תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת

2030

תוכנית

פעולה

למעבר

לאנרגיה

מקיימת

תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"- מעבר לאנרגיה מקיימת בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות.

אוגוסט

תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"- מעבר לאנרגיה מקיימת בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות.

פעולה תוכנית

מקיימת לאנרגיה למעבר

2030

שלמי תוד ה

ייחודה ומורכבותה של התוכנית משתקפת גם במספר הרב של השותפים והתורמים לגיבושה במסגרות :השונות. זה המקום להכיר תודה לכול ם

וועדת ההיגוי של התוכנית:

יהודה שניוויס- סגן ראשת המועצ ה

טל כהן- מנהל אגף פיתוח ואחזקה

נטע טפיירו זקן- סגנית מנהל אגף תפעול, תשתיות ואחזקה ומומנת אנרגיה נופר ששון עופר- מנהלת יחידה סביבתית אזורית גזר- שדות ד ן דקלה זיסמן- יועצת מטעם התוכני ת

צוות התוכני ת:

אורן ברבי, ד"ר גילה לאור, ד"ר אורלי רונן, ד"ר טל גולדרט, שיר צדוק.

דבר ראשת הרשות –רותם ידלין

תקופה מורכבת זו, בה אתגרים ביטחוניים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים עומדים לפתחנו, מזמנת לנו, .כרשות מקומית הזדמנויות להתחדשות תוך שינוי בדפוסי החשיבה השפעות שינויי האקלים כבר ניכרות ומורגשות, תרחישים להפסקות חשמל ארוכות )תרחישי עלטה( מלווים אותנו בתקופה האחרונה, התמודדות עם לחצי בינוי ותשתיות על השטחים הפתוחים ושמירה על המגזר החקלאי כמגזר רווחי ואיכותי – כל אלו הינם חלק מאתגרי המועצה.

כמועצה, עלינו לפעול כדי להיערך ככל הניתן להשפעות העתידיות. יכולתנו לעמוד באתגרים אלו, להתאים עצמנו למציאות המתפתחת, ולהמשיך במתן שירותים איכותיים לתושבי ותושבות המועצה, היא תכלית עבודתנו.

בשנים האחרונות המועצה צעדה כברת דרך בתחום הקיימות, ונקטה פעולות להיערכות לשינויי אקלים.

הצטרפות לתוכנית המאיץ והצגת תוכנית עבודה מועצתית למעבר לאנרגיה מקיימת מקיפה ורחבה מצביעה על החשיבות הרבה והדגש המשמעותי שהמועצה שמה לתכנון עתיד המועצה באופן מיטבי תוך התחשבות

ם. במגמות בהווה ובעתיד ולפיתוח חוסן במצבי חירו

חשוב לציין כי השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום, וכן המעבר לאנרגיה מקיימת לא יבוא על חשבון שימור ופיתוח הציביון הכפרי-חקלאי של המועצה, אשר נמצא בחשיבות עליונה. מטרתנו היא לשלב את ההתקדמות בתחום האנרגיה עם שמירה על השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי והחקלאות, תוך פיתוח .התיירות ואיכות החיים של תושבות ותושבי המועצה

המועצה מתייחסת בכובד ראש למוכנותה לשינויי האקלים, וכן מבינה את אחריותה ליצירת חוסן אנרגטי ורציפות תפקודית בכל עת. מימד זה מהווה נדבך חשוב בפועלה והוכנס באופן רוחבי לתוכניות העבודה לשנת

מועצה אזורית גזר גאה לקחת חלק בתוכנית המאיץ, ולהציג תוכנית עבודה מעמיקה ומקיפה למעבר לאנרגיה מקיימת במרחב הכפרי. המועצה תמשיך לפעול ולטייב את פועלה בתחום האנרגיה, לקדם יוזמות משמעותיות בתחום הקיימות, ולנקוט ללא הפסק בפעולות קונקרטיות להיערכות ומיתון שינויי האקלים.

בברכה,

רותם ידלין

ראשת מועצה אזורית גז ר

תוכן ענייני ם

תקציר למקבלי החלטות

כלל י 1

1.1

1.2

1.3

1.4

1.5

פרופיל הרשות המקומית 2

רקע כללי 2.1

אוכלוסיי ה 2.2

תחזיות צמיחה והתפתחות ברשות המקומית לשנים הקרובו ת 2.3 פרופיל האנרגיה ברשות - נתוני צריכת אנרגיה, ייצור אנרגיה, תחבורה חשמלי ת 2.4 תוכניות קיימות ברשות מתוקצבות ליישום 2.5

סיכו ם 2.6

הערכת המצב 3

נכסי הרשו ת 3.1

מערכת ניהול האנרגי ה 3.2

נקודות תורפה לניהול אנרגיה ברשו ת 3.2.1

מיפוי מוקדי התערבות למעבר לאנרגיה מקיימ ת 3.2.2 מוקדים למעבר לאנרגיה מתחדשת 3.2.3

מיפוי מוקדי התערבות להגדלת חוסן באנרגיה 3.2.4 מיפוי מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי 3.2.5

מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית 3.2.6

סיכו ם 3.2.7

תוכנית הפעולה נכסי הרשות 4

תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי 5

המעבר ליישום 6

תקציר למקבלי החלטות

בשנים האחרונות מקדמת מועצה אזורית גזר את תחום הקיימות והיערכות לשינוי האקלים.

במסגרת תוכנית המאיץ גיבשה המועצה תכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת עד שנת התוכנית נבעה מתוך הבנה כי למועצה תפקיד חשוב בקידום נושא זה בתחומה הן במגזר הרשותי והן התוכנית כוללת ארבעה מהלכים עיקריים: מעבר לאנרגיה מתחדשת, מעבר במגזר החוץ רשותי.

לתחבורה חשמלית, התייעלות אנרגטית ויצירת חוסן אנרגטי.

כ מועצה אזורית גזר, המונה

יישובים קהילתיים(, מתאפיינת בשטחים פתוחים נרחבים המהווים לשמור על המרחב בעל צביון כפרי וחקלאי, המנוהל על-ידי המועצה ובשיתוף הישובים, מתוך אחריות ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים, מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית וחברתית, לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד, ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור. המועצה מנוהלת בצורה של שלטון דו רובדי, המחייב תיאום בין המועצה לוועדים המקומיים המנהלי ם את היישובים. מבנה ארגוני זה מהווה אתגר ייחודי למועצות האזוריות בתהליך המעבר לאנרגיה מקיימת.

כתיבת התוכנית החלה במיפוי מצב קיים. התהליך כלל איסוף נתונים מקיף, פגישות עם בעלי תפקידים שונים לזיהוי פערים, חסמים והזדמנויות, סקר לאנשי מפתח ביישובים ומפגש שיתוף ציבור בו השתתפו ם וניתוחם עלו מספר תובנות: בעלי עניין ואנשי מפתח ביישובים. מאיסוף הנתוני צריכת החשמל של הרשות מורכבת מארבעה מרכיבים עיקריים: תאורת רחוב, מוסדות חינוך, מתקני ספורט ומשרדי המועצה. צריכת החשמל של מוסדות החינוך ותאורת הרחוב מהווה החשמל המועצתית וצריכת החשמל של מוסדות החינוך בלבד מהווה המועצתית.

בתחום הגגות הסולאריים התגלה בפנינו פער. בשנת המועצה )מוסדות חינוך ומשרדי המועצה(. ההערכות באותה תקופה היו כי המועצה עמדה על ניצול של

הכלכליים והטכנולוגיים, נכון להיום, אין מיצוי של הפוטנציאל וקיימת אפשרות להרחבת שטח הפאנלים על גגות מבני המועצה ושילוב מערכות אגירה.

במסגרת תמא

אלו, לא הוקמו המערכות בשטחי המועצה. יתרה על כך, התברר כי מערכות התכנון מקדמות שטחים אגרו וולטאים ללא קשר להתקדמות התוכנית למחקר ופיתוח .

בשנת

חברות מגוונות שהציעו את מרכולתן וכ

גג ביתם.

תאורה חסכונית- ברמת המועצה קודם מעבר הדרגתי לתאורת לד בכל יישובי המועצה ובתמיכתה.

כמו כן, מתקיים מעבר הדרגתי של תאורה במשרדי המועצה ומוסדות החינוך לתאורה חסכונית.

במסגרת ההתייעלות האנרגטית מקדם אגף תשתיות החלפת ציוד חשמלי )מזגנים, מקררים וכו( לציוד חסכוני בצריכת חשמל .

המועצה עוברת לצי רכב חשמלי. כל רכב חדש שמתקבל הינו רכב חשמלי .

מתוך נתוני המצב הקיים שהוצגו לעיל החליטה וועדת ההיגוי של התוכנית לנקוט בגישה הוליסטית לניהול משאבי האנרגיה המשלבת פיתוח תשתיות, מעורבות קהילתית ותכנון אסטרטגי ארוך טווח. ניהול שכזה יוביל לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי, התייעלות אנרגטית, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, והעלאת איכות החיים במועצה. כמו כן, הבנו כי יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה, תוך התחשבות במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה.

להלן עיקרי המסקנות ותוכניות העבודה עבור נכסי הרשות והנכסים החוץ- רשותיים:

נכסי הרשות :

קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית – התחום ייבדק על ידי יועץ. כמו כן, על מנת לייצר תהליך 1 עבודה דינמי תוקם במועצה מנהלת אנרגיה תחת היחידה האסטרטגית המורכבת ממנהלי מחלקות ואגפים שונים. תפקידה של המינהלת הוא לעקוב אחר הפרויקטים השונים בתחום האנרגיה, ולוודא שהם עונים על צרכי הרשות ואינם פוגעים בערכיות הסביבה והשטחים הפתוחים שמרחב המועצה.

קיימות דרכים להתייעלות אנרגטית אשר כרגע באות לידי ביטוי בעבודת המועצה במחלקות מסויימות. 2 כחלק מעבודת הפורום הבין אגפי להטמעת קיימות והיערכות לשינוי אקלים נמשיך לייצר שיח ותהליך עומק להכנסת החשיבה לכל מחלקות המועצה בהם נעשית רכישת ציוד )מוסדות חינוך, רכש המועצה, אירועי קהילה וכו(.

המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלית ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם 3 ניתן לעודד את התחום. במסגרת זו ייבחן המעבר לאוטובוסים חשמליים במרחב הכפרי קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארית. נבחנת 4 אפשרות ליצירת רצף תפקודי על ידי הקמת מרכז חיים בקרית החינוך בבית חשמונאי ובאתרי סניקה נבחרים.

: גיבוש מסמך הנחיות לבניה ירוקה לבניה חדשה, סיכום הפעולות שיקודמו במועצה בשנים הקרובות הגדלת פוטנציאל הייצור על גגות מבני המועצה, המשך חישמול צי הרכב של המועצה, המשך הטמעת ם, הקמת רכש יעיל אנרגטית, הוספת מערכות לייצור אנרגיה עם אפשרות לאגירה ושימוש בשעות חירו מנהלת אנרגיה.

נכסים חוץ- רשותיים :

תוך כדי תהליך העבודה, עלה כי ההשפעה של המגזר החוץ רשותי )תושבים ותושבות, וועדים מקומיים, אגודות חקלאיות ומגזר עסקי בכלל וחקלאים בפרט( על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל פוטנציאל שינוי גדול יותר מהשינוי במגזר הרשותי. לכן, על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם ם השונים בכדי לייצר מציאות אחרת . המגזרי

יחד עם זאת, הן פוטנציאל השינוי והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה על מעבר המועצה לאנרגיה מקיימת. לכל אחד מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות אשר דורשות מנגנונים לניהול קונפליקטים, יצירת מדיניות והטמעה של דרכי פעולה שיבנו תוך יצירת שיח ודיאלוג.

מתוך התובנות עלתה המסקנה כי יש להקים מנגנון להעלאת מודעות, הנגשת המידע לציבור ויצירת למגזר החוץ להקמת מרכז ידעמנגנוני תמרוץ )ככל הניתן(. בימים אלו אנו מקדמים הכנת תוכנית עבודה רשותי. המרכז יעסוק בדרכים להתייעלות אנרגטית, האפשרויות לייצור חשמל סולארי ואפשרויות האגירה לצורך יצירה של חוסן אנרגטי גם עבור מגזר זה ועוד.

מסמך מדיניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים וגדרות סולאריות בנוסף, המועצה תקדם כתיבת בתחומה. כתיבת המסמכים תעשה בשיתוף בעלי העניין תוך שמירה על האיזונים בין הפקת אנרגיה ירוקה ושמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי לטובת כלל תושבי ותושבות המועצה בפרט והמדינה בכלל.

כללי

כללי 1

מעבר לאנרגיה מקיימת 1.1

משאב האנרגיה הוא אחד המשאבים החיוניים במדינת ישראל, ומהווה משאב בסיסי למשק החשמל, למשק המים ולתחבורה. מקורות אנרגיה מתחלקים למקורות מתחדשים )כמו אנרגיית שמש ורוח( ומקורות פוסיליים )פחם, נפט וגז(. המקורות הפוסיליים מייצרים בשריפתם גזי חממה שמעצימים את שינויי האקלי ם. ממשלת עד שנת %ישראל, כמדינות אחרות בעולם, הציבה יעד הפחתה של היעד תלויה במידה רבה במעבר לאנרגיה מקיימת שכוללת ארבעה מהלכים עיקריים )היעדים להלן הם יעדים

לאומיים(:

ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 30% – אנרגיה מתחדשת . – מעבר לתחבורה חשמלית ופריסת רשת טעינה במרחב הציבורי והפרטיתחבורה חשמלית בצריכת אנרגיה עד – ירידה שלהתייעלות באנרגי ה - יצירת רצף תפקודי על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת.חוסן אנרגט י הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חשוב ביותר בקידום אנרגיה מקיימת, ראשית בניהול משק החשמל בנכסי הרשות ושנית בהשפעה והכוונה של צרכני האנרגיה בישובים, צריכת אנרגיה במגורים, צריכת אנרגיה בעסקים ובתעשייה וצריכת אנרגיה בתחבורה. תוכניות המעבר לאנרגיה מקיימת, הן המסגרת המאגדת למהלכים המקומיים – הן בסקטור הרשותי והן בסקטור החוץ רשותי. התוכניות מותאמות לצרכים וליכולות .של הרשויות כדי למקסם את ההזדמנויות והתועלות לרשו ת

עקרונות מנחים 1.2

תוכנית המעבר לאנרגיה מקיימת לרשות מקומית, לוקחת בחשבון שלושה עקרונות מובילים שהם הבסיס

לתוכנית:

– אמנם ה"תרומה" המקומית למשבר הגלובלי היא צמצום שימוש במשאבים ובדלקים פוסיליים שולית; אולם שינוי התנהלות מקומית, תורם להשגת יעדים לאומיים ועולמיים ומנגיש הזדמנויות כלכליות.

– בעיקר כאלו שחיות בעוני ומתגוררות בתנאי דיור ירודים ובעלות קושי תמיכה באוכלוסיות פגיעות .לייצר אקלום בכל תנאי מזג אוויר

- מעבר לאנרגיה מקיימת, משמעו תה תנאי חיים טובים יותר קידום חוסן, שגשוג ואיכות חיים מקומית לתושבים, גם בתנאי האקלים המשתנה, הם יוצרים תנאי מגורים ומרחב ציבורי משודרג, הזדמנויות .כלכליות, חוסן באנרגיה, פיתוח חדשנות, לעסקים, לתושבים ולרשויות עצמן

להלן, פוטנציאל הפחתת הפליטות של כל ערוץ פעולה במעבר לאנרגיה מקיימת

מתודולוגי ה 1.3

המתודולוגיה התכנונית, באה לתמוך את מטרת העל לגבש תוכנית רלבנטית וישימה שתוטמע בעבודת הרשויות ניהולית ותאפשר גיוס שותפים ומשאבים ליישומה. תהווה בסיס להחלטות הממשלה, תציב תשתית ארגוני ת : שלב המיפוי בוצע באמצעות כלים פשוטים )כלי המיפוי ומפת כתמים( המאפשרים תכנון מבוסס מידע לרשות המקומית להתבונן על מצבה ביחס ליעדים וביחס לרשויות דומות, על הפוטנציאל הקיים ולסייע .בהגדרת המטרות האסטרטגיות שלה בהקשר זה

התוכנית מבוססת על שפה אחידה של משימות, ערוצי פעולה ופעולות . הגדרות אלו, מהוות שפה אחידה:

.את הבסיס לתכנון בהתאם למשימות המרכזיות, ומהוות שפה לאומית אחידה התוכנית ממוקדת בארבע משימות - התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה, תחבורה חשמלית ארבע משימות :

וחוסן באנרגיה.

: התכנון מבחין בין פעולות בנכסי הרשות, לבין פעולות עידוד וקידום פעולות בנכסים חוץ שני סוגי נכסים (. 'רשותיים )מגורים, עסקים, תעשייה וכו

שותפויות תוך רשותיות לקידום פעולות בנכסי הרשות ולהובלת הרעיון בניית שותפויות תוך כדי התכנון:

.והטמעתו, וחוץ רשותיות שבעיקרן נועדו לקידום פעולות בנכסים אחרי ם : הרשות המקומית מתעדפת את הפעולות ליישום בהתאם למידע ולמדיניות בניית תוכנית מתועדפת .הרשות לחומש הקרוב. בחירה מתבצעת באופן לוגי ומנומק : הרשות המקומית, מתכננת פעולות ומציבה מטרות ויעדים למימוש בטווח המיידי, הבינוני תכנון לחומש .והארוך

- של התוכנית - שילוב תוכניות הפעולה בתוכניות העבודה ובמנגנוניים תקציביים Mainstreamingמירכוז ומוסדיים של הרשות, עיגון בהחלטות הרלוונטיות של הרשות המקומית וגיוס שותפים.

תהליך התכנון 1.4

לתוכנית חמישה שלבים מרכזיים. להלן עיקרי הפעולות שבוצעו בכל שלב

– קביעת ממונה רשותי, צוות ליבה לתוכנית, הקמת וועדת היגוי ורתימה של הגורמים והמחלקות התנע ה 1 . השונות ברשו ת

מיפוי במגזר הרשותי- איסוף המידע נערך על בסיס "כלי המיפוי" – קובץ אקסל מובנה שגובש - איסוף מיד ע 2 מיפוי במגזר הלא רשותי – עיבוד מידע של הרשות המקומית בדמות 'מפת כתמי פוטנציאל לתוכנית המאיץ.

– תיעדוף של הפעולות שיקודמו על ידי הרשות המקומית בנכסי הרשות ובנכסים גיבוש תמונה והערכת המצב 3 אחרים )העסקי והפרטי(. תיעדוף הפעולות בוצע עם בעלי עניין שונים ומומחים. התיעדוף בוצע בקריטריונים של – הקטנת הפער בין הרצוי למצוי באופן משמעותי, הערכת אימפק ט על בסיס סימולטור בכלי המיפוי, עלות

בהתאם להגדרות הבאו ת: אופי הפעולה בהתאם לדחיפות הביצוע,

ליישו ם מעברהיערכו ת תכני ת והערכ ת תמונ תמיד ע איסו ף התנע ה פעול ה וכרטיסי מצב

פעולות שנועדו לשנות את

פעולות תשתית פעולות פרי בש ל פעולות תגובה מיידית פעולות מיסו ד פעולות שכוללות פעולות שכבר בהנעה, פעולות שיש לבצע מיידית פעולות שנועדו לשנות אתהתקנה או החלפה של מוכרות לרשות, יש כבר כדי למנוע מהלכים סותרים ההתנהלות של הרשות או טכנולוגיה או מיכשור פרויקטים כאילו ביישום. לאנרגיה מקיימת; תוכניות גורמי עניין בתחום מסוים. לאנרגיה מקיימת.היתרון במימוש פירות בינוי שאינן מותאמות בדרך כלל אילו פעולות בשלים הוא מהירות לאנרגיה מקיימת, רכישת מדיניות ותכנון. ופשטות הביצוע, פעולות רכבים שאינם חשמליים, אילו מכוונות ליישום בטווח רכישת גנרטורים לגיבוי הקרוב. חירום.

