוסי דוד: רגע, תוציאו מכתב מסודר-

נתלי זליחה: אנחנו מוציאים מיילים כל הזמן לוועדים. גם להוציא את צו המיסים שאתה מאשר עכשיו,

יצאה לי הנשמה.

יוסי דוד: הכוונה שתוציא מכתב שמעכשיו אנחנו מתכוונים לקבל. זאת אומרת, שיהיה פה איזשהו מכתב-

נתלי זליחה: אבל העברתי, בטח, גם השבוע העברתי תזכורת.

מירה בן ארי: אין תשלחי עותק דרך חברי המליאה בבקשה.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

19

יוסי דוד לא העברת.

נתלי זליחה: ביום ראשון העברתי, ביום ראשון, לכל הוועדים, תזכורת. וגם את צווי המיסים שעכשיו אני

מאשרת במליאה, זה אחרי שרדפתי אחרי כל-

אילן רפאלי: אני אדאג להוציא מלשכת מנכ"ל בסדר? מסמך כזה.

יוסי דוד: כן, בדיוק. רוצים מסמך מסודר.

אילן רפאלי: מסמך מסודר. בסדר? והמועצה מתכוונת להתעסק בזה, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו מעבר.

אני רוצה להגיד לכם אפילו משהו מעבר, בסדר? המועצה הולכת לבקר, המועצה-

יוסי דוד: על פי איך שהקראת את הסעיפים של צו המועצות קודם, יש צו מועצות של בקרה על דוחות

כספיים, בדיוק אותו דבר.

מירה בן ארי: חבר'ה, די, טופל.

אילן רפאלי: עוד דבר שזה קשור גם לוועדים, וגם קשור למעקב ובקרה אחרי דוחות מבקרת המועצה, בסדר?

אני מתכוון כמנכ"ל לעשות בקרה על הוועדים ... מבחינת התנהלות, מבחינת מנהל תקין, בסדר? יש כללי מנהל תקין, כל ועד יישוב הוא בעצם זרוע הביצוע של המועצה, צריך להבין את זה. מכיוון שכך, מכיוון שכך, תהיה בקרה של המועצה על ההתנהלות התקינה של הוועדים.

* אזעקה, מתפנים למקלטים.

מירה בן ארי: אז עדכון תכנון ובנייה ועניינים אסטרטגיים, יש לנו תוכניות למסדרונות אקולוגיים, זאת

תוכנית כללית שנבחנת גם על ידי היישובים, גם בהיבט האשכול, ועם איציק שמתכלל את זה, וגם כאן איתי צחר. רואים איפה ההשקה למועצה שלנו ביישובים השונים. יש לנו עוד מאבק שאתם יודעים לעניין רחובות, האקו פארק, עלינו לדיון, תודה לאלו שהצטרפו, ואנחנו נמשיך וניאבק למען תושבינו.

דודי קימלוב: אולי תתני קצת דגש על העניין פה? תסברי את אוזנם של כולם פה.

מירה בן ארי: אז מבחינה רעיונית כרגע זאת תוכנית של הוועדה לתשתיות לאומיות, וזה עדיין לא הגיע לכדי

תכנית. הדבר הראשון שהוצג לנו זה איזשהו שיתוף ציבור. אף אחת מהרשויות השכנות לא הייתה צד לעניין, ולא היינו שותפים אפילו לרעיון. הרבה משרדי ממשלה, מי שהיה שם, אנחנו הצגנו כמובן את העמדה שלנו באופן מאוד ברור. והדבר רק בראשית, ראשית בדיקה, כל המשרדים התייחסו ורשויות כאלה, כולם ביקשו

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

20

לקבל חומר ומידע, כמובן שאין בזה עדיין שום דבר. לכדי שיתקדם או שיהיה איזשהו חומר שנקבל, כמובן נעיין, נדון ונגיב.

דודי קימלוב: אבל לגבי זה אני רוצה להגיד משהו, זה נושא אקוטי מבחינת גאליה, כי זה צמוד אלינו אגב,

למי שלא יודע.

מירה בן ארי: אקוטי מבחינת גאליה, זה אקוטי לכולנו.

דודי קימלוב: לא, סבבה, אבל אני אומר, מבחינת הפעולה שלנו כוועדים, אנחנו נרצה מאוד לקדם את זה

יחד עם כל הוועדים השכנים שלנו, ואיתכם כמובן המועצה.

מירה בן ארי: אנחנו בשיתוף פעולה עם כל -

דודי קימלוב: וליצור כוח, וצריך להרוג את העניין הזה באיבו, כי אחרת אנחנו, את יודעת-

שי כהן: בוא נספר רק מה, מה המשמעות של הדבר הזה?

מירה בן ארי: איתי תוכל קצת.

איתי צחר: כן. יש שטח במדינת ישראל, אסטרטגיה לטיפול בפסולת התעדכן לפני 5 שנים, אני מכיר ב-15

השנים האחרונות איזה 3 פעמים נראה לי לפחות, של המשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל. ההחלטה אחרונה זה מתקנים לשריפת פסולת לייצור אנרגיה. יש מתקנים כאלה בעולם, המתקן שהם מדברים עליו כמודל לדוגמה זה מתקן שבמקרה יצא לי גם להיות בו בקופנהגן, שהוא שורף את כל מה שניתן לשרוף, מייצר חשמל, ואם זה מתנהל כמו שצריך, ומתוחזק כמו שצריך, אז הידע הנצבר בעולם אומר שזה גם לא מפריע, לא פוגע בסביבה מבחינת הפליטה של המזהמים.

שי כהן: בדגש...

איתי צחר: נכון, בדיוק. בדגש על אם זה מתוחזק בסטנדרט דמי, נגיד.

שי כהן: אוקיי.

איתי צחר: זה מתקנים שיש גם בעולם עשרות שנים, זה התחיל גם במזרח הרחוק, היו עם זה הרבה בעיות

בהתחלה, ולאט לאט התפתחה הטכנולוגיה, והיום באמת יש מתקנים שהם נחשבים על פי דעת מומחים, לא אני מחווה דעה, אני אומר מה המומחים אומרים, שהם בטוחים. כשמקימים מתקן כזה שאמור לקלוט, אז בקיצור, היום האסטרטגיה של מדינת ישראל זה להקים כאלה, מנסים לעודד. בדרך כלל ראשי רשויות

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

21

בישראל לא רוצים את הדבר הזה, וככה נוצר מצב שבעצם כל אחד רוצה לעשות את זה ברשויות אחרת או במסגרת אחרת. נימביג קלאסי.

יוסי ג'יברי: ... דבר כזה, היה פה דבר כזה לפני 30 שנה. בשנות ה- 90' רצו להקים את זה באזור התעשייה

של יבנה, ודעת הקהל היא נגד. אתה לא מצליח לשכנע אותי.

איתי צחר: אז מה שמצא חן בעיני מדינת ישראל כרגע, שקם פה ראש עיר, ראש עיר רחובות, והוא אומר

אני רוצה.

יוסי דוד: מה הוא מרוויח מזה?

