ישיבת המועצה מן המניין מס' 297 מתאריך 14/07/04

משתתפים:

חסרים:

נוכחים:

סדר היום:

המועצה המקומית גדרה

ישיבת מועצה מן המניין מס' 297

יום רביעי כ"ה בתמוז תשס"ד 14.7.04

ירון בן נון - יו"ר המועצה, גדעון הנקין, מרים רוזנצווייג, מיכאל צארום, דוד קוך, יואל גמליאל, רני שרעבי, רפי חנינה.

יקותיאל תנעמי, עדנה סגל, אלי רדיע.

אריה לוינגר - מזכיר המועצה, אמנון מלמד - מבקר המועצה, כבוד הרב תרבות

תורנית, אבי ברוך - עוזר ודובר ראש המועצה.

1 | אישור פרוטוקול הנהלה מס 36 מיום 8.7.04.

"

(ין

ס"ק2.

ס"ק3.

קן.

אישור הסכם להסדר הבראה במועצה.

אישור פתיחת חשבונות בבנק אוצר השלטון המקומי:

אישור פתיחת ח-ן הקצבה לפיתוח - הקצבה שמעבירה המדינה לרשות המקומית, המיועדת לתכנון, להקמה, לרכישה, לשיפוץ או הרחבה של תשתית או מבנה ציבור.

אישור פתיחת ח-ן עזר ייעודי לבניית גני ילדים מגרש 105 ו 101.

אישור פתיחת ח-ן עזר ייעודי להקמת תחנת שאיבה.

אישור פתיחת חשבון הבראה - פתיחת חשבון הבראה לכספי הבראה בבנק אוצר השלטון המקומי.

₪ בל של

אישור לשכירת רכב בליסינג תפעולי למח' פיקוח במועצה, באמצעות החברה

למשק וכלכלה.

ס"ק4.

ס"ק5.

ס"ק6.

אישור מתן היתר לשימוש בדירה שכורה ברח' שפירא למטרת "בית חס"

דיון בדו"ח כספי רבעוני לתקופה 31.3.04.

הפקת ספר/אלבום לציון 120 שנה לגדרה.

ירון בן-נון:

אריה לווינגר:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

אריה לוינגר:

רני שרעבי:

אריה לוינגר:

ירון בן-נון:

אריה לווינגר:

ערב טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין מס' 297 שמתקיימת ביום רביעי כ"ה בתמוז תשס"ד 14.7.04 בשעה 55 :19.

סעיף 1: אישור פרוטוקול הנהלה מס'36 מיום 8.7.04.

ס"ק1. אישור הסכם להסדר הבראה במועצה.

סעיף 1, אישור פרוטוקול הנהלה מס' 36 מיום 8.7.04. ס"ק 1, אישור הסכם להסדר הבראה במועצה. לפני חברי הנהלת המועצה הוצגה תכנית הבראה שאושרה על ידי משרד הפנים לשנים 2004 - 2005. תכנית ההבראה מצורפת לפרוטוקול כנספח ותהווה חלק בלתי נפרד ממנו. התקיים דיון והוחלט לאשר בהנהלה.

התקיים דיון בהנהלה. הערות?

שאלה. בנספתח 2, "הגירעון השוטף החזוי לשנת 2004 יכוסה ממקורות הרשות", למה הכוונה?

אישרתם גירעון שוטף בתקציב. אמנסם, הוא הצטמצם בגלל הגדרת המענק, אבל עדיין נשארו בגירעון.

למה הכוונה "יכוסה ממקורות הרשות"? לא ברור כרגע?

כרגע לא. עדיין יש לנו גירעון מובנה בשנת 2004. כתוב בסעיף 10: "הגירעון לשנת 2004 לא יעלה על סך 1.9 מיליון ש"ח".

מי בעד?

8 בעד.

הוחלט לאשר.

ס"ק2. אישור פתיחת חשבונות בבנק אוצר השלטון המקומי

ס"ק 2,. אישור פתיחת חשבונות בבנק אוצר השלטון המקומי. 2 א. חשבון הקצבה לפיתותח - הקצבה שמעבירה המדינה לרשות המקומית, המיועדת לתכנון, להקמה, לרכישה, לשיפוץ או הרחבה של תשתיות או מבני ציבור.

2 ב. אישור פתיחת חשבון עזר ייעודי לבניית גני ילדים מגרש 105 ו 101.

ירון בן-נון:

אריה לווינגר:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

אריה לווינגר:

דודי קוך:

אריה לוינגר:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

2 ג. אישור פתיחת חשבון עזר ייעודי להקמת תחנת שאיבה. 2 ד. אישור פתיחת חשבון הבראה לכספי הבראה בבנק אוצר השלטון המקומי.

