ישיבת המועצה שלא מן המניין מס' 293 מתאריך 19/02/04

המועצה המקומית גדרה

ישיבת מועצה מן המניין מס'293

יום חמישי כ"ז בשבט תשס"ד 19.2.04

משתתפים: ‏ ירון בן נוןו - יו"ר המועצה, עדנה סגל, רני שרעבי, יואל גמליאל, דוד קוך,

יקותיאל תנעמי, אליהו רדיע, גדעון הנקין, רפי חנינה.

חסרים : מרים רוזנצויג, מיכאל צארום..

נוכחים: אריה לוינגר - מוכיר המועצה, יוסי גפני - מהנדס המועצה, אבי ברוך -

סדר היום:

1 אישור פרוטוקול הנהלה מס"32 מיום 15.2.04

ירון בן נון:

אריה לוינגר:

אריה לוינגר:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

גדעון:

רני שרעבי:

גדעון הנקין:

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

גדעון הנקיו:

אליהו רדיע:

גדעון הנקין:

דוד קוך:

אריה לוינגר:

דוד קוך:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מן המנין מספר 293.

סדר היום. אישור פרוטוקול ההנהלה מס" 32 מיום 15.2.04. אישור הלוואת

שעה בסך מיליון ש"ח חדשים - בנק אוצר השלטון המקומי. פירעון ב 4 תשלומים.

1. אישור פרוטוקול ההנהלה מס'32 מיום 15.2.04.

1. אישור הלוואת שעה בסך של מיליון ש"ח- בנק אוצר השלטון המקומי.

סעיף ראשון, אישור הלוואת שעה בסך של 1 מיליון ש"ח - בנק אוצר השלטן המקומי. פירעון בארבעה תשלומים.

הריבית היא 4%, תוספת של בערך 30,000 ש"ח.

6 נומינלי לתקופה, או 4% שנת:?

לתקופה. לפרק הזמן עליו אנחנו מדברים - 4%. על התקופה הספציפית אנחנו משלמים 30,000 ש"ח.

וה שנתי.

4 תשלומים.

ההלוואה מדורגת.

זה 4%. היות וזה מדורג, יורד רבע.

% לחודשיים זה כמו 1.5% נומינלי לחודש. מדובר ב 18% לשנה.

אלו הס סדרי הגודל.

% לשנה.

אס רוצים לקחת 18% יש מקום שלוקחים 18%. הריבית היא כ 4%. זה יוצא כ 0 ש"ח.

אנחנו רוצים לדעת מהם אחוצי הריבית על מנת לאשר.

% שנתי.

0 ש"ת על מיליון ל4 חודשים שהם 3% כשממוצע הפירעון הוא חודשיים.

את ההלוואה הקודמת, 600,000 ש"ח קיבלנו בסוף נובמבר. היה כתוב ל 3 חודשים ולאחר 31 יום לקחו אותה.

את הרבע הראשון מנכיס מיד?

ירון בן נון:

יואל גמליאל:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

אליהו רדיע:

עדנה סגל:

דוד קוך:

אריה לוינגר:

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

זו הלוואת שעה, זו הלוואת גישור.

אין אלטרנטיבה.

חישוב הריבית ייעשה כמו שאריה אמר. לפעמים לוקחים הלוואה ובנק אוצר השלטון המקומי מוריד רק במצב שיש לך. אריה תיאר מצב בו לקחנו הלוואה של 600,000 ב 3 תשלומים. לא היה לנו כסף במשך 3 חודשים. לא הורידו ורק בחודש האחרון הורידו את כל ה 600,000 ואז חישבו את הריבית.

לפי איזה שיעור שנתי?

אני לא אוכר. לא משנה. תלוי מתי מחזירים.

בפעם הבאה הוא יבדוק יותר טוב.

אני רוצה לדעת אס ממלא מקום הגזבר יודע באיזו ריבית לוקחים הלוואה.

