לא מן המניין 4 19 15

עיר: חדרה
תאריך: 28/03/2019
מקור: הקובץ המקורי באתר חדרה

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה

ישיבה לא מן המניין מס' 4-19/15

שהתקיימה בבית מועצת העירייה

ביום רביעי ג' בשבט תשע"ט – 3 באפריל 2019

תוכן עניינים

ישיבה לא מן המניין מס' 4-19/15 ..................................................................................................... 1

סדר היום: ................................................................................................................................. 4

א.דרישה מיום 28.3.2019 ......................................................................................................4 ב.דרישה מיום 14.3.2019. ................................ ................................ ...................................4 א.דרישה מיום 28.3.2019. ................................ ................................ ...................................5 .1פיטורי מנכ"ל העירייה ..........................................................................................................5 .2סיום התקשרות עם יועץ התקשורת. ................................ ...................................................22 ב.דרישה מיום 14.3.2019 – ישיבת המשך. ................................ ...........................................48 סעיף 2: תקציב הפרסום ................................ ................................ ......................................48 סעיף 5: הקמת ועדת רשות לתחום החינוך המיוחד שתפקידה להגדיר תכנית אב ...........................53 סעיף :6קבלת סקירה לגבי פעילות הקיץ בתחום הקייטנות. תקצוב וסבסוד הקייטנות .......................60 סעיף 3: בעקבות עבודות תחנת הכוח ,CPO נדרש לטפל בפתרונות אקוסטיים ..............................62 סעיף 4 :תיקון המיצג לזכרו של אביב יצחקי בכיכר חטיבת הנח"ל לפני תחנת הדלק ........................67 סעיף :7הצעת החלטה לגיבוש מדיניות ביחס לחינוך הבלתי פורמלי על ידי הקמת ועדה ...................68 סעיף :8שינוי נוהל כריתת עצים ברחבי העיר מחד ובחורשות יקרות ערך מאידך .............................70 סעיף :9הוצאה לפועל לביצוע ותדלוק מיידי של תב"ר מספר 73 בבית ספר צפרירים ........................79 סעיף :10טיפול בעצירת סחף החול בדופן הדרומית של רחוב חטיבת הנח"ל ..................................91 סעיף :11פתרון חנייה לעובדי אשכול גני החינוך המיוחד (בוסתן – בתחום תחכמוני) ........................92 2

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – מ"מ וסגן ראש העיר,

טל אליהו - ס. ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

בועז ביטון – חבר מועצה,

גבריאל סרוסי – חבר מועצה,

גדי אריאלי – חבר מועצה,

טפסאי אדריג'או – חבר מועצה,

יניב דרי – חבר מועצה,

משה אלמליח - חבר מועצה,

נתן לבייב – חבר מועצה,

צ'יקו (משה) אנוקנין – חבר מועצה,

רון שגן – חבר מועצה,

רונן הילף – חבר מועצה,

שי ברכה – חבר מועצה,

שלומי ימין - חבר מועצה,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

הרב בן ציון נורדמן - חבר מועצה,

עו"ד מירי נחשונוב - חברת מועצה.

מוזמנים:

שרון שרוני – יועמ"ש העירייה,

בועז חריף – גזבר העירייה,

אליסיה רובינשטיין – סגנית מהנדס העירייה,

סיגלית איצקוביץ – מנהלת אגף החינוך,

איתן כהן - מנהל אגף השיטור והביטחון,

בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, אהוד ואנה – מנהל אגף מחלקת אירועים,

איציק נחמני – עוזר אישי בכיר לראש העיר,

בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,

שירן גז – מזכירת מח' מנהלה,

מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.

סדר היום:

א. דרישה מיום 28.3.2019

1. הצעת החלטה בדבר המלצת המועצה להדחת מנכ"ל העירייה מתפקידו וביצוע הליך הפסקת

התקשרות עפ"י דין נוכח שורת כשלים בתפקוד,

2. הצעת החלטה בדבר המלצת המועצה על הפסקת התקשרות עם יועץ התקשורת של העירייה

מר אבי מוססקו וביצוע הליך הפסקת התקשרות עפ"י דין נוכח התנהלות לקויה וחתירה תחת חברי מועצה, נציגי המועצה ונציגי ציבור. במקביל המלצה על שימוש בעובד עירייה לטובת מילוי תקפיד דובר הרשות המקומית.

