גזרי מידע מרץ 2026
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
04
14
16
23
24
320 גיליון
| 2026 מרץ
3
מבצע "שאגת הארי
בין מלחמה לשגרה
18
המועצה גמליאל גזבר דוד
פורש לגמלאות!
10
מהמאבק בתחנת הכוח
להובלה באנרגיה נקייה
12
נעים להכיר: החברה
לפיתוח גזר
16
דרכה של סבינה סעד
מחקלאות לאמנות
24
הקלעים מאחורי
שהכל בתחום דואג מי
יעבוד? האחזקה
26
אב בית שהפך למורה: יוזמה
חינוכית עם ערך פיננסי
מפכ"ל המשטרה באתר נפילת הטיל באחד מיישובי המועצה
| 2
שירותים לתושב/ת
24/7 פנייה למוקד
08-9274001 מכל טלפון (נייד/קווי
052-3319900 וואטסאפ מוקד
פגישה אישית עם ראשת המועצה
ראשת המועצה מזמינה את תושבי המועצה
לפגישות אישיות במשרדה
08-9274020 בתאום מראש
בואו נהיה בקשר
מידע שוטף ועדכונים תוכלו לקבל ב:
"מועצה אזורית גזר"פייסבוק
www.gezer-region.muni.ilאתר המועצה
קבוצות וואטסאפ מהמועצה לתושב.
052-3335601 שילחו וואטסאפ למספר
ותקבלו מידע ועדכונים ישירות לנייד שלכם.
עמית סחרצילום המערכת:
רוית דורפצאוןגרפיקה:
רבגוןדפוס:
המועצה האזורית גזרמו"ל:
08-9274022| 08-9274020 טל
תמונות שער
גיא להב: צילום
2026 גזרי מידע
24/7 /uni05D4/uni05E6/uni05E2/uni05D5/uni05DE/uni05D4 /uni05D3/uni05E7/uni05D5/uni05DE iGezer
שירות במיוחד בשבילך
08-9274001
/uni05E4/uni05D0/uni05E1/uni05D8/uni05D0/uni05D5/uni05D5/uni05D1 052-3319900
:/uni05D4/uni05E6/uni05E2/uni05D5/uni05DE/uni05D4 /uni05E8/uni05EA/uni05D0/uni05D1 /uni05DD/uni05D9/uni05D9/uni05DC/uni05D8/uni05D9/uni05D2/uni05D9/uni05D3 /uni05DD/uni05D9/uni05EA/uni05D5/uni05E8/uni05D9/uni05E9 08-9274001
/uni05D8/uni05D5/uni05D1 /uni05E8/uni05D6/uni05D2 /uni05D1/uni05E9/uni05D5/uni05EA/uni05DC /uni05D9/uni05E9/uni05D9/uni05D0 /uni05E8/uni05D5/uni05D6/uni05D9/uni05D0 04
14
16
23
24
3 | 2026 מרץ
דבר ראשת המועצה
מכלול הביטחון
תגבר באופן מיידי את הסיורים במועצה, והתנהל
בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי החירום היישוביים,
מג"ב, כיתות הכוננות והסע"ר, כיתות החירום
בתחום הכבאות והרפואה, משטרת ישראל, כיבוי
אש ופיקוד העורף. עברנו באופן מיידי בכל מקלט
ציבורי שנדרש לתיקון או לטיפול, השארנו לכם
למקלטים הציבוריים שכללו ערכות יצירה וחיזוק
מחצלות, שקיות חימום, יצירה ומשחקי קופסה
לילדים ומבוגרים – ושמחנו כל כך ששלחתם לנו
תמונות שלכם מהמקלט.
מכלול אוכלוסיה
שמר על קשר עם כל האוכלוסיות שנדרשות למענה
מיוחד – ותיקים, בעלי צרכים מיוחדים, משפחות
שנדרשו לעזרה מיוחדת, ובעיקר – משפחות שביתן
נפגע מנפילות של טילים ושברי יירוט ונדרשו ללווי והכוונה. המכלול החזיר לפעילות ברגע שהתאפשר
את מרכז היום לאזרח הוותיק, מתוך הבנה שבריאות
הוותיקים מחייבת את שובם לפעילות והמפגש
האנושי מחזיק תחושה של שגרה, קהילה ושמחה.
השירות הפסיכולוגי עמד לשירותכם לאורך כל
המערכה.
מכלול הנדסה ותשתיות
טיפל במקלטים ציבוריים, בגישה למקלטים בבית
חשמונאי, במקלט ישן שהתגלה מתחת לספרייה
תושבות ותושבים יקרים,
בבוקר פילחה אזעקה את השמיים. זו היתה אזעקה שהתריעה בפנינו, 8:10 בשבת שחלה יום לפני חגיגות פורים בגני הילדים ובבתי הספר, בשעה תושבי ישראל, על תחילתה של מערכה נוספת עם האויב באירן.
במלחמות ישראל האחרונות העורף הוא מטרה מרכזית של האויב. מאז אותה השבת המועצה עברה למתכונת חירום, של עבודה במכלולים, לצד פיקוד העורף שמלווה אותנו באופן צמוד במועצה.
הערכת מצב עם סנצ אפי תשובה
חלוקת ערכות חיבוק וחיזוק למקלטי היישובים
חפק בזירת נפילת טיל עם פיקוד העורף
| 4
פרטים באתר המועצה
נצלו את הוראת השעה
עכשיו יותר מתמיד -
בונים ממ"ד
לבית המגורים
בפטור מהיתר בניה
ושומרים על החיים
הציבורית ובבניית המקלט בבית ספר מעיין. כמו כן, בקידום הבניין החדש לתיכון הרצוג, בו יסגרו פערי המיגון של בית הספר, ואשר תקצוב לו אמור להיות
מאושר החודש במשרד החינוך.
מכלול חינוך
הכין את מוסדות החינוך לחזרה לשגרה, ותמך את
בתי הספר במתן מענה ללמידה מרחוק לתלמידים
ולתלמידות. חילקנו באמצעות המכלול ערכות יצירה
לילדי הגנים, בעזרת תומכות ההוראה, שהחלוקה
זימנה להן מפגש עם הילדים, הזדמנות לחיבוק, חום ואהבה. לצד זאת, החזקנו עם היישובים את החינוך
הבלתי-פורמלי – לילדים ביישובים, ולמבוגרים
במועצה.
מכלול הסברה
שמר על קשר קבוע ויומי עם הציבור – הן באמצעות
24/7 העברת מסרים יומיים לציבור; הפעלת מוקד
שנותן מענה לפניות חירום ושגרה; וטיוב נתונים
ותהליכים דיגיטליים במועצה.
מכלול לוגיסטיקה
הבטיח שהשירות ימשיך כסדרו והאשפה לסוגיה
תמשיך להיות מפונה באופן סדיר, והתמודד עם
כמויות האשפה שגדלו בשל השהייה של כולם
בבתים, והסדר שהחל לקראת חג הפסח. המכלול
נתן מענה לחקלאי המועצה ולעובדי החקלאות
בשטחה.
יחידת הקישור לרשות של פיקוד צוותלצד כל אלה
, בפיקודו של רס"ן (במיל') רמי תמם, מלווה העורף אותנו לכל אורכה של המלחמה, במסירות עמוקה.
זו הזדמנות לומר תודה לרמי שמלווה אותנו כבר
שנים, יחד עם צוות היחידה שלו, חלקם תושבים 7
בפועל וחלקם כבר מרגישים כמו תושבי הרשות
צוותי החירום היישובים וההנהגות ואיתנו,
, שתמיד נמצאים שם בשיתוף פעולה המקומיות
מלא, ומתוך אהבה ליישובים שלהם, והם שותפים
נפלאים – בחירום ובשגרה.
ביומה השלישי של המלחמה נפל טיל בשולי
אחד המושבים במועצה. הענות מלאה להוראות
פיקוד העורף הצילה חיים ובשל כך לא היתה כל
פגיעה בנפש, ואולם נזק נגרם לרכוש ולא מעט
דאגה. עשינו את המיטב לעזור למשפחות שנפגעו
להתאושש מהפגיעה ולחבר אותם למס רכוש, על
מנת לקבל מענה כלכלי לפגיעה באופן מהיר. בימים
שלאחר מכן, הגיעו לזירת הנפילה מפכ"ל המשטרה
וצוותו, ורא"ל (במיל') גדי איזנקוט שהגיע להתרשם מעבודת הרשות המקומית בחירום. בשבוע השני
למלחמה היתה נפילה בעיר השכנה שגרמה לנזק
לרכוש במושב סמוך; ולאורך כל המערכה נפלו
רסיסים ושברי יירוט בכל מרחב המועצה. מאירועים
אלו למדנו, כי יש להשמע להוראות פיקוד העורף,
ולהשאר במרחב מוגן עד לשחרור רשמי, וזאת בשל
אופי המערכה וסוגי החימוש המופעלים בה.
ההקשבה שלכם להנחיות פיקוד העורף והאחריות
האישית שכל אחת ואחד מכם גילה - הצילו חיים
. ממש
ילדים משחקים במקלט עם ערכות ההפגה
עם ותיקה במרכז יום לאזרח הוותיק
אני רוצה לומר לכם תודה גדולה על כך. ההתנהלות האחראית שלכם סייעה לכולנו לשמור .על הביטחון של הקהילה
המערכה האחרונה הזכירה לנו כמה חשוב להגיע לרגעים כאלה מוכנים. ההיערכות והתרגולים שעשינו לאורך השנים, יחד עם הקשר שנבנה בין המועצה, הנהגות היישובים וכוחות הביטחון, מאפשרים לנו לפעול מהר ובתיאום כשהמציאות מחייבת זאת ולהגיע עם . מענה מדויק לכל יישוב
ולצד כל זאת, המשכנו לתת לכם שירות שגרתי בכל תחומי העיסוק שלנו – בוועדה לתכנון ובנייה, באגפי המועצה, בתחום המים והביוב – שמשנה את פניו כפי שתוכלו להתרשם בהמשך הגיליון.
אני כותבת לכם בכניסה לשבוע השלישי של המערכה ומתוך צפייה לשגרה ברוכה בקרוב.
ברגע שיתאפשר לנו – נשוב לשגרת לימודים, וזאת כאשר אנו רואים את טובת וביטחון הילדים לנגד עניינו. לאורך המערכה, אנחנו מקיימים פגישות התייעצות עם מנהלי ומנהלות בתי הספר וגני הילדים, עם ההנהגות ההוריות ועם משרד החינוך ופיקוד העורף, כך שכל ההחלטות מתקבלות בשקיפות מלאה ותוך תיאום הדוק עם כלל הגורמים הרלוונטיים.
בימי המערכה ראינו שוב את החוסן האזרחי של הקהילה שלנו: קהילה שמחזיקה יחד.
שכנים שמתקשרים לשאול לשלום, תושבים שמארגנים מקלטים נעימים לשהייה, נוער תומך ואנשים רבים שמציעים עזרה לאחרים. הערבות ההדדית הזו היא אחד ממקורות החוסן הגדולים שלנו. בתקופות מורכבות כאלה הקהילה שלנו מוכיחה שוב את הכוח שלה, באחריות, בערבות הדדית וביכולת להחזיק אחד את השנייה. זהו החוסן האמיתי של גזר, 5 | 2026 מרץ
פרטים באתר המועצה
נצלו את הוראת השעה
עכשיו יותר מתמיד -
בונים ממ"ד
לבית המגורים
בפטור מהיתר בניה
ושומרים על החיים
לכם ולבני משפחותיכם, חג פסח שמח
רותם ידלין, ראשת המועצה
חלוקת ערכות פורים
לגני הילדים
. והוא מה שמאפשר לנו להתמודד עם האתגרים ולצאת מהם מחוזקים על אתגר אחד כזה, המאבק המשותף בהקמת תחנת הכוח על גז, ארחיב בהמשך העיתון, ועל כך שבימים אלה אנחנו צומחים יחד לעתיד של אנרגיה מתחדשת.
בפרוס חג הפסח, אני מבקשת לאחל לכולכם חג של חירות אמיתית, חג של שמחה, של משפחה וקהילה. במיוחד, אבקש לאחל חג שמח לצוות החירום של המועצה, ליחידת פיקוד העורף שמלווה אותנו, להנהגות היישובים, לצוותי הצח״י ולכל עובדות ועובדי המועצה שפועלים סביב השעון כדי לתת מענה . מהיר ואחראי גם כשהמציאות משתנה במהירות
| 6
הנשיא פתח את ביקורו בתצפית בתל גזר, שם
קיבל סקירה מרחבית מראשת המועצה, רותם
ידלין. משם המשיך לתיכון הרצוג, הקרוי על שם
סבו, הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל.
תלמידות ותלמידי בית הספר קיבלו את פני
הנשיא בדגלים, בשירה ובברכה חמה.
