תמלול ישיבת מליאה 03/2023 מתאריך 23/5/2023

	נוכחות			שם הנציג			שם היישוב			מ			נוכחות			שם הנציג			שם היישוב			מ
נוכחות -			שם הנציג -			שם היישוב כפר חרוב			מ 17			נוכחות V			שם הנציג חיים רוקח			שם היישוב ראש המועצה			מ 1
לא נכח/ה			חזי שהרבני			מבוא חמה			18			V			עקיבא טורנהיים			אבני איתן			2
V			מורן קורן			מיצר			19			לא נכח/ה			בועז רפפורט			אודם			3
			גלעד גליקמן			מעלה גמלא			20			-			-			אורטל			4
V			ארי גולנדסקי			מרום גולן			21			לא נכח/ה			נעה בן עטר			אלוני הבשן			5
			דויד וולף			נאות גולן			22			לא נכח/ה			אדם צברלינג			אליעד			6
V			אורי מרגלית			נוב			23			V			דודי מורד			אלרום			7
-			-			נווה אטיב			24			V			עמית רדווני			אניעם			8
V			רווית אוליאל			נטור			25			לא נכח/ה			קובי נחום			אפיק			9
לא נכח/ה			גדי דגן			עין זיוון			26			לא נכח/ה			אריק בן חיים			בני יהודה			10
לא נכח/ה			אבנר אלימלך			קדמת צבי			27			לא נכח/ה			דרור עמית			גבעת יואב			11
V			רונן גאון			קלע אלון			28			V			רמי ניסן ]ניסקה[			גשור			12
לא נכח/ה			דויד נוביק			קשת			29			V			הרצל פרוחי			חד נס			13
V			גל גפני			רמות			30			V			דוד אנגלמאייר			חיספין			14
לא נכח/ה			מרים גולן			רמת מגשימים			31			V			יוני כהן			יונתן			15
לא נכח/ה			ברוך כהן			שעל			32			V			אריק בן מאיר			כנף			16
V			אורי מרגלית			נוב			33

תמלול ישיבת מליאה מס' 3/23 – 23.5.23

תמלול ישיבת מליאה מס' 3-23

מיום שני, ט' בסיוון התשפ״ג, 23/5/2023

1. חברי מועצה:

מזומנים:

- גלעד הילמן - מנכ"ל

- קובי קורין - יועמ"ש

- רפי קלמנוביץ' - גזבר המועצה

- שמואל שפיגל - מנהל אגף תכנון והנדסה

- אליק אבנר

- אלון מררי

- אפרת גת

- אסתי זיסמן

- דינה גל

- איציק פופר

- רוני זיגלר

- ליאור רוכמן

נוצר על ידי

1

תמלול ישיבת מליאה מס' 3/23 – 23.5.23

על סדר היום:

] 1 [ דיווח ...........................................................................................................................................................4 ] 2 [ אישור פרוטוקול מליאה 15................................................................................................................2/2023 ] 3 [ החלפת נציג אניעם במליאה במקום דוד פלד עמית רדווני והצהרת אמונים ..............................................15 ] 4 [ הצגת דו"ח שנתי של הוועדה לתכנון ובניה לשנת 2022 .............................................................................16 ] 5 [ רישוי עצמי ועדה גולן ................................................................................................................................23

] 6 [ בחירת מספר חברי וועדת בחירות )אי זוגי( ובחירת שמות וועדת בחירות ע"י המועצה .............................30

] 11 [ דו"ח מצב מכון שמיר למחקר בהשתתפות דינה כלעד .............................................................................32 ] 12 [ הצגת מאזן מכון שמיר למחקר לשנת 32...............................................................................................2022 ] 7 [ דו"ח מצב קולחי גולן .................................................................................................................................37 ] 8 [ הצגת מאזן קולחי גולן לשנת ,2022 בהשתתפות רוני זיגלר ........................................................................38 ] 9 [ דו"ח מצב חברה כלכלית גולן.....................................................................................................................48 ] 10 [ הצגת מאזן חברה כלכלית גולן לשנת ,2022 בהשתתפות ליאור רוכמן רו"ח .............................................48 ] 13 [ מינוי יועצת לרשות המקומית לענייני אזרחים וותיקים – מירב שגיא ....................................................69 ] 18 [ מינוי רכזת נגישות – קרנית אליהו ..........................................................................................................70

] 14 [ אישור תקציב ועד מקומי לשנת 2023 בישובים: נאות גולן, אפיק, מעלה גמלא, אורטל, אודם, אליעד,

כפר חרוב, מבוא חמה ........................................................................................................................................70 ] 16 [ עדכון ועדת ביקורת בישובים: נאות גולן, מעלה גמלא, אודם...................................................................71 ] 19 [ אישור תב"רים ........................................................................................................................................71

] - [ תב"ר חדש - שיקום שער בטחון מ. חמה, כפר חרוב, אלוני הבשן, אלרום. סכום התב"ר 300,000 ש"ח.

מקור התקציב - מ. הביטחון..............................................................................................................................71

] - [ הגדלת תב"ר - מרכיבי ביטחון כפר חרוב. סכום התב"ר 165,000 ש"ח. מקור התקציב - מ. הביטחון

בהשתתפות מ. השיכון. סכום ההגדלה 125,892 ש"ח ......................................................................................71

] - [ הגדלת תב"ר - שיקום תשתיות חיספין. סכום התב"ר 842,860 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות בעלים.

סכום ההגדלה 24,839 ש"ח ..............................................................................................................................71

] - [ הגדלת תב"ר - השתת' בשיקום תשתיות חד נס. סכום התב"ר 72,270 ש"ח. מקור התקציב - השתתפות

בעלים. סכום ההגדלה 18,600 ש"ח ..................................................................................................................72

] - [ הגדלת תב"ר - שיפוצי קיץ- גידור שער פישפש ואינטרקום אורטל. סכום התב"ר 7,441,298 ש"ח. מקור

התקציב - מ. החינוך. סכום ההגדלה 83,000 ש"ח ...........................................................................................72

] - [ הגדלת תב"ר - הטמעת הרפורמה ברישוי עסקים. סכום התב"ר 287,169 ש"ח. מקור התקציב - משרד

הפנים. סכום ההגדלה 220,523 ש"ח ................................................................................................................72

] - [ תב"ר חדש - ליקויי בטיחות מוסדות חינוך .1 סכום התב"ר 1,179,151 ש"ח. מקור התקציב - משרד

הפנים ................................................................................................................................................................72

] - [ תב"ר חדש - ליקויי בטיחות מוסדות חינוך .2 סכום התב"ר 1,451,840 ש"ח. מקור התקציב - משרד

הפנים ................................................................................................................................................................73

] - [ תב"ר חדש - חווה חינוכית באבני איתן. סכום התב"ר 1,770,935 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים..73

] - [ הגדלת תב"ר - בינוי בית ספר מעיינות. סכום התב"ר 7,303,971 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים,

בהשתתפות הלוואה, ומשרד החינוך. סכום ההגדלה 4,792,351 ש"ח ..............................................................73

] - [ תב"ר חדש - מתקני ספורט קהילתיים - אלרום +2021בני יהודה. סכום התב"ר 350,000 ש"ח. מקור

התקציב - מ. המדע התרבות והספורט ..............................................................................................................74 נוצר על ידי

2

תמלול ישיבת מליאה מס' 3/23 – 23.5.23

] - [ הגדלת תב"ר - מרכיבי ביטחון אלרום. סכום התב"ר 168,161 ש"ח. מקור התקציב - מ. השיכון,

בהשתתפות מ. הבטחון. סכום ההגדלה 198,000 ש"ח......................................................................................74

] - [ תב"ר חדש - ניהול דיגיטל. סכום התב"ר 542,000 ש"ח. מקור התקציב - משרד הפנים ........................74

] - [ תב"ר חדש - הצטיידות מעבדות מייקים בישובי מ. א. גולן. סכום התב"ר ₪ 1,250,000 ש"ח. מקור

התקציב - משרד החינוך ...................................................................................................................................74 ] 20 [ אישור עבודה נוספת ................................................................................................................................75 נוצר על ידי

3

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

פ ר ו ט ו ק ו ל

] 1 [ דיווח

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני אתחיל ככה, בסקירה של כל מיני דברים, שאנחנו כרגע נמצאים בסיום.

אני אתחיל מההתחלה. נתחיל עם וותיקים. מועדון וותיקים חספין, סיימנו. נפתח, למעשה אנחנו עדיין לא עשינו חנוכה. וואסט, מועדון וותיקים צפון, אמור להיפתח להערכתי, בחודש הקרוב. חסר לנו עדיין תקציב לציוד, אבל אני חושב שאנחנו יודעים להתגבר על זה. זה ייפתח בזמן הקרוב. אזור תעשייה בני יהודה, אנחנו הולכים להתחיל. יש את הכסף, יש את האישורים, יש את כל מה שצריך, גם למסחר ומלאכה, גם לתעשייה וחקלאות. אזור תעשייה וחקלאות, 7 מגרשים, וגם אזור טכנולוגי, בו זמנית. כאשר במקביל, כנראה אנחנו ניכנס עכשיו לתב"ע נוספת, להכפלה של אזור התעשייה. חתמנו על הסכם עם אלביט, ארוך טווח, באישור משרד הפנים. באופן מעשי, על .5+5+5 עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: ממתין לאישור המליאה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ממתין לאישור המליאה. ברגע שאנחנו עושים את זה, הם משקיעים שם גם מבנים, וגם הולכים להגדיל את הצוות בעוד כ- 40 עובדים מהגולן + מאחרים. משמעותי מאוד מבחינתי, בשלב הזה. יש לנו עוד תכניות לגבי האזור הזה. תיירות. אם אתם זוכרים, בהלוואה אישרנו 700,000 שקל מצ'ינג שלנו מול הפעלה של התיירות 5.2 מיליון שקל, אם אני זוכר נכון, יש לנו גם מורשת, ויש לנו שטחים פתוחים, וכן הלאה. הכל הופעל. אנחנו מדברים על השקעה בסביבות, אני אגיד בעדינות, בין 65 ל- 70 מיליון שקל השנה, וכל שנה הקרובה, בתחום התיירות.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: מצ'ינג?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא. מצ'ינג 70 מיליון שקל? אני מת. אבל זהו, התחלנו לזוז גם בזה. אנחנו צריכים לנוע. זה יבוא לידי ביטוי השנה, אני מקווה. אנדרטאות, 20 מיליון שקל. עובד. אם אתם נוסעים בכבישי הגולן, אתם רואים בדרך את התורן, עם הדגל. אבל זה יותר מזה, בחרמון סיימנו כרגע את האנדרטה של סיירת גולני. כולל יציקות בטון, הסרת מסלעה, גישה, נגישות, וכן הלאה. יש לנו סידרה שלמה של דברים שרצים עליהם מאוד מהר, יחד עם החכ"ל, וקבלני בית, ונעמוד במשימה. אנחנו מאוד מאמינים. חווה חינוכית, חקלאית, יוצאת לדרך. עכשיו העברנו את ההיתר בנייה, היום באבני איתן, עם חברי וועדת המשנה לתכנון ובנייה, שבאו במיוחד לדבר הזה, כי אחרת אנחנו נאבד את זה. אבל, השנה הקרובה, כאילו בשנת הלימודים הקרובה, תיפתח חווה חקלאית חינוכית באבני איתן. במסגרת התקציב, אתם תראו את זה גם בתב"רים, במסגרת התקציב של החלטת ממשלה לתקציבי פיתוח, אנחנו הולכים לבנות שם את המבנים, ממ"דים, וכל מה שאנחנו צריכים, ואנחנו ננוע קדימה גם בדבר הזה. מבני חינוך, בכלל בגולן, אני אגיד שאנחנו מניעים את הכל קדימה. אנחנו נשתדל, כדי לא לעמוד כל שנה ברגע האחרון, אם זה ילקוט רועים, אם זה מעלות הגולן, אם זה שיפוצי קיץ. בית ספר מעיינות, פתחנו את הגדר, נוצר על ידי

4

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

והתחלנו את כל עבודות התשתית, וכל הדברים האלה. אנחנו זזים, גם בנושא הזה, אנחנו נעים קדימה בצורה מהירה, ונעמוד בזמנים, כדי לפתוח ב- 1 בספטמבר כמו שצריך את הדברים.

*הרצלפרוחימצטרףלישיבה

דודי מורד ]נציג אלרום[: מה עם ילקוט הרועים? אנחנו קונים להם יורטים. מתי זה מתחיל?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ילקוט הרועים, אנחנו קונים להם יורטים. אתה יודע, אז מה אתה שואל? זה מתחיל עכשיו. וועדה מיוחדת, אני אגיד שזה היה קצת סיוטי. אתם צריכים לקחת בחשבון, שב- 3.5 חודשים האחרונים החלפנו 3 שרי פנים. עד עכשיו, החלפתי 5 ממשלות. ב- 3.5 חודשים האחרונים החלפתי 3 שרי פנים. אותו שר פנים, הוא זה שאמור לחתום לי על הוועדה המיוחדת. ברוך השם, נכנס ארבל, בשעה טובה, ונתן אוקיי. כרגע, עובדים על זה בצורה מאוד משמעותית. אנחנו מעריכים שבחודש הקרוב, תתחיל לעבוד הוועדה המיוחדת בגולן.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: בשכר?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: מי? הוועדה המיוחדת? בוודאי.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: לא, גם נציגי הציבור.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: את זה אני לא יודע. הפרטים אחר כך מגלעד. קצת על העבודה מול משרד הביטחון. תראו, העבודה מול משרד הביטחון זו עבודה קצת מתסכלת, הולך קדימה, הולך אחורה. לא פשוט. נתחיל ככה, שטחי אש ושטחים חקלאים שעל. לא יודע אם אתם מכירים את הבעיה, אבל רוב השטחים החקלאים של שעל, הם שטחי אש בפועל. זה המצב החוקי שלהם. יש אישור סופי, ובזמן הקרוב, הם יחתמו על הסכמים. שטחי אש משוחררים לשטח חקלאי וגם שטח סגירה. לוקח את השטח החקלאי, בלי להפוך את כל המטעים, כי הגישה הראשונה הייתה שנהפוך את כל המטעים, נעשה סריקת מטענים עומקית, לעומק, ורק אז ישחררו לנו. ירדנו מזה. בקיצור, יש הסכם מסודר. זו בשורה, אחרי 40 שנה, לשעל יהיה סוף כל סוף, את כל שטחי המשבצת שלה. אנחנו יכולים לרשום אותם עליהם. אורטל, סיכמנו סופית עם משרד הביטחון צה"ל, שהם נותנים לנו רצועת הרחבה מסביב לאורטל, לצורך הרחבת היישוב, בגריעה של שטח האש. מוקשים, וועדת חוץ וביטחון, יולי, עשה עבודה נהדרת. תקציב הרלפ"מ במשרד הביטחון, הרלפ"מ זה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, הוא 27 מיליון שקל, במשך 10 השנים האחרונות.

בשלב הזה, יולי הוסיף 10 מיליון שקל. אם תחשבו על זה, זה שליש נוסף. ואם אנחנו ננצל את זה, הוא יוסיף עוד .10 אנחנו מאוד מקווים שזה יאיץ את כל הנושא הזה של שדות המוקשים. מאוד משמעותי.

ככה, נגעתי ברפרוף בחלק מהדברים שאנחנו עושים. יש עוד הרבה מאוד נושאים ועניינים. למשל, ההאב בקצרין, אנחנו הולכים לפתוח, חתמנו הסכם שכירות. גם בקטע הזה, אנחנו מצליחים לנוע. ייפתח כאן האב 1,600 מ"ר. זה דבר מאוד גדול ומאוד משמעותי.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: בוואסט, התפתחות ממש טובה. הגיעו לשם כמה סטארטאפים, איזה כייף.

נוצר על ידי

5

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אנחנו מ- %100 תפוסה. לא חשוב מה אנחנו פותחים, %100 תפוסה. אזור תעשייה בני יהודה, נכון להיום, יש לי 2 מגרשים שיוצאים עכשיו למכרז, ובזה אנחנו מסיימים את מה שיש לנו באזור התעשייה בני יהודה. מבחינת מגרשים. לכן אמרתי, שאנחנו מאיצים עכשיו את הפיתוח של יתר המגרשים. זהו. עברתי ביעף על הנושאים. אני מנסה לחשוב אם יש עוד משהו.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: חיים, אולי פספסתי כי הגעתי מאוחר, אבל דיברת על חינוך. הבנתי שהולכים לסגור בית ספר בכנף.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: איזה בית ספר בכנף? דמוקרטי?

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: דמוקרטי. השאלה אם להעביר את סמל מוסד? כי זה פריט חיוני.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני אסביר. בית הספר הדמוקרטי כנף, מורכב מ- 2 סמלים. יש לנו סמל מוסד יסודי, וסמל מוסד תיכוני. אני אדבר הכי גלוי שאפשר. אני, בשנים הראשונות, אני לא הבנתי מה הולך שם. בית ספר יסודי, בערך 48 תלמידים. אני לא מצליח להבין את זה. אני בחוסר מקום מטורף בכל בתי הספר, ויש לי כאן בית ספר, בלי ילדים. לא רק זה, אלא שהתקבלה הרשאה ממשרד החינוך לביצוע בית ספר ב- 13 מיליון שקל. אמרתי, אני לא משקיע 13 מיליון שקל, ב- 48 תלמידים. סלחו לי, זה נראה לי מוגזם לחלוטין. עקפנו את זה, וזה קצת דפק אותנו. אני אגיד שבשנה וחצי האחרונות, בשנתיים האחרונות, נעשה שם שינוי מטורף, מדהים, בשיתוף עם ההורים. היום, לדעתי, יש שם למעלה מ- 120 ילדים. וזה הולך ומתפתח. יש שם מנהל מדהים. היום, יש הצדקה ללכת לבינוי של בית הספר הדמוקרטי, עם ההרשאה שיש לנו. אנחנו מדברים על ביצוע ב- .2024 *גלגפנימצטרףלישיבה

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: כמה תלמידים יש שם?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כרגע יש ,120 אבל זה הולך ומתפתח, לשמחתי. זה לא יהיה .120 המטרה שלנו היא להגיע ל- .300 מצד שני, אני אומר את הדברים קצת בזהירות כי אני לא רוצה חס וחלילה לפגוע באף אחד, יש לנו גם עוד בית ספר שם, שנקרא תיכון. בתיכון, נכון להיום, יש 4 ילדים. אני לא רואה שום הצדקה בעולם, אני אומר את זה בצורה הכי אמיתית והכי פשוטה, להחזיק בית ספר תיכון, מנהל, צוות, מורים וכל מה שצריך, ל- 4 ילדים.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: זה לא חלק מבית הספר.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא, זה עוד בית ספר. הבעיה היא לא מה אני רואה, אלא הבעיה מה משרד החינוך רואה. מנהלת המחוז אמרה, עד כאן.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: וזה שסוגרים את בית ירח?

נוצר על ידי

6

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: רגע, מנהלת המחוז אמרה עד כאן, ונפלה עלינו. אני יכול להגיד, שאני חטפתי אישית צעקות. איך אתה מחזיק בית ספר תיכון עם 4 ילדים, וכן הלאה, והחליטה שהיא סוגרת. אבל, קרה לנו משהו. מאז השנתיים האחרונות קרה משהו. מה קרה? בית הספר היסודי, הולך ועולה. הולך וגדל בצורה משמעותית, לא בקפיצות של ,5 ,10 אלא בקפיצות של עשרות, קדימה. ובא המנהל, ואומר, חבר'ה, אני הצלחתי להפריח את בית הספר, אני הולך להגדיל אותו עוד יותר, אני צריך אופק, אני צריך את התיכון. אחרי הרבה מאוד לבטים, וזה 1 הדיונים הכי בוערים וסוערים שעשינו בהנהלה, כולל שילוב של כל מיני גורמים ממשרד החינוך, החלטנו שאנחנו הולכים עם המנהל, ואנחנו לוקחים את בית הספר תחת אחריותנו. אלא מה, שכרגע יש החלטה של משרד החינוך שהוא סוגר את בית הספר. אנחנו רבים על הדבר הזה. אנחנו מבקשים שנת הפרייה. שנה שבה, תנו לנו להתכונן, שנסדר את זה כמו שצריך. אני יכול להגיד, שבעקבות פניה שלנו, ופניה של העמותה ושל בית הספר, נרשמו השנה כבר 28 ילדים, או שזה כבר עלה. גל, זה עלה?

גל גפני ]נציג רמות[: כן.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לעומת .4 זה 2 דברים שונים לגמרי.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: מאות אחוז. אקספוננציאלית.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: עדיין, מעט מאוד. אנחנו מאמינים שאפשר להגיע ל - 100 ילדים, לפחות.

חלופה חינוכית, חלופה פדגוגית אחרת, וצריך גם את זה. לכן, אנחנו נלחמים על השארת סמל המוסד, אנחנו מערערים על ההחלטה, כמועצה. מקווים שנצליח. במידה וכן, ניכנס להליך מול בית הספר, מול העמותה, מול כל הגופים. נראה איך אנחנו מניעים את הדבר הזה קדימה, וגורמים לו להיות לא פחות טוב מחלופה ראויה באזור דרום הגולן. לגבי עין פיק, אף אחד לא שאל אותי. אז אני מניח שהשאלה תישאל.

המצב הוא כזה. עין פיק יושב בשטח אש. רוצה לא רוצה, עובדתית זו עובדה. הוא יושב בשטח אש לא מעכשיו. הוא יושב בשטח אש מקדמת דנא. למעשה היום, כל מי שנכנס לעין פיק, עובר על החוק. זו האמת הפשוטה או החוקית שבדבר הזה. גם אני מטייל בעין פיק. זה 1 המקומות היפים ביותר שיש לנו כאן בגולן. אף אחד לא מסתכל על זה שזה שטח אש, גם לא ירו שם, ירו יותר למעלה. צריך להגיד עוד משהו, הצבא בכלל לא כבול לקריטריונים שלנו. זאת אומרת, הוא לא עובר דרך וועדה לתכנון ובניה גולן, הוא לא עובר דרך וועדה מחוזית. יש לו את מוסדות התכנון שלו. הוא בכלל לא כבול אלינו. הוא לא מדווח לנו, אנחנו לא יודעים מה הוא עושה בשטחי האש שלו, כלום. לפני כ- 3 חודשים, לגמרי במקרה, כתוצאה משיחה על משהו אחר לגמרי, התברר שהצבא מתכנן כבר 3 שנים, רשמיה בעין פיק. לגמרי במקרה. יכול להיות שהם היו מתחילים לעבוד, ולא היינו יודעים. התחלנו, כמובן, להזדעק, וצרפנו את החברה להגנת הטבע ורט"ג. החברה להגנת הטבע תפסה עמדה, לא וזהו. רט"ג, ניסינו ביחד, אפשר להגיד, להגיע לפשרות. תזוזו קצת הצידה לשם, תזוזו לשם, בואו ננסה ככה, וננסה ככה. הולך קשה מאוד. כיום, יש איזו שהיא סגירה ראשונית, שאנחנו לא שלמים איתה, על רדיוס של 100 מטר שיהיה סגור לצבא, למעיין. מבית המעיין, שימו רדיוס של 100 מטר מסביב, יהיה סגור לתנועה של הצבא, עם פיתוח כזה או אחר. אנחנו לא נוצר על ידי

7

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

אוהבים את זה כי זה עדיין פוגע. יש שם שדרת דולבים, מי שמכיר, בית העלמין ההלואווי שיש שם, ועוד כאלה דברים, ייפגעו. אנחנו במשא ומתן. אני אומר כאן, בצורה הכי אמיתית והכי פשוטה שיכולה להיות, יש היום מחאה ציבורית. אנחנו לא יכולים בעצמנו, כמועצה, להיות במקום הזה, אבל יש מחאה ציבורית.

וודאי שזה עוזר לנו במגעים שלנו מול הצבא. היו כאן ביום ראשון, לדוגמה, חברי כנסת מהליכוד ועוצמה יהודית. לבקשתנו, הם גם הגיעו לשם. אחרי זה, הם כתבו מכתב לשר הביטחון, שהם לא מבינים את ההחלטה, וכן הלאה. מה שאפשר לעשות, אנחנו עושים. הבעיה היא, שהכוח אצלם. זאת אומרת, הכוח והסמכות במיוחד, נמצאים אצלם. אנחנו כאן בקרב מאסף, באיזה שהוא מקום, מנסים להתייצב. יכול להיות שנגיע לבג"צ. מה ייצא מזה, אני לא יודע, כי יש להם כבר היתר בניה. יש להם כבר בפועל, היתר בניה. הם הולכים לבנות שם כ- 80 מבנים מבטון, דו- קומתיים. בוודאי, שזה לא ישאיר את המקום כמו שהוא. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל אני לא יכול להגיע להפגין מול נפח. אני לא מפגין נגד הצבא.

