פרוטוקול הנהלה וכספים מס' 6

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

פרוטוקול ישיבת ועדת הנהלה וכספים 6/24

תאריך : 2.9.24

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול הנהלה וכספים קודם - 5/24, מיום 5.8.24.

2 דיווח שוטף.

3 הצגת דו"ח רבעוני 2, לשנת 2024.

4 הצגת סל השירותים.

5 | דיון בתפישת העבודה האשכולית.

6. שונות.

נוכחים מקרב חברי הנהלה חסרים מקרב חברי הנהלה | נוכחים שאינם מקרב חברי הנהלה

וכספים וכספים וכספים

דני עטר - ראש המועצה - גן נר חאלד חאלדי - נעורה מוחמד אלבתירי - מנכ"ל המועצה שחר יערי - סגנית ראש המועצה- | דני דניאל - מגן שאול אילנה חייט - רמייט המועצה בית אלפא

ערן גולן - מולדת טל טבנקין - עחייא ג'ואד זועבי - גובר המועצה שלמה יצחק - מיטב אייל פייגנבאום - מבקר המועצה דניאל בן - דבורה רוני חיון - עוזר ראש המועצה

לירון רותם - כפר יחזקאל סמיח זיאדאת - עוזר ראש המועצה יובל דנינו - מלאה לינוי אליה - יועצת ארגונית

מירב אזולאי - נורית רונן בגיס - מחשוב

הישאם זועבי - טייבה ברוך אולשק - מנהל אתר

אלון רודברג - רמת צבי רונית סבג - מזכירת לשכה אמיר עומרי - סנדלה

תמצית הדברים:

הנושא לסדר היום | תמצית הדברים החלטה

סעיף 1 לסדר היום :

-אישור פרוטוקול הנהלה וכספים 5/24 מיום 5.8.24-

בעד - 11

נגד - אין

נמנע - אין

החלטה: וועדת הנהלה וכספים מאשרת את הפרוטוקול מישיבתה מס' 5/24 מיום 5.8.24.

- סעיף 3 לסדר היום -

וו.סָזס. אַספוופָּח שעשצצ\ |ו.סזס. 008!ו80ח181662. :1 ווח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

-הצגת דו''ח רבעוני 2, לשנת 2024 -

גזבר המועצת :

מציג לחברים את עיקרי הדוייח. הדוייח הרבעוני מתייחס ל- 30 ביוני.

מציג גירעון של 3.5 מיליון ₪, שעיקרו נובע מפער בגביית הארנונה.

עדן גולן :

יש איוושהי אמירה לגבי הארנונה, אנחנו רואים שזה דבר שהוא מצטבר, אנחנו הולכים לצפות שבסוף השנה נהיה עס גרעון של מעל

עשרה מיליון שקל.

גזבר המועצת :

אנחנו מקיימים סדרת ישיבות בנושא, למציאת דרכי אכיפה וגבייה, כולל ספקים, על מנת לעמוד ביעד, או לפחות לצמצם אותו.

ראש המועצה :

ארחיב על הנושא במסגרת הדיווח שלי בישיבת המליאה.

אגיד רק שאנחנו הולכים לנקוט סדרה ארוכה מאוד של צעדים, בין היתר כבר הודענו לחברי מליאה ונודיע לחברי הוועדים המקומיים, עובדי המועצה, קבלנים, ספקים, אף אחד לא יוכל להיות יותר קשור למועצה אם הוא חייב בארנונה.

וה מה שהחוק מחייב אותנו, וגסם משרד הפנים לוח עלינו בעניין האה, לפטר אנשים מהמליאה, לפטר אנשים מהוועדים, לא לחתום על הסכמים עס ספקים, עס קבלנים שחייבים בארנונה.

מנכי/ל המועצה :

אמרתי את זה גס במליאות הקודמות. בשנה וחצי האחרונות לא בוצע שום הליך גבייה. ולכן יש אפיון. זה הניתוח שלנו.

