פרוטוקול הנהלה וכספים מס' 4
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
פרוטוקול ישיבת ועדת הנהלה וכספים 4/24
תאריך : 16.7.24
על סדר היום:
= ₪ ₪ רת
דיווח שוטף.
אישור פרוטוקול הנהלה וכספים קודם - 3/24, מיום 1.7.24.
הצגת דו"ח רבעוני 1, לשנת 2024 - מציג גזבר המועצה.
דיון בנושא הפוטנציאל הכלכלי לתאגיד האנרגיה.
שונות.
נוכחים מקרב חברי הנהלה
וכספים
דני עטר - ראש המועצה - גן נר
שחר יערי - סגנית ראש המועצה-
חסרים מקרב חברי הנהלה
וכספים
הישאם זועבי - טייבה
דני דניאל - מגן שאול
נוכחים שאינם מקרב חברי הנהלה
וכספים
מוחמד אלבתירי - מנכ"ל המועצה
ג'יואד זועבי - גובר המועצה
בית אלפא
ערן גולן - מולדת
שלמה יצחק - מיטב
דניאל בן - דבורה
לירון רותם - כפר יחזקאל
יובל דנינו - מלאה
מירב אזולאי - נורית
חאלד תאלדי - נעורה -- בווס
אלון רודברג - רמת צבי
אמיר עומרי - סנדלה - בוּוס
טל טבנקין - עחייא - בזום
אורי שומרוני-- מנהל אגף פיתוח כלכלי
אייל פייגנבאום - מבקר המועצה - בווס
רונן בגיס -- מחשוב
רונית סבג - מזכירת לשכה
תמצית הדברים:
הנושא לסדר היום תמצית הדברים החלטה
סעיף 1 לסדר היום:
- דיווח שוטף -
ראש המועצה:
ביום שני האחרון קיימנו ישיבה אצל יו"ר וועדת הכספים של הכנסת משה גפני, יחד עם סגן שרת התחבורה, אורי מקלב. הייתה פגישה מאוד טובה. חייב לציין שהגענו לפגישה בעזרת חבר המליאה, מרדכי בצרווי ותודה לו על כך.
הלכנו אליו לשני נושאים עיקריים, ובשניהס וכינו לתמיכה שלו ולפעולה במקום.
הנושא הראשון היה בקשה לתוספת תקציבים נוספים להקמה של מועצה דתית.
הנושא השני היה קשור להמשך סיכום העבודה עם מנכ"ל משרד הפנים, בתחלק שקשור לכפרים הערביים. כפי שדיווחתי גם במליאה מבתינתנו יש שתי אופציות בלבד. האחת, או שיתקצבו את הכפרים הערביים בנפרד באופן נקודתי למספר שנים כדי שנוכל לחאק אותם ולהרים את הרמה התפקודית שלהם בתוך הכפרים. אופציה שניה , שייקחו את הכפרים ויקימו מועצה נפרדת.
|ו.פָזס. אססוופָהח צ/ש\\ |ו.סזס.008!ו80669080!| :|והוח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
מזּכיר לכם שמנכייל משרד הפנים אמר בפגישתנו, שיש את תקציב 550 למגזר הערבי, אבל שר האוצר לא מאשר לשחרר אותו בגלל המסקנה שהכסף הולך ברובו לעולם התחתון, לפרוטקשן וכדי. אבל מאחר ואתם מועצה מעורבת, אצלכם אין את הבעיה הצו, אין שום סיבה לא לשחרר, והוא יבדוק את האופציה להעביר לכם החל משנת 2024 וקדימה, ועל הדרישה שלנו, שזה יהיה רטרואקטיבי לשלוש שנים האחרונות, כלומר 21י, 22' ו23', שהתחילה תוכנית 550, אין לי סמכות. מהסיבה הצו נפגשנו עם גפני. ולשמחתנו הרבה :כינו להערכה של גפני. הוא הרים טלפון במקום למנכייל משרד הפנים, ובהחלט שניהם היו בדעה שזה משהו שצריך לאפשר אותו, כי יש פה מקור תקציבי, יש הרבה מאוד כסף שלא נוצל, בהחלטת ממשלה 550, ולכן אנחנו נתחיל לפעול כבר שבוע הבא כדי לנסות לממש את השיח הזה שהתקיים בין גפני לבין רונן פר>. במידה וה יקרה, זה יכול לתת לנו אוויר בצורה יוצאת מהכלל ולעזור לנו להניע את התוכניות שאנחתנו מדברים עליהם.
