חוברת נוף ילדותי

עיר: גזר
תאריך
מקור: הקובץ המקורי באתר גזר

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

נוף ילדותי

סיפורו של מקום

מקצוע חדש במערכת הלימודים

תוכן העניינים

פדגוגיה מבוססת מרחב כיצד נולד השינוי - מנהלת אגף החינוך, דברי פתיחה ראשת היכרות עם מקומי - שיתוף ציבור וחממת על הקשר שלי קרן - המועצה, רותם ידלין -

הרעיון הגדולחדשנות חינוכית הקבוע בין חזון למע־הכול מתחיל בחינוך שים

08 06 04 03

ומה הלאה"מניפה מקומית" יצירה "שביל גזר" -ליטל אלגביש-ארז לאן תוביל הדרך?תוכנית לימודים - וחיזוק שותפויות "נוף ורונית חזן -

ייחודית רב גילאיתילדותי", מרעיון גדול

לביצוע בקנה מידה רחב

ומשמעותי

27 17 15 11

תלמידי שכבה ד׳ בסיור ביער המגינים לומדים על אבן תחום גזר 2

הכול מתחיל בחינוך. רותם ידלין, ראשת המועצה

בחזון רצינו שכל ילדה וילד, שגדלים במועצה אזו-

רית גזר, יתחברו למרחב המועצה - מרחב כפרי, בעל מורשת עמוקה מימי יהושע בן נון, דרך המכבים,

מאורעות תרפ"ט, מלחמת העצמאות והתיישבות

ענפה. רצינו שהם ילמדו תנ"ך והיסטוריה במקום

שבו הם התרחשו. רצינו כי הם יתחברו לאתוס

החקלאי של המועצה. רצינו שנפשם תיקשר

בתבנית נוף מולדתם, נוף ילדותם.

אנחנו מאמינות שחינוך שמייצר השראה הוא חינוך

שנלמד מהרגליים, מהידיים, מהלב. הוא חיבור

למקום, לסיפורים, לאנשים. הוא חינוך חווייתי

שמשאיר חותם.

אנחנו מאמינות שילד עם שורשים הוא ילד שיש לו

משמעות. ילדה שמבינה את המורשת של המקום

המועצה. יחד הן הובילו חזון גדול למיזם חינוכי מעורר השראה תישאר מחוברת אליו לעד, תכבד את סביבתה ורתמו אליו את כל בתי הספר, את תנועות הנוער ואת הקהילה. הקרובה והרחוקה. אנחנו מאמינות שככה מייצרים שייכות ואתוס.

העבודה שלהן השפיעה והגיעה לכל בית במועצה, ושינתה לא חזון גדול קורם עור וגידים לאורך זמן בעשייה מדוקדקת, מלאת פרטים. בצעדים קטנים ורתימת שותפות ושותפים. "גזר – נוף ילדותי" הוא פרויקט מועצתי רחב, שמשלב חינוך וקהילה, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, תיירות ועסקים. פרויקט שארוג בחייה של קהילה והיא ארוגה בו.

הברכה להפיכתו של החזון למציאות שורה על שלי קרן, מנהלת אגף החינוך, על ליטל אלגביש-ארז, מנהלת מחלקת חינוך חברתי קהילתי, ועל רונית חזן, לשעבר מנהלת מחלקת בתי הספר של רק את פני החינוך במועצה אלא גם את פני המרחב.

כך עושים חינוך מעורר השראה. כך עושות חינוך בגזר.

רותם ידלין

ראשת המועצה האזורית גזר

ה. ָָאָדם ֵאינו ֶאָלא..

הָאָדָם ֵאינו ֶאָלא ַקְרַקע ֶאֶרץ ְקַטָנה,

ָהָאָדם ֵאינו ֶאָלא ַתְבִנית נוף־מוַלְדתו,

ַרק ַמה־ֶשָסְפָגה ָאְזנו עוָדה ַרֲעַנָנה,

ָשְבָעה ִלְראות, ֶשָסְפָגה ֵעינו ֶטֶרם ַרק ַמה־ ָכל ֲאֶשר ָפַגע ְבִמְשעוֵלי־ְטָלִלים ֶיֶלד

ִמְתַלֵבט, ִנְכָשל ַעל ָכל גוש ְוִעי־ֲאָדָמה...

טשרניחובסקי שאול

ראשת המועצה, רותם ידלין עם התלמידים

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

איך יודעים מהי הדרך הטובה בחינוך

אנו חיים בתקופה, שבה לא מעט מוטל על כתפיה של מערכת החינוך בזירות השונות - הפדגוגיות-אקדמיות, החברתיות והרג-

שיות - הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית. לרשות המקומית יש מרחב משמעותי וחשוב כשחקנית מרכזית בתחום החינוך.

במהלך השנים בכל מקום שבו עסקתי בחינוך, הובילה אותי שאלה אחת: מה יש לי / לנו להציע ולהעניק לילדים כדי לסייע להם לצמוח ולהתפתח בעולם? למועצה האזורית גזר, כמו לכל אחד מהמרחבים החינוכיים שבהם פעלתי )תל אביב, רמלה, חריש ועוד(, יש מאפיינים ואתגרים ייחודיים לה וגם הזדמנויות ייחודיות. הצעד הראשון בכל תהליך חינוכי, על כן, הוא צעד של היכרות רחבה ומעמיקה ככל הניתן עם המרחב החינוכי ועם המאפיינים, עם האתגרים ועם ההזדמנויות שבו.

בתחילת הדרך העמדנו במרכז את השאלות: מהו הערך המוסף שלנו בגזר? ומהם אותם דברים שהילדות והילדים בגזר צריכים, ושאנחנו כמבוגרים יכולים לפתח ולבנות עבורם במסגרות החינוך של גזר? כדי לענות על השאלות הללו פגשנו את סיפור המקום ויצרנו תהליכי היכרות עם התושבים ומיפוי צרכים, למדנו מה מוביל את גזר, מה מעורר תקווה ורצון לשותפות והשתתפות, ומה מאתגר או מעורר חשש אצל השותפים למעשה החינוכי.

למדנו מה מבקש המקום, ומה צריכים מי שנמצאים במערכת החינוך בגזר.

הלמידה התחילה במפגשים עם ראשת המועצה והחזון החינוכי שלה עבור קהילת גזר. משם פגשתי והכרתי את המנהיגים החינוכיים, את הצוותים והקהילה החינוכית של גזר ואת מסגרות החינוך השונות במועצה. שיא הלמידה וההיכרות המעמיקה היה יצירת חממת חדשנות חינוכית, שפעלה במשך שנה ואפשרה לי לפגוש מקרוב את אנשי הקהילה ולהכיר את נקודות המבט שלהם. כך למדתי בהדרגה על מערכת החינוך של גזר, על קהילת גזר ועל השבילים החינוכיים המתאימים לגזר. בהתאם לכך גיבשנו את שלושת העוגנים המובילים של

אגף החינוך במועצה: מגוון מענים, רצף חינוכי ויצירה משותפת.

איך מובילים שינוי?

למשל, ילד שנולד ביישוב מסוים הלך לבית ספר יסודי ייעודי ליישוב שלו ומשם לתיכון מסוים, וכך עוצב מסלול ההתפתחות החינוכי שלו בלי גוונים ובלי אפשרויות בחירה רבות. היו לשיטה הזו יתרונות ברורים: הכול מאוד מסודר ויציב.

יחד עם זאת, ילדים הזקוקים למענים ייחודיים לא קיבלו מענה מותאם במועצה, למשל ילדים מצטיינים, ילדים על הרצף האוטיסטי או ילדים הזקוקים למאפייני הוראה שונים בתוך מסגרות החינוך הקיימות, כגון העמקת מאפייני הבחירה ופי-

תוח היצירתיות ומשפחות המעוניינות בחינוך שונה - דמוקרטי, מונטסורי, אנתרופוסופי.

ככל שהעמקנו להקשיב, היה ברור שהיתרון של יציבות וסדר הוא גם חיסרון, משום שהוא מצמצם את מגוון המענים לתלמידים.

המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו הייתה להציע מגוון מענים מתוך הבנה שיש צרכים שונים לילדים שונים במערכת בגזר.

לצד יצירה חינוכית משותפת והרחבת הקשר והרצף החינוכי, מגוון המענים היה אחד העוגנים החשובים שהנחנו לפתחנו בתחילת הדרך בגזר ועבדנו למימושו.

מגוון מענים הוא עיקרון ועוגן ברובד המועצתי, ברובד הבית ספרי וברובד הכיתתי. ברובד המועצתי הפכנו, למשל, את בית הספר הפרטי מעין )אנתרופוסופי( לבית ספר ממלכתי-ייחודי והקמנו בית ספר דמוקרטי-מונטסורי חדש. לילדים המצטיינים העברנו לגזר את תוכנית המצטיינים של משרד החינוך, שהייתה בשוהם, ופתחנו כיתת "מופת". לילדים על הרצף האוטיסטי הקמנו עד כה חמש כיתות תקשורת בחינוך היסודי והעל יסודי ושלושה גני תקשורת.

במקביל פעלנו להרחבת מגוון המענים בתוך בתי הספר וב-

כיתות. בדקנו מחדש והטלנו ספק בהנחת היסוד המסורתית, שלמידה מתקיימת רק בתוך כיתה ורק בצורה פרונטלית. בחרנו את מגוון המענים כעיקרון שצריך לבוא לידי ביטוי בכל הרמות עבור תלמידים ספציפיים ובמעגלים רחבים יותר. בכיתה יצרנו אפשרויות ללמידה אחרת וחדשנית, הרחבנו בחירה במערכת השעות, וברחבי המועצה כולה הסתייענו במשאבי הטבע ובקהילות העומדות לרשותנו. התלמידות והתלמידים הכירו צורת ישיבה אחרת; אפשרויות של תנועה בכיתה; עבודה מערכת החינוך בגזר נחשבה עד לא מזמן כמערכת בעלת בקבוצות; כיתות שבהן הלוחות מצויים בכמה מוקדים בכיתה תלם קבוע וברור מראש, שנותנת מענה למרבית הילדים עבור קידום תהליכי למידה משתפים ואקטיביים; שולחנות בגזר. בעיקר היו אלה הילדים שנמצאים במיינסטרים, מנהלת אגף החינוך.

שלי קרן - על הקשר הקבוע בין חזון למעשים

מחיקים שמחזקים את התובנה שכל אחד יכול להיות גם לומד )תלמיד( וגם מלמד )מורה( בחלקים שונים של שיעור. ברמת בית הספר הוקמו חדרים ייחודים ללמידה אחרת, ונוצרו הזדמנויות לימוד לכל שכבות הגיל בחצרות בתי הספר ומחוץ לבתי הספר )וגם מחוץ לגני הילדים(, כדי שהלמידה תצמח ותתפתח בכל מרחבי הטבע והקהילה שיש לגזר להציע. כך, למעשה, עוררנו את המערכת כולה לעבור ללמידה במגוון אפשרויות ומענים גם לתלמידים וגם למורים.

מה למדתי בדרך?

מצטרפים לתנועת השינוי. שינוי אינו מעבר חד מ"אין" ל"יש".

זהו דיאלוג מתמשך שיש בו גם לא מעט ניסוי וטעייה. ביצירה של תנועה מהכיתה החוצה, או תנועה מהמוכר אל החדש, יש גם מקום להתאמות ושינויים הנדרשים תוך כדי תנועה.

מה מיוחד בתוכנית "נוף ילדותי"? ואיפה היא בסיפור הגדול שלנו?

"נוף ילדותי", שמוצגת בחוברת שלפניכם, היא תוכנית חדשנית שפותחה בגזר כתולדה של החזון החינוכי שלנו על אודות למידה חוץ כיתתית. זהו מודל חינוכי ייחודי, שמטמיע את כל שלושת העוגנים של מערכת החינוך שלנו גם יחד: יש בו מגוון דרכי למידה במגוון מתודות, הוא יוצר רצף חינוכי בין החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי ועל פני שכבות הגיל השונות, והוא מעגן יצירה משותפת של אגפים שונים במועצה ושל ילדים ומורים גם יחד בבתי ספר.

המודל המוצג בחוברת עונה על רעיון גדול ומוכר בשדה החינוך של פדגוגיה מבוססת מקום. אני תקווה שהקוראים בה ימצאו את עצמם בתמונות ובמעשים, או ימצאו את עצמם כמי שיכולים לחולל שינוי מסוג כזה במקום שבו הם נמצאים, אם בתוך גזר ואם מחוץ לה. אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אלינו למסע של למידה והיכרות של התוכנית "נוף ילדותי" כמודל ליצירת הדבר המרכזי שלמדתי הוא שאי אפשר לחולל שינוי ללא מהלך של שינוי חינוכי רחב, עמוק ובעל השפעה. שותפים לדרך. לכן השינוי תמיד מתרחש בשלבים. בשלב הראשון נמצאים בעלי העניין שמבינים ורוצים בשינוי - המנהלות מי איתי בדרך? והמנהלים, אנשי הצוותים החינוכיים, אנשי הקהילה והתלמידים שרואים בשינוי ברכה ותועלת, פתוחים אליו ולכן גם מוכנים להשקיע פנאי ומאמץ כדי להתניע את תהליך השינוי. בשלב השני מגבשים יחד את העוגנים ואת עקרונות הפעולה ודרכיה.

בשלב השלישי מתחילים לייצר פעולות בהיקפים שונים ובטווחי זמן שונים, שנובעים מהעוגנים ומטעימים אותם. כאשר הרבה פעולות קטנות )פיקסלים( מתחילות להיווצר ולצאת לפועל, לאט לאט, בתהליך מתמשך, מתחילה להתגבש תמונה גדולה ורחבה, שעומדת בהלימה לעוגנים שהתגבשו בשלבים הקודמים. ככל שהתמונה מתבהרת ומתחדדת, כך מבוגרים וצעירים נוספים חברו ליצירה ולגיבוש של תוכנית "נוף ילדותי" ליטל אלגביש-

ארז, מנהלת אשכול החינוך החברתי-קהילתי של אגף החינוך, ורונית חזן, מנהלת מחלקת בתי הספר, אשר הובילו יחד את התוכנית מחזון למעשה בשטח. איתן חברו להצלחת התוכנית מנהלות ומנהלים בבתי הספר של גזר וכל הצוותים החינוכיים שלהם, כמו גם כל הקולגות שלנו במחלקות המועצה השונות.

כאן המקום להודות לכולן ולכולם על מהלך שהתחיל, התגבש, התפתח ועוד נמצא בתהליך התפתחות והתהוות בכל מרחבי המועצה.

המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו

הייתה להציע מגוון מענים מתוך

הבנה שיש צרכים שונים לילדים

שונים במערכת בגזר.

תנועת נוער

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

כיצד נולד השינוי

שיתוף ציבור וחממת חדשנות חינוכית

למה ביקשנו ליצור שיתוף ציבור?

יצירה משותפת היא אחד העוגנים המובילים של אגף החינוך.

עוגן זה נובע מתוך ההבנה שהובלת החינוך במועצה היא תהליך שיש לו שותפים רבים, והיצירה החינוכית שמתקבלת בגזר קשורה למגוון רחב של אנשים וילדים ומושפעת ממנו.

תהליך שיתוף ציבור הוא פרקטיקה, המסייעת בתהליכי קבלת

החלטות ובניית מדיניות. במסגרת תהליך כזה פונים אל בעלי

עניין, אל מומחים או אל הציבור הרחב או קבוצות מסוימות מתוכו על מנת לקבל את עזרתם ולערבם ברמות שונות בתה-

ליכים של קבלת החלטות. השיתוף מסייע בהגדרת הסוגיה, מתקף הנחות מוצא, מאפשר בניית אמון בין השותפים השונים ומגביר לגיטימציה להחלטות המתקבלות. כחלק מהדמוקרטיה המקומית, תהליכי שיתוף ציבור מאפשרים לתושבים רבים להשפיע על עיצוב מדיניות בצורה פתוחה כדי לייצר החלטות טובות יותר, לשפר החלטות קיימות ולקחת חלק משמעותי בשינוי המציאות. הבחירה בשיתוף הציבור מבוססת על ההבנה שנקודות מבט שונות מוסיפות ידע רב ובעל ערך, ויוצרות תהליך נכון ושלם יותר של קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור.