֎ Ѽ ⱱ ◄

- גיבוש הפעולות לביצוע בתכנית היערכות וכרטיסי פעולה 4 . ואילך כתוכנית ליישום בהמשך. קידום צעדים למימוש הפעולות באמצעות כרטיסי פעולה התוכנית תכלול הגדרת אופן המעקב והבקרה אחר היישום, פרסום התוכנית ומינוי מנגנון היישום של המעבר ליישום – 5 . יישום פעולות אלו לא במסגרת תוכנית זוהרשות המקומית בשיתוף בעלי העניין השונים.

תוצר התוכנית - תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת 1.5 תוכנית הפעולה בנויה באופן גנרי על פי 'טבלת ערוצי פעולה' שמתווה שפה משותפת לאומית. באופן זה ניתן לייצר מבט לאומי אחיד על תוכניות ההיערכות של הרשויות המגוונות בישראל. התוכנית היא תוכנית אסטרטגית המאמצת יעדים במשימות ויעדי משנה בערוצי הפעולה ומציגה את אופן המימוש בפעולות.

התוכנית הרשותית כוללת שני מסלולים : פעולות בנכסי הרשות ופעולות המעודדות ומקדמות פעולות בנכסי המגזר עסקי והמגזר פרטי. אלו גובשו בהתבסס על הערכת המצב ומתוך סך הפעולות בהתאמה לצרכים וליכולות של הרשות המקומית.

פעולות אלו מוצגות בפירוט בפרקים ארבע וחמש, בחלוקה לפעולות שהרשות המקומית מאמצת לביצוע בשנה הקרובה ולשנים הבאות. בפעולות לשנה הקרובה מוצגים צעדים מפורטים ו/או כרטיסי פעולה שניתן יהיה לאשר ולהכניס לתוכנית .עבודה מתוקצבת

משימות

המשימות משקפות

את יעדי ערוצי פעולה

העשייה המרכזיים

של הרשות

ערוצי הפעולה מציגים

את מסלולי העשייה פעולות

המובילים ליעדים אלה הפעולות מפרטות מה נדרש

לעשות בכל מסלול וכרטיסי פעולה צעדי ם

כאן מוצגים צעדי מדיניות

מפורטים וכרטיסי פרויקט למימוש הפעולות, ערוצי הפעולה והמשימות

פרופיל הרשות המקומית 2

רקע כלל י 2.1

מועצה אזורית גזר, הממוקמת באזור השפלה, נושאת את שמה של העיר העתיקה גזר, אשר שלטה בעבר על האזור הכולל כיום את הגן הלאומי תל גזר. המועצה משתרעת על פני שטח של כ מוגדרים כשטחים פתוחים, הכוללים אזורים חקלאיים, יערות, שמורות טבע, גנים לאומיים ונחלים. כ 72% הנותרים מוקדשים לתשתיות מקומיות מהשטח מיועד לבינוי, הכולל מגורים, מבני ציבור ותעסוקה, ואילו .וארציות שונות כגון דרכים, מסילות רכבת, בתי עלמין, אתרי כרייה וחציבה, מתקנים הנדסיים ומתקנים צבאיי ם

המועצה מאופיינת במרקם חקלאי אינטנסיבי, המשולב במגוון בתי גידול טבעיים כגון בתות עשבוניות, נחלים, חורשות, בתי גידול לחים, חורשים ומשארי שדה. תהליכי הפיתוח וההתרחבות הצפויים עתידים להשפיע על .המערכות האקולוגיות ועל השטחים הפתוחים באזור

המועצה כוללת

מועצה אזורית הינה צורת השלטון המקומי של היישובים במרחב הכפרי. השלטון המוניציפלי במועצות האזוריות , בו מקבלים התושבים שירותים משני רבדים שונים - המועצה האזורית, והוועד המקומי שלטון ד ו-רובדי מוגדר כ ביישוב. חלק מהשירותים ניתנים על-ידי המועצה וחלקם על-ידי הוועדים המקומיים ביישובים, בהתאם לחלוקת .אחריות מסודר ת

באחריות המועצה

תרבות, עסקים, תחבורה ועוד

.תשתיות ומבני ציבור ביישובים

הועד המקומי: צו המועצות האזוריות קובע כי כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי נבחר. הוועד המקומי פועל בשטח

השיפוט של הישוב ואחראי על ארגון וניהול חיי התושבים המתגוררים בו. חברי ועד מקומי נבחרים לתפקידם ומקבלים אחריות לניהול הישוב, סמכויות המואצלות להם מהמועצה ותקציב. כמו כן, מחויבים במתן דין וחשבון לתושבים. על .חברי הוועד המקומי חלה אחריות אישית לביצוע כלל הפעולות על פי החוק ומנהל תקין

"מנהיגות משותפת במסגרת הגדרת חלוקת האחריות, נקטה המועצה במודל חדש לניהול הקשר עם היישובים:

. מטרתו של המודל הינה יצירת שותפות וחלוקת אחריות בין המועצה לוועד המקומי במתן אחריות משותפת"

השירותים לתושב - שותפות המבוססת על דיאלוג, שיתופי פעולה וניתוח מדויק של היכולות ונקודות החוזקה של כל צד, וזאת אל מול צרכי התושבים. כך, קיימ ת חלוקת סמכויות בתחומים בהן האחריות הינה של המועצה, תחומים .בהם האחריות הינה של הוועד המקומי, ומקומות בה ם חולקים אחריות משותפ ת

מרחב המועצה האזורית גזר, על יישוביו, יישאר מרחב בעל צביון כפרי וחקלאי, המנוהל ע"י המועצה ובשיתוף הישובים, מתוך אחריות ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים, מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית .וחברתית, לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד, ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור

גבול המועצה ויישובי המועצה. מפה א-

- רשויות הגובלות במועצהמפה ב

- מפת ייעודי קרק ע מפה ג

מטה יהודה

מזכרת בתיה

רמלה

נס ציונה

חבל מודיעין

- התפלגות שימושי קרקע במועצה אזורית גזר באחוזי ם תרשים

2.2

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( ונתוני המועצה נכון לשנ ת על פי נתוני לשנת . נכון 1%29,281

1, מדד הנגישות הפוטנציאלית הינוהלמ"ס

מקומית בישראל מבחינת מיקומה הגאוגרפי ביחס למרכזי פעילות כלכלית.

על פי דירוג משרד הפנים ומנהל הפיתוח, המדד החברתי כלכלי במועצה הוא כאשר

1 הרשויות המקומיות בישראל - קובצי נתונים לעיבוד

מגמת הגידול המתמשכת, המציבה את המועצה במקום ה .בישראל

המועצה מספקת שירותים חינוכיי ם, חברתיי ם וקהילתיים מגוונים, הכוללים על-יסודיים

.קהילתית זו משרתת את צרכי האוכלוסייה המקומית ומהווה מרכיב מרכזי בפיתוח ובשגשוג של האזור

תצ"א של מאפייני ישובי המועצה

ישובי המועצה מאופיינים בבניה של שכונות הכוללו ת בתים נמוכים צמודי קרקע עם גגות רעפים/שטוחים. הישובים מוקפים בשדות חקלאיי ם.

התפלגות אוכלוסיית המועצה על פי גילאים )אחוזיםתרשים ד-

2021)

התפלגות מספר תושבים ע"פ אשכול כלכלי

אשכולאשכול 5%12%

אשכולאשכול 32% 47%

אשכול

4%

טבלת התפלגות אוכלוסיית המועצה ואוכלוסיות פגיעות ע"פ ישובים שם היישו ב חברת י אשכול חאשכול

כלכל י

תושבים

2023

תושבים

0- בגילאים

19

תושבים

בגילאים

64

תושבים בניילדים אחוז

מסך וקשישים

האוכלוסיי ה

הקשישים אחוז

מסך האוכלוסיי ה

7% 44% 161 1,305 875 2,341 9 בית חשמונא י 12% 45% 82 385 235 702 7 בית עוזיא ל

23% 46% 126 295 124 545 7 גזר

13% 44% 51 228 126 405 9 גני הד ר

18% 47% 123 369 206 698 7 גני יוחנ ן

10% 53% 121 577 538 1,236 9 חולד ה

14% 46% 170 661 387 1,218 7 יד רמב" ם

13% 46% 108 462 279 849 7 יצי ץ

12% 44% 123 586 340 1,049 7 ישרש

16% 45% 195 648 344 1,187 9 כפר ביל" ו 13% 49% 108 426 299 833 9 כפר בן נו ן

12% 49% 113 468 336 917 9 כפר שמוא ל

22% 51% 450 974 583 2,007 10 כרמי יום ף 14% 46% 190 747 447 1,384 7 מצלי ח

14% 51% 90 308 234 632 9 משמר איילו ן

5% 55% 72 664 725 1,461 10 משמר דו ד

8% 41% 189 1,349 748 2,286 7 נוף איילו ן 17% 49% 342 1,026 643 2,011 7 נען

17% 55% 186 503 422 1,111 8 נצר סרנ י

16% 46% 182 598 336 1,116 9 סתרי ה

11% 48% 133 639 449 1,221 7 עזרי ה

13% 43% 110 469 245 824 7 פדי ה

13% 46% 122 503 304 929 7 פתחי ה

15% 46% 113 414 245 772 9 רמות מאי ר

4% 56% 66 685 796 1,547 5 שעלבי ם

2.3

תחזיות הצמיחה וההתפתחות במועצה אזורית גזר לשנים הקרובות מצביעות על מגמות ברורו ת - במועצה אזורית גזרגידול באוכלוסיי ה

.1%שנתי של

לרבות הגדלה פוטנציאלית של אוכלוסיות פגיעות כגון הזדקנות של שינויים בתמהיל האוכלוסיי ה-

האוכלוסייה. עלייה באחוז האוכלוסייה בגיל השלישי והרביעי. כמו כן, תוכניות להרחבת הבינוי ביישובים ועלייה במחירי הנדל"ן יגרמו לכניסה של אוכלוסייה משפרת בינוי מהעיר.

- כחלק מהתוכנית הכוללנית אין צפי להרחבת גבולו ת היישובים. בנייה של ציפוף הבינוי בתוך היישובים יחידות דיור נוספות תתבצע בתוך גבולות הקו הכחול של היישובים על חשבון השטחים הפתוחים הציבוריים.

