ישיבת המועצה שלא מן המניין מס' 291 מתאריך 11/02/04

המועצה המקומית גדרה

ישיבת מועצה שלא מן המניין מס'' 291

יום רביעי י"ט בשבט תשס"ד 11.2.04

משתתפים: ‏ ירון בן נון - יו"ר המועצה, רפי חנינה, עדנה סגל, מיכאל צארום, יואל

גמליאל, דוד קוך, יקותיאל תנעמי, רני שרעבי, מרים רוזנצוויג, אליהו רדיע,

גדעון הנקין.

נוכחים: אריה לוינגר - מזכיר המועצה, יוסי גפני - מהנדס המועצה, מורן שלו -

חברת "אורבניקס".

סדר היום:

1 אישור חוק עזר לגדרה (אגרת ביוב) (תיקון). תשס"ד 2004. תוספת אגרת טיהור למטרת החזקת מתקן טיהור (מתקן שג"ב).

2 אישור תיקון לחוקי העזר הבאים:

א. חוהע"ז לגדרה (סלילת רחובות) (תיקון) התשס"ד 2004.

ב. חוהע"ז לגדרה תיעול (תיקון), התשס"ד - 2004.

ג. חוהע"ז לגדרה (היטל ביוב) (תיקן), התשס"ד - 2004.

ירון בן נון:

מורן שלו:

מיכאל צארום:

מורן שלו:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המנין מספר 291.

1. אישור חוק עזר לגדרה (אגרת ביוב) (תיקון) תשס"ד 2004. תוספת אגרת

טיהור למטרת החזרת מתקן טיהור (מתקן שג"ב).

שמי מורן ואני מחברת "אורבניקס". נדבר על אגרת טיהור של מתקן שג"ב, אגרת תפעול. לפני שנתחיל אתן סקירה כללית על אגרות והיטלים, מהם ההבדלים ולמה זה נועד.

היטל הוא השתתפות יחסית של בעל הנכס או המחזיק בו בהוצאות הפיתוח על תשתיות שהוא נהנה מהן. בהיטל מדובר על משהו הוני, מדובר רק על הקמה. לעומת ואת, האגרה היא תשלום בגין שירות שמספקת הרשות הציבורית על פי החוק ומחייבת קשר סיבתי בין התשלום לשירות. אנחנו מדברים כרגע על אגרת טיהור של מכון שג"ב. אנחנו מדברים רק על המערכת התפעולית. אגרות והיטלים הס למימון הקמת המערכת. היטל, לא ההחזקה, באמצעות כספים הנגבים מבעלי הנכסים בתחום הרשות המקומית. יש הבדלים מהותיים בחיוב. בהיטל אנחנו מחייבים את בעל הנכס ובאגרה את המחזיק בנכס.

מה ההבדל בין בעל הנכס למחזיק הנכס?

כמו ההבדל בין שוכר לבעל דירה. בעל הדירה ישלם את ההיטל והשוכר ישלם את האגרה השוטפת. ישנם סוגי פיתוח שונים: ביוב, אספקת מים, סלילת כבישים ומדרכות ותיעול וניקוז. אלה הס סוגי הפיתוח שאפשר לגבות בגינם.

מערכת הביוב מחולקת ל3 מרכיבים עיקריים ולמרכיב נוסף. הביוב הציבורי הוא ביוב המשמש כמה נכסים, שהשפכים מוזרמיס אליו מביבים פרטיים בלבד. ביוב ציבורי, הוא כעיקרון פרטי ונחשב לכל מה שבתחום היישוב. מה שמחוץ ליישוב עד למכון הטיהור, נחשב לביוב מאסף, ביוב שהשופכין מוזרמיס אליו, בעיקר מהביבים הציבוריים. כל מה שמעבר לקו היישוב למכון הטיהור נחשב לביוב מאסף. מכון טיהור הוא מכון טיהור. מתקנים מיוחדים הס תחנות שאיבה או דברים מסוג זה. כאן רואים את הביוב

שנחשב לביוב ציבורי בתוך היישוב, ללא חיבורי בתים. קווי ההולכה

אליהו רדיע:

מורן שלו:

אליהו רדיע:

מורן שלו:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

מורן שלו:

דוד קוך:

שיוצאים מהיישוב עד למכון הטיהור הס מרכיב ההולכה. יש כאן מתקנים מיוחדים מאספים, תחנות שאיבה, ומכון טיהור, במקרה שלנו, שג"ב.

תהליך החקיקה של חוק העזר. חברת "אורבניקס" עושה את התחשיב הכלכלי, שהוא לקיחת עלויות התפעול ממר משה ברוקנטל, ניתוח צריכת המים על פי נתוניסם ממחלקת הגבייה. עשינו תחשיב כלכלי וקבענו עלות למ"ק. לאחר קביעת עלות למ"ק אנחנו אמורים להעביר את התחשיב למשרד הפנים לאישור, לחברה שמאשרת במשרד הפנים את התחשיב. כינוס המליאה אמור להגיע מאוחר יותר, לאחר שהתעריף מאושר. עקב בקשה, הגענו למ"ק שפכים, נעביר אותו בעתיד לאישור חברה של משרד הפנים. אני מקווה שלא יהיו שום שינויים בתעריף. יכול להיות שמשרד הפנים ישנה קצת את התעריף אבל, נתמודד עס זה. לאחר מכן - כינוס מליאה ואישור התעריף. לאחר מכן, אישור המלל המשפטי והעברה למשרד הפנים. חשוב לציין שהאגרה היא אגרה בתוספת לאגרה הקיימת. כמובן, בכפוף ליועצ המשפטי. כעיקרון, לפי הבנתי, אתם גובים אגרה ולא גובים בגין הטיהור. האגרה אותה חישבנו היא אגרה בתוספת לאגרה הקיימת. היועץ המשפטי יצטרך לבדוק איך לעשות זאת.

למה לא מפרקים את זה לאגרת ביוב ואגרה נוספת.

למיטב הבנתי, משרד הפנים לא מאשר לגבות טיהור ממי שלא גבה עד עכשיו.

עד עכשיו לא היה לכם טיהור. לכן, שינוי חוק העזר הוא תוספת לגבי משרד הפנים. לכן, מחלקים ל 4 מרכיבים שציינתי בהתחלה. כל חוק עזר בביוב אמור להיות מחולק לארבעת המרכיבים.

אחרי האישור אפשר לצרף את אגרת הטיהור לאגרת הביוב? פשוט כדי לחסוך.

לדעתי, זו תהיה תוספת לחוק העזר הקיים. אני לא מומחית בנושא המשפטי.

אס כך, תהיה אגרה אחת.

מה כוללת האגרה הקיימת?

האגרה הקיימת שלכם היוסם, למיטב הבנתי כוללת רק את המערכת הפנימית.

על מה התושב משלם?

אליהו רדיע:

מורן שלו:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

ירון בן נון:

מורן שלו:

על כך שהמים זורמים עד מכון הטיהור. על ההולכה.

על התחזוקה של הצינורות.

יש מתקני שאיבה, שטיפה וכו'.