מה עשינו בגזר כדי להבין מהו השינוי החינוכי

הנדרש?

כבר בתחילת הדרך פתחנו חממת חדשנות חינוכית, שפעלה במשך שנה. הזמנו את כל תושבי גזר, את צוותי החינוך ואת התלמידים לקחת חלק במהלך ארוך טווח ועמוק להיכרות והבנה של הצרכים החינוכיים של גזר, ולהיות חלק מתהליך החשיבה.

תושבות ותושבים. ההיענות הייתה 200 למפגש הראשון הגיעו מרשימה והרגשנו שיש צמא בקרב תושבי גזר לדבר על חינוך ולקחת חלק במחשבה ובמעשה החינוכי. בעקבות המפגש הראשון יחד עם יעקב הכט וצוותו מארגון "ערי חינוך" המשכנו לתהליך שיתוף ציבור, שכלל עשרה מפגשים, ולקחו בו חלק תושבות ותושבים שהשתתפו במפגשי הלימוד באופן קבוע.100 לבסוף, באירוע האקטון לילי הציגו המשתתפים תוצרים של יוזמות, שענו על השאלה מה הוא הכיוון שגזר צריכה ללכת 17 אליו מבחינה חינוכית. יוזמות רבות בין אלה שהוצגו דיברו על הטבע והתייחסו לנוף המיוחד והעשיר של גזר. התמונה לגבי התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד

ביער. מאז ועד היום לכל אחד

יש היער שלו. ההיענות הגבוהה

ללמידה במרחב בחוץ יום בשבוע

חיזקה עוד את ההבנה עד כמה

המרחבים של הטבע ושל הקהילה

חשובים לגזר.

הצרכים החינוכיים של גזר התבהרה והתמקדה בערך המוסף הגדול שיש לגזר כאזור כפרי, בעל שטחים פתוחים ומרקם קהילתי.

מה יצא מזה?

בשלב הבא הצגנו את התוצרים בפני מנהלי בתי הספר, כדי שיוכלו לבחור לאיזה כיוון ירצו לקחת את בית הספר שלהם או מה יבחרו לנסות אצלם. רוב המנהלים בחרו "יום יער", ובכיתות היסודי א'-ד' התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד ביער. מאז ועד היום לכל אחד יש היער שלו. ההיענות הגבוהה ללמידה במרחב בחוץ יום בשבוע חיזקה עוד את ההבנה עד כמה המרחבים של הטבע ושל הקהילה חשובים לגזר. בצוות המוביל התייחסנו לכך בתור רעיון שאפשר להמשיך ולפתח.

לשמר לטובת הציבור, לטובת חיזוק הקשר למורשת ולטובת הדבר התאים מאוד גם לתוכנית האסטרטגית של גזר, שבה מימוש הפוטנציאל התיירותי שיש באזור. התגלתה לנו הזדמנות ראשת המועצה הציבה את השמירה על המרחבים הפתוחים מעולה ללמידה. הירוקים, כאחד היעדים המרכזיים. מבחינה חינוכית, הדרך שלנו לשמור על המרחבים היא לחבר את הילדים למרחב. שיכירו הבנו שהלמידה יכולה להתבצע לא רק בחצר או ביער, וכל את האזור, שיבינו את החשיבות שיש בשמירה על השטחים מרחב המועצה יכול להפוך למרחב חינוכי אחד גדול עבור האלה, ובמקביל יעסקו גם במורשת ובאיכות הסביבה. יש כולנו. מכאן התחלנו למפות את מרחבי הלמידה האפשריים בכך גם חיבור לתוכנית האסטרטגית של המועצה, שעוסקת בשיקום אתרי מורשת ועיגון השטחים הירוקים כשטחים שיש סביבנו ולמצוא עוד ועוד הזדמנויות למידה בגזר.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי – היכרות עם הרעיון

הגדול מהי למידה מבוססת מרחב?

כל אדם נולד, גדל ומתגורר ב"מקום" כלשהו. עד לפני כמה דורות עבור רוב האנושות היה זה אותו מרחב חיים, וכך גם מושגים כמו קהילה, משפחה, זהות אישית וזהות קולקטיבית היו תלויי מקום.

היום החיים בכפר הגלובלי מאפשרים לרבים מאיתנו להכיר בקלות, באמצעות האינטרנט, ידידים בצד השני של העולם, לחצות יבשות בטיסה ביום אחד ולקנות בסופר מצרכים מעשרות ארצות שונות. החיים הרבה יותר מגוונים, ואנשים נכונים לעבור בקלות יחסית ממקום למקום למען פרנסה והזדמנויות כלכליות או למען התפתחות אישית, משפחתית ומקצועית.

כל אדם נולד, גדל ומתגורר

ב"מקום" כלשהו. עד לפני כמה

דורות עבור רוב האנושות היה זה

אותו מרחב חיים, וכך גם מושגים

כמו קהילה, משפחה, זהות אישית

וזהות קולקטיבית היו תלויי מקום.

מטיילים ולומדים עם מפה על המדינה

למידה כזו מחזקת את הקשר בין הלומדים למרחב החיים המקומי. כאשר היא מתקיימת במרחב החיים שמחוץ לכיתה, הלמידה מאפשרת לחזק יחסים חברתיים, לטפח קהילות, לשמר ולחזק זהות ואחריות כלפי האדם וכלפי הסביבה.

כיצד מרחב הוא כלי חינוכי?

התנועה בין מרחבים פותחת אופקים והזדמנויות, אבל יש לה גם צדדים שליליים. אנשים רבים אינם מכירים את סביבתם הקרובה ואת הנכסים שבה, ואינם מכירים במרחב החיים שלהם כמקור להשראה. כולנו מבזבזים כמות עצומה של זמן ואנרגיה במאמץ להגיע למקום אחר. אנו מבלים אין ספור שעות בשדות תעופה ובכבישים, בדרכנו למקומות דומים במידה רבה לאלו שמהם אנו באים. חיינו מתקיימים בתוך מבנים, אשר אינם מעודדים תחושה של שורשיות, אחריות ושייכות. במציאות כזו הקשר בין בני אדם למרחב החיים שלהם הולך ומתנתק.

למידה מבוססת מרחב מבקשת ליצור את התנועה ההפוכה.

חינוך במרחב המקומי הוא כל אותן פעולות, שדרכן אנו מכירים את מרחב החיים סביבנו, מטיילים בו ושומרים על הטבע ליד הבית, לומדים את ההיסטוריה המקומית מפי המבוגרים או תומכים בכלכלה המקומית. כל הפעולות הללו מאפשרות לנו להשפיע לטובה על מרחב החיים שלנו, להקטין את הנזק הסביבתי, לחזק קשרים בין דורות ובין שכנים, להעלות את איכות החיים של צעירים ומבוגרים, וכך לקדם חברה שבה אנשים מעורבים יותר ומחוללים את השינוי שלו הם זקוקים.

בניגוד למה שאנו אולי רגילים לחשוב, חינוך אינו פעילות פסיבית המתרחשת רק בתוך חדרי לימוד מגיל ארבע עד שמונה עשרה.

המעשה החינוכי הוא בעל פוטנציאל רחב הרבה יותר. לרוב הדבר אינו בא לידי ביטוי במוסדות החינוך, אלא להפך. ככל שעולים בסולם מערכת החינוך הפורמלית ואחר כך באקדמיה, החינוך והלמידה מאורגנים במרחבים סגורים יותר ויותר. כך גם גופי הידע מקובצים במעין מגירות למקצועות, ונשארים בתודעתנו כלליים ורחוקים. הלמידה מתרחשת בלי להכיר את המציאות הממשית הקרובה, שבתוכה הלומדים נמצאים.