אני לא יכול להפגין. אז אני מקבל את הצד האחר, מקבל את הצד הזה, רק שתבינו איפה אנחנו נמצאים עם העניין הזה. לא נעים, לא נכון, לא יודע מה. האם ייכנס למישהו שכל? הלוואי. זה מה שקורה לנו בעין פיק. כואב. כואב, כי זאת באמת פינת חן, שאין הרבה בגולן. לא בגולן, בארץ. זה לגבי עין פיק. שאלות נוספות? אז אני אגיד ככה. אנחנו נמצאים בהליכים ורצים עם כל מיני תכניות מתאר, ועם כל מיני יישובים. חד נס, מתאר של היישוב ומתאר של בית הספר. בני יהודה, מתאר של היישוב, מתאר של הכביש, בית ספר. הרבה מאוד יישובים. נווה אטי"ב, אבני איתן. הרבה מאוד יישובים שאנחנו נמצאים בהליכי תכניות מתאר או חלק אחר, כמו אניעם, רמת מגשימים, נוב, חספין, וכן הלאה. תכניות מפורטות לקראת ביצוע. אנחנו הולכים לבצע ב- .2023-2024 קצב הקליטה מדהים. כמות הבקשות היא מטורפת. אני אומר לכם גלוי, אנחנו הקצבנו את מרכז המידע. כי ממילא, מה אנחנו עונים? אם מישהו אומר שהוא רוצה לבוא לגור בגולן, מה אנחנו עונים לו? אין לנו מה לשווק. פשוט, אין לנו.

*גלעדגליקמןמצטרףלמליאה

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: תשווק את קצרין.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: על כל מגרש שאנחנו משחררים, יש לנו מאות משפחות שפונות. מעולם לא היה כזה דבר. ברוך השם, מדובר במשפחות טובות. לא יכולים להעלות את הביקוש. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. מנסים לזרז את הדברים, כמה שאנחנו יכולים.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: מחכים לוועדה המיוחדת?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אמרתי מקודם, שהוועדה המיוחדת, להערכתי, תוך חודש בנויה. לא מחכים.

כרגע, אנחנו לא מחכים. גם סיכמתי עם מינהל התכנון ועם מנכ"ל המועצה הארצית לתכנון ובניה, שגם אם אנחנו נגיש עכשיו לוועדה המחוזית, הוא יעביר לי את זה אחר כך למיוחדת, ברגע שנפתח. ויותר מזה, הסכמתי להכניס את זה למחוזית, בתנאי שהוא עומד לי בלוחות זמנים. אני לא רוצה להיתקע. אנחנו עומדים מלמעלה על הקטע הזה. אני אגיד שהשר בעד, בצורה מוחלטת, בעד הוועדה המיוחדת. יושב ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, גם בעד הוועדה המיוחדת. אני עוד לא מדבר על התמ"א, שגם כן אנחנו רבים נוצר על ידי

8

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עליה. אני מאמין שבזמן הקרוב, עד שיהיה תקציב מדינה. תתפללו יחד איתי, שיהיה תקציב מדינה. כי באמת נמאס.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: אגב תקציב מדינה, ראיתי שהאוניברסיטה בתל חי, לא נכנס.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: זה הליך פוליטי. אני ישבתי אצל שר החינוך יחד עם יושב ראש תל חי, מנכ"ל תל חי, נשיא תל חי, וכל החבר'ה האלה. יחד עם בני בן מובחר. אני אגדיר את זה ככה, פוליטיקה. הכי אמיתי שיכול להיות. שר החינוך מנסה למנות למל"ל אדם מסוים, שכרגע המל"ל עוצר אותו מלמנות אותו. כל עוד לא ימנו אותו למל"ל, השר יעצור הכל, אבל הכל. שר החינוך הוא יושב ראש המל"ל. ברגע שהוא ימונה, וזו זכותו של שר החינוך, דרך אגב, אותו 1 שהוא רוצה שייכנס, הוא ידון באוניברסיטה, הוא יבדוק את האוניברסיטה. הוא היה כבר חבר בצוות שבדק את הנושא של האוניברסיטה, והמליץ בחום להקים את האוניברסיטה. אנחנו מברכים על המהלך.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: שר החינוך הוא יושב ראש המל"ל.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: אבל אם זה לא מתוקצב לשנים 2023-2024?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: תקציב בט"פ זה עולם אחר.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: זה עולם אחר. זה לא שייך לתקציב המדינה. אז יש כאן פוליטיקה של הדברים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: בתקציב החדש, יש סכומים שהבטיחו לך, האם יש תקציב לגולן של כסף, או לא ברור?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני אגיד את זה ככה, אין תקציב תוספתי או תקציב מיוחד גולן. אבל, יש לנו כבר החלטת ממשלה.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: יש את ה- 250 מיליון?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: יש 800 מיליון, של החלטת ממשלה גולן. אנחנו צריכים ליישם חלק מהתקציב, אתם מאשרים היום גם את התב"רים. אנחנו כל הזמן בתנועה קדימה. חלק מהבעיה, אני אגיד לך, היא לא כסף. היא ליישם. לגרום לזה שהמשרדים מצליחים להעביר אותם. אם אתם רוצים, אחר כך-

חיים רוקח ]ראש המועצה[: גלעד ואסתי יספרו לכם, על לילות שיושבים מול המשרדים, איך מפעילים כסף מסוים, שהוא קיים. אנחנו יודעים שהוא קיים, רק איך מפעילים אותו. אז ברוך השם, אנחנו מפעילים. לאט לאט, אנחנו מפעילים עוד ועוד. כסף יש. כסף תוספתי על החלטות הממשלה, לא יהיה.

תוספתי, זה קואליציוני או כזה דבר. בסדר? לא יהיה. אני לא בטוח שאני צריך. בתוך החלטות הממשלה, בתוך תקציב המדינה, יש את נגב גליל ומשרד לענייני התיישבות. 2 משרדים שמשפיעים עלינו חזק. אוקיי?

נוצר על ידי

9

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

הם קיבלו סכומים מאוד מאוד גדולים, שחלק מהכסף הזה יושקע בגולן. כי אנחנו של 2 המשרדים האלה.

יש כאן מהלכים שלמים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: ובארנונה, אנחנו מקבלים או נותנים?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: מקבלים בין 600,000 ל- ,400,000 תלוי בהרבה מאוד דברים.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: חיים, הכסף שמגיע מהממשלה, בעצם, צריך לעשות בשבילו תכניות. איך המועצה בונה את התכניות שלה? על פי מה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: גל, דבר על זה.

גל גפני ]נציג רמות[: אני ארחיב על זה טיפה. יש דברים שהגולן רוצה יותר, ויש דברים שהגולן רוצה פחות. מסתכלים איך אפשר לנתב את הדברים. למה דווקא אוג'ו מאירי ולא סוסיתא?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא, זה לא עובד ככה. גל, זה משהו אחר. אתה מדבר על תחרות. תחרות זה צת"פים כאלה דברים, זה צוותים. חשבתי שאתה מדבר על משהו אחר. אנחנו מגישים המון תכניות למורשת, לקרן לשטחים פתוחים, למשרד התיירות. משרד התיירות זה נקרא צת"פ, צוות פרויקטים תיירותיים, אוקיי? וכן הלאה. אנחנו מגישים המון תכניות, לכל מיני דברים, וכן הלאה. שם יושבים אנשי מקצוע, כאלה ואחרים, ואומרים, זה אנחנו יכולים, ואת זה אנחנו לא יכולים. זה אנחנו מסכימים וזה אנחנו לא מסכימים. זה ביקשת 12 מיליון, תקבל .5 זה ביקשת 3 מיליון, תקבל .4 וכן הלאה וכן הלאה.

בסוף, אנחנו גם מגישים כפול, ולפעמים גם משולש, נגיד את זה ככה. איפה כן? איפה לא? לפעמים זה מעניין את זה, ולפעמים זה מעניין את זה. יש לנו משהו שעניין .2 אז, קיבלנו גם מכאן וגם מכאן. אז כל דבר נכון לאותו עניין, בקטע של התיירות. בקטע של התשתיות, ובקטע של מבני הציבור, עולם שונה לגמרי. גל, בבקשה.

גל גפני ]נציג רמות[: צריך להפריד בתוך התחומים. בין התחומים, שואלים, למה להשקיע בחינוך ולא בתיירות? העניין השלישי, שהוא בעיקר מול הישובים, שהיה נכון גם בגולניות, גם מבני ציבור וגם שיקום תשתיות, המשרדים מצפים מאיתנו. אגב, בגולניות, קודם המועצה עשתה תהליך, ואז משרד החקלאות בא ואמר, צריך תהליך. אמרו, עשינו. אמרו, טוב, בואו נטמיע את מה שעשיתם. אז המשרדים מצפים איתנו. אז אם אני אקח את שיקום תשתיות כדוגמה, אנחנו עשינו את הניקוד שלנו. הנדסה ניקדו, תפעול ניקדו, קליטה ניקדו. התייחסנו אצל רוני זיגלר. איפה נכנס בתשתיות, כי מול הזמן, כדי לנסות להיכנס ביחד, הבאנו מודל. משרד החקלאות אמר לשיקום התשתיות, מעולה, לא מקבלים. למה? אנחנו, חשוב לנו שמרכיב הקליטה יהיה לפחות %.50 אמרנו, נשאל את שר הפנים, ואמרנו בסדר. עושים מודל מחדש, והם אומרים, מצוין, לא מקובל. למה? אז הם אמרו, תראה, אתם התייחסתם לקליטה עד סוף .2023 אנחנו רוצים, רק מה שכבר קלטו. אמרנו, למה? יישוב כמו גבעת יואב, היו בתהליך, עצרו כדי לקבוע קריטריונים. זו לא איזה תיאוריה, הם שם. אמרו, זו תיאוריה, אנחנו רוצים להגיש עוד פעם. אנחנו נוצר על ידי

10

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שכללנו את המודל. ואתה מבין שאירוע כזה, כבר 3 חודשים אנחנו משכללים את המודל. אבל בסוף, מכיוון שהם הגורם המתקצב, זה דיון מקצועי מצוין. אז בהתחלה אומרים, אנחנו רק רוצים לראות את הקריטריונים, ואז יש להם מה להגיד על כל מיני דברים.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: צריך להחסיר את הקריטריונים.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא, לך תשמע את משרד השיכון, מה קורה, שמשנים את הקריטריונים.

גל גפני ]נציג רמות[: חלילה. ואז, בסוף, מגיעים לרשימה מוסכמת. הגשנו להם בסוף רשימה, שמכניסה יישובים, ואפילו נותנת לנו גרייס, בתכנון. אמרו, אתם יודעים מה? בסדר, אז בואו לא נכניס עכשיו את כל ה- 3 מיליון, נתכנן בכ- 2 מיליון, כדי שהיישובים שיעברו, יהיה להם למחזור הבא. זה אירוע סבבה. משרד השיכון, את ההחלטה המקצועית, כמה נותנים ליישוב ועל מה? החליטו בנובמבר ,2021 טרום החלטת הממשלה, לא סתם אני אומר, לבד.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: על פי סקר שהם עשו בשנת?

גל גפני ]נציג רמות[: על פי סקר שעשו בשנת .2016 איפה האיש שגר בספרייה? עקיבא גר בספרייה. הוא אמר להם, אתם יודעים, אני גר במבנה שפעם היה ספרייה. ואז ראו בסקר על מבני ציבור, באבני איתן, הספרייה מופיעה כמבנה ציבור. צריך רגע להבין. אז אומרים, תראו אבני איתן, יש להם 10 מבני ציבור. 3 מועדונים, 2 מזכירויות, ספרייה, מה הם צריכים? הם לא צריכים כלום. אי אפשר להגיד שהם לא צריכים כלום, כי בהחלטת הממשלה, נרשמה הרחבת מועדון. כמה כסף? אומרים, או 1 מיליון או 1.5 מיליון, נתנו לכל יישוב. ואז אנחנו באנו ואמרנו, נהיה יותר חכמים. אמרנו, יש להם קריטריונים, עשינו מודל שלנו.

חברים, זה מה שזה, זה מה שיהיה, ושיהיה לכם בהצלחה. משם התחיל קרב, שאומר, אנחנו רוצים ל- 2 יישובים, שמאיזו שהיא סיבה לא תיקצבו אותם, תחריגו אותם ותקצבו. יש יישובים, כל היישובים שביקשו מעון, מי שמכיר את עניין המעונות, תנו לכולם את המצ'ינג שיכסה את משרד החינוך. הייתי אומר שאישרו לנו, אבל עד שלא יהיה תקציב מדינה, אנחנו לא יודעים מה בפועל באמת נקבל. כי וועדת היישום אמרה שעל פניו, זה נראה בסדר. בסדר, זו הרמה. אבל בסוף, צריך להגיד, זה מקצועי והגון.

כאילו, זה לפעמים מעצבן, כי יש עוד שיקולים, אבל זה מקצועי והגון. מול המשרד, ושקוף.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני לא רוצה לעשות לכם שחור, אני רק רוצה לעשות לכם כיף, באמת. כשאני מקבל כזה דבר, אני אשתף אתכם, לא ביקשתי רשות. יאיר גולן, אתה חושב שהוא יסכים? הוא כתב לנו:

"אני רוצה להודות לכם על לקיחת האחריות והתרומה הענקית שלכם בהרחבת היישום בפרט, ובחקלאות הגולן בכלל. רק השנה, הושקעו בחוות התקציבים הבאים: תקציב חטיבה להתיישבות 1.4 מיליון שקל.

תקציב קק"ל 770,000 שקל. תקציב חווה חינוכית 1.9 מיליון שקל. תשתיות, חווה, הסתות 670,000 שקל.

בזכותכם, הגולן הולך ונהיה הגוף הכי משמעותי בחקלאות בישראל. לא מאמין שהייתה מרצה בגולן ובארץ שהשקיעה אי פעם בחקלאות כל כך הרבה כסף ותשומת לב, כמו בקדנציה שלכם. עוד מספר שנים, הם יודו לכם על המהלך שהובלתם בתחום החקלאות. אוקיי, זה כיף. השינוי, אנחנו רואים אותו, הוא נוצר על ידי

11

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

קורה לאט, כי דברים קורים לאט. אבל עוד מעט תדבר גם דינה, ואתם תראו, מכון שמיר עם כל השינוי שעבר. כמה שזה משמעותי.

אליק אבנר: חיים, יש לי שאלה. במליאה הבאה, נוכל לקבל אולי את החלטת הממשלה מול דברים שכבר

בשטח? זה מאוד חשוב, כי ישנה החלטה, ואף אחד מאיתנו לא יודע איפה דברים עומדים.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: אני אגיד לך למה אני שואל, כי זה היה מזמן, ואנחנו לא מבינים. דיברת על תקציב תיירות 12 מיליון, ועל זה. על האוג'ו ועל הטיילת.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: שביל ישראל לאופניים, 12 מיליון,יוצא כבר לפועל. שצ"פ השנה, .3.2 מורשת זה ,18 שטחים פתוחים למעיינות, זה עוד כ- .4 סה"כ זה יותר מ- 70 מיליון שקל.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: בסוף, אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים סדר.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: מה עם משפחות נזקקות?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: צריך להעמיד את ההחלטה מול הביצוע.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: אתה יכול לפרט את זה לתיירות, ולשאר הנושאים.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: יש את זה מוכן. זה כלי עבודה שלנו. חיים דווקא עשה מצגת לפני 2 מליאות. אבל בסדר, נעדכן.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: חלק גדול מהדברים פה, עשינו. יש משרדים, שהייתי מוחק. לא יודע להפעיל החלטת ממשלה. הוא לא יודע איך מפעילים כסף בהחלטת ממשלה.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: חיים, אתם לא מקבלים תקציב הסברה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: עכשיו אנחנו יוצאים. גם בזה, עכשיו. לקח שנה וחצי להסביר להם.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: אני מציע שאם מכינים, ויש תקציב הסברה. בתקציב ההסברה יסבירו לציבור.

תכינו את זה. ואז נראה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: התחלנו להפעיל אותו עכשיו.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: חיים, יש חדש לגבי הסכם גג?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הסכם גג, אני מודה, כרגע קצת זז הצידה. הולך קשה. יש חשש ביהודה ושומרון מההסכם הזה. הם חוששים שם. מה שאנחנו יצרנו כאן הוא תקדימי, ארצי, ברמה מטורפת, אפשר להגיד זה ככה. יש כאלה שחוששים מתקדימים, אז יש לנו קצת מעצור. אני אעשה הכל שבסוף זה נוצר על ידי

12

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

יצליח, כי ההשקעות בגולן מטורפות. אבל יש גם חלופות. אנחנו עובדים על כל מיני חלופות עם הרבה מאוד כסף. מאות מיליונים, שאם הם ייצאו לפועל, אני יכול לסגור את הנעליים באמת. אנחנו עובדים על עוד תכנית לאומית גולן, בדרך אחרת.

אליק אבנר: מה המצב עם 2 היישובים שאמורים לקום?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לפי שר השיכון, או יותר נכון, לפי בבצ'יק, העוזר של שר השיכון, מיד אחרי התקציב, יביאו להחלטת ממשלה. חברים, התקציב הזה הרג את כולנו. רק שיעבור כבר. באמת, בלי קשר לממשלה כזאת או ממשלה אחרת, שיעבור, וניכנס לאיזו שהיא שפיות של עבודה. מתוך 4.5 שנים שאני נמצא כאן, 8 חודשים היה תקציב. 8 חודשים. גם ממשלת בנט שאישרה תקציב, מי שזוכר, היא אישרה שנה אחורה, ועד סוף השנה. אתם מבינים למה אני מתכוון? היא לא אישרה שנתיים. היא אישרה שנתיים, אבל שנה אחורה, כי לא היה תקציב שנה אחורה. הרי אתה חייב תזרים רצף. אז היא אישרה שנה אחורה, ועוד כ- 8 חודשים קדימה. זה בפועל, מה שהיה תקציב למדינת ישראל ב- 4.5 שנים. די כבר, הגיע הזמן שיהיה תקציב מסודר, ואפשר יהיה לחיות כמו שצריך במדינת ישראל. לפני רפורמות, ואני לא אומר את זה רק כאן, אני אומר את זה גם בכנסת, גם לשרים וגם לחברי כנסת, חברים, עזבו אותי מרפורמה, עזבו אותי מקרנות, תנו לחיות. א'-ב' שצריך במדינת ישראל קודם כל, אחר כך נעשה את הדברים הגדולים, אם צריך.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: נתחיל לשתף קצת בתהליך שאנחנו עוברים פנים ארגונית, כל הנושא של השירות. בעצם, אני אמרתי את זה כשנכנסתי לתפקיד, הסתכלתי על מנעד הדברים שאני יכול לעסוק בהם, אז החלטתי שבתקופה ה- 1 אני אתמקד פנים ארגונית בתוך המועצה. קצת לעבוד על התנהלויות, על תהליכים, על קצת תרבות ארגונית לתקן, לשפר מה שצריך. הנושא ה- ,1 אחרי שקצת הבנתי מה צריך פה, הנושא ה- 1 ששמתי על סדר היום, זה נושא השירות. למה נושא השירות? יש, בעצם, 2 תהליכים שאני מזהה שקורים. .1 הגידול המהיר של הגולן. .2 השינוי של האוכלוסייה שבאה לגולן. הגידול המהיר מצריך אותנו לעשות את השינוי בתפיסת השירות. כי אם עד היום היינו יודעים לתת בצורה מסוימת שירות לכמות אוכלוסייה מסוימת, הגידול גורם לנו לזה שאנחנו נצטרך להשתפר ולתת שירות לאוכלוסייה הרבה יותר גדולה. ואם השירות עד היום היה, הגדירו את זה פה, משפחתי, אישי, דברים שנסגרים במכולת אחרי צהריים, ודברים כאלו, אנחנו צריכים לעלות רמה. לדעת לשפר את המערכות, לתת שירות שאולי יהיה קצת יותר קר, אבל יהיה בשאיפה יותר מהיר, יעיל ואפקטיבי, ובעצם יוכל לתת מענה ליותר אנשים.

דבר ,2 זה אופי האוכלוסייה. מדברים על אוכלוסיית הגולן הוותיקה, מייסדי הגולן, שהיו מסתפקים בזה שזורם להם מים בבית ויש להם חשמל. היום הסטנדרטים עלו. רוצים את השירות הרבה יותר מהיר, נגיש.

הדרישות עולות. מגיעה אוכלוסייה שרגילה לסטנדרטים אחרים. לכן, גם פה, אנחנו נדרשים לאיזו שהיא עליית מדרגה בנושא השירות.

*חייםרוקחיוצאמהמליאה,אריקבןמאירנכנסלמליאה

נוצר על ידי

13

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: אני חושב שיש עוד קבוצה של אוכלוסייה שצריך לטפל בה, אלה שעומדים להגיע. 1 המסקנות שהייתה לנו מההרחבה בקלע, שהטיפול בנקלטים החדשים לא היה חד. התחילה קצת מבוקה ומבולקה. לא אגודה, כן אגודה, כן וועד מקומי, לא וועד מקומי. עכשיו, האוכלוסייה הזאת היא מאוד איכותית, ואני חושב שצריכה להיות איזו שהיא התייחסות גם לאלה שעומדים להגיע. כאלה שעברו וועדת קליטה. ביישוב כזה, סוג כזה של טיפול, סוג טיפול אחר ביישוב אחר. אם תוכל לקחת את זה לתשומת ליבך.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: יותר מזה שאני אקח את זה לתשומת לבי, בסוף אנחנו צריכים לתת את השירות לתושבים. לכן בשלב הנכון והמתאים, אנחנו נבוא, כמו שעשינו עם הסל שירותים או בתהליכים האחרים, אנחנו נבוא אליכם בשביל לשמוע מה אתם רוצים מאיתנו. איפה הנקודות שאנחנו צריכים להשתפר. מה שעשינו בעצם עד היום, אז לקחתי את מנהלי האגפים, צוות בעצם, פורום רחב יותר, לסיורים בכמה רשויות בארץ. למדנו על רשויות שעשו שינוי משמעותי בנושא של השירות. הבנו את הכיוון, הבנו מה קיים, אילו מערכות קיימות. אחרי זה, בנינו צוות היגוי מצומצם, שישב וחשב ומיקד את המטרות, את הערכים שצריכים להיות לנגד עינינו כשאנחנו מדברים על שירות. ועכשיו, אנחנו נמצאים אחרי 2 מפגשים עם מנהלי האגפים. אני באופן אישי, כל מפגש כזה, אנחנו יוצאים בוואוו. מגיעים שם לדיונים, באמת, עמוקים והבנות מדהימות על הסגנון שאנחנו צריכים לסגל לעצמנו בנושא השירות והשינוי, ואיך אנחנו מתאימים את השינוי הזה ל- DNA הגולני, לאופי של התושבים. אנחנו לא רוצים להיות שירות של חברת סלולר מצד ,1 אנחנו לא יכולים אבל לתת שירות ברמה האישית לכל ,1 אז איך בעצם בונים את זה ביחד?

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: אני רוצה להגיד שהוצאתם את מנהלי הקהילות לסיור בדיוק על הנושא הזה של היישובים הגדולים. זה היה מעולה. אגף קהילה הוציא את זה. סיור למידה, דיון בישובים גדולים -300 600 משפחות. היה ממש סיור מאוד מלמד ומוצלח. זה מה שאמרו לי.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: אחלה. אז עכשיו, מנהלי האגפים אחרי יומיים כאלו, יש לנו עוד יומיים כאלו לפנינו בחודש הקרוב. ואז, בעצם, אנחנו נתחיל בתהליך ההטמעה. אנחנו נתחיל להכניס גם את התושבים ונציגי ציבור שימקדו אותנו. אנחנו צריכים לעשות תהליכים פנימיים. החלפנו מערכת ,CRM מערכת פניות בעצם, המערכת שמנהלת לנו את כל הפניות בתוך המועצה. לפני חודש, החלפנו את המערכת. שדרגנו לאפליקציה חדשה, שעכשיו אנחנו ניתן עוד פוש בשביל להטמיע אותה. יש ערוצי תקשורת חדשים כמו וואטצאפ, יש לנו וואטצאפ שאפשר לשלוח דרכו או לפתוח קריאות. במקביל, אנחנו עושים עוד 2 תהליכים. תהליך ,1 להתחיל למפות ולהעלות כמה שיותר מהדברים לצורה דיגיטלית, לדיגיטציה. פה ביקשתי מעקיבא שיעזור לי והוא התחיל ללוות אותנו. אנחנו גם מדברים על אתר חדש, גם על מערכת ,CRM איך אנחנו משדרגים אותה ומנגישים את הכל יותר בקלות לציבור. תהליך נוסף שאנחנו עושים, וזה עונה לשאלתך בנושא ההסברה, אז יש לנו, במסגרת התקציב של משרד השיכון להסברה, יש לנו יועץ תקשורת שלקחנו, שעוזר לנו גם לבנות את השפה הארגונית, איך כולנו מדברים באותה שפה, איך אנחנו יוצאים החוצה אחרי זה לתושבים בשפה ברורה ואחידה. אני מאמין שעם 3 התהליכים האלו, שהם נוצר על ידי

14

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

ממש רקומים 1 בתוך ה- ,2 נצליח להגיע איתם בחודשים הקרובים, לאיזו שהיא הבשלה, ויתחילו להרגיש איזה שהוא שיפור משמעותי בשינוי הגישה של השירות והכלים שעומדים לציבור מבחינת השירות. זה ישרת אותנו גם בתחום ההסברה, גם בתחום השירות. אין שום הצדקה לקיום שלנו, אם אנחנו לא יודעים לתת שירות פה.