ב. דרישה מיום 14.3.2019

2. תקציב הפרסום

3. בעקבות עבודות תחנת הכוח ,OPC נדרש לטפל בפתרונות אקוסטיים. כמו כן להגדיר את שעות

הפעילות

4. תיקון המיצג לזכרו של אביב יצחקי בכיכר חטיבת הנח"ל לפני תחנת הדלק

5. הקמת ועדת רשות לתחום החינוך המיוחד. תפקידה להגדיר תכנית אב לחינוך המיוחד ולייעץ

בתחום

6. קבלת סקירה לגבי פעילות הקיץ בתחום הקייטנות. תקצוב וסבסוד הקייטנות בשכונות בכדי

לקיים פעילות בכלל השכונות בעיר

7. הצעת החלטה לגיבוש מדיניות ביחס לחינוך הבלתי פורמלי על ידי הקמת ועדה מייעצת לסמנכ"ל

חינוך וקהילה

8. שינוי נוהל כריתת עצים ברחבי העיר מחד ובחורשות יקרות ערך מאידך

9. הוצאה לפועל לביצוע ותדלוק מידי של תב"ר מספר 73 – בניית שש כיתות לימוד בבית ספר

צפרירים בעקבות סיכום שהוגש בין נציגי העירייה לנציגי בית הספר צפרירים

10. טיפול בעצירת סחף החול בדופן הדרומית של רחוב חטיבת הנח"ל

11. פתרון חנייה לעובדי אשכול גני החינוך המיוחד (בוסתן – בתחום תחכמוני)

צביקה גנדלמן: טוב, אנחנו יכולים להתחיל? תסגרו את הדלת בבקשה. (מדברים יחד) חברים, חברים, אני

מבקש לפתוח את ה, אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מתנצל מאוד שאני צרוד, אני לא יודע אם זה מהמשחק אתמול או סתם ככה התקררות. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין 4/19 שנדרשה על ידי חברי האופוזיציה. סדר היום: יש דרישה מה-28.3, שני סעיפים והמשך של 10 סעיפים אבל הבנתי שרוצים להחזיר, למרות, נודע לי עכשיו שיש איזה סעיף של החינוך המיוחד שרוצים להעלות אותו, אז שלא נדקדק בפרטים ותעלו אותו גם כן. 10 דקות לכל דובר, בבקשה.

א. דרישה מיום 28.3.2019

1. פיטורי מנכ"ל העירייה

יניב דרי: תודה. נושא ראשון,

צביקה גנדלמן: סליחה, סליחה, רגע, אני רוצה להקריא משהו לפרוטוקול וזה סביב הנושא של, שני

הנושאים הראשונים שאליהם נדרשה הישיבה. זה דרך אגב מה שאני אקריא עכשיו, זה גם תהייה התשובה, תשובה שלי בסוף הדיון בשני הנושאים. להלן התייחסותי לשני הנושאים שעל סדר היום. נושאי הדיון כפי שצוינו דרך אגב, גם לדעתי קיבלתם את זה אליכם, כפי שיצוינו בפניה, זאת אומרת בפניי, אינם בסמכות המועצה לדבר על פיטורי המנכ"ל ויועץ התקשורת וכל החלטה שהתקבלה על ידי המועצה אין לה תוקף חוקי מאחר וסמכות פיטורי המנכ"ל שהוא במשרת אימון, הינה של ראש העירייה בלבד. באשר לסיום ההתקשרות עם יועצים, הסמכות לסיימם הינה על פי דין ובסמכות ראש העיר בלבד ולפיכך מובאים הדברים לידיעתכם. היה לי חשוב, כי בפעם הקודמת נאמר פה על ידי היועצת המשפטית שזה נושא לא היה חוקי ואז הייתה טענה של מישהו מחברי האופוזיציה אז למה לא אמרתם. אז הנה, הם נאמרים הדברים והואיל ועל פי הפסיקה אין אפשרות להימנע מהעלאת נושא לדיון, לשיקולכם הסרת הנושא מסדר היום נוכח היעדר סמכות המועצה כאמור. עכשיו להחלטתכם.