אמרתי את הדברים בישיבת ההנהלה ואני אומר אותם גם היום. טרם אישרו לנו את ההלוואה. לכן, עדיין לא מדברים על ריביות. אנחנו בכלל במאבק, כאשר משרד הפנים מנסה לסייע לנו לקבל את ההלוואה. לא אישרו לנו את ההלוואה על פי החלטת הדירקטוריון.

0 ש"ח על 1 מיליון ש"ח?

0 ש"ח על 1 מיליון ש"ח לפרק הזמן בו לוקחים את ההלוואה. אלה הנתונים.

כדי שנדע במה מדובר, המשמעות היא שבמעמד קבלת ה 1 מיליון ש"ח לוקחים חזרה רבע מיליון ש"ח?

לא. מקבלים 1 מיליון ש"ח, וחודש, חודש, חודש,.

אס כך, הפירעון הממוצע הוא חודשיים. חשוב שנדע במה מדובר כי וה הרבה כסף. 30,000 ש"ח מ 1 מיליון ש"ח זה 3%. ההחזר הממוצע הוא חודשיים על הלוואה כזאת. אס כך, 3% כפול 6 חודשים, דהיינו, ההלוואה עולה לנו 18%.

עכשיו אפשר לדון אס יש לנו או אין לנו ברירה.

למשך פרק הומן אלה הס הנתונים. 4% ב 4 תשלומים, לא כולל החודש הראשון. להבא, נביא נתונים בצורה מסודרת.

כדי שנהיה מסודרים, צריך להבהיר להבא שריביות נותנים ברמה שנתית.

ירון בן נון:

אלי רדיע:

ירון בן נון:

אריה לוינגר:

יואל גמליאל:

אליהו רדיע:

אריה לוינגר:

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

אליהו רדיע:

היום אנחנו עומדים במצב שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לקחת זאת כנתון.

עוד הערות?

אני מציע שבפעם הבאה הפרטים יובאו לפרוטוקול.

נוסיף את הנתונים. מקובל.

מי בעד?

בעד: 8

הסעיף אושר.

2. אישור חוזה פיתוח בין המועצה לבין חברת מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ

בשטח המוכר כפרדס קידרון הגדול.

סעיף 2, אישור חוזה פיתוח בין המועצה לבין חברת "מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ" בשטח המוכר כפרדס קידרון הגדול.

קודם כל, דברים מסוג זה צריכים להגיע מוקדם יותר מאשר ישיבת הנהלה של דקה, כדי שנוכל ללמוד את החומר. שנית, בכסף של הפיתוח מדובר על 30,000 ש"ח ולדעתי, הענקתם לקבלן יותר, אולי 1-2 מיליון יותר מאשר מגיע לו. 5-6 מיליון ש"ח לפיתוח אזור כזה קטן זה המון כסף.

איך נדון בלי לדעת מהו ההסכסם? מהם העקרונות?

הנחנו את כל ההסכמים בתאים. דנו בישיבת הנהלה.

אין את ההסכם עצמו.

יש תחשיב אומדן מפורט. יואל, דבריך מבוססים רק על תחושת בטן.

שלחתי את הדברים לבדיקה.

זה לא נשמע רציני. אס יש בדיקה, תגיש אותה. עשינו בדיקה יחד עס חברת "יעל". יש אומדנים, יש תוכניות מוכנות, יש כמויות. מול כל סוג של עבודה יש סכום שמתקצז. אין לך בסיס של בדיקה מלאה.

מבדיקה שטחית, על אזור כזה קטן 7 מיליון ש"ח?

אתה לא מדבר על בסיס של בדיקה מלאה.

לא נראה לי שזהו פרט שלא יופיע בפרוטוקול. אי אפשר לומר "שמנו בתאים".

בפרוטוקול צריכים להופיע עיקר הדברים, התייחסות. קודם כל, לומר משהו

ירון בן נון:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

לגבי ההסכם עצמו. כך לגבי כל הסעיפים. גם אס הדברים ידועים, צריך לומר אותם לפרוטוקול.