כמו כן, החלטה

בחלקת המגורים בנחלות על ידי ביטול הרצף הבין דורי ורכישה של מלוא הזכויות בחלקת המגורים. החלטה זו תגדיל משמעותית את האוכלוסייה במושבים, תשנה את התמהיל של האוכלוסייה ותגדיל משמעותי ת את הציפוף.

ב - המועצה ומשרדי הממשלה מקדמים תשתיות ובנייה בגבולות נייה והרחבה של תשתיות, מסחר ותעשיי ה

המועצה ובתוך שטחה כגון: הוספת תחנות רכבת, תכנון ובניה של קרית חינוך נוספ ת שבילי אופניים ושבילי

יוממות בין היישובים ועוד. יתרה מכך, מתוכנן בימים אלו "טרמינל .ומסחר, סמוך לשדה התעופה, לכביש

לצד המגמות שנסקרו לעיל, המועצה רואה בשמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי כאחת המשימות החשובות במעלה. בימים אלו, מקודמים במועצה תהליכים לטיוב ושמירה על השטחים הפתוחים כגון: מעבר לחקלאות מקיימת, כתיבת תוכנית לניהול טבע בשטחים הפתוחים, תוכניות לניהול הניקוז באגני הניקוז בשיתוף רשויות הניקוז, סקר מעיינות, פרויקטים לשיקום נחלי ם ועוד.

שינויים אלו עשויים להשפיע באופן מכריע על המרקם ההתיישבותי, הדינמיקה החברתי ת-כלכלית, ועל אתגרי .התכנון והניהול של המרחב הכפרי בעתי ד

2.4

צריכת החשמל במוסדות חינוך

ברשות ישנן

נוספים אשר אינם קשורים לקריות החינוך )בית ספר עתידים בכרמי יוסף ובית ספר מעיין בקיבוץ נען (.

במועצה אזורית כל קריית חינוך כוללת

, משכ"ל )מרכז טיפולי- חינוכי בקהילה( ועוד. לכל קריית חינוך יש שימושי ם לאורך שעות היממה: אשכול פיס, חוגים .מונה אחד )!( דבר המקשה על מדידת הצריכה המדויק ת .צריכת החשמל הממוצעת לשנה במוסדות החינוך של המועצה הינה .מכלל הצריכה של הרשו ת כאמור, צריכה זו מהווה .מאחר ובית ספר עתידים ובית ספר מעיין אינם משויכים לקריית חינוך לקחנו את שניהם לצורך השוואה

צריכת חשמל שנתית בבי"ס עתידים

צריכת חשמל שנתית בבי"ס מעין

בית ספר יסודיבית ספר יסודי

כרמי יוסף-עתידים נען -מעיין

השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בבתי ספר

יסודיים

350

300

250

200

150

100

50

0

צריכת חשמל לתלמיד 327.733677 187.4320988)מחושבת

בית ספר יסודי ייחודי ברוח אנתרופוסופי "מעיין"

בקיבוץ נען. מבנה קיבוצי ותיק.

162

בית ספר יסודי ממלכתי "עתידים" בכרמי יוסף

מבנה חדש הנבנה בשנת

582

צריכת החשמל בגני ילדים

השוואה בין גנים עם מספר רב של ילדים מול גנים עם מספר מועט

צריכת חשמל שנתית במעונות רמות מאיר

צריכת חשמל שנתית בגן ילדים בגני יוחנן

צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בכרמי יוסף

צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בבית חשמונאי

גן ילדים גן ילדים גן ילדים מעון

בית חשמונאיכרמי יוסף גני יוחנן

השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בגני ילדים

350

300

250

200

150

100

50

0

צריכת חשמל לתלמיד 198.64 223.18 293 230.8636364)מחושבת קוט"שרמות מאיר

טבלת דיווח מדד הצריכה של הרשות- ממוצע שנתי

KWPייצור אנרגיה מסולארי

משרדיםמתקני ספורט מוסדות חינוךתאורת רחוב

300.00

וק 250.00

ש"ט200.00

כיר 150.00

/ב 100.00

הנש 50.00

0.00

דיווח

מדד 31.84 33.44 255.21 224.47

צריכה

180000

160000

140000

120000

100000

80000

60000

40000

20000

0

ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה

ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה(

2.5

ייצור אנרגיה במועצה האזורית גז ר

משנת

התמקדה בהתקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה )על מבנה המועצה ועל גגות בתי הספר(. המהלך נעשה תחת הנחייתו המקצועית של היועץ מירון אש ד. לפי הנתונים שהיו רלוונטיים לאותה תקופה המועצה יישמה את מלוא הפוטנציאל להפקת אנרגיה סולארי ת. עם זאת, בעקבות השתתפות בתוכנית המאיץ, התחדדה ההבנה כי התנאים הטכנולוגיים והכלכליים השתנו, ובפרט חל שיפור משמעותי באיכות הפאנלים הסולאריים. תובנה זו הובילה למסקנה כי קיים פוטנציאל נוסף משמעותי לפיתוח וקידום בתחום האנרגיה .הסולארי ת על מבני המועצה

אגרו- וולטאי- במסגרת תמא

בקיבוץ נען, שטח אחד במושב פתחיה ושני שטחים בקיבוץ חולדה. עקרונות המועצה ביחס למתקנים האגרו וולטאים

ירוקה, ומעוניינת להמשיך את צביונה הפתוח והכפרי ולכן מיחסת חשיבות רבה לנושא הנצפות הן מבחינת תושבי ותושבות המועצה והן מבחינת המטיילים והמבקרים בשטחה הפתוחים ובכללם גם בשטחים החקלאיים, המועצה שמה דגש על שמירת המסדרונות האקולוגיים ויצירת קישוריות לשמירה על המגוון האקולוגי ועל כן מבקשת לבחון את השפעת המתקן, מיקומו ואת נושא הגדרות הצפויים להקיפו

מידי שנה וצפויות לפרוץ לעיתים תכופות יותר עם ההתחממות הגלובלית. על כן, מבקשת המועצה שלא למקם מתקן אגרו וולטאי בסמיכות ליער.

גדרות סולאריי ם-נושא זה הועלה ע"י כמה יישובים והובא לידיעתנו בשיתוף הציבור שערכנו במסגרת תוכנית המאיץ. לאחרונה החל תהליך בחינת הנושא ע"י מהנדס המועצה. התקיימה פגישה של צוות מצומצם וצפויות פגישות נוספות לקביעת המדיניות בהמשך.

בשנת

רצון לעודד את תושבי ותושבות המועצה להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים הפרטיי ם. לכנס הגיעו כ

והתקיימו

העתידיות ומומחה לאנרגיה סולארית העביר הרצאה על איך "לצלוח" התקנת גג סולארי באופן עצמאי.

הכנס התקיי ם פעם אחת. לצערנו, לא היה מעקב אחר מספר ההתקנות של גגות סולאריי ם על גגות של משתתפי הכנס. כחלק מתהליך המיפוי קבלנו מאגף הגביה רשימת תושבי ותושבות המועצה המשלמים ארנונה למועצה עבור גג סולארי. המסקנה שעלתה מהנתונים: יש אחוז נמוך של גגות סולאריים פרטיי ם.

התייעלות אנרגטית ברשות המקומית

:המועצה האזורית גזר מתקדמ ת להתייעלות אנרגטית, במספר יוזמות משמעותיו ת

מערכות תאורה: בוצעה החלפה מקיפה של מערכות התאורה, הן בחללים פנימיים והן בשטחים חיצוניים,

חסכונית. מהלך זה הינו תהליך ארוך ומצריך הערכות תקציבית. המעבר נעשה בצורה LED לטכנולוגיי ת הדרגתית בכל קריות החינוך של המועצה. נכון לנקודת זמן זו אין השפעה על צריכת החשמל הכללית של המועצה. יחד עם זאת, נמשיך בעבודה תוך הבנה כי מהלך זה צפוי להביא לחיסכון ניכר בצריכת החשמל .ולהפחתת עלויות התפעול

ברוב היישובים, בעידוד ותמיכת המועצה, עברו לתאורת לד בתאורת הרחוב.

מכשירי חשמל: הרשות יזמה תהליך הדרגתי של החלפת ציוד חשמלי, כולל מזגנים, מקררים ומכשירי חשמל

קטנים. הציוד החדש נבחר על פי קריטריונים של דירוג אנרגטי גבוה, במטרה לשפר את היעילות האנרגטית .הכוללת. יש לציין כי תהליך ההחלפה הינו מדורג ולא הושלם במלואו תחבורה חשמלית

כלי רכב חשמליים אשר נרכשו בשנתיים האחרונות. לפי 7 מתוכם 26 מספר כלי הרכב בשימוש עובדי הרשות הינו החלטת המועצה כל צי הרכב עתיד לעבור לצי חשמלי כך שכל החלפת רכב יתווסף רכב חשמלי נוסף. במבנה הרשות עמדות טעינה לרכבים חשמליים. בשלב זה לא ניתן לכמת את החסכון התקציבי שבמעבר לרכבים 7 הותקנו חשמליים.

חוסן אנרגט י

)ועדיין לא הסתיימה. אנו מחכים להשבת ם של כל החטופות והחטופים( הבהירה לכולם 7.10 המלחמה אשר החלה ב את חשיבות השמירה על רצף התפקו ד של השירותים החיוניים. בעוד כולם חפשו לקנות גנרטורים עלתה סוגיית יצירת חוסן האנרגטי ע"י שימוש במערכת אגירת אנרגיה המבוססת על אנרגית השמש. תוך כדי ההתכנסויות התכופות של וועדת ההיגוי עלה כי נושא זה חשוב מאוד למועצה.

בעבר נבדקה האפשרות להתקנת פאנלים סולאריים על גגות מתקני הסניקה של המועצה. בעבר הפרויקט ירד מהפרק בשל כדאיות כלכלית נמוכה. כיום, במסגרת התהליך ובניית תוכנית העבודה נבדק ת שוב האפשרות על מנת לייצר מצב שבו יישמר הרצף התפקודי בהיעדר חשמל גם באתרי הסניקה. כמו כן, נבדק ת האפשרות לאגירת אנרגיה בקריות החינוך אשר במידת הצורך ישמשו כ"מרכזי חיי ם/ חוסן " עבור תושבות ותושבי המועצה.

