ישיבה 1 19 עפ דרישה

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה

ישיבה שלא מן המניין שזומנה ע"פ דרישה

שהתקיימה באולם הישיבות של העירייה

ביום רביעי ח' באדר תשע"ט – 13 לפברואר .2019

1

תוכן עניינים

ישיבה שלא מן המניין שזומנה ע"פ דרישה ......................................................................................... 1

סדר היום: ................................................................................................................................. 4

א.תשתיות – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן... ................................ ...........................................4 ב.קולות קוראים – הוצג על ידי חבר המועצה משה אלמליח... ...........................................................6 ג.הצבעה שמית בישיבות המועצה – הוצג על ידי חבר המועצה שלמה בוזגלו.. ......................................14 ד.מקלטים – הוצג על ידי חבר המועצה בועז ביטון ........................................................................16 ה.מרכז מורשת של הקהילה האתיופית- הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי. .................................20 ו.ועדת בדיקה לתקציבים בלתי רגילים – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף......... .............................25 ז.פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן.. ...........................................................29 ח.השהיית אכיפה במתחם כפר הים – הוצג על ידי חבר המועצה גדי אריאלי. ......................................41 ט.תנועת הצופים – קידום בינוי – הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי ...........................................43 י.פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבי המועצה עו"ד יניב דרי........................................................46 יא.סעיף 140 א – זכות עיון לחברי מועצה – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף, ..................................48 יב.בינוי בתי ספר בעיר – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן .............................................................53 2

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – חבר מועצה , מ"מ ראש העיר,

עו"ד טל ניב אליהו - סגן ראש העיר,

רומן גישר – סגן ראש העיר,

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

בועז ביטון – חבר המועצה,

בן ציון נורדמן – חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר מועצה,

גדי אריאלי – חבר מועצה,

טספאי אדריג'או – חבר מועצה,

עו"ד יניב דרי – חבר המועצה,

עו"ד נתן לבייב – חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב - חברת מועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רון שגן - חבר מועצה,

רונן הילף – חבר מועצה,

שלומי ימין - חבר מועצה,

שלמה בוזגלו – חבר מועצה,

חסרו ה"ה:

צ'יקו (משה) אוקנין – חבר מועצה,

שי ברכה – חבר המועצה,

מוזמנים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,

משה ביטון - סמנכ"ל העירייה,

עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,

רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה,

אינג' נדב הדר – מהנדס העיר,

אהוד ואנה – מנהל אגף אירועים,

גלית מגילה – מנהלת מח' רישום – נציגת אגף החינוך, איציק נחמני – עוזר בכיר לראש העיר,

בבר אפללו – עוזר ראש העיר,

שירן גז – מזכירת מח' מנהלה,

מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.

3

סדר היום:

א. תשתיות – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן,

ב. קולות קוראים – הוצג על ידי חבר המועצה משה אלמליח,

ג. הצבעה שמית בישיבות המועצה – הוצג על ידי חבר המועצה שלמה בוזגלו,

ד. מקלטים – הוצג על ידי חבר המועצה בועז ביטון,

ה. מרכז מורשת של הקהילה האתיופית- הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי,

ו. ועדת בדיקה לתקציבים בלתי רגילים – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף,

ז. פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן,

ח. השהיית אכיפה במתחם כפר הים – הוצג על ידי חבר המועצה גדי אריאלי,

ט. תנועת הצופים – קידום בינוי – הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי,

י. פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבי המועצה עו"ד יניב דרי,

יא. סעיף 140 א – זכות עיון לחברי מועצה – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף, יב. בינוי בתי ספר בעיר – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן.

צביקה גנדלמן: אפשר להתחיל, מימי יש קוורום, הכל בסדר. ערב טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את

ישיבת המועצה שלא מן המניין לתאריך ה- .13.2.2019 יש פה 12 נושאים לדיון, בכל נושא למציג הדיון יש חמש דקות. אנחנו הולכים לפי הסדר שנתבקשנו. הנושא הראשון הוא תשתיות, הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן.

א. תשתיות – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן.

רון שגן: אני מיד מציג. לאחד הנושאים יש כאן הורה אחד עם ילד שאנחנו מבקשים שיוכל להיות

נוכח ואנחנו מבקשים את אישורך.

צביקה גנדלמן: לא, אני לא מאשר. תשתיות, קדימה.

רון שגן: למה?

צביקה גנדלמן: ככה, אני לא חייב לנפק לך הסברים. תשתיות- בבקשה.

רון שגן: אנחנו נמצאים במשבר תשתיות חמור בשכונות הותיקות. תשתיות בסיס כמו כבישים,

תאורה, מדרכות, שלא נדבר על גינות, פארקים ואזורי פנאי ומסחר אשר כמעט ואינם קיימים, בוודאי שלא הוקמו חדשים ב-20 השנים האחרונות. אני אקח כדוגמא את שכונת בית אליעזר בה אני גר, אבל ניתן לראות את אותה בעיה בשכונות הוותיקות ברחבי העיר:

נווה חיים, חפציבה וגבעת אולגה, וברנדס וגם בשכונות קצת פחות וותיקות כמו יוספטל, פאר ועוד. בבית אליעזר ישנו גידול מתמיד במספר התושבים, הן ברחבי השכונה בה נבנים בתים נוספים ביחס של 1:4 בהתאם ל-ח"ד 2020 שמאפשרת את זה, על החצרות הגדולות, והן בשכונות הלוויין כמו בדניה וליד איפה שהיה פעם הספורטן ז"ל. לעומת זאת ובניגוד גמור, אין פיתוח של מדרכות וכבישים בכלל וכפועל יוצא אין גם תשתיות ביוב או תאורה ראויות בכלל הרחבות, או המקומות שאנשים גרים בהם ויש להם חזיתות. תוצאת הדברים הללו היא כפולה: אחד, סכנה משמעותית בבטיחות בדרכים שכבר הוכיחה את 4

תוצאותיה הקטלניות בדמות המקום הראשון בו "זכתה" חדרה בתאונות דרכים לבני נוער ב... מזעזעת של מרכז השכונה שמדגישה את ההזנחה העירונית במרחב הציבורי, כאשר נדמה שאין ניסיון אפילו לפנותו מזבל, פסולת בניין ושאריות לכלוך שונות. על גינון ושתילה נדמה שוויתרו לגמרי. בבית אליעזר התושבים, ואני ביניהם, גאים בשכונתם אך מתביישים ב-איך שהיא נראית. כאשר הרחוב הראשי בשכונה, כ"ט בנובמבר, שמוביל לתיכון בית אליעזר אינו סטטוטורי אפילו בחלקו ומרכז השכונה נראה כמו מזבלה, סליחה על הביטוי, ללא אישורים, אין תמה למה אנחנו מרגישים ככה. יעידו חברי מועצה מבית אליעזר, נניח ניר בן חיים יודע לספר שגם אצלו הכביש הוא לא מהטובים שנראו, אבל לו יש תאורה. זה אחד יותר ממני. לשנינו אין ביוב, אנחנו "פיתים" בנושא הזה.

בקיצור, מרגישים שיש ארנונה אבל אין תמורה בעדה. כדי לפתור בעיה רבת שנים זו אני מבקש להביא החלטת מועצה שקוראת לראש העיר להקים וועדה בה יהיה חברים יועצי סביבה, תחבורה ואדריכלות נוף ... כמו גם נבחרי ציבור ונציגי השכונות. וועדה זו תמפה את הפערים בשכונות הוותיקות ותקבע סדר עדיפות לתיקון הפערים הקיימים. הוועדה תגיש את מסקנותיה למועצה תוך שישה חודשים מהיום. הוועדה תתוקצב בכ-200,000 שקלים לטובת שכירת יועצים. כמו כן, אני מבקש שהמועצה תבקש מראש העיר והגזבר למצוא מקורות תקציביים ולהקצות כ-10 מיליון שקלים מהתקציב הקרוב בכדי שהמלצות הוועדה, לכשתגענה, תוכלנה לצאת למימוש מיד לכשיתקבל המיפוי וייקבע סדר העדיפויות. הבקשה בעיניי היא ברורה, היא טומנת בחובה שינוי סדרי עדיפות. חברי המועצה שיצביעו נגדה יצביעו נגד הציבור בשכונות הוותיקות ולעיתים נגד משפחתם שלהם. אין כאן אמצע, אין כאן מה לברר. אין כאן בדיקות ו-וועדות שצריך לחשוב עליהם שיבררו אם צריך וועדות, ואין מלל בגדול שייתן ראש העיר שיקהה את הבעיה או יצדיק את דחיית פתרונה. זה מונח לפתחכם ואני מבקש שלא תהססו להצביע בעד. אנחנו מצדנו לא נהסס להסביר היטב איך יצביע כל חבר מועצה ומדוע. אני מבקש להצביע בשתי הצבעות נפרדות- האחת על התאמת הוועדה ותקצובה ואחת על התקצוב של 10 מיליון ש"ח לפיתוח עצמו.

יניב דרי: אני רוצה רגע להתייחס לדברים של רון ולהוסיף שאלה. אני מבקש שמה שקבוע בסעיף 3

בהצבעה של הנושא הראשון והשני, לגבי סעיף 1 ו-,2 אלא אם כן נקדים את ההצבעה על סעיף 3 ואין לי בעיה, שההצבעה תהיה שמית.

צביקה גנדלמן: הצבעה שמית ל-מה? לסעיף הזה?

יניב דרי: או שנקדים את ההצבעה על סעיף 3 ואז כבר נצביע על סעיף 3 לסדר היום.

צביקה גנדלמן: ביקשתם שם משהו אחר, להצביע באופן גורף,

יניב דרי: אין בעיה. אז אני אומר, לסעיף 1 ו-.2

צביקה גנדלמן: איזה 1 ו- 2?

יניב דרי: אז כרגע לסעיף שרון הציג אני מבקש הצבעה שמית שליש מספיק..

ביצוע החלטה שמית

צביקה גנדלמן: אתה רוצה לעשות הצבעה שמית. אוקי. מי בעד להצביע הצבעה שמית? .7 מי נגד? ירד

מסדר היום.

5

החלטה מס' :44 המועצה מחליטה לאשר קיום הצבעה שמית עבור כל אחד מהסעיפים.

אושר ברוב של 7 חברי מועצה ()1/3 ו – 12 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

צביקה גנדלמן: חברי המועצה, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לסעיף?

חבר המועצה שגן, הסעיף הזה לא יפוצל היות והוא גם לא הוצג כמפוצל, גם לדעת היועצת המשפטית. ולהלן התייחסותי לנושא היות ומדובר פה תביעת כסיפת. היות ו-וועדת כספים הינה הגוף האמון לדון בנושאים מסוג זה, וככל שתמצא לנכון תמליץ בפני המועצה בהתאם לסדרי העדיפויות שלך. לפיכך, תדון המועצה בהמלצות הללו כשיהיו. לאור זאת, ממליץ לדחות את ההצעה? שמית. מי בעד ההצעה? שמית, לפי סדר. (סבב שמות בהצבעה)

אני אתחיל. אני מצביע לדחות. (מדברים יחד) גבריאל סרוסי – לדחות, שלומי ימין –

לדחות, גדי אריאלי – בעד, רון שגן - בעד, יניב דרי – בעד, בועז ביטון – בעד, משה אלמליח – בעד, בן ציון נורדמן – נגד, נתן לבייב - נגד, מימי אלימלך - שבעה בעד וכל השאר נגד.

צביקה גנדלמן: ההצעה נדחית.

מימי אלימלך: 11 נגד.

החלטה מס' :45 היות וועדת הכספים היא הגוף האמון לדון בנשאים מסוג זה, וככל שתמצא לנכון תמליץ בפני המועצה בהתאם לסדרי העדיפויות שלה, ולפיכך תדון המועצה בהמלצות אלה. לאור זאת מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"ל.

אושר ברוב של 12 חברי מועצה בעד ו-7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

ב. קולות קוראים – הוצג על ידי חבר המועצה משה אלמליח

משה אלמליח: כחלק מעבודת משרד הפריפריה ועוד משרדי ממשלה בכלל, יש את המושג הזה של קולות

קוראים שמופנים בדרך כלל לעיריות. למעשה על ידי הקולות הקוראים הללו ניתן להביא תקציבים לעיר בתרבות, בפנאי, בפיתוח ועוד שאר דברים שצריכים לעיר בכל מיני דברים שצריכים תקצוב. כחלק מעבודת המטה של משרד הפריפריה, הכניסו לא רק את הנגב והגליל, אלא גם את הערים של הפריפריה והשכונות של הפריפריה. חדרה הוכנסה, שכונות חשובות בלב ליבה של העיר חדרה- כפר ברנדס, אלי כהן ו-וויצמן, חופים, גבעת אולגה, פאר, כחלק מההחלטה של יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי. חלק מההחלטה של אריה דרעי הייתה להכניס למעשה את השכונות הללו בחדרה, שכונות פריפריה להגדרה של פריפריה.

ממש בכל חודש-חודשיים בשנים האחרונות אני עוקב אחרי הקולות הקוראים. אז היינו מפנים את זה לכל מיני חברי מועצה וגם לרב בועז על מנת לקדם את הקולות הקוראים הרלוונטיים לפיתוח, לתקצוב תרבות, פנאי וכולי. רק בחודש דצמבר האחרון היה לנו קול קורא של 3 מיליון שקלים בלי matching של שקל אחד מעיריית חדרה, ולמעשה הפסדנו אותו כי פשוט לא הגישו אותו. יש עכשיו שני קולות קוראים שנפתחו, זה היה דרך אגב למבנה ציבור, לאולם ספורט באולגה בחדרה בלב ליבה של העיר.

רונן הילף: תשע הרשאות לאולמות.

6

משה אלמליח: אני מדבר עכשיו במקרה על פריפריה. אני מביא עוד דוגמא של שתי קולות קוראים

שנפתחו רק לפני שבועיים. העברתי את זה לצ'יקו על מנת שיגיש אותם. זה קולות קוראים של מגרש מיני-פיץ' גדול בסך של קרוב למיליון ש"ח, יש לנו פה עוד איזה קול קורא שקיים של מתחמים ... גם, מאות אלפי שקלים להביא לעיר בלי שקל של .matching כלומר, אישור של העירייה, ... לא חסר. יש קולות קוראים שנמצאים בכל משרדי הממשלה, הבאתי את זה חלק מדוגמא. אני רק חושב דבר אחד; ראיתי את הפיילוט הזה גם בעיריית טבריה שכבר הקימו. זו פלטפורמה קיימת בעיריית טבריה שלקחו שני אנשים, אפשר להביא חדשים, אפשר גם להביא מישהו שנמצא מבפנים שהוא למעשה יריץ את הנושאים הללו של הקולות הקוראים. להביא אותם, למלא אותם, מעקב אחריהם.

למעשה זה בסך הכל לרווחת התושבים שלנו. זה דבר שאני מרגיש שהוא חסר לנו. אני בשנה האחרונה הבאתי שלושה קולות קוראים שעד עכשיו עוד לא הצלחתי לממש אותם.

הגשנו אותם ועוד לא הצלחנו לממש אותם. למה? כי זה נתקע כי ההוא מרגיש שהוא עושה לנו טובה וההוא עושה לנו טובה. דברים שהם פשוטים, שהם לכאורה צריכים לרוץ. אם לעירייה יהיה אינטרס נוכל להביא המון כספים לעיר. אני חושב שזה טוב לכולנו. אמנם זה בא מהאופוזיציה אבל אני חושב שזה צריך להיות אינטרס של כל הקואליציה להקים מנגנון מסודר בתוך העירייה לעניין הזה.

יניב דרי: בעניין הזה אני רוצה קצת להרחיב כי דיברו על זה בישיבת המועצה הקודמת ולפניה, על

העובדה שקרנות הפיתוח הוא במצב דליל ואין כספים בקופה הציבורית וכולי. אני חושב שההצעה הזאת של משה היא הצעה הכרחית. אני יכול להגיד ממקור ראשון שבזמנו בעמותת פנאי העיר גם הכנסנו את הפונקציה הזאת וזה שיפור פלאים את היכולות הכספיות של הגוף, על ידי כך שאתה פשוט מזרים כספים. למשל, אני אתן את זה כדוגמא, בשנה שעברה בתקציב העירייה לא תוקצב בית הספר המנגן, אז הצליחו להביא את זה מקול קורא במסגרת משרד החינוך. זאת אומרת, שפונקציה מקצועית שהייתה בעמותת פנאי העיר, אני מקווה שהיא תשוחזר כי כרגע היא לא קיימת, אבל שתהיה פונקציה עירונית שתדאג לכלל הגופים. למתנ"ס גבעת אולגה, לפנאי העיר, לנחלים, לגופי ...

למחלקות לאגפים בעירייה. זה דבר שרק יכול להגדיל את הקופה הציבור. אגב, יש לי הכשרה מקצועית, אפשר למצוא אולי גורמים בתוך המערכת העירונית שמתאימים כדי להתפתח בתחום הזה, ובסופו של דבר זה משהו שרק יכול להגדיל ולהואיל וצריך לשקול את זה לחיוב. באמת, לא להסתכל על זה כהצעת אופוזיציה או משהו כזה, פשוט לראות את העניין. ואם יש כוונה לעשות את זה- ... תעדכנו על הכוונה ועל לוחות הזמנים בנושא הזה ואנחנו נברך על הפעולה, כי בסופו של יום העיר משוועת לתקציבים וצריך לייצר אותם.

בועז ביטון: אני חושב שברמת העיקרון זה די אבסורד שהצעה כזאת היא בעצם עולה מהאופוזיציה

ולא מהקואליציה. הנהלת העיר, גם של הקדנציה שעברה ואני לא יודע מה לגבי הקדנציה הנוכחית, אבל אף פעם לא הצטיינה יותר מדי בלהביא תקציבים ממשרדי ממשלה.

לפעמים זה מגבלות; לפעמים של ראש העיר, לפעמים של אנשים פוליטיים, אבל אף פעם הנהלת העיר הזאת לא הייתה מיוחדת בלדעת להביא תקציבים. אני חושב שדווקא בגלל זה צריך לנצל אנשים שיש להם את הקשרים הטובים והמיוחדים במקומות שצריך שם למעלה. והנה אני בא ואומר, למרות שאנחנו אופוזיציה המטרה שלנו היא כן להביא 7

תקציבים לעיר. אני זוכר שבקדנציה שעברה מספר פעמים העברתי קולות קוראים של משרד הפריפריה. בזמנו העברתי למשה ביטון וזה נתקע בלשכת מנכ"ל. קולות קוראים שדיברו על לבנות גנים ציבוריים בשכונת גבעת אולגה. לא כל קול קורא עובד בצורה של ,matching אבל גם בסיטואציה שזה עובד ב-,matcihng אין שום סיבה שהעירייה לא תיקח את המקומות הללו ותיקח את האופציה הזאת להוציא את התקציבים הללו ממשרדי ממשלה. כמו שאלמליח מקודם דיבר על זה, רק לפני מספר חודשים הצלחנו להוציא ממשרד הדתות פרויקט של יותר מ-600,000 שקלים לבניית בית כנסת של הרב ...

לפני חודשיים ניסינו להגיש קול קורא לקהילה האתיופית של מיליון שקל.

צביקה גנדלמן: הוגש.

בועז ביטון: הוגש, אבל הוגש אחרי שיצאה לנו הנשמה ביום האחרון. אני זוכר את הסיטואציה שאני

בלשכת מנכ"ל פוגש את ראש העיר וכאילו מישהו עושה לי בעצם טובה שהוא מוכן לחתום לי על הקול קורא הזה. יש היום קולות קוראים, הזכיר יניב דרי את פנאי העיר. הייתה שם בחורה, טל מכיר אותה, בחורה שהייתה שם עד לפני זמן קצר בשם מעיין גילת. עבדתי מולה במספר פרויקטים, בחורה חרוצה, אסרטיבית. אין לי ספק שבסופו של דבר שעושים את החישובים ובודקים, האנשים האלה מביאים הרבה הרבה יותר כסף מהעלות השנתית שלהם. אני יכול להגיד שגם בפרויקטים שבזמנו לירון גולדנברג, באמצעות הקרן לפיתוח חדרה, הצליח להביא מספר פרויקטים של matching מול עיריית חדרה- לצערי הבנתי שגם הפרויקטים לא נוהלו בצורה אחראית והיום משרד הפריפריה לא רוצה להביא את הכספים בחזרה בגלל שהפרויקטים לא נוהלו מול כתבי הכמויות המדויקים שהמשרד קיבל. לכן אני בא ואומר שאנחנו מוכנים. אני יודע שיש היום במשרד הפנים "צוערים לשלטון", ככה קוראים לזה, אלו סטודנטים שבעצם יש להם את כל הכישורים מול משרד הפנים לעבוד בקולות קוראים. אני חושב שזה יהיה מבורך מאוד אם העיר חדרה תביא בן אדם כזה בשכר מלא, תביא צוער, תביא מישהו שהתפקיד שלו כל היום מהבוקר עד הלילה יהיה לדעת איך לגייס כספים ממשרדי ממשלה. אין לי ספק שהעיר צריכה את זה, אין לי ספק שהעיר יכולה להביא את זה ובסופו של דבר כולנו נהנה מזה, גם האופוזיציה וחדרה תהנה שיבואו תקציבים לעיר חדרה.

רונן הילף: לגבי הנושא של קולות קוראים, אני חושב שהבעיה היותר גדולה היא בכלל שאנחנו לא

ממשים קולות קוראים. אני לא בטוח עד כמה אנחנו לא מכירים את הקולות הקוראים כמו שאנחנו לא ממשים אותם והמימוש הוא הדבר המשמעותי פה. זאת אומרת, האם יש איזשהו מנגנון שיודע להגיד כמה קולות קוראים, מה מגישים, לא מגישים, האם אפשר לקבל בכלל איזשהו פירוט בנושא הזה לגבי הקולות קוראים ברמה של התוכנות הקיימות, ברמה המקצועית. זאת השאלה.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו רוצה להגיד? תודה רבה. ההתייחסות שלי לנושא הזה: היות והטיפול

בקולות קוראים מתבצע על ידי עובדי עירייה ללא סיוע מגורם חיצוני וכל אגף פונה לגופו של עניין באמצעות החשב האגפי אני ממליץ לדחות את ההצעה.

יניב דרי: התשובה בעניין הזה היא לא לגופו של עניין.

צביקה גנדלמן: זאת התשובה. אתם רוצים שמית גם על זה?

בועז ביטון: זו לא תשובה, זו מריחה. (מדברים יחד)

8

יניב דרי: שאלתי האם יש מערכת שמאתרת ואיך היא מאתרת?

צביקה גנדלמן: זאת התשובה נקודה. (מדברים יחד)

בועז ביטון: אתה מתעסק בפוליטיקה קטנה ואתה לא מתעסק לגופו של עניין. תענה לגופו של עניין.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בבקשה, הצבעה. (מדברים יחד)

בועז ביטון: התרבות דיון שאתה משרה פה היא בלתי נסבלת. (צעקות, מדברים יחד)

יניב דרי: אני שאלתי את היועצת המשפטית שאלה, למה את לא עונה? אתה תיתן לי לשאול שאלה

את היועצת המשפטית. אני שואל שאלה לפני ההצבעה. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שגן, אני מציע שתירגע, תן ליניב לשאול.

יניב דרי: אני שאלתי את היועצת המשפטית שאלה שהיא גם רלוונטית להמשך הדיון. יש פה

סעיפים, ראש העיר מתייחס לצורך העניין כחבר מועצה וכראש עירייה.

שרון שרוני: נכון.

יניב דרי: אנחנו יכולים להמשיך את הדיון. זה לא נעצר, זה לא שהוא סוגר את הדיון ולאחריו יש

הצבעה, אנחנו יכולים להמשיך את הדיון. יש חברים שעוד לא מיצו את הדקות שלהם ויש חברי מועצה שעוד לא דיברו.

צביקה גנדלמן: אז סליחה, אני אפשרתי ושאלתי אם למישהו יש עוד מה לדבר. (מדברים יחד)

יניב דרי: זכותנו לדבר גם אחריך, זה לא סוגר את הדיון.

צביקה גנדלמן: מה זה? זה בנוסף לחמש דקות של כל אחד?

שרון שרוני: שאלת לפני זה אם למישהו יש מה להגיד ואף אחד לא אמר כלום ואתה אמרת את

עמדתך, ופתאום חבר מועצה נזכר שיש לו מה להגיד-

יניב דרי: הוא לא נזכר, הוא משיב,

שרון שרוני: לא משנה. ואם זה לפני ההצבעה אז לאפשר לו להגיד את החמש דקות שלו.

יניב דרי: אז אני אומר שוב. בנושא הזה התשובה שאומרת שיש וכולי,

שרון שרוני: אבל יניב, אתה דיברת חמש דקות.

יניב דרי: אבל לא מיציתי את החמש דקות אם תשימו לב. התשובה הזאת שאומרת "יש ואנחנו

מנהלים" וכולי, זו אותה תשובה שמסתכלת על עצמינו בלי איזושהי ראייה ביקורתית. בלי להבין שאנחנו אולי מפספסים דברים והעובדה היא שאנחנו מפספסים. אני אזכיר שבישיבת המועצה הקודמת הגשתי שאילתא על אחד מהקולות הקוראים במשרד לפריפריה, וזה לא נכנס לישיבה מהסיבה שהתשובה הייתה "לא מוצאים את זה, נחפש על זה תשובה ונגיב". מה שאומר שהקולות קוראים, עובדתית, אנחנו מפספסים אותם. אז לבוא ולהגיד "אנחנו מפספסים אותם אבל זה מתנהל בשיטה מסוימת וטוב לנו עם השיטה הזאת" זאת לא ראייה שרואה את היתרון ואיך אנחנו משפרים את המערכת העירונית ומביאים יותר כסף, וזו לא תשובה שהיא רלוונטית. האם התשובה הזאת מספקת את חברי המועצה? וזה ואומר החל מניר, וטל, וחדוה. אם זו תשובה שמספקת אתכם אז תגידו "זה מספק אותנו. אנחנו לא אוהבים כסף וזה טוב לעיר". אני אשמח לשמוע גם את הדעה שלכם, אתם לא על תקן של בובות בישיבה הזאת, אתם יכולים לדבר. ממלא מקום, סגן, משנים, תדברו. למה אתם לא מדברים? אני חושב שבמועצה הזאת לא שמעתי פעם אחת את הסגנים מדברים. בכל ישיבות המועצה.

9

חדוה יחזקאלי: יניב, אני אענה לך. יש לנו פורום.

יניב דרי: את לא סגנית.

חדוה יחזקאלי: אני משנה לראש העיר ואני, (מדברים יחד)

יניב דרי: תני לי לסיים ואני אתן לך להתייחס. לא שמענו את הסגנים לא שמענו את המשנים לעניין

הזה, לא שמענו את חברי המועצה. האם דעתם נוחה מהעניין הזה? מה קרה? למה אי אפשר לדבר? אני לא מבין. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני מדבר פה על תרבות ההצבעה של חברי המועצה, זה קשור לנושא? ... קולות קוראים,

זה הנושא. יניב סיים את הזמן?

יניב דרי: לא סיימתי את הזמן, יכול להיות שיהיה לי מה להגיב לדברים של גדי. זה דיון. בוא אני

אספר לך מה זה דיון- דיון זה מישהו שמדבר ויש התייחסות למי שמדבר.

גדי אריאלי: אנחנו לא פה בקטע האישי. עזוב את התשובה שנתת כי היא תשובה כללית והכל בסדר. יש

עניין באמת לנסות, ולפנות ולגייס יותר כספים? או שיש מספיק כסף ואין עניין. אם יש עניין, אפשר להיעזר בכל החברים, ואפשר לפנות ואפשר לפתח על זה דיון בנפרד. לא חייבים בפורום של 21 אנשים או כמה שיש. השאלה היא אם יש או אין. אם אין ואם זה רק לנפנף- אז תודה רבה ולא קרה כלום.

בועז ביטון: אני רוצה להוסיף רק עוד דבר אחד. זה נראה כאילו שבאת לדיון הזה עם איזושהי החלטה

שהיא "האופוזיציה באו, כינסו לי ישיבה שלא מן המניין, אנחנו נזרז אותה, נענה תשובות לא ענייניות. נמרח אותם", כמו שאתה רגיל למרוח בכל הישיבות מועצה. אנחנו, שמדברים איתך הכי ענייני שבעולם, אופוזיציה באה ואומרת לך צביקה גנדלמן, אין לך מספיק כסף בעירייה, בוא נביא בן אדם שהתפקיד שלו זה לדאוג להביא כסף ואנחנו מדברים הכי ענייני. יש אנשים בבית עכשיו שיבואו ויגידו "וואלה, מטומטמים האופוזיציה הזאת. התפקיד שלהם זה להילחם בראש העיר ולא להביא כסף לעירייה".

אנחנו באים ואומרים שאנחנו מוכנים, אנחנו באים ומביאים פה איזו יוזמה, איזה רעיון שהמטרה שלו היא למען העיר שלנו, למען חדרה. אתה בא ואומר "לא מתאים לי, לא רוצה. כל תפקיד וכל מחלקה מטפלת". מה זו התשובה הזאת "כל מחלקה מטפלת"?