הערות? מי בעד?

8 בעד.

הוחלט לאשר.

ס"ק 3. אישור לשכירת רכב בליסינג תפעולי למח' פיקוח במועצה, באמצעות החברה למשק וכלבלה.

ס"ק 3. אישור לשכירת רכב בליסינג תפעולי למחלקת פיקוח במועצה, השכרה בהליך מכרו מהחברה למשק וכלכלה. רכש סיטרואן ברלינגו, נפח מנוע 2,000, לתקופה של 48 חודשים.

כמה זה עולה לחודש?

למיטב וכרוני, 2,957 ש"ח.

אנחנו מחויבים לקחת מהחברה למשק וכלכלה?

יש להם פטור ממכרז. יש כמה חברות. הליך המכרז הוא באמצעות החברה למשק וכלכלה.

חייבים דרך המכרז של משק וכלכלה? לפני כמה ימים בעיתון ראיתי מחיר של 0 ש"ח.

מימוני אולי, לא תפעולי.

ליסינג תפעולי.

העלות היא 3,490 לחודש.

0 ש"ח הם המון. כמה עולה מזדה 323 לנטיס?

בישיבת ההנהלה ניהלנו דיון בנושא השימושיסם והנחיצות.

זה הרכב הזול ביותר שיש בליסינג.

לקחתי מזדה לנטיס 1,600 ב2300 ש"ח, ליסינג תפעולי של "אלבר".

מי בעד?

8 בעד.

הוחלט לאשר.

אריה לווינגר:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

ס"ק 4. אישור מתן היתר לשימוש בדירה שכורה ברח' שפירא למטות "בית חם".

ס"ק 4. אישור מתן היתר לשימוש בדירה שכורה ברח' שפירא למטרת "בית חס". מאשרים התקשרות לשנה אחת בלבד כניסיון.

בשעתו משכתי את הסעיף ובדקתי עוד פעם מול שלמה. הפצתי בתאים את אופן ההפעלה. אפשר לקיים דיון. אני מבקש להעלות להצבעה. הפרוספקט מעט לא ברור. מדובר בתוספת שיכולה לסייע לקהילה האתיופית בבית שלהם, במסגרת דירה של המועצה. את תהליך ההתקשרות אסגור סופית עס שלמה, גם בעלויות מול המועצה. הדבריםס מפורטים כאן. בפועל, הם יודעים לתת הרבה מאוד במהלך השנה. גס בנושא הכנת שיעורים ובעיקר בנושא "בית חס", כשמו כן הוא. האכלה ושהות בבית לאותה קהילה, שאנחנו מאוד רוצים לעזור לה. הערות?

מדוע שהדבר לא יתבצע במסגרת מחלקת הרווחה של המועצה?

מחלקת הרווחה של המועצה יכולה לפקח ולהיות מעורבת, היא אינה יכולה לממן.

היא תקבל את המימון מאותו גוף.

זו עמותה שיודעת לגייס כספים מגופים שונים. המועצה הגישה הרבה מאוד בקשות למימון כזה או אחר, קיבלנו מעט מאוד ועל רובן אפילו לא נענינו.

אין לנו ספק שש"ס עומדת מאחורי זּה.

בהחלט לא. זו טעות.

התחלנו את הנושא בתקופת כהונתו של אלי רדיע כיו"ר המועצה. ניסינו להקים שסם בית חם. לצורך העניין קיבלנו את המבנה. חיברו את המתנ"ס.

המתנ"ס היה אמור לתת את ההדרכה ולשלוט בכל מה שקשור לחיים היומיום.

הקרן לחינוך נתנה מתקנים, 5 מחשבים שנמצאים בבית מפעל הפיס, צביעה

וכו', גינוו של השטח. לא היינו מרוצים מהעובדה שמדובר בפריקסט ולא בדירה. וה התחיל יפה. באו ילדים. היה מדריך מטעם המתנ"ס, שהיה מגיע כמעט כל יום. המתנ"ס לא עמד בנטל לשלוח הדרכה כל יום לטובת הילדים

והעסק קרס. מר שלמה שרעבי אמר שיש לו מדריכים. אמרנו שאנחנו עדיין

דודי קוך:

רני שרעבי:

דודי קוך:

עומדים בהתחייבות שלנו, כאשר גברת פנינה הלוי, שוהו פרויקט חלום שלה, מוכנה לעשות הכל כדי לקחת דירה כזאת, לרהט אותה כמו שצריך, להכניס ספרייה, טלוויוּיה, כל מה שצריך על מנת ליצור בית לדוגמה. המטרה היא שבסופו של דבר הדברים יקרינו לא רק על הבית אלא גסם על המבנה. השאלה היא מה נצליח לגייס. אולי נעשה שס את הגינון.

