גזרי מידע דצמבר 2025
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
319 גיליון
| 2025 דצמבר
12
חולמים חלומות ורוקמים
זכרונות במרכז היום
לאזרח הוותיק
16
אחד מאוספי הסביבונים
המפוארים בישראל
נמצא בחולדה
18
האנשים ששומרים על
הביטחון של כולנו: הכירו
גזר של את המשקבט"ים
20
מבוכנוואלד עד נצר סרני
מסע בזמן בעקבות אחד
הקיבוצים המסקרנים ביותר
24
מהפיכת ישיבות ההסדר
החרדיות של רמי ליבר
מנוף איילון
| 2
שירותים לתושב/ת
24/7 פנייה למוקד
08-9274001 מכל טלפון (נייד/קווי
052-3319900 וואטסאפ מוקד
פגישה אישית עם ראשת המועצה
ראשת המועצה מזמינה את תושבי המועצה
לפגישות אישיות במשרדה
08-9274020 בתאום מראש
בואו נהיה בקשר
מידע שוטף ועדכונים תוכלו לקבל ב:
"מועצה אזורית גזר"פייסבוק
www.gezer-region.muni.ilאתר המועצה
קבוצות וואטסאפ מהמועצה לתושב.
052-3335601 שילחו וואטסאפ למספר
ותקבלו מידע ועדכונים ישירות לנייד שלכם.
עמית סחרצילום המערכת:
רוית דורפצאוןגרפיקה:
רבגוןדפוס:
המועצה האזורית גזרמו"ל:
08-9274022| 08-9274020 טל
תמונות שער
רותי קינסט: צילום
2025 גזרי מידע
24/7 /uni05D4/uni05E6/uni05E2/uni05D5/uni05DE/uni05D4 /uni05D3/uni05E7/uni05D5/uni05DE 08-9274001
iGezer
שירות במיוחד בשבילך
uni05E4/uni05D0/uni05E1/uni05D8/uni05D0/uni05D5/uni05D5/uni05D1 052-3319900
:/uni05D4/uni05E6/uni05E2/uni05D5/uni05DE/uni05D4 /uni05E8/uni05EA/uni05D0/uni05D1 /uni05DD/uni05D9/uni05D9/uni05DC/uni05D8/uni05D9/uni05D2/uni05D9/uni05D3 /uni05DD/uni05D9/uni05EA/uni05D5/uni05E8/uni05D9/uni05E9 /uni05D1/uni05E9/uni05D5/uni05EA/uni05DC /uni05D9/uni05E9/uni05D9/uni05D0 /uni05E8/uni05D5/uni05D6/uni05D9/uni05D0 /uni05D8/uni05D5/uni05D1 /uni05E8/uni05D6/uni05D2 08-9274001
3 | 2025 דצמבר
דבר ראשת המועצה
תושבות ותושבים יקרים,
חג החנוכה מזכיר לנו שהדברים הגדולים לא תמיד מתחילים ברגע דרמטי. לפעמים הם מתחילים בצעדים קטנים - עוד יום של אור, עוד
החלטה נכונה, עוד בחירה לעשות טוב גם כשקשה.
זה הסיפור של כד השמן: לא רק הנס, אלא גם ההתמדה.
עוד טיפה של כוח, עוד דקה של אמונה - ופתאום האור מחזיק שמונה ימים.
בשנתיים האחרונות, על רקע המלחמה והאי־ודאות, התקדמנו בדיוק כך: ביום ועוד יום של עבודה שקטה, נחושה, ולא מוותרת. מהלכים גדולים לצד צעדים קטנים - כולם מתוך אמונה בדרך, בקהילה שלנו, ובתקווה שמובילה אותנו קדימה.
מיכאל זץניצחונות קטנים /
כל בקר אני מזמן לעצמי
נצחנות קטנים
של טוב על הרע
של יש על האין
של הביחד על הלבד
בימים אחדים אני מנצח
ובאחרים מפסיד
וכך חוזר חלילה...
כל ערב אני משאיר לחושך
פתח קטן
של אור
, אזור 6 העשייה היומיומית, ללא הרף, היא שאפשרה לנו להגיע לרגע הזה, שבו הדברים הופכים אור גדול והופכים לתנופה של ממש. טרמינל מיליון ש”ח, ועתיד להביא איתו מקומות 300 התעסוקה המשותף שלנו ושל רמלה יוצא בימים אלו לשיווקים ראשונים ומרכז תשתיות של עבודה ומשאבים חדשים למועצה. השריפות באתרי המורשת שלנו הפכו מחושך לאור, כאשר תל גזר נפתח מחדש משודרג יותר, בימים אלה אנחנו מאשרים את התקציב שהבאנו מהקרן לשטחים פתוחים לחידוש עיינות גבתון, וממתינים לתקציב ממשרד המורשת לתל שעלבים.
הילדות והילדים שלנו במערכת החינוך ממשיכים להוביל להישגים במדעים, בספורט ובתרבות וזוכים בהכרה בתחרויות ארציות ובינלאומיות ומאירים לנו את הדרך. ולצד זאת, שפע אירועי התרבות והפנאי שהתרחבו במועצה הפכו כבר מזמן למקום המפגש של כולנו.
מיליון השקלים – הגדלנו את התקציבים מהממשלה, 300, אשר לראשונה חוצה את 2026 בימים אלה אנחנו מאשרים את תקציב המועצה לשנת מיליון שקלים, הגדלנו את ההשקעה הן בוותיקים והן בגיל הרך, בתשתיות ביישובים ובין היישובים, וכל זאת תוך שמירה 100 לראשונה מעל על יציבות כלכלית ופיננסית בתקופה מורכבת.
העשייה הזו אינה אירוע של רגע, ונבנתה במעדים קטנים ונחושים של התמדה, אחריות, ואמונה עמוקה בקהילה שלנו, ובערכיה.
מאחלת לכולנו חג של אור שגדל, של תקווה שמתעקשת, ושל ניסים קטנים שמצטברים לנס גדול.
חג חנוכה שמח,
רותם ידלין, ראשת המועצה
| 4
אלעד לוי – סגן ומ"מ ראשת המועצה
החדש
אלעד לוי נכנס לתפקיד סגן וממלא מקום
, נשוי לאפרת ואב 47 ראשת המועצה. אלעד, בן
ליואב, אלון, אופיר ואביגיל, נולד במושב ישרש
והוא דור שלישי לחקלאות, אהבת הארץ וחיבור
לאדמה.
לאלעד תואר ראשון במנהל עסקים, הוא בעל
משק חקלאי לגידול תרנגולות חופש לביצי
מאכל, ורס"ן במילואים – סמג"ד בחטיבת
אלכסנדרוני.
רותם ידלין, ראשת המועצה, ברכה את אלעד
ואמרה: "אלעד הוא שותף לחלומות והגשמתם
בשנים האחרונות, חלק איתי שיעורים על ראיית
האחר והרחבת מעגלי הטוב, על חקלאות
ומסירות, ובשבועות האחרונים בהם הוא מכהן
בתפקיד, הספיק להכניס רוח, מקצועיות
ושמחה במסדרונות המועצה."
אלעד הוסיף ואמר: "אני חולם על קהילת גזר
מאוחדת, מחוברת לאדמה, לשורשים ולמרחב
הכפרי המהמם והייחודי שלנו. קהילה מקבלת
מכבדת ומכילה – ומאמין בכל אלה. אני איש
שלום ואוהב אדם. אני חולם על המועצה
שלנו ממשיכה להתפתח כלכלית, תעסוקתית
וחקלאית, ומאמין שבאמת רק ביחד אפשר
לנצח כל אתגר."
אלעד יתמקד בתחומי החקלאות, האגודות,
האנרגיה והקיימות. אנו מאחלים לאלעד
הצלחה גדולה בדרך החדשה!
יהודה שניוייס, סגן ראשת המועצה, יוצא
לדרך חדשה
המועצה נפרדה מיהודה שניוייס, סגן ראשת
המועצה בשבע השנים האחרונות, שעובר
יחד עם אשתו גילה להתגורר בחבל תקומה –
דוגמה לחלוציות הלכה למעשה בנגב המערבי.
ראשת המועצה, רותם ידלין, נפרדה מיהודה
בדברים הבאים:
"הרב יונתן זקס, שאותו שנינו אוהבים אמר:
"היהדות היא קריאתו של אלוהים לאחריות
אנושית". ואתה – כל כולך אחריות. אין משימה
שלא לקחת על עצמך, אין קושי שלא ניגשת
אליו בשקט ובתבונה. אם משהו היה חסר –
באת להשלים. אם משהו היה לא כשורה – באת
לתקן. מפרויקטים קטנים של היום-יום, ועד חזון
גדול לעתיד – במיוחד קידום אזור התעשייה
, שבלעדיך לא היה מתקדם באותה 6 טרמינל
דרך ובאותה רצינות.
ועכשיו, אתה ממשיך הלאה בדרכך הערכית
והאישית. יחד עם גילה, בחרתם בדרום, בחבל
תקומה, לשקם, לבנות, להקים מחדש. זו אינה
רק שליחות אזרחית – זו שליחות מוסרית. כי
חיים של אחריות הם חיים שיש בהם אחר: אדם
אחר, אתגר אחר, תיקון אחר. וחיים של אחריות
הם גם שימוש בחירות שניתנה לנו כדי להפוך
את העולם הזה למקום צודק וראוי יותר.
וזה בדיוק מה שאתה וגילה עושים, ובך מהווים
דוגמא לכולנו לחיים של אחריות, לראיית
האחר. בשבת האחרונה קראנו בבית כנסת
את פרשת בראשית. התחלת הקריאה בספר
בראשית היא רגע מלא משמעות. הזדמנות
להתחלה חדשה, לבנות, להאמין, להתחדש. וזה
בדיוק הרגע הנכון להתחיל מחדש. מבראשית."
בהצלחה יהודה יקר. תמיד יהיה לך ולמשפחתך
מקום בבית ובלב.
מקבלים בברכה את אלעד לוי, סגן ראשת המועצה,
ונפרדים מיהודה שניוייס
הכירו את מבקרת המועצה החדשה: פרחית כהן
, נשואה ואם 49 פרחית כהן, בת
לחמישה. בעלת תואר ראשון
במנהל ציבורי ותואר שני בממשל
ומדיניות ציבורית במגמת ביקורת
פנימית וציבורית, מאוניברסיטת בר
אילן .
31 פרחית עבדה בעיריית רמלה כ
שנים, וצברה ניסיון רב בתחומים
שונים של מנהל ציבורי. בשנים
האחרונות כיהנה כמנהלת מחלקת
ביקורת והיתה אחראית תלונות
הציבור בעיריית רמלה בלשכת
מבקר העירייה. במסגרת תפקידה
ביצעה דו"חות ביקורות בנושאים
מגוונים, עסקה בטיפול בתלונות
הציבור בכל קשת הפעילות
העירונית, ועבדה בשיתוף פעולה
מול נותני שירותים חיצוניים ומשרדי
ממשלה, וכן עמדה בקשר רציף עם
משרד מבקר המדינה.
פרחית: "אני שמחה להצטרף
למשפחת המועצה האזורית גזר,
וזאת במטרה להוביל, לשפר
ולייעל תהליכים, עם כלל הגורמים
המבוקרים, על מנת להבטיח שירות
מיטבי לטובת כלל תושבי המועצה
ועובדיה."
אנו מאחלים לפרחית בהצלחה
בדרך המשותפת. יחד נשאף
לשיפור מתמיד של התרבות
הארגונית, ונייעל ונחזק את השרות
הציבורי למען התושבות והתושבים.
5 | 2025 דצמבר
תעודת הוקרה ליחידת מתנדבי כיבוי אש של משמר
דוד-חולדה
שרפת? נקנסת!
בשלהי חודש ספטמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, הוקפצו ארבעה צוותי כיבוי לטיפול בשריפה במשק חקלאי במושב עזריה, שהחלה לצאת מכלל שליטה. לאחר כיבוי השריפה, בוצע תחקור של האירוע, ממנו עלה כי מדובר בשריפת פסולת יזומה למטרת רווח לבעל המקום.
בעל השטח זומן למשרדי השיטור הקהילתי ונרשם לו דו"ח איכות סביבה בגין הבערת פסולת על סך
המועצה נחושה לשמור על חיי התושבים ועל הסביבה: כל שריפה בשטח פתוח תיגמר בקנס כבד למבעירי השריפה.
102 ראיתם שריפה? התקשרו מייד לכב"א
, Civixבחודש אוקטובר התקיים במועצה כנס "סיורשת" של ארגון בשיתוף מרכז פרס לשלום ולחדשנות, שהתמקד בחדשנות מקומית ככוח לשינוי חברתי. צוותי חדשנות מכל רחבי הארץ הגיעו ללמוד על יוזמות פורצות דרך שמובילה המועצה, ושמחברות בין רווחה נפשית, חינוך וקהילתיות בתחומי החינוך, הגיל השלישי בחודש ספטמבר נערך טקס
המצטיינים השנתי של כבאות
והצלה לישראל, שבו מוענקות
תעודות הוקרה לעובדים ולמתנדבים
מצטיינים על מסירותם, מקצועיותם
ותרומתם לביטחון הציבור. אנו
גאים לספר כי יחידת מתנדבי כיבוי
אש של משמר דוד-חולדה קיבלה
תעודת הוקרה על פעילותה.