איתי צחר: כסף.

יוסי ג'יברי: מיסים?

איתי צחר: גם כסף.

שי כהן: הוא מרוויח כסף, אבל לא אצלו בחצר.

איתי צחר: באשפה יש המון, המון כסף. אם המתקן הזה הוא יהיה בקונסטלציה כזו או אחרת על שטח

עירוני, בקונסטלציה כזו או אחרת, אני מעריך שהוא יידע לייצר מודל כלכלי שהוא ייהנה ממנו.

יוסי דוד: אבל הוא רוצה להקים את זה מטעם עיריית רחובות.

איתי צחר: זה עוד מאוד מוקדם המודל העסקי, הוא לא יכול להקים את זה לדעתי, שוב, אני לא-

יוסי דוד: או החברה הכלכלית שלו.

איתי צחר: זה לא משנה. זה יהיה כנראה זכיין, אבל הזכיין הזה ישלם הרבה כסף לעירייה. אני מעריך שיש

פה הרבה מאוד כסף לעירייה.

יוסי ג'יברי: לא צריך שותפים להכנסות.

איתי צחר: לצד זה גם, שוב, אפשר גם להגיד, ויש דעה כזאת, וגם הם מציגים את זה כך שזה מתקן ירוק

שתורם לסביבה, כי החלופה היא להטמין את הקרקע ולזהם את מי התהום, והשטח להטמנה נגמר. כמובן שיש לזה השלכות גם לא ישירות אלא עקיפות, כמו למשל תנועת משאיות. אם אתה עושה כזה דבר, זה מאות משאיות.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

22

מירה בן ארי יש לנו את זה כבר...

דודי קימלוב: יש לנו את זה בפלמחים.

איתי צחר: כמו שציינה ראשת המועצה, כמו שציינה ראשת המועצה זה בתחילת הדרך, עם זאת, יש בזה

סיכון רב, כי זה מקודם במסלול הכי מהיר שיש במדינה, שזה כאילו עוקף את כל ועדות התכנון, ומקודם...

דודי קימלוב: זה כמו הוותמ"ל.

מירה בן ארי: זה הוותמ"ל. זה לא כמו, זה ותמ"ל.

דודי קימלוב: ותמ"ל לקח לנו שטח של 200 ,300 מטר משם, ושם מקימים עכשיו את הדבר הזה. איך יכול

להיות, איתי, שבמרחק של אולי 300 מ' מבניינים חדשים שנבנים, מקימים את המתקן הזה? זו הזיה

איתי צחר: הנושא חשוב, כמו שאתם בטח מכירים, ואם לא אז אני בקצרה מאוד אגיד, כי חבל להתעכב על

זה לדעתי, אבל מה שתרצו. כמובן שכל עבודה כזו מלווה בתזכיר השפעה על הסביבה, ובנספחים של מומחים, ומומחים מנגד. ואתם יודעים, אתה מוצא מומחה אחד יכתוב לך שאין על זה השפעה ואחד יכת וב, כחלק מהתוכנית-

יוסי ג'יברי: עזוב מעבר למתקן, ההובלה של משאיות האשפה אלינו, רק המשאיות. השינוע בדיוק

והתחבורה בכבישים שלנו-

דודי קימלוב: איתי, אתה יודע איפה עידית סילמן גרה?

שי כהן: אנחנו רואים את זה על כביש פלמחים.

דודי קימלוב: עידית סילמן גרה, אתה יודע איפה היא גרה? ברחובות.

איתי צחר: מי?

דודי קימלוב: עידית סילמן.

איתי צחר: אני חושב שיש דבר אחד, דבלי קשר לפוליטיקה, ובלי קשר להיכנס לפוליטיקה, מה שבטוח זה

שכשהמתחם הזה יקום, עידית סילמן כנראה כבר לא תהיה באותו תפקיד, בסדר? אבל בכל מקרה.

יוסי דוד: עדיף שלא תהיה באף תפקיד, וזה מוקלט.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

23

איתי צחר אז אני אומר לא, כי זה דברים שלוקחים הרבה מאוד שנים, גם להקמה של וכו'.

רמי עזריה: המתחם הזה לא יקום, חבל.

יוסי דוד: איתי, איך אפשר, אולי לשים צו מניעה מעכשיו?

איתי צחר: אין כזה דבר.

* מדברים ביחד

איתי צחר: צו מניעה על מה? בן אדם מגיש תוכנית.

יוסי דוד: לא רוצים שהיא תקים את זה פה.

מירה בן ארי: אבל אין עוד החלטה, רק כשתהיה החלטה אפשר להגיש.

יוסי דוד: השאלה כשתהיה החלטה אז הוא כבר השקיע הוא כבר עשה.

איתי צחר: ההחלטה, אבל שוב, אני מתייחס שוב, אני לא משפטן, יש פה יועצת משפטית, להגיש צו מניעה

על מישהו שמגיש תוכנית, על מה? הוא מגיש הצעה, הוא לא עושה אותה, הוא מגיש הצעה. הסכנה פה המרכזית שהמדינה מאוד מאוד רוצה לקדם את זה, ומאוד חסר לה מקומות לקדם את זה, ומאוד חסר ראשי רשויות שאומרים שהם רוצים את זה, זו הסכנה.

יוסי דוד: בסדר, בשביל זה יש בית משפט, שאפשר לעצור את זה שם.

איתי צחר: אם זה לא חוקי.

מירה בן ארי: אני מזכירה לכם שאנחנו עדיין בהליכים משפטיים על עניין הדרך עם פלמים. אנחנו לא עזבנו

את הנושא גם לענייני התחבורה. אנחנו על זה עם המשנה למנכ"ל המשרד.

דודי קימלוב: אגב מירה, איתי, כל הרוח אגב של כל העשן הזה שייצא, הוא יפנה מערב-

איתי צחר: אין עשן, בעיקרון שוב.

דודי קימלוב: אדי עשן כאלה. עשן נקי.

איתי צחר: אין עשן.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

24

דודי קימלוב אז מה יש?

איתי צחר: בעיקר שוב, אני אומר מבחינה טכנולוגית, זה עובר הרבה מאוד תהליכים של סינון, אין פליטה

של חומרים רעילים, או עשן באוויר.

שי כהן: הקיטור הולך לטורבינה. דודי, הקיטור הולך לטורבינה של החשמל. טוב. בסדר? פה בישראל-

איתי צחר: בישראל אני לא יכול להבטיח לך לאיזה כיוון הרוח.

יוסי דוד: אז למה רשויות אחרות לא רוצים את זה?

מירה בן ארי: אבל הדברים ברורים וידועים, ונלחם בכל הכוח ונעשה כמו שצריך, כמו שאנחנו נלחמים בכל

המקומות האסטרטגיים מסביב, גם לענייני התחבורה, נמשיך להילחם, נבקש, יש לנו הרבה אתגרי תחבורה כאן, לא נעלה כי כבר השעה מאוחרת, נעשה עוד ברגע שיהיו לנו עוד עדכונים כמובן, ותמיד אני מעלה אתכם אונליין כשצריך בדברים אקוטיים. זהו, תודה. נתחיל בסדר היום.