*חייםרוקחחזרלמליאה

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: כל הכבוד.

גל גפני ]נציג רמות[: אני רוצה להגיד עוד משפט על זה. רק שזה לא יראה כאילו זה תהליך של .Happy זו עבודה, ואנחנו מעבידים את כולם, את כולנו. ובסוף רוב המפגשים, אני ואסתי מתווכחים, בגישותינו השונות. זה אירוע. וכן, את זה למדנו מהמועצות שהיינו בהם. לפעמים זה קרב. זאת אומרת, יוצאים מאזור הנוחות של כולנו, אבל זה כמו, עצה טובה. בסוף, אתה רואה מה עשית בדרך. כשאנחנו יוצאים מכל מפגש, אחרי שחצבנו ועבדנו, אתה אומר, וואוו. היה פה משהו. זה לא רק, איזה כיף, בואו נעשה לעצמנו נעים. את כולם זה מוציא מאזור הנוחות.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: וככה גם תשחררו את חיים. הוא כל הזמן היה עונה לתושבים.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: את זה כנראה לא נשנה. זהו, אנחנו יכולים להתחיל את המליאה, באופן רשמי. יש לנו קוורום רחב. אישור פרוטוקול מליאה .2/2023 הפרוטוקול נשלח לכם.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הדיווח.

] 2 [ אישור פרוטוקול מליאה 2/2023

חיים רוקח ]ראש המועצה[: האם מישהו מתנגד? האם מישהו נמנע? אושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את אישור פרוטוקול המליאה 2/2023

] 3 [ החלפת נציג אניעם במליאה במקום דוד פלד עמית רדווני והצהרת אמונים

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: החלפת נציג אניעם במליאה במקום דוד פלד עמית רדווני והצהרת אמונים. יש הצהרת אמונים, של אניעם.

עמית רדוונני ]נציג אניעם[: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: תודה רבה.

נוצר על ידי

15

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: זה דורש הצבעה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא. מה פתאום. זה היישוב שלו החליט. אני אגיד, מזל טוב ברכות והערכה להילה נוקד, מנוב, מבית ספר גולן, שזכתה כמורה מצטיינת בתחום החינוך המיוחד, ברמה הארצית.

באמת, כל הכבוד לה על זה. יש טקס במעמד נשיא המדינה. אני אעשה כל מאמץ להגיע לשם, להגיד לה כל הכבוד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את החלפת נציג אניעם במליאה במקום דוד פלד עמית רדווני

והצהרת אמונים

] 4 [ הצגת דו"ח שנתי של הוועדה לתכנון ובניה לשנת 2022

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: הצגת דו"ח שנתי של הוועדה לתכנון ובניה לשנת .2022 שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אנחנו חייבים להציג דו"ח 1 לתקופה, 1 לחציון, לפעילות האכיפה של הוועדה לתכנון בנייה. במקרה הזה, זה דו"ח של .2022 הוא מסכם את כל הפעילות שנעשתה בשנת ,2022 בסך הכול. ,2022 נזכיר לכם קודם כל, אנחנו היינו חייבים, וביצענו, את נושא הסקר. סקר עבירות בנייה, שמחויב על פי חוק, לפי תיקון ,114 לחוק התכנון והבנייה. אנחנו חייבים לעשות סקר עבירות בנייה בכל המרחב.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: כל שנה?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, חד פעמי. סקר 1 שאנחנו ממש עושים, בדיקה מה שנקרא, השוואת תצ"אות בין 3 שנים אחורה, ו- 6 שנים אחורה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: זאת אומרת, אין באמת מדידה של שיפור עבירות הבנייה, איזה שהוא מדד.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא. אנחנו מדברים כרגע על סקר עבירות בנייה, כלומר, איזה עבירות יש במרחב.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אני מבין, אבל אתה לא יודע בצורה שנתית, אם השתפרנו. אם יש יותר עבירות, פחות עבירות.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אני לא יודע להגיד אם יותר עבירות, אני יודע להגיד אם יש יותר אכיפה או פחות אכיפה. זה כן, ואני תכף אציג את זה. אני יכול להגיד שאנחנו כן נותנים כוועדה הרבה מאוד כלים.

נוצר על ידי

16

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אם יש תאונות דרכים או אין תאונות דרכים. אם מישהו משקר, או לא משקר. זה אחלה, כל הכבוד, ונכון לפי חוק. זה מאוד מרשים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: רגע, אני רוצה לחדד. אתה מתכוון לעבירות חדשות, או לכל העבירות.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: עבירות בניה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: הוא עשה סקר. יש בסוף, בעמוד ,16 צילום מסך של סקר שנעשה, חד-

פעמי, שמציין 4,000 עבירות. יש פה אכיפה. כן עילא, לא עילא, אני אשים בצד. בשורה התחתונה אין לנו שום מושג, איך אנחנו? אם יש יותר עבירות, יש פחות עבירות.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: תחדד את השאלה. אתה מתכוון אם יש יותר עבירות בשנה האחרונה?

גל גפני ]נציג רמות[: הוא לא השוואתי, אז הוא לא יודע אם היה 5,000 או .3,000 אורי מרגלית ]נציג נוב[: השאלה, אם הוא מתכוון, מה- 4,000 מה טיפלתם? או כמה נוספו?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא, לא, לא. אם ב- ,2022 יש יותר עבירות מאשר ב- .2023 שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: תראו, לא נעשה מעולם בעבר במדינת ישראל סקר מאוד מקיף כזה. מעולם לא נעשתה מדידה, לגבי האם יש יותר עבירות או פחות עבירות. אגב, כן נעשה השנה ובשנים האחרונות, ביתר שאת, לגבי יכולות האכיפה. גוזרים מזה בדרך כלל, מיכולת האכיפה, לגבי האם יש יותר או פחות. הנקודה אצלנו, הבעייתיות הגדולה, שאנחנו באיזה שהוא מקום, קצת מתחילים מנקודת .0 כלומר, זה לא שאנחנו מתחילים מאיזו שהיא נקודה שאני יכול להגיד לך, כמה תיקי פיקוח, לדוגמה, פתחנו ב- ,2000 או כמה עשינו בשנת ,2020 או ,2018 או .2016 אני יכול להגיד לך, כן אני יודע שבעקבות הדו"ח הזה, אנחנו כן נוכל בעתיד, כן לעשות את הבחינה שאני מדבר עליה כרגע. זה לא משהו שהוא נדרש.

זה לא משהו שהמדינה דורשת אותו היום, או מבקשת אותו. אני מדבר על פרקליטות המדינה והרשות לאכיפה על דיני מקרקעין, שהיא זאת שאחראית על הדבר הזה. אבל זה בהחלט עניין ששווה לשקול אותו, ולעשות לו בחינה, והייתי שמח לקבל גיבוי מהנהלת המועצה לדבר הזה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ההבדל הוא, שאם בעבר היית עושה עבירת בניה, %99.99 זה לא היה מפריע לאף אחד, ואף אחד לא היה מגיע לזה. היום, יש לך סיכוי גבוה יחסית, ואני חושב שגם שומעים את זה בגולן, שמגיע אליך מישהו, ועוצר לך את התהליך. זה ההבדל שיש כיום. מעולם לא בוצעה הריסה ברמת הגולן, עד לפני שנה. הרסנו 1 פה, והוצאנו צווי הריסה נוספים, שבעקבותיהם נהרסו עצמאית, ונחסכו כל מיני דברים. גם זה משהו שעושים. זה יוצר הרתעה. לצורך ההרתעה ולצורך האכיפה. הבעיה הכי גדולה שלנו, דרך אגב, זה בית משפט. שם הבעיה הכי גדולה, כי שם זה נתקע. זאת אומרת, כשאתה הולך בהליכים משפטיים, העבריין עובר את העבירה. עושה מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.

נוצר על ידי

17

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

אורי מרגלית ]נציג נוב[: בוצעה הריסה .1

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: לא היה לי רצון, חלילה, וגם לא רצון לבזבז את הזמן של כולם כאן, פשוט אם בסוף זו התחייבות חוקית לספר שיש, אז בסדר, נצביע, נעבור הלאה. אם יש פה, באמת, משהו מהותי, יעיל-

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אני חושב שיש כאן הרבה דברים יעילים ומהותיים. אני חושב שמעצם העובדה של השינוי שמ-2021 ל-2022 עלינו, דבר ראשון מבחינת תיקים, תיקי חקירה שהעברנו לתובע, העברנו 15 תיקים מתוכם 10 כתבי אישום, שזו עלייה של %.1,500 לנושא של הריסות, סעיף ,3 8 מבנים שנהרסים בעקבות פעילות אכיפה. כלומר, לא עם צווי הריסה. ,1 באמת, קיבל צו הריסה וביצע את ההריסה, והיו עוד 8 שבעקבות פעילויות אכיפה שלנו, הם ביצעו לבד את ההריסה. הבינו שאין להם מה להתעמת, לא רוצים להיכנס לוויכוח איתנו, מבינים שאין לזה אופק תכנוני, וביצעו את ההריסה. זה מספר חסר תקדים בגולן, להריסות עצמיות. כולל הריסה 1 שאנחנו ביצענו, אגב, של מבנה מגורים, בבני יהודה.

כמו שחיים אמר, פעם ראשונה בגולן שהורסים מבנה מגורים.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: זה לא קל.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: זה לא קל, אבל שוב, בסיטואציה שבה בן אדם בונה על זכות דרך, ומפריע לפיתוח למעשה של המשך היישוב. אתה לא נענה, בסופו של דבר, לכל הניסיונות לגישור ולפישור, ובוא תעשה הריסה עצמית, או בוא נלך לעשות הסדרה. בסוף, נאלצנו.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: הוא שילם על זה? חייבו אותו?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: בוודאי. החיוב של ההריסה הוא פי 3 מעלות ההריסה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: בדרך כלל אנשים מעדיפים להרוס בעצמם. בעצמם, כי אם אנחנו נכנסים להריסה, זה פי 3 ממה שהיה עולה להם.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אם לנו עלה 70,000 שקל הריסה, אני מחייב אותו ב-210,000 שקל.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: אני הרוס על זה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: יש לנו כרגע עוד 6 צווי הריסה. היו ,7 1 הרי בוצע, שנמצאים בהליכים משפטיים. שוב, כמו שחיים אמר, לצערי בתי המשפט בקטעים האלה, לא כל כך טולרנטיים, הם לא ממהרים ללחוץ על ההדק. אפילו שמדובר בלי כנראה גם במקרים של סכנה בטיחותית. אני חייב להגיד לכם, שיש לנו לדוגמה מקרה, שממש יש סכנה, ובתי המשפט פשוט לא.

נוצר על ידי

18

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הוועדה לתכנון ובניה נמצאת במדיניות לאכיפה מוגברת, כמו מלוניות.

הבעיה היא, כשאנחנו מגיעים לבית משפט, אנחנו נתקעים.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: דבר נוסף, סעיף ,6 הוא גם משמעותי, זה נושא של שימושים אסורים. דבר מאוד דרמטי. שימושים אסורים, בדרך כלל, במדיניות האכיפה שלנו, הם אותם ווילות אירוח. שבאמת פוגעות באורח החיים של הדיירים, של היישוב. פה יש לנו 3 שימושים אסורים שהופסקו, בגלל פעילות אכיפה. זה, אגב, נתון מאוד מאוד דרמטי בעיני, אמנם זה רק ,3 אבל זו כבר התחלה של משהו, התחלה של ביצוע מדיניות.

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: על כמה מכתבי אזהרה מדובר?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מכתבי אזהרה, אנחנו מוציאים, אנחנו מתעדים. אנחנו לא מכניסים את זה כחלק מהדו"ח, לא מבקשים את זה מאיתנו בדו"ח. אנחנו מוציאים הרבה מאוד מכתבי אזהרה. אגב, ברוב המקרים, סטטיסטית, %70%-80 מהמקרים, ברגע שמגיע מכתב אזהרה, הבן אדם יום אחרי זה מגיע לוועדה. מתוך מקום של להסדיר. רוב האנשים, חשוב להסביר את זה, באכיפה במיוחד אגב פה אצלנו בגולן, רוב האנשים לא עושים עבירות מתוך איזה שהוא רצון להיות עבריינים. הם עושים כי הם לא יודעים, הם עושים כי אמרו להם, הם עשו כי הם חשבו שזה בסדר. הם חשבו כי ראו משהו אצל השכן, ואם אפשר בנוב, אז למה אי אפשר בכנף? 2 יישובים שונים, 2 תב"עות שונות, שום קשר.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מה שנמצא פה, זה לא מה שנמצא פה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: מה הטריגר למכתב כזה? איך זה עובד?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: בעיקרון, ברגע שמאותרת עבירת בנייה, ותכף אנחנו נדבר על זה, בין אם זה על ידי-

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אז לכל ה- 4,000 האלה, נשלח מכתב?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, צריך לראות. ה- 4,000 האלה, זה תוצאות סקר השוואתי.

כלומר, זה יכול להיות גם מחסן לצורך העניין, שלא דווח בתקנות הפטור, ולצורך העניין, זו עבירה. יש לנו מדרג עבירות בניה. יש לנו מדיניות אכיפה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: עשינו סקר השוואתי. מה זה סקר השוואתי? לקחו את התצ"א של 2018 ו-

,2021 ובדקו מה שונה בין זה לזה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: זה ה- .4,000

ארי גולנדסקי ]נציג מרום גולן[: ראיתם שהגולן התפתח?

נוצר על ידי

19

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אחרי שהמחשב עושה מה שונה, הוא מתחיל לבדוק אם יש לנו או אין לנו היתר לאותו מבנה. מה שאין לו היתר, הוא מוציא לנו את זה כחריגת בנייה. זה ה- ,4,000 3,800 ומשהו עבירות בניה שאנחנו יודעים. יכול להיות גם פרגולה שמישהו עשה, ויכול להיות סתם קראוון שמישהו הניח, ואחר כך הוא הזיז אותו, זה יכול להיות מיליון דברים. אחר כך לקחנו חברה, אני לא יודע אם היא סיימה את העבודה, שתפענח מה הן העבירות. כי אני לא יודע מה העבירה, אני יודע רק שיש כאן משהו שונה. אז עכשיו לקחנו חברה, שילמנו עוד כסף, שתפענח מה זה השוני הזה. זה הרבה מאוד כסף, דרך אגב, שאנחנו מוציאים את זה מאצלנו. זה לא שאנחנו מקבלים כסף מהמדינה בשביל זה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: החברה טרם סיימה את העבודה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אנחנו מחויבים לעשות את השיפור הזה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כן. ואם אני לא עושה את זה, המדינה עושה את זה, והיא מחייבת אותי פי .3 שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: חשוב להבהיר, שאם המדינה עושה את זה, עבירות בהיקפים מה שנקרא עבירות במדרג גבוה, המדינה מטפלת בזה. היא עושה מה שנקרא נטילת סמכות. הבעיה היא, שברגע שיש דבר כזה, מגיע מפקח של הוועדה הארצית, נכנס לבן אדם שיש לו עבירה, להם יש סמכות לתת קנס מינהלי של עד 600,000 שקל, במקום. אין זכות ערעור, והם עשו את כבר פעם .1 ואנחנו לא רוצים להיות שם. אז מבחינת היקפים, צווים שיפוטיים אנחנו לא השתמשנו, אנחנו עושים צווים מנהליים, ובתי המשפט לא כל כך זורמים. לגבי הוועדה, אין לי מה לפרט, אני חושב שאתם מכירים.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: מולי עשו את זה השנה, בכל המועצות? כולם יכולים לעשות את זה?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: יש, לדעתי, 2 מועצות ערביות שלא עשו. מבחינת תוצרים ומסקנות, אז דיברנו על זה עכשיו. הסקר ההשוואתי בין 2018 ל- ,2021 מול ה- .GIS אני מזכיר לכם, אנחנו סרקנו את כל היתרי הבניה, אז גם יש לנו את היכולת לעשות את הבחינה הזאת.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: השכבה הזאת קיימת לציבור?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: בציבור, לא. השכבה של העבירות לא, אבל אנחנו עכשיו בשדרוג של מערכת ה- ,GIS אנחנו כן רוצים לפתוח את שכבת העבירות אחרי שנעשה את הטיוב שלה, לפתוח אותה למנהלי אגודות קהילתיות.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אני מאוד אשמח.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: מולי, למה זה צריך להיות פתוח לכל העולם?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, זה לא פתוח. אצלך כן. אצל מנהלי אגודות קהילתיות.

נוצר על ידי

20

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ,GIS זה עולם שלם בפני עצמו, נראה לכם פעם את זה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מבחינת האיתורים של צווי הריסה וכתבי אישום. יש לנו מה שנקרא אכיפה יזומה, כלומר, פקח שמסתובב ביישוב ומאתר עבירה כזאת או אחרת. תלונות תושבים, כמובן, זה מקום מספר .2 הסקר שדיברנו עליו, וצילומי אוויר עיתיים. מבחינת הסקרים, אפשר לראות שרוב העבירות, הם נולדו כתוצאה מאכיפה יזומה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אבל בינינו, איך נמדדת חומרת העבירה?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: יש מדיניות אכיפה מאוד ברורה, שאושרה פה במליאה, שמגדירה בדיוק את מדרג העבירות. כיוון שבפועל יש היום 3 מפקחים, כשמפקח 1 הוא מפקח רישוי, כלומר הוא מאשר תחילת עבודות ותעודות גמר, ו- 2 מפקחים אדומים, המפקחים של עבירות בנייה, שהם אלה שבודקים את זה, על כל הגזרה, אז יש מדיניות של איזה עבירות אנחנו מתעסקים איתם, ובאיזה עבירות אנחנו לא מתעסקים איתם. כלומר, אם זה יהיה מחסן של 8 מטר שמישהו לא הגיש עליו בקשה לפטור, פחות מטריד אותנו. אם זו תהיה ווילת אירוח, זה הכי מטריד אותנו. אם זה יהיה משהו בטיחותי, זה מאוד מטריד אותנו. אם זה יהיה מישהו, במקום לבנות קיר של 1 מטר, בנה 1.30 מטר, שיהיה בריא.

דיברנו על עבירות בנסיבות מחמירות. אפשר לראות פילוח מבחינת העבירות המשמעותיות, בעיקר בנושא של כניסה לשטחים ציבוריים, פחות מן השאר. מבחינת סוג העבירות, עבודה אסורה, שימוש אסור, או הפרת צו. אפשר לראות, בעיקר עבודה אסורה. אפשר לראות, שגודל העבירה הממוצע הוא בערך כ- 600 מטר, או בנייה של 600 מטר. זה הממוצע של העבודות האסורות. זה הרבה. באופן יחסי, זה הרבה. אני מזכיר לכם, כל עבירה כזאת זה כסף שלא שילמו עליו אגרות, לא שולמה עליו ארנונה. מבחינת הליכי האכיפה, האכיפה היא אכיפה פלילית. כל עבירת בניה היא עבירה פלילית. צווים מנהלים שיפוטיים, קנסות מנהלים, לא רלוונטיים אלינו. סך הכול ב- 2022 היו 60 פעולות אכיפה מכל הסוגים. 37 בהליכים פליליים, 23 צווים מנהלים, וצווים שיפוטיים ,0 לא התעסקנו איתם. זה פשוט מעיד על זה, שאנחנו פחות פונים לבית משפט ומנסים יותר לסגור את זה או ברמה מנהלית או ברמה של התרעה. לתפוס את הבן אדם, סליחה על הביטוי, לנער אותו, ולהסביר לו מה החומרה של הדברים, ולהתקדם. קנסות, גם לא רלוונטי, כי אנחנו לא וועדה שמסוגלת לתת קנסות, לצערי. את זה יכולה רק וועדה עצמאית מיוחדת, והיום בישראל יש מתוך כ-130 וועדות, יש 20 וועדות עצמאיות שמסוגלות לתת, רובן ככולן בערים.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אבל הקנס לא מגיע אליך, בכל מקרה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: הקנס מגיע אלינו. הוועדה המיוחדת לא תוכל לתת קנסות.

הוועדה המיוחדת היא יישות משפטית לפי סעיף 37 א' לחוק התכנון והבניה. קובי, תקן אותי אם אני טועה.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: .32

נוצר על ידי

21

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: .32 הוועדה המיוחדת זו וועדה אחרת, יישות משפטית שונה לחלוטין. לדעתי, לא חלים עליה, אגב, התקנות של תכנון במרחב, מבחינת סמכויות וועדה. אז זה לא רלוונטי, מבחינת החלטות. אנחנו גם לא מאיימים לתת קנסות לאף אחד. אנחנו רוצים שהאנשים יסדירו.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: מולי, מה ההתייחסות ב- ,GIS לפני 2018?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: עבירות שלפני 2018? בעיקרון, בשבילנו רק איזה שהוא מדד.

מבחינת החוק, העבירה על חוק התכנון והבניה, זה 5 שנים. מעבר לזה, אנחנו כן יכולים לפעול, אבל ברמה שיפוטית לא מנהלית. למשל, אם מישהו פולש לשטח, זה כבר ברמה של תביעה אזרחית.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: לא, בנייה לא מאושרת. לא מוסדרת.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: תראו, בדרך כלל, הם מגיעים אלינו בשלב כשבן אדם רוצה להסדיר, או כאשר בן אדם רוצה לעשות איזשהו עדכון או תוספת או הרחבה, ואז הוא מגיע. ואז אני אומר, סליחה אדוני, חצי מהבנייה לא נמצאת בתוך המגרש שלך. אם הוא נמצא בתוך המגרש, ויש לו את זכויות הבנייה המותרות. אנחנו אישרנו, אני מזכיר לכולכם, לפני כ- 4 חודשים, תכנית שהיא ייחודית לחלוטין בנוף ארצנו, זו תכנית גמישות תכנונית. פעם ראשונה במדינת ישראל שעושים דבר כזה, שמאפשרת למעשה היום הסדרה ברמה של היתר, של כמעט כל בניה שיש, אם יש זכויות כמובן, כל בניה כמעט שיש בתוך תחום המגרש שלך.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ושהשכן מסכים.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מתוך ראייה, שהגולן נבנה בצורה קצת שונה מהשאר.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: יש כאן השוואה כמותית בין 2022 ל- .2021 למה זה איכותי יותר, הנושא של אכיפה ממוצעת? לא הבנתי באיזה הקשר.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מבחינת אגרות. כי זה אומר שאנחנו תופסים מבנים יותר משמעותיים. מבחינת הפער להכנסות המועצה. החסר של המועצה בהכנסות, הוא מאוד דרמטי. כשאתה בא ובסוף אוכף על 24 מבנים של 200 מטר, או אתה אוכף 45 מבנים של 700 מטר, ברור לך שיש כאן מדד הכנסות פה. אגב, גם ברמת השטח, ברובם, קח בחשבון, שהם הולכים ומסדירים את זה. כלומר, ברגע שתפסנו, וזה אפשר לראות בדו"חות הכספיים של הוועדה, כמות ההיתרים, כמות ההכנסות של הוועדה.

ההכנסות והדברים האלה, הכול עלה. מספר ההיטלים עלו, ההכנסות מהאגרות להיטלים עלו, הכול במגמת עלייה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: היטל השבחה.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: משווים את גודל העבירה או המגרש?

נוצר על ידי

22

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, העבירה. המטראג' הבנוי. לא המגרש.

מורן קורן ]נציג מיצר[: הצגתם את הדו"ח, מצוין שהנתון הוצג בפני המליאה בתחילת מרץ.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: תחילת מרץ כתוב? אז תשנו את זה לאמצע מאי. זה אמור היה להיות במליאה הקודמת, כנראה. תתקנו בבקשה את התאריך. תודה על ההערה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הצגת הדו"ח השנתי של הוועדה לתכנון ובניה לשנת 2022

] 5 [ רישוי עצמי ועדה גולן

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: רישוי עצמי ועדה גולן. מולי בבקשה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: תראו, תיקון 134 בחוק, בא והגדיר, שמעתם אני מתאר לעצמי את זה בחדשות, הוא רוצה לאפשר אופציה שבו יהיה הליך, מה שנקרא, של רישוי עצמי. מה זאת אומרת?