זה לא מסוג הצווים שמתפרסמים. כי הרי כל אחד שילם היטל על ההתקנה, עשרות אלפי שקלים.

היום, יש הרבה מאוד עבודת תחזוקה בצנרת הביוב.

באגרה יש גס מרכיב מסוים של פחת במידה ומשהו מתקלקל. צריך לעשות הבחנה בין ההיטל בהקמה לבין התשלום השוטף. אלו שני תשלומים שונים לחלוטין. אנחנו מדברים על תוספת לחוק העזר הקיים. אנחנו מדברים כרגע

רק על שג"ב.

יקותיאל תנעמי: זו בעצם הגדרה של האגרה. יש בה מרכיב מסוים, שלא חייב להיות יחסי

מורן שלו:

לשירות. כמו שמשלמים אגרת טלוויזיה, לא מקבלים את היחס בדיוק. יש חלק של מתן שירות וחלק מתוך האגרה הוא מס.

ארנונה וה מס. אגרה זה לא מס.

יקותיאל תנעמי: משפטית, המשמעות של אגרה מורכבת גס מקבלת שירות וגם ממרכיב של

מורן שלו:

מס. אין יחס ישיר בין השירות שמקבלים לבין מה שמשלמים.

יש כמה גורמים שמשפיעים על גובה האגרה או ההיטל. איכות הפתרונות ההנדסיים, טופוגרפיה - ככל שהמערכת מורכבת יותר והטופוגרפיה יותר קשה עלות ההקמה עולה. מרחק בין המערכות. לדוגמה, במועצות אזוריות שיש מרחקים גדולים בין הבתים ההיטל גבוה יותר. צפיפות יחידות דיור, מקורות מימון - מרכיב ההלוואה, מספר מרכיבי המערכת, אחוזי גבייה צפויים וקצב אכלוס. לגבינו רלוונטי אחוז הפחת שנלקח (בהמשך אסביר איך חישבנו את אחוז הפחת), גובה הוצאות ההחזקה וכמות צריכת המים. ככל שמזרימיס יותר, ההוצאות הקבועות מתחלקות על יותר מ"ק ולכן, האגרה תהיה יותר נמוכה. לעומת זאת, אולי יהיה בלאי יותר גבוה.

מה שרלוונטי לגדרה - אגרת תפעול מתקן שג"ב: לאור התחברות גדרה למכון

הטיהור שג"ב החליטה המועצה המקומית גדרה על הכנת חוק עזר לביוב,

יואל גמליאל:

מורן שלו:

יואל גמליאל:

מורן שלו:

יואל גמליאל:

גדעון הנקיו:

דוד קוך:

גדעון הנקיו:

אגרת טיהור, שיביא לכך שהמועצה תוכל לממן את חלקה בתפעול מכון הטיהור בגין השפכים שהיא מזרימה.

שלבי ביצוע העבודה: ריכוז נתוני צריכת המים כיום. יש שני ספקי מים

בגדרה - "מקורות" ו"אגודת באר". לא הייתה לנו בעיה לבדוק את כמות צריכת המים ב"מקורות", היה דו"ח במחלקת גביה. עס "אגודת הבאר"

הייתה לנו בעיה מכיוון שאין דו"ח מסודר. עשינו ממוצע משוקלל לפי השימושים, אס זה לתעשייה או מגורים, וראינו בכמה משתמשת כל יחידה.

הכפלנו במספר היחידות לפני שימוש. לא קיבלנו מאגודת באר דו"ח.

איך אנחנו גובים מהם אגרות ביוב אס אנחנו לא יודעיסם איך הס מתנהלים?

הבנתי שיש עם זה בעיה.

צריך לבדוק את זה.

במחלקת גביה היה דו"ח מסודר מאוד לגבי המים שמסופקים על ידי "מקורות".

אס הס לא מגישים את הניירות שמבקשים מהם הס רוצים להסתיר משהו.

זה ברור מאליו.

יכול להיות שהם רוצים להסתיר. מה הבעיה אס הס מספקים ל500 בתים...

לפי כמות המים שהם מספקים גובים ביוב.

אס הס מספקים ל 500 בתי אב ואתה מספק ל 1,500 בתי אב ואצלך יש מספר מדויק, אפשר לעשות ממוצע והטולרנט יהיה מאוד נמוך. כך תקבל את

המספר המדויק. זה לא רלוונטי.

יואל גמליאל: זה לא בסדר לעשות תאומים.

מרים רוזנצוויג: לא נשמע הגיוני שאי אפשר להשיג את הדו"ח.

גדעון הנקיו:

מורן שלו:

נראה לי שהסיבה בגללה לא מקבלים מהם מספר של כמות מיסם שונה לחלוטין. אולי הס לא רוצים לתת מספר פרטני כאשר המים אצלם בפול.

יכול להיות שבמחלקת גבייה, כמות המים לא מספיקה לעשיית תחשיב. אני צריכה גם חלוקה לשימושים. יכול להיות שעל כך באמת אין להם דו"ת. יש

הבדל בית תעשייה לבין מים למגורים.

יואל גמליאל: אס אנחנו מאשרים את ההיטל, איך נדע כמה 500 בתי האב האלו צריכים

גדעון הנקיו:

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

גדעון הנקיו:

יואל גמליאל:

דוד קוך:

מיכאל צארום:

אלי רדיע:

יואל גמליאל:

אלי רדיע:

יואל גמליאל:

עדנה סגל:

יואל גמליאל:

דוד קוך:

מורן שלו:

יואל גמליאל:

לשלם אם לא מגישים לנו דו"ח מתוקן.

האגודה ממילא גובה את אגרת הביוב עבור המועצה.

לפי דבריה, אין הבדל מהותי מבחינת התחשיב לגבי היעדר הנתונים של "אגודת באר".

מקבלים לפי קוב. צריכת המים מחולקת, לפי זה יודעים כמה ביוב ועל כך גובים. אס הס לא אומרים לנו מהי אספקת המים כיצד אפשר לגבות ביוב?

"אגודת באר" גובה כיום את אגרת הביוב עבור המועצה ומעבירה את הכסף למועצה.

מי אמר שמעבירים נכון? למה צריך להאמין להם?

הבעיה היא מה הולך לצריכה ביתית ומה לתעשייתית.

איו טעם להתווכתח. כל עמותה ציבורית חייבת בדו"ח. אס אין לה דו"ח, אנחנו צריכים לדרוש ממנה שיהיה לה דו"ח. אין כאן שאלה.

אין קשר בין הדו"ח שלהם לנקודה שיואל מעלה. יואל מעלה נקודה נכונה, אבל וה לא שייך לעניין שלנו כרגע.

שייך. וה נושא שצריך לבדוק אותו.

צריך לבדוק בנפרד. עכשיו דנים במה וה היטל ומה זה אגרה.

אומרים לי שהעשירים לא משלמים מכיוון שיש להם עורכי דין. אלה שמקבלים לא משלמים, בסוף זה נופל על האנשים התמימים. אני רוצה שיגידו דו"ח צריכת מים.

יש שס קבוצה של אנשים ותיקים.

אני רוצה שהם יגישו את צריכת המים כמו שצריך.

עס החלוקה. צריכה ביתית, חקלאות וכו'.