יניב דרי: תודה. הדברים האלה בסך הכול מקלים על ה, אולי על המועצה לדבר באופן חופשי. סך

הכול הסעיף כפי שהוא מוצג, זה המלצת המועצה להדחת מנכ"ל העירייה מתפקידו וביצוע הליך החלטת התקשרות על פי דין. כמובן שבהתאם לכללים ולדין. כך שההמלצה יכולה להינתן. הסמכות היא כמובן לראש העיר, אבל אני מקווה שהוא יקבל את המלצת המועצה ואולי גם קל יותר לחברי המועצה להתבטא באופן חופשי כשהם יודעים שאין פה החלטה של שחור לבן מבחינתם שיכולה לסיים את ההתקשרות עם המנכ"ל. אנחנו מביאים היום להצבעה סעיף שמעיד יותר מכל על הכישלון הניהולי בעיר חדרה. אני מציג את הדברים האלה לא מניסיון של כמה חודשי עבודה או עם היכרות עם המערכת, אלא יותר מ-5 שנים של התנהלות וקשר גם עם המנכ"ל ובעיקר עם השדרה הניהולית שמסביב ושחלקה הגדול פרש או עזב וחלקם נזהר מלהתבטא באופן פומבי. מדובר על מנכ"ל שמנהל את העיר כמו ניהול של חנות מכולת. מנותק מצורכי העיר, מנותק מהבעיות הייחודיות של העיר. שולף החלטות מהמותן, ובעיקר בטוח שהוא יודע הכול ולא מסוגל או רוצה ללמוד מהגורמים או מגורמים בעלי ניסיון ויכולת בתחומים שונים בעיר. אדם שיהיה מוכשר ככל שיהיה, לא יכול להבין טוב בכל התחומים בעיר בהם העירייה עוסקת. על אחת כמה וכמה אדם בינוני אשר בטוח כי הוא ..., שורת הכישלונות הגדולים הינה החל ממשבר הזבל בהובלת מכרז נוראי שפוגע באיכות החיים של תושבי העיר עד לימים אלו ממש, יצירת משבר חמור בתחום הפיקוח העירוני ומאות ערעורים שנבעו מדרישות מינימום של דו"חות בכל יום שהטיל על הפקחים, כך שיצרו כפילויות כדי לעמוד ביעד ומאוד ערעורים כתוצאה מכך.

היעדר שליטה ופיקוח על מכרזים נוספים. רגישות ציבורית אפסית תוך הוצאת מכתבי 5

פינוי והגסת גבול לתנועות הנוער ולכלוב התעופה, אלו מובאים רק כדוגמה בלבד. זלזול מופגן במנהלים בעיר ובשדרת הניהול. פגיעה באנשים ויעידו על כך הכמות האדירה של מנהלים שנטשו את העיר. שתי מנהלות אגף חינוך, שני מהנדסי עיר, שני מהנדסי תשתיות, תנועה ומנהל אגף תפעול, מנכ"ל החברה הכלכלית, מנכ"ל חברה לתיירות, ובימים אלה ממש גם סמנכ"ל תפעול. ועוד שורה של מנהלים בדרגות שונות שעזיבתם מעידה על יחסי אנוש גרועים וניהול ריכוזי וכושל. ריסוק מוחלט של אגפים סופר חשובים, דוגמה אגף החינוך וההנדסה, שהם מנועי הצמיחה של העיר חדרה. חוסר יכולת להוביל תהליכים חיוביים על העיר, דוגמת פיתוח מתחמי תעסוקה, פיתרונות במרכז העיר המרוסק והגוסס ועוד. מערכת יחסים עכורה עם כלל עובדי העירייה ובעיקר עם ארגון העובדים תוך יצירת משברים רבים בתחום משאבי האנוש. ומבחינתנו כנבחרי ציבור חוסר תקשורת מופגן והתעלמות מנבחרי הציבור ומהצרכים שהם מייצגים כנבחרי ציבור. כל אלו כמובן שרובצים גם לפתחו של ראש העירייה אבל מעידים על ניהול שוטף כושל ברשותו של המנכ"ל ומשכך מתבקשת המועצה להביע אי אמון במנכ"ל ולהציע להדיחו.