בימים אלו מנסחת המועצה מכרז לקידום תחום האנרגיה. במכרז יבואו לידי ביטוי פרויקטים לחוסן אנרגטי אשר יוגד רו כפרויקטי ם בעדיפות גבוהה לביצוע.

2.6

יוזמות אלו משקפות מגמה רחבה של אימוץ פרקטיקות למעבר לאנרגיה מקיימ ת, המשלבות שיקולים כלכליים וסביבתיים. מועצה אזורית גזר מדגימה גישה רב-מערכתית, הכוללת שדרוג תשתיות קיימות, רכש מושכל של ציוד חדש, צורך בכתיבת מסמכי מדיניות לאור טכנולוגיו ת חדשות בתחום ועו ד. יישום מדיניות זו צפוי להוביל לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה, להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של הרשות ויצירת חוסן.

:המועצה מגלה מחויבות עמוקה לקידום נושא האנרגיה המקיימ ת, ופועלת במספר מישורי ם .כתיבת תוכנית עבודה למעבר לאנרגיה מקיימת. יצירת מסמכי מדיניות בשיתוף בעלי העניין במרחב .מעקב אחר קולות קוראים והזדמנויות מימון

יציאה למכרז בתחום האנרגיה. במכרז ישולבו פרויקטים ברמת המועצה וברמת היישובי ם.

מציאת דרכי ם יעילו ת לעוד ד את התושבים והתושבות שימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך השינוי על ידי העלאת המודעות והמעורבות הקהילתי ת: פיתוח מדיניות ותשתיות לעידוד התקנת מערכות סולאריות על גגות בתים פרטיי ם ומבנים חקלאיי ם במטרה להרחיב את היקף ייצור האנרגיה המתחדשת ברמה המקומי ת.

המועצה נוקט ת בגישה הוליסטית לניהול משאבי האנרגיה, המשלבת פיתוח תשתיות, מעורבות קהילתית, ותכנון אסטרטגי ארוך טווח. המועצה שואפת להוביל מהלך משמעותי בתחום האנרגיה המתחדשת, תוך התאמה לתנאים .המשתנים בשוק הטכנולוגיה והאנרגיה ותוך שמירה על צביונה הכפרי- חקלאי

הערכת המצב 3

תהליך העבודה כלל מספר ערוצי איסוף מידע

איסוף נתונים מקיף וניתוח מגמות. .1

התקיימו פגישות עם בעלי תפקידים באגפים השונים ובהנהלת המועצה לצורך זיהוי פערים, הזדמנויות, וחסמים בניהול .2 האנרגיה ברשות

נשלח סקר לאנשי מפתח ביישובים על מנת למפות את הצרכים, החסמים והאתגרים ביישובים. .3 התקיים מפגש שיתוף ציבור בו השתתפו בעלי עניין ואנשי מפתח שעוסקים/ מתעניינים/ בעלי תפקיד ניהולי המשפיע .4 על תחום האנרגיה ביישוב

מתוך מהלכים אלו למדנו על מורכבותו של ניהול תחום האנרגיה במועצה, מיפינו את האתגרים העומדים לפתחנו והתחלנו לייצר שיח והנעת התהליך בכל מישורי העבודה )נכסים רשותיים וחוץ רשותיים(.

נכסי הרשות 3.1

נכסי המועצה כוללים את מבני המועצה, מוסדות החינוך )בתי ספר וגני ילדים(, אולמות ספורט, בריכת שחייה ובית

העלמין. תוך כדי תהליך העבודה הגענו למסקנה כי:

מפוטנציאל %קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית )מתוך הנתונים עלה כי המועצה מימשה רק .1 ייצור האנרגי ה שלה

.קיימות דרכים להתייעלות אנרגטי ת אשר כרגע אינן באות לידי ביטוי בעבודת המועצה .2 המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלי ת ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם ניתן .3 .לעודד את התחו ם

.קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארי ת .4 .בפרק זה נעסוק בניתוח האתגרים העומדים בפני המועצה במעבר לאנרגיה מקיימת בנכסי הרשו ת

:3.2

3.2.1

פער משאבים אנושיים .1

היעדר תפקיד ייעודי לתחום

היעדר שיתוף פעולה בין-אגפי חיוני להטמעת שינויים מערכתיים אשר יכו ל לתמוך במעבר לאנרגיה מקיימת .

אתגרים במיפוי וניטור צריכת חשמל: .2

אי-דיוקים בשיוך מוני החשמל מקשים על ניתוח מדויק של דפוסי צריכה עירוב שימושים במבני הציבור )לדוגמה: חללים בבתי ספר המשמשים גם כמשרדים( מסבכים את הניטור וניתוח הנתונים.

היעדר מערכת ניטור מתקדמת שתאפשר קבל ת תמונה מדויקת של צריכת האנרגיה ברשות .

מורכבות השלטון הדו-רובדי: .3

פיצול באחריות בין המועצה ליישובים מקשה על יישום מדיניות אנרגיה אחידה חוסר בנתונים מרוכזים )למשל, על צריכת חשמל בתאורת רחוב( מגביל את יכולת התכנון והניהול.

.חוסר במנגנון תיאום ושיתוף מידע יעיל בין המועצה ליישובים

סוגיית הכדאיות הכלכלית: .4

חוסר בתשתיות התומכות בטכנולוגיות החדשות מייצר מצב של חוסר בכדאיות כלכלית. בנוסף, היעדר ניתוח עלות תועלת ארוך טווח, המתחשב בחיסכון העתידי ובתועלות הסביבתיות. לדוגמה: פרויקטים לקירוי מגרשים או מעבר להסעות תלמידי ם בתחבורה חשמלית .

אי בחינת מודלים מימוניים חדשניים, כגון שותפויות ציבוריות-פרטיות או מענקים ייעודיים.

היעדר פרויקט לבדיקת כדאיות כלכלית בהתקנת רשת עמדות טעינה ציבוריות ברחבי המועצה.

מעבר לתחבורה חשמלית עבור עובדי המועצה: .5

אתגרי טעינה: מחוץ לשטח המועצה- עובדים נתקלים בקשיים לוגיסטיים וכלכליים בטעינת רכבים חשמליים

אתגרי מימון: אי בחינת מודלים כלכליים חדשניים, כגון: סבסוד טעינה ביתית.

התייעלות אנרגטית: .6

היעדר גורם בדיקה לזיהוי וקטלוג מערכות הדורשות החלפה דחופה, כגון מזגנים לא יעילים היעדר מנגנון לתיעדוף פרויקטים על בסיס עלות- תועלת ארוכת טווח.

היעדר מקורות מימון חיצוניים כגון: מענקים ממשלתיים או שותפויות עם המגזר הפרטי.

.מחסור בכוח אדם מקצועי באגף התכנון ותשתיות, עם התמחות בהתייעלות אנרגטית : בנייה ירוקה .7

היעדר מדריך מקיף לבנייה ושיפוץ ירוק, המותאם לצרכי המועצה היעדר שימוש והטמעה של תקן

חוסר בכוח אדם לצורך מעקב שוטף אחר שינויים רגולטוריים והתאמת מדיניות המועצה בתחו ם.

:גישה הוליסטית לניהול אנרגי ה .8

היעדר אינטגרציה טכנולוגית: שילוב טכנולוגיות חכמות לניטור וניהול צריכת אנרגיה ברחבי המועצה

היעדר מודל לניתוח כלכלי: ביצוע הערכות עלות-תועלת מקיפות, המתחשבות בהשפעות ארוכות טווח.

יש צורך ביצירת מנגנון לעבודה צמודה עם גורמי רגולציה לפיתוח מדיניות תומכת התייעלות.

היעדר תוכניות חינוכיות ויצירת תמריצים לעובדים .

3.2.2

מעבר לאנרגיה מקיימ ת במועצה מהווים אתגרים מורכבים המחייבים גישה רב-מערכתית ואסטרטגית. להלן .ניתוח מקיף של המוקדים העיקריים והיעדים הרלוונטיי ם 3.2.3

התקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה, אולמות ספורט ומוסדות חינוך. צורך בעדכוןייצור אנרגיה: 1 . הגדלת היקף ייצור האנרגיה המתחדש ת על נכסי המועצה הערכות כלכליות לאור שינויים בשוק.

אתגרי ם: זיהוי הזדמנויות נוספות מעבר להמלצות הסקר הקיי ם ואיזון בין כדאיות כלכלית לבין יעדי קיימות

.ארוכי טווח

: שילוב שיקולי רווחת הציבור ושיפור איכות החיים במרחב הציבורי קירוי מגרשים ומרחבים פתוחים 2 ובקריות החינוך עם ייצור אנרגיה תוך קידום יעדי אנרגיה ניהול איזונים בתחום ההצללה בין .אתגרי ם: התמודדות עם עלויות גבוהות ומציאת מודלים כלכליים ישימי ם הצללה טבעית )נטיעת עצים( לבין התקנת סככות לפאנלים סולאריים.

זיהוי פוטנציאל להתקנת מערכות סולאריו ת על תחנות השאיבה במטרה לייצר אנרגיה תחנות שאיבה:3 .ובנוסף לייצר רצף תפקודי בעתות משבר

אתגרי ם: התאמת הטכנולוגיה לדרישות התפעוליות של תחנות השאיבה ויצירת מודל כלכלי.

3.2.4

: הכרה בחשיבות הנושא לאור אירועי ביטחון והיערכות לשינויי האקלי ם. חשיבה על כיוון אגירת אנרגי ה 1 ליצירת חוסן אנרגטי בקריות החינוך ובתחנות השאיבה אתגר: איזון בין עלויות גבוהות וכדאיות כלכלית לבין הצורך בחוסן אנרגטי.