מכון (?נגליט > דיווחתי בישיבת מליאה על הפגישה עס שר התרבות והספורט, והמנכייל שלו, וההחלטה להקים כאן את וינגייט בצפון בגלבוע. בעקבות כך, לפני כשבועיים הגיע לכאן לביקור שר התרבות והספורט, יחד עס המנכייל שלו ויחד עם מנכ"ל וינגייט.
הראינו להם איפה אנחנו מייעדים את הקרקע, לטובת הקמה של וינגייט צפון, ואחר כך המשכנו לישיבת עבודה ביידורות בגלבועיי.
מנכ"ל וינגייט הגיע מוכן עס מצגת, והציג את כל התוכניות. הפעילות תחולק לשלושה מעגלים.
מעגל ראשון - הקמת המתקנים - אולמות, בריכות אולימפיות, מגרשים פתוחים.
המעגל שני -- בדיקה שלהם בשבועות הקרובים סביב כל הרשויות באזור הצפון, במטרה לחקור לעומק את הפעילות הספורטיבית שמתקיימת ברשויות האלה, לדעת מה המסורת, איפה הפוטנציאל לפתח ספורטאים בעתיד. שלאחריו יוציאו דו"ח ויחליטו איוה מתקנים מקימים, ואיזה מעטפת מקצועית תקום במקום הזה.
המעגל השלישי - זה המעגל שמדינת ישראל מגדירה כיעדיס אסטרטגיים או דברים שיתפתתו עס הזמן.
אלה שלושת המעגלים שיהיו בוינגייט מעבר לתחום הרפואי, ולכל האלמנטים שמסביב.
ביום ראשון האחרון, ערכנו סיור בוינגייט, יחד עס הצוות שלהם, ואחריו נכנסנו לישיבת עבודה. המטרה היה להגדיר את התהליך, והתקציב שצריך לטובת תכנון. אנחנו נלווה אותם בכל ההליך הסטטוטורי של שינוי ייעוד לקרקע, של תוכנית מפורטת, של היתרי בנייה, של בנייה של המתקנים וכן הלאה. תוך כדי הישיבה, עלה הצורך ואנחנו נתחיל לבדוק אותו, להקמת בית ספר חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, שהאוריינטציה שלו, הליבה שלו תהיה בתנאי פנימייה. הס כבר גמרו לבנות את המודל, כבר עבר מבתינתס את האישור של משרד החינוך. דבר כוּה יקום בדרום, דבר כזּה יקום בנתניה, ודבר כזה רוצים שיקום גס אצלנו.
כמובן המכון יכלול את כל נושא המחקר והפיתוח, הכשרות מאמנים, מחנות אימונים, נבחרות בינלאומיות מכל העולם שיבואו לפה וכן הלאה.
הספקנו לקיים ישיבה בנושא עס יו"ר הוועדה המחוזית ומתכננת המחוצ. הצגנו להם את כל הרעיון, רתמנו אותם לעניין, הס איתנו באופן מלא ויסייעו לנו בכל הנדרש לקיצור התהליכים הסטטוטוריים.
נפגשנו גס עס מנהלת רמייי ועם הצוות שלה, וגם שס עברנו את כל התהליך של לרתום אותם לעניין.