אנחנו מקיימים על זה סדרה של דיונים, ניכנס לעומק העניין, לעשות את הפעולות שנדרשות לצמצום פער הגירעון שנוצר כאן, בצורה חכמה ויעילה ככל שניתן.

- סעיף 4 לסדר היום -

- הצגת סל השירותים ודיון בתפישת העבודה האשכולית -

לינוי אליה - יועצת ארגונית:

פעם אחרונה שנפגשנו, הייתה באפריל ביום המליאות הארוך, שס אישרתם את התוכנית אסטרטגית, המבנה הארגוני וכיווני הפעולה.

מאז ועד היום אנחנו עסוקים פנימה בתוך המועצה בלבנות את התוכנית האופרטיבית שתומכת במימוש הטמעת המבנה הארגוני, והתוכנית האסטרטגית, כדי להגיע למטרת העל, או לכוון לבנות את התשתיות כדי לממש את מטרת העל שמדברת על 60 אלף תושבים לשנת 2050, עס כל המשתמע לכך.

בחודש יוני התקיים מפגש זינוק ראשון עס הוועדים המקומיים, שחלקכם לקחתם בו חלק במפגש הזה. שבו בעצם חשפנו והצגנו בפני הוועדים המקומיים את המבנה הארגוני של המועצה ואת תפיסת העבודה של החטיבות השונות, כדי שיכירו וידעו לאן אנחנו הולכים ואיך אנחנו מתכוונים לעבוד.

ב- 27 באוגוסט, קיימנו יום עיון לוועדים, הייתה היענות די טובה של חברי ועדים שהגיעו, היה יום מאוד מוצלח.

גיבשנו יחד עס הוועדים את ההתחלה של שיחה משותפת.

מה שקורה בדרך כלל בארגונים, זה שבונים איזושהי תוכנית אסטרטגית, מתכננים מבנה ארגוני שתומך, בונים איושהו מנעד של סל שירותים לפי המבנה הארגוני, ומשווקיס אותו לציבור. פה מאוד נזהרנו לא ללכת לתפיסות העבודה הרגילות, לתפיסות העבודה הידועות, שבסוף התושב או הוועד מקבל איוושהי חוברת לידיים עס רשימה ארוכה של שירותים שנותנים לו, ולא מבין בעצם מה רוצים ממנו ואיך הוא באמת מקבל את הדבר הזה.

הצלחנו לפצח פה איזושהי תפיסת עבודה אחרת לגבי סל שירותים. וחילקנו את התושבים שלנו לארבע קבוצות גיל, כפי שמופיע לפניכם, ילדים עד גיל 12, נוער, צעירים ומשפחות, ואזרחים ותיקים. שכל קבוצה כזו של אוכלוסייה, מכילה צרכים אחרים, יש לה מאפיינים שהם דומים כקבוצה וצרכים מאוד מאוד ברורים. אמרנו שסל השירותים יורכב ממנעד כלל השירותים של כל חטיבות המועצה, עבור כל אחת מקבוצות הגיל. במודל הזה, בדרך החשיבה הצו, השגנו שני דברים מרכצייס.

הדבר הראשון, גרמנו למנהלים של המערכת לחשוב על השירותים שהם נותנים, לחשוב על כוח הקצה, ולחשוב איך הס מאגדיס וכותביס את השירות שהם נותנים היום.

הדבר השני, להסתכל איך הס עובדים בתוך מטריצת עבודה, אנחנו מדברים על עבודה מטריציונית כל הזמן, איך עושים את זה ייהלכה למעשהיי, איך בסוף השירות שמגיע לתושב בקצה, הוא כזּה שמורכב מבעלי תפקידים שונים מחטיבות תוכן שונות, בתוך המועצה.

אנחנו רוצים לייצר שלוש רמות של תשתיות.

התשתית הראשונה, תשתית תפקודית - מדברת על בניית התשתית שהמועצה עושה בחודשים האחרונים בצורה מאוד אינטנסיבית.