ואנחנו גם רואים מה התוצאה. כשכל מחלקה מטפלת ומביאה את הכספים שלה בצורה שהיא מביאה התוצאה היא שאין כסף. אם אתה תביא בן אדם אחד שהתפקיד שלו מהבוקר ועד הלילה יהיה רק להביא כספים ממשרדי ממשלה- תענה ענייני, למה אתה לא עונה ענייני? אני זוכר בישיבת מועצה הראשונה שלנו, בישיבה החגיגית הראשונה שעוד לא ידענו מי נמצא בקואליציה ומי נמצא באופוזיציה אמרתי לך "צביקה, מנקודת מבט של בן אדם שיהיה בקואליציה התפקיד שלנו להיות ענייניים, ולא יקרה שום דבר אם גם חבר אופוזיציה יביא הצעה טובה. שבתור ראש עיר או בתור קואליציה תבוא ותגיד "וואלה, זו הצעה טובה, אנחנו לוקחים ומאמצים אותה". אז אנחנו באים ומביאים פה רעיון שהוא למען העיר חדרה אז תהיה גדול, שהציבור יגיד "וואלה, זה ראש עיר גדול", שבעצם הכל מתחת לפוליטיקה הקטנה. תבוא ותגיד "אני מקבל את הרעיון הזה, אני מאמץ את הרעיון הזה למען העיר". אבל, אתה בעצם מראה לציבור שוואלה, אני פוליטיקאי קטן, אני איש קטן וזו התשובה שלך.

ניר בן חיים: זו פוליטיקה זולה מה שאתה עושה ואני גם אגיד לך למה.(מדברים יחד) אם היית בא עם

אותו רעיון ואומר "חבר'ה, אנחנו מהאופוזיציה מתגייסים, ובאים ורוצים להביא קולות 10

קוראים בלי לגייס עובדים- אני רוצה לראות אותך עושה את זה". אבל, מה שאתה עושה פה,(מדברים יחד)... אתה לא עושה את זה בשביל האמת. תסתכל על המצלמה, אתה לא עושה את זה באמת בועז.

בועז ביטון: א', אנחנו עושים את זה. תשאל את משה אלמליח.

ניר בן חיים: בואו תתגייסו ותעשו את זה בצורה אמיתית ואנחנו נשמח שתביאו כסף לעירייה כי

המטרה היא של כולם.

בועז ביטון: תשמע טוב. כל קול קורא שמגיע ממשרד הפריפריה אני מעביר למשה אלמליח ואומר לו,

נתן לבייב: למה למשה? ניר אחראי קשרי ממשל, תפנה לניר. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו שרוצה לדבר? בועז סיים את זמנו, מי עוד רוצה לדבר?

נתן לבייב: אני מזמין אותך בועז בשבוע הבא אליי לחדר. תבוא, תציע את כל מה שיש לך להגיד,

אנחנו נעשה,

צביקה גנדלמן: מי רוצה עוד לדבר?

בועז ביטון: התשובה שהוא נתן לכם זו תשובה לגייס עובד.(מדברים יחד)

רון שגן: ניר, מהיכרותך איתי בדרך כלל אני ענייני. יש פה בעיה ומצביעים עליה של חוסר

בפונקציה מקצועית. לא לנו להגיד האם לשכור, האם לקחת מישהו שקיים, זה עניין מקצועי. אבל עובדתית, וגם מהניסיון שהיה בפנאי העיר וגם ממקומות אחרים, ידוע שלשכור או מתוך המערכת, לשים מישהו מקצועי זה מייצר כסף הרבה יותר מהעלות שלו.

זאת אומרת, גם אם תשכור מישהו מבחוץ, על כל שקל שהוא יעלה אתה תביא שלושה.

במציאות זה לא קורה, זה המצב. זה לא עניין של למה באתם לכאן ולא באתם אחרת.

אנחנו לא נמצאים בוועדת ההחלטה, אנחנו לא מקבלים רספונסיביות אדירה מהמנכ"ל או מאחרים. אנחנו מעלים את זה פה ועניינית זה לא דבר שרע לעיר. עכשיו אני מבין שזה רע לאגו כי אם עכשיו זה יעבור זה בפרצוף של מר גנדלמן. זו בעיה.

ניר בן חיים: אבל זה לא נכון, בפנאי העיר יש עובדת. קלטו אותה, יש כבר עובדת שעושה את זה.

(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: כמי שעבד במערכת הזאת כמעט 30 שנה ובנושא של קולות קוראים בכלל- יש עם זה בעיה

מבחינה מערכתית. אני יכול להגיד שכן, בקדנציה הקודמת כן לקחו בחשבון את הנושא של גיוס משאבים למתקני ספורט וכן הייתה פונקציה לטובת העניין הזה. אבל, אני יכול להגיד שלא רק בתקופה הזאת אלא בכלל, יש הרבה מקרים שזה נופל בין הכיסאות. יש הרבה מקרים שמגיעים קולות קוראים למערכת שאמורה לאשר אותם וזה כן מתעכב.

יעקב זיגדון: אולי לא רוצים לאשר אותם?

שלמה בוזגלו: דקה. בהמשך למה שאתה הולך להגיד: יכול להיות שאותם אנשים שאמורים לחתום כמו

הגזבר, כמו ראש העיר, אולי לא מספיק מודעים לקול קורא. לא מודעים מספיק לנושא הזה מאיפה בא הכסף או לא. אבל, עדיין גם אם מישהו מחליט ברמה העיונית להגיש קול קורא- צריכה להיות איזושהי מערכת שבסופו של דבר יהיה לה פיקוח על העניין הזה ולא כל מי שרוצה היום מוצא קול קורא בעיתון, בא וממלא אותו ומגיש אותו למחר. לכן, אני לא יודע אם זו הפונקציה שעולה פה על ידי האופוזיציה, אני לא יודע אם זה מישהו שצריך לגייס אותו חיצונית. אני חושב שלא. אני חושב שבתוך המערכת אפשר למצוא. העלה ניר הצעה במסגרת התפקיד שלו ואני חושב שאולי סוג של מישהו שהוא מעל כל המחלקות או כל האגפים, מה שאמר ראש העיר, שבעצם ילווה את התהליך הזה ובסופו של דבר מביא 11

לניר, ניר מביא לראש העיר ומקבלים החלטה איזה קול קורא כן הולכים ועל איזה קול קורא לא הולכים וזה הכל תלוי תקציב. לכן, אפשר להעלות פה הצעה שכן לקחת את ניר כמי שאחראי על כל נושא גיוס הכספים ממשרדי ממשלה, ואולי העירייה תבנה גורם מסוים שיהיה תחת הפיקוח שלו ויכול להיות שאולי נצליח לגייס הרבה יותר תקציבים ממה שגויס עד היום.

רונן הילף: ניר, בתיק שלך, קשרי ממשל זה שלך? כן. יש שם 200,000 שקלים לצורך העניין הזה. אני

חושב שהכסף כבר צבוע, הוא נמצא בוועדת הכספים, הוא יעלה לאישור. אין שום בעיה, הכל קיים. מה שנשאר פה עכשיו זה רק לצבוע אותו לטובת התהליך החכם והחשוב הזה.

זה כל הסיפור. (מדברים יחד) יש כסף, 200,000 שקלים.

נתן לבייב: יש אחראי שמחזיק בתיק. הכסף, כמו שרונן אמר, הוא צבוע. תהיה ישיבת תקציב, תבואו

לשם במסודר, תשבו ותסדרו. מה זה ... הזאת בכלל. (מדברים יחד)

בועז ביטון: אנחנו מביאים הצעה וניר פיתח אותה. יש עכשיו הצעת החלטה נוספת של שלמה שהיא

לדעתי מצוינת. (מדברים יחד)

בועז ביטון: יופי, זו המשמעות של דיון, זה מה שאמרתי.

טל אליהו: אני רוצה להגיד משהו על עבודת העירייה שגם החברים שיושבים והעלו את ההצעה יבינו

איך עובד הנושא של קול קורא בכלל ברשות המקומית של חדרה. פה יש קונספט אחר, יכול להיות שמישהו הציג קונספט מעיר אחרת או לא משנה. אבל, פה בחדרה זה עובד בשיטה אחרת ואני חושב שהשיטה הזאת מצליחה ואני אסביר גם למה. בוא ניקח את הדוגמא של פנאי עיר לצורך העניין שיש שם את המנהלת שמטפלת בנושא של קולות קוראים, ויש את איריס ואת עידית שתומכות בעניין הזה. בחמש שנים האחרונות גייסו בפנאי העיר בסביבות 50 מיליון שקל מקולות קוראים. עכשיו יש גופים נוספים בעירייה שמתעסקים בקולות קוראים שזה הקרן לפיתוח חדרה, החברה הכלכלית, שזה האגפים בפני עצמם שכל אחד מגיש את הקולות קוראים בעצמו. אבל, אני רוצה להדגיש דבר נוסף.

זה שבן אדם מגיש קול קורא זה לא אומר שהקול הקורא יוצא לפועל ולמה? מכיוון שיש קולות קוראים שמצריכים .matching עכשיו ייתכן ואין לרשות המקומית אין לרשות המקומית את ה-matching לאותו קול קורא באותה סיטואציה, אז בא לצורך העניין ראש העיר או המנכ"ל ואומרים "תשמעו, אין לנו את ה- matching אז אנחנו לא יכולים לממש אותו". אני יכול להגיד שבקדנציה הקודמת באמת בועז עשה עבודה מצוינת בנושא של קולות קוראים.

צביקה גנדלמן: שמעתי שהוא אמר שלא הבאנו כספים.

טל אליהו: לא, הוא הביא כספים (מדברים) נכון, ולכן אני מתפלא שהוא בכלל תומך בהצעה הזאת

שהוצעה על ידי משה אלמליח.

בועז ביטון: לא קשור, כי אני יודע מה ה"פאקים",(מדברים יחד) דווקא בגלל שהוצאנו כספים

מקולות קוראים. אתה מודע לזה שלירון גולדנברג, שבעצם הלך וביקש מהפריפריה והביא מיליון שקל מקולות קוראים, חצי מהכסף לא הגיע מהפריפריה בגלל שהפריפריה אמר "יש פה חוסר תיאום בין ביצוע העבודה לבין הכתב כמויות"? אתה מודע לזה?

טל אליהו: לא.

בועז ביטון: אתה לא מודע לזה.

טל אליהו: כי אני לא בקרן לפיתוח חדרה. לקרן לפיתוח חדרה יש מבקר, יש להם דירקטוריון, אתה

12

יכול לפנות אליהם. זה לא קשור לשולחן הזה אבל. הקרן לפיתוח חדרה לא קשורה לעניין הזה, יש להם דירקטוריון- תפנה אליהם.

בועז ביטון: טל, זו הבעיה. בגלל שאין גוף אחד שמרכז את הכל,

טל אליהו: אני לא חושב שגוף אחד יכול לפקח על הקרן לפיתוח חדרה, על עמותת ..., על נחלים

והחברה הכלכלית.(מדברים יחד, צעקות)

בועז ביטון: יש פה חוסר סנכרון משווע, צריך מישהו שיארגן את הכל בצורה מסודרת. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בועז, אתה סיימת את חמש הדקות שלך.

רונן הילף: אתה אמרת שהקולות קוראים צומחים מהמחלקות, זה מה שאמרת בתשובתך.

צביקה גנדלמן: אתה מדבר אליי?

רונן הילף: כן. אני רוצה לדעת האם אפשר לקבל על כל מחלקה, כמו שטל אומר, את הקולות

הקוראים. כמה הוגשו, מה הוגש, בואו ניכנס לעומק.

צביקה גנדלמן: תגיש בקשה ותקבל.

טל אליהו: אני מזמין אותך לפנאי, מחר בבוקר תקבל.

בועז ביטון: אבל פנאי זו הדוגמא היחידה שהיא טובה.

טל אליהו: גם בקרן לפיתוח זה קורא וגם בנחלים וגם בחברה הכלכלית. מה הבעיה?

בועז ביטון: יש מקומות שזה לא קורה. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו שרוצה לדבר בחמש דקות שלו?

בועז ביטון: אני רוצה להציע הצעה. (מדברים יחד)

יניב דרי: יש כבר הצעה אחת של שלמה, הצעת החלטה, יש את ההצעה המקורית ועכשיו בועז רוצה

לתת עוד הצעה.

בועז ביטון: אני בא ואומר שאם אנחנו רוצים באמת שייצא משהו מהדיון הזה ולא יהיה פה איזה

מאבק של אגו מי הביא, הקואליציה או האופוזיציה, אני מבקש מחבריי לאופוזיציה- בואו נוריד את ההצעה הזאת מסדר היום.

צביקה גנדלמן: לא שומע.

בועז ביטון: אנחנו מבחינתנו באופוזיציה, אני אקבל את רשותי מהאופוזיציה להוריד את ההצעה. אני

מבקש ממשה להוריד את ההצעה הזאת מסדר היום. נקבע פגישה עם ניר בן חיים, (מדברים יחד) חבר'ה, לא הכל פוליטיקה פה. אנחנו נקבע פגישה עם ניר בן חיים,

ניר בן חיים: אחרי התקציב אבל.

בועז ביטון: אין בעיה. למרות שהוא לא רוצה ללחוץ ידיים, אבל אני אשלח את משה שיישב אתו.

נשכנע אותו למה כן צריך להביא בן אדם במשרה מלאה ובסופו של דבר, מי שיביא את ההצעה הזאת לסדר היום זה יהיה ניר בן חיים מהקואליציה ואז אנחנו נהיה שמחים שגם אנחנו באופוזיציה נתמוך בהצעה הזאת.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? אוקי, תודה רבה.(מדברים יחד) אופוזיציה, אני מבין

שהיום זה יום חג שאתם יכולים לדבר בשולחן המועצה אבל בסדר, בואו. העלתם פה שלוש הצעות אני רוצה להבין שאני מבין למה אתה מכוון. אתה בא ואומר "אוקי, האופוזיציה מורידה את הנושא". זו לא הצעה דרך אגב, את הנושא מסדר היום. בוא נסכם שכמחזיק קשרי ממשל תקיימו אצלו דיון, תבואו עם הצעה למוצעת העיר, או לצורך העניין לקואליציה. אם היא תיראה ונמצא לה את התקציבים ויש בה הגיון- אני אומר שתבואו, נדון בה ואני פתוח לדון בזה. כל ההצעות שעלו פה שקשורות לנושא של סעיף ב'-

13

קולות קוראים, יורד מסדר היום. שלושת ההצעות שעלו בנושא הזה נמשכות. אפשר להצביע על זה? (מדברים יחד)

שרון שרוני: נעשה הצבעה על זה.

משה אלמליח: המטרה מקדשת את האמצעים. אני חושב כן להוריד את ההצעה בשביל שבאמת נשב עם

ניר בימים הקרובים. נגבש הצעה מסודרת כדי שבאופן מקצועי נוכל להביא קולות קוראים לעיר, תקציבים.

צביקה גנדלמן: קודם כל, בשביל האיזון, קולות קוראים הגיעו לעיר חדרה. אני לא רוצה לומר מה עשה

החבר שלך שיושב לידך על הקולות קוראים במשך חמש שנים. אני יודע מה הוא עושה, אני יודע ...(מדברים יחד)

בועז ביטון: תביא כסף ...

צביקה גנדלמן: אני הבאתי כסף והרבה. (מדברים יחד).. שמענו פה שלא הגיעו כספים מקולות קוראים

בקדנציה הקודמת. פתחתי את החלון לבדוק אם מדובר על חדרה או הרצליה. חברים, אומרת היועצת המשפטית שלמען הסדר הטוב בואו נצביע שאנחנו מורידים את כל ההצעות הללו והולכים לסיכום שסיכמנו. אני מבקש להצביע להוריד את ההצעות שקשורות לסעיף ב'. (מדברים יחד)

החלטה מס' :46 בהסכמת כל חברי המועצה הוחלט כי ההצעות בנושא קולות קוראים ירוכזו ויוגשו למ"מ ראש העיר הממונה על תיק קשרי ממשל, אשר יקיים דיון בנושא ויבחן כל הצעה לגופה.

אושר פה אחד. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

ג. הצבעה שמית בישיבות המועצה – הוצג על ידי חבר המועצה שלמה בוזגלו

שלמה בוזגלו: כבר בישיבה הראשונה עלה הרצון שההצבעות יהיו שמיות. עכשיו אני מאמין שכל אחד

שמצביע מגובש עם ההחלטה שלו ולא מסתתר ולכן אני לא רואה שום בעיה. גם ראינו את זה היום, נוכחנו לדעת שהזמן כדי לאשר שמית הוא קצר מאוד. אני חושב שגם כלפי הציבור זה נראה טוב שאנחנו גם מרימים את היד, וגם אומרים את השם וגם אומרים מי בעד ונגד. אני חושב שזה יוסיף לתרבות הדיון כי אני רואה הצבעות שהן לא שמיות איך זה מתבצע וזה לא נראה טוב גם כלפי הציבור. הייתי מבקש שנוכל לעשות את זה עוד 10 שניות, עוד 15 שניות, כל הצעה שעולה לסדר- לאשר אותה שמית.

צביקה גנדלמן: מישהו רוצה להתייחס? יפה. להלן ההתייחסות שלי- תשומת לבכם. על פי סעיף 43

לתוספת השנייה שבפקודת העיריות, הצבעה שמית תתאפשר רק אם שליש מחברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה, בהגשה, אני מצטט פשוט מהתוספת, החליטה על הצבעה שמית. לכן, אנחנו לא יכולים לפעול בשונה מההנחיות של משרד הפנים. לכן, אני ממליץ לדחות את ההצעה. מישהו רוצה לדון על זה?

שלמה בוזגלו: מה שאתה אומר בעצם זה שבכל ישיבת מועצה, כשנפתח אותה נעשה הצבעה אם אנחנו

מצביעים שמית.

צביקה גנדלמן: אם יש לך שליש. (מדברים יחד)

14

יניב דרי: אני רוצה לחדד.

דובר: אבל שלמה צריך לענות עכשיו, אם הוא רוצה החלטה גורפת לכל החיים, למה וויתרת על החלטה ... מה ההבדל?

יניב דרי: למה אנחנו רוצים החלטה גורפת? כי בהכרח אם יש שבעה שמצביעים עכשיו זה תמיד לכל

הפחות שליש בכל ישיבות המועצה. לכן, זה נותן לנו את האפשרות לייצר הכרעה גורפת.

דובר: אבל למה וויתרת על זה עכשיו?

יניב דרי: לא וויתרתי.

צביקה גנדלמן: עורך דין יניב דרי, אני לא במקרה מציין את שם התואר שלך. אחד, אלו ההנחיות ואני לא

בסמכות שלי לכופף את ההנחיות או לבטל אותן. גם לא שלך כעורך דין. שתיים, אני חייב להעיר רק הערה ככה לעו"ד דרי לסדר; אתה יוצא מנקודת הנחה שיהיה שליש כל יום, כל השבוע, כל השנה, כל השנים שיהיו בעד. (מדברים יחד).... אנחנו לא נאשר פה משהו, אני לא אתן לאשר משהו שהוא בניגוד להנחיות משרד הפנים. אני קראתי את ההנחיה ממשרד הפנים.

יניב דרי: אין בעיה, הקראת ונתת לה פרשנות אז אני מנטרל את הפרשנות. היות והאופוזיציה

תקטן, אז תוכל להביא את זה בתחילת אותה ישיבה שבה יש אופוזיציה קטנה ותגיד "אני מבקש לבטל את ההכרעה",

שרון שרוני: זו לא ישיבה, זו הצבעה. (מדברים יחד)... זה לפני כל הצבעה, לא ישיבה.

יניב דרי: אני מבקש שתתייחס ברצינות לדברים כי בכל זאת אנחנו בישיבת מועצה.

צביקה גנדלמן: אני תמיד מתייחס ברצינות.

יניב דרי: לא לזלזל, חתמת על זה באמנת שיח שאתה יזמת, אני מזכיר לך. אז אני אומר, כרגע יש

שבעה באופוזיציה ... רוצים לקבל החלטה על הישיבות האלה ועל הישיבות בעתיד. היה ובישיבות בעתיד יהיה נושא או תרצו לבטל את זה- שוב, יביא את זה ראש העיר בסעיף בסדר היום ויבטל את זה כי לא יהיו שבעה. זה העניין. לכן, לא צריך להתייחס לענייני פרשנות כרגע, בואו נצביע. אלא אם כן יש לך מה להתייחס.

צביקה גנדלמן: רגע, החלטת לנהל את הישיבה? יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו בנושא? לא רוצים?

טוב. (מדברים יחד)... אלה החוקים, אני ... משרד הפנים ולכן אני ממליץ לדחות את ההצעה. מי בעד? זה עוד הפעם שמי? טל- לדחות, חדוה- לדחות, רומן- לדחות, מירי-

לדחות, מלכיאל- לדחות, גבריאל- לדחות, שלמה- לדחות, בנצי- לדחות, ניר- לדחות, נתן-

לדחות, בוזגלו- בעד, גדי- בעד, יניב- בעד, ביטון- בעד. -7-12 נדחה.

יניב דרי: אבל זה אומר שבהכרח יש הצבעה שמית כי זה יותר משליש.

שרון שרוני: לא, אבל זה לכל הצבעה בנפרד. אנחנו צריכים להצביע לפני כל הצבעה האם זה שני שליש

או לא. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שרון, אני מבקש. הרי בסוף יגידו גם שאמרת משהו בישיבה. דקה. אנחנו מכירים את

השיטה. הנה, גם החיוך עולה על הפנים. חברים, אנחנו הצבענו על הסעיף שמי, אני הלכתי רחב וכל סעיף היום אנחנו מצביעים שמית. היום, בישיבה הזאת.

החלטה מס' :47 עפ"י סעיף 43 לתוספת השנייה שבפקודת העיריות, מחליטה המועצה לדחות ההמלצה לקיים הצבעה שמית באופן גורף עבור כל הישיבות.

אושר ברוב של 12 חברי מועצה ו-7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

15

ד. מקלטים – הוצג על ידי חבר המועצה בועז ביטון

בועז ביטון: משום מה חבר המועצה, צ'יקו אוקנין,

גבריאל סרוסי: איפה צ'יקו?

בועז ביטון: לא יודע, למה הוא לא נמצא פה?

צביקה גנדלמן: חבר המועצה סרוסי, אני מבקש.

בועז ביטון: חבר המועצה צ'יקו וקנין העלה בישיבת המועצה הקודמת הצעת החלטה בנושא של

מקלטים בשכונת ... ובעיקר בשכונת גבעת אולגה. אתה יודע, בישיבת המועצה ההיא יצא לנו לראות מקרוב איך מרחת אותו. לדעתי זה קצת לא נעים איך מרחת ככה חבר מועצה מהקואליציה, עם איזו תשובה, עם איזו הצעת החלטה. (מדברים יחד)

בועז ביטון: בוא נגיד, הצלחת לחרטט אותו ככה ולהוריד את ההצעה מסדר היום. דווקא בגלל זה אני

החלטתי שאני רוצה היום, בישיבה הראשונה שאנחנו עושים, הישיבה הראשונה שלא מן המניין, לבקש פתיחת תב"ר מקרנות הפיתוח בסך מיליון שקלים למען תחזוקה והשמשת מקלטים ברחבי העיר חדרה, ובפרט בשכונת גבעת אולגה. עכשיו גם כמו גנדלמן אני מוכן, ושלא תגיד שאנחנו לא ענייניים,

גבריאל סרוסי: בדקת אם יש תב"ר קיים? האם עשית עבודה יסודית בתור חבר מועצה האם יש תב"ר

הנושא? (מדברים יחד, צעקות)

גבריאל סרוסי: רונן שלח 37,000 שאלות ביומיים האחרונות, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: גבריאל, אתה מפריע לחבר המועצה.

בועז ביטון: אני חושב שהנושא הזה של מקלטים הוא נושא מאוד מאוד חשוב בשכונת גבעת אולגה

ואני חושב שאנחנו נצטרך ליזום בנושא הזה תב"ר. אני רוצה לומר לך גנדלמן, יש הרבה כסף לעירייה. אמנם לא ... אבל לא חסר כסף. כי כשאתה רוצה לקחת לפרויקטים שהם חשובים ללבך אז אתה יודע להביא מיליונים לפרויקטים שאתה רוצה. אבל, לגבי חבר מועצה קטן שבא לייצג איזו שכונה שעכשיו שהוא נבחר והצליח להיות הפתעת בחירות ומבקש ממך איזה תקציב קטן של חצי מיליון שקל- אתה מערבב אותו, מחרטט אותו ובלי לתת תשובה אמיתית. לכן, אני מבקש לקבל פה החלטה להקצות תב"ר של מיליון שקלים למען שיפוץ מקלטים. והנה גנדלמן, אני מוכן להיות איתך גבר שבעולם, אני מוכן לעשות איתך matching והנה, תבחן אותי. אני אביא לך חצי מיליון שקל ממשרד הפנים ואתה תשלים את החצי מיליון השני.

צביקה גנדלמן: איך תביא משרד הפנים?

בועז ביטון: אל תשאל אותי שאלות. (מדברים יחד)

בועז ביטון: תנו לי לדבר. אני מוכן לנסות להביא תקציב של חצי מיליון שקלים,

צביקה גנדלמן: אה, לנסות.

בועז ביטון: לנסות, למה אני קוסם אחי? אני לא קוסם. אבל תאתגרו אותי. אתה יודע מה? אני אגדיר

את זה יותר טוב. אם אני אביא חצי מיליון שקלים מאיזה משרד שלא יהיה- מהפריפריה, ממשרד הפנים. אם אני אצליח להביא אולי אני אביא את גדי אריאלי שיש לו קשרים גדולים במשרדי ממשלה ואני אצליח יחד עם גדי להביא חצי מיליון שקל. אני מבקש שתקבל החלטה עכשיו מול כולם שאם אני אצליח להביא חצי מיליון שקלים אתה תיתן את החצי השני למען שיפוץ מקלטים.

16

צביקה גנדלמן: אני חייב הערה לסדר. מר ביטון, השיח שלך זה דו-שיח של עולם אחר. מה זה "אתה

תביא, אני אביא"? משרד הפנים שלך? משרד הפריפריה שלך? מה זה "אתה תביא, אני אביא"? הסגנון הזה לא מקובל אצלנו והוא לא יהיה. הלאה.

בועז ביטון: יש אנשים שיודעים לעבוד כמו שאתה לא יודע לעשות. אני אולי יודע מה שאתה לא יודע

לעשות. אתה שכבר חמש שנים לא יודע להביא תקציבים לעירייה, אז אולי אני יודע מה שאתה לא יודע.

צביקה גנדלמן: תודה רבה, מאה אחוז. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין?

דובר: בישיבה הקודמת אמרת שכל הנושא של המקלטים שייך לפיקוד העורף ובסוף הישיבה אמרת שאתה כן יכול לגייס ולעשות. איפה זה עומד?

צביקה גנדלמן: תכף תקבלו תשובה. עוד מישהו רוצה לדבר?

רון שגן: אבל יש מצב לעשות את זה בכל העיר?

צביקה גנדלמן: אתם תקבלו תשובה.

רון שגן: האם יש תב"ר שאמור להיפתח תב"ר קיים בנושא ואם כן, מתי הוא יפתח?

צביקה גנדלמן: להלן ההתייחסות. אני אתייחס למה שאני יכול להתייחס, ואם יש משהו שלא תקבלו

תשובה אתם תקבלו אותה בהמשך כי אי אפשר לשלוף לי שאלות ... שיש לי תשובות באוטומט. לרובן יש לי. בהמשך להערתם של חלק מהחברים. אז קודם כל, יש תב"ר.

מספר .575 חברי האופוזיציה ובכלל, לא אופוזיציה, חברי מועצת העיר. אם אנחנו מחשיבים את עצמינו כרציניים בואו נעשה עבודה ולא נבר בסיסמאות. אז אחד, יש תב"ר ומספרו 575 על סך 2,547,468 שקלים.

בועז ביטון: אתה אומר לנו לעשות עבודה אבל אין תב"רים. איפה אפשר לראות את התב"רים?

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אז תבקש.

בועז ביטון: ביקשנו. אתה תוקף אותי, אומר לי "תעשה עבודה", אני כבר חודש מחכה לתב"רים ואתה

אומר "תעשו עבודה יסודית",

דובר: ... חבר שלך חתום על התב"ר. אם הוא היה חבר שלך הוא היה אומר לך את זה. הוא חתום על התב"ר בועז. (מדברים יחד, צעקות)

צביקה גנדלמן: תן לי להשיב, אני לא בחקירה נגדית. היות ותב"ר ,575 שהצביעה עליו ואישרה אותו

הנהלת העיר הקודמת, לדעתי חבר המועצה ביטון היה חבר הנהלה שם, על סך 2,547,468 שקלים לשיפור מקלטים אושר במועצה. מתוכו אישר הממונה סך של 1,073,734 שקלים.

היות ועד כה בוצעו עבודות תחזוקה והשמשת המקלטים בסך 705,633 והעירייה ממשיכה לפעול על פי התכנית שנקבעה, אין מקום לפתוח תב"ר נוסף בשלב זה. לאור זאת, ממליץ לדחות את ההצעה. בנוסף, בעקבות הצעתו לסדר של חבר המועצה משה צ'יקו וקנין בנושא, הנחה מנכ"ל העירייה להקים צוות לטיפול במקלטים בכלל העיר, כאשר העבודות יחלו ממערב למזרח. לכן, אין טעם בהצעה או בנושא הזה. יש תב"ר ואנחנו נמצאים בעבודה. עכשיו התייחסותכם לנושא.