רב רשף עדי לב יהושע, מפקד
היחידה, עלה לקבל את תעודת
הצטיינות, שבה נכתב: "בהוקרה
על נתינה והתנדבות מתוך שליחות
עמוקה, באירועי כיבוי וחילוץ תוך
עבודת צוות מלוכדת ומסורה, אשר
הפכו את עשייתכם לבעלת ערך
ייחודי ובלתי נפרד מעוצמת המערך".
ובה 2015 היחידה הוקמה בשנת
מתנדבים, שמוקפצים לעשרות 20
אירועי שריפה במרחב המועצה, ואף
בגזרות נוספות. היחידה שומרת על
כשירות גבוהה, ובמהלך השנה מנעה
אסונות רבים.
מתנדבי כיבוי אש של משמר דוד-
חולדה – אנו מצדיעים ומודים לכם!
מובילים בחדשנות קהילתית ומקומית
ושיפור ההתניידות במרחב הכפרי.
במהלך הסיור הוצגה יוזמת "עמדת טעינה" – מרחב שיתוף בשטח בית הספר, שהוצבה בו עגלת קפה עם פינות ישיבה המאפשרות לצוותי החינוך רגע של עצירה לשיח רגשי ושיתוף לא פורמלי, בנוכחות פסיכולוגיות ועו"סיות מהמועצה שנמצאות שם לייעץ, ובעיקר להקשיב.
במקום הוצב גם לוח "לפרוק מהלב" ועל השולחנות פוזרו כרטיסי ביקור עם קוד סריקה למידע על טיפול פסיכולוגי מסובסד.
ראשת המועצה, רותם ידלין, הציגה את חזון המועצה כמרחב כפרי חדשני במרכז הארץ, ואת הדרך בה מתורגמים הערכים הללו לעשייה יומיומית ולתמיכה ממשית בתושבות ובתושבים: "כרשות חדשנית ומתקדמת, המועצה שמחה לארח את הכנס בתחומה וללמד את התהליכים שהובילו צוותי החדשנות של המועצה, הן בתחום הגיל השלישי והן בתחום רווחת עובדי ההוראה וילדי המועצה".
Civixסיוון זלוביץ’-קרן, מנהלת שותפויות ופיתוח עסקי בארגון אמרה: "השנתיים האחרונות חידדו עבור כולנו את הכוח של קהילות בהתמודדות עם אתגרים חברתיים מורכבים. צוותי החדשנות במועצה האזורית גזר הובילו פיתוח ויישום של יוזמות שמקדמות קהילתיות כשירות עירוני לכל דבר. עמדת הטעינה בגזר מדגימה כיצד יוזמה של הקשבה וקפה יכולה להפוך לכלי של חוסן וריפוי קהילתי".
| 6
אתר חדש למועצה
אוכפים ומונעים נהיגה פרועה
קול קורא מורשת: פרויקט הצגת הסיפור היישובי
המועצה שמה לה למטרה לחזק את תחושת השייכות והזהות המקומית בקרב התושבים, ולעודד גאווה קהילתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך סיפור המקום – תיעוד, שימור והנגשה של ההיסטוריה הייחודית של כל יישוב.
במפגש של יו"ר הוועדים שהתקיים בכפר בן נון, הוצגה יוזמה חדשה: קול קורא ליישובים, המזמין אותם לקחת חלק בפרויקט המספר את הסיפור היישובי.
ראשת המועצה, רותם ידלין, הציגה את הפרויקט שמטרתו להנגיש את הסיפור המקומי של כל יישוב במועצה, ולשמר את המורשת המקומית עבור הקהילה
והדורות הבאים: מבנה היסטורי, אתר, בית עם, מגדל מים או ציור קיר הטומן
בחובו את הסיפור היישובי.
הקול הקורא מזמין את היישובים לתעד ולשמר את הנכסים ההיסטוריים והתרבותיים שלהם, לעורר מודעות ומעורבות קהילתית, ולמצוא דרכים יצירתיות לחבר בין עבר, הווה ועתיד – בעזרת כלים עדכניים.
הפרויקט מהווה הזדמנות לחזק את הקשר של הקהילה לשורשים שלה ולהפוך את סיפור המקום לחלק חי מהמרקם היומיומי של היישוב. המפגש היה צעד ראשון בדרך הזו – ואנו מקווים לראות יישובים רבים מצטרפים ליוזמה, לוקחים חלק בעיצוב הזיכרון המקומי, ומחזקים את תחושת השייכות של כולנו.
המועצה נחושה לטפל בנושא הרכיבה של בני
נוער על כלים ממונים, ולמנוע את התאונה הבאה.
בחודש אוגוסט נרשמו על ידי השיטור הקהילתי
שקלים לבני נוער מתחת 750 שלושה דוחות על סך
שנהגו שלא כחוק על אופניים חשמליים.16 לגיל
במהלך פעילות נוספת לאכיפת עבירות תנועה
בתיכון הרצוג, נער שרכב על אופניים חשמליים
סירב לעצור לקריאות השוטר והמשיך ברכיבה
פרועה עד שנכנס לגן הציבורי ושם נתפס – ונרשם
לו דו"ח אכיפה על סך
ללא רישיון (תיאוריה) וללא קסדה.
פנייה להורים: אל תחכו למשטרה. החינוך מתחיל
בבית. הרכיבה על כלים חשמליים מחייבת הכרות
עם שפת הכביש, אחריות, ועמידה בתקנות
ובחוקים. האחריות היא של כולנו לדאוג לבטיחות
הנערים והנערות ולמוגנות הקהילה.
בספטמבר הושק אתר האינטרנט החדש והמעודכן
של המועצה, שמגיע עם עיצוב רענן, חוויית משתמש
נוחה ומידע נגיש בכל התחומים.
מעבר לנראות החדשה, תוכלו למצוא באתר:
חכמה שיכולה לענות AI – בוטיתA-iGezer• בוט
על שאלות ולסייע במציאת המידע הדרוש במהירות
ובקלות.
– מידעים ושירותים מותאמים iGezer• איזור אישי
אישית.
• מידע מרוכז לפי מצבי חיים – מילואימניקים, ותיקים, משפחה, ילדים, נוער ומתחתנים.
• טפסים דיגיטליים שעושים את העבודה בשבילכם.
• אירועים, חוגים ועוד המון מידע ושירותים דיגיטליים.
מוזמנות ומוזמנים להיכנס ולהתרשם מהאתר החדש,
שאלות, לקרוא את הכתבות A-iGezerלשאול את
ולהירשם לפעילויות התרבות והפנאי הרבות.
7 | 2025 דצמבר
בחודש נובמבר ציינו במועצה האזורית גזר
את חודש המאבק באלימות כלפי נשים
- מאבק שהוא של כולנו, נשים וגברים
כאחד. לצד סדרת אירועים, הרצאות,
הצגות וסיורים שנועדו להעמיק את ההבנה
לתופעה ולסימני האזהרה, שמנו דגש מיוחד
על האחריות המשותפת של הקהילה כולה.
במסגרת קמפיין “תהיה חבר - אל תתעלם”,
אנו קוראים גם לגברים לקחת חלק ביצירת
שינוי, להיות ערניים, לזהות סימנים בסביבה
הקרובה, לעצור רגע כשמשהו מרגיש לא
תקין. החודש הזה נועד להזכיר לכולנו
שזיהוי מוקדם, שיחה קטנה או התערבות
חברית יכולים להציל חיים.
את החודש פתחנו עם הרצאתה של ג'ודית
מגן "ואז זה היכה בי" בפאב משמר דוד,
אשר שיתפה במסע האישי כמי שסבלה
מקשר אלים והיום מסייעת לנשים אחרות
במצב דומה. בהמשך עלתה ההצגה “מרוב
אהבה” שהתקיימה במועדון גני הדר
שעסקה באלימות נסתרת ושקטה, בבלבול
בין אהבה לאובססיה.
בסיום אירועי החודש נערך סיור במועדון
החשפנות לשעבר "פוסיקט" ולאחריו
ההרצאה של ילנה דיוואיין “אני כבר פה”
שהביאה עדות אישית על עולם החשפנות
והדרך הארוכה שלה לחופש. ביקור שהוביל
לשיח על מציאות חברתית רחבה יותר.
עובדות ועובדי המועצה השתתפו בהרצאתה
של אירנה מעיין, אשר שיתפה בסיפורה
האישי כמי שגדלה בבית אלים. בהמשך
יצאו עובדות אגף הרווחה לסיור מקצועי
במקלט לנשים נפגעות אלימות. הפעילויות
הללו נועדו להעמיק את הידע והרגישות של
המשתתפים, ולחזק את הכלים המעשיים
שלהם לזיהוי מצבים, להתמודדות ולהובלת
שינוי בקהילה.
לאורך החודש עלו שוב ושוב סימנים שחשוב
להכיר כדי לזהות מערכות יחסים פוגעניות
בשלב מוקדם - סימני אזהר"ה: אובססיביות;
זוגיות דו־פרצופית; ;הקטנה והשפלה;
רגישות קיצונית; "הקדוש המעונה" - תחושת
אשמה מתמדת. אם אחד מהסימנים הללו
מוכר לך באופן אישי, או אם שמעת משפט
שמדליק נורה אדומה, שינוי בהתנהגות של
אדם קרוב, סיטואציה שמעלה אי נוחות - לא
נשארים עם זה לבד.
אגף הרווחה והשירותים החברתיים של
המועצה עומד לרשותכן ולרשותכם לייעוץ,
ליווי ושיחה, גם באנונימיות.
08-9274067 טלפון האגף
מייל: הדס מליק, עו"ס למניעת אלימות
Hadasm@gezer-region.במשפחה
muni.il
קו סיוע ארצי לנפגעות ולנפגעי אלימות
118 במשפחה
יחד נמשיך לפעול ליצירת קהילה בטוחה.
חודש המאבק באלימות כלפי נשים במועצה האזורית גזר | 8
התמונה החינוכית של גזר
2024 לשנתחינוך
פורום החינוך הבלתי פורמלי של המועצה פותח שנה
בני הנוער של גזר תופסים מנהיגות
משרד החינוך פרסם את התמונה החינוכית לשנת הלימודים תשפ"ד, המציגה את נתוני ההישגים, האקלים החינוכי, ההתמדה והערכים בכלל הרשויות בארץ. אנחנו, במועצה, יכולים להיות גאים מהבוגרים בעלי זכאות לבגרות, כמעט 93%במיוחד בממצאים רבע מהתלמידות והתלמידים עם בגרות מצטיינת, הישגים גבוהים ומרשימים במקצועות אנגלית ומתמטיקה, ושמירה עקבית על טוהר הבחינות.
הנתונים המרשימים הם תוצאה של עשייה חינוכית ערכית, מסורה ומשמעותית של התלמידות והתלמידים, צוותי החינוך המקצועיים, הנהלות בתי הספר, אנשי אגף החינוך במועצה, וכמובן ההורים –
השותפים הראשיים בדרך החינוכית של גזר.
באוקטובר התקיים המפגש הראשון של
קבוצת מנהיגות הנוער הרשותית – יוזמה
חדשה של מחלקת הנוער, שמביאה לבמה
את בני ובנות הנוער של המועצה.
אל המפגש הגיעו בני נוער משכבות ט'-יב'
מכל רחבי המועצה, מלאי סקרנות ורצון
להשפיע. יחד הם יוצאים למסע משמעותי
שבמרכזו מנהיגות, יוזמה, חיבורים, ובעיקר –
מענה לצרכים של בני ובנות הנוער במרחב
הכפרי שלנו.
הקבוצה פועלת כגוף מייצג לנוער ביישובים,
במטרה להביא לידי ביטוי את הקול, הצרכים
והחזון של הדור הצעיר. במהלך השנה
יתקיימו מפגשים העוסקים בפיתוח אישי,
הובלת פרויקטים קהילתיים, גיבוש רעיונות,
הצפת צרכים ביישובים, ויצירת חיבורים בין
נוער ממקומות שונים במועצה.
כבר במפגש הראשון עלו שיחות מעוררות
השראה. המשתתפים שוחחו על מהי
מנהיגות מבחינתם, מה חשוב להם במרחב
הכפרי, ואילו נושאים היו רוצים לקדם.
האווירה הייתה פתוחה, מעורבת, ומלאה
ברצון אמיתי להשפיע ולעשות שינוי.
זוהי רק ההתחלה – התהליך הזה נועד
לבנות קהילה צעירה, פעילה ומשפיעה.
קבוצה שמאמינה בכוח של נוער לשנות,
ליצור ולהוביל.
בכפר שמואל התקיים מפגש
פתיחת השנה של רכזי הנוער
ומדריכי הנעורים מכל יישובי
המועצה, אירוע שמסמן
התחלה לשנה של עשייה
חינוכית ופיתוח מקצועי.