מי ואת פנינה הלוי?

שכנה שלנו. מי שמסוגל לתת הדרכה ולחתום אתנו על חוזה שהוא מסוגל לספק מדריכים לטובת המבנה כל יום, יקבל את כל מה שצריך מבחינת המתקנים. לא עוסקים בהדרכה. אס מבחינת המועצה העניין יסתדר, אני לא רואה סיבה שזה לא יעבוד.

מי העמותה שעומדת מאחורי וה?

מרים רוזנצווייג: מי זה "אנחנו"?

רני שרעבי:

אריה לווינגר:

רני שרעבי:

דודי קוך:

אריה לווינגר:

רני שרעבי:

דודי קוך:

רפי חנינה :

רני שרעבי:

רפי חנינה:

דודי קוך:

הקרן לחינוך ותרבות גדרה.

מי שמפעיל זו העמותה "שעלי תורה". הס הגישו את הבקשה.

מהם מקבלים את המתקנים. כל מה שהוא ירצה לטובת המבנה, אפילו שטיחים מקיר לקיר וכו".

מי אלו "שעלי תורה" ומאיפה הס ממומנים?

הס נקראים "הגרעין התורני" שנמצא בגדרה.

קבוצה של אנשים שבאו לכאן.ואני מבין שהם עוזרים גם לבתי הספר.

מי עומד מאחוריה? אנחנו הולכים לתת למישהו משהו בלי לדעת מיהו.

לא חושבים על כך שיכול להיווצר מטרד לשכנים.

לדעתי, לא צריכה להיות שם פעילות רבה יותר מאשר בבית רגיל.

מדובר על דירה שנמצאת ברחוב שפירא. יש שס שכנים. זה יהפוך להיות מטרד.

אולי אפשר לזמן את שלמה על מנת שיאמר לנו מי היא העמותה ומה עומד מאחוריה? שיביא נייר מרשם העמותות על מנת שנדע מי עומד מאחורי הדברים וכך נקבל החלטה אינטליגנטית. אני לא נגד לעזור לאתיופים. אני

רוצה לדעת עם מי "מתחתנים" בנושא.

ירון בן-נון:

אענה להערתו של רפי. דירה כזו לא יכולה להוות מטרד מכיוון שהיא תהווה עוגן לאוכלוסייה שמשתמשת בה. היא ממוקמת בתוך בלוק שרוב דייריו הס

מהקהילה האתיופית.

מרים רוזנצווייג: יכול להיות שחלק מהדיירים יעזרו.

רני שרעבי:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

דודי קוך:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

דודי קוך:

יואל גמליאל:

דודי קוך:

ירון בן נון:

מדובר בסך הכל על חדר שישמש לפעילויות לימוד.

להערתך, מבחינת החוקיות אין ספק שחתימתי על החוזה מחייבת והיא לא תינתן לאחר שבדקתי את חוקיות העמותה וכו'.

חוקית בסדר. מי עומד מאחוריה?

אני יודע שהגרעין התורני, קיבוץ של כ 20 משפחות, שהגיעו גס מאזור יהודה ושומרון.

אני מציע שנאשר לתקופת מבחן בת 3 חודשים. נראה אס הס באמת דואגים כמו שהבטיחו.

עושים אתם הסכם כמו שעשינו עס המתנ"ס. לא יעמדו בהסכם, לא טוב.

המתנ"ס לא עמד בהסכם.

אני רוצה לדעת מי עומד מאחורי זה.

הזמינו אותי פעם ל"בית חס" בבית שמש. לא הצלחתי להגיע. יש להם משהו דומה בבית שמש. כדאי שנציגות של המועצה תיסע ותראה במה מדובר.

הבעיה שונה. וו תרבות תורנית. צריך להבין ואת. לא שאלנו את האוכלוסייה אס הס רוצים דת או לא. אנחנו מנחיתים על אנשים.

הכוונה היא לא ליצור תרבות תורנית. הכוונה היא שיעשו שס שיעורי בית.

שילמדו אנגלית, שיראו טלוויויה. סוכם אתו שזו לא תהיה תרבות תורנית.

חמשת המחשבים של הקרן, שיושבים היום במתנ"ס, יחזרו לשם.

נאשר ונבחן.