מנהלת בית הספר, סימי בן-חמו, בירכה את
הנשיא ואמרה: “אנו ניצבים בסמוך לאנדרטה
לזכרו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל,
שעל שמו קרוי בית הספר שלנו. הרב הרצוג
היה איש של חיבורים, היה בו שילוב ייחודי של
למדנות גם מדעית, מנהיגות לאומית ודאגה
עמוקה לעם היהודי. לאחר למידה על מורשתו
בחרנו להנציח על האנדרטה את המילים:
אמונה, מדינה ומדע לצד מגיני דוד מתוך דגל
המדינה”.
בהמשך נטעו הנוכחים ארבעה עצי זית. לאחר
הנטיעות התקיים שיח עם תלמידי בית הספר,
ששאלותיהם העמוקות והחכמות עוררו גאווה
רבה. הנשיא סיכם את הביקור ואמר כי הוא
בטוח שסבו היה גאה בשמו המתנוסס על בית
הספר וגאה בתלמידיו. לסיום נפגש הנשיא עם
חברי המליאה, ועדים מקומיים ועובדי המועצה
לפאנל שעסק בחקלאות ובמרחב הכפרי
במרכז הארץ.
ראשת המועצה, רותם ידלין, סיכמה: “היה לנו
הכבוד לארח במועצה האזורית גזר את נשיא
המדינה בחג ט”ו בשבט – חגו של המרחב
הכפרי. מועצה אזורית גזר היא המרחב הכפרי
הרציף האחרון במרכז הארץ ומהרשויות
המובילות בישראל בהתמודדות עם משבר
האקלים מתוך תפיסת קיימות עמוקה. נטיעת
עץ הזית בבית הספר הרצוג, יחד עם תלמידות
ותלמידי המועצה, מסמלת את המחויבות
המשותפת לצמיחה, לעתיד ירוק ולקשר בין
הדור הצעיר לאדמה ולסביבה.”
נשיא המדינה בנטיעות ט”ו בשבט
אושר פה 2026 תקציב מועצה אזורית גזר לשנת
מיליון ש”ח!300 אחד, ולראשונה - עבר את ה
בתחילת חודש ינואר התכנסה מליאת המועצה
ליום ארוך של הצגת תוכניות העבודה לשנה
הקרובה, ובסופו אושר תקציב המועצה לשנת
, העומד על שיא חדש של 2026
זהו תקציב מאוזן שממשיך לבסס את גזר כרשות
איתנה, הפועלת במקצועיות ובזהירות גם בשנים
של אי ודאות במשק. התקציב מאפשר להמשיך
לפתח שירותים, להרחיב מענים ולהמשיך להשקיע
בתושבים ובתושבות.
לראשונה הכנסות המועצה מתקציבי ממשלה
מיליון ש”ח, גידול משמעותי 100 חוצות את ה
שמבטא אמון, מקצועיות ויכולת ביצוע גבוהה של
עובדות ועובדי המועצה. זאת השנה השמינית
ברציפות ללא העלאת ארנונה חריגה. בתקופה של
התייקרויות במשק, המועצה ממשיכה בשמירה על
משמעת תקציבית קפדנית.
החינוך ממשיך להיות בראש סדר העדיפויות
מהוצאות המועצה, ועומד 44%כשהוא מהווה
מיליון ₪. תקציב הרווחה הוא הגבוה 126.4 על
המאפשר אחרי 41%בתולדות המועצה: גידול של
תקופה סוערת לחזק את החוסן הקהילתי ולקדם
פרויקטים קהילתיים וחינוכיים.
התקציב משקף את הערכים ואת החזון של
המועצה, לכל תושביה, לחוסן קהילתי וכלכלי,
משקיעה בעתידה ופועלת באחריות. תוכניות
העבודה המפורטות המקושרות לתקציב ולתכנית
האסטרטגית עלו לאתר המועצה. מוזמנות
ומוזמנים לעיין.
אושר פה אחד 2026 תקציב המועצה לשנת
יש רגעים שבהם ההיסטוריה, השורשים והעתיד של גזר נפגשים בנקודה אחת מרגשת. בתחילת חודש פברואר זכינו לארח במועצה את נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לביקור מיוחד לרגל ט”ו בשבט, חג שמסמל יותר מכל את החיבור העמוק לאדמה ולמרחב הכפרי.
7 | 2026 מרץ
” בפני קהילת היזמות 6 בחודש דצמבר הוצג אזור התעסוקה “טרמינל והנדל”ן, במסגרת ועידת הנדל”ן, במפגשים מקצועיים עם יזמים ובכירים בענף, וכן בראיונות בתקשורת.
הפרויקט המשותף למועצה האזורית גזר, עיריית רמלה, המועצה האזורית חבל מודיעין ורשות מקרקעי ישראל מהווה מהלך אזורי משמעותי, שנולד מתוך אמון ושיתוף פעולה אזורי, ונשען על תכנון ארוך טווח ועבודה משותפת בין הרשויות.
מיליון מ”ר של 2 משתרע על פני כ6 טרמינל
תעסוקה, לוגיסטיקה, מסחר, תעשיות עתירות ידע, תרבות, מרכזי בריאות וחדשנות, אקדמיה ומלונאות, לצד שטחים פתוחים נרחבים, דונם ותחנת רכבת ייעודית. המתחם תוכנן 300 פארק מרכזי של כ כסביבה פעילה לאורך כל שעות היממה, עם פעילות עסקית בשעות היום ומרחבי תרבות, בילוי ואירועים בשעות הערב.
מדובר במתחם נגיש וחדשני המנוהל באמצעות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, והוא יהווה מנוע צמיחה משמעותי למועצה ולכלל האזור.
בימים אלו כבר פורסמו לשיווק ארבעה מגרשים ראשונים באתר רשות מקרקעי ישראל, ובקרוב צפוי לצאת גם מכרז לפיתוח הקרקע מיליון ש”ח. שילוב של פתיחת שלב השיווק יחד עם 300 בהיקף של כ קידום מכרזי הביצוע מצביע על התקדמות ממשית לקראת תחילת העבודות בשטח והקמתו של מרחב תעסוקה חדש ומשמעותי במרכז הארץ.
בתחילת חודש פברואר התקיים כנס יוצא
דופן במועצה. לראשונה התכנסו יחד הוועדים
המקומיים, ראשי אגודות, עובדות ועובדי
המועצה ותנועת המושבים כדי לחשוב יחד על
עתיד היישובים ולבנות שותפות אמיתית בשטח.
האירוע עסק בעיקרון השותפות, שהוא המנוע
לצמיחה, והדגיש כיצד ניתן להרים פרויקטים
אשר מביאים לשיפור איכות החיים של
התושבים כשוועד מקומי, ועד אגודה והמועצה
משתפים פעולה לטובת הישוב והתושבים.
הכנס נפתח בשיח בין ראשת המועצה, רותם
ידלין, לבין עמית יפרח, מזכ”ל תנועת המושבים,
על הזהות המשותפת של המנהיגות המקומית
והקשרים ההיסטוריים בין האגודות החקלאיות
לוועדים מקומיים. השניים דיברו על האתגרים
העומדים בפני היישובים, והדגישו שהדרך
להתמודד איתם היא שיתוף פעולה אמיתי בין
המועצה, ועד האגודה והוועד המקומי, שמושתת
על אמון ושקיפות בין הגורמים השונים.
בהמשך הערב התקיים במסגרת “שולחנות
עגולים” שיח מקצועי ומעשי, שכלל דיונים
על חקלאות, תשתיות ומבני ציבור, אנרגיה
מתחדשת, קהילה ומורשת. הדגש היה על
מענה לצרכים ממשיים של התושבים, פיתוח
היישובים ושיפור השירותים.
בתחילת חודש ינואר יצאו אלפי רפתנים
וחקלאים מכל רחבי הארץ למחאה נרחבת נגד
רפורמת החלב שמקדם משרד האוצר, והמועצה
– איתם.
המועצה מאמינה כי החקלאות הישראלית
איננה רק ענף כלכלי. היא חלק מהזהות שלנו,
מהציונות, מהשמירה על הקרקע ומהיכולת של
מדינת ישראל להאכיל את אזרחיה, גם בשעת
חירום.
הרפורמה בחלב נועדה להוזיל את המחירים
לצרכן על ידי פתיחת השוק ליבוא זול והפחתת
ההגנות שמקבלות הרפתות המקומיות. כתוצאה,
הרפורמה עלולה להביא לסגירת רפתות
משפחתיות, פגיעה קשה בפרנסת חקלאים
בפריפריה, החלשת ההתיישבות הכפרית ופגיעה
בביטחון המזון של ישראל.
במועצה סבורים כי ניתן להיאבק ביוקר המחיה
בלי לרסק את החקלאות המקומית וכי רפורמות
חייבות להיעשות בדיאלוג, בהידברות ובהגנה על
הייצור הישראלי. המועצה האזורית גזר עומדת
לצד החקלאים, תומכת במאבקם וקוראת
לממשלה לעצור, להקשיב, ולבנות פתרון אחראי
שמאזן בין טובת הצרכן לבין עתיד החקלאות
בישראל. אין חוסן לאומי בלי חקלאות חזקה.
לשמחתנו, המאבק נשא פרי והנושא ירד מסדר
היום.
פארק התעסוקה
”6“טרמינל
ממשיך להתקדם
כנס הנהגות ישובים בגזר
במחאת החלבגזר לצד הרפתנים
בתחילת חודש ינואר סייר שגריר
תאילנד בישראל, בוניארט
ויצ’ינפונטו, במועצה האזורית גזר
במטרה להעמיק את ההיכרות עם
החקלאות המקומית ולחזק את
הקשר עם אזרחי תאילנד העובדים
בשדות ובמשקים במועצה.
את השגריר וצוות השגרירות אירח
סגן ראשת המועצה, אלעד לוי, בעל
משק ביצי מאכל במושב ישרש.
עובדים 50 במפגש השתתפו כ
תאילנדים ומעסיקיהם החקלאים,
שהביעו הערכה עמוקה לתרומתם
החשובה של העובדים לחקלאות
הישראלית ולביטחון התזונתי של
כולנו.
במהלך הסיור ביקרו השגריר וראשת
המועצה במשק, התרשמו מתנאי
המחיה ומאורח חייהם של העובדים
בארץ, וכן סיירו במשתלת אייל.
המועצה האזורית גזר רואה חשיבות
רבה בחיזוק קשרי הידידות בין
המדינות, מתוך שותפות והכרה
בתרומתם המשמעותית של
העובדים התאילנדים לחקלאות
בישראל.
שגריר תאילנד בביקור במועצה
| 8
חנה רוזנפלד, נשואה ואם לארבעה, עובדת
סוציאלית במקצועה, מתגוררת בבית חורון.
לאורך השנים צברה ניסיון מגוון בעבודה
במגזר הציבורי והפרטי, וכן בקליניקה פרטית.
חנה: “המפגש עם אנשים, משפחות וקהילות
בשלבים שונים של חייהם לימד אותי עד כמה
רווחה היא לא רק מענה לקושי, אלא גם חיזוק
כוחות, יצירת תקווה ובניית עתיד טוב יותר.
האני מאמין שלי מבוסס על ראיית האדם
במרכז: הקשבה אמיתית, כבוד, שותפות
ועבודה מקצועית שמחברת בין לב, ידע
ומעשה. אני מאמינה בשירותי רווחה נגישים,
רגישים וחדשניים, שפועלים יחד עם הקהילה
ומתוך אמון ביכולת של כל אדם לצמוח
ולהתפתח. אני נכנסת לתפקיד בהתרגשות,
באחריות גדולה ובמוטיבציה גבוהה ללמוד,
להוביל ולפעול יחד למען רווחת התושבות
והתושבים. שמחה להיות כאן ופתוחה לשיח,
היכרות ושיתוף פעולה.”
בהזדמנות זו אנו מבקשים להביע תודה והערכה
לבת שבע פיק, מנהלת אגף הרווחה היוצאת,
אשר ליוותה את המועצה ואת תושביה במהלך
שנים מאתגרות שידעה המדינה, ומאחלים לה
הצלחה רבה בהמשך דרכה.
ב וכיתות הכוננות “באשכול הפיס בבית חשמונאי נפגשו מתנדבות ומתנדבי מג ב חבל גזר לערב הוקרה על פועלם המשמעותי לאורך השנה.“של מג המתנדבות והמתנדבים עוזבים את משפחותיהם בימים ובלילות למען מכפילי ”שמירה על השקט ביישובים ולמען ביטחון הקהילה. הם אינם רק נפרדה המועצה מארבעה 2025 לקראת סוף
עובדים ועובדות שפורשים לגמלאות, לאחר שנים
רבות במועצה.
בשם המועצה האזורית גזר ובשם התושבות
א, רב “והתושבים תודה לרב בנימין גדעון שליט
24, שמסיים כ 2001 היישוב נוף איילון משנת
שנים של ליווי קהילתי. הרב גדעון העניק תמיכה
לקהילה בנקודות חיים משמעותיות, היה אוזן
קשבת, מקור עצה טובה ומענה רגיש לצרכי
הקהילה בשמחות, ברגעים מורכבים ובכל נקודת
זמן חשובה.
