פרוטוקול מליאה מס' 2
מליאה מס' 2 - 7.5.24
מליאה שלא מן המניין מס' 2
מיום רביעי, כ"ט ניסן התשפ״ד, 7/5/2024
משתתפים:
גב' ליזי דלריצ'ה - יו"ר המליאה
מר עומר שלומוביץ - סגן ומ"מ
גב' שרון גל דרור - משנה ליו"ר
מר יניב אנגל - סגן
מר מיכאל לוין - סגן
גב' אורלי רובין-שטול - חברת מועצה
ד"ר דן אויירו קדרי - חבר מועצה
מר יניב שחר - חבר הצעומ
גב' נעמה ברון - חברת מועצה
מר טל מתתיהו - חבר מועצה
מר אמיר רחמנינוב - חבר הצעומ
מר ידידיה צוריאל - חבר מועצה
מר אלי רבי - חבר מועצה
נוכחים נוספים:
מר ערן חמו - מנכ"ל
גב' גורן לין אלרגנד - גזברית
עו"ד אושרת מצליח-קרנט - יועמ"ש
גב' שרית רוטמן - עוזרת ראש העיר
מר ניר אריאלי - מנהל אגף תפעול ושפ"ע
מר איגור רוטמן - מנהל אגף הנדסה
רו"ח יואב דנה - יועץ
נוצר על ידי
1
מליאה מס' 2 - 7.5.24
על סדר היום:
[ 1 ] הצגת תכנית אסטרטגית של העירייה. ................................ ................................ ........................................3 [ 2 ] אישור תקציב העירייה ותקן כוח אדם לשנת .2024 ................................ .....................................................7 [ 3 ] דיון בדוח הביקורת המפורט לשנת .2022 ................................ ................................ ..................................10 נוצר על ידי
2
מליאה מס' 2 - 7.5.24
פ ר ו ט ו ק ו ל
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: הזמנה לישיבת מליאה מספר 2 ומספר .3 נתחיל עם סדר היום לישיבה שלא מן המניין.
[ 1 ] הצגת תכנית אסטרטגית של העירייה.
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: מספר 2 הצגת תוכנית אסטרטגית של העירייה על ידי ערן חמו המנכ"ל.
ערן חמו [מנכ"ל]: טוב. זה שם, מאחורה-
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: קצת-
יניב שחר [חבר מועצה]: שיהיה מקום להסתובב.
ערן חמו [מנכ"ל]: כן, כדאי. ושאלת על זה שאלות, אז יש את זה שם. שלום לכם. אני רוצה להציג תוכנית אסטרטגית שבנינו יחד, שהיא מדברת 10 שנים קדימה. לפני שאציג את התוכנית, אנחנו נכיר קצת יותר לעומק את האתגרים של גני תקווה, את החזון, ייעוד ומטרות חידדנו קצת, אז אציג את זה. ונכיר את התוכנית האסטרטגית שמתמודדת עם אותם האתגרים. הנקודה המשמעותית בגני תקווה היא בעצם, נפח אכלוס מאוד גדול שקרה משנות ה-80 עד עכשיו. שבעצם, גני תקווה ריבעה את עצמה. מ-6,000 הגענו ל-
26,000 תושבים. תופעה כזאת של פיתוח מואץ גורמת לאתגרים בנושאים של קהילה, של כלכלה ושל תחבורה. המצגת בנויה על פי אותה חלוקה. בנושא של קהילה, בעצם אנחנו ישוב שהיה מעברה, הפך לישוב סוציואקונומי ,9 יש לזה משמעויות. חלק מהישוב עדיין הם תושבים מאותה תקופה וחלק כבר סוציו' .9 יש פה עיר שקולטת תושבים, קצת כמו מדינת ישראל, ישוב שמבוסס על הגירה לתוך הישוב, לא רק על צמיחה של תוך הישוב. ושכונות, זאת אומרת, גני תקווה בעצם התפתחה כשכונות, תתי שכונות, שאוכלסו בזמנים שונים, עם פחות או יותר מאפיינים דמוגרפיים זהים של כל שכונה. מבחינת כלכלה, אני רוצה להציף פה שתי נקודות. נקודה אחת, אני מניח שכולם מכירים את זה, אין לנו כמעט שטחי תעסוקה. אפשר לראות את זה בגרף למטה, שמציגה את גני תקווה עם 1.3 מטר לתושב ואחרים עם הרבה יותר. כשהיחס המקובל הוא 12 מטר לתושב. כאילו in built יש לנו קושי להתאזן תקציבית, כי האיזון התקציבי מבוסס על מודל ארנונה.