שאדריכלים, שיש להם סמכות לכך, יוכלו במקום לפנות לוועדה, למעשה, לבקש בקשה לרישוי עצמי.

יגישו בקשה למידע. את המידע עצמו הם יקבלו מהוועדה המקומית, כמובן, אבל את ההליך של הבדיקה, במקום שהבודקות שלנו יבדקו שהם אכן עומדים, הם ייקחו על עצמם, יעשו את הבדיקה, ובסופו של דבר יעבירו את המסקנות שלהם, שניתן להוציא היתר, ועל בסיס הבדיקה שלהם, והאדריכל שתכנן את המבנה, אנחנו נצטרך להפיק אגרות ולאשר את זה. כמובן, בסייגים. אני אומר את זה ככה, מאוד בקצרה.

החוק עצמו הוא מאוד ארוך, אבל בסייגים מסוימים, כמובן, וביכולת של מהנדס הוועדה, לבדוק את זה, אבל ללא צורך כביכול, שבודקות ההיתרים, יעברו על הבקשות. למעשה, התפקיד שלהן יהיה טכני, לקבל מעורך הבקשה את התצהיר שאומר שאכן המבנה תואם את חוקי התכנון והבניה, ואת התקנות ואת כל מה שצריך, ויש לו את כל האישורים, וניתן להפיק היתר. ואז, מה שנשאר לנו, זה רק להפיק אגרות, ולהוציא היתר, לאחר התשלום. על פניו, נשמע כמעט אידילי. יש פה כמה בעיות, ואני אגיד את זה בעדינות. א. אנחנו לא מכירים הרבה מתכננים, אם בכלל באזור הגולן, שיש להם את הסמכות לעשות דבר כזה. דבר שני, הנושא הזה הוא מאוד חדשני, ורק התחיל עכשיו במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לראות בכלל לאן הדבר הזה מתקדם. אם בכלל זה ריאלי, אם עושים את זה בצורה ראויה, אם זה משהו שהוא עמיד.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: מה הלו"ז לזה? ראיתי ב- ,2025 עוד שנתיים?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: חל כבר מ- .1.1.2023 כפוף להחלטת מליאה.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: כפוף להחלטה של המליאה.

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: זה שאין כמעט מהנדסים, לנו זה משנה?

נוצר על ידי

23

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, אותנו זה לא מעניין, כי זה יכול להיות מישהו מתל אביב.

הבעיה שלי, א. רוב האדריכלים היום לא יחתמו על דבר כזה, מבחינת אחריות מקצועית, יש פה הרבה על הכף. כאדריכל שהיה בשוק הפרטי, אני בחיים לא הייתי חותם על דבר כזה, אבל זה סיפור אחר. אם חס וחלילה משהו קורה, זה הכל על הראש שלי. ב. אין עדיין ניסיון היום במדינת ישראל, עם הדבר הזה בכלל.

כלומר, אנחנו לא יודעים מה יהיו התוצרים של זה. כי בסוף, אני מזכיר, שמי שמוציא טופס ,4 זה אנחנו, את האישור איכלוס. ואם, בסופו של דבר, אושר משהו שאנחנו לא יכולים לאשר, כלומר, יש איזשהו דיסוננס בין 2 הדברים, בסוף מי שיפגע מזה, אלו יהיו התושבים. שיצטרכו להגיש בקשה מחדש, ועדכון היתר, אם ניתן לאשר במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב, זה עלול לגרור גם הריסות ושינויים פיזיים במבנים, שאושרו כביכול על פי היתר, אבל בפועל לא. אני כבר לא מדבר על הזמן והמשאבים שצריך להקצות בעבודה מול מתכננים, שעושים עבודה, שאנחנו לא כל כך יכולים לשים עליה את 2 ידינו, כי למעשה מבחינת החוק הוא לא מאפשר.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: אבל זה לא יעמיס על המועצה? עליכם?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: ברור.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: זה לא יעמיס, זה המצב הנכון היום.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: בסדר, כן. זה יכול להקל את המצב, וגם להקל על התושב, את הזמן שלוקח לו.

פשוט, זו בעיה שאין לך אנשים, אז אולי זה אתגר להכשיר אנשים במרחב. לעודד אותם. לעשות להם הדרכה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: א. אני לא יכול להכשיר את האנשים. זה יעודד אותם. שוב אני אומר, אין לנו את היכולת לבוא ולעודד אנשים לבדוק תכניות. אני רוצה להסביר, שהליך של הכשרה של בודקת היתרים בוועדה לתכנון ובניה, בשביל להכיר את המורכבויות, להכיר את התב"עות, להבין איך בסופו של דבר בודקים בקשה להיתר, הליך כזה בין 3 ל- 4 חודשים, שבן אדם יכול לקבל בקשות ולבדוק אותם, וזו התמחות. פשוט, בדיקת היתרים, זו התמחות.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: איפה כן קיבלו את זה? באילו מועצות קיבלו את זה? איפה כן. ושאלה כללית, מה ההזדמנות פה? הוא דיבר פה על הזדמנות התפתחותית אולי. בגולן, אנחנו נקים מרכז של אדריכלים שיאשרו לכל הארץ, למה מישהו מתל אביב.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: ברוב המועצות שאני מכיר, אני לא יודע. בשום מקום. לא יודע להגיד לך. נכון להיום, הגולן זו הוועדה, אם לא מספר ,1 אז בטח בחמישייה הראשונה, מבחינת המהירות בהוצאת היתרים. את זה אני אומר, הכי פתוח.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אתה אומר אין צורך, אבל אני שואל מה ההזדמנות?

נוצר על ידי

24

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא קיים. אני חייב להגיד לכם שאני לא רואה בזה הזדמנות.

באופן אישי, אני לא רואה בזה הזדמנות. ההפך, אני חושב שזה הליך, שעלול להקשות עלינו, בסופו של דבר. כי בסוף, כשיגיעו בקשות לא מקצועיות, וההתגלחות הזאת שהמתכננים יבואו, וברגע שהם יבינו שאנחנו פה נותנים, ברור לכם שיגיעו גם מתכננים מתל אביב ומכל הארץ, שיבואו ויתחילו לתכנן פה. ואני יכול להגיד לכם בממוצע, וזה אני כן יודע להגיד, ב- 3 שנים אחרונות שאני פה, שמתכנן מהגולן שמגיש, או מתכנן שמגיע מחוץ לגולן, ההבדל מבחינת זמני קבלת היתר, הוא בערך פי ,3 לרעת המתכנן שמגיע מבחוץ, כי הם פשוט לא מבינים, כי תכנון והיתרים זו התמחות.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: עקיבא, אתה יודע, הטלפון שלי פתוח, ואנשים מתקשרים. אומרים לי חיים, אני כבר שנה מנסה לקבל היתר בניה, ולא מצליח. אני בודק כל מקרה. %90 מהבעיות, אני לא אגיד %,100 אני אגיד %90 מהבעיות נובעות, מהגשה לא נכונה של תיקים. בדרך כלל, זה חוסר הבנה של אדריכל. איך עושים? מה עושים?

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אני מבין שהשקיעו פה המון דברים. אם אדריכל יודע את העבודה, והוא אמור לאשר את הדבר הזה, אז הוא מודע לעבודה, הוא יגיש לוועדה, ויקבל במהירות את ההיתר.

אם הוא לא יודע, אז הוא לא יודע, ואז הוא נתקע. יש פה משחק.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: יש פה משהו יותר חמור. יכול להיות מצב שאדריכל יגיש אישורים והיתרים, ובין האישורים לביצוע, יהיו דברים שבוצעו לא כמו שצריך. ואז הבונה בבעיה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: זו עוגמת נפש.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: מה שאורי אמר עכשיו, זו עוד בעיה. זאת אומרת, אתה בא, הגשת היתר בניה, תכננת א'. אם בביצוע, ביצעת לא א', אלא א' וחצי, או א' פחות או א' יותר, סגרת את העסק. זה לא נותן לנו כלום.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: או שהתכנון עצמו לא היה נכון.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: היום אני בודק את זה. פה המתכנן מראש תכנן את ה- א'

פלוס. הוא לא תכנן את ה- א'. אני רוצה שתבינו משהו. היום בגולן, וזה גם כן משהו שאנחנו שונים פה מהרבה מאוד גזרות אחרות, אנחנו 33 יישובים. אני עושה בסוגריים עוד .2 מישהו יודע להגיד כמה תב"עות יש היום בגולן? כמה תב"עות בתוקף, שחלות על 33 היישובים שלנו? למעלה מ-.100 למעלה מ-100 תב"עות חלות על 33 יישובים. זאת אומרת, שהיום כל יישוב שאני מדבר על התמחות, יש יישובים שבשביל להפיק דף מידע תכנוני, בודקת ההיתרים, צריכה לנתח 5 תב"עות שונות. 5 תב"עות שונות. עכשיו, אנחנו מנסים לעשות הרבה מאוד בשביל לצמצם את זה. למשל, תכנית גמישות תכנונית.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: ויש גם כאלה, שאחרי 5 תב"עות, היא לא יודעת מה צריך לעשות.

נוצר על ידי

25

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: למה שאותו מתכנן לא יבוא לשלב ייעוץ אתכם? כדי להבין.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: לא, אין בעיה. בשלב הזה, הוא יעדיף פשוט להגיד לי תקשיב, קח את זה ממני. תגיד לי מה לעשות.

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: האם יש סנקציות כלפי מתכננים?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: רגע, השאלה של דויד הייתה חשובה. דויד שאל, האם לי אין סנקציות כלפי מתכנן, שתכנן במסגרת, נגיד ולא אישרנו את הביטול הזה אצלנו, ואנחנו כן מאפשרים לאדריכלים רישוי עצמי, והאם יש לי סנקציות כלפיו? התשובה היא כן. אבל, יש לי 2 בעיות. א. הקצאת משאבים, שעכשיו אני צריך וועדה, צריך להקצות מנהלת תפעול וועדה, יועץ משפטי, כספים שלנו בשביל לתבוע אותו. ב. מי נפגע מזה? פה, במקרה הזה, התושב. כי אני לא יכול לתת לו א' פלוס, סביר להניח שאני יעצור לו את הבניה תוך כדי, כלומר, הוא יקבל צו הפסקת עבודה וייפתח כנגדו הליך פלילי. ישנו לו את האגרות, ישנו לו את ההיטלים.

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: זה מול כל מי שבונה לא כחוק היום.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא. הוא כביכול, בונה כחוק. האדריכל אומר לו, אני יודע מה אני עושה.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אבל פה יש לך מנגנון בקרה. פה אנחנו, כוועדה, לוקחים אחריות.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: מולי, כמה בקשות להיתרים יש היום?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כמה בקשות בשנה יש לנו בהיתרים?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: בקשות אנחנו בסדר גודל של , אל תתפסו אותי במילה, כ-

1,300 בקשות בשנה. עוד בערך אותו מספר של בקשות למידע, ועוד סדר גודל של בערך 500-800 בקשות אחרות, סוגים שונים. זאת אומרת, אישורי העברות זכויות, וכד'.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: ובעוד ,3 ,4 5 שנים?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: פי .2 אבל, תהיה לך וועדה מיוחדת.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: תוסיפו עוד אנשים?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אנחנו צריכים להוסיף עוד אנשים? במקביל לזה, ייכנסו יותר אגרות. אני מקבל גם אגרות והיטלים.

נוצר על ידי

26

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אני ממש מצטער, אתה נראה סופר מקצועי, ואתה מבין בזה. אנחנו קצת פחות, ואני ממש לא. אבל, נראה לי שגם מי שכתב את זה, והתרשמתי, הוא גם מבין בזה. והייתה פה וועדה שעשתה הרבה עבודה. יש פה מוטיבציה, שלפי מה שאתה אומר, זה לא מטומטם לגמרי, הייתה פה מוטיבציה שהיא נכונה. אני מבקש, לפני שאנחנו מקבלים החלטה, שהיא בעצם סוגרת איזושהי דלת, שמאפשרת לכל תושב לבחור מסלול חלופי, שאנחנו יכולים כמובן בהצבעה להפר אותה, אני מבין את זה.

אני מבקש שנשמע, וננסה לחפש, אני בטוח שיש מקום 1 של מטומטמים במדינת ישראל, שהם בחרו שכן לאשר את זה. אני מאוד אשמח למצוא את המקום הזה, אם קשה, אני יכול לעזור גם. ושנשמע אותם.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: אני לא חושב שזה רלוונטי. כמות עוגמת הנפש שתהיה לך עכשיו.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: יש לי הצעה. בואו נקבל החלטה ל- 3 חודשים, כדי לא להיות בלי החלטה.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: אולי אפשר לדחות את זה למליאה הבאה?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: עקיבא, זה לא יכול. ואז נדון בזה.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: מולי, יש לי עוד שאלה. זה או כן או לא, זה דיכוטומי, נכון?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: לא. אין החלטה עדיין.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אם אנחנו לא מאשרים, זה אומר שזה פתוח כאופציה. זה לא אומר שכל אחד חייב לעשות את זה. מי שבוחר להמשיך להגיש כרגיל, והרוב, אגב, גם היום, מבקשים להמשיך.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: השאלה אם אתה יכול להגיד, מתכנן יכול לעשות את זה.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: זה לא דיכוטומי. זה גם וגם. אני יכול לבחור שכן, ואתה יכול לבחור שלא.

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אני כן רוצה לציין נקודה. ההליך הזה של הבחינה של רישוי עצמי התחיל לפני 9 שנים. לפני 9 שנים התחילו לבחון את הנושא הזה. עוד בימים שהיה לי הכבוד, להיות יועץ של מינהל התכנון, ולהיות חלק מהתהליך הזה של הבחינה. אני יכול להגיד לכם, בתור מי שישב גם בצד הזה של השולחן, זה חשוב לדעת את זה, עיקר החשיבה כשהגו את הנושא, כמו רוב מוחלט של ההחלטות של מינהל התכנון, מדברת על המגזר העירוני. היא לא מדברת בכלל, לא על הכפר, לא על הפריפריה, ולא על הספר שזה אנחנו.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: היא לא מדברת על הגולן. במינהל התכנון וכל הגופים האלה, חברים, בואו נשים את הדברים בצורה הכי פשוטה, הם לא חושבים גולן, הם לא מבינים גולן, הם לא רואים גולן. מה שהם רואים זה תל אביב, חדרה, נתניה.

נוצר על ידי

27

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: צריך להבין את הפרופורציות. כשאני הייתי לא מזמן בהשתלמות של מנכ״לים ומהנדסים, אנחנו מסתובבים בחולון, ואנחנו עוברים בשכונה. ואני מסתכל על השכונה ואני אומר, אוקיי. ואני שואל את המהנדס, אתה יכול להגיד לי מה זה פה? הוא אומר לי, כן, בבניין הזה יש 80 משפחות, בבניין הזה יש 100 משפחות. ואני אומר לו, אוקיי, זה אניעם, זה רמות מגשימים, הנה, 2 הבניינים האלה זה חיספין, הפנטהאוז למעלה זה נמרוד. שכונה 1 שם, זה 50,000 ש"ח.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: אם תצליח לעצור את עין פיק, אנחנו נתמוך בך.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: אם יש, גם וגם. לקחת מקרים, ולפרוט אותם.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: מולי, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נכריע את זה בהצבעה.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: אם הרוב ממילא, מעדיף במסלול הרגיל, למה לא לקיים את הדבר הזה במקביל?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: אני יכול להגיד, רק מכמות מועטה מאוד של מקרים. לא בגולן, ולא ברשויות הכפריות, כי זה לא רלוונטי.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: אי אפשר לדחות למליאה הבאה?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא, אנחנו לא רוצים את זה בפורום הזה, ואנחנו לא פותחים את זה.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: אם אנחנו מקבלים החלטה, ויש סייג של 3 חודשים, יש דד ליין מסויים?

לתקופה של 1 שנה, שנתיים, ל- 4?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: לא. אפשר להביא למליאה נוספת כדי לשנות אותה. זה לא סגור.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: זאת אומרת, בכל מליאה אפשר להגיד, בואו נביא מחדש, ואז נפתח לדיון והחלטה.

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: הייתי שמח שתחליטו כשזה מגיע. יש החלטה של רוב המליאה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: אם לא יהיה לזה ביקוש. אלו יהיו קולות המתכננים מהשטח, מן הסתם.

*ליאוררוכמןמנהלחכ״ל,נכנסלמליאה

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: מה שעקיבא העלה, הוא העלה נקודה נכונה. אנחנו הרבה פעמים נוטים להציג נושאים, ונוטים להציג אותם מאוד מאוד חד-צדדים. הבקשה היא פשוטה, לראות האם יש מקום אחר שבו, זה בצד .1

נוצר על ידי

28

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: ואז יביאו לך את ראשון או כאלו שעשו את זה, איך זה רלוונטי אלינו?

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: כי כשרצינו את הסכמי הגג, ידעו להביא את ראשון וכאלו.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: כי לא היו הסכמי גג במועצה אזורית אחרת.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: גלעד, המקרה הראשון שהוגשה בקשה כזו, תביא את זה לכאן. רק אז נוכל להבין. 1 לא היה בגולן.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הצעה לסדר. קובי בבקשה.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: בואו נגדיר את תוקף ההחלטה ל- 6 חודשים, ובתוך התקופה הזאת תיעשה בדיקה, ומי שירצה יבדוק בעצמו, וזה יחזור לדיון מחדש.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: 6 חודשים, ובעוד 6 חודשים יובא להצבעה חוזרת.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: אין רישוי עצמי 6 חודשים.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: לא הבנתי, יש או אין רישוי עצמי?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: הבדיקה תהיה אצל אחרים. זה שונה בין אדריכלים שונים.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: בואו נעבור להצבעה. הוויכוח הזה לא ייגמר. תצביעו.

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: הערה טכנית. 6 חודשים, המליאה הזאת מתחלפת. אז אולי כדאי, קצת לפני.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני קורא אתכם לסדר.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: אם עד עכשיו לא היה מקרה ,1 למה אנחנו נדרשים לזה? למה זה בא לידי ביטוי עכשיו? יש איזה שהוא רציונל. בואו נבין את הרציונל. מולי, זה טוב לגולן או פחות טוב לגולן?

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: שאלה אחרת. אפשר לבטל את זה?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: מבחינה מקצועית, כשאנחנו בחנו את הנושא הזה מול מועצות אחרות, מבחינה של גם מה שהם כתבו, .1 כמו שאמרתי מקודם, הדבר הזה, הוא לא רלוונטי למגזר הכפרי בשום צורה. הוא טוב למגזר העירוני, לא לנו. לא צריך לבחון מבחינה מקצועית, זה פשוט לא רלוונטי אלינו. כי כמות התב"עות אצלנו והמורכבות אצלנו היא שונה לחלוטין מכל מקום אחר, שבו מוציאים היתר 1 ל- 80 דירות. .2 מבחינת הניסיון המקצועי שיש לנו במדינה עם הדבר הזה, זה לא סביר שאנחנו ניקח את הדבר הזה, ואנחנו נסכן היתרים. כל היתר אצלנו, הוא עולם ומלואו. זה לא היתר 1 ל- 80 דירות, נוצר על ידי

29

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את רישוי עצמי ועדה גולן - במהלך החודשים ספטמבר אוקטובר הנשוא יובא לדיון מחדש, אלא אם כן יהיה משהו מיוחד, וחבר מליאה ירצה להעלות את הנושא
אוקטובר הנשוא יובא לדיון מחדש, אלא אם כן יהיה משהו מיוחד, וחבר מליאה ירצה להעלות את הנושא במיוחד

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שעכשיו יש קבלן ששובר את הראש, ולא מצליח למכור, זו משפחה שלא יכולה להיכנס לגור בבית שלה.

לתפישתנו, בגישה שלנו, של האגף, אנחנו לא חושבים שזה נכון לקחת את הסיכון הזה.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: אני לא מבין במקצוע, אני מרגיש במסלול הזה, שזה מסלול שמאפשר לאנשים לעשות בחירה. יש שכבה של גולן לאדריכלים, שהם מומחים בהגשות כאלה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: לבנה ,2 לא יכולה לעשות את זה, מולי?

שמואל שפיגל ]מנהל אגף תכנון והנדסה[: התשובה היא לא.

מורן קורן ]נציג מיצר[: לדחות את זה, הסיפור של ה- 6 חודשים, זה אומר שזה במליאה ה- 1 של המליאה הבאה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: למה? אז אני אומר, שאני מקצר את זה, לדיון במליאה האחרונה לפני הבחירות. יובא לדיון נוסף במליאה-

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כרגע אנחנו מחליטים, לא לסיים את זה, לעצור את זה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: עד אז, תלכו ללמוד את הנושא. לא נעשה את כל הדיון מחדש.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: אני מציע אחרת. בלי לקבוע מועד, אם תהיה בקשה של חבר המליאה-

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הם לא רוצים. הם צודקים בקטע הזה. הם לא יזכרו, אנחנו צריכים לקבוע עכשיו. אז אני אומר, בחודש אוקטובר זה הבחירות, אז בואו נגיד בחודש נובמבר, במליאה בחודש נובמבר, או תחילת אוקטובר, במליאה הזאת, יובא להצבעה נוספת הנושא הזה. עד אז, החוק לא חל עלינו.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: יש גורם מקצועי שבדק את זה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אנחנו מצביעים על זה, במהלך ספטמבר אוקטובר, הנושא יובא לדיון מחדש, אלא אם כן יהיה משהו מיוחד, וחבר מליאה ירצה להעלות את הנושא במיוחד. מי בעד ההחלטה? מי נגד?

1. מי נמנע? אושר ברוב קולות.

] 6 [ בחירת מספר חברי וועדת בחירות )אי זוגי( ובחירת שמות וועדת בחירות ע"י המועצה

*שמואלשפיגליצאמהמליאה

נוצר על ידי

30

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: בחירת מספר חברי וועדת בחירות )אי זוגי( ובחירת שמות וועדת בחירות ע"י המועצה. אם ידעתם או לא, אנחנו נכנסים לבחירות. אנחנו כמליאה צריכים למנות וועדת בחירות.

חברי וועדת הבחירות זה נציגי ציבור, בהתנדבות. אסור להם להיות, בעצם, פעילים פוליטית בתקופה הזאת. יש כמה תהליכים שעושים במהלך התקופה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: יש את הרשימה. איך הגענו לאנשים? תסביר לנו את הרציונל.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: כן, זה השתנה. 1 יצא, 1 נכנס. השתנה, כי אחד ניצר ואחד נכנס.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: מה תפקיד הוועדה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לפקח על הבחירות, מבחינת טוהר מידות, וכד'.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לטפל בפניות שמגיעות לוועדה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: דורון מזה 10-15 שנים, לא יודע כמה מערכות בחירות, הוא יושב ראש וועדת הבחירות של הגולן. כבר הרבה מאוד שנים. בן יהודה עליזה גם כן. מלכה קמי, גם כן. דנביט, גם כן הייתה בחלק מהמקרים, אני לא יודע אם גם באחרונה. ורם אור, פשוט הכנסנו מישהו שביקש.

מורן קורן ]נציג מיצר[: איך הוא ביקש? איך הוא הגיע לזה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: פנינו לכל מיני אנשים, חופשי. אנחנו מחפשים המון זמן. חלק מהם עוד יכולים ללכת, ונצטרך לבחור חדשים. הכל בהתנדבות.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: הפנייה אליהם, נעשתה באופן פרטני?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: למה זה רלוונטי? מה יש פה? פנינו להרבה מאוד אנשים.

מורן קורן ]נציג מיצר[: לא, רגע. איך נעשתה הפנייה?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: רשמנו רשימה של בערך 50 איש. פנינו אליהם. היחידים שהסכימו, וגם הם, כמו שאתם מבינים, 1 אמר כן, אחד אמר לא. כי 1 היה פה, והוא רוצה להיות פעיל בבחירות, אז הוא ביקש להסיר את שמו. האנשים האלה מנוטרלים כל תקופת הבחירות מפעילות פוליטית. הם היחידים שהסכימו, לא להביע דעות, לא להביע עמדות, לא להגיב לפוסטים. כאילו, זה מנטרל אותם. זאת הרשימה שגיבשנו. נפגשים 3-4 פעמים במהלך התקופה הזאת, עם כל מיני נקודות שמשרד הפנים מציין.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד.

נוצר על ידי

31

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את בחירת מספר חברי וועדת בחירות )אי זוגי( ובחירת שמות

וועדת בחירות ע"י המועצה.