יוסי ייתן את עיקרי הדברים.

יש לנו חוזה סטנדרטי במועצה. אנחנו מתאמיס אותו ומשוויס אותו בהתאם לפרויקט הספציפי, כאשר יש לנו שני סוגים של חוזים: חוזה אחד מיועד ליזם שגם בונה וגם מפתח. חוזה שני מיועד ליזסם שמפתח אך לא בונה, כשביצוע הבניה מתבצע על ידי גורמים אחרים. לדוגמה, משרד השיכון מבצע פיתות והבניה מתבצעת על ידי קבלנים. אנחנו מחלקים את העבודות הדרושות לביצוע הפיתוח ל 3 שלבים: שלב ראשון הוא תשתיות בסיסיות תת-קרקעיות, המשק התת-קרקעי פלוס רצועת אספלט שמאפשרת גישה לכל המגרשים, כולל נקודות של חיבורי תשתית. בשלב זה אנחנו מאפשרים הוצאת היתרים במקרה של יזם שגם בונה וגם מפתח. שלב שני, לקראת לקראת אכלוס, בעיקרו לאחר שהסתיימה רוב הבניה באותו מתחם. זהו מצב בו כבר מאפשרים לאנשים להיכנס לדירות. ההשלמה קשורה לתמרורים, תאורת רחובות, מדרכות. שלב שלישי, מתבצע בדרך כלל לאחר האכלוס, כאשר התושבים כבר נמצאים בפנים, והוא שלב הסיומת של הגמר. הוא מתייחס בדרך כלל לעבודות גינון, מערכות השקיה, שכבה שניה של אספלט לציפוי וסימון הרחובות, כולל תמרורים וכו'. הפרויקט הספציפי הוה של מוטק'ה אביב, נגּר מתכנית שפורסמה כמקב"מ - מכרו לקרקע בלתי מפותחת. 27% מתוכה היו במקור היו של מושב קידרון והיתרה על ידי חברת "רום יסודות". הייתה אמורה להיות שס בניה חלקית של בניה רוויה. על פי החלטת היזם ובהסכמתנו, כל הבניה התבצעה כבניה צמודת קרקע, שהיא קצת יותר צפופה. בישיבת ההנהלה דיברתי על סדר גודל של 6-7 יחידות דיור לדונם אבל וה יותר קרוב ל5 יחידות דיור לדונם, כלומר, מדובר ב190 מ"ר ליחידת דיור, קרוב ל200 יחידות דיור.

% בניה על שטח מוגדר.

מבחינת הגודל של המגרשיסם יחידת דיור תהיה כ 200 מ"ר . 5 יחידות דיור

לדונם.

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

יוסי גפני:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

ירון בן נון:

רני שרעבי:

יוסי גפני:

לכן, הפיתוח צריך להיות יותר זול. כשצפוף, הביוב קרוב, כמעט כל השטחים מאוכלסיסם וכו'.

עשינו בדיקות פרטניות מול תכניות פיתוח. אני יכול להעביר לך את החומר.

נעשו תחשיבים מפורטים הכוללים בתוכם, מעבר לפיתוח הצמוד של הבניה, קו ניקוו מרכזי מרחוב וייצמן עד לתעלת קידרון בקוטר גדול. ישנו שדרוג של הגן הציבורי הקיים ברחוב הבנים. יש תוספת של שטח ציבורי יחסית גדול, שמצטרף לגן הבנים. אס תרצה, תקבל פירוט של כל סוג עבודה עם עלויות ותחשיבים.

יכול להיות שאתה צודק.

אתה מדבר על סמך תחושת בטן. המספרים נגזריס מתחשיבים.

איך אני יכול לבדוק אס אני צריך להצביע?

היה לך שבוע לבדוק.

בדקתי את מה שהביאו לי וזו המסקנה אליה הגעתי.