נקודה שניה, זה נקודה של מימוש של שטחי תעסוקה. פה אנחנו מסתכלים על המפה בצד השמאלי, במפה הזאת אנחנו רואים את פריסת אזורי התעסוקה בבקעת אונו. כשמצד אחד, אנחנו רואים את השטח הנמוך שיש לגני תקווה, מצד שני אנחנו רואים את אחוזי המימוש, ואנחנו רואים שאצל כולם אחוזי המימוש הם יחסית נמוכים. זה אומר שלא מספיק שיהיו לנו שטחי תעסוקה, גם צריך להבטיח את המימוש של אותם שטחי תעסוקה. אז זו הנקודה השנייה שצריך לזכור בהקשר שנקרא 'כלכלה עירונית'. ויניב שאלת על העניין הזה, אנחנו לקראת סיום של פיתוח של מה שהיה פעם הגוש הצפוני, תיכף יהיה גוש צפוני חדש. נשארו פה ארבעה מגרשים, הם כולם נמצאים באיזשהם תהליכים של בירור משפטי, של בירור עם היזמים בינם לבין נוצר על ידי
3
מליאה מס' 2 - 7.5.24
עצמם אבל עדיין אין לנו צפי לתחילת ביצוע. המשמעות של זה, שההכנסות שעוד נשארו מתוך הגוש הזה אין להם צפי לכניסה ויש עצירה של הכנסות. מבחינת תחבורה, לתחבורה יש קשר ישיר למיקום שאנשים עובדים. בגני תקווה, כמעט רוב האנשים עובדים מחוץ לגני תקווה, 90 ומשהו אחוז, תופעה שגורמת ליוממות, יוממות זה אומר שנכנסים לאוטו נוסעים לאזור התעסוקה, למקום התעסוקה שהוא במקום אחר, גני תקווה הופכת להיות עיר שינה. המשמעות של זה, שהכניסות והיציאות לגני תקווה בשעות העומס הן קשות, ועל זה נוספת העובדה שכל הכניסות והיציאות לגני תקווה הן דרך יישובים אחרים. זה אתגר התחבורה. אז מה עושים? לפי הספר, מקימים שכונה שבשכונה יש נפחים שבעצם מייצרים מצד אחד, איזון למודל הארנונה, מצד שני מאפשרים לתושבי גני תקווה, לפחות לחלק מהם, לעבוד בתוך גני תקווה לפתור את בעיית התחבורה או להקל עליה בצורה משמעותית. אז אנחנו מדברים על לב הבקעה שהיא 1,200 יחידות דיור, 500 קטנות ועוד 250 קטנות יחידות ומתוכן, 250 יחידות בהישג יד, 250,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה. בינוי מרקמי, מדרחוב, זאת שכונה שהיא באופי קצת אחר. אני לא אכנס לעומק כי זה לא האישיו פה. יש לזה סיכוי לקרות לשכונה הזאת, אני מזכיר עוד פעם את העניין של המימושים. מצד אחד-
יניב שחר [חבר מועצה]: כשהתייחסת למימושים, התייחסת ל-250,000 האל כשהם כבר בפנים.
ערן חמו [מנכ"ל]: לא.
יניב שחר [חבר מועצה]: לא?
ערן חמו [מנכ"ל]: לא. כשאנחנו מסתכלים על, אזור בקעת אונו ואני לוקח באזור בקעת אונו גם את פתח תקווה והכתם האדום פה בעצם מסמן את האזור שדיברנו עליו, לב הבקעה והאזור בקריית אונו שצמוד אליו. אם תתעלמו רגע מהכתם האדום, כל האזורים הסגולים הם בעצם אזורי התעסוקה בבקעת אונו.
אנחנו יכולים לראות שכל אזורי התעסוקה בנויים על פי המתודה שפעם הייתה מקובלת והיקף של אזורי המגורים. זאת אומרת, שכל מי שגר בגני תקווה, בחלק הצפוני של קריית אונו, בדרום פתח תקווה, צריך לנסוע, לקחת את האוטו שלו ולנסוע לאזורי התעסוקה. כי פעם חשבו שאזורי התעסוקה זה דברים מזהמים, היום התפיסה שאזורי התעסוקה הם לא דברים מזהמים, זה בדרך כלל גם יותר בכיוונים של הייטק. ורצוי להימנע מלהתרחק, כדי להימנע מאותו גודש בכבישים. ברגע שמסמנים את אזור התעסוקה הזה במקום שהוא אמור להיות, אנחנו רואים שהוא הופך להיות לב הבקעה. ולכן, השכונה מוגדרת כ'לב הבקעה', יש לזה פוטנציאל, כי זה בעצם מושך מיקושים, לא רק מגני תקווה, גם מדרום פתח תקווה וצפון קריית אונו.
והסיכוי למימוש הזה, אמור להיות גבוה יותר. יחד עם זאת, אנחנו עדיין זוכרים שגם אזורים שהם אטרקטיביים מאוד, כמו פתח תקווה, הם באחוז מימוש מאוד נמוך. אז כן, אנחנו חושבים שאפשר, שהשכונה הזאת תקרה ויש לה משמעות מאוד כבדה מבחינת היכולת שלנו בעתיד להתאזן תקציבית. אבל רק אם נתנהל נכון. שאנחנו אומרים להתנהל נכון, אנחנו מתכוונים לייצר גידול של גני תקווה, מכל הסביבה שלה בכל המימדים. אני שמתי פה מימד אחד, שמדבר גרף שמראה את שטחי התעסוקה את הגודל שלהם ואת אחוזי המימוש. אנחנו יכולים לראות שיהוד, אור יהודה וקרית אונו הם משחקים באותו ארגז חול, הם נוצר על ידי
4
מליאה מס' 2 - 7.5.24
בעצם מתחרים על אותו פלח שוק, על אותו קהל יעד. פתח תקווה, בגלל הנפח הגדול שלה, מתחרה בנפרד.
וגני תקווה כי היא עוד לא קיימת כשטח תעסוקה רציני, נמצאת פה עדיין באפס, עדיין כביכול לבד, אבל אין לה כלום. עכשיו יש שני סצנריואים, אחד שהוא הסצנריו שהיינו מאוד רוצים, %100 מימוש, ולהגיע לסיטואציה שלנו יש אזור מאוד ייחודי שהוא משחק בארגז החול משלו ,לא יחד עם יהוד, אור יהודה, והוא הופך להיות אטרקטיבי מאוד. ואופציה פחות טובה, זה שאנחנו לא נצליח להגיע ל-%100 מימוש. עוד פעם, %100 מימוש, לא להגיע לשם, זה אומר פגיעה בהכנסות. אבל גם אנחנו מתחרים עם הרבה מאוד שחקנים.
