תמלול ישיבת מליאה 10/2022

תמלול ישיבת מליאה מן המניין מס' 10.22

מיום שלישי, י"ט בכסליו התשפ״ב, 13/12/2022

חברי מועצה:

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

מ

שם היישוב

שם הנציג

נוכחות

1

ראש המועצה

חיים רוקח

V

17

כפר חרוב

-

-

2

אבני איתן

עקיבא טורנהיים

V

18

מבוא חמה

חזי שהרבני

לא נכח/ה

3

אודם

בועז רפפורט

V

19

מיצר

מורן קורן

V

4

אורטל

-

-

20

מעלה גמלא

גלעד גליקמן

V

5

אלוני הבשן

נעה בן עטר

V

21

מרום גולן

ארי גולנדסקי

V

6

אליעד

אדם צברלינג

לא נכח/ה

22

נאות גולן

דויד וולף

לא נכח/ה

7

אלרום

דודי מורד

V

23

נוב

אורי מרגלית

V

8

אניעם

-

-

24

נווה אטיב

-

-

9

אפיק

קובי נחום

לא נכח/ה

25

נטור

רווית אוליאל

V

10

בני יהודה

אריק בן חיים

זום

26

עין זיוון

גדי דגן

לא נכח/ה

11

גבעת יואב

דרור עמית

לא נכח/ה

27

קדמת צבי

אבנר אלימלך

V

12

גשור

רמי ניסן [ניסקה]

V

28

קלע אלון

רונן גאון

V

13

חד נס

הרצל פרוחי

לא נכח/ה

29

קשת

-

-

14

חיספין

דוד אנגלמאייר

לא נכח/ה

30

רמות

גל גפני

V

15

יונתן

יוני כהן

לא נכח/ה

31

רמת מגשימים

מרים גולן

לא נכח/ה

16

כנף

אריק בן מאיר

V

32

שעל

ברוך כהן

לא נכח/ה

מזומנים:

גלעד הילמן- מנכ"ל המועצה

קובי קורין- יועמ"ש

אסתי זיסמן - ס. גזבר המועצה

אפרת גת- עוזרת מנכ"ל

שמעון דיין- מבקר המועצה

רותם קבלו- מנהלת אגף קהילה

גיתית שמח- מנהלת אשכול צפון הגולן

טל צרפתי- מרכז צעירים גולן

אייל- נציג היישוב אלרום

על סדר היום:

[ 1 ] סקירה על היישוב אלרום3

[ 2 ] דיווח ראש המועצה5

[ 3 ] אישור פרוטוקולים11

אישור פרוטוקול מליאה 9/202211

אישור פרוטוקול מליאת הוועדה מקומית 1/202211

[ 4 ] דוח מבקר המועצה לשנת 202111

[ 5 ] פרוטוקול ועדה לענייני ביקורת- דיון בדוח הביקורת לשנת 202111 [ 6 ] תבחינים לתמיכות במוסדות ציבור19

[ 9 ] האצלת סמכויות לוועדים מקומיים26

[ 10 ] סעיף מס' 8 - וועדת הנצחה – פסל עין קשתות27 [ 13 ] אישור תב"רים28

[ 9 ] פתיחת חשבון עזר למפעל הפיס לקבלן מסעוד סאמר עבור פרויקט מועדון נוער ביונתן בנק מרכנתיל דיסקונט29 [ 10 ] אישור הנחה בארנונה בשיעור של 25% למחזיק שהינו מפקד מילואים פעיל, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח -2008, ההנחה תינתן לדירת מגורים ולגבי 100 מ"ר משטחה בלבד החל מ 01/01/202230 [ 11 ] נושאי כח אדם31

1. סגן מנהל אגף תפעול32

2. מנהל אבטחת מידע32

3. אישורי עבודה נוספת32

[ 12 ] הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישוב שעל34 [ 14 ] תהליך אסטרטגי לתחום הצעירים – הנעת תפיסה ופעולה אסטרטגית אל מול קהלי היעד הצעירים, היישובים, מחלקות ואגפי המועצה34 [ 15 ] הצגת סל שירותים בהשתתפות אגף קהילה42

פ ר ו ט ו ק ו ל

[ 1 ] סקירה על היישוב אלרום

אייל [נציג קיבוץ אלרום]: שמי אייל. חבר קיבוץ אלרום ומזכיר הקיבוץ. היום אני גם ממלא את תפקידו של מנהל הקהילה שעזב, עד למינוי חדש. דודי ביקש ממני להציג את היישוב אלרום. אלרום יישוב משנת 1971. באלרום 187 בתי אב. היישוב כמעט הכפיל עצמו ב- 10 שנים האחרונות, לדעתי. היום קרוב ל- 500 תושבים. 50 ילדים בגיל הרך, 74 ביסודי, כ- 40 בתיכון. מבחינת חיילים, זה דור המדבר, רק 15 כרגע. 63 צעירים, 155 מבוגרים עד גיל 60. 86 וותיקים, הגבינים הראשונים וההקמה. משפחות שהצטרפו, בממוצע בין 7 ל- 10 משפחות בשנה. זו גם החלטה של הקיבוץ אבל גם סביב מחסניות הקליטה, אין לנו מקום לשכן יותר. באלרום, רק קבלה לחברות מינואר 2021, חזרו למה שהיה פעם. לפני כן, היה מחויב מגורים גם למי שגר בהרחבה ולא חבר קיבוץ. היה חייב לגור בקיבוץ, אבל זה לא היה קבלה לחברות. מחסניות קליטה הן בעיקר המחסום. משתדלים לקלוט משפחות עם ילדים בגילאים הרלוונטיים. אחרי הקורונה, כמו בכל הישובים, אפילו באלרום, יש בום של הרבה מאוד מתעניינים. הדרך כמעט היחידה למצוא את האנשים המתאימים, היא לחזור לקבלה לחברות. אני יכול להגיד אחרי שנתיים, ודודי יכול להעיד, שזה מוכיח את עצמו יחסית, גם בתפקידו העיקרי ביום יום. באלרום יש 2 אגודות. אגש"ח, אגודה קהילתית שהחלה לפעול ב- 2017, הוקמה ב-2003. עשו הפרדת אגודות ב- 2017, והחלו לעבוד בפועל ב- 2 אגודות. עיקר האתגרים הקהילתיים שלנו, החיבור בין הקבוצות של הקהילות. בין החבר'ה שבאו להרחבה, ופחות מגיעים מרקע קיבוצי, מושבי, התיישבותי. בעיקר הוותיקים, והוותיקים מאוד. הכוונה בחיבור, להחזיר את המסורות, ולחבר אותם לימינו אנו. זאת אומרת, לשמר את החגים, התרבות ואת החינוך בתפיסה קיבוצית. לשמור על הקיבוצי, אבל בקיבוץ משתנה ומתחדש. יש את הנושא של שירותים קהילתיים. אלרום יישוב מרוחק. למזלנו, יש את הכפרים הדרוזים קרוב לכאן, כך שיש שירותים שהם יחסית למרכז הגולן או דרום הגולן, טיפה יותר טובים. אבל זה בקנה מידה גולני, זה לא באמת יותר טוב. בעיקר בתחום הרפואה, בתחומים של חינוך, חוגים וכד'. הוקם כאן בית ספר ילקוט הרועים לפני שנתיים, עכשיו תחילת השנה שלישית, בזכות המועצה האזורית גולן. זה משהו שמאוד עזר לחזק את הקהילה ולתמוך בה במה שקורה פה. הקושי כמעט הכי גדול ובחודשים האחרונים הוא עוד יותר מתעצם, כוח אדם בחינוך. יש מצוקה אדירה בכוח אדם בחינוך, ברמה של סגירת פעוטונים. היו ימים שסגרו את הפעוטון ואת הגן, כי לא היה כוח אדם. אנחנו לא מצליחים לגייס. אנחנו משלמים משכורת יחסית סבירה. זהו קושי מאוד גדול, אנחנו לא רואים את האופק בסיפור הזה. מנסים כל מיני תכניות, לתת מגורים ולתת שכר טיפה יותר גבוה, אבל זה לא מוכיח את עצמו. בהיבט הפיזי, חסר לנו מחסניות קליטה כדי לשמור על קצב צמיחה שאנחנו רוצים. כל משפחה שנכנסת, תופסת מבנה ל-3-4 שנים. היום אנחנו מגבילים אותם ב- 3 שנים מגורים. הם חייבים לפנות כמה שיותר מהר את הבית. מבני חינוך, מועדון שלא שופץ 50 שנה בערך. זה רק החלק הקטן לא קשור מה שיש למעלה. מתקני ספורט שלא עברו שדרוג מזה 30-35 שנה. מדרכות וכד', עושים מאמץ לקדם דברים בעיקר בהיבט הפיזי. יש אגש"ח מאוד גדול. יש מזכיר וועד הנהלה שמתעסקים בכל מה שקשור- יש כאן אגש"ח יחסית טוב וחזק. לא תומך בקהילה כמעט, אבל תומך בדרכים עקיפות. אבל, רוב חברי הקיבוץ וההרחבה הם חברי קהילה. האגש"ח בשנים האחרונות מאוד יציב, יחסית מצליח לקיים ולקדם דברים, שזה לטובה. זה גם בהיבט הקהילתי. האתגרים העיקריים באגש"ח, קליטה וחברות מלאה. מי שמגיע היום להיקלט לחברות מלאה, לאו דווקא מבין מה זה אומר להיות חבר קיבוץ. בקיבוץ המתחדש, ומה המשמעות של זה מבחינת החיים, לא רק ברמה של להעביר משכורת דרך הקיבוץ, זה החלק הקל. אלא מה המשמעות להיות חבר. בחברות, אנחנו עושים תהליך קליטה שעבר שדרוג. זאת אומרת, יש להם סמינר נקלטים, שיחות, ימי עיון, מה זה אומר להיות חבר קיבוץ. נושא מחסניות קליטה מאוד מקשה עלינו. הגיל השלישי, אתגר שכל הגולן מתמודד איתו, גם באלרום. אנחנו בודקים עכשיו בית סיעודי, ולהגדיל להם את פעילויות הוותיקים.

ארי גולדנסקי: יש אצלכם קליטה ללא חברות?

אייל [נציג קיבוץ אלרום]: לא. רק חברות מלאה. הגיל השלישי אלו החבר'ה המקימים, שכבר מתבגרים, והצרכים שלהם כבר יותר משמעותיים. בהיבט הרפואי, בהיבט הליווי, בהיבט התמיכה, ובכל ההיבטים. זה קשור גם להיבט הכלכלי של האגש"ח, כי הם חברי קיבוץ, בתמיכה. אנחנו נכנסים לפרויקט של בתי אגודה, זה הולך לאט יותר ממה שתכננו, התב"ע שלנו תקועה. זאת אומרת, הדבר המפריע ביותר לאלרום בהיבט התכנוני זו התב"ע. אלרום, עוד שלוש שנים בקצב הזה, ממצה ולא תהיה לה יכולת לקלוט. התב"ע כרגע תקועה בגלל סיבות ירוקות. אנחנו לא יכולים להתפתח, לא צפונה, לא מזרחה, ולא מערבה. גם דרומה זו בעיה. אנחנו מנסים לעבוד על זה בעזרת המועצה. היינו כבר בכמה פגישות. ובעיקר דברים הקשורים לקיבוץ, לעדכן סדרים ישנים, סיעוד רווחה, בנים נסמכים, דברים של אנשים מתבגרים, וצריך לעדכן. הגרוע מבחינתנו בחקלאות, הרפורמה בחקלאות. אלרום הוא קיבוץ המבוסס על חקלאות בעיקר. הרבה יותר ממונף בשנים האחרונות, כך שאנחנו במצב יותר טוב. בגלל שאנחנו תלויים בחקלאות, וכל דבר שקשור לגידול נשירים, משפיע עלינו משמעותית. זאת אומרת, אם הכיוון של המדינה שהתחיל בממשלה הקודמת, ממשיך, מבחינת אלרום זה גרוע מאוד, עד גרוע מאוד מאד. בודקים עוד אפשרויות לדברים אחרים. יש לנו מחסור בקרקע למשבצת. מחסור בעובדים זרים. שטחים, נושא ה- 100 דונם נפתר. הדור הצעיר נכנס לניהול באלרום. היום, בשדרה הניהולית של החקלאות, כמעט כולם בני משק ואנשים צעירים שבאו לגור אלרום. אין כמעט כוח אדם מקבלנים חיצוניים, כמו שהיה לפני כמה שנים. בהסתכלות קדימה, עדיין חסרים לנו אנשים שיכנסו. פיתוח תיירות, מתקדמים אבל זה לא מספיק.

חיים רוקח: אבל אתם מתקדמים. הם עשו דבר מדהים. הם לקחו לול ישן, הפכו אותו למעין אכסנייה ברמה גבוהה מאוד, ומוצלח. עכשיו הם בונים את השני.

רונן גאון: כמה משפחות יש באלרום? כמה משכירים?

אייל [נציג קיבוץ אלרום]: 187 בתי אב, קצת פחות במובן של משפחות. אין לנו כאן דירה אחת פנויה. הרבה דירות מושכרות. יש לנו 21 דירות משפחה אשר מושכרות למשפחות בקליטה שבאות כל הזמן. משפחה שנקלטת, היא 3 שנים בבית אגודה באגש"ח, עד שהיא בונה בהרחבה ויוצאת מהדירה. בית משפחה הוא דירה גדולה של 90 מטר, של הקיבוץ. יש לנו עוד כמה עשרות של דירות קטנות לצעירים, חיילים, פרויקטים למיניהם, נטעים.

חיים רוקח: הייחודיות של היישוב 1. צפונה, שלג כאן הוא משמעותי. סובלים מאוד כאשר יורד שלג. חצי מעם ישראל נכנס לקיבוץ. זהו גם יתרון לתיירות. 2. בעיית התב"ע, היא בעיה קשה מאוד, כי מצפון הם מוגבלים על ידי יער כולל ארזים. מדרום, על ידי יער בשמורה. מכל צד מוקפים במשהו. אנחנו מטפלים בבנייה, בכל מה שאפשר, ומנסים לשנות דברים. גם אם תעשה דילוג על היער, ואת השכונה הבאה תעשה אחרי היער, אז ניתקת את אלרום. הקמת יישוב נוסף.

אריק: האם אולפני אלרום שייך לקיבוץ?

אייל [נציג קיבוץ אלרום]: לא. לפני כשנה נמכר לעובדים של העסק. הקיבוץ הציע לעובדים לקחת את האולפנים תחת אחריותם, והוא נמכר לעובדים. הם עדיין שוכרים את המקום. יש בית קולנוע, שלא היה קשור לאולפנים, אלא קשור לתיירות דרך האולפנים. מבחינת התיירות, יש שם מיצג עוז 77, ועוד סרטים שמקרינים אחת לכמה זמן. זה בפני עצמו, שייך לתיירות. האולפנים הם עסק בפני עצמו.

[ 2 ] דיווח ראש המועצה

חיים רוקח: 1. הקמת ממשלה. אתם רואים את המשא ומתן המתמשך. אנחנו לא יודעים מי יישב איפה. אף אחד לא נלחם על תיק החקלאות. ברור שתיק החקלאות יהיה בליכוד. אנחנו מקווים שבזמן הקרוב תהיה ממשלה. אני מקווה שהממשלה תחזיק 4 שנים ליציבות שלטונית. צריך להבין את המסע שאנחנו עוברים. כל פעם שמתחלפת ממשלה, וזו הפעם ה- 5 ב- 4 שנים שאנחנו בתפקיד, זה להתחיל הכל מהתחלה, מנכ"לים חדשים, שרים חדשים. להזמין ולהסביר להם. בכל מקרה, החלטת הממשלה ממשיכה. כרגע, יש מספר עיכובים שנובעים מכך שאין שר, או שבזמן הזה השר לא מורשה לחתום. למשל, אנחנו לא יכולים לקדם וועדה מיוחדת, כי חסרה לנו חתימה של השר/שרה. היועץ המשפטי אמר בהתחלה שהיא לא יכולה לחתום. עכשיו בודקים אם בכל זאת יכולה לחתום, כדי להניע את התהליך. יש דברים שהולך איתם קשה יותר, ויש דברים שעובדים יותר טוב. גל יפרט את הדברים שמתקדמים, מו"פ, חדשנות, חינוך וכו'.

גל גפני: יש 3 דברים משמעותיים שכבר קרו, ועוד 1 עניין של ימים. מרכזי חדשנות במשרד החינוך. תקציב שקיבלנו, והולך ישר לבתי הספר. יצא קול קורא 4 שנתי, בתי הספר ניגשו. 2 בתי ספר. הייתה השקה. משרד החינוך שחרר את הכסף, ועכשיו מתחילה הקמה בתוך בתי הספר. משרד המדע, שכל חלקו בהחלטה הוא 1 מיליון שקל. בהחלטה כתוב 6-7 מיליון, השאר זה השוטף. 1 מיליון זה התוספתי. חתמנו איתם הסכם לפני שבועיים. הכסף הולך משפטית לפי משרד העבודה למכון שמיר. בעיקר להיבט של חינוך מדעי. החלק השלישי, 1 מיליון שקל, למה שמשרד החינוך קורא יוזמות חדשניות בחינוך, והוא מיועד לתכנית גוונים, נופי גולן. בהתחלה, יקל על השוטף, עד שנחליט על החלוקה. גם בחינוך, היה קול קורא, היו כמה סיבוכים, נסגר, אושר, לפני שבוע. משרד החקלאות, מתוך 7 מיליון שקל ליזמות והדרכה, על 4 מיליון יש אישור, עדיין אין הרשאה. ה- 3 מיליון זה נושא יותר מורכב. וועדת היישום, כשתפתור את הבעיה שם, גם התשתיות למבני ציבור-

חיים רוקח: וועדת היישום לא התכנסה מאז החלטת הממשלה. וועדת היישום היא הוועדה שהייתה אמורה להפעיל את הכסף גם של מבני הציבור וגם את שיקום התשתיות. היא התכנסה פעם אחת בלחץ גדול לפני כשלושה שבועות. חברים בוועדה, מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל רמ"י, משרד החקלאות וגופים נוספים. הלך קשה מאוד, אבל במהלך החודש האחרון הצלחנו לישר את ההדורים. אני מקווה להגיע להסכמות, ואני מקווה שכתוצאה מזה בשבוע הבא או מקסימום שבועיים, יהיה תקציב לתכנון, קודם כל, של שיקום תשתיות ומבני ציבור, לכל היישובים שאנחנו אמורים לשפץ. אחר כך נמשיך הלאה. זה יתחיל להניע את התהליך, גם בתוך משרדי הממשלה, וגם אצלנו. זה לא מעט כסף. 35 מיליון שקל בשיקום תשתיות, ו- 43 מיליון שקל במבני ציבור. הולך קצת קשה אבל נע. בתחום תקציבי פיתוח, הנושא הולך ונסגר. הרגולציה היא כזו, שאנחנו מנסים לשלב פרויקטים בצורה הנכונה. יש את ההלוואה של 5 מיליון שקל שאנחנו לוקחים כל שנה. אנחנו מנסים ליישם באופן מקסימלי מתוך תקציבי הפיתוח שעומדים על כ- 28 מיליון שקל ב-4 שנים.

אליק אבנר: בנושא החינוך, עם שינוי הבעלות על הרשת, האם אתם מרגישים שינוי בנופי גולן, האם הם מכניסים יד לכיס ונותנים לבית הספר?

גל גפני: כל אחד מההיבט שלו. הם לא באו עם מזוודה. הם עושים שינוי ותמיכה מאוד משמעותית, כמו שציינו קודם, בתהליכי הניהול, ובדיוקים. בעצם, יש לנו עוד שותף חשיבה על אתגרים מאוד משמעותיים. זה עושה שקט וסדר בניהול ההיקפי. עוד לא הוסיפו 1 מיליון.

אסתי זיסמן: חשוב להגיד שהם חוסכים לנו עלויות. המטה שלהם נותן לנו את השירות בחינם. קודם, היינו צריכים לרכוש שירותים חיצוניים. את כל זה הם נותנים על חשבון הבעלות, אנחנו לא משלמים על זה.

אליק אבנר: זו המהות של הבעלות. הם חייבים לעשות את זה. אל תדאג, הם גובים תקורה על הנושא הזה.

גל גפני: לא, הם לא.

אסתי זיסמן: זו הרשת היחידה שאין עליה תקורה, 0%. לכן, כשהם נותנים לנו את השירותים האלו, זה חיסכון כספי למועצה. יש יותר אפשרויות לתת תכניות פדגוגיות לתלמידים שלנו. אותו כסף, במקום שיתחלק על הוצאות, הולך רק לזה.

חיים רוקח: רשת טומשקין במעלה רמות, ברנקו וייס לשעבר, שביעות רצון גדולה. מהלך מוצלח מאוד, עם כל הקשיים שהיו בהחלפה. היה לא פשוט, ואפילו מורכב. בסיכומו של דבר, זה נכון ויפה לראות את ההתפתחויות. יש אתגר גדול בחינוך בשנים הקרובות. אני לא יודע איך אנחנו עומדים בו.

חבר מועצה: עד השנה חלק מהקיבוצים בדרום הגולן הלכו ללמוד בבית ירח ומשנה הבאה נסגרת ההרשמה האוטומטית, ואז הם מצטרפים לנופי גולן. מה המשמעות? נערכים?