[1 ]

מירה בן ארי טוב. אישור פרוטוקול קודם. מאושר?

דודי קימלוב: מאושר.

מירה בן ארי: תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת אישור פרוטוקול קודם.

[2 ]

מירה בן ארי התייעלות בפינוי אשפה במועצה. אילן, בבקשה, ותודה על העבודה המקצועית שעשיתם.

אילן רפאלי: קודם זה היה גזם, לא?

מירה בן ארי: כן.

אילן רפאלי: אה, התייעלות פינוי אשפה. תביאי את המסמך. טוב, הצגתי את הנושא הזה בישיבת הנהלה.

אז רק אני אעבור על זה עוד פעם ממש בקצרה. היום אנחנו נמצאים במועצה בתרחיש של פינוי אשפה משולב. זה אומר בעצם שיש משאית של המועצה יחד עם 2 עובדים של המועצה שעוסקים בפינוי אשפה

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

25

ומעבר לזה נהג ועוד פועלים נוספים, זה פועלים מטעם קבלן. כל הקונסטלציה הזאת היום עולה למועצה 2 מיליון ש"ח בשנה, שזה סכום גבוה מאוד יחסית. ומה שאני רוצה לעשות בעצם זה להעביר את כל הנושא של מערך פינוי האשפה של המועצה, שזה בעצם משאית אחת, זה לא דרמטי, לקבלן. ולפני שאציג לכם את כל הנתונים המספריים של עלויות, שמתי פה בעצם את היתרונות ואת החסרונות של הפעלה עצמית, שהמועצה מפנה אשפה, לעומת הפעלה באמצעות קבלן. יש הרבה מאוד יתרונות בהפעלה על ידי קבלן, שמתי פה גם את ההפעלה העצמית כמובן, זה צוות אורגני של המועצה. היכרות עם השטח, החסרונות שלנו זה שיש לנו עובדים צבאיים ועייפים, הרבה מאוד בעיות משמעת, עלות גבוהה מאוד, כל מה שאתם רואים במסמך הכל עבר אליכם, לכן אני לא עובר פה על כל שורה ועל כל אות. ומנגד יש הרבה מאוד יתרונות בהפעלה על ידי קבלן. זה קודם כל בזה שהוא אחראי לספק את הפועלים, לא משנה מה, לא משנה איך, הוא צריך לספוג את הדבר הזה, הוא אמור להעמיד עכשיו 5 פועלים ונהג, הוא יעמיד 5 פועלים ונהג, הוא לא, אני לא צריך להתעסק מבוקר עד ערב, יש פה מלא בעיות משמעת עם עובדים. כן מגיעים לא מגיעים, מחלות, סיפורים, עניינים, זה משהו שעובר לאחריות הקבלן ולבעיה שלו. הוא צריך לדאוג לאחזקה ולתפעול של המשאית. היום אנחנו מוציאים, תיכף תראו את המספרים, כמעט 400 אלף ש"ח בשנה לאחזקה של משאית אשפה, שזה המון כסף.

דודי קימלוב: זה מתוך ה-2 מיליון

אילן רפאלי: כן. אין עיסוק בחופשות ומחלות, עלות נמוכה יותר, תכף תראו את המספרים. ועוד יתרון

שבהעברה לקבלן, בזה שאנחנו מעבירים את האחריות על אחזקת הפחים לקבלן. היום כמו שאתם יודעים המועצה אחת לכמה זמן פותחת תב"ר, גם פתחתם לפני שאני הגעתי לפה תב"ר של החלפת עגלות, זה משה ו שהוא עובר לקבלן, זאת אומרת הקבלן אחראי לתחזק את העגלות, אם זה להרחיב את הגלגלים, את המכסה. ואם הפח נסדק או נשבר הוא צריך להחליף גם את כל הפח. כל זה נכלל במסגרת ההוצאות של הקבלן, המכרז של הקבלן, סליחה.

דודי קימלוב: כולל החזרת הפחים למקום?

אילן רפאלי: מה? בוודאי, בוודאי. מה העלויות? אז עלויות, דיברתי איתכם על 2 מיליון ש"ח. איך ה- 2 מיליון

ש"ח האלה מתחלקים היום? יש עלות שנתית, כמו שאמרתי, כמעט 400 אלף ש"ח שזה דלק, בלאי, מוסכים אתם יודעים, המרכבים האלה, כל הדבר הזה, יש הרבה בעיות עם הדבר הזה. יש את העלות השנתית של תגבור פועלים מהקבלן, אמרתי לכם שיש לנו פועלים מטעם הקבלן, כולל הנהג שלקחנו אחרי שהנהג של המועצה התפטר, זה 900 אלף ש"ח בשנה. עלות משאית חלופית, במידה והמשאית המעשית שלנו נכנסת למוסך, אז מן הסתם פינוי האשפה במועצה יכולה להיפסק, כי אנחנו מפנים אשפה 6 ימים בשבוע, אז צריך לשכור משאית. או אם עכשיו איזה עובד אחד הוציא מחלה או נהג הוציא מחלה וכדומה, אז צריך להביא כל פעם משאיות וכדומה, זו עלות, השנה עלתה לפחות 70 אלף ש"ח, לא בדקתי אחורה אני חייב להגיד-

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

26

יוסי דוד 900 אלף רשמת פה. לא

אילן רפאלי: מה?

יוסי דוד: ה-900 .

אילן רפאלי לא, ה-900 אלף ש"ח זה עלות של הפועלים

שי כהן: החלופי, 70 אלף

יוסי דוד: החלופי, במקום אלה שלא מגיעים לעבודה.

אילן רפאלי: לא. אם עכשיו יש בעיה עם הנהג, או שהמשאית עכשיו נכנסת למוסך, כי התפוצצה לה צינורית,

או נכנסת לטסט, או לא יודע מה, זה עולה לנו בשנה 70 אלף ש"ח

יוסי דוד: אוקיי.

אילן רפאלי: אני אומר, הפועל עכשיו יש לנו, אמרתי, שיש לנו במועצה 5 עובדים 2 של המועצה ועוד 3 של

הקבלן ועוד נהג של הקבלן.

יוסי דוד: זאת אומרת, שלושת העובדים זה ה -900 אלף

אילן רפאלי: ה -3 האלה ועוד הנהג, עולים 900 אלף ש"ח בשנה, בדיוק

יוסי דוד: הבנתי.