חקלאות זה לא רלוונטי. אפשר לראות את היחס בין "אגודת הבאר"

ל"מקורות". אני אסביר מה עשיתי. מבחינה כלכלית, גם לאחר התייעצות, זה הכי מייצג. לקחנו את מספר בתי האב וכמות המים לבית אב. עשינו ממוצע של כמות מים לבית אב.

אנחנו לא צריכים לעשות ממוצע. אנחנו צריכים לקבל נתונים.

דוד קוך:

מורן שלו:

דוד קוך:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

ירון בן נון:

מורן שלו:

"אגודת באר" מספקת להרבה בתים בהם שטח הקרקע יותר גדול.

זה לא משנה מבחינת ביוב. העובדה שיש שטחים גדולים לא משנה מבחינת ביוב.

יש השקיית גינה.

מקבלים הקצבה לגינון. לא משנה בכלל כמה משקים בפועל. לא מתייחסים.

אס משקים יותר מההקצבה זו בעיה שלהסם.

נפגשנו עם "אגודת באר" לפני חודש. לפי הדוחות שהם הראו לי ולירון לגבי התקופה האחרונה הס שילמו את האגרות.

עשית חישוב? לא עשית, הראו לך.

הס מעבירים למועצה את דוחות המים. יכול להיות שהם מרמיס בהנהלת חשבונות, אני לא יודע. ו אגודה. הפריע לי שהם גובים 10% עמלה על הגביה.

אני לא מכיר גוף שגובה 10% בשביל להעביר כסף.

הערתי על מנת שהדבר יהיה תקין, ש "אגודת באר" יגישו מסמכים כמו שצריך.

הביוב זו קורלציה למיסם. צריך להגיש את חשבון המים, ומול ה את הביוב.

באחרונה הס עושים זאת. אני לא יודע אס עשו זאת לפני שנתיים או שלוש.

מורן תמשיכי. תקבלי את הנתונים מ "אגודת באר".

אס אקבל אני אשנה, אין בעיה. סך הכל כמות המים המחויבת בגין אגרת טיהור על פי מקורות היא 996,309 מ"ק. סך כל כמות המים המחויבת בגין אגרת טיהור על פי "אגודת באר" היא 174,802 מ"ק. סך כל כמות המים המחויבת באגרת טיהור היא 1,017,099 מ"ק. דיברנו על כמות שפכים לחיוב.

זו כמות המים בניכוי צריכת המים לגינות. בדרך כלל לוקחים 80% מכמות המים כביוב. הבנתי שכאן יש בעיה, שלא מחייבים את כל המים - מנכיס שימוש לגינות, אז וקפנו את זה.

עד עכשיו דיברנו על צריכה נוכחית. היינו צריכים לחזות את הצריכה העתידית. האגרה היא ל 5 שנים לפחות. לקחנו בחשבון תוספת של 190

יחידות דיור כל שנה, תוך התייעצות עס המהנדס, וכן, גידול בצריכת המים

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

מורן שלו:

אליהו רדיע:

מורן שלו:

אליהו רדיע:

מורן שלו:

יוסי גפני:

שאינה למגורים, תעשייה ושימושים אחרים. סך כל צריכת המים ב 2008 תהיה 1,197,501 מ"ק.

האגרה היא ל5 שנים?

בתוקף. מעדכנים אותה ובודקים אותה מחדש אחרי 5 שנים.

אלא אם כן יש שינויים, דברים שמשפיעים על גובה האגרה. במקרה זה כדאי לעדכן לפני 5 שנים. לדוגמה, אס תחזית האוכלוסייה שגויה, אם עלויות התפעול השתנו וכו'. אס המצב תואם לתחצית, מדובר בעד 5 שנים.

שלבי ביצוע העבודה. ריכוז נתוני הוצאות תפעול מערכת הביוב לשנת 2003.

הריכוז נעשה באמצעות דו"ח חצי מאזן שקיבלתי מיעקב רוט, הגזבר של שג"ב. עלויות תפעול מכון הטיהור מבוססות על עלות בפועל לחודשים ינואר - נובמבר. עלות ו הותאמה לשנה מלאה תוך השתתפות עס גזבר שג"ב לגבי כל סעיף וסעיף. צפוי כי במהלך 2004 כל השפכים של המועצה המקומית גדרה יוזרמו למכון הטיהור. לפיכך, עלות התפעול של שנת 2003 מתייחסת לכמות חלקית והיא הותאמה לכמות השפכים הכוללת, כך שהעלויות הקבועות לא ישתנו. העלויות המשתנות יגדלו ביחס ישר לכמות השפכים.

חילקתי את התעריף לעלויות קבועות ועלויות משתנות. ככל שנזריס יותר שפכים למכון הטיהור העלויות הקבועות יתחלקו על יותר מ"ק ויהיו קטנות יותר. העלויות המשתנות הן לכל מ"ק שפכים ביחס ישיר.

קיבלתם דו"ח על כמות ההזרמה של גדרה?

כן.

מול המיליון מ"ק. ה תואם?

לא בהכרח.

זה לא משנה מכיוון שתחשיב העלויות בוצע על אותו קוב שמחייבים. נכון שבפועל, כשבודקים את השעון שמזריס לשג"ב, הכמות יותר קטנה. מאחר ומטיליס את מלוא עלות התפעול על אותה כמות שמחשבים לגביה את אגרת הייעול. בפועל כנראה משתמשים לגינון יותר אבל, זה לא נלקח בחשנבון.

ההקצבה היא קטנה.

יקותיאל תנעמי: אס הבנתי נכון, שאלתו של אלי לא מתייחסת למה שאנחנו אמורים לשלם

יוסי גפני:

רני שרעבי:

מורן שלו:

רני שרעבי:

מורן שלו:

דוד קוך:

לשג"ב אלא לקביעת האגרה.

קביעת האגרה צריכה להיות על אותה כמות מים עליה אתה מטיל את האגרה ולא על מה שנכנס לשג"ב.

מעניין לדעת אס הפרמטר של 0.84 נכון.

לקחתי את מה שנכנס לשג"ב כמה שאתם מחייבים.

לאדם שגר בבית משותף היחס הוא אחד לאחד כמעט. לאדם שגר בבית פרטי היחס הוא 60%. הפרמטר של 0.84 עושה ממוצע בין שני דברים. יש סבסוד מצד אחד לצד שני.

נלקחו בחשבון 80% גביה, מה שמשפיע ישירות על התעריף. ככל שאחוז הגביה יותר נמוך התעריף יותר גבוה. המחירים נכונים לנובמבר 2003. אין הוצאות קבועות בגין הזרמת שפכיםס נוספת. אחוז בעלות גדרה במכון הטיהור הוא 44%. נלקח פחת של 2% שנתי על החלק שמתוחזק על ידי שג"ב.

לא נכלל החלק שמתוחזק על ידי חפ חיים.

יש לי בעיה עס אחווי גביה של 80%. מי שמשלם מפסיד. וה פרמטר לא נכון.

לא יכול להיות שהאזרח ישלם על מחדלי הגביה של הרשות.