גל גפני: מה שאמרת, מדויק. זה מוסיף, בשנים הנראות לעין, בין 20-30 אלף ילד במחזור. 6 יישובים, 4 קיבוצים, נטור ומיצר. אנחנו ננהל את התהליך יחד עם היישובים. עשינו סבב, כמעט כל היישובים נפגשו איתנו פעמיים. פעם אחת, את המערכת האזורית, מועצה, מרכז קהילתי, והגופים הרלוונטיים. פעם שנייה, את בית הספר איתנו. מה שהיה חשוב לנו הוא תהליכי ההבשלה. תהליכי ההבשלה יכולים לקרות, רק כשזה עובדה מוגמרת. הקמנו 4 צוותי עבודה אל מול הסוגיות המרכזיות שאנחנו זיהינו. גם המערכת, וגם תושבים, נציגי ציבור ומנהלי קהילות. החלטנו להתעסק גם בחלק של ההסעות. גם טכנית לבית הספר וגם בכלל מרחב ההסעות לפנאי וחוגים. כל החלק של ההשפעה הציבורית על בית הספר. בעצם הם אומרים, עד עכשיו לא היינו שותפים בבחירת בית הספר שאנחנו רוצים, אנחנו באים מהחינוך הקיבוצי, זו אמירה ציבורית, ויש לי מה להגיד על האמירה הזו. זה מהלך שאנחנו עושים עם בית הספר. בית הספר מקבל את המהלך הזה בשמחה ובחדווה. בית ספר קהילתי. המהלך האחרון, יש גידול, תיכון הבא. לא מחר בבוקר ולא מחרתיים, אבל זה בהחלט מעסיק, זה ישר עולה. הפיבקים שאנחנו מקבלים ממנהלי הקהילות הם מאוד טובים.

חבר מועצה: יש תופעה דומה בהר וגיא?

חיים רוקח: עדיין לא. אני מאמין שבסוף זה יקרה.

חבר מועצה: זה לא יקרה, כי היישובים הצפוניים כאן בגולן עם הבעלים של ההרחבה, הם המקימים. אין סיכוי שזה יקרה לעולם.

גל גפני: זו התשובה החוקית. המעמד החוקי הוא ש- 2 המועצות, לא גליל עליון ולא גולן, לא יכולות לסגור הרשמות, כי אין להן בעלות. אבל, ככל שבית הספר יהיה אטרקטיבי יותר, אגב אנחנו כבר רואים דמיון רב בין שיטת הלימוד, פדגוגיה, בין בית ספר אביטל לנופי גולן. אנחנו כבר רואים בחלק מהיישובים תנועה בכיוון. זה לא יהיה הרמטי, זה לא יהיה בהכרחה, אבל אם בית הספר יהיה מספיק אטרקטיבי, זה יקרה מעצמו.

חיים רוקח: כמה מילים על בית ספר מעיינות. יצא מכרז של משכ"ל. יש קבלן זוכה וכו'. נתקלנו בבעיה, התברר שיש שם קו חשמל שעובר, ואנחנו לא יכולים לבנות עד שנזיז אותו. זה לא הרבה, זה עוד 500,000 שקל. ישולם במהלך החודש, ואז נוכל להניע את המהלך הזה ולהתחיל לבנות את בית ספר מעיינות. אני מנצל את ההזדמנות, בישיבה הבאה ב- 28 לחודש, יש לנו הצבעה על תקציב המועצה 2023, ודיווח 2022. זה לא קל. אני רוצה להגיד תודה לגלעד, שכמעט ולא נמצא בבית, אסתי שתומכת לידו, ורפי, שעובדים על זה יומם ולילה ומנסים לבדוק את התקציב מכל הכיוונים, ולנסות לראות מאיפה משיגים עוד. אני הולך ממשרד למשרד להשלמות. כל הרשויות, לא רק המועצה האזורית גולן, בעיקר מועצות אזורית, מתקשות מאוד גם לסגור את שנת 2022, וגם להציג תקציב 2023, וזאת כי הכל מתייקר. הסעות התייקרו לנו, חשמל, דלק וכו'. מדינת ישראל מבחינת התקציבים, כאילו נשארנו ב- 2014. אבל לא רק שנשארנו ב- 2014, עוד לוקחים מאיתנו, מורידים לנו. למשל, מענק איזון, שהיינו פעם ב- 87%, הורידו לנו, ואנחנו עכשיו נמצאים ב- 69.9%. מדובר במיליונים שמורידים לנו. ולכן התקציב לא נסגר. לא ניתן להמציא מספרים. יש כאן בעיה קשה מאוד, שכל הרשויות מתמודדות איתה. בעיה מספר 1 היא ההסעות. ההסעות הורגות אותנו לחלוטין. הסעיף הזה, בלי חינוך מיוחד, רק הסעות, אנחנו בגירעון של 3.5 מיליון שקל. וזה רק הולך ועולה. לא רק כי מס' התלמידים עולה, אלא כי האוטובוס עולה יותר, הנהג עלה יותר. הפעם האחרונה שמשרד החינוך עידכן את המחיר של פר קפיטל, פר תלמיד, היה ב 2014. מאז לא השתנה כלום מבחינתו. אנחנו ממשיכים לעבוד. יש עכשיו ניסיון של כל ראשי הרשויות לאגד את הנושא, ולנסות לבוא לממשלה החדשה ולהגיד עד כאן. יכול להיות שנצטרך להשבית מערכות. יש גבול עד איפה אפשר לקחת אותנו. לא יכול להיות שהמדינה עשירה, והמועצות האזוריות, המועצות בכלל, הרשויות, עניות. זה מהלך שהולך ומקריס אותנו. ממוצע החוסר לרשות על שנה הבאה שנת 2023, הוא בין 7-10 מיליון שקל, כתוצאה מהתייקרויות. יש רשויות ששמים תקציב על תנאי, יש רשויות שמעוותות מספרים וכו'. אני חייב להגיד שהצוות כאן ברשותו של גלעד עושה עבודה מדוקדקת עובר אחד אחד, ובסוף נציג כאן תקציב מאוזן שאפשר יהיה לחיות איתו. יהיו קיצוצים בחלק מהשירותים, אין לנו ברירה, חסרים לנו כ- 7 מיליון שקל. גם למרכז הקהילתי קיים חוסר בתקציב.

רונן גאון: לפני שנה ביקשתי לנתח על מה המועצה מוציאה 10 מיליון שקל, והתאפקתי והתאפקתי ועכשיו אתם במצוקה וחסרים לכם 10 מיליון שקל.

גל גפני: זה שחסרים 10 מיליון, זה נכון ואף יותר מזה. מפה ועד להגיד שיש עוד כסף, אני לא יודע.

רונן גאון: אני רק אומר, שראיתי שיש שם תקציב גדול, אני לא יודע מה התפוקות שלהם.

דודי מורד: אני אזמין אותך להנהלה של המרכז הקהילתי בפעם הבאה, כדי שתקשיב ותשמע.

גל גפני: חלק מהתשובה תקבל היום, בהצגה על מרכז הצעירים.

גלעד הילמן: יכול להיות שאתה צודק גם. בסוף הכל מסתכם בשירותים. אם רוצים לחתוך בחוגים, בשירותים, בהסעות, יש מאיפה. התפקיד שלנו הוא לתת שירות.

רונן גאון: כשיש אוטובוס אני יודע כמה הוא עולה, כשיש מרכז אני לא יודע מה התפוקות.

גלעד הילמן: זה עניין של סדרי העדיפויות שלנו כרשות לתת שירות לציבור.

חיים רוקח: את יום הגולן, להוריד?

רונן גאון: אני לא יודע. למשל, ספריה, אני לא יודע.

חיים רוקח: רונן, אתה צודק. את השאלות שלך, אנחנו שואלים את עצמנו. מה אנחנו יכולים להוריד, בפגיעה מינימלית בתושבים. נהיה חייבים להוריד. אם במהלך השנה נצליח לעשות את מה שאנחנו מתכננים, לדוגמא החזרת מענק האיזון ל- 87%, ל- 90%, ואני שואף ל- 100% ולא רק 69%, אני יכול לבטל את הקיצוץ.

רונן גאון: 69% ממה?

גלעד הילמן: יש נוסחה של מענק האיזון, וזכיתי ללמוד אותה השבוע. על פי הנוסחה אתה מקבל בסוף מספר, בשנה שעברה קיבלנו 75%, השנה החליטו להוריד ל- 69%. יותר מזה, משרד הפנים אומר, גם כאשר מגיע לך 70%, הוא מכיר רק ב- 90%.

רונן גאון: הוועדה החקלאית והתיירות-

חיים רוקח: נסביר במהלך הישיבה במסגרת העדכון. אני מעדכן שבנושא של התקציב יש לנו בעיה, ויהיו קיצוצים. אין לנו ברירה. מי שמוביל את התהליך זה גלעד, יחד עם אסתי ורפי. כל הכבוד להם על העבודה, יורדים לעומק של כל סעיף וסעיף, ובודקים מה אפשר לעשות. אבל יהיו קיצוצים גם על הדברים בעבר וגם העתידיים, כי אין ברירה. כרגע, על פי הסימנים, אנחנו בגירעון, לא יודע להגיד של כמה.

גלעד הילמן: בטווח בין 7-10, על פי תמונת הצב הנוכחית אנחנו יותר קרובים ל- 7. אין מושג שנקרא תקציב גירעוני, חייב להיות תקציב מאוזן. יש לנו עוד יומיים לסגור את הנושא.

חיים רוקח: היחידה לחקלאות הולכת וצומחת. נכנסים תקציבים, היא משיגה תקציבים. תקציב מכון שמיר למחקר בשנתיים האחרונות, גדל מעל ל- 80%. זאת בעקבות עבודה טובה ונכונה. יפה לראות את זה. יכול להיות שאת אחד המפגשים הבאים צריך לעשות בחוות המחקר באבני איתן, כדי לראות את הדברים. פשוט כיף לראות שמגיעים לא מעט משפחות, ויש לא מעט שיתופי פעולה שם. גם החקלאים וגם מרכזי המשק מרוצים. בנושא התיירות, נכנסנו למהלך מול התיירנים, באופן כללי. אחרי שוועדת התיירות לא הצליחה לפעול, פירקנו את סעיפי התיירות, עשינו שולחן צימריסטים, כינוס של כל הצימריסטים. ישבנו ודיברנו על מה שיש לנו, מה אנחנו נותנים, מי שרוצה להשתמש, ומי שלא רוצה להשתמש, מה האפשרויות, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים וכו'. לאחר מכן, עשינו מלונאות ועשינו אטרקציות ומסעדנות. במקביל, אנחנו עובדים חזק על החלטת הממשלה בנושא תיירות, ומנסים לשחרר תקציבים. אתמול בלילה התקשר אליי שר התיירות, ועדכן ששחררו לנו 5.1 מיליון שקל בתת"פ, בעיקר שירותים, תחנות הסברה, וכד', במקומות מסויימים בגולן. זהו מהלך רב שנתי, 4 שנתי, בכל שנה השקעה סביב הסכום הזה. וכך, לאט לאט, נרשת את הגולן במערכת דרכים. לדוגמה, מצפה אופיר, בימי גשם לא ניתן להגיע למקום. שביל אלי כהן, אנחנו כבר בביצוע של הבית הסורי באפיק, ונכנסים לעוד כל מיני פרויקטים יחד איתם. שביל ישראל לאופניים, מתחילים עכשיו ביצוע. פארק נחל סמך, אושר בוועדת כספים פתוחים. נחל סמך הוא היחיד בגולן שהוא לא שמורת טבע. כל היתר, הם שמורות טבע. לכן בחרנו בנחל הזה. המטרה שלנו לעשות פארק שמתחיל מהכנרת. בשלב ראשון יסתיים בעין קשתות, ובשלב השני נגמר בתל פארס. רצועה שרצה מלמטה עד למעלה. השלב הראשון אושר על ידי קרן שטחים פתוחים. השקעה של כ- 12 מיליון שקל. הכוונה היא לפתח במקום פינות ישיבה, פינות שכשוך, שבילי אופניים, שבילי ג'יפים, שבילי טרקטורונים, קירות טיפוס, חבלים ואומגות וכד'. אטרקציות רבות שימשכו את הקהל לדרום הגולן ולאזור. נמצא בשלבים לקראת ביצוע. שביל בתי הכנסת, נמצא במשרד ירושלים ומורשת, לקראת יציאה לביצוע. שביל בתי הכנסת, מג'וליה, אום כנתיה, עין קשתות, כנף, דיר עזיז. הכוונה לחבר את כל בתי הכנסת ולספר את הסיפור של ההתיישבות היהודית בגולן, בתקופת המשנה והתלמוד. דומה לשביל הסנהדרין שנמצא בגליל. יש הרבה מאוד פרויקטים תיירותיים על הכוונת, וזה הולך ומתפתח. האבים, אנחנו לקראת סיכום סופי של פתיחת האב בקצרין. הייתה התלבטות רבה, והחלטנו שעושים את זה. התנאי היה, שאנחנו חותמים חוזה ל- 15 שנים, כדי שתהיה וודאות בהמשכיות, מאחר ואנחנו משקיעים. ההאב, יהיה ליד מיסטק, מפעל שמייצר מעגלי חשמל, לוחות וכו'. הוא הולך להתמקד בנושא של מעבר מוצר מפיתוח מרעיון, לביצוע בפועל. לכן, הצמידות שלו למפעל מיסטק. אין כזה האב בארץ. אנחנו חושבים שזה מאוד יעניין קבוצות, מפעלים, חברות סטארט-אפ, להצטרף למעגל הזה. יתבצע ב- 2023. יאושר בדירקטוריון הקרוב של חכ"ל, ולאחר מכן, יתבצע. האב נוסף, יפתח בחווה באבני איתן. הוא יתרכז באגרוטק פוד טק. שותפים, מכון שמיר למחקר, מי גולן, חכ"ל, והיחידה לחקלאות. ההאב יתרכז בפוד טק ואגרוטק בתוך חוות הניסיונות ובצמוד לחווה החינוכית וכו'. אנחנו מרחיבים את כל הקומפלקס ויוצרים בו המון תוכן ועניין. הדבר השלישי, האב שחשבנו שאנחנו נעשה אותו, כנראה שבסוף נעביר אותו לביצוע על ידי יזם , באזור התעשייה בני יהודה. האב למזון. יש הרבה יצרני מזון קטנים בגולן. כל אחד מהם צריך לפתוח עקרונית רישיון יצרן וכו', שזהו תהליך מטורף עד בלתי אפשרי. החלטנו שאנחנו פותחים מבנה שלנו, עם מטבחים, עם כל הדרישות של משרד הבריאות, כלומר, כיורים, מקררים, תהליכי ייצור, וכו'. כל יצרן מהגולן, שירצה לייצר מוצר, הוא נכנס ומייצר את המוצר שם, ומקבל רישיון יצרן שלנו. הוא יכול לשווק את המוצר בצורה חוקית. יש הרבה דברים שאנחנו נמצאים בעשייה שלהם. את ההאב בווסט, הרחבנו. לקחנו את אולם המחול, עשינו שם ארגון מחדש, בנייה מחדש וכן הלאה. שיווקנו את התאים. למעשה, הכל שווק, נשאר תא 1, תא מס' 6, שגם הוא הולך להיסגר, יש מישהו שלוקח אותו.

רונן גאון: כל החדש התמלא, אבל הישן התרוקן. המקום שם מדהים.

חיים רוקח: אל תדאג, הוא התמלא גם כן. יש תכניות נוספות להמשך, אך לא נכביר במילים כאן.

אבנר אלימלך: מה לגבי תכנית צנובר? לפני כמה שנים במליאה, הוצגה מצגת מאוד יפה.

חיים רוקח: אנחנו על זה. יחד עם רמ"י, אנחנו נכנסים עכשיו לתכנית מתאר כוללת לנושא הזה. בקדנציה הבאה, אם אני אבחר, אנחנו נצליח ליישם חלק מזה. התכנית גדלה מאז, מבחינתי. אם דיברתי על בית ספר תיכון, על מרכז תרבות, מרכז ספורט, וכן הלאה, היום אנחנו מדברים גם על בית חולים פרטי באותו מקום, על הרבה יותר מתחם עסקי, מעין ביג. להרחיב שם את הפעילות, לייצר חיים בתוך המתחם הזה. סך הכל, זה נראה טוב, יש עניין רב של משקיעים. בסוף, זה רגולציה. לעשות תב"ע נכונה, ולאפשר תחת תקנות רמ"י, מה יוצא במכרז, מה נשאר שלנו, וכו'. מחנה חומה, יש לנו בעיה עם ביטוח, בגלל שהם שמו לנו את המטבחים צמוד. זה אמור להיפתר עם יועץ הביטוח בזמן הקרוב, ואז אנחנו חותמים, ויוצאים לדרך. אני חייב להגיד שהחבר'ה במועצה עובדים קשה, ואפילו קשה מאוד. מהראשון בהם ועד האחרון בהם, תודה. יש עשייה. אם המדינה תיתן לנו את מה שאנחנו צריכים, אנחנו נדע לטוס קדימה. לגבי 2 היישובים, כרגע הם נעצרו, עד שתהיה ממשלה. ממשלת מעבר לא יכולה להצביע על הקמת ישובים, החלטה מס' 2, אנחנו ממתינים בסבלנות, מקווים שתהיה ממשלה. הפארק הוולקני הועבר לעין זיוון, יש להם עוד כחודשיים להתחיל להפעיל אותו בצורה מלאה. אם הם לא מפעילים אותו, אנחנו לוקחים אותו חזרה. הם אמורים ליצור שם פעילות, להפעיל את הפארק ומתקנים נלווים.

דודי מורד: מה קורה עם ועדת התכנון המיוחדת?

חיים רוקח: כפי שכבר ציינתי, יש לנו בעיה. כרגע מחכים לחתימה האחרונה של השר/ה. לפני הבחירות אמרו לנו, כרגע היא לא יכולה לחתום כי זה לפני בחירות, וזה כאילו שוחד וכד'. אחרי הבחירות נאמר לנו כי היא לא יכולה לחתום כי עוד מעט יהיה שר חדש. עם העיכובים בהקמת הממשלה, היועץ המשפטי בודק אם בכל זאת השרה יכולה לחתום. אני מקווה שתוך שבועיים תהיה ממשלה, והשר/ה יחתמו על זה.

[ 3 ] אישור פרוטוקולים

אישור פרוטוקול מליאה 9/2022

גלעד הילמן: אישור פרוטוקול מליאה 9/2022. נשלח לכם למייל.

חיים רוקח: יש מתנגדים? נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול מליאה 9/2022.

אישור פרוטוקול מליאת הוועדה מקומית 1/2022

גלעד הילמן: אישור פרוטוקול מליאת הוועדה מקומית 1/2022. במליאה הקודמת התכנסה מליאת הוועדה המקומית, יש לאשר את הפרוטוקול.

חיים רוקח: יש מתנגדים? נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול וועדה מקומית 1/2022

[ 4 ] דוח מבקר המועצה לשנת 2021

[ 5 ] פרוטוקול ועדה לענייני ביקורת- דיון בדוח הביקורת לשנת 2021

שמעון דיין: סעיף מס' 4 - דוח מבקר המועצה לשנת 2021. הדוח נדון בוועדה לענייני ביקורת. קיבל את התגובות מהגופים המבוקרים. הדוח המלא נשלח אליכם במייל לעיונכם. לאחר הדיון במליאה, הדוח ישלח למשרד הפנים, לפי הנהלים. נושא אירוח רשמי בלשכת ראש המועצה. למעשה, חוזר מנכ"ל משרד הפנים קובע כללים ברורים בנוגע לאיך צריך לארח במועצה.

גלעד גליקמן: אם תוכל לחזור, איך אתה בוחר את נושאי הביקורת.

שמעון דיין: אני רשאי לבחור איזה נושא שאני רואה לנכון. יש לי מנדט לזה.

חיים רוקח: הוא עצמאי לחלוטין.

שמעון דיין: ראש הרשות רשאי לבקש נושא לבחירה, אם הוא רואה לנכון שהוא רוצה לבדוק סוגיה מסוימת. הוועדה לענייני ביקורת רשאית גם לבחור נושא.

גלעד גליקמן: איזה אחוז מהתקציב זה האירוח של ראש המועצה?

גלעד הילמן: 100,000 שקל. סכום זניח יחסית.