אילן רפאלי: יש את העלות השנתית שלנו שאנחנו מוציאים על העובדים שלנו של המועצה, זה נקרא עלות

מעסיק של שניהם, 372 אלף ש"ח, ועוד שילמנו השנה גם על איזה נהג שהיה אצלנו שהתפטר בסוף, שילמנו עד שהוא התפטר 278 אלף ש"ח, כל זה 2 מיליון ש"ח. סעיף ב' מראה לכם בעצם את עלות הפעלה על ידי קבלן, אז יש פה, יש לנו במועצה פחי 360, ופחי 1,100. היום המחירים פחות או יותר זה לפני הנחה, זה לפר הנפה, פח 360 זה 10 ש"ח הנפה, ופח 1,100 זה 14 ש"ח הנפה. כמובן זה לפני ההנחות כמו שאמרתי. אני חוזר, אני הכפלתי את זה בכמות הפעמיים בשבוע, כפול וכדומה וכדומה. שורה תחתונה, זה יוצא, העלות אמורה לפני ההנחה של קבלן של מכרז, וברור שתהיה מלחמה בנושא הזה, זאת אומרת קבלנים, לא יודע אם תראה את זה, זה כמו טריטוריות. קבלני האשפה מחלקים את הארץ שלנו לפי טריטוריות, יש טריטוריות. אז אם עכשיו הם רואים איזו טריט וריה חדשה של גן רווה שאף אחד לא הגיע, זו קרקע בתולית, כולם יסתערו על המועצה הזאת.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

27

שי כהן זה מכרז משכן כזה?

אילן רפאלי: לא, זה לא משכן, אני לא רוצה משכן. זה מכרז של המועצה. בעצם מדובר פה בחיסכון של רבע

מיליון ש"ח בשנה, מינימלי, זה יכול להיות גם יותר. זה יכול להיות, כן, זה יכול להיות יותר. כמו שאמרתי, גם יתנו הנחות פה על המחירים.

שי כהן: ואיך ה-SLA שלו, וכל הדברים

אילן רפאלי: SLA אנחנו מגדירים אותו לפי מכרז. יש דרך אגב גם במכרז הרבה סעיפים של קנסות, אם לא

החזיר את הפח בפרק זמן ככה וככה, לא תיקן את הפח שתקול, ככה וככה. יש הגדרות מאוד מדויקות.

גדי אפק: זה לפני מע"מ המחיר הזה?

אילן רפאלי: כולל מע"מ.

גדי אפק: כולל מע"מ.

יוסי דוד: אילן, עלות הפיצוי. עכשיו נצטרך לפטר מן הסתם עובדים.

אילן רפאלי: יש לנו 2 עובדים סך הכל, כי הנהג כמו שאמרתי התפטר כבר לפני כמה חודשים

יוסי דוד: ועכשיו זה עובדי קבלן.

אילן רפאלי: ואנחנו, א' אנחנו לא, א' אנחנו נציע להם תפקיד במועצה, הם לא ירצו, כי הם רגילים לעבוד

שעה וחצי ועכשיו יצטרכו לעבוד 8 .

יוסי דוד השאלה מה גובה הפיצויים שנצטרך לשלם?

שי כהן: לא משנה, נצטרך לעשות את זה בכל מקרה. אם אתה לא צריך היום, אז תצטרך בעוד 16 שנים

יוסי דוד: יש פה עלות של -

אילן רפאלי: בכל מקרה, אנחנו הולכים להפעיל את הסעיף שהוא מוכר גם על ידי ההסתדרות-

מירה בן ארי: סעיף 14 .

אילן רפאלי לא, סעיף של התייעלות, וזה משהו שאפשר לעשות אותו.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

28

יוסי דוד אבל לא זו הבעיה.

אילן רפאלי: אפשר להציע גם לעובדים לעבוד תחת הקבלן.

יוסי דוד: אבל אם אתה מפטר מישהו, חוץ מהפרשה שאתה מפריש להם בקופה, אתה צריך לשלם נדמה לי

בנוסף דמי פיצוי.

מירה בן ארי: יש לנו לפי דעתי סעיף 14 .

שי כהן יש סעיף 14, יצטרכו לעשות את זה

יוסי דוד: זה הוצאות, מהתזרים זה ייצא לך.

מירה בן ארי: בסדר. סעיף 14 זה לא תזרים, זה אתה מפריש כל הזמן

אילן רפאלי: כן, בדיוק, מה זאת אומרת? פיצוי בכל מקרה.

דודי קימלוב: זה מופרש כל הזמן.

יוסי דוד: כן, מופרש, בטח. אגב, זה חלק מעלויות משאית. טוב, זהו, זו הכוונה. אם יש שאלות, אני אשמח

לענות. אחרי הישיבת מליאה, אני רוצה, המכרז מוכן למען האמת, אני חייב להגיד.

דודי קימלוב: אני בדעה-

שי כהן: קדימה.

דודי קימלוב: אז אם אתה רוצה לשאול-

שי כהן: גם אם זה היה עולה עוד קצת, שווה. גם אם זה שווה עוד קצת, שווה.

איתן חן: שמוריד מכם את כאב הראש הזה.

שי כהן: בדיוק. בדיוק.

תומר קרטנשטיין: אבל איתן, הדבר היחידי שצריך לקחת אותו בחשבון, הרי היינו בזה, עשינו שאנחנו

עושים רוורסים.

איתן חן: לא, לא.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

29

תומר קרטנשטיין כי בעבר...

איתן חן: לא היינו בזה אף פעם.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: איתן, איתן. שנייה, שנייה, הוא מדבר על הקדנציה הקודמת.

תומר קרטנשטיין: הקודמת אני מדבר.

איתן חן: נכון.

דודי קימלוב: שנייה-

איתן חן: הייתי פה בקדנציה הקודמת.

דודי קימלוב: לפני הקודמת.

איתן חן: גם לפי הקודמת הייתי.

דודי קימלוב: אני מכיר את זה. המועצה, היו לה קבלני חוץ. בשלב מסוים הוחלט כי רוצים in house .

איתן חן חבר'ה, לא נכון.

דודי קימלוב: 100 אחוז 100 אחוז

תומר קרטנשטיין: אני הייתי במליאה אז, איתן.

דודי קימלוב: אני אומר לך איתן.

איתן חן: אולי לפני 15 שנה

דודי קימלוב: לא משנה, היה. אבל עכשיו זה משהו אחר, אין מה לחשוב יותר מדי.

איתן חן: סחטו אותנו כמו שהוא אומר, לא היה חוזה.

דודי קימלוב: בדיוק.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

30

איתן חן סחטו אותנו.

דודי קימלוב: איתן, זה היה מזמן.

שי כהן: אילן, גם אם זה היה עולה יותר, יותר, זה שווה. רק בשביל השקט של-

מירה בן ארי: זה בדיוק כמו שעשינו עם הקייטנות והמעונות. גם את הפער הדבקנו, וגם אין תלונה אחת.

נפתח, לא שמעתם פעם אחת השנה, לא מעונות ולא קייטנות.

אילן רפאלי: טוב, אז אני שמח שיש תיעודים. אז מאשרים?

שי כהן: כן, בטח, כן, כן.

אילן רפאלי: תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת התייעלות בפינוי אשפה במועצה, פה אחד.

[3 ]2026.

אילן רפאלי הלאה, נושא של הקצאת איסוף גזם 26'. אז סופי, תעלי את זה בבקשה. אז עוד פעם, גם פה אני פירטתי את זה בהנהלה.

גדי אפק: אני עברתי על זה, יש שם בעיה קשה בנטעים.