] 11 [ דו"ח מצב מכון שמיר למחקר בהשתתפות דינה כלעד

] 12 [ הצגת מאזן מכון שמיר למחקר לשנת 2022

חיים רוקח ]ראש המועצה[: דו"ח מצב מכון שמיר למחקר והצגת מאזן מכון שמיר למחקר לשנת .2022 דינה, כמה מילים על מה שקורה פה.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: טוב, אז שלום לכולם. אני באמת שמחה ומתרגשת כל פעם מחדש להיות פה, כי מבחינתי זה כזה רגע לעשות בריף כללי על מה עשינו עד עכשיו. אני נכנסתי עם חיים רוקח לתפקיד.

אנחנו בדיוק סוגרים 5 שנים בתפקיד, ואני יכולה להגיד לכם שמה שעשינו ב- 4.5 השנים האחרונות, המכון קיים 40 שנה, ההישגים שלנו ב- 4.5 שנים, הם באמת, ברמה שאי אפשר להשוות אותם למה שנעשה 40 שנה במכון. אתם גם תראו במספרים, ואני גם אשתף אתכם קצת, מה נעשה עד כה. אז קודם כל, מבחינת מספרים, בקדנציה הזו עלינו ב- %300 בהיקפי הפעילות שלנו. קלטנו למעלה מ- 10 חוקרים.

כשרק בחצי שנה האחרונה, קלטנו 4 חדשים. חוקרת ממרום גולן, שסיימה תואר 3 בחישה מרחוק. היא אמרה, החלום שלי היה לעבוד במכון שמיר. התקבלה למכון לתחום החקלאות. חוקרת שהגיעה מיפן, נכנסה. היא עכשיו מחפשת דירה באזור. ופה יש בעיות של הדיור. אבל, 1 הגיעה מיפן, 1 הגיעה מארצות הברית, 1 בתחום של מיקרופלסטיקה, 1 בתחום של דבורים וחקר חרקים, וחוקר של תואר שני, שלישי, למד פה, ועכשיו התקבל, הוא גר בראש פינה, אנחנו מנסים שהוא יעבור לגולן. התקבל עכשיו גם בתחום הגנת הצומח, כחוקר פוסט-דוקטורנט. ו- 1 הדברים העיקריים שעשינו במכון, זה קודם כל, מיתגנו אותו כמכון מחקר מצטיין, מוביל ברמה ארצית. זאת אומרת, חוקרים שמגיעים אלינו, תבינו, זה לא אלה שפעם, אתה עם תואר ,3 אתה יכול להתקבל, מרכז תעסוקה של הגולן. פה במכון, פיטרנו 8 חוקרים בכמעט 5 שנים שאנחנו פה, והבאנו, האמת שקיזזתי את זה, עוד 10 חוקרים, חוץ מה- ,8 אבל הבאנו חוקרים מצטיינים ברמה באמת ארצית ובינלאומית. וזה מה שמיתג את המכון כמכון מחקר מצטיין. אני אגיד לכם, שרק בשבועיים האחרונים, מי שעקב אחרי הפייסבוק של המכון, ראה שיצאו 2 תגליות, באמת, ברמה בינלאומית, בעיתונות הכי טובה בעולם, מי שמכיר, PNS והעיתונות של .nature אפילו עקיבא שלח לי בפרטי, כל הכבוד. 2 תגליות באמת מדהימות. 1 בתחום של ביות תאים. גם בתחום האקדמי, המחקר ה- ,2 זה תחום של משבר האקלים, זה תחום שהוא משפיע על הירידה בכמות הגוזלים, ומצאו את זה במחקר שחוקר אצלנו, דוקטור מוטי צ'רטר, ערך. וכמובן, מה שמדהים, שעשינו לזה לא רק הד ברמת העיתונות הבין לאומית וההד תקשורתי ברמה הארצית, זה הגיע לכל הכתבות. כאן ,11 רובי המרשלג, ,Ynet כל הכתבות, וממש רואים את הפידבק של כל הארץ למכון, ואנחנו מקבלים בלי סוף פניות של קורות חיים של חוקרים מצוינים, שרוצים לעבור לפה ובאמת לקבל משרה במכון, ומבחינתנו זה הכי חשוב. אז פה דיברתי על אקדמיה ברמה הכי גבוהה שיש, וזה הבסיס. צריך לזכור, כי אנחנו מכון אקדמי, אבל הייחודיות של המכון שלנו, שאנחנו מכון מחקר יישומי. חוקר יכול לחקור מדהים תהליך של ביות נוצר על ידי

32

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

תנים, אבל אם הוא לא יעזור לבוקרים לשפר את רמת הפוריות שלהם ואת התפוקה של הבקר, לדוגמה, אם לקחתי תחום של הגנטיקה, אז אין לחוקרים שלנו זכות קיום במכון, ועל סמך זה, פיטרנו גם חוקרים שהם באמת לא ידעו לתת את התפוקה האזורית. כל חוקר אצלנו מלווה פה, אם זה במחלקת הסביבה פה, אז ביחד עכשיו סקר שאנחנו הולכים לעשות אתכם בתחום של סקר בוטני אזורי, עם כל ההשלכות של הטורבינות והכל, כדי שנצליח לשלב את זה. לקחתם תקציב לזה. אם זה בתחום החינוך, אז זה בתי ספר.

תחנת חקר שחידשנו פה. הייתה תחנת חקר כבר כמה שנים שלא הצליחה כמו שצריך. החלפנו חוקרת חדשה שהגיעה, דוקטור מרצי אדרי, ואני יכולה להגיד שחגי אמר לי, היא נכס לגולן. אז באמת, חוקר שלא גר בגולן, אגב, כי אני לא יכולה מבחינה משפטית, אני, מבחינתי כולם, אתם גרים בגולן, תקציב לגולן, אבל אתה לא יכול לחייב אותם משפטית ולרשום כתנאי סף. לפחות שבגולן ירגישו כאילו שאתם גרים בגולן. כאילו, אתם עושים בשביל הגולן, שהגולן יתפתח. ובאמת, החוקרת הזאת עשתה השנה, תדעו לכם, דברים מדהימים. לא יודעת עד כמה אתם יודעים מזה, אבל הוקמה מגמה חדשה לבית הספר רגבות בנות של, זה נקרא, מגמה חקלאית מחקרית, עשינו הקטון עכשיו עם יורגן באלי, נכנסנו כמעט לכל בתי הספר בגולן עם פרוספקט טבע שאנחנו עובדים ביחד, צמוד אתכם, אבל השנה הוא קיבל תאוצה, הגיע עד לכל הכפרים הדרוזים, מג'דל שאמס, כולל כל בתי הספר כמעט. סוף סוף הילדים שלי עם פעילויות שלה, זה אומר שזה מגיע לשטח, ופידבקים באמת חיוביים. מכון שמיר, מכון שמיר. אז רואים את העשייה האזורית פה, ועוד לא נכנסתי לחקלאות, אבל זה בגדול. על המכון, אני אגיד שכבר מי שראה את הדוחות, אז ראה שיש פה איזו עמודה נוספת של חברת בת. זו חברת בת שלנו. דיברנו, שרוצים חברת בת, הקמנו חברת בת, טורא פיתוחים בע"מ, שהתחילה לפעול פחות משנה. זה התחיל באפריל, אז כבר תוך פחות משנה, יש כ- 720,000 שקל הכנסות. זו פעילות, שבסוף אנחנו בתור מלכ"ר, לא יכולים לעשות פעילות כלכלית, אבל המטרה היא להביא עוד תקציבים, עוד משרות. יש כל כך הרבה עובדים מהגולן שפונים אלינו, וממש אומרים, תמצאו משרות במכון שמיר. אז המטרה שלנו להביא כמה שיותר תקציבים, שיהיה לכמה שיותר משרות איכותיות לפה, לתושבי הגולן, שמחפשים ממש משרות טובות. אז זאת המטרה שלנו.

לחברת הבת הזאת, קלטנו עכשיו מנהל פיתוח עסקי, ירדן גדג, הוא מוביל את כל המסחור של הפרויקטים.

זאת אומרת, אנחנו לוקחים כמה פרויקטים שיש להם פוטנציאל של מסחור ידע, ואנחנו לוקחים את אותו חוקר. המטרה היא להקים איזו חברה, שבסוף תעסיק עוד כוח אדם מהגולן, ממש להגדיל. כמו חברה כלכלית של מכון שמיר, שמפתחת את הפרויקטים שלנו. את היחידה לחקלאות וחדשנות אני חושבת שאני לא צריכה להציג בפניכם, היא כבר עומדת בזכות עצמה, אבל אנחנו נותנים לה, כמובן, את כל הדעת, המעטפת, והחוקרים והרשות מחקר, וכל מה שאנחנו יכולים לתת להם.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: התקציב שלהם הוא בתוך התקציב שלכם? הדו"הזה כולל גם את היחידה לחקלאות וחדשנות?

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: כן. הם לא יישות עצמאית. המכון הוא מבחינתי מעטפת לצמיחה אזורית. יש לנו בתוך המכון ארכיון עם הנהלה נפרדת. יחידה לחקלאות עם הנהלה נפרדת. ועכשיו, גולת הכותרת שכאן, זו שלוחה בכפרים הדרוזים, שעד עכשיו דיברו 40 שנה. אני 10 שנים במכון, רוצים שיהיה נוצר על ידי

33

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיבור בין הדרוזים, שלא יהיה איזה קו דמיוני בינינו לבינם. לפני חודשיים קלטנו חוקר ממג'ד אל שמס, שהוא מנהל את השלוחה. סגרנו עם מג'ד אל שמס.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: תראי, זה מרגש.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: תקשיב, אנחנו באים למכון, ויש 2 עובדים דרוזים במכון, שמקבלים משכורת מהמכון. אותו חוקר שהוא מנהל השלוחה, ורכזת רולה, בחורה מקסימה והחוקר הד"ר טייסיר מרי. הם דרכנו, מגייסים עוד תקציבים כדי לפתח את האזור שלהם, וממש נהיה פה שילוב מדהים. יש עכשיו תכניות של תחנת חקר. ממש בונים תכניות, אצלם, יותר בקטע של הפודטק, אצלנו אגריטק וסביבה, ועושים אחד אצל השני, כאילו, החוקרת אצלנו מרצ'י עושה ביחד עם עוד חוקרת, שנקלטה מקריית שמונה, בכפרים הדרוזים שהיא גם עובדת תחתנו, וממש עושים פעילויות ביחד, כדי להפרות 1 את ה- ,2 ולחבר בין 2 המגזרים שלנו. אנחנו בסוף חיים באותו גולן. הבעיות החקלאיות, הן אותן בעיות חקלאיות. חינוך, כולם רוצים שהחינוך פה יהיה יותר טוב, זה יעזור לכולנו.

*אסתיזיסמןיוצאתמהמליאה

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הצגנו את ה- GIS שלנו בכנס. את המיפוי של החלקות וכו'. קם 1 החקלאים, מבוקעתא מג'ד אל שמס ואומר, למה אנחנו לא בפנים? למה אתם לא סופרים אותנו? אמרתי, אצלכם יש בעייתיות, כי זה חלקות פרטיות, ותתי חלקות. הוא אומר לי, אז מה, אנחנו רוצים להיות אתכם, אנחנו חלק מכם, אז תוסיפו אותנו. קם מנהל השולחן במג'ד אל שמס, אמר שמעוניינים. אנחנו עובדים על למפות אותם ב- .GIS

אורי מרגלית ]נציג נוב[: דינה, מה הרעיון שכל חוקר יפתח חברה, ובעצם יעסיק אנשים?

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: לא, קודם כול, זה לא כל חוקר. זה פרויקטים שחוקרים הגיעו להיתכנות.

לדוגמה, יש עכשיו איזה פרויקט, שגילו שאפשר דרך אצות, לפתח תכשיר הדברה ביולוגית. אז במקום למכור את זה החוצה, ולהגיד, הנה, קחו רעיון, קחו חברה, נקבל על זה כסף, אנחנו רוצים לפתח את זה, להקים פה חברה, כמו אם אתה מכיר, את ביומורו, שהיום ספוקטון, שיצא מהמכון ועבר החוצה, המטרה היא שאנחנו נשאר חממה, שמצליחה פה סטרטאפים, שימשיכו להיות פה בגולן, שיעסיקו עוד כוח עבודה בגולן.

גל גפני ]נציג רמות[: הצד השני, שכותבים במאמר, וזהו. בשביל שיהיה מסחור, הם צריכים חברה. לא בהתחלה.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: השאלה, אם החזון הוא בסוף שאתם תחזיקו בחברה?

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: ברור. יהיו אחוזים, ומהאחוזים האלה נוכל לקלוט עוד חוקרים, עוד פעילות. ככה נכון להתפתח.

נוצר על ידי

34

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: מכון וייצמן, חי מהאחוזים האלה.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: לגבי ה- ,GIS הגיע אלינו לבית אריזה, הבחור שלכם. ישב איתנו שם, מיפה את כל השטחים שלנו. משהו מדהים.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: הוא נכס. הוא למשל, לא מהגולן, הוא מחוקוק. אם הגולן מרגיש שלך, שלנו. זו הייתה המטרה שלו. שכל החקלאים בגולן יעלו שלב.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: עכשיו, אנחנו עושים את זה אצל הדרוזים.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: אבל ממשיכים עם זה, אנחנו לא עצרנו שם. רוצים לפתח על גבי ה- ,GIS אפליקציות לחקלאות מתקדמת, לניטור. להמשיך להתקדם.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: זה הבסיס.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: אבל השיתוף פעולה המדהים הזה, באמת, בין היחידה, למכון, לכולם, זה מה שרצינו.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: רק צריך לראות איזה נתונים אתם משאירים שם פתוחים ואיזה לא.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הרעיון בגדול הוא שיהיה בשלב מסוים, אחרי שיגמרו לאסוף את המידע, חוות דעת חלקה. החלום זה שמנהל קהילה, לדוגמה, יאתגר תושבים, ילדים, משפחות, וכן הלאה. הוא היחיד, אולי, שיודע באמת מה קורה אצלו ביישוב. מרכז משק יעדכן ישירות, הוא לא יצטרך להגיע לכאן.

אולי תהיה לו אפשרות להיכנס ולעדכן. נגיד, מטעים. עקרת מטע, תעדכן. שתלת מטע? תעדכן. זאת אומרת, למעשה, להגיע ב- GIS ל- ,Online שזה מהווה את הבסיס של הידע וכלי לקבלת החלטות, בסופו של דבר. זאת אומרת, אם הייתי יודע היום, בכל יישוב ויישוב, כמה ילדים מלידה עד 6 יש לי, היה לי הרבה יותר קל לתכנן את המעונות, את בתי הספר, את כיתות א', וכן הלאה. אם זה ,Online אנחנו נכנסים לעולם אחר לחלוטין. אנחנו היום מתחילים להאמין שאנחנו יכולים להגיע לזה.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: אני רק אסיים את הסקירה במשפט ,1 ואז נראה את המספרים על הנייר.

אז רק אני אגיד, שאנחנו בשבוע הבא כבר יוצאים למכרז קבלנים לבניין המעבדות הנוסף, 1,700 מ"ר, שזה שלך, עקיבא. עוד 10 מיליון שקל, הם משלמים %100 מהתקצוב. מה שלא הגשנו היום, זה יהיה בשנה הבאה. הם %100 תקצוב, אבל כמו שכולכם יודעים, מחירי הדיור עלו, זה כבר לא 10 מיליון, אנחנו צריכים 20 מיליון בשביל הסיפור הזה. אז זה המועצה עוזרת לנו. החברים האלופים שלנו פה עוזרים לנו לגייס תקציב נוסף ממשרד נגב גליל. כי בסוף זה עוד 100 משרות איכותיות פה בגולן. כל מי שמגיע לפה אומר, אין איפה לעבוד, זה 1 הבעיות הרציניות פה באזור. ברגע שיהיו לנו עוד תקציבים, וגם חוברים למשרד המדע לגייס עוד כסף לתשתיות המחקריות, נוכל לקלוט עוד 100 משרות. היום אנחנו עומדים על 90 משרות. אז להיות באמת, 1 הגופים החזקים פה בגולן. אנחנו רצים קדימה. אני יכולה להגיד לכם נוצר על ידי

35

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שמבחינת המנהלה, סוף-סוף קלטנו סמנכ"ל כספים, עדיאל קרובני, בשעה טובה ומוצלחת, קלטנו עכשיו מנהל חשבונות. ייצבנו את כל המנהלה, כי בסוף הפעילות גדלה וצריך להחזיק את זה כמו שצריך, מצאנו כוח אדם, באמת, הכי טוב שיש בגולן, .1,1 ועכשיו, אנחנו מרחיבים כל הזמן את התשתיות המחקריות.

אם זה, גם חוקרים וגם ציוד מדעי, לדוגמה, רק בשנה הקודמת, קנינו מכשיר של כימיה אנליטית, שעכשיו פתח אותנו לשיתוף פעולה עם בראשית, שבמקום שהם ישלחו בדיקות למרכז, הם שולחים אלינו למכון, וככה אנחנו באמת נותנים פה שירותים לכל החקלאים והחברות בתחומי החקלאות באזור. מבחינת מספרים. אתם יכולים לראות, קודם כל, עד עכשיו תמיד היו לנו ,2 סוף סוף וברוך השם, התרחבנו. זה גם נותן שקט למי שאחראי על המכון. יש לנו חברת בת ב- %100 בעלות שלנו. היא מוצגת, פה כל הנתונים.

כבר בשנה הבאה ב- ,2023 אנחנו כבר עולים ל- 3 מיליון שקלים, לפחות, בהיקף הפעילות של החברת בת, וזה רק יגדל כי זו חברה בהקמה. אז אפשר לראות, אם אנחנו מסתכלים על מחזור ההכנסות, 14.3 מיליון בפועל של הכנסות. עכשיו, מי שמכיר מאזנים, יודע שבסוף אתה מקבל תקציב, לדוגמה, זכינו עכשיו בתקציב של קק"ל, 300,000 שקל, 400,000 שקל, מה שאתה מנצל השנה, נשאר השנה, ומה שלא, נדחה לשנה הבאה. זאת אומרת, שבפועל, החוקרים והמכון, גייסנו עוד 1 מיליון שקלים נוספים. כל הבניה, עוד 1.2 מיליון שנדחו לשנה הבאה. כל הבניה, 518,000 שקל, גם נדחו, זאת אומרת, הם נכנסו במאזן, לא במחזור הפעילות השנתי, וגם מענק שקיבלנו של 500,000 שקל. ככה שהמחזור פעילות השנה היה כמעט 18 מיליון, אבל בפועל, אתם יכולים לראות פה שאנחנו, בסך הכול, אם אני מוסיפה את המענק והבינוי, אז אנחנו מגיעים לעלייה של %25 משנה קודמת, למחזור הפעילות. העלות של הפעילות 12 מיליון. אנחנו מסתכלים פה על הנהלה וכלליות, אתם יכולים לראות שעלינו. כי בסוף, ככל שהפעילות דעת, צריך להחזיק אותה. בסך הכל, אנחנו מדברים פה על %6.7 הנהלה וכלליות ביחס לניהול עמותה. אנחנו הרבה מעבר, אפשר להגיד, יותר מבסדר, מבחינת כל התקנות של העמותות. אנחנו בסך הכול עומדים על 4 עובדי מנהלה מתוך ,90 שזה הכי מעט שיכול להיות. כולם עושים %,200 והמטרה היא כל הזמן לצמצם את זה ולהגיד, אנחנו, המנהלה, זה המינימום, כל השאר הולך, כל כסף שנכנס לפעילות המדעית עצמה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אנחנו, הנהלה, רוצים להכריח אותה ואת ירון, המנהל האקדמי, לקחת רכב, והם לא מוכנים.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: זה סתם דוגמה שההנהלה אמרה לי. למה שאני אקח רכב, כשאני רוצה שהכסף ילך לפעילות עצמה. התווכחו איתי, לא הסכמתי.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אמרו לה, זה לא הגיוני. זה לא שהיא לא נוסעת.

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: אתה מביך אותי. טוב, אז אם אנחנו מסתכלים באמת על המחזור הכנסות, עוד פרויקט שנדחה של הנארסיה משנה קודמת לשנה הזאת, 100,000 שקל, אנחנו מגיעים כביכול לרווח של 1 מיליון שקל. אבל, זה לא 1 מיליון שקל, ואני אסביר לכם למה. בתוך זה יש פחת של 399,000 שקל, הרי כשאתה קונה ציוד, יש לך פחת. צריך לנטרל אותו. אם אתה מנטרל את הפחת.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: מה, זה לא אחרי פחת?

נוצר על ידי

36

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

דינה גלעד ]מנהלת מכון שמיר[: לא. הפחת בתוך זה. אבל בלי רכוש קבוע. אז אם אתה מנטרל את הפחת של 399 ומוסיף את הרכוש הקבוע, שהוא לא מחושב, של 1.186 מיליון שקל שקנינו, אנחנו מסיימים עם עודף של 311,000 שקל, שזה, מבחינתנו, זה האידיאל. כל שנה, אנחנו עמותה, אנחנו לא יכולים לסיים, אני פה, זה עכשיו שנה כמעט חמישית בתפקיד, כל שנה כמעט 300,000 שקל. ככה אתה מסיים מעל ולא במינוס, ואתה לא גבוה מדי, כי אתה צריך להראות מה אתה עושה עם העודפים שלך, אז אנחנו נסיים את זה שנה ב- 311,000 שקל. באמת, גם המבקרת פנים, נתנה לנו הערות מאוד מאוד טובות. על חוזק העמותה, ויש לנו ציוד ובניין, והכול שייך לנו, ותשתיות שאנחנו יכולים מהן לייצר. כל פעם אנחנו מתחדשים בציוד שהוא חדשני. והשנה, אני יכולה להגיד, שסגרנו 3 מיליון שקלים, מעודפים של העמותה לבינוי, כי עד שיגיע הכסף, ה- 7 מיליון, אנחנו צריכים להבטיח מול קק"ל שאנחנו יכולים לצאת לדרך לפחות למעטפת ולשלב הראשון, ולכן סגרנו 3 מיליון. בשאיפה שנגייס יותר, ונצא לדרך. אבל עכשיו, אני רוצה לסיים בנימה אישית. אתם רואים פה, באמת, מה שהמכון עשה ב- 4.5 השנים האחרונות, ואני יכולה להגיד, שזה מרשים לא רק כי אני, אני שליחה, מבחינתי אני לא אחראית לשום דבר, רק עוזרת לדברים לצאת לדרך, כל זה לא היה קורה בלי המועצה אזורית גולן. רק שתדעו, באמת, חיים שעומד בראשה ותומך בנו, ועזבו את הבחירות, זה בכלל לא קשור, הייתי אומרת ואני אומרת את זה כל שנה, אי אפשר להצליח בלי גוף שעומד מאחוריך ומבין שאתה הגוף הביצועי שלו, שאתה מפתח את האזור איתו ביחד, שיש לנו את אותן מטרות. וכל הגופים שהולכים איתנו יד ביד, גל כל היום בטלפונים, ורפי ואסתי וכולם, ואפרת. באמת, תודה לכם. תודה רבה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני אגיד רק מילה על מכון שמיר והיחידה לחקלאות. אני חושב שזו קפיצת דרך מטורפת. מכון מילוא מודה, שמעתיקים בכל הארץ, בקטע הזה. גם מכון המדע, גם משרד החקלאות.

הם כולם באים ללמוד כאן מה אנחנו עושים, והם מנסים להעתיק את זה עכשיו במקומות אחרים. וזה כיף להיות פורץ דרך ומוביל, ושכולם נוסעים בשביל אחריך. כשהם מאחוריך, הם אוכלים את האבק. אתה נוסע באוויר הפתוח.

גל גפני ]נציג רמות[: צריך להגיד חיים, שההחלטה הכי טובה שקיבלנו בערך בישיבה ה- 12 במכון שמיר, זה לשים את דינה כמנכ"לית.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני חושב שהוכחנו שקיבלנו החלטות נכונות.