שמעון דיין: יש נוהל כיבוד במועצה האזורית גולן אשר קובע למעשה איך צריך לארח ומה נדרש, אישור מקדים, מהות האירוח וכו'. כל הוצאה צריכה להיות עם הזמנה במועצה. מהממצאים עולה, לפי מה שאני בדקתי, שהלשכה לא פעלה בהתאם לנהלי משרד הפנים והנהלים שהמועצה בעצמה קבעה. הוצאות בגין אירוח והוצאות ללא קבלת אישור הגורם המאשר שנקבע, לצורך העניין, מנכ"ל או גזבר. ללא הוצאת הזמנה מראש לפני האירוח. לא צורפו לחשבוניות שהתקבלו, פרטים אודות מהות האירוח, מס' המשתתפים וכד'. לא צוין גם מי האחראי לביצוע ההזמנה. דוגמאות: חשבונית שהתקבלה ממסעדת הבוקרים במרום גולן. צוין שהיו 3 סועדים. הסכום 1,820 בקבוצות יקב. לא תואם, כעיקרון, לנהלים במועצה, לכאורה. דוגמה נוספת, 500 שח, צוין סועד 1, ממרום גולן, חדר אוכל. צריך לזכור, המועצה צריכה גם לארח רק במקומות שהם מורשים, רישוי עסק, תעודת כשרות וכד'. בדוח המלא מצוין שאחרי שאני הערתי, הלשכה העבירה את כל האסמכתאות ואת כל הנושאים. לדוגמה, בנושא של ה- 500 שקלים שנרשם סועד 1, מסתבר שהיו 25 סועדים, ב- 20 שקלים, וזה היה אירוח של משרד החינוך, ובמקום השני זה היה קב"ט ביטחון או משרד השיכון, וכד'. המהות הייתה, שלא פעלו בהתאם לנהלים, והחשבוניות היו מוגשות as is לגזברות, שלא ידעו כיצד לפעול ולשלם אותן. ההמלצה, נדרש להפיק נוהל מפורט. יש להגדיר בנוהל, את הליך הביצוע, גודל המשלחת, היקף ההוצאה. להבהיר, מי הם בעלי התפקידים שניתן לארח. להקפיד על רישום נכון של מוזמנים, וכמובן לצרף את הרשימה לכל חשבונית, לגזברות. והכי חשוב, להפיץ, לפרסם ולהתניע את הנוהל בקרב כל בעלי התפקידים והעובדים שמתעסקים בנושאים האלה במועצה. תגובת הרשות, במסגרת העבודה שמבוצעת כיום על נהלים, על פי הנהלים במועצה, מגובש נוהל בנושא כיבוד. הנוהל יופץ ויוטמע בקרב עובדי הרשות. הנושא השני, ביקורת שנעשתה בשנת 2021 על המועצה הדתית. הנושא הזה התקבל, למעשה, גם בישיבת הוועדה לענייני ביקורת, וגם על ידי. אני רציתי להתמקד בנושא השכר של המועצה הדתית, שהוא מהווה נדבך מאוד גבוה בתקציב של המועצה הדתית. ההחלטה הייתה לעשות ביקורת עומק, כי המועצה הדתית היא גוף המתוקצב על ידי הרשות המקומית. כמו כן, זה גם גוף שאני, לפחות כבר כעשור, לא התעסקתי איתו, לא בדקתי אותו, ואנחנו נוהגים אחת לתקופה לצאת החוצה מהרשות המקומית, ולבדוק גופים. בדקנו את החכ"ל, בדקנו את החברה הכלכלית, בדקתי את השכר באיגוד ערים לכבאות, בדקנו את המרכז הקהילתי, והיום נעשתה גם ביקורת עומק במועצה הדתית. בדקנו, למעשה, את מרבית הנושאים שהמועצה אחראית עליהם. חידוש הרכב המועצה, מינוי ממונים במועצה, פעילות המועצה והוועדות, תקציב, מינוי רואה חשבון, דוחות כספיים, התקשרויות, מכרזים, מערך הכשרות, מערך הנישואין, מקוואות, עירוב, גניזה, מערך הקבורה, כוח אדם והתמודדות, כמובן, בשכר של העובדים, שמהווה נדבך מאוד חשוב בתקציב המועצה. חידוש הרכב, קצת היסטוריה. בחודש אוקטובר 2019 התפרק הרכב המועצה הדתית, ובהנחיית המשרד לשירותי דת, לא חודש ההרכב, כפי שנעשה גם במועצות דתיות אחרות.

חיים רוקח: לא יצא.

שמעון דיין: ב- 30/10/2019, מינה מנכ"ל משרד הפנים 2 ממונים. היה איקה, היושב ראש ממונה, והיושב ראש של קצרין. שניהם מורשי חתימה. אחת לחצי שנה, קיבלו הארכה לאורך כל התקופה. למעשה, הממונים כיהנו כשנתיים, עד סוף אוקטובר 2021. ביום 31/10 אושר חידוש ההרכב, וחברי המועצה הדתית בהרכב שאושר, התכנסו לישיבה ראשונה בנובמבר 2021.

חיים רוקח: אתם צריכים להבין, לא היו שרים, לא הייתה ממשלה. לא היה מי שיאשר הרכב.

שמעון דיין: דיברנו על פעילות המועצה וועדותיה. לאור העובדה, שכיהנו, למעשה, 2 ממונים שהם היו המועצה הדתית, אז כמובן, שלא היו ישיבות מועצה בשנים האלו, לא מול הוועדות ולא היו פרוטוקולים. עם חידוש ההרכב, התכנסה המליאה לישיבה ראשונה בנובמבר 2021, ובישיבה זו נועד פרוטוקול כנדרש. כמובן, עם חידוש ההרכב, נדרשת המועצה כיום למנות וועדות, ולנהל ישיבות מליאה, כפי שאנחנו מנהלים כאן, עם פרוטוקולים מסודרים. נושא תקציב המועצה הדתית, נמצא שהצעות התקציב אושרו כנדרש על ידי המשרד לשירותי דת, בכל השנים שנבדקו. ההצעות נשלחו בטווח הזמנים, ואושרו כנדרש. תקציב המועצה הדתית עומד על כ- 5 מיליון עם חידוש ההרכב, התכנסה המליאה לישיבה ראשונה בנובמבר 2021, ובישיבה זו נועד פרוטוקול כנדרש. כמובן, עם חידוש ההרכב, נדרשת המועצה כיום למנות וועדות, ולנהל ישיבות מליאה, כפי שאנחנו מנהלים כאן, עם פרוטוקולים מסודרים. נושא תקציב המועצה הדתית, נמצא שהצעות התקציב אושרו כנדרש על ידי המשרד לשירותי דת, בכל השנים שנבדקו. ההצעות נשלחו בטווח הזמנים, ואושרו כנדרש. תקציב המועצה הדתית עומד על כ- 5 מיליון, קצת פחות. המועצה הדתית סיימה את השנים 2019-2021 באיזון, או עם עודף תקציבי. קצת לסבר את האוזן, על התפלגות ההכנסות. המשרד לשירותי דת מעביר כ- 3 מיליון שקלים, המועצה האזורית 1.6 מיליון, ויש להם הכנסות עצמיות בסדר גודל של כ- 700 אלף שקלים.

חיים רוקח: ההעברה מהמועצה האזורית למועצה הדתית, היא בחוק. זו לא בחירה שלנו אם להעביר או לא. זהו הסכום שאנחנו חייבים להעביר בחוק.

שמעון דיין: מבחינת ההוצאות, אנחנו רואים שהוצאות השכר במועצה הדתית עומדים על כ- 3.5 מיליון, הוצאות לפעילות על כ- 1 מיליון, הוצאות מנהלה על כ- 400 אלף שקלים. השתתפות הרשות המקומית, מסך ההוצאה הכללית, עומדת על כ- 33%. המשרד לשירותי דת והעצמיות על 67%. הוצאות השכר מהווים את מרבית ההוצאה בתקציב, 71% מתקציב המועצה הדתית הולך על הוצאות שכר. 29% על הוצאות כלליות.

דודי מורד: כמה אנשים מועסקים במועצה הדתית?

שמעון דיין: אין הרבה. אנחנו נעבור על זה. במועצה הדתית מועסקים עובדי המטה, יושב ראש, מזכיר, מזכירה, עובדי אחזקה של עירוב, הרבנים בכלל הישובים, יש בלניות, ויש מערך כשרות. היושב ראש במועצה הדתית, נכון להיום, הוא בהתנדבות. הוא משתכר 1 ש"ח בחודש. מינוי רואה חשבון. חוק שירותי הדת היהודיים קובע שהמועצה תמנה רואה חשבון. נקבע גם, שהכהונה תהיה 4 שנים, לאחר מכן צריך להחליף. נמצא כי מונה רואה חשבון ב- 2016. ההתקשרות בוצעה בכפוף לסבב הצעות מחיר. למעשה באפריל 2022, עמדה כהונת רואה החשבון על 6 שנים. למעשה, היינו אמורים להחליף אותו. המועצה הדתית קיבלה ארכה, אבל בכל מצב, היא נדרשת להיערך להחלפת רואה החשבון עוד השנה. מבחינת עריכת דוחות כספיים. המועצה מקפידה על עריכת דוחות כספיים מבוקרים. הם נשלחים למשרד, מפורסמים באתר המשרד כנדרש. התקשרויות, מכרזים. המועצה הדתית כפופה לחוק חובת המכרזים, שמטיל עליה את החובה לבצע כל התקשרות מעל 50,000 ש"ח במכרז פומבי. בשנים שנבדקו, המועצה לא פרסמה מכרזים פומביים. מצאנו שבמהלך חודש אפריל 2020, רכשה המועצה אוהלים לטובת תפילות מחוץ לכותלי בתי הכנסת, לאור משבר הקורונה. עלות הרכישה הסתכמה ב- 100,000 ש"ח, ולא בוצע מכרז כנדרש, אלא בוצע סבב הצעות מחיר. הטענה של המועצה הייתה שבשל משבר הקורונה, והלחץ שנוצר למציאת פתרון מהיר, ולאור התקנות שיצאו, פעלנו לבצע רכישות בזק, באמצעות סבב הצעות מחיר, לתת מענה מיידי למצב שנוצר. מבחינת התקשרויות קבועות, הן מבוצעות בכפוף לסבב הצעות מחיר. מה שכן, לא נשמר תיעוד של הצעות המחיר שנתקבלו, וגם לא קיימים חוזי התקשרות. הכל, למעשה, על סמך הצעת מחיר שנתקבלה. ההמלצות הן כמובן, נדרש חוזה התקשרות אשר יפרט ההתקשרות, מועד הסיום, עלות התקשרות והפירוט. נדרש להיות חתום על שני הצדדים, וכמובן, לשמור תיעוד. מערך הכשרות. מבנה ארגוני, אחד מרבני הישובים הוא מנהל מחלקת הכשרות. ישנם 19 משגיחים חיצונים, ו-2 משגיחים שמקבלים תלוש בפועל מהמועצה הדתית.

גלעד גליקמן: זה חלק מהתפקיד שלו?

שמעון דיין: זה חלק מהתפקיד שלו. הוא לא מקבל על זה תוספת. בכל מערך, למשל מערך הנישואין, אחד מרבני היישובים משמש בנוסף, אותו דבר בקבורה, בגניזה, וכו'. 87 בתי עסק מפוקחים בשנת 2021 היו ברחבי הגולן. משגיחי הכשרות המועסקים ישירות על ידי בתי העסק, לא התקבלו בהליך של מכרז פומבי, אלא בראיון על ידי הרב האחראי, בניגוד לנהלים. הם אמורים לעבור גם הליך של מכרז פומבי. המועצה גם לא ניהלה תיקים למשגיחי הכשרות, פנימיים וחיצוניים. למעט עובד 1, ליתר המשגיחים גם לא הייתה תעודת הסמכה כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית. אז, כמובן, אנחנו חייבים לדאוג שלכלל המשגיחים תהיה ברשותם תעודת הסמכה, ותעודת הסמכה היא תנאי להמשך העסקה שלהם. במועצה פועלים להסדיר את הנושא. חסרים נתונים, גם במסגרת בדיקה שעשיתי, יש מערכת שירת הים, שירותי הדת היהודיים, לא הייתה הקפדה שכלל הנתונים יהיו שם. בנוסף, מצאתי שלא היה קיים תיעוד הביקור הראשוני מטעם הרב, שעשה את הביקור בבית העסק שמבקש רישיון עסק. תגובת המועצה, נמצא, שלמעשה, כל מערך הכשרות נוהל ב- 2 אופנים. 1. המערך הפיזי, בתיוק בקלסרים, ו- 2. במערכת שירת הים. לאור נתוני הביקורת, הוחלט שהם מעבירים את כל הפעילות למערכת שירת הים בלבד. בדוח המפורט, אתם תראו טבלה מרכזת, מה יש ומה אין. בביקורת הראשונית, הרבה לא היה, וכשעשינו ביקורת במערך הפיזי, הושלמו הנתונים. מערך הנישואין. מרגע פתיחת התיק ועד הנפקת התעודה בפועל, מנוהל כולו במערכת שירת הים. נבדק, האם המועצה מבצעת את ההליך כנדרש, לא מצאנו ליקויים. הליך הרישום לנישואין מבוצע בהתאם לכללים ולנהלים כנדרש. מקוואות. בתחום הגולן יש 10 מקוואות של נשים, ו- 1 מקווה לגברים, לפי הפירוט המפורט בלוח. המקווה לגברים הוא בחיספין. ברחבי המועצה, יש לנו מקווה מונגש ביישוב בחיספין. הקיום של מקווה מונגש הוא הישג עצום של המועצה הדתית. אחד הנהלים אומר, שצריך 50,000 תושבים במרחב כדי שתהיה זכאות לקבלת מקווה מונגש. מהבחינה הזו, זה הישג עצום של המועצה, ומגיע להם ציון לשבח, שהם הצליחו להביא את המקווה הזה.

חברת מועצה: יש עובדות שצריכות נגישות וגרות בצפון הגולן. מה עם המרחקים?

שמעון דיין: הם מודעים לתהליך. מבחינת הנהלים בכלל לא היינו אמורים לקבל מקווה מונגש. כפי שציינתי עכשיו, זה הישג מבחינתנו, כי למעשה, הן היו אמורות להגיע לקרית שמונה או לטבריה. יש בקרית שמונה מקווה מונגש אחד, ובטבריה אחד. מבחינת הנהלים, לא היינו אמורים לקבל מקווה מונגש. לפנים משורת הדין, אישרו לנו. המועצה מעסיקה בלנית לכל מקווה בהיקף של שליש משרה. יש 2 בלניות המועסקות ב- 50%, בהיקף של הטובלות במקווה. כמו כן, מועסק בלן 1. יש פרסום של הפעילות באתר האינטרנט של המועצה הדתית. במועד הבדיקה, הנתונים לא היו עדכניים. תוקן במהלך הביקורת. רישיון עסק. מקווה טהרה מחויב בהוצאת רישיון עסק. בבדיקה נמצא שכלל המקוואות בתחום השיפוט של המועצה הם ללא רישיון עסק, וכאן, גם המועצה הדתית נדרשת, וגם אנחנו נדרשים לפעול, שלכלל המקוואות יוסדר רישיון עסק. במיוחד בנושא התברואה. מקווה נדרש רישיון עסק על פי התקנות, בעיקר בפן התברואתי. מבחינת הגבייה, התשלום בהתאם לתעריפים. לא ניתנת קבלה לטובלת, בגין תשלום אגרת טבילה, ואין כספת לשמירת הכספים. התגובה, נבחנה רכישת מכשיר של גבייה, כפי שקיים במקווה הגברים, אבל מבחינה כלכלית זה לא כדאי. בשל מס' פריצות שהיו במקוואות, הוחלט שהבלנית לוקחת את הפדיון, מעבירה אותו כנגד רישום מסודר למועצה הדתית. דיגום מים. 1 לחודש נדרש לבצע דיגום תברואתי של המים. המועצה הדתית התקשרה עם האגודה לבריאות הציבור, והדיגום מבוצע 1 לחודש כנדרש. עירוב. ישנם 20 ישובים בגולן בעלי תחום עירוב, רובם דתיים, וחלקם גם לא. בעיקר בתחום התיירות. בנוסף, קיים גם עירוב איזורי בין 5 יישובים. בטיילת, נוב, חיספין, רמת מגשימים, נטור ואבני איתן. מפה נמצאת באתר המועצה הדתית. המועצה מעסיקה מפקח בהיקף של חצי משרה, ואחד מרבני היישובים משמש כמפקח העירובים. בדיקת העירובים במושבים הדתיים, היא באחריות הרב המקומי. ביתר המקומות, באחריות הרב והמפקח עירובים. ב- 9 ישובים בשטח השיפוט של המועצה, יש שירותי גניזה. הפריסה של הגניזה הינה בסמוך לבתי הכנסת, בדרך כלל. המועצה התקשרה עם חברת גניזה כללית, ומפנה בסדר גודל של כ- 8,000 שקל תשמישי קדושה. מערך הקבורה. המועצה הדתית היא בעלת רישיון הקבורה היחיד בתחום השיפוט של המועצה האזורית גולן. קיימים 15 בתי עלמין, 2 בתי עלמין אזוריים, 1 בחיספין, והשני בבני יהודה, ויש 13 בתי עלמין יישובים, לפי הפירוט.

אריק: יש יישובים שיש להם אפשרות לבית עלמין ביישוב.

שמעון דיין: אין אישור להקים בית עלמין נוסף, אלא בהליך מאוד מורכב. היום אין בית עלמין פרטי. אני יודע שיש איזה שהוא דיבור, להקים בית עלמין אזורי בצפון הגולן. המועצה הדתית מתחזקת את 2 בתי העלמין האזוריים, ויתר בתי העלמין הישוביים, כל וועד או אגש"ח, אחראי לתחזק את בית העלמין שנמצא בתחום הישוב שלו. העסקת מתנדבים. ישנם 25 מתנדבים בתחום הטהרה והקבורה במועצה. כלל המתנדבים לא חתמו על טופס הצהרה למתנדב, כפי שנדרש בתקנות, וחמור יותר, שהם לא קיבלו חיסונים שנדרשים במסגרת העבודה שלהם, בתחום הטהרה. מהמועצה הדתית נמסר, שנעשתה פנייה, ונעשתה אבחנה מול לשכת הבריאות המחוזית בטבריה. המתנדבים הופנו לקבלת החיסונים, סוכם גם על המחיר. למרות הדרישה והתיאום שנעשה, אף אחד מהמתנדבים לא הגיע לקבל את החיסונים הנדרשים. אני ביקשתי, שלפחות יפנו את הסוגייה למשרד לשירותי דת.

רווית אוליאל: למה הם מתנדבים?

שמעון דיין: מתנדבים בתחום הטהרה. מי שמתעסק בתחום הטהרה של הנפטר, זה בעיקר בהתנדבות. מבחינת ההתנדבות, יש פעילות מאוד ענפה. אין תקן לפעילות הזו, והם מתנדבים מרצונם החופשי להתעסק בנושא הזה. הם נדרשים לעבור חיסונים, אבל יש התנגדות מצידם. נבדק נושא כוח אדם במועצה. וועדת בחינה לקבלת כוח אדם, נמצא שההרכב לא תואם את ההרכב הנדרש לפי חוזר מנכ"ל. כמובן, עם חידוש הרכב המועצה הדתית, נעשה שינוי, והיום הם מינו את הוועדה כפי שצריך. ניהול תיקי עובדים. אצל כלל עובדי המועצה היו חסרים מסמכים ונתונים שנדרשים להיות. גם משגיחי הכשרות המועסקים על ידי מקומות חיצוניים, לא נוהל להם תיק. מבחינת דיווחי נוכחות. רק לרבנים הם לא מגישים דוחות נוכחות, והם נדרשים לפי הנהלים, לפחות להגיש דוח נוכחות ידני, לצורך מעקב וניצול של ימי חופשה ומחלה. שכר עובדים. בוצעה בדיקה מאוד מפורטת. כמו שציינתי קודם, 71% מתקציב המועצה הדתית הולך לשכר עובדים. נבדקו התלושים בצורה פרטנית, דבר שלא נעשה, נראה לי, במהלך השנים האחרונות במועצה הדתית. נמצאו ליקויים. היו מקרים בהם קידמה המועצה עובדים ודרגות, שלא על פי הנהלים, לעיתים יותר, הרבה פחות. גורם חלוקה שגוי, אשר משפיע על ערך השעה של העובד בשכר. בלניות 3 ומעלה, עם תוספת מאמץ כפיים בשיעור 10%. תוספת רטיבות, למי שזכאי בתחום המקוואות. לעיתים, התוספת שולמה בחסר, ולעיתים בעודף. תוספת משמרת שנייה לבלניות, לא שולמה כראוי. היה עיוות בנוסחה. ליקויים בשיעור תשלום החזר הוצאות רכב. החזר נסיעות בשיעור של 1.5 ש"ח לק"מ, דבר שלא קיים, והתעריף הוא תעריף חריג.

רונן גאון: זה מאוד נמוך.

שמעון דיין: אי אפשר לשלם לעובד את התשלום הזה. בעבר, גם במועצה האזורית שילמנו, בעיקר לעובדים סוציאליים וכד', בתעריפים האלה. קיבלנו ממרכז השלטון ומשרד הפנים, הנחייה ברורה שאנחנו נדרשים להפסיק, וזה תעריף שמהווה חריגה, והפסקנו. וגם הם הפסיקו. היו ליקויים בתשלום השתתפות טלפון לעובד. זיכוי ימי חופשה שנתית, או בחוסר או ביתר. חלק מעובדי המועצה גם צברו ימי חופשה, מעבר לצבירה המאושרת. מבחינת רכיבים סוציאליים. למרבית עובדי המועצה, המועצה לא הפרישה לטובת קופת גמל רכיבי החזר הוצאות, שזה כלכלה, נסיעות וכד'. היא גם לא הפרישה לטובת קרן פנסיה צוברת, בגין רכיבי עבודה נוספת, שזה שעות נוספות, כוננות, קריאות פתע. היו מקרים בהם הברוטו לחישוב של קופת גמל וקרן השתלמות היה שגוי, נמוך. אני יכול להעיד, שכל הליקויים האלה, לפחות תוקנו, חלקם במועד הבדיקה, חלקם מיד לאחר הביקורת. חשבת השכר שמבצעת את השכר שלהם, היא גם חשבת השכר שמבצעת את השכר במועצה. היא קיבלה את המינוי הזה לפני כשנה. בוצעו התיקונים ועדכונים רטרואקטיביים לכל העובדים שנמצא ליקוי בשכר שלהם. אני חייב לציין שהיה שיתוף פעולה מאוד פורה. הם העמידו לרשותי את כלל המסמכים, והכי חשוב, ההיענות שלהם לתיקון הליקויים, מהירה ביותר. מרבית הליקויים שהיו, תוקנו. זה לגבי המועצה הדתית, ועכשיו לגבי המועצה האזורית. מעקב אחר תיקון ליקויים מדוחות קודמים. לפני כשנה הצגנו לכם את תקנות אבטחת המידע. לא הוסדר רישום מאגרי מידע. בעבודה, לקראת סיום. גם לא הופק מסמך אב לכל מאגר בנפרד. כל נושא המצלמות, עדיין לא מנוהלות בהתאם לדרישת החוק, בתהליך. לא בוצע סקר סיכונים, וגם לא בוצעה ביקורת חיצונית על ידי מומחה בתחום, שבקיא בתחום סיכוני אבטחת המידע. מבחינת רכב צמוד, הליקויים תוקנו. נשאר ליקוי, שלפחות אני רואה את זה כליקוי, המועצה האזורית נושאת במלוא העלות בכבישי האגרה. לפי התקנות, הוראות תק"מ, אנחנו נדרשים להשתתף ב- 50%. הצגנו את זה בפעם הקודמת, ראש המועצה אמר את דברו, מבחינתי זה ליקוי שלא תוקן. עדכון נוהל נסיעת בני משפחה-

חיים רוקח: אני אמרתי שאנחנו נשארים באותו נוהל.