אני מוכן לאשר, בהתניה שאני רוצה לדעת מי מממן אותם.

הוא נתן אוכל לחרדים שלנו ובנה גן חרדי. נאשר ונבחן.

אני רוצה לדעת מי מממן את העמותה. האם היא מקבלת כספים מהמדינה ודרך מי. כנראה שזו עמותה חוקית.

השאלה למה זה עוזר.

דודי קוך:

אמנון מלמד:

דודי קוך:

רני שרעבי:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

רני שרעבי:

דודי קוך:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

אריה לוינגר:

יואל גמליאל:

ירון בן-נון:

אני רוצה לדעת אס אין בדלת האחורית איזושהי "מיסיונריות".

יש גוף שנקרא קרן וולפסון. קרן וולפסון מממנת אותם. וולפסון הוא יהודי אמיד מאמריקה.

אני יודע מי זה וולפסון. הוא אחד הבעלים של "טפרון".

אפשר לאשר באופן עקרוני ולמנות צוות שיבדוק מה קורה שם. יש גס פיקות של הרווחה. מחלקת הרווחה בכל מקרה חייבת להיות בתמונה. לא מדובר במשהו מנותק לגמרי.

אני מציע שנאשר באופן עקרוני למשך שנה. "בית חס" יתחיל לעבוד רק לאחר שנבדוק דוגמה של פרויקט כזה בבית שמש. אז נוכל גס לבדוק את כל יתר הגורמים.

בסדר.

אני מבקש שבמקרה וזה לא עובד כמו שרוצים והם הופכים להיות מיסיונריס, שהמתנ"ס ייכנס לנעליהס. אנחנו הולכים להשקיע שס הרבה כסף.

הקרן?

כן. שהמתנ"ס ייכנס לנעליהס בהדרכה, מה שלא עשו בפעם הקודמת.

ואם למתנ"ס אין תקציב? אי אפשר לחייב אותם.

הייתי בפעילות של הגרעין התורני בשלושה מקומות בגדרה. זו לא פעילות מיסיונרית. הס התחילו עם הפרויקט של בית חס על יד בית הכנסת, על יד הגן של ש"ס ברחוב רבן גמליאל. וו לא פעילות מיסיונרית. אני לא יכול עכשיו לקבוע למתנ"ס.

אני לא מוכן שגורם שלא מזוהה כציוני, יהיה מעורב.

זה גרעין ציוני תורני.

הרעיון של שלמה שרעבי היה בבית ספר אוהל שלום. הס אמרו שהם יביאו מורים בהתנדבות ובסוף המורים עלו כסף. חילקו את הכיתות ולכיתה א'

בקושי נרשמו. לא כל מה שאומרים נכון. נאמר שייתנו אוכל מהישיבה ואחר כך התנערו מכך. לגן התורני רשומים כבר 200.

אסכם. לאשר את ההחלטה בתנאים כדלקמן: 1. "בית חם" יעבוד באופן

ניסיוני במשך שנה. 2. לאחר שבחנו דוגמה במקום שכן. 3. במידה שהעמותה

דודי קוך:

ירון בן-נון:

יואל גמליאל:

ירון בן-נון:

יואל גמליאל:

דודי קוך:

יואל גמליאל:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

מתבררת כגוף כמיסיונרי שאינו חוקי ושאינו עומד בתכנית שהוגדרה, מחלקת הרווחה תפעיל את הפרויקט. 4. מחלקת הרווחה תקיים ותבצע בקרה ואכיפה שוטפת על הפרויקט.

בסדר.

מי בעד?

7 בעד. (מיכאל צארום יצא)

הוחלט לאשר.

לא צריך לקבל דברים כמובן מאליו, אלא לבחון אותם. היום שמעתי רעיון להקמת עוד גן חרדי. יש לנו 7 גנים חרדיים של ש"ס, בשערי ציון עוד שני גנים חרדיים. אני לא חושב שהמועצה צריכה להכניס את הנושא החרדי לתוך המערכת. אני עוקב אחרי הגוף הרבה זמן. עדיף שלא ייכנס דרך המועצה, שייפתח גופים פרטיים משלו. יכול להיות שהמועצה צריכה לעזור פה ושם אבל, לא כחלק מהמערכת התינוכית.

לגבי הגו התורני עליו אתה מדבר, אין למועצה שווס קשר לגן התורני. סוכם רק על סוגיית המבנה.

מדובר בשני גנים ברמה גבוהה מאוד.

גנים שלנו שהופכים להיות חרדיים?