מה לגבי הנתונים הכספיים?

6 מילליון ש"ח עלויות של קיזוז כנגד פיתוח שיתבצע על ידי הקבלן במקום.

היתרה היא כ5 מיליון ש"ח. נקבע בהסכם שגם אם לא יבוצע פיתוח ולא ייבנו יחידות דיור, עדיין המועצה תהיה זכאית לקבל מינימום של רבע כל חצי שנה, בערך 1.25 מיליון ש"ח. התקדמות הביצוע של הפיתוח מלווה בקיווזים של ערבויות, כאשר 30% מהערבויות בערבויות בנקאיות והיתרה בביטחונות של החברה. במהלך הפיתוח, בהתאם לשלבים שנקבעו, יתחילו להתקזז סכומים באופן יחסי משני החלקים של הערבויות. הבנתי שקבעו ל 22 לחודש טקס הנחת אבן פינה להתחלת הביצוע.

עוד הערות?מי בעד?

בעד:9

הסעיף אושר.

נניח שהמועצה הייתה מבצעת עס קבלן שרק עושה פיתוח, המועצה לא מתקזות על המע"מ. הקבלן שמבצע מתקצו על ההוצאות. בשבילו זה יותר זול.

בוודאי שיש לקבלן יתרונות, אחרת הוא לא היה עושה זאת.

יקותיאל תנעמי: שאלתי בישיבת ההנהלה האם בחנו אופציות אחרות ולא קיבלנו תשובה.

ירון בן נון:

יוסי גפני:

רני שרעבי:

יוסי גפני:

רני שרעבי:

יוסי גפני:

אריה לוינגר:

ירון בן נון:

אריה לוינגר:

האופציה השניה יותר יקרה.

אם היינו מבצעים את העבודה היינו משלמים ולא מתקוזזים. אין הבדל.

הקבלן מתקזו על ההוצאות שלו. הוא משלם מע"מ רק על הרווח. יש לו יתרון בביצוע.

בוודאי. צריך להיות לו יתרון. לא רק בעניין המע"מ. החברה הכלכלית לא מתקזות על מע"מ. הוגש בג"ץ נגד החברה הכלכלית של חולון. בהקמת החברות הכלכליות היה מצב בו חברות כלכליות התקזזו על המע"מ. הסיפור נגמר.

יש יתרון לקבלן שמבצע.

חייב להיות. אחרת, לא כדאי לו. באותה מידה יש לנו יתרון.

3. אישור מנהל הארנונה לענייני ערר על תביעת ארנונה כללית על פי חוק

הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית תשל"ו 1976. המלצה למנות את מר נפתלי דוד לתפסיד.

סעיף 3, אישור מנהל הארנונה לענייני ערר על תביעת ארנונה כללית על פי חוק הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית תשל"ו 1976. המלצה למנות את מר נפתלי דוד לתפקיד.

הערות? מי בעד?

בעד:9.

הסעיף אושר

4. אישור התקשרות עס חברת מטרופולינט בע"מ לאספקה, התקנה והפעלת

מערכת המחשוב במועצה.

סעי 4, אישור התקשרות עס חברת "מטרופולינט בע"מ" לאספקה, התקנה

והפעלת המחשוב במועצה. המלצה: חברת מטרופולינט תסב את המערכת

הקיימת במועצה לתוכנות ייעודיות לשימוש המועצה. החברה תתקין את מערכות המחשוב החדשות במועצה, תתחזק ותשדרג את המחשבים, השרתים והמדפסות. החוזה עס החברה הוא ל 5 שנים. תבוטל ההתקשרות עס החברה

"אוטומציה". עלות החוזה היא 510,000 ש"ח לשנה לא כולל מע"מ. בנוסף,

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

במועצה יהיה איש תחזוקה למערכת המחשוב והשרתים בעלות נוספת של 0 ש"ח לחודש. ההסכם בהיקף העסקת איש התחזוקה הינו לשיקול המועצה וניתן להפסיק או להפחית את השירות בכל עת וזמן.