מרים רוזנצוויג: ואם באותה שנה אחוזי הגביה עולים?

דוד קוך:

ירון בן נון:

מורן שלו:

דוד קוך:

יוסי גפני:

דוד קוך:

רני שרעבי:

אני חושב שאסור להכניס את הפקטור הזה. הו בדיוק התמריץ למועצה לגבות יותר כסף. לא יכול להיות שכל אזרח הגון ישלם את המחדל הגבייתי.

מהי החלופה להנחת היסוד הזאת?

אחוז גביה אחר. התחשיב ללא אחוזי גביה יצא 80 אגורות. לחלק ב 0.8 זה יוצא שקל. זה יקפיץ את זה ב 20 אגורות. אס נחלק ב 0.9 לדעתי וה יצא 90 אגורות. זה יצא פחות. זה עניין של החלטה.

המשמעות היא גירעון למועצה במידה והכספים לא יגבו.

עובדות החיים הן כאלה שלא מגיעים אף פעם ל 100% גביה.

לא יכול להיות שמי שמשלם במועד ישלם גס על מי שלא משלם. זו גישה עקומה. זה מנציח מצב בו מי שבסדר נדפק.

מה אתה מציע?

דוד קוך:

רני שרעבי:

דוד קוך:

רני שרעבי:

ירון בן נון:

דוד קוך:

רני שרעבי:

ירון בן נון:

דוד קוך:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

אלי רדיע:

ירון בן נון:

דוד קוך:

מורן שלו:

קודם כל שהאזרתח ישלם את מה שהוא צריך לשלם. את בעיות הרווחה המועצה צריכה לפתור במקומות אחרים.

אבל אס צריך לשלם אגרת טיהור בשנה הזאת, נבדוק את עצמנו כל שנה.

התפקיד שלנו כמועצה הוא לדאוג לגבות את הכסף. לנתק מים, לתבוע.

נניח שנשים פרמטר של 90%, נגיע לסוף השנה ונראה שחייבים כסף. מה נעשה?

שנה אחרי כן נשנה את הנחת העבודה הזו?

זה התפקיד שלכם.

קודם כל נשתפר באחוזי הגביה ובשנה הבאה ננסה להוריד את הפרמטר.

נתחיל מנקודת מוצא ואחר כך נתקדם או נרד.

אני נגד הגישה האוטומטית, לחייב את התושב שבסדר בגלל שיש כאלה שלא משלמים.

דנו בכל העניין. התחשיב הוא ל 5 שנים וזאת ההנחה. לא כל מי שלא יכול לשלם לא משלם, יש כאלה שיכולים לשלסם ולא משלמים. זה לא שהמועצה לא גובה. ההנחה היא שגם אס מערך הגביה יעבוד ב 100% נגבה רק 80%.

אתה גורם לאנשים שמשלמים להחליט לא לשלם. אם היו יושבים פה אנשים בקהל ומפיציס בחוץ, וה תמריץ לאנשים לא לשלם, לחשוב שהמועצה חדלת אונים, לא מסוגלת לגבות.

הנחת היסוד אומרת שגם אם מערכת הגבייה היא 100%, יגבו רק 80%. זה רק תחשיב, ויכול להיות שאנשים שילמו 85%.

ישנה קבוצה גדולה של עיקולי מטלטלין שאני צריך לעשות. תאמין לי שהם נבחרו במשורה. זו הערה שרלטנית שהמועצה לא גובה. אני חושב ש 80% כהנחת עבודה נכונה מאוד. אפשר לומר שצריך לבדוק אותה מדי תקופה, אבל ואת הנחת עבודה לתחשיב. החיים חזקים יותר מכל דבר אחר.

אני אומר ברמה המאד מעשית, שאם הייתי אזרח תמים ששומע על כך, הייתי מפסיק לשלם. מה עושה המועצה מול אותסם 20%?

אני אמשיך. סך כל עלויות התפעול של מכון שג"ב. עלות החזקה שוטפת היא

כ 160,000 ש"ח. חשמל 572,984 ש"ח. סך כל העלויות המשתנות הוא

90

רני שרעבי:

מורן שלו:

דוד קוך:

מורן שלו:

ירון בן נוו:

אריה לוינגר:

רני שרעבי:

אריה לוינגר:

ירון בן נון:

9 ש"ח. עלויות משתנות למ"ק הן 0.45 ש"ח. יש כאן את סך העלויות הקבועות. הוצאות הנהלה הס 157,332 ש"ח. סך כל הוצאות כלליות קבועות 0 ש"ח. פחת בגין 2%, מה שמתחזק שג"ב, יוצא 169,000 ש"ח. סך הכל עלויות קבועות 882,482 ש"ח. עלות קבועה למ"ק 0.54 ש"ח.

כשמסתכלים על העלויות המשתנות והקבועות, בהערכה מאד גסה, וה לא נורמלי. יכול להיות שוו מערכת כלכלית מוזרה שאנחנו לא מכירים.

בתוך ההוצאות הקבועות הכלליות יש ארנונה של בערך 400,000 ש"ח. הבנתי שיש עס זה בעיות. לפי מה שיעקב אמר לי לקחתי 460,000 ש"ח.

למי הארנונה?

למועצה אזורית נחל שורק לפי דעתי. וה סכום מאוד גבוה. אס יהיו בעיות לא יהיה מנוס מלעדכן את חוק העזר. זה לפי מה שיעקב אמר לי וקשה לנו להתעלם מכך. למשה יש הרבה תלונות על כך. 460,000 ש"ח. תעריף למ"ק שפכים הוא 1 שקל. אם מחייבים מ"ק מים יוצא 0.84 ש"ח, אבל צריכים לחייב יותר מ"ק מים. אס מחייבים 1 שקל מחייבים את כמות המים בניכוי הגינות. בסופו של דבר וה יוצא אותו דבר אס מחייבים 0.84 ש"ת על יותר מ"ק או שמחייבים 1 שקל ולא מחייבים את הגינות.

יש עוד הערות?

אני אקריא את הצעת ההחלטה: הוצג בפני מליאת המועצה תיקון תוספת אגרת טיהור למטרת החזקת מתקן טיהור שג"ב. בתחשיב שנערך על ידי חברת "אורבניקס בע"מ", שיעור ההעלאה על פי התחשיב הוא 1 ש"ח למ"ק שפכים (מ"ק מים לצריכה ביתית לא כולל גינון).

המשפט האחרון לא ברור.

התעריף למ"ק שפכים (מ"ק למים לצריכה ביתית לא כולל גינון). וו ההגדרה.

1 ש"ח למ"ק שפכים.

מי בעד?

בעד: 10

נגד: אין

נמנע: 1

11

אליהו רדיע:

הוחלט לאשר.

צריך לבדוק את ההערה לגבי מי הגשמים. צריך לבדוק אותה. אנחנו נשלם

סתם עבור כניסה של מי שפכים.

יקותיאל תנעמי: הטיפול הוא רק באכיפה.

יואל גמליאל:

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

ירון בן נון:

רפי חנינה:

ירון בן נון:

יוסי גפני:

צריך להתייחס לחיוב המים כאן ולא למה שנכנס לשג"ב. לשג"ב נכנסים מים נקיים. הס מרוויחים ממים נקיים.