אילן רפאלי: הבעה בנטעים שאתם זה.

גדי אפק: המשקל, זה בגלל שברור שרכב הטיאוט, שהוא הופך את כל הזבל שלו בנטעים, והם מרימים את

זה, זה הכל חולות. זה לא באמת שיש לנו כזה גזם. תבדוק את זה טוב.

אילן רפאלי: קודם כל, יש שפיכה-

מירה בן ארי: קודם כל זה נסגר, זה נסגר.

דודי קימלוב: זה החול שלכם, שלכם.

מירה בן ארי: גדי, זה נסגר.

* מדברים ביחד

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

31

אילן רפאלי חבר'ה, אני לא אעבור על המסמך, כי הכל כתוב פה, בסדר?

איתן חן: סטאי לא ירים חול. הוא לא חמור. לא, סטאי שעובד על המכונה.

מירה בן ארי: לא, זה לא סטאי.

גדי אפק: לא, זה רכב הטיאוט שמטאטא.

איתן חן: בסדר. אבל סטאי לא ירים חול. הוא יראה חול, הוא משאיר לי.

גדי אפק: לא, הוא זורק את זה על כל הגזם. הוא מרים את הגזם על כל החול.

שי כהן: אהה, אצלנו הוא זורק את זה ליד המכולה. זה יותר.

אילן רפאלי: טוב, זה לא משנה, כי לא הורדנו מהקצאות, בסדר? לא הורדנו מהקצאות, בסדר?

איתן חן: אילן, אני חושב שעדיין יש שם בעיה עם המספרים האלה.

אילן רפאלי: של מי, שלך? אין בעיה עם המספרים, נו.

איתן חן: בכלל, המספרים הם-

אילן רפאלי: לא, לא, יצא מסמך מעודכן. יצא מסמך מעודכן.

איתן חן: המספרים האלה מאיפה הם מגיעים, מ...? רק לבדוק מה קורה שם.

* מדברים ביחד.

מירה בן ארי: שנייה, חבר'ה, חבר'ה, יש שאלות.

אילן רפאלי: אני אפרט זאת עוד פעם, בסדר? קודם כל, ההקצאה לא בוצעה על בסיס המספרים עם

המטמנה. אתה אולי הסתכלת על המסמך הקודם שהוא היה לפי ביצוע. החלטנו לעשות רוורס, בסדר? אנחנו הולכים לפי תכנית ההקצאה שבוצעה על ידי הצוות של איתי צחר, בסדר?

יוסי דוד: מה שהיה בשנה שעברה.

אילן רפאלי: כן, בדיוק, שהם הלכו וחישבו לפי מודל מסוים, 150 קילו לבית אב וכדומה, כפול בתי האב

הגיעו לאיזה סכום מסוים, בסדר? בסוף כשבחנו את הדברים האלה במבחן של שנה אחורה, אני יכול להגיד,

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

32

הכל כתוב במסמך, אבל עוד פעם, אני יכול להגיד שסך הכל הייתה התאמה יחסית טובה, יחסית טובה להקצאה. יש סטייה של 10 אחוז בממוצע לעומת ההקצאה הקודמת, לעומת ההקצאה שניתנה. חלק מהישובים עלו ב-2 אחוז, חלק עלו ב-19 אחוז, חלק מהישובים ירדו. אני יכול לציין פה לדוגמא את כפר הנגיד, שהוא בעצם היישוב באמת אפשר להגיד היחידי שעושה באמת פינוי גזם מבתי תושבים שהוא פרקסלנס, כי גם זה אפשרי אצלו כי יש לו סך הכל רחובות רחבים וכדומה, וגם כשזה מבוצע היום בשיטה מאוד טובה.

מירה בן ארי: לא רק זה, הם הפיילוט שהצליח, ותודה ליוסי ואיציק על ההובלה של זה.

יוסי דוד: איציק היה הפיילוט, הוא צריך להוכיח לך שהוא עומד בזה.

אילן רפאלי: מה?

יוסי דוד: הוא צריך להוכיח שהוא עומד בפיילוט הזה.

אילן רפאלי: לא, אז א' הם עומדים בפיילוט, והם ירדו מההקצאה, בסדר? ביישובים אחרים זה קצת קשה,

בסדר? כי יש יישובים ישנים שלא תמיד המשאית יכולה להיכנס. לכן לא בכל מקום אפשר להכיל את הנוהל הזה, לא בבית חנן, חלק מהמקומות גם לא בנטעים. יש הרבה מקומות שאי אפשר להכיל את הדבר הזה, ולכן בעצם אנחנו החלטנו שחוץ מ-2 ישובים שהייתה שם סטייה מאוד גדולה, שזה אירוס ועיינות, החלטנו להשאיר את ההקצאה כמו בשנה שעברה, ובעיינות ובאירוס החלטנו לתת את ההקצאה לפי הביצוע, שהוא ביצוע סביר. בדקנו את הביצועים, והביצוע של שנה האחרונה היה סביר, ולכן קיבלנו את הביצוע בפועל.

יוסי דוד: לא הבנתי, אירוס הורדת?

אילן רפאלי: אירוס הורדתי, כי המספר שהרשום הוא לא.

מירה בן ארי: אין צורך, אבל יש יישוב אחד שיש לו יותר פסולת גושית.

תומר קרטנשטיין: הוא יודע כמה היה בפועל, ואת זה מה שהוא הגדיר.

אילן רפאלי: כן, בדיוק. זה מה שהיה בפועל.

יוסי דוד: עדיין הצמחים לא גדלו שם כנראה.

אילן רפאלי: אבל מה שכן, השינוי שמבוצע לקראת ההקצאה של 26' שבעצם יש תרגום של הקצאה לכסף

בסדר? התרגום של ההקצאה לכסף, מ - 2 טעמים. פעם ראשונה, מתוך מטרה שהיישובים באמת יעמדו

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

33

בהקצאה שלהם, כי הרבה מאוד ישובים חרגו מההקצאה שלהם, אז אנחנו לא נעשה לאף אחד נו נו כרגע אבל אנחנו מתכוונים באמת השנה לעשות את הדבר הזה כבר כהקצאה באמת חד משמעית, ואחרי זה אנחנו, אחרי זה אנחנו באמת מתחילים לקנוס בהתאם, אם יהיו מה שנקרא צריכות יתר.

גדי אפק: אבל צריך לעשות אכיפה בתוך הזה. יש אנשים שמוציאים כמויות של משאיות 2, שישלמו על זה

אילן רפאלי: רגע, אני רוצה רגע להשלים את המשפט שלי, אני אתייחס לאכיפה בסדר?

גדי אפק: יש כאלה שמוציאים 18 עצים

אילן רפאלי: אז א' יש המרה של הקצאה לכסף, זה פעם ראשונה. ופעם שנייה, המטרה של המרה לכסף היא

נועדה שהיישובים יפרידו את הגזם מהפסולת הגושית, גם לקראת הפרויקט שאנחנו הולכים אליו של אתרי גזם, וגם כדי להבין שבעצם גזם עולה פחות, טונה של גזם עולה פחות מטונה של פסולת גושית.