ניתן להפסיק בכל עת את ההתקשרות עס החברה?

לא. ביטול ההתקשרות מתייחס לאיש האחזקה.

ההתקשרות בכללותה ניתנת לביטול במהלך 5 שנים?

זה חוזה ל5 שנים.

צריך לעשות נקודות יציאה. זו תקופה מאוד ארוכה.

כאן מקריאים בצורה טכנית מתוך הסעיפים. צריך מעט הסבר כדי שלא יהיו שאלות. צריך לומר כמה מלים על כל סעיף. אין פרוטוקול של ישיבת ההנהלה עס מה שנאמר. אס היה, הייתי קורא והייתי רואה למה.

אתן לך עכשיו את הנתונים.

זה לפרוטוקול, לא לי אלא למי שיקרא מחר את הפרוטוקול - משרד הפנים או מישהו אחר. הס יראו למה המועצה החליטה להתנתק מחברת "אוטומציה"

ולהתקשר עס "מטרופולינט".

בישיבת ההנהלה הוסבר החסכון הכספי וכו".

לשאלתך, דוד, האם צריך שיהיה כתוב שאפשר לבטל את ההתקשרות בכל עת?

לא בכל עת, צריך שיהיו נקודות יציאה. 5 שנים זו תקופה ארוכה מאוד. זהו הסכם כובל.

יש מצב שבו, אס החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה אנחנו יכולים לבטל את ההתקשרות על פי חוק.

החברה מוכנה לעשות הסכם לשלוש שנים, או לשנתיים, או לשנה?

לא.

יכול להיות שתהיה טכנולוגיה חדשה, יותר זולה.

יש שתי חברות שמתמודדות - "אוטומציה" ו"מטרופולינט". נפגשתי השבוע פעם נוספת עס אדם מהחברה לאוטומציה ואין לי ספק שמבין השתיים "מטרופולינט" יכולה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה בצורה הרבה יותר טובה.

מה המועצה תרוויח מכך?

דוד קוך:

ירון בן נון:

דוד קוך:

יכול להיות שבטכנולוגיה חדשה יהיו עלויות יותר נמוכות. נהוג לעשות נקודות יציאה בהסכמים ארוכי טווח.

נקודת היציאה היא באם לא עומדים בתנאי העיסקה.

לא. למשל, שנתיים ראשונות וכו'. אפשר לומר שבשנתיים הראשונות אנחנו

חייבים.

יקותיאל תנעמי: יש הסכמים שהכדאיות שלהם היא ל 5 שנים ולא מעבר לכך. אני לא יודע

ירון בן נון:

מה קורה בהסכם מסוג זה. לכמה שנים היה הסכם עם "אוטומציה"?

זו הנקודה. לא היה הסכם עס אף חברה אחרת.

יקותיאל תנעמי: לכמה זמן נחתמיס הסכמים כאלה ברשויות אחרות?

ירון בן נון:

דוד קוך:

אבי ברוך:

דוד קוך:

אבי ברוך:

אותו סדר גודל של זמן. עס "אוטומציה" לא היה הסכם לפרק זמן. וה היה הסכם בלתי מוגבל.

הפחתה חשבונאית על מחשבים היא רק 3 שנים.

אי אפשר להפחית ממשהו שהוא לא שלך.

אני לא מפחית. הוא מפחית. מבחינתו, לאחר 3 שנים הברול שווה אפס.

זה לא משהו שמקבלים באופן חד פעמי והוא נשאר.

יקותיאל תנעמי: בדיוק. הוא משדרג אותך כל הומן. מעבר לכך, כאן שילמו 1 מיליון ש"ח וכאן

רני שרעבי:

ירון בן נון:

אבי ברוך:

דוד קוך:

חצי מיליון ש"ח.