3.2.5

.: עידוד עובדי הרשות ויישום מדיניות החלפה לרכבים חשמליי ם מעבר לרכב חשמלי 1 .אתגר: התמודדות עם חששות עובדים לגבי טווח נסיעה ונגישות טעינה .: הרחבת רשת עמדות טעינה בשטחי המועצהתשתיות טעינ ה 2 .אתגר: קבלת החלטה לגבי הצורך בעמדות בחניות המועצה וקריות החינוך, תכנון ומימון פריסת תשתית .מעבר לשימוש באוטובוסים חשמליים לצורך הסעות התלמידי ם מעבר לאוטובוסים חשמליים: 3

אתגר: עלויות גבוהות לתשתיות והפרש גבוה בין מחיר אוטובוס חשמלי לאוטובוס רגיל. בנוסף, חשש מתפעול צי אוטובוסים במרחב של מועצה אזורית. כמו כן, מיקום עמדות הטעינה )נהגי המועצה רגילים לנסוע ע ם האוטובוסים הביתה(.

:3.2.6

יישום תקנים מתקדמים בכל נכסי הרשו ת )קיימים וחדשי ם בנייה ירוקה: 1 אתגר: התאמת מבנים קיימים לסטנדרטים חדשי ם ותכנון חדשים לפי התקן המתקדם לבניה ירוקה כחלק מנוהל העבודה.

ר.: אימוץ מדיניות רכש המעדיפה מכשירים בדירוג אנרגטי גבוהכש מוצרי חשמל יעילי ם 2

הכנסת הרכיב למכרזי המועצה לרכש של מוצרי חשמל אתגר:

3.2.7

מתוך האמור בפרק זה עולה כי יש לנהל את המעבר לאנרגיה מקיימת תוך אימוץ גישה אינטגרטיבית המשלבת תכנון אסטרטגי, ניהול משאבים יעיל ושיתוף פעולה בין-אגפי. הצלחה בתחומים אלו עשויה להוביל לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי, התייעלות אנרגטית, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, והעלאת איכות .החיים במועצה

משתמע מכך כי נדרשת ראייה כוללת המשלבת היבטים טכניים, כלכליים, ארגוניים, סביבתיים וקהילתיים.

יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה, תוך התחשבות במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה. יחד עם זאת, מאחר ותחום זה הינו תחום מתפתח אשר מביא עימו חידושים טכנולוגיים והזדמנויות חדשות יש לנהלו ככזה.

הדינמיות המאפיינת את ה תחום, המתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תכופים, מציבה אתגר בפני מקבלי ההחלטות. נדרשת גישה אדפטיבית, המשלבת עדכון ידע שוטף ורכישת ניסיון מעשי, לצד תכנון אסטרטגי ארוך טווח. האיזון בין הצורך בפתרונות מיידיים לבין ההשקעה בטכנולוגיות מתפתחות מחייב ניתוח מעמיק של עלו ת-

תועלת, תוך התחשבות בגורמים כגון אמינות הטכנולוגיה, יכולת התאמה לצרכים משתנים ופוטנציאל החיסכון לאורך זמן. לפיכך, מעבר לאנרגיה מקיימת דורש לא רק משאבים כלכליים, אלא גם מנגנונים גמישים לקבלת החלטות, שיתופי פעולה בין-מגזריים )בין אגפים שונים במועצה ובין מגזרים חוץ מועצתיים( ויכולת להתאים את האסטרטגיה .בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטוריות המתהוו ת

פעולות רלוונטיות

משימה

מס'

ערוץ

פעולה ערוצי פעולה

יעדי חובה ל

התייעלות

באנרגיה

1.1 הנחיות לבנייה חדשה 100%

אנרגיה 1.2 מערכות בקרה ושליטה

1.4 מעבר לתאורה חסכונית במבנים קיימים

ומתחדשים

100%

1.7 מעבר למכשירי חשמל יעילים 80%

ייצור אנרגיה 2.1 מתקנים סולאריים במרחב המבונה 100% הרשות 2.3 תכנון לעצמאות באנרגיה

2.4 חדשנות

תחבורה

חשמלית

3.1 במרחברכבים לחשמול תשתיות

הציבורי

צי הרכב המועצתי: רכבי תפעול

חשמליים

3.2 רכבים חשמליים

Dummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy Text

משימה

ערוצי

פעולה פירוט פעולות

תיעדוף

לפעולה

הצעד הראשון שיוצע שיוצעהראשון הצעד

למימוש הפעולה

תמיכה של משרד של משרד תמיכה

האנרגיה ב נימוקים

התייעלות

באנרגיה

הנחיות

לבנייה

אישור מדיניות

בנייה בת קיימא

מדיניותאישור

בנייה בת קיימא

בוועדה חדשה

◄המקומית

כדאיות

גבוהה

לביצוע

צעדי מדיניות: הנחיות, צעדי מדיניות: הנחיות,

נוהלים

סיוע של יועצים יועציםשל סיוע

לכתיבת מסמך מסמךלכתיבת

הנחיות

לאור תחזיות הבינוי ברשות, אחוז לאור תחזיות הבינוי ברשות, אחוז משמעותי מהבניינים ב

יהיו חדשים. לשינוי הנחיות הנחיותלשינוי חדשים. יהיו הבנייה יש ניסיון מצטבר בישראל הבנייה יש ניסיון מצטבר בישראל ותמיכה ממשלתית

מערכות

בקרה

מעבר למערכות

ניהול ובקרה

במבני ציבור

מעבר למערכות

ובקרהניהול

ציבורבמבני ושליטה

ובתאורת

֎רחובות

כדאיות

גבוהה

לביצוע

בדיקת ייתכנות ייתכנותבדיקת

לטכנולוגיה או פתרונות לטכנולוגיה או פתרונות

חדשניים

סיוע של יועצים רק סיוע של יועצים רק

לטכנולוגיות חדשות לטכנולוגיות חדשות

מאושרות

הטמעת מערכות ניהול ובקרה הטמעת מערכות ניהול ובקרה במבני המועצה יכולות להביא להביאיכולות המועצה במבני לחסכון משמעותי באנרגיה באנרגיהמשמעותי לחסכון משמעותי למועצה. וחסכון כספי משמעותי למועצה.

המהלך דורש השקעה ראשונית המהלך דורש השקעה ראשונית משמעותית, ניתן לחלק לפי לפילחלק ניתן משמעותית, צריכת האנרגיה במבנים ולאורך צריכת האנרגיה במבנים ולאורך שנים ובהתאם לטכנולוגיה לטכנולוגיהובהתאם שנים הנבחרת.

ייצור אנרגיה

תשתית ושטחים

מתקנים

קרקעיים

ברצועות

תשתית ושטחים

֎כלואים

כדאיות

בינונית

לביצוע

סקרים ומיפויים ביצוע עצמי תקציב ביצוע עצמי תקציב חיצוני

השימוש בשטחים מופרים לייצור השימוש בשטחים מופרים לייצור אנרגיה, בדרך כלל לא דורש דורשלא כלל בדרך אנרגיה, שינויים משמעותיים וההשקעה שינויים משמעותיים וההשקעה כדאית וגם יכולה להוות בסיס כדאית וגם יכולה להוות בסיס לשותפות פרטית - ציבורית

פוטנציאל ייצור

אנרגיה על גגות

הגדלת

ייצורפוטנציאל

אנרגיה על גגות

מבני המועצה

כדאיות

גבוהה

לביצוע

בדיקה מחודשת של שלמחודשת בדיקה

פוטנציאל ייצור אנרגיה פוטנציאל ייצור אנרגיה

על גגות המועצה

יועץ חיצוני המועצה עומדת כיום על ניצול המועצה עומדת כיום על ניצול מפוטנציאל ייצור האנרגיה 20%

על מבני המועצה. אנו מעוניינים על מבני המועצה. אנו מעוניינים לבחון מחדש את הנושא ולהגדיל לבחון מחדש את הנושא ולהגדיל את הפוטנציאל.

תחבורה

חשמלית רכבים

חישמול כלי רכב חישמול כלי רכב

איגומיים

Ѽבמועצה חשמליים

כדאיות

גבוהה

לביצוע

מסמך ייזום ייזוםמסמך

למכרז/פרויקט/מנגנון

סיוע בתנאי החלפת סיוע בתנאי החלפת

כלל צי הרכב

הרשות המקומית היא בעלת צי הרשות המקומית היא בעלת צי רכב המשמש את עובדי המועצה. רכב המשמש את עובדי המועצה.

חסכון בתחזוקה וצמצום זיהום חסכון בתחזוקה וצמצום זיהום האוויר יביא תועלת ישירה ישירהתועלת יביא האוויר למועצה.

חוסן

באנרגיה חוסן

אנרגטי

פעולות לאקלום פעולות לאקלום

מבנים

לאוכלוסיות

מוחלשות בקהילה ⱱופגיעות

כדאיות

גבוהה

לביצוע

תכנון מפורט עדבמועצה יש יישובים בהם אחוז במועצה יש יישובים בהם אחוז אוכלוסיית הרווחה המתגוררת המתגוררתהרווחה אוכלוסיית גבוה, ניתן לגייס במבנים ישנים - גבוה, ניתן לגייס תמיכה ממשרד הרווחה וגורמים תמיכה ממשרד הרווחה וגורמים פילנתרופים למהלך שדרוג שדרוגלמהלך פילנתרופים המבנים ואקלומם

חוסן אנרגטי חוסן אנרגטי

לטובת

שמירה על עלשמירה

הוספת מערכות

לייצור אנרגיה

סולארית עם

לאגירה אנרגיה

ושימוש בשעות

הוספת מערכות

אנרגיהלייצור

עםסולארית

אפשרות

אנרגיהלאגירה רצף תפקודי ושימוש בשעות

חירום

כדאיות

גבוהה

לביצוע

בחינת המודל הכלכלי שעות ייעוץ שמירה על הרצף התפקודי הינה שמירה על הרצף התפקודי הינה קריטית עבור המועצה בתקופות קריטית עבור המועצה בתקופות חירום ביטחוניות ואקלימיות

Dummy TextDummy TextDummy Text

3.3

בתהליך העבודה התבהר לנו כי קיימ ת חשיבות רבה לשינוי שייעשה במגזר החוץ רשותי )פרטי, חקלאי, יישובי מסחרי ותעשייתי(. ההשפעה של מגזר זה על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל פוטנציאל שינוי גדול יותר מהשינוי במגזר הרשותי. לכן, על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם המגזרים השונים בכדי לייצר מציאות .אחר ת

המגזרים החוץ רשותיים הפועלים במרחב המועצה: תושבים ותושבות, וועדים מקומיים, אגודות חקלאיו ת ומגזר עסקי בכלל וחקלאים בפרט.

