פרוטוקול הוועדה לאיכות הסביבה מס' 6

עיר
גבעתיים
קטגוריה
הוועדה לאיכות הסביבה
תאריך
24/09/2019
מקור
הקובץ המקורי באתר גבעתיים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה מתאריך 24.9.2019

נוכחים: עו"ד אביעד מנשה )יו"ר(, גלית לנדסהוט, ד"ר יניב רונן, שרון ליברמן, אבישי בן נחום, משה בלסנהים, מירב פולימר, אילן רון, דניאל בלנדר, גלעד מלמן.

נעדרו: בני רייך, אלי הולצמן, בת שבע קופטש, אמנון האן.

הוזמנו: רענן שמעיה – מנהל מחלקת גנים ונוף, עו"ד יעל נחמן – התובעת העירונית.

מהלך הדיון:

אביעד מנשה: לדיון היום הוזמנו רענן שמעיה מנהל מחלקת גנים ונוף שמשמש גם כפקיד יערות

עירוני, ועו"ד יעל נחמן התובעת העירונית. כל אחד מהם בתורו יספר על שיתופי הפעולה בין תחומי אחריותו ליחידה לקיימות ואיכות הסביבה ולאחר מכן יינתן זמן לשאלות.

את חלקה האחרון של הישיבה נקדיש לעדכונים.

רענן שמעיה: אני עומד בראש מחלקת גנים ונוף. המחלקה הזו אחראית על התחזוקה השוטפת של

הגנים בעיר, טיפול בעצים, תכנון גנים חדשים ושדרוגים עתידיים לגנים הציבוריים.

בנוסף, אני מכהן כפקיד היערות העירוני ורואה בתפקיד זה שליחות ושימור העצים בעיר.

עד לפני שנתיים פקיד יערות היה גורם שהתמנה ותפקד דרך קק"ל. הדבר טמן בחובו העדר פיקוח ולעיתים התקבלו החלטות שהיו בעייתיות כיוון שפקיד היערות היה מנותק מהרשות המוניציפלית.

מהרגע שבו פקיד היערות נמצא ברשות המוניציפלית ומשרד החקלאות הכשיר אותו, ניתן לראות שכמות כריתות העצים קטנה. בנוסף, התקבולים הכספיים הנתונים להחלטת פקיד היערות העירוני מאפשרים לבצע דברים שקשורים אך ורק לעצים, כמו טיפול בהם, שימור שלהם ועוד.

אביעד מנשה: הכוונה לכך שהכסף המתקבל למשל מכריתת עצים הוא צבוע ומיועד לעצים?

רענן שמעיה: בדיוק. יש התייחסות מסודרת לכל בקשה של תושב שמבקש לכרות או לשמר, וכמובן

של יזמים שמבקשים לכרות עצים. לא פעם אני מסרב לבקשות הכריתה. קיימת אפשרות לערער על החלטתי, למרות שמניסיון העבר ערעורים כאלה נדחים.

אביעד מנשה: אתה יכול לספר על ההליך של כריתת העצים מתחילתו ועד סופו?

רענן שמעיה: כל החלטה לכרות עץ מתחילה ברישיון שמועלה לאתר העירייה, ומאפשר לתושבים

לראות כל רישיון שהונפק לכריתה. כל מי שמעוניין יכול להגיש ערר וזה פתוח לציבור.

אביעד מנשה: האם יש תמחור לעצים שמיועדים לכריתה?

רענן שמעיה: כן. בעבור כל עץ שנכרת נגבה פיצוי נופי. יש תמחור שמשקלל את סוג העץ, גילו

ופרמטרים נוספים.

אחת לשנה אני מפרסם דו"ח והוא מועלה באתר משרד החקלאות.

בכל גינה בעיר נשתלו עצי פרי מסוגים שונים, ולמעשה לכל גינה יש קונספט אחר.

ברחובות העיר נשתלו עצים שהעלים שלהם בצבעים שונים, כך למשל הצבע השולט ברחוב קפלנסקי הוא כתום.

עיריית גבעתיים, אגף שפ"ע, היחידה לקיימות ואיכות הסביבה

רח' שינקין, 6 גבעתיים | טל': 03-5710549 | פקס: 03-7329886

אביעד מנשה: רענן, תוכל לספר בבקשה על ממשקי העבודה עם היחידה לקיימות ואיכות הסביבה

ועל מחזור, אם יש כזה, במחלקת גנים ונוף?