המפגש עסק בחשיבות החינוך
הבלתי פורמלי ובמשמעות של
להיות אנשי חינוך בתחום הזה,
יצירת חיבורים והיכרות עם
הרכזים והמדריכים החדשים.
בנוסף לרכזים ולמדריכים הגיעו
גם הש"שינים של הנוער העובד
והלומד ובני המושבים, וגם
רכזות המעורבות החברתית
של התיכונים אית"ן והרצוג –
הזדמנות ליצור חיבורים חדשים
ומשמעותיים בין היישובים,
לקראת שנה מלאה בעשייה
משותפת למען הנוער שלנו.
מנהלת אגף החינוך שלי קרן,
וראשת המועצה רותם ידלין,
באו לברך את המשתתפים
ולהזכיר לכל הצוות המדהים
שמוביל את הנוער שלנו כמה
השליחות שלהם חשובה.
9 | 2025 דצמבר
החלה תוכנית התפתחות מקצועית
של מורי בתי הספר היסודיים
חינוך
ריטריט מנהלים: יומיים של למידה,
שיח וזהות חינוכית
בספטמבר יצאו מנהלות ומנהלי
בתי הספר של המועצה ליומיים
של ריטריט חינוכי – סמינר עומק
שהתקיים בנווה אילן, בהובלת
מחלקת בתי הספר של אגף החינוך
והמועצה לחינוך ממלכתי עברי.
הריטריט נבנה סביב שאלות של
זהות, ערכים והובלה חינוכית בעת
הזו, והיווה הזדמנות לעצור, לחשוב
ולדון יחד, מתוך רצון לגבש כיווני
פעולה לשנה הקרובה ולהמשך
הדרך. במהלך היומיים התקיימו
שיחות ודיונים סביב נושאים מגוונים
כמו יהדות ישראלית, ציונות בעבר
ובהווה, דמוקרטיה ואנושיות, סוגיות
ייחודיות לכל אחד מהמגזרים
בנפרד וגם החיבורים החשובים
ביניהם. המשתתפים עסקו בדילמות
זהותיות בחינוך הערכי ובחנו יחד את
תמונת העתיד הערכית של מערכת
החינוך בגזר. בערב יצאו כולם לסיור
ערב מרתק בירושלים לחודש אלול.
המועצה ממשיכה לקדם את מערכת החינוך
ולייצר תהליך התפתחות מקצועית לצוותי
החינוך בבתי הספר היסודיים. התכנית
המקיפה כוללת שלושה מפגשים משותפים
אנשי החינוך מבתי הספר היסודיים, 120ל
שבהם מוצגים תכנים מקצועיים ועדכניים על
ידי מיטב המרצים בארץ.
התכנית החדשנית מביאה ימי תוכן מגוונים,
מקצועיים ועדכניים בהובלת אנשי רוח, חוקרים,
אנשי טיפול והדרכה, ממיטב המרצים בארץ.
בליווי מרכז הפסג"ה נבנות סדנאות מותאמות,
לצד עיבוד, תכנון ויישום של תהליכים בתוך
בתי הספר.
המפגש הראשון שהתקיים בתחילת דצמבר
עסק בחינוך בעידן הבינה המלאכותית, אותו
הוביל עידן טפירו, איש חינוך ויועץ ארגוני,
בהרצאה־סדנה מרתקת שעסקה בכשירויות
הנדרשות לעולם החינוך המשתנה.
במהלך המפגש עלה שיח משמעותי על
האתגרים החדשים ועל החשיבות של פיתוח
מיומנויות וכשירויות בקרב המורים, מתוך
הבנה שככל שהמורה עצמו עובר את התהליך
ומפנים אותו, כך יוכל לבנות עבור תלמידיו
מערכי הוראה מותאמים ורלוונטיים, מעבר
להישענות על ידע תאורטי בלבד.
הנוכחות הגבוהה של צוותי חינוך שהגיעו
למפגש מכל בתי הספר היסודיים במועצה,
מאפשרת למידת עמיתים ושיתוף פעולה בין
בתי הספר, חיבורים ושפה מקצועית משותפת
בין כולם. מעבר לכך, כדי להבטיח גם הטמעה
מעמיקה של התכנים בבתי הספר, הוכשרו
מראש נציגים מבתי הספר היסודיים, שבנו
כלים ייעודיים להתאמת התוכן לצרכי בתי
הספר שלהם.
תודה לכל השותפים שתרמו להצלחת המפגש:
שלי קרן, מנהלת אגף החינוך במועצה, שהגיעה
לברך ולחזק, אביבית שלום, מנהלת מחלקת
בתי הספר, המנצחת על המהלך החשוב, מרכז
הפסג"ה בלוד על הכשרת הצוותים המובילים
וליווי התהליך. מנהלי וצוותי החינוך במועצה
שנותרים מחויבים ומסורים ללמידה.
תלמידות ותלמידי שכבות ו' מבתי הספר שדות
איילון, שלהבת בנים וגוונים לקחו חלק ביום
מיוחד שכולו מדע, חדשנות ודמיון, בהובלת
מחלקת מדע וחדשנות של אגף החינוך.
היום נפתח בהרצאה מרתקת על עולם
ה"מייקרים": מי הם האנשים שחושבים אחרת,
יוצרים, ממציאים ומובילים לפריצות דרך
מדעיות וטכנולוגיות? בהמשך, יצאו התלמידים
למסע חקר בעקבות מדענים ומדעניות
ישראלים פורצי דרך, ויצרו קולאז'ים צבעוניים
שסיפרו את סיפוריהם, הגילויים וההמצאות
ששינו את העולם. היום נחתם בפעילות
חווייתית בה התלמידים הכינו בעצמם
עריסת ניוטון. דרך ההתנסות המעשית למדו
המשתתפים על עקרונות הפיזיקה וראו איך
תיאוריה יכולה להתעורר לחיים.
תודה מיוחדת לתלמידי שכבה ט' מתיכון
הרצוג שסייעו בביצוע!
יום מדע וחדשנות בבתי הספר
| 10
באוקטובר 7 ביום הזיכרון הלאומי לאירועי ה
ומלחמת חרבות ברזל, נחנך במועצה "שביל
הגבורה" – גן הנצחה לחללי פעולות האיבה:
תושבי ותושבות המועצה, אזרחים שנרצחו 16
בפעולות טרור מאז הקמת המדינה ועד היום
באוקטובר.7 מה 12 מהם
"שביל הגבורה" הוקם בסמוך למבנה המועצה
בבית חשמונאי. זהו גן של זיכרון שמזמין את
העוברים והשבים להסתובב בין שביליו ולהכיר
את המונצחים בו ואת סיפוריהם. בשבילי
הגן פזורות אבני בזלת טבעיות, שעל כל
אחת מהן חקוק שם החלל ומתחתיו ברקוד
לסריקה המפנה לדף היכרות אישי עם סיפור
חייו. בלב הרחבה מוצב פסל עמוד אבנים
מרחף בשם "רוג'ום בין שמיים לארץ" – אוסף
אבנים מישראל ומהעולם המסמל את החברה
הישראלית המגוונת שאנו, רקמה אנושית
אחת. ברחבי הגן, כלניות מחימר שנוצרו על ידי
מתנדבות ומתנדבים תושבי המועצה.
בטקס החנוכה הודנו על השותפות ותרומתם
להקמת הגן - לביטוח הלאומי על תמיכתו
בהקמה, לצוותי המועצה שהתייחסו לפרוייקט
הזה כפרוייקט אישי שלהם - דרור דבאח -
מהנדס המועצה ואפרת עיני רחמים - מנהלת
הפרויקטים, אשר הובילו יחדיו את הביצוע,
לרונן טל - מפקח הפרויקט, לרויטל לוריא,
מתכננת הנוף שתכננה ועיצבה את הגן; לחן
וינקלר - הפסל, ולחברת א.מ הבונה. לבת
שבע פיק, מנהלת אגף שירותים חברתיים,
וצוות העובדות הסוציאליות באגף השירותים
החברתיים; לגליה זיגלבוים אברהם מאגף
הדיגיטל על הקמת דפי הזיכרון הדיגיטליים;
לחברות ועדת ההנצחה של המועצה - מתי
אברהם, גלית הופמן ושרי גור.
מתוך דבריה של ראשת המועצה, רותם ידלין:
האור אולי "מאז אותו יום, הבוקר עומד דום.
גם הציפורים לא נכנס באותה זווית לחלון,
עודכנו והן ממשיכות לצייץ. אבל עולמכם –
משפחות יקרות – עמד מלכת. בחרנו למקם
את האנדרטה לחללי פעולות האיבה בלב
קהילת גזר, לצד בניין המועצה. בחרנו בגן חי
ופורח. אנדרטה שהיא לא רק אתר זיכרון, אלא
לב קהילתי. מקום שבו ילדים ישבו על הספסל,
יקראו את השמות, וישאלו – מי הם היו? ומישהו
יספר, ויזכרו. מקום בו הערכים שלהם ממשיכים
לחיות, ולספר את סיפורם. ויהיו כאן צחוק
ילדים, ושמחה, ובכי, ויהיו כאן חיים".
נחנך גן ההנצחה "שביל הגבורה"
11 | 2025 דצמבר
בנובמבר ציינו במועצה את חודש הוותיקים והוותיקות עם שפע אירועים, פעילויות, ואירוע מרכזי חגיגי במיוחד באשכול הפיס בבית חשמונאי. הערב כלל עגלת קפה מפנקת, דוכני מידע, מופעים מוזיקליים והרבה שמחה.
כבר בכניסה חיכו למשתתפים תיקים עם מתנות ודוכנים של גופים רבים שמלווים את הגיל השלישי – ביטוח לאומי, קהילה תומכת, מוקד מידע לאזרחים ותיקים, עמותת "עמדא" למען חולי אלצהיימר ודמנציה, מוקד זהב, קתדרה, חוגים, ספורט וספרייה אזרית גזר –
כולם הציגו את השירותים והאפשרויות לתמיכה, למידה ופנאי.
להקת "הורה גזר" פתחה את הערב במופע סוחף והרקידה את הקהל, כשגם ראשת המועצה רותם ידלין הצטרפה למעגלים.
לאחר מכן התקיים המופע המרכזי "מי שלא יבוא חבל" עם אורנה דץ, ששי קשת וטוביה צפיר, שהצחיקו, ריגשו והחזירו את הקהל לשירים, סיפורים וחיקויים נוסטלגיים. בסיום התיישבו השלושה לשיחה על החיים.
לאורך כל נובמבר התקיימו ברחבי המועצה פעילויות מיוחדות לוותיקים: יום ספורט ובריאות בבריכה, הצגות, טברנה יוונית, ערבי נשים, מפגשי קהילה תומכת, אירועי מועדון מארח, קתדרה, מפגשים של פרלמנט גברים, טיולים – והכול לצד החוגים הקבועים שפועלים לאורך כל השנה.
מאחורי כל הפעילויות עומדת מחלקת הוותיקים של המועצה, שדאגה להפוך כל החודש לחגיגה.
חודש הוותיקות והוותיקים של גזר
| 12
רוקמים זיכרונות במרכז היום לאזרח הוותיק
המקום פתוח לכל ותיקי וותיקות המועצה
הזכאים לשירותי חוק סיעוד דרך הביטוח הלאומי.
עבור רבים, זהו לא רק מקום להעביר בו את היום,
אלא ממש בית שני. פה נפגשים חברים, שותים
קפה, משתתפים בפעילויות, ומתמלאים מחדש –
פיזית ונפשית. מבחר הפעילויות כולל חוגי ספורט
מותאמים, סדנאות יצירה, שיעורי מוזיקה ותנ"ך,
ועוד שפע תכנים שמזינים גוף ונפש גם יחד.
מעבר לשגרה הברוכה, מתקיימים במרכז גם
מיזמים יוצאי דופן. כזה היה גם "חוטים מן העבר"
– פרויקט רקמה יצירתי ומרגש. הפרויקט לא
היה עוד חוג רקמה, אלא מסע אישי וקבוצתי אל
תמונות מן העבר.
"ביקשנו מכל משתתפת ומשתתף לבחור תמונה
משמעותית מחייהם – כזו שמעלה רגש, סיפור,
או זיכרון משפחתי," מספרת דלית ארבל, מנהלת
המרכז. "הדפסנו את התמונות על בד, וכל אחד
ואחת רקמו עליה פרטים שבלטו להם, בצבעים,
בקווים, בתחושות".
את הפרויקט הובילה צילה אזולאי, מדריכת
מלאכות היד הקבועה במרכז, לצד גאולה הררי.
יחד הן ליוו תהליך מתמשך של כשלושה חודשים,
שבו הפכה כל תמונה לרקמה יפהפייה ומרגשת.
זו לא רק מלאכת יד – זו ממש עבודה של ”
הנפש," מתארת דלית. "לרקום את העבר, להאיר
זיכרונות, לשתף ולזכור יחד. זה משהו שקשה
להסביר עד שלא רואים את זה קורה".