השעון נמצא בשג"ב ולא כאן. זו נקודה שעלתה בפורום ראשי הרשויות בשג"ב.

בשג"ב אמרו לי שהם שואביס מים מהנחל.

אתה לא משלם עליהם. הס לא עוברים דרך השעון שלך.

אני מבקש לעבור לנושא השני.

2. אישור תיקון לחוקי העזר הבאים:

]]]5. חוק עזר לגדרה (סלילת רחובות) (תיקון) התשס"ד -2004 .

=5. חוק עזר לגדרה תיעול (תיקון) התשס"ד - 2004.

. חוק עזר לגדרה (היטל ביוב) (תיקון) התשס"ד - 2004.

לפני ההסבר החיינו צריכים לקבל חומר לגבי המחירים.

יוסי יסביר ואחרי כן נתייחס.

לא מדובר בשינוי תעריפים. התעריפים הקיימים נשארים בתוקף. אלו הס בעצם שינויי נוסח של החוק, כאשר רובם נובעים מעידכונים שהתפתחו מול פסקי דין, תקדימים וכו".

החלק הראשוני קשור יותר להגדרות. הוכנסו הגדרות לחוק התכנון והבניה -

מתייחסים למושגיס שמשמשים בתוך החוק. דבר נוסף, הפרוצדורה שקשורה לביצוע עבודות הפיתוח. יש לנו בסך הכל 4 חוקי עור שמכסים את הוצאות עבודות הפיתוח. הגשנו 3 מתוכם לתיקון. הרביעי, לגבי המים, וכולל בתוכו את החישוב של "אגודת באר" - יש שס התייחסות לעובדה שיש גוף פרטי.

לקחתי את זה מתוך יישובים שהיו לנו כמו נס ציונה. החוק עצמו מאוד ישן

והוא כרגע נמצא בתיקון וכשנשליס את החלק הזה, נגיש אותו למליאה.

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

אלי רדיע:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

לגבי החלק של הפרוצדורה. בחוקים הקודמים הייתה פרוצדורה של הכרזת רחובות וכו'. כאן הדברים פושטו וברגע שהמועצה מחליטה על סלילה, כולל התקצוב, זהו האקט שבו מכריויס על רחוב. זה מהווה את אחת מנקודות מועדי החיוב. בנוסף, נוספו מועדים נוספים שקשורים לנושא החיוב וזה משהו שהיה גס לפני וקשור לנושא של בניה חדשה ותוספות של בניה. בעבר דובר על חיוב על פי מימוש חלקי. לאחר מכן, קרקעות חקלאיות שמשנות את ייעודן. בנוסף לכך, יש גורמים נוספים שקשורים למתן אישורים כמו, אישורי העברה בטאבו או אישורי בניה, כולל העברה ורישום במנהל מקרקעי ישראל.

דבר נוסף שנלקח, הוא אחד משני הדברים המשמעותיים, על פי מה מחשבים אגרות והיטלים. עד היום היה מקובל בחוקי העזר שלנו שהחיוב נעשה לפי הבנוי למעשה, בעוד שהתחשיביס נעשו ואושרו מול משרד הפנים, נלקחו לפי זכויות הבניה הקיימות בפועל. בדרך כלל לא כל האנשים מממשים את זכויות הבניה הניתנות להם. נוצר איושהו פער בין התחשיבים של ההכנסות מול ההוצאות. הדבר מקשה עלינו בעיקר באזורים בהם מדובר על פיתות חדש או כאשר אנחנו מגיעים למו"מ מול יומים לגבי ביצוע של פיתוח במסגרת של הסכמי פיתוח. גס אס הבניה חלקית הפיתוח אמור להתבצע ב % ולכן, צריך שההכנסות תהיינה בהתאם.

זה רק באזורי פיתוח?

לא. וה לגבי כל האזורים, אלא שבתוך חוק העזר השארנו סמכות למליאה, מכיוון שבאזורי הבניה הקיימים נותר מספר קטן מאוד של רחובות שלא נסללו ואין מה לחייב רחובות שנסללו.

כלומר, אס מדובר על העברה בטאבו, לא יהיה עוד חיוב על זכויות שעדיין לא חויבו?

בוודאי שיהיה.

אס לאדם יש דירה בשטח 100 מ"ר והוא רוצה לבנות חדר בשטח של 10 מ"ר הוא צריך לשלם את הכל?

לשלם על התוספת מטראז' לפי התעריף למטר. לגבי הרחובות החדשים בהם

הסלילה חדשה לגמרי, יש למליאה סמכות בתוך החוק, מכיוון שהם היוצאים

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

דוד קוך:

יוסי גפני:

דוד קוך:

יוסי גפני:

ירון בן נון:

דוד קוך:

רני שרעבי:

יוסי גפני:

דוד קוך:

מן הכלל. מדובר על לא יותר מ3 או 4 רחובות שעדיין לא בוצעה בהם עבודת סלילה.

מה לגבי הבניה החדשה בפרויקטים החדשים?

איפה שגמרנו הסכמי פיתוח אין לנו מה לעשות. אנחנו מדברים רק על מה שיהיה הלאה.

קורה שיזמים בונים ולא ממציס את כל אחוזי הבניה?

בלי שום ספק. היום עומדים על הפרק הסכמי פיתוח עס שתי חברות. אחת היא "מבני צדק", שבונה על השטח שהיה פעם של משען, מול בית ספר פינס.

השניה גו "רסיטל", בכניסה לרח' בן גוריון מתחת לכפר אליהו. עס שתיהן יש לנו בעיה בנקודה הזאת. הס רוצים שנחייב אותם לפי מה שהם בונים.

כשעושים חשבון של 100 מ"ר בניה מול ההוצאות שיש בפועל מסתבר שזה לא מכסה, מכיוון שהתחשיבים מלכתחילה נעשו כך שהם לוקחים את מלוא הזכויות. ניחא לגבי האזורים שכבר בנויים - לגביהם כבר תוקצב ונבנה עס גרעון או בלי והדברים עשויים וגמוריס. כאשר מתקצבים מקום חדש לגמרי רוצים את מלוא ההכנסות.

למה אי אפשר להחיל את זה על אזור שקיבל אישור וכרגע נמצא בבניה?

יש אתם הסכמים. איפה שיש הסכמי פיתוח לא נוכל לעשות זאת.

אי אפשר לפתוח את ההסכסם.

את החיוב לניקוז אנשים קיבלו אחרי שכבר שילמו את כל הפיתוח. למשל, החיוב של הניקוז בגבעה.

השאלה היא אם ה כלל ניקוז.

זה לא כלל ניקוז. חוק העזר של הניקוז אושר שנתייסם לאחר סלילת רח'" בן גוריון. והו בדיוק הפער ולכן, בית המשפט ביקש לראות את הנתונים האלה.

חוק העזר של התיעול אושר ובוצע רק בב 1996. הסלילה ברח' בן גוריון נעשתה ב1994.

למעשה, אתה עושה כאן חוק עזר חדש. אי אפשר לחייב את הקבלנים שבונים

לפי חוק עזר חדש?