כו. רוצים להפוך את הגן לחרדי. זה גן מעולה, הבן שלי היה שס. יש לנו מערכת גנים ברמה גבוהה של מערכת החינוך הדתי. אני מבקש שנשאיר זאת באותו תוכן ולא לשנות דברים. שיבדקו אצל רפי בן-חיים. שיבדקו אצלו מי נתן את ההוראה.

הנושא ייבדק. לא יהיה מצב שהמועצה תיתן יד - גן חרדי לא יהיה במסגרת מערכת החינוך של המועצה אלא אס כן תתקבל החלטה אחרת במועצה.

האמת היא שכל מערכת החינוך, כולל החרדית, הייתה צריכה להיות במועצה.

מערכות חינוך מקבילות פרטיות הן אחת הרעות החולות אצלנו.

יש כאן 3 מערכות גנים מחוץ למועצה. אני לא בטוח שהיה נכון שכולן ייכנסו

דרך המועצה.

יואל גמליאל: אני חולק עליך. ב 600 ש"ח הס נותנים אוכל, עד שעה ארבע, אוכל בבוקר

ובצוהרייס.

דודי קוך: מי משלם 600 ש"ח? ההורים?

יואל גמליאל: כן.

דודי קוך: וכמה משלמת המדינה?

יואל גמליאל: אס לא כאן אז בבית שמש.

ס"ק5. דיון בדו"ח כספי רבעוני לתקופה 31.3.04.

אריה לווינגר: ס"ק 5. דיון בדו"ח כספי רבעוני לתקופה 31.3.04. התקיים דיון של חברי

ההנהלה והדו"ח אושר.

ירון בו-נון: מיבעד?

7 בעד.

הוחלט לאשר.

ס"ק 6. הפקת ספר/אלבום לציון 120 שנה לגדרה.

אריה לווניגר: ס"ק 6. הפקת ספר/אלבוס לציון 120 שנה לגדרה. במסגרת חגיגות 120 שנה

לגדרה. הוחלט לאשר הוצאת ספר/אלבוס לציון 120 שנים לגדרה. עלות משוערת של פרויקט הח יכולה להגיע לסכום של 250,000 ש"ח. דרכי פעולה צוות היגוי שנבחר על ידי הנהלת המוזיאון ירכז את החומר המילולי ויקבע את מתכונת הספר. 2. עמוס אטינגר יכתוב ויערוך את הספר. 3. עופר שמש, קופירייטר, יפיק ויעצב את הספר. 4. התקשרות. ייערכו באמצעות חווים שייערכו וייחתמו על ידי המוזיאון. הבקשה היא למתן הקצבת 25,000 ש"ח לשנת התקציב 2004 והקצבת 25,000 ש"ח לשנת התקציב 2005 מהמועצה למוזיאון למטרות הפקת הספר.

יואל גמליאל: אתה לא חושב שהסכום נמוך יחסית למחיר של ספר כזה?

אריה לוינגר: וה לא מה שאני חושב, ה מה שההנהלה קבעה.

דודי קוך: מי שותף בוועדה?

רני שרעבי: מי וה עופר שמש?

גדעון הנקיו:

דודי קוך:

גדעון הנקיו:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

גדעון הנקיו:

יואל גמליאל:

רני שרעבי:

יואל גמליאל:

קופירייטר מרחובות.

מיהם חברי הוועדה?

בוועדת ההיגוי יושבים 7 אנשים: הרץ, היסטוריון. הדה בושס, דנית גרבר, בני פוקס, שלום גמליאל, אברהמי מהמוזיאון, שמואל יפה ואני. הוועדה פתוחה לכל הכיוונים.

מה יקרה אם לא יהיה את הסכום הזה בגלל תקציב?

ספר יכול להיגמר ב 1 מיליון ש"ח וגם ב 250,000 ש"ח וגם ב 300,000 ש"ח.

עשו כאן אומדן.

נכתב עד 250,000 ש"ח. לא נכון לכתוב "עד". להערכתנו זה יעלה יותר. אנחנו עושים הרבה דברים בכוחות עצמנו ואנחנו חושבים שנצליח להוריד עלויות.

הייתי מוחק את הסכום הזה.

אס יחרגו יביאו לאישור. טוב שכתוב סכום.

השאלה היא אם המוציאון מסוגל לעמוד בהוצאת הספר.

מרים רוזנצווייג: ...המוזיאון אמור לממן את היתרה?

גדעון הנקין:

יואל גמליאל:

ירון בן-נון:

יואל גמליאל:

גדעון הנקין:

יואל גמליאל:

לא המוזיאון. בניתי מודל כלכלי.