החוזה הוא ל 5 שנים הוא מה שהשפיע על החברה לעשות הסכם. הם היו מוכנים להוריד את המחיר.

אבי יסביר את הנתונים.

איו חוזה שאי אפשר לצאת ממנו. החוזה נערך לפי ייעוץ משפטי של עו"ד סורין, ובהתרעה של 60 יום אפשר לבטל חוזה. כמובן, לביטול חוזה יש עלויות כספיות. אי אפשר לסגור חוזה ל 5 שנים ואחרי שנתיים להגיד לחברה שלא רוצים להמשיך. אפשר לצאת בכל עת בהתרעה של 60 יום.

עשיתי לא מעט הסכמים. הרבה פעמים עושים הסכם סגור לשנתיים הראשונות ואחר כך, אפשר לצאת ממנו עס התרעה של 6 חודשים מראש. אם לא מודיעים,

החוזה מתחדש אוטומטית לשנה וכו'. 5 שנים זּו תקופה ארוכה מאוד.

רני שרעבי:

אבי ברוך:

דוד קוך:

אבי ברוך:

רני שקד:

דוד קוך:

אבי ברוך:

דוד קוך:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

אס יהיה שינוי טכנולוגי מהותי שישנה באופן מהותי את התמחור, אפשר לצאת מההסכם גם אם הוא ל5 שנים.

החוזה עבר ייעוץ של עו"ד סורין.

אני מציע לקבל מעו"ד סורין שיתייחס לנקודה.

כתוב בחוזה שאפשר לצאת בהתרעה של 60 יום.

דוד צודק. צריך לפנות לעו"ד סורין.

לפני 4 שנים כל רשתות המחשבים היו בכבליס או בסיבים אופטיים. היום יש רשתות אלחוטיות. זו משמעות כספית ניכרת בהקמת רשתות.

זה אומר שכל אחד מחוצ למועצה יכול להתחבר אליה.

זה לא נכון. יש כאן איש צבא שיעיד שבצבא יש מערכות קשר אלחוטיות מוצפנות. הדבר קיים גסם במחשבים.

הערתך לגבי נקודות יציאה, תירשם בפרוטוקול. נבדוק אותה עם היועצ המשפטי. עוד הערות?

אני מעיר שוב את אותה הערה. החברים ראו את ההסכם. אני מבקש שישלחו לי את הדברים, כדי שאבוא לישיבה לאחר שקראתי. בתחילת דברי אמרתי שצריך לומר לפרוטוקול מה קרה שאנחנו רוצים מ"החברה לאוטומציה"

לצאת. אין שום התייחסות.

אסביר מדוע החלטנו לפתוח את ההתקשרות ולבדוק התקשרות חלופית.

ההתקשרות הנוכחית עס חברת "אוטומציה" מתבררת כיקרה, כמעט בכל קנה מידה. הטכנולוגיה אתה היא עובדת נכונה ללפני 12 שנה. אופן הפקת הדוחות ואופן הוצאת הנתונים מאוד מיושנים. הדבר המשמעותי המרכזי הוא האחזקה השוטפת - גם איש האחזקה וגם חבילת הציוד הנלווה יקרים מאוד. בפתיחת ההתקשרות בחנו שתי חלופות. אחת, רק לתת את התוכנות. השניה, לתת גס תוכנות וגם ציוד. הדברים נבחנו מול שתי החברות, לאחר שהגדרנו מה אנחנו רוצים בכל יחידת קצה, עד רמת מחשב, מדפסת ועכבר. אל מול שתי החברות הבודדות שיש בשוק, אין ספק ש"מטרופולינט" יכולה להעמיד טכנולוגיה, ציוד וגם אחזקה. המחיר הרבה יותר זול.

כמה תחנות?

90

אבי ברוך:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

גדעון הנקיו:

ירון בן נון:

דוד קוך:

גדעון הנקיו:

אלי רדיע:

ירון בן נון:

דוד קוך:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

1 תחנות. לפי המצב הקיים במועצה.