צביקה גנדלמן: כן, עוד מישהו?

רון שגן: כן. אני לא מכיר את ההתנהלות 5, אבל אני קצת כן נוכחתי בזלזול, בזלזול הככה שהופגן

גם כלפיי, גם כלפי אחרים ובסגנון אתם תלמדנו אותנו מה לעשות. אני גם זוכר שכשביקשתי לפנות אליו במערכת הבחירות על דברים שהם לשיטתי היו לא בסדר, בסך הכול הוא הגורם המקצועי שצריך לאשר את זה או למנוע את זה או לתקן את ההתנהלות, דבר עם העוזר, אתה בכלל לא יכול להיכנס, אתה יכול להיכנס, לא יכול להיכנס בכלל 5 דקות להסביר מה מפריע לך, עכשיו או אחר כך. ובסוף התחושה שלי היא שיש כאן בלבול.

יש בעיר חדרה קובעי מדיניות ומועצת העיר ובפרט הנהלת העיר וראש העירייה ויש כאן מין קובעי ומתווי המדיניות ויש כאן ממש המדיניות או המנכ"ל. זה משהו שצריך לעשות, לממש את המדיניות שמוכתבת לו מעל והתחושה שלי, גם לאור שיחות רבות עם חברי קואליציה בהווה ובעבר, שהמנכ"ל מבחינתו מקיים או מממש את מדיניותו או מדיניות ראש העיר. הדבר הזה הוא לא תקין בעיניי, בטח ברמת היחס, ברמת היחס. חברי מועצה פונים אליך, תקשיב, זה אני יכול לעזור, זה אני לא יכול, זה אני מטפל. לפעמים הדברים לא ברומו של עולם. מעבר לזה, אני חושב שהסיטואציה שאנחנו רואים גם בתשתיות, וגם בחינוך וגם בגינון וראינו גם בקדנציה הקודמת כתושבים ב.. ובמקומות אחרים, היא עדות לכישלונות. ניחא היה מנכ"ל שמתעלם מאיתנו ושהיה אומר אני לא סופר אתכם חברי מועצה, אבל ואללה, תפקוד להיי-טק. ניחא, אנחנו לא במשחק, אבל יש מישהו מאחורי ההגה, יאללה, נתייצב מאחוריו, נמחא כפיים, נגיד איזה יופי, אנחנו עפים קדימה, אבל לא.

אתה רואה שהעיר בקיפאון, השירותים הבסיסיים נשחקים. אתה רואה פוסטים נרגשים של תודה כשמרימים ענף מהרחוב. אתה רואה תשתיות שבורות. אתה רואה אגף חינוך שהנושא של מבני ציבור וההגעה המוכנה לשנת לימודים לא נמצא שם, זה הרבה מאוד נושאים שהמנכ"ל באופן ישיר חולש עליהם, בין אם בהנחיות ובין אם בתקציבים. אני חושב פה שהדברים מדברים בעד עצמם. ואגב, לנו, לאור מה שאני אומר כאופוזיציה, היה הכי קל לא להגיד כלום. מה רע לנו. העיר מתנהלת גרוע, אנחנו באופוזיציה וזה שיקול פוליטי קר ודפוק, סליחה על הביטוי, היינו אמורים לשתוק ולתת לכול להמשיך והתדרדר 6

אבל זה לא ככה, כי העיר הזאת חשובה לנו ואנחנו לא מאמינים שהדברים יכולים להשתפר בהיותו של מנכ"ל העירייה בתפקידו. אני חושב שיש להצבעת האי אמון הזאת חשיבות.