בניית תוכנית אסטרטגית מטרות ויעדים, דרך תוכנית עבודה מקושרת תקציב, שמדברת את השפה ואת מטרת העל, דרך שגרות עבודה קבועות, פורום מנהלים שנפגש כל יום ראשון לכמה שעות.

בניית נהלי עבודה ומנגנוניס של תיעוד.

אותו דבר בהקבלה, בוועדים המקומיים. אנחנו רוצים לייצר איזשהו סטנדרט של תפקוד, יש ועדים שהסטנדרט תפקודי קיים אצלם, יש כאלה שעוד רחוקים משם. אנחנו נפעל שזה יהפוך להיות הסטנדרט אצל כל הוועדים. מי יעשה את ה תוך שבוע שבועיים, חודש, חודשיים ומי תוך שנה שנתיים. דרך ישיבות ועד קבועות אחת לשבוע, כתיבת פרוטוקולים מלאים, מנגנון של שיתוף ציבור, ועדות נושאיות, תוכנית עבודה יישובית וכן הלאה.

|ו.סָזס. הַספווּחָבּח צ/שצש\צ\ |ו.סזס. 008 ווס 8ח662ה!|. :|ופוח-6 עצה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

ראש המועצה :

אנחנו לא דורשים מכולם להיות בקו ישר, ונותנים לכולם את אותו הדבר, כל אחד נמצא במקום אחר.

הפער התפקודי בין הוועדים הוא קיצוני ברמות מטורפות. לכן כל אחד צריך לקבל את כל המעטפת שמתאימה לו כדי שהוא יוכל להתקדם.

מנכי/ל המועצת :

אחת התובנות של יום העיון, היה בשלב שעבדנו בשולחנות עגולים, וגם בהמשך נראה גס את העבודה שהיו צריכים לעשות, בכדי שנלמד אנחנו להתאים את הסל בצורה מונגשת, רחבה ומותאמת. ובינס לבין עצמם אתה מוצא את הפערים, וגם הס היו מופתעים.

חלק מחברי הוועדים הס חדשים, ולא מכירים את הישובים האחרים.

המנעד הזה בהחלט מאתגר מאוד.

לינוי אליה - יועצת ארגונית :

התשתית השנייה - תשתית כלכלית, שבצד של המועצה אנחנו מדברים על הקמה של מערך גיוס משאבים ומערך קשרי ממשל וגורמי חוץ, שעובד בצורה מאוד אינטנסיבית בחודשים האחרונים כדי להביא גס תקציבים, גס הזדמנויות וגם שיתופי פעולה.

בניית תוכנית אסטרטגית כלכלית לפיתוח מנועי צמיחה ועידוד גיוס משאבים, שאנחנו עוסקים בו לא מעט.

בצד של הוועדים המקומייסם, אנחנו מדברים על איגום משאבים, על גביית מיסי היישוב, על פיתוח מקורות הכנסה עצמיים, על קידום כל נושא ההרחבות והקמת מערכי גיוס משאבים, שגם הס כמובן בסיוע של חלק מהוועדים שעושים את זה היום.

התשתית השלישית - התשתית המקצועית. בעלי המקצוע במועצה שמנוסיס בתחומם ומכירים את העבודה שלהם לעומק, עבודה מטריציונית שהיא מבוקרת, עס לא מעט תהליכי בקרה עצמאי ובקרה בתוך העבודה השוטפת, השתלמויות והכשרות, קשרי עבודה עס משרדי הממשלה כדי להתמקצע עוד ועוד ולהכיר את משרדי הממשלה על הניואנסיס שלהם, וכל עולם התוכן של פיקות ורגולציה.