יש סוגיה אחת שצריך לעבור אותה, שקשורה למושב ניר יפה שהוא הבעלים של הקרקע. אני מאמין שנגיע גס בוה להסכמות, ומעריך שתוך שנה וחצי, שנתיים מהיום, נתחיל בנייה בשטח.
עדן גולן :
זה נשמע יותר מידי טוב בשביל להיות בגלבוע. בטח יש עוד רשויות שרוצות להיות בפרויקט כזה גדול.
ראש המועצה:
שמת את האצבע על הנקודה הכי קריטית. אנחנו לא סתם לא יוצאים בפרסומים, ולא מדברים. כי אנחנו יודעים, שאם הדבר יתפרסם יקפצו על זה עוד כמה רשויות, דבר שיכול לשבש הכל. מתכים לחודש אוגוסט שבמהלכו יתכנס דירקטוריון וינגייט, אנחנו נופיע בפניו.
ברגע שהדירקטוריון יאשר את גּה, יהיה לנו את המסמך הרישמי של משרד התרבות והספורט.
יש לנו את פרוטוקול הישיבה עס הוועדה המחוזית, פרוטוקול הישיבה עס רמייי, ומבחינתנו זו נקודת האל חזור.
מירב אזולאי:
קודם כל תודה רבה לכם על כל העשייה. מציעה שאם כבר מתכננים דבר כזּה גדול פה, לנסות במקביל לשלב דברים נוספים, תיירותיים וכדי. אה הצדמנות לפתיחת מניפה מאוד גדולה של אפשרויות, ברור שזה לא אירוע נקודתי.
סעיף 2 לסדר היום:
-אישור פרוטוקול הנהלה וכספים 3/24 -
בעד - 12
נגד - אין
נמנע - אין
החלטה: וועדת הנהלה וכספים מאשרת את הפרוטוקול מישיבתה מס' 3/24 מיום 1.7.24.
|ו.סָזס. הססוופָּח צשצש\\ |ו.פזס. 008!ו89ח81>62ו]. :וורח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
- סעיף 3 לסדר היום -
- הצגת דו''ח רבעוני 1, לשנת 2024 - מציג גזבר המועצה -
גזבר המועצתה :
מציג את עיקרי הדוייח.
סיימנו את הרבעון הראשון בגירעון 1,497,000 ₪. גירעון בגבייה 1,792,000 ₪.
חלק מזה נובע מצד אחד בגלל שהיינו בתקופה של בחירות, מהצד השני ההשפעה של המלחמה שעדיין משפיעה עלינו.
ערן גולן:
השאלה אס ברבעון השני, המגמה ממשיכה! לפי מה שנראה רק בארנונה בשנת 2024 יהיה תקציב גירעוני של כ- 8.5 מיליון ₪.
איך מטפלים בזה?
גזבר המועצה:
היום הייתה לי ישיבה עס מנהלת מחלקת הגביה, יתחילו להוציא התראות לחייבים.
מנכל המועצה:
הרבעון הראשון הוא גירעוני. אנחנו לא היינו כאן בתקופה הצו. אגב גס ברבעון השני כמעט אי אפשר להניע את התהליך,
גס את הגבייה כדי להניע מחדש, ייקח לפחות חצי שנה. הרבעון הראשון זה ינואר פברואר ומרץ, אנחנו עוד בהתראה השנייה. גאת אומרת אנחנו היום ביולי, ועוד לא חלף הזמן החוקי להתראה השנייה. לא עשו שום פעולה של גביית ארנונה בשנה האחרונה.
זה המצב. ה- 50 מיליון ₪ גרעון, הס לא סיסמה. המתנייס, המועצה ותכייל, ה המספר וצריך להתמודד עס זה.
ככל הנראה גס בשנת 2024 יהיה מאוד קשה להדביק את הפער עד סוף השנה.
עדן גול :
כשאנתנו בונים תקציב, אנחנו צריכים כבר עכשיו באמצע השנה לראות את המגמה, ולראות מה ניתן ואפשר לעשות.