שמעון דיין: הנוהל הוא הכנה. אנחנו מעדכנים את נוהל נסיעת בני משפחה ורכב צמוד. וועדה לתכנון ובנייה. סקר עבירות בנייה, הסקר בתהליך. הוא החל במספר יישובים. למעשה, היינו אמורים להיות כבר אחריו, וליישם את התהליכים-

חיים רוקח: סקר עבירות בנייה? בוצע על ידי חברה. גילינו מעל 3,800 חריגות. חשבנו מה עושים עם זה, כי זה מ-2018-2021. לקחנו עכשיו חברה אחרת שתנתח את הסקר, ותגיד לנו במה לטפל, כי לא נצליח לטפל בכ-3,800 עבירות בנייה.

גל גפני: מ- 5,000 בתי אב.

שמעון דיין: נושא אינוונטר ניהול מצאי. המועצה לא עושה גריעת מצאי, כפי שנדרש על ידי הנהלים, והאינוונטר שלנו לא עדכני. בעבר צוין שבמהלך 2020-2021 יכנס לתהליך, עדיין לא נכנסנו לתהליך. וועדים מקומיים. וועדים עדיין לא מגישים מאזנים מבוקרים. הם קצת התיישרו בנושא ניהול חשבונות והגשת תקציב. בנושא המאזן המבוקר, עדיין לא מגישים כנדרש. המלצנו על סנקציות. המועצה גיבשה סנקציות. התחלנו בתחילת השנה בסנקציה מסוימת לעכב תשלומים, אבל אנחנו נדרשים ליישם אותם במלואם. זאת אומרת, אם הם יקבלו את מלוא סל השירותים שלהם, אז לא עשינו כלום, כי הם ממשיכים עדיין לא לעמוד בהתחייבויות שלהם.

חיים רוקח: אני מזכיר לכם שאנחנו מחפשים דרך לקצץ בתקציב.

שמעון דיין: במסגרת התפקיד שלי, אני גם משמש כממונה תלונות ציבור, על תלונות שהוגשו למועצה ולא קיבלו את המענה הנדרש, אם זה בפן החוקי או בפן של הסבירות שלהם. בדקתי 13 פניות. יש פה התפלגות אנחנו רואים שיש פה פניות-

רונן גאון: קיבלת רק 13 פניות?

שמעון דיין: לא. אתה מקבל יותר מדי. יש פניות בנושא מוקד, אני לא מטפל. יש פניות לדוגמה, הגשתי תלונה לגזבר המועצה על הנחה שלא קיבלתי. גזבר המועצה זרק אותי מכל המדרגות. בדקתי, ומצאתי שבאמת הוא לא פעל בהתאם להוראות החוק. אז אתה פונה לגוף במועצה, אם זה גזברות, הנדסה וכו', ואומר להם, לפי הוראות החוק, העובד זכאי לכך וכך, נא לסדר. אתה חוזר אל הפונה, מתאר לו את כל תהליך הבדיקה, והוא פונה לגוף, ומתקנים. זה כאשר התלונה מוצדקת. בשנים האחרונות יש תלונות על הוועדים המקומיים והאגש"חים, בעיקר על היחסים ביניהם וזהות הוועדים. יש תלונות גם על רישוי עסקים, וועדה לתכנון ובניה, מפגעי כבישים, יחידה סביבתית, דוברות, משאבי אנוש, תיירות. דרך אגב, אני לא בודק פנייה בעילום שם. אני לא בודק פנייה שהיא קנטרנית, ואני לא בודק פנייה שהיא מנוהלת בבית משפט, לצורך העניין, אם אני מגלה. פניות שמתקבלות אצלי, ונדרשות להפנות אותם למוקד וכל הנושא המוניציפלי, לא מטפל בהם, אני מפנה אותם למוקד או לבעלי התפקידים הנדרשים. התפלגות של הפניות. 40% מהפניות נמצאו מוצדקות. 15% חלקי, שמאפיין מסוים בפניה היה נכון, והיתר לא. 23% לא היה רלוונטי למועצה. לדוגמה, הרבה פעמים אני מקבל תלונה שאיזה גוף אחר אחראי עליה, כמו נתיבי ישראל, או שפונים על רישוי עסק, אבל מסתבר שזה בקצרין בכלל, לא שייך אלינו, או ביישובים הדרוזים. 23% מהתלונות נמצאו לא מוצדקות. תודה רבה.

גלעד גליקמן: תודה רבה.

חיים רוקח: נציג את הפרוטוקול.

אורי מרגלית: קיבלנו את ההמלצות של המבקר. ביקשנו להקפיד ולהטמיע את הנוהל של האירוח, כי בעצם קיים נוהל. כששאלנו את העובדים למה פעלתם ככה, הם טענו שלא ידעו שיש נוהל. העניין הוא שמי שמזמין או מי שדואג לאירוח, לא מכיר את הנוהל. אנחנו ביקשנו להטמיע את הנוהל.

חיים רוקח: כדי להבין איך זה עובד, אני אתן דוגמה. אני מקבל טלפון מעוזר שר כזה או אחר, שאומר לי, אני רוצה לבקר אצלך בתאריך מסוים, ובשעות מסוימות. אני אומר בסדר גמור. אני מעביר את זה בדרך כלל לבתיה, שתתחיל לתפור את כל הסיפור הזה, איפה אנחנו מבקרים, איפה לא מבקרים, מה עושים, מה לוח זמנים, מה מעלים, מה לא מעלים, וכו'. בסופו של דבר, נקבע לו"ז, נקבע תאריך, ומקום ארוחת צהריים. חייב להיות עסק עם רישיון עסק וכשר, 2 תנאים בסיסיים. מכאן, יכולים להיות אלף שינויים עד שזה יוצא לפועל, בין אם בלוחות זמנים, בין אם במקום וכו'. אני יודע שמגיע השר ועוד 2 אנשים, העוזרת שלו והמנכ"ל. כשמגיע הביקור, מגיעים 15 איש, כי השר החליט לצרף את המטה. כשאנחנו מגיעים למקום בו אנחנו אוכלים, מדווחים בדרך כמה אנשים מגיעים בפועל, כדי שיכינו את המקום בהתאם. בסיום הארוחה, אני לא מחכה לחשבונית, הם שולחים לאחר מכן, אבל אני לא רואה מה כתוב בחשבונית. כשמגיעה החשבונית, בדרך כלל גם אני מאשר את החשבונית וחותם עליה. על פי התאריך, אני בודק ביומן מי היה אצלי באותו יום, אני מאשר וחותם. אני לא בודק את תוכן החשבונית בדקדקנות.

ארי גולדנסקי: השיטה הזו הרבה יותר פשוטה, ולא נוחה. אני בעוונותיי ניהלתי הרבה שנים את הבוקרים, ואני יכול להגיד לך בצורה חד משמעית, שאצל ראש המועצה הקודם, היו מארחים שם הרבה יותר ממה שמארחים שם היום. והמחיר שאתם מאשרים היום, הוא המחיר של המועצה הקודמת, עוד מלפני 10 שנים. אז קודם כל, מבחינת תקציב, זה לא תקציב ענק. אבל, יש נוהל מסודר, שולחים הזמנה, זה טוב לך, כי אחר כך אתה לא זוכר, ולא יודע את מי אירחת. יש תפריט 1 לשרים, ותפריט 1 לכיבוי אש, קב"טים, מורים. יש מס' תפריטים במסעדה לבחירה.

חיים רוקח: זה אותו דבר. אנחנו נזמין את המנה הנמוכה.

ארי גולדנסקי: הזמנת רכש, זה משרת אותך, כי כשישלחו לך את החשבונית, אתה תדע את מי אירחת, וכמה עלתה מנה.

חיים רוקח: כך זה עבד עד עכשיו. בעקבות דוח המבקר, אנו נעשה מאמץ להקפיד יותר. זה לא שאנחנו מוציאים כל כך הרבה, להיפך, משתדלים לצמצם.

שמעון דיין: הביקורת לא הייתה על מהות האירוח, אלא על הנוהל.

החלטה: מליאת המועצה רשמה לפניה את הצגת דוח מבקר המועצה לשנת 2021

גלעד הילמן: לגבי נושא הנהלים. יש לנו עובדת שמונתה לעשות את התפקיד הזה. אנחנו כותבים אוגדן נהלים חדש. את כל נהלי המועצה, עוברים נוהל נוהל, כותבים אותו מחדש. יש לא מעט נהלים שכבר אישרנו. יש נהלים בעבודה. יש הרבה נהלים שיש עליהם ויכוחים, אבל אנחנו עושים על זה עבודה רוחבית במועצה.

חיים רוקח: יש לנו נוהל ספרים. ההחלטה אומרת, שכל סופר שמוציא ספר במועצה, קונים ממנו ספרים ב-2,000 שקל. תשאלו למה? מה אם הספר לא מתאים? מה קורה אם יש מישהו שמוציא 4-5 ספרים בשנה? נשאלו כאן הרבה שאלות. מצד שני, אם מישהו מוציא ספר באמת חשוב לגולן, שמדבר על הגולן. יש הרבה שאלות שנשאלות שברגע שאנחנו פותחים נוהל אז אנחנו דנים בכל השאלות, ומנסים להגיע להסכמה מסודרת ומחודשת על אותו נוהל. לגבי כביש 6, כי כתוב שם "לא תוקן", אני מבחינתי, המועצה תשלם כביש 6 לעובד באופן מלא.

[ 6 ] תבחינים לתמיכות במוסדות ציבור

גלעד הילמן: פעם בשנה אנחנו מאשרים את התבחינים לתמיכות במוסדות ציבור. אני מזכיר, יש לנו תקציב לתמיכה בעמותות, שמגישים פעם בשנה בסביבות מרץ. אנחנו עכשיו מאשרים את התבחינים. בהמשך מגישים הגופים העומדים בתנאי הסף בתבחינים, יש וועדה שמחליטה למי לאשר. החומר נשלח. התבחינים נשארו אותו דבר.

אורי מרגלית: למה הכוונה במשפט "התמיכה תינתן למוסדות על פעילות שהחלה לפני 2017".

גלעד הילמן: הכוונה, לתמוך במוסדות חינוך חדשים בעיקר, לא כאלו שיציבים.

אורי מרגלית: כל שנה זה מדלג על שנה?

גלעד הילמן: לא. לדעתי באיזה שהוא שלב, קיבעו את זה על 2017, ואני מאמין שעוד מעט נרענן את זה, כשייבנו עוד מוסדות חדשים.

חיים רוקח: אתם רוצים לשנות את זה ל- 2018? אין בעיה.

גלעד הילמן: פעילות בתחום התיירות, פעילות בתחום הספורט, בתחום הקהילה, תחום החינוך, תחומי דת, התיישבות ופיתוח הגולן, תחומי הבריאות-

רווית אוליאל: לגבי תחומי הבריאות, בשנה שעברה, כאשר שמעתי את התקציב המוקצה להוספיס גליל עליון, אני הייתי בשוק. זהו שירות הרפואה היחיד בגולן שמשרת חבר'ה שצריכים הוספיס. בשבוע שעבר, אמא שלי יצאה מההוספיס, כי נגמר להם התקציב. זה לא הגיוני. עם כל הכבוד למטיילים, וליחידת חילוץ גולן, יש לי המון כבוד אליהם, קצת סדרי עדיפויות.

גלעד הילמן: את לא תומכת ביחידת חילוץ גולן, עברנו לדיון על המגישים עצמם.

חבר מועצה: מה התהליך מכאן?

גלעד הילמן: מגישים, העמותות שעומדות בתנאי הסף. יש וועדת תמיכות שחברים בה גזבר, מנכ"ל, ויועץ משפטי. אנחנו נגיד שבשנים האחרונות לא היה שינוי בתמיכות.

חבר מועצה: ההרגשה, שאני מאמין שאנחנו שותפים לה זה שאנחנו קיבלנו את זה כמוצר סופי?

גלעד הילמן: העניין הוא שהמליאה בסוף מאשרת את זה.

חבר מועצה: אני מבין. האם יש אפשרות לדון בזה לפני שאנחנו מצביעים על זה בסוף?

גלעד הילמן: שהמליאה תדון במי המועצה תומכת?

גלעד גליקמן: אני מרגיש שאני באותה שיחה כל שנה. הצעתי הצעות פרקטיות, אופרטיביות, הבאתי אסמכתאות לעניין הזה. אמרתם, אל תדאג, שנה הבאה-

גלעד הילמן: אבל לא הגישו.

רווית אוליאל: בגלל זה אנחנו רוצים לבדוק. אלה התבחינים. אם אנחנו רוצים להביע עמדה, לערער, לבקש, על התבחינים ועל ההקצאה. אני באמת רוצה להבין את התהליך.

גלעד הילמן: על התבחינים, זה המקום. לא על התקציב.

קובי קורין [יועמ"ש]: יש 2 תהליכים. תהליך 1 הוא קביעת הקריטריונים. בלי שהבקשה תענה על הקריטריונים, זה לא יתקבל. מצד שני, יש את הנושא התקציבי. יש את הקביעה הכללית של התקציב לתפקידים, ויש הקביעה החלוקתית לכל תפקיד. בדיון בתקציב, אפשר להתערב ולבקש להסיט תקציבים.

רווית אוליאל: מתי?

קובי קורין [יועמ"ש]: בדיון בתקציב.

רווית אוליאל: אנחנו תמיד מקבלים את זה אחרי.

קובי קורין [יועמ"ש]: בדיון הקרוב לתקציב-

גלעד הילמן: בתקציב המועצה, כשנדון כמה לכל תבחין?

קובי קורין [יועמ"ש]: כן.

רווית אוליאל: אני רוצה לדעת מתי אנחנו יכולים להשפיע.

קובי קורין [יועמ"ש]: מליאת המועצה קובעת את התקציב ואת החלוקה.

אריק: מה שמבקשים שזה לא יקרה בישיבת אישור תקציב אלא לפני כן.

קובי קורין [יועמ"ש]: אנחנו עצרנו באמצע התהליך. התהליך עצמו, קריטריונים, תקציב, לאחר מכן-

חיים רוקח: תקציב זה מסגרת, כמה אנחנו שמים.

קובי קורין [יועמ"ש]: כן. מסגרת כללית לכל תבחין. כמה לחינוך, וכו'. זה הכלל. לאחר מכן באות הבקשות, והוועדה של ה-3 דנים, וההחלטה שלהם היא המלצה.

גלעד הילמן: כן. בוועדה, יש ליד כל תבחין את הסכום.

אריק: כשקובעים כבר את התקציב לכל תבחין, אחרי זה, כשזה יגיע לישיבת התקציב, כבר אי אפשר לשנות את זה, זה הרבה יותר קשה.

קובי קורין [יועמ"ש]: לא הבנתי את האמירה שלך.

אריק: אמרת שיש את השלב קביעת התבחינים, ואחרי כן, תקציב לכל תבחין. לאחר מכן, כל זה מגיע אלינו למליאה לאישור. מה שמבקשים זה להיות מעורבים בכמה ילך לכל תבחין.

קובי קורין [יועמ"ש]: המליאה מחליטה בסופו של דבר. אם במסגרת הצעת התקציב, נניח, הצוות המקצועי של המועצה, לא של התמיכות, מחליט להקצות לחינוך X ולבריאות Y. המליאה יכולה לשנות את הקביעה הזו.

רווית אוליאל: מתי? מתי זה קורה?

גלעד הילמן: בהצבעה עצמה.

קובי קורין [יועמ"ש]: המליאה היא זו שמחליטה על המשקל נטו.

גל גפני: הוועדה מחליטה על הגוף הנתמך? הוספיס הוא היחידי בתחום הבריאות, אבל נגיד אומרים, בריאות 10,000 שקל, זה מוחלט יחד עם תקציב המועצה. ואז מגישים בקשות, ויש חלוקה של התקציב על ידי וועדת התמיכות. ההחלטה הזו חוזרת למליאה?

גלעד הילמן: הם מחלקים את העוגה, לא מי יקבל מה.

רווית אוליאל: היינו במכון שמיר כולנו בשנה שעברה, ובשורה התחתונה, אין לך אישור להיכנס לרזולוציה, של כמה, לאן, ואיך.

גלעד הילמן: כי זה כבר אישור הבקשות. זה לא אישור התקציב.

גלעד גליקמן: אני הצעתי גם לפני שנתיים, יש 2 שלבים, ושלב מקדים. לעניין התבחינים. אנחנו נקבע כבר עכשיו את התבחינים עצמם, זה מה שקרה לפני 3 שנים, והיינו בסיטואציה הזו. אנחנו את התבחינים עצמם מקבלים בדצמבר, כשאמורים לאשר אותה בדצמבר, זאת אומרת, שאין לנו עכשיו אמירה על התבחינים עצמם.

חיים רוקח: תגיד מה אתה רוצה.

גלעד גליקמן: זה לא עובד מעכשיו לעכשיו במליאה. כי זה בדיוק מה שהיה בפעם שעברה, וכשהגענו לישיבה הבאה לאשר את זה, אמרו זה, זה כבר נגמר. הדבר הזה-

גלעד הילמן: אבל זה לא מפתיע אותך. אתה מכיר את התבחינים האלו.

גלעד גליקמן: עובדתית, זה לא נכון. זה היה לפני שלוש שנים. 1. הדבר הזה צריך לקרות בספטמבר, התבחינים. ככה זה מופיע בהמלצה של משרד הפנים, בספטמבר צריך לעלות לדיון במליאה. ואז יש את המקום, להביא את זה עד דצמבר, ולשנות, להוסיף תבחין, או לא להוסיף תבחין. 2. לעניין הכסף, אני כבר הצעתי אז, כמו שעכשיו קובי גם הסכים, להוסיף עוד שלב, שמורכב מאנשי ציבור, חברי מליאה וכו'. חוץ מוועדת ה- 3, שהתפקיד שלה הוא לבחון את טוהר המידות, יועץ משפטי, גזבר וכך הלאה, שאין פה איפה ואיפה. להכניס עמדה ציבורית שאומרת, במי אנחנו רוצים לתמוך. הצעתי את זה שנה שעברה, אבל הבעיה כשאנחנו סוגרים כאן משהו, כבר לא דנים בזה שוב. לכן, השלב הנכון בעיניי לעשות, כי בישיבת התקציב במליאה, אף אחד לא ישנה סעיפים ויוסיף כספים מימין לשמאל.

גלעד הילמן: למה לא? עשינו את זה בשנה שעברה, אני מזכיר לך. שינינו סעיפים תקציביים, תוך כדי ישיבת תקציב. העברת 400,000 מסעיף לסעיף בישיבת מליאה לפני שנה. גלעד, אין שום בעיה, עם שום דבר ממה שאמרת. אני אענה לך סעיף-סעיף. התבחינים האלו, משנה לשנה, שום דבר לא חדש. אתה צריך שנעשה ישיבה מיוחדת במליאה שבה אתה-

גלעד גליקמן: זה בדיוק העניין-

גלעד הילמן: אז תבקש. למשל, בעלי חיים, כי ביקשת לפני שנתיים.

גלעד גליקמן: לקח לי שנה להכניס את זה כי הישיבה שבה הובטח, לא עברה.

גלעד הילמן: אבל אתה מכיר את התבחינים, אתה מחר בבוקר יכול לבקש. למה לא הגשת לפני חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה.

גלעד גליקמן: באיזה הקשר? יש ישיבה, שבישיבה הזו הדיון צריך לקרות. אתה מתכוון, לשלוח לך מייל ולבקש להוסיף?

גלעד הילמן: כן.

גלעד גליקמן: אם הדבר הזה יעלה בספטמבר, כמו שאמור להיות, אז אנשים יעלו את הצורך. זה לא קשור לדיון עכשיו לעצם הדיון על התבחינים, אלא לשנה הבאה. השלב של הכסף, שזה השלב הבא. כפי שהצעתי, וזה לא משהו שהמצאתי אותו, זה כתוב במשרד הפנים, זה להקים וועדה נוספת, שתפקידה יהיה לדון בדיוק בדברים האלה, ולהחליט על סדרי עדיפויות. בסוף, מי שצריך להחליט כמה כסף הולך למי, אלו אנשי הציבור, שזה התפקיד שלהם. וזה הדרג שצריך להחליט על הדברים האלו. בתוך וועדה כזו, שם הדברים ייקבעו. למשל, אם יחידת חילוץ מקבלת 80% מהתקציב, או אחרת.

חבר מועצה: איך מוגדר התקציב הכולל? כמה כסף?

גלעד הילמן: כמה כסף? חצי מיליון. אני המלצתי לבטל אותו השנה, אבל לא הקשיבו לי.

חיים רוקח: לא נבטל, אבל השנה נצטרך להוריד.

עקיבא טורנהיים: אני חייב להגיד, לגבי ההצבעה לעניין שעלה, זה ספציפית, אני ניסיתי באופן יצירתי לחשוב על תבחין שלא נמצא פה, משהו חיובי, כל הדברים החיוביים בעולם נכנסים כאן. יכול להיות שבספטמבר לא פרסמו את זה. אני אשמח שנוכל להצביע על זה, ושתהיה מחויבות להביא לדיון על החלוקה עצמה.

גלעד הילמן: אם אנחנו עושים דיון על התבחינים, נחליט לשנה הבאה כבר עכשיו. למה צריך לחכות שנה?