בועז ביטון: אני רוצה לשאול,

צביקה גנדלמן: לא, זו לא שאילתא, אני לא מתכוון לשאלות ותשובות.

בועז ביטון: יש לי הערה. יש 800 מיליון שקל תב"רים פתוחים וזה שיש תב"ר לא אומר שהוא ממומש.

השאלה אם זה בתכנית העבודה של העירייה ל-.2019 זו שאלה שצריך לענות עליה המנכ"ל 17

או אתה, או מי שרלוונטי לשאלה כי מ-700,000 נשארו עוד 1,800,000 לשיטתך, אולי יותר עם מה שצ'יקו הצליח לגייס והשאלה היא האם זה קורה ב-,2019 2020 או .2048

בועז ביטון: התב"ר הזה על סך 2 נקודה משהו מיליון, לא זוכר את הסכום המדויק,

צביקה גנדלמן: 2,547,468 שקלים.

בועז ביטון: אתה אמרת שהתחיל ביצוע. למעשה, כאשר תב"ר מתחיל עם ביצוע ויש לו דרך יודעים

לתדלק אותו. מה קרה פתאום שצריך עכשיו להוציא צוות ולהתחיל לבחון דברים? לא הבנתי. יצא תב"ר עם סכום מסוים, לתב"ר הזה יש הקצאה שאומרת מה עושים בתב"ר הזה. איך פתאום השתנה פה הכל? אני רוצה להבין את זה.

צביקה גנדלמן: מה השתנה?

בועז ביטון: יש תב"ר שיצא ואושר התב"ר הזה.

צביקה גנדלמן: אושר חלקו, עשו עבודה בחלק מהכסף ויש עוד 300 ממה שאישר הממונה שעושים עבודה.

בועז ביטון: כמה ה-matching יהיה?

צביקה גנדלמן: אני לא יודע לתת תשובה לזה כרגע. כן בבקשה, יש עוד משהו?(מדברים יחד)

בועז ביטון: אי אפשר לקבל תשובה אם זה בתכנית העבודה ל-2019?

צביקה גנדלמן: אני אמרתי. אחד, אישר הממונה כסף, אישר מיליון ומשהו, מתוך זה כבר השתמשנו ב-

700,000 ומשהו. ממשיכים בעבודה, יש צוות שעושה עבודה על המקלטים. בהנחיית המנכ"ל יופעל צוות שיעבוד ממערב למזרח על פי בקשתו, או הצעתו, של חבר המועצה וקנין כך שאין טעם לתב"ר הזה. עכשיו אם הייתם עושים עבודה מקצועית הייתם יודעים שאין טעם לתב"ר הזה. (מדברים יחד)

בועז ביטון: אבל אתה לא עונה לי אם יש תכנית עבודה ל-.2019

צביקה גנדלמן: אפשר ללכת להצבעה?(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אני רוצה להתייחס. אנחנו העלנו הצעה ופרטים היו חסרים לנו. אני חושב שמה שאנחנו

השגנו זו תשובה מספיק מנומקת שיש תב"ר ואין צורך לפתוח תב"ר, מתוכו כבר מאושר על ידי הממונה מיליון שמומש מתוכו ,700 כרגע עומדים על תקציב פתוח של 300-400 אלף שקל. יש צוות שיוצא עכשיו לבדוק ולבחון כמה כסף צריך. אם ה-400 יספיקו הם יפעלו, ואם לא אז הם יגדילו מתוך התב"ר על ידי אישור של הממונה. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: קודם כל, אני באמת מפרגן להתייחסות המקצועית והעניינית שלך בסיפור הזה. אני

באמת מפרגן. אבל, אני רוצה לומר כי הרי חלק מהעניין, אם כל הכבוד בואו, אף אחד לא רואה אותנו חוץ מהמצלמה שלידי בסדר? חבר'ה, אנחנו יכולים לקחת את עצמנו ברצינות או לא. עכשיו לא רק בצד המקצועי; כשמדברים לי פה פעם אחד פעם על "תהיה פתוח, אל תהיה אוטומטית דרך האופוזיציה". אתם מאלצים אותי לחזור עוד הפעם ולומר לכם ולציבור: ההחלטה הראשונה במועצה הנוכחית עד כה היא החלטה שקיבלה המועצה של חבר אופוזיציה- שלמה בוזגלו. להזכירכם. ההחלטה הראשונה. אז זה לא יעזור עם תחזרו ארבע פעמים על העניין הזה. שתיים, עוד מישהו רוצה להתייחס?

רון שגן: זה הזוי. יש 800 מיליון שקל בתב"רים פתוחים, (מדברים יחד, שיח לא רלוונטי לדיון)

אני רוצה להבין האם זה בתכנית העבודה. המנכ"ל אמור לדעת לענות האם זה בתכנית העבודה ל-2019 כי העובדה שפתוח תב"ר לא אומר שהוא מתבצע כי צריך לתת לו כסף, לתדלק אותו. האם דינו כ-800 מיליון השקל תב"רים פתוחים שלא קורים, או חלק מהתב"רים שכן קורים. זו שאלה פשוטה, למה היא אפשר להגיד "כן" או "לא"?

18

צביקה גנדלמן: עוד התייחסויות?

רון שגן: אתה אוסר על המנכ"ל לענות?

בועז ביטון: אני רוצה להתייחס לנושא של מה שבוזגלו אומר וזה בעצם גם מה שהתייחס אליו ... אתה

מדבר על עבודה אחראית וכולי. הבחור לפני חודש וחצי ביקש את רשימת התב"רים ועדיין לא קיבל, אז אתה לא יכול להטיף לנו מור ולהגיד "תהיו אחראיים, ותבואו ותדעו". הרי אתה לוקח בחשבון שמה שאתה חתמת בקדנציה שעברה- אני לא מאמין שאתה זוכר אפילו 10 אחוז מהתב"רים שחתמת עליהם בקדנציה שעברה.

צביקה גנדלמן: לא, אני מצפה שאם אתה מעלה נושא אז תלך ותבדוק אם יש תב"ר או לא.

(מדברים יחד, צעקות)

בועז ביטון: לפני חודש ביקש את רשימת התב"רים ועדיין לא קיבל. זה אחד. שניים, זה שיש תב"רים,

יש תב"רים פתוחים ב-800 מיליון שקל והשאלה אם זה מתודלק או לא מתודלק. ...

הצלחנו ללמוד ... במשרד של זיגמונד האם תב"ר מתודלק או לא מתודלק. אז זה שיש תב"ר פתוח זה לא אומר שיש כסף בתוך התב"ר לשפץ. דבר שני, אני שמח ש... להחלטה של צ'יקו, ואני מאוד שמח שבעקבות ההצעה שלנו בישיבת מועצה שלא מן המניין המנכ"ל החליט השבוע להקים וועד בעניין הזה של נושא המקלטים וישפץ את המקלטים.

צביקה גנדלמן: אני מבין שאתה רוצה להרוויח איזו כותרת לעיתון שלכם, אני לא יודע איך קוראים לו.

(מדברים יחד).... יש החלטה, יש תב"ר, יש כסף. בעקבות הצעתו של חבר הקואליציה צ'יקו וקנין שקצת קשה לך אתו, (מדברים יחד)

בועז ביטון: היחסים שלנו מאוד טובים. תשמור על צ'יקו טוב למה לא נראה לי שבקצב הזה הוא

יישאר בקואליציה.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו?

בועז ביטון: אם תמשיך לחרטט אותו כמו שחרטת אותו עד היום הוא חודשיים-שלוש לא בקואליציה.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אפשר ללכת להצבעה? שמית. (הצבעה)

צביקה גנדלמן: בני- לדחות, ... , מלכי-לדחות, מירי- לדחות, גבריאל- לדחות, שלומי- לדחות.

שלמה בוזגלו: אני מבחינתי התשובה היא מקובלת ולכן אני מוריד את ההצעה.

צביקה גנדלמן: כן אדון שגן?

רון שגן: שנייה, התייעצות. (מדברים יחד)

בועז ביטון: בשונה מהקואליציה אנחנו לפחות עובדים בתיאום. אתה יודע מה הקטע? שאנחנו, אני

ויניב, היינו בקואליציה שעברה ואנחנו יודעים איזה חרטוט יש פה. (מדברים יחד)... אנחנו מקבלים את ההמלצה של מר שלמה בוזגלו, כולנו ביחד.

רון שגן: לאור העובדה שאתה אמרת שיש כסף, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שמית מה אתה מציע?

דובר: למשוך.

צביקה גנדלמן: יניב דרי, מה אתה מצביע?

יניב דרי: אני מציע למשוך, או הצעתו של שלמה בוזגלו ולאור ההתחייבות שלך שיש כסף.

(מדברים יחד)

בועז ביטון: אני מציע למשוך, אני באמת מברך שאם התב"ר הזה מתודלק,(מדברים יחד)

19

צביקה גנדלמן: לא שאלתי עוד את שני החברים האחרונים. נתן וטאספאי- למשוך. ההצעה התקבלה.

החלטה מס' :48 היות ותב"ר 575 ע"ס 2,547,468 מלש"ח לשיפוץ מקלטים אושר במועצה, מתוכו אישר הממונה סך של 1,093,734 מלש"ח והיות ועד כה בוצעו עבודות תחזוקה והשמשת המקלטים בסך 705,633 והעירייה ממשיכה לפעול עפ"י התכנית שנקבעה, אין מקום לפתוח תב"ר נוסף בשלב זה. בנוסף, בעקבות הצעתו לסדר של חבר המועצה משה (צ'יקו)

אנוקנין בנושא, הנחה מנכ"ל העירייה להקים צוות לטיפול במקלטים בכלל העיר, העבודות יחלו ממערב העיר מזרחה.

לאור האמור לעיל, החליטה המועצה לאשר הסרת הנושא מסדר היום.

אושר פה אחד. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

ה. מרכז מורשת של הקהילה האתיופית- הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי

יניב דרי: הנושא קשור למרכז מורשת של הקהילה האתיופית. המטרה שלנו היא לקדם הקצאת

מבנה המורשת לאור פניות רבות שקיבלנו מבני הקהילה לעמותה שתיקבע על ידי חברי הקהילה. יש עמותות קיימות כמו עומת "גדעון" ועמותות חדשות שהוקמו לטובות העניין הזה. ע"י כך לייצר שליטה של בני הקהילה במרכז מבלי להיות תלויים בעיריית חדרה. מה שאנחנו יודעים שהיה עד היום זה שבעצם זה הפך להיות סוג של החזקת הקהילה כבני ערובה לצרכים פוליטיים. אני יודע שזה היה נושא שעלה ונדרש בהסכמים הקואליציוניים,

צביקה גנדלמן: ובגלל זה הם תמכו בך לראשות העיר?

יניב דרי: אני מבין שזה מצחיק אותך.

צביקה גנדלמן: לא, אתה טוען שזה איזשהו אתנן, בגלל זה הם תמכו בך לראשות העיר?(מדברים יחד)

יניב דרי: אני אומר שוב, אני יודע שזה היה חלק מהדרישות ... במסגרת המשא ומתן הקואליציוני

ולצערה של הקהילה זה לא נכנס. אני חושב שזה נכון באופן נרחב לעתיד, יהיה מי שיהיה ראש העירייה, שלא יוכל להחזיק מבנים שהם לטובת קהילה כזו או אחרת ולהחזיק את הקהילה כבת ערובה לטובת השימור של השלטון הפוליטי שלו. זה דבר שהוא ראוי שהוא ייעשה. אני חושב שזה דבר שהוא נכון, אני מאמין לפחות מהשיחות שהיו לי גם עם טספאי שזה מה שקהילה רוצה ולדעתי גם אתה רוצה את זה בכל מעודך. אני מאוד מקווה שתתקבל פה החלטה עקרונית כי בסופו של דבר ההקצאה היא תהליך. אבל, אני כן רוצה שנקבל פה החלטה עקרונית שהמטרה שלה היא לקדם את הנושא הזה בתהליך של הקצאה, לעודד את תהליך ההקצאה ושתצא מפה בשורה לבני הקהילה האתיופית. מישהו עוד רוצה להתייחס? טספאי, בבקשה.

טספאי אדריג'או: עורך דין דרי, אני זוכר שאתה ובועז הייתם בהנהלה הקודמת. עמותה שהציעה את

זה קיבלה בזמן שלך עם אביטן את הקרקע. פה אתם הצבעתם בעד שהעירייה תמשוך את זה אליה ואתם גרמתם את הנזק.

יניב דרי: נכון, אני מסכים אתך.

טאספאי אדריג'או: אני אדם כן וישיר. לפני שבוע התקשרתי אליך כדי להקים את הוועדה, וועדת

רווחה. ביקשתי ממך שתצטרף לוועדה הזאת בגלל שהעלית לפני כמה זמן את הנושא של מודרים וכל זה.

יניב דרי: וקיבלתי את בקשתך.

20

טספאי אדריג'או: דקה. אני מדבר ואני לא צריך אפוטרופוס. לכן אני אומר שמן הראוי שהיית צריך

להתקשר אליי ולהתייעץ על הנושא הזה. אבל, אתה עושה פוליטיקה קטנה. והרב בועז, אף אחד לא בובה, בזכות עצמינו הגענו לאן שהגענו כמוך. בבקשה, אני כן העליתי את הנושא עם ראש העיר וכשיגיע הזמן אנחנו נדרוש את זה ואנחנו נעשה את זה. אתה עושה פוליטיקה קטנה מאנשים קטנים, מהקהילה ש... עכשיו בגלל שהאחריות של קביעת מדיניות המועדון הזה עבר לי או למפלגה שאני מייצג. גם על צ'יקו עשיתם את הפוליטיקה הקטנה הזאת שניכם. היה מן הראוי שתתייעץ איתי והייתי יכול לענות לך.

יניב דרי: טספאי, אתה יודע למה לא רציתי?

טספאי אדריג'או: תן לי לדבר, אני לא מדבר הרבה ואני גם לא חוצפן. אנחנו לא בובה ... אני עונה לך

מתוך השטח שאתה רוצה לשדר עכשיו, להעביר לאלה שיפיצו את זה לקהילה נגד ...

אותי פה- זה לא יעזור לך. אתה עושה פוליטיקה זולה מאוד. להביא אנשים. יש פה קואליציה ואני ... ביושר מול הקהילה שלי, מול המדיניות של ראש העיר שאני חבר בקואליציה. אתה הצבעת נגד, אתה ובועז הצבעתם נגד למשוך את זה ולהכניס בחזרה לעירייה. כשהפגנו פה לא יצאתם ולא עודדתם אותנו. לכן, עכשיו אל תעשה פוליטיקה ולה, הקהילה לא צריכה אפוטרופוס. אנחנו מספיק הוגנים, אני יושב בשולחן ואני דואג לקהילה הזאת,(מדברים יחד)

טספאי אדריג'או: אל תשתמש בפוליטיקה זולה, אל תעשה את זה, עם כל הכבוד.

יניב דרי: קודם כל, הדברים שאמרת הם מצוינים. אני רוצה להסביר שני דברים: אחד,

התהליך שהיה בזמנו לגבי ביטול ההקצאה בזמן ראש עיריית חדרה ..., אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט על זה, היה כחלק מהתפיסה שאומרת שאחרת זה לא ייבנה. באותה נקודת זמן האמנו שזה נכון. אתה אומר שזו טעות- אני מקבל את זה ואני מתנצל אם הייתה החלטה לא נכונה ואני מצפה שגם ראש העירייה יתנצל.

לשיטתך זו הייתה החלטה לא נכונה- אז אני אומר שטעיתי בעניין הזה. בעניין השני, תפקידה של האופוזיציה היא הרבה פעמים לעזור היכן שהידיים כבולות למי שנמצא בתוך הקואליציה.

טספאי אדריג'או: למה לא פנית אליי? (צוחקים, מדברים יחד)

יניב דרי: לכן, כפי שראינו, אגב, בהצעה הקודמת כשדיברנו על מקלטים ... עבודת מטה ככה

שהביאה לתוצאה שאנחנו ביררנו עליה. על זה שיש עבודת מטה לטובת השיפוצים והסרנו את ההצעה. הייתי שמחה שיבוא ראש העירייה ויגיד "תקשיבו, לאור הנושא בוצעה עבודת מטה, אנחנו מתכננים לבצע את ההקצאה". אנחנו נסיר את העניין מסדר היום כי מבחינתנו המהלך והתהליך הוא הדבר הנכון וזה מה שהקהילה רוצה.

המטרה היא לא לאתגר, המטרה היא להניע את התהליכים, לזרז את התהליכים. אם אתה שבע רצון מכך שיש תהליך להקצאה, אני לא בדיוק הבנתי אם יש תהליך או שאתה אומר שהובטח לך,

דובר: לא, הוא אומר שתדבר איתו לפני.

יניב דרי: אני אומר דבר פשוט. אם יש דברים שהם ציבוריים ואין מה לעשות, אנחנו לא עובדים

במחשכים ולא עובדים בחדרים, יש דברים שצריכים להיעשות בישיבת מועצה. למה? כי 21

היא זרז, (מדברים יחד)..... ישיבת המועצה היא זרז והיא יכולה לחולל תהליכים בדיוק כמו שעשינו בחלק מהדברים פה. ואנחנו שמחים מאוד כי זו בדיוק המטרה.

טספאי אדריג'או: זו פוליטיקה זולה. מאיפה הבאת את זה?

יניב דרי: אני לא הפרעתי לך.

טספאי אדרג'או: אני יודע מאיפה הבאת את זה, אני יודע ... שולחים לך בוואצאפ,(מדברים יחד)

יניב דרי: אגב, לגבי מה שאמרת אין לי איזה עניין מסוים בקהילה, זה גם לא איזה עניין פוליטי.

פנו, ביקשו, הנושא ראוי ואני זוכר שגם אתה הגדרת את הנושא כנושא ראוי. אם אתה מאמין, וזה מה שתודיע לנו עכשיו פה בשולחן המועצה, שהתהליך לדעתך יקרה ואתה מאמין שתצליח להשפיע, ויכול להיות שהנושא הזה עכשיו אולי קיבל זרז- אנחנו נכבד את העניין הזה ואת הבקשה שלך ונסיר את זה. (מדברים ביחד)

בועז ביטון: אנחנו שמחים שיש דיון. בישיבות מועצה הרגילות אין דיון, לפחות בישיבות של מן

המניין יש דיון. ... אם יהיה דיון פורה זה אומר שהצלחנו. אתה מחייך,

צביקה גנדלמן: כן, כן, אוקי, יש לך כותרת לכל השבוע לעיתון שלכם.

שלמה בוזגלו: אני רוצה לשאול את טספאי אבל קודם כל אני אגיד שהדברים שאמרת, אמרתם

אותם במקום כמי שנבחר בבחירות כנציג הוועדה האתיופית.

טספאי אדריג'או: אני נציג של כולם, לא של העדה האתיופית.

שלמה בוזגלו: אני מקבל את התיקון, אתה הנציג של כולם אחרי שנבחרת. אבל שאלה לי אליך

מבחינת התפיסה של הנושא הזה של מרכז המורשת, מבחינתך מה אתה חושב שנכון:

שהיום עמותה חיצונית יכולה להחזיק את המקום הזה, או עיריית חדרה, לפחות בטווח עד שהמקום הזה יתבסס צריכה את התמיכה הזו. תגיד מה אתה חושב.

טספאי אדריג'או: אני אומר שעכשיו נכנסנו לקואליציה לפני חודש-חודשיים ואני בוחן את זה. אבל,

כרגע אחריות על קביעת מדיניות למפלגה שאני מחזיק בה בהסכם קואליציוני, בעתיד, ביחד אתכם נחשוב על התהליכים. את העמותה, החברים הטובים שהעלו את זה, פירקתם את העמותה בגלל שלקחתם את האדמה בחזרה. לכן, העוול שנעשה גם אתם עשיתם. (מדברים יחד)

טספאי אדריג'או: אנחנו נלמד את המדיניות בעתיד וגם יש בהסכם הקואליציוני- ביקשנו את זה ועם

הזמן זה ייעשה. (כפיים)

רון שגן: אני רוצה להגיד באמת בכל הכבוד לטספאי, והיו לנו גם שיחות לפני, באמת העניין

של להביא הצעות בשם קהילות זה לגיטימי ואנחנו נעשה את זה לכל הקהילות, ולכל המגזרים ואף אחד לא שייך לאף אחד. אז אל תראה את זה כלגנוב או לנגח, מה גם שרוב הבעיות של רוב המגזרים הן דומות. הבעיות של אולגה הן כמו הבעיות של בית אליעזר בדברים מסוימים, והבעיות של הקהילה האתיופית זה בעיות קהילות מודרות אחרות וכולי. זה א'. ב', גם בשיחות שהיו לפני תיארת איך נכנסו והבטיחו וחזרו לך בתהליך הזה של ההקצאות ושל הדברים. ולכן זה עולה- אם אתה מרגיש היום שהדבר הזה יקרה וזה רק עניין של תהליך,

גבריאל סרוסי: אבל למה אתה חושב שהוא צריך אותך עכשיו? (מדברים יחד)

בועז ביטון: הוא יכול לעשות מה שאתה לא יכול לעשות. הידיים שלך קשורות והידיים שלנו

פתוחות,

22

דובר: אם היה תקציב לסגן ראש העיר ואתה היית פה אז הכל היה בסדר? (מדברים יחד, צעקות)

צביקה גנדלמן: ביטון, אתה מפריע לחבר המועצה שגן. אני רוצה רק הערה קטנה, רון, ואני חושב שהיא

עקרונית לדיון. תראה, אתה ושכמותך חושב שכשמדברים את הקהילה האתיופית אז מדברים עם טספאי. כמו של טספאי יש את האחריות והמנדט לדאוג לכל תושבי חדרה, לכולנו יש את האחריות לדאוג לכל-, אז זו לא בעיה פרטית של טספאי, הוא המייצג.

לכן, בשביל אולי לנסות לקדם את העניין, זאת בעיה שאנחנו נצטרך-, כמו שטספאי קיבל את האחריות על המדיניות באיך יתנהל ומתקדם הבית הזה, זה דבר שאנחנו במעלה הדרך בחן אותו. אין עם זה שום בעיה. אני רק רוצה לומר, ואולי זה חלק מהתשובה וזה יקדם את העניין ויספק אתכם. ואני אפילו לא אקריא את מה שכתבתי אבל אתם מרימים לי להנחתה אז אף אחד כאן לא ילמד אותי על בית המורשת של הקהילה האתיופית. ואני לא רוצה לעשות עכשיו קמפיין שלם, 20 שנה הבטיחו לקהילה האתיופית בית.

חדוה יחזקאלי: חמש פעמים הניחו את אבן הפינה.

צביקה גנדלמן: בבקשה. ארבע או חמש פעמים ראשי העיר הניחו אבן פינה לקהילה האתיופית ורק

ההנהלה הקודמת לקחה את ההחלטה, מצאה את המשאבים והקימה בית והקהילה האתיופית זכתה לקבוע מזוזה בבית שקיים. אחד. עכשיו אני מכאן מגיע לתוך העניין.

בבסיס העניין, בגלל המורכבות של לנהל את הדבר הזה לפחות בשנים הראשונות, קיבלה את האחריות על זה ... הקצאה, הקהילה שמעליה מי שהוא הנושא באחריות הניהולית זו חברת נחלים. ומי שקובע את המדיניות ומה שקורה שם זה אנשי הקהילה. זה עסק מורכב הוא מצריך כמובן הרבה עבודה שוטפת ומשאבים שוטפים. אני לא רוצה להיכנס לעניין של צרכים ייחודיים של הקהילה שיש שם שגם זה מחבר, או מאלץ, קבלת החלטות כאשר מסתכלים על הכל כמקשה אחת. עכשיו אני רוצה ללכת לפרוצדורה;

חברים, יש פה עורכי דין, מה זה "העירייה תקצה"? מה זה?

דובר: תהליך הקצאה מסודר.

צביקה גנדלמן: רגע, אתה רוצה שאני אקבע איזו עמותה תגיש את ההקצאה? אתם כותבים פה "עמותת

גדעון, עמותת פה עמותת שם". חברים, אני מסביר עוד הפעם. (מדברים יחד).... חברים, העירייה אינה מקדמת הקצאות ואלו מוגשות על ידי העמותות עצמן. לכן, בהמשך לדיון שנעשה במעלה הדרך, לחשוב על הכל-, ברור שטספאי מייצג בתוך הנהלת העיר ובתוך ... לחשוב ונראה. ואם נמצא בסוף שנשנה את דרכינו- נקבל את ההחלטה.

אבל, כרגע אני לא רץ מה שנקרא לקדם הקצאות. זה מה שחסר לעיריית חדרה שהיא תתחיל לקדם הקצאות לעמותות. לכן, אני מציע לדחות את ההצעה. בבקשה, מישהו רוצה להתייחס לדבר הזה?

ס. ראש העיר רומן גישר – עזב את הישיבה.

חבר המועצה שלמה בוזגלו יצא את אולם הישיבות.

צביקה גנדלמן: אתם רוצים להצביע על זה שמית? (מדברים יחד)

יניב דרי: אני אגיד לך על זה משהו כי אולי זה ייתר את ההצבעה. אנחנו לא הבנו מהדברים, לא

שלך-, אגב, אתה קצת סתרת את מה שטספאי אמר אבל אין לי בעיה, זה בסדר. אם 23

אתה חושב שזו לא הייתה טעות או כן הייתה טעות, אני מכבד את שתי הדעות,

צביקה גנדלמן: מותר לנו שיהיו לנו דעות שונות, מה זה קשור?

גדי אריאלי: לא, אתה אמרת שהנהלת העיר הקודמת קיבלה והוא אמר שלא.

צביקה גנדלמן: לא. חבר'ה, אתם רוצים היסטוריה? תנו לי אז אני ... החלטה, ... חצי שעה כל האירוע

שאני מאוד גאה בו, דרך אגב. (מדברים יחד)

יניב דרי: שים לב לניואנסים כי כשמתאמים מראש צריך לשים לב,

חדוה יחזקאלי: בינתיים מי שמתאם מראש יניב זה רק אתה אבל אנחנו נזכיר לך עוד דבר; בשביל

להחזיר את האמון של הקהילה בנו, תקשיב מה שעשינו, אנחנו רק אחרי שהבניין מורשת עמד על תלו באנו להניח אבן פינה כדי להחזיר את האמון שלהם אחרי שחמש פעמים ראשי עיר הניחו אבן פינה ולא יצא מזה שום דבר. אז לפחות אל תלמד.

בועז ביטון: חדוה, את מתפרצת לדלת פתוחה. גם אני וגם יניב היינו בהחלטה הזאת ובשונה מטספאי,

אולי ההחלטה שלנו אז הייתה בגלל שהיינו חלק מהקואליציה אז הידיים שלנו היו קשורות, אבל אנחנו באמת מאמינים שאם ראש העיר לא היה עושה את המעשה הזה אז לא היה עד היום,

חדוה יחזקאלי בדיוק.

בועז ביטון: כשעושים דברים טובים אף אחד לא ייקח את הדברים הטובים האלה ואנחנו גם היינו

חלק מהמהלך הטוב הזה אבל היום, אחרי שכבר יש בניין לקהילה האתיופית, אני חושב שהעירייה יכולה להקצות את זה לעמותה של הקהילה על מנת שתנהל אותו בצורה,

צביקה גנדלמן: רגע. דרך אגב, שוב חבר המועצה ביטון מדבר בסיסמאות לא מקצועיות. איזו עמותה יש

לקהילה? יש לה כמה עמותות. בוא נחליט לאיזו.

בועז ביטון: אז אני לא רוצה להגיד, אותי לא מעניין איזו עמותה. (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: ... לקדם את ההצעה אני רוצה לחדד את השאלה. אני לא הבנתי לא מהתשובה שלך ולא

מההתייחסות של ראש העיר, האם אנחנו נמצאים באיזשהו תהליך או שזה ברמת אמירה כללית.

צביקה גנדלמן: אני אתן את התשובה. עדיין אני מנהל את הדיון, מה לעשות? גם בישיבה שאתה זימנת או

אתם. (מדברים יחד)..... תן לנהל את הדיון וזה בסדר גמור. אני אמרתי ואני חוזר, טאספאי קיבל את האחריות למדיניות בית המורשת. בית המורשת כרגע ממשיך לעבוד כפי שהוא עבד עד היום.

אמרתי, אחד, במעלה הדרך נבחן את הדברים. שתיים, עיריית חדרה לא מקצה הקצאות ביוזמתה בצורה הזאת. ולכן, ההצעה הזאת דינה להידחות. אתם רוצים להצביע שמית?

(מדברים יחד).... קבעתם? אוקי. אני רוצה להעלות להצבעה שההצבעה הזאת לא תהיה שמית. מי בעד?

יניב דרי: זה לא רלוונטי אבל, יש שבעה חברים. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: מי בעד להצביע שמית? שישה. מי נגד להצביע שמית שירים ידיים.

מימי אלימלך: עשרה.