4

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

רפי חנינה:

יוסי גפני:

ירון בן נון:

יוסי גפני:

רני שרעבי:

יש אתם הסכמים. כמועצה חתמנו על הסכמים שמחייבים אותנו. כדי להרגי אותך, שס אנחנו מרגישים טוב כי במסגרת תכניות בניין עיר שעשינו בזמנו, הכנסתי את התנאי שמחייב את הבונים לכסות את מלוא הוצאות הפיתוח, כולל תשתיות על. אז, עשינו תחשיבים מול יזמים, בדקנו מהי עלות הפיתות הצמוד שמתבצע על ידם, אותו קיזונו להם ומעבר לכך, בכל המקומות נותרו לנו סכומים שנעים בין %5,500 ל 58,000 ליחידת דיור, שהמועצה קיבלה לצורך השלמת תשתיות על. הדברים לא היו קבועים מכיוון שהמטלות על כל מתחסם ומתחם היו כאלו ואחרות או שלא היו והות לגמרי. היו מקומות שהייתה להם מסגרת כמעט מושלמת, בעוד שהיו מקומות, כמו משרד השיכון, שאילצנו לעשות דברים נוספים.

נקודה נוספת שברצוני להדגיש: עד היום עשינו הסכמי פיתוח. ה לא משהו

שהיה מעוגן בחוקי העזר.

אין לנו בעיה עס חוקי הפיתוח. אני רוצה שיצויין שחוק העזר הזה לא יחול לגבי רחובות ישנים שנבנו והיה לגביהם הסכם פיתוח. מי שבונה בניה חדשה שישלם לפי הנוהל החדש. יש כאלה שיש להם הסכמי פיתוח.

אנחנו מדברים על רחובות שעדיין לא סללו שבהם יש אחוז בנייה ל200 מ"ר והקבלן בונה רק על 100 מ"ר. צריך לחייב אותו על ה 200 מ"ר?

על פי חוק העזר, למועצה יש סמכות להחליט שבמקומות מסוימים שהגביה תיעשה על פי המימוש בפועל.

אני רוצה להוסיף הערה. החוק מדבר על פיתוח עתידי ולא על קיים. אפשר להוסיף הערה שהמועצה תחליט באופן ספציפי.

זה קיים.

בסעיף 4. "למרות האמור לעיל בסעיף 1 רשאית המועצה לקבוע כי שטחו

הכולל של בניין הנמצא בנכס יחושב לפי הבנוי למעשה".

יקותיאל תנעמי: אני רוצה להעיר מספר הערות. אני אישית מתנגד למועד החיוב הזה.

מחייבים אדם על פי המקסימום ולא על פי מה שהוא בונה. אני חושב שלא

נכון לעשות ואת כתפיסה כי אנחנו אומרים שבכל הזדמנות שיש לנו אנחנו

יורדים לכיס של התושב. וה תושב גס אס זה קבלן. יוסי אמר נכון שברוב המקרים קבלנים מממשים את מלוא השטח.

ירון בן נון: | אני יכול לתת לך עכשיו שלוש דוגמאות של שלושה פרויקטים שבהם לא היה

בנוי והם לא מממשים את מלוא השטח.

יוסי גפני: הס תובעים לא לשלם, אלא רק לפי המימוש בפועל.

יקותיאל תנעמי: אני לא מבין למה ז הצריך להיות כך.

יוסי גפני: כי התחשיבים לא נעשים לפי מימוש בפועל. כאשר התחשיבים נעשו, הס נעשו

לפי מימוש מלא. כאשר לא מחייבים לפי מימוש מלא, מראש יוצרים מצב שבו אין כסף לכיסוי הוצאות.

יקותיאל תנעמי: ה לא משכנע אותי. אני מדבר על התושביםס. אס אדם רוצה למכור מגרש

הוא צריך לשלם את כל ההיטלים.

רני שרעבי: | והמועצה לא עשתה ביוב, מדרכה וביוב? היא תחכה חמש עשרה שנה?

יקותיאל תנעמי: אנחנו מספקי שירות. אנחנו לא צריכים לקחת כל שקל. יש מצבים בהם

אנחנו גובים ולא מספקים 100% שירות. יש מצבים שבהם נותנים יותר ממה שגובים. אז מה? ה מתקזז. אנחנו לא באים לעמוד על 100% הוצאות. החוק אומר במפורש, גובים ללא שום יחס לעלות. אני חושב שהשיטה לא נכונה.

אני חושב שאנחנו שוגיס. אנחנו 3 חודשים בתפקיד וכבר ירדנו פעמיים לכיסו של האזרח. יש מצבים בהם כן צריך, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לקחת לעצמנו פסק זמן כדי לבחון את הדברים. אמנם אפשר לאשר את הכל, אבל אני אומר שאנחנו עושים לא טוב ואנחנו עושים לא נכון.

יואל גמליאל: לא הבנתי מה הבעיה.

רני שרעבי: | כשמתכננים פיתוח של מקום, לפי מה מתכננים? לפי מה מתכננים מערכות

ניקוו?

יקותיאל תנעמי: במועד ביצוע העבודה תגבה את כל הכסף.

יוסי גפני: אין כאן כוונה לגבות אס לא מבצעים את העבודה. הכוונה היא לאחר ביצוע

העבודה. אס יש לך מגרש למכירה תשלסם עליו פיתוח. אס עשו פיתוח, תשלם.

למה לא?

יקותיאל תנעמי: כי לא מימשתי את זכויות הבניה.

16

רני שרעבי:

אבל המגרש שהוא בשום מקום, הפך להיות מגרש עם פיתוח.

יקותיאל תנעמי: אבל הס רוצים שאני אשלם את הפיתות.

יוסי גפני:

מה יהיה עס האנשים שכן גרים במקום? מי שלא רוצה לבנות יטעןו שהוא לא

משלם?

יקותיאל תנעמי: אנחנו יכולים להתווכח. אני חושב שהשיטה לא נכונה ושאנחנו נוהגים לא

רני שרעבי:

נכון. אנחנו נוהגים בפזיוות, אנחנו 3 חודשים בתפקיד ומעבירים את כל החוקים האלה. אנחנו צריכים לקחת פסק זמן לעצמנו.

נהגו בפוּיזות שלא אישרו את החוק הזה במשך שנתיים.

יקותיאל תנעמי: אני חולק עליך.

דוד קוך:

היות ומדובר פה לא באזרח הקיים אלא באזרח העתידי.

יקותיאל תנעמי: גם בקייס. אס יש מגרש שאפשר לבנות עליו 300 מ"ר אבל אתה רוצה

יוסי גפני:

ירון בן נון:

לבנות רק 150 מ"ר, רוצים לגבות ממך על כל ה 300 מ"ר. אני לא מבין למה.

מכיוון שהתחשיביס של העלויות והתעריפים נעשו לפי הבניה המלאה.

אני רוצה להעיר הערה לפני ההצבעה. בסוף אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו במראה. נתייחס גם להערתו של יקותיאל. יכול להיות שהיא נכונה מבחינתו.