מנכ/ל המועצה :
תגיד לי מה, אס אנחנו עכשיו בהנעה של אכיפה המנהלית, מה עוד!
לירון רותם:
אני חושב לנסות להתכוונן, ולעבור את שנת 2024 עס הגירעון הזה, שהם עוד לא יודעים עוד מה עומד לפתחם, זה כבר הישג.
ראש המועצה:
בשלושה החודשים האחרונים עצרנו המון פעילויות. כפי שדיווחנו במליאה הקודמת. עצרנו את כל הפרויקטים שהשימוש בהם היה מקרנות הרשות. בחודש אפריל הגזבר הציג דו"ח מלא על שימושים מקרנות הרשות. המועצה בובזה את כל הכסף שיה בקרנות הרשות, בסוף שנת 2022 ובמהלך שנת 2023. חלק מכם היו חברי מליאה ואישרו את התבייר הזה מקרנות הרשות. ואנחנו גם נשאלים למה עצרנו את זה עכשיו. זה כסף שיכול היה לעזור לנו בכיסוי הגרעון. גס הפריבילגיה האאת לא קיימת כרגע. וצריך להתמודד עס זה.
*ובל דנינו:
שנה שעברה לא הייתה גבייה עס התראות.
מנכ"ל המועצה:
צודק. לא בוצע שום הליך של אכיפה בשנה וחצי האחרונות.
יובל דנינו:
יכול להיות שהליך מינהלי כן יוכל לעזור בכיסוי הגרעון.
מנכ''ל מועצה:
יכול להיות. אבל אתם יודעים שלהליך מינהלי יש פרוצדורה של ומנים.
עדן גולן:
בעמוד 3 חייבים בגין אגרות והיטלים, יש שס הפרש של 10 מיליון שקל.
גזבר המועצה:
ו אחת הבעיות שאנחנו עכשיו מטפלים בה. ועדת ההנחות לא התכנסה בשנה האחרונה. וגם אס גובים במאה אחוז את כל הכסף, את השוטף כולו, עדיין תהיה עלייה של הריבית וההצמדה, ולא ניתן להדביק את הפער.
|\.סזס. הּססווחָח ששצעשצ\ |ו.0 זס.008!ו80ח866ו!. :וו 8 רח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.ג. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
עדן גולן:
אולי צריך לראות, אחרי 7 שנים, לא יודע, אס אפשר להגיע עם משרד הפנים לאיושהו הסדר.
מנכ''ל המועצה:
יש לנו דיוו עס משרד הפנים בנושא הזה, לראות מה ניתן לעשות. לא ניתן למחוק סתם, יש תהליך מסויים.
ערן גולן:
אס אנחנו מסתכלים נגיד על ההנחות בארנונה, אנחנו רואים שרק ברבעון הזה, לעומת המקביל של שנה שעברה, ניתנו הנחות בכמעט מיליון שקל יותר.
מנכי'ל המועצה:
אתה צודק לגמרי.
ראש המועצה:
אנחנו צריכים להבין שלאורך השנה האחרונה התקבלה סדרה של החלטות שגויות ביותר, והיום אנחנו צריכים להתמודד עס בעיות מאוד קשות. צריך לנוע קדימה, ולהתחיל לחפש את הדרכים לתזור למסלול.
- סעיף 4 לסדר היום -
- דיון בנושא הפוטנציאל הכלכלי לתאגיד האנרגיה -
ראש המועצה:
אני מזכיר שבישיבת המליאה האחרונה אישרנו הקמה של תאגיד לאנרגיה מתחדשת.
אורי הציג את הרעיון הכללי, היו כמה חברים, חלקם יושבים כאן, ששאלו לא מעט שאלות. אמרנו שנקיים דיון מעמיק, לאחר שנאשר את זה מבחינה פרוצדורלית. לאחר שאישרנו, אנחנו פותחים את גה לדיון כאן .