תודה לצופיה גד על שמונה שנות עשייה מכל
הלב כסייעת שילוב בבית הספר עתידים, שליוותה
תלמידות ותלמידים ברגישות ואהבה גדולה.
שנות נתינה, ליווי 30 תודה לאורלי גליק על
והקשבה כעובדת סוציאלית ומדריכת צוותים,
שנגעה באינספור לבבות והיתה שם עבור
משפחות, צעירים וקהילות ברגעים מאתגרים
ומרגשים כאחד.
שנה כאם בית 30 תודה לעירית כהן שעבדה
במועדוניות ובהמשך כסייעת צמודה בשדות
איילון, והעניקה תמיכה, אכפתיות ונוכחות
משמעותית עבור ילדים וצוותים כאחד.
תודה לכולכם על שנים של מסירות ומקצועיות.
מאחלים לכל אחת ואחד שתהנו מדרככם
החדשה.
הכירו את מנהלת אגף הרווחה והשירותים
החברתיים החדשה חנה רוזנפלד
ערב הוקרה למתנדבי מג”ב
ב – הם עמוד התווך של החוסן הקהילתי. בסיורים השוטפים, “ לשוטרי מג “כוח במארבים, במחסומים ובפעילות המבצעית – הם בחזית, לעיתים הרחק מעין הציבור, שומרים במסירות, באומץ ובמקצועיות על ביטחון התושבים ועל הסדר הציבורי.
הערב, שנערך במעמד ראשת המועצה רותם ידלין והנהלת המועצה, היה הזדמנות לומר תודה. אחד אחרי השני עלו אנשי הסגל והמפקדים, שיבחו את המתנדבים, והביעו הערכה עמוקה על הזמן היקר, המחויבות וההקרבה האישית.
במהלך הערב חולקו תעודות הצטיינות למתנדבים הנבחרים שתמיד נותנים ו, “ב ביל“ב בית חשמונאי, זאב אברבוך ממג “מעל ומעבר: אלון הירש ממג מיכאל פריד מנוף איילון, אסף אריאל ממשמר דוד, ארז כהן מבית עוזיאל, שמעון דים מכיתת הכוננות המועצתית ולצוות מבצעי מצטיין – עדי אפלבאום וישראל סלמון. בנוסף, הוענקה תעודת הוקרה מרגשת למתנדב אודי בלוך ו, שהגיע לגיל פרישה לאחר שנים של מסירות ושירות למען “מכפר ביל הביטחון.
אמרתי לכם זה ”לאחר הטקס נהנו המשתתפים מהרצאתו של צבי יחזקאלי, , שעסקה במציאות המורכבת במזרח התיכון ובתובנות על האתגרים “ג’יהאד המשתנים באזורנו.
נפרדים מעובדות ועובדים יקרים
9 | 2026 מרץ
במהלך חודש פברואר פעלה המועצה להעלאת
המודעות לאוכלוסיות מיוחדות ולקידום שילובם
של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה.
החודש נפתח בסדנת צלילים “מנגינות בגינות”
שהתקיימה בגינת המועדון בכפר בן נון, אליה
הגיעו משפחות וילדים לכבוד יום המשפחה.
בגזר כולנו תושווים:
חודש העלאת המודעות לאוכלוסיות מיוחדות
האירוע, שיזם “מוסיקלי”, בית הספר למוסיקה
של המועצה, הונגש והועבר על ידי עמותת “תו
המשווה”, המנגישה תרבות לאנשים עם וללא
מוגבלות.
בבית חשמונאי נערכה הופעה לכל המשפחה של
כוכבת הילדים “נתי הגעתי הופעתי”, שהעבירה
לאורכה מסרים של קבלת האחר ואהבה לכל
אדם. את המופע פתח שחר תורן, תלמיד בית
הספר “מוסיקלי”, שניגן על כלי הארקנה יחד עם
המורה אוהד הללי פרייזלר. במתחם הוצגו גם
דוכני מידע על פעילויות וזכויות, ספרים בנושא
מהספרייה, ויריד יוצרים מהמועצה, בעלי צרכים
מיוחדים או מוגבלויות. בספרייה האזורית גזר
טוק 12 התקיימה שעת סיפור לילדים בשם
טוק”. דרך סיפורו של גוזל סקרן שרואה ושומע
את העולם קצת אחרת, נחשפו הילדים לתכנים
על ייחודיות, קבלת השונה ויכולת ההקשבה.
החודש נחתם במפגש עם הסופרת לילך ביתן,
שחלקה את סיפור חייה על ההתמודדות עם
תסמונת נדירה מלידה, תוך הדגשת הבחירה
באופטימיות ופיתוח החוסן הנפשי. חשוב לדעת
כי במועצה פועלות עובדות סוציאליות לתחום
המוגבלויות, הזמינות לסייע במיצוי זכויות, בבניית תכניות אישיות ובשילוב בקהילה.
אולם הספורט בקריית החינוך נען-סתריה אירח
אירוע ספורט קהילתי מיוחד שנועד להעלות
מודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם
שילוב וחיבור דרך פעילות ספורטיבית. שחקני
ושחקניות אגודת הכדורסל הפועל גזר אירחו
ספורטאים וספורטאיות מארגון “ספיישל 50כ
אולימפיקס”, כשהדגש היה על המפגש האנושי
והקהילתי ולא על התוצאה שעל הלוח.
כדי להעמיק את ההבנה, עברו המשתתפים בין
תחנות חווייתיות שדימו מגבלות שונות – זריקה
לסל מכיסאות גלגלים, חוויית אובדן אוריינטציה
במרחב, וטורניר כדורסל עם אוזניות המדמות
חירשות. שיאו של הערב נרשם במשחקונים
המעורבים, ובסיומם התקיים טקס חגיגי שבו
הוענקו מדליות לכל המשתתפים.
המפגש תרם לפיתוח אמפתיה, לשבירת סטיגמות
וליצירת היכרות אמיתית עם האדם שמאחורי
המגבלה. עבור ספורטאי ה”ספיישל אולימפיקס”
הייתה זו הזדמנות להשתלב כשווים בין שווים,
ועבור שחקני האגודה – חוויה בעלת ערך חינוכי
וחברתי של ממש.
תודה מיוחדת ליו”ר האגודה קובי חמו, למנהל
המקצועי רובי בלינקו, ולאורי שחורי המוביל את
הפרויקטים החינוכיים-ערכיים של האגודה.
הפועל גזר בכדורסל מארחים את ספורטאי
“ספיישל אולימפיקס“ה
| 10
בחודשים האחרונים ניצבה מועצה אזורית
גזר בפני אתגר שסחף את כולנו: המאבק נגד
הקמת תחנת כוח מונעת גז בלב המועצה,
בשטחיו החקלאיים של קיבוץ נען. כבר
בתחילת הדרך היה ברור שזהו מאבק ערכי
על הבית, על האוויר שאנו נושמים ועל הנוף
הירוק סביבנו. תושבות ותושבים מכל יישובי
הסביבה התגייסו, כתף אל כתף, מתוך דאגה
כנה לבריאות הקהילה ולשמירת הצביון הכפרי
של אזורנו. המאמץ המשותף חיזק את תחושת
הסולידריות בין היישובים ויצר רוח קהילתית
חסרת תקדים.
נבחרי הציבור במועצה וביישובים, פעילי איכות
סביבה ותושבים מסורים השקיעו אינספור
שעות בדיונים, ישיבות והסברה, כמו גם
בהפגנות ותליית שלטים. בכל שלב למדנו דבר
חדש: על כוחו של שיתוף הציבור, על חשיבותם
של נתונים מדעיים, ועל העוצמה שיש לקהילה
מאוחדת.
ראשת המועצה, רותם ידלין, הדגישה כי
מדובר במאבק מועצתי, של כולם, ואמרה כבר
בתחילת המאבק כי “אני מאמינה שתושבות
ותושבי נען יקבלו את ההחלטה הנכונה,
בריאותית וערכית, מתוך סולידריות, שותפות
ומנהיגות אזרחית”, אמרה. ואכן, את המאבק
החזיקו כולם, מנען ומחוצה לה: נשים וגברים,
צעירים וותיקים, נבחרי ציבור ותושבים מן
השורה.
החשש מהקמת התחנה לא היה תאורטי
בלבד. מומחי סביבה ובריאות הבהירו כי תחנת
מגה-ואט עלולה להגביר 870 כוח בהספק
את זיהום האוויר באזור שגם כך מתמודד עם
מזהמים משמעותיים, כמו מפעל המלט “נשר”
ותחנת הכוח הקיימת בגזר. בנוסף, המתקן
הענק נוגד את אתוס המועצה של שמירת
המרחב הכפרי הירוק, ומשנה מן היסוד את נופי
האזור ואורח החיים בו.
מליאת המועצה, הנהגות המועצה, היישובים
והאגודות החקלאיות קיימו דיונים מרתוניים
והחליטו פה אחד להתנגד להקמת תחנת כוח
על גז במרחב כלל יישובי המועצה. זו היתה
החלטה של ערבות הדדית, לא על בסיס
משפטי, אלא על בסיס מוסרי של אחריות
אזרחית. ההחלטה הסופית בנוגע להקמת
תחנת כוח בשטחי נען אמנם הייתה בידי קיבוץ
נען, אך יישובי גזר הבהירו כי הם ניצבים יחד
במערכה הזו, למען עתיד המועצה כולה.
האחווה והאחריות ההדדית שנרקמו במאבק
הם ההישג הגדול ביותר שלו – מורשת של
אכפתיות אזרחית.
לאחר מאבק ציבורי נחוש, התבשרנו כי הנהלת
קיבוץ נען החליטה להסיר מסדר יומה את
היוזמה להקמת תחנת הכוח על גז בשטחי
הקיבוץ. זו החלטה חשובה, ערכית ואחראית
של הנהגת נען, כלפי קהילת נען עצמה,
וכלפי המרחב כולו. ראשת המועצה, רותם
ידלין, חיזקה את תושבות ותושבי נען ואת
הנהגת הקיבוץ על היכולת לעצור, להקשיב,
ולבחור בדרך אחרת. כדבריה: “זו אינה חולשה
– זו אחריות. אחריות בין קהילות שכנות,
שהולכות יחד שנים ארוכות; אחריות על החיים
המשותפים שלנו כאן, ועל הבריאות שלנו, של
ילדינו ושל הורינו”.
ממגננה ליוזמה:
מנהיגות באנרגיה נקייה
המועצה האזורית גזר אינה עוצרת במגננה,
אלא כעת עוברת למהלך יוזם של בניית עתיד
ממאבק בתחנת הכוח להובלה באנרגיה נקייה
11 | 2026 מרץ
נקי ובריא יותר. אחרי שאמרנו יחד “לא”
ברור לתחנת הכוח המזהמת, הגיע הזמן
לומר “כן” גדול לפתרונות חיוביים: המועצה
מקדמת בימים אלה מדיניות אגרו-וולטאית
חדשה שתאפשר התקנת מתקנים סולאריים
בשטחים חקלאיים (פאנלים סולאריים מעל
גידולים), כך שייתאפשר להפיק חשמל
מאנרגיית השמש במקביל להמשך עיבוד
האדמה והיבול החקלאי.
במילים פשוטות, במקום שדות מוריקים
שיהפכו למפעל מזהם, אנו מציעים שדות
חקלאיים שמשלבים פאנלים סולאריים –
שדות של תקווה וקדמה. חשוב להדגיש
שהטכנולוגיה האגרו-וולטאית כבר צוברת
תאוצה בארץ. לאחרונה אושרה תכנית מתאר
ארצית המסדירה פרויקטים אגרו-וולטאיים
ומקלה על הקמתם, והמגמה ברורה:
האנרגיה הנקייה היא העתיד, וגזר בוחרת
להיות בין המועצות המובילות בתחום.
הנהלת המועצה מנסחת בימים אלו מסמך
מדיניות להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים
בשטחים החקלאיים, בתהליך שיתוף עם
החקלאים וכלל הגורמים הרלוונטיים.
העקרונות ברורים: המועצה תומכת בניצול
דו-שימושי של הקרקע לייצור אנרגיה
מתחדשת, אך שומרת באדיקות על אופייה
הירוק והפתוח של הסביבה. תכנון המתקנים
ייעשה בתשומת לב מירבית להשתלבות
בנוף, למניעת פגיעה במרחבים הפתוחים
ובמסדרונות האקולוגיים, ותוך הקפדה על
כללי בטיחות וסביבה מחמירים.