הפוטנציאל והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה במגזר החוץ רשותי. לכל אחד מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות מאתגרות אשר דורשות מנגנונים לניהול קונפליקטים, יצירת מדיניות והטמעה של דרכי פעולה שי ב נו תוך יציר ת שיח ודיאלוג עם כלל השותפים למהלך.

3.3.1

- אין מודעות ואין רצון לשינוי ולכן גגות סולריים הם מיעוט במועצה. היה ניסיון חד פעמי בעבר בתים פרטיי ם לגשת לנושא ולקדם הקמת גגות סולריי ם.

- פוטציאל רב לדו שימוש. החקלאי ם נתקלים בחסם בירוקרטי או חוסר מוטיבציה. חקלאות/ משקים, רפתות חלק ממבני המשק הינם ללא היתר ועל כן לא ניתן להקים עליהם פאנלים סולאריים. בנוסף, הארנונה המשולמת למועצה במסגרת דו שימוש זה איננה מחושבת ליישוב כחלק מהתקציב השנתי העומד לשימושו .של הוועד המקומי

- יש צורך בכתיבת מסמך מדיניות להקמ ת מ תקנים אגרו וולטאים בשטחים החקלאיים חקלאות/ אגרו וולטאי של המועצה. בין מטרות המועצה לשמור על הצביון הכפר י- חקלאי, לשמור על המגוון הביולוגי, לעודד תיירות ועוד. יש צורך לקיים שיח ודיאלוג עם החקלאים על מנת לייצר איזון בין כל הצרכים והאינטרסים.

- עסקים רבים במועצה ללא רישוי עסקים ושוכרים מבנים כך שהתקנת גג סולארי איננו רלוונטי עסקים אשר במהלך תכנונו יוטמעו עקרונות הקיימות. במתחם זה יש סיכוי טרמינלבמצב שכזה. בקרוב יקו ם .לגגות סולאריים, בניה ירוקה, מבנים מאופסי אנרגיה, הצללה במרחב הציבורי, עמדות טעינה לרכבים ועו ד - לוועדים המקומיים יש צורך בהקמת "מרכז חייםיישובים/ חוסן אנרגטי המבנה וגגו שייכים לאגודה החקלאית

- גגות המבנים שייכים לאגודה החקלאית. הפרויקט צריך להיות בעל כדאיות יישובים/ פאנלים סולאריי ם .כלכלי ת

- הגדרות הסולאריי ם הינם מחד הזדמנות לרווח כלכלי ושמירה על בטחון יישובים/ גדרות סולאריים התושבי ם מאידך הגדר מייצרת מפגע נופי וניתוק בין תושבי ותושבות היישוב לבין השטחים הפתוחים הצמודים אליהם. גם במקרה זה קיים ניגוד אינטרסים בין האגודה החקלאית לבין תוש בות ותושבי היישוב ו/או בין בעלי הנחלות במושבים לבין תושבי ותושבות ההרחבות.

מוקדים למעבר אנרגיה מתחדשת 3.3.2

קיים פוטנציאל גבוה למעבר לאנרגיה מתחדשת במגזר החוץ רשותי עלה כי קיים אחוז קטן מאוד של גגות סולאריים במועצה חקלאיים

ב ליווי וייעוץ חינ ת הקמ ת מרכז הסברה, עידוד והעלאת מודעות לאנרגיה מקיימת במגזר החוץ רשותי.

לתושבים יהווה חלק מהשרות שיינתן במרכז.

מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי 3.3.3

המועצה תבחן את הצורך בקיומן של עמדות טעינה ביישובי המועצה שאינם קיבוצי ם ביחד עם הגורמים האחראיים ביישובים על תחום האנרגיה. יש לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהתקנת עמדות ציבוריות במושבים ויישובים קהילתיים.

חשוב לציין כי במרבית הקיבוצים הותקנו עמדות טעינה ציבוריות עבור תושבי ותושבות היישוב. להלן דוגמה

מקיבוץ חולדה:

3.3.4

ליווי יישובי המועצה בתהליך לבחינת צריכת החשמל ביישוב ובחינת דרכי פעולה להתייעלות אנרגטית ביישוב העלאת מודעות לרכישת מוצרים חסכוניים באנרגיה.

העלאת מודעות לבניה ירוקה בבתים חדשים .

העלאת מודעות לחסכון בחשמל.

כתיבת מסמך מדיניות לבניה ירוקה במגזר הפרטי.

3.3.5

בחינת כדאיות להתקנת מערכת סולארית הכוללת אגירה לשעת חירום ב"מרכזי החיים" המוקמים ביישובים בחינת כדאיות להתקנת מתקני אגירה בבתים פרטיים.

יעדים למגזר החוץ רשותי לפי משימות וערוצי פעול ה 3.3.6

משימה

מס'

ערוץ

פעולה ערוצי פעולה יעדי חובה ל

התייעלות

באנרגיה

1.1 הנחיות לבנייה חדשהמדיניות לבנייה חדשה

מאופסת אנרגיה

כתיבת מדיניות לבניה לבניהמדיניות כתיבת

ירוקה היא בקדימות בקדימותהיא ירוקה

גובהה

הקמת מרכז להעלאת להעלאתמרכז הקמת

מודעות לבניה ירוקה

העלאת מודעות מודעותהעלאת

להתייעלות באנרגיה באנרגיהלהתייעלות

ורכישת מכשירים בדרג בדרגמכשירים ורכישת

ע"י מרכז אנרגטי גבוהה - ע"י מרכז

הסברה או הרצא ה

עידוד התושבים להתקנת עידוד התושבים להתקנת

בבתים + במשקיםPV

נושא שמירת המרחבים נושא שמירת המרחבים

הפתוחים רגיש מאד ולכן הפתוחים רגיש מאד ולכן

יש התלבטות על התקנת יש התלבטות על התקנת

סולרי בשדות. זה דורש סולרי בשדות. זה דורש

יותר תכנון ודיוק.

כנית החוסן החוסן תוכנית מחלק

כוללת אגירה

נושא הוספת עמדות עמדותהוספת נושא

טעינה עלה ומקבל דיוקים

עידוד תושבים לרכישת לרכישתתושבים עידוד

רכבים חשמליים

1.4 מעבר לתאורה חסכונית במבנים

קיימים ומתחדשים

1.5 שיפוץ מעטפת מבנה

1.7 מעבר למכשירי חשמל יעילים

ייצור

אנרגיה

2.1 במרחבסולאריים מתקנים

המבונה

פוטנציאל מיצוי 80%

הייצור בבנייה חדשה

2.2 מתקנים סולאריים במרחב הפתוח

2.3 תכנון לעצמאות באנרגיה

2.4 חדשנות

תחבורה

חשמלית

3.1 תשתיות לחשמול רכבים במרחב

הציבורי

3.2 תושבים וחוסן קידום מעורבות

קהילתי כלכלי

Dummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy Text

3.3.7

מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות בשלטון דו רובדי תוך יצירת שיתופי פעולה עם שותפיה במגזר החוץ רשותי.

בתחום התאורה, המועצה מציגה הצלחה חלקית. בעוד שהתאורה בשטחים שבאחריותה הישירה הוסבה לתאורה יעילה אנרגטית, קיים אתגר בהטמעת שינויים דומים ביישובי ם. זוהי דוגמה מובהקת לאתגרים הנובעים ממבנה שלטוני דו רובדי המחייב גישה של דיאלוג, העלאת מודעו ת ויצירת מנגנונים לתימרוץ ותמיכה. מטרתנו להנגיש את המידע לציבור

חינוך והסברה מהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של המועצה. התוכנית להקמת מרכז ידע לתושבים מדגימה גישה חדשנית להתמודדות עם חסמים בהטמעת פרקטיקות של בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה סולארית ברמת משק הבית.

לבסוף, המועצה מכירה בחשיבות המעבר לתחבורה חשמלית, אך מתמודדת עם אתגרים תשתיתיים ותקציביים.

המועצה תבחן את הנושא ביחד עם וועדי היישובים.

מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות ברמה המקומית. הגישה לסיכום, משלבת מעבר לאנרגיה מקיימת על כל רבדיה לצד התמודדות עם מגבלות מבניות ותקציביו ת תוך שמירה על צביונה הכפרי- חקלאי- קהילתי, תוך יצירת דיאלוג בין בעלי העניין השונים ובניית פלטפורמות לקידום הנושא. גישה זו תספק תובנות חשובות למקבלי החלטות ברשויות מקומיות אחרות.

הרשות נכסי הפעולה תוכנית

4

פירוט – התייעלות באנרגיה 2.2

לביצוע פירוט והערותלביצוע ב היעד ל הפעולות ואילך 2025

*יצירת מסמךהטמעת *יצירת מנגנון הנחיות לבנייה לייצר הנחיות הנחיות לבניה המסמך לשלבי התכנון לעבודה חדשה ירוקה במבנים בעבודת שוטפת בין השונים

חדשים ושיפוץ האגפים היחידה במועצה

הרלוונטייםקיימים הסביבתית להטמעה של

במועצה. עקרונות בניה ואגף תכנון,

הנדסה ירוקה בבנייה

חדשה ושיפוץ ותשתיות.

מבנים קיימים *העסקה של

ת לבנייה יועץ.

ירוקה שתלווה

את צוות

המועצה

בתהליך.

*כתיבת

מסמך עבודה

יטופל בהמשך מערכות בקרה

ושליטה

יטופל בהמשך איקלום מבנים

קיימים

יצירת תוכנית המשך מעבר לתאורה עבודה לפי החלפת*יצירת תוכנית העבודה לפי השלבים עבודה מהתאורה חסכונית

תוכנית המפורטים המחולקת במבנים במבנים

העבודה עד בתוכנית לשלבים לפי קיימים קיימים

ההגעה ליעד העבודה תקציב ומתחדשים ומתחדשים

שהצבנו המועצה.לתאורה

*המשך חסכוני ת

החלפת

התאורה

לתאורה

חסכוני ת

יטופל בהמשך שיפוץ מעטפת

מבנה

Dummy Text

יטופל בהמשך חימום וקירור

מים

מכשירי חשמל

*הכנסת *מבחינת רכישה של מעבר

הנושא לפורום הרכש 100%למכשירי

בין אגפי לייצר למועצה- כל ממכשירי חשמל יעילים מצב שכל מדפסות חשמל לגני

מנהלי המועצה של הילדים

המחלקות הן HP ולמועצה יהיו

האגפים אשר ח מכשירי חשמל סכוניות.