*דינהעוזבתאתהמליאה

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את דו"ח מצב מכון שמיר למחקר והצגת מאזן מכון שמיר למחקר

לשנת .2022

*איציקפופררו״חחברתקולחיגולןנכנס

] 7 [ דו"ח מצב קולחי גולן

נוצר על ידי

37

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

] 8 [ הצגת מאזן קולחי גולן לשנת ,2022 בהשתתפות רוני זיגלר

איציק פופר ]רו"ח חברת קולחי גולן[: ערב טוב לכולם, אנחנו נציג את הדוחות הכספיים של קולחי גולן לשנת .2022 אני איציק פופר. מי שמכיר, מכיר. מי שלא מכיר, אז נעים להכיר. נתחיל בתמונת המצב של המאזן, 31/12/2022 בעמודה הימנית, בעמודה השמאלית תמונת המצב לשנה הקודמת .2021 אנחנו יכולים לראות כאן את המצב הכספי של חברת קולחי גולן בסוף השנה, של 2 השנים. מה שמעניין אותנו כמובן, זה שנת .2022 אנחנו עומדים על 394,000 שקל מזומנים בחשבון הבנק. אנחנו בירידה, ממש בצלילה מבחינת מזומנים של החברה, ואנחנו גם יכולים לראות למה. הכסף שלנו נמצא אצל אימא שלנו, במועצה האזורית גולן, אצל רפי. המועצה האזורית גולן היא האימא, היא תאגיד האם, זה לא תאגיד, כן? זה הגוף האם של קולחי גולן, והכסף נמצא ברובו אצלו. יש לנו גם חייבים ביתרות חובה. אנחנו עומדים על 1.8 מיליון שקל, זה חייבים בין אם, חייבים בגין היטלי ביוב, חייבים בגין אגרות ביוב. רק להגיד את ההבדל ביניהם, היטלי ביוב זה משהו שנגבה באופן חד פעמי, והיה פעם הסדר של תשלומים שנקבעו לאורך זמן, על פריסה של 15 שנים, משהו כזה. ואת הזנב של זה, אנחנו רואים כאן בחייבים לזמן ארוך, זה דבר שהולך ונעלם. בנוסף, יש חייבי היטל ביוב, בגין כל מי שמקבל היתר בנייה. היתר הבנייה צריך לשלם את היטל הביוב. אז גם הם, קצת חייבים, נמצאים פה ביתרות חובה. חייבים בגין אגרת ביוב. אגרת ביוב להבדיל מהיטל ביוב, זה משהו שנגבה כל חודשיים, יחד עם הארנונה. המטרה שלו היא אחרת לגמרי. היטלי הביוב, המטרה שלהם, לממן את ההקמה של מערכות ההשבה, וההולכה, והמט"שים, וכל הדברים האלה. אגרת הביוב, מטרתה היא התחזוקה השוטפת של הביוב ביישובי המועצה. את זה, גם כן, קולחי גולן עושה. אנחנו יכולים לראות שבחייבים יש ירידה, גם כן. עיקר הירידה נובעת מזה שהשנה אין לנו משרד הביטחון בתוך החייבים.

בשנת 2021 הוא עוד היה חייב לנו כסף, הוא שילם את מה שהיה עבור פרויקטים, משרד הביטחון משלם לפי הקצב שלו. אז אלו הנכסים שלנו בצד הזה, נוסיף לזה את הרכוש הקבוע, הרכוש הקבוע הנטו. ומה הכוונה נטו? זה אומר שאנחנו השקענו ברכוש קבוע, ומצד שני יש לנו פחת. הפחת מחושב באופן מתמטי, זה לא מושג כלכלי, אלא יותר מוסכמה חשבונאית. לקולחי גולן יש בסביבות 5 מיליון שקל פחת, בשנה הזאת, ב- .2022 והתנועה של ההשקעה ברכוש הקבוע היא תנועה נגדית, שהיא מעלה את הנטו, כי אנחנו משקיעים בעלות ומגדילים. אם אנחנו משקיעים בגובה הפחת, אנחנו נראה קו ישר בין השנה הקודמת לשנה הזאת. אנחנו לא רואים פה קו ישר, אנחנו רואים פה כ- 2.5 מיליון שקל גידול, זה אומר שאנחנו השקענו 7.5 מיליון שקל, פחות או יותר, במספרים לא מדויקים, ברכוש קבוע השנה הזאת. שזה בין אם זה השקעה במתקני מים, לבין אם זה השקעה גם במערכות סולריות. זה משהו שהתחדש בקולחי גולן, מערכות שקשורות למט"שים, נמצאות על המט"שים, ועתידות לתת את פריין. בהכנסות עדיין ב- ,2022 לא כל כך רואים הכנסות סולריות מהדוחות הכספים, זה משהו שהתחיל יותר מאוחר.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: איפה זה נמצא הסעיף הזה?

איציק פופר ]רו"ח חברת קולחי גולן[: ברכוש הקבוע. אתה יכול לראות שמ- 132.3 עלינו ל- ,134.7 כלומר 2.5 מיליון שקל גידול. ואם אנחנו ננטרל את השפעת הפחת, שזה 5 מיליון שקל כלפי מטה, יש פה 7.5 מיליון שקל השקעות.

נוצר על ידי

38

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: התכוונתי איפה ההכנסה, זה השווי. ההוצאה עצמה, איפה זה נמצא?

איציק פופר ]רו"ח חברת קולחי גולן[: איזה הוצאה? זו לא הוצאה, זו השקעה. השקעה מוצגת ברכוש קבוע, לא בהוצאות. הלאה. זה צד האקטי, צד הנכסים. בצד ההתחייבויות, יש לנו 7.3 מיליון שקל התחייבויות, חלק מזה, זה החלויות לזמן ארוך. יש לנו הלוואות לזמן ארוך, שנלקחו מבנקים, בעיקר מבנקים, שאנחנו מחזירים במשך ההיסטוריה. זה החלק של הזמן הארוך. בזמן הארוך היה לנו ,12.7 ירדנו ל- .10.3 החלק של השנה הקרובה, של ,2023 יושב במשבצת הזאת. יש לנו 2.5 מיליון שקל להחזיר לבנקים בשנה הזאת. אנחנו יכולים לראות איך אנחנו כל שנה מקטינים, סוגרים הלוואות.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: הלוואות שנלקחו לפני 15 שנים, בעצם, מכספי היטל לביוב, משולמים כולל עתידיים, אנחנו מחזירים את הלוואות.

הרצל פרוחי ]נציג חד-נס[: אלא אם כן, תקחו הלוואות חדשות.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אנחנו ניקח כנראה הלוואות חדשות. תכף אני אדבר על זה, לפרויקטים בתוך היישובים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: כמה זמן קולחי גולן קיימת? מאז חוק התאגידים? מי גולן, היא תאגיד?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: 18 שנים.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: לא, קולחי גולן הם לא תאגיד. על מועצות אזוריות לא חל חוק התאגידים. מי גולן היא אגודת מים. קולחי גולן, היא חברה עירונית, שהיא מעין תאגיד של המועצה האזורית. בזמנו, כשהוקם פרויקט הביוב הגדול, אז דרשו מהמועצה להקים חברה עם משק כספי סגור, לטיפול בביוב.

להתאמה ולטיפול.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא שייך לזה, אבל בסקר שביעות רצון שעשינו על שירות, קולחי גולן זכו במקום ה- ,1 בפער גדול מכולם. יום 1 מישהו אומר לי, חיים, אני חייב להבין משהו. שאלתי מה קרה. הוא אומר לי, תקשיב, התקשרתי למוקד שיש לי סתימה בביוב. סגרתי את הטלפון, מישהו מצפצף לי בחוץ. אני מסתכל החוצה, אני רואה את הביובית. מה זה?

דויד וולף ]נציג נאות גולן[: איציק, אפשר להגיד שההלוואה למועצה עולה לכם בשנה האחרונה 2.5 מיליון שקל? במקום ה- 11 מיליון שהמועצה חייבת, להגיד שזו הלוואה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: לא, היא לא עולה כלום.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: המועצה לא לוקחת. הכספים, בעיקר כספי אגרת הביוב, נגבים דרך המועצה. אנחנו לא רצינו לשגע את התושבים, אז המועצה גובה עבורנו את אגרת הביוב. אבל היא לא מעבירה לנו את מלוא אגרת הביוב, אז הכסף נשאר במועצה בינתיים.

נוצר על ידי

39

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

מורן קורן ]נציג מיצר[: היום זה לא ככה.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: עדיין. באגרת ביוב כן. היטלים, אנחנו גובים ישירות. היטלים מההתחלה גבינו ישירות, נכנסים לחשבון הבנק של קולחי גולן.

מורן קורן ]נציג מיצר[: יש איזה שהוא מנגנון מסובך, שעד שלא משלמים, לא מקבלים היתר. העניין הוא שיש לך פיזור. במקום שתיתן את הפרטים לתשלום פעם ,1 ותסדיר את כל התשלומים בפעם 1 במקום ,1 צריך לעבור מסלול שקודם משלמים את ההיטל, ואז צריך לחפש מישהו אחר ולשלם לו את האגרה.

חיים רוקח )ראש המועצה[: הוא לא מסובך. צריך לשלם. לא תשלם, לא תקבל היתר.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: ההך בדיוק ממה שאתה אומר. מי שגובה עבורנו, גובה גם עבור המועצה. זה כסף הולך למועצה, בדיוק כדי לא לסבך. המועצה מוציאה את ההיתר, אנחנו גובים את ההיטל ואת אגרת הבניה.

מורן קורן ]נציג מיצר[: מי מוציא את החשבונית והקבלה?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: מה זה משנה מי מוציא? בסוף יש גורם .1 איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: בקיצור, אתה נותן פרטי כרטיס אשראי פעם .1 אני רק מדגיש, זה לא עלות ה- 2.5 מיליון, זה החזר הלוואות. אלו הלוואות שנלקחו לפני 13 ו- 14 שנה, ואני לא יודע כמה, ומחזירים אותן.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: 65 מיליון שקל נלקחו הלוואות.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: בסוף ,2022 אנחנו עומדים על ,13,400 .13,500 זהו. אלה ההלוואות שלנו. ספקים והמחאות לפרעון, זה ספקים שאנחנו צריכים לשלם להם, לפי תנאי האשראי. זה קבלנים וכל מיני ספקים אחרים. וזכאים אחרים.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: למה זה צמח?

חיים רוקח )ראש המועצה[: מההיקפים.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: הכל תלוי במה אתה עושה בדיוק, ומתי. כי אם איזה קבלן, מגיש לך חשבונית בדצמבר, על שני מיליון שקל, אתה לא תשלם לו בדצמבר. אתה תשלם לו בפברואר, או לא יודע מתי, אז הוא יופיע כאן. אם הקבלן הגיש לך חשבונית בספטמבר, אז זה כבר לא יהיה במאזן.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: אבל איך היית משלם? מאיזה כסף היית משלם?

נוצר על ידי

40

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח )ראש המועצה[: מהמועצה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: אני לא משלם. זה לא אני לא משלם.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: נכון להיום, אני אומר עוד פעם, זו עבודה צמודה עם רפי, יומיומית, סיזיפית, קשה. כי גם לו קשה וגם לנו קשה. אנחנו מצליחים, בסופו של דבר, לשלם לקבלנים בזמן. אבל, זה מאוד קשה. ובהחלט לגבי העתיד, נדבר על זה בהמשך, זה כל הזמן מדאיג.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: השאלה היא כאן, האם הצמיחה של הספקים, קשורה לזה שיש ירידה במזומנים, ולא רק לזה שבמקרה מישהו הגיש לך חשבונית בדצמבר.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: לא, זה לא קשור לזה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: יש מישהו שלא מקבל את הכסף שלו בזמן?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: מה זה בזמן? שוטף כמה?

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: .30

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: אז נעלה ל- .90

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אנחנו הגונים בתשלומים. בסופו של דבר, גם המחירים, גם ההתקשרויות, וזה שעומדים בתשלומים.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: טוב, מה שנשאר לנו פה זה הזכאים ויתרות זכות, שזה יתרות של משכורות של דצמבר. משכורות דצמבר, עם הנלוות שלהם, המסים והסוציאליות, משולמות בינואר. ולכן תמיד יהיו בסוף השנה ביתרת זכות. התחייבויות לזמן ארוך, עליהן כבר דיברתי. נכסים נטו, שזה למעשה ההון העצמי של החברה, שעומד על 130.6 מיליון שקלים. שנה שעברה הוא עמד על .131.2 צריך לזכור, שרוב הסכום הזה יושב לנו כאן, ברכוש הקבוע. רוב הסכום מושקע בתוך מט"שים, ציוד מאגרים, צנרת השבה, הולכה, וכו'. עברנו לדוח על הפעילויות. היו שאלות על המאזן או שהיה ברור לכולם?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: עקיבא, היו לו הרבה שאלות. חלק הוא ענה לך, ועל מה שלא, אני אענה לך בהמשך.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אני מקבל את התשובה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: מחזור הפעילות של החברה עומד על כמעט 19 מיליון שקלים, לעומת כ- 18 מיליון שקלים, שנה שעברה. הפעילות של החברה מתבססת על גבייה של אגרת ביוב, שזה פחות או יותר אותו דבר בין 2 השנים, לא היה הבדל מהותי. והסכומים שהם יותר גדולים, זה הסכומים נוצר על ידי

41

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

שעברו מתוך הגבייה של היטלי הביוב, ומתוך הסכומים שהוקדשו לקרן הפיתוח, והוכנסו לפעילות שוטפת. זה מעין מנגנון חשבונאי כזה, שנקבע על ידי הגורמים המקצועיים של רואי החשבון, שככה, ככה עושים את הדברים האלה. הסכומים, קודם כל, נרשמים בתוך קרן הפיתוח, קרן של התשתיות, וקרן היטלי ביוב.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: ויש שיקום. היטל ביוב, זה מערכת הסניקה, והשיקום, באגרת הביוב שאנחנו עושים, %13 מאגרת הביוב, לשיקום. וזה גם משמש אותנו היום, למצ'ינג שאנחנו עושים בו, למענק שקיבלנו מהמדינה, לפעילות בתוך היישובים.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: ואם אנחנו מבצעים שיקום, אז זה נכנס לפה. עובר למחזור הפעילות, נכנס כהכנסה, כדי שיהיה מקום מאיפה לבצע את השיקום. עלות הפעילויות עומדת על 16.2 מיליון שקלים.

אליק אבנר: באיזה יישובים כבר עשו שיקום תשתיות ביוב?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: עשינו באליעד, ברמות, במבוא חמה. אלו היישובים שכבר ביצענו.

מורן קורן ]נציג מיצר[: מבוא חמה, זה הרבה עבודה.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: כן, אנחנו בעבודה במבוא חמה. אני אדבר על זה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: עכשיו, פה אנחנו יכולים לראות מדוע היינו צריכים למשוך כספים מתוך קרן שיקום התשתיות. יש עלויות גם בהחזקת צנרת ביוב ביישובים. אנחנו רואים שהיה גידול די משמעותי, של כ- %.20 גם בשכר עבודה של קולחי גולן, של השכר עבודה השוטף של התפעול. גם בהחזקת מט"שים, היה גידול. בקיצור, היה גידול כמעט בכל סעיף. הסעיף היחיד שנשאר, פחות או יותר גרוע, זה הפחת, שעומד על 5 מיליון שקלים. זה מראה לנו את הגידול בהוצאות. הוצאות הנהלה וכלליות. שנה שעברה היו כמעט 2 מיליון שקל, השנה היא 1.768 מיליון. אין קיטון בהוצאות הנהלה וכלליות אמיתי.

הסיבה לקיטון היא ששנה שעברה הייתה איזו הפרשה לחובות מסופקים, והשנה היא כבר איננה. אין הפרשה לחובות מסופקים, ולכן אנחנו רואים איזשהו קיטון. ואז אנחנו מגיעים לעודף נטו לפני מימון של 248,000 שקלים. הוצאות המימון, העמלות, הריביות, עמלות כרטיסי אשראי וכל כאלה, עמדו השנה על 285,000 שקלים. והיה לנו גם הכנסות אחרות, שזה הכנסות, בעיקר הכנסות בגין שנים קודמות, של 450,000 שקלים. ככה סיימנו את השנה בעודף של .400,000 ננטרל את הפחת, זה מוסיף לנו 5 מיליון, ונוריד 7.5 מיליון שקל, שאנחנו השקענו אותו, הפעילות שעשו במכון שמיר. אז אנחנו מבחינת ההון העצמי שלנו, אנחנו העברנו הרבה מאוד לתוך הרכוש הקבוע.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: איציק, מה לגבי המימון?

נוצר על ידי

42

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: המימון, לא היה למעשה, שינוי מהותי בין 2 השנים. אם ככה, למה אנחנו רואים שינוי בהוצאות המימון? כי חלק מהמימון אנחנו לוקחים מתוך היטלי הביוב. היטלי הביוב לא משמשים רק להשקעה במתקני טיהור שפכים, וצנרת הולכה, השבה וכו', אלא גם להחזר ההלוואות.

ולכן, כדי לייצב את הדוחות הכספיים של החברה, חלק מהיטלי הביוב אנחנו זורקים אל תוך הוצאות המימון.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: יש גם חלוקה בין הריבית לבין האגרה בפועל. הריבית משלמת את ההיתר.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: ההלוואות הם לטווח ארוך, וזה לא צפוי להשתנות שנה הבאה?

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: ההלוואות הן בריבית קבועה. הם נלקחו בריבית קבועה, אני חושב.

נכון?

חיים רוקח )ראש המועצה[: ריבית פריים.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: אם זו ריבית פריים, אז הייתה פה גם עלייה בפריים בשנה הזאת.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: השאלה, מה הולך להיות שנה הבאה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: 2023 זה לא שנה הבאה, אנחנו כבר חיים את זה ביום יום. העלויות עולות.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: יש תקרה כמה אפשר למשוך מהקרן תשתיות?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אין תקרה, יש לאיפה זה יכול ללכת. במקרה אסון, שכל הביוב קרס.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: הקרן הזאת, בסוף 2022 עומדת על כמעט .0 קרן שיפור תשתיות, הכול הלך לאדמה.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אנחנו עושים עכשיו פרויקטים. אנחנו מוציאים 25 מיליון שקל בשנה, .15

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: זה השימוש שלה. השאלה אם אנחנו משתמשים בשביל הסטה, ואני מאמין שאנחנו מחזירים את זה לקרן הזאת. אבל אני מבין שבהסטות האלה, אנחנו-

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: כן, אבל הרעיון הוא כזה, ככל שאני משקם, אז הסיכוי של מה שיקרה הוא פחות, כי המערכות יהיו יותר חדשות, זה בדיוק הרעיון. אז במקום מערכות שנבנו לפני 40-50 שנה ודברים מהסוג הזה, אנחנו עושים להם דברים חדשים, שוחות חדשות.

נוצר על ידי

43

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אז לשאלה שלי, אנחנו לא ערוכים למקרה קטסטרופה. אם תהיה קטסטרופה, תצרכו לחשוב מה עושים.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: יש ביטוח.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: החברה מטפלת בדברים שלא היא עשתה. כמה נתונים שלא היו, לא במאזן ולא בדוח הפעילויות, והם נותנים לנו תמונות של השלמה. כמה חייבנו היטלי ביוב השנה? 4.708 מיליון שקלים. זה חיובים שנגבו השנה.

מורן קורן ]נציג מיצר[: יש השוואה לשנה לפני?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: ההבדל הוא לא גדול. אין הפרש משמעותי.

מורן קורן ]נציג מיצר[: בעיקרון, יש גידול בקליטה בגולן?

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: זה לא נכון, זה תשלום חד פעמי.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: זה לא גידול בקליטה, זה גידול בבניה צריך להיות.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: הסכום הוא לא לפי היתרים, הסכום הוא לפי שטחים. זאת אומרת, כמה אנשים הגישו בכל בנייה. אם הגישו ,100 עם 200 מ"ר, זה הסכום ניכר.

מורן קורן ]נציג מיצר[: אתה מחייב על המגרש.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: על הבית בעיקר.

חיים רוקח )ראש המועצה[: מורן, לפני כמה שנים היינו מגישים הרבה בקשות כאן.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: לבית ישן זה היה עד .500 כאילו, בבתים הישנים זה היה עד .500 בבתים חדשים זה היה עד .1,000 הוא שואל על אגרת הביוב. אגרת הביוב שגבינו לפני חודשיים, והנה עכשיו עשינו תחשיב חדש, שיהיה בשנה הבאה. אז רשות המים עושה בחינה של ההוצאות שלנו מול כמויות השפכים שיש. בסופו של דבר, קובעת מחיר לקו"ב שפכים.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: לא המחיר, לפי מה אני משלם בבית?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: לפי הצריכה שלך בבית.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: אבל אם יש לי גינה גדולה, מה זה קשור אליכם?

נוצר על ידי

44

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: יש פה 2 דברים. לגבי בתים פרטיים, יש מנגנון שנקרא קיץ חורף.

זאת אומרת, מזיזים את הצריכה שלך בחורף, שזה מדצמבר עד מרץ, ובחורף אתה משלם אגרת ביוב עבור %90 מהצריכה בחורף. כי בחורף בדרך כלל אין שימוש. זה הכללים של רשות המים, אם יש לך הערות, תפנה אליהם. בקיץ אתה משלם לפי %100 של החורף. עכשיו, אם בקיץ השתמשת פחות מה- %100 של החורף, תשלם לפי הפחות. אבל יש פה עוד בעיה עם הצימרים. עם הצימרים יש בעיה, כי עם הצימרים אין לנו קיץ חורף. אני לא יודע אם מותר לי להגיד, יש יועץ משפטי, אנחנו המלצנו לבעלי הצימרים, בניגוד להנחיות רשות המים, תתקינו מד מים לנוי. ואנחנו מפחיתים את הנוי, כדי לא לחייב אותם באגרת ביוב, כדי לא לקחת מאנשים סתם כסף. אבל רשות המים לא מקבלת את זה.

איציק פופר ]רו״ח חברת קולחי גולן[: 615,000 שקל, כספים שהיו מיועדים לפרויקטים של שיקום תשתיות שהגיעו מבחוץ. 1.3 מיליון, זה הסכום של ה-%.13 ה- %13 מתוך הגבייה של אגרת ביוב שנכנסת לקרן שיקום תשתיות. 440,000 שקל משכנו מתוך ההיטלים לצורך מימון, הוצאות המימון ריבית הלוואות. 7.5 מיליון שקל השקעה ברכוש קבוע, על זה כבר דיברתי. ועוד 7.15 מיליון שקל, זה דברים שמראש היו בשימוש מוגבל אצל היטלי ביוב, ואם זה לקרן תשתיות, אבל שחררנו אותם לפעילות השוטפת.

*איציקעוזבאתהמליאה

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: טוב, עד שגלעד יעלה את המצגת, אני אגע ב- 2 דברים. בעיקרון, נגענו בנושא של שיפור תשתיות, שזה בעצם הפרויקט המרכזי שאנחנו מבצעים עכשיו. החלטת הממשלה שהייתה להכפלת האוכלוסייה בגולן. קיבלנו מענק של 75 מיליון שקל לשיקום תשתיות ביוב. זאת אומרת, להחליף את כל מערכות הביוב הישנות בישובים. כמובן מול זה, אנחנו כן צריכים להביא תקציב משלנו בגובה של 50 מיליון שקל, שזה בא מקרן השיקום, מה שאמרנו, ובא מהיטלי ביוב. פה, זה פחות או יותר התכנית, לפי שנים שחילקנו, לפי הנחייה של רשות המים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: כמה יש בקרן השיקום? תזכיר לי.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: כרגע אין כלום. אבל כל שנה אנחנו צוברים. ויש גם אפשרות, זאת אומרת, במידה וכרגע נגיע למצב שאין לנו מקורות, אז במקום לקחת הלוואות ולהחזיר אותם בהמשך, עם קרן השיקום. זאת אומרת, לא צריכה להיות עם זה בעיה. בגדול, אני אומר, זה העבודות שאנחנו עושים היום ברמות ובמבוא חמה. אתם יכולים לראות פה את הצפיפות בתוך השטחים. מבוא חמה, זה בתוך קיבוץ, מאוד צפוף. גם ברמות נתקלנו באזורים מאוד צפופים, עם חריגות של תושבים לשטחים ציבוריים.

כדי לא להילחם בעניין הזה, פשוט עבדנו בשיטה שנקראת ניקוב שירוול. יש מכונה, אתם רואים, חופרים בור, והיא בעצם נכנסת לתוך קו הביוב, פותחת את קו הביוב עד הישן, מנפצת אותו, ומושכת. אתם רואים, זה קו חדש שהונח, והקו הזה נמשך. בסופו של דבר, בפעולה כירורגית, בלי לחפור, בלי להפר את האדמה, בלי לשבור, בלי לפגוע בנוי, אנחנו עושים החלפה. יש לזה משמעות כספית, אבל בתכנון הכולל, נוצר על ידי

45

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

בהחלט זה מתאזן, ויש לזה גם מחירים אחרים. אז אנחנו מקווים שיהיו לנו את המקורות הכספיים, ונוכל להמשיך בתכנית גם בשנה הבאה.

גל גפני ]נציג רמות[: זה עובד טוב מדי. רוב תושבי רמות בכלל לא יודעים שאתה עובד ברמות.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: כן. זה פרויקט הסולרי. פה, מתוך כל הפרויקטים שעשינו, זה במט"ש אורטל, מערכת צפה, שנקראת אקסלוט, שהיא לא רק מערכת סולרית, אלא גם יש לה התכווננות עם השמש לאור היום, ואז יצור החשמל הוא גבוה הרבה יותר. את זה עשינו ביחד עם מי גולן.