אנו לומדים מניסיונם של חוקרים וחקלאים
בארץ ובעולם כדי לוודא שהפרויקטים האגרו-
וולטאיים אצלנו יהיו לא רק יעילים כלכלית,
אלא גם הרמוניים עם הטבע והקהילה. בכך,
מועצה אזורית גזר תהפוך למעבדה חיה
לחדשנות, ותוביל פיתוח שיטות לשילוב
אופטימלי בין פאנלים סולאריים לגידולים
חקלאיים, באופן שישרת את כולנו בעתיד.
הפתרונות המוצעים אינם רק “הרע במיעוטו”
– הם טובים וחיוביים בפני עצמם. אנרגיה
סולארית ואגרו-וולטאית הן נקיות, לא
מזהמות, כלכליות ומשתלמות לקהילה
ולחקלאים. מהמקום שבו עמדנו כחומה
בצורה מול זיהום, אנו יוצאים כעת קדימה
ונוטעים דגל של חדשנות ירוקה.
להפקת אנרגיה מאור השמש יש פוטנציאל
עצום: היא מפחיתה את התלות בדלקים
פוסיליים, מצמצמת פליטות גזי חממה
ומזהמים, ובמקביל מספקת מקור הכנסה
חדש לחקלאים ולמועצה. במובן מסוים, זהו
הניצחון האמיתי: לא רק מנענו מפגע, אלא
יצרנו הזדמנות.
היוזמה האגרו-וולטאית החדשה משקפת את
הערכים שהנחו את המאבק בתחנת הגז:
· שמירת הסביבה והנוף: הגנה על
המרחבים הירוקים, המגוון הביולוגי
ואיכות האוויר.
· קיימות וחדשנות: מעבר להפקת
חשמל ממקורות מתחדשים
והתמודדות יצירתית עם אתגרי
האקלים.
· בריאות הציבור: צמצום זיהום האוויר
ומניעת מטרדים סביבתיים.
· חיזוק החקלאות המקומית: שילוב
החקלאים בעשייה החדשה, גיוון
מקורות ההכנסה למגזר הכפרי
והבטחת המשך עיבוד האדמות
החקלאיות.
מבט לעתיד: ממשיכים יחד קדימה
המאבק בתחנת הכוח היה פרק מעורר
השראה בהיסטוריה המקומית שלנו – פרק
של אזרחות פעילה, אכפתיות ואחדות, בו
הוצאנו הלכה למעשה את תפיסת “קהילה
של קהילות”.
כעת אנו מפנים את המבט קדימה אל
האתגרים הבאים וההזדמנויות שבפתח.
השיעורים שלמדנו במאבק ממשיכים לשאת
פרי: הם מלמדים אותנו שגם את המהלכים
הבונים כדאי לעשות יחד, בשיתוף ובשקיפות.
המועצה מתחייבת להמשיך ולשתף את
הציבור בדרך החדשה – בקבלת החלטות,
בתכנון המתקנים, בהסברה ובחינוך לדור
הצעיר על אנרגיה מתחדשת.
אנחנו קוראים לכל תושבי ותושבות המועצה
להצטרף אלינו במסע החשוב הזה. זו
ההזדמנות של כולנו לקחת חלק – בין אם
בהבעת דעה והצעות בתהליכי השיתוף, בין
אם בלמידה והתעניינות בפרויקטים סולאריים
ביישוב שלכם, או בהתקנת פאנלים סולאריים
על הגג הפרטי. כל צעד קטן מצטרף לפסיפס
גדול של שינוי.
יחד, כתושבים, חקלאים, אנשי חינוך, צעירים
ומבוגרים, נמשיך לטפח את הרוח הקהילתית
שנוצרה כאן. נוביל את גזר קדימה, אל עתיד
נקי, בריא ומשגשג, מתוך כבוד לעבר ואמונה
בדרך. תודתנו העמוקה נתונה לכל מי שלקח
חלק במאבק הארוך. בזכותכם הגענו לרגע
הזה. כעת, הבה נמנף את התודה הזו לעשייה:
נשלב כוחות, נשמור על האדמה והאוויר,
וניצור במו ידינו מציאות חדשה וירוקה למעננו
ולמען ילדינו. העתיד כבר כאן – בואו נעצב
אותו ביחד.
מים הם החיים
המועצה מחזקת את שירותי המים והביוב ביישובים
מים זורמים בברז הם משהו שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו, עד
שקורה משהו: לחץ מים חלש באמצע הקיץ, פיצוץ צנרת שמנתק רחוב
שלם, תקלה בביוב, או חשבון מים שמפתיע בגלל נזילה סמויה. דווקא בתקופה שבה מזג האוויר קיצוני יותר, התשתיות מתיישנות והיישובים גדלים, האמינות של מערכות המים והביוב היא חלק מהחוסן שלנו.
בימים אלה משלימה המועצה צעד משמעותי: הקמת “החברה לפיתוח גזר” – חברה כלכלית בבעלות מלאה של המועצה, שתהיה הזרוע היזמית והביצועית שלנו. והצעד הראשון והמשמעותי ביותר?
לקיחת אחריות מלאה על תשתיות המים והביוב.
ספק מים כפרי רב-יישובי: מה זה אומר?
כחלק ממהלך לאומי שמובילה רשות המים, קיבלה החברה הכלכלית רישיון כ”ספק מים כפרי רב-יישובי” – מודל ייחודי למועצות אזוריות.
במקום שכל יישוב ינהל לבד את מערכת המים והביוב (צנרת, תקלות, מדי מים, גבייה, בקרה), מוקמת מסגרת אזורית מקצועית אחת, בבעלות המועצה, שמרכזת את ניהול המערכת עבור כמה יישובים יחד.
חשוב להדגיש: זו לא הפרטה ולא חברה למטרת רווח. זהו גוף ציבורי,
בבעלות מלאה של המועצה, תחת פיקוח של רשות המים, שמחויב לסטנדרט שירות ארצי.
ראשת המועצה, רותם ידלין, הסבירה כי “כדי להבטיח שאיכות החיים במועצה תמשיך לצמוח ולהתחזק, הקמנו את החברה לפיתוח גזר, שתהיה הזרוע היזמית והביצועית שלנו: תפתח תשתיות מתקדמות ואמינות, תקדם אנרגיה מתחדשת וירוקה, ותיצור מנועי צמיחה שיחזירו ערך לקהילה שלנו.”
לגודל יש משמעות והתושבים מרוויחים
במציאות של היום, מערכות מים יישוביות קטנות מתקשות לעמוד באתגרים: תשתיות ישנות שדורשות שדרוגים גדולים, פחת מים וצוות 24/7(דליפות ונזילות) שמבזבז מים וכסף, קושי להחזיק מוקד מקצועי גדול, ומערכות מידע ובקרה שלא תמיד קיימות ביישובים קטנים.
המסגרת המועצתית נותנת יתרון לגודל: יותר מקצועיות, יותר כלים, יותר יכולת השקעה, ושירות אחיד ואמין יותר לתושבים.
התושבים ירוויחו שירות מתקדם ואמין יותר: מוקד שירות מסודר, זמינות גבוהה לתקלות, שיפור ניהול תחזוקה, ומענה מקצועי גם באירועי חירום. המודל החדש מאפשר להגיב מהר יותר לתקלות, לצמצם נזילות, ולהשקיע בשדרוג תשתיות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות – והכל במחיר ארצי מפוקח וזול יותר.
וזה החלק החשוב: מערך המים והביוב ינוהלו כ”משק סגור”. כלומר,
ההכנסות ממים וביוב מיועדות חזרה לשדרוג המערכת. הן לא הולכות לנושאים שוטפים אחרים, אלא רק להשקעה בתשתיות המים וביוב.
את החברה הכלכלית מנהל נדב שפירא, בן כפר ביל”ו, שבחמש השנים האחרונות עבד במנהל ההנדסה בעיריית רחובות והקים וניהל את המנהלת להתחדשות עירונית בעיר. נדב מביא עמו ניסיון עשיר בתכנון ובנייה ובקידום פרויקטים אסטרטגיים הדורשים חשיבה יזמית וחדשנית.
מי מצטרף?
בית חשמונאי וכרמי יוסף הם היישובים הראשונים שהצטרפו למודל, ומערכות המים והביוב שלהם נמצאות כעת באחריות החברה. תושבי במהלך אסטרטגי חדש, המועצה הקימה חברה כלכלית שתהיה הזרוע היזמית והביצועית של המועצה.
בשלב הראשון תועבר האחריות על תשתיות המים והביוב, שתבטיח שירות מקצועי, אמין וזול יותר לתושבים.
| 12
כרמי יוסף ובית חשמונאי ישלמו על שירותי המים והביוב שתספק החברה תעריף אחיד וזול יותר, ארצי ומפוקח, כפי שנקבע על ידי רשות המים.
מלבד זאת, כל תחום הביוב במועצה עבר לניהול החברה הכלכלית ולכן החברה תספק שירותי ביוב לכמעט כלל היישובים במועצה (למעט נען, חולדה ורמות מאיר, בהם חלים הסדרים שונים בשל בעלות של היישובים על הביוב). כל יישוב נוסף מוזמן להצטרף למהלך.
מתקדמים לצעדים הבאים
בחודשים הקרובים תתקדם החברה בשלבים: הכנת תמונת מצב הנדסית, שיפור מערכי שירות (מוקד, נהלי טיפול, זמן תגובה), והתחלת פרויקטים ממוקדים לשדרוג תשתיות.
כבר במהלך חודש מרץ קיבלו תושבי היישובים שהצטרפו חשבון ביוב ומים חדש לתיבות הדואר – הפעם, מהחברה לפיתוח גזר. במהלך החודש הקרוב יקבלו שאר היישובים גם הם חשבון חדש, עבור שירותי הביוב בלבד.
ראשת המועצה, רותם ידלין, מסכמת: “החברה לפיתוח גזר היא הדרך שלנו להבטיח שהכלכלה המקומית תמשיך להצמיח את הקהילה שלנו. מים הם תשתית החיים – ואנחנו לוקחים אחריות על העתיד.” לקראת חג הפסח, תקופה שבה רבים מבתי האב מתחדשים ומבצעים ניקיונות יסודיים הושלמה פריסת מתקני המיחזור לפסולת אלקטרונית בכל יישובי המועצה. המהלך נועד להקל על התושבים במיחזור נכון של ציוד אלקטרוני ולהפחית את הפגיעה הסביבתית הנגרמת מהשלכת פסולת מסוג זה.
במסגרת הפריסה החדשה הוצבו מיכלי איסוף ייעודיים לפסולת אלקטרונית, אליהם ניתן להשליך מגוון פריטים ובהם סוללות (למעט סוללות ליתיום), כבלי חשמל, טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים, שלטים וכן מוצרי חשמל קטנים כמו טוסטרים, מפזרי חום, פֵּנים ומיקסרים ידניים.
נדגיש כי כעת לא תיאסף פסולת אלקטרונית במסגרת פינוי הפסולת הגושית. במקביל, שודרג השירות גם בכל הנוגע למוצרי חשמל גדולים. טלוויזיות, מקררים, מכונות כביסה, מדיחים ומכשירים גדולים נוספים יש להוציא למדרכה סמוך לבית, והם ייאספו בהתאם לימי הפינוי היישוביים שיפורסמו לכל יישוב.
הצורך במיחזור פסולת אלקטרונית הולך וגובר בשנים האחרונות.
פסולת זו נחשבת לאחת הפסולות המזהמות ביותר, שכן היא מכילה מתכות כבדות וחומרים רעילים העלולים לזהם קרקע ומים. מיחזור נכון מאפשר גם הפחתת מפגעים סביבתיים וגם ניצול חוזר של חומרי גלם יקרי ערך.
מידע נוסף על מיקום מיכלי האיסוף ולוח פינוי מוצרי החשמל הגדולים זמין באתר המועצה.
הושלמה פריסה מלאה של מתקני מיחזור לפסולת
אלקטרונית בכל היישובים
13 | 2026 מרץ
| 14
ההתחלה: מועצה קטנה עם תקציב מצומצם
את דרכו המקצועית התחיל דוד בכלל במקום
אחר. “עבדתי בקרן קיימת לישראל, באגף הייעור,
כחשב חבל מרכז”, הוא מספר. “אחרי ארבע
שנים הרגשתי שאני רוצה לעשות שינוי ולעבור
לעבודה ציבורית רחבה יותר, עם משמעות גדולה
יותר. כך הגעתי למועצה אזורית גזר.”
כאשר נכנס לתפקידו בתחילת הדרך, המועצה
נראתה שונה מאוד מכפי שהיא היום. “המועצה
הייתה אז קטנה יחסית ופחות משמעותית בחיי
היומיום של התושבים,” אומר דוד. “היישובים
עצמם היו חזקים מאוד. היה ועד יישוב אחוד
שכלל גם את האגודה החקלאית וגם את הוועד
המקומי, והם סיפקו חלק גדול מהשירותים
המוניציפליים. במקומות רבים כמעט שלא
השתמשו בשירותי המועצה.”