צביקה גנדלמן: עשר. עכשיו אנחנו מצביעים לא שמית, מי בעד לדחות את ההצעה בבקשה? (מדברים יחד)

יניב דרי: שליש, שליש. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: מימי- לדחות, לדחות, לדחות. גבי- לא לדחות, ...- לא לדחות.

24

יניב דרי: אני בעד ההצעה.

צביקה גנדלמן: בעד ההצעה?

יניב דרי: בעד ההצעה שלי. לא לדחות.

צביקה גנדלמן: אוקי. בנצי- לדחות, נתן- לדחות, טספאי- לדחות. כמה הגענו?

מימי אלימלך: עשרה.

צביקה גנדלמן: תודה רבה. ירד.

החלטה מס' :49 מרכז מורשת של הקהילה האתיופים מופעל ע"י החברה העירונית לתיירות "נחלים"

מתוך תפיסה של אחריות כלל עירונית לקהילת יוצאי אתיופיה ולצרכיה, תוך השקעת המשאבים הדרושים לכך. משמעות דרישת הקצאה, כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת חברי האופוזיציה הינה העברת

האחריות לעמותה ספציפית אשר תיאלץ לשאת בכל המשאבים הדרושים להפעלת המרכז, דבר שעלול לפגוע בהמשך קיום המרכז. מה גם שהעירייה עצמה אינה מקדמת הקצאות ואלה מוגשות ע"י העמותות עצמן. לאור זאת מציע מחליטה המועצה לדחות את ההצעה.

אושר ברוב של 11 חברי מועצה ו-6 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

חבר המועצה טספאי אדרג'או עזב את אולם הישיבות.

חבר המועצה שלמה בוזגלו חזר אל אולם הישיבות.

ו. ועדת בדיקה לתקציבים בלתי רגילים – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף

רונן הילף: חברים, המטרה האמיתית שלמה נבחרנו הינה למלא את רצונות הבוחרים ששלחו אותנו

לכאן. המצב שנקלענו לכאן בחמש וחצי השנים האחרונות בחוסר הזוי בבינוי בחינוך, תשתיות מימי המנדט הבריטי, רחובות שלמים שנראים כמו מדינות עולם שלישי. חוסר ענק באולמות ומתנ"סים ברמת השכונות, טל יעזור לי, מ-92 פחות או יותר אם אני זוכר שאמרת לי. חוסר תכנון ויכולת לקדם מרכזי הייטק מקומיים ולצדם ,low-tech חוסר השקעה מינימלי בעסקים במרכז העיר, אי-הבאת פרויקטים ממשלתיים למינוף העיר, חוסר יכולת לייצר אקדמיה, אלא רק לשלם על אקדמיה. חוסר יכולת למעשה לתכנן עשר ועשרים שנים קדימה נבע מהעובדה שמה שעמד לנגד מקבלי ההחלטות זה איך שורדים במערכת הפוליטית ומנצחים בבחירות ולא מה באמת נכון לעשות, גם אם התוצאה הפוליטית לא תשרת את מקבלי ההחלטות בטווח הקצר. כיום, כולנו חברים משלמים את המחיר הכבד על ההחלטות הללו. שיתוף הפעולה שלכם עם המשך התנהלות הקיים משמעו שאתם תהיו אלה שבעתיד תסבירו לתושבים ולילדכם ונכדיכם מדוע כשעלתה הצעה לקחת את העניינים לידיים בעקבות כישלון מחריד ומוכח, סירבתם ונתתם לקיים להמשיך החלטות רעות מאוד. מה עוד צריך לקרות כדי שנגיד "עד כאן"? אל תיישרו קו עם הקיים ותשנו עכשיו, חברים, את כללי המשחק. זה בידיים שלכם. יום אחד כולנו לא נהיה פה סביב השולחן ודבר אחד נשאיר לאלה 25

שיבואו אחרינו; נשאיר להם את ההחלטות הטובות והאמיצות שקיבלנו סביב השולחן. שכל אחד ישאל את עצמו מה חשוב יותר- לקבל החלטות מעולות או ליישר קו עם דרך החלטות רעה מאוד שתוצאותיה כולנו משלמים. הרי מי יודע יותר טוב מאתנו, חברי המועצה, מה נכון לעיר שלנו. מי מכיר את צרכי השטח טוב מאתנו חברי המועצה? כל שנה קרוונים לילדינו במקום בינוי קבע לחינוך, ככה אתם רוצים שנמשיך?

חדוה יחזקאלי: אוי, אוי, לשמוע אותך זה אתה יודע מה? זה כאילו שאתה מנותק מהמציאות. רק חנכנו

שלושה גנים לפני יומיים, רק חנכנו לפני חודשיים עוד שלושה גנים של החינוך המיוחד.

מה אתה מקשקש? למעלה מ-180 גנים, איפה היה דבר כזה בחמש שנים האלה? אתה מפריע לנו בתכנים שלך, באופן הדיבור שלך, ביכולת לעשות את הסיפור דרמטי כאשר, (מדברים יחד)

דובר: בנו גנים כי יצא איזשהו חוק, עדיין יש חוסר עצום. על מה את מדברת?

חדוה יחזקאלי: אתה מקשקש.

גדי אריאלי: מה, את לא מבינה שיש בעיה?

חדוה יחזקאלי: גדי, בחמש שנים האחרונות,(מדברים יחד)

גדי אריאלי: אבל עכשיו זה לא ... מה זה קשור חמש שנים? מדברים על היום. כאילו נולדו ילדים בגיל

שלוש, פתאום גילו שיש ילדים בגיל שלוש. מה, התחלקתם על השכל?

חדוה יחזקאלי: אתם רק מדברים גבוהה גבוהה. תקשיב רגע, תלמד רק להקשיב ולא רק להשמיע דברים

דרמטיים שאין מאחוריהם שום דבר. מה שהנהלת העיר עשתה חמש שנים בבית אליעזר אף ראש עיר קודם, כולל חיים אביטן לא עשו בבית אליעזר מה שאנחנו עשינו. שאני אתחיל למנות לך את הכבישים, את הכיכרות, (מדברים יחד)

גדי אריאלי: ילדים גרים בקרוונים, על מה את מדברת? הולכים לשירותים 150 מטר ועושים

במכנסיים. מה את יודעת?

חדוה יחזקאלי: אבל אתה שכחת מה עשינו?

גדי אריאלי: מה עשיתם? עכשיו זה לא קמפיין בחירות, נגמרו הבחירות ועכשיו מתקנים את מה שצריך

לתקן. תני לו לסיים. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: גדי, אנחנו כבר בגיל שהבריאות בעייתית, לאט. כן מר שגן, תמשיך.

רונן הילף: על כן, אני מבקש לאשר וועדת ... שיופקדו בידיה מלוא הסמכויות לבדיקת כלל התב"רים

העירוניים, כלל המקורות הכספיים בקרנות הפיתוח, והיא זו שתמליץ למועצת העיר על תעדוף התב"רים ותכניות הפיתוח העירוניות. כל הגופים העירוניים, העובדים, תאגידי ה..., ישתפו פעולה באופן מלא עם הוועדה. בוועדה יהיו החברים הבאים- חברי המועצה אנוכי, רון שגן, גדי אריאלי, צ'יקו (משה) וקנין, בועז ביטון, ... וכמובן חשוב שכל אחד מכם, אם ירצה, יצטרף. ועובדים הרשויות- גזבר העירייה ומהנדס העירייה. אני חושב שההצעה בסופו של דבר רוצה לתעדף את התב"רים ולא להשאיר אותם בידי בן אדם אחד או שניים.

צביקה גנדלמן: רק להבנה. אני מבין שההצעה הזאת מדברת כך שטאספאי הוא נציג הקואליציה בוועדה?

רונן הילף: לא. ההצעה היא פתוחה. היא שהיא רוצה לייצר כוועדת רשות, היא רוצה לייצר בסופו של

דבר שיח דמוקרטי ועבודת מטה, כאשר מגיעים דברים ויוזמות מהשטח למקבלי ההחלטות. האם חסר כבישים, האם יש בעיות מסחר, הרבה מאוד דברים שמה לעשות?

26

העיר הזאת היא לא במצב טוב ואתה יודע את זה.

צביקה גנדלמן: אתה כבר קיבלת חצי דקה בונוס. כן, מי עוד רוצה? בבקשה, מר שגן.

רון שגן: סך הכל מה ההצעה הזאת באה להגיד? כיום כל תעדוף, בגלל שיש 800 מיליון תב"רים

פתוחים, כל התעדוף עד כדי נניח כספים קואליציוניים בשיעור של, בדקתי בתקציב, בין 30 ל-200,000 לכל חבר מועצה ל... שלו, הוא לא מתועדף על ידי חברי המועצה. אגב, אופוזיציה כ-קואליציה. מגיע המנכ"ל, שם תכנית עבודה, ראש העיר מאשר אותה והעגלה נוסעת. זה תקצוב התב"רים הגדולים בתכנית העבודה ואפשר היה לראות את זה בקדנציה הקודמת וגם עכשיו בתקציב שקיבלנו. הוועדה הזאת סך הכל מה היא אומרת? ואגב, חשוב שהיא תהיה ברוב של ההנהלה והכל בסדר. שיהיו בהחלטה על סדר העדיפויות יותר אנשים, זה הכל. שהחלטה לא תתקבל על ידי שניים או אחד.

צביקה גנדלמן: יכול להיות שיש פה בעיה של הבנה שלך בעניין. פה אין תב"רים, ותקציב והכל פה סלט

שלם מר שגן.

רון שגן: למה סלט? וועדת רשות שתקבע סדר עדיפויות לפרויקטים.

צביקה גנדלמן: אה, הבנתי. שהיא מורכבת מחברי האופוזיציה ולקואליציה יש נציגות. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: נתתם שמות. אם שגן היה מעלה את זה לבד אז אני יכול להבין את נושא רגשי הגדלות.

אבל אני שמח שהאופוזיציה נתנה לקואליציה שני מקומות בוועדה שלכם. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: הקואליציה תבקש מהאופוזיציה, תעשו טובה, בואו ננהל על זה משא ומתן קואליציוני.

רון שגן: אבל אתה לא מקשיב למה שאני אומר. אני אמרתי שהרוב הוא של הקואליציה, לא צריך

לעשות מכל דבר קרקס. המהות של ההחלטה היא האם המנכ"ל ואתה מקבלים סדר עדיפויות לבד, או שיש פה הצעה, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו לפני ההצבעה שרוצה לומר משהו?

רונן הילף: בסופו של דבר, הכוח האמיתי שקיבלנו מהתושבים זו הסיעה שלנו. אם אתה ,4,000 או

,6,000 כל אחד והגודל שלו.

צביקה גנדלמן: .17,000

רונן הילף: בסדר, אם ההסכמים הקואליציוניים שעשית, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: ,17,000 תזכור את המספר.

רונן הילף: בקיצור, מה שאני בא להגיד לך בסופו של דבר זה היתרון הדמוקרטי. זה מה שחשוב פה.

יש פה חבר'ה שיש להם ייצוג, תן להם את הייצוג שלהם. תן להם את הסיכוי להגיד את דבריהם בנושא התב"רים ואל כל דבר תנפנף כאילו זה "אני והמנכ"ל נחליט ביחד".

צביקה גנדלמן: אחד, דרך אגב, בשביל הגילוי הנאות כי גם הציבור מאזין, היה לפחות ניסיון לתת לסיעת

"מחוברים" להיות שותפה בעשייה. היא בחרה לברוח מאחריות ולא להיות בקואליציה.

(מדברים יחד)

דובר: הנה הדוגמא, איך אתה אומר? הרמת לי להנחתה. (צעקות, מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: עכשיו אני משיב. היות והסמכות היחידה למתן סדרי העדיפויות לפיתוח העיר היא בידי

ראש העיר וחברי הקואליציה, ונושאים כגון אלה ניתן לקיים במסגרת וועדת הכספים, אני מציע לדחות את ההצעה למנות וועדת רשות לבדיקת תב"רים. יש מישהו שרוצה להתייחס?

יניב דרי: זו לא תשובה לשאילתא ככה שאני יכול לקיים דיון. גם בקדנציה הקודמת ... הנהלת

העיר, אין באמת דיון. אני בטוח שגם יתר חברי ההנהלה, אולי הם לא יודו בכך, אבל אין 27

באמת דיון ... על זה. חברי הנהלת העיר ... חברי הקואליציה בכל מה שקשור בסדרי העדיפות, בתעדוף של תכנית העבודה, בתעדוף של התב"רים. אני אומר שוב, ...

שהקואליציה היא רוב ולאופוזיציה מגיע רק שליש. הוועדה הזאת, לשיטתך, רק תואמת את הרעיון של ראש העירייה וחברי ההנהלה שיוכלו לקבוע. אנחנו רוצים להרחיב את העניין כי היום זה גם לא בגזרת ההנהלה; היום זה בסך הכל איש אחד או שניים שקובע לפי מה שנראה לו. זה יותר חשוב, אחר כך זה יותר חשוב. ואגב, זה בסדר, איש אחד לא תמיד יכול להקשיב ל-100,000 תושבים. זה באמת הגיוני, זה לא ... שנובע מאיזושהי חוסר יכולת. אני אתן לך אפילו את הקרדיט. אתה יודע מה? אדם מוכשר ככל שיהיה לא יכול להיות קשוב לצרכים של 100,000 תושבים ופה בדיוק המקום שנציגי הציבור, 21 חברים בנוסף אליך, להשפיע, להביא את העמדה מהציבור, להביא את הנושאים שחשובים, להביא את הנושאים שחשובים לצפרירים, להביא את הנושאים שחשובים לגבעת אולגה בתעדוף הנושאים, בתעדוף התב"רים ואז בעצם תהיה תביעת האצבע של חברי המועצה ושל הציבור בתכנית העבודה, והיא לא ... על ידי איש אחד שקצרה היכולת מבחינתו כדי לתעדף את הדברים. וזה לא קשור לכישרון או לדמות האיש.

צביקה גנדלמן: הבנתי. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אני רוצה לומר, אני אחסוך בדיון שלאחר ההצבעה והנה אני אומר כאן בהתחייבות קבל עם ועדה. כל חברי מועצת העיר יכולים להשפיע על כל דבר בעיר. אני מזמין את כל חברי מועצת העיר להיות חלק מהנהלת העיר והקואליציה על מנת להשפיע. אלא שמה הבעיה?

מה אומרת האופוזיציה, תושבי חדרה? אנחנו רוצים להשפיע, אבל אנחנו לא לוקחים אחריות כי אנחנו לא בהנהלת העיר, אנחנו לא בקואליציה. אין סמכות בלי אחריות. הנה, חבר המועצה יניב דרי יו"ר האופוזיציה, הצגתי לך בעבר לבוא ולהיכנס לקואליציה אבל שגן לא נתן לך. (מדברים יחד)... בואו לקואליציה ותהיו שותפים לכל. עכשיו נלך להצבעה.

יניב דרי: באילו סמכויות צביקה?(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני לא עושה עכשיו משא ומתן קואליציוני. ביקשתם להשפיע- אתם מוזמנים.

רון שגן: ראשית, מהות ההצעה היא ... סמכויות. תראה איזה קל, בלי לתת לחברי האופוזיציה

תפקידים, כספים, כיבודים. אתה יכול להטיל עליהם, ולא רק עליהם אלא על כל חברי המליאה הזו, את הסמכות והאחריות. למה? כי אם אתה ממנה וועדה שבה יושבים כולם ולמתעדפים- האחריות היא על כולם. ... עוד 4 שנים יגידו "אתם, אתם",

צביקה גנדלמן: לא, אדון שגן, יש לך בלבול אחד.

רון שגן: למה לא?

צביקה גנדלמן: כי אתה אופוזיציה, אתה לא אופוזיציה-קואליציה. אין לי בכלל יכולת לסמוך על שיקול

הדעת שלך. יש לשמור על טובת הציבור. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שגן, אפשר לעשות פה כל מה שלא קורה ב"מחוברים". תכניס את זה לראש.

רון שגן: אם אני עובר לקואליציה שיקול הדעת שלי משתפר, (מדברים יחד)..... ראשית, אני רוצה

להודות לך בשם מלכה שגן, בחורה רצינית. עם המחמאות שנתת לנו אין לנו לאן להתקדם. והיא חושבת אחרת, אגב. ו-ב', אני אומר שזה לא קשור לסמכות.

השיקול דעת שלי לא נהיה יותר טוב כי אני בתוך הקואליציה ואם אני במיעוט. הוועדה לא חייבת לקבל את דעתי. נאמר פה, זה לא מרצון רע. אני בטוח שאתה רוצה שסדר 28

העדיפויות יהיה הטוב ביותר האפשרי לתושבי חדרה אבל זה לא יוצא.

צביקה גנדלמן: מי אמר? הציבור לפני שלושה חודשים, 17,000 תושבים אמרו לי "אתה נהדר". 17,000

תושבים אמרו שעשינו עבודה טובה.

רון שגן: זה אגב אומר ש-23,000 אמרו שאתה על הפנים. זה הצד השני.(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: באיזה צד הקולות של עמנואל ביטון? ב-3,000 האלה? אל תתחיל. (מדברים יחד)

רון שגן: אני באמת לא חושב שזו הצעה רעה. באמת. גם אם בסוף ההצעה תיפול בגלל חוסר קולות

לאופוזיציה, אני חושב שכן צריכה לקום וועדה, גם אם היא תהפוך להצעת הנהלה ואני יכול כמעט להבטיח שהאופוזיציה תתמוך בוועדה שהיא יותר משני אנשים כי אז בהכרח התוצרים שלה יהיו יותר טובים. וזה אינטרס שלכם לדרוש כי אתם בעלי הסמכות ובעלי האחריות. אגב אחריות, המשמעות שלה היא לא להגיד "אני אחראי", אלא אם הוא נכשל אז ללכת.

צביקה גנדלמן: בוא אליי אחר כך למשרד ואני אלמד אותך מי עמד במבחן האחריות הלאומית במדינת

ישראל. אל תלמד אותי מה זה אחריות. בבקשה, עוד מישהו רוצה לדבר? (מדברים יחד)

בועז ביטון: פעם מישהו שאל אותנו על תב"רים אם אנחנו רוצים שיאשרו אותו או לא רוצים שיאשרו

אותו? היינו בקואליציה, היינו בסרט הזה ובחיים לא הבאת לישיבת הנהלה תב"רים לדיון. זה היה מגיע הכל כרשימה- "קחו תאשרו".

דובר: אז למה הצבעת בעד? הלו?

צביקה גנדלמן: אתה דובר שקר בועז ביטון. (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: אני רוצה להעיר הערה קטנה לאופוזיציה. אני רוצה להעיר לאופוזיציה, אני רוצה שאתם

תהיו שומרי חוק. הבקשה היא לשמור על החוק. יש במדינת ישראל חוק תאריך עברי התשנ"ח .1998 אתם שלחתם בקשה לקיום ישיבה וכתבתם תאריך לועזי בלבד מצד שמאל. (צוחקים, מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: אני לא צוחק. כל מסמך רשמי שיוצא מרשות או ממשרד ממשלתי מחייב תאריך עברי.

אנא שמרו על החוק.

צביקה גנדלמן: אני מבקש להעלות להצבעה, הצבעה שמית. ... מלכי- לדחות, גבריאל- לדחות, שלומי-

לדחות, שלמה- לא לדחות, גדי- לא לדחות, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בנצי- לדחות. מי עוד חסר לי? ... טספאי- בעד.

מימי אלימלך: 12 בעד, 7 נגד.

צביקה גנדלמן: נדחתה. מישהו רוצה לדון על זה? להתייחס? קדימה, ההצעה הבאה.

החלטה מס' :50 היות והסמכות היחידה למתן סדרי עדיפות לפיתוח העיר היא בידי ראש העיר וחברי הקואליציה, והיות ונושאים כגון אלה ניתן לקיים במסגרת ועדת הכספים, מחליטה המועצה לדחות ההצעה למנות ועדת רשות לבדיקת תב"רים.

אושר ברוב של 11 חברי מועצה ו-7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

חברי המועצה בן ציון נורדמן וגבריאל סרוסי עזבו את אולם הישיבות.

ז. פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן

29

צביקה גנדלמן: חברים, מה שעושה חבר המועצה ביטון זה נוגד את ההוראות וההנחיות. שנלמד להבא,

חבר מועצה שרוצה לחלק חומר הוא צריך לחלק אותו לפני הישיבה, 24 שעות לפני הישיבה.

בועז ביטון: קיבלתי את הערתך אבל חשוב לי להבהיר, זה מכתב של ההורים,

צביקה גנדלמן: רון שגן עוד לא הציג את הבעיה. הוא עוד לא העלה את הנושא. (מדברים יחד)

בועז ביטון: יש למטה עשרות הורים כואבים שזועקים על סגירת בתי הספר שלהם והתפקיד שלי

הקטן, ולו במקצת אם הייתי יכול להזדהות איתם, זה רק להעביר את המכתב הזה לראש העיר.

צביקה גנדלמן: על איזה נושא אתה מדבר? תנו לשמוע את הנושא. הוא מקיים דיון לפני ששגן בכלל

העלה את הנושא.

רון שגן: הנושא הזה, מעבר לזה שהוא חשוב, אני באמת קיבלתי פה מכתב של ההורים. זה באמת

נושא שלפחות אותי ריגש והזיז כי זה משהו שבוער. אני מבקש אם נצליח לא להיות ציניים, לא לעשות פה איזה ... דיונים. אני אגיד את מה שיש לי להגיד ואנשים יתייחסו.

לפחות בנושא הזה אני מרגיש שלי לפחות זה נתן בעיטה אז בואו ננסה לעשות את זה דיון טוב. הכותרת כאן מבלבלת, זה הנושא של סגירת תחכמוני ופאר עם.

צביקה גנדלמן: חבר'ה, אתם משנים לי פה את הנושאים של הישיבה. "פתיחת אזורי רישום".

רון שגן: אתה צריך להבין דבר מתוך דבר.

צביקה גנדלמן: בואו נדבר עכשיו על השבת, מה.

רון שגן: אני אקריא: "החלטה על פתיחת הרישום לבתי הספר פאר עם וחטיבת הביניים תחכמוני,

תוך ביטול ההחלטה על סגירת בתי הספר. הייתה טעות סופר.

צביקה גנדלמן: עכשיו הבנתי. תודה.

רון שגן: תראו, בחברות גלובליות זה רע להיות קטן. החובות של החשמל והביסקוויטים הופכים

אותך ליקר. בית ספר זו לא חברה גלובלית ובחינוך קטן בפרספקטיבה של אדם, זה באמת עולם ומלואו הפרספקטיבה של ילד אחד וההורים שלו. עכשיו בכלל בחינוך לא הגודל קובע אלא הגיוון. דווקא בעניין הזה אנחנו בחדרה לא רעים בכלל. היכולת לתת לילדים את מגוון מסגרות החינוך שמאפשרות להם להתפתח ומכילות את הצרכים והשונויות שלהם. אם כך, מערכת החינוך, מבחינתי לפחות, חייבת להיות מגוונת עם הרבה זרמים, וסגנונות חינוך כאשר המחנה המשותף להם צריך להיות השאיפה למצוינות ולסביבה פורייה, ולא השאיפה לגדול או להיות גלובלי. יכול להתקיים מצב בו מחליטים לסגור בית ספר או שעדיף לשנות את סגנונו. זו לא החלטה מופרכת. אבל, זה יכול להיות רק אחרי שבדקנו ומצאנו כי לכל הילדים ולכל ההורים ניתן מענה שמקובל ועונה על צרכיהם, והם חושבים שהמענה החדש טוב יותר, או לפחות טוב כמו מה שהיה להם. זה בסיסי. מה שאי אפשר לעשות זה לסגור בית ספר, כדוגמת תחכמוני, שהמענה שהוא נותן לילדים הוא ייחודי. הוא לא רק ייחודי בעיר אלא גם באזור. והילדים שמשגשגים בו לעיתים לא מצאו פתרון, או אחרי שנכשלו במציאת פתרון, אפילו בבתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים מחוץ לעיר. אני מרגיש שזו פנינה שנפלה בחלקנו וצריכים להוקיר, לנסות להגדיל אותה, להתיר תקציבים, לנסות לשווק אותה אם היא לא מספיק גדולה ולא לסגור. גם בית ספר פאר עם ש-אגב, גם אבא שלי למד בו לפני 60 שנה, נותן מענה ייחודי מבחינת המגזר אותו הוא משרת. זה בית ספר ממלכתי דתי היחיד בשכונת בית אליעזר המונה 23,000 נפש, שכונה שתגדל גם יותר. נכון, מספר הנרשמים אליו אינו גדול, אבל לטעמי זו תולדה של 30

אי-טיפוח בית הספר, הפניית אזורי רישום ופעולות שאפשר לעשות כדי לנסות להגדיל, ואני משוכנע שגם נעשו חלק מהדברים לאורך השנים האחרונות, אולי צריך יותר. בסוף אני מעוניין לומר שלסגור בית ספר זה קל מאוד. באמת, זה קל מאוד. לבנות בית ספר, ואני לא מדבר על הקירות, על הלוחות, הכיסאות. אני מדבר על לבנות תשתית חינוכית, לגבש צוות מורים שנותן ערך מוסף לילדים, בפרט במסגרות המיוחדות- לוקח שנים אם בכלל מצליחים. אני מבקש מכם לאפשר את החינוך המגוון, הפלורליסטי והמצוין הזה.

אני מבקש להביא החלטה להשהות את ההחלטה הקודמת על סגירת בתי הספר. לבחון אותם מחדש, לעשות את זה בצוות שהאופוזיציה לא תהיה בו, רק ראש העיר, חברי הנהלת העיר וההורים כדי לאפשר את הדבר הזה ולגבש פתרון שהוא לא "סגרנו וגיליתם את זה באזורי הרישום". אני רוצה ברשותכם, עמד פה למטה אדם שהילד שלו, אייל סלמאן, הוא אמנם לא ... את תחכמוני אבל הוא אבא לילד עם צרכים מיוחד והוא כתב פה משהו. אני רציתי שהוא יקריא את זה אבל אני פשוט אקרא בשמו כי הוא לא קיבל אישור להיכנס מאיזושהי סיבה. הוא כותב לכם,

צביקה גנדלמן: זמנך הסתיים. (מדברים יחד)

דובר: אני מעביר לו את החמש דקות שלי.

חדוה יחזקאלי: אבל הם הניחו לנו את הנייר הזה.

רון שגן: המכתב הזה הוא של אייל סלמאן, הוא מדבר פעם ראשונה בעצם כ-יו"ר הוועד. הוא

אומר: "אני יו"ר וועדת ההורים של חטיבת ביניים תחכמוני חדרה, פונה אליכם מעומק ליבי בשם כל הורי התלמידים של בית הספר. תלמידים הלומדים בחטיבת הביניים, תלמידים אשר נפלטו ממערכות חינוך רבות, שלא הצליחו למצוא להם מקום שיכיל אותם. בחטיבת הביניים התלמידים עוברים תהליך שבו הם מתחברים לצוות בית הספר, אשר עובד איתם בגישה חינוכית אשר מכילה את כל הבעיות והקשיים שיש לתלמידים הללו. בבית הספר הזה הם מוצאים אוזן קשבת והכלה רגשית היוצרת אמון ביניהם לבין צוות המורים. לכל ילד יש תכנית אישית המקדמת כל ילד בתחום הלימודי, החברתי והרגשי. מלמדים את הילדים כישורי חיים על מנת שבעתיד ידעו להתמודד עם החיים באופן עצמאי. יש ילדים בבית הספר שהגיעו לבית הספר ללא ידע בסיסי בקריאה וכתיבה", זו חטיבת ביניים כן? "ולאחר תהליך למידה הילדים הללו יודעים קרוא וכתוב.

אפשר להמשיך לספר לכם על התהליך שהילדים עוברים בחטיבת הביניים תחכמוני.