אנחנו רוצים להגיע ל-%100 מימוש. איך מייצרים כזה בידול? אחד, מבינים מי הלקוחות שלנו מה הצעת הערך שלנו לאותם לקוחות, זה אומר, להסתכל מתוך נקודת מבט אחרת, מתוך נקודת מבט של הלקוח. תכף נבין למה אנחנו מתכוונים. להבין מה מייחד אותנו מה החוזקות והחולשות שלנו הזדמנויות, איומים, תשואות והניתוח של התשואות. איך התשואות הופך להיות מנופים ואיפה ההיתרים שלנו. ומתוך, הניתוח של כל מה שאמרתי לייצר תוכנית שהיא אותה תוכנית אסטרטגית שתכף אני אציג. לקחנו וניתחנו את הלקוחות שלנו והם מתחלקים בעצם לארבע קבוצות עיקריות-
נעמה ברון [חברת מועצה]: זה ניתוח עצמאי שהעירייה עשתה? כאילו בלי-
ערן חמו [מנכ"ל]: אנחנו מכירים, נראה לי, הכי טוב את גני תקווה, הרבה יותר טוב מהיועצים.
נעמה ברון [חברת מועצה]: לא, מבעלי העסקים. לא מהיועצים.
ערן חמו [מנכ"ל]: גם. לא, זה ניתוח יחד עם-
נעמה ברון [חברת מועצה]: אוקיי.
ערן חמו [מנכ"ל]: אז אנחנו בעצם מחלקים את הלקוחות של גני תקווה לארבע משפחות. משפחות, מסחר ועסקים, בעלי קרקעות ויזמי נדל"ן. כל משפחה כזאת מחולקת לתתי משפחות. למשל, אם אני מסתכל על לקוחות של משפחות צעירות עם ילדים בגילאי גן ויסודי. יש כאלה שהילדים בוגרים. לכל אחד, בריבוע הכחול רשום הצעת הערך של גני תקווה אל הלקוח. מתוך נקודת המבט הלקוח. אני לא אעבור אחד אחד, אפשר אחרי זה להעביר את המצגת ותוכלו להיכנס לזה יותר לעומק. בחרנו גם מה מייחד אותנו. על פי מודל שבודק מה בעל ערך, מה ייחודי, מה קשה לחיקוי, ומה ללא תחליף. כשעברנו סעיף, סעיף בדקנו מה הנקודות שאיתן אנחנו צריכים לעבוד. גם פה אני לא אעבור סעיף, סעיף. עשינו ניתוח שבודק את החוזקות והחולשות של גני תקווה, הזדמנויות ואיומים, וביחד חיברנו אותם למודל שבעצם מחבר הזדמנות וחוזקה ובודק מה הדברים שיעזרו לנו לצמוח. ומהצד השני, בודק חולשות ואיומים ומה הדברים שיכולים לקרות. מתוך הדבר הזה חידדנו לעצמנו את הייעוד, את החזון שלנו, את ערכי הליבה שעל פיהם אנחנו נעבוד. פה אני כן אקריא רגע את הייעוד ואת החזון. "ניהול ופיתוח עיר איכותית וקהילתית המספקת ללקוחותיה שירות חדשני ויעיל המנוקד בצרכים שלהם". החזון, ".1 יציבות כלכלית לגני תקווה", ואנחנו מדברים פה על פיתוח ואכלוס נוצר על ידי
5
מליאה מס' 2 - 7.5.24
מלא שלב הבקעה. ".2 פיתוח למערך התנועה בדגש על הרחבת מערך התחבורה הציבורית. .3 חיזוק הקהילה בגני תקווה כישות אחת ולא שכונות מופרדות. .4 קידום גני תקווה כעיר המכלול לגביה, להוות דוגמה ומודל לחיקוי של עיר איכותית, חדשנית, יעילה ומובילה בשירות". קבענו לעצמנו כצוות ניהול את ערכי הליבה לאורם אנחנו נפעל וקבענו שהערכים שיובילו אותנו זה "מצוינות, יושר, הוגנות, שקיפות, חדשנות, כבוד הדדי, יעילות, סינרגיה, מחויבות, גאוות יחידה וזמישות". תכף אני אסביר מה זה המושג הזה "זמישות".