בסיום התהליך הועמדה תערוכה מושקעת
יצירות רקומות, שכל 30 ומרגשת שהציגה
אחת מהן לוותה בטקסט אישי קצר על הסיפור
שמאחוריה. הבת של צילה, מעצבת גרפית,
עיצבה את הקולאז'ים לפני ההדפסה, והתוצאה
הייתה יפהפייה. התערוכה הושקה בטקס חגיגי
עם משפחות, חברים, ותושבים, ופתחה אותו
ראשת המועצה רותם ידלין.
הבית של כל ותיק וותיקה
הפעילות מותאמת לכולם – כולל לאנשים עם
ירידה קוגניטיבית או דמנציה – תוך שימת דגש
על יחס אישי וסביבה מכילה. "אנחנו פועלים
מתוך ההבנה שכל אדם הוא עולם בפני עצמו,"
מדגישה דלית. "ואנחנו רואים תוצאות. הרבה
משתתפים מדווחים על שיפור באיכות החיים, על
תחושת מטרה, ועל חוויות חיוביות שממלאות את
היום ואת הנפש".
גם המועצה מצדה תורמת לכך שכולם יוכלו
ליהנות מהמרכז. כמועצה ששמה את נושא
הוותיקים בראש סולם העדיפויות שלה, וכדי
לוודא שכל מי שמעוניין יוכל להצטרף, היא
מפעילה הסעות יומיות מהיישובים השונים אל
המרכז ובחזרה.
לא רק פעילויות – גם שירותים מקיפים
מעבר לתכנים התרבותיים, המרכז מציע גם מגוון
שירותים פיזיים ורגשיים: ארוחות בוקר וצהריים
עשירות, מספרה, פדיקור, שירותי אחות, עובדת
סוציאלית, חוגי יצירה, התעמלות, ועוד. הכל
– באווירה חמה, עם צוות מקצועי ומתנדבים
מסורים.
המטרה שלנו היא קודם כול להפיג בדידות, ”
ליצור קהילה, ולהעניק משמעות", מדגישה
דלית. "והאמצעים לכך הם פשוטים – להיות יחד,
לעשות דברים שמרחיבים את הלב".
והזוכים? כולם. המרכז מעודד גם מעורבות של
הקהילה כולה – מתלמידי תיכון ועד תושבים
מהיישובים – המתנדבים באופן קבוע ומביאים
איתם אנרגיה, חיוך, ותחושת שותפות. לא אחת
סיפרו מתנדבים עד כמה הם עצמם נתרמים
מהמפגש עם הוותיקים במרכז.
בבית חשמונאי, בין
שבילי ירק וצמרות
עצים, פועל מוסד
קטן שהוא עולם
ומלואו:
מרכז היום לוותיקי
גזר. זהו מקום
שבו מסורת, יצירה
וחברות נפגשים
בכל בוקר מחדש,
ורוקמים יחד
את חוויית הגיל
השלישי.
13 | 2025 דצמבר
הדלת תמיד פתוחה
בין אם אתם ותיקים שמחפשים בית חם, ובין אם
אתם תושבים שרוצים להכיר, להתנדב או פשוט
לבוא לבקר – דלת המרכז תמיד פתוחה. "אנחנו
משפחה אחת גדולה," אומרת דלית. "יש מקום
לכולם – ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף".
לבירור זכאות, ניתן לפנות לאגף הרווחה
והשירותים החברתיים של המועצה, או ליצור
08-9242246 קשר ישירות עם המרכז בטלפון
, בית 3 כתובת המרכז: רחוב שמעון התרסי
חשמונאי.
קורס אוריינות דיגיטלית לוותיקים
בבית הקהילה בכרמי יוסף הסתיים לאחרונה המחזור השני של קורס י־ באוריינות דיג 100 אוריינות דיגיטלית לוותיקים, שנערך במסגרת מיזם"
טלית" של משרד הדיגיטל הלאומי.
ותיקים וותיקות מהמועצה לקחו חלק בקורס, וביניהם גם משתתף 20כ 10(!) תושב כרמי יוסף. הקורס נמשך לאורך 92 אחד מרשים במיוחד בן ־מפגשים עשירים ומעשיים, שהתמקדו בהיכרות והתנסות בכלים דיגיט ליים שימושיים, במחשב ובסמארטפון.
במהלך המפגשים, בהנחיה סבלנית ומקצועית של רחלי לייטנר ־מ"אקסיומה", למדו המשתתפים, בין היתר להוריד ולהשתמש באפליק ציות, כולל וואטסאפ, לחפש מידע ברשת ביעילות, להשתמש במצלמה , לעבוד עם דוא"ל, לקיים שיחות זום, ולנהל יומן Google Photosוב גוגל.
־הקורס הפך את העולם הדיגיטלי, שבעיני רבים נראה קודם כמאיים ומ ־בלבל, לידידותי, נגיש וברור יותר. במילות הסיכום במפגש האחרון, מש תתפי הקורס חלקו תודה לרחלי על הדרך בה ליוותה אותם: "כל מי שכאן חשו שהם 'לא יודעים, לא מוצאים, לא מצליחים', אך בכל מפגש הבאת ידע מקצועי ועשיר, בסבלנות ונעימות, עם הסברים חוזרים ותמיד ברוגע ־ובחיוך. למדנו לא רק על אוריינות דיגיטלית, אלא גם על איך נראית הדר כה מתוך שליחות, הקשבה ואכפתיות והדרך הפכה ברורה יותר, אפשרית יותר והרבה פחות מאיימת."
| 14
שומרים על ביטחונם וכבודם של הוותיקים בקהילה
לא רק תלמידי תיכון שבו ללימודים בספטמבר – גם הוותיקות והוותיקים שלנו פתחו את שנת הלימודים בתיכון הרצוג ובאולפנת שעלבים.
הפעילות שפותחת את שנתה העשירית התחילה מכיתות בתיכון אית"ן ושעלבים, ומאז התרחבה לכיתות נוספות גם בתיכון הרצוג והביקוש רק הולך וגדל. בכיתות הוותיקים עומדות לרשות התלמידים אפשרויות חדשות להעמקת הידע, מפגש חברתי, הרחבת האופקים והעשרה בתחומים מגוונים החל מהיסטוריה וספרות ועד סוגיות אקטואליות, מחשבים, תנ״ך, קולנוע ותכנים נוספים.
משנה שעברה! הם 2 ותיקות וותיקים, פי 50 בתיכון הרצוג משתתפים כ־ נפגשים מדי יום רביעי ויחד לומדים תנ״ך, אסלאם וגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, קולנוע, ספרות ונושאים נוספים. לצד הלימודים מתוכננים פרויקטים משותפים עם תלמידי בית הספר, והם יחוו סיורים, טיולים ופעילויות התנדבות, ההופכים את המפגשים לחוויה חברתית וקהילתית משמעותית.
ותיקות וותיקים. זוהי תכנית 50 באולפנת שעלבים לומדים מדי יום שני כ־ ייחודית לציבור הדתי, שמשלבת לימוד עם פעילות חברתית והתנדבותית.
לצד שיעורים בתנ״ך, ספרות, היסטוריה של ירושלים, מוזיקה ומחשבים, יתקיימו גם טיולים, סיורים ופרויקטים משותפים עם תלמידות האולפנה והתנדבויות שונות.
100 מיד לאחר החגים נפתחה גם כיתת ותיקים בתיכון אית"ן, עם כ
משתתפים ומשתתפות בשיעורים פעמיים בשבוע בנושאים כמו: תקשורת
ואקטואליה, מוזיקה, היסטוריה, ספרות, אומנות, תנ"ך והרצאות אורח משתנות, התוכנית משלבת גם פעילות חברתית והתנדבות בקהילה.
הוותיקות והוותיקים חוזרים לספסל הלימודים
באוקטובר התקיים במועדון החברים של קיבוץ נען יום עיון להעלאת המודעות ליחידה לשלום האזרח הוותיק, בהובלת אגף הרווחה של המועצה.
בפתיחת היום הציגה יעל גליל-מרקוביץ, עו"סית היחידה למניעת התעללות והזנחה בקשישים, את פעילות היחידה לשלום האזרח הוותיק. היחידה פועלת כבר שש שנים באגף הרווחה ומעניקה מענה ותמיכה לאזרחים ותיקים הסובלים מניצול כלכלי, הזנחה ואף אלימות פיזית, בין אם מצד זרים או בתוך הבית.
תופעת האלימות באוכלוסייה הוותיקה היא קשה ומוסתרת, ולכן חשוב לשים לב לסימנים ולדווח בכל מקרה של חשד. היחידה מורכבת מצוות רב ומקצועי הכולל עובדת סוציאלית, פסיכיאטר ועורך דין, שפועלים יחד כדי לאתר, לטפל ולספק תמיכה רגשית ומשפטית לאזרחים ותיקים במצוקה.
המשתתפים ביום העיון שמעו הרצאה מרתקת של אדוה דדון, כתבת , תחת הכותרת "כדי להיות נוכל 12 תחקירים ומגישת חדשות ערוץ צריך לחשוב כמוהו". אדוה שיתפה את הקהל בסיפורים שמאחורי סדרת הכתבות "הנוכלים", חשפה כיצד היא מצליחה להביא לפתיחת חקירות, וסיפקה כלים חשובים לזיהוי מוקדם של ניסיונות הונאה ומרמה, תופעה שפוגעת במיוחד באזרחים ותיקים.
15 | 2025 דצמבר
בסתריה 2025 שישי ירוק
| 16
קבלו שאלה לכבוד החנוכה: האם ידעתם שסביבונים קיימים כמעט בכל
תרבות? אמנם אצלנו הם הפכו לסמל החנוכה, אבל האמת היא שמהודו ועד דרום אמריקה, מסין ועד מזרח אירופה – סביבונים מסתובבים בכל קצוות תבל.
את העובדה הזאת, ועוד רבות אחרות, למדנו מרותי קינסט, חברת קיבוץ חולדה והנציגה המקומית והמכובדת שלנו בקבוצת הסביבונאים הישראלית, שמחזיקה בבית אוסף של מאות סביבונים ומלמדת עליהם דורות של ילדים.
שנה שרותי אוספת סביבונים. זה לא היה מתוכנן, אבל היום קשה 45 כבר לדמיין את חנוכה בלי אוסף הסביבונים המיוחד שלה, שפרוש בוויטרינה בסלון ובקופסאות ברחבי ביתה. “אני בכלל לא ידעתי שאני אספנית סביבונים”, היא צוחקת, “כמו הרבה אספנים, זה התחיל במקרה, ופשוט המשיך לגדול.”
הכל התחיל בסביבון אחד
רותי, אמא לשלושה ילדים, סבתא לשבעה נכדים, ואשת חינוך ותיקה שיצאה לגמלאות רק לאחרונה, התחילה לאסוף סביבונים כשעוד הייתה אמא כבר היה לי ילד, ובחנוכה קניתי לו סביבון”, היא נזכרת. 20 צעירה. “בגיל “שנה אחר כך קניתי עוד אחד, ושמרתי גם אותו. שמתי אותם בקופסה, ובכל שנה הוספתי עוד כמה. לאט לאט הקופסה התמלאה, ויום אחד הבנתי שיש לי אוסף.”
בהמשך, קנתה רותי ויטרינה, והסביבונים יצאו לראשונה מהקופסה אל אור היום. “זה היה רגע מכונן”, היא מספרת. “מרגע שהסביבונים עמדו בוויטרינה, כל מי שבא אליי הביתה ראה אותם, ואז אנשים התחילו להביא לי סביבונים מכל מיני מקומות, וגם אני עצמי התחלתי לחפש אותם. ופתאום גיליתי: יש סביבונים בכל העולם – צריך רק לדעת להסתכל”.
מאות סביבונים, מהארץ ומחו”ל
היום יש לרותי מאות רבות של סביבונים. היא לא מנהלת קטלוג, ולא מסמנת מאיפה הגיע כל פריט, אבל כמעט כל סביבון שהיא מחזיקה ביד,
מגיע עם סיפור: “יש לי סביבון מעופרת יצוקה, וסביבונים מודרניים שעשויים
מחומרים ממוחזרים. יש סביבון שהכין לי סבא של מתנדבת, כמתנה לחנוכה – והם בכלל לא יהודים. אלו הדברים שאני הכי אוהבת, הסיפורים שמאחורי הסביבונים.”
אחד הסביבונים האהובים על רותי הוא דווקא הראשון: צעצוע עם קפיץ, כזה שלוחצים עליו והוא מסתובב. הוא כבר לא מסתובב, אבל שמור אצלה באוסף באהבה.
האוסף של רותי מגוון, גם מבחינה גיאוגרפית וגם סגנונית, מתרבויות שונות ברחבי העולם. “הסביבון בכלל לא התחיל כמשחק יהודי,” היא מגלה. “הוא התחיל בהודו, וארכיאולוגים גם מצאו סביבונים בחפירות ארכיאולוגיות מתקופת מצרים העתיקה, בבל ועוד אזורים קדומים. בימי הביניים באירופה שימש הסביבון כמשחק הימורים, ובהמשך אומץ על ידי היהודים. היום יש לי סביבונים עם כיתוב ‘נס גדול היה פה’ ו’נס גדול היה שם’, ויש לי גם סביבונים בלי שום קשר לחנוכה, פשוט סביבונים מעניינים, מיוחדים, או כאלה שקיבלתי כמתנה, כמו הסביבונים המיוחדים שקיבלתי כמתנת פרישה”.