חשיבות ולו ביכולת להגיד אתה לא לבד פה. המועצה תצביע ותגיד לך אנחנו לא מאמינים לא ביכולות שלך, ובעיקר לא ביחס לתקן. ולכן אני קורא לחברי הקואליציה לנסות להצביע על פי צו מצפונם. אם הם חושבים שהמנכ"ל הוא נהדר, עושה את עבודתו, אין להם עניין להצביע בעד, אנא יסבירו למה ויצביעו להסיר את ההצעה. אם הם חושבים אחרת, שיגידו את דברם. אני מבין שסביר להניח שהוא לא יסיים את תפקידו כי הסמכות והרשות נתונה בידיו של ראש העירייה ואני מתקשה להאמין שהוא יקבל את המלצת המועצה, אם תהייה כזאת. תודה.

צביקה גנדלמן: כן, מישהו עוד רוצה?

רונן הילף: יש עוד מישהו לפניי שרוצה? טוב, אני חושב שבכלל צריך לחשוב ברמה של החלטות קרות

כמו דירקטוריון עסקי שיושב ומקבל החלטות של ביצוע. אנחנו בסופו של דבר צריכים להסתכל על הביצוע ולראות לאן הובלנו את עצמנו ולאן אנחנו מובילים את עצמנו. לאן שאנחנו מובילים את עצמנו, זה למקום רע מאוד. למה הוא רע מאוד? כי אם אנחנו מאשרים כל כך הרבה, אני אתן את זה כדוגמא, אם אנחנו מאשרים כל כך הרבה קרוואנים לילדים שלנו, לתלמידים, זה אומר שמי שניהל פה את המדיניות וביצע את המדיניות חשב על הטווח הקצר. דשא סינטטי, האם זה יוצר לי דיבידנדים ואני חושב שזה הזמן שאנחנו צריכים להסתכל לאמת בעיניים ולהגיד לאן אנחנו מובילים את עצמנו בתשתיות, בתעסוקה, האם הבינוי גדל באותה צורה שהתעסוקה הייתה צריכה לגדול, כי כולם פה יודעים מה זה אומר שבינוי גדל ומה היא ארנונה עירונית, שהתושבים למעשה הם תושבים עירוניים. אם אנחנו לא מייצרים פארקים של היי טק ואם אנחנו לא מייצרים תב"עות להיי טק ולא מייצרים את כל הנוסחה הזאת של עסקים, רואים מרכז עסקים שהוא, כואב לי הלב, גוסס, אז אנחנו צריכים להגיד למנכ"ל שיסיים את תפקידו בצורה הכי יפה שיש, אבל נכשל. גם קובע המדיניות נכשל. בסופו של דבר חברים, לא צריכה להיות פה איזושהי החלטה שמשרתת אינטרס פרטי או אינטרס של סיעה מסוימת. זה צריך להיות רק החלטה קרה לאן אנחנו מובילים את עצמנו. תסתכלו טוב, תסתכלו על התשתיות ברחובות, תסתכלו לאן אנחנו מובילים את עצמנו בסופו של דבר. זהו. אני מבקש לאמץ את ההחלטה לסיים את דרכו של המנכ"ל, בטח ובטח, סליחה, אני אוסיף עוד משהו, סליחה ש, אני הגשתי לו הרבה מאוד מיילים, הרבה מאוד, ואחר הדברים הכי פוגעים שיכולים להיות זה שלא מתייחסים אליך. זה לא משנה אם אתה מבין שלטון מקומי או לא מבין שלטון מקומי. זה לא האישיו. האישיו בסופו של דבר האם אנחנו כבני אדם מסוגלים להקשיב אחד לשני. מסוגלים לשמוע אחד את השני. זה צורך בסיסי. אנשים פה נבחרו באלפי קולות, רוצים להביא את האג'נדה של הציבור שבחר בהם, ואנחנו למעשה כבולים. וברור שכולם פה כבולים, כי למעשה מבצעי המדיניות הם גם קובעי המדיניות. כל השולחן הזה למעשה הוא סוג של, מה ייתנו לי, איזה עצם ויאללה, עם זה נצטרך לחיות, אבל לא. זה לא ככה. כשבאים חבר'ה שמסוגלים לנתח את המדיניות, שנכנסים לעומקים, שמבינים דבר או שניים, אז צריך להתייחס אליהם. לא יכול להיות שנשלחים עשרות מיילים לעוזר ולמנכ"ל, מתייחסים אלינו כאילו אנחנו רוח. האם ככה צריך להתנהג לאנשים? לא קשור בכלל לשולחן מועצה, לא קשור לכלום. זה בני אדם.