ביחד יצאנו לתוכנית שמורכבת מ-5 סעיפים עיקריים שבעצם היא יכולה להוביל אותנו לבידול חיובי בין גני תקווה לסביבה. והנקודה הראשונה מדברת על התרבות הארגונית שלנו, היא מדברת על חיזוק הסינרגיה בין האגפים והמחלקות השונות, ויצירת שירות שמותאם לצרכי הלקוח, יחד עם העצמת העובדים והמנהלים. מבחינת הקהילה, אז חיזוק הזהות המקומית, דיברנו על זה שאנחנו בעצם אוסף של קהילות שלא בהכרח מחוברות, אז לייצר חיבור וזהות מקומית סביב העניין. מבחינת העסקים, כדי שאנחנו נוכל להפוך להיות מודל משמעותי, במקום שברור שהעסקים הם חלק מהותי מתוכו, אז יצירת קהילת עסקים חזקה שנותנת שירות לכל בקעת אונו. "זמישות" בעצם, מדבר על היכולת של הארגון להסתגל לשינויים מהירים ואנחנו בעצם, היום נמצאים בעולם אחר, בעולם שהשינויים בו הם מאוד מאוד מהירים ולארגון צריכה להיות יכולת להגיב לאותם שינויים מהירים. למשל, הכנו טופס, הבנו שזה טופס דיגיטלי נותן מענה מדויק, והופ, משהו השתנה בהתנהלות ובתוכנות פתאום הטופס לא רלוונטי. צריך לדעת להבין מיד שהדבר לא רלוונטי ולמצוא את הפתרון האחר אבל זו רק דוגמה אחת מיני רבות שיכולות להיות. והתוכנית צריכה להיות ארוכת טווח, אנחנו מדברים בסוף על נדל"ן. ונדל"ן, זה בסוף הדבר הכי, הכי עתיק שיש ואנשים שרוצים נדל"ן מדברים על ארוך טווח, הם לא יכולים להסתכל על כמה שנים קדימה ולא על 5 שנים לכן, התוכנית מסתכלת על עשור קדימה ומתוכה, נגזרים יעדים לכל שנה. אבל כשאנחנו על אחד הסעיפים בחיזוק הזמישות הארגונית, הזריזות והגמישות הארגונית, אנחנו מדברים על הסתכלות אחרת על מבנה ארגוני, מההסתכלות של מבנה ארגוני קונבנציונלי, אנחנו רוצים להכניס את הלקוחות לתוך המבנה הארגוני להסתכל על האגפים שנותנים שירות לאותם לקוחות כשורה אחת, על האגפים שנותנים שירות לאגפים שנותנים שירות ללקוחות ועל הנהלת הארגון. וכשמסתכלים על זה כמבנה ארגוני רואים אותו כלקוחות, על מגוון הלקוחות שהראיתי קודם. האגפים שנותנים שירות לאותם לקוחות. מעליהם, האגפים שנותנים שירות לאגפים שנותנים שירות, והנהלת הארגון מעל. ואם מדברים על שירות, החלטנו שזה חלק חשוב ומהותי בעניין ואם זה חלק חשוב ומהותי אז חייב להיות לזה owner ומישהו שיטפל בנושא הזה והוחלט להקים "אגף שירות". הוא יוקם בהדרגה, באמצעות החברה לפיתוח גני תקווה, ודרכה וכשהוא יוקם ויהיה עצמאי וידע לעבוד ולתת מענה כמו שצריך הוא ייטמע בתוך אגפי העירייה. האגף הזה יהיה אחראי על העמקת השירותיות הארגונית. הוא בעצם לא אגף שעובד מול הלקוחות אלא הוא עובד in-house כדי לייצר יכולת של הארגון עצמו לתת שירות ברמה טובה יותר לכל אחד מהלקוחות. בנוסף, האגף יתעסק בתכלול של אירועים שהעירייה מבצעת. עניין החוזקות, הוא עניין שמוביל אותנו כבר כמה שנים ואם אנחנו מדברים על לקוחות מצד שני, מי שנותן שירות לאותם לקוחות זה עובדי העירייה. ובשביל שהם יוכלו לתת שירות טוב יותר, חשוב לנו לחזק ולהעצים אותם ולדייק אותם לתוך התפקיד באמצעות תהליך של חוזקות שאנחנו עושים. באתר העירייה נמצאת כבר תוכנית חוברת של תוכניות העבודה של ,2024 היא פורסמה, היא תואמת נוצר על ידי
6
מליאה מס' 2 - 7.5.24
את החזון, בעצם נגזרת ממנו והיא הנגזרת של 2024 של התוכנית האסטרטגית. וזה לא קשור כבר לתוכנית האסטרטגית, אנחנו הכנו מגנטים כחלק מההיערכות למצבי החירום, תכף נחלק לכם אותם, שבאמצעות סריקה של הברקוד הזה של מגנט שיושב לכל אחד על המקרר, אפשר יהיה להגיע לחוברת, שהיא חוברת היערכות למצבי חירום. המגנטים האלה חולקו למערכת החינוך, הם יפוזרו למשקי הבית בשבוע הקרוב ובנוסף, הם יהיו בכל מיני מקומות של מקבלי קהל כדי שאנשים יוכלו לאסוף אותם גם שם.
יניב שחר [חבר מועצה]: למה החליטו לשים את המחלקה החדשה הזו באגף לפיתוח? היא אמורה לעבוד מול המועצה-
ערן חמו [מנכ"ל]: אמרתי, אנחנו צריכים להקים אגף. להקים אגף, עדיף שהאגף הזה יקום בצורה הדרגתית.
חשבנו שהכי נכון להקים אותו בתוך החברה לפיתוח, שגם היא נותנת שירות ולהקים אותו בצורה מדורגת.
לא עם עובדים, אלא בשלב ראשון כאדם אחד, שיתחיל לבנות את המערכת, לבנות תוכנית עבודה, אין לנו עדיין תוכנית עבודה לדבר. להתחיל לבנות תוכנית עבודה, להתחיל לעבוד בצורה מדורגת וכשזה יבנה כאגף, זה יועתק לתוך העירייה.
יניב שחר [חבר מועצה]: זה מה שהלרן?
ערן חמו [מנכ"ל]: כן. היה מכרז, והלרן זכתה במכרז.
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: בהצלחה לכולנו.
ערן חמו [מנכ"ל]: תודה, בהצלחה לנו.
[ 2 ] אישור תקציב העירייה ותקן כוח אדם לשנת .2024
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: סעיף מספר שתיים, אישור תקציב העירייה ותקן כוח אדם לשנת 2024 לפי נספח א'.
אני מניחה שכולם ראו ואם אתם רוצים שאלות, או את רוצה, לעשות את סקירת ה-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אני מתנצלת בפני חמישה חברים פה שראו כבר את כל המצגת, אני כמובן יכולה-
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: מי היה בישיבה-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: לחזור על המצגת-
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: שניכם. אוקיי, אז את יכולה לעשות יותר מקוצר.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אני אנסה לעשות את זה מקוצר יותר.