אותו דבר המקבילה לוועדים מקומיים - בתשתית המקצועית אנחנו מדברים על הלמידה והצבירה של ניסיון יישובי. אנחנו רוצים למסד גס את התהליך הזה. לעשות ימי עיון, כנסים, הכשרות. חומרים כתובים, ליווי מקצועי. ישובים עמיתים, נושא שעלה גם בשולחנות העגולים ביום העיון, של ישוב חונך ישוב וללמוד מישובים ותיקים שיכולים לקחת תחת חסותם, זה עלה מתוך השטח והיה רעיון מאוד יפה, אנחנו נפתח אותו ונראה איך אפשר להוציא אותו לפועל. וכמובן ועדת ביקורת שהיא מקבילה של פיקוח ורגולציה.

יום העיון היה בנוי משלושה חלקים. החלק הראשון של ברכות ופתיחה, החלק השני שיח פר קבוצת גיל עס שאלות ותשובות,

שיח ער עס כל מנהלי המועצה עס פאנל משותף, והחלק השלישי שולחנות עגולים, כל שולחן עגול שהורכב מוועדיס מיישובים שונים, היה מיקס בין היישובים, דן בקבוצת גיל מסוימת ממה שמופיע בשירותים שהמועצה נותנת, מה חסר לו, מה עוד הוא היה רוצה לראות. לקחנו את הכל ואנחנו עושים עס זה עבודה וחשיבה.

אנחנו מכוונים לכנס ועדים שני בינואר, או ברבעון הראשון של שנת 2025, שמטרתו כבר אחרת. סיכום של סל השירותים המחולק, עס הסתכלות והתייחסות לאותם שירותים שחסרים, ובניית תוכנית עבודה ממוקדת לכל יישוב, או לכל יישובים.

בין הכנס הראשון לשני אנחנו נערכים ברמת כל חטיבה. מקיימים חצי יום סדנה, כדי לתרגם את השירותים הנוספים שהם רוצים לתת לקראת 2025, איך הס בונים תקציב, איך הס מגייסים משאבים עבור אותם שירותים שאנחנו רוצים לתת אבל כרגע המשאבים לא מאפשרים וכן הלאה. אבן דרך נוספת מדברת על ממשק בין חטיבה ליישוב, כאשר כל חטיבת תוכן תיפגש עס הוועדה הנושאית.

אבן הדרך הבאה היא סדנת מנהלים שתתקיים בנובמבר ובעצם בסופה תהיה הגשה של תוכנית עבודה מבוקשת התקציב לשנת 25'.

בדצמבר 2024 עדכון תוכנית עבודה ותקציב, אישור תוכנית עבודה ותקציב סופי, הכנת החומרים לאישור המליאה ואישור תקציב 5 במליאה.

מנכ'/ל המועצה:

מעלה שוב את נושא השונות בין היישובים, שונות טבעית עס שורשים של תרבות ניהול. לפעמים השונות הזאת היא מקצה לקצה.

החל מהסולס הסוציואקונומי שמתחיל מ2 עד 8 ביישובים, התרבות הארגונית והניהולית של אותו יישוב.

אס אני בוחן את הרעיון שהמדינה אימצה באשכולות של הרשויות, במבחן התוצאה זה הדבר הכי יפה, נכון ומקצועי בעיקר, שקרה לרשויות. זאת אומרת, רשויות חלשות היווה להן בסיס וכלי עזר, לניהול, ותרבות הניהול, והוצאת העבודה, ויתרון של הגודל במכרזים, העבודה השוטפת, גיוס המשאבים, וכל מה שבעצם חסר להם ככלי ניהולי ומקצועי. וזה היווה גס יתרון למועצות החזקות, ע"י חיסכון בבובוז כספים, במקום שאותה רשות תעשה אותו דבר, וגם רשות השכנה וגם הרשות השלישית, עשו משהו מאחד ומשתף.

קיים גס יתרון הגודל ויתרון היעילות שמנחה את האשכולות האלה. ולכן חשבנו על מתווה דומה שיכול להיות גס כאן אצלנו כבין היישובים לבין עצמם, ולכןו התפיסה האשכולית בעיניי, זה הכרח, ואנחנו מביאים אותו כאן לדיון ולחשיבה משותפת.