אפשר גס יותר אם נרצה?

כן. היתרון המרכזי הוא שהציוד היא בליסינג.

מה עס שילוב מוסדות החינוך? למוסדות חינוך?

מוסדות חינוך מקבלות סיוע ואחזקה מחברה אחרת, הרבה יותר זולה מהקיימת והנוכחית - "טלקורד".

הנושא לא על סדר היום וזה לא לעניין. אנחנו מדברים על "מטרפופולינט".

יש מקום לענות.

זו שאלה מעניינת.

זה לא בסדר היום ואני לא יודע למה צריך להעלות דברים שהם לא בסדר

היום. כשהנושא לא בסדר היום, לא דנים.

שאלתי שאלות פשוטות. שמחתי לשמוע שאנחנו גס מכשירים, מה שלא היה פעם.

נבחנה גסם אפשרות של התקשרות מול תמיכה במוסדות חינוך. החלופה אל מול חברת "טלקורד" היא הרבה יותר זולה, אבל כרגע אין מקום לחבר את השתיים. אין טעם לשים את כל הביציס בסל אחד.

חשבתי על הנושא במישור אחר - יצירת ממשק בין המועצה לבין מוסדות החינוך.

ניתן לעשות את בלי שום קשר לחברה.

היה ניסיון לנהל מו"מ עס "החברה לאוטומציה"?

כל התהליך היה במקביל. נתוני רמת הדרישות הוצגו לשתי החברות. הדברים נבחנו בצורה מקצועית וכלכלית במשך כמעט חודשיים. נעשה תהליך מאוד מסודר. הנושא נבחן באותם נתונים לשתי החברות. מי בעד?

בעד 7

נמנע:1 .

אני נמנע מכיוון שלא קראתי את החוזה.

הסעיף אושר.

11

אריה לוינגר:

5. אישור תב"ר מס' 693 על סך 453,000 ש"ח לשיקום רחוב הנשיא במימון

מענק משרד הפנים.

אישור תב"ר מס' 693 על סך 453,000 ש"ח לשיקום רחוב הנשיא במימון מענק

משרד הפנים, תוכנית פיתוח 2003.

יקותיאל תנעמי: ביקשתי לבדוק אס אפשר לשלב בעבודה את הפינה על יד. אולי אפילו עס

ירון בן נון:

אריה לוינגר:

אליהו רדיע:

יוסי גפני:

אליהו רדיע:

רני שרעבי:

אותו קבלן.

נבדוק את האפשרות. מי בעד?

בעד:9

נגד: אין.

הסעיף אושר.

6. אישור תב"ר על סך 280,000 ש"ח להקמת חניון משאיות בגדרה. המימון-

קרן עבודות פיתוח.

סעיף 6, אישור תב"ר על סך 280,000 ש"ח להקמת חניון משאיות בגדרה.

במימון קרן עבודות פיתותח. הצעת החלטה: לאשר. כמו כן, בקשת חברי ההנהלה לבדוק חלופה להוצאת מכרז שיכלול את ההשקעה במגרש על ידי +כיין.

איזה גוש, איזו חלקה, איה מקום? אני בעד אישור תב"ר, אבל צריך שמי שיקרא יבין מה אנחנו עושים.

גוש 4571, חלקה 45 במקום שהיה אתר הקרוונים, ליד משטרת גדרה. שטת בבעלות המנהל. בהסכמת המנהל הוצאנו צו תפיסת שטח על פי חוק שנקרא "תפיסה ומנית של שטחים פנויים", שמאפשר תפיסת שטחים לצורך שתי

מטרות בלבד: גינון או חניה. את האתר תפסנו לצורך חניה עבור חניון משאיות

כבדות. יש עלות הקמה, גידור, ביתן לשומר. תאורה לא נכללת. הוצעו שתי אפשרויות למימון. האפשרות הראשונה, שההקמה תתבצע על ידי המועצה והדבר יוצא למכרז לקבלן חיצוני. אפשרות שניה, לשלב את ההקמה והתפעול על ידי קבלן חיצוני.