עם השנים, התמונה השתנתה לחלוטין. המועצה
הפכה לגורם מרכזי בניהול השירותים, בתכנון
ובפיתוח, והיקף הפעילות שלה גדל באופן
משמעותי.
משפל לצמיחה: מאחורי הקלעים של הניהול
הכספי
לרבים מהתושבים ומהעובדים לא תמיד ברור
מה כולל בפועל תפקיד גזבר מועצה. דוד מסביר
שמדובר בתפקיד רחב ומורכב במיוחד: “גזבר
הרשות הוא תפקיד סטטוטורי שאחראי לניהול
כלל העניינים הכספיים של הרשות המקומית.
מעבר לניהול התקציב עצמו, הגזבר גם משמש
יועץ לראש הרשות בגיבוש המדיניות הכלכלית
והפיננסית של המועצה.”
התפקיד כולל, בין היתר, אחריות על הכנסות
הרשות, מערך הגבייה, התקציבים, ההתקשרויות,
הנהלת החשבונות, ניהול הנכסים והרכש. לצד
זאת, הגזבר עוסק גם בגיוס מקורות תקציביים
מהממשלה ומגורמים חיצוניים, בטיפול בדוחות
ביקורת של משרדי הממשלה ובניהול תחומים
כמו ביטוח וניהול סיכונים.
אבל מאחורי ההגדרה הרשמית מסתתרת
עבודה יומיומית מורכבת של איזון בין צרכים
רבים ולעיתים גם מתנגשים. האתגר הגדול
ביותר בתחילת הדרך היה לייצב את המערכת.
“כשנכנסתי לתפקיד האתגר המרכזי היה להשיג
כספים לתשלום המשכורות והתשלום לספקים,”
דוד נזכר. “הגירעון בפועל היה כמעט מאה אחוז.”
כדי להתמודד עם המצב נאלצה המועצה לגבש
תוכניות הבראה, לקחת הלוואות ולבצע תהליכים
של מחיקת חובות. גם היישובים החזקים במועצה
סייעו בשעתו לתזרים המזומנים. בהדרגה החלה
המערכת להתייצב. ההוצאות הוסדרו, ההכנסות
גדלו, והניהול הפיננסי הפך יציב יותר.
“התחלנו לפעול בצורה יסודית להגדלת ההכנסות
– גם מארנונה וגם ממקורות נוספים, כולל מיצוי
הכנסות מהמדינה,” דוד מסביר.
2013 התהליך הארוך הזה נשא פרי, ובשנת
2017 הוכרה המועצה כרשות יציבה, ובשנת
קיבלה מעמד של רשות איתנה – מעמד שניתן
לרשויות מקומיות שמנהלות את תקציביהן באופן
אחראי, ועומדות בתנאים מחמירים נוספים של
משרד הפנים.
המספרים שמספרים את הסיפור
אם מחפשים עדות לשינוי שעברה המועצה
לאורך השנים, אפשר למצוא אותה במספרים,
שנים 38 שדוד גאה, בצדק רב, לחלוק: “לפני כ
15 התקציב השוטף של המועצה עמד על כ
מיליון שקל בלבד. תקציב הפיתוח היה בממוצע
כשני מיליון שקל. כיום התמונה שונה לחלוטין.
מיליון שקל, 300 התקציב השוטף עומד על כ
ותקציב הפיתוח בשנים האחרונות מגיע בממוצע
מיליון שקל בשנה.”50 לכ
לדבריו, הגידול הזה התאפשר בזכות הגדלת
מקורות ההכנסה, מדידות נכסים יסודיות שבוצעו
לאורך השנים, ושמירה על משמעת תקציבית.
“שמירה על שגרות עבודה מסודרות בכל
מחלקות המועצה ועמידה בחוקים ובהנחיות
הממשלה אפשרו גם להרחיב את השירותים
לתושבים וגם לשמור על יציבות פיננסית”, הוא
מסביר.
בין תקציב לאחריות ציבורית
דוד מספר שאחד האתגרים הגדולים ביותר
בתפקיד, הוא האיזון המתמיד בין אחריות
תקציבית לבין הרצון לפתח שירותים חדשים.
“זו אחת הבעיות הקשות ביותר בניהול של מועצה
אזורית,” הוא אומר. “עלות השירותים עולה כל
הזמן, מהר יותר מתוספות הארנונה, ותקציבי
הממשלה לא מתעדכנים בהתאם להתייקרות
הפעולות. ובכל זאת, הציפייה הציבורית לשירותים
איכותיים הולכת וגדלה. יש רצון של הנהגת
גזבר המועצה – דוד גמליאל, פורש לגמלאות!
יש תפקידים במערכת הציבורית שנמצאים מאחורי הקלעים. הם לא עומדים במרכז הבמה, לא נראים בכל אירוע, אבל כמעט כל החלטה משמעותית עוברת דרכם. כזה הוא תפקיד הגזבר. במשך קרוב לארבעה עשורים היה דוד גמליאל אחד האנשים שמאחורי המספרים, התקציבים והאיזונים שאפשרו למועצה האזורית גזר להתפתח, לגדול ולהגיע לאיתנות כלכלית.
שנות עבודה במועצה, דוד מסיים פרק ארוך ומשמעותי בחייו המקצועיים ופורש לגמלאות. במבט לאחור, קשה שלא להבחין 38 השנה, אחרי בשינוי שעברה המועצה בתקופה הזו, שינוי שדוד היה חלק מרכזי ממנו.
15 | 2026 מרץ
ליאת נולדה במועצה, גדלה והתחנכה בבית חשמונאי, וכיום מתגוררת במושב בית עוזיאל. ליאת נשואה ואמא לשני ילדים, ומביאה איתה לתפקיד חיבור עמוק למועצה בפן האישי והמקצועי.
ליאת עובדת במועצה תשע שנים, ושימשה במגוון תפקידים בגזברות, במסגרתם צברה ניסיון רב בניהול כספי רשות, תקציבים, בקרה ושיפור תהליכים. היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים, שילוב המאפשר לה להביא לתפקידה ראייה רחבה, מקצועית ואחראית. מתוך מחויבות אמיתית לתושבי המועצה ולפיתוח היישובים, ליאת שואפת לנהל את כספי המועצה בשקיפות, באחריות ובתבונה, ולוודא השקעה בשיפור השירותים, ההשקעות והתשתיות הציבוריות למען הקהילה.
ובנימה אישית:
"אני נכנסת לתפקיד גזברית המועצה בהתרגשות גדולה ותחושת שליחות. כמי שנולדה, גדלה ומגדלת היום את משפחתי במועצה, ברור לי עד כמה חשוב שניהול הכספים יהיה מקצועי, אחראי והוגן. אני מתחייבת לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על כספי הציבור, לפעול בשקיפות מלאה, ולהבטיח שמשאבי המועצה יופנו למקומות שיעצימו את הקהילה שלנו, יחזקו את היישובים ויטיבו עם חיי היום-יום של התושבים."
אנו מאחלים לליאת הצלחה רבה
הכירו את גזברית המועצה החדשה - ליאת פרמון
המועצה להמשיך לפתח שירותים בתחומים
מרכזיים כמו חינוך, רווחה ושמירת הסביבה, ולכן
צריך כל הזמן למצוא את האיזון בין פיתוח לבין
ניהול כלכלי אחראי.”
עבור מי שעומד מאחורי ניהול התקציבים, במיוחד
במקום עבודה קטן ואינטימי, האתגר הכספי
הופך להיות גם אישי. לאורך השנים עבד דוד
עם שורה ארוכה של אנשי מועצה: ראשי מועצה,
מנהלי אגפים ועובדים – שלכולם צרכים, רעיונות
ובקשות. הניסיון הזה, לאורך עשורים, לימד אותו
שהעבודה הציבורית אינה רק ניהול תקציבים.
“מאחורי כל סעיף תקציבי עומד אדם”, הוא אומר,
“וזה הדבר שהכי חשוב לזכור. גם כשאי אפשר
להיענות לבקשה, חשוב להקשיב. הקשבה
ושקיפות יוצרות שיתוף פעולה וכבוד.”
לדבריו, הצלחה בניהול ציבורי נמדדת לא רק
בנתונים אלא גם במערכות היחסים שנבנות
לאורך הדרך. “מקצועיות יוצרת שקט ארגוני. אבל
בסופו של דבר הכול זה יחסים בין אנשים. זכיתי
לעבוד עם אנשים שאני גאה לקרוא להם לא רק
קולגות, אלא משפחה. לצד הקשרים החמים
פגשתי גם דמויות שהשפיעו עמוקות עלי ועל
התנהלותי, ביניהם ראשי המועצה בעבר: עמרם
שושן ז”ל ופטר וייס, ראשת המועצה הנוכחית -
רותם ידלין והרב יצחק בניזרי ז”ל. לא כולם זוכים לעבוד לצד אנשים כאלה שהם פשוט משכמם
ומעלה. אני זכיתי”.
האיש שמאחורי המספרים
דוד גמליאל גדל ברחובות, ועדיין חי בה אחרי
שנה. נשוי לאיריס, אב לשלושה בנים 60 יותר מ
וסב לשלושה נכדים, הוא מספר שהמשפחה
הייתה תמיד העוגן שאפשר לו להקדיש עשורים
לעבודה תובענית ומלאת אחריות.
מחוץ לשעות העבודה, דוד מעיד על עצמו שהוא
אדם של תנועה ושל שקט גם יחד: הוא אוהב
מאוד לטייל, בארץ ובעולם, ומוצא עניין עמוק
בתחומי הרפואה האלטרנטיבית. בבית, הגינה
היא המרחב שלו: מקום לטפח, לגדל ולנשום.
בלבד. הוא לא 30 כשדוד נכנס לתפקידו היה בן
ידע שיישאר בו כל כך הרבה שנים. עצה שקיבל
בתחילת הדרך ליוותה אותו לאורך כל הקריירה.
“ראש המועצה שקיבל אותי לתפקיד אמר לי
שאני חייב ללמוד ולהכיר את כל פעילות המועצה
ואת כל משרדי הממשלה שאנחנו עובדים מולם,”
הוא נזכר.
הוא אימץ את הגישה הזאת ואף הרחיב אותה.
לאורך השנים היה מעורב גם בתחומים נוספים
במערכת הציבורית: פעל בוועדות בשלטון האזורי
ובחברה למשק וכלכלה, ריכז את קשרי החוץ
שנים ושימש 15 והערים התאומות במשך כ
במשך כחמש קדנציות גם כמזכיר וכגזבר של
איגוד הגזברים ברשויות המקומיות בישראל.
“ככה שורדים כל כך הרבה שנים בתפקיד”, הוא
מחייך, “ההיכרות הרחבה עם המערכת יצרה
בסיס מקצועי וביטחון בתפקיד, והגיוון יצר עניין אישי”.
לצידו לאורך הדרך עמדו שתי עובדות שהפכו
לחלק בלתי נפרד מהמערך: מנהלת הלשכה –
שנה, לצידו בכל עת 30 ענת אוזן, שעבדה עימו כ
ובכל עניין; ומנהלת מחלקת הגבייה – מזל דמרי,
שלדבריו מסירותה ומקצועיותה לתפקיד, במשך
שנה, הן פשוט ללא גבולות.35
שנות עבודה, הפרידה 38 קל לנחש שלאחר
מהמועצה אינה רגע פשוט. “ההרגשה מורכבת,
אבל בעיקר שלמה”, דוד אומר. “יש התרגשות,
יש נוסטלגיה, ויש גם הקלה. זה לא רק סיום של
תפקיד, אלא סיום של דרך – דרך של אחריות,
מחויבות ועבודה עם אנשים טובים. אני מסיים
בתחושת סיפוק, בידיעה שעשיתי את המיטב,
ועם הכרת תודה על הזכות לשרת את הציבור
לאורך שנים רבות”.
ומה יחסר לו יותר מכל?
“החברות ותחושת המשפחה עם עובדי המועצה.
אבל אני לא נפרד. אני עדיין כאן, ואמשיך לבקר
ולפגוש את האנשים היקרים כל כך ללבי”.
מבט קדימה
דוד נשאר אופטימי לגבי עתידה של המועצה.
“לגזר יש נכסים משמעותיים – קהילה חזקה, הון
אנושי איכותי ומנגנון מקצועי מנוסה,” הוא אומר.
“האתגר בשנים הקרובות יהיה לנהל את הצמיחה
בצורה חכמה, לפתח שירותים ותשתיות מבלי
לפגוע ביציבות הכלכלית ובאופי הקהילתי.”
גם לגבי הרשויות המקומיות בכלל, יש לו מסר
ברור: “האתגר המרכזי של רשות מקומית הוא
לשמור על איזון בין ניהול כלכלי אחראי לבין מתן שירות איכותי לתושבים – תוך שמירה על מנהל
תקין ואמון הציבור. אני חושב שגזר היא דוגמה
מצוינת בנושא הזה”.