לינוי אליה, יועצת ארגונית:

בהמשך לדבריו של המנכייל, משרד הפנים לפני כ- 14 שנה, הקים את האשכולות הראשונים מתוך תפיסה ברורה וניצול יתרון הגודל.

זה היה הקו המנחה. השתמשו באשכולות בתחילת הדרך בעיקר לטובת פינוי פסולת ואשפה, ובאופן האה נתנו מענה לרשויות החלשות. כל עולם התוכן של ייעול אספקת שירותים, של הנגשת שירותים חדשים, של ניהול אזורי של תחומים מרחביים, נכסים ציבוריים שנמצאים במרחב ולא נופלים בדיוק בשטח של כל רשות, זו הייתה הסיבה להקמת האשכולות בתחילת הדרך.

זה מודל שחשבו שילך וייעלס אחרי מספר שנים, אבל בשנים האחרונות תפס תאוצה בצורה מאוד משמעותית, ומשרד הפנים שם מרכז כובד מאוד מאוד משמעותי. הפלוס הגדול, הוא גס מימוש ייקולות קוראים'י שיוצאים ייעודית לקבוצות של יישובים, קבוצות של רשויות,

שאנחנו מדברים על יישום תפיסה אשכולית כזו במועצה האצורית, אנחנו פתוחים לחשיבה מפותחת, ונשמח לפתוח את זה לאיושהו שיח. יש פה כמה דברים שצריכים לרוץ איתנו במקביל.

אחד זה הסיפור של שימור הציביון היישובי כשאנחנו מדברים על אשכולות, איפה זה פוגש אותנו עס הייחודיות ברמה היישובית.

מינוף היתרון לגודל, כל עולם התוכן של תכנון ותכנון בר קיימא, איגום ומינוף משאבים.

וו.פָזס. ססווּפָבּח שצשצשצ\\ .פס 81623008 :ווהרח-6 מועצה איזורית הגלבוע , ד.ג. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

אלה ארבעה צירים ששווה לחשוב עליהם לעומק, כשאנחנו מדברים על אשכולות, איפה פוגש אותנו, איפה האשכול פוגש כל ציר במקום שהוא ממנף אותו ומשרת אותו, ואיפה אנחנו צריכים לשים אולי איזושהי הסתייגות או איזה שהן הנחות יסוד ששומרות אותנו במקום מסוים, באלמנט כזה או אחר.

מידב אזולאי:

האשכולות שאתם מדברים עליהם, המרחק הגיאוגרפי קובע?

מנכ''ל המועצה:

אס אנחנו לוקחים את שלושת או ארבעת הישובים, שלושת המושבים והישוב הקהילתי באמצע, אם זה באומן, בחבר או ביעל, הגיאוגרפיה כאן היא נכונה ואם אנחנו פורסיס את זה פרוסות, פרוסות, לא הגיוני שיוקם גן ילדים במושב אביטל, שמספר הילדים שלו מתנדנד בין מספר לפתיחת גן לבין סגירת גן, לבין לעשות אותו גושי, בראייה אשכולית. אז יתרון הגודל כאן מקבל מינוף מאוד גדול. אפשר לפתוח גני ילדים שכבתיים, וכך גס לגבי בתי ספר, אולמות, מועדונים, פעילות קהילתית, פעילות נוער, יש פה מנעד מאוד רחב.

מידב אזולאי :

לפי מה שאתה אומר, לא מתחשבים בזה, כי לדוגמא גס רס און קרוב אליהם. איך שומרים על צביון יישובי, יתרון הגודל לא תמיד אותו גודל. אס הולכים לאשכולות, הדמוגרפי הוא העיקרון אבל אולי אפשר שיהיו אשכולות לפי נושאים, חינוכי, דתי, תרבותי..