החלטת עיריית חדרה לסגירת בית הספר היא גזירת גורל על הילדים הללו ועל הילדים שיגיעו בעתיד למסגרת כמו זו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי הילדים הללו נפלטו מכל מערכת חינוכית בחדרה ולא הצליחו להכיל את הילדים האלה, והעובדה שבחטיבת הביניים תחכמוני מצליחים לעזור להם ולקדם אותם זה דבר ייחודי. מעבר לזה, הילדים הללו נמצאים בתהליך חינוכי עם הצלחות רבות וקידום לימודי, ועצם החשיבה לסגור את בית הספר פוגעת בתהליך הקידום של הילדים. בחדרה אין ולא תהיה בזמן הנראה לעין מסגרת שתוכל לתת מענה אמיתי לילדינו, וזאת לאור העובדה שילדים אלה זקוקים למענה עם צרכים מיוחדים מאוד. לדעת לתת הכלה נכונה ועל פי הצרכים של הילדים. אנו פונים ומבקשים לחשוב על המשך הפעילות של בית הספר ולתת את המשאבים המתאימים לטובת הילדים הללו. הצלחת הילדים הללו תלויה כולה במקום שבו יש צוות שמבין את הצרכים והמקום הוא חטיבת הביניים תחכמוני. אנו ההורים נמשיך בכל 31

המאבק ונערב גורמים בכירים יותר על מנת להשיג את הטוב לילדינו על מנת שיקבלו את המקום הטוב ביותר להצלחתם. אנו לא נקבל את הגזירה הרעה הזאת. עליכם להבין שהעובדה שהעירייה החליטה החלטה שרירותית לסגור את בית הספר, ועוד שהילדים שלנו נחשבים אוכלוסייה מוחלשת ואין מי שיילחם עבורם, אז אתם טועים. אנחנו נמשיך ונגיע גם לדרגים הגבוהים ביותר על מנת שילדינו יקבלו את כל המגיע להם. סגירת בית הספר היא פגיעה חמורה בילדים הללו אשר יוצרת גם אצל התלמידים חוסר תקווה וייאוש על עתידם. אני כ-יו"ר וועד ההורים, ביחד עם ההורים, מבקשים לחזור בכם מהרצון לסגור את בית הספר ולפגוע בעתיד ילדינו. אני ... כי בקשתנו תגיע ל... עם התשובות. בברכה, אייל סלמאן". היות וסך כל הזמן מרשה לי, אבא של אוראל, אייל, נתן לי שני מסמכים. אני לא אקריא את הכל כי מבחינתי זו צנעת הפרט, למרות שהאבא הסכים. אבל, המסמך הראשון הוא דו"ח של בית ספר שפרירים בגבעת חיים וכתובים בו דברים קשים. לא בטוח שאני אצליח, עם כל היכולת שלי לדבר, לקרוא את זה רצוף אז אני לא. אני רק אגיד לכם שמה שעולה מהדו"ח של בית הספר הקודם זה ילד שהוא רוצה ושהוא טוב אבל הוא מאבד את זה. הוא נעלם. הוא ממש במסלול של התרסקות. הוא מדבר עם אנשים זרים, מסתובב בקיבוץ, לוקח אופניים, מדבר עם מסגרות חינוכיות שלא מתאימות לו. הבנת הנקרא אינה תואמת את גילו הכרונולוגי, בעיות רגשיות באמת ברמה הכי קשה. שוב, אני לא מצטט כי לא באופן אישי זה קשה. ואז אתה רואה את הדבר הזה-

תעודת מצטיין מחצית. עכשיו אתה אומר "בסדר, תעודת מצטיין מחצית נותנים ככה".

אותו אחד שהיה בדרך למטה, חבר'ה, הוא היה בדרך למטה. אני אתן לכם לקרוא את זה, הוא היה בדרך למטה במצב קשה והוא מקבל מצטיין מחצית. יש לי פה את הציונים שלו שהם 85 בעברית, 85 בלשון, 85 בספרות, 90 בגאוגרפיה, 70 במתמטיקה, היסטוריה, חינוך גופני, הכל ציונים טובים. מה שהכי תפס אותי זה מה שאמר לו מחנך הכיתה: "אוראל היקר, עליך לסגור שבתוכך פנימה קיימת היכולת להשיג את כל מטרותיך ולהשים את עצמך. בתחום הלימודי המשך להשקיע מאמצים גם כאשר הנך נתקל בקשיים. הבט קדימה, אל תוותר ואל תרים ידיים, אני מאמין בך. אתה בדרך הנכונה. המשך להפגין כוח רצון ותזכור שאין דבר העומד בפני הרצון". אני לא עושה פה את הדבר הזה והלוואי שהאבא היה עומד פה וקורא את זה. זה לא פוליטיקה, זה לא לעשות רושם, שיכבו את המצלמות ויורידו את הווילונות. זה משהו שאני מבטיח שיבעט בכם, שכל אחד יקרא את התהליך שהילד הזה עבר פה. והילד הזה יושב פה למטה, חבל שהוא לא יכול לספר לכם.

זה נותן בעיטה. ובסוף, אם יש 40 או 50 תלמידים כאלה, אני לא רוצה שיהיו ילדים כאלה עליי או עליכם שמאבדים את זה. עכשיו אם יהיה תהליך, ותימצא מסגרת, ואולי צריך רק שתי כיתות ומזכירה שתכיל אותם בתוך העיר חדרה כי אולי המבנה שהם נמצאים גדול מדי למספרם- זה פתרון. אם ימצאו מסגרות אחרות שההורים חתמו ואמרו "אני מרגיש שזה לא יפרק לי את הילד"- גם טוב. אבל, בואו בעניין הזה נגלה רגישות. נחשוב רגע, נעצור, נבין. לא הכל פוליטיקה, לא הכל התלהמות. תנסו להכיל את הדבר הזה ואני מקווה שלפחות תהיה פה נכונות לשקול מחדש עם איזו וועדה שתשקול את ההחלטה הזו מחדש כי כרגע זו כבר החלטה מוגמרת. אין אזורי רישום פתוחים, זה גם עניין שהוא דחוף מטבע הדברים, אני מניח, לאגף החינוך.

צביקה גנדלמן: תודה. עוד מישהו רוצה?

32

גדי אריאלי: מעבר לכל מה שרון שגן אמר, אני חושב שכל הנושא הזה של החינוך בכלל וסגירת בי"ס,

יכול להיות שאם מסתכלים על זה באמת כיחידה כלכלית אז יכול להיות. אבל, בי"ס פאר אם זה בית ספר עם מסורת ודווקא עיריית חדרה בשנים האחרונות, אני חושב שיש פה כל מיני מבנים בעיר או כל מיני מוסדות בעיר שדאגו להנציח, כי חלק מהעיר והאופי של העיר זו גם המסורת וגם העבר, ואין הווה בלי העבר ואין עתיד בלי הווה וכולם מכירים את כל הקלישאות הללו. אני חושב שצריך להקדיש לזה עוד כמה דקות של מחשבה ורוב אנשים, גם בבי"ס פאר עם וגם בתחכמוני, זה לא אנשים שהאמצעים תמיד עומדים לרשותם, ואם הם יתחילו להסיע ילדים לפרדס חנה או לכל מיני בתי"ס אחרים- אני חושב שזה שווה.

וגם ברגע שנותנים החלטה כזאת שמפסיקים לרשום ילדים שווה להתעמת עם זה. אף אחד לא יפגע בך, אף אחד לא יעליב אותך, אתה גם לא מפחד מכל מיני דברים כאלה. אני חושב שאו שאתה או שמי מטעמך שיישב עם ההורים האלה. גם בפאר עם בבית אליעזר וגם בתחכמוני ואם יש עוד בית ספר- לשבת. נגיד שנשארו שם 60-70 תלמידים?

צביקה גנדלמן: איפה?

גדי אריאלי: בפאר עם.

צביקה גנדלמן: 60-70 תלמידים? אתה רוצה שאני אתן לך את הנתונים?(מדברים יחד)

גדי אריאלי: עזוב, לא ניתפס. אני מדבר על הגישה. בסוף כל ילד זה עולם ומלואו ואני חושב שבזה

יברכו אתכם וזה יעמוד לזכותכם. זה לא אופוזיציה ולא קואליציה, זה פה ילדים. הילדים והמשפחות שלהם. לכן, אני חוזר לעניין הזה שאם אנשים גרים בסביבה-, זה נכון שלפעמים העולם, גם אני חי בעולם הטכנולוגי הזה שהעולם משתנה לנגד עינינו וצריך לעשות חישוב של כל שקל. אבל, שווה לעשות מחשבה שנייה ולעשות חישוב מסלול מחדש לגבי שני המוסדות הללו.

שלמה בוזגלו: קודם כל, אני שמח שהנושא הזה עלה פה לדיון במועצה. גם בפאר עם למדתי ביסודי וגם

בתחכמוני למדתי ביסודי אבל זה לא העניין. אבל, אני כן נכנסתי לתמונה ונפגשתי את מנהל בית הספר. קודם כל, צריך לראות גם את המקום מבחינה פיזית איפה לומדים התלמידים. אני אומר את זה גם להורים ואומר את זה גם פה במועצה: אני אבא לילד בחינוך מיוחד שלומד בבית ספר שפרירים שהוזכר פה. בית ספר זה זכה לפרס החינוך בשנה שעברה, בית ספר מעולה. אני לאורך כל השנים האמנתי בשילוב, והעניין של הילד שלי, היום אני מתוודה פה כדי לקיים פה את הדיון ולפתוח. אני רואה את הבעיה שנוצרה שבעצם שמתי את הילד שלי בבית ספר של חינוך מיוחד. אני לאורך כל השנים האמנתי בשילוב ואחד הדברים שאני אז, בזמנו הובלתי זה העניין הזה של התאמת אולם הספורט בשפרירים שיותאם גם לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. אני אומר עוד הפעם וגם אמרתי את זה, אם יימצא בניסיון האישי שלי, במה שהאמנתי לאורך כל השנים, אם הילדים הללו יקבלו, ואני לא יודע מהו הפתרון שהעירייה מציעה. אני מאוד מקווה. כי מבחינה פיזית זה לא ראוי שהילדים הללו יישארו שם. אני חשבתי, והיה רעיון כזה, שהם ישתלבו בעצם יחד עם התיכון של ברנקו ויס. ממה שהבנתי זה שכרגע בגלל החלטה של ברנקו וייס זה נפל מהפרק וחבל. אבל, אם התלמידים הללו ישתלבו בתוך מסגרות רגילות, כאשר הילדים הללו יקבלו את כל הליווי המקצועי כדי מצד אחד לא להפריד אותם, ומצד שני לתת להם את כל מה שעולה פה מהמכתבים ומה שהם מקבלים כיום- אני מאמין בזה שזה יכול להצליח יותר. אני כן חושב שהילדים הללו צריכים לקבל סביבה רגילה אבל אין 33

מה לעשות, יש להם צרכים מיוחדים ולכן העירייה צריכה להשקיע משאבים נוספים לטובת הנושא הזה של החינוך המיוחד בכלל.

ניר בן חיים: שלמה, אחד הדברים שאני הגעתי ישר לפורום הזה זה הנושא של בתי הספר, גם פאר עם

וגם תחכמוני. אני אגיד משהו, זה באמת נושא מאוד מאוד כואב. זה לא פשוט, מה שאמרת שגן זה נושא שנוגע לכל אחד. אבל אני אגיד משהו מהצד השני. אשתי היא מורה והיא עשתה תואר שני בשילוב של ילדים חריגים במסגרת הרגילה של בתי הספר. ואני חושב, עם כל הכאב, שאותם ילדים שדיברת עליהם יקבלו בשילוב, ואחד הדברים שביקשנו בפורום, זה לא באנו ואמרנו שסוגרים, ממש לא. אמרנו שנלווה אותם, צביקה נפגש עם ההורים, אנחנו מוכנים לתת להם את כל הצרכים שהם יבקשו כדי ללוות אותם.

אנחנו לא באים ואומרים "סוגרים", לא. מה אתם חושבים? שלנו יש פה איזו מגמה כנגד האופוזיציה לעשות את זה? ממש לא. יש פה בעיה, חמש שנים בית ספר לא מתרומם. ניסו לתת לו פעם, ועוד הפעם, ועוד הפעם. זה לא פשוט. חבר'ה, זה לא פשוט, ההחלטה היא לא קלה. אבל אני אומר לכם שאם תחשבו טיפה לרגע מהצד השני- יכול להיות שהילדים,

גדי אריאלי: אולי בגלל שנתנו הוראה לא לרשום שם תלמידים?

צביקה גנדלמן: גדי, מספיק עם הרכילות הזאת, נו באמת.

ניר בן חיים: רגע, סליחה גדי. מה, חמש שנים נתנו הוראה כאילו לא לרשום שם ילדים? דקה, אני

מסיים. אני אומר לך גדי שאחד הדברים שהיום אשתי טסה לה לשמיים זה בגלל הנושא של שילוב הילדים החריגים במסגרת הרגילה. זה הולך בכל הארץ היום והולך ותופס תאוצה. אז אני אומר לכם שתתנו גם לזה הזדמנות.

רון שגן: אני רק לענות לזה כי אני לא חושב שיש בינינו בכלל פער במה שאנחנו אומרים. כרגע, אם

לצורך העניין ההורים מרגישים שמגוון הפתרונות שהעירייה הציעה להם והליווי שהיא הציעה להם הוא מספיק טוב- תבורכו. אשריכם. ואני אומר שכרגע יש הורים, אנחנו לא יזמנו את זה, יש הורים שמרגישים שזה לא המצב.

צביקה גנדלמן: הנושא הוא רציני וקיבלת את כל הזמן, אז תאפשרו לי כאחד שמלווה את הדבר הזה חמש

וחצי שנים ולא מוזן מכל מיני דברים, אני אגיע גם לעניין של ההורים. דקה. כשנכנסתי לתפקידי הייתי בבית ספר פאר עם יחד עם חבר המועצה לשעבר אליהו בוסקילה וראינו את מספר התלמידים בבית הספר. מערכת החינוך, לא רק בעיריית חדרה אלא גם מערכת החינוך במחוזי אמרה "רגע, מה עושים פה?". דרך אגב, הפלוס של בית ספר פאר עם, מי שמכיר אותו, שהוא גם פרוש על שטח גדול מאוד. ואמר לי אליהו בוסקילה ואמרו לי

המפקחות של הממלכתי-דתי: "ראש העיר, תן לנו הזדמנות". אני אומר לכם אמיתי,

"אתה רואה את המגדלים האלה בשכונת הפארק? לשם יבואו האוכלוסיות שלנו. הם יבואו ואיתם זה זוגות צעירים, יביאו ילדים ונזין את בית הספר". דרך אגב, הצוות המקצועי אמר לי "תשמע, זו בעיה פדגוגית" ואני אמרתי- קדימה. עברה שנה ואני עושה

את הדברים קצר: שנה, ועוד שנה, ועוד שנה וזה לא מתרומם. היות ואמרנו שהשיחה

הזאת סגורה אני אומר פה דבר שאסור לי להגיד אותו והציבור שומע אותי. לא להגיד? אני אגיד. שגם הלכתי בשנה שעברה כאשר עוד הפעם עמדנו בפני העניין וקיבלתי החלטה של עוד צ'אנס. חברים, אני רוצה להגיד לכם שלצערי הרב, אם אתם רוצים להתעמק, אחר כך אני אבוא גם לתחכמוני. יש בעיה. לא, אין בעיה, יש אתגר במערכת החינוך הממלכתית-

דתי בכמות התלמידים להקים בתי ספר. להגיד לכם סוד? גם גני ילדים. הייתי בשבוע 34

שעבר בגן ילדים בגזית. גילה לא נמצאת פה? 15 ילד בגן ממלכתי-דתי. אז קודם כל, באמת אני אומר את זה מדם לבי, ילד הוא ילד הוא ילד כאשר הדאגות של כולנו הן אותו דבר.

אבל בסוף יש עלינו אחריות, ויש על הנהלת העיר אחריות ויש עליי אחריות. וכאשר אנחנו לא מצליחים ודרך אגב, בבית ספר פאר עם זה לא נכון שהגבילו את הרישום. אני אומר שזה לא נכון בצורה עדינה שזה לא נכון שהגבילו את הרישום. זה לא נכון שלא עשו קמפיין, זה לא נכון שהשקענו שם בכיתות ,2021 מי שיודע מה זה, לשדרג את הכיתות. זה לא נכון. ואני לא רוצה כאן, אני מנוע ולא רוצה לדבר על העניינים הפדגוגים בבית הספר.

בסוף בית הספר הזה לא התרומם. אני נפגשתי עם האמהות וישבה איתי מנהלת אגף החינוך ואתם יודעים מה?-, אה מראש אמרתי והנחיתי- אנחנו נקבל את ההחלטה ואני לוקח על עצמי לדאוג בהתחייבות להסיע כל ילד לכל בית ספר בעיר שהוא יבחר ויעלה כמה שיעלה מהילדים הללו. נאמר את זה גם. בגלל השינוי, בגלל הבעייתיות. חברים, זה לא עניין עכשיו של מסגרת קטנה או לא קטנה. בסוף רון, כמו בחיים שלך אני מניח, בסוף בסוף אנחנו יכולים להכניס את כל המשתנים לתוך המיקסר ולבוא ולהגיד "אוקי, איך אנחנו חיים עם זה?". כאן יש בעיה פדגוגית, יש בעיה תקציבית, כלכלית, תקראו לזה איך שאתם רוצים ואנחנו בחלק מהמקרים, לפחות מערכת החינוך טוענת שהיא עושה עוול לילדים. דרך אגב, אתם יודעים ... בית ספר שהייתה שנה שלא פתחנו כיתה א' או ב' בכלל.

בית ספר שהרצף שלו הוא כיתה אחת בבית הספר. גם זה היה לנו. אנחנו עושים עוול לילדים. עכשיו אני רוצה לסכם את העניין; אני לא הייתי מערב את ההורים או לא הייתי מדבר על תוכן השיחה שלי עם ההורים. בחר מי שבחר לערב את ההורים וזה פוליטיקאים עירבו אותם. אז אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד- בשיחה שלי עם האימהות, האימהות אמרו לי "צביקה, אתה צודק, צריך לסגור את בית הספר אבל תמצא לנו פתרון". אז אני מבקש שאנחנו, ואני אומר את זה ... כפוליטיקאים ומדברים על דברים מאוד רגשיים- בוא לא נעשה בזה שימוש של פוליטיקה. בואו נבדוק את הדברים עד הסוף. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: לכן דיברתי עם ההורים ובדקנו. עכשיו אתם יודעים מה? אני שיכור, אמרתי בואו נתייעץ

גם עם משרד החינוך, הוא בתוך העניין הזה. גם שם יש אינטרסים. מה אתם חושבים? אני פותח את זה רחב, זה לא הדיון. מה אתם חושבים? שהחינוך הממלכתי-דתי טוב ונוח לו מה שקורה בחדרה? עכשיו דרך אגב, זה לא כי יש משהו מיוחד בחדרה; כנסו לעומק של הדבר ותבינו לאן הילדים הלאה הולכים. הרי החינוך פה מתפצל לכל מיני מקומות של בתי ספר, ראו בית ספר שילה בגבעת אולגה, מה הוא היה ולאן-, אני לא מביא חוות דעת, אני אומר שזו העובדה. וזה אתגר קשה למערכות החינוך של הממלכתי דתי, אבל בטח ובטח בפאר. הגענו, ניסינו, בחנו והשקענו. אני רוצה לומר לך משהו גדי שלא חשבתי עליו.

אני נתפס על מה שהצעת, או דיברת, על העניין של סמל, מקום, מוסד, מורשת. זאת אומרת, היסטורית גדלתם שם. תקשיבו, מה אנחנו הולכים לעשות שם? מה אנחנו מתכוונים לעשות שם? מתכוונים, לא חתכנו את זה עד הסוף אבל זו הכוונה. להקים שם את בית הספר הראשון בחדרה לילדים בעלי ליקויי תקשורת, אוטיסטים. גן וכיתה א'

והוא יצמח. בפעם הראשונה יהיה בית ספר כזה בחדרה על מנת לחסוך את אותן התרוצצויות והסעות שאנחנו מסיעים ילדים לכל הארץ. זאת הכוונה. ולידו אני בוחן את האפשרות שאולי תהיה גם המכינה הקדם צבאית חלק מהיום. הנה, אני נותן לך מידע שעוד לא סיכמנו אותו אבל זה הכיוון. ואני אומר לך גדי שבעניין הזה, על מנת לשמר-, עוד 35

פעם, שלא ייכנסו לי פה לכל מיני פוליטיקות קטנות, להמשיך לקרוא לבית ספר פאר עם-

"פאר עם". אין לי עם זה שום בעיה על מנת לשמר את העניין הזה, זה בסדר גמור. אבל, זו הכוונה ובסוף בסוף אנחנו צריכים לתת פתרונות למחר בבוקר, כאשר אנחנו מתחשבים בילדים ודין הילדים וטובת הילדים לא צריך ללמד אותי, ובטח ובטח לא בנושא של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בית ספר ... קם לפני שנה בגלל הדבר הזה. אנחנו מקימים את בית הספר המיוחד שמשלב גם וגם. במערכות בבתי הספר בכל מקום אנחנו פועלים בדבר הזה ואנחנו משקיעים בזה המון כסף וזו הבשורה. לא על חשבון הילדים, זו הבשורה של מה שהולך להיות שם. הילדים בפאר עם יקבלו את הטיפול וישובצו איפה שההורים ירצו.

ואמרתי לכם, התחייבתי להסיע אותם כל אחד לאן שהוא רוצה.

תחכמוני אותו סיפור. בוא נשאיר את הדיון הרגשי, והוא אמיתי, לילדים ומי הם הילדים.

באמת, אנחנו כולם באותה צרה, או כולם חושבים אותו דבר, או כולם מתייחסים לזה באותה רצינות. אבל בסוף בסוף, אנחנו מגיעים למספרים ... מערכת החינוך של 13 תלמידים. על זה לא מקימים בית ספר. עכשיו מערכת החינוך לוקחת על עצמה, התחייבה בפניי שהיא תמצא את הפתרון הראוי לילדים הללו במסגרת מערכת החינוך בחדרה ואין עם זה שום בעיה. דרך אגב, אני מזמין חלק מהחברים לבקר, אני לא יודע אבל לדעתי יש שם גם את גני הילדים של החינוך המיוחד שבנינו לפני שנה. מתחת לבית הספר המדובר בנינו ארבעה גני ילדים לחינוך מיוחד חדשים. אז אל תבואו ללמד אותי, אני כל הרע אצלי.

אתם לא יכולים להגיד שבעיריית חדרה בכל מה שקשור לילדים עם צרכים מיוחדים לסוגיהם שאנחנו לא מתייחסים בכובד ראש ולא משקיעים בזה את כל מה שאנחנו משקיעים ויותר מזה. אחרי כל התהליכים הללו בסוף יש איזשהו שלב שצריך מה שנקרא לסיים את הדיון. בשפת המשפטנים- "סופיות הדיון". כי מחר בבוקר צריך להקים בית ספר, כי מחר בבוקר צריך לתכנן לאן הילדים הולכים. אני אומר לכם, חמש שנים זה מספיק זמן לקבל את ההחלטה אם צריך לסגור את פאר עם או לא וכמות התלמידים, גדי, הם לא 70 אלא הם בסביבות 40 ומשהו. 47 ליתר דיוק בפאר עם. לגבי תחכמוני, המספרים הם הרבה יותר. אני מתחייב כאן שאף ילד לא יישאר ללא מסגרת ולא יקבל את הטיפול הראוי ויתרה מזאת. לגמרי לא קשור להחלטה של פאר עם, אני חושב שבתהליך הכולל ובחשיבה הכוללת העיר חדרה, דווקא בנושא של טיפול בילדים עם צרכים מיוחד, ליקויי תקשורת אני קורא לזה, יקבלו סוף סוף,- יש לנו הזדמנות לבנות בית ספר חדש. אנחנו מתכוונים שהוא יתחיל בגן וכיתה א' והוא יצמח שם. במקום לנסוע, הילדים הללו, אנחנו מוציאים 40 כלי רכב פלוס-מינוס נדמה לי כל יום לכל רחבי הארץ. 40 ומשהו כלי רכב.

אני רוצה שתדעו משהו חברי המועצה, כל יום יוצאים מחדרה פר-רכב עם ילד שניים ומפזרים אותם בכל הארץ. לדעתי לחיפה, עפולה, בואכה רמת גן או תל אביב. לכן אני אומר שוב; אני חייב להיות כן וחייב לומר את הדברים ואני יודע שהרימו את רף הציפיות להורים. מצפוני עם פאר עם בטח ובטח נקי ובטח עם תחכמוני. היינו שם, ראינו מה שעשינו שם, ביצענו את התהליך וביצענו את החשיב, והנושא הזה גם מגובה במערכת המקצועית ולא רק העירונית, אלא המחוזית ואני לא רואה טעם להשלות את ההורים ושתגיד להם שאנחנו הולכים לעשות דיון נוסף כי לא תהיה שום תוצאה אחרת.

שלמה בוזגלו: לפני שאתה מעלה את זה להצבעה אני רוצה לקחת דווקא את הדיון הזה המאוד טעון,

המאוד רגשי, ולפנות לחבריי גם באופוזיציה וגם לחבריי בקואליציה. אני אמרתי את זה 36

לאורך כל הישיבות האחרונות; נכון שאולי הישיבה הזאת קצת הרימה גבה לאחרים, אבל אני חושב שבסופו של דבר שכאשר נושאים כאלה עולים ואנחנו מקבלים גם ממך מידע על מה נעשה ומה ייעשה- אני חושב שנתחיל להתייחס. כי אני רואה לפעמים, ואני באמת לא אומר את זה ממקום של גיחוכים על כל מיני נושאים. יש נושאים שהם עולים ולא משנה הצורה שהם עולים וכאשר מתקיימים דיונים כאלה הם חשובים. לכן, צריך להסתכל על הדברים הטובים ולא לקחת את זה כאיזו מלחמה אישית.

חדוה יחזקאלי: אנחנו בהנהלה עושים רק דברים טובים, אתם פשוט לא רוצים לשמוע. (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: את אומרת בדיוק את הדברים שאני לא רוצה שתגידי.

חדוה יחזקאלי: לא רוצים לשמוע. הילף אומר "משבר חמור בתשתיות". (מדברים יחד)

גדי אריאלי: רגע אבל זה לא נכון שברישום כן הפנו ילדים גם למדעים ויהדות,

צביקה גנדלמן: מתי? לאורך השנים?

גדי אריאלי: לאורך השנים, כן.

צביקה גנדלמן: בטח לא הייתה מדיניות בעניין הזה ואם מישהו נתן לך איזה מידע חדש וטרי- לא הייתה

מדיניות ואני קובע את המדיניות בחדרה, מה לעשות? אם אתם רוצים גם מנהלת הרישום יושבת פה.(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שלמה, אני רוצה לרגע להתייחס לעניין שלך. אתה קיבלת ממני, (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: לא קשור לוועדה.

צביקה גנדלמן: תן לי שנייה. חלק מהעניין שאתה מדבר על הנושא של תרבות השיח בוועדה. אני אומר את

זה כאן ואמרתי את זה גם בדברי הפתיחה שלי במועצה הראשונה סביב הנושא של תרבות השיח. אני מזמין וקורא לדיונים להנהלת העיר, להשפיע, לקחת אחריות, את כל החברים.

מזמין. כל דבר או כל נושא שהוא יהיה ענייני- על הכיפאק. גם אם אני לא מסכים איתו והוא יהיה ענייני. והנה, העליתם פה 12 נושאים שאני לצורך העניין לא מסכים איתם אבל הם עולים. אני אגיד לכם יותר מזה, איך אמרה לי נדמה לי שרון פעם או מישהו? עושים ישיבה שלא מן המניין, האופוזיציה ארגנה". נו? אז מה? תעלה האופוזיציה את הנושאים שלה, בואו נעשה שיעורי בית, ניתן תשובות לכאן ולכאן.

חדוה יחזקאלי: הסירו.

צביקה גנדלמן: לא, לא הסירו. ראיתם שתוך כדי אני מוכן לקבל דברים שיש דברים שעושים שכל. אבל,

ואני לא רוצה להרחיב כי מיד זה ייתפס איזה עניין פוליטי, אבל יש דברים שאני לא יכול להסכים. בחדרה, דרך אגב כמו ברוב הערים, כנראה שלא הכל בסדר. יש לי סוד- גם כנראה לא יהיה הכל בסדר. בסוף בסוף אנחנו חיים בעולם שאנחנו קובעים את סדרי הקדימויות. אפילו לא עדיפויות אלא קדימויות, מה לפני מה. לא מה על חשבון מה. אני אומר משהו שאפשר גם לא להסכים איתי עליו וזה בסדר: אם יש איזשהו ניסיון, ואני אומר את זה לא כי אני קורא בפייסבוק, לבוא ולהציג שמערכת החינוך בחדרה בקריסה-, עכשיו אני יושב בהנהגה ההורית ופותחת יו"ר הוועדה וזה הביטוי שלה, אז אתה לא צריך ללכת רחוק כדי להבין מאיפה היא ניזונה. אז אני לא יודע לדבר במושגים האלה ואני לא מוכן לדבר במושגים האלה. אם יבואו ויגידו לי "צביקה, בבית הספר הזה יש ככה וככה לא בסדר"- בואו נדבר. "צביקה, בוא נראה איך לקדם את הישגי הבגרות"- בואו נדבר.

בסדר גמור. מערכת החינוך בחדרה לא בקריסה, ממש לא. והנה, רק לפני שתי ישיבות או ישיבה שדיברנו על נושא התקציבים לבינוי וכולי, קם גדי ושאל ככה אוטומטית: "חבר'ה, 37

קראתי בעיתון שיש איזה 300 מיליון שקל שהמדינה עוצרת לנו אותם. ראשי הערים מאיימים לא לפתוח שנות לימודים". אז אני לא בא ואומר להורים ולאימהות "חבר'ה, יש בעיה של 300 מיליון שקל". ודרך אגב בקרוונים, לא שזה טוב, לדעתי חדרה ולא רק בחדרה אין כמעט שנה שלא הניחו קרוונים מהרבה סיבות. אני לא משחרר מאחריות.

גדי אריאלי: אבל למה?

צביקה גנדלמן: אני אגיד לך למה. אחד, קצבים של הצורך מול קודם כל הבירוקרטיה, הבירוקרטיה של

מערכת החינוך. אתה יודע שגם כאשר אני מציג צורך אז עד שאני מקבל את ההרשאה ועד שהתהליכים הללו קורים זה מגיע כבר לחצי השנה או שלושת-רבעי השנה.