אם היה צריך לסכם את השנים הארוכות במועצה
במשפט אחד, דוד בוחר במילים פשוטות וברורות:
שנים של שליחות ציבורית שבה 38“אני סוגר
ניהלתי כספים – אבל בעיקר בניתי אמון, שותפות
ויציבות למען המועצה, עובדיה ותושביה. נתתי
מעצמי כל מה שיכולתי, וקיבלתי לא פחות. אני
רוצה לומר תודה על האמון, על השותפות ועל
הדרך המשותפת. אני בטוח שהמועצה תמשיך
קדימה עם אנשים מצוינים וקהילה חזקה.”
בנימה אישית נאחל כולנו לדוד הנאה רבה
מהגמלאות, ונודה על שנים רבות בהן היה חלק
משמעותי כל כך במועצה האזורית גזר.
| 16
שנה 20 יש משהו סמלי בכך שאמנית שעבדה
בחקלאות, מגדלת תרנגולים ופרחים בשדות
רמות מאיר, מצאה בסופו של דבר את ביטויה
האמיתי דרך חומרים נוסטלגיים ושכוחים. סבינה
, לא נולדה להיות חקלאית. היא 75 סעד, בת
נולדה להיות אמנית. אבל הדרך שעברה בין
מילאנו לרמות מאיר, בין החלום על ציור לעבודת
השדה, ובחזרה ליצירה – היא סיפור שלא שומעים
הרבה כמוהו.
“באתי לארץ, ובעצם שמתי את האמנות בצד”,
היא מספרת. “הייתי ציונית והלכתי לחקלאות,
וחשבתי שככה אני מגשימה את החלום הציוני
שלי. עכשיו, כשאני עושה אמנות, אני חושבת
שאני עושה גם ציונות. אני נותנת ביטוי דרך
האמנות לציונות שבי.”
מגרמניה דרך איטליה לשדות רמות מאיר
הסיפור של סבינה מתחיל הרחק מכאן, בגרמניה
1934 של שנות השלושים. אמה ברחה ב
מגרמניה לאיטליה, כשסבא שלה קיבל הצעת
עבודה – דבר שהציל את המשפחה מהשואה.
אביה, יליד אוקראינה, ברח מהפוגרומים לברלין,
ומשם לאיטליה. בזמן המלחמה המשפחה
התחבאה בעליות גג אצל חקלאים, בעזרת כומר
מקומי. “תמיד חשבתי שזה היה “שואה לייט”,
הרי מה זו עליית גג לעומת מחנות ההשמדה?”,
אמא עלתה לארץ 2007 היא מספרת, “אבל ב
והתחילה לספר לי עוד פרטים, והתחלתי להבין
את השואה האמיתית שהוריי עברו”.
, גדלה 1950 סבינה, בת יחידה שנולדה ב
במילאנו. “לא הייתה טלוויזיה, ובטח שלא
היו מחשבים. אז מה עושים? קוראים ספרים
ומציירים”, היא נזכרת. “אהבתי לצייר מאז שהייתי קטנה מאוד”.
במילאנו, Breraהיא למדה באקדמיה לאמנות
־אבל מלחמת ששת הימים שינתה את המס
לול עליו עלתה. “עמדתי ברחוב ליד שני אנשים
שקראו עיתון, התקרבתי לראות אם יש חדשות
חבל ’מהמלחמה, ושמעתי אחד אומר לשני:
שהיטלר לא הרג את כל היהודים, אז לא הייתה
לנו עכשיו בעיה של מלחמת עולם שלישית’. זה
היום שהחלטתי שאני עולה לארץ.”
ההורים נאלצו להסכים אך התנו: “קודם תסיימי
לימודים”. סבינה סיימה את לימודיה ועלתה עם
הכשרה לקיבוץ, ומשם הגיעה לרמות מאיר עם
קבוצת עולים מצפון אפריקה שהקימו מחדש
את המושב. סבינה רצתה להמשיך את לימודי
האמנות בבצלאל, אבל בעלה, שעלה כחייל
בודד מתוניס, אמר לה: “חכי שנתיים-שלוש עד
שנתבסס במשק, ואחר כך תמשיכי ללימודים.”
שנה”, היא 20 בפועל? “שנתיים-שלוש הפכו ל
צוחקת.
מהשדות חזרה למכחול
שנה עבדה סבינה בחקלאות: גידול תרנגולי 20
הודו, גידול פרחים, ובעיקר גרברה שהיא אהבה
במיוחד. “זו עבודה מאוד קשה, התמורה קטנה,
וישנם מאבקי הישרדות יומיומיים”, היא מתארת.
בשנים האלה, היא כמעט לא יצרה. “יש לי שני
ציורים שאני זוכרת מהתקופה הזאת – אחד של
הבן שלי, וציור של פרחים. זהו.”
, כשראתה מודעה לקורס מדריכי 1997 אבל ב
אמנות במוזיאון ישראל, משהו התעורר. “זה היה
יום לימודים אחד בשבוע במשך שנתיים. פתאום
זה נראה לא מאיים ואפשרי, ואמרתי – אני
הולכת על זה”. היא התקבלה לקורס, התמקצעה
עבודות, והגישה מועמדות 12 במגזרות נייר, יצרה
לפרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות
יהודית. “לא חשבתי שאזכה”, היא מודה, “אבל
הרגשתי שאין לי מה להפסיד”.
ארבעה חודשים אחר כך, היא זכתה בפרס.
“זה היה מטורף”, היא נזכרת. “קיבלתי שנה של
משכורת טובה, שהותנתה באיסור לעבוד יותר
מרבע משרה באותה שנה. זה מה שהחזיר אותי
באמת לאמנות.”
מטלאי צהוב לנשק תרבותי
מאז אותה שנה, סבינה לא הפסיקה ליצור. אבל
, כשאמא שלה עלתה לארץ והתחילה 2007ב
לספר פרטים נוספים על תקופת המלחמה,
משהו ביצירה השתנה. “קיבלתי הזמנה להשתתף
בתערוכה קבוצתית ליום השואה”, היא מספרת.
, ליום הזיכרון. 1996“נזכרתי בסקיצה שעשיתי ב
הייתי בסטודיו, שמעתי סיפורים ברדיו, ולקחתי
חתיכת נייר ועשיתי סקיצה מהירה. כשגמרתי –
הסתכלתי ושמתי לב שזה היה הדף עם חשבון
שקל. 100 הבנק שלי, עם חריגה קטנה של
בין השדה לסטודיו: הדרך של
סבינה סעד מחקלאות לאמנות
כשליחות
17 | 2026 מרץ
אמרתי: וואו, זאת הבעיה שלי? אני חושבת על
הבעיות הקטנות שלי מול הבעיות הגדולות שהיו
ליהודים.”
שנה, הפכה לעבודה 12 הסקיצה הזאת, שחיכתה
גדולה, שבעקבותיה התבקשה להשתתף
בתערוכה נוספת, הפעם על הטלאי הצהוב.
“שאלתי את עצמי: מה אני הולכת לעשות על
דבר כל כך קטן עם משמעות כל כך גדולה?
ס”מ, כך 80X80 ציירתי את הטלאי על בד של
שרואים רק חלק ממנו – כאילו הוא גדול מדי
להיכנס לתמונה. אהבו את העבודה, אבל אני
לא הייתי שלמה. אמרתי: גם אם אעשה את זה
בגודל של מגרש כדורגל, זה לא יבטא את גודל
המשמעות שלו.”
אז היא החליטה להגדיל אותו פי שישה מליון,
כמספר הנרצחים.
“יצאו לי שני בדים – אחד כולו צהוב ואחד כולו
שחור, תלוי איפה ההגדלה תפסה אותו. ומשם
עבודות 30 זה התחיל לרוץ.” היא יצרה כמעט
על נושא הטלאי הצהוב, סדרה שקראה לה
לעצור: דיאלוג עם סמל’. “הסדרה הזאת ’
הייתה הסברתית”, היא אומרת. “יש לי גם מצגת
שמסבירה לצעירים ולמבוגרים מה הייתה
השואה”.
מרמות מאיר למילאנו: אמנות כהסברה
קיבלה סבינה הזמנה להציג בתערוכה 2022ב
באיטליה, שהפכה לשיתוף פעולה מתמשך עם
במילאנו בו למדה אומנות, בית Breraבית הספר
ובהמשך בתי ספר SAN Donato ספר תיכון מ
נוספים מהאזור. התלמידים יצרו עבודות בעקבות
עבודתה שלה, ומאז, כבר חמש שנים, היא מגיעה
לבתי הספר פעם בשנה. “הם לא יהודים”, היא
מדגישה, “ועדיין הם לומדים ועושים עבודות על
השואה. אם זו לא הסברה, מה כן?”.
ההסברה דרך אמנות מקבלת אצל סבינה ביטוי
במדיומים שונים. לפני המלחמה האחרונה,
הוציאה לאור את ספר הילדים שכתבה ואיירה
“הסיפור המופלא של כוכבי השמיים 2014ב
וכוכבי הארץ”, על אנטישמיות ושואה. הספר
תורגם לשבע שפות, וילדים באיטליה מכל
הדתות יוצרים עבודות בעקבותיו.
“כולם צריכים לתת יד להסברה, כל אחד בדרכו”,
היא אומרת. “ההסברה של ישראל לוקה בחסר,
והרגשתי את זה עוד מאז שהייתי באיטליה
בשנות השישים. לא למדנו, והלוואי שבעתיד
נלמד. המלחמה על ההסברה היא לא מלחמה
שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד”.
אמנות מחומרים נוסטלגיים
היצירות של סבינה עושות
שימוש בחומרים מיוחדים במינם:
ניירות עטיפה של פרי הדר
משנות החמישים, קולבי מכבסה
ישנים מאלומיניום, מפיות נייר
וינטג’, ושטרות כסף ישנים. היא
כותבת זיכרונות מהעלייה על
משנות העשרים Jaffaניירות
והשלושים, וזיכרונות מילדותה
באיטליה על ניירות עטיפה
איטלקיים כמו אלה שאספה
כילדה. “זה היה אוסף שלי.
בתקופה אחרי המלחמה, לא
היה כסף, אז כילדים היו לנו
אוספים שלא עולים כסף. למשל
ניירות של תפוזים, שהחלפנו
בינינו.”
“אני אוהבת מאוד חומרים
נוסטלגיים”, היא מסבירה.
200“עשיתי סדרה של מעל
עבודות של זיכרונות שכתבתי
על ניירות עטיפה של פרי הדר
שהשתמשו בהם פה בארץ עד אמצע שנות
השישים. הסדרה הוצגה בשנה שעברה בתערוכה
“מתוך המרחקים” בגלריה בחוות הרצל”.
לצד ניירות התפוזים ניתן למצוא אצל סבינה
חמסות עשויות מקולבי מכבסה ישנים, מתכונים
כתובים על מפיות נייר משנות החמישים, ועכשיו,
בעקבות המלחמה, היא עובדת עם שטרות כסף
ישנים – סדרה שהתחילה בעקבות תערוכה על
מסכת נזיקין שדיברה על פיצויים ופדיון שבויים.
50 משטר מלחמה’, ויש שם כבר’“קראתי לסדרה
עבודות”, היא מספרת.
תהליך אסוציאטיבי ורעיוני
“את הרעיונות הכי טובים אני מקבלת במקלחת,
מתחת לדוש”, סבינה מגלה וצוחקת. “שם אני
מתנתקת קצת. יש לי קצת בעיה עם חשבון
המים, אבל שם יש לי הרבה רעיונות.”
תהליך העבודה שלה הוא אסוציאטיבי ורעיוני.
“למשל, הסדרה של השבויים – פדיון או פיצויים
בדרך כלל משלמים בכסף, אז נשתמש בשטרות.
זה תהליך של מחשבה שמביא גם לחומרים שאני
משתמשת בהם, וגם למה שאני עושה איתם.”
רמות מאיר היא הבית
סבינה ומשפחתה הגיעו ממדינות שונות בעולם,
אבל מושרשים באופן חזק בגזר. שלושה מבין
ארבעת ילדיה גרים בשטחי המועצה. גם אמה,
(האישה השלישית הכי מבוגרת 106 הני, בת
בארץ!), גרה במושב, וגם היא אמנית, שבעבר
הכינה בעיקר תמונות מחרוזים, וכיום נהנית
לסרוג בובות חתולים אל תוך הלילה. האמנות,
כמו הזיכרון, עוברת במשפחה.
המשפחה כאן, השורשים כאן, אבל הפעילות של
סבינה מגיעה הרבה מעבר לגבולות המועצה,
והיא מקפידה להמשיך ולנסוע לאיטליה כל שנה.