חיים רוקח: התבחינים הם לא הבעיה. הבעיה היא כמה יקבל אחד. עקיבא אומר, שהתבחינים כוללים כמעט את כל הדברים. מתוך תקציב 500,000 ש"ח שנתנו כל שנה עד עכשיו, למרות שאני לא מעורב בהחלטה, אני מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה שלהם, והם מחליטים. אנחנו נמצאים עכשיו במצב יותר גרוע, שאנחנו חושבים להוריד, בגלל החוסר, בגלל הפער שיש שם. אולי פוגל יביא כסף ליחידת החילוץ. בשנה שעברה, אני אמרתי לו, אנחנו חושבים להוריד לך, הוא כמעט תלה אותי. יש כאן בעיה. יש מקומות שהתקציב הזה הרבה יותר גדול. אין לנו את האפשרות הזאת. בטח לא בשנה הקרובה. גלעד הציע למחוק אותו לגמרי, אמרתי לו, לא יהיה, כי יש שם עמותות שמחלקות אוכל לאנשים. אני לא אחסוך את האוכל מהאנשים, אני לא מסוגל. כמה נקצץ, אם נקצץ, ואיך זה יחולק, אין בעיה שיקום צוות שימליץ לוועדה. אבל אד הוק, בשבוע הקרוב.

גלעד הילמן: ב-28.12, נביא את הפירוט, נקיים דיון.

חיים רוקח: לפני כן, הם רוצים להציע על החלוקה.

גלעד הילמן: המסגרת היא חצי מיליון, איך מחלקים אותה, זה פתוח לדיון.

חיים רוקח: הצוות שאתם רוצים להקים, חייב להתכנס שבוע הבא, כי ב-28 חייבים להביא את התקציב, ובתקציב שאנחנו מציגים יהיה חצי מיליון, או 400 או 300 אלף, לא יודע להגיד כמה-

גלעד הילמן: לא, אנחנו נביא חצי מיליון, ונכתוב מה לכל תבחין. המליאה תקיים דיון קצר ב-28.

חיים רוקח: מה שהם מבקשים זה 500,000, הבנו, כמה כל תבחין, זה מה שהם מבקשים להיות שותפים.

רווית אוליאל: עליי ההצעה של גלעד מקובלת.

גלעד גליקמן: על זה יש עוד משהו שנכנס. השלב הבא-

גלעד הילמן: זה הדבר החדש. אתה מבקש, שלפני שאנחנו יושבים בוועדה, יתקיים דיון בוועדת המשנה, שהיא תעבור על כל הבקשות ותבחן את המהות.

חיים רוקח: אתה לא משנה את הסעיפים.

גלעד הילמן: התבחינים קיימים, מסגרות התקציב קיימות, ועכשיו מחליטים מי נכנס.

קובי קורין [יועמ"ש]: הם מגבשים המלצה לוועדה מקצועית.

גל גפני: אם במשקלים, למשל, לבריאות 100 שקל והוגשו הצעות, אבל אף אחד לא הגיש לבריאות. ואז חבל על ה-100 שקל. צריך לחזור למליאה, לשנות את המשקלים? זו שאלה משפטית.

קובי קורין [יועמ"ש]: אם יהיה תבחין שהכסף שלו לא נוצל, לכאורה צריך יהיה לשנות את הייחוס שלו באמצעות עדכון תקציב במליאה.

גלעד הילמן: למה? כי המליאה הוא זו שקבעה את המשקולות?

קובי קורין [יועמ"ש]: כן.

גלעד הילמן: ואם אנחנו לא עושים את הדיון על המשקולות? או שבכל מקרה יש דיון, והוא פשוט לא פורמלי.

קובי קורין [יועמ"ש]: יהיה דיון על המשקולות. אולי אפשר לשפר קצת, ולקבוע למשל, אם יהיה עודף עד 25%, בסמכות המחלקה, בהמלצת ועדת משנה.

אריק: אפשר לקבוע מראש, אם יישאר עודף תקציבי אפשר להעביר אותו לשאר התבחינים.

גלעד הילמן: המלאה צריכה להחליט את זה.

קובי קורין [יועמ"ש]: עד רמה מסוימת הוועדה תחליט.

גלעד הילמן: איך נבחר את ועדת המשנה? צריך לעשות על זה דיון?

קובי קורין [יועמ"ש]: בישיבה הבאה.

גלעד הילמן: אז כרגע אנחנו רוצים לאשר רק את התבחינים, לא משקל וכו'.

חיים רוקח: האם יש מתנגדים לתבחינים? האם יש נמנעים? אושר פה אחד.

גלעד גליקמן: הערה, הדיון על התבחינים עצמם, יהיה בספטמבר בשנה הבאה.

חיים רוקח: נרשם.

אריק: סדר היסטורי. יחידת חילוץ גולן, היא יחידה התנדבותית. מבוססת על התקציבים האלו.

חיים רוקח: אריק, אנחנו לא דנים עכשיו בחלוקה. תבוא לוועדה. אנחנו לא דנים מי מקבל כמה ולמה, אחרת הייתי צריך להביא את מכון שמיר שיסביר, ואת כל הייתר שיסבירו. זה לא המקום וזה לא הזמן. זה בפעם הבאה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את התבחינים לתמיכות במוסדות ציבור.

[ 9 ] האצלת סמכויות לוועדים מקומיים

גלעד גליקמן: האצלת סמכויות לוועדים מקומיים. מדובר באשרור.

חיים רוקח: אחת ל- 4 שנים, אנחנו מאשררים במליאה את האצלת הסמכויות שהמועצה מאצילה לוועדים המקומיים. זאת אומרת, מה תחומי האחריות של הוועד המקומי. מכוח סעיף 63a, לצו המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, מחליטה המועצה האזורית להאציל לכל הוועדים המקומיים בתחומה את הסמכויות הבאות. כל יישוב ביחס לתחום שיפוטו. לכל הוועדים יש להם תחום שיפוט שעשתה וועדה גאוגרפית. פעילות חינוך בלתי פורמלי, תרבות, ספורט והעשרה לילדים. אחזקת מבני ציבור ודעת. ניקיון שטח היישוב והדרכים הכלולים בתחומו של הוועד המקומי. אחזקה, ניקיון ופיתוח הנוי הציבורי והשצ"פים. שמירה והנהלות לוקליות.

גלעד הילמן: אחרי בחירות, ועכשיו מאשררים את זה כל שנה, שאין שינוי.

רונן גאון: למה אין סמכויות גבייה של מיסים?

גלעד הילמן: זה וולונטרי, לדעתי, המיסים.

חיים רוקח: אגודה קהילתית היא לא שלי.

גלעד הילמן: אנחנו מדברים על וועדים מקומיים.

רונן גאון: ביישובים מעורבים, יש אגודה קהילתית, ויש כאלה שיוצאים מהאגודה הקהילתית. פסק דין שריד קבע, מי שלא רוצה לשלם את מיסי האגודה, חייב לשלם סל שירותים. יש כאלו שיצאו מהאגודה, ולא משלמים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.

גל גפני: אין קשר לאגודה הקהילתית. זה ועד מקומי.

רונן גאון: נכון. הם צריכים לשלם לאגודה.

גלעד הילמן: אלו הסמכויות שהמועצה מאצילה חברים.

חיים רוקח: יש מתנגדים? יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את האצלת הסמכויות לוועדים מקומיים.

[ 10 ] סעיף מס' 8 - וועדת הנצחה – פסל עין קשתות

חיים רוקח: וועדת הנצחה – פסל עין קשתות. האם אתה רוצה שאני אעלה את הפרוטוקול? בבקשה תציג את הנושא.

אריק: הנושא עליו נדרשנו, עניין הפסל בעין קשתות. אני אזכיר את הנושא. הפסל סם פיליפ, יצר קשר עם תורם, לצורך הקמה של פסל בעין קשתות. פסל שהייתה עליו כתובת, שבביקורת ציבורית הכתובת הייתה מזוהה או הסמלים שעל הפסל, גרמו להרמת גבה. בקשר של יהדות, וכו'.

חיים רוקח: בא הפסל ואמר, אני רוצה לעשות פסל יפה. זה אותו פסל שעשה לנו את הפסל בכניסה לרמת טראמפ. המנורה עם הנשר. בא ואמר, אני רוצה לעשות גם פסל כזה בעין קשתות. שאלנו אותו מה יכיל הפסל, והוא אמר, מנורה, מגן דוד, אולי עוד סימון כזה או אחר. אנחנו אמרנו בסדר. רוצה, שיעשה. התברר שזה הכיל, מנורה, מגן דוד ודג. מתברר, לפי טענת חלק מהאנשים, זה הסמל של היהדות המשיחית. קמה צעקה ענקית בארץ. יד אחים ויד אחיות, ומי שאתם רוצים.

אריק: למעשה, הפסל הוסר. מה שנשאר זה הבסיס של הפסל. עכשיו הפסל הביא גרסה אחרת, והציג אילוסטרציה אחרת. עם נוסח אחר, נוסח שהוא מקובל. חיים ביקש שהפעולה תעבור דרך וועדת ההנצחה. היה חשוב לאשרר את ההחלטה הזאת, מכיוון שרוצים לצאת עם מכתב תודה לתורם, על מנת שיבטיחו את הכסף בתקציב הנוכחי. התכנסנו, גל הציג לנו אילוסטרציה, עלתה ביקורת מצד הוועד המקצועי, מהתיירות לימור ואסנת. הפסל, בתצורה שלו הוא קצת חלש. צריך לאתגר את הפסל. הצענו להקים צוות מצומצם שיישב עם הפסל, ויאתגר אותו, על מנת להביא בשורה אומנותית קצת יותר משובחת לאזור. קיבלנו הסכמה עקרונית על התוכן. יאתגרו את הפסל, ויציגו תכנית סופית אחרונה. אנחנו מברכים על המהלך.

גל גפני: צריך אישור שלנו להמלצה. להקים פסל שמשלב מנורה ואריה. בעין קשתות, הצוות שעובד על זה, המנהל של עין קשתות, עם הארכיאולוגית שעובדת בתיירות, כי 2 הסמלים האלו, הם סמלים ארכיאולוגים שנמצאו בגולן בעין קשתות. זה הסיפור. צריך לקבל את ההחלטה איך הפסל הזה נראה ברמה האומנותית . השילוב בין האומן ואומנותו האומנותית, לצוות המקצועי.

חיים רוקח: מה יהיה הפסוק?

אריק: ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו.

חיים רוקח: זה מה שיהיה כתוב. וועדת ההנצחה מבקשת לאשר את ההחלטה שלה, לאשר לפסל להקים פסל עם הפסוק הנ"ל. האם יש מתנגדים? יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את החלטת ועדת ההנצחה להקמת פסל עין קשתות.

[ 13 ] אישור תב"רים

חיים רוקח: סעיף מס' 13 - אישור תב"רים. תב"עות מפורטות או תכנון מפורט במסגרת הרחבת היישובים שאנחנו מדברים עליהם כפי שאמרנו, אנחנו מקבלים עכשיו לא מעט כסף ממשרד השיכון, לתב"עות או לתכנון מפורט של הרחבות. תכנון מפורט, עין זיוון, קדמת צבי, שעל, גבעת יואב ואפיק. התקציב המאושר הוא ככה, התקציב הנוסף הוא ככה. 100% משרד השיכון, עבור תב"עות. יונתן, פרויקט הרחבת מועדון. בפעם הקודמת אישרנו כ- 300, והיינו צריכים חצי מיליון, אז זו ההשלמה. התקבלו כספים, והיה צריך לארגן את הכסף מחדש. זה משלים את עבודת המועדון ביונתן, ונגמור את התהליך הזה. תשתיות עבור 45 יחידות בנוב. משרד הבינוי 100%. תוספת למרכז הפעלה-

אסתי זיסמן: מדובר על הרשאה תקציבית נוספת שהגיעה ממשרד הפנים, שהגיעה ממשרד הפנים על 200,000 שקלים, לחמ"ל של המועצה.

רונן גאון: משרד הביטחון לא משתתף בעלויות החמ"ל?

אסתי זיסמן: משתתף. זו התוספת ל- 1.6 מיליון.

חיים רוקח: התייעלות אנרגטית 130,000 והרחבת תאורת לדים. תיקון ליקויי בטיחות במוסדות חינוך 100,000 במשרד הפנים, למסגרת שיפוצי קיץ. תיעול ותשתיות נלוות, תיקון נקזים ביישובים לפני החורף.

אסתי זיסמן: מדובר על תעלות ניקוז. כבכל שנה, קיבלנו שוב הרשאה ממשרד הפנים.

עקיבא טורנהיים: לפי איזו פריסה? חלוקה?

אסתי זיסמן: אנחנו עדיין לא החלטנו. ההרשאות האלו מגיעות לכל יישובי המועצה, אין כאן פירוט לפי יישובים. זה מהגדלת תב"ר, תקציב כללי לכל יישובי המועצה. כדי שלא הכל ייצא מההוצאות השוטפות של המועצה, חלק מהדברים אנחנו מגישים למקורות חיצוניים, משרדי ממשלה, כמו משרד הפנים, וזו הרשאה תקציבית כללית שקיבלנו, לא ספציפית ליישוב מסוים.

רונן גאון: מי מחליט איזה כביש ואיפה?

גלעד הילמן: בעיקר צרכים ודחיפויות.

אסתי זיסמן: מדובר בתיקונים לא בהשקעות.

חיים רוקח: אם אני רוצה לקחת את כביש הגישה לנוב או כביש הגישה לאליעד, 100,000 לא מספיקים. הכסף הזה יספיק לטיפול ב- 10-15 בורות. פיתוח חקלאות בגולן והגנת הצומח, חטיבה להתיישבות 6%, וחקלאות 94%.

חבר מועצה: מבקש הסבר על הפרויקט של 1.7 מיליון, פיתוח חקלאות בגולן.

גל גפני: פרויקט הנחלות. במקום להרחיב תקציב. החטיבה להתיישבות, היא חלק משמעותי בתקציב. כל פעם פותחים התחייבות של החטיבה. כשהולכים לממש את התקציב, מגדילים את התב"ר. זה נכתב ב- 2014.

חבר מועצה: השאלה היא מהו פרויקט הגנת הצומח.

גל גפני: בתוך החטיבה, יש 100,000 שקל להגנת הצומח.. אמרו לנו, אתם רוצים להקים יחידה חקלאית, כל מה שקשור ליחידה החקלאית ו[...]. זה עכשיו מומש, עכשיו צריך להביא את הכסף, ודיון תב"ר.

חבר מועצה: לא נשלח אלינו נושא התב"רים.

גלעד הילמן: נכון, כי קיבלנו הרשאות היום.

חיים רוקח: דבר אחרון. זו הלוואה שניתנה לנו. אנחנו נמצאים בסוף שנה, וסביר להניח שבישיבה ב- 28 יהיו תב"רים נוספים. התב"ר של פיתוח תשתיות 2.5, מילוות בנקים. דיברנו על זה במליאה הקודמת, להקמת מגורונים. סוף כל סוף, אישרו לנו. האם יש מתנגדים לתב"רים? נמנעים? נמנע 1.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את התב"רים, כפי שהוצג. 1 נמנע, כל השאר בעד

[ 9 ] פתיחת חשבון עזר למפעל הפיס לקבלן מסעוד סאמר עבור פרויקט מועדון נוער ביונתן בנק מרכנתיל דיסקונט

חיים רוקח: סעיף מס' 9 - פתיחת חשבון עזר למפעל הפיס לקבלן מסעוד סאמר עבור פרויקט מועדון נוער ביונתן בנק מרכנתיל דיסקונט. נושא המועדון של יונתן, אנחנו נסחבים איתו כבר הרבה זמן. קיבלנו אישור ממפעל הפיס להשלמת הכסף. מפעל הפיס מממן או משלם ישירות לקבלן, לכן פותחים חשבון עזר של מפעל הפיס שבו הם מתחשבנים עם הקבלן. אנחנו צריכים אישור מליאה על פתיחת החשבון הזה.

רונן גאון: כדי שלא יהיה עיקול, והכסף יגיע לקבלן, יש פרויקטים שהפייס לא רוצה להעביר את זה, ושזה ייבלע במועצה. הם פותחים לנו חשבון ספציפי, מיוחד לפרויקט. כאשר הקבלן מקבל אישור ביצוע, ושאר האישורים, מפקידים לשם את הכסף.

גלעד גליקמן: למה מפעל הפיס לא עושה את זה?

גלעד הילמן: כי זו הרשאה דרך הרשות.

רונן גאון: פותחים חשבון, ולאחר מכן סוגרים אותו.

חיים רוקח: יש כמה דרכים. 1. להעביר למועצה, והמועצה תשלם לקבלן. מפעל הפיס אומר, אני לא עובד כך. אתה פותח חשבון, החשבון הזה הוא רק עבור הפרויקט הזה, ואנחנו נעביר לשם, לפי דוחות ביצוע.

גלעד הילמן: זה בעצם צינור שמעבירים כסף ישירות.

חיים רוקח: יש לנו ליקוי חוזר, בביקורת של משרד הפנים על התב"רים. משרד הפנים רוצה שעל כל תב"ר, אני אפתח חשבון נפרד. נוצר מצב של ניהול של 300 חשבונות בנק. אנחנו לא הסכמנו, ואמרנו שלא נפתח חשבון בנק לכל תב"ר. אנחנו ממשיכים לקבל ליקוי חוזר כל שנה על הדבר הזה. מפעל הפיס הוא גוף אחר, והוא לא יעביר כספים אם לא נפתח, ולכן אין לנו ברירה אלא לפתוח את החשבון הזה.

דודי מורד: לכל פרויקט של מפעל הפיס, פותחים חשבון ספציפי?

חיים רוקח: כן.

דודי מורד: אני מניח שיש ים של פרויקטים

חיים רוקח: לא ים, הלוואי היה ים. אין הרבה פרויקטים. יש כרגע 2 פרויקטים. יש מתנגדים? יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פתיחת חשבון עזר למפעל הפיס לקבלן מסעוד סאמר עבור פרויקט מועדון נוער ביונתן בנק מרכנתיל דיסקונט

[ 10 ] אישור הנחה בארנונה בשיעור של 25% למחזיק שהינו מפקד מילואים פעיל, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח -2008, ההנחה תינתן לדירת מגורים ולגבי 100 מ"ר משטחה בלבד החל מ 01/01/2022

גלעד הילמן: אישור הנחה בארנונה בשיעור של 25% למחזיק שהינו מפקד מילואים פעיל, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח -2008, ההנחה תינתן לדירת מגורים ולגבי 100 מ"ר משטחה בלבד החל מ 01/01/2022. אישור הנחה בארנונה למפקד מילואים פעיל, עברה תקנה של משרד הפנים. מפקדים פעילים במילואים זכאים לעד 25% הנחה מגובה הארנונה. מפקדי מילואים פעילים, יש מס' דרכים להוכיח את זה, ובסופו של דבר אנחנו מקבלים רשימה מהצבא במי הם מכירים כמפקד מילואים פעיל.

חיים רוקח: אנחנו לא מחליטים מי מפקד מילואים פעיל.

גלעד הילמן: לא רק קצינים, מפקדים. זה של הצבא, אנחנו לא נכנסים לזה בכלל. התקנה התקבלה בנובמבר-דצמבר, ואפשר להחיל אותה רטרואקטיבית מ- 1/1/22. משרד הפנים משפה את המועצה על ההנחות האלו, כי אנחנו מקבלים את הכסף חזרה במהלך 2023. לכן, אנחנו לא רואים סיבה, כמו כל שאר המועצות בארץ שאישרו את זה. בקבוצה של המנכ"לים, רק היום 30 אישרו את זה. אנחנו רוצים לאשר הנחה למפקדי מילואים פעילים.

אריק: באיזה סדר גודל מדובר?

גלעד הילמן: כל 50 מפקדים מדובר ב-85,000 הנחה, מבחינת השפעה על תקציב המועצה, זה החשבון שאנחנו עשינו. בגולן, קיבלנו רשימה של 20 מפקדים פעילים.

אורי מרגלית: ההחלטה הזו, היא החלטה מבישה ומביישת. אני, כמשרת מילואים פעיל, שעשיתי השנה 39 ימי מילואים, בגלל שאני לא מוגדר מפקד, אני לא מקבל הנחה. אבל, מפקד שעשה 22 יום, כן יקבל הנחה. כמה אחוז מכלל האוכלוסייה עושים מילואים? ואני שואל, למה צריך לפלג אותנו, את האחוז הבודד והמסכן, שכן הולך ועושה מילואים, לתת רק לאחוז מתוך האחוז.

גל גפני: אנחנו התלבטנו אם להעביר את ההחלטה. כשאנחנו קיבלנו את זה, אמרנו שאי אפשר לא לאשר. חששנו שנקבל 500 איש, ויהיה אירוע של 300,000 שקל. אז גילינו שמדובר ב-20. התגובה שלנו הייתה כמו שלך. אתה צודק.

חיים רוקח: מצד שני, אני הייתי מפקד פעיל במילואים במשך רוב שנותיי. עברתי גם את ה- 100 יום בשנה, ולא קיבלתי כלום. לעניות דעתי, עצם זה שהצבא היום ומשרד הפנים הגיעו להבנה שמפקד מילואים פעיל יקבל הנחה של 20%, זו כבר התקדמות. אני מאוד מקווה שזה יימשך, ויורחב לא רק למפקד, אלא לאיש מילואים פעיל. הצבא צריך להגדיר, אנחנו מקבלים רשימה. יש כאן התחלה מבורכת. אני מסכים איתך ב- 100 אחוז, ואני אומר לך שוב, יש כאן אמירה מבורכת. ההערה שלך התקבלה, אבל אנחנו לא יכולים. המועצה לא יכולה לקבל החלטה, זה לא בסמכותה, לתת הנחה של 25%, 5%, 2%, למישהו. זה לא בסמכותה, אלא רק משרד הפנים. אני מאוד מקווה שמשרד הפנים ימשיך עם המהלך הזה לאנשי מילואים, כי אני חושב שזה נכון וזה מבורך.