(מדברים יחד, שגן מתפרץ לדיון)

צביקה גנדלמן: שגן, לא מחוברים, תן לי לענות לגדי. אם היה לנו בכמעט שנתיים-, כמה זה היה שבנינו

גנים ללא הרשאה? שנתיים. באיזה סכום זה היה?

דובר: במיליונים.

צביקה גנדלמן: במיליונים. לקחתי החלטה, אני, תבנו את הגנים והתהליך יהיה תוך כדי. כמעט שנתיים

רדפנו אחרי הכסף ועוד רודפים אחריו. עכשיו צריך לבנות גנים כי הילדים חלילה שלא יהיו בקרוונים או לא יהיו אני לא יודע איפה. עכשיו זה חלק מהדברים של היום-יום, שנה-

שנה. כשאני קורא, לצורך העניין, בעיתון על איום כזה של 300 מיליון שקל, מה אני אגיד לצוות או למנהלת אגף החינוך? "חבר'ה, בואו נחכה ונראה מה יהיה". לכו תמצאו קודם כל אלטרנטיביות. ילדים בחדרה למדו גם בחצרות ובבתים פרטיים. אבל בסוף, צריך לתת פתרון. עכשיו אני אומר לכם שוב, היות ודיברנו על העניין של פאר עם ותחכמוני, לא יכולה להיות דרך חזרה. יכולים לבוא, ואני פתוח לשמוע הצעות, איך אולי ללוות יותר טוב. הדיון הסתיים ואני גם לא רוצה להפיח אשליות בקרב ההורים. הרי מה יקרה?

ביוזמתכם הבאתם את ההורים לפה וראש העיר יגיד "טעינו, לא סוגרים את בית הספר".

בועז ביטון: אבל ראש העיר, לא הבנתי. אם הכל פרחים ושושנים כמו שאתה מספר אז למה ההורים

משתוללים? למה ההורים ממורמרים?

צביקה גנדלמן: מי משתולל?

בועז ביטון: אני כל הזמן מקבל טלפונים.

צביקה גנדלמן: בוא נחזור לדברים הרציניים, לא לפוליטיקה. מערכת החינוך בחדרה לא בקריסה, נקודה.

(מדברים יחד)

רון שגן: אני רוצה רגע להגיד משהו כי נגיע לדיון ול... הזה בסעיף .12 אני רוצה לחזור לנושא

המאוד מצומצם של שני בתי הספר. חדוה, המורה שלי בוועדת תמיכות, אני מבקש.

(מדברים יחד).... הצעה אחת בנושא הזה: א', בואו, אין פה אף אחד שחושב ולפחות אני לא חושב שאתה עושה משהו כי בא לך לפגוע במישהו או שלא קיבלת את ההחלטה הכי טובה שאתה חושב שהיא לילדים. בוא נסיר את זה מהשולחן. אני לא חושב ככה, אף אחד לא חושב ככה, זה לא העניין. ואגב, בפאר עם ותחכמוני המצב הוא לא אותו דבר. אם בתחכמוני נאמר לך, נניח על ידי המנהלת והצוות, שפדגוגית אנחנו פוגעים בילדים וזה מידע שאני חייב להגיד שלי אין. בסדר?

צביקה גנדלמן: אוקי.

רון שגן: המצב של תחכמוני הוא שונה בגלל אופי הילדים שנמצאים פה והדרך המאוד ייחודית,

וההקשר הזה של הבנייה של הקשר של הילדים עם הצוות שהוא לא טריוויאלי. הנה, גם 38

היה בית ספר אחד שהילד היה בו לצרכים מיוחדים וזה לא עבד ופה זה כן. תבין, לא אנחנו, אלא אתה מקבל את ההחלטה שבסוף צריך לסגור ושאין מה לעשות, זה לא ...

צביקה גנדלמן: לא רק, זה גם מקרה פדגוגי.

רון שגן: לא, בסדר גמור, כי מבחינה פדגוגית הטענה היא שתהיה פגיעה קשה בתחכמוני. זו טענת

הצוות וההורים ובואו נכבד לפחות את אמירתם. אני אומר שתיקח את ההחלטה שלך ותן עוד שנה שכל מה שיעשו בשנה הזאת כדי לא ליצור אשליות, זה ליצור את התהליך שאתה וגם ניר דיברתם עליו. כלומר, למצוא את המסגרות או את הפתרונות, אבל למצוא אותם תוך כדי שהילדים במסגרת. ואז לפחות ההורים הם א'- לא מושלים וב', הם לא מרגישים שזהו, "אנחנו כבר אין לנו ונראה מה יהיה". אני בטוח, באמת אני אומר, אני בטוח שתעשו את המקסימום. אבל, בהרגשה של הורה שהוא אומר "אני לא יודע לאן הילד שלי הולך.

עד שהגעתי איתו לפה אני מרגיש שהעולם שלי יקרוס עליי". תאריכו לפחות בשנה. תגיד להם "תקשיבו, שנה הבאה זה נחתך. בואו נעשה את התהליך של השיבוץ אתכם במהלך השנה אבל תדעו שבסוף זה נחתך". ואז הרווחת את התהליך תוך כדי וודאות להורים. זו ההצעה שלי.

צביקה גנדלמן: היות ואנחנו מדברים פה בדיני נפשות ואני לא רוצה, לא בגלל שהחלטתי, אני לא רוצה

לפתח שוב ציפייה כי אז האכזבה תהיה אני לא יודע כמה, או שאני אגביל את עצמי בעניין הזה. עכשיו אני לא מכוון את זה לרעה, אני גם מגובה באנשי מקצוע. אם הייתי בא, ויש לפעמים ... אז היא יודעת להגיד לי "ראש העיר, זה לא מתאים". פה אנחנו מגובים באנשי המקצוע. אבל, אני כן אומר ואני אומר שוב, אני אפילו מזמין כל אחד ואחד מהחברים פה לסיפור של הליווי, לסיפור של לעשות את זה יותר נכון- בבקשה. אין בעיה בעניין הזה מול מערכת החינוך ואני אהיה חלק מהעניין הזה. אבל, אני חושב שעכשיו מה שאנחנו עושים זה לדחות את הבעיה לעוד שנה ואני לא ארוויח מזה כלום. הם לא ירוויחו מזה כלום, אף אחד.

גדי אריאלי: מה אתה אומר? ולנסוע כל בוקר ב-6:00-6:30 בהסעות זה לא פשוט. ילדים צריכים

לצאת,

צביקה גנדלמן: גדי, חזקה עלינו ועל מערכת החינוך, לא עליי, לצורך העניין עזבו את הרגשנות שלי. חזקה

על מערכת החינוך, גם ברמת גני הילדים וגם ברמה הצעירה, היא מחויבת לחשוב ולפעול ברוח כללים וברוח הפדגוגיה הנכונה, עזבו כללים. לכן אני אומר, ובעניין הזה אני ממשיך לשים את הלב ואני מזמין אתכם ללוות את התהליך.

גדי אריאלי: שאלה כללית, נגרם לעירייה נזק מזה שבתי הספר הללו עובדים? יש איזשהו נזק כלכלי?

אז לפנים משורת הדין תגיד להם עוד שנה, זה מה שיש לכם וזהו.

צביקה גנדלמן: כי מה? כדי להרגיש נוח עם זה? (מדברים יחד)

גדי אריאלי: לא, לא, אתה תגיד מה שאתה רוצה הרי בסוף צביקה.

צביקה גנדלמן: אני אומר לכם שוב, אני בכוונה לא עניתי לך על העניין הכלכלי כי אני רוצה לשים אותו

בצד בסדר? תרצה אחר כך- אני אגיד לך גם מה העניין הכלכלי. אני מדבר בעניין של הילדים. תשמע, פדגוגית זה אומר שיש לך בית ספר שאולי אין לו רצף של כיתות, שיושבים פה שמונה תלמידים בכיתה. מספרים שהם דמיוניים בכלל שזה אנשים המקצוע מדברים על כך שזה נזק פדגוגי. ותראו על אילו מספרים אנחנו מדברים. ילד הוא ילד הוא ילד אבל בסוף צריך לנהל מערכת. (מדברים יחד)

39

רונן הילף: פאר עם זה עד ד', שתבינו, אין ילדים שם.

גדי אריאלי: לכן אני אומר. להקים ילד ב-5:00-6:00 בבוקר, לא יודע, נראה לי,

צביקה גנדלמן: לא, אנחנו לא נגיע לזה.

דובר: חבר'ה, חלקם רוצים להגיע לצליל והם יגיעו לצליל. יש מספיק פתרונות.

רון שגן: אני רוצה שוב לגבי בית ספר תחכמוני. מאחר וגם מתוך הצוות וכולי אנחנו מבינים,

צביקה גנדלמן: איזה צוות?

רון שגן: של בית הספר תחכמוני. יכול להיות שהם הרגישו שבית הספר בכלל, כתפיסה, הוא לא

רצוי. אבל נשים את זה באמת בצד כי זה מבנה שבאמת חבל עליו ואפשר לנצל אותו בצורה יעילה יותר וכולי. אבל, וזה מתחבר למה שנאמר כבר מקודם, כי הילדים שם הם באמת בואו נגדיר את זה כ-"הקצה". הם ניסו מערכות של שילוב כאלו ואחרות וזה לא מתאים להם ולכן ההורים נמצאים בחשש. על אף שאתה מסביר על איזשהו תהליך שאו שייעשה איתם, כי כנראה עוד לא בוצע אותם, יכול להיות שהוא צופה לפני העתיד למה ייעשה בחודשים הקרובים. אז יכול להיות שהתהליך הזה יצליח ומטבעו בית הספר לא יצטרך להיפתח בשנה הבאה. אבל אני אומר, עד לסיום התהליך הזה לא להגיע למצב שהם יודעים שאין להם את האופק. תחשוב,

צביקה גנדלמן: למי אין את האופק? למה אתם מציירים את הזה הזה? לא יהיה ילד ברחוב, לא יהיה ילד

שלא יקבל מסגרת, לא ילד שלא יקבל ליווי. מה זה הדבר הזה לא רואים את האופק?

(מדברים יחד)

רון שגן: זה ילדים שצריכים צורך כל כך ספציפי. זה לא הילדים שלנו שאנחנו כועסים עליהם שהם

לא ... יכול להצליח יותר או פחות. שם מדובר בהידרדרות. זה ילדים שעברו את התהליך הזה, ניסו איתם תהליכי השתלבות והם הידרדרו.

צביקה גנדלמן: חברים, אני חושב שהקדשנו לזה מספיק. אני מוכן לדבר על זה אבל אני אומר עוד הפעם;

הצעה שמדברת על זה שלהסיר או לחשוב על אפשרות של המשך התנהלות בתי הספר הללו ב-1.9.19 היא לא יכולה להתקבל, כי החלטה החלטנו ואנחנו עומדים שם.

(מדברים יחד)......אני חושב שעם כל הכבוד דיברנו על זה די והותר. לאור כל זאת, אני רוצה להמליץ לדחות את ההצעה, בואו נצביע שמית. צביקה- לדחות. ניר, טל- לדחות, חדוה- לדחות, מירי- לדחות, מלכי- לדחות, שלומי- לדחות, שלמה,

גדי אריאלי: אנחנו בעד ההצעה.

צביקה גנדלמן: בעד, בעד.

גדי אריאלי: אתה אומר שבית הספר הזה יקום לילדים על הספקטרום בפאר עם? למה אתה לא יכול

לאחד שם?

צביקה גנדלמן: זה דברים שונים, זה תלמידים שונים. אני רוצה להקים שם בית ספר לילדים בעלי ליקויי

תקשורת.

גדי אריאלי: לא משנה, ...

צביקה גנדלמן: צריך לצמוח עד ו'.

גדי אריאלי: אז בינתיים אתה יכול לעשות שם,

צביקה גנדלמן: מה בינתיים? ואז מה? ומה יקרה בשנה הבאה?

החלטה מס' :51 תחילתה של הכהונה הקודמת תמונת המצב הראתה שקיימת בעיית איוש תלמידים בבית הספר פאר עם.

40

לאחר פגישות עם ההורים הוחלט לדחות את סגירת בית הספר ולאפשר להנהלה בו להצמיח את בית הספר ולהוביל ייחודיות בית ספרית.

לצערנו, במהלך שנים אלו, למרות שהרשות השקיעה תקציבים רבים בהיבט הפיזי והפדגוגי, לא חל גידול במספר התלמידים שאף פחת. לאחר פגישות עבודה משותפות עם משרד החינוך, הוחלט על סגירת בית הספר ומכאן ממליץ לדחות את ההצעה.

באשר לחטיבת הביניים תחכמוני אשר נוסדה כחטיבה עבור ילדי החינוך הממלכתי דתי, שם במהלך השנים לא היה ביקוש מהמגזר הדתי ומספר התלמידים הלך והצטמצם. אנו ברשות עשינו הכל כדי להשאיר את בית הספר ושיבצנו 2 כיתות עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

השנה, הוחלט לשלב את 13 התלמידים שנותרו במסגרות החינוך הרגיל בממלכתי דתי בעיר כדי לאפשר להם להשתלב במסגרות החינוך כיעד ההכלה. גם החלטה זו נעשתה בשיתוף ואישור משרד החינוך. לאור כל האמור לעיל, מחליטה המועצה לדחות ההצעה.

אושר ברוב של 9 חברי מועצה ו- 7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

חבר המועצה בן ציון נורדמן חזר אל אולם הישיבות.

חבר המועצה טספאי אדרג'או חזר אל אולם הישיבות.

ח. השהיית אכיפה במתחם כפר הים – הוצג על ידי חבר המועצה גדי אריאלי

גדי אריאלי: בכ"ד בטבת, ב-1.1 נשלח מכתב מהעירייה בחתימת מהנדס העיר. יכול להיות שזה

מהמחלקה המשפטית ורק בחתימתו, אבל לצורך אכיפת פינוי הדיירים בכפר הים.

צביקה גנדלמן: מכיר את זה אישית, כן.

גדי אריאלי: גם לכבודו היה נכס שם. אני חושב שיש איזו החלטה משנת ,2000

צביקה גנדלמן: לא, יש עוד כמה שהיה להם גם שם במועצת העיר.

גדי אריאלי: אנחנו מכירים את כולם. בכל אופן, הם קיבלו מכתב לאכיפה לצורך פינוי, מתוך הנחה

שמסתמכים על החלטה שהדירות הללו נבנו לצורך נופש בלבד וצריך לגור שם מספר חודשים. יש החלטה של בית המשפט משנת 2000 לדעתי, דובר: .1998

גדי אריאלי: שכל דירה כזאת שגם אם היא הייתה מיועדת לנופש, אז אם היא נמכרה ונבנתה לפני שנת

,99 אז כל הכללים הללו של פינוי ודירות נופש, וההגדרה שלהן כדירות נופש לא קיימת לגביהם. מה קרה ל-500 הדיירים בכפר הים שפתאום החליטו ביום בהיר אחד להילחם בהם ולפנות אותם משם?

צביקה גנדלמן: לצורך העניין, שרון, אני מבקש ממך לשים את הדברים כפי שהצגת לי אותם.

שרון שרוני: הסיפור של כפר הים זה שהוגשה תלונה כנגד בעלי הדירות על זה שהם משתמשים בזה

שימוש של קבע ולא שימוש שמותר על פי התב"ע שזה שימוש לדירות נופש, ודירות נופש זה שימוש חלקי. התלונה הזאת הגיעה גם לפרקליטות, התקיימה ישיבה של התביעה העירונית עם הפרקליטות ואנחנו פועלים על פי הנחיות הפרקליטות. מדובר בהליכי אכיפה 41

פנימיים של התביעה העירונית בהנחיית הפרקליטות ובעניין הזה יש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, כאשר לחברי מועצה אסור להתערב בתהליכים הללו. אם יש לדיירים טענות,

גדי אריאלי: מה זה אומר?

שרון שרוני: אנחנו נמצאים בשלב של איסוף הראיות, ואם יש לדיירים טענות הגנה כנגד הליכי אכיפה-

יש הליכים מוסדרים בתחום האכיפה שעושים אותם ולחברי המועצה אין say בעניין הזה.

אין להם say בעניין של תהליכי האכיפה.

צביקה גנדלמן: בשפה של ה"עמחה"- אסור לנו בכלל לדון בזה.

שרון שרוני: בדיוק. בפירוש אסור לדון בהליכי אכיפה.

דובר: מותר לנו לשנות סיווג? (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני כראש עיריית חדרה ננזפתי על ידי פרקליטות המדינה על זה שעיריית חדרה לא

מבצעת את תפקידה. שרון ראתה את הדברים האלה. ומחייבת אותנו פרקליטות המדינה להיכנס מיד ולבצע את התהליך. עזבו שזה תהליך ארוך, הוא ייקח זמן, הוא יתגלגל,

גדי אריאלי: אבל לא התפקיד שלך להגן על התושבים?(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: רגע, דקה. אז תפנו לפרקליטות ובבקשה, תשחררו אותנו מהעניין הזה.

יניב דרי: יש לי שאלה בעניין הזה. אחד, אני יודע שהם ביקשו ואני לא יודע אם הם קיבלו, אבל לכל

הפחות אנחנו נוכל לקבל מהי הדרישה,

שרון שרוני: לא, אתם לא יכולים לקבל. אתם לא יכולים להתערב בהליכי חקירה. אני לא אדיח אתכם

לדבר עבירה. (מדברים יחד)

גדי אריאלי: יש שם מלחמה עסקית,

צביקה גנדלמן: אנחנו מכירים את זה גדי.

שרון שרוני: לא מעניינת אותי בכלל המלחמה העסקית. זה לא חלק מהשיקולים שלנו, ממש לא.

(מדברים יחד)

שרון שרוני: אתה לא יכול, זה חומר חקירה, ממש לא.(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני מעלה להצבעה. חברים, עמדת היועצת המשפטית היא מבחינתי הקובעת ואין דיון.

היא אוסרת עלינו לעסוק בזה אז אני מעלה את זה שלהוריד מסדר היום. לדחות את זה מסדר היום.

יניב דרי: אבל אני רוצה לשאול שאלה.

צביקה גנדלמן: יניב, אתה יכול להמשיך ואני אקטע אותך בהצבעה. היא אומרת שאין דיון על זה, זה היא

אומרת. מי בעד להוריד את זה? טל- לדחות, חדוה –לדחות, ניר- לדחות, מירי- לדחות, בוזגלו, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בוזגלו, מה עמדתך? ... גדי- לדון או לא לדון?

שלמה בוזגלו: מזהירים אתכם שאסור לנו ... בואו נבדוק אם זה נכון או לא נכון. (מדברים יחד)

גדי אריאלי: אפשר להבין רק את החוק?

שרון שרוני: אני מסבירה שהתהליך הזה הוא תהליך של חקירה. חלק מהחקירה זה גם לפנות לדיירים

ולקבל מהם אינפורמציה, זה חלק מהליך החקירה. חומר חקירה לא נחשף בשום שלב, אלא רק בשלב של כתב אישום. מי שלא יודע את זה- אז לא חושפים הליך חקירה.

(מדברים יחד)...זה שיבוש. להתערב זה לשבש, זה הכל.

42

צביקה גנדלמן: אני אומר עוד הפעם, כל אחד שיעשה את החשבון שלו. בעד או נגד או להוריד.

גדי אריאלי: אני לא הבנתי מה זה חומר חקירה.

צביקה גנדלמן: רון, בעד או נגד?

שרון שרוני: כשאני לפני כתב אישום אני מבצעת חקירה ואני גם מזמינה את הנחקר ומקבלת ממנו

אינפורמציה. אז פה, במקום להזמין את כולם אלינו, שלחנו אליהם מכתבים ואנחנו מקבלים את ההתייחסות העובדתית שלהם, המשפטית שלהם, מה שהם רוצים לטעון כי אתה בחקירה יכול לטעון מה שאתה רוצה. אנחנו אוספים את כל החומרים הללו, אנחנו דנים בהם יחד עם הפרקליטות ומחליטים האם יש מספיק חומר. בודקים את כל הנושא;

גם הנושאים המשפטיים וגם,

גדי אריאלי: את מזמינה דייר-דייר לשימוע?

שרון שרוני: אנחנו לא הזמנו דייר-דייר,

גדי אריאלי: איך קוראים לתהליך הזה? לא שמעתי על דבר כזה בחיים. אני משפטן פשוט, אני לא יודע.

(מדברים יחד)..... אז אולי אפשר לדחות את הדיון הזה.

שרון שרוני: לא, אני לא מעלה את הליך האכיפה למועצה בשום שלב, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שיירשם. שגן- בעד או נגד העניין? אתה לא רוצה להצביע. בועז, בעד או נגד העניין? לא

רוצה. (מדברים יחד)..... בנצי, להסיר? להסיר. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: ירד מסדר היום. הלאה. גמרנו, די.

מ"מ ראש העיר ניר בן חיים וחברי המועצה שלומי ימין, רון שגן, שלמה בוזגלו ומשה אלמליח עזבו את

אולם הישיבות.

החלטה מס' :52 עפ"י הנחיות היועץ המשפטי לממשלה חל איסור מוחלט על נבחרי ציבור להתערב בהליכי אכיפה פליליים שמנהלת התביעה העירונית, פעולה שעשויה לעלות עד כדי עבירה פלילית למתערב. כמו-כן, האכיפה במקרה הנדון הינה בהנחיית פרקליטות המדינה ומכאן מחליטה המועצה לדחות את ההצעה.

אושר ברוב של 10 חברי מועצה ו-7 נמנעים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

ט. תנועת הצופים – קידום בינוי – הוצג על ידי חבר המועצה עו"ד יניב דרי

יניב דרי: אני רק אומר שדברים כאלה בבקשה לשלוח להבא לפני כדי שלא נשחיר חברי מועצה.

(מדברים יחד)... אם יש משהו שהדיון שלו הוא לא חוקי, אני חושב שאם מימי הייתה שולחת מייל לאופוזיציה והייתה אומרת שבהחלטת היועצת המשפטית אסור לדון בזה אז לא היינו מבקשים לדון בזה בכלל. (מדברים יחד, חילופי דברים בין יניב לשרון) , הסעיף מתייחס לסטאטוס קידום הבינוי לטובת שטחי הצופים בגבעת אולגה ובבית אליעזר. אנחנו יודעים שהתהליך התחיל לפני הרבה זמן לגבי ... מבנים קבועים לטובת התנועה. בבית אליעזר יש 160 ילדים, (דיבורי רקע), בבית אליעזר בתנועת הצופים יש 160 ילדים. הם פועלים מתוך מקלט ... מגיעים הרבה לפעילויות וכולי. הגודל של המקלט הוא 27-30 מטרים סך הכל, דובר מזמן על מבנה קבוע ... בשטח החצר של בית הספר צליל. אנו רוצים לראות מה 43

קורה בגזרה הזאת, כנ"ל גם בגבעת אולגה שהם פועלים מתוך כיתות בבית ספר גבעול, אין להם שם בית קבוע וכולי, וגם שם דובר על מבנה בתוך שטח בית הספר. הדבר הזה קצת נראה, לפחות מבחינתם, כדבר שמתמסמס ולא מתקדם וזו ההזדמנות להעלות את זה בישיבת מועצת עיר. לשמוע את תאריכי הגג שאנחנו מתכננים לנושא הזה, לשמוע מה התהליך שהעירייה מצויה בו, איפה זה עומד, מתי הם יוכלו לשמחתם להיכנס למבנים הללו, וכמובן שהבינוי הזה הוא בינוי מבורך שכולם מצפים לו.

צביקה גנדלמן: טל, כאחד שמצוי ואני אשלים אחר כך.

טל אליהו: לפני כשנה וחצי ראש העיר ואנוכי היינו באירוע של הצופים וראש העיר אמר שם קבל עם

ועדה שלאור שמקלט ... הוא כבר צר מלהכיל את ילדי הצופים בשבט אילן בבית אליעזר, ראש העיר לקח החלטה להקים מבנה לטובת שבט אילן. היה דין ודברים למציאת מקום ובסופו של דבר, לאור שיחה שהייתה עם סיגלית יעקובי, מנהלת בית ספר צליל, הוחלט להקים את המבנה בשטח בית הספר כחלק ממכלול שכולל מגרש מיני-פיץ' שכבר נבנה ומשחקים עליו, את המבנה של שבט אילן ועוד גן שיהיה בצמוד. קומפלקס גדול, מכובד שבנייתו באחריות חברת נחלים. ההחלטה עברה בהנהלת העיר, אושר תב"ר במועצת העיר לטובת בניית המתקן, נבחר יועץ ואדריכל בשם צחי לוינסקי, תושב בית אליעזר שהוא המתכנן של המקום. צחי ישב עם אנשי הצופים, גם המקומיים וגם במחוז, על אופן הבנייה של המקום, דהיינו חלוקת החדרים, בניית המכלולים, איך הדברים יעמדו שם ואיך זה ייתן מענה מושלם לטובת 160 הילדים כפי שאמרת. לכן, כרגע הנושא הוא שהקומפלקס, התכנית מוכנה מבחינתו. כרגע מהנדס העיר הטיל עליו לקבל חוות דעת של יועץ אקוסטיקה לאור הקרבה למקומות מגורים וכיוצא בזה. לאחר שיסיים את יועץ האקוסטיקה, בטיחות, תחבורה וכיוצא בזה התיק יהיה מושלם לקראת כניסה לדיון בוועדה המקומית. ברגע שהוועדה המקומית תאשר, התב"ר כמובן יתודלק בהתאם למה שיוחלט שהוא סכום הבנייה, וחברת נחלים תצא לבניית שבט אילן.

גדי אריאלי: אבל אולי בינתיים תתנו להם עזרה קצת, אני יודע, לנקות ולסדר,

צביקה גנדלמן: אז ברשותך, כמי שכרגע בתחום תנועות הנוער מתוקף היותר בתוך עמותת פנאי העיר,

אנחנו משלבים איתם ידיים. נכון ש... צר מלהכיל ,ואנחנו משתדלים גם לתת מקום במתנ"ס בית אליעזר, מרכז פנאי בית אליעזר ומקומות נוספים. נכון שזה לא מספיק,

גדי אריאלי: גם המזגן שזה דבר אלמנטרי,

צביקה גנדלמן: היה את הפסטי-אילן והוא נעשה במרכז פנאי בית אליעזר. תשמע, אם היינו חושבים

שהכל בסדר אז לא היינו יוזמים להקים את המקום.

גדי אריאלי: לא, לא אמרת שהוא בסדר אבל כבר נתת- אז להם מזגן, תן להם תנאים אלמנטריים.

שירותים,

צביקה גנדלמן: מה זה מזגן? איפה?

גדי אריאלי: לא יודע, יש שם בצופים בבית אליעזר, זרוקים שם במרתף כמו איזה לא יודע מה.

צביקה גנדלמן: א' זה לא מרתף, זה מקלט.

גדי אריאלי: מקלט. אז אפרופו הפרויקטים של ראש העיר, (מדברים יחד)..... זה דברים אלמנטרי, זה

הילדים שלך ושלי,

צביקה גנדלמן: גדי, את שבט בבית אילן בבית אליעזר, מי שקיבל החלטה להזיז אותו מהמקלט זה אני,

סלח לי על חוסר הצניעות.

44

גדי אריאלי: ישר כוח. מה, אני אמרתי משהו רע? אמרתי לשפר את זה.

צביקה גנדלמן: זאת הכוונה ואנחנו מתקדמים עם זה, יש תכנית והיא מתקדמת.

רון שגן: אני מבקש לשאול את טל; יש איזה צפי מתי להערכתך כן? זה לא חקוק בסלע. אבל מתי

לדעתך הדבר הזה ייצא לפועל. אתה בעצם אומר שהליך התכנון הושלם או שהוא רגע לפני השלמתו וזה אמור לעבור לוועדה המקומית שאני ... צורך שם. להערכתך זה מה? סדר גודל של שנה-שנה וחצי?

צביקה גנדלמן: לא, לא, סדר גודל של חודשים.

רון שגן: הבינוי. מתי לדעתך הוא יסתיים?

טל אליהו: זו בנייה יבילה.

צביקה גנדלמן: זה קרוונים. חברים, זה יהיה חודשים. הרי אתם תמדדו אותי אם זה במהלך ,2019 ב-

31.12 או ה-1 ל-, (מדברים יחד)

רון שגן: תחשוב על זה הפוך. אתה תגיד 2019 ואם תצליח ... זה בבית אליעזר, באולגה ...

צביקה גנדלמן: מה באולגה?

טל אליהו: בהנהלת העיר הוחלט לגבי גבעת אולגה שכשנסיים את שבט אילן בבית אליעזר נעבור

לגבעת אולגה.

צביקה גנדלמן: תפיסת העולם שלי שאני מנסה להוביל ושאני עושה אותה בכותרות, היא שבסופו של יום

השאיפה היא שאנחנו נכניס פעילות של בני הנוער אחר הצהריים לתוך מתקני בית הספר.

אחר הצהריים והערב לעשות את זה. יש לנו את זה בגבעול בגבעת אולגה, אנחנו עושים את זה עכשיו עם אילן בבית ספר צליל, בני עקיבא נמצאים בתחכמוני ואיפה שנוכל לעשות את זה נעשה את זה.