“אני רוצה להגיד משהו חשוב”, היא אומרת לסיום,
“תראי, אני באתי לארץ, שמתי את האמנות בצד,
והלכתי לחקלאות. חשבתי שככה אני מגשימה
את החלום הציוני שלי. עכשיו, כשאני עושה
אמנות, אני חושבת שאני עושה גם ציונות. לא
משנה מאיפה באנו ומה אנחנו עושים – כל אחד
יכול לתרום בדרכו שלו.”
| 18
הסתיים קורס סע”ר (סיוע עצמי ראשוני) רביעי
ותיקות וותיקי המועצה הלומדים בבתי הספר התיכוניים אית”ן, הרצוג ואולפנת 200 שעלבים התכנסו למפגש מחצית השנה. השנה לומדים למעלה מ
משתתפים בכיתות הוותיקים – פרויקט הפועל כבר עשור בחסות המשרד
לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, בליווי תמר מלחן, עו”ס קהילתית לתחום הוותיקים. לאורך השנה משתתפים התלמידים בפעילויות משותפות עם הדור הצעיר, מתנדבים בפרויקטים בית-ספריים ואף ייצאו השנה לטיול בן יומיים בצפון.
מפגש המחצית כלל הרצאות ומופע זמר. שלמה חלימה פתח בהרצאה על הומור לחיים טובים – הומור פוליטי, יהודי ובדיחות בשפע. אחריו הרצה תמיר שנה תרבויות נוער ומערכות חינוך, 25 ליאון, אנתרופולוג החוקר למעלה מ ושוחח עם הוותיקים על בניית גשר לדור הצעיר דרך הבנת עולמו הטכנולוגי.
את האירוע חתמה הופעת להקת הזמר “חן בגזר”. המשך שנת לימודים פורייה ומעניינת!
באירוע חירום, הראשונים להגיע לשטח ולסייע הם השכנים מהיישוב ומהיישובים הסמוכים.
אחרי שלושה ימים אינטנסיביים, הסתיים קורס סע”ר – סיוע עצמי ראשוני וחילוץ קל. המשתתפים, תושבות ותושבים מיישובי המועצה, רכשו כלים מעשיים להצלת חיים ולהתמודדות עם מצבי חירום כמו הרס בעקבות רעידות אדמה, קריסות מבנים ואירועי הרס מורכבים.
המפגש הראשון עסק ברקע עיוני והיכרות עם סוגי הרס ועם האתגרים שניצבים בפני אזרחים בשעות הראשונות לחירום. המפגש השני התמקד בהגשת עזרה ראשונה לפצועים בשטח – זיהוי פגיעות, תעדוף טיפול ותרגול חבישות בתנאי שטח. המפגש השלישי התקיים באתרי הרס ממשיים, שם תרגלה הקבוצה התמודדות עם תרחישים המדמים מציאות מורכבת. כל הכבוד לקבוצה המחויבת ומלאת המוטיבציה שמוכיחה שוב שחוסן קהילתי נבנה מאנשים. מוכנות מצילה חיים.
מפגש מחצית שנה של כיתות הוותיקים של גזר
ברכות לצוות גידולי שדה קיבוץ שעלבים על
זכייתם המרשימה בפרס החקלאי המוביל בתחום
החקלאות בת הקיימא מטעם משרד החקלאות,
שהוענק במעמד יום הקרקע העולמי.
על פני
שניתן לשלב בין חקלאות איכותית ומניבה – חיטה,
כותנה, אבטיח ועוד – לבין שמירה וטיפוח של
הקרקע והסביבה. בעשור האחרון, קיבוץ שעלבים
אימץ שיטות חלוציות שהפכו אותם למובילים
ארציים: הם מצמצמים דרמטית את אובדן הקרקע
ואת השימוש בריסוסים, מגנים על תוואי הנחל
ומשמרים את המגוון הביולוגי. דוגמא לכך היא
השימוש בתנשמות להדברת מזיקים – טבע פעיל
שמסייע לחקלאות.
הזכייה היא הכרה בחשיבות החקלאות האחראית
של הקיבוץ, שלא רק מספקת תוצרת איכותית,
אלא גם תורמת באופן משמעותי לטיפוח המרחב
הציבורי והשטחים הפתוחים.
פרס חקלאי מוביל לגידולי שדה קיבוץ שעלבים
19 | 2026 מרץ
התרגשנו מההיענות הרבה ומההצעות היצירתיות של
תושבות ותושבי המועצה לקול הקורא "חדשנות בגזר:
במה ליוזמות מקומיות", שיצא בשיתוף עם מיזם "סיפור 555
התקבלו רעיונות מגוונים ומקוריים, המבקשים לחזק קהילה, לייצר חיבורים אנושיים ולהעשיר את החיים החברתיים והתרבותיים במועצה.
מתוך כלל ההצעות נבחרו חמש
יוזמות מקומיות – כל אחת מהן
מביאה קול ייחודי, סיפור ודרך חדשה
ומעניינת ליצירת שייכות ומעורבות
בגזר:
"לדעת לגעת" – כלים לריפוי עצמי בקהילה רחלי (חלי) פרנקל שנה, מבקשת להנגיש ידע וכלים פשוטים, בטוחים 30 רחלי, מטפלת ומרצה ברפואה משלימה מזה כ־ וישימים לריפוי עצמי – כאלה שכל אדם יכול להשתמש בהם ביום־יום, ללא צורך ברקע טיפולי קודם.
היוזמה מציעה מפגשים שבועיים קבוצתיים, שבהם נלמדות טכניקות מעולמות המגע, התנועה, הנשימה, התודעה וההדמיה שמעניקים אחריות אישית על הבריאות – בגוף ובנפש. הלמידה הקבוצתית יוצרת גם חיבור אנושי, שיתוף ותמיכה הדדית.
חדשנות בגזר:
במה ליוזמות מקומיות
ליווי חיילים משוחררים לבחירות נכונות באזרחותענת ממן יוזמה קהילתית שמבקשת לתת מענה לאחת מנקודות המעבר המאתגרות ביותר בחיים - היציאה מהצבא אל האזרחות. היוזמה מציעה מערך ליווי מובנה ומותאם אישית לחיילים משוחררים בקהילה, הכולל הכוונה פיננסית, הבנת זכויות וחובות, התנהלות מול בנקים ומוסדות, לצד כלים למציאת עבודה, מיתוג אישי וחשיבה לטווח ארוך.
"קיפולי לב" – אוריגמי שמחבר בין דורות אנה ומיכאל אלטרמן , מציעים לקיים 10 ו־ 8 יוזמה בין־דורית שנולדה מאהבה פשוטה לאוריגמי. אנה ומיכאל, אחים בני מפגש שבועי קבוע במרכז יום לקשיש, שבו ילדים וקשישים נפגשים לפעילות משותפת של קיפול נייר בהנחייתם.
בכל מפגש תתקיים סדנת אוריגמי פשוטה שגם תורמת לחיזוק המוטוריקה, הריכוז ותחושת המסוגלות וגם מביאה לחיבור הבין־דורי שבתקוה יהפוך לחלק טבעי מהחיים הקהילתיים.
"רוכבים בגזר" – אופניים, ניווט והובלהאבנר שפרון אבנר מציע יוזמה חינוכית קהילתית של הקמת קבוצת רכיבה על אופניים לילדים בכיתות א׳–ו׳, המשלבת רכיבת שטח, ניווט, תכני סיירות וחניכה בין ילדים בוגרים לצעירים. הרכיבה תיעשה בשטחי המועצה והילדים הגדולים יותר יובילו ינווטו ויהיו אחראים על הצעירים לאורך הדרך. באמצעות הרכיבה הילדים מפתחים ביטחון עצמי, עבודת צוות ויכולת הנהגה, תוך חיבור עמוק למרחב שבו הם חיים.
בנוסף יתקיימו גם אירועי שיא קהילתיים כמו הפנינג אופניים ותחרויות ניווט, המחברים בין משפחות וקהילות.
סדנאות "מי רוצה להיות סטנדאפיסט?" - מיומנויות שמייצרות תרבותיפעת ששון ליפעת ניסיון בריכוז תרבות קהילתית ביישוב, היא מציעה להביא סדנאות סטנדאפ לנוער ולמבוגרים, שבסופן מתקיימים מופעים קהילתיים מקוריים, מצחיקים ומגבשים, עם חומרים שנולדים מהחיים עצמם, מהמקום ומהקהילה. בהמשך יהיה ניתן להרחיב לסדנאות נוספות כשהרעיון המרכזי נשאר זהה: הקניית כלים יצירתיים שנשארים בקהילה ומאפשרים יצירת ערבי תרבות מקומיים, ייחודיים ומלכדים.
| 20
חדש במועצה: צוותי מוגנות וביטחון קהילתי
אנו שמחים לברך את בית הספר אית”ן על זכייתו כמצטיין מחוז בפרס החינוך של משרד החינוך. במהלך ביקור ועדת הפרס הציג בית הספר את עשייתו הענפה, הפדגוגית, המקצועית והערכית. חברי הוועדה התרשמו עמוקות ושיבחו את בית הספר על האקלים, המנהיגות, החדשנות והעבודה החינוכית הרחבה.
ראשת המועצה, רותם ידלין, בירכה: “גאווה עצומה בצוות החינוכי של תיכון אית”ן שעושה עבודה חינוכית עמוקה ומרשימה ועבודה חברתית מעמיקה. זו השנה השנייה שתיכון במועצה זוכה בתואר מצטיין מחוזי, כאשר תיכון אית”ן מצטרף לתיכון הרצוג שזכה בשנה שעברה – דבר המעיד על איכותה של מערכת החינוך שלנו.”
תודה למנהל בית הספר אבי חדידה, למירי מוסקוביץ מנהלת החטיבה העליונה ולקרולין קנדיוטי פרץ מנהלת חטיבת הנעורים. גאים בכם!
ייצוג מרשים למגמת הקולנוע של
תיכון הרצוג בתחרויות הארציות
בשגרת החיים ביישובים עשויות להתעורר סיטואציות מורכבות – מצוקות אישיות, מתחים בין שכנים, פגיעה במרחב הציבורי ועד מקרים חריגים המחייבים התערבות מקצועית. לא תמיד ברור למי לפנות, על מה ומתי. בדיוק לשם כך פועלים צוותי המוגנות והביטחון הקהילתי ביישובים, מטעם ועד היישוב, כחלק ממיזם שמפעילה המועצה האזורית גזר.
אלו אנשים המכירים את הקהילה ואת הדינמיקה המקומית, הפועלים לחיזוק החוסן הקהילתי בשגרה, תוך שמירה על דיסקרטיות, הקשבה לשטח, הגברת מודעות ומניעה, וחיבור לאנשי המקצוע במועצה: רווחה, חינוך, ביטחון קהילתי, השירות הפסיכולוגי, גנים, נוער ובתי הספר.
ההכשרה כללה את היישובים משמר דוד, כפר בן נון, רמות מאיר ובית עוזיאל.
מעוניינים להקים צוות כזה ביישובכם? פנו לשרון הנדל, מנהלת יישובית של m.muganut@ gezer-region.muni.ilהרשות לביטחון קהילתי פרס חינוך מחוזי
לתיכון אית”ן
השנה כל אחד מסרטי הגמר של מחזור
ד של מגמת הקולנוע בתיכון הרצוג “ל
התקבל לתחרות יצירה צעירה ארצית
אחרת – הישג יוצא דופן כשלעצמו, ובנוסף
למסורת מרשימה: שנה רביעית ברציפות
שסרטי המגמה מגיעים לגמר פסטיבל
סולידריות וזכויות אדם.
“אבני דרך” עלה לגמר בפסטיבל סרטי
הסטודנטים ובפסטיבל הקולנוע הגאה.
“פתרון קבוע לבעיה זמנית” עלה לגמר
מה ”בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה.
עלה לגמר בפסטיבל סולידריות “בוער
וזכויות אדם. גאים בתלמידים על ההישגים
המרשימים!
21 | 2026 מרץ
חודש המוגנות ברשת
חידון מורשת לתלמידי
שכבה ה’
מצוינות אינה מילה ”במהלך מפגש בנושא בגרוטק והייטק תחת הכותרת , שנערך למנהלי ומורי העל-יסודי, התקיימה למידה משותפת ודיון “גסה בתהליכים המחברים בין עולם החינוך לעולמות החדשנות, הטכנולוגיה והמצוינות, ובדרכים להכין את תלמידי העל-יסודי לעולם המשתנה.
ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרון, על הרצאה מקצועית “תודה לד ומעוררת השראה, ולסיגל עצמון, מנהלת המודל הרשותי בתוכנית ההייטק במשרד החינוך, על שיח שהציג זווית מערכתית וחיבר בין מדיניות ליישום. תודה למנהלים ולמורים שהפגינו מחויבות אמיתית להובלת תהליכים חינוכיים השואפים למצוינות.
חינוך
גם השנה התקיים כנס המנהיגות “עמיתים ומשפיעים” בתיכון הרצוג בבית חשמונאי, בהשתתפות תלמידים משכבות ח’–ט’ מחטיבות הביניים של גזר ומטה יהודה. הכנס נועד לפתח 120כ מנהיגות חברתית ולהכשיר את המשתתפים להיות סוכני שינוי בקהילתם, עם דגש על מניעת התנהגויות סיכוניות ושימוש בחומרים ממכרים.