צריך לפסול את עניין המכרוּ. לכמה משאיות יש כאן?

כל מה שאתה אומר עכשיו, צריך לבדוק הכל. הכל יהיה בתחשיב.

אליה רדיע:

עדנה סגל:

רני שרעבי:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

רני שרעבי:

ירון בן נון:

אליהו רדיע:

ירון בן נון:

רני שרעבי:

ירון בן נון:

השאלה למה אנחנו רוצים לפתור את בעיית המשאיות בגדרה.

יש הרבה משאיות בגדרה.

נוציא אלפי שקלים על בדיקה שמאית ונבדוק את הדברים.

צריך לבדוק אס אפשר להוציא מכרז על תפיסה של שטח.

לאור המצוקה של חניית משאיות בתוך היישוב, כאשר היום ישנן מעל 50 משאיות בתוך היישוב, עלה צורך להקים מגרש מחוצ ליישוב. השטח קיים, יכולת פיקוח ואכיפה קיימת, חוק עזר קיים. צריך רק לחבר את כל הקצוות ולהרים את העניין. יש שתי אפשרויות: אחת, במסגרת תב"ר מקרן לפיתוח.

השניה, מכרו שמשלב את ההקמה ואת הזכיין. לפני שתונח אבן הפינה, תיבדק האפשרות השניה, כך שנוכל להשקיע מכספי המועצה כמה שפחות, אפילו לא שקל אחד.

אס אנחנו תופסים שטח ומשתמשים בו לחניון, אני משוכנע שאנחנו לא יכולים למסחר אותו. אנחנו יכולים להשתמש בשטח בלי להרוויח, אבל לא לתפוסי שטח ולמסחר אותו. הקבלן ירוויח. השאלה היא אס מבחינה משפטית אנחנו יכולים לעשות זאת.

שתי האלטרנטיבות ייבדקו. אס אפשרות הזכיין תיפסל, נעשה במסגרת תב"ר.

יש שתי אפשרויות. למכרז לא נדרש אישור מליאה. לתב"ר נדרש אישור מליאה. לכן, אני מעלה את הנושא.

אס דנים על מקורות מימון צריכים לדעת מהם מקורות המימון.

אמרתי מהם מקורות המימון. קרן הפיתוח.

בדיקה שמאית נצטרך לעשות. עלויות ההקמה אינן משנות. אס נחליט לבצע לבד, נוכל לגזור מתוך הבדיקה את ההמשך. גס כשנציע לקבלן חיצוני נצטרך להעריך כמה הוא ירוויח כדי לדעת בכמה למכור.

אפשר לקבוע רף מקסימום כדי שלא יעלה ויגרוס לנהגים לא להגיע למגרש. מי בעד?

בעד:9

נגד: אין.

הסעיף אושר.

אריה לוניגר:

ירון בן נון:

7. אישור ממונה על מחלקת הגביה.

סעיף 7, אישור ממונה על מחלקת הגבייה. הסעיף נמשך, ירד מסדר היום.

אני נועל את הישיבה. בשבוע הבא יש ישיבת מועצה על נושא התקציב ותכנית ההתייעלות. חולק לכם חומר על מנת שתוכלו לקרוא ולהבין. אני ממליצ שתיתנו | את התייחסויותיכם | באופן ענייני בעיקר לגבי תכנית ההתייעלות/הבראה. סעיפי התקציב עברו את שלב ישיבת ההנהלה לפני כמעט חודש. הנושא המרכזי הוא התקציב ותכנית ההתייעלות. הישיבה נקבעה לשעה

0. תודה רבה.

ירון בן נון אריה לוינגר

ראש המועצה ויו"ר חישיבה מזכיר המועצה

4