הסביבון נכנס לגן הילדים
חיבתה של רותי לסביבונים לא נגמרת באיסוף. במשך השנים בהן עבדה כגננת שילוב, היא החליטה לשלב את האהבה שלה לסביבונים גם בעבודה החינוכית. “בניתי פעילות לגן סביב סביבונים: סיפרתי את הסיפור שלי, הבאתי סוגים שונים של סביבונים, לימדתי את הילדים שיר שכתבתי במיוחד, ונתתי להם להתנסות במשחק בסביבונים. היתה לי מטרה שבסוף הפעילות כל ילד יצליח לסובב סביבון, ולכן הבאתי גם כאלה שצריך רק לגעת בהם בעדינות – והם מסתובבים. היה לי חשוב שכל ילד יחווה הצלחה.” את השיר שכתבה לפעילות על פי הלחן של “בוא אלי פרפר נחמד” היא
עדיין מזמרת ומלמדת את כל מי שמתעניין:
סביבונים מכל מיני מינים,
אספתי לי במשך השנים.
גדולים קטנים ושמנמנים,
כולם מחומרים שונים
וגם מארץ רחוקה -
לחגוג את חג החנוכה
אז סביבון סובב סוב סוב,
מה נעים וכמה טוב,
לשחק ולאהוב!
סביבון סובב סוב סוב,
מה נעים וכמה טוב,
לשחק ולאהוב!
הסבתא הכי מסתובבת בעולם
בשנים האחרונות הצטרפה רותי לקבוצת אספני סביבונים מכל הארץ – קבוצה קטנה אבל פעילה, שמתכתבת, נפגשת, משתפת ומספרת.
“נפגשנו כבר כמה פעמים, כל פעם אצל מישהו אחר”, רותי מספרת.
מלכת הסביבונים של קיבוץ חולדה
17 | 2025 דצמבר
“אחד החברים הוא ערן גבלר, אמן ויוצר סביבונים
מקרמיקה, שפתח לפני שנים את בית הסביבון
בקיסריה. עשו עלינו כתבה, ואני קיבלתי את הכינוי ‘הסבתא הכי מסתובבת בעולם’ – מחמאה שאני
מאוד אוהבת.”
לפני כחמש שנים, עם פרוץ הקורונה, קמה קבוצת
פייסבוק, וממנה נולדה קבוצת ווטסאפ פעילה. יש
אספנים שמנהלים קטלוגים מסודרים, מצלמים,
מתעדים, בונים ויטרינות ייחודיות. רותי פחות בעניין של הקטלוגים, “אבל אני מאוד נהנית מהשיחות
ומהמפגשים”, היא מעידה.
ומה הלאה?
רותי אמנם יצאה לפנסיה רק לאחרונה, אבל לא
מתכוונת לשבת רגל על רגל. “אני עושה כל שנה
בית פתוח בקיבוץ סביב חנוכה, ואני מזמינה את
כולם לבוא לראות את הסביבונים. בהמשך אשמח
גם לעשות סדנאות, להמשיך להגיע לגני ילדים או
למקומות אחרים. אם יזמינו – אגיע.”
ומה החלום לעתיד? רותי מחייכת: “בקבוצת
האספנים דיברנו על רעיון כזה, שמי שירצה יתרום
את האוסף שלו למקום קבוע, אולי מוזיאון קטן.
בינתיים, אני פשוט שומרת, אוספת, מספרת,
ואוספת עוד. זה חיידק שנדבק לתמיד, וכיף לי”.
ואם יש מסר אחד שאפשר ללמוד מהסביבונים הוא
שכל אחד יכול. “תמיד ישנם ילדים שיותר מתקשים
עם הסביבון, וטוענים שהוא מקולקל”, רותי מחייכת.
“יש משפט שאני תמיד מלמדת את הילדים, והוא:
אין סביבון שלא יודע להסתובב , צריך רק לעזור לו".
וזה תמיד תמיד עובד.
כבר חמש שנים שבגזר פועלת אחת המלגות
המרגשות ביותר. מלגת חונכות שמחברת בין
עולמות – בין צעירים לקטנים, בין לימודים
לעשייה קהילתית, בין רצון לתת לצורך עמוק
בקבלה. מלגת החונכות לילדים עם צרכים
מיוחדים, שהוקמה לזכרה של המחנכת
מוקי פרידמן ז”ל, היא אחד ממקורות הגאווה
הגדולים של המועצה.
מוקי פרידמן, שלימדה אזרחות בתיכון הרצוג
והובילה כיתות בחינוך המיוחד, הייתה מורה
אחרת. לאורך כל שנותיה ועד ימיה האחרונים,
מוקי ידעה, בדרכה הייחודית, לראות את
האחר, לעזור לכל אחד, ולתת מעצמה כמה
שאפשר למי שצריך. הכל מספרים שלמוקי
הייתה ראייה חיובית ואופטימית, כזאת
שהעבירה הלאה בנוכחותה בכל מקום בו
הייתה. הלב הפתוח, והחמלה הפשוטה
והחכמה, הם ערכים שליוו אותה במסלול
חייה, וממשיכים גם לאחר לכתה להאיר את
הדרך לעשרות ילדים, משפחות וסטודנטים,
שזוכים לקחת חלק בפרויקט שקרוי על שמה.
המלגה, שיזמה משפחת פרידמן, מציעה
לסטודנטים וסטודנטיות מתחומי מדעי
החברה והמקצועות הטיפוליים ללוות באופן
אישי ילדים עם צרכים מיוחדים, ולהיות שם
בשבילם אחת לשבוע, בקשר יציב, אנושי,
בגובה העיניים ועם המון ערך. בתמורה
מקבלים החונכים מלגת לימודים, אך עבור
רובם, כמו שכתבה אחת המשתתפות, מדובר
בהרבה מעבר למלגה: “לא הרגשתי שאני
עובדת בשביל מלגה”, היא כותבת, “אלא זכיתי
ליהנות מכל רגע איתה, לשמוח בהתקדמות
שלה, ולהרגיש סיפוק עמוק מהעשייה”.
חונכות שהיא הרבה יותר ממפגש שבועי
במהלך השנים הצטברו עוד ועוד סיפורים
מרגשים: על ילד ביישן שהפך פתוח ובטוח
בזכות חונך קבוע; על תקשורת משמעותית
עם ילדה עם שיתוק מוחין בדרגה חמורה
שזכתה לביקור שבועי, סיפור, חיוך ושינוי קטן
בשגרה; על ילדה שלמדה לבשל ולקחה עוד
צעד לקראת עצמאות דווקא במטבח הביתי
שלה, עם סטודנטית שלמדה גם היא לא
פחות ממנה. כי לצד השפעתה על הילדים
והמשפחות, המלגה היא גם חוויית עומק עבור
הסטודנטים: חיבור אמיתי לקהילה, הכרות
קרובה עם עולמם של ילדים עם צרכים
מיוחדים, ובמקרים רבים – תחילתה של דרך
מקצועית בעולם החינוך והטיפול. זו מלגה
שמחנכת גם את הנותנים.
זיכרון חי וקריאה להמשך
לציון חמש שנים לפעילות המלגה הוענק
למשפחת פרידמן אוגדן מרגש של מכתבי
תודה הן מסטודנטים, והן מהמשפחות. גם
ראשת המועצה רותם ידלין הודתה למשפחת
פרידמן וכתבה בפתח האוגדן: “מלגת חונכות
לילדים עם צרכים מיוחדים, ע”ש מוקי פרידמן,
השאירה חותם עמוק על קהילת גזר – על
הילדים, משפחותיהם ועל הסטודנטים שזכו
להיות שותפים למפעל המשמעותי הזה.
מעבר להשפעה על הסטודנטים המתנדבים,
שיצאו מהליווי הזה עם ערכים ומיומנויות
שיישארו איתם לכל החיים – המלגה שינתה
חיים של ילדים ומשפחות שלמות. הילדים
קיבלו חונכים מסורים שהביאו איתם שמחה,
התקדמות והזדמנויות לצמיחה, והורים רבים
זכו לתמיכה ולהקלה, בידיעה שיש מי שדואג,
מקשיב ונותן מזמנו למען ילדיהם.
המלגה הייתה מתנה יוצאת דופן לקהילה
שלנו. היא חיברה בין סטודנטים שביקשו
לתרום לבין ילדים שזקוקים לתמיכה – ויצרה
מעגל של אהבה וחמלה”.
חמש שנים עברו, אבל רוח היוזמה רק הולכת
ומתרחבת. כל שנה מצטרפים משתתפים
חדשים, כל שנה עוד ילד זוכה ליד מכוונת.
ומעל הכל – זוהי עדות חיה לאישה אחת,
מוקי, שבחרה לראות את האחר, להאמין
בטוב, ולחנך מתוך אהבה.
ציון חמש שנים הוא הזדמנות נוספת להודות
מכל הלב למשפחת פרידמן על התרומה
היקרה, וגם לחונכות ולחונכים הנפלאים, ולכל
השותפים במלאכה. זו לא רק מלגה. זו דרך
חיים.
ואולי, בתוך ההשראה, תתעורר גם יוזמה
חדשה: אם גם לכם יש רעיון למלגה
משמעותית, או רצון להקים קרן שתשאיר
חותם – דעו שזה אפשרי. בגזר קורים דברים
מופלאים.
אהבה, חמלה ומפגש משנה חיים: חמש שנים למלגה
ע”ש מוקי פרידמן
| 18
מש”קי הביטחון: הכתובת הקהילתית
לביטחון האישי
ק (מפקד שיטור “ט – מש “ב“תפקיד המשק
קהילתי) ביטחון – הוא מהחשובים והרגישים
במערך החירום והביטחון של המועצה. בגזר,
ט “כל שלושה יישובים חולקים כיום משקב
ייעודי שמכיר את התושבים, חי את השטח,
ויודע לתת מענה אישי ומיידי לצרכים שעולים
מהקהילה.
ט כולל הובלת כיתות “תפקידו של המשקב
כוננות, הכשרת מתנדבים ושימור המערך
המבצעי, מתן מענה לאירועים שוטפים
ולעיתים גם מצבי חירום – מלחמה, אירוע
ט הוא האיש “ע או כל אירוע אמת. המשקב“פח
שמגשר בין הגורמים השונים ביישוב – הנהגות,
תושבים, גורמי חירום – ודואג שכל מערך
הביטחון יתפקד בצורה מיטבית, גם בשגרה
וגם בשעת חירום.
ט מטפל בתלונות תושבים, “בין היתר, המשקב
נותן מענה ראשוני לאירועים פליליים, מנתח
דפוסים חוזרים של עבירות – ולעיתים פשוט
מקשיב, מפנה ומלווה. מדובר בתפקיד
שמשלב מקצועיות, אנושיות, נוכחות קהילתית
והיכרות עמוקה עם המועצה, השטח והאנשים.
כדי להבין את חשיבות התפקיד לעומק,
שוחחנו עם עינב עמר, מש"ק מועצה השוטר
בטים “הקהילתי בגזר, שמלווה את המשק
מקרוב.
עינב, למה חשוב שכל תושב בגזר יכיר את
המשקב”ט שלו?
“המשקב”ט הוא הכתובת הראשונה והישירה
של התושבים. ברור שלא על כל דבר צריך
ללכת ישר לתחנת המשטרה, ומצד שני לא
נכון לטאטא בעיות מתחת לשטיח. הרבה
בעיות נפתרות ברמה היישובית – ודווקא שם
טים את היכולת להקשיב, להבין “יש למשקב
ולהתערב מהר. אנחנו מדברים על תפקיד
שמחבר בין אנשים וקהילות – לא רק מונע
“פשע, אלא גם בונה תחושת ביטחון.
מתי נכון לפנות למשקב”ט?
“הפניות למשקב”ט מגוונות. זה יכול להיות
סכסוך בין שכנים, תופעות כמו אופנועים
שמשתוללים או טרקטורונים שמפריעים, חשד
לגניבות, התנהגות בעייתית של נוער, או אפילו
סתם תחושת ‘משהו לא בסדר’. לפעמים רק
צריך שמישהו יבוא, יקשיב, יברר – ויעשה את
.“החיבור לגורמים הרלוונטיים
ומה קורה כשצריך לעלות מדרגה?
כמובן שיש גם אירועים שדורשים טיפול ”
משטרתי מלא, ושם אנחנו נכנסים לפעולה
ט “יחד עם התחנה. חלק מתפקיד המשקב
הוא להכיר את כלל מרכיבי הביטחון והחירום
ולהוות גורם הקשר ביניהם – נאמני ביטחון,
טים “צוותי חירום, גורמי רשות – והמשקב
פועלים יחד איתם כשצריך. אבל הרבה מאוד
מהמקרים יכולים להיפתר בצורה רגועה,
מקומית, עם הכרות אישית. זה הכוח של
.“המערך הקהילתי – להיות קרוב, זמין, ואנושי
איך המשקב”טים שומרים על קשר עם
התושבים?