גלעד הילמן: המליאה מאשרת הנחה בארנונה בשיעור של 25% למחזיק שאינו מפקד מילואים פעיל כהגדרתו בחוק שירות המילואים התשס"ח, 2008, ומחזיק תעודת מפקד מילואים פעיל, שנתקבלה לגביו הודעה מצה"ל. ההנחה תינתן לדירת מגורים, ולגבי 100 מטר משטחה בלבד. ההנחה תינתן החל מחודש ינואר 2022. אנחנו מאשרים 25% אחוז הנחה, ומאשרים רטרואקטיבית.

חיים רוקח: האם יש מתנגדים? האם יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את אישור הנחה בארנונה בשיעור של 25% למחזיק שהיארינו מפקד מילואים פעיל, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח -2008, ההנחה תינתן לדירת מגורים ולגבי 100 מ"ר משטחה בלבד החל מ 01/01/2022

[ 11 ] נושאי כח אדם

1. סגן מנהל אגף תפעול

גלעד הילמן: מס' נקודות בנושא כוח אדם שאנחנו צריכים אישור מליאה. יש לנו היום באגף תפעול, מה שנקרא מנהל מחלקה/מנהל אחזקות. הסברנו לכם בפעמים הקודמות שעשינו שינוי ארגוני במחלקה, ובעצם חילקנו את האגף ל- 4 אזורים. הכפפנו אנשים חדשים לתוך האגף הזה. המנהל שניהל עד היום עובד 1, מנהל היום 3 עובדים, מנהל את כל המרחב הציבורי, קיבל אחריות על הפסולת, כל אחראי אזור קיבל אחריות רוחבית, ואנחנו מבקשים להפוך את מנהל המחלקה הזה לסגן מנהל אגף, כדי שיתוגמל גם בשכר. אלו יהיו מדרגות השכר שלו. בין 40 ל- 50 אחוז משכר מנכ"ל. זה אומר בין 11,836 ל- 14,796 שקל. אנחנו מבקשים לאשר תקן של סגן מנהל אגף. משרד הפנים כבר אישר את התקן.

חיים רוקח: יש מתנגדים? יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תקן סגן מנהל אגף תפעול , טווח שכר בכירים באחוזים

40%-50 ₪ ובשקלים 11,836-14,796 ₪ .

2. מנהל אבטחת מידע

גלעד הילמן: בהמשך לביקורת, דובר על זה שאין לנו מנהל אבטחת מידע. הייתה לנו מנהלת שהתפטרה לפני חצי שנה. מאז לא הצלחנו למנות אף עובד לתפקיד הזה. היום הצלחנו לאתר, איתמר מור שהוא מנהל היחידה הדיגיטלית שלנו. הוא עובד במשרה של 75%. ההיקף של אבטחת המידע הוא 25%, זה אומר שאנחנו נעלה אותו ל 100%. תוספת של 1,856 שקל בברוטו. עלות של 2,500 שקל. מבקשים לאשר את ה- 25% תוספת תקן.

חיים רוקח: בגלל זה אנחנו לא מצליחים להשיג אנשים, בדרך כלל. יש מתנגדים? יש נמנעים? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד תוספת 25% עבור תקן מנהל אבטחת מידע לעובד מועצה קיים, מר איתמר מור, עבור מינויו כמנהל אבטחת מידע.

3. אישורי עבודה נוספת

חיים רוקח: 3 בקשות לעבודה נוספת. עובדי מועצה שעובדים ב- 100% משרה אסור להם לעבוד בעבודה נוספת, אלא אם כן המליאה מאשרת. יש לזה חוקים שהעבודה לא קשורה במישרין או בעקיפין לתפקיד, לא נעשה בתחום השיפוט של המועצה, זה לא עומד בניגוד לחוק, והעבודה מתבצעת רק אחרי שעות העבודה, ואין בהם פגיעה בעבודה. יש לנו בקשה 1 של מנהלת רישוי עסקים, שמבקשת לתת שירותי ייעוץ אדריכלות ומזון ועבודת הסטודנטים בשעות 6-9 בערב, בימי שישי, בסכום של כ- 700 שקל בחודש. בקשה נוספת של המפקח שלנו, שמבקש לעשות עבודות פיקוח בסופי שבוע בגופים פרטיים, מחוץ לתחומי השיפוט של המועצה, סכום שלא יעלה על 3,000 שקל בחודש, ואישור עבודה של 1 העובדים שלנו, שהוא נהג אוטובוס, שמבקש לעשות שטיפות רכב מעבר לשעות העבודה. אלו הבקשות.

אריק: אין ניגוד עניינים?

חיים רוקח: ניגודי העניינים נבדקו.

רונן גאון: אני מפחד שזה ידבק גם בעובדים אחרים. שיראו אתה עובד, וגם אני וגם אני. כמה אתם מאשרים?

חיים רוקח: רונן, אנחנו לא מאשרים הרבה, 4-5. אני בודק כל דבר כזה, ואני עברתי על כל אחד, וביקשתי מכל אחד פירוט של העבודה.

דודי מורד: עצם זה שעובד צריך להתפרנס משטיפת מכוניות, ולהוסיף לכלכה המשפחתית שלו 1,500 שקל. על מה אנחנו דנים? הוא לא מרוויח כסף, הוא רוצה להוסיף תוספת לשכר. שישלמו להם שכר הוגן, ולא שכר עניים, והם לא יצטרכו להשלים הכנסה בשטיפת מכוניות.

חבר מועצה: זה בסדר לאשר, אבל צריך לקיים על זה דיון. אתה מדבר מדם ליבך, ולא מדם שכלך. אני חושב כמוך, אבל צריך לקיים על זה דיון.

דודי מורד: אבל אומרים שזה לא מתנגש, אין ניגוד עניינים.

חיים רוקח: הבעיה במגזר הציבורי, ובמועצה אזורית גולן- חלק מבעלי התפקידים במועצה, לדוגמה, עובדים סוציאליים, עובדים מראש ב- 75% משרה, וזאת כדי שהם יוכלו לעבוד בעבודה נוספת בחוץ. בשכר של 100%, עובד סוציאלי במועצה אזורית גולן, לא מרוויח מספיק כדי לחיות.

חבר מועצה: בכל המועצות.

חיים רוקח: נכון, במועצות בעיקר. כאשר בא עובד שמרוויח X, ואומר, אני עובד כאן 15 שנה, ואני רוצה עוד 700 שקל-

רונן גאון: אני מבין שאתם רחמנים. אני חושב מבחינת ההשלכה על עובדים אחרים. ברגע שבארגון מתחיל מצב כזה, ככה זה נראה.

חיים רוקח: לא, אני לא רחמן. אני רוצה לשמר אותו.

גלעד הילמן: אולי נכניס אותך לוועדת הבחינה, כדי שתראה כמה עוברים וועדת בחינה, ואז מודיעים שהם לא באים.

רונן גאון: או שאתה בארגון, ואתה מרוכז בעבודה, או שאתה לא מרוכז בעבודה.

קובי קורין [יועמ"ש]: זאת במידה ותקבל תגמול מתאים, הולם, הוגן וראוי.

גלעד גליקמן: רונן, אני מנסה להבין. אתה אומר, מי שעובד בעבודה נוספת, זה יפגע לו בעבודה במועצה?

רונן גאון: א. הוא יהיה פחות מרוכז, ואני אומר שגם אחרים שיראו שאנשים עובדים בעבודה נוספת, יחשבו גם הם לעשות את זה, ותהיה התעוררות בנושא.

גלעד גליקמן: כשיבוא עובד נוסף שיבקש לעבוד בעבודה נוספת, נבדוק על פי אותו נוהל וקריטריון, ונשקול אם לאשר או לא לאשר. אני מנסה להבין. אתה אומר שיכול להיות מצב בו 100% מעובדי המועצה, ימצאו עבודה נוספת, לצורך העניין. נצא מנקודת ההנחה הגרועה ביותר, 100% מעובדי המועצה עובדים בעבודה נוספת, בהתאם לקריטריונים האלה. זו בעיה בעיניך?

חבר מועצה: זה צריך להדליק נורה אדומה.

גלעד הילמן: אני יכול להראות לך כמה זמן משרות אצלנו פתוחות עד שמצליחים לאייש אותן, מהסיבה הזאת שהם רואים את השכר ופשוט בורחים.

חיים רוקח: אני מבקש את אישור המליאה. יש מתנגדים? 1. יש נמנעים? אושר ברוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את אישורי העבודה הנוספת, כפי שהוצג.1 נמנע, כל השאר בעד

[ 12 ] הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישוב שעל

גלעד הילמן: הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישוב שעל. נשלח לכם המאזן של הוועד המקומי ביישוב שעל. המאזן הוצג לכם.

החלטה: מליאת המועצה רשמה לפניה את הצגת מאזן ועד מקומי לשנת 2021 בישוב שעל

[ 14 ] תהליך אסטרטגי לתחום הצעירים – הנעת תפיסה ופעולה אסטרטגית אל מול קהלי היעד הצעירים, היישובים, מחלקות ואגפי המועצה

חיים רוקח: לפני שבוע עמדנו על הבמה במוניאקספו, אירוע בו כל הרשויות נמצאות. הגברת והצוות שלה, הגיעו למקום ראשון ביחידת הצעירים המצטיינת בתחום מעורבות חברתית לשנת 2022. לפני כחודשיים בערך, היינו בוועידת הגליל ה- 10, והגברת עלתה לבמה יחד עם הצוות, וקיבלה מקום 1 בארץ, על פעילות מרכז צעירים מוביל לשינוי.

טל צרפתי: א. אני רוצה להגיד שאני כבר 7 שנים ברשות, בתחום הצעירים. זו פעם ראשונה שאני במליאה, ונראה לי שאני אתחיל להגיע, כי זה ממש מעניין. שמי טל צרפתי, ואני מנהלת מרכז צעירים. אני בתחום הזה במועצה כבר 7 שנים. הגעתי לכאן כדי לספר לכם קצת על מרכז צעירים וקצת על התהליך האסטרטגי שאנחנו מובילים בשנה האחרונה. וגם כדי להכיר אתכם, כי זה נראה לי חלק חשוב בתוך כל התהליך הזה. מרכז צעירים גולן החל את דרכו ב-2017. אני נכנסתי לתפקיד עוד ב-2015, והיה לי חזון ורצון לקדם ולפתח את התחום, ולא להישאר במקום. תחום הצעירים הוא בין 18-40. למעשה, מהרגע שהנער או הנערה מסיימים את י"ב. יש כאן חלק מהנוכחים, אולי כולכם, עדיין בטווח. אני כבר לא, לצערי. אני מקצרין, נולדתי וגדלתי בקצרין כבר 40 שנה, עוד שבועיים 42 שנה. הגיל של מרכז הצעירים עולה יחד איתי. אז כרגע 18-42, ובשנה הבאה יעלה ל- 43. מרכז צעירים נועד לתת מענה מקצועי לצעירים בתחומים שונים. אני אפרט על זה עוד מעט. להגיע אליהם בדיוק בתקופה שעד כה חשבו שהם היו צריכים את המעטפת, את בית הספר, את החינוך חברתי קהילתי, את היישובים. מגיל 18, שהם יוצאים לעולם הגדול, אז הם יכולים להסתדר בכוחות עצמם. פה בדיוק נכנסים מרכזי הצעירים לתמונה. החזון שלנו, מרכז הצעירים, למעשה, מקדם ומוביל את תחום הצעירים בגולן. הוא מהווה כתובת מקצועית במגוון תחומים. צמתי הכרעה. המוטו שלנו, הוא לחבר את הצעירים לתוך העשייה. לא לעשות למען הצעירים, לעשות יחד עם הצעירים. אני חושבת, שכאן זה באמת ההבדל המאוד חשוב שצריך לשים עליו את הדגש. המטרה העיקרית שלנו היא להקנות להם תחושת שייכות לגולן. באיזה שהוא שלב, גם רצון לחזור חזרה לגולן, כי אנחנו יודעים שבשלב הם יוצאים לחוות את העולם הגדול, ואנחנו רוצים שתהיה להם פינה חמה בלב, וירצו לחזור חזרה לגולן. מרכז צעירים ממש נוסד ב- 2017. אנחנו עברנו תהליך בשנים האחרונות, אז אני אתחיל לספר עליו. אנחנו מייצרים מגוון מענים בתחומים שונים לצעירים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם יישובים. פועלים בתחום, בדגש על מימוש פוטנציאל אישי ופיתוח מקצועי, ושילוב עשייה משמעותית עם הצעירים, להקניית תחושת שייכות לגולן. כמו שאמרתי, אני התחלתי ב- 2015, ונכנסתי לתפקיד במדור צעירים ודור המשך, 50% משרה, רכזת, תחת אגף קהילה. ישבתי במשרד עם רותם. במהלך שנתיים, התחברתי לכל מיני פורומים, גופים שעסקו בתחום הצעירים, מרכז המועצות האזוריות, והבנו לאט לאט, מי הגופים שפועלים בממשלה, והתחלנו לגייס תקציבים. ב-2017 הכרזנו על מרכז צעירים, ואני הפכתי להיות מנהלת מרכז צעירים ב- 100% משרה, וגייסנו רכזת מעורבות חברתית. המשכנו כרגיל, ובגדול נתנו מענה אשר הושפע מאוד מתכניות עבודה של משרדי הממשלה. נתנו לנו לבחור מהם, כמובן, אבל ניסינו להתאים את זה כמה שיותר לצרכים של הצעירים בגולן. בגדול, קהל היעד שלנו היה משפחות צעירות, שזה אומר 30 ומעלה. בספטמבר 2020, התקבלה החלטה במועצה להעביר את מרכז הצעירים מהמועצה אל מרכז קהילתי גולן. עמד איזה שהוא סימן שאלה גדול מעל מרכז צעירים, והוחלט שמרכז קהילתי ייתכן וייתן לו אפשרות יותר טובה להתפתחות. ובאמת, זה מה שקרה. אנחנו היום שנתיים אחרי. במהלך השנתיים האלה גייסנו צוות חדש מלבדי, של רכז מעורבות חברתית, ואני אספר לכם עליהם.

חבר מועצה: אני לא מצליח להבין מה אתם עושים.

טל צרפתי: יש שקף בדיוק על העניין הזה. השאלות כאן הן טובות. זהו תחום פחות מובן. הוא ארצי, ולא רק בגולן. אנחנו עובדים עליו גם ברמה הארצית, אני חברה בוועד מנהלי מרכזי הצעירים הארצי, יש לנו רשת, יש לנו מנכ"ל, וועד מסודר, ואנחנו מקדמים את התחום הזה ברמה הארצית. ברור לי שגם בגולן, זה לא יושב עד הסוף, ואנחנו נספר לכם מה הרכזים שלנו עושים. ניר למשל, הוא רכז משתחררים ופיתוח קריירה. הוא דואג לכל מיצוי הזכויות של חיילים משוחררים. כמובן, זה לא רק חיילים, זה משרתי שירות לאומי ושירות אזרחי. ממש יושב עם המשתחררים, ייעוץ פרטני אחד על אחד. גם בנושא מיצוי זכויות, גם לימודים, וגם מלגות.

רונן גאון: כמה כאלה יש לניר?

טל צרפתי: אנחנו מקבלים רשימה כל שנה ממשרד הביטחון, של כ-1,300 חיילים משוחררים, זה לא רק בשנה, זה בטווח של 5 שנים. בנוסף, הוא עוסק בפיתוח קריירה, שהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, נותן לנו תקציבים לזה. פתיחת הכשרות, קורסים, סדנאות. כל דבר שתורם, ויכול להעצים את הצעירים בגולן, אם זה ממש בשלב ההתחלתי של הקריירה שלהם, או אם הם כבר נמצאים עמוק בתוך הקריירה, ורק עוד משהו אחד, ייתן להם קפיצה. תעסוקה גולן, לשכת תעסוקה, מרכז צעירים קצרין, אנחנו מאוד מרושתים בעניין הזה. רק השבוע נפתח קורס צילום, מחר נפתח קורס עיצוב גרפי. שגיא, עוסק בכל תחום של מעורבות חברתית, ואנחנו קוראים לזה גם צעירים, כי יש לו עוד כמה דברים שהוא עושה. למעשה, הרעיון בלעסוק במעורבות חברתית, זה בעיקר להוות פלטפורמה לקידום יזמויות. אנחנו יוצאים בקולות קוראים ליישובים, ויש לנו רכזי צעירים ביישובים, גלעד אפילו מכיר את התחום הזה. הזדמנויות חברתיות, קהילתיות. זה יכול להיות גם דברים של פיתוח קריירה, שביישוב עצמו הם רוצים לעשות איזה שהוא מפגש של כל הצעירים ולתת להם את הכלים האלה. אנחנו מהווים פלטפורמה עבורם כדי לקדם את זה. חוץ מזה, הוא נותן מענה לכל מערך המפגעים שלנו, אתם תראו את התקציב. בכל שנה, יש לנו קבוצה של סטודנטים שמקבלת מילגה. אנחנו מוצאים להם מקורות מצ'ינג מכל מיני גורמים. גם המועצה שמה על זה תקציב כל שנה. פורום רכזי צעירים, כמו שאמרתי, יש לנו רכזי צעירים בישובים, מקומי. זו קבוצת מנהיגות, אנחנו כבר במחזור השני שלה. 15 צעירים מרחבי הגולן, שמגיעים פעם בשבועיים, כדי לקדם יזמויות. ממש להפוך להיות קבוצה משמעותית שפועלת בשטח. קשר עם יישובים, קידום רשת צעירי הגולן. אנחנו כל הזמן שומעים מהצעירים, שחסרה להם ההיכרות עם הצעירים בגולן, מיישובים אחרים. דניאל היא רכזת להט"ב.

חבר מועצה: למה להט"ב במרכז צעירים?

טל צרפתי: רוב הרשויות לקחו את זה במרכזי צעירים. יש עו"ס להט"ב, באגף ייעוץ וטיפול, שהם גם אמונים על התחום הזה, אבל אצלנו זה יותר- אני מסכימה איתך, ואני חושבת שצריך לפעול בתחום הזה כבר מתחום הנוער. אנחנו די מנסים לתת את המענה גם בגילאים האלה.

חבר מועצה: השאלה אם רכז שנמצא שם, לא יכול לעשות השלמת משרה במרכז הצעירים.

טל צרפתי: בתחום הנוער, אין להם רכז.

גל גפני: בגדול, זה תחום שמדינת ישראל בצורה רשמית, החלה לעסוק בו ולתקצב לפני כשנתיים. לא הממשלה האחרונה, הממשלה הקודמת. לא סתם זה יושב גם בשוויון חברתי, בצעירים. הדברים החדשניים שאנחנו עושים, הם בעיקר בגלל אופי הפעילות.

חבר מועצה: זה נותן מענה רק ל-18-40 להט"ב, או מקצה לקצה להט"ב?

טל צרפתי: אנחנו פורצים את גבול הגילאים. אנחנו לא עושים את זה נטו בנוער, כי יש שם הרבה עניינים מורכבים. אנחנו לא הסמכות לזה. במידה וצורימן פונים אליי, שזו עמותה שפועלת למען הנוער, אז אני כן נותנת להם. גם בתי הספר יודעים שאנחנו הכתובת. 25%. משרה. יש לה כל מיני פעולות במסגרת תכנית העבודה שלה, כולל קבוצת הורים שקמה, וועדת היגוי עם תושבים, יש לנו קבוצה מאוד גדולה שמפעילה ותומכת בתחום הזה. יתד. יתד זה תפקיד שמגיע אלינו מאגף ייעוץ וטיפול. כרגע, הרכזת שהייתה, וגם ישבה תחת מרכז צעירים, התפטרה. אנחנו מחכים לראות שבאמת אנחנו ממשיכים ומקבלים את התקן אצלנו במרכז צעירים. למעשה, זה ליווי ממש פרטני לצעירים במצבי קיצון, בעיקר בתחום התעסוקה. חוץ ממנה, יש את עוז צעירים, שיושב באגף ייעוץ וטיפול, ואנחנו עובדים איתו בצורה מאוד הדוקה. להבדיל מבעבר, שהייתי עסוקה בכאן ועכשיו, אז אני עכשיו מאוד עוסקת בתכנית האסטרטגית, ובמה הולך מבחינתנו לקרות. אני פנויה הרבה יותר, כי הצוות שלי ממלא את התפקידים שאני עשיתי קודם. וכמו שאמרתי, אני גם ברמה הארצית, גם ברמה המקומית. זה אומר, אשכול גליל מזרחי, קם עכשיו פורום של מרכזי הצעירים האזורי. אנחנו עובדים על כמה שיותר שיתופי פעולה עם גורמים בתוך הרשות, פעם בהובלה שלנו, פעם בהובלה שלהם, כל פעם זה משתנה, אבל בגדול אנחנו ממש מתכללים את תחום צעירים בגולן זה הדבר העיקרי אצלנו. התקציב של מרכז צעירים משתנה משנה לשנה, אבל בגדול הוא עומד על כ- 900,000 שקלים. רוב התקציב מגיע ממשרדים ממשלתיים. יש לנו השלמה של בסביבות 250,000 שקל ממרכז קהילתי גולן. החלק של המועצה הוא 60,000, זה השכר של רכזת יתד.

גל גפני: המועצה תקצבה ב- 200,000 שקל עד שנת 2020. במעבר למרכז קהילתי, התחיל מעבר מדורג, בשנה הראשונה חצי חצי. בעצם, המועצה לא מוסיפה, עבור זה. זאת אומרת, השתתפות המועצה היא 0, מרכז קהילתי ומקורותיו שם 250,000.

טל צרפתי: מלגות זה גם משהו שהוא משתנה, זה בהתאם א. לביקוש מהשטח, אבל גם ליכולת שלנו להביא מצ'ינג ממקורות אחרים. המועצה שמה 50,000 שקלים על מלגות, ואנחנו מביאים כמה שיותר מגופים חיצוניים.

חבר מועצה: 250,000 של המרכז קהילתי, זה הכל מצ'ינג?