יוסי דוד: כמה ההפרש?

אילן רפאלי: לכן, רגע, שנייה. הפרש של 50 ש"ח

יוסי דוד: כמה?

אילן רפאלי: ועוד מע"מ. 50 ש"ח ועוד מע"מ לכל טון. וזה אומר שככל שהיישוב יפריד יותר, יפריד יותר, אז

הוא יפנה יותר גזם, פחות גושית. שתבינו, באה משאית, לוקחת את הגזם. מספיק שיש שם כל מיני, לא יודע מה, כל מיני פסולת גושית אחרת, זה נכנס למטמנה, בום המטמנה, בדיוק המטמנה, בום-

יוסי דוד: כל המשאית עוברת.

אילן רפאלי: כן, כל המשאית 350 ש"ח, בסדר

דודי קימלוב: מי יפקח על זה?

אילן רפאלי: רגע, שנייה, לכן זה אומר שככל שהגזם יהיה יותר נקי, בסדר? יש יותר טונאג' שיכול להיכנס

בסכום. בסדר? ולכן יש פה מנגנון-

שי כהן: דודי, זה צריך להיות ערבות אישית של האנשים, שלא ישימו את זה. כי אי אפשר להשקיע, זה בסוף

רק חינוך. רק חינוך.

מירה בן ארי: קודם כל, מקומית. קודם כל מקומית. המועצה עם פקח אחד לא יכולה...

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

34

אילן רפאלי אז אני רוצה להתייחס לאכיפה. קודם כל יש פה אחריות הוועדים, חד משמעית, ואני מזכיר על כל הנושא הזה עם מצלמות וכל מה שקשור בזה, זו פעם ראשונה. אי אפשר כל דבר להגיד למועצה תאכפו, תעשו.

שי כהן: לא, לא, לא, זה אחריות של האנשים.

אילן רפאלי: היום דרך אגב יש לנו 2 פקחים במועצה, אחד נמצא כבר בצו שמונה איזה חודשיים וחצי

בסדר? הוא עושה עבודה נפלאה, אני חייב להגיד, אבל הוא כן, אני אומר את האמת, נכנסתי איתו ליישובים והוא עושה אכיפה.

שי כהן: נכון.

אילן רפאלי: הוא עושה אכיפה, ואנשים מקבלים דוחות. אני אומר את זה חד משמעית.

איתן חן: לא להפסיק, אילן.

אילן רפאלי: בסדר, אבל זאת לא המטרה של המועצה, אני לא באתי פה להעשיר את הקופה של המועצה.

איתן חן: זה לא להעשיר, זה בסדר. אין שום קשר לכסף.

אילן רפאלי: לא, אבל אני אומר שהכוונות הן מתוך אכיפה סדר ומשמעות. לא מתוך מטרה של הכנסות.

דודי קימלוב: אילן, אני חושב שבהיררכיה, האחריות הראשונה היא של הוועדים.

אילן רפאלי: נכון.

דודי קימלוב: קודם כל, הוועדים צריכים לעשות קו מסוים מול הציבור.

מירה בן ארי: אני מסכימה, אבל הוועדים בזה, הם לא עושים. הם רוצים שהמועצה תעשה.

דודי קימלוב: לא. אז אצלנו אגב הבנו את הפואנטה, בשנה שעברה היה קצת עניין, היום אנחנו בעצם

מפקחים על זה כמה שניתן, שהמעצרה הזאת, המזבלה אצלנו היא סגורה, היא נפתחת רק באישור איש האחזקה שלנו, והמזכירות. יש לנו שם מצלמות, ואנחנו מנסים לפקח על העניין הזה, ולהתניע את העניין של ההפרדה, זה הכי חשוב כמו שאמרת.

מירה בן ארי: כמו קרטוניה שעוד לא יבשה עד יום האיסוף, כבר ממלאים את זה, מישהו זורק.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

35

יוסי דוד מירה, מה שקרה, יש את החקלאים, ויש את המתיישבים. עכשיו, המתיישבים אמרו אנחנו לא רוצים לשלם ש"ח, מבחינתנו שיבואו לאסוף. החקלאים באו ואמרו, אתם יודעים מה, בואו נעשה בקרה.

ואז באמת התחלנו לעשות בקרה, לא פותחים את זה בלי שמתקשרים ומבקשים אישור, ואם רואים למחרת שיש חריגה, אפשר להיכנס במצלמה, לראות באיזה שעה, מי נכנס, מי שפך.

דודי קימלוב: אגב אצלנו-

מירה בן ארי: זה שיתופי הפעולה שאנחנו צריכים עם הישובים.

דודי קימלוב: אני רוצה להוסיף שוועד האגודה אצלנו, יוסי, שנייה, תקשיב. שזה חשוב שאתה יודע, זה

לזכות. ועד אגודה אצלנו מקצה עוד כמה עשרות אלפי ש"חים לשנה, 40 אלף ש"ח, לטובת זה שלא תהיה לזות שפתיים מה שנקרא. כי אולי משק מוציא יותר גזם וכולי. אז הוועד האגודה משקיע עוד כסף בעניין הזה מעצמו.

יוסי דוד: זה כשהיו חריגות, היום אין חריגות אז אתה לא צריך.

דודי קימלוב: אבל עדיין, עדיין.

יוסי ג'יברי: את לא צריך.

רמי עזריה: בוא נראה השנה. 26' זה הביקורת

יוסי דוד: טוב, חברים, האם הנושא של הקצאות הגזם של 26' כולל המרה לתרגום כספי, האם זה מאושר

כן. מאושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת הקצאת איסוף גזם לשנת 2026, פה אחד

[4 ]

מירה בן ארי טוב, תב"רים. בואו רגע, אני רוצה לתת הקדמה.

דודי קימלוב: מה נסגר עם העניין של המעצרות של ריסוק גזם? נגעת בזה? לא שמתי לב.

אילן רפאלי: אמרתי שחלק מהמקומות השארנו את המעצרות, חלק ...

דודי קימלוב: תגיד לי מה המתכונת שאמורה להיות, 50 טון איציק 50 טון ואז באים ועושים את הריסוק

בערך?

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

36

אילן רפאלי אה, אתה מדבר על נקודות ריכוז גזם?

דודי קימלוב: כן, כן, כי אני רוצה לדעת איך לנקוט אצלנו בעניין הזה.

אילן רפאלי: אנחנו נוציא תפיסת הפעלה, ונעדכן. אני לא רוצה כרגע, זה יהיה פעמיים בחודש פחות או יותר,

אבל עוד לא סיכמנו את זה עד הסוף

מירה בן ארי: טוב, עכשיו אנחנו עוברים לדיון בתב"רים. אני רוצה להגיד משהו באופן כללי, קיימנו כן דיון

ארוך בהנהלה, וכל החומר מוצג בפני כולכם, ועברתם על הנתונים. החלק הראשון שאנחנו נוכל להגיד בעצם אנחנו רוצים לעשות סדר, זה חלק מהתב"רים, תב"רים ישנים שהיו, ותודה לאיתי ונתעלי ואילן על העבודה הארוכה שהם עשו, וגם רחלי כמובן. אתם תראו מה כל מיני זנבות ודברים שנשארו, כאלה שכבר לא מתאימים. אנחנו חלקם נבקש לסגור, חלקם נבקש להעביר לתב"רים אחרים שפתוחים. חוץ מזה, יש לנו עוד כמה עדכונים של תב"רים ופתיחה. אז נתעלי תציג את הדברים, תודה.