ספרות והיסטוריה או גיאוגרפיה ומדעים אינם מתייחסים ישירות לאנשים ולמרחב, ולרוב אינם רלוונטיים כחלק של הווה קרוב ומיידי. הידע, המועבר באופן תיאורטי ומופשט, נערם על גבי חינוך במרחב המקומי הוא כל

אותן פעולות, שדרכן אנו מכירים

את מרחב החיים סביבנו, מטיילים

בו ושומרים על הטבע ליד הבית,

לומדים את ההיסטוריה המקומית

מפי המבוגרים או תומכים בכלכלה

המקומית.

לומדים עם חוברת ״שביל גזר״

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

ידע מופשט נוסף, המנותק מחוויות ממשיות ומבעיות אמיתיות שבהן אנחנו נתקלים בחיינו.

חינוך והוראה מחוץ לכיתה, במרחב החיים המקומי, מאפשרים קשרים טבעיים והגיוניים בין ידע וניסיון חיים. בדרך זו המרחב והאדם נמצאים בדיאלוג קבוע ביניהם, ומתהווים בתהליך משותף בתוך מעבדה לתצפית וניסוי. המרחב עבור האדם הוא מאגר מידע, מקור להשראה ומקור להתחדשות, ואילו האדם מאפשר לעצמו להיות מעוצב, להתחדש ולהשתנות על ידי המרחב.

"פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי" - איפה זה

קורה? איך מלמדים את זה?

הכיתה הטיפוסית היא זירה להרצאות ודיונים. לימוד וחינוך במרחב המקומי מערבים ממדים אינטלקטואליים נוספים, כמו תצפיות ישירות, חקר, התנסות ומגע עם חומרים ויכולת ליישם מעבר לכל אלו, חינוך מבוסס מרחב מקומי הוא בסיס לתכנון ידע. בהדדיות זו שבין חשיבה ועשייה הופך הידע לכלי שימושי וכינון חברה תקינה ומנוף לשיתוף נרחב של הציבור. כל מרחב במקומות ספציפיים ובפתרון בעיות ממשיות ועכשוויות. המרחב חיים הוא חלק ממערכת אקולוגית נרחבת, הכוללת מיני-גם מאפשר חשיבה והבנה מחברת )יצירת סינתזה( וראיית מערכות, הוא נוף עם חי וצומח מסוימים. יושבי המקום הם התמונה הגדולה ובה הקשרים בין נושאים מתחומים שונים.

חלק מהסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי: מקום לא ניתן להבנה כך נלמדים בפועל הקשרים הקיימים בין עובדות וערכים, עבר מנקודת המבט הצרה של תחום אחד ויחיד. הוא ניתן להבנה ועתיד, טבע ומעשה ידי אדם.

רק בשכלול של כל חלקי הפסיפס על תופעותיו ובעיותיו, תוך בחינת יחסי הגומלין בין תחומים שונים. המגע הבלתי אמצעי עם דברים אמיתיים וחומרים שונים, תהליכי עיבוד, לימוד תכונות של חומרים שונים מתוך שימוש בהם -

פדגוגיה מבוססת מקום מחזקת מערכות יחסים אינטימיות מאפשרים תרגול מתמיד אשר בתוכו מעורבים התבוננות, כושר והזנה הדדית בין אנשים ובין המקום שבו הם חיים. להיות המצאה, דמיון יוצר ומחשבה לוגית. שילוב של מרחב במערכת מקומי זו השאיפה ללמוד על המקום ולהכיר אותו בעזרת יכולת החינוכית דורש שילוב של שכל וידע עם כישורים מעשיים התבוננות ותחושת אכפתיות ושורשיות. מקומיים שומרים על ויכולת ביצוע. יש בתוכו פרויקטים של למידה, שמגבירים לא המרחב והבית, פוגעים פחות בסביבה, נוטים להיות שכנים טובים רק למידה והבנה, אלא גם תחושת מסוגלות עצמית, מיומנויות ואזרחים ישרים, ופעמים רבות הם הבסיס לקהילה היציבה של תקשורת ועבודת צוות ויכולות פיזיות.

שמעודדת מעורבות ציבורית ומחזקת את הדמוקרטיה. אחד ההישגים הגדולים של העשורים האחרונים הוא התגלית עד למידה במרחב מתקיימת מעבר לתחומי דעת ספציפיים, ואיננה כמה מסוגלים אנשים צעירים ומבוגרים לעשות למען עצמם משהו שיש להוסיפו לתוכנית הלימודים הצפופה בלאו הכי.

במקומותיהם. פדגוגיה מבוססת מקום מחדדת ומעצבת את זהו עמוד השדרה של שיטת לימוד, שבה כל אספקט מדעי או אמנותי נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט אל הכלל. כל נושא מקושר ישירות ובצורה רציפה לניסיונו האישי של התלמיד, למרחב שבו הוא חי ולקהילה שאליה הוא שייך. למידה מבוססת מרחב מקומי, המתרחשת מחוץ לכיתה, דורשת להכיר את המרחב המקומי, לשמר אותו ולהשתמש בפוטנציאל שלו.

אם הסביבה מכילה בתוכה גם אזורים טבעיים כיערות, נחלים ושטחים חקלאיים, הרי שהאפשרויות ללימוד והעשרה סביבתית גדלות ומוכפלות.

האפשרויות הגלומות בכך.

רשימת מקורות:

(. חינוך מבוסס מקום: למה מה ואיך. שבילים 2015 דפנה גרנית דגני לחינוך מבוסס מקום.

(. שבילים לחינוך מבוסס מקום. תל אביב: 2021 דפנה גרנית דגני )עורכת עמודים.221 מכון מופ"ת

(. אין כיתות? צאו לטבע: עברו ללמידה מבוססת מקום, 2020 נירית אסף הגיע זמן חינוך - ירחון אינטרנטי.

למידה במרחב מתקיימת מעבר

לתחומי דעת ספציפיים, ואיננה

משהו שיש להוסיפו לתוכנית

הלימודים הצפופה בלאו הכי. זהו

עמוד השדרה של שיטת לימוד,

שבה כל אספקט מדעי או אמנותי

נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט

אל הכלל.

ליטל אלגביש-ארז ורונית חזן – "נוף ילדותי

מרעיון גדול לביצוע בקנה מידה רחב ומשמעותי

היכרות עם -יוצרות בשטח חזון חינוכי מקומי

הסביבה הקרובה; אנשים, סיפורים, מרחבי טבע

מדוע לחזק את הקשר של תלמידי המועצה

למרחב החיים שלנו? ואיך נולד חזון התוכנית?

המטרה הגדולה שלנו בתוכנית "נוף ילדותי" הייתה ליצור חיבור עמוק, כך שילדים ירגישו מחוברים למקום שבו הם חיים, יכירו את המרחב, יאהבו את היישוב שהם גרים בו, יחושו גאווה וירצו להישאר בו בבגרותם. יש בכך גם חיבור לזהות ולשורשים, שהם לא רק משפחתיים וקהילתיים אלא גם היסטוריים וגיאוגרפיים.

עד ליצירת התוכנית "נוף ילדותי" מודל מערכת החינוך בגזר לא יצר קשר אל מרחב החיים האזורי שלנו באופן ברור. הילדים הכירו היטב את סביבתם הקרובה, אבל בתוך המסגרת החינוכית לא נוצרו הקשרים חינוכיים לימודיים משמעותיים מעבר לכך.