אנחנו יכולים להגיע להוצאת הספר והספר לא יהיה מוכן מכיוון שאין תקציב למוזיאון. אני יודע מה קורה במוזיאון. אס נוציא 50,000 ש"ח והתקציב יהיה 0 ש"ח, נניח שיתרמו 100,000 ש"ח. מה יהיה עס השאר?

האם על פי המודל הכלכלי שבנית, מול ההנחיה שהספר באחריותך, אתה רואה מצב בו אפשר לעמוד בהפקת הספר?

בסכום שביקשת מהמועצה.

אני מקווה שכן. החלק החשוב ביותר הוא היכולת להפיץ אותו. דיברנו על כך שנפיץ מבית לבית. המטרה תהיה שכל בית ובית בגדרה יקנה אותו. אני לא יודע אם נגיע ל 50% או ל 80%. הדבר בהחלט יכול להיות אחד מהמרכיביס הכלכליים של הספר.

השאלה היא אם נוכל לממן את הספר עד ההפצה.

186

גדעון הנקיו:

דודי קוך:

גדעון הנקיו:

נניח שעלות ההדפסה היא 100,000 ש"ח. לא משלמים לבית הדפוס 100,000 ש"ח באותו יום. עושיסם הסכם תשלוםס כוה או אחר. מקבלים את הספר ומתחילים להפיצ.

יש מקורות מוסדיים שאפשר לקבל מהם כספים? הוועדה לשימור אתרים או ממשרד החינוך והתרבות?

אני מוכן לקבל בשמחה רבה 2 מיליון ש"ח בשביל הספר. נרצה שכל המוסדות

עליהם דיברנו, קרן קיימת, פיס, חמ"ת, משרד החינוך וכו', ישתתפו בחלק.

יואל גמליאל: שאלתי אס ב 50,000 ש"ח שביקשת אתה מעמיד את הספר על השולחן.

גדעון הנקיו:

רני שרעבי:

יואל אומר שהשנה הקצבנו 25,000 ש"ח ואנחנו לא רוצים שבשנה הבאה יתברר לנו ש ה 25,000 שהקצבנו לא מספיקים לנו ואנו עומדים בפני שבר. הוא רוצה להשאיר פתוח, שאם נצטרך 50,000 ש"ח נוכל לקבל 50,000 ש"ח.

זו לא בעיה. 250,000 ש"ח זה לא מספר קדוש.

יואל גמליאל: בסדר. אס כך, אם יהיו בעיות ב2005 עם נושא הספר נדון על כך.

ירון בן-נון:

סכםס שהסעיף התקציבי של 2004 היא 25,000 ש"ח. הסעיף התקציבי של 2005

היא 25,000 ש"ח.

יואל גמליאל: אני חושב שטעות להזכיר את 2005. אס נגיע ל 2005 ולא נצטרך 25,000 ש"ח?

מרים רוזנצווייג: לא מעבירים. לא חייבים לנצל את כל התקציב.

גדעון הנקין:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

גדעון הנקין:

רני שרעבי:

בניית התקציב במילא נעשית בדצמבר.

בבניית התקציב של 2005 יש התייחסות ל 25,000 ש"ח לנושא הספר. אם יידרש יותר הנושא יידון בישיבת הכנת התקציב של 2005.

כמה יעלה ספר אחד?

אני מעריך שנמכור בסביבות 100 ש"ח. אס אנחנו מוכרים את הספר ב 100 ש"ח ומציעים לתרום באותה הזדמנות משהו למוזיאון, יכול להיות שיתנו גס 0 ש"ח. אולי וה יהיה ספר גאווה לגדרה וזה יהיה מנוף כלכלי לכל המוזיאון.

אולי אפשר למכור לפני ההדפסה. אולי יש ציבור שיהיה מוכן לשלם.

11

דודי קוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

אריה לווינגר:

אריה לווינגר:

דודי קוך:

אריה לווינגר:

גדעון הנקין:

יואל גמליאל:

אריה לווינגר:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

ירון בן-נון:

אני לא יודע מה יהיו ההכנסות ואני לא יודע בכמה נמכור. אני חושב שחשוב, תרבותית וגם היסטורית, להוציא ספר כזה ולא להתחיל לחשוב בכמה נמכור.

אני חושב שחובה להוציא ספר כזה.

הרעיון נולד לפני כמעט 5 חודשים בפגישה שלי עס אדם שיודע להפיק ספרים כאלה להרבה מאוד ישובים, בעיקר מן ההתיישבות העובדת אך לא רק.