אנחנו מעודדים את ראשי ונציגי היישובים ”
לפנות אלינו באופן שוטף. בסוף כולנו עובדים
ביחד למען מטרה אחת – שיהיה טוב לקהילה.
חשוב לנו לשמוע מה קורה, גם כדי לטפל, וגם
כדי למנוע מראש. לפעמים מדובר במשהו
נקודתי, לפעמים זה סימן לתופעה שחוזרת,
ואז אנחנו פועלים לניתוח דפוסים ומבצעים
פעולות מניעה עם גורמי משטרה. כל פנייה
“כזו עוזרת לנו לשמור על גזר בטוחה יותר.
אז מי המשקב”ט שלך?
בטים במועצה נבנה לא רק “מערך המשק
כתגובה לצורך ביטחוני, אלא מתוך תפיסה
קהילתית כוללת: שכל תושב ירגיש שיש לו
למי לפנות – מישהו שמכיר אותו, שגר לידו,
המשקב”טים של גזר:
הקו הראשון לביטחון היישובים
מה עושים כשמתגלה תופעה מטרידה של רכבי שטח משתוללים ליד בתי התושבים? למי פונים כשיש סכסוך שכנים שמאיים לצאת מכלל שליטה? ואיך מתמודדים עם גניבות, רעש, או פשוט תחושת חוסר ביטחון?
התשובה לכל השאלות האלה מתחילה במקום אחד: המשק”בטים.
19 | 2025 דצמבר
אז למי פונים בעת צרה?
טים שלכם, והם כאן לשירותכם.“נעים להכיר, אלה המשקב צילומים: תומר פדר, רונן חורש
- חגיגה ספורטיבית, יין ושמחה 2025 מרוץ הבוז'ולה מהרי אסקיאס
בית חשמונאי, כפר שמואל,
עזריה, יד רמב"ם.
אפיק דניאל
משמר דוד, קיבוץ
חולדה, גני יוחנן.
דביר ארדזי
כפר בן נון, משמר איילון,
קיבוץ גזר.
גיא כהן
בית עוזיאל, פדיה, פתחיה,
כרמי יוסף.
חנן אלון
ישרש, מצליח,
קיבוץ נצר סירני.
טל עמר
כפר ביל"ו, סתריה,
קיבוץ נען.
יוסף רוזליו
נוף איילון, קיבוץ שעלבים
ענבר ג'רבי
יציץ, רמות מאיר,
גני הדר.
| 20
שנה לאחר שהוקם על אדמות השפלה 77
במרחב החקלאי של גזר, ממשיך קיבוץ נצר
סרני להוות קהילה חזקה ותוססת, עם עבר
יציב ועתיד מבטיח. המקום היפהפה הזה הוא
לא רק בית, קהילה ומפעל ציוני מרשים, אלא
גם סיפור ייחודי ומרתק בנוף ההתיישבות
הישראלי. אבל שורשיו של הקיבוץ מתחילים
למעשה שלוש שנים לפני עלייתו לקרקע,
עוד על אדמת גרמניה, על ידי הגרעין שעתיד
להקימו בארץ ישראל.
לשחרור מחנות 80 לרגל ציון השנה ה־
ההשמדה והקמתו של “קיבוץ בוכנוואלד”,
שעתיד להפוך לקיבוץ נצר סרני, יצאנו למסע
עומק משולב: בין יומני המייסדים שהתגלו בו
לאחרונה, קשרים היסטוריים מפתיעים עם
גרמניה, תערוכה מקורית שנפתחה השנה,
וסיפורים אישיים שעדיין מהדהדים בין שבילי
הקיבוץ.
פרק ראשון: מהמחנה הנאצי לשדות ארץ
ישראל
מעטים הקיבוצים בישראל שנושאים סיפור
הולדה כה יוצא דופן כמו נצר סרני. גרעין
, ממש חודשים 1945 הקיבוץ התגבש ב־
ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה,
על ידי קבוצת ניצולים צעירים – רבים מהם
משורדי מחנה ההשמדה בוכנוואלד – שהפכו
את שברי חייהם באירופה לחזון חדש בארץ
ישראל.
השם שניתן לקבוצה בגרמניה, “קיבוץ
בוכנוואלד”, לא נעלם לאחר הקמת קיבוץ
, וגם לא עשורים לאחר 1948 נצר סרני ב
שינוי שמו. הוא הפך לסמל של מסע: מהתופת
אל התקווה, מדיכוי אל התחדשות, ממחנות
מוות אל שדות חקלאיים מלאי חיים. סיפורם
של מייסדי נצר סרני הוא סיפור של עמידה
איתנה, של רוח גדולה, ושל יצירה מחודשת.
יומנים, מכתבים וסיפורי חיים: התערוכה
החדשה שמחזירה את הקולות הראשונים
לרגל שנת השמונים, נפתחה בקיבוץ תערוכה
מרתקת, המבוססת על יומנים ותעודות
מקוריות מהשנים הראשונות של הקבוצה
– מסמך נדיר וייחודי שהתגלה לפני מספר
שנים בארכיון הקיבוץ. הממצא המרכזי
הוא יומן קולקטיבי שיתופי שניהלו כל חברי
הקיבוץ בזמן אמת, שכתיבתו מתחילה כבר
על אדמת גרמניה, ועד למספר שנים לאחר
הגעתם לארץ ישראל. ארכיונאי הקיבוץ
סברו כי מדובר ביומן אישי של אחד החברים,
עד שהגיעה חוקרת בשם ד”ר לילך ניישטט
וגילתה שכתבי היד האלה הם בעצם יומן
שיתופי.
כשהעיניים עוברות בין הדפים מצטיירת תמונה
מרגשת ומפתיעה: לצד תיאור של עבודה
משותפת, דילמות על כשרות, חזון של תקומה
וגעגועים למשפחות, כתבו חברי הקבוצה
ביומן את תחושותיהם הכמוסים ביותר. היומן
מלא בתכנים מפתיעים בפתיחותם, כמו
השאלה מהי אהבה, והתלבטויות מוסריות
הקשורות בקשרים רומנטיים עם גרמנים.
שנה לקיבוץ בוכנוואלד: 80
מסע בזמן בעקבות אחד הקיבוצים
המסקרנים ביותר בישראל
21 | 2025 דצמבר
היומן עובד למחזה שהוצג בידי חברי הקיבוץ
בערב בפתיחת התערוכה, שבה כתבי יד,
תמונות וחומרים מקוריים מימי ראשית
הקיבוץ, לצד תמונות ועדויות מהשנים הבאות.
האירוע, בהשתתפות ראשת המועצה רותם
ידלין, שגריר גרמניה, נציגים מהתנועה
הקיבוצית, וכמובן כל קהילת הקיבוץ ואורחים
נוספים, כלל מוזיקה חיה, קטעי וידאו, ואת
הצגת המחזה המבוסס על קטעים מהיומן.
בפתח דבריה אמרה ראשת המועצה: “יש
מקומות שנושאים על גבם לא רק היסטוריה,
אלא גם שליחות. קיבוץ נצר סרני הוא מקום
כזה. הם הוכיחו לעולם שיהודים אינם רק
קורבנות, אלא גם בונים, יוצרים, חולמים”.
לא רק על העבר דיברה, אלא גם גם על ההווה
והעתיד: “אנחנו חיים בתקופה סוערת. אבל
סיפורו של נצר סרני מזכיר לנו שגם מתוך
הריסות אפשר לבחור בתקווה. גם כשהעולם
סביבך מתפרק – אפשר להקים עולם קטן
שיש בו שותפות, הגינות, שייכות. זהו הניצחון
האנושי הגדול ביותר”.
הקשר הגרמני: חווה אחת שמספרת סיפור
שלם
אחד החלקים המסקרנים ביותר בהיסטוריה
של נצר סרני הוא הקשר המתמשך עם חווה
חקלאית בגרמניה, שנשארה עדות לעבר,
מאז המלחמה. החווה, ששימשה בעבר בית
למייסדי הקיבוץ, הפכה למוקד זיכרון והנצחה.
החווה נרכשה לפני מספר שנים על ידי אזרח
גרמני שלא הכיר את סיפורה של הקבוצה, אך
לאחר שגילה שבחווה היתה היסטוריה יהודית
ייחודית, הוא החליט לשקם ולהפוך אותה
לאתר חינוכי שילמד את הדורות הבאים דרך
סיפורו של הקיבוץ וסיפורם של החלוצים.
שמונים שנות התפתחות בין חקלאות, חברה
וחדשנות
לאורך השנים הפך נצר סרני לקיבוץ חקלאי
מוביל, עם מערכי גידול מגוונים, תעשייה
מתפתחת וקהילת משפחות צעירה. למרות
השנים שעברו, היסודות שהונחו בראשית
הדרך עדיין ניכרים: הקיבוץ ממשיך לשמר
את הקשר ההיסטורי לניצולי השואה, הערכים
הקהילתיים נשמרים לצד התחדשות וקליטת
משפחות, ותפיסת האדם במרכז, ממש כמו
בימים הראשונים, נשארה אבן יסוד.
יאיר יבין, מנהל קהילת נצר סרני, מספר:
“העבר של הקיבוץ נוכח כאן תמיד, וגם הדורות
החדשים מרגישים גאווה עמוקה להיות חלק
מהסיפור הזה. כקיבוץ שיש בו המון תרבות,
והון אנושי מקומי, לקחנו על עצמנו את הפקת
אירוע השמונים מאלף ועד תו. כל ההפקה
הבימתית, האמנותית והמוזיקלית היא כולה
על בסיס ההון האנושי המקומי של נצר סרני –
חברי הקיבוץ, חברות הקהילה. במשך חודשים
רבים נערכו כאן חזרות, נבנתה תפאורה,
נאספו פריטי ארכיון, הוקמה תערוכה. הרמנו
ערב מאוד מושקע ואיכותי מתוך חיבור לסיפור
של עצמנו. ברור היה שנעשה את הכל אנחנו,
החברים. התרבות של נצר סרני ידועה באיכות
הבלתי מתפשרת שלה, בטח ובטח כשאנחנו
באים לספר את הסיפור שלנו עצמנו”.
“אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר עבורנו,
הדרייב הגדול של כולנו להתגייס לדבר הזה,
מעבר לעניין ההיסטורי, הוא להכיר את הסיפור
ולהפיק ממנו תובנות למציאות של ימינו.
הסיפור של קיבוץ בוכנוואלד הוא מאוד מאוד
מיוחד, ולא הרבה אנשים מכירים אותו. אבל
יש כאן עוד עניין: מעבר להכרת ההיסטוריה
יש מטרה לא פחות חשובה והיא להבין אילו
תובנות ואילו מסרים סיפור כזה יכול וצריך
לעורר למציאות חיינו כיום בישראל. תקומתו
של קיבוץ בוכנוולד, מזכירה ומנכיחה את
ההכרח בקיום חברה צודקת, המבוססת על
קהילה ומשפחתיות, נשענת על חינוך ותרבות
ולא פחות מכך – חברה יצרנית, המחוברת
לאדמה ולטבע ומחלקת את משאביה בצורה
ראויה ושואפת כל העת לצדק ושלום, על
אדמת ארץ ישראל על בסיס יסודות הציונות
ומגילת העצמאות”.
מבחינת יאיר, ציון שנת השמונים הוא אמנם
אירוע שיא, אבל הוא רק ההתחלה. “זוהי
ההתחלה של חיזוק הזהות שלנו על ידי
הסיפור של האבות המייסדים של קיבוץ
בוכנוואלד, שקמו מהאפר, מהשבר הגדול,
ובסופו של דבר הקימו את חלקת גן העדן
המדהימה הזו בארץ ישראל. לי באופן אישי
זה נותן המון תקווה: תקווה לחברה טובה יותר,
ולחיים טובים יותר עבור כולנו כאן בישראל”.