בחלק הראשון של הדיון, נעסוק בתאגיד והאנרגיה המתחדשת, שאלות, הערות, הטמעות וכן הלאה.
בחלק השני אורי ייתן סקירה קצרה וכללית על הנושאים האחרים והנוספיס שהוא עוסק בהם בחודשים האלה.
אורי שומרוני:
כמו שאמרנו במליאה, הרקע להקמת התאגיד הגיעה מיוזמה של משרד הפנים ומשרד הכלכלה. הם הגיעו לאיוושהי הבנה שהקמת תאגיד כזה יהיה מימוש פוטנציאל יותר טוב, של המיצוי הפוטנציאל האנרגטי בתחום האנרגיה המתחדשת ברשויות.
המטרה היא לעשות שילוב בין השוק הציבורי לשוק הפרטי, כדי שכל אחד יביא את היתרונות שלו, בניסיון למקסם את התועלות שאנחנו יכולים להוציא מהדבר הזה. ה משהו שקורה כבר במספר רשויות, מועצות ועיריות. אספנו נתונים ועשינו ניתוח, אם כדי לנו לעשות את הדברים האלה בצורה עצמאית, או ללכת למסלול של הקמת התאגיד הזה.
בהיבט התקציבי - אם עושים את גה לבד אנחנו צריכים להביא את המימון לזה, ואם עושים את זה בתאגיד, הפרטנר הפרטי שלנו הוא זה שיביא את המימון ובעצם ייתן לנו הלוואה לחלק שאנחנו צריכים להשקיע, שנחזיר אותו מהרוותים.
בהיבט הארגוני - אס אנחנו לבד אמנם התהליך הוא יותר פשוט, אנחנו מחליטים על הכול, ואם אנחנו עושים את זה עם שותף בעצם כל קבלת ההחלטות יותר מורכב, וצריך להיות בהסכמה מלאה עס השותף.
בהיבט של ידע מקצועי - אין ספק שאם אנחנו הולכים לתאגיד, זה יהיה מול חברה פרטית שמובילה בתחום הזה בכל העולם.
אנחנו הולכים להציב תנאי סף גבוהים.
מבחינה מקצועית, אס אנחנו הולכים עס תאגיד, אנחנו באמת יכולים ללמוד מה קורה בארצ, מה קורה בעולם, והידע המקצועי שלנו הוא די מוגבל בכל התחום הזה. מבחינת סיכון עסקי, אס אנחנו הולכים לבד הסיכון הרבה יותר גדול. אני יכול לתת גם דוגמאות על יומויות שעשינו בתחום האנרגיה בעבר, שעד היום לא הגיעו לשום מקום. אס אנחנו הולכים עס שותף, הסיכון הוא מופחת, כי בסוף מישהו אחר שס את הכסף. אס משהו לא הולך, הוא המפסיד העיקרי.
הדבר האחרון, נושא הרווחים. אס אנחנו הולכים לבד כל הרווח הוא שלנו, ואם עס שותף הרוותחיס מתחלקים.
אחרי שניתחנו ושקלנו את הדברים, אנחנו מגיעים למסקנה שכדאי לנו ללכת לנושא הקמת התאגיד. מה שגם אושר במליאה.
עכשיו יש את ההסכם והתקנון של התאגיד, שאותו נשלח למשרד הפנים לאישורם. מדובר בתהליך בירוקרטי שלוקח ומן. ננסה ללחוץ עליהם לקבלת תשובות כמה שיותר מהר. במקביל אנחנו מכינים כבר את המכרו לבחירת השותף שלנו לתאגיד.
דמיאל בן:
השותף הזה יהיה לכל המיזמים! למה לא ללכת על פר פרויקט!
אודי שומרוני :
כן. אה הרעיון.
|ו.סזס. הּססווחָח צשצע\\ |ו.0 זס.008!ו8662080ו! :6-08 מועצה איזורית הגלבוע , ד.ג. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
ראש המועצה:
כדי שיהיו לך כמה שותפים, אתה צריך שהחברה תהיה שלך.