רון שגן: אני אומר שאין בעיה שזה בתוך מכלול בית ספר, אבל כשזה לא, לצורך העניין למה זה

באיזו כיתה? כי אז צריך לפנות, צריך,

צביקה גנדלמן: לא, לא, מסתבר שחיים טוב עם זה.

רון שגן: לא בדיוק.

צביקה גנדלמן: אז אני אומר לך שחיים טוב עם זה.

גדי אריאלי: אז אם אתם עושים כל כך טוב אולי תגדילו להם גם את התקציבים קצת.

צביקה גנדלמן: הגדלנו להם את התקציבים. (מדברים יחד)

יניב דרי: מדובר בשבטים שפחות או יותר הם באותו גודל.

טל אליהו: שבט אילן הוא כמעט פי שתיים שבט צוקים.

יניב דרי: לא, במספרים הם 140 בגבעת אולגה ו-160 בבית אליעזר. השאלה היא אם אפשר כבר

עכשיו לקדם את התכנון לחלק הקל והזול.

צביקה גנדלמן: נכון של מה?

חדוה יחזקאלי: של אולגה.

יניב דרי: לתת פתרון גם של מבנה יביל. לא בתוך הכיתות, הרי יש להם בעיה שזה לא בית.

צביקה גנדלמן: אני מכיר את הבעיה וכרגע זה יהיה בגבעול. במערב העיר כרגע הצופים- שם. לעתיד שיבוא

אפשר לחשוב על הכל, נמצא קרקע, שטח, איפה לשים את זה.

יניב דרי: זה יכול להשתלב בבית הספר.

צביקה גנדלמן: אנחנו צריכים לראות שלא יהיו לנו יותר מדי קרוונים בבית הספר כי אחר כך האופוזיציה

תכעס עליי שיש יותר מדי קרוונים בבית הספר.

45

יניב דרי: כמכלול שהוא נגיש אחר הצהריים. בצליל אתה לא עושה את זה בתוך, אלא אתה נותן את

זה כדבר שייתן מענה גם לבית הספר אבל תעשה את ההפרדה.

צביקה גנדלמן: יניב, אתה רוצה לקבל תשובה? כרגע במערב העיר אין תכנון. מזרח העיר, שבט אילן-

קיבלת את הפירוט.

יניב דרי: לצורך העניין, ההצעה היא ... להצעה הזאת שהיא לקדם לכל הפחות בשלב הזה את

התכנון של מבנה יביל שהוא ייעודי רק לשבת של הצופים בגבעת אולגה. אני מעלה את ההצעה, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: כרגע אנחנו לא עוסקים באילן.

יניב דרי: אבל זכותי להעלות.

צביקה גנדלמן: זכותך להעלות, בסדר, אז תעלה. אתה משדרג את ההצעה אז בבקשה.

יניב דרי: לא משדרג, אני משנה אותה בהתאם לתשובה... אני מוכן שזה לא יהיה עם תאריך גג,

אבל לכל הפחות, בשלב הזה, להתחיל את התכנון. אם מבחינת ההנהלה יש ... חיובי לעניין הזה אז אפשר יהיה, בהסכמה אולי,

צביקה גנדלמן: נסיים את זה- נדון בזה. כרגע אין טעם לקבל החלטה בעניין. (מדברים יחד).... מי בעד

לדחות? אני בעד לדחות, טל- לדחות, חדוה, מירי, מלכי, גדי.

גדי אריאלי: בעד ההצעה.

צביקה גנדלמן: נגד? נתן, טספאי. בבקשה, סעיף .10 חבר'ה, עוד שלושה סעיפים והולכים קדימה.

חבר המועצה בן ציון נורדמן יצא את אולם הישיבות.

החלטה מס' :53 היות ומדובר בהצעה כוללנית, לא רצינית, לא מגובה בתכנית עבודה אופרטיבית, ללא ציון משאבים, מחליטה המועצה לדחות ההצעה.

אושר ברוב של 7 חברי מועצה ו-6 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

מ"מ ראש העיר ניר בן חיים וחברי המועצה שלומי ימין, רון שגן, שלמה בוזגלו ומשה אלמליח חזרו אל

אולם הישיבות.

י. פתיחת אזורי רישום – הוצג על ידי חבי המועצה עו"ד יניב דרי

יניב דרי: אנחנו מדברים על סעיף ,10 פתיחת אפשרויות הרישום ללא קיבוע ... כי מבין שלא

מעוניינים לרשום ... , (דיבורים באולם, לא ניתן להבין).... בשכונת הפארק. היום, כפי שאנחנו יודעים, השיטה היא כזאת שיש אפשרות לפתיחת רישום. אתם איתי? יש אפשרות לפתיחת רישום וזה אומר שההורים יכולים להירשם לאן שהם רוצים, אבל כל ילד ... בית ספר עוגן שהוא סוג של ברירת מחדל. בעצם אנחנו מייצרים מצב שעלולה להיות דחייה של הורים מסוימים ממטרת העל של עיריית חדרה כי לפתוח את בית הספר, על אף הסיכונים או על עף המדדים שיהיו יותר גבוהים בהשוואה לבתי ספר אחרים, זה עלול להיות מצב של דחייה להורים מלרשום את הילדים לבית הספר הזה.

צביקה גנדלמן: לאיזה בית ספר?

46

יניב דרי: ... ולכן, באלמנט הזה אנחנו מבקשים שלגבי כל ההורים שקיבלו את עוגן, לבטל את

ההגדרה של העוגן בהרשמה שלהם ולאפשר להם הרשמה חופשית ללא בית ספר עוגן, או לחבר אותם לבית ספר עוגן אחר.

צביקה גנדלמן: זהו? יש התייחסויות? מישהו רוצה עוד להתייחס? קואליציה אתם כאן?

חדוה יחזקאלי: אנחנו לגמרי כאן. (מדברים יחד)

שלומי ימין: אני חייב להעיר לאופוזיציה שאם אתם באמת רוצים התייחסות רצינית, אז להעלות 12

נושאים, להתעקש ללמד אותנו את המכפלה של 7 כפול 5 כל הזמן ולמרוח את הדיון זו לא דרך להעביר לדעתי החלטות, או לקבל תשומת לב שהיא אמיתית. שלושה-ארבעה סעיפים זה לדעתי מספיק, שאפשר לדון בהם ואפשר להתייחס אליהם.

יניב דרי: אם אנחנו גם בישיבה הרגילה נקבל ארבעה- חמישה סעיפים אני מוכן להוריד את זה

בישיבה שלא מן המניין.

צביקה גנדלמן: חבר'ה, אני לא עושה משא ומתן. שלומי, הדברים שלך נכונים. אני רוצה להתייחס.

(מדברים יחד)..... השנה נערכה בחינה מחודשת לכל התלמידים העולים לכיתה א' בשנת תש"פ. כל תלמידי העיר, כולל תושבי שכונת הפארק שויכו לפי כתובת מגוריהם לבית הספר, (מדברים יחד)........ כל תושבי שכונת הפארק שויכו לפי כתובת מגוריהם לבית ספר העוגן. כמו כן, ניתנה אפשרות לכל המעוניין שלא לאשר-, יניב, מה שניסית להציע אבל זה קיים, שלא לאשר את השיבוץ לעוגן ולבחור מתוך כל בתי הספר בעיר. לבחור בית ספר ... תפיסת המשפחה, האמונה, הדרך החינוכית וכולי. ההחלטה לגבי הרישום תתבצע על ידי מנהלת הבחירה המבוקרת אשר כוללת מנהלים מאגף החינוך ומשרד החינוך. זה לא נגמר ברמה העירונית עם סיום הרישום. תושבי שכונת הפארק שויכו לשני בתי ספר עוגן- הפארק והמכין וכל אחד יכול לבחור אחד מן השניים או לסרב לשתי האופציות, ובמצב הזה תחליט הוועדה איפה לשבץ אותו.

יניב דרי: זו בדיוק הבעיה.

צביקה גנדלמן: מה הבעיה?

יניב דרי: זה בדיוק בסיס ההצעה כי העובדה שאנחנו מייצרים בית ספר עוגן ... אותו בית ספר שהוא

נמצא תחת החשש,

צביקה גנדלמן: לא, לא, (מדברים יחד) אנחנו הגענו ל... חזרה? ממש לא.

יניב דרי: אבל זה החשש של ההורים.

צביקה גנדלמן: אני מבין את התחושה של ההורים. אם תהיה הרשמה- מצוין. בוא נראה.

יניב דרי: לא ליצור בית ספר עוגן שיוצר כפייה.

צביקה גנדלמן: אני לא אכפה על אף אחד. דקה. אנחנו חיים בעולם של חוק חינוך חובה, בוא נתחיל עם

העניין הזה. בוא, אנחנו חוזרים עוד הפעם למגרש הפוליטי? בית הספר בשכונת הפארק יעמוד בתקני התקינה כמו כל בית ספר. נקודה. ההורים יכולים לרשום, פתחנו את הכל לכל מקום. זה לא חדש, אתם מכירים את זה, כולנו מכירים. אני לא רוצה לפתוח את דיון הקרינה הזה מחדש. לכן, אני אומר שבדבר הזה-, בועז סופר כמה יש,

בועז ביטון: אני דואג שיהיה לכם רוב בקואליציה.

צביקה גנדלמן: מאה אחוז. לכן, זה מה שקורה וזה מה שיקרה, ואין עם זה שום בעיה ולכן אני מציע

לדחות את הדבר הזה. מי בעד לדחות? צביקה- לדחות, ניר, טל, חדוה, מירי, שלומי, מלכי, בוזגלו- לא לדחות, לא לדחות. טספאי- לדחות. כמה זה?

47

שרון שרוני: 7-8

צביקה גנדלמן: 7-8 לדחות. ירד מסדר היום. דרך אגב, אני אגיד לכם מה. תראו, אני הבטחתי לחברי

הקואליציה שאם יהיה יותר מדי עומס בישיבות מועצה אנחנו נעשה תורנות. יהיו 8 כל הזמן פה ונעשה סבב. פעם ניר יהיה בחופש, פעם טל, פעם חדוה והיום ... בחופש. אז אנחנו התחלנו בסבבים ואנחנו נמשיך. וצ'יקו גם בחופש.

החלטה מס' :54 השנה נערכה בחינה מחודשת לכל התלמידים העולים לכיתה א' בשנת תש"פ.

כל תלמידי העיר כולל תושבי שכ' הפארק, שויכו לפי כתובת מגוריהם לבית ספר עוגן. כמו-כן, ניתנה האפשרות לכל המעוניין, שלא לאשר את השיבוץ לעוגן ולבחור, מתוך כל בתי הספר בעיר, בית ספר המתאים לתפיסת המשפחה, האמונה, הדרך החינוכית וכו'.

ההחלטה לגבי רישום תתבצע ע"י מנהלת הבחירה המבוקרת שכוללת מנהלים מאגף החינוך ומשרד החינוך עם סיום הרישום.

תושבי שכונת הפארק שויכו לשני בתי ספר עוגן, פארק ומכיל.

כל אחד יוכל בחור באחד מהשניים או לסרב לשתי האופציות מכאן שההצעה מיותרת והמועצה מחליטה לדחותה.

אושר ברוב של 8 חברי המועצה ו-7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

חבר המועצה בן ציון נורדמן חזר אל אולם הישיבות.

יא. סעיף 140 א – זכות עיון לחברי מועצה – הוצג על ידי חבר המועצה רונן הילף,

רונן הילף: אנו עדים להתנהלות בעייתית בכל הנוגע למענה שמקבלים חברי מועצה מהפקידות. הרבה

פניות לא נענות כלל או שנדרש לתזכר מספר רב של פעמים עד לקבלת מענה. הגדיל לצערי לעשות המנכ"ל שלרוב לא עונה, ובכך משריש תרבות ארגונית של אי מענה לנציגי הציבור.

אנו מבקשים להמליץ על כלל של תשובה תוך שלושה ימים מקבלת פנייה מנציג ציבור. עוד אנו ממליצים, לגבש סנקציות משמעותיות על אי-מענה על מנת שלא נקבע כלל שאין אפשרות לאכוף אותו. בנוסף, מתבקשת המועצה לאשר כי על כל בקשה, לפי סעיף 140 א לפקודת העיריות, יינתן מענה מלא כולל מסמכים במייל לחבר מועצה שאני מזכיר לכם שכולם עובדים בהתנדבות, הפונה בתוך התקופה הקבועה בחוק, וגם לעניין זה מתבקש לקבוע סנקציות על אי-מתן מענה מצד הגורם המקצועי. מה שקורה כיום לצורך העניין, שאנחנו שואלים הרבה שאלות במסגרת סעיף 140 א ומבקשים לקבל מידע ואני יכול לתת דוגמאות. לדוגמא, -31.1 בקשה לקבלת מידע וועדה חקלאית, כריתת עצים באזור ברנדס ללא מענה. -8.1 מפגע של בורות ברחוב התמרים ללא מענה. ... בעין הים חזרו אחרי חודש. עדיין יש שם הרבה שאלות אינפורמטיביות כמובן ללא מענה. שאלות הנוגעות לישיבת כנסת יצחק. בקשר ליועצת המשפטית, נשלח אלייך בדבר תהליך אישור כנדרש בסעיף 2 ד לתקנות העיריות בנוגע למינוי עובדי עירייה ונציגי ציבור, ובכלל תאגידי הסמך, ללא מענה.

שרון שרוני: לא הייתה שם שאלה אבל לא משנה. לא הייתה שם בקשה להתייחסות.

48

צביקה גנדלמן: היועצת המשפטית, אני מבקש לא להפריע לחבר המועצה.

רונן הילף: מה שאני מבקש, בעיקר מהיועצת המשפטית כאן, להוציא הנחיה בצורה מסודרת. גם

לאנשים שמבקשים אינפורמציה, אתה גם היית באופוזיציה בעברך, אתה יודע את הנהלים. שלושה ימים, בואו נעמוד בזמנים, זה לא מכובד.

דובר: זה לא חוקי.

רונן הילף: בדיוק, זה לא חוקי. אז הגיע הזמן לעמוד בזמנים של קבלת המידע ולא לנפנף את זה

חודש-חודשיים כאילו אנחנו אוויר.

צביקה גנדלמן: מישהו עוד רוצה לומר משהו? בבקשה.

יניב דרי: לא רק לעמוד בזמנים במתן התשובה, אני גם רוצה לבקש וזה גם צוין בלהגיש את זה.

הסעיף הזה אומר הרבה פעמים לבוא, לגשת וכולי. אנחנו חברי מועצה, אנחנו בהתנדבות.

אפשר לצרף דברים שנמצאים למיילים כדי לפשט את התהליך, להפוך אותו משהו שהוא באמת שקוף כפי שרוצים להתהדר וראוי שזה יהיה שקוף, כי בסופו של דבר זה מידע שאם תושב העיר מבקש אותו לפי חוק חופש המידע אז הוא היה מקבל אותו כמסמך. הוא לא היה צריך לרוץ וכולי. בנושא הראשון של אי- מתן מענה, אני רוצה להגיד שיעקב, אתה פשוט באופן קטגורי לא עונה. לא עונה. עכשיו אם אתה לא עונה לנבחר ציבור אז בכלל תתייחס לתושבים? עכשיו אומר, לכל הפחות אני שולח לך פעמיים-שלוש,

צביקה גנדלמן: יניב, את התלונות למנכ"ל תפנה אליי.

יניב דרי: אני מדבר אליו, זכותי לדבר אליו. אתה רוצה תענה במקומו. לא הגיוני שלא מקבלים

מענה. זה מה שהושרש למטה לכל ה... בעיריית חדרה. כי בסופו של דבר, ייאמר לזכותו של משה, סמנכ"ל העירייה, שהוא מקפיד להגיב. זאת תרבות ארגונית ראויה. יוצא מצב שדברים שהם בתחום סמכותך אני מנסה לפעמים להעביר דרך משה כי אני יודע שמשם אני אקבל איזושהי תשובה. לא ראוי שמנכ"ל שפונים אליו חברי מועצה, יו"ר וועדת ביקורת ובכלל חברי מועצה, לא מגיב. מייל, תזכורת וכולי. יש לך עוזר- אתה יכול לשלוח את התשובה דרך העוזר. אבל אי-תגובה בכלל זה זלזול ואני מבקש ממך, ראש עיריית חדרה, להנחות לתת תשובות. לא יכול להיות שאין תגובה, אפילו לא תשובה. "לא מקובל, תפנה לזה"- בסדר. אבל אין תשובה בכלל? מה, אני צריך להחזיק מזכירה שתתזכר אותי ששלחת ביום הזה מייל ולא ענו לך? בסוף אנחנו מחויבים לציבור וצריכים לתת תשובות לציבור. אם לא משתפים אתנו פעולה בתוך המערכת, השדרה הארגונית, אז אנחנו חוטאים לתפקידנו.

רון שגן: קודם כל, אני רוצה להגיד שחלק מהפקידות כן משתף פעולה ובהחלט מנסה לעזור, בפרט

פנים אל פנים. אני יכול להגיד מהניסיון האישי שלי ... אני אבחר לציין במקרה הזה את בועז לצורך העניין. המטרה פה היא דווקא לא להביא דבר, (מדברים יחד)..... כן, לטובה.

למשל על התב"רים אתה אומר בצדק- "תראו אם יש תב"ר" ואם אתה לא מקבל את התב"ר אתה לא יודע. אם אני מבקש לקבל את תכנית האב לחינוך קדימה, שזו תכנית האב שבן זימרמן עבד עליה קשה, אני רוצה לקבל אותה ב-סופט קופי. אני לא רוצה לבוא שעתיים בשבוע לצלם בעירייה כי אני אסיים לעיין בה עוד עשר שנים, ואז חבל על הזמן ואין פה בכלל מה לדבר. אני מרגיש שבאמת צריך להעלות את רמת המענה בדבר הזה ולהנחות את מי שצריך, כי הרבה פעמים ... ציבור נפגשים אתנו, אני יכול לומר לך גם בימי שישי. אבל, מהרגע שקבענו משהו וההמשך טיפול, ה-up follow מה שנקרא- אתה מחכה 49

למשיח, וזה גם כתוב בפקודה.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו רוצה להתייחס?

יניב דרי: אולי אחרי הדברים שלך.

צביקה גנדלמן: סעיף 140א' לפקודות העיריות מדגיש מפורשות כי מסמכי העירייה יעמדו לרשות חברי

המועצה והוא רשאי להכין לעצמו העתק, צילום או תקציר מהם. דרך אגב, לא השתנה כלום גם מאז שאנחנו היינו חברי אופוזיציה אבל בואו נמשיך. בנוסף לכך, הועבר אליכם באמצעות מרכזת ישיבות המועצה, מימי, מסמך המפרט את תהליך העיון במסמכים, לפיו על חבר המועצה להפנות את הבקשה תחילה למרכזת למימי והיא זו שתדאג להמשכו של התהליך מול האגף, או גוף הסמך הרלוונטי לתיאום מועד הגעה לעיון במסמכים. לעניין פרק הזמן הנקוב בסעיף, פרק הזמן אני חושב שהוא שלושה ימים אם אני לא טועה.

לעיתים החריגה במתן מענה נובעת בשל מורכבות הנושאים ונדרש לגביהם זמן רב להכנת מענה טרם הפגישה מול הפונה.

יניב דרי: זה גם כתוב בפקודה?

צביקה גנדלמן: לא, את זה אני מוסיף.

גדי אריאלי: מה, אתה רוצה שהיא תקרוס? פונים אליו אז שיענה, מה הבעיה.

צביקה גנדלמן: גדי, עיריית חדרה עובדת בשיטה הזאת מאז שאני הייתי חבר אופוזיציה ועוד הרבה לפני.

(מדברים יחד)

גדי אריאלי: אתם העירייה היחידה בארץ שלא הגיעה לתערוכה של ערים חכמות ולכל מיני של

טכנולוגיה.

צביקה גנדלמן: מה, עכשיו אתה מכניס לנו את העניינים המקצועיים שלך?

גדי אריאלי: לא אבל תתקדמו קצת. מה אתה מקריא לי חוקים מלפני מאה שנה?

צביקה גנדלמן: גדי, המילה "תתקדמו", בוא תכיר קודם כל במה התקדמנו בחדרה עיר המגורים שלך ...

תתקדמו. עם כל הכבוד. ההתנשאות הזאת לא משחקת. (מדברים יחד)

גדי אריאלי: מדברים איתך על דברים של להתנהל ביום-יום.

צביקה גנדלמן: אני יכול לתת לך הרצאה שלמה מה קרה בעיריית חדרה בנושא החדשנות החינוכית ובכלל

אז עם כל הכבוד. חברים, היות ואתם ואנחנו עובדים ומקפידים על קוצו של יוד, יניב דרי מי כמוך בכל דבר,

יניב דרי: על זה אתם לא מקפידים.

צביקה גנדלמן: לא, בכלל בחיים הציבוריים שלנו במרוצת החודשיים-שלושה אנחנו מקפידים על קוצו של

יוד על כל הוראה בספר אז גם כאן אנחנו נקפיד על קוצו של יוד, ונקיים את הפקודה כמו שהיא. אני דוחה את ההצעה הזאת בגלל העניין של הסנקציה. לא תהיה סנקציה על עובדי עירייה. אני המנהל שלהם ואני אטפל בכל דבר לגופו של עניין ולא תצא מפה הודעה של סנקציות אל מול עובדי העירייה. אני מבין שאתם האופוזיציה, מה שאתם ממליצים זה שעכשיו אני אשים את ספר ה"מלקות" על עובדי עיריית חדרה? זה לא יקרה. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: זה לא יקרה נקודה. לכן, אני מוריד את זה מסדר היום. עכשיו התייחסויות.

(מדברים יחד)..... לא מתאים להטיל סנקציות על עובדי עירייה? ... פוליטי? יש איזה 1,600 או 3,000 עובדים מצביעים ופתאום זה לא מתאים? דיברתם על סנקציות על עובדי עירייה. תעמדו מול עובדי העירייה ותגידו שזה מה שאתם רוצים. (צעקות, מדברים יחד)

50

יניב דרי: מר גנדלמן, את הפופוליזם תשמור לעצמך. הפניות שלנו, כפי שאתה ביקשת, הם לדרג

מנהלי אגפים ובעיקר למנכ"ל. לגבי סנקציות, שיהיו גם על המנכ"ל סנקציות שיועיל לענות תשובות ולא רק לחברי אופוזיציה אלא גם לחברי קואליציה. אני יכול להגיד מה שהם לא יכולים להגיד. יואיל לענות להם, יואיל להתייחס לחברי ההנהלה וגם לחברי האופוזיציה. לא יקרה כלום. ... וודאי שלא ... חברי ההנהלה. הם המעסיקים שלו והוא לא המעסיק שלהם. לא יקרה כלום.

צביקה גנדלמן: מנכ"ל עיריית חדרה עושה את תפקידו בצורה הכי טובה, אחד המנכ"לים המובילים

בעיריית חדרה לאורך שנים.

יניב דרי: לשיטתך.

צביקה גנדלמן: שיטתי היא הקובעת. (מדברים יחד, צעקות)

יניב דרי: לשיטתך אי מתן מענה זה לעילא ולעילא?

צביקה גנדלמן: חלילה, אני אמרתי לשיטתי?

יניב דרי: עכשיו אמרת את זה. (מדברים יחד, צעקות).... אתה מדבר או שצביקה מדבר במקומך?

אז שב בשקט. אל תחליט שאתה מדבר מתי שאתה רוצה לדבר.

צביקה גנדלמן: אדון יניב דרי, אני קורא אותך לסדר. (מדברים יחד, צעקות)

בועז ביטון: אני רוצה להציע, אתה אמרת שאתה בעצם מקבל את ההחלטה ואתה הולך לנהוג ככה

מהיום.

צביקה גנדלמן: איזו החלטה? (מדברים יחד)

בועז ביטון: אתה אמרת שמה שמפריע לך זה הסנקציות, אז אני מבקש מיניב דרי להוריד את

הסנקציות ותקבל את ההחלטה הזאת.

צביקה גנדלמן: אבל הקראתי את סעיף 140 שמתקיימת ...(מדברים יחד, צעקות)..... אני אטפל בזה כפי

שאני מוצא לנכון.

רון שגן: אתה ציני, ואתה גיבור ואי אפשר לקבל מסמכים שיעלו, דרך אגב, את הישיבות שלא מן

המניין שתהיה אחת כזאת כל חודש מהיום,

צביקה גנדלמן: למה? מי אמר שאי אפשר לקבל מסמכים? יש חוק שאתה יכול לקבל את המסמכים, תבוא

לראות אותם.

רון שגן: אתה לא מוכן לתת מסמכים בעותק רך, אני אדגיש, לפנים משורת הדין. בסדר.

צביקה גנדלמן: לא מוכן לפנים משורת הדין.

רון שגן: בסדר, הבנתי, תבין את הטענה.

צביקה גנדלמן: אוקי.

רון שגן: אני מבין. זה ציניות, זה יגרום לישיבות ארוכות, הכל בסדר. שרון, יש פה חוק שלא אני

כתבתי שהוא מופר באופן שיטתי. נתנו פה דוגמאות, אפשר להמשיך עם עשר דוגמאות בשבוע. מה הסנקציה שעומדת כנגד זה? מה הטיפול?

שרון שרוני: אין בחוק סנקציה. קודם כל אני רוצה לדייק. 140 א מדבר לא על חובת מתן תשובה אלא

הוא מדבר על זכות עיון. תסתכל בסעיף. זכות עיון לחברי המועצה וזה אומר שאם אתה מעוניין לעיין במסמך כלשהו, אז צריך לאפשר לך תוך שלושה ימים. לפעמים המסמך לא נמצא, יש את המילה הכתובה ויש את החיים. אתה יודע, אפשר להגיד "אני רוצה שלושה ימים" אבל לא מוצאים את המסמך.

רון שגן: שרון, יש פה אנשים שמחכים למידע חודש. (מדברים יחד)

51

שרון שרוני: אני כן רוצה כי אני כן עונה לכם על התשובות ומהר,

רון שגן: נכון את עונה, את בסדר גמור.

שרון שרוני: ולגבי מה שאמרת, כתבת לי "אני מבקש לוודא". זה מה שאמרת. אני פניתי כרגע לחברות

העירוניות ואני מוודה. זה מה שביקשת. לא ביקשת התייחסות, לא ביקשת תשובה אפרופו. ואני מקפידה לתת לכם תשובות ומהר. זה מה שראש העיר אומר שצריך להשיב לכם וצריך להשיב לכם בסבירות. ואני דווקא לא הולכת על החוקים כי אם אנחנו הולכים לחוק ה..., אז חוק ה... מדבר על 45 יום פלוס 45 יום. אני אומרת שלפעמים אתם צריכים תשובות לצורך ישיבות מועצה וזה וצריך לשאוף לענות מהר ככל הניתן. אבל, גם צריך לשאוף לתת תשובה נכונה וטובה ולפעמים התשובה, כדי שהיא תהיה טובה, לפחות אני יכולה להגיד את זה לגביי, מצריכה איסוף של חומרים ובדיקה של החומרים. צריך גם לבדוק בחומרים שרוצים לאפשר לכם לעיין האם הם פוגעים בהגנת הפרטיות שחס וחלילה לא נפגע במישהו פרטי ונחשוף איזו אינפורמציה שאסור לחשוף אותה. יש פה איזשהו תהליך. כמו שאמרתי לכם במייל,(מדברים יחד)

שרון שרוני: זה קטע של שיקול דעת. אני לא יכול להגיד שמניסיון החיים שלי לפעמים זה לוקח קצת

זמן.

צביקה גנדלמן: שרון, תודה רבה. עוד מישהו רוצה? חבר'ה, זה לא debate ביניכם לבין שרון.

רונן הילף: בסופו של דבר, שרון, אני מסכים אתך. המטרה היא באמת לא להיתפס על קוצו של יוד

ואנחנו באמת לא נתפסים לקוצו של יוד. המטרה היא בסופו של דבר לייצר תהליך ושיהיה לכולנו נעים. אני גם מסכים אתך, עוד יום או פחות יום, לא זאת הבעיה. אבל, כשאנחנו שרון הולכים לתהליכים של חודש-חודש וחצי, וצריכים חמש פעמים להגיד ולהזכיר, באמת,

צביקה גנדלמן: הילף, אתה על הרזרבות של הזמן.

רונן הילף: בסופו של דבר שיהיה פה תהליך. תנו, דברו, שיהיה נעים לעבוד. אנחנו רוצים לעבוד

בצורה נעימה ולא להקיא את הנשמה. הסיר את זה. אני אומר עוד פעם, אני מסיר את זה כי אני לא מוכן לקבל את הנושא של הסנקציות.

יניב דרי: אז אני מסיר את העניין של הסנקציות.

צביקה גנדלמן: אה, רגע רגע. אני חושב שסעיף 140א' הוא מאוד ברור. אני מסיר לא קשור להצעה בכלל.

ולכן, אני בעד להוריד אותו. צביקה- לדחות, טל- לדחות, חדוה- לדחות, מירי- לדחות, מלכי- לדחות, שלמה- לא לדחות. לא לדחות, לא לדחות. בועז- לא לדחות. בנצי- לדחות, ניר- לדחות, טאספאי- לדחות. לכמה הגענו? ,9-7 ירד.

החלטה מס' :55 סעיף 140 א' לפקודת העיריות מדגיש מפורשות כי מסמכי העירייה יועמדו לרשות חברי המועצה והם רשאים להכין לעצמו העתק, צילום או תקציר מהם.