ראש המועצה :

אנחנו עושים פה צעד מאוד דרמטי. בניסיון בבניית מודל של עבודה באשכולות שחלקן בסמיכות גיאוגרפית וחלקן בפיזור גיאוגרפי.

ובסוף אנחנו נצטרך להחליט, אנחנו עוד לא יודעים איך זה ייראה. השאיפה שלנו בסוף היא להתכנס לאשכולות שאנחנו נצליח לייצר בהן יתרונות יחסיים לגודל. בכל מה שלא נצליח לייצר יתרון יחסי לגודל, אין שום צורך לבנות כאן אשכול. כשמתייחסיס לשמור על הייחודיות אה בעיקר לשלושת האשכולות של ישובי תענך, שבהם לדבר על אשכול ולהתנהל כמו אשכול זה אומר למשל שבדיווח במליאה, אנחנו נדבר על וה שקיבלנו תקציב לתכנן את שלושת האשכולות האלה מבחינה פיזית. מערכת כבישים, מערכת של מבני חינוך, מבני ציבור, מערכת שירותים שמצד אחד יוצרת פה איה שהם שיתופי פעולה בין כולם כאילו הס יישוב אחד, ומצד שני מחייבים את השימור של הייחודיות של כל יישוב.

מושב מלאה רוצים לשמור על עצמם, מיטב רוצים לשמור על עצמם, פרזון רוצים לשמור על עצמם, אתה צריך כל הזצמן לחפש ולהשקיע בזה הרבה מאוד מחשבה.

אנחנו דנים בוה הרבה, ולא סתם פותחים את זה כאן, רוצים לשמוע גס אתכם. בשלושת הגושים האלה, זה יכנס לביצוע, בגושים האחרים, יהיה תהליך יותר ארוך עד שנוכיח לעצמנו, שיש יתרון יחסי ביצירת הגוש /האשכול הזה.

לגבי אשכולות נושאיים, יש בוה קושי עצום ובזבוו משאבים מטורף. ה לא יוצר שום יתרון חוץ מחסרונות.

ראש המועצת :

לשאלת ניהול האשכולות, וה מותנה בתהליך ההרחבה של היישובים. במקום שיש בו הרחבה כמו אשכול אומן, אשכול חבר ואשכול יעל כדוגמה, שס במסגרת ההרחבה מה שהחברה הכלכלית גובה מהניהול והפיקוח, היא מפרישה סכום מסוים, כדי לממן את מנהל הקהילה. התחלנו את הפיילוט באומן, הוא קיים כבר בחבר, הוא יתקיים בומן הקרוב מאוד ביעל וככה נמשיך.

זה מותנה בזּה, אין לנו תקציבים אחרים. זו הדרך היחידה, ואז הוא לא רק מנהל את ההרחבה, גם של מנהל קהילה אשכולי.

מנכי/ל המועצתה :

זה רק חלק מהאתגרים, ונשמח לשמוע גס התייחסויות שלכם, רעיונות, כדי שנוציא את זה לפועל.

אני חושב שזה דבר מהפכני, אף מועצה אזורית לא חשבה בסדר הגודל הזה של לקחת וליישם משהו שהיה ברשויות באותם עקרונות כאן ביישובים. אני חושב שזה ייעשה פלאים.

כמו שאמרתי בתחילת דבריי, יש את הגיאוגרפיה שעושה את שלה. ואת אומרת, זה הכרחי לשמור על הייחודיות.

במובניס מסוימים, אי אפשר לגעת. לדוגמא, מושב מלאה צריכים להישאר בנושאים מסוימים בקהילה מאוחדת ונפרדת, ניר יפה כנייל. אנחנו מדברים על נושאים שאין בהם שום הגיון, לא לעבוד בצורה אשכולית, גה בובוב כספים משווע, וגם זה לא יעיל.