כל הרעיון של מדינת ישראל היה שהיא מאשרת הקמה של תאגידים כאלה, היא מייצרת שותפות מהרגע הראשון.
היא יודעת למשל שמועצה אצורית הגלבוע, יכולה לקדם את הנושא הזה בצורה מאוד משמעותית, להיות תוך % שנים מועצה ירוקה, ולהכניס הרבה כסף, אבל אס היא תצטרך לעשות את זה מכספה, מתקציבה, לא יקרה פרויקט אחד במאה שנה.
ולכן היא מראש בנתה את זה באופן כזה. אתה תלך עם יזם, הוא מביא את הכסף, את הידע, את הרמה המקצועית וכן הלאה, ואתה נותן את הפלטפורמה החוקית, המשפטית, ואת המרחב שבו ניתן לפעול. וה כל הרעיון.
אורי שומרוני:
בסוף, המסגרת ניתנה לנו באנרגיה המתחדשת, כאשר רוב המתמודדים הגדולים בשוק, מתעסקים גס באגירה, וגם בסולארי, ובתחומים נרחבים נוספים. אנחנו עדיין נכוון לשותף עס המכנה הכי גדול למטרה, ונצטרך להתליט עס עצמנו איוה דברים אנחנו לא רוצים להתעסק ואם אילו דברים לא.
ראש המועצה:
ברור לגמרי שהמשמעות של אנרגיות מתחדשות זה אנרגיה לא מאהמת.
אני חושב שיותר צריך להתמקד בהנחיה. אנחנו צריכים בהסכם השותפות ובתקנון להשאיר מקום לאופציות עתידיות של התפתחות.
קחו לדוגמה, עד לפני שלוש שנים, לא היינו מדברים על האגירה. נכון להיום האגירה נמצאת במקום אחר לגמרי.
אני לא יודע עוד איה אנרגיות, או איה וורסיות של התפתחות לנושאים שקשורים לעולם התוכן הזה.
אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקבלים את ה בפנים הארגון, איך מנהלים שיח עס אותה חברה, שכל דבר שהיא תעסוק בו, לא יהיה משהו שהיא תמכור אותו, אלא משהו שצריך להיות ייבילד אין'י בשותפות עצמה. אלה הדברים שאנחנו צריכים להשקיע בהם מחשבה יותר על העתיד. הדבר הכי חשוב להשקיע בו מחשבה, זה איך אנחנו מבטיחים את העתיד שלנו, שלא יהיה מצב שאותה חברה עסקית, מנצלת אותנו במובן הוה שסוגרת איתנו הסכם, אנחנו בעוד שלוש שנים פתאום מוצאים את עצמנו עס משהו חדש שאנחנו עושים לבד, בלי שותפות. לא יקרה. יש פה מרחב, אתם שוחיס בו באופן חופשי, אנחנו נותנים לכם את האפשרות לשחות בו, אנחנו נשחה איתכם ביחד לעד. אלה דברים שצריך לראות איך מוצאים את הדרך לעגן אותם, לנהל עליהם את המשא ומתן ולקבע אותם.
להבין שאנחנו הולכים פה לשותפות אסטרטגית, לא עוד שותפות נקודתית שמנצלת את המשאב שלנו, ובעוד כמה שנים ייגורקת'י אותנו לפח האשפה של ההיסטוריה.
אורי שומרוני:
כחלק מהמשך התהליך, גס בנושא התקנון, וגם במה שנכתוב במכרו, נשמת לשיתוף פעולה שלכם. אס יש דברים שאתם חושבים שכדאי להכניס, בתנאי הסף, בנושא מחקר ופיתוח, שיהיו חלק מהשותפות הזאת.
זה תהליך שעכשיו אנחנו בונים אותו, ואם מישהו רוצה, יכול לפנות אליי אפשר גס בשיח פה, או בכל פורום אחר.