דודי מורד ]נציג אלרום[: מערכת כזאת שאתה שם עכשיו חדשה, היא פועלת 20-30 שנה?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: 25 שנים. החזר ההשקעה, מדובר על 6 שנים. זאת אומרת, 6 שנים עד שנחזיר את ההשקעה. ואחר כך עוד כמעט 20 שנה, זה נותן לי הכנסות נוספות.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: יש מאגרים שהם של מי גולן ויש מאגרים שהם של קולחי גולן?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: זה המקום היחידי שיש לנו מאגר, כאילו, במט"ש אורטל. מאגרים אחרים, זה רק מי גולן. לנו אין מאגרים.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אז מה ציינת שעשיתם עם מי גולן? אמרת שעשיתם עם מי גולן, מה זה אומר שעשיתם עם מי גולן?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: עשינו שותפות עם מי גולן בפרויקט. זאת אומרת, מה שקרה, היה קבלן של סולרי שעשה לנו במט"שים. מט"ש 1 יש לנו איתו עכשיו תביעות, כי הוא לא התנהל נכון מול חברת חשמל. הפרויקט הזה של מערכת צפה, היא מערכת מורכבת מאוד. בסופו של דבר, החלטנו לוותר על הקבלן. עשינו איזה שהוא הליך של ספק יחיד. עשינו שותפות עם מי גולן בהשקעה פה, ואנחנו ,50-50 עם מי גולן בפרויקט.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: המט"ש הוא שלכם?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: המט"ש הוא שלנו, אבל קולחי מי גולן, שותפים איתנו ב- %50 בהשקעה, וגם כמובן בהכנסות, אנחנו .50-50

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: אבל הם שוכרים ממכם? הם משלמים לכם שכירות?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: לא. הם שותפים איתנו %,50 אין לי כאן שכירות. הקרקע היא ,0 אין לי מה לתבוע על הקרקע. טוב, עוד נקודה שאני רוצה להציג לכם, רונן שאל קודם, לגבי העניין של תאגידים ולא תאגידים. במועצות אזוריות, חוק התאגידים בזמנו שהחילו אותו, לא חל על מועצות אזוריות, בגלל הנושאים החקלאיים. הוקמו חברות במעט מועצות אזוריות. אנחנו 1 מהן. בגולן הוקמה נוצר על ידי

46

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חברה, בעיקר בגלל הפרויקט, שבעצם 1 החסמים הגדולים שהיה בתחילת שנות ה- ,2000 להרחבת היישובים, שזה מערכות הביוב. אז רשות המים, האוצר, הממשלה, אמרו תקימו חברה שתבנה את מערכות הביוב ותתחזק אותן, ואנחנו ניתן לכם אור ירוק. רשות המים רוצה להרחיב את הנושא, ובעצם להפוך חברות, דוגמת קולחי גולן, לסוג של תאגיד במועצות אזוריות. והם קוראים לזה ספק כפרי רב-

יישובי. זאת אומרת, הרעיון הוא כזה, החברה תספק גם שירותי ביוב, גם שירותי מים. אלה הם התנאים.

אנחנו עומדים בכל התנאים, כחברה כהגדרתה. כל אמצעי השליטה וגם קולחי גולן, %100 מהשליטה הם בידי המועצה האזורית, %100 מהמניות. מספקים גם שירותי מים וביוב לפחות ב- 2 יישובים, אנחנו מספקים ביוב לכל יישובי הגולן, ומים אנחנו מספקים ב- 5 יישובים, בני יהודה, חיספין, קלע אלון, רמת טראמפ ונמרוד. שכל היישובים האלה הם יישובים קהילתיים, שבעצם אנחנו מחזיקים עבור המועצה. אז אלה התנאים שאנחנו עומדים בהם. עכשיו, השקף הבא מראה בעצם את הסוכרייה. תחשיב שעשו רשות המים, יעודד אותנו לעבור. הרעיון הוא, שאם אנחנו היום קונים מים ממקורות, בתעריף הנמוך, ב-,0.79 הרי יש לכל משפחה, לכל נפש, 3.5 קו"ב ראשונים שהם במחיר נמוך, והתוספת במחיר גבוה. אז המחיר הנמוך, במקום שיהיה ב- ,0.79 פחות מ- %,50 זאת אומרת, יהיה ב- 35 אגורות, ובגבוה, במקום ,6.77 זה יהיה ב- .2.45 עכשיו, התחשיב שנעשה פה, הוא רק על היישובים שציינתי כרגע. זאת אומרת, לא כל היישובים האחרים. רק היישובים שמתוחזקים על ידי המועצה האזורית, כבר נכון להיום. זה יכול לתת, זאת אומרת, בנתונים האלה, ההכנסה תגדל ב- 1 מיליון שקל. למה? כי אנחנו נקנה מים יותר בזול, נמשיך לגבות באותם מחירים. רשות המים גם מוכנה לתת לנו להיות ספק המים של מחנות צה"ל. אנחנו היום נותנים שירותי ביוב למחנות צה"ל. גם פה, יש ערך נוסף. זה מהלך שאנחנו התחלנו לבחון אותו, גם הדירקטוריון של קולחי גולן, גם בתוך המועצה, והרעיון של רשות המים, שגם יישובים אחרים, זאת אומרת, לא רק ה- 5 יישובים שציינתי, שירצו להצטרף בעתיד, יוכלו להצטרף לזה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: אתה מייצר תחרות עם מי גולן? זה מה שיקרה.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אני לא מייצר תחרות עם מי גולן. לא. קודם כול, זה לא אני, זה רשות המים. דבר שני, מי גולן, היא לא ספק מים באף יישוב. האגודות, הן ספקי המים. מי גולן נותנת ליישובים שירותים של בניה, של החזקה, כל יישוב לפי הצורך.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: הרווח הזה, אתה מגלגל אותו לצרכן הקצה?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: הרווח הזה ילך בסופו של דבר, להשקעות, לחירום. למשל, יש סוגיית מים בחירום. אנחנו, בקולחי גולן היום, נותנים מענה מים בחירום לכל יישובי הגולן, כמה יישובים שאנחנו לא ספקים שלהם. אין לזה תקציב, ואין לזה מקור כספי. ברגע שיהיה פה, אז גם לשיקום, הלא חלק מהישובים עשו מערכות. למשל, כשאנחנו עובדים עכשיו במבוא חמה, או ברמות עשו בזמנו, משקמים בעצמם. זה יהיה לשיקום. אנחנו מלכ"ר.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: לא, ברור שזה לא אליכם. רק השאלה, באופן טבעי, אנחנו רואים שאנחנו יכולים יותר. אז יש ציפייה מובנית, שתמכרו.

נוצר על ידי

47

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: נכון. אני אגיד מה הציפייה של רשות המים. רשות המים רוצה בעצם להגיע לתעריף ארצי אחיד, כולל מועצות אזוריות, במים וביוב. זאת אומרת, שכל תושב במדינת ישראל, ולא משנה איפה הוא גר, בגולן או בתל אביב, משלם אותו מחיר. והפער בנושא של העלויות, על ידי קניית מחיר מקור. כאילו, קוראים לזה אמבטיה. אמבטיה שמאזנת את הכל. את זה אני רק מציג, לידיעה.

במידה ותהיה הסכמה ורצון להמשיך, אז כמובן שזה יובא גם לאישור המליאה. יש שאלות?

דודי מורד ]נציג אלרום[: אני רוצה לשאול שאלה. תשובה קצרה. אני לא הצלחתי להבין, כולל אצל הנהלת החשבונות, איך מחשבים את אגרת הביוב. הבנתי שיש נוסחאות על נוסחאות, בעונות שונות וכל זה.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: הסברתי לפני רגע, ואני אחזור על זה. אז זה עובד ככה. זאת אומרת, יש מה שנקרא מנגנון קיץ חורף. יש חודשים, מדצמבר עד מרץ, שזה נקרא חודשי החורף. לוקחים את צריכת המים בבתים הפרטיים בחורף. ובחורף, אתה משלם לפי %90 מצריכת המים שלך, אגרת ביוב.

בקיץ, ממרץ עד נובמבר, אתה משלם את ה- %100 של הקיץ. אבל אם הצריכה שלך הייתה נמוכה יותר מה- %100 של החורף, אז לא תשלם יותר. זה כאילו מנגנון שבא לנטרל את הנוי. זאת אומרת, שלא תשלם על הנוי, אלא רק על המים.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: לגבי הנקודה האחרונה שהצגת.

חיים רוקח )ראש המועצה[: הרעיון, שבמקום שאנחנו נספק את המים, כביכול, גם היום אנחנו בפועל לא מספקים את המים. אני מטפל במים.

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: הניהול של משק המים יעבור אליי. לא יהיה במועצה.

חיים רוקח )ראש המועצה[: הוא מקבל את המים ביותר זול ממה שאנחנו מקבלים אותו, ואז, כתוצאה מזה, כל העסק מתייקר. יש כאן נושאים נוספים. דיברת על נושא הביטחון, חירום?

רוני זיגלר ]מנהל חברת קולחי גולן[: אני דיברתי, כן. הם שאלו אותי, מה תעשה בדלתא? אז אמרתי להם.

חיים רוקח )ראש המועצה[: חירום לדוגמה היום, אנחנו בבעיה קצת, כי אין לנו כאן תאגיד מים. בכל הארץ יש תגידי מים. הוא עושה מה שהוא יכול. אבל מהדלתא, לדוגמה, הוא יכול לטפל בחירום. תודה רבה.

*רונייוצאמהמליאה

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את דו"ח מצב קולחי גולן והצגת מאזן קולחי גולן לשנת .2022

] 9 [ דו"ח מצב חברה כלכלית גולן

] 10 [ הצגת מאזן חברה כלכלית גולן לשנת ,2022 בהשתתפות ליאור רוכמן רו"ח

נוצר על ידי

48

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

*אלוןמררירואההחשבוןוליאוררוכמןמנהלהחברההכלכליתמצטרפיםלישיבה גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: דו"ח מצב חברה כלכלית גולן לשנת .2022 חיים רוקח )ראש המועצה[: סליחה, אני רק אגיד משהו. אנחנו צריכים קוורום להצבעה על משהו של החכ"ל, שמאוד חשוב לנו להעביר את זה. חסר לנו ,1 אנחנו מנסים לגייס אותם. סבלנות. סביב ,19:45 נקיים הצבעה.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: יש גמר גביע היום ב- ,20:30 אני ב- 20:05 יוצא.

אלון מררי ]רואה החשבון[: חברים, ערב טוב. אני אעשה את זה קצר. בשנת ,2022 ההכנסות של החברה הסתכמו ב- 143 מיליון שקלים. בשנת ,2021 110 מיליון, גידול משמעותי. אנחנו רואים, קודם כול, הגורם הכנסה הגבוה ביותר הוא פיתוח מגרשים. ההרחבות ביישובים, כ- 76 מיליון לעומת 50 מיליון, גידול של כ-

25 מיליון שקלים. והתחבורה הציבורית שהכניסה 55 מיליון שקלים, לעומת קצת פחות מ- 50 בשנה שעברה. עוד פרויקטים נוספים, כ-10 מיליון שקלים. כל אלה מסתכמים ל- 143 מיליון שקל תקבולים.

לגבי התשלומים, 70 מיליון שקל עברו בפיתוח מגרשים. אני מזכיר כי זה קצת קשה לראות, זה שקף ארוך, 76 מיליון שקל היו תקבולים. זאת אומרת, שההרחבות מייצרות כ- 6 מיליון שקל, 5 מיליון שקל עודף.

התחבורה הציבורית עלותה 49 מיליון, לעומת 55 מיליון שקל, גם היא משאירה נתח יפה. כל אלה מממנים, בעצם, פעולות שמקדמות פרויקטים בגולן. ובסופו של שנה, העודף של 3.7 מיליון שקלים, אחרי תשלום הוצאות הנהלה של החברה, בעצם החברה מאפסת את עצמה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: הגולניות זה בתוך פרויקטים?

אלון מררי ]רואה החשבון[: הגולניות זה בהכנסות משכר דירה ותחזוקה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: לא, אני מדבר על הבניות.

אלון מררי ]רואה החשבון[: זה בתוך הרכוש. בסופה של שנה, החברה סיימה באיזון. היא יצרה עודף בשנים עברו, של 370,000 ועוד .74,000 446,000 שקלים. לא תפקידה של החברה הכלכלית לייצר רווחים.

כן תפקידה, לייצר הגינות כלכלית בגולן, והיא עושה את זה בהחלט. היא מקדמת תיירות ונושאים נוספים. אני לא נכנס לתוך הפרטים.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: צרפת את הרווח של שנה שעברה? תראה לי את זה רגע.

אלון מררי ]רואה החשבון[: 74,000 שקל, זה עודף השנה. תמיד מצטרך לזה, העודף שהיה בשנה שעברה, וזה עובר למאזן. תכף נראה את זה גם במאזן.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: הבינוי שנעשה, שבעצם אנחנו לא רואים אותו פה במאזנים, הוא בגובה כ- 25 מיליון שקל, אבל הוא באמת לא במאזן שלנו, הוא נעשה במועצה.

נוצר על ידי

49

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: למה במאזן של שמיר כתוב 300,000 שקל, ופה כתוב ,30 שהחברה הכלכלית מעבירה?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כי ליחידה החקלאית אנחנו מעבירים .300 אנחנו עושים עוד פעולות נוספות, זה קיטון של כ- 50,000 שקל בשנה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: אבל, זה מחוץ למה שמעבירים למכון שמיר.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: בלי קשר למה שאנחנו מעבירים למכון שמיר, זה עבור היחידה החקלאית.

אלון מררי ]רואה חשבון[: כאן יש פירוט של כל הפרויקטים בעצם, שבוצעו בשנת ,2022 על אותם 8.5 מיליון שקלים.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אולי נדבר מילה על פרויקט האנרגיה. הטעינה.

אלון מררי ]רואה חשבון[: יש לי עוד 3 דקות, אני לא אאריך יותר מדי בדברים. החברה הכלכלית פועלת מזה 22-23 שנים. במהלך השנים נגבו 450 מיליון שקלים לטובת ההרחבות ביישובים. הושקעו 438 מיליון שקל בעבודות. ו- 12 מיליון שקל עדיין לא הושקעו. סכום, בעצם, ששמור בנאמנות עבור היישובים. הרכוש הקבוע של החברה, הסכומים שהושקעו במבנים ובמגורונים, באוטובוסים, בסך הכול, ערך הרכוש הקבוע 12.3 מיליון שקלים.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: איפה אתה רואה את זה? בתוך הציוד?

אלון מררי ]רואה חשבון[: כן, בתוך הציוד.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: אלון, הכספים שבפיקדון הם עבור עבודות, לא עבור היישובים.

אלון מררי ]רואה חשבון[: אמרתי, בנאמנות עבור היישובים. עבור העבודות ביישובים.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: איזה עבודות?

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: בניית ההרחבה. פיתוח תשתיות, הצנרת.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אני אתן לך דוגמה. נכנסנו עכשיו לחיספין, ביצענו הרחבה. אבל לא מבצעים את שלב ב', נכון? אז נשאר לנו כסף. הכסף הזה נצבר, עומד לרשות העבודה הספציפית ביישוב.

אלון מררי ]רואה חשבון[: לגבי המאזן. המאזן מציג יום אחד בשנה. מה יש בקופה, מה יש בהתחייבויות.

אנחנו רואים ככה. חשבונות של פקדונות. 38 מיליון שקלים, ועוד חייבים של כ- 5 מיליון שקלים. 12 נוצר על ידי

50

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

מיליון שקל, ראינו שהשקיעו ברכוש קבוע. סך הכול, רכוש החברה מסתכם ב- 56 מיליון שקלים. מנגד, התחייבויות שוטפות של 51 מיליון שקלים, שהם כוללים גם את ה- 12 מיליון שקל. אמרתי, כספים שנגבו ממשתכנים לטובת ההרחבות. סכומים שעדיין לא הושקעו בעבודות. סכום של 12 מיליון שקלים. הלוואה לזמן ארוך יש לנו 5.5 מיליון, פה 3.9 מיליון, ופה חלות שוקפת, עוד .1.6 סך הכול, 5.5 מיליון שקלים.

החברה, ופה לשאלתך, אם צירפתי את ההון, אז החברה צברה רווחים עד תחילת השנה של 370,000 שקל.

ההפרש בין ה- ,2 הוא 74,000 שקל. הסכום הנצבר של הרווח הוא 446,000 שקלים. עד כאן, אם יש שאלות.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: יש צמצום בהכנסות של התחבורה הציבורית השנה?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כן. יש צמצום ברווח. הרי התחבורה הציבורית ירדה בכ- 3 מיליון רווח, אבל המגרשים עלו ב- 1.5 מיליון רווח הפיתוח, לפי מה שאני רואה. תראו, בתחבורה הציבורית, באופן עקרוני, לא ספציפית רק לשנה הזאת, יש הרבה פעמים "שיפט" של כסף שמגיע עבור שנים ,2018 .2019 הוא פתאום מגיע במופעים מפתיעים, פעם למעלה ופעם למטה. כלומר, יכול להיות שחלק מהדברים שרשומים פה מושפעים מזה. ודבר נוסף, שנמצא בכל התחבורה הציבורית בארץ, מהרגע שעברו, ו- 2022 כבר מקבלת את זה לאורך כל השנה, מהרגע שעברו, ככל שהטכנולוגיה התקדמה, והיום כבר כולם משלמים באפליקציה, אז 1 האתגרים הכי גדולים של משרד התחבורה בכל הארץ, הוא שכביכול יש יותר נוסעים, והקווים עמוסים והאוטובוסים עמוסים, אבל יש פחות משלמים. כלומר, התיקוף, התיקוף של הנוסע, הוא הצטמצם משמעותית, ויכול להיות שזו גם עוד איזו שהיא השפעה קטנה. זה לא שבהכרח היו פחות נוסעים, אבל זו תופעה שאנחנו מנסים גם השנה, ונצליח להתמודד עם זה קדימה, על ידי זה שאנחנו נעביר גבול גדול יותר לנהג האוטובוס, שיוודא שכל מי שעולה אליו, אכן מתקף. שכן יהיה קשור ישירות אליו.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: יש לכם גידול בכרטיסים. זה משמעותי. יש לכם הרבה אחוז גידול.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אולי יש גידול בכרטיסים, אבל מה שאני אומר, מבחינת התקבולים, מבחינת היכולת, יש השפעה רוחבית כזאת בכל הארץ, זה פעם ראשונה. ברמת ההכנסות, מה שנקרא. ועוד פעם, הדבר שגם יכול לעשות שינוי גדול, זה באמת הנושא הזה שבסוף שנה, לפעמים אנחנו מקבלים 700,000 שקל עבור שנה, שנתיים קודמות, זיכויים בגין הון או בגין כל מיני דברים של אוטובוסים, והפוך. לפעמים נלקח כסף בעבור דברים וחישובים שהם עושים באיחור, מבחינת המערכת שלנו. בסוף אנחנו סופרים את זה בשנה ספציפית, אבל זה לפעמים מה שנקרא, משקף הוצאות או הכנסות לשנים קודמות.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: יש לי שאלה על המנחת. אני חושב שהזזות כאלו צריך לשקף באיזה שהוא מקום. אי אפשר להבין מה קורה.

נוצר על ידי

51

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: המנחת, על פניו, עולה כמה מאות אלפי שקלים? לא זוכר. -400 500 אלף שקל? הכנסות מול הוצאות.

מורן קורן ]נציג מיצר[: שאלה. אתה מממן את המשתמשים? לעומת פארק ירדן, ששם יש התאמה טובה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אנחנו, באופן כללי, עודפים או שכר דירה שאנחנו משלמים על המנחת למועצה, הוא יכול להשתנות.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא, לא, הוא אומר לכם משהו אחר. הוא נבוך. אני אגיד את זה מזווית אחרת. אתם תבינו אותי יותר טוב. חברה כלכלית לא אמורה להרוויח יותר מדי. כי אם היא תרוויח יותר מדי, אנחנו נשלם מס. אמור להיות לה איזה איזון מסוים. אז, לפעמים, אנחנו גובים ממנה יותר שכירות, לפעמים אנחנו גובים ממנה יותר דמי ניהול, לפעמים אנחנו גובים ממנה יותר דבר כזה או אחר. מה שחשוב לי, שהיא תישאר ב- .300

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: יש לי עוד שאלה. המשפטיות פה, הם אותו דבר, 1.540 מיליון. זה קבוע. למה?

יש יותר פעילות בינתיים, למה זה לא גדל?

*אלוןמרריעוזבאתהמליאה

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אכן הפעילות, בעקבות זה שאנחנו קודם כל עובדים ביחד עם המועצה בנושא הזה, חלק מהדברים הם לפעמים משותפים. משותפים, פעילויות שעוברות אלינו וחנו במועצה בעבר. אבל מעבר לזה, אכן היה גם שיח על מה שאתה מתאר, וזה אכן יותר, כי באמת יש יותר פעילות משפטית. יש יותר במגוון הפעילויות גם, ולא רק בנפח.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: ביחס להאבים. אז קודם כול, כמה הושקע בבניית ההאבים?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: בבניית ההאבים, באופן כללי, הושקעו כ- 10 מיליון שקלים עד עכשיו. חלק מאוד גדול, הרוב, %80 הושקע, בעצם, כמענקים מהמדינה. הרוב, משרד הפנים. חלק מאוד מאוד קטן, נגב גליל. היתרה, יש לנו בעצם הלוואה שאנחנו לקחנו ממיט"ג, שאושרה לנו בזמנו, כי זה באמת משרת את אותם מטרות שהחברה הוקמה בזמנו, ומתוך כספים שלנו. אבל הרוב הגדול, הגיע כמענקים ממשרד הפנים וממשרד נגב גליל.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: והשכירות של ,670 זו תפוסה מלאה? ב- 2022 עוד לא הייתם בתפוסה מלאה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: בגדול, המתקנים האלה לא אמורים להיות בתפוסה מלאה, הם אמורים להיות במקסימום ב-%.95 כי זה בריא שיש שם יכולת לקבל גם אנשים. כבר ב-2022 היינו בתפוסה מלאה, וזה ה"שיפט" שאתם תראו אותו בהשפעה של .2023 אנחנו הבנו שבתכנון המקורי שלנו, נוצר על ידי

52

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חלק מאוד גדול, כ- 60 עמדות, תוכננו למה שנקרא Space ,Open למתחם מאוד מאוד גדול. ואנחנו למדנו שבגולן, האנשים בגולן, גם אם הם יכולים לחסוך כסף ולקחת מה שנקרא Space ,Open עמדה פתוחה, מטעמי סודיות, לא יודע מה, תמיד הם רוצים משרדים, הם רוצים את הקירות סביבם. ולכן, מה שעשינו השנה והגבנו לזה, כי היה לי חבל שהמתקן הזה נשאר, מצד אחד אנחנו לא יודעים לתת עוד משרדים כי הכול מלא, מצד שני יש כיסאות פנויים שלא משולמים. אז מה שעשינו, זה בעצם הבאנו מאיטליה בוטים, הבאנו בעצם משרדים, שלא נפריע עכשיו, כולם ימשיכו לעבוד, המשרדים, הבוטים האלה כבר עומדים. זה קיטים של משרדים מאוד ייחודיים, ושבעצם מילאו כבר. והשנה אנחנו כבר נרגיש את זה, כי השנה כבר יושבים שם חברות, והם מלאים כל הבוטים האלה, במקום אותן עמדות פתוחות שהיו. אז אנחנו יכולים לנצל את הפוטנציאליות בצורה יותר טובה. זה הגבנו השנה.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: אז השכירות תעלה ל- 900,000? צומת וואסט, למה יש ירידה שם בשכירות?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: השכירות כן. התקבולים יעלו. צומת וואסט, ב- 2022 אנחנו עשינו שם "שיפט" מאוד גדול. ב- ,2022 בעצם, המבנה הגדול היום, שהוא המשך ההאב, עמד למעשה ריק, מאחר והייתה פה תנועה של מנהלת חוגי ריקודים. מכון ריקוד, שנתנו לה לצאת מתוך רצון לעזור לצנובר, ובעצם אנחנו לא יכולנו להשכיר את המבנה הזה. היום המבנה הזה בתפוסה מלאה, 13 משרדים בתפוסה מלאה.

המבנה הריק שעדיין יש לנו בוואסט, זה מבנה שאנחנו עכשיו תוך כחודש מסיימים אותו, והוא יהפוך להיות בית וותיקי צפון הגולן. ולכן, גם הפוטנציאל של ה- 110 מטר בתוך וואסט, לא היה שלם. ב- 2022 ממש לא, ב- 2023 זה כבר יהיה הרבה יותר טוב. ועדיין לא מלא, כי עדיין יש לנו את פער הבנייה של בית וותיקי צפון הגולן, שעוד חודש מסתיים, ואז כן חצי שנה, נראה שם בעצם איזו שהיא הכנסה מינימלית של שכר דירה.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: ליאור, שווה לציין, לגבי הבוטים שהוקמו באבני הבזלת, שזו הייתה הזדמנות לקבל חברה. חברה בשם ולנס שסמי קונדקטור, שמופקת בוולסטריט. הקימה פה אתר בגולן, שהוא ארעי וזמני, לכאורה מבחינתם, ומועסקים בה 4 מהנדסים מקומיים, ועוד חבר'ה שמגיעים מנצרת.