רענן שמעיה: וודאי. הממשקים שלי עם היחידה לאיכות הסביבה באים לידי ביטוי כמעט בכל תחום

ולאורך כל השנה. התחלנו את השנה עם נטיעת ט"ו בשבט, והיום ממש ערכנו סיור במקום הנטיעות ושמחנו לגלות שעצי הפרי הניבו פירות.

בגן ויקטור עשינו שימוש בחומרי גלם ממוחזרים כמו אבנים שפורקו מריצופים ישנים.

אנו לא זורקים כלום.

אביעד מנשה: מה לגבי שימוש בחומרי הדברה בעיר בכלל ובגינות בפרט?

רענן שמעיה: אנו כמעט ולא עושים שימוש בחומרי הדברה. במחלקה עובדים 23 עובדים

שמסתובבים בשטח ולכן לא תראו ורואים עשבייה ברחוב. גם הקבלנים שאנו עובדים איתם מודעים לדרישה הזו וכבר קראנו לסדר קבלן שלא שעה להוראות שלנו בנושא.

אבישי בן נחום: בשטחים פתוחים אין הדברה.

אביעד מנשה: חברים, האם יש שאלות לרענן?

גלעד מלמן: האם אתם עושים שימוש בטוף?

רענן שמעיה: עשינו ניסיון וזה לא הוכיח את עצמו, והטוף התפזר.

משה בלסנהים: יש לי מספר שאלות. מה מספר העצים בעיר? האם יש תכנית לשתילת עצים? מה

התוכניות לחיסכון במים בהשקיית העצים? האם יש תכנית שמחברת את משבר האקלים בדרך של פתרונות הצללה?

רענן שמעיה: אין לנו מספר עצים מדויק בעיר, ואנו מקווים שנגיע אליו בשלב מאוחר יותר. כרגע,

אנו מנסים לבנות מאגר בנושא.

את מצבם של העצים אנחנו יודעים.

כל השקיית העצים עיר ממוחשבת. אם המערכת מזהה שיש ספיקה גדולה של מים המערכת סוגרת את ההשקיה, ואז עובד שלנו מטפל בתקלה ומאפס את התקלה.

המערכת יודעת להתריע על התקלה. הנזילה. גם התושבים בגבעתיים מתראים לפעמים לפני המערכת.

אנו בוחנים את צורת האקלים. לעץ רחוב צריך לתת רוחב של 5 מטר מעץ לעץ ויש חפיפה מקסימלית.

אילן רון: לאורך רחוב ויצמן, יש ברושים מאוד גבוהים ויבשים. זה נראה מכוער ורע. בנוסף,

ברוב הבתים בגבעתיים הגינות לא קיימות מוזנחות לגמרי האם יש איזו שהיא דרך לעודד את הטיפוח של הגינות בבתים?

רענן שמעיה: לגבי עצי הברוש שבוייצמן בסמיכות לבית העלמין הם באמת ישנים ויבשים. ויש לי

בקשה למספר כריתות. אנו עובדים על זה עם אגרונום נוסף מבית העלמין.

לגבי טיפוח גינות בבתים -

אביעד מנשה: רענן, ברשותך, אני אשיב על כך. בקרוב אנו נכריז על "תחרות הגינה המקיימת בעיר"

במטרה לעודד תושבים גם לטפח את הגינות שלהם. יחד עם זאת, צריך לזכור ששוכרי הדירות בעיר הם דיירים ארעיים שאני תוהה עד כמה ירצו לטפח גינה שאינה שלהם, אבל אני לא ארים ידיים כ"כ מהר ואני מקווה שבעזרת הסברה נכונה ועידוד התושבים אפשר יהיה לרתום אותם גם לכך.

עיריית גבעתיים, אגף שפ"ע, היחידה לקיימות ואיכות הסביבה

רח' שינקין, 6 גבעתיים | טל': 03-5710549 | פקס: 03-7329886

רענן שמעיה: זה רעיון מדליק אני ארתום את כל המחלקה לטובת העניין.

אבישי בן נחום: ברגע שהחצר לא מהווה מפגע תברואתי אי אפשר לחייב אבל אפשר לעודד לטפח.

גלעד מלמן: האם קרה שאסרתם על כריתת עץ ואדם כרת עץ בכל זאת? מה עשיתם?

רענן שמעיה: אנו עובדים יחד עם התובעת העירונית ובמקרה הצורך מוציאים צו הפסקת עבודה למי

שעבד קרוב לעץ או פגע בו.