אתה מרחיב את מנעד השירותים שלך בפעולה מאוד פשוטה. אס ניגע בתחום של החוגים, ההבדל הוא בין אס לקיים פעילות נוער נקודתית, או פעילות חוגים ענפה, רחבה, עס מתקנים מיועדים לכל האשכול. לא לשמור כל אחד על הגחלת שלו, ולהיות באופן מצומצם במספר מאוד קטן של פעילויות, רק בשביל לשמור על הייחודיות. הייחודיות הנדרשת, תישאר ותישמע, ואיפה שיש אפשרות להרחיב ולעשות את זה ברמה האשכולית, נעשה את זה ברמה האשכולית.

*ובל דנינו:

לגבי תנועות הנוער, חושב שנכון יהיה להחזיר את תנועת המושבים שנותנת סל פעילויות גדול יותר ממה שקיים היום.

ראש המועצת:

חבר המליאה יובל בחר להתמקד בפעולה מאוד נקודתית. אנחנו עדיין רוצים לדבר על התפיסה.

ההערה שלך היא בהחלט במקומה, אני מניח שנגיע מתישהו לשלב שצריך לעסוק בזה, לא אנחנו נחליט אלא היישובים.

אבל כרגע אנחנו רוצים לדבר על התפיסה, לראות את ההבנה מנקודת המבט שלכם. יש פה כמה וכמה אנשים שמעורביס בניהול של הוועדים שלהם בתיי היומיום ויש לכם פרספקטיבה הרבה יותר חזקה מאיתנו על תהליך קבלת ההחלטות, על דרך הפעולה, על ההפעלה של הדברים, על היתרונות היחסיים, ונשמח לשמוע.

וו.סָזס. בּססווסָבּח צשצשצ\ וו.סָזס.הספוופָח6א81ו! :ווהרח-6 ה איזורית הגלבוע , ד.נ. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

דניאל בן :

אני חושב שחשוב קודם להגיד שחלק מהניצניס האלה כבר קיימים, אפשר לבוא לראות שיש תהליכים שכבר קורים .

חשוב מאוד שהתהליך יהיה מגובה ע"י המועצה, וילווה את התהליך.

אמיד עומדי:

אני לא נגד אשכולות, אני אנסה להסביר את עצמי. אומר שאפשר לתת לשאר היישובים גס להנות מתוכניות וקידום פרוייקטים.

אלון רודברג:

מה שמנסים להביא פה גה תפיסה של ריכוזיות, שתביא בסופו של דבר לחיסכון. לדוגמה, יש ועדה שנקראת ועדת תרבות.

אס רוצים לעשות משהו לחג, ויעשה את זה כל האשכול יחד ולא כל יישוב בנפרד, זה יחסוך כסף ומשאבים ליישוב, וגם יהיה אירוע הרבה יותר גדול.

ראש המועצה:

ההערכה שלנו נכון לרגע זה, כשאנחנו נתחיל את התהליך הזה, חמשת הכפרים יהיו כל אחד בנפרד, הם לא יהיו שייכים לאף אשכול, בגלל המקום שבו הס נמצאים ברמה הניהולית, הפנימית והתפקודית.

יכול בהחלט להיות מצב שבשלוש, ארבע, חמש השנים הראשונות שהאשכולות ירוצו, חמשת הכפרים יישארו לבד, יהיו אולייגם ישובים אחרים נוספים, עוד לא גמרנו לבדוק לפי אותם קריטריוניסם את כל האחרים, אבל בהחלט יכול להיות שירוצו לבד ורק אחרי שיגיעו לנקודה מסוימת יוכלו להיות חלק מגוש.

אנחנו במשא ומתן מתקדם מול משרד השיכון לחתימה על הסכמי גג. אחת המשמעויות אומרת שאתה יכול לבוא ולהגיד שלאשכול של אומן, אני רוצה להקים בריכה/קאנטרי קלאב, אתה יכול למצוא את עצמך מקבל אישור במסגרת המשא ומתן הזה, כדי להקים את וה במסגרת האשכול כדי לעודד את העבודה בתוך המטריה הזו שנקראת הסכמי הגג. ה דבר שאתה לא יכול לעשות אותו ביישוב רגיל.