התלהבתי מהרעיון והטלתי את המשימה על גדעון, שלקח אותה בתחפ\ לב ובאומץ. גדעון גס מחובר למוזיאון וגם לוותק ולביל"ויס. לכן, הוא נכנס לעובי הקורה. המחשבה היא בעקבות הנושא של 120 שנה לגדרה. מי בעד?

7 בעד.

הוחלט לאשר.

הזמן יעבור מהר ונמצא את עצמנו באמצע 2005 בלי שמכרנו הרבה. בפרויקט כזה לא צריך להסתכל על ההיבט הכלכלי.

אעלה עוד שני נושאים ברשותכם.

סעיף 2: אישור תב"ר בסך של 200,000 ש"ח לרכישת ציוד יסודי וריהוט למוסדות ציבור וחינוך במימון קרן עבודות פיתוח.

אישור תקציב בלתי רגיל בסך של 200,000 ש"ח לרכישת ציוד יסודי וריהוט למוסדות ציבור וחינוך במימון קרן עבודות פיתוח. אנחנו עומדים לפתוח שתי כיתות גן חדשות וכיתה חדשה נוספת בבית ספר פינס. אנחנו מבקשיםס לאשר תקציב בלתי רגיל על סך 200,000 ש"ח לרכישת ציוד יסודי וריהוט.

ראש מחלקת תב"רים חתם על וּה?

אנחנו מבקשים מימון ביניים עד לקבלת ההקצבות ממשרד התינוך.

זה אותו סכום מ ה 137,000 ש"ח שנדון בישיבה קודמת?

זה משהו אחר.

היה בישיבה הקודמת, לבית ספר נתיבי נועם 52,000 ש"ח.קיבלנו כבר את ההקצבה.

כדי שלא נגיע למצב בו נחכה עד שיאושר.

זה כסף שאמור לחיכנס?

בהחלט.

אריה לווינגר:

לא כולו, חלקו הגדול.

מרים רוזנצווייג: כמה ייכנס?

אריה לווינגר:

כמה שמשרד התינוך מכיר לכיתה חדשה. מדובר על שתי כיתות גן חדשות

וכיתה נוספת חדשה בבית ספר פינס.

מרים רוזנצווייג: איפה הגנים?

אריה לווינגר:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

רני שרעבי:

אריה לווינגר:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן נון:

אריה לווינגר:

אבי ברוך:

דודי קוך:

בונים אותם במזרח גדרה.

ה מבוסס על תחשיב של כסאות ושולחנות.

בוודאי. הורדנו מעט.

צריך להיכנס למחסן של בית ספר פינס. יש שס הרבה ציוד.

פותחים כיתה א' חדשה.

מי בעד?

7 בעד.

הוחלט לאשר.

יחד עס זה לצוות לבדוק במחסן.

אני לא אוציא שקל אחד יותר ממה שצריך. בחודש וחצי הקרוב אשהה הרבה

בבתי הספר האלה.

סעיף 3: מחיקת חובות

סעיף 3. מחיקת חובות. אבי ברוך יציג את הסעיף.

מדובר על כ 60 משפחות. קיים סעיף בחוק לפיו ניתן למחוק חובות למשפחות שלא הגישו בזמן את הבקשה להנחה בתנאי שהגיע להם. קיימות כ60 משפחות בגדרה שהבקשות שלהן מסתובבות כ 6 שניםס ואף מועצה לא אישרה. ביקשנו אתמול לכנס את ועדת הנחות בארנונה. רפי נאות למלא את מקומה של מרים, לכנס את הוועדה.עס העו"ד של סורין ולאשר את ה 60 משפחות. מתוך ה60 יש הסתייגות לגבי 3 משפחות, שיביאו מסמכים נאותים. ייתכן שחלק כבר הביאו.

ההצבעה היא המלצה למשרד הפנים, זה עובר לממונה.

בכמה כסף מדובר בסך הכל?

רפי חנינה:

אבי ברוך:

גדעון הנקיו:

אבי ברוך:

לא מדובר על כסף. מבחינת החוק משפחה חד הורית צריכה לקבל באופן קבוע %. גמלאי מקבל הנחה של 30% קבוע.

לא מדובר על הנחות חריגות, אלא על הנחות שמגיע להם אך לא הוגשו.

לפי המספרים אני מבין שזה חסוי. כאשר מאשרים את ההנחות זה בתנאי שמגיעים להסדר תשלומים?

לא. מדובר במשפחות שעל פי התנאים, בתקופה שניתנת להם הנחה, הם היו זכאים להנחה. לאם חד הורית הגיעה הנחה לפני 3 שנים והיא פשוט לא ידעה

ולא דרשה אותה.