אביעד מנשה: מה לגבי מפוחי עלים? מה לגבי גיזום עצים קיימים ע"י חברת החשמל?

מרב פולימר: המפוחים מרימים עוד דברים חוץ מהעלים.

רענן שמעיה: המחלקה שלי מתחזקת את העירייה בלי מפוחי עלים וכך גם הקבלן שאנו עובדים

איתם.

בכל פעם שחברת חשמל נכנסת לעיר מתלווה אליהם מפקח מטעמי.

אביעד מנשה: תודה רבה רענן. נשמע עכשיו את יעל נחמן.

יעל נחמן: אני התובעת העירונית, אחראית על כל נושא האכיפה בעיר. אני הזרוע של היועץ

המשפטי לממשלה ועוסקת במגוון נושאים החל מערעורי חנייה ועד לענייני הנדסה ובנייה, וכמובן נושאי איכות הסביבה.

צווי הפסקת עבודה מוצאים גם על ידי - בחתימה של ראש העיר או מהנדסת העיר וכמובן בהמלצתי.

חוק העזר של מניעת רעש הוא משנת 1947 מתייחס לגרמופונים. אני עובדת על חוק עזר חדש ולהסמיך פקחים. עד עכשיו זה היה בידי המשטרה ואנחנו ניקח את זה על עצמנו.

אביעד מנשה: היכן חוק הרעש המתוקן עומד עכשיו?

יעל נחמן: הוא כרגע אצל היועצת המשפטית. אנו שואפים להגישו עד 10 באוקטובר לראש

העירייה.

התחלנו גם בעבודה על התאמת תקנות הגבלת עישון במקומות ציבוריים לגבעתיים.

משה בלסנהים: מדוע חוקי הרעש לא נאכפים?

יעל נחמן: הם נאכפים על פי חוקי המדינה. החוק הקיים הוא משנת 1947 והוא לא נותן לי

מספיק כלים להתמודד חוקים עם המציאות שהשתנתה.

כל תלונה על רעש שמפריע לאיכות חיים מטופלת.

משה בלסנהים: מי אוכף זיהום אויר עשן מעסקים?

יניב רונן: יש לנו סעיף כללי בחוק שאנו עושים בו שימוש

יעל נחמן: המפרט האחיד גם ייתן מענה לזה

משה בלסנהים: רישוי עסקים צריך לכתוב את המפרט האחיד וזה מדבר על האוכל.

יעל נחמן: גם בעל עסק שיעשה טיגונים, מחויב למנדף.

עיריית גבעתיים, אגף שפ"ע, היחידה לקיימות ואיכות הסביבה

רח' שינקין, 6 גבעתיים | טל': 03-5710549 | פקס: 03-7329886

אביעד מנשה: תודה רבה יעל.

אנו עוברים כעת לחלקה האחרון של הישיבה ואני מבקש לעדכן במספר נושאים.

ראשית, אני שמח לבשר שבקרוב תתחיל בעבודתה מתכננת סביבתית.

משה בלסנהים: מצוין. אני אהיה יותר רגוע שכל רישיון עסק יעבור דרככם.

אביעד מנשה: אני מזכיר שדיברנו על כך בישיבה הקודמת.

בכל מקרה ולעדכון השני - בישיבה הקודמת של הועדה דנו בשנאי שמול ביה"ס כצנלסון. השנאי יוטמן ולא יינתן אישור אכלוס לרחוב מעיין 32 הנבנה בסמיכות אליו עד להטמנת השנאי.

שלישית, אנו עומלים בימים אלו על כתיבת תכנית העבודה לשנת .2020 אם למישהו או מישהי מכם יש הצעות ייעול, רעיונות, נושאים שדורשים התייחסות – בבקשה כתבו לי, התקשרו ואשמח לבחון כל הצעה.

בישיבה הבאה נדון בממשקי העבודה שבין היחידה לקיימות ואיכות הסביבה לבין מנהל החינוך. לישיבה הבאה הוזמן גם ד"ר משה רפלוביץ, מנהל איגוד שירותים ווטרינרים.

שתהיה לכולנו שנה טובה וערב טוב.

עיריית גבעתיים, אגף שפ"ע, היחידה לקיימות ואיכות הסביבה

רח' שינקין, 6 גבעתיים | טל': 03-5710549 | פקס: 03-7329886