המדינה אומרת לך אוקיי, נותנת לך על הסכם, אס אתה הולך להסכם בחלק הטבעי שלו, האורגינלי שלו, אתה יכול למצוא את עצמך עס סדר גודל של כל הגלבוע, 200, 220 מיליון שקל במסגרת הסכמי הגג.

במשא ומתן אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עוברים את ה-400 מיליון ₪, ואנחנו רוצים לעבור את זה ולהגיע ל-450 מיליון ₪.

תחשבו מה קורה ביישובים שנמצאים בתהליך של הרחבה, ועומדים לרשותנו 450 מיליון ₪, לטובת כל המערכת הזאת.

תבינו איזה יתרון יש לתפיסה האשכולית.

יש דוגמאות רבות מאוד. אתן דוגמה נוספת, שנגיע לתחילת נובמבר ונפתח את הפעילויות אחר הצהריים, לעבודה האשכולית יש יתרון עצום. נוכל לחסוך כ- 50% ממה שאנחנו מבזבויס היום על מרכיב ההסעות. כסף שיעמוד לטובת התושבים לפעילות בהיקפים מטורפים.

*צחק שלמה :

לא רואה שום סל שירותים שאנחנו מקבלים ביישוב.

היה לנו גינון, תקציבים שאנחנו מקבלים, ומלבד פינוי אשפה וגזם לא רואה שום שירותים נוספים.

ראש המועצת :

אולי אס היית קורא את החומר היה לך יותר קל להבין. אנחנו לא מתיימריס להגיד שבסל השירותים יש פה איוושהי פריצת דרך.

בדיוק ההפך. אס תקשיבו למה שאמרה לינוי, היא תיחמה את זה. היא אמרה, קיימנו יום עיון, ברבעון הראשון של הבאה נקיים יום עיון נוסף, ואחר כך אנחנו נעבור לשלב שלישי. עכשיו אנחנו מתמודדים עס אתגר בלתי רגיל של שינוי כל תפיסת העבודה, ומתמודדים עס 52 מיליון ₪ גירעון. אס נצליח לפתור את הבעיה של הגירעון, ונצליח לגייס את כל מה שאנחנו עובדים עליו עכשיו, אנחנו נגיע לשלב הבא של יום העיון שנעשה עם הוועדים, ונציג סל שירותים נוסף. תשימו לב, קסיבלתס קלסר, לא חוברת. חוברת זה מוצר מוגמר, שלא ניתן לעשות איתו כלום. יש הגדרות מאוד ברורות מה המועצה עושה, לזה אנחנו מחויבים, ברמה הגבוהה ביותר. כל אחד יכול לקחת את הקלסר הזה שאתם מחזיקים, לתרגם אותו לפעולות. שנגיע לינואר, לא נלך לקבוע את הסטנדרט לפי כפר יחזקאל או לפי מולדת, אלא אנחנו נקבע סטנדרט אחיד לכולם, שמעליו האיכות של היישוב, ולשם אנחנו שואפים. המשמעות שלו היא שאנחנו רוצים לעלות את הרמה, אבל לוודא שכולם מסוגלים לעמוד בזה, לא תקרת זכוכית, אבל פלטפורמה, שאף אחד לא נמצא מתחת לפלטפורמה הזאת, שתלך ותגדל כל הזמן. ואת התפיסה.

רשמה: רונית סבג - מזכירת לשכה

== על החתום 7

מוחמד אלבחירי - מנכ'יל המועצה \ ל עטר - ראש המועצה העתקים - לנוכתים. לחסרים. תיק הנהלה וכספים 6/24.

[ו.סָזס.הַספווּחָבּח צשצשש\\ וס 008 ווסַח6א81ו| :ווהרח-6

מועצה איזורית הגלבוע , ד.ג. גלבוע 18120 מוקד אזורי 109 , טל. 6533200 - 04