נתלי זליחה: נתחיל עם סגירות תב"רים. תב"ר מספר 617 לפרוטוקול, כן, כמובן. תב"ר מספר 617 פיתוח

כבישים, תקציב 2.4 מיליון, קיים עודף של 231,698 ש"ח. הערות? העודף יעבור לתב"ר579. עוד מעט אנחנו נראה את היתרה עם היתרה שעוברת אליו. תב"ר 444, הסדרת דרך גישה למרכז הישראלי. העודף שלו 30 אלף ש"ח יעבור לתב"ר579 .

רמי עזריה מה זה מרכז ישראלי?

נתלי זליחה: הסדרת דרך הגישה למרכז ישראלי, היה אמור להיות. כן, נשארה יתרה של 30. תב"ר580

בניית מעון יום תלת כיתתי, נשאר עודף 627. העודף יעבור לתב"ר650 . תב"ר515 פרויקט משרד התחבורה נשאר עודף 12 אלף ש"ח חוזר לקרן הרשות תב"ר 611, הקצבה לתיכון ברנר 36,600, עובר לקרנות הרשות תב"ר מספר 631, ציוד הצלה וביטחון גן רווה, פה אנחנו קיבלנו כסף בימים האחרונים, ולכן התב"ר הוא על 0 כרגע, ובעצם נדרש רק סגירת תב"ר על 0, בלי עודף ובלי חוסר תב"ר 648 רכישת ציוד ביטחון ומוסך 2025 , יש פה גירעון של 18,720. בעצם אנחנו מבקשיםלהגדיל את התב"ר בסכום הגירעון, ולסגור אותו מקרנות הרשות. פתיחת תב"רים. תב"ר 665, שימת ליבכם היה רשום תמ"א38, זה תמ"א35 .

יוסי דוד זה לא תמ"א 38 .

נתלי זליחה אחר כך אני אתחשבן איתך יוסי.

מירה בן ארי: תגביר, תגביר יוסי.

יוסי דוד: אני אגביר. אני בדרך, דרך אגב.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

37

נתלי זליחה מקורות מימון 100 אלף ש"ח מרמ"י ו-150 מקרנות פיתוח

נתלי זליחה: תב"ר 668 מה שאילן דיבר עליו, לוחות תצוגה דיגיטליים 300 אלף ש"ח מקרנות פיתוח

שי כהן: זה לא אושר עדיין, נכון?

נתלי זליחה: אנחנו מבקשים לאשר.

תומר קרטנשטיין: אבל אם אמרת 25, ואנחנו 10 מושבים, אז זה 250, למה 300 ?

אילן רפאלי יש, אתה יודע, בצ"מ.

תומר קרטנשטיין: אוקיי.

אילן רפאלי: בלתי צפוי.

נתלי זליחה: בכל מקרה היתרה לא הולכת לכיס של אילן, היא הולכת בחזרה לקרנות. אחר כך אנחנו נסגור

את התב"ר ברגע שיש יתרה.

תומר קרטנשטיין: בסדר.

נתלי זליחה: תב"ר 669, פרויקט חשמל ומיזוג אוויר 1.3 מיליון מקרן עודפי ארנונה

יוסי דוד: למה לא נתייחס לכל תב"ר בנפרד, ואז נצביע?

מירה בן ארי: שנייה, רגע, בואו נעשה את הכול, תרשמו הערות.

יוסי דוד: מה זה פה? חשמל. אבל את פותחת פה תב"רים חדשים.

מירה בן ארי: בסדר, אנחנו נסביר.

יוסי דוד: אז אולי נסביר על כל תב"ר, ואז נצביע. נתחיל מההתחלה ואז נדבר עליו. כן, כן, לא, לא.

אילן רפאלי: זה פרויקטים של חשמל, הצבת עמודי חשמל, בסדר? זה בכל המועצה, זה לא של ה, בכל

הישובים, זה ביישובים כן, זה לא של המועצה.

תומר קרטנשטיין: חוץ מאירוס.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

38

שי כהן מה זה מיזוג אויר?

אילן רפאלי: אירוס, אתם לוקחים מהתב"ר שלנו. מיזוג אוויר... ילדים, גני ילדים.

שי כהן: בסדר.

נתלי זליחה: תב"ר היה רשום 670, אנחנו תיקנו 667 כדי שיהיה רצף. שדרוג מערכות ביוב, גם אילן דיבר

שאנחנו הולכים להיכנס חזק במערכות ביוב. 5 מיליון ש"ח, זה מקרן היטלי ביוב. אוקיי? לא מקרנות פיתוח ולא מקרן עודפי ארנונה. תב"ר, עכשיו אני עוברת לעדכון תב"רים. יש הערות על הפתיחה? ל א. עדכון.

שי כהן: אני נגד 668. המסכים הדיגיטליים, אני חושב שזה מיותר

מירה בן ארי: אז נרשום נגד.

יוסי דוד: רגע אבל אולי, למה נגד ולמה בעד? שנייה, שנייה, בדיוק, אמרנו, אולי את הסעיף הזה נדחה

לישיבה הבאה. אחרי שתבחנו.

מירה בן ארי: אין מידע לציבור, אנחנו צריכים שהמידע יעבור לציבור.

יוסי דוד: לא הבנתי. זאת אומרת אתם רוצים בכל זאת ללכת על זה.

מירה בן ארי: רק שתדעו, שכל חברה שביקשנו הצעות מחיר למיפוי דאטה של המועצה, לנו במועצה אין

דאטה של התושבים. אין דאטה של התושבים, זה דבר חמור ביותר, ואנחנו צריכים להשלים דאטה. אין קשר עם התושבים. זה שאנחנו שולחים לוועד המקומי שיעביר למושב, שיפיץ, שאולי-

שי כהן: אז אפליקציה תיתן לך הרבה יותר מאשר מסך-

גדי אפק: אבל רגע, דיברנו על זה שזה ייבחן.

שי כהן: מסך מידע הוא -

יוסי דוד: לא, כי פותחים עכשיו תב"ר.

גדי אפק: לא, אז נשאיר אותו סגור. מה הבעיה?

* מדברים ביחד.

שי כהן: אני חושב שלא צריך להשקיע 300 אלף ש"ח בדבר שאין לו ערך

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

39

מירה בן ארי אם מידע לא מגיע, אנחנו מוציאים על אירועי תרבות וחינוך כל כך הרבה כסף, וזה לא מגיע לתושבים.