במהלך הכנס עסקו העמיתים בהתמודדות עם לחץ חברתי, חברות, והתנהגויות סיכוניות. הם פגשו את תיאטרון “פלייגו”, האזינו להרצאה מפי שגיא יניב, והעמיקו בנושאי קבלת החלטות ומשמעות. בסיום נערכו סדנאות לעיבוד החוויה. הידע והכלים שנרכשו ילוו את בני הנוער חזרה לבתי הספר, שם יהפכו לשגרירים של שינוי, מתוך הבנה שכוח ההשפעה הגדול ביותר נמצא דווקא בקרב קבוצת השווים.
פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת,
ולציון המועד הואר בניין המועצה בכחול.
בעידן שבו בני הנוער גולשים, מצלמים ומשתפים במהירות, לא תמיד מזוהים הגבולות, הסיכונים וההשלכות החברתיות, הרגשיות והמשפטיות. לכן הגיע ב עינב עמר, השוטר הקהילתי, לחטיבת הרצוג לשיחה עם תלמידי שכבות “רס ז’-ט’ על התנהלות בטוחה בעולם הדיגיטלי.
בשיחה בגובה העיניים נדונו המותר והאסור ברשת, אחריות אישית, חוק הנוער – הקו הארצי להגנה על ילדים ובני נוער 105 וגיל האחריות הפלילית, ומוקד ברשת. המחלקה לחינוך וביטחון קהילתי אספה עבור ההורים ארגז כלים , כלים לסמארטפון ראשון, סינון 105 להורות דיגיטלית הכולל מידע על מוקד תכנים ובקרת הורים.
תלמידי שכבה ה’ מכל בתי הספר במועצה השתתפו בחידון סיפורי התיישבות ומורשת גזר – אירוע מסכם ומרגש של תכנית “גזר – נוף ילדותי”. התלמידים צללו אל סיפורי הגבורה והחלוציות י, “י ויער לח“של יישובי המועצה: תל גזר ולוח גזר, מחתרת הלח המטמון שהתגלה במעיינות גיבתון, הסליק שהוסתר בבית בתקופת מלחמת “מלחמת הטרקטורים “החמרה בקיבוץ נען ו ששת הימים. הם הגיעו עם ידע מרשים, התרגשות אמיתית ותחושת גאווה להיות חלק מהמקום הזה. יישר כוח לתלמידים ולצוותי החינוך!
בגרוטק והייטק:
2026 כנס “עמיתים ומשפיעים
| 22
הישגים לנבחרות הרובוטיקה בתחרות הארצית
מנהלי מעונות הגיל הרך, צוותים פדגוגיים ומדריכים, התכנסו למפגש שנועד לדייק את הבחירות החינוכיות. הנושא שעמד במרכז היה תזונה בגיל הרך, לא כתחום טכני של תפריטים, אלא כחלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית היומיומית.
מור מרגלית, דיאטנית קלינית שהנחתה את המפגש, עסקה באופן שבו מתקיימת הארוחה – הקצב, הסביבה, היחס לרעב ולשובע וההתאמה לשלבי ההתפתחות – ובאופן שבו כל אלה משפיעים על תחושת הביטחון, פיתוח עצמאות ובניית הרגלים לטווח ארוך.
לצד התוכן המקצועי יצר המפגש מרחב ללמידת עמיתים ולשיתוף ניסיון מהשטח.
חינוך היער במועצה ממשיך לצמוח
בשנים האחרונות מתבססת בבתי הספר היסודיים תוכנית חינוך היער, מתוך אמונה שחינוך צריך להיות מחובר למרחבי הטבע. גם השנה ממשיכים צוותי החינוך לקבל ליווי מקצועי דרך מפגשי השראה וסדנאות. המורות המובילות את ימי היער נפגשו לסדנה הראשונה מתוך סדרה של חמישה האבנים ”מפגשים, בהנחיית רון מלצר, מחנך יער ומייסד “גני יער”, שחשף את המשתתפות לגישת ולדרכים לשלב מיומנויות חיים ולמידה בעבודה חווייתית בטבע. בסיום קיבלו הצוותים את “הגדולות ספרו “להרגיש בבית בעולם” עם הקדשה אישית לכל בית ספר. בימים אלו אנו לקראת השקה של חוברת חינוכית עם מערכי שיעור ותוכניות שנכתבה במיוחד עבור בתי הספר במועצה.
מנהלת בית הספר היסודי שחקים איילה אפרתי ומנהל ישיבת שעלבים הרב גרשון שחור, נבחרו להשתתף בתוכנית הארצית “מחליפים מילה” – מיזם משותף לבית הנשיא ולמשרד החינוך, שמטרתו לחזק את העשייה החינוכית ואת המרקם החברתי בישראל. התוכנית מיועדת למנהלות ומנהלים מובילים מכל רחבי הארץ המפתחים יוזמות חינוכיות משמעותיות ומחזקים את האקלים הבית-ספרי והקהילתי.
הבחירה בשניהם היא עדות להובלה החינוכית המדהימה שהם מקיימים. מועצה אזורית גזר מצדיעה לכם!
שעת הארוחה כהזדמנות חינוכית
לאחר למעלה מחצי שנה של עשייה אינטנסיבית, תכנות, חקר, פירוקים נבחרות רובוטיקה מבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים 7 והרכבות, יצאו לתחרות בחיפה. הקבוצות מתיכון הרצוג, ישיבת שעלבים, שלהבת בנים, עתידים, גוונים, דרור ושדות איילון עמדו על רחבת התחרות, הציגו, חקרו, פתרו בעיות ותכנתו ברמה גבוהה. התחרות עסקה בנושא הארכאולוגיה, בשני מישורים – חקר הנושא בראייה חדשנית ובניית רובוט לטובת תפעולו.
קבוצת תיכון הרצוג זכתה בתחרות חקר החדשנות, ובית ספר דרור זכה בפרס “כוכב העולה” על עבודת הצוות, הערכים, ההתמדה וההתקדמות יוצאת הדופן. הפרסים הם ביטוי להערכה על הדרך שנעשתה, אך לא פחות חשובה החוויה עצמה – רגעי ההצלחה, ההתרגשות מפתרון באג נוסף והחיבורים שנוצרו בין הקהילות.
המנהלים איילה אפרתי
והרב גרשון שחור נבחרו
לתוכנית “מחליפים מילה”
23 | 2026 מרץ
חינוך
זו השנה השביעית שהמועצה מציינת את שבוע החלל, במטרה לחזק את הקשר של ילדי המועצה לעולמות המדע, לעורר סקרנות, חקר והשראה. הפנינג הפתיחה החגיגי, שאליו הגיעו משפחות וילדים מכל רחבי המועצה, כלל מגוון תחנות: עמדת , פלנטריום מרהיב VRצילום עם תחפושות, מתקן כוח כבידה, התנסות בטלסקופ, משחקי ולמידה על מערכת השמש באמצעות מודלים.
של תיכון הרצוג יצאו ללמד ולהעניק השראה לתלמידי FRCבהמשך, תלמידי נבחרת שכבה ב’ בבתי הספר היסודיים – חיבור מרגש בין הדור הבוגר לצעיר. במהלך היום הועברו
שתי פעילויות חווייתיות: היכרות עם אילן רמון ובניית דגם חללית, ולמידה על מערכת השמש
עם סדנאות יצירה. הילדים היו מרותקים ונלהבים לאורך כל היום.
התפתחות מקצועית של
מורי בתי הספר היסודיים
שבוע החלל בגזר
“שבוע הדמוקרטיה” היה הזדמנות לעצור ולהתבונן בערכים
המכוננים את החברה: כבוד האדם, חופש הביטוי, סובלנות,
הקשבה לאחר, אחריות אזרחית וניהול מחלוקת מכבד. בבתי הספר היסודיים שולב השבוע עם “שבוע השפה העברית”, מתוך מטרה להעשיר את אוצר המילים וליצור זיקה בין השפה לבין מושגי יסוד של הדמוקרטיה.
בבתי הספר היסודיים עמדה הפעילות בסימן “מילה טובה” –
חקר משמעות הדמוקרטיה דרך הבחירות המילוליות שלנו.
, דיון קבוצתי בדילמות “קולות המעגל“התלמידים השתתפו ב ערכיות, ויצרו כרזות לשיח מכבד. עם שכבות ו’ הועמקו מושגים כמו שלטון הרוב, זכויות המיעוט, פלורליזם וסובלנות.
בבתי הספר העל-יסודיים הודגשו זכויות האדם דרך מפגשים עם חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו ועומר אוחנה, שיחות על דילמות מוסריות ואף שילוב הערכים הדמוקרטיים בשיעורים המקצועיים. בחינוך הבלתי פורמלי קיימו תנועות הנוער פעולות בזיקה לחינוך חברתי-אזרחי.
גם גני הילדים השתתפו השנה בשבוע הדמוקרטיה: גננות המשתתפות בתוכנית “גוגלה” הטמיעו כלי דיגיטלי בשם “כמה כמה” – מערכת לבניית סקרים המאפשרת לילדים להתנסות בהצבעה ובקבלת החלטות דמוקרטית כבר מגיל הרך. הילדים לומדים כי הם חיים במסגרת מגוונת שבה לכל אחד העדפות שונות, וכי הבחירות שלהם יכולות לנבוע מרצון פנימי, תחושת בטן או לחץ חברתי.
שבוע הדמוקרטיה והשפה העברית
השנה נפתח בגזר תהליך התפתחות מקצועית ייחודי למורות ומורי בתי ה לוד. התכנית כוללת ימי תוכן בהובלת “הספר היסודיים, בליווי מרכז הפסג אנשי רוח, חוקרים ואנשי הדרכה מהמובילים בארץ, לצד סדנאות מותאמות ויישום בתוך בתי הספר. כחלק מההיערכות, הוכשרו מראש נציגים מכל בית ספר שתפקידם להטמיע את התכנים במוסדותיהם.
אנשי חינוך מכלל בתי הספר, עסק 120 המפגש הראשון, שאליו הגיעו בחינוך בעידן הבינה המלאכותית והובל על ידי עידן טפירו, איש חינוך ויועץ אנשי חינוך שנפגשו עם אורית אלגאוי-100 ארגוני. המפגש השני כלל כ הרשלר, חוקרת מוח ואשת חינוך, לסדנה על נוירו-פדגוגיה ותפקודי המוח בתהליכי למידה, וקיבלו כמתנה את ספרה “כשמוח וחינוך נפגשים”.
| 24
מאחורי דלתות צנועות בשעלבים, פועל אחד
הגופים הספרותיים המרשימים באזור. מכון
, משמר ומחדש 1983 שלמה אומן, שפועל מאז
את עולם הספר היהודי – מהלכה ועד גבורה,
מדקדוק עברי ועד ספרות ילדים.
לזכר שלמה, ולמען הרוח
המכון נקרא על שמו של שלמה אומן, בנו של
פרופ’ ישראל אומן זוכה פרס הנובל, תלמיד
ישיבת שעלבים שנהרג במלחמת שלום הגליל.
שלמה היה אוהב ספרים מושבע – מהסוג שנשאר
שעות בחנות ספרי קודש או בספרייה פשוט כי
קשה לו לעזוב. לאחר מותו, החליטו משפחתו,
ישיבת שעלבים ומכון ירושלים להקים הוצאה
לאור שתנציח את אהבתו הגדולה – קריאה,
כתיבה, ולימוד.
ספרים שצוללים לעבר ומדברים בהווה
עיקר פעילות המכון היא הפקה ועריכה מחודשת
של כתבי יד תורניים, במיוחד ספרי הלכה שנכתבו
לפני מאות שנים, לעיתים בכתבי יד שלא ראו
אור דפוס מעולם. היום, בזכות גישה דיגיטלית
לספריות כמו זו של הוותיקן או הספרייה
הלאומית, מצליחים אנשי המכון לרכוש סריקות
של כתבי יד עתיקים ולעבד אותם מחדש, כולל
הערות, הפניות, ועריכה מקצועית.
אבל לא מדובר רק בפעילות למביני דבר. תחת
ספריית משעול’ פועל גם קו הוצאה של ’המותג
ספרות מותאמת לציבור הרחב, כולל אלבומי
גבורה, ספרות מחשבה תורנית, וסדרת ספרי
ילדים מרהיבה המבוססת על סיפורי פסיקה
אמיתיים.
כך, למשל, נולדו שני ספרי ילדים מקוריים:
עיבוד מסיפור הלכתי “התשב”ץ ושודדי הים” –
על שותף שנעלם בספינה באלג’יר של המאה
סיפורו של רבי חיים ”רבי חיים בעל הנס” – ; ו15ה־ כפוסי מקהיר שהואשם לשווא בשוחד, והתעוור
– עד
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]