בנוסף לכך, הועברה הנחיה באמצעות מרכזת ישיבות המועצה המפרטת את הליך העיון במסמכים, לפיו על חבר המועצה להפנות את הבקשה תחילה למרכזת והיא זו שתדאג להמשכו של התהליך מול האגף / גוף הסמך הרלוונטי, לתאום מועד הגעה לעיון במסמכים.

לעניין פרק הזמן הנקוב בסעיף, לעיתים החריגה במתן מענה נובעת בשל מורכבות הנושאים ונדרש לגביהם זמן רב לצורך הכנת מענה טרם הפגישה מול הפונה. לאור זאת 52

מחליטה המועצה לדחות את ההצעה ולהמשיך לנהוג כפי שהיה עד כה.

אושר ברוב של 9 חברי מועצה ו-7 מתנגדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

יב. בינוי בתי ספר בעיר – הוצג על ידי חבר המועצה רון שגן

רון שגן: הנושא האחרון והחשוב מאוד הוא נושא הבינוי בחינוך. בעניין הזה הוקדמו כמה טענות

וזה הזמן לטעון אותם מצדך. המשבר בחינוך הוא עובדה, הוא לא טענה. בינוי שש כיתות בצפרירים מתעכב שנים, כך גם תוספת הבינוי בבית הספר קפלן בו מוצבים קרוונים. בית הספר הדמוקרטי מחכה לבינוי שלב ג' שנים רבות לכל הפחות. גני ילדים חסרים בכל רחבי העיר, זאת עובדה. שהעירייה הולכת לשכור או מבקשת להוציא קול קורא על גנים פרטיים. העירייה מבקשת להוציא מכרז לגני ילדים יש חוסר בגנים. זו עובדה, זו לא טענה ופופוליזם ושטויות. בית ספר המכיל לא קם במועד שהובטח. לא קם, נקודה. וגם בית הספר שכן הוקם קוצץ לשני שליש מגודלו המקורי ורק בגלל הפעילות של התושבים.

דובר: ויש גם ילדים ברחובות היום. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: מאיפה אתה מביא את הדברים האלה? בית ספר לא הוקם, הוקם כלא זה, מאיפה אתה

מביא את הדברים האלה?

רון שגן: תכף אני אגיד מאיפה אני מביא. (מדברים יחד)..... החטיבה בחופים נסגרת בשל העובדה

שלא נבנתה וההורים מעדיפים את הרע על הרע מאוד כן? ושולחים את הילדים שהיא לא במערב העיר כי הכל שם מתפורר. למה? כי אין בינוי.

חדוה יחזקאלי: אתה זורה חול בעיני הציבור. (מדברים יחד).... כשיש 20 אחוז עלייה בזכאי תעודות

הבגרות זה קריסה. אתם פופוליסטים.

יניב דרי: תני לו לסיים.

רון שגן: אני מתנצל בפני כל מוסדות החינוך שלא הזכרתי, אני לא רוצה להזכיר את כולם ..., לא

נסיים לפני כניסת שבת. קיבלתי את עמדתך, והמשבר הזה הוא עובדה שלא ניתנת לערעור. מהות ההצעה היא איך פותרים. צריך רק לציין שלפני שש שנים נבנו פה 20 גני ילדים בפחות משנה. ואיך אני זוכר? כי וועדת טרכטנברג אמרה לרשויות "יש לכם שלוש שנים לבנות לגיל 3 ואילך" והבת שלי הייתה בחודש ... אבל כולם נכנסו. כלומר, אם רוצים אפשר. אני מכיר את הטריקים באגף ההנדסה שעושים, מקבלים הסכמה אבל לא ממשיכים ... (מדברים יחד, לא ניתן להבין)

רון שגן: המשבר, לשיטתי, נובע ממדיניות מכוונת של ראש העירייה ומנכלו שאינם רואים, או אינם

מבינים או שניהם גם יחד שתשתיות בינוי לחינוך הם הבסיס לחינוך מצוין. והחינוך ...

בחדרה, על אף סרטוני התדמית המעולים ועל אף גיבוב האווילויות,

צביקה גנדלמן: בניגוד לסרטים השקרים שלך,

רון שגן: אבל מותר, והספק הוא ... שראש העירייה ברשתות החברתיות שהחינוך אינו מצוין. זה

המצב כיום, גם הילדים שלי בחינוך אגב, זה המצב. הפתרון הוא לכאורה פשוט- צריך לבנות. אבל, אז תשאל השאלה הטובה מנין הכסף. הרי המנכ"ל לימד אותנו שקרנות הפיתוח ריקות. אתה אמרת בישיבה הראשונה. התשובה היא הלוואת פיתוח.....תקשיב, 53

אתה כשלת חמש שנים, תלמד עכשיו אדוני המנכ"ל.

יעקב זיגדון: רון, אתה מגזים. זה מזכיר את ימי שירלי, תיזהר. אל תרד לרמה האישית, אתה לא תלמד

אותי, מי אתה בכלל?

רון שגן: אתה תיתן לי לסיים, הבנת? (צעקות, מדברים יחד)......הלוואת פיתוח היא ... של העירייה

לקחת כסף עם ייעוד וצבע מוגדר, ויאפשר לגשר על פער הנזילות שקיים כרגע. משיחותיי עם הגזבר, הוא באמת הואיל לתת בי קצת ידע לגבי מצבה הפיננסי של העיר. למדתי ממנו שהעיר יציבה וכמעט איתנה. מעוד בדיקות שעשיתי, בין היתר עם מנכ"ל בנק ... 25 שנה שגם היה גזבר וגם מנכ"ל אגב, קיבלתי את הנתונים שעומס המלוות המצטבר לעיר בממוצע עומד על 30 אחוזים, ועומס החזר המלוות השנתי הממוצע עומד על חמישה אחוז.

לכן, בועז צודק; המצב שלנו טוב יותר פיננסית. עומס המלוות שלנו המצטבר הוא 185 מיליון שקלים, בערך חצי פיתוח וחצי כיסוי גירעוני, הם 26 אחוזים מהתקציב השוטף כי בועז התעקש איתי על להוסיף או להוריד את ה-50 מיליון בהנחות ארנונה וזה .29

צביקה גנדלמן: אני מתחיל לשכור אותך כקמפיינר שלי. המצב כל כך טוב.

רון שגן: אין בעיה, בכיף. עומס החזר המלוות השנתי של 26 מיליון ש"ח בתקציב הנוכחי הוא 3.8

אחוז. כלומר, הרבה פחות מ-5 אחוזים בעניין הזה. כלומר, עיריית חדרה במצב פיננסי, לפחות פיננסי, שמאפשר לקחת הלוואה. הגזבר גם עדכן אותי שהעירייה מבקשת את אישור משרד הפנים לקחת הלוואה של 40 מיליוני שקלים. זאת אומרת, יש את האפשרות לקחת את ההלוואה של 40 מיליון שקלים או הלוואת פיתוח כלשהי. על זה לפחות אנו צריכים להיות תמימי דעים לאור הפקידות המקצועית שאומרת כך. אם כן, מה נותר?

סדר העדיפויות. אם אין בעיה לקחת הלוואת פיתוח ההצעה היא פשוטה- אנו מבקשים לאשר הצעת החלטה למפות את כלל התב"רים הפתוחים וצרכי הבינוי במוסדות החינוך הקיימים להם קיימת הסכמה או הרשאה, אני מדגיש את זה כי בגזברות מדובר על הרשאה. הסכמה או הרשאה. זה טופס שצריך לצאת מאגף החינוך ומהגזברות של משרד החינוך. כלומר, שהמדינה הכירה בצורך שלנו כדי לקבל אותם ולהם נדרש ... אגב, גם אם אחר כך הם עושים בעיות וכולי. ולהגיש למשרד הפנים בקשה להלוואה בגובה ה-

matching הנדרש, כך שניתן יהיה להתחיל את הבינוי הנדרש בכל חלקי העיר עבור פרויקטים מתוכננים מהר ככל האפשר, או .. תכנון פרויקטים עבור מה שבשלב הזה ולא לחכות לכספים כשייכנסו, בהנחה שהם באמת ייכנסו, לקרנות הפיתוח. בסוף אני חושב שזו הצעה שהיא באמת עניינית בעניין הזה. במצוקה הבעיה היא עניינית, אף אחד פה לא יכול להגיד שאין בעיה בבינוי או שאנחנו ב-80 אחוז מענה לצורך העירוני. לכן, אני מציע את ההצעה הזאת, הלוואת פיתוח על כלל ההסכמות או הרשאות למוסדות בינוי גנ"י.

צביקה גנדלמן: שמענו. מישהו עוד רוצה להוסיף?

יניב דרי: יכול להיות ש...

צביקה גנדלמן: שמענו. יניב, אתה לא צריך לדקלם. זה לא נותן לך איזשהו הישג יתר על המידה.

(מדברים יחד)

רונן הילף: בסופו של דבר, המטרה היא מטרה טובה ועכשיו אני ראיתי, מבקשים להעביר 28 מיליון

שקלים מתקציבי הפיתוח לתקציב השוטף. ישבתי עם בועז שהוא הסביר לי ונעמי שהכספים חלקם ממנים את ההלוואות של הפיתוח, והבנתי שסך הכל הסיפור הוא 13-14 מיליון שקלים. אני שואל למה צריך להעביר 28 מיליון שקלים כאשר כל הלוואות הפיתוח, 54

צביקה גנדלמן: מה זה קשור עכשיו למבני החינוך?

רונן הילף: כי ... כי בונים בכספי הפיתוח, מה לעשות? מה שאני שואל בסופו של דבר זה למה צריך

להעביר 28 מיליון שקלים כאשר כספי הפיתוח אמורים לממן רק את הפיתוח העירוני?

למה צריך להעביר 28 ולא 14 ואת ה-14 תשאירו לצרכים שהם באמת לבינוי.

צביקה גנדלמן: חברים תראו, אנחנו לקראת סיום. יש לי בעיה, רון שגן, להשיב לך באמת בצורה

העניינית. כי שוב, תפקיד האופוזיציה הוא לעשות פוליטיקה, פופוליזם וכולי. חינוך בעיר חדרה לא שהוא לא במשבר, הוא ברמה טובה וטובה מאוד. עכשיו אני לא הולך להישגי בחינות הבגרות, אני לא הולך לחדשנות בחינוך שקורית בעיר חדרה, אני לא הולך לכיתות 2021 שעשינו בחדרה, אני לא הולך לכל מיני תחרויות שתלמידים נמצאים ברמה הארצית ומובילים. אתם יודעים על מה אני הולך? מה המבחן המנצח? רק אחד. שחדרה נמצאת במקום השישי בארץ בהגירה חיובית של תושבים שבאים אליה. ואם החינוך לא היה טוב-

לא היו מגיעים. זה על פי הרמה, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם החינוך לא היה טוב לא היו מגיעים וזו לא הייתה התוצאה. החינוך בעיר חדרה הוא טוב מאוד, נקודה. יש לנו בתי ספר מהמובילים, בטח ובטח תיכוניים, אבל גם ביסודיים ובחטיבות הביניים. אנחנו זוכים בפרסים של המחוז, של משרד החינוך ואני יכול לתת רשימה שלמה.

אז אני מבקש, אתם מנסים לבוא ולספר שהחינוך הוא במשבר, בהתמוטטות, ילדים ברחובות, ילדים תחת כיפת השמיים, אין להם איפה לעשות ככה. חבר'ה, עזבו את זה.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: זה אחד לגבי הנושא של החינוך. הדבר השני ועכשיו לעצם העניין. קודם כל, בכניסתי

לתפקיד יזמתי וביקשתי לכתוב תכנית אב לחינוך למבני ציבור ועשתה אותה חברת אלדר.

התכנית הזאת, בין היתר, הסיכום בה היה שאחרי חומש אותה חברה, ללא עלות נוספת-, סליחה, אחרי חומש היא תעשה עדכון בהתאם למה שקרה בחיים לתכנית. אנחנו נמצאים בימים אלה, החברה נמצאת במקום שבו היא אמורה להציג תכנית מעודכנת על פי מה שביצענו, תכנון מול ביצוע של התכנית. דרך אגב, בדיון שהייתי בו במשרד החינוך לפני חודש ומשהו אפילו ציינו לטובה שהם יושבים על התכנית הזאת, זאת אומרת זה אצלם ,reference לראות איך מתקדמים בחדרה. זה אחד. דבר שני, בשביל לא להרחיב את הדיון אז אני לא אגיד לבועז להתייחס, אבל מנכ"ל עיריית חדרה וגזבר עיריית חדרה היו לפני כמה שבועות במחוז לקבל הלוואת פיתוח לצורך מספר דברים בסכום של 40 מיליון שקל. לפני כמה שבועות, לא היו צריכים את הישיבה הזאת בשביל לעשות את זה. עשו את זה. ובין היתר, ב-40 מיליון שקל הללו יש גם מענה ופתרונות גם למבני חינוך כך שההצעה מתייתרת גם בעניין הזה. עכשיו אני רוצה לבוא ולומר ועוד פעם, אני חייב לחזור על חלק מדבריי כי אין מה לעשות, אני לא אתן שישטפו פה את המוח לאנשים. גם בנושא של ...

בוא ניקח וננתח מה קרה בעיר חדרה בחמש שנים במבני חינוך ומבנים וכיתות, או בכל מה שבכיתות 2021 שפיתחנו, אולם ספורט צפרירים ששדרגנו. בטח שאפשר לעשות עוד יותר, בוודאי שאפשר. אנחנו עובדים על פי תכנית בכפוף גם למשאבים שיש לנו. אני שמח שחבר המועצה שגן מפרגן להתנהלות הכלכלית של הנהלת העיר חדרה בחמש שנים האחרונות, דבר שדרך אגב לא היה בחדרה היסטורית בעניין הזה. לשייך את זה שאנחנו מתנהלים באחריות כלכלית- תקציבית לזה שבגלל זה אנחנו לא בונים זה פופוליזם ואני לא רוצה להוסיף בעניין הזה. חזרתי ואמרתי ... בצורה נינוחה, כולם נתפסו על הפוסט ואנחנו חיים 55

בעולם של פוסטים. על הפוסט שעיריית חדרה פנתה לשכירת מבנים וכולי. הסברתי לכם בדיוק מאיפה זה בא- אל מול "איום" שיכול להיות שהמדינה, ואני לא יודע מה יקרה אחרי הבחירות, אבל לפחות יש אמירה שהיא הולכת לחתוך 350 מיליון שקל מתקציב החינוך, שהמשמעות המידית לזה זה בעיקר הנושא של מבני חינוך. אני חושב שבאחריות שיש עליי, ... מחויב במציאות להנחות את הצוות המקצועי ברשות המנכ"ל- תכינו אלטרנטיבות. דרך אגב, אני חייב לומר בגילוי נאות, הקונץ פטנט הזה של גני ילדים בבתים פרטיים או מגורים לא חתום על שמי. גילוי נאות, לא על שמי. זו לא המצאה שלי, זו המצאה של קודמינו בעיר חדרה, זה פתרונות שנותנים בכל מקום. מה לעשות, אולי הייתי רוצה שזה יהיה רשום על שמי אבל לא.

גדי אריאלי: איך זה מתיישב בקנה אחד עם,

צביקה גנדלמן: דקה. לא, כי הערתם לי ואחד הדברים שהטחתם זה העניין הזה. הדבר השני שצריך לומר

זה שחלק מהדברים, גם בגני השיטה, כדאי שתדעו שעצם זה שהעברנו-, אני קיבלתי את ההחלטה שבגני השיטה יהיו גנים לצרכים מיוחדים. הם היו יכולים להיות, דרך אגב, גם לגנים לילדים בחינוך ללא צרכים מיוחדים. בין היתר, אני קיבלתי החלטה אפרופו לשיחתנו, אני מסתכל על שלמה, בעירייה שלי וההסתכלות שלי, להוציא שני גני ילדים מרמב"ם שחיו בתת-תנאים. גנים שמי שמכיר אותם היו תחת בתים משותפים עם עמודים כמו שיש בפאר בכולי. שנים חיו ככה. ואמרתי אוקי, זה יהיה על חשבון זה שאנחנו ניקח ילדים שלא צריכים צרכים מיוחדים, נשים אותם במקום אחר ואני מחליט לתת קדימות לשני הגנים הללו. שני גנים שחיו שנים תחת זה נכנסו לשיטה, כי אם לא הם היו יכולים להיכנס אחרים. עכשיו הגנים הללו בשיטה לא אני המצאתי אותם. לכן, מה שאני בא ואומר זה אחד, הפערים היו ויהיו. מר שגן, אם אתה יודע מה זה טרכטנברג זו רמת מדינה ואני לא רוצה להרחיב, אבל בעצם האמירה שאתה משווה את תקופת טרכטנברג לתקופה הזאת זה מין שאינו במינו. אל תשווה לי עגבנייה ובצל. אני אומר לכם שוב, בהחלט יש לנו תכנית והיא עוברת עדכון ואני אגיד יותר מזה, ברגע שהיא תהיה מעודכנת אתם תוכלו לראות אותה, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: תראו אותה ואין עם זה שום בעיה. לכן, היות ואמרתי לכם שהנהלת העיר כבר פעלה

בנושא ההלוואה אז ההצעה הזאת מתייתרת. מעבר לזה, קיבלנו רקע כללי לעניין ולכן אין טעם להעלות אותה.

רון שגן: קודם כל, הדף שכן קיבלתי מהעבודה של אלדר או החברה של ... שקיבלתי מאגף החינוך

מראה שהיום, וזו ההצעה אחרי כל הפאסון, הטרראם, האוסף משפטים שלך שלא יתחברו בחיים בעברית,

צביקה גנדלמן: למה, אתה לא מדבר במשפטים וסיסמאות האמינות שלהם מוטלת בספק?

רון שגן: אני לא הפרעתי לך אז אל תפריע לי. קיבלתי דף, זו טבלה פשוטה שאומרת כמה ילדים

שיש בכל גן ומה הצפי לשנה הבאה. מה רואים שם? שברוב הגנים יש 35 או 34 תלמידים בגן. עכשיו זה מסמך של אגף החינוך, זה לא משהו שאני המצאתי, זה לא פופוליזם, קיבלתי דף שהוא צילום. וגם כתוב בהערות שבמקומות מסוימים, בניסן למשל, ילדים יצטרכו ללכת, או אם יש גידול של ילד- יצטרכו ללכת לשכונות שכנות. כתוב שם בהערות ליד המצב הזה-, ו-35 תלמידים אגב זה גן מלא. אי אפשר לשים יותר, זה החוק של משרד החינוך וזה דף של אגף חינוך. אז בוא נסכים על הבסיס- יש משבר, יש חוסר. לא 56

באשמתכם, כן באשמתכם, קראתי ... מיליון תושבים פתאום בחדרה או הייתה עלייה מהחלל לחדרה. לא אשמתכם, שמנו את האשמה המובהקת בצד. אבל, לפחות בואו נסכים שיש משבר ונראה איך פותרים אותו. עכשיו אם אתה נותן פתרון ענייני בתוך הלוואת ה-

40 מיליון שקלים לפחות תהיו מקצועיים ותגידו כמה. כמה גנים, כמה בתי ספר נמצאים בתוך ההלוואה? האם מתוך 40 מיליון 2 מיליון הולכים לבתי ספר? עשרה? עשרים?

צביקה גנדלמן: אני חוזר להצעה- תהיה שותף לעשייה ותדע הכל.

גדי אריאלי: בקטע של הגנים הפרטיים, כמו שאתה אומר, יש הרבה בתים שאין להם חנייה לדיירים ...

תמצא ילדים, תחשוב על זה גם.

צביקה גנדלמן: לא שמעתי.

גדי אריאלי: אני אומר שאתם חושבים על הרעיון הזה לעשות ... את הגנים בבתים משותפים. יש הרבה

דיירים שם שאין להם שם חנייה. יבואו בבוקר הורים ושלא,

צביקה גנדלמן: גדי, צא מנקודת הנחה שנחשוב על זה.

חדוה יחזקאלי: אנחנו נחשוב על זה.

בועז ביטון: אני רוצה להעיר דבר נוסף. אולי גם בנצי שנמצא פה בקואליציה אולי יודע על מה אני

מדבר, אפילו מלכי יודע על מה אני מדבר. אבל, בתכנית החומש שלכם של המגזר הכללי, של העירייה. תכנית החומש שעובדים עליה כבר כמה שנים. אנחנו זעקנו על זה לא רק בקדנציה הזאת אלא גם בקדנציה שעבר. תכנית החומש לא מתעסקת במגזר הדתי, במגזר החרדי. לא מתעסק בכלל. מי שיודע היום, מה שקורה היום במגזר החרדי מבחינת נושא מבני ציבור, גני ילדים- זה פשוט קטסטרופה. אני לא יודע אם זה נחמד לכם או לא נחמד לכם, בתי הספר והיום והגנים של הציבור החרדי הם עולים משנה לשנה. (מדברים יחד)

מלכיאל אלבז: גם אנחנו עוד לא ראינו את התכנית.

בועז ביטון: אני מדבר על תכנית האב. ואנחנו זעקנו על זה למנכ"ל במשך שנים בקדנציה שעברה

ועדיין לא ניתן לזה שום מענה. ואם היום אני באופוזיציה, אני קורא לכם חברי המועצה,

מלכיאל אלבז: את התכנית ראית?

בועז ביטון: אני לא ראיתי, אף אחד לא ראה את התכנית. אבל, אני יודע בוודאות,

מלכיאל אלבז: איך אתה יודע אם לא ראית? (מדברים יחד)

בועז ביטון: אני ראיתי דף, אני אומר לך. אני יודע בוודאות מוחלטת,

מלכיאל אלבז: איך אתה יודע?

בועז ביטון: אני קורא לחברי המועצה הדתיים שנמצאים בקואליציה שהגיע הזמן, (מדברים יחד)...

אני קורא לחברי המועצה, לבנצי נורדמן ולמלכי אלבז, שבו ותעבדו על הדבר הזה. היום תכנית החומש לא מתעסקת בכלל-, תיכון באר מרים, תכנון שבשנה הבאה הוא רישום של 70 בנות ואין לנו מענה לקבל 40 מתוכן בגלל המצוקות. בית ספר תהילה. חושבים להקים שני גנים, סביר להניח שזה גם אצלכם,

מלכיאל אלבז: מה זה אצלכם?(מדברים יחד)

בועז ביטון: הגיע הזמן לדאוג שתכנית החומש תתעסק גם במגזר החרדי. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: חברי מועצת העיר חדרה, בעוד חמש דקות על פי ההנחיות הישיבה מסתיימת. (מדברים

יחד)

רון שגן: מה, זה סוד? אני לא מבין. אני שואל אם ב-40 מיליון הפינוי של צפרירים והדמוקרטי

בפנים.

57

צביקה גנדלמן: שגן, אמרתי לך, תהיה בהנהלה ותוכל להשפיע. אתה תדע גם מה התכנית לפיתוח. דרך

אגב, הבנתי שהייתה איזו נטייה להיכנס לקואליציה אבל מישהו בלם. הלאה.

יניב דרי: אני אעדכן אותך כשאנחנו נהיה בהנהלה אבל אתה לא תהיה בהנהלה.

צביקה גנדלמן: או! שמענו ... בחירות עם הסיסמאות האלה. חלמת.

יניב דרי: ... תושבי חדרה זה יקרה מהר.

חדוה יחזקאלי: תושבי חדרה דווקא מאוד נהנים מההנהלה הזו. (מדברים יחד)

רונן הילף: אני רק אמשיך רגע. בן אדם שאל שאלה- צפרירים והדמוקרטי מחכים כבר 2,000 שנה,

אפשר לקבל?

צביקה גנדלמן: זה לא בדיון הזה.

רונן הילף: אבל לוקחים פיתוח לבינוי, הם מחכים. (מדברים יחד)

בועז ביטון: על פי נתונים של אגף החינוך, המגזר החרדי היום עומד על 15 אחוזים מכלל החינוך הכללי

בעיר חדרה. ואם אתה תעשה סיבוב היום במוסדות החינוך החרדי אתה תראה שאנשים נמצאים בקרוונים, אנשים נמצאים בגנים טחובים, גנים מסכנים, אתה תראה מבנים עלובים. בית ספר לאורות נתן, בית ספר של 250-300 ילד נמצא במבנים שכורים בלי שהעירייה בעצם נותנת לו מבנים. חפץ חיים במשך כבר שנים אנחנו מדברים על בינוי ותקוע. למה? כיוון ש-15,000 שקל היה קשה לזגדון,

צביקה גנדלמן: לא, לא, תספר לציבור שלך מי הבטיח להביא כסף לחפץ חיים וכמה?

בועז ביטון: אני הבטחתי.

צביקה גנדלמן: הרשת שלכם.

בועז ביטון: הרשת שלנו.

צביקה גנדלמן: הם הביאו?

בועז ביטון: לא. אז אתה לא מעודכן בפרטים... זיגדון ... קדנציה שעברה עשרות מיילים על 15,000

שקל מזורגגים שהוא לא רצה לאשר ותב"ר על מנת לעשות תכנון. ישבנו וסגרנו עם מהנדס שעובד עם העירייה שבכלל לא משלמים לו על הדבר הזה. 15,000 מסכנים של תב"ר על מנת שיתכנן את ההרס של חפץ חיים. להרוס את הבניין ולקבל ממשרד החינוך- הוא לא רצה לאשר. אתה באמת מיתמם? תבדוק במיילים של זיגדון ותראה בדיוק מה הסיפור.

זאת הבעיה שלך שאתה אף פעם לא יורד לרזולוציות, כל דבר שבאים אליך אתה זורק לזיגדון, וזיגדון הוא אטום כמו שהוא תמיד היה אטום. (מדברים יחד, צעקות)

שלמה בוזגלו: אני בעיריית חדרה הייתי גם בתפקידים מקצועיים ואני אומר לך עוד הפעם; יש פה גורמי

מקצוע שהם לא חלק מהמשחק הפוליטי ואני אומר לך את זה חד וחלק. אני במקום ולא משנה, יש פה אנשי מקצוע שזו הפרנסה שלהם וכל אחד צריך להבין גם אם ההתנהלות לא מסכימה. שום ניגוח אישי בישיבות מועצה מול אנשי מקצוע, מהרמה הכי גבוהה ועד למטה, אני לא שותף לעניינים הללו חד וחלק.

בועז ביטון: הבנתי אותך. (מדברים יחד, צעקות)...אני ב"ה בן אדם שלא רב עם אף אחד. יש לי יחסים

עם כל הפקידים. מה שהצלחתי לקדם פה בעירייה זה לא בגלל אף אחד, אלא זה בגלל פקידים שהיו לי יחסים טובים וקורקטי איתם. זיגדון הוא בן אדם שעם כל הכבוד כל חבר קואליציה בעירייה הזאת לא רוצה אותו בתור מנכ"ל. אל תיתמם, אין פה חבר מועצה אחד בקואליציה שרוצה שזיגדון יישאר מנכ"ל פה. אתה יודע למה? כי התפקיד שלו זה להחליש אותך, ואותו, ואותו ואותו. גם חברים מהקואליציה. אנחנו היינו בקואליציה 58

והבן אדם הזה חיבל לנו חמש שנים. חמש שנים, (מדברים יחד, צעקות)....התפקיד שלו זה להחליש את הכוח שלך ושלי וגם של ... אין חבר מועצה אחד בשיחות שאני מקיים עם כולם. אין פה חבר מועצה אחד שרוצה שזיגדון יישאר פה בתור מנכ"ל. בחיים לא רבתי לא עם נציג ועם שום פקיד.

מלכיאל אלבז: אל תגיד שלא רבת.

בועז ביטון: אנחנו יריבים פוליטיים. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: חברים, יש עוד דקה עד שאני סוגר את הישיבה. ... ארבע שעות, הישיבה נסגרת. אני עכשיו

מעלה להצבעה, מי בעד להוריד ואני מוריד את זה מסדר היום. מי בעד ההצעה ומי נגד ההצעה? אני מוריד את ההצעה הזאת מסדר היום ולו רק בעניין שאמרתי שההלוואות פיתוח נלקחו, ויש תכנית אב והכל. מי בעד? מי נגד? נגמר הזמן. (מדברים יחד).... חדוה-

נגד, מלכי- נגד, בוזגלו, הלאה. יניב- בעד, בועז- בעד, בעד. מי נגד? ניר נגד, טספאי נגד.

תודה רבה, הישיבה סגורה.

החלטה מס' :56 לפני כחמש שנים הוכנה תכנית אב לעשר שנים למבנה חינוך בעיר חדרה.

במסגרת ההתקשרות עם מכיני התכנית, סוכם שבתום חמש שנים תתעדכן התכנית ללא עלות נוספת ועם סיום עבודת הצוות, תוצג התכנית העדכנית לחמש שנים הבאות.

בימים אלה, העירייה נמצאת בתהליך של קבלת אישורים להלוואת פיתוח המיועדת לכלל עבודות הפיתוח בהן בניית מוסדות חינוך. מכאן מחליטה המועצה להמשיך בעשיה בהתאם למפורט בתכנית האב לדחות את

ההצעה.

אושר ברו של 9 חברי מועצה ו-7 מתנדים. (נספח א' – פירוט ההצבעה)

הישיבה ננעלה

59