טל צרפתי: כן, זה תקציב של המרכז קהילתי. זה הולך להשלמות, רק למצ'ינג. הגענו לעיקר, פיתוח תחום הצעירים בגולן, ולשם מה התכנסנו כאן היום. רצינו לספר לכם, על וועדת צעירים שקמה לפני שנה בדיוק. במסגרתה, התחלנו משהו חדש, משהו חדשני, יש לומר. במיוחד בתחום הצעירים, במיוחד בתחום שהוא, כמו שהייתי צריכה להסביר לכם הרגע את הרציונל שמאחורי העיסוק בתחום, כך גם עוד הרבה אנשים לא מבינים. אנחנו מקווים שלאט לאט עם הזמן, אני גם מרגישה שזה קורה ברמה הארצית, בחיבור של שיוויון חברתי ונגב גליל. רשות הצעירים שהוקמה במשרד לשוויון חברתי עברה עכשיו למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מתוך הבנה שהכל צריך להיות תחת אבא ואמא 1. לפני שנה, רשות הצעירים יצאה במחקר גדול, ואנחנו לקחנו ממנה את מודל הקומות, בקידום מדיניות צעירים רשותית. המסמך נכתב בנובמבר 2021, ומראה את הקומות כפי שהם עשו במחקר שלהם ברמה הארצית. הם חקרו רשויות רבות, והבינו איפה כל רשות נמצאת. אנחנו התחלנו בין 0 ל-1. היום אנחנו בין 2 ל- 3, ויש יגידו שאנחנו כבר ב- 3. אנחנו רוצים להגיע ל- 4, שזה פחות או יותר הכיוון, שאני מרגישה שקורה. הקמנו את וועדת צעירים. פנינו לאנשי מפתח מרחבי הגולן, אם זה תושבים, אם זה בעלי תפקידים שכבר עובדים ברשות, אם זה צעירים, בבקשה לקחת חלק בתהליך. במסגרת הקמת הוועדה, התחלנו לאסוף נתונים וביצענו גם סקר צעירים. התחלקנו לצוותי משנה, וכתבנו המלצות ב- 3 תחומים, תעסוקה, אקדמיה ודיור. התחלנו קצת עם נתונים, למעשה, אוכלוסיית הצעירים בארץ מהווה 25%, ובגולן אפילו יותר, 30%. אלו נתונים, שלפי דעתי, היום אפילו יותר גבוהים, כי יש גידול באוכלוסייה, וזה עדיין לא משקף את זה. זו תמונת המצב. הוחלט גם להתמקד בקהל יעד, הם אמרו ש- 18-40 זה רחב מדי. אמרנו אוקיי, ושאלנו במה אנחנו רוצים להתמקד. הבנו שקהל הצעירים שלא נוכח בגולן, דווקא הרבה יותר מעניין אותנו. אנחנו רוצים להבין, מה ההשלכות של זה, למה הם לא נמצאים, והאם בכלל אנחנו צריכים לטפל בזה. המאפיינים של הקהל הזה, משתחררים אחרי צבא, בלימודים, רוצים לבסס את הקריירה, ובתחילה של זוגיות ומשפחה, כמובן, אני מסייגת את זה, כי יש גם קהלים שהם במגזרים שונים, שהם עושים את הדברים האלה הרבה יותר מוקדם. סקר הצעירים, ענו כ- 200 צעירים, מגיל 20-30, שזה בערך 10%. בקצרה אספר לכם מה שאלנו. לפי אשכולות, כל אשכול והייחודיות שלו. למשל, באשכול כינרת, גרף גבוה של עובדים במרכז הארץ, כנראה הנגישות למרכז, היא הרבה יותר גבוהה משם. במה הם עובדים, מה הם לומדים, ועוד. אני אשלח לכם את המצגת, תוכלו לראות את הפירוט, והבאתי לכם חוברות, מי שרוצה יכול לקבל. לפי הסקר שעשינו, החלטנו גם על מטרות לפי סוגי קהלים. סוגי הקהלים שחילקנו אותם, צעירים שלנו, צעירים מבחוץ, וצעירים כמנוע צמיחה. הצעירים שלנו, כמו שאמרתי קודם, אנחנו רוצים לתת להם תחושת שייכות, לחיזוק תחושת השייכות, לבלום הגירה שלילית, ולתת המשכיות ברצף המענים, גם אם הם עדיין לא כאן. צעירים מבחוץ, עידוד הגירה חיובית של צעירים לגולן, כמנוע צמיחה לאזור כולו. הפיכת הגולן לאטרקטיבי עבור צעירים לגור בו. חיזוק תחושת השייכות של הצעירים לגולן, ועידוד מעורבות חברתית. הדבר השלישי, זו ההבנה של צעירים כמנוע צמיחה. אוכלוסיית הצעירים, הם למעשה, קבוצה יצרנית וקבוצה צרכנית. זה בדיוק טווח הגילאים בו הם הרבה יותר פנויים. נכון שהם מאוד עסוקים בלימודים, אבל הם הרבה יותר פנויים מאשר בעלי משפחות שחוזרים הביתה ב- 8 בערב, להשכיב את הילדים, וזהו. הוחלט להתמקד בקהל היעד הזה, וגם המחקרים, והנתונים שמראים על מקומות שפרחו, בעקבות הבאת קהל היעד הספציפי הזה, 20-30. אם זה בבאר שבע, שפרחה ברגע שהשקיעו באוכלוסיית הסטודנטים. אם זה בתל חי, כל אזור קריית שמונה גליל עליון. יש 5,000 צעירים שלומדים במכללה, והחיים שם נראים אחרת לגמרי. הגינו חזון משותף. רצינו לראות בצעירים בגולן כמנוע צמיחה מרכזי. מישהו כאן קודם, נראה לי אייל, דיבר על מחסור בכוח אדם ובחינוך. מנוע צמיחה, מהווה פתרונות של תעסוקה, פתרונות של עובדים בתעסוקות שהם ביניים, תעסוקות שהם ג'וניוריות, תעסוקות בין לבין, אני צריך להתפרנס כי אני צריך ללמוד, אז אני אלך לעבוד בחינוך. אנשים שכבר יש להם קריירה, פחות יעשו את זה.

עקיבא טורנהיים: אני לא מסכים. באופן עקרוני, מי שאנחנו רוצים שיגיע מאזור המרכז, שאנחנו רוצים שיראה את העתיד שלו כל כך רחוק, אנחנו רוצים ליצור עבודות של ג'וניורים, במקומות שיש להם אופק. אם אלו אנשי חינוך, שילכו להיות מחנכים, יצמחו ויהיו מנהלים.

טל צרפתי: אנחנו מדברים כאן על סייעות בגנים, מד"בים. אנחנו מדברים כאן על תפקידים-

עקיבא טורנהיים: תפקיד של בין לבין, זה לא ג'וניור. תפקיד של ג'וניור, זו תעשייה מבוססת עם עתיד, והתעשייה מאפשרת למישהו להיכנס לשם בתפקיד התחלתי.

טל צרפתי: קודם כל, להיות סייעת, זה גם יכול להיות תפקיד התחלתי, אם היא הולכת ללמוד גננות אחר כך. זה דבר ראשון.

עקיבא טורנהיים: באופן כללי, כל החזון, קשה לי לראות איך זה בא לידי ביטוי. אני בן 40, 31 שנה אני כאן, אני לא מכיר פעילות אחת של מרכז צעירים גולן. אני קהל היעד. אני מתעסק עם הבאה של חברה מהמרכז כל היום.

טל צרפתי: מאיפה אתה?

עקיבא טורנהיים: אבני איתן, במקור מחיספין. לא מכיר. להט"ב, מה הפעילות? איפה זה בא למיצוי?

טל צרפתי: יש לנו סטודנטים רבים מאבני איתן, שהיו אצלנו. אני לא יכולה לגרום לך להשתתף בפעילויות של מרכז צעירים. אני יודעת שאני עושה את הכל כדי שכל תושבי הגולן יידעו. אני גם יודעת שהיום יותר ויותר אנשים, מכירים את מרכז צעירים.

גל גפני: אם רמת החשיפה וגודל הפעילות היו כמו שאנחנו רוצים, לא היה צריך את הדיון הזה. זאת אומרת, אנחנו מנסים לעלות 3 מדרגות בשנתיים, לצורך העניין, והחשיפה היא חלק מהעניין. דבר נוסף, גם אם עכשיו היית בן 40, אתה לא קהל היעד, כי אנחנו חותכים את זה בשלבי החיים עכשיו.

עקיבא טורנהיים: אני איתך. אני אומר, יש כאן מיליון שקל, מה אנחנו מקבלים מזה חזרה. ההשקעה פה בסוף היא חיבורים לגולן? שמנו מיליון, כמה אנשים חוזרים כתוצאה מזה. אני בטוח, כשעלית לבמה בגליל, על זה דובר. איזה יופי, חיברנו, הבאנו לפה עוד 20,000 תושבים, מקסים, כל הכבוד, אני רוצה לראות את זה.

טל צרפתי: זה חלק מהתהליך שאנחנו עושים עכשיו. אני חייבת להגיד משהו רק על זה. כל פעם שאנחנו פותחים הרשמות לכל מיני דברים, יש לנו עשרות אם לא מאות, צעירים שפונים אלינו. בתכנית המנהיגות של המקומי, ביחס לשאר המועצות האזוריות, אנחנו תמיד מקבלים יותר פניות מאשר אנחנו יכולים לקבל. אנחנו תמיד צריכים לעשות ניפויים. אני מכירה ומקבלת את זה שאתה לא מכיר. עבדנו גם על חזון לכל תחום, כי הקבוצות שהתקבצו מסביב לכל תחום, רצו להבין לאן זה צריך להגיע. יש לנו חזון לכל אחד מהתחומים. בגדול, פתרונות תעסוקה, יצירת אקדמיה איכותית, יצירת פתרונות מגורים. הם דיברו על תארים, כל תחום בפני עצמו. יש לנו מחסורים, כמובן, בכל הפרמטרים. אני יכולה לדבר גם על פתרונות דיור, שאני כל הזמן שומעת על זה מכל עבר. בתים קטנים, דירות להשכרה, דיור בר השגה, בנייה רוויה. הגולן יודע לתת היום מענים לצעירים, למשפחות צעירות מגיל 30-35 ומעלה, שזה בדמות בנייה, אבל זה לא מתכתב עם צעירים מגיל 20-30. אני אעביר לכם את החוברות, אחר כך תסתכלו על זה. בגדול, יש המלצות לכל תחום בנפרד, ויש גם המלצות כלליות בתחומי המיצוב והשותפויות, הקמת מנהלת צעירים שתרכז את כלל המענים. בשותפויות, לבנות מבנה ארגוני ברור שיחזק את האקוסיסטם. חיבור לסעיפים, באמת, יש שם את כל ההמלצות ההגיוניות. לסיכום, יש 3 פעולות שביקשנו. כשהצגנו את זה לחיים בפעם הראשונה, אז ביקשנו מחיים שהוא ייתן לנו את הסכמתו ל- 3 הפעולות האלה. הפעולה הראשונה הייתה, קידום החלטת מליאה על תחום הצעירים, כאסטרטגית לפיתוח הגולן, ועל הקמת מנהלת צעירים והקצאת משאבים למימוש המלצות הוועדה. הפעולה השנייה הייתה, בנייה ויישום של תכניות העבודה באגפים השונים ברשות, למימוש המלצות הוועדה. והפעולה השלישית, מיתוג הגולן כאטרקטיבי לצעירים לגור בו. הגולן זה הדבר הבא. משיכת צעירים לאקדמיה איכותית בגולן, משולבת תעסוקה, ודיור בר השגה. לבנות חליפה לצעירים שיבואו לגור כאן. חיים כבר נתן לכם ספוילר, בספטמבר האחרון, בוועידת הגליל ה-10, קיבלנו פרס של מרכז צעירים מוביל שינוי, ואחר כך היה לנו גם מקום ראשון בארץ.

חיים רוקח: מה שמתבקש מהמליאה הוא לאשר את תחום הצעירים כתחום ליבה אסטרטגי במועצה, והקמת ועדת צעירים סטטוטורית.

רווית אוליאל: מה זה אומר? זה דורש כסף?

חיים רוקח: זה אומר שהמליאה מכירה בנושא של מה שהוצג עכשיו, בכל התחום של הצעירים, כתחום מוביל במועצה האזורית גולן, אסטרטגית. להקים וועדה סטטוטורית.

גל גפני: אני אסביר. קודם כל, צריך לזכור שיש מרכז קהילתי, אז יש ערך לדקלרציה. 2. כשטל הולכת לגבש תכניות עבודה עם אנשי המקצוע במועצה על מה שנכתב פה, בנייה רוויה, תעסוקה וכו', הם ישאלו מי החליט שזה חשוב. מחר יכול לעבור תקציב, אבל מחרתיים, יש סיכוי שיידרש משהו מהדבר הזה. וועדת צעירים סטטוטורית, זה חיבור של 2 דברים. 1. וועדת הצעירים הרשותית, היא בכלל מרכז קהילתי, לא וועדה. אז באמירה שצריכה להיות וועדה של המליאה, לא משנה ההרכב, הנקודה היא דקלרציה. ו- 2. יש מהלך של טל, יחד עם מרכז הצעירים של גליל תחתון, מול המדינה, שבו וועדת הצעירים תהיה כמו וועדה חקלאית סטטוטורית, חובה. אנחנו רוצים להגיד, מבחינתנו, אנחנו מכירים אותה כרשות, כי אנחנו רואים בה חובה.

גלעד גליקמן: מה ההצעה להרכב? מה ההמלצה? לצאת ממרכז הצעירים ולחזור למועצה?

גל גפני: ההצעה להרכב, זה לא של מרכז הצעירים. אין לנו כפל עם המרכז הקהילתי.

חיים רוקח: אין לך בעיה להאציל סמכויות על מישהו אחר, שהוא בת שלך.

גלעד גליקמן: ברגע שהגדרת אותו כתחום של המועצה. השאלה אם הגדרת אותו כתחום אסטרטגי.

טל צרפתי: אבל חקלאות כן.

גלעד גליקמן: אבל עובדה שאתה כן עושה מהלך, ורוצה להכריז עליו.

חיים רוקח: כן. אבל לא אמרתי איפה.

גלעד גליקמן: אני אגיד את זה באמירה, אני חושב שאם אתה ואתה כמועצה, מגדירים תחום אסטרטגי, הוא צריך להיות בידיים שלך ישירות, זו האמירה שלי.

חיים רוקח: הגדרנו את החקלאות כתחום אסטרטגי, הוא לא אצלי, הוא במכון שמיר. מעשית, אנחנו שולטים. תחום אסטרטגי נוסף, נמצא בחכ"ל. מעשית, הוא אצלי. אנחנו מגדירים שתחום הצעירים כתחום אסטרטגי. הוא לא אצלי, הוא במרכז הקהילתי, שהוא שלי. אנחנו ביקשנו אישור המליאה, על החלטה על תחום הצעירים, כתחום אסטרטגי במועצה אזורית גולן, ועל הקמת וועדה סטטוטורית, כמו וועדה חקלאית, או וועדה אחרת. כרגע, אין לזה משמעויות תקציביות משפיעות. עתידית, אנחנו מקווים שזה יניע את משרדי הממשלה, ואת כל מי שעוסקים בדבר הזה, כדי שנתייחס לעסק הזה הרבה יותר ברצינות, ולתת מענה כמו שצריך. יש מתנגדים?

חבר מועצה: אני מבקש, הסיפור של וועדת התמיכות, שזה יבוא עם איזה שהוא [...].

חיים רוקח: אתם רוצים לבטל את ההחלטה, ונדבר על התקציב?

אורי מרגלית: נצביע על זה קודם כל כיעד, אבל להגיד שהיום אני רוצה ועדה סטטוטורית? לא יודע.

חיים רוקח: אנחנו יכולים לפצל את הנושא. נצביע על הנושא כיעד, והחלטה על הוועדה, נקבל החלטה בהמשך.

דודי מורד: איפה אתה רואה את הבעייתיות? מה המשמעויות?

חיים רוקח: אני מפצל את ההחלטה. אני חוזר מההחלטה הקודמת, ואני מבקש שהמליאה תאשר את תחום הצעירים כיעד אסטרטגי של המועצה, בלי הוועדה. לוועדה, טל וגל, יציגו מבנה, משמעויות וכן הלאה, ואז נאשר את הוועדה. בינתיים, אנחנו מאשרים רק את תחום הצעירים כתחום אסטרטגי במועצה האזורית גולן.

דודי מורד: איפה הבשר בהחלטה הזו? אני שואל בצורה מכוונת, אני מקושר מאוד לתחום הצעירים. זה ברור מאליו שזה יעד אסטרטגי, זה עוגן קיומי לרמת הגולן.

חיים רוקח: מי בעד שמרכז הצעירים הוא יעד אסטרטגי של המועצה האזורית גולן? מי נגד? מי נמנע? אושר. מה שאנחנו מבקשים, שאת הוועדה הסטטוטורית-

עקיבא טורנהיים: לסיכום, יש כאן 3 שלבים. 1. קידום החלטת המליאה את תחום הצעירים כיעד אסטרטגי. אושר. 2. בנייה ויישום של תכנית עבודה, אנחנו נשמח לראות אותה. 3. מיתוג. לאחר מכן, אנחנו נוכל להתקדם.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה את תחום הצעירים כיעד אסטרטגי של המועצה האזורית גולן. תוצג למליאה תוכנית עבודה בנושא. הקמת ועדת צעירים סטטוטורית תידון לאחר השלמת הנתונים שנתבקשו.

[ 15 ] הצגת סל שירותים בהשתתפות אגף קהילה

חיים רוקח: הצגת סל שירותים בהשתתפות אגף קהילה.

רותם קבלו [מנהלת אגף קהילה]: נושא חשוב, שאנחנו עובדים עליו כשנה וחצי. אנחנו צריכים לפרסם מחר ליישובים. זה תלוי באישור המליאה.

גלעד הילמן: זה לא תלוי באישור המליאה.

רותם קבלו [מנהלת אגף קהילה]: יצאנו לדרך, מאחר והיישובים התלוננו שהם לא יודעים איך סל השירותים מחולק. סל השירותים אינו צבוע, לעומת מקומות אחרים, והיישוב יכול עם הכסף, לבצע מה שחשוב לו כדי לנהל את היישוב. רצינו שתהיה שקיפות, רצינו שתהיה רלוונטיות. שהסל יהיה קשור, למה שהיישובים עוסקים בהם, להתפתחות, ומה שהם צריכים. רצינו, גם לחזק את איכות חיי התושבים, ולחזק את השותפות בין המועצה ליישוב. כשהמועצה יודעת על מה היא מעבירה את הכסף, והיישוב יודע על מה הוא מקבל, זה מחזק את היחסים, ומבינים מי אחראי על מה. וגם לקדם את הדברים הנוספים של המועצה ושל היישובים, דרך הסל. בסוף, אנחנו רוצים שהתהליך הזה ישרטט בצורה ברורה מה המועצה עושה, ומה היישוב עושה, איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. מה הדברים שאפשר לעשות יחד, ובאילו תנאים. אנחנו רוצים שהסל יתאים למגוון תושבים, ולמגוון יישובים, ויהיה מתאים לכולם, ככל שניתן. על פי הנוסחה, הסל יהיה, שקוף, מנומק ומהיר. הסעיף האחרון, היישוב יוכל להגיד, תשאירו אצלכם את טיאטוא הרחובות, אני אטאטא בעצמי, ותשלמו לי את העלות שזה עולה לכם. לזה עדיין לא הגענו, זה ייקח עוד קצת זמן. יצאנו לדרך ביוני 2021, היה מנכ"ל אחר, וקרו כל מיני דברים. הבנו מה המנדט, ומה אנחנו רוצים לקדם. כינסנו צוות מהיישובים, גייסנו צוות משולב, היו 11 נציגים מהיישובים ו- 9 בעלי תפקידים מהמועצה, מיפינו את מצב היחסים כרגע, ויצאנו לדרך. שמענו מהיישובים מה חשוב להם, בשיחה נפרדת עם הישובים. הלכנו ללמוד מגליל עליון וממועצות אחרות, איך עובד אצלם סל השירותים ואיך מתחלק. הבנו, שאם אנחנו רוצים לחלק את הכסף, אנחנו צריכים להבין מי עושה מה. נכנסנו לרמת שותפות. רמת שותפות התחילה ב- 2016, והייתה מאוד חדשנית במועצה האזורית גולן, והרבה מועצות באו ללמוד מה זה ואיך זה. בעצם, פרסה את כל מה שהמועצה עושה, ומה היישוב עושה, ואיך זה מתחבר באמצע. פעם אחרונה שנגעו בזה היה ב- 2018. אנחנו, בעצם, באנו לעדכן אותה. התחלקנו לצוותים, והצוותים האלה, לפי התחומים, חיברנו כמה תחומים יחד. הצוותים נכנסו לעומק של כל תחום כזה. ישבו ואמרו, אנחנו כיישוב, אמרתם שאתם לדוגמה עושים מדרכות, איך זה פוגש אותי בשטח. מצד שני, הצוות של פיתוח קהילתי, ישב עם כל מנהל אגף ועם כל צוות כזה, עשה את החיבורים, בדק את הפערים, ונתן את ההמלצות, מה אנחנו רוצים לפתח, כדי שזה יעבוד יותר טוב עם המציאות. הציעו הצעות, ורעיונות לפתרונות. במקביל, הגיע מנכ"ל חדש, התחלנו להניע עוד יותר את הסיפור של הכסף, כדי להניע את התהליך. ניסינו להתחיל את הבנייה של נוסחה מחודשת, שתהיה מאוזנת. לפני שאנחנו מראים לכם את הנוסחה, נגיד שהמשך הפיתוח אנחנו רוצים להגיע למצב של הדיפרנציאציה שאמרתי לפני כן. הרי יש סל שירותים, ויש עוד כסף שעובר מהמועצה ליישובים. אנחנו רוצים שמנהל, כשאומרים לו שיש בעיה ביישוב מסוים, תהיה לו מלוא קבלת ההחלטות, מי צריך לקבל ובאיזה תיעדוף. לפעמים, מנהלי מחלקות או אגפים, נמצאים במצב, או שלא מחליטים ולא מבצעים, או שמבצעים למישהו, והשני צועק למה לא אצלו. שיהיה לנו מנגנון שקוף וברור. אחד הדברים המדהימים שקורים פה, עכשיו הגענו למצב, מתוך ההקשרים האלה, שאנחנו יודעים מי עושה מה, אנחנו מבינים שיש צרכים משתנים, הקשבנו ליישובים והבנו מה הם רוצים, ועל בסיס מה ניתן להם כסף. חשבנו על המדיניות שאנחנו רוצים, מה המועצה רוצה לקדם, ומה היישובים.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: בנוסחה, התייחסנו למס' דברים. גם לדברים קבועים, שנראו לנו טריוויאליים, וגם נעשו בעבר. דבר נוסף, אסטרטגיות מועצתיות, לדוגמה, גידול צמיחה, כולם יודעים שזו אסטרטגיה של המועצה, וקידום תחום וותיקים. דברים נוספים, הם דברים שעלו מהשטח. אנחנו יודעים, שהרבה מהיישובים מדברים על התחזוקה שהיא לא פשוטה, היא דורשת מהם הרבה משאבים, משאבי זמן ומשאבי כסף, והחלטנו לעשות משהו, שהוא גם יחסית פורץ, ולשים את זה בנוסחה, באופן מאוד מסוים. גודל יישוב, אנחנו התייחסנו למס' בתי אב, זה היה גם בנוסחה הקודמת. מס' ילדים מלידה עד 18. גלעד יציג את הנוסחה, ותראו את המקדמים. גידול וצמיחה באחוזים ביחס ליישוב. לקחנו נתונים מ- 2021, 2022, והכוונה לעשות בכל שנה, ביחס ליישוב. חישבנו אחוזי צמיחה, ועל פי זה היישוב מתוגמל. וותיקים, מעל גיל 65, פר יישוב. מרכז אזורי, היום גם מקבל איזו שהיא הכנסה קבועה. יש גם מחיר פיקס 1, שכולם מקבלים. יש לנו 4 מרכזים אזוריים, שמקבלים. אנחנו נגיד 4, כי גם חד נס, מתוכנן להיות מרכז אזורי, וכבר יש פעולות בשטח שקורות בעניין הזה. החלטנו לשים עליו גם השנה. וכמו שאמרנו, תחזוקת המרחב הציבורי המשותף, כשגלעד יציג את נוסחה, תראו איך חישבנו את זה. באנו עם רצון להגיד, יש לנו כיוונון לכמה, נראה לנו, ישובים צריכים פחות או יותר, להחזיק שטח ציבורי ביחס לכמות האוכלוסייה שלו. אנחנו שואפים לתגמל את זה באיזו שהיא צורה, וגלעד יפרט על זה. מצד שני, או בנוסף, כששמנו מספרים, וראינו שיש יישובים שיש להם שינויים גדולים, חלק מהשינויים אנחנו לא יכולים להסביר, כי הנוסחה הקודמת לא מספיק נהירה ובהירה, לכן אנחנו לא יודעים להגיד. חלק מהשאלות הם למה ואיך זה קרה. יש יישובים שגדלו משמעותית, ויש יישובים שהמס' שלהם יקטן משמעותית. מתוך רצון לא לערער את היישובים, וכמובן את העשייה בשטח, הוגדרו 10% שינויים אפשריים השנה. כלומר יישוב, גם אם אמור להיפגע, לצורך העניין, ב- 30%, המקסימום שהוא יכול להיפגע הוא 10%, או לצמוח בעד 10% בשנה זו. הכל יהיה בבחינה בהמשך.