דניאל בן:
יש מודלים ברשויות אחרות שאפשר ללמוד מהם?
יכול להיות שיש מודלים ששל שותפויות ארוכות טווח, אולי דברים שאנחנו לא יודעים.
ראש המועצה:
הערה נכונה. אגיד שני דברים לגבי ההערה שלך.
אחד, כל הנושא הזה הוא נושא חדש, הוא רק כמה חודשים על השולחן של מדינת ישראל.
שנית, כרגע אנחנו שואביס את כל האינפורמציה ממואייז יורעאל, ומרתביס, שכבר עשו את התהליך הזה.
מנכ/ל המועצת:
אנחנו רצים על זה ברמת החלטות, כי אנחנו יודעים שהרגולציה תשתנה לרעה עס הזמן, כמו שהניסיון מלמד אותנו.
אני נמצא בקבוצה של המנכיילים, כל הרשויות ייעפות'י על גה. גם משרד הפנים לומד את ה.
ראש המועצה:
החשיבות של הדיון היא שבהערות שלכם אפשר לצקת תוכן שהוא הנחיה, למוחמד ואורי שמובילים את התהליך הזה. הנחייה איך לעבוד מעבר לדברים הרגילים, ששואביס ממקומות אחרים וכן הלאה.
*ובל דנינו:
מהניסיון של מי שזכה, יש חברה דומיננטית או שיש כמה חברות?
אורי שומרוני:
במרתביס זכו חברת נופר, וביזרעאל כו דוראל .
|ו.סזס. סטווחָּח צשצע\\ וו.פָזס.08ס!ו89ח6א81ו!. :ווהרח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
מנכ'יל המועצה:
אנחנו רוצים שהחברה תהיה עס הון עצמי גדול, עס איתנות כספית ופיננסית, עס יכולות מחקר ופיתוח, מדובר בהמון דרישות.
לירון רותם:
מהניסיון שלי במושב שלנו, יש יתרון מאוד גדול שלוקחים חברה אחת. הס גס לא רבים עס חברות אחרות על המקום.
אורי שומרוני:
מציג לכם את הפוטנציאל למיומי אנרגיה מתחדשת, שלא את כולם אני יודע לכמת היום לכסף, כי גס אין לי את היכולת המקצועית לנתת את זה. נושא של מערכות סולאריות על מבני ציבור, גדרות וחניוניס. עשינו ניתוח מה הצפי מבחינת גגות, מכירת חניונים ומבני ציבור. ערכנו סקר במבני הציבור בכל יישובי המועצה. כולל סיכום של כמה מטר גגות יש לנו, כמה מטר חניונים יש לנו וכמה מטר גדרות.
נושא נוסף, כל נושא אגירת אנרגיה - לאגור אנרגיה, לקחת אותה בשעות הזולות ולמכור אותה בשעות היקרות. גס בהיבטים של ביטחון, שבטח שמעתם הרבה שמדברים על זה, להגיע לעצמאות אנרגטית, במקרה של פגיעה במקורות חשמל בזמן לחימה וכדי.
כל הנושא של עמדות טעינה לרכבים חשמליים, בעיקר באזורי מבני ציבור, חצרות לבית ספר, אולמות ספורט ומקומות כאלה.
כל הנושא של חקלאות משולבת סולארית ה תחום מתפתח, יש גידולים מסוימים שזה טוב, פחות טוב, גה עדיין נמצא בנושא של חקר אבל לפחות אנחנו נרצה שהחברה הזאת גס תהיה מעורבת למחקר ופיתוח וגם תתעסק בזה ויש בזּה פוטנציאל.
הנושא של מתקנים לטיפול בפסולת, וכמובן שיש עוד דברים, חשוב שהתאגיד הזה הוא פונה לעתיד.
בנוסף, במסגרת תפקידי, מתעסק גם בקידום שלב גי בהרחבת אזור התעשייה יימבואות הגלבועיי, והרחבת אזור התעשייה גן נר.