היא מייצרת צ'יפים ברמה הכי גבוהה, על ידי זה שהמתקן מתאים לצרכים שלהם. אפשר היה לקבל אותם לעוד שנתיים קדימה, 3 שנים קדימה, כשכל הזמן בעצם יש איזו שהוא מעבר מכאן דרומה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: נכון, זה גם תקופה. אנחנו בעצם למדנו את השטח פה, ומה התושב הגולני, הממוצע נגיד, רוצה, ומה הוא פחות רוצה מבחינת האופי. בגדול, אני רוצה להגיד שהשנה לא הספקנו עוד תחומי ליבה, הרחבנו את התחומים הקיימים, את אותם תחומים שאתם מכירים, טיפול ברכש, תיירות, תחבורה ציבורית, אנרגיות חלופיות, פיתוח כלכלי, ופעילויות.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: מה זו אנרגיית רוח? האנרגיה, אלו הטורבינות?

נוצר על ידי

53

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: הטורבינות, בעצם, זה די פסיבי שם. זה האקט היזמי שעשו, וסייעו עוד בשנים אחורה. אנרגיות מתחדשות, יש לנו המון, יש לנו סולרי, בין היתר, יש אנרגיית רוח, יש את הביוגז, הסולרי, יש לנו הרבה דברים. אגב, פיתוח כלכלי, דבר חשוב ומאוד גדול שאנחנו עושים עכשיו, בעצם, את פארק התעשייה בני יהודה, אנחנו משלשים מבחינת הגודל, ומבחינת מגוון הפעילויות שאפשר לעשות שם. אנחנו פותחים עם קבלן ,1 שיעשה ביחד, את אזור המסחר ושירותים, את אזור החקלאות ותעשייה, ואת האזור החקלאי, שבו יכולים להיכנס עוד הרבה דברים. זה קורה חודש הבא, תחילת עבודה.

ככה זה ייראה.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: מה אתם מגדילים?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: היום אנחנו נמצאים פה בצהוב. היום, אזור התעשייה זה רק המרובע הצהוב. אנחנו עושים בבת אחת, ,1 ,2 ,3 ו- .4 אנחנו יוצאים בעוד חודש לעבודה, סיימנו את הכול.

מבחינת התקציב, סדר גודל של 22 מיליון ועוד כ- 8 מיליון. כ- 30 מיליון שקלים בסוף כל הפרויקט.

אורי מרגלית ]נציג נוב[: אתם עושים גם את הבינוי?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: לא. יכול להיות שאנחנו כן ננסה לקחת במכרז מול רמ"י, עוד שטח או ,2 שאנחנו נעשה בו בינוי, אבל קודם כל, אנחנו צריכים לזכות בזה, זה לא מובטח לנו מראש, ואנחנו עושים את הפיתוח, כל הפיתוח. שזה אומר את כל התשתיות.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: איפה העמדות החשמליות יהיו?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: העמדות החשמליות יהיו פה באזור, ליד הצומת של ההאב.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: רק בבני יהודה? או בכל הגולן? אתה תדבר על זה בהמשך?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: לא, לא, בכל הגולן. אני אדבר על זה, כמה שגלעד ייתן.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: זה אמור להיות סקירת פעילות, לא עכשיו לעשות פה מצגת. אנחנו אמרנו כמה פעמים, את הנושאים הרחבים, אפשר להקדיש מליאות לנושאים האלה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: בפעילות יש הרבה דברים, אבל אין שם דברים דרמטיים שאני רוצה להתעכב עליהם. בנושא של ההייטק, אז קודם כל ככה, אנחנו מבחינת הסיבים האופטיים, אנחנו מתקדמים. זה לא מושלם כמו שידענו שיהיה, אבל הגולן הולך ומתמלא, מה שנקרא, בקו המהיר. זה גם עוזר כי זה העיר את בזק. התחרות הזאת היא בריאה, זה מה שרצינו שיקרה. ויש הרבה יישובים שבמקום כלום, יש להם עכשיו 2 ספקים, הם רק צריכים לבחור. מתחמי העבודה שם, אז אנחנו עכשיו בעצם רוצים השנה להיכנס למתחם מאוד מאוד גדול, בקצרין. מתחם של 2,100 מטר.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: אתה רוצה שניתן עכשיו לעקיבא לדבר על זה?

נוצר על ידי

54

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: הוא לא מכיר את הנושא. אנחנו רוצים להיכנס השנה לבנייה של מתחם 2,100 מטר בקצרין. מתחם עבודה נוסף. ואנחנו מתכננים ששנה הבאה נתחיל את הבנייה, נסיים לפחות את התכנון והבניה של ההאב החקלאי בתוך אבני איתן. אלו 2 מתחמי העבודה הבאים שישלימו את המערכת, ובעצם את כל הרשת.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: בקצרין זה בניין קיים שמתלבשים עליו?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כן, בניין ניסטק. ניסטק עוברים למפעל חדש, ואנחנו נכנסים לכל הקומה התחתונה, 2,100 מטר, שיש שם הרבה עוצמה. אנחנו נביא לשם את החממה, ואקסלרטור ועוד כל מיני דברים נוספים שיהיו בעולם הזה. פיתוח תשתיות להרחבות. תכף נגיע לבדיוק איפה אנחנו עובדים.

הפרויקט של הגולניות עדיין מאוד מאתגר, בעיקר מבחינה פיננסית כרגע. נשארו עוד כ- 20 גולניות בתוך הפרויקט, קצת פחות מ- 20 גולניות. אנחנו מחויבים לעשות אותן, גם אם זה ייקח יותר זמן מה שחשבנו.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: זה בעבודה או שזה בהקפאה? אותנו דחו כבר 3 פעמים.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: זה לא בהקפאה, זה בעבודה. יש עובדים בצח"ר.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: לא היו מלוות או תקציב מהמדינה בשביל זה?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: היו. יש תקציב, וגם נלקחו הלוואות.

עקיבא טורנהיים ]נציג אבני איתן[: עליית הריבית, עשתה את זה פחות אטרקטיבי.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: פחות אטרקטיבי להם, לאקרשטיין זה בטוח. בגלל זה ברגע שאנחנו, לצורך העניין, נמצאים מבחינתם כחייבים גדולים מדי, ויש להם פרויקטים טובים יותר, הם פשוט מזיזים אותנו מהפס ייצור. ואנחנו משחקים איתם סוג של טנגו, אבל יש לנו קצת פחות עוצמה במקרה הזה, כי להגיד להם, טוב, עזבו, נשבר לנו ממכם, זה יגרום לנו להפסד מאוד גדול, כספי. מעבר לאי נוחות, ויישובים שמחכים כבר, וכל הדברים האלה, בסוף, כשנצטרך לבנות או להשלים את אותם 16 מבנים, זה יעלה לנו עוד, באזור ה- 150 למבנה יותר. כי לא נשיג את המחירים שלנו.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: ליאור, שאלה. בקשר לתשתיות ביישובים, בהרחבות וכו'. יש הרי כסף בנאמנות ששייך ליישובים.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: יש כסף בנאמנות שהוא לא שייך ליישובים, הוא שייך להרחבה.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: הוא שייך להרחבה, בסדר. השאלה אם היישוב, למעשה יכול להגיד, אוקיי, אתה עולה לי הרבה כסף, בפיתוח של החברה הכלכלית, אני רוצה להביא אדם משלי. הוא רוצה לעשות את הפרויקט לבד.

נוצר על ידי

55

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: היו כאלה שעשו עם דקל, היו כאלה שעשו לבד.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: היום, משרד השיכון לא מאפשר. קודם כל, זה אפשרי. האחרונים שעשו את זה, מרום גולן.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: אני מצפה שאתם תהיו יותר אטרקטיביים מבחינת היכולת שלכם לנהל משא ומתן וכו', עם קבלנים וכו'. מה שאני אביא לבד. זאת אומרת, איפה אתם באים לידי ביטוי בעניין הזה?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אנחנו באים לידי ביטוי ב- 2 דברים, זה שיחק מאוד מאוד לטובת הפרויקטים שהיו בשנתיים, בשנתיים וחצי האחרונות, מתחילת עליות המדד, ותשומות הבנייה. זה משחק, בעצם .2 פעם ראשונה, מה שקובי ציין, כל הנושא של הספסוד דרך משרד השיכון, שעובר למועצה, זו החלטה, זו החלטה גורפת. זה הרבה כסף לכל תושב בסוף. כל תושב משלם פחות.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: למה, במסלול העצמאי, אני לא מקבל את הספסוד הזה?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: לא. אבל זה לא הקומה היחידה.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: בסביבות, בין 70,000 ל- 150,000 שקל.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כן, סביב ה- 100,000 שקל. אי אפשר לזלזל בזה, וזה פעם ראשונה.

אבל זה לא רק בהיבט הכספי. זה דווקא בהיבט של העמידות והחוסן, והיכולת שלנו .1 לקבל, וזה מה שגם קיבלנו בתקופה אחרונה, להמשיך ולקבל אחוזי הנחה, לא התפשרות של איכות, אלא אחוזי הנחה מקבלנים, כי קבלנים רוצים לעבוד עם הגולן, והם יודעים שיש פה הרבה עבודה שוטפת, במסה, והם צריכים להוכיח את עצמם, הם עושים. זה לא שאנחנו חפים מטעויות. היה לנו קבלן נוראי עכשיו בנוב, שלא ייכנס יותר לגולן. אבל ב- %90 מהמקרים, זה משפיע מאוד, ותורם מאוד לפרויקט, גם ברמת אחוזי ההנחה שאנחנו מקבלים, מה שלא קיבלו אזורים אחרים, כי אין את היציבות שלנו, וזה העוצמה של הכוח, של כמות הפרויקטים הגדולה. זה אפילו בעיניי יותר משפיע, מאותו סבסוד.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: יש יישוב מסוים, אני לא אגיד שם, כשהתחלנו לעבוד, היה כבר גביית מחיר, כל מה שאתה רוצה. התחלנו לשווק. התברר, שהמתכנן שכח לשים מצעים מתחת לכבישים. אבל לא קצת, 5 מיליון שקל. זה היה קירות תמך. בקיצור, חברה אחרת הייתה אומרת לך, אחי, לך הבייתה, תביא כסף.

ואנחנו עוד לא יודעים בדיוק איך יוצאים, אבל אנחנו יוצאים מזה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כן. אז 2 אלה, זה הדברים הדרמטיים. מעבר לזה, אפשר להגיד גם, שאנחנו יותר מתאמצים, ואכפת לנו, כי אנחנו מעבירים את התשתיות אלינו. זה לא קבלן שזרק למיקי את התפעול והתשתיות, ועכשיו לך לחפש אותו, לאחר שנת הבדק.

רונן גאון ]נציג קלע אלון[: למתכנן אין אחריות מקצועית?

נוצר על ידי

56

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אנחנו תובעים אותו. אבל איך תדע? אם הייתי חברה רגילה, הייתי עוצר, אומר חבר'ה, תביאו כסף. לא אכפת לי מהמתכנן.

אריק בן מאיר ]נציג כנף[: כנף לא אמור להיות ברשימה הזאת? אתה עוצר את ההרחבה של כנף?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כנף, אנחנו לא התחלנו ביצוע.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אלו דברים, מה שכבר התחלנו. יש לנו עוד, אנחנו נכנסים עכשיו, רק היום בדיוק חתמנו עם מרום גולן גם. ייכנסו פה עוד הרבה. ב- ,2023 תהיה לנו הרבה עבודה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: רמת מגשימים, קיבלנו עכשיו אישור ל- .93 יהונתן, קיבלנו .45 אריק בן מאיר ]נציג כנף[: לכמה אחוז אכלוס אתם נכנסים?

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: משתנה בין 1 ל- .1 אני מפיק בעצם דף מאוד מאוד קטן ומתומצת של מקורות ומשאבים. אנחנו, בעצם, רוצים לראות בדיוק מה יש לנו, וגם יודעים להגיד ליישוב כמה תושבים הוא חייב כמינימום שנצא לדרך. עכשיו, יש גם יישובים שידעו מראש. שהם, נגיד, לא מגיעים למינימום הנדרש, וזה ממש משתנה בין יישוב ליישוב, עד רמת יחידה בודדת, אנחנו יכולים להגיד. ואז היישוב מחליט, אוקיי, או שנחכה רגע או שאנחנו נקדם מימון, עד אשר נשלים את אותם 10 או ,4 משתכנים נוספים. ואז הכסף חוזר בעצם ליישוב. זה דינמי, וזה בהחלטה של היישוב. כלומר, אנחנו לא רוצים לאבד את אלה שכבר מחכים. רוצים לרוץ כמה שיותר מהר, ולהתחיל לבנות. לדוגמה, מרום גולן, עם כל השינויים התכנונים, מחכים 7 שנים לשלב של היציאה.

הרצל פרוחי ]נציג חד נס[: עם כמה משרדי תכנון אתם עובדים בפיתוח?

דובר: עם כמה משרדי תכנון. קודם כל, רוב התכנון, עוד פעם, הוא מתבצע פה, מה שנקרא, בניהול של אגף הנדסה. משרד השיכון ורמ"י, הם בעצם המממנים והם המתכננים. יש להם מתכננים.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: תכנון תשתיות זה משרד השיכון?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כן.

עו"ד קובי קורין ]יועמ"ש[: הם מורידים מהסבסוד. על חשבון הסבסוד. יש לו ערבות גדולה.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הם לוקחים מתכננים שלהם, מוציאים את תכנון, התשתיות, וכל הדברים האלה. אנחנו, מה שלא היה בעבר, היום אנחנו מעורבים בתכנון, אנחנו משתתפים כבר בשלב התכנון, לא בשלב הסופי. הלקחים של הדוגמה שנתתי עכשיו, עם היישוב הזה שהסתבכנו. אנחנו משולבים בזה הרבה יותר היום, ובודקים את זה הרבה יותר, כי אנחנו לא מוכנים להסתבך. אבל עקרונית, התכנון זה ב- %,99 על ידי משרד השיכון.

נוצר על ידי

57

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

דודי מורד ]נציג אלרום[: שאלה קטנה, היה סיפור עם הגולניות, שהיה הסכם בין החכ"ל לבין היישובים, ל- 7 שנים. ל- 8 שנים. ופתאום זה עלה ל- ,14 ,20 .30 לא, יש כאן בעיה מאוד גדולה, כי חלק מהיישובים לא מסכימים לזה בכלל.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: ל- .16 אכן, היה סיפור.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא מכיר. אני מכיר שהם מינו נציגים, והנציגים אישרו. חתמו גם על ה- .16

דודי מורד ]נציג אלרום[: נכון. חלק מהם.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אנחנו הסברנו גם למה, בגלל זה גם באמת היישובים, והנציגים שלהם כן הבינו את הרציונל. היינו, קודם כל, הכי שקופים שיש. הפרויקט הזה, יש לו מטרה מסוימת, וכדי שאנחנו בעצם נוכל להגשים את אותה מטרה, שזה אותן מחסניות קליטה, בסופו של דבר, בגלל העלויות הגבוהות של הפרויקט, שקפצו ב- 3.5 מיליון שקלים אחרי היציאה לביצוע, וזה בגלל כל העליות שפקדו אותנו.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: אנחנו לקחנו הלוואה של 6 מיליון, ואחר כך עוד .3 ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: מ- 5.5 מיליון עלינו ליותר מ- .8 בכל מקרה, השאלה היא כזאת, למה לעלות במינימום? אגב, אנחנו מקווים שהיישובים לא יקנו את הגולניות אחרי 16 שנה. וזה למה, כי בסוף המטרה היא להחזיק בנק גדול של יישובים, שיש להם את החשמלאים שלהם, את המתפעלים שלהם, אפילו את המתפעלת של הצ'קים מול כל הסוחרים. זה אירוע. זה אירוע של 100 יחידות, 100 יחידות שכל הזמן מתחלפות. זה לא 100 יחידות שעכשיו 10 שנים, אותה משפחה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: 1 ל- 3 שנים מתחלפות.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: לכל היותר. אנחנו מקווים שתוך שנתיים. בדרך כלל, בן אדם בונה בין שנתיים ל- .3 בכל מקרה, כל האירוע הזה הוא מתוחשב. והרצון שלנו הוא באותם יתרות לצורך העניין, של התכנית העסקית, מצד ,1 לייעל החזקה ותפעול של האירוע הזה. מצד שני, מעבר לזה שאפשר גם לתת לישובים כסף בדרך, וזה הרצון שלנו, וזה מה שאני מקווה שיקרה, שכל הגולניות יהיו מלאות, ושהישובים יקבלו את ה- %25 שלהם, שזה מעולה, מעבר לזה, אנחנו נצליח באותם יתרות להמשיך ולקנות. למה? כי רק 21 יישובים קיבלו גולניות. אנחנו רוצים, קודם כל, להשלים לכל ה- 33 או ה- ,35 עוד מעט, וגם כבר יש כמה יישובים שאמרו, אנחנו רוצים ,6 לא מספיק לנו .4 יש יישובים שאמרו, עזבו אותנו, גם ככה, 4 אני לא יודע. אם אנחנו כמערכת 1 גדולה, אזורית, לא נדע, בעצם. עכשיו, אנחנו פעם 1 קיבלנו כסף ממשרד החקלאות לזה, לא נקבל עוד פעם. ואז המערך שהקמנו, התכנית העסקית הזאת, היא בעצם באה ואומרת, מעכשיו, בלי אף אחד, אנחנו ילדים גדולים בגולן, יודעים לבנות עוד ועוד ועוד יחידות, אני מקווה שכל שנה או כל שנתיים נצליח לבנות עוד 4 יחידות ולתת לעוד יישובים, שאו לא קיבלו או שהם רוצים לגדול. ולכן, האיגוד של כל הסיפור הזה, כי אם אנשים יתחילו לקחת מה שנקרא, יישובים ייקחו נוצר על ידי

58

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

לעצמם את היחידות האלה, אז בסוף, התקורות הבסיסיות שתיארתי, ברמה התפעולית תחזוקתית ירדו, ואנחנו לא נוכל להגשים את החלום, שהוא בעצם להמשיך לעשות פרויקט בר קיימא מאותו תקציב של 29 מיליון שקל, שהתקבל לפני 4 שנה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: כל 21 מיליון שקל יש לכם הסכמה גורפת, שזה יעבור ל-16 שנה?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: כן.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אני לא יודע אם כל ה- .21

חיים רוקח ]ראש המועצה[: הדבר ה- 2 שקרה, התכנית דיברה על זה שתוך שנה אנחנו בונים את כל ה- 90 גולניות. נתקלנו מול רמ"י. יש גולניות שעד היום לא בנו.

דודי מורד ]נציג אלרום[: בכמה יישובים יש גולניות? 4-5 יישובים?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לדעתי יותר, 8 יישובים.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אנחנו חושבים שזה מאוד נכון יהיה, שהיישובים הפורשים הם בעצם, יתקעו את היישובים שנשארו בתוך המאגר. כי אז כל עלויות, וגם לגולניות האלה יש מטרה, שהן יישארו כמחסניות קליטה. ברגע שזה יוצא מהפול הזה, אז יכול להיות שהם יהפכו למלא דברים אחרים.

דודי מורד ]נציג אלרום[: אני יכול להגיד לך משהו, ליאור. אצלנו באלרום, הקיבוץ האגש"ח השקיע 200,000 שקל מכסף האגש"ח והחברים בגולניות האלה. חשמל, תקשורת, מזגנים. אתה לא יכול לאכלס משפחות בקליטה, בלי לתת להם אפשרות חימום. אני שמתי שם ב- 35,000 שקל מזגנים. גם אם אתה מחזיר לי 1,800 שקל בחודש, וגם אם שמנו חשמל 130,000 שקל, ואינטרנט עוד 50,000 שקל, 10 שנים הקיבוץ לא יחזיר מה- 1,800 שקל האלה לחודש, עבור הגולנית ה- .4 זאת אומרת, עוד פעם, אתם שותפים שלנו ואנחנו שותפים שלכם, אבל גם האגש"חים, גם הקיבוצים, מכניסים את היד לכיס ומוציאים כסף גדול על הגולניות האלה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: נכון. לא בכל הישובים נרתמו כמו שאתם נרתמתם לזה, אבל אתם, מצד שני, הייתם שמחים לקבל עוד ,6 ולקבל עוד כמה.

דודי מורד ]נציג אלרום[: האמת, הציעו עוד ,2 וסרבו. אני אומר לך.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: כמה יש לכם?

דודי מורד ]נציג אלרום[: .4 הציעו לנו עוד ,2 שנקנה את ה- 2 האלה, שהקיבוץ יקנה.

נוצר על ידי

59

תמלול ישיבת מליאה 3/23 - 23.5.23

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: אז אני מקווה מאוד שאם התהליך ייסגר כמו שצריך, שתוך שנתיים ,3 נוכל להתחיל לבוא ליישובים שרוצים עוד, או כאלה שלא קיבלו ופתאום כן רוצים, ולהמשיך ולשים שם גולניות.

*חברהמליאהיוניכהןמצטרףלמליאה

חיים רוקח ]ראש המועצה[: החברה הכלכלית מתקשרת עם כל מיני גופים, עסקיים, לא עסקיים כאלה ואחרים, ויוצרת עסקאות. רוב העסקאות הם לטווח קצר. זה מה שמותר לנו, עד 5 שנים. יש חברה כמו חברת אלביט, שהולכת להשקיע עכשיו, מה שאתם רואים במנחת פיק, זה משטחי בטון, הסעה של מל"טים ומבנים, והכנסה של מל"טים, וכן הלאה. היא הולכת להשקיע מעל 20 מיליון שקל, סכומי עתק.

אנחנו רוצים הארכה, אנחנו רוצים חוזה ארוך טווח. בשביל לעשות חוזה ארוך טווח, אנחנו צריכים אישור של משרד הפנים. משרד הפנים לא מסכים שנעשה חוזה ל- 15 שנה, לדוגמה, אלא .5+5+5 ככה זה נקרא.

זה המקסימום שאפשר. .5+5+5 מתחלק, כל פעם .5 זה עובר תהליך גהינום, אני אקרא זה ככה, במשרד הפנים, מול מי שאחראי על התאגידים. ולאחר מכן, בכל מקרה, אנחנו צריכים את אישור המליאה.

ליאור רוכמן ]מנהל החברה הכלכלית[: החומרים שיש לפניכם מדברים על מספר פרויקטים. 1 מהם, אגב, זה המועצה צריכה. זה ההסכם ארוך טווח של חיספין, של קופת חולים כללית. יש את מנחת פיק. יש את וואסט. בוואסט יש גם 3 חנויות. זה לא פוגע רק בגדולים, זה גם פוגע בקטנים. בסוף, יש אנשים שצריכים להשקיע את כל כספם, ועכשיו, לצורך העניין, לעשות מסעדה. אז מצד ,1 הרצון שלנו שיקימו משהו רציני, שיקימו משהו טוב, וכן יהיה להם את הביטחון שהם יכולים להישאר יותר משנה, פלוס שנה, פלוס שנה.

שכל שנה, יש להם בעצם את החשש הזה. אז בסך הכל, 3 חנויות, פלוס המכרז שעשינו על הווילה הישנה, שהולכת להפוך, אני מקווה כמה שיותר מהר, לשוק עיקרים יפה. שזה, בעצם, 4 מבנים בתוך וואסט. ,501 זה הווילה. חיספין, כמו שאמרתי, קופת חולים כללית, ומנחת פיק.

חיים רוקח ]ראש המועצה[: יש לנו הסכם עם קופת חולים כללית, להגדיל את קופת חולים כללית. אנחנו כאילו בונים את המעטפת של הקומה ה- ,2 והם הולכים לעשות את כל הפנים, ולהגדיל את קופת חולים כללית, כפול .2 גם המבנה למטה, הוא מושכר על ידינו לקופת חולים כללית.

דוד אנגלמאייר ]נציג חיספין[: זה לא של חיספין?

חיים רוקח ]ראש המועצה[: לא. זה שלנו. כדי לעשות את זה, קופת חולים כללית אומרת, אני לא הולכת להשקיע מיליונים, באיזה שהוא מקום, במבנה הזה, ל- 5 שנים. תנו לי חוזה ארוך טווח, עוד פעם. אז אנחנו עם אותה בעיה כל הזמן.

גלעד גליקמן ]נציג מעלה גמלא[: לא קיבלנו את זה, נכון? את כל הדבר הזה.

גלעד הילמן ]מנכ"ל המועצה[: לא, זה הגיע אלינו אתמול בערב. מה חסר לך. אנחנו מציגים את זה, מילה מילה.

נוצר על ידי

60