במצב כזה הייתה אפשרות סבירה שילד שגר בכרמי יוסף כל חייו, לא ימצא הזדמנות לצעוד לכפר בן נון ברגל, ולא יכיר את החיבור הפיזי-גיאוגרפי הקיים בין שני היישובים, כמו גם את החיבור בין כרמי יוסף ויער המגינים. ביחס לכל הסביבה שלנו ִמעמיק, מובנה, לאורך שכבות הגיל השונות שאפשר היכרות יש ציבור גדול במועצה שלא מבקר ביישובים הסמוכים, כי לא וחיבור לסביבה. נוצרת סיבה לכך. רבים לא מכירים מתוך טיול והיכרות קרובה את ההיסטוריה של כפר ביל"ו או את ההיסטוריה של קיבוץ בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל מה שקשור לחיים מחוברים יישובים עם תרבות, היסטוריה 25 שעלבים. המועצה מורכבת מלמקום וללמידה בתוך המרחב. ביקשנו להציע לבתי הספר, וגיאוגרפיה עשירה ונוף יפהפה. הילדים מכירים את ילדי המושב ובהמשך גם לתנועות הנוער, קשת אפשרויות פדגוגיות של שלהם ואת ילדי הכיתה שלהם, אבל לרוב לא מכירים את ילדי טבע וסביבה, היכרות עם המגוון הביולוגי המקומי, עם סיפורי המושבים האחרים. אין מספיק חיבור ושייכות למועצה, ואין המורשת של היישובים ושל דמויות מפתח שפעלו באזור. מספיק היכרות עם יישובים אחרים שלא לומדים יחד בבית רצינו להכיר לתלמידים בשכבות הגיל השונות את כל השפע הספר. חוסר ההיכרות לא מתבטא רק בחברת הילדים, אלא הזה. הדבר משפיע על תחושת הרווחה והשייכות של בוגרי גם אצל המבוגרים. רובנו לא מכירים את סיפורי המורשת מפי מערכת החינוך. יש בכך תחושת גאווה, חיבור למקום, היכרות הוותיקים, את העסקים המקומיים שנמצאים קרוב אלינו ואת דרך הרגליים ומוכנות לתרום למקום. אהבה אל המרחב היא הטבע שהמרחב הקרוב מציע לנו. ילדים ומבוגרים רבים לא משמעותית מעבר לקשר ליישוב ספציפי שבו נולדתי או גדלתי.מטיילים בתוך מרחב המועצה, ולכן לא מכירים את הנכסים שיש למקום להציע. מלבד תל גזר, שהוא אתר מוכר ונקשרו מה הניע את השינוי?לו בעבר תוכניות חינוכיות ותיירותיות, לא נעשה מהלך כולל, בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל

מה שקשור לחיים מחוברים למקום

וללמידה בתוך המרחב. ביקשנו

להציע לבתי הספר, ובהמשך גם

לתנועות הנוער, קשת אפשרויות

פדגוגיות של טבע וסביבה, היכרות

עם המגוון הביולוגי המקומי, עם

סיפורי המורשת של היישובים ושל

דמויות מפתח שפעלו באזור.

בשלב הראשון נהגה רעיון ראשוני ליצירה של תחושת שייכות 11

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

באמצעות חיבור למרחב. הרעיון היה להכיר את המרחב וללמוד בתוכו בהתאם לצורך שעלה מהשטח, אבל הוא לא היה מגובש מצאנו שיש רצון לחזק שייכות, לכדי תוכנית סדורה. מצאנו שיש רצון לחזק שייכות, לחזק גאווה מקומית, לחבר את הצעירים לטבע, להרחיב למידה דרך לחזק גאווה מקומית, לחבר את החושים ולמידה חוץ כיתתית על ידי סיורים ושיעורים מחוץ הצעירים לטבע, להרחיב למידה לכיתה, אבל עלתה השאלה איך נכון ליצור זאת בשטח.

דרך החושים ולמידה חוץ כיתתית

בשלב השני כתבנו טיוטה ראשונית של אפשרויות ליישום על ידי סיורים ושיעורים מחוץ

החזון, ונועצנו עם אנשי חינוך שונים בגזר. שאלנו אותם מה דעתם על התוכנית והאם היא מתאימה להם. בדקנו מה קיים לכיתה, אבל עלתה השאלה איך בשטח, מה משתלב בקיים וגם מה לא. ניהלנו שיחות רבות, נכון ליצור זאת בשטח.וכך למעשה קיבלנו תמונה רחבה יותר של הרעיון ושל הכיוונים שבהם אפשר לפתח אותו.

בשלב השלישי חשבנו כיצד נכון להתחיל ואיך בעצם נוטעים שורש. בניית תוכנית לימודים היא תהליך ארוך מאוד שעשוי קהילה במועצה ואספנו דעות ורעיונות. התחלנו בבניית סיורים, לקחת שנה לפחות, ובסופו לא בטוח שהתוכנית אכן תאומץ התחברנו לעמותת לוד, שיודעת לייצר סיורים באזור שלנו, ותופעל בבתי הספר, ואז אין טעם לכל עבודת הפיתוח. לכן שאלנו מה עוד? בדקנו מה יודעים המנהלים על המרחב של החלטנו ליצור שבוע למידה ייחודי, ופיתחנו אותו כהצעה המועצה ואיך אפשר לחבר אותם. לשבוע שיא של למידה במרחב במועצת גזר. את התוצר הזה הצגנו לבעלי עניין, כדי שיביעו את דעתם. הרעיון שהתגבש כך נולד בעצם שבוע שיא אחד בשנה, שקראנו לו "שבוע גזר נוף היה בהלימה לחזון המועצתי והתוכנית האסטרטגית של ראשת ילדותי". יצרנו את המותג עם שם ייחודי והכנו כנס עבור מנהלי המועצה, שכללה תכנון ליצירת "שביל גזר", כך שהדברים בתי הספר ורכזי תנועות הנוער שנפגשו יחד לראשונה. הכנס השתלבו בתוכנית הכללית ובכיוונים האסטרטגיים של המועצה.

למובילי מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית גם יחד הצגנו את הרעיון בפני יו"רים של הנהגת הורים, מנהלים, אנשי 12

נערך בטבע, בשטח חורשה בגזר, ונועד לסיור, למפגש ולשיח הכנס היה חגיגי ומעניין. הכיבוד היה מתוצרת גזר. כל מנהלת ומנהל קיבלו חוברת יפה ובה התוכנית לשבוע גזר.

בפתיחת הכנס סיפרה ראשת המועצה על קצה המזלג, מה המרחב של גזר יכול להציע. לאחר מכן המנהלים בחרו סיור שטח אחד מתוך ארבע אפשרויות, ויצאו אליו כדי להכיר את המקום וללמוד עליו מבחינת היסטוריה, מורשת, טבע וגיאוגרפיה.

הסיור חיבר את המנהלים למרחב וגם זה לזה. נוצרו סקרנות ועניין, במיוחד אצל מי שמגיעים מחוץ למועצה ועד אז הגיעו בכל יום לבית הספר שלהם בלי להכיר את מה שיש סביבם ואת הפוטנציאל הפדגוגי שיש למקום. בכנס הזה, למעשה, נטענו בהם רוח ועניין והכרזנו על "שבוע גזר נוף ילדותי", שלכל אחד מהם יש זמן להיערך אליו.

למה זה היה חשוב להתנעת התהליך כולו?

הרעיון היה שכל בית ספר יתחיל במשהו קטן וגמיש בחליפה אישית. הצענו גם כמה דברים משותפים, למשל כל בתי הספר פתחו את שבוע גזר בסרטון שהכנו, כך שהילדים יכירו את בעלי התפקידים במועצה. גם שכבה ד' מכל בתי הספר במועצה הוזמנה לבקר במבנה המועצה. בית ספר מסוים, שלא התחבר לרעיון בהתחלה, קיבל את המקום ואת הקצב שלו. הגשנו זאת כמו תפריט במסעדה, כך שכל אחד יבחר מה שמתאים לו.

הצענו, למשל, רשימת שמות של אנשים במועצה, שאפשר להזמין לשיחה של מורשת ותרבות מקומית. בשבוע הזה היו פעילויות ואפשרויות לסיורים מודרכים והזמנה לצאת ולטייל בגזר, וניתנה מפה עם מגוון אפשרויות לטיולים וסיורים. מצד אחד, לכל בית ספר הייתה בחירה מלאה, ומן הצד השני, כולם במשותף ריכזו את הפעילויות באותו שבוע.