רוכשים יעילים

*הטמעת נוהל מכשירים

חשמליים עבודה בכל

יכניסו דרישה מחלקות

המועצה אשר למוצרים

יעילים )גני רוכשות מוצרי

ילדים, בתי חשמל.

ספר, תשתיות

וכו(

פירוט – ייצור אנרגי ה 2.3

פירוט והערותביצועלביצוע ב היעד ל הפעולות

ואילך 2025

תקציבי לביצוע

תקציבי לביצוע

*התקנת *העסקה של *העסקה של הוספ ת מתקנים

פאנלים לפי יועץ לצורך יועץ לצורך פאנלים סולאריים ההמלצות בדיקת בדיקת סולאריים על במרחב

במסגרת היתכנות מבני המועצה היתכנות המבונ ה התקציבית. להוספת להוספת וגגות בתי

*בחינה פאנלים פאנלי ם הספ ר

מחודשת של סולאריים על סולאריים על

מבני המועצה. מבני המועצה. הטכנולוגיות

*יצירת מנגנון ופוטנציאל *יצירת מנגנון

תקציבי לביצועתקציבי לביצוע הגגות אחת

לפי ההמלצות לתקופה כפי לפי ההמלצות

שיקבע ע ם שיתקבלו. שיתקבלו.

היועץ *התקנת

הפאנלים

ומקצועית לגבי ומקצועית לגבי

*הטמעת *מיפוי בעלי *מיפוי בעלי כתיבת מסמך מתקנים העניין וסקירה העניין וסקירה המסמך מדיניותסולאריים בוועדה לתכנון תכנונית תכנונית במרחב הפתוח

ומקצועית לגבי ובנייה ומקצועית לגבי

התחום. התחום.

Dummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy Text

* יצירת* יצירת

מפגשי מפגשי

שולחנות שולחנות

עגולים לבעלי עגולים לבעלי

העניין העניין

* כתיבת * כתיבת

מסמך מדיניות מסמך מדיניות

מועצתי מועצתי

*הטמעת

המסמך

בוועדה לתכנון

ובנייה

*הוצאה *בדיקת *בדיקת אגירת אנרגיה תכנון

לפועל של התכנות להתכנות לבמרכזי חוסן- לעצמאות הפרויקטים הפרויקטים. הפרויקטים. קריות חינוך באנרגיה מותנה תקציב *כתיבת ואתרי סניקה*כתיבת

תוכנית עבודה תוכנית עבודה

ליישום. ליישום.

*הוצאה

לפועל של

הפרויקטים

מותנה תקציב.

יטופל בהמשך בדיקת מצב חדשנות

קיים במערכות אנרגטית

ייצור החשמל

של המועצה

הקיימות

והרחבתן

פירוט – תחבורה חשמלי ת 2.4

פירוט והערותביצועלביצוע ב הפעולות היעד ל

ואילך 2025

תשתיות חשמל *מיפוי נקודות *מיפוי נקודות *התקנת התקנת תשתיות חשמל עמדות אופציונליות עמדות טעינה אופציונליות כלי רכב במקומות להתקנת להתקנת ציבוריות חשמליים

עמדות טעינה עמדות טעינה נבחרים. ושיתופיים

במרחב ציבוריות. ציבוריות.

הציבורי*בדיקת *בדיקת

כדאיות כדאיות

כלכלית כלכלית

למועצה. למועצה.

*התקנת

עמדות

Dummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy Text

במקומות

נבחרים.

*המשך מעבר *מעבר *מעבר לצי הגדלת צי רכבים

הדרגתי לצי הדרגתי לצי רכב חשמלי הרכב חשמליי ם רכב חשמלי רכב חשמליייעשה החשמלי של

בהדרגה. המועצה

*כל רכב אשר

יוחלף לחדש

יהיה רכב

חשמלי

פירוט – חוסן קהילתי באנרגיה 2.5

פירוט והערותביצועלביצוע ב הפעולותהיעד ל

ואילך 2025

לא רלוונטי תמיכה בעוני

רמה באנרגיה

סוציואקונומית

של המועצה

גבוהה )מדד

חברתי- כלכלי

8

יפורט בפרק קידום מעורבות

הבאתושבים וחוסן

קהילת י

Dummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy TextDummy Text

רשותי חוץ מגזר לעידוד הפעולה תוכנית

תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי 5

במסגרת תוכנית הפעולה לעידוד המגזר החוץ רשותי לעבור לאנרגיה מקיימת אנו בוחנים את האפשרות להקמת מרכז ידע לתושבים, הנהגות יישובים, חקלאים ובעלי עסקים. המרכז יהווה מוקד לידע, שאלות וייעוץ למעבר לאנרגיה מקיימת בכל תחומי הפעולה: התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה, מעבר לתחבורה חשמלית ויצירת חוסן אנרגטי לחקלאי המועצה )בדגש על משקי חי( ולתושבות ותושבי המועצה ברמה האישית והיישובית.

בשנת

משנת

פירוט – התייעלות באנרגי ה 5.1

פירוט והערות ביצועלביצוע ב הפעולות היעד ל 2025

מסמך מדיניו ת הנחיות לבנייה

שיהיה חלק חדשה

מהנחיות

לבניה חדשה

במועצה )כולל

המלצות וידע(

שילוב במסרים

שילוב במסריםמערכות בקרה

של מרכז הידע ושליטה

שילוב במסרים

איקלום מבנים שילוב במסרים

של מרכז הידע קיימים

שילוב במסרים

עידוד, המלצה שילוב במסריםמעבר לתאורה

וליווי בבדיקת של מרכז הידעחסכונית

היתכנותבמבנים

קיימים

ומתחדשים

שילוב במסרים

שיפוץ מעטפתשילוב במסרים

של מרכז הידע מבנה

שילוב במסרים

שילוב במסריםחימום וקירור

של מרכז הידע מים

שילוב במסרים

שילוב במסריםמעבר

של מרכז הידעלמכשירי

חשמל יעילים

Dummy Text

פירוט – ייצור אנרגי ה 5.2

לביצוע פירוט והערותלביצוע ב היעד ל הפעולות ואילך 2025

שילוב במסרים

שילוב במסריםמתקנים

של מרכז הידעסולאריים

במרחב

המבונ ה

אגרו סולארי, כתיבת מסמכי מתקנים

גדרות מדיניות סולאריים

סולאריות במרחב הפתוחבשיתוף בעלי

העניין

)חקלאים,

אגודות

חקלאיות

ועסקים

נוספים(

שילוב במסרים

שילוב במסריםתכנון

של מרכז הידעלעצמאות

באנרגיה

שילוב במסרים

שילוב במסריםחדשנות

של מרכז הידע אנרגטית

פירוט – תחבורה חשמלית 5.3

פירוט והערותביצועלביצוע ב הפעולות היעד ל

ואילך 2025

תשתיות חשמלשילוב במסרים

+ רכב חשמלי(

שילוב במסריםתשתיות חשמל

של מרכז הידע כלי רכב

ברמה של חשמליים

האדם הפרטי ושיתופיים

במרחב )עמדת טעינה

הציבורי+ רכב חשמלי(

וברמה

היישובי ת

)בחינת צורך

וכדאיות

כלכלית של

התקנת

עמדות טעינה

ציבוריות(

Dummy TextDummy Text

6

תכנית עבודה 5.4

מפורט בפרק

מדדים לבקר ה 5.5

הקמת מינהלת לניהול האנרגיה במועצה תחת אגף אסטרטגיה החדש

מנגנונים להטמעה 5.6

מנגנון מעקב אנרגיה מקיימת מנגנונים אזוריים מנגנונים ברשות המקומית והיערכות לשינוי אקלים. הפורום

מדיניות לניהול הממשק בין ייצור

לחצי שנה תתעדכן התוכנית ע"י

מינהלת האנרגיה בהובלת סגן כתיבת מסמכי מדיניו ת- יצירת פורום בין אגפי להטמעת קיימות ראשת המועצה תהווה מנגנון והיערכות לשינוי אקלים. הפורוםשיח משותף עם בעלי עניין לעדכון כלי המיפוי. המיפוי יוצג שונים בתחומים כגון- אגרו פועל אחת לתקופה להנהלת המועצה וולטאי על מנת לנסח מסמך בשנת ביחס ליעדים בתוכנית זו. אחת מדיניות לניהול הממשק בין ייצור הפורום עולים נושאים אינטר-

לחצי שנה תתעדכן התוכנית ע"יאנרגיה לשמירה על שטחים דיסיפלינריי ם המקודמים ע"י חברי המינהלת. פתוחים וחקלאות איתנה. המועצה ובינם שמירה על שטחים פתוחים, היערכות

לשינוי אקלים ומעבר לאנרגיה

מקיימת.

למועצה יהיה יועץ. ת אנרגיה מרכז ידע – יהווה מנגנון לעידוד אגף אסטרטגיה ומינהלת שילווה את המינהלת. היועץ.ת ותמיכה במעבר לאנרגיה אנרגיה- אגף חדש אשר תחתיו ייתן סקירה ועדכון מעולם ימוקם תחום האנרגיה במועצה. מקיימת במגזר החוץ רשותי.

האנרגיה המקיימת בכל פגישה האגף יקדם נושאים אסטרטגיים של המינהלת. עדכונים אלו רוחביים כגון אנרגיה. המינהלת יילקחו בחשבון בתכנון תורכב מבעלי תפקידים שונים המהלכים הרשותיי ם. אשר ייפגשו אחת לתקופה על

מנת לקדם את התחום במועצה.

הערות משאבים אחריו ת הצעדים הפעולות ערוצי פעולה משימה לביצוע ב לביצוע

2025

נספחים 6

כלי המיפוי מל א 6.1

ערוצי הפעולה כלי תיעדוף מלא 6.2

תוכנית פעולה באקס ל 6.3