אפשר למנוע את המצב הקיים ביום בגדרה - רחובות אם כל חי, חבקין, סמטת פיליפין, זרצקי, כל האזור של צוקרמן למטה, האגוז. אפשר היום לפתור את הבעיה - אפשר לשים את הראש בחול ולומר שאנחנו בסדר עס התושבים. היום, משרד הפנים אומר לרשויות שאנחנו רשאים לחשב את מלוא הזכויות. הוא מחשב בשביל המועצה ואומר, "כך וה מתבצע. אתה רשאי לעשות כך". אס לא עושים כך מגיעים למצב בו מצליחים לממש אולי % מהרחתוב. לדוגמה, ביום שלישי האחרון הייתה כאן משלחת מסמטת פיליפין. לפני כן נפגשנו עם יוסי ואנשי רחובות צוקרמן, חגית, דוכיפת ופוקס, על אותה נקודה בדיוק. אלו שני מקומות בודדים שנשארו, שהיו יכולים להיות סלולים לפני שנים, אס יכלנו להעביר את החוק. לא אשלח יד לכיס של אף אחד. אני רוצה לנהל את העסק הזה בצורה הכי אמיתית אבל הכי כלכלית. אי אפשר להגיד "המועצה" מכיוון שאין למועצה מאיפה. גס

כך, עד שגובים את הכסף יש מימון ביניים. מימון ביניים הוא בדרך כלל

ע

כספים שמוציאים מהקרן או מתב"ר כזה או אחר. לכן, אני לא רואה מוצא אחר. יש כאן סייג, המועצה תהיה רשאית להחליט באופן ספציפי לגבי כל רחוב ורחוב. ברור שוּה לא יתממש על משהו שכבר סלול. אפשר לדון ולהחליט על רחוב ספציפי עתידי. לא מדויק לטעון שאנחנו מכניסים יד לכיס

של האזרת.

יקותיאל תנעמי: אין לי ספק שכוונותיך רצויות. הדרך לא נכונה. אנחנו צריכים לבחון את

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

הענייו. אי אפשר לרפא את כל החוליים.

אני מפנה אותך לתצ"א הזאת או לכיוון המפה שתלויה כאן. החוק היה צריך להיות מאושר אתמול בגלל תנופת הפיתוח שגדרה כרגע נמצאת בה. כל הקבלנים והיזמיס עומדים אצלנו בפתח, ואם לא נקבל את ההחלטה עכשיו אנחנו מאחרים את הרכבת. מדובר בעשרות מיליוני שקלים שיהיו על הגב של המועצה שנשאל אחר כך מאיפה לשלם אותם. צריך להיות אמיצים ולקבל

החלטה אמיצה.

אם אנחנו פוגעים ב 2% מתושבי המקום, לעומת זה שאנחנו פוגיעס ביומיס

שבאים מבחו, אני מוכן לעשות ואת על מנת לשקם את גדרה.

יקותיאל תנעמי: אנחנו לא מדברים על לפגוע. אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד. הדיון הוא

ירון בן נון:

יוסי גפני:

ירון בן נון:

דוד קוך:

מיכאל צארום:

ירון בן נון:

מיכאל צארום:

האם צריך לממן משהו ומהי שיטת המימון. אני חושב שזה לא נכון.

ההחלטה היא חוקית לחלוטין, הוגנת ומעוגנת. אס היינו מאשרים ואת שלשום, היינו חוסכים.

כל חוקי העזר של שאר הרשויות בדיוק והים לזה.

בדקתי אצל הרשויות השכנות שלנו, שס החוק כבר מאושר ומבוצע.

ברחוב בן גפן יש שטח עס מבנה קטן מאוד של באר. תאר לך שכל רחוב בן גפן היה נכסים כמו באר.

אני רוצה לראות שאלו אותם מחירים שהיו. לא וכור לי שאלו היו המחירים.

לא מחליטים עכשיו על מחירים. שיירשסם בפרוטוקול. החוק אינו מדבר על המחירים, אלא רק על השיטה.

הבעיה שלנו היא אנשי השכונות. יש שס אוכלוסייה מבוגרת עס שטחים עס

אפשרות לבניה של בניסם ממשיכים. חלק מממשים וחלק לא מממשים. לפי

8

רני שרעבי:

מיכאל צארום:

חוק העזר הוה הס ישלמו על כל המטרים. לזה אני לא מוכן וכשאני מצביע על חוק העזר, אני כולל את התושבים האלה. צריך לסייג את החוק ולקבל

החלטה עכשיו.

אתה מקבל החלטה: "רשאית המועצה לקבוע כי שטחו הכולל של בנין יחושב

לפי הבנוי למעשה".

זה לא סגור. הסייג צריך להופיע בדיוק.

יקותיאל תנעמי: דיברתי על כלל גדרה. אני מקבל את הערתו של מיכאל. אני חושב שהרעיון

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

מיכאל צארום:

יוסי גפני:

רני שרעבי:

הוא לא נכון.

לגבי הרעיון, אתה לא צודק. זה נכון לגבי מקרים מאוד מסוימים ויש תרופה.

קבענו שבשכונות הוותיקות לא יהיה חיוב על הנושא הזה אלא רק על מה שבנוי.

מה שנאמר לא קובע, אלא הדברים צריכים להיות כתובים ואני רוצה שנקבע עכשיו.

זה אותו סעיף שרני הקריא קודם.

אתה רוצה להגדיר רחובות ששם יחושב לפי הבנוי למעשה?

יואל גמליאל: שלא יחול על מה שבנוי היום ושטחים נלווים לבתים הבנויים. אה לא נמצא

רני שרעבי:

יוסי גפני:

מרים רוזנצוויג

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

בפנים החוק.

קודם כל צריך לקבל סמכות. נקבל החלטה. הסכמנו לתנאי.

אני אבקש שיוסיפו לנו סעיף מתאים. נוסיף סעיף שמעגן את הבקשה, שאומר שבאזור הבנוי הקיים, ימשיך לחול החיוב לפי הבנוי בפועל. נעשה הוראת מעבר שמדברת על כך שהחיוב לגבי כל נכס שבנוי כבר בתאריך אישור חוק העזר על ידי המועצה ,ייעשה על פי הבנוי למעשה. אני אוסיף את זה כהוראת מעבר.

: יואל מדבר על בית בנוי שרוצה בן ממשיך נוסף.

יואל, תסביר עוד פעם למה אתה מתכוון.

אני מתכוון לבית בנוי שבונים כבן ממשיך. עליו לא יחול החיוב. יחול חיוב לפי הבנוי למעשה. לבניה חדשה בונים תשתית חדשה. בבניה קיימת הכל

קיים, וה רק התחברויות ואו למה צריך לשלם כמו אלה שבונים עכשיו?