התהליך המשותף עם צוותי הניהול, מחלקות המועצה ואנשי החינוך של גזר כולם יצר שבוע של אווירה טובה, בעל עושר בכנס הייתה תחושה של יציאה לדרך חדשה ומסקרנת, שבה גדול מאוד של פעילויות מרחביות. בשנה הראשונה, שבה המרחב מחוץ לבית הספר פותח אפשרויות ללמידה מסוג הפעלנו את "שבוע גזר נוף ילדותי", כל התיאומים והפרקטיקה חדש. לאחר הכנס עברה ליטל בין בתי הספר כדי להכין תוכנית היו משמעותיים מאוד. ריכזנו את הסיורים ובדקנו שדברים לא "בחליפה אישית", כך שכל בית ספר יקבל מענה בהתאם לתוכנית יתנגשו, אבל היו גם יוזמות עצמאיות ופתרונות מקומיים. עזרנו הלימודים, להרכב האוכלוסייה, לרצון וליכולת של כל בית ספר לכל מי שביקש עזרה. להשתלב ב"שבוע גזר נוף ילדותי". במקביל יצרנו לוגו והתחלנו ליצור עניין ושיח סביב ביצוע שבוע גזר. כל בית ספר קיבל סל המנהלות והמנהלים עמוסים מאוד ממילא, ולכן היה חשוב פעילויות ואפשרויות לתוספת משלו. סידור ההסעות לבתי שנייצר עבורם תוכן מקצועי ואיכותי, שאפשר ליישם בקלות הספר היה מפתח מרכזי לגיוס השותפות. השותפות של כלל יחסית. זה נכון, כמובן, גם לגבי הצוותים החינוכיים. אם זה מחלקות המועצה והשינויים שנעשו על ידן על מנת להוציא לא מובנה בתוכנית העבודה שלהם, זה פשוט לא קורה. מחבר את התוכניות לפועל, הן עמוד תווך בסיסי וחשוב מאין כמוהו ומרגש כשיוצרים עבורך, כמנהל חינוך, מענה של חומרי למידה בהפיכת החזון למציאות.

איכותיים ומותאמים להקשר ולתוכנית הלימודים.

בראשית הדרך זה גם יצר את האמון, את שיתוף הפעולה ואת החיבור בין הרצון והצורך ללמוד במרחב ובין אפשרות טובה ליישום למידה כזו. אחרי השבוע הזה ערכנו משוב והערכה, וכל מנהלת ומנהל סיפרו מה עשו במהלך השבוע, מנקודת מבטם.

כך נוצר מאגר רעיונות, שעזר לנו להתחיל את השלב של השנה הבאה. זאת הייתה תחילת התהליך, ומשם בכל שנה הרחבנו עוד את המבט ואת המעשה החינוכי.

איך התוכנית גדלה והתרחבה?

בית ספר מסוים, שלא התחבר

לרעיון בהתחלה, קיבל את המקום

ואת הקצב שלו. הגשנו זאת כמו

תפריט במסעדה, כך שכל אחד

יבחר מה שמתאים לו. הצענו,

בשנה השנייה רצינו שתהיה פריסה גילאית ספירלית ומותאמת למשל, רשימת שמות של אנשים לתוכנית הלימודים השכבתית של אותה שנה בבית הספר.

במועצה, שאפשר להזמין לשיחה יצרנו לכל שכבה אירוע שיא ייחודי משלה, כדי שלא ייווצר מצב שילד יוצא עם בית הספר לאותו מקום שיצא אליו עם של מורשת ותרבות מקומית.

תנועת הנוער. בשנה השנייה השקענו זמן ממושך יותר בארגון ובנייה של תוכנית לפי שכבות גיל מכיתה א' ועד כיתה ח'. זו 13

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

השנה שבה נוצרו הרבה מאוד דברים חדשים, כמו סיור לבניין המועצה לכיתות ד', שאליו שותפים כמעט כל מנהלי המחלקות במועצה, תכנים שקשורים למנהיגות וציונות, סיורים בנושא התיישבות, זוויות של איכות הסביבה וקיימות. לכל שכבה היה אירוע אחר, ומבחינתנו, עסקנו רבות בהכנה ובלוגיסטיקה כדי ליצור בתהליך ספירלי חוויה מגוונת לכל ילדה וילד. המטרה הייתה ליצור רצף ומדרג, כך שבעתיד בכל שנה יחוו כל ילדה חוויות של חינוך מבוסס מרחב 8 וילד חוויה אחרת, ובסך הכול שנים. 8 לאורך

בשלב זה גם הבנו שלא יהיה נכון

ליצור למערכת החינוך שבוע שיא

ללא תשתית. רצינו ש"שבוע גזר

נוף ילדותי" יהיה שיא של תהליך

לימודי מתמשך. ביקשנו מבתי הספר

להתחבר לרעיון של יצירת תשתית

לימודית וגם הצענו חיבורים לתוכניות

שקיימות ממילא בבתי הספר, כמו

תוכנית הלימודים בגיאוגרפיה בכיתה

ד'; היישוב שלי, מולדת וחברה -

המועצה שלי, תוכנית הלימודים

בהיסטוריה בכיתה ו'; מנהיגים

ומנהיגות, או בכיתה ה' - עליות

והתיישבות. ביקשנו שיעו שרים

בנושאים הללו יכוונו לקראת "שבוע

גזר נוף ילדותי" כשבוע שיא, גם אם

במקצוע ספציפי מדובר בתוכנית

שנתית קבועה. באופן הזה נוצרה

הכנה ל"שבוע גזר נוף ילדותי" וניתנו

בשנה הזו נוצרו גם סרטונים ותוצרים. כך, למשל, בבית ספר דגשים לימודיים בכיתות.

יסודי מסויים יצרו תערוכה, שבה ההורים הכירו את תוצרי התהליך של חקר סביב יישובים, מנהגים וסיפורי התיישבות. כל גם בשכבות ,שבהן עדיין לא הייתה תוכנית לימודים מתאימה, המנהלים ערכו ביקור פיילוט בנושא תיירות חינוכית בגזר כדי הצענו בשנה הזו חיבורים אפשריים ורעיונות לפעילויות לאורך להכיר את התוצרים ולראות כיצד הילדים מסבירים ומלמדים השנה. רצינו שהן ישתלבו עם למידה ב"שביל גזר", שהיה בזמנו בעזרת התוצרים שלהם. רעיון גדול אבל בפועל היו בו מקטעים ללא חיבור, ולא הייתה דרך ברורה ליישום תוכנית השביל. זה היה המקום שבו התחלנו משם בשנה השלישית עלינו מדרגה נוספת, ובנינו מקצוע את החיבור של השביל ושל תוכנית לימודים מקומית ייחודית חדש במערכת הלימודים, כזה שיכול להילמד שעה שבועית שהלכה והתפתחה.

במערכת בגיל יסודי או בתקופה מסוימת בשנה. זהו תחום לימודי המורכב משלושה אלמנטים - שיעורים, סיורים חווייתיים במעבר מהשנה השנייה לשנה השלישית יצרנו את חוברת ויום שיא שנתי בחודש מאי. יום השיא הפך לשיא של תהליך השביל, שמאפשרת ללמוד ולטייל בתוכו, ומתאימה לכיתות ה'

לימודי מתמשך, ונוצרו גם מערכי שיעור למורים לכל שכבת ולכיתות ז' וגם לכל אדם שרוצה לטייל בשביל. יצרנו גם מפה גיל. במקביל פיתחנו את "שביל גזר" כפרויקט מפתח, שמהווה חדשה של המועצה עם "שביל גזר" בתוכה. בכיתות ד' מקבלים כל הילדים את המפה, ובכיתות ה' את החוברת, כחומרי למידה.

משם בשנה השלישית עלינו מדרגה

נוספת, ובנינו מקצוע חדש במערכת

הלימודים, כזה שיכול להילמד

שעה שבועית במערכת בגיל יסודי

או בתקופה מסוימת בשנה.

גורם מרכזי בפדגוגיה מבוססת מרחב.