שאלנו את יאיר מהו הדבר שלדעתו מחזיק את
הקיבוץ יציב כבר שמונים שנה. הוא חושב רגע,
ואז אומר: “קהילת נצר סרני זו קהילה שיודעת
לספר לעצמה את הסיפור שלה. יש לנו עבר
כואב, יש לנו עבר מפואר – והכול נוכח כאן
ביחד. אבל מעל הכול: זה מקום שאנשים
רוצים להיות בו. מקום שגדלים בו, שחולמים
בו. שחולמים לחיות בו. וזה מה שלא השתנה
מאז
ויש גם חזון לשינוי, שהגילויים על קיבוץ
בוכנוואלד מביאים איתם. “אני חושב שאולי
הגיע הזמן לשנות את איך שאנחנו מספרים
ולומדים את ההיסטוריה שלנו”, אומר יאיר,
“כמו שאנחנו נוסעים לפולין בעקבות אושוויץ־
בירקנאו, יש עכשיו אפשרות לנסוע בעקבות
הסיפור של קיבוץ בוכנוואלד, למסע שמתחיל
במחנה הריכוז, ממשיך בחווה ומסתיים כאן,
בשדות גזר. הגיע הזמן שנתחיל לדבר, לצד
השואה וזוועותיה, גם על תקומה, במיוחד אחרי
השבר הגדול אותו אנו חווים כיום בישראל. זה
מסע מדהים, שאפשר להפיק ממנו תובנות
משמעותיות על גיבוש הזהות שלנו היום, ועל
איך צריך לפעול לעתיד טוב יותר”.
| 22
הצבת מיגוניות
ביישובים
ובקריות החינוך
עזריה
מגרש שחב״ק
(שחק בקטנה)
פדיה שיפוץ
מועדון
רמות מאיר
שדרוג גן
שעשועים
כרמי יוסף
מעון יום
כפר בן נון
מועדון
חנייה
בתיכון
הרצוג
קיבוץ גזר
פרויקט
ניקוז והקמת
מדרכות
23 | 2025 דצמבר
תשתיות ביישובים
שביל אופניים
המחבר בין
סתריה לקרית
החינוך
יד רמב״ם
הסדרת רחוב
וכיכר בן נאים
מדרכה
המחברת בין
כפר שמואל
לבית חשמונאי
הסדרת כביש
כניסה כפר
שמואל
יד רמב״ם
הסדרת
הכניסה
האחורית
מקטע שביל
אופניים
עזריה
יד רמב"ם
| 24
בזמן שהדיונים סביב גיוס חרדים לא יורדים מהכותרות, סא”ל (מיל רמי ליבר מנוף איילון עסוק בעשייה. בשקט, בנחישות, ובלי הרבה רעש, הוא הקים את ישיבת ההסדר החרדית-טכנולוגית הראשונה בישראל, ומאז הוביל את הקמתן של עוד רבות. סיפור על חינוך, ציונות, תעסוקה ואמונה בדרך.
לפעמים, שינוי גדול מתחיל משיחת טלפון אחת. במקרה של רמי שנה, כשהאלוף אודי אדם, אז מנכ”ל משרד 13 ליבר, זה קרה לפני כ־ הביטחון, התקשר אליו עם הצעה יוצאת דופן.
“הוא אמר לי: התקבלה החלטה במערכת הביטחון להקים את ישיבת ההסדר החרדית-טכנולוגית הראשונה בישראל. אתה האיש להקים אותה”, נזכר רמי. “אמרתי לו כן, והתחלתי לרוץ.” הוא לא היה חרדי, ובטח שלא היה איש חינוך, אבל היה לו חזון, ניסיון שנות שירות משמעותי ביותר בחיל המודיעין. יחד עם שותף 24 ניהולי ו חרדי ממוצא אמריקאי, הקים את ישיבת ההסדר החרדית הראשונה בגן יבנה. הם התחילו עם שמונה תלמידים. היום – כבר יש עשרות בכל מחזור.
מישיבת גן יבנה למהפכה ארצית
מאז הקמתה של ישיבת “דרך חיים” בגן יבנה, רמי ליבר הפך לדמות מפתח בתהליך שמעצים צעירים חרדים לשירות משמעותי בצה”ל ולחיים עצמאיים ויצרניים.
תלמידים במסלול הטכנולוגי, חלקם 300“היום אנחנו עומדים על כ עדיין בישיבה וחלקם כבר בצבא, ועוד עשרות במסלול הקרבי”, רמי מספר. “ישיבה טכנולוגית נוספת נפתחה לפני שנה ב”מרכז האקדמי לב” בירושלים, ועוד אחת קרבית הוקמה לאחרונה ביישוב בת הדר ליד אשקלון”.
ביחד עם עוד שותפים לדרך, רמי הקים גם את איגוד ישיבות ההסדר במספר, בכל חלקי הארץ. וזה עובד: 14 החרדיות, שכיום כבר מונות התלמידים יוצאים ליחידות הטכנולוגיות הכי מתקדמות בצה”ל, למעלה בוגרים כבר נמצאים בחברות הייטק וסטארטאפים, ושני 300מ בוגרים אף קיבלו לאחרונה את פרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת מודיעינית ייחודית.
תורה, טכנולוגיה, צבא
מעבר לגיוס ולשירות משמעותי בצה”ל, ההשתלבות בשוק העבודה מתאפשרת הודות למסלולים המיוחדים של הישיבות. מסלולי הלימודים מציעים לתלמידים, לצד לימודי קודש, גם תואר אקדמי בתחומים טכנולוגיים – הנדסה, מדעי המחשב, סייבר ועוד – עוד לפני השירות.
הלימודים קשים, האתגרים לא מעטים, אבל המוטיבציה מנצחת.
“ההצלחות שלנו במסלולים הטכנולוגיים נובעות מהדרך שלנו,
שעומדת על שלוש רגליים: תורה, טכנולוגיה וצבא”, אומר רמי. “זה
מאוד אינטנסיבי, ומי שבא, יודע שהוא נכנס למסלול תובעני. לומדים לימודי קודש עד הצהריים, ואז אקדמיה עד הלילה. זו משמעת ברזל, אבל התוצאות מדהימות”.
התוצאות אכן מרשימות לכל הדעות: בוגרי הישיבות הטכנולוגיות וסייבר, ולאחר השירות גם 8200 משתלבים ביחידות עילית כמו בתפקידים בכירים בחברות המובילות במשק. במסלול הקרבי התלמידים מיועדים לשרת כחיילים קרביים בחטיבת "החשמונאים".
במהלך תקופת הישיבה לפני השרות הצבאי, התלמידים עוברים הכשרה והכנה לשירות משמעותי כמפקדים צעירים בחטיבה, ובכלל זה סדנאות לפיקוד ומנהיגות, הכרת הארץ ותולדות הציונות, כושר גופני ועוד.
”הראש החרדי עובד מהר”
כמחצית מתלמידי ישיבות ההסדר החרדיות מגיעים אליהן מבלי שלמדו כלל לימודי ליבה. ועם זאת, לאחר שנת מכינה קדם אקדמית, הם צולחים את התארים המתקדמים בדיוק כמו חבריהם שהגיעו יותר מוכנים. לדברי רמי, אחת הסיבות להצלחה נובעת, באופן אולי מפתיע, דווקא מהיכולות הלוגיות שפיתחו התלמידים בלימוד הגמרא.
“הראש החרדי עובד מהר”, הוא אומר. “החשיבה החריפה מהגמרא עוזרת להם לקלוט חומר טכנולוגי ברמה גבוהה. גם בלי רקע בלימודי ליבה הם מדביקים את הפערים בשנה אחת של מכינה. אחוזי המעבר אצלנו גבוהים מאוד. יש לנו נוסחה מנצחת של התמדה, מסגרת תומכת, ומורים מעולים”.
מי אתה, רמי ליבר?
עבור רמי, לימודי הגמרא ויתרונותיהם אינם זרים. הוא מגיע מהמגזר הדתי לאומי, מכיר היטב את לימודי הקודש והחול, אך מכנה את עצמו, בפשטות, “לא איש חינוך”.
“אני לא מחנך, אני יזם”, הוא מבהיר. “מהקמות וגיוסים ועד פיתוח עסקי ואקדמי, אני עושה את כל מה שצריך כדי שהדבר הזה יקרה.” היום הוא מנכ”ל עמותת “נתיבי תורה וטכנולוגיה”, שמובילה את הקמת הישיבות החדשות, והחזון ברור: להרחיב את הפעילות גם לתחומים נוספים.
“אנחנו עובדים על מסלול חדש להכשרת חוקרי מודיעין – תואר שמשלב לימודי מזרח תיכון, ערבית מתקדמת, ודאטה אנליסט. בנוסף, אנחנו מנסים גם לפתח מסלול רפואי. אין בארץ רופאים חרדיים, למעט כאלה שלא גדלו בישראל, והגיע הזמן שיהיו. אני עובד על פיתוח מסלול שיכשיר את התלמידים להיות פרמדיקים בצבא, ויאפשר להם אחרי השירות להתקבל ללימודי רפואה מלאים מזורזים”.
”אין אחד שלא מתגייס”
ההצלחה בשוק העבודה מרגשת, אך מה עם אחוזי הגיוס? שאלתי את
מהפכות קורות בשקט:
רמי ליבר מנוף איילון
משנה מציאות
25 | 2025 דצמבר
גיוס”, הוא מצהיר. “אין יוצאים 100%רמי, ותשובתו הפתיעה: “יש לנו מן הכלל. כל מי שנכנס לתוכנית – מתגייס לצה”ל. גם אם עזב את הישיבה, הוא ממשיך ישר לגיוס. כולם חותמים על זה כשהם מתקבלים לתוכנית”.
רמי, יכול להיות שמצאת את הפתרון לגיוס חרדים?
“זו בהחלט נקודת מפתח בשיח הציבורי. אין כאן כפייה או מאבקים, אלא מודל של שיתוף פעולה, שמציע אלטרנטיבה אמיתית. אנחנו מראים שאפשר גם ללמוד, גם להתגייס, וגם לתרום למשק. זה טוב למדינה, טוב לחברה החרדית, טוב לכולם”.
נשמע שיש כאן הצלחות מסחררות. מה עם אתגרים?
“כמובן שיש גם לא מעט אתגרים, כששניים מהם מרכזיים: מחסור במקומות לינה בפנימיות, שהרי לא ניתן לצלוח תוכנית כל כך אינטנסיבית שלא בתנאי פנימייה, והעלות הגבוהה למשפחה החרדית ששולחת אלינו את בנה. רוב ההורים נאלצים לשלם סכום מאוד משמעותי עבור הלימודים – גם בישיבה וגם הלימודים האקדמיים – ולא כולם יכולים להרשות את זה לעצמם. ייתכן מאוד שאנחנו מפספסים הרבה תלמידים מוכשרים בגלל שני החסמים האלה, והמטרה הראשית שלי היא להסיר אותם”.
לקראת סיום השיחה, רמי ביקש להעביר מסר ברור: “שילוב של חרדים איכותיים בצבא ובשוק העבודה הוא אינטרס של כולם, ואנחנו שמחים לקבל כל עזרה. אם יש לכם קשרים באקדמיה, בהייטק או בגיוס משאבים – בואו נדבר. אם יש לכם מבנה שיכול להתאים לישיבה – פנו אליי. אם אתם יכולים לסייע במלגה לתלמיד – זה עולם ומלואו. כל חיבור יכול להניע עוד גלגל במכונה הזו”.
גאווה מקומית
לא בכל יום פוגשים יזם חברתי שמהפכת חייו מתרחשת מאחורי הקלעים ומשפיעה על מדינה שלמה. רמי ליבר לא מככב בפריים טיים, אבל הוא פועל יום ולילה כדי לשנות את פני החברה הישראלית.
הוא לא עושה את זה לבד, אבל הוא היה הראשון. והוא משלנו.
למעוניינים בפרטים נוספים, ניתן ליצור עם רמי קשר ישירות בטלפון 054-6211933
(שתבין יותר לכשתגדל!), לקראת ראש השנה תשפ"ה
שנה אחר כך, לקראת ראש השנה תשפ"ו
"אנחנו כותבים את ההיסטוריה של עם ישראל, של העולם כולו, עם ישראל נמצא היום בחזית של המלחמה בין הטוב ובין הרע, ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו הזכות ... שהקב"ה עושה איתנו חסד, ונותן בנו את הכוח ואת העוצמה להשמיד את הרע הזה ...".
, 1 רב סרן אומרי חי בן משה, היה מפקד נערץ על חייליו, מ"פ בצנחנים, ובה"ד באוקטובר), ירד עצמאית עם כמה 7 גיבור כפשוטו. בשמחת תורה תשפ"ד חברים לקיבוץ בארי, הקימו שם את 'כוח בן מוש' ונלחמו בגבורה. בצניעותו, מיעט לספר על כך.
וכאמור, חי בתודעת אמונה, שה'גבורה' האישית הזו ניתנה בנו מאת ה', על מנת לחיות כעם קדוש בארץ קדשינו, במדינת ישראל.
כך, גם היה אופי ביתו הפרטי יחד עם אשתו היקרה הדס וילדיהם כרמי ורועי יצחק יבדלו כולם לחיים טובים וארוכים – בית פשוט מלא שמחה ומלא חיים של תורה ומצוותיה –
זכינו, בשעלבים, לחוות זאת לנגד עינינו ממש, כסמל ודוגמה נפלאה, בלי הרבה מילים, לדור הצעיר.
לכבודו, ולכבודם של כל 'גיבורי ישראל', בימים ההם ובזמן הזה, נסיים בקטע מפיוט לחנוכה (שחובר ע"י הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש)
שנה ע"י 40 שנה, והולחן לפני כ200 אחד מגדולי חכמי הונגריה לפני כ הרב דוד כוכב בלחן נפלא).
השיר משמש מקור השראה לרבבות בני נוער בתנועות הנוער ובישיבות, בשירה ובריקודים במסיבות ימי החנוכה.