מרים רוזצווייג: היא לא הייתה אמור להיכנס לוועדת הנחות?

אבי ברוך:

דודי קוך:

אבי ברוך:

רני שרעבי:

אבי ברוך:

גדעון הנקיו:

אבי ברוך:

גדעון הנקיו:

אבי ברוך:

גדעון הנקיו:

אבי ברוך:

דודי קוך:

אבי ברוך:

היא לא הייתה אמורה להיכנס.

החוק מאפשר רטרואקטיבית?

ודאי, בתנאי שזה יעבור ועדת הנחות. בכל מקרה, אס היו מבקשים בזמן לא היו מגיעים לוועדת הנחות אלא מקבלים אוטומטית.

איך הגעתם לרשימה?

הגישו בקשה באיחור. המועצה לא יכולה לאשר רטרואקטיבית בלי אישור ועדת הנחות.

השאלה שלי היתה לגבי מימוש, במקביל לתכנית ההבראה שלנו שנוגעת בנושאים כאלה. יש כאן סעיפים שמדברים על התחייבות שלנו לגבי משרד הפנים לגבי תכנית הבראה על אפשרות של גביית כסף בכמות כזו או אחרת. זה מכומת בדף האחרון. כאשר נאשר, האם נוכל להפוך ואת לערך כספי?

מבחינת משרד הפנים, כן.

האם זה מותנה בסילוק החוב שלהם?

לרובס אין חובות. ה חוב שתלוי ועומד במערכת.

אפשר להתנות את ההנחה בתשלום.

סוג כזה של הנחות אינו מותנה. ואת הבעיה.

יש אנשים עס חוב של 67,000 ש"ח?

גם יותר.

19

גדעון הנקיו:

דודי קוך:

אבי ברוך:

ירון בן-נון:

דודי קוך:

ירון בן-נון:

גדעון הנקין:

אנחנו לא שואלים סתם. שלושתנו היינו במשרד הפנים. הנושא עלה. דיברנו על זה כאשר ישב אתנו מר הראל, וגם בדרך לשם ובדרך בחזרה. השאלה היא מה עושים. הפכנו את הסכום לכמות כסף מסוימת. השאלה היא אס אנחנו יכולים לקבל את הכספים במתכונת הזאת.

מה נעשה עס אדם שחייב 220,000 ש"ח וההנחה שלו היא 26,000 ש"ח? מה עושים עס שאר הכסף? אנחנו מגישים עיקולים? בית משפט?

אנחנו מדברים על סעיף 2 של החוק. קיים סעיף ו', שנמצא כרגע אצל משרד הפנים, אצל היועצ המשפטי. הבקשה שלנו על פי סעיף ו' היא מחיקת חובות ולהגיע להסדרי תשלומים והסדרי חובות. וה לא קשור לעניין הזה. ברגע שמשרד הפנים יאשר אפשר להגיע למו"מ בקשר לשאר החוב. במקרה שאדם לא יסכים להגיע לפשרה, כל הדרכים המשפטיות פתוחות.

אני אענה. בשעתו דובר על יכולת הגבייה כפי שהתחייבנו בתכנית ההבראה. זה חלק מהעניין. לשאלתך, כאשר עושים הסדר על פי סעיף ו' עס חייב, התנאי המרכזי ליכולת הגבייה הוא, שמורידים לו את הסכום בתנאי שהוא משלסם.

כאן זה מצב שבו אנחנו חייבים להוריד. באשר לאחרים, מדובר באותו תהליך מול משרד הפנים. הס לא מוכנים להיכנס לנושא מחיקת חובות שהיו בעבר הס פסלו את הנושא בשעתו. למרות שהדבר אושר כאן במליאה, הנושא הגיע למשרד הפנים ומתוך 103 שמות אושרו כ 3. על מנת להגיע למצב בו נצליח לאכוף את הגבייה, מעבר לעיקוליםס ולתהליכיס הקבועים בחוק, נבצע תהליך מסודר מול החייבים בסכומים אלה, משנה מסוימת ואחורה, לא על התקופה האחרונה. נאמר שאפשר להוריד להסם סכום מסוים מהחוב, ובלבד ויחתמו על עסקה. בעסקה יהיה כתוב כמה, מתי ואיך.

אס לא יסכים?

יישאר חייב ונפנה לעיקולים, תביעות וכו'.

היו צריכים לקבל את אישור משרד הפנים.

ירון בן נון: מי בעד?

7 בעד.

הוחלט לאשר.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה.

ירוך בן נון אריח לוינגר

ראש המועצה ויו"ר חישיבה מזכיר המועצה

16