שי כהן: מירה, בטלוויזיה ליניארית רואים 40 וצפונה. בסדר? זה מה שרואים

יוסי דוד: מירה רגע. כשאני הולך לצרכנייה למשל, זה יהיה אצלנו בצרכנייה. בסדר?

אילן רפאלי: גם בנסיעה דרך אגב. גם בנסיעה וגם בהליכה אתה יכול לקרוא.

יוסי דוד: כן, אבל השאלה, אני כבן אדם, אני לא אעמוד ואסתכל, אני בא רק לקחת את מה שאני צריך

מהר, ולחזור הביתה. השאלה אם זה יהיה יעיל ובאמת יסתכלו על זה. זו השאלה.

אילן רפאלי: בסוף אנחנו בונים-

יוסי דוד: מבחינת צורך אין בעיה. השאלה אם זה שימושי.

אילן רפאלי: בסוף אנחנו בונים בכמה מקומות, יוסי.

יוסי דוד: השאלה אם זה שימושי.

מירה בן ארי: זה צריך להיות גם וגם וגם.

שי כהן: קודם כל, באפליקציה... עדיף אפליקציה.

אילן רפאלי: גם בונים דאטה, גם שולחים בקבוצות השונות.

שי כהן: עדיף אפליקציה, ולא לשים מסכים.

רמי עזריה: צריך לבחון את זה שוב.

אילן רפאלי: לא, אנחנו צריכים לאשר את הזה. מי שיכול להגיד שהוא מתנגד זה בסדר, זה לא. צריך

להצביע, בואו הצבעה.

מירה בן ארי: אפליקציה אם צריך, אפשר גם בנוסף.

יוסי דוד: אנחנו מצביעים רק על פתיחת התב"ר, ולא על הפרויקט עצמו? הפרויקט יגיע אלינו לאישור?

אילן רפאלי: לא, ברגע שיש את התב"ר, אני רק עם הפרויקט.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

40

שי כהן אני חושב שצריך לבחון חלופות לפני שרצים לפרויקט הזה, אבל זו דעתי.

רמי עזריה: אפשר להגיש את התב"ר הזה במליאה הבאה או משהו כזה.

אילן רפאלי: מה זה יעזור?

שי כהן: אני מוכן להביא לך חלופה מחר. אילן, אני מוכן להביא לך חלופה מחר.

אילן רפאלי: אנחנו חושבים שזה טוב. שזה דבר נכון.

שי כהן: אילן, אני מוכן להביא לך חלופה מחר.

אילן רפאלי: הוא חושב ככה, הוא חושב אחרת. כל אחד חושב אחרת.

שי כהן: זו דעתי.

אילן רפאלי: אני יודע שביישובים היום בערים, זה מה שקורה, אתה אומר לי מפרקים? אני אומר לך

שמוסיפים. אני רואה שמוסיפים.

מירה בן ארי: אין אף מבוגר שנכנס לאפליקציות. הם אפילו לא יודעים שרוצים לעשות בקתדרה, ובגמלאים.

שי כהן: אין אף צעיר שמסתכל על טלוויזיה. ורוב הפעילות שלך בסוף היא לצעירים, וזה מה שאתם רוצים.

ואנשים הצעירים לא מסתכלים על הטלוויזיה.

מירה בן ארי: כמה עולה האפליקציה הזאת?

שי כהן: אני יכול לברר לכם כמה זה עולה, ואני יכול מחר-

שי כהן: 100 אלף ש"ח

שי כהן: פחות.

מירה בן ארי: יופי. אז זה בנוסף, יופי.

שי כהן: אבל אפשר מחר להביא את זה.

מירה בן ארי: אז יש לנו, אפשר גם וגם.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

41

שי כהן אבל אפשר להביא את זה.

איציק מידן: אפשר רגע לעשות פיילוט ביישוב אחד, ולבחון את זה רגע לאורך זמן, לראות איך זה עובד? ועל

בסיס ה-25 אלף ש"ח במקום 300 אלף ש"ח. בינתיים תביא אתה חלופה שנוכל לבחון אותה, ונראה מה עדיף.

מירה בן ארי: אני מוכנה לעשות ככה, ואני אעלה את זה לדיון ברשותכם. אילן יביא את הצעת המחיר,

ואתה תביא את הצעת המחיר.

שי כהן: אני אביא מחר, כן.

מירה בן ארי: ונעשה, שנייה, ונעשה סבב טלפונים אחרי. מקסימום נעשה פיילוט באמת ביישוב אחד ולראות

את זה. אני באופן אישי כן מאמינה בזה, כי לא מגיע, הנה, ששמנו אפילו פלקט על לוח המודעות, זה שינה ב-180 את הרישום בכל הדברים. רק פלקט

יוסי דוד: מירה, תעשי פיילוט ביישוב, תעשי סקר באותו יישוב, אחרי איזה חודשיים שלושה, מה קורה,

הולך?

מירה בן ארי: לא חודשיים שלושה, עכשיו. אנחנו לא מחכים יותר, הזמן טס.

יוסי דוד: אחרי שבוע תעשי.

מירה בן ארי: אנחנו צריכים מידע לציבור.

יוסי דוד: אחרי שאת שמה את המסך, אחרי שבוע שבועיים, לעשות סקר.

איציק מידן: אפשר יהיה לבדוק את זה תוך כדי רישום של כמה דברים.

מירה בן ארי: אם האפליקציה זה באמת דבר שלא עולה הרבה כסף, הוא כבר ייכנס. ומעבר לזה, גם נעשה

פיילוט. כרגע אני מבקשת כן את אישורכם, ואנחנו נציג לכם ונעשה סקר טלפונית.

שי כהן: מירה, ואני ממשיך את מה שאמרתי קודם. אם נכין, אם תהיה תעודה תושב, תעודת תושב, שיהיה

לה ערך, שיהיה לה ערך, שוב, מכניסה לים, לא יודע מה, איזשהו ערך. את תעשי לך דאטה של המושבים האלה, ככה. ככה.

נתלי זליחה: אני רוצה להגיד לך שבעומר יש אפליקציה, אף אחד לא נכנס אליה.

ישיבת מליאה 10.3.2026

נוצר על ידי

42

יוסי דוד שי, אני חושב-

מירה בן ארי: כמו שהיום לא נכנסים לא לוואטסאפ, ולא לפייסבוק ולא לאתר.

שי כהן: אם לתעודת תושב יש ערך, ייכנסו.

גדי אפק: שי, באירוס יש אפליקציה, אף אחד לא נכנס אליה. לצערי.

יוסי דוד: שי, קודם כל, אני חושב שלא צריך, שנייה-

גדי אפק: כן, אנחנו עשינו את זה, הוועד הקודם. שילמנו על זה כסף ויש אפליקציה, הכל לא נכנסים.

מירה בן ארי: גם אין בעיה. אם יהיה שוב, בואו נעשה פיילוט אצלכם ביישוב על האפליקציה. ושניים שלושה

יישובים שירצו נעשה את המסכים.

דודי קימלוב: שי, אני יכול להגיד לך שבכל הפלטפורמות האל

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]