נוצר על ידי
7
מליאה מס' 2 - 7.5.24
*מדבריםיחד.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: טוב אז, כמובן שהתקציב הזה נבנה בצל המלחמה שלנו לצערנו, ובעצם התאמנו את כל הדברים למלחמה. הייתה אמורה, לגבי ההלוואה שאישרנו למלחמה אני ארוץ מהר כרגע עוד לא קיבלנו היתר וכנראה לא נקבל היתר. כרגע בתקציב, יש חלק יחסי של פירעון ההלוואה שאם לא נקבל בסופו של דבר את ההלוואה והעדכון תקציב, הוא יתבטל. בעקבות המלחמה כמובן, הרווחנו את שירותי המוקד ל-24/7 ולכן, התקציב רק גדל ל-1.4 מיליון. הרחבנו את כמות הפקחים, את שעות פעילות הפקחים ולכן, תקציב השכר, שכר הפיקוח עלה בתוספת 1,000 שקל .כמובן שיש דברים נוספים שהותאמו אבל בחרתי לציין את הדברים העיקריים. תקציב העירייה מסתכם ב-211.5 מיליון, עליה של %.5.6 הכנסות לארנונה מסתכמות על 82.9 מיליון, עלייה של 9.3 מיליון. אנחנו צופים שאחוז הגבייה יישאר %.96.5 בשוטף, אנחנו אחרי שנתיים, שלוש מגיעים כבר ל-%.99 ושיעור העדכון בארנונה שזה על טיס אוטומטי, לפי הנחיות של משרד הפנים עומד על %.2.68 יש את המתווה שאני לא אפרט מהו, אלא אם כן תשאלו, מתוך המתווה, רשמנו בתקציב לעירייה בשנת 24', 6 מיליון שקל בסעיף העברה מקרנות אחרות. תקציב מענק האיזון עומד על 1.44 מיליון, לפי הנחיות משרד הפנים אנחנו נדרשנו להעמיד אותו על %,85 במענק 23', אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה מענק האיזון. בשנת 23', בספטמבר, הודיעו לנו אז, למרות שהם אמרו להעמיד אותו על %90 במענק משנה קודמת בסוף, בספטמבר הודיעו לנו שהוא פחות. זה יכול לקרות לנו גם השנה, עדיין לא ידוע. מענקים נוספים ממשרד הפנים, זה מענקי כספי שהענקנו לנתב"ג, שקיבלנו בעבר עדיין לא ידוע אם נקבל, לא ניתן לתקצב ולכן, לא תוקצב. הכנסות עצמיות אחרות, פרויקט אנרגיה סולארית שזה הפוטו-
וולטאית על הגגות, תוקצבו 1.5 מיליון שקל לעומת 350 אלף שקל ב-23'. זה בגלל שב-23' רק הותקנו בהדרגה, נכון להיום, רוב המערכות כבר פועלות. ולכן, זה צפי ההכנסות שנקבל. הכנסות מדמי שימוש בנכסים הועמדו על 2.7 מיליון לעומת 2.3 בביצוע 23'. כמובן, שיש עוד הכנסות עצמיות רבות בעירייה כמו מפיקוח, ועקבות שילוט וכו'. חינוך, סך ההשקעה בחינוך היא 102.2 מיליון לעומת 95.4 מיליון בביצוע 23', עלייה של .6.8 אנחנו רואים שההשקעה בחינוך היא כמעט חצי מתקציב העירייה, והמימון העירוני בחינוך כלומר, ההשקעה בחינוך בניכוי הכנסות עצמיות בהחלטת ממשלה, הוא 30.1 מיליון, עלייה של 4.3 מיליון מול ביצוע צפוי 23'. בחינוך כמובן, המשכנו לשקף את תכנית גפ"ן שהתחילה כבר בתשפ"ג. אנחנו צריכים להעביר מאצ'ינג של %20 לתכנית הזאת. הלאה, כמובן תשפ"ד תוקצבה לפי גידול מספר התלמידים, כיתות החינוך המיוחד, מרכז תגלית שנפתח, וכמובן עשינו הערכות לגבי תשפ"ה, איזה כיתות יפתחו, כמה תלמידים יהיו וזה בא לידי ביטוי בגין ספטמבר-דצמבר .2024 רווחה, הוצאות הרווחה מסתכמות ב-19.1 מיליארד, המימון של הרשות 33.4 מסך הוצאות הרווחה. תרבות, ספריה, קשרי קהילה, נוער, בריאות וספורט מסתכם בכמעט 7 מיליון, ,6.9 יש פה את הפירוט. תרבות ,2.3 ספריה ,1.4 יחידה לנוער כולל תמיכות בתנועות נוער והנהגות 1.7 קשרי קהילה 0.8 ובריאות וספורט .0.3 תמיכות ומלגות, זה הפירוט, מלגות סטודנטים המצטיינים בספורט ,130 תמיכות למוסדות ,406 ותנועות נוער פלוס הנהגות .479 הועדה לתכנון ובנייה, מתוקצבת ב-3.3 מיליון, מהקמת הוועדה ועד ,2023 הממשלה השתתפה בתקנים של הוועדה זה יסתיים ב-2023 לכן, עכשיו אנחנו ממנים את הכל בעצמנו וההוצאות בגין הוועדה ובגין אגף ההנדסה נוצר על ידי
8
מליאה מס' 2 - 7.5.24
ממומנות מכספי ההיטלים בעצם, אנחנו מעבירים אותם לתקציב השותף. שכר מסתכם ב-104 מיליון, כל השכר של כל, הכולל החינוך וכל הסייעות הכול הכול הכול 104 מיליון, כולל 8 מיליון עלויות פרישה, פנסיה תקציבית פלוס עלויות פרישה צפויות. הוצאות השכר מהוות 49.2 מתקציב העירייה, תוקצבו 500 משרות, יש פה את הפירוט איך הן בנויות כמובן הרוב בחינוך, ועלייה במשרות מול ביצוע ,2023 9 משרות, 500 בחינוך. כמובן שהתקציב משקף את כל הסכמי השכר, ב-23' היו המון הסכמי שכר שהשפיעו על 23' וימשיכו להשפיע על 24' וכמובן תקצבנו את מה שידוע לנו עד פה. פירעון מלוות מסתכמים ב5 מיליון מול 3.3 בתחזית ביצוע .2023 אני מזכירה לכם שלקחנו באישור המליאה הלוואה של 10 מיליון ב-2023 לפיתוח הגוש הצפוני בקריית החינוך בגוש הצפוני, בלב הבקעה ולכן, זה הגדיל את פירעון המלוות. פירעון מלוות הפיתוח ממומן מכספי ההשבחה, אנחנו מעבירים מהקרנות, התקציב והשוטף. תקציב בלתי רגיל, מורכב מהשבחה, היטלי פיתוח, סלילה ותיעול השצ"פ. אנחנו מקצים כל פעם מהקרנות התב"רים, כל פעם שאתם מאשרים פה תב"רים תכף נגיע לרשימה של היום. וגם, אנחנו מעבירים על תקציב הרגיל, כמו שאמרתי קודם, בגין הנדסה, ועדה ופירעון מלוות פיתוח. נכון להיום, יתרת הקרנות לפיתוח היא 48 מיליון שטרם הוקצו בתב"ר מ-48 מיליון, והפיצוי הוא כמו שאתם רואים שכתוב. בגין הגוש הקיים ,6717 מה שערן קודם, אם יתממשו השטחים שאנחנו עדיין אין ודאות מתי ואיך הם יממשו, נקבל עוד 60 מיליון שקל שאנחנו לא יכולים לבנות עליהם. לגבי-