9

יוסי גפני:

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

נעגן את ה בשני חלקים. א. לגבי הקרקעות שיש עליהן בניה, ההיטלים יחושבו על פי הבנוי למעשה, כולל התוספות. אס תהיה תוספת יחויב לפי התוספת. ב. יש 4 רחובות חדשים במסגרת של פיצולי מגרשים: יונה, חגי, יואל ועמוס. ארבעת הרחובות יכללו אף הם, על פי החלטת המועצה מהיום, במסגרת של על פי הבנוי למעשה. זה רק במסגרת הבהרה. ג. רחובות אחרים כמו ובולון ויששכר, ויש בהם פיצולים ללא כבישים חדשים, אנחנו לא מחייבים בכלל מכיוון שלגביהם הסלילה נעשתה על פי חוק העזר הישן, שהוא

השתתפות בעלים. אין שס היטלים בכלל מכיוון שהסלילה נעשתה על פי חוק

העזר הקודם שהיה במסגרת השתתפות בעלים בסלילה בפועל. צריך להוסיף את רחוב יונתן במסגרת הפיצול. נעשה רשימה של כל הרחובות החדשים במסגרת פיצול מגרשים ונכניס אותם במסגרת החלטת המועצה.

מבחינת הליך אהו אותו הליך של אגרת מתקן טיהור. האם ההליך הוא אותו הליך של בדיקה של משרד הפנים?

לא. וה לא קשור לתחשיבים. מדובר אך ורק בנוסת. אין חיובים בנוסת.

התחשיבים שנעשו לנו לגבי התעריפים שישנם בפועל, מבוססים על מימוש בניה מלא.

לא נכון לומר שזהו רק שינוי נוסת. הנוסח מחייב את מה שפעם לא חייבו. וה שינוי נוסח על מנת לחייב את מה שלא חייבו עד עכשיו.

נכון. אבל, ה נלקח בחשבון בחישובי התעריפים.

יקותיאל תנעמי: וה לא שינוי נוסח. וה שינוי מהותי. "על פי הניתן לבנייה לפי תוכנית

יוסי גפני:

מחייבת" זה לא רק שינוי נוסת.

זה המימוש המלא.

מיכאל צארום: הערה: בסעיף 16 כתוב שהעדכון יהיה לעומת מדד 1989.

יוסי גפני:

זה מדד הבסיס שישנו.

יקותיאל תנעמי: אמרת שהסכומים לא קיימים מבחינתנו.

יוסי גפני:

רני שרעבי:

נכון. התעריפים נשארים בתוקף. אין שינוי בתעריפים בבסיס התחיוב.

התעריפים הס התעריפים של היום. ברור שהנוסח מאפשר יותר גבייה של

כסף.

20

ירון בן נון:

אין דיוו בתעריפים. אני רוצה לעבור להצבעה על חוקי העזר בכפוף להחלטה

שקיבלנו לגבי רחובות ספציפיים.

יואל גמליאל: מתי נקבל את התוספת עליה דיבר יוסי?

רני שרעבי:

מיכאל צארום:

דוד קוך:

יופיע בפרוטוקול המועצה. וה הוקלט, משכתבים וחותמים על הפרוטוקול.

אני רוצה לבצע תיקון בחוק.

אפשר לומר שלחוק העזר תיכנס החלטת המועצה כנספת.

יקותיאל תנעמי: אם אפשר לקבוע אזורים ותיקים זה ירגיע אותי קצת.

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

יואל גמליאל:

מיכאל צארום:

יוסי גפני:

מיכאל צארום:

נגדיר רחובות ספציפיים.

צריך לבדוק עס חוות דעת משפטית ולראות אם מספיק שיש כאן החלטת מועצה. מה זה משנה אם זה בחוק עזר או בהחלטת מועצה?

בכל האר יש אזורים בהם משלמים יותר ואזורים בהם משלמים פחות.

החלטנו ונגמר. דבר נוסף, בחישוב המדידה, בדרך כלל עושים חישוב קרקע.

אני לא מדבר על התעריף. המדידה מתבצעת לפי מ"ר קרקע ומ"ר בנוי. אס הבית בנוי על 200 מ"ר משלמים גס על הקרקע עליה הבית יושב וגם על המטרז' הבנוי. כלומר, משלמים כפול, גם על הבית וגם על מ"ר בניה.

השאלה מופיעה בכל קדנציה. העניין הוא של חלוקה. כמו ששמנו את המים לגינון בצד, התעריף יהיה יותר גבוה. אין הבדל. אס לא תיקח בחשבון את הקרקע שמתחת לבית, תגרום לתעריף יותר גבוה מול שטח יותר קטן. הסכום צריך להיות אותה תוצאה בסופו של דבר, שהן ההוצאות שצריך לכסות.

אנחנו יודעים מה ההעלויות האמיתיות.

יקותיאל תנעמי: בסעיף 6 ו 11 נאמר שאנחנו נשלם עבור מדרכה פעם אחת בלבד. לעומת

יוסי גפני:

זאת, בסעיף 12 נאמר שעל אף האמור בסעיף 11 ראש המועצה יכול לדרוש לבצע למרות שכבר שולם. לפי סעיף 12 ו' מחויבים במלוא ההיטל. לא ברור אס אני משלם פעם אחת, אם אפשר לחייב אותי שוב או אס אני בסוף משלם

הכל. לדעתי זו טעות בסעיפים 11, 12 א' ו12 ו'.

סעיף 11 אומר שמשלמים פעם אחת היטל סלילה על מדרכה. סעיף 12

מתייחס להנחה שלא כל המדרכה סלולה. אס שילמת היטל, אתה לא חייב

1

יותר. ברגע ששילמת היטל נגמר הסיפור. אס קיבלת הוראה לסלול ולא ביצעת, למה שלא תחויב במלוא ההיטל? סעיף ו' אומר שאם לא ביצעת תשלם היטל מלא.

יקותיאל תנעמי: סעיף 12 מדבר על סעיף 11. אם תוריד את הרישא אין בעיה.

יוסי גפני: אתה מדבר על 12 א'. השאר לא קשור ל 11. השאר מדבר על מצב בו דורשים

לבצע סלילה ולא ביצעת, האם תהיה חייב בתשלום ההיטל?

יקותיאל תנעמי: לפי וה, כן.

יוסי גפני: בוודאי. לא שילמת ולא ביצעת את הסלילה.

יקותיאל תנעמי: אתה עושה מעצור בדרך והוא לא קיים בחוק. אני מקבל את דבריך אבל זה

לא מנוסח כך.

ירון בן נון: = מי בעד חוקי העזר עס ההסתייגויות שהוזכרו?

בעד:9

נגד:1

נמנע: 1

החוק מאושר, עס ההסתייגויות. תודה רבה.

אליהו רדיע: | מצביעים על כל אחד בנפרד.

ירון בן נון: | אני ניגש לחוק עזר מספר 2. חוק עור לגדרה - תיעול (תיקון) תשס"ד 2004.

מי בעד?

בעד:8

נגד:1

נמנע: 1

הוחלט לאשר.

הצבעה על חוק עזר לגדרה (היטל ביוב) (תיקון) תשס"ד 2004. מי בעד?

בעד:8

נגד:1

נמנע: 1

הוחלט לאשר.

אליהו רדיע: הערה לגביהיטל תיעול. כתוב "למעט השטח עליו עומד המבנה". חבל

שהוספתם את זה.

ירון בן נון: | אני נועל את חישיבה. תודה רבה.

ירוך בן נון אריח לוינגר

ראש המועצה ויו"ר חישיבה מזכיר המועצה