בָּאוּ זָרִים לְמִקְדָּשִׁי, לְגַדֵּעַ קֶרֶן יִשְׂרָאֵל ..., יֶאֱתָיוּ חַשְׁמוֹנָאִים צִוֵּיתָ,
אֲזַרְתָּם עֹז וּגְבוּרָה,
לְיֶשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ,
וּגְאַלְתָּם חִישׁ מְהֵרָה.
חנוכה שמח לכולם, בשורות טובות ישועות ונחמות למשפחת בן משה ולכל בית ישראל, אמן.
אהרן מרצבך
גזרי תורה
הרב אהרן מרצבך
"... ועל הגבורות – שעשית לאבותינו,
בימים ההם בזמן הזה"
לזכרו ולעילוי נשמתו של גיבור ישראל רב סרן אומרי חי בן משה הי"ד שעלה בסערה השמימה בקרב ברפיח, כ"ה אלול תשפ"ה
אם מחפשים נוסחי תפילות ששגורים בפינו, שנים על גבי שנים, וברגע אחד, הם מקבלים משמעות עמוקה (בלשון העממית – 'פתאום נופל האסימון').
כך ביחס לכמה מילים בתפילת 'על הניסים' שאנו מוסיפים בימי החנוכה, לקראת סוף תפילת העמידה, בתוך ברכת ההודאה -
"מודים אנחנו לך ... על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ...
שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ... בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ..."
אנחנו אומרים תודה לקב"ה בורא עולם על הניסים – זה מובן אנחנו אומרים תודה על הפורקן ('הצלה' בלשון ארמית) – זה מובן.
מה פירוש שאנחנו אומרים תודה 'על הגבורות'?
אז בואו תשמעו הסבר מן ה'זמן הזה' –
ציטוט מתוך סירטון של רב סרן אומרי חי הי"ד, ששלח לבתו הקטנה שתחי'
| 26
ליאורה דרור לא תכננה להיות אמנית. למעשה, היא בילתה קרוב לעשור בקריירה מצליחה כמתווכת נדל”ן, מוכרת ומוכרת בתים ברחבי המועצה.
אבל בגיל חמישים, כשפגש אותה משבר אמצע החיים, כפי שהיא מכנה זאת, היא בחרה לפנות לדרך אחרת, דרך שבליבה יצירה, חיבור אנושי ועשייה קהילתית.
התחלה חדשה: מנדל”ן לפסיפס
מאז שהשתחררה מהצבא, ליאורה חוותה והתנסתה בסוגי אמנות או פיסול”), אבל המעבר ציור, צילום רבים (“תמיד הייתי בחוג כלשהו, המלא לעולם האמנות לא התרחש ביום אחד. אחרי תקופה של חיפוש ששיתקה אותה מעבודה כתף קפואה בעקבות אישי ומשבר בריאותי ויצירה, מצאה ליאורה את דרכה אל עיסת הנייר, חומר רך וקל לעבודה, שמאפשר ביטוי אמנותי גם כשהגוף מאותת על שינוי. היא למדה, התאהבה, והבינה שמצאה את היעוד שלה.
כיום, כבר שמונה שנים שליאורה יוצרת בסטודיו שלה בסתריה, מלמדת קבוצות נשים ומתנדבת בקהילה. בסטודיו שלה לעיסת נייר היא פוגשת 88 תלמידים מכל הגוונים ובכל הגילאים – כולל תלמידה חרוצה בת שכבר שמונה שנים מגיעה מדי שבוע באדיקות ברכבה הפרטי מראשון לציון – וממשיכה לחבר בין יצירה לעולם הממשי.
ספסל אחד שהתחיל הכל
לצד פיסול בעיסת נייר, האהבה הגדולה של ליאורה היא ספסלי פסיפס
שנה לסתריה: 70 סביבתיים. זה התחיל בפרויקט קהילתי לכבוד
עם "סתריה זה הבית שלי", והובילה את יצירתו של ספסל יזמה ליאורה שבעה מושבים (ועוד אחד לעשור הבא). הספסל מורכב מצמיגים כל גדוד וחומרים בשימוש חוזר מצופים בטון, ועליו ציורים מפסיפס.
ציורי בצופים יצר מושב אחד עם מנדלה משלו, ובגב הספסל שובצו כפות הידיים של ותיקי היישוב (“שהרי הם גב המושב תרתי משמע”, כך, בצורה הכי מוחשית שיש, הפך הספסל לסמל ליאורה מסבירה).
של שיתוף בין דורי של קהילה אחת מחוברת.
בהמשך יצרה ליאורה ספסלים נוספים – ספסל בספרייה שנבנה על בסיס ספה ישנה ועליו דמויות מפו הדב. אחריו, ספסל במצפה ליאור שבגבעת המאגר לזכר ליאור רחימי ז”ל. בימים אלה ממש ליאורה מסיימת גם ספסל לזכרו של יפתח ברזילי ז”ל, שנהרג בתאונת דרכים שהיו שותפים בהכנת הספסלים לפני עשרים שנה, בהוקרה להוריו הראשונים.
יצירה שזוכרת: הספסל
לזכר קורבנות הנובה
הפרויקט האחרון של ליאורה
הוא לא רק עוד יצירת פסיפס,
אלא יצירה שכולה זיכרון, כאב
ותקווה. אחרי שהחלה להתנדב ב”אדמה
טובה” – מרחב טיפולי קהילתי לנפגעי פעולות האיבה והמלחמה – הציעה לבנות ספסל שינציח את קורבנות פסטיבל הנובה. 7.10 מה ליאורה מסבירה כי בעיניה אין מתאים יותר מיצירת פסיפס לתאר את באוקטובר: “השלם נשבר לרסיסים, ובעזרת 7 השבר הגדול של ה פסיפס של אנשים טובים במרחב, מורכב שלם חדש, אחר, שאיתו החיים ממשיכים”, היא מסבירה.
הספסל מורכב מצמיגים וחומרים בשימוש חוזר, והבטון נוצק יחד עם עובדי חברת הייטק שהתנדבו במרחב. חזית הספסל נעשתה ברובה על ידי צוות המתנדבות הקבועות שיוצרות עם ליאורה, לצד המתנדבים, השורדים וההורים השכולים שמגיעים למרחב “אדמה טובה” מדי שבוע. את עיגולי ההנצחה המורכבים על גב המושב יצרו המשפחות כל עיגול מספר סיפור על בן או בת שהיו: החיוך המפורסם השכולות, של אחד, המצלמה או הגיטרה שהלכה לכל מקום עם האחר, השופר של זה שכל כך היה מחובר אליו מילדות – סמלים קטנים לחיים שנגדעו.
המושב הקדמי של הספסל עוצב בהשראת ציליית הנובה, עם דמויות
רוקדות וסמלי שלושת הפסטיבלים: נובה, פסיידק ומידברן, ובמרכזו
נכתב “לא נפסיק לרקוד”. הספסל ייחנך רשמית בהדלקת נר חנוכה בדצמבר.16ב
אמנות שימושית שמחברת בין אנשים
אז למה דווקא ספסלים? “ספסל הוא לא רק יצירה”, מסבירה ליאורה.
“הוא פסל שימושי, הוא יושב בנוף, מחובר לאדמה, מזמין אותך לעצור לרגע ולהרגיש. זה גם משהו שאפשר לעשות יחד עם אחרים. זה מקרב, מחבר, נותן תחושת שייכות”.
בין אם זה ספסל לזכר ילד אהוב או יצירה קהילתית בספרייה – כל אחד מהפרויקטים של ליאורה נולד מאהבה, והופך מקום פשוט לחלל משמעותי.
אומנות
מקומית
בגזרהכירו את האמנית:
ליאורה דרור מסתריה
27 | 2025 דצמבר
עובד
החודש
עובד החודש:
אורן עגאייב
בימים כתיקונם הוא אחראי על שמירת הביטחון, הבטיחות והמוכנות לשעת חירום בכל בתי הספר וגני הילדים במועצה. בין לבין – הוא גם ימי מילואים בשנה האחרונה(!), לגדל שתי 210 הספיק להשלים מעל בנות קטנות עם אשתו, ולטפח קשר אוהב עם רוטוויילר ענקית בשם ג’יג’י. הכירו את עובד החודש שלנו – אורן עגאייב, סגן ראש אגף הביטחון וקב”ט מוסדות החינוך של המועצה.
אורן, אתה עובד החודש! נשמח שתספר לנו קצת על עצמך.
“תודה רבה! אני בן
ולבת שנתיים וחצי. יש לנו גם כלבת רוטוויילר בשם ג’יג’י. התחביב העיקרי שלי זה כדורגל, אני מתאמן באגרוף תאילנדי שלוש פעמים בשבוע, ומאוד אוהב לטייל בטבע עם המשפחה”.
תוכל לספר לנו על התפקיד שלך?
“אני קב”ט מוסדות החינוך ומשמש בתפקיד סגן ראש אגף הביטחון וממלא מקומו, אחראי על תחום הביטחון, הבטיחות והמוכנות לשעת חירום בכל מוסדות החינוך במועצה – גני ילדים ובתי ספר, אחראי על חברת אבטחה ומנהל את יחידת הסיירים ברשות. אני עובד מול מנהלי בתי הספר, רכזי ביטחון, צוותי גני הילדים, משטרת ישראל ומשרד החינוך, ודואג שכל מוסד יהיה מוכן, מתוחזק, ומודע להנחיות בשגרה ובחירום. אני גם משמש כמקשר בין אגפי הרשות ומוסדות החינוך בתחום אחריותי”.
נשמע כמו הרבה אחריות והרבה אתגרים.
“התפקיד אכן מאתגר. האתגר הכי גדול הוא להביא את כלל מוסדות החינוך לרמת מוכנות גבוהה לביטחון, בטיחות ושעת חירום, ולוודא שכל השותפים במערכת מבינים את תחומי האחריות שלהם. זו עבודה של שותפות – ואני שם כדי להנחות, ללוות ולוודא שהדברים קורים יחד עם שותפיי לאגף הביטחון”.
ומה הסיפוק הכי גדול בעבודה?
“הסיפוק מגיע כשאנחנו רואים תוצאות. כשאנחנו קובעים יעד בתחילת השנה – כמו שיפור מוכנות, שינוי תפיסת אבטחה או טיפול בליקויי בטיחות – ומצליחים לבצע אותו, זו תחושת הצלחה אמיתית. אנחנו קובעים לעצמנו פרויקטים עם משמעות אמיתית בשטח. למשל, בשנתיים האחרונות עשינו שינוי כולל במערך האבטחה והקמנו יחידת סיירים, העמדנו מצלמות ומוקד מבצעי הפועלים
במוסדות החינוך והרשות, ותורמים לסדר הציבורי בצד מתן מענים גם בשעת חירום.”
אתה גם היית במילואים הרבה מאוד זמן בשנתיים האחרונות.
איך משלבים את זה עם עבודה כל כך אינטנסיבית?
“אני מודה שזה לא היה פשוט. בשנה הראשונה אחרי השביעי באוקטובר הרגשתי מחויבות לתפקידי ולחבריי במועצה ולא יכולתי לצאת למילואים. נדרש ממני להוביל את ההכנות לחזרת הלימודים ולביטחון מוסדות החינוך בשעת חירום – משימה שהיא תמיד קריטית אך עם פרוץ המלחמה הפכה קריטית אפילו יותר. בשנה השנייה כבר יכולתי לצאת, ועשיתי כ־
אבל אני עובד בתפקיד שאי אפשר פשוט להתנתק ממנו, וגם בזמן השירות ניסיתי להישאר כמה שיותר זמין – כולל קשר רציף עם כל גורמי הביטחון, השותפים במועצה שהיו הידיים והרגליים שלי בזמן הזה, ואפילו שיחות בשלוש בלילה מול הנהלת המועצה”.
נשמע שיש לך גב אמיתי כאן במועצה.
“לגמרי. לא הייתי יכול לפעול כמו שפעלתי בלי השותפים שלי כאן, ובמיוחד השותפים שלי באגף הביטחון. אבל לא הופתעתי, מהיום הראשון שלי פה הרגשתי שזה המקום שלי. עוד לפני שהייתי עובד מועצה, עבדתי וסיפקתי שירותי אבטחה במוסדות החינוך והציבור למועצה דרך חברת אבטחה, וכבר אז נוצר החיבור הגדול והמועצה הרגישה לי כמו משפחה, המקום הבטוח. יש כאן צוותים נהדרים, אנשים מדהימים, והמון שותפות בעשייה. זה מקום שרוצה להתקדם, לשפר, ללמוד – ואני שמח להיות חלק מזה”.
אורן, תודה על המסירות, האחריות, הידע והלב הגדול. גאים בך!
| 28
הכר
החקלאי
את
בכפר שמואל, בין שדות הבצל הירוקים והרפתות המשפחתיות, נתנאל ויטנר מקיים דור שלישי לחקלאות. בן
ואב לניר, רוני וארי, נתנאל ממשיך באהבה את דרכם של סבו מרימל ז”ל, ממייסדי הכפר, ואבי
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]