נעמה ברון [חברת מועצה]: כמה מתוך זה, סליחה שאני קוטעת אותך, כמה מתוך זה מיוחס לשטח המוסף שצים רכשו?
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אין לי פה כרגע את הנתון, אלא אם כן אתה זוכר, אין לי פה את הנתון-
יניב שחר [חבר מועצה]: הם רכשו שני בנייני מגורים וצים-
*מדבריםיחד.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: שאר הכספים יגיעו, כמו שערן הראה במצגת, מלב הבקעה כשיתחילו-
יניב שחר [חבר מועצה]: אבל לקחנו שם הלוואות, לא?
גורן לין אלרגנד [גזברית]: כרגע, לקחנו הלוואות לפיתוח, אנחנו משערים שנצטרך להמשך עוד הלוואות-
*מדבריםיחד.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: כן גישור. יש פה שקף של התפתחות תקציב העירייה, שמראה את הגידול בתקציב לאורך השנים. התערבות ההכנסות שרואים פה כמובן שהארנונה מהווה כמעט את כל ההכנסות, השאר נוצר על ידי
9
מליאה מס' 2 - 7.5.24
ממשלה ועצמיות, והתערבות ההוצאות שרואים שכמעט חצי מהתקציב הוא חינוך. וזהו, שאלות? רואה, עשיתי זה מהר.
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: תודה רבה, חברים אם יש שאלות ואם לא, אז נעלה להצבעה את אישור התקציב.
יניב שחר [חבר מועצה]: היו לי הרבה שאלות אבל לא היה מספיק זמן בוועדת כספים, פעם הבאה אנחנו נעשה אותה ארוכה יותר.
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: אז אישור תקציב 2024?
*מדבריםיחד.
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בעד. כולם בעד?
החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את תקציב .2024
[ 3 ] דיון בדוח הביקורת המפורט לשנת .2022
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: דיון בדוח הביקורת המפורט לשנת ,2022 למי נותנים? בואי, גורן, קחי, תשתי כוס מים.
*מדבריםיחד.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: טוב, דוח ביקורת מפורט. מה שאתם רואים זה דוח ביקורת מפורט לשנת ,2022 הרואה חשבון מטעם משרד הפנים סיים את הביקורת של דוחות 22' לפני כחודשיים שלושה, הדוחות הכספיים דיון עליהם יהיה במליאה מן המניין, לא זאת שלא מן המניין, דוח ביקורת אנחנו דנים במליאה שלא מן המניין. כעיקרון כשהוא עושה ביקורת על דוחות כספיים הוא גם עושה ביקורת לפי, ממש לפי תוכנית ביקורת מפורטת של משרד הפנים נותן לרואה החשבון וגם כל שנה הוא בודק חלק, נושאים מסוימים. כעיקרון, אפשר לראות בתוך פרק ב' זה מה שהכי מעניין, פרק ב' ופרק ג', כל השאר זה נתונים.
פרק ב' הוא בעצם, רגע אני אמשיך פה, פרק ב' זה בעצם מה שהתגלה מהביקורת השנה, לא נמצאו ממצאים ללא שום התייחסות. אז קודם כל, אפשר לסגור את הסיפור? "לא נמצאו ממצאים". הלאה, פרק ג' זה-
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: רגע, רגע, תחזירי, תחזירי, תחזירי מה כתוב שם? בדיוק לא הייתי מרוכזת.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: "לא נמצאו ממצאים ללא שום התייחסות".
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: יופי.
נוצר על ידי
10
מליאה מס' 2 - 7.5.24
גורן לין אלרגנד [גזברית]: פרק ג', זה בעצם הערות משנים קודמות ובעצם, נשארה פה הערה אחת, שגם כתוב שהיא תוקנה. שמבקר הרשות לא הגיש דוח ביקורת שנתית לשנה הקודמת. מדובר על מבקר שהיה לפני המבקר הקודם-
יניב שחר [חבר מועצה]: מבקרת-
עו"ד אושרת מצליח [יועמ"ש]: זה ליקוי של 21' של שנת 20'.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: בדיוק, זאת אומרת שהוא תוקן, כבר המבקר הקודם, כבר הגיש-
יניב שחר [חבר מועצה]: שנה הבאה לא יהיה כלום.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: שנה הבאה-
יניב שחר [חבר מועצה]: בעזרת השם-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: נקווה שלא יהיה כלום. וזהו, שאר הדוח ופירוט של כל מה שהם בדקו-
יניב שחר [חבר מועצה]: צריך רק התייחסות של ועדת ביקורת-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: בסדר. לא נראה לי שצריך לעבור על שאר הדברים בדו"ח, פרטנית. זה התמצית.