451

424

411

443

411

412

424

431

4304

42484233

4233

4243

נצר

סרני

ישרש

בית

עוזיאל

יציץ

סתריה

נען

גני הדר

רמות

כפר מאיר

ביל"ו ב'

גני יוחנן

עזריהשמואלכפר

משמר גזר

אילון

יד

רמב"ם

כרמי

יוסף

שעלבים

פדיה

פתחיה

חולדה

משמר

דוד

כפר

בן-נון

מצליח

רמלה

רחובות

קרית

עקרון

מזכרת

בתיה

יסודות

טל-שחר

הראלגיזוצלפון

בקוע

נחשון

מסילת תעוז

ציון

נוה שלום

יד בנימין

כפר

אוריה

בית

אלעזרי

מודיעין -

מכבים רעות

גמזו

כפר דניאל

בית

כפר חשמונאי

ביל"ו

500

ק"מ

0 200 400 600 800 1000

שבעת המסלולים של שביל גזר

92 מקרא מפות בעמוד

אילו עוד שותפויות בין תחומים נולדו בדרךמבוסס מרחב גם את החוסן החברתי של הילדים במועצה ואת התוכניות למניעת התנהגות סיכונית לאורך שעות היום, גם בבית שביל גזר היה חלק מחזון חינוכי, שהשתלב עם התוכנית הספר וגם בתנועת הנוער אחר הצהריים. יצירת האשכול נתנה האסטרטגית של המועצה. התוכנית לפיתוח השביל הייתה מענה כולל, חברתי קהילתי, מתוך תפיסה מערכתית, ונוצרו יפה מאוד, אבל ברובה "על הנייר". בשל הצורך ליצור תשתית שינויים ארגוניים חשובים וחיוביים, שאפשרו לכל הגורמים לחינוך מבוסס מרחב, התחיל אגף החינוך להפוך את החלום לעבוד יחד. למציאות. בגיבוי ראשת המועצה יצאנו לדרך. התבססנו על מסורות קיימות, אבל למעשה יצרנו הרבה מאוד פעולות למה דווקא החיבור ל"שביל גזר"? ויוזמות חדשות, פרקטיקות חדשות בכיתה ובשטח, פיתחנו תוכן, פיתחנו רעיונות שמחוברים לתוכנית הלימודים בשיתוף עם מנהלים, חיברנו את הרעיונות לגורמים שונים במועצה, לעסקים מקומיים וגם למסלולים בשטח.

סביב הרעיון הגדול היה קל ליצור שותפויות נוספות, שהיו להן תוצרים מעשיים. כיוון שתמכנו ברצף חינוכי, יצרנו שינוי ארגוני ונולד אשכול בתוך אגף החינוך, שנקרא "אשכול חינוך חברתי וביטחון קהילתי". למעשה, קשרנו לשינוי הפדגוגי של חינוך

התוכנית לפתח שביל הייתה כבר קיימת כחלק מהתוכנית האסטרטגית של המועצה. בזכות המהלך הפדגוגי האצנו את הפיתוח שלו והתאמנו אותו לצרכים החינוכיים והפדגוגיים של גזר. דייקנו את המסלולים, בנינו אותם סביב סיפורי התוכנית "נוף ילדותי", סימנו בו מוקדי עניין ובדקנו את מסלולי ההליכה הכי מותאמים לילדים. באופן הזה קידמנו את השביל בשיתוף אגפים נוספים רבים במועצה )צמיחה כלכלית, תיירות, אשכול המרחב הכפרי ועוד(. הם היו שותפים מרכזיים בפיתוח ובהבנה ״שביל גזר״ - יצירה וחיזוק שותפויות

451

424

411

443

411

412

424

431

4304

42484233

4233

4243

טל-שחר

הראלגיזוצלפון

מסילת תעוז

ציוןיד בנימין

כפר

אוריה

כפר דניאל

גמזו

סרנירמלהנצר

ישרש

ידמודיעין - מצליח

מכבים רעותרמב"ם

כפר חשמונאינעןביתשמואלעזריהסתריהכפר רחובות

עוזיאלפתחיהביל"ו ב'שעלביםמאיראילוןבית כפר גזררמות משמר גני הדרביל"ו כפר יציץקרית

פדיהבן-נוןגני יוחנןעקרון

ביתמזכרת אלעזריכרמי בתיה

יוסף

נחשוןחולדה

בקוע

משמר

דוד

נוה שלום

יסודות

500

ק"מ

0 200 400 600 800 1000

זג ליבש לש םילולסמה תעבשר

ד מועבת פומא רקמ 29

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

של המוקדים המתאימים בשביל, אשר סביבם אפשר ליצור למידה וטיול. עבדנו רבות יחד כדי לבנות את המרחב בצורה שתתאים לכל הגורמים, שאמורים לפתח אותו מבחינה תיירותית, מבחינה פיזית ומבחינה חינוכית.

לאט ובהדרגה יצרנו מסלולים שלא היו מוכרים עד כה, וכעת השביל מאפשר ליותר ילדים ומבוגרים לטייל במועצה. המפה וספר השביל שנולד ממנה מאפשרים לגלות בשביל הזדמנויות ללמידה, מסעות למשפחות, לבתי הספר, לגנים, לתנועות הנוער ולקהילה כולה. השביל משורטט במפה ומסומן בשטח, ויש לא רק חוברת אלא גם מסורת מתפתחת של פעילויות לפי שכבות גיל בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

איך כל זה מתחבר לחזון החינוכי?

להכיר אותו וללמוד בתוכו. הרצף החינוכי התחזק מאוד בשל הקשר הקבוע שיצרנו בתוכנית בין מה שקורה בקהילה ואחרי הצהריים בחינוך החברתי, ובין מה שקורה בבוקר בבתי הספר.

זוהי תפיסה רב גילאית של חינוך

הוא שחינוך הוא תהליך משותף וצריך לבנות אותו יחד - הורים, צוות ותלמידים, תוך כדי חיזוק שיתופי פעולה וחיבורים. כאשר שלושת העוגנים הללו מתחברים, החינוך הוא תהליך רוחבי שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת, וכך גם העבודה על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי". דרך העבודה היא יצירת תהליכים עם צוותי היגוי, מפגשים לאיסוף מידע וניתוח מידע יחד עם בתי הספר ועם ההורים - הקשבה וחשיבה משותפת ומציאת כיוון משותף בשקיפות ובשותפות. במציאות לא הכול אפשרי, אבל מתכוונים ביחד, מצמצמים אפשרויות בהתאם למה שעולה מן השיח עם השותפים השונים, ואז דרך התוכנית "נוף ילדותי" ביססנו שלושה עקרונות יסוד בתוכנית בוחרים יחד את הכיוון שאפשר ללכת בו. זהו תהליך שיתוף של אגף החינוך בגזר: מגוון מענים, רצף חינוכי ויצירה חינוכית וחשיבה שיש בו השקעה משמעותית מאוד, אבל היא שווה משותפת. מגוון המענים התרחב מאוד ברגע שיצאנו אל המרחב ואפשרנו לכל מנהלת ומנהל וגם לגני הילדים לצאת למרחב, את המאמץ כי התוצר הוא של כולנו.

מאגר איילון. צילום: יעל לרנרמקדש המצבות בתל גזר

החינוך הוא תהליך רוחבי שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת, וכך גם העבודה על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי".

ל המוקדים

מידה וטיול.

תתאים לכל ה

בחינה פיזית

למה מניפהשכבות הגיל. שיפרנו יחידות קיימות על ידי כוחות חיצוניים, כאשר המטרה הייתה לבדוק היכן יש חיבור לתוכנית הלימודים תוכנית "נוף ילדותי" התחילה בשינוי קטן ואז התרחבה וגדלה.

הקיימת ומה חסר. כיום תוכנית הלימודים לכל שכבות הגיל היא "מניפה מקומית".

תוכנית הלימודים יצרה את הקשר בכל שכבת גיל בין שבוע חלק משמעותי בהתרחבות התוכנית נולד, כאשר הגענו למסקנה השיא ובין השביל, ואלו התלכדו לתוכנית לימודים חווייתית שחסרים מערכי שיעור מסודרים לאנשי החינוך. לאורך שלוש שנים עבדנו על מיפוי ובניית מענה תוספתי ומערכי שיעור לכל ומעמיקה לכל שכבה.

״מניפה מקומית״ - תוכנית לימודים ייחודית רב גילאית הוראה מותאמת שכבת גיל, יצירת אירועי שיא מועצתיים, מפגשים בין בתי ספר, תיירות חינוכית

אז איך זה נראה בכל שכבת גיל?