גלעד הילמן: כמה עקרונות. סל השירותים, העוגה לא גדלה, התקציב נשאר אותו תקציב כמו שנה שעברה. אומנם יש עקרונות, צעירים, ילדים, וותיקים, שצ"פים. כן, לקחנו את זה כעקרונות, אבל אין אמירה שצריך להשקיע בזה. הכסף הזה הוא כסף חופשי של היישובים. סל השירותים, העוגה לא גדלה. אומנם יש עקרונות, צעירים, ילדים, וותיקים, שצ"פים, אנחנו כן לקחנו את זה כעקרונות, אבל אין אמירה שצריך להשקיע בזה. הכסף הזה, הוא כסף חופשי של היישוב. הכסף לא צבוע, אנחנו לא נפקח, זה לא מעניין אותנו. התצורה שזה קרה, מעבר לשקיפות, באמת היישובים ידעו מה הנוסחה, שזה לא איזהו שהוא מס' שנקבע אי שם, ונכנס לכספת, ואלוהים יודע איך הוא נבנה, זה בעצם נותן את הכלים ליישובים להשפיע. אומרים ילדים, אז יכולים לעודד ילודה. הורים ותיקים, אפשר לעודד תוחלת חיים. אלו העקרונות לגבי הנוסחה.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: אני אוסיף, זה מצטרף, זה לא מוחק את אמנת השותפות. לא נכנסנו לעומק של זה, אבל באמנת השותפות, כן נדרשים אחוזים מסוימים של משרת מנהל הקהילה ורכז חינוך, וזה עדיין נדרש מהיישובים.

גלעד גליקמן: הציפייה היא שעכשיו נאשר את הנושא?

גלעד הילמן: אנחנו מציגים לכם

גל גפני: אפשר היה להציג את זה עם התקציב, ושלום על ישראל. המליאה ביקשה, גם להבין, גם לראות, וגם לאשר.

גלעד הילמן: אין הצבעה. הדבר הכי חשוב, ואני לא זוכר אם גיתית אמרה או לא, מנהלי הקהילות ויו"רים ראו, אישרו, קיבלו, העירו, וזה אחרי שזה עבר אותם. הם אלו שצריכים לעבוד עם זה.

חיים רוקח: הצגנו למנהלי קהילות ויו"רים, ללא שמות יישובים בצד. העברנו את העקרונות. הם כולם קיבלו את זה.

גלעד הילמן: העיקרון שהצגנו להם, ואני אומר את זה גם פה, זה שאין פה עכשיו משא ומתן של היישובים. רואים איך זה עובד, ומדברים על העקרונות. היישוב שלי מרוויח יותר או פחות, זה לא רלוונטי. בגלל זה לא שמנו את השמות של היישובים.

גלעד גליקמן: אני חושב בהקשר הזה, בלי קשר למה הנוסחה, אם היא טובה או לא טובה, כמו הרבה דברים אחרים, וגם לא ראינו את זה לפני, אני חושב שהדברים צריכים להיות מוצגים במליאה, ואם הם רוצים את האישור, לא משנה אם הוא עקרוני או ברמת הצעה של מליאה, הוא לא יכול להציג ולבקש אישור עכשיו. צריך את הזמן להבין.

גלעד הילמן: אני חייב להגיד שאני לא מסכים איתך, כי המליאה מאשרת את התקציב. מי שעובד עם הדברים האלו, הם היישובים, והם אישרו את זה. ברגע ש- 2 אלו קרו, תשאירו קצת מקום ליישובים ולמועצה לעבוד.

גלעד גליקמן: זה בדיוק מה שאני אומר.

גלעד הילמן: אני יכול להביא לך 1,001 טבלאות שאנחנו עובדים עליהם שתאשר לי, אם זה נכון או לא נכון. אפשר לדבר על העקרונות.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: אולי נציג את העקרונות, ונראה אם זה עונה להם על השאלות.

גלעד גליקמן: הוא אומר שהוא רוצה לאשר את זה אחר כך במליאה.

חיים רוקח: לא. את התקציב.

גלעד הילמן: את התקציב אתה מאשר, 7.5 מיליון. אתה מאשר את הסך הכל.

גלעד גליקמן: את התקציב של מה?

גלעד הילמן: זו שורה בתקציב.

עקיבא טורנהיים: בתקציב של עוד שבועיים, זו שורה אחת של 7.5 מיליון.

גלעד הילמן: כל יישוב מקבל בבסיס 50,000 שקל, סכום קבוע. מזה מתחילים. מרכזים אזוריים אשר נותנים שירותים ליישובים סביבם, ראינו חיספין, בני יהודה, מרום גולן, מקבלים עוד 50,000 שקל על התמיכה באזור. המדד הראשון לתקצוב, כמות יחידות דיור, כמות בתי אב. אנחנו בדקנו את זה. הנתון שלקחנו, התלבטנו, התווכחנו, שאלנו, ביררנו, ומצאנו שהנתון הנכון ביותר, האמין ביותר, המבוסס ביותר, הוא ארנונה בתי מגורים. בית אשר משלם ארנונה, מוכר במועצה כבית שצריך לתקצב לנושא הזה. הסכום, המפתח שהוחלט לתת לכמות 30% מהתקציב, 1.681 מיליון. יש לנו 5,386 בתי אב, סך הכל 312 לבית אב, וזה התקציב לכל יישוב. הנושא הבא הוא ילדים. גם על זה, פרסמנו, קיבלנו ריג'קטים, תיקנו. סך הכל לנושא של ילדים, הקצבנו 28%, 1.570 מיליון. 7,706 ילדים, 204 שקל לכל ילד, ואלו התקציבים. הנושא הבא הוא גידול בבתי אב, בשנת 2021-2022. התאריך הקובע שהחלטנו שיהיה גם לבתי אב ובעצם לספירת הנתונים, הוא 1 לספטמבר, כי רוב השינויים בישובים נעשים עד ה- 1 לספטמבר, כי אנשים רוצים לפתוח את שנת הלימודים ביישוב, במקום החדש. לכן, רוב התזוזות קורות עד התאריך הזה. אז מצאנו לנכון, שזה התאריך הנכון לבדוק אותו. יש לנו בערך 3 חודשים אחרי זה, שהנתונים יתייצבו, ולקחת אותם עד לאישור התקציב. אחוז הגידול, הקצבנו לצמיחה 13%, שזה 728. השפעה של כל אחוז מתוך אחוז הצמיחה. מתוך סל השירותים 14%, 13% הולך לצמיחה. הצמיחה של הגולן היא 4.2. יש יישוב 1 שמתוקצב 14%, לא נגלה מי היישוב. לנושא הוותיקים, הקצנו 21%, שזה 1.177 מיליון. 2005 ותיקים בגולן. סך הכל 587 לכל וותיק. כמו שאתם רואים, ותיק שווה יותר מילד.

חיים רוקח: לא השכלנו להכין את עצמנו למצב הזה. אנחנו רוצים לדחוף את היישובים, לתת מענה כלשהו לוותיקים. לדוגמה בנוב, הקימו להם מועדון חברים, הם נפגשים שם 4 פעמים בשבוע, מהבוקר עד הצהריים, עם ארוחה, פרויקט מדהים.

עקיבא טורנהיים: איך נדע שבקצה משתמשים בכסף לאותה מטרה.

גלעד הילמן: לא. אנחנו לא רואים. אמרנו מראש.

חיים רוקח: אמרנו מראש, אנחנו לא נשגיח.

גלעד הילמן: הנושא הבא, שרצינו לתת התייחסות הוא נושא השטחים הפתוחים, התחזוקה, חצרנות של היישובים. לקחנו מדד של דונם שצ"פ לנפש. לקחנו את כל הדונמים שמוגדרים שצ"פ, ועכשיו אני אבקש מגיתית להסביר, כי הם עשו פה עבודה קשה.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: בתחילה עשינו גזירה ראשונית של כל השצ"פים. מדובר ב- 8 מס' בתב"ע. יערות, שצ"פים, שפ"פים, שבילים, מבני ציבור, וכד'. ישבנו עם ההנדסה, עברנו יישוב-יישוב, וגזרנו את המציאות. לדוגמה, אם יש למישהו רצועה ירוקה בתוך התב"ע של היישוב, אבל מחוץ לגדר, וברור לנו שהוא לא מטפל בה, גזרנו את זה. מצד שני, אם יש דברים שתב"עות ישנות היו מכניסות לתוך יישוב כשטח פתוח, והיום, בתב"ע הבאה זה כבר ייגזר, והיישוב בכלל לא נוגע בזה, הוצאנו את זה. עשינו עבודה פר יישוב, לבדוק, לראות שלא התפספס משהו שאולי מוגדר ולא נכנס, וגם דברים שנכנסו. מבני ציבור, לקחנו שטחים של מבני ציבור, ועשינו איזה שהוא אחוז מתוכם, כי מבני ציבור חלק בנוי, חלק הוא שטח. הגענו לאיזו שהיא הבנה על כל יישוב, בהתבוננות עליו, ועל מה שקורה בו בפועל, לא משהו כללי שנגזר מאיפה שהוא.

גלעד הילמן: לקחנו את הדונמים, עשינו שצ"פ לנפש, לפי המספרים של הנפשות ביישובים, וחילקנו את זה ל- 4 מדרגות. מה אומרות המדרגות? זה פה. אמרנו, ששצ"פ לנפש בממוצע הוא 210. ואז חילקנו את זה למדרגות. זה מה שמצאנו שהוא הממוצע, 210 מ' לנפש. אמרנו, יישוב שאין לו הרבה שצ"פים, אין לו הרבה שטחים פתוחים, יתוגמל, אבל בסכום יחסית נמוך. וכל מי שיש לו בין 0 ל- 105 מטר לנפש, יקבל תעריף של 64 שקל, ובמקסימום זה מגיע ל- 6,762. יישוב שיש לו בין 105 ל- 315, זה אומר שזה הממוצע הגולני שאנחנו רואים בו כממוצע נכון, יקבל תעריף של 92 שקל למטר, על הטווח הזה. זאת אומרת, יקבל את ה- 6,000 על ה- 105 הראשונים, ובתוך הטווח, יקבל עוד 92 לכל מטר לנפש. סך הכל המדרגה מגיעה ל- 2,682. מי שמגזים, ויש לו הרבה שטחים, ובעצם לא מאכלס אותם, ומשאיר אותם פתוחים, יקבל אבל סכום יחסית נמוך, על היתרה שהיא גבוהה מהממוצע של 9.2 שקל למטר. מי שעבר גם את ה- 500 מטר, שמבחינתנו זה כבר עובר את הגבול, לא מתוקצב יותר. זה אומר, שיישוב יכול לקבל מקסימום 27,784 שקל.

עקיבא טורנהיים: אם תחזור, תראה שיש הרבה במדרגה 4. 3 זה הקצה שאתה מתגמל.

גלעד הילמן: נכון, לא הרבה, יש. מתגמל ב- 9 שקל.

אורי מרגלית: כמה אחוז זה מתוך התקציב?

גלעד הילמן: 8%. המרכזים האזוריים שקיבלו את ה-50-

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: לא. היישובים הקהילתיים, לא מקבלים את הסעיף הזה, בגלל שהמועצה משתתפת איתם בגינון. זה כמעט חופף למרכזים האזוריים, אבל לא. המרכזים האזוריים שוב, חיספין, חד נס, מרום גולן, ובני יהודה. והקהילתיים, חיספין, קלע, אלון, חד נס, ובני יהודה.

עקיבא טורנהיים: ה- 4, הם כנראה בעיקר מושבים, מן הסתם.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: האמת, כשישבנו, חיפשנו אחידות בנתונים, לא מצאנו.

גל גפני: יש שיתופיים, שצ"פים קטנים. מה אנחנו מנסים לעשות, במקום שייבשו.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: אנחנו רוצים שיהיה סטנדרט הגיוני. בסוף, הישובים זועקים את זה. שמנו על זה אחוז לא מאוד גבוה. אנחנו רוצים לתת לזה צ'אנס השנה.

גלעד הילמן: יש יישובים שמשקיעים בזה, ויש יישובים שלא משקיעים. יש יישוב שיש לו יער בתוך היישוב, ויש יישוב שלא. זה המוצע, שיוצא לנו לפי הנוסחה. אלו המספרים שהיו לפני זה, ואז אנחנו בודקים את אחוז הגידול או הקיטון. ואנחנו מכניסים את זה למסגרות של עד 10% גידול, 10% קיטון. ובעצם, מייצבים את כולם על הסכום שמכניס אותם בין 1-10-90. אנחנו לא רוצים, שיישוב שקיבל 400,000 שקל, השנה יבין שהוא מקבל רק 200,000 שקל. אז הגבלנו, ועשינו רצועה שאפשר עד אליה להעלות, ועד אליה לרדת.

חיים רוקח: בשנה שנתיים ראשונות, אנחנו נצטרך למתן את השינוי.

גלעד הילמן: ואחר כך, לדייק את הנוסחה, להכניס פרמטרים נוספים משנה לשנה.

אורי מרגלית: מה קורה אם האוכלוסייה גדלה? האוכלוסייה גדלה, הסל נשאר?

גלעד הילמן: יש לכך 2 השפעות. בשנה שגדלת, אתה מקבל במפתח של הגידול. שנה לאחר מכן, יש לך יותר בתי אב.

חיים רוקח: לדוגמה, מושב קלט משפחה. יש שם אבא, אמא, ו- 5 ילדים. על כל ילד, הוא יקבל 204 שקלים. על בית אב, הוא יקבל עוד כסף. זה תמיד מתאזן. עצם זה שהוא גדל, גם על זה הוא מקבל, על הגידול.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: תבינו שיש כאן בשורה. היו יישובים, שלא היה ברור על בסיס מה הם מקבלים, ומה השכן שלהם מקבל. יש מציאות חדשה, על בסיס מה שהסכמנו. גם הקולגות, בפורום מנהלי קהילות ויו"רים, הייתה אמירה, שאנחנו מתיישרים.

חיים רוקח: אם אמרנו כל הכבוד לצוות הצעירים, אז אני רוצה להגיד כל הכבוד לצוות הזה, צוות קהילה.

עקיבא טורנהיים: יש לי בקשה. יש אפשרות לחלוק את קובץ האקסל, עם מספרים לא אמיתיים? רק כדי לראות.

חיים רוקח: זו הצגה של הנושא.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: אתם מאשרים עכשיו, ומחר אנחנו עובדים על הקובץ. הרעיון, לאחר שאנחנו נכניס את המספרים, זה אמור להיות שקוף.

חיים רוקח: מחר אנחנו מכניסים את השמות, ומפיצים את זה. אני מבקש גם להפיץ את זה.

גלעד הילמן: זה הכל יהיה טנטטיבי, עד לאישור התקציב במליאה.

גלעד גליקמן: אני חושב שזו בשורה, ואני שמח לראות דברים שמסבירים, שקופים, ברורים. זה צעד ענק קדימה. לא ראיתי התייחסות למבנים, להפעלה של מוסדות, למשל, פעוטונים ביישוב, שהיישוב אחראי עליהם. X מבנים לכל יישוב, הרי הוא שונה.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: אני אגיד, שלא נגענו בזה. רותם אמרה, היו לנו עוד פנטזיות של דברים לעשות, שלא הגענו אליהם. יש לנו כבר בינואר פגישה, שמתכננת את השדרוגים הבאים של סל השירותים.

גלעד הילמן: אני אתן לך התייחסות שעלתה מהשטח, והחליטו לדחות אותה, אמיתי. עסקים בתוך היישובים. אני עכשיו מעמיס על היישוב שלי אוטובוסים לפעמים, משאיות. ואז אמרנו, צימר, רפת, שניהם עסק, איך אתה מכניס את זה לאיזה שהוא מדד. יש יישובים עם רפתות על חצי יישוב, ויש לך יישובים בלי כלום. זה עוד מדד של עסקים.

חיים רוקח: בעקבות החלטת הממשלה, זה שהולך להיות לנו עכשיו 30-35 מיליון שקל, אנחנו מנסים לבדוק, איך אנחנו מקימים צוות שיישב, ויבחן את הקריטריונים, איך אנחנו נותנים את הכסף, בתוך החלטת הממשלה.

גלעד הילמן: למה מתכננים, אנחנו כבר בתוך הצוות.

חיים רוקח: כלומר, למשל, מעלה גמלא, יישוב שחסר לו מבנה ציבור, אבל הוא לא בהחלטת הממשלה, כי אין לו היום אפשרות קליטה. אבל, הוא ייכנס לתכנית העתידית לפחות. זאת אומרת, נוכל לדעת, מי הולך לקבל מה ומתי. גם זה יהיה שקוף.

גיתית שמח [מנהלת אשכול צפון הגולן]: עוד 2 התייחסויות. 1. ל אנחנו מבינים שיישובים ומבנה ציבור ביישובים זה עניין, גם בהיבט של מה שגלעד אמר, תנועה וכו'. זו קפיצה שאנחנו מקווים לעשות בשנה הבאה, כי יש יישובים שהם לא מרכז קהילתי, אבל עדיין רמת התנועה אצלם גבוהה, ואנחנו נרצה להתייחס אליהם. אנחנו חושבים על כל מיני דברים, ורעיונות. 2. אל תשכח, שהכסף לא צבוע. יש כאן אסטרטגיה. בסוף, יישוב מקבל 150, 200, 300 אלף, אנחנו אומרים כאן אמירות, ואנחנו לא צובעים את הכסף.

גל גפני: משפט אחרון לפני שכולם הולכים. בסוף, היו כאן 2 תהליכים, סופר מקצועיים, סופר משמעותיים, עם השפעה ציבורית מאוד גדולה, אשר מובלים בצורה מרשימה על ידי 2 בנות בדרג הזוטר, טל וגיתית. עשו עבודה, עם רמת נחישות. גיתית העבידה אותנו קשה, ולאורך זמן. ואני אגיד גם, אחד הדברים המרשימים שיש פה, הכל זה רק היחסים. הייתה פה עבודת מספרים מרשימה, בסוף בלי טבלה. רציתי להגיד בפני כל הקהל הזה, כל הכבוד.

הישיבה ננעלה

בברכה,

חיים רוקח, ראש המועצה

גלעד הילמן, מנכ"ל