יניב שחר [חבר מועצה]: היו לנו רק כמה הערות קטנות-
נעמה ברון [חברת מועצה]: אנחנו, נעבור על עיקרי הדו"ח לא נקריא אותו מילולית וגם נשלח את הפרוטוקול לאחר מכן. בעמוד 17 סעיף ד' ,6.3 יש הערה על כך שלעובדי מחלקת משאבי אנוש, היה, הייתה הרשאה משום מה, לעדכן את מרכיבי השכר של העובדים. כלומר לעובדים עצמם ולא למנהלי האגף. שזו הייתה מן הסתם של התקרית חמורה שנענה המבקרת עדכנה אותנו שהיא מן הסתם נפטרה בסמוך לאחר מציאת הליקוי הזה. זה, זו הערה אחת שאנחנו, שלפנו מתוך הדו"ח. בעמוד 18 סעיף ד',4 בעירייה יש מידע חלקי בלבד על נכסים לפי הטבלה, אתה רוצה לדבר קצת על סקר נכסים?
יניב שחר [חבר מועצה]: הסקר נכסים-
נעמה ברון [חברת מועצה]: יניב אוהב סקרים.
יניב שחר [חבר מועצה]: סקר נכסים אחרון התרחש ב--2015 גורן לין אלרגנד [גזברית]: זה לא המדיניות ארנונה?
נוצר על ידי
11
מליאה מס' 2 - 7.5.24
יניב שחר [חבר מועצה]: לא, סקר נכסים. זה שסקר נכסים של העירייה-
*מדבריםיחד.
יניב שחר [חבר מועצה]: אז יש סקר נכסים, רק חלק מה-
נעמה ברון [חברת מועצה]: מה שכולל את שטח הנכסים והשווי הכספי שלהם.
יניב שחר [חבר מועצה]: נכון, סקר נכסים בוצע ב-2015 ואין מידע על כל הנכסים ביישוב גם מבחינת השטח שלהם ובעיקר מבחינת השווי הכספי שלהם ומן הסתם, זה משפיע גם כן על השווי הכספי של הביטוח. זאת אומרת, אתה צריך לבצע את הנכסים שלך, לפי הערך שלהם בלי קשר זה גם צריך להופיע בדו"חות הכספיים של העירייה. ראינו גם שיש תב"ר שקשור לסקר נכסים, אבל תכלס, אמורים לעשות סקר נכסים מעודכן ולעדכן את הנכסים של העירייה, לפי מה שיש בפועל. זה דבר אחד שצריך לטפל בו.
נעמה ברון [חברת מועצה]: ממה שהבנו מנעמה, אין איזה משהו על הפרק כרגע שהוא צפוי להיות מטופל.
אז על פניו, על פניו נראה שזו הערה פתוחה, לא יודעת. בעמוד 22 סעיף ד',6 זה נוגע להתפלגות של חובות, יש לנו פה הערה, סלאש. סליחה, אתה היית בישיבה, זה לא מנומס.
דובר: הייתי בישיבה, כן.
נעמה ברון [חברת מועצה]: אתה לא היית. בקיצור, מה רצינו להגיד, עמוד 22 מדבר על התפלגות החובות לפי גובה חוב למקרה, עכשיו, יש לנו פה הערה/שאלה שאנחנו מציפים אותה בפרוטוקול של הישיבה, אמיר, אם אתה זוכר שדיברנו על הנושא של שבע שנים וכו'?
אמיר רחמנינוב [חבר ועדה]: כן.
נעמה ברון [חברת מועצה]: יש פה סיכום של מקרים שבשנה השוטפת של הדוח ,2022 יש ארבעה מקרים של חובות מעל 50,000 שקלים שמסתכמים בכמעט 1.5 מיליון ש"ח. אז תהינו, תהינו מה, למה החלוקה היא של מעט מאוד מקרים, חוב מאוד גדול, וזה נראה שזה די בקורלציה לחוב שקיים מעל 7 שנים באותה רובריקה, של מעל 50,000 שקלים, גם כן ארבעה מקרים, על פניו מעל 7 שנים זה התיישן ב-750,000 שקלים-
יניב שחר [חבר מועצה]: בגלל שוועדת הכספים הייתה שם לפני זה, דיברנו על זה, העליתי את זה גם בוועדת כספים-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אין לי כרגע פירוט מהחובות האלה.
יניב שחר [חבר מועצה]: אין פירוט-
נוצר על ידי
12
מליאה מס' 2 - 7.5.24
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אין לי כרגע פה פירוט מהחובות האלה אבל-
*מדבריםיחד.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: הארבע האלה, לא קשורים לארבע האלה.
נעמה ברון [חברת מועצה]: אין לי נתונים.
יניב שחר [חבר מועצה]: שניה רגע, בגלל שהישיבת כספים נגמרה כמה דקות לפני, אז אעדכן, דיברנו על זה קצת. ראינו גם שבדוחות האלה יכולים להיות חובות אבודים שיכול להיות שנמצאים פה או לא וזה לא משקף את זה בכלל, זה גם דבר שצריך, דיברתי עם דורון, שצריך לטפל בזה.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אוקיי.