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה בשיטת החקר, הכוללת הרחבה של תוכנית הלימודים "מולדת, חברה ואזרחות" בהתאמה לייחודיות הרשות.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

שם וסמל הרשות, יישובי הרשות/שכונות, מפת הרשות, ההיסטוריה של הרשות, תפקידי הרשות המקומית ובעלי תפקידים.

2-1

המקומית

אירוע שיא

ביקור בבניין הרשות. מפגש עם מנהלי מחלקות במועצה ושיח על השירותים שהם מעניקים לתושבים.

סיור בבניין המועצהתלמידים בחידון המורשת המועצתי סיור תלמידים בתל גזר לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ד'

https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644139.1357.pdf 17

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה הכוללות חקר סיפורי ההתיישבות המקומית והצגת תוצרים מגוונים, עבודה בקבוצות קטנות ב"מודל נבחרת"

ויצירת חידות מקומיות על אודות החומר הנלמד.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

סיפורי ההתיישבות והמורשת הייחודיים של יישובי המועצה מתוך חוברת "שביל גזר".

2-1

את סיפור היישוב בראשיתו

אירוע שיא

הגעה לחידון יישובי, המסכם את הנלמד בנושא התיישבות ברשות.

תלמידים מסיירים בבית החמרה בקיבוץ נעןתלמידים לומדים עם חוברת שביל גזר תלמידים בחידון

לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ה'

https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644138.2866.pdf 18

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה בשיטת למידה ב"חברותא" על אודות מנהיגים מקומיים, דמויות מעוררות השפעה ברשות המקומית. הלמידה בחברותא היא סביב שאלות פתוחות, המאפשרות שיח עמוק על הדמות.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

מה מאפיין מנהיג מקומי? מה מאפיין מנהיג ארצי? מה ניתן ללמוד מהאופי של כל דמות? מה בדמויות הופך אותן למנהיגות?

סיורי שטח סביב "יום בחייו של מנהיג מקומי", חילופי שלטון עם הנהגה מקומית.

אירוע שיא

מסע עלייה לחטיבת הביניים בשטחי הרשות ובהדרכת תלמידי החטיבה היוצאים )שכבה ט'(.

מסע עליה הרצוגמסע עליה איתן

מסע עליה הרצוגמסע עליה חטיבה אולפנה

מסע עליה לאיתן

לצפייה בחוברות הלימודים המלאות של "נוף ילדותי" שכבה ו'

מסע עליה לאולפנה

https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644141.8046.pdfhttps://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644133.9277.pdf 19

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

שיטת הוראה – למידה מרכזית

למידה העוסקת במורשת וחיבור לעבודת שורשים. העמקת הידע על אודות ציר הזמן ההיסטורי והארכיאולוגי של המועצה.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

אזור הרשות בראי ההיסטוריה. מי היו התושבים ברשות לאורך התקופות השונות בהיסטוריה, טרם הקמתה? צורות התיישבות

קדומות באזור הרשות עד להקמת המדינה וחיבור לשורשים:

הכרת התרבויות השונות שהגיעו לרשות.

טיולים בשנה במודל תלמידים מלמדים 4 יציאה קבועה לכ ילדים על אודות נקודות עניין שחקרו במהלך שיעורי ההכנה.

אירוע שיא

טקס שורשים המחבר בין השורשים האישיים-משפחתיים לזהות המקומית.

שכבה ז׳ בשביל גזר

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה על אודות יוזמות מקומיות מעוררות השראה. משבר האקלים ויוזמות מקומיות להתמודדות עימו בצורה מיטבית, למידה מולטי-דיסציפלינרית בשיתוף צוות מדעים ובחיבור לתוכנית הלימודים בנושא אקולוגיה.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

מיהו יזם? כיצד הופכים חלום לעסק? מהי קיימות וכיצד היא קשורה למשבר האקלים? כיצד כל אחד מאיתנו יכול להיות יזם ולקיים אורח חיים שמקיים את הסביבה?

2-1

חדשניים מקומיים

אירוע שיא

מיזם שכבתי בנושא קיימות, שאותו מובילים תלמידי השכבה.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה על אודות מנהיגות וקבלת האחר. עבודה בקבוצות קטנות לחקר מיזמי מנהיגות בקהילה. יצירת שיתופי פעולה ומיזמים למעורבות חברתית רלוונטית, הכוללים התנסות מעשית בקהילה.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

היכרות עם גופים מרחביים רלוונטיים לרשות, כדוגמת קק"ל, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים וכיו"ב, יצירת מערכי ההדרכות עבור הילדים הצעירים.

התלמידים מלווים את הסיורים של בתי הספר היסודיים לפי בתי הספר המזינים אותם וכן יוצאים לסיור ארכיאולוגי בתל גזר, המשלב התנסות מעשית בחפירה ארכיאולוגית.

אירוע שיא

טקס מעבר לתיכון בנקודה ייחודית ברשות.

ארכיאולוגיה בתל גזר

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה המכינות למפגש של תלמידים עם תלמידים אחרים שונים מהם מהרשות שלהם, בדגש על נושאים של אזרחות פעילה, הכרת מגוון אזרחים וחיבור למורשת רשותית משותפת.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

מהם הדברים המחברים בינינו כעם? האם אנחנו יותר דומים או שונים? מה יכול ללכד בינינו יותר? כיצד המורשת המקומית המשותפת מחברת בין כולנו?

3-1

זהות והיכרות של תרבויות שונות מאיתנו

אירוע שיא

טיול משותף בקבוצות מעורבות ברחבי הרשות המקומית ושיח על אחדות וחיים משותפים ברשות.

מתוך פעילויות להיות אזרח/ית בגזר

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

מתוך פעילויות להיות אזרח/ית בגזר

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

שיטת הוראה – למידה מרכזית

יחידות הוראה העוסקות בהיסטוריה הצבאית המקומית וסיפורי אומץ וגבורה מקומיים.

תכנים עיקריים

סיורים/ טיולים

הכרה וחקר מעמיק על אודות הקרבות המרכזיים שהתחללו באזור הרשות. מה ניתן להסיק מהם להווה ולעתיד המדינה?

סיורים על אודות קרבות שהתקיימו בשטחי הרשות וחשיבותם לביטחון המדינה.

אירוע שיא

לקראת ימי הזיכרון התלמידים מעבירים את המידע הלאה לתלמידי חטיבות הביניים ברשות.

סיורי מורשת קרב במועצה

זה קורה כאשר מציבים מטרות ברורות, יודעים לאן רוציםהתוכנית נמצאת גם השנה בתהליכי פיתוח נוספים.

להגיע ויוצרים שיתופי פעולה מתאימים עם אנשי חינוך במסגרת התיירות החינוכית בגזר נעשה פיילוט בשני בתי בשטח. התוכנית מתרחבת ומתבססת ככל שהשותפים ספר וייערכו ביקורים בתוך בתי הספר סביב תוכנית "נוף השונים מרגישים את חשיבותה, ובמיוחד כשאנשי החינוך ילדותי", כאשר כל בית ספר יחליט מה הוא רוצה להראות.

והמנהלים מבינים את התועלת ומקבלים משהו טוב ואיכותי בימים אלו עובדים על הרחבת תוכנית הלימודים לשכבות ואז מצטרפים ומחזקים אותה. התחלנו בקטן, אבל הדרך הבוגרות. במקביל כל אחד מבתי הספר מפתח את האופנים הייתה מאוד ברורה ואנחנו מתרחבים בכל שנה, עד שעכשיו שבהם ילמדו את התוכנית ויעריכו אותה, ואת הכיוון שבו כבר מתחילים ממש לראות ולהרגיש את השינוי. עבור מי ילדים ובני נוער ילמדו זה את זה בלמידת עמיתים. למידה שיזם ומוביל את השינוי, זהו שלב מרגש ומיוחד מאוד. זו תפתח עוד סוגים של פדגוגיה מקומית המתאימה להם.

התוכנית היא דוגמה לחזון חינוכי שהופך מחלום למציאות.

מה הלאה? - לאן תוביל הדרך?

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

כתיבה: יעל גוראון

לפרטים נוספים ומגוון אירועי המועצה