דבר נוסף, מקדמים את נושא אזורי תעסוקה לכפרים. אזור מוקיבלה וסנדלה אושר, וכבר יש תקצוב לתכנון שינוי תבייע ל- 100 דונם.
בנעורה, טייבה וטמרה, לא אישרו לנו את המקום שהצענו, צריכים לחזור לוועדה המחוזית עס החלופות שהחלטנו עליהם.
ראש המועצה:
קיימות שתי אפשרויות בלבד. או שאנחנו נאתר קרקע של 20 דונם לכל כפר, לטייבה, טמרה ונעורה, או שאנחנו נצמצם את הקרקע ונצמיד אותה יותר לנעורה כדי שיהיה צמוד דופן.
לירון רותם:
מה הבעיה לעשות החלפת קרקעות?
ראש המועצה:
הבעיה היא לא הקרקע. הבעיה היא האלמנט התכנוני. הדרישה לצמוד דופן.
הבעיה בטמרה ובטייבה, שרוב הקרקעות צמודות הדופן, הן קרקע פרטית. אס אתה רוצה ללכת לקרקע של מדינה, אתה צריך להתרחק. יש פה בעיות תכנוניות, לא בעיות קנייניות, של חילופי קרקעות. לה הם מוכנים.
הכסף קלים. אנחנו נציג להם את החלופות, מתוך הנחה שאנחנו נלך על שטח יותר מצומצם, ונרחיב אותו אחרי שנעשה את המנה הראשונה. ובלבד שנעבור את השלב הראשון.
לירון רותם:
למועצה יש את הפרויקט של טראלייט בתענך - 1,800 דונם שאמורים לגדול ל-2000 עד 2300 דונם. באתי עס רעיון לראש המועצה הקודם בוּמנו, לאחר שדיברתי עס רני ליפשיצ מנכ"ל מנורה, בהצעה שכל יישוב יקצה למועצה כ- 30 דונם, מאחר ולמועצה אסור להיות שותפה בתוך הפרויקט, והיישוב יהיה צינור למועצה. מדובר בהכנסות של בין 600 ל- 800 אלף ₪ בשנה. מוכן לעזור בהובלה של התהליך.
ראש המועצה:
רעלון מעולה. אורי באחריותך. נחפש את הדרך לעשות את זה.
אורי שומרוני:
נושא התיירות - גיבוש תפיסת התיירות. זה לא פשוט, צריכים קרקעות לתיירות. רוב הקרקעות הפנויות לתיירות הס של הקיבוצים, ומנסים להסדיר את גה מולם.
שלמה יצחק:
גס לתענך יש שטחים לתיירות בסמוך למסעדת ייקימליי.
לירון רותם:
מה הלויו להמשך התהליך להקמת התאגיד מאז שאושר במליאה?
אורי שומרוני:
נמצאים בהליך של כתיבת המכר, שליחה של התקנון למשרד הפנים לאישור, יש אבני הדרך.
ברגע שמשרד הפנים יאשר את התקנון, נסיים עס המכרז ונצא לבחירת השותף.
וו.סזס. 8 ססווסָהח ששעשע\\ |ו.0 זס. 008!ו18166280!. :[ורח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.ג. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04
מועצה אזורית הגלבוע
לשכת ראש המועצה
ראש המועצה:
תנאי הסף שאנחנו נקבע הס תנאי סף מאוד מאוד משמעותליס. חושב שמי שיהיה מחו> לייטופ פייביי של מדינת ישראל לא יוכל
להשתתף בהם.
רשמה: רונית סבג - מזכירת לשכה
על החתום
מוחמד אלבתחירי - מנכ"ל המועצה דנָייעטר - ראש המועצה העתקים - לנוכחים. לחסרים. תיק הנהלה וכספים 4/24.
ו.סזס. הססווחָבּח עצצצש\\ ו.0 זס.008!ו6(080א81!| :וורח-6
מועצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04