יניב שחר [חבר מועצה]: שחובות אבודים יימחקו. יש גם את הנושא-
נעמה ברון [חברת מועצה]: שמתוך הסך הזה-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: יכול להיות שיש פה חובות שעוד לא הובאו למחיקה והיו אמורים לעבור למחיקה.
אנחנו כל הזמן מעבירים חובות למחיקה למשרד הפנים.
יניב שחר [חבר מועצה]: יש הליך כזה שצריך, חובות אבודים היא צריכה לבקש רשום ממשרד הפנים למחוק אותם, אז זה דבר שצריך לטפל בו גם כן, כי בדוח עצמו, לא משקף-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: אנחנו מטפלים בו כבר. משהו לא מטופל?
יניב שחר [חבר מועצה]: הדוח עצמו לא משקף בחובות מה זה חובות שבטיפול ומה זה חובות אבודים. נגיד רשום יש פה 8.5 מיליון שקל כמה מזה עוד אפשר לגבות, כמה מזה בטיפול, כמה מזה כבר מת ואי אפשר, אז אם משהו מת, צריך להוציא אותו מכאן-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: בגלל זה אני אומרת, יכול להיות שבתוך החוב הזה יש עדיין חובות שעוד לא העברנו על למחיקה למשרד הפנים. אנחנו כל הזמן מעבירים למחיקה במנות, יכול להיות-
*מדבריםיחד.
יניב שחר [חבר מועצה]: כי הדוח פה הוא לא משקף את הנתונים באמת, אז יכול להיות שמתוך ה-8.5 זה חובות שאפשר לגבות, חלק אי אפשר לגבות-
נוצר על ידי
13
מליאה מס' 2 - 7.5.24
גורן לין אלרגנד [גזברית]: וחלק אולי בהסדרים.
יניב שחר [חבר מועצה]: וחלק בהסדרים.
נעמה ברון [חברת מועצה]: למרות שזה סכום לא מבוטל-
יניב שחר [חבר מועצה]: ודיברנו על עוד דבר אחד-
נעמה ברון [חברת מועצה]: אגב זה גם מתקשר לנושא הבא שהערנו עליו שזה, שסך הכל מתוך כמה מקרים?
מתוך -300
יניב שחר [חבר מועצה]: 1500 מקרים סך הכל-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: גם על זה דיברנו-
נעמה ברון [חברת מועצה]: שרק 20 בטיפול של עורך דין.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: כן אנחנו עושים אכיפה מנהלית.
יניב שחר [חבר מועצה]: הם הסבירו שחלק נמצא באכיפה מנהלית-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: כן רוב החובות באכיפה מנהלית, הם לא עוברים לטיפול משפטי. רק מקרים ש-
נעמה ברון [חברת מועצה]: אוקיי.
אמיר רחמנינוב [חבר ועדה]: גם יש שם הרבה חובות קטנים שהם בין 0 ל- .2,000 אז היא הסבירה שהזה יכול להיות-
נעמה ברון [חברת מועצה]: כן, ראינו הרוב זה 0 עד .2,000 *מדבריםיחד.
נעמה ברון [חברת מועצה]: זה הערה אחרונה נראה לי יותר זה שלא ערך את הביקורת של הסייבר? מה היה שם, אני לא זוכרת בעל פה, שנעמה עדכנה אותנו שזה צפוי לקרות רק ב-25'.
יניב שחר [חבר מועצה]: רק ב-25'-
גורן לין אלרגנד [גזברית]: פעם ב-3 שנים יש ביקורת.
נוצר על ידי
14
מליאה מס' 2 - 7.5.24
יניב שחר [חבר מועצה]: לא עשו, מעל 5 שנים כבר ביקורת סייבר.
*מדבריםיחד.
נעמה ברון [חברת מועצה]: אני לא יודעת מה היא בדקה.
יניב שחר [חבר מועצה]: לפני שנתיים-
נעמה ברון [חברת מועצה]: בדיוק, לפני שנתיים הייתה ביקורת של רשות-
יניב שחר [חבר מועצה]: היה סקר סיכונים.
גורן לין אלרגנד [גזברית]: נכון.
נעמה ברון [חברת מועצה]: הייתה ביקורת-
אושרת מצליח-קרנט [יועמ"ש]: לא, הייתה באותה שנה, ביקורת של הרשות להגנת הפרטיות. שהיא עשתה ביקורת נוספת של עמידה, שאנחנו עומדים בכל מה שקשור, כי זה בין היתר גם קשור לסייבר כי הם גם בדקו שיש כל מיני מנגנוני הגנה על כל מיני מאגרים-
יניב שחר [חבר מועצה]: הסקר סייבר ב-22', כתוב היה שחמש שנים לא בוצע ועברו מאז שנתיים. נעמה אמרה שעכשיו התשתיות של התקשוב נמצאות בשיתוף וזה כנראה יהיה רק ב-25'. אבל עדיין זה-
אושרת מצליח-קרנט [יועמ"ש]: אין טעם לצאת כרגע לסקר כי עדיין יש פה כל מיני מעברי מערכות סליחה שאני, אני לא חייבת להגיד אבל אני אומרת את זה יש פה כל מיני מעברים של מערכות טכנולוגיות עד שלא יסתיים כל התהליך, אין אין טעם לעשות בעצם את הסקר כי, לא את הסקר, את הביקורת , היא תהיה לא רלוונטית. אז צריך לסיים קודם כל את היישור קו והעברת מערכות ואז הסקר ייצא לדרך.
יניב שחר [חבר מועצה]: זה בגדול.
החלטה: מליאת המועצה דנה בדוח הביקורת לשנת .2022
ליזי דלריצ'ה [יו"ר]: טוב, אנחנו מסיימים את ישיבה מספר שתיים. ומתחילים את ישיבה מספר שלוש.
תום הדיון
נוצר על ידי
15