ככה מתנהגים? זהו, סיימתי.

צביקה גנדלמן: כן. עוד?

צ'יקו אנוקנין: כן. אני רוצה לענות לך רונן. תראה, יש כמה דברים שחברי הקואליציה אולי ישמרו על

זכות השתיקה, אבל אני כן רוצה לדבר ואני כן רוצה לענות לך ואני כן משתתף במה שאתה אומר, אבל אתה יודע, אנחנו מצטיירים בחוץ לתושבים, אתה יודע, מין גוף כזה, חברים שכל הזמן נלחמים אחד בשני וזה לפטר את זה. אנחנו מצטיירים לא טוב רונן. לא טוב.

עכשיו, לא ראיתי שאחד קם ורצה לתקן משהו. ראיתי רק הרס. אם זה פיטורים, אם זה ללכת ל..., אם זה ללכת לתלונות במשטרה ואתה יודע, זה נראה לא טוב לציבור וזה לא נראה לי טוב, שיש דברים, שמכבסים את הכביסה המלוכלכת בבית. זה מה שלמדתי.

עכשיו, באמת, שאם ראש העיר היה רוצה לפתור הרבה דברים, אז לא היה מושיב אותנו מול מנכ"ל העירייה, מנסים לפתור דברים. אני עברתי אתמול מקרה לא נעים שעובד עירייה כינה אותי ב, קילל אותי והשפיל אותי ובאמת עובדי עירייה גם יש להם את הכוח לבוא לחברי מועצה ולנסות באמת להפחיד אותם, לאיים עליהם ולקבל את מה שהם רוצים, ופה אני שמתי לזה, שמתי לזה סוף ואני אשים לזה סוף לפחות אצלי באולגה.

עכשיו, הזמנתי כמה וכמה פעמים פגישות עם מנכ"ל העירייה לגבי מינהלת גבעת אולגה ובאמת ראיתי את מה שאתה רואה. חוסר יחס וראיתי המון דבר. לכן החלטתי שאני עוקף את המנכ"ל והולך לראש העיר וביקשתי מראש העיר להתערב בזה. וראש העיר כן הולך להתערב בזה, או קיי? כי אם משהו לא הולך לי עם מנכ"ל, יש לנו ראש עיר שיכול לפתור לנו את הבעיות. עכשיו, לגבי הפיטורים של משה שזה על סדר היום פה בכל ישיבת מועצה.

דובר: אנחנו נאחל לו בריאות איתנה.

צ'יקו אנוקנין: משה השתחרר מבית חולים, הכול בסדר, ברוך השם, הוא ישרוד את זה והוא בן אדם חזק.

עכשיו, מה שאני אומר בעצם, גם שיש פה משהו שהוא נראה אישי, או קיי? נראה אישי, ואתה יודע מה, לי זה נראה אישי, בסדר? אני אפתח פה, אני חבר בקואליציה ואני אומר לך שהפיטורים של משה והדרישה של הפיטורים שלו זה נראה אישי מאוד. אבל אני חושב שזה בר טיפול עד היום ואני חושב שנצליח לתקן את זה, או קיי? אנחנו נצליח לתקן את הדברים פה ואני יודע שנצליח לתקן אותם ואני באמת חושב שאם כולנו ביחד באמת, חאלס עם מלחמות, אתה יודע קואליציה אופוזיציה, אני חושב שאם אנחנו נפתור את הדברים בינינו, הדברים יסתדרו, כי אני לא חושב שזיגדון בן אדם רע. אני אגיד לך את האמת.

רון שגן: לא אמרתי את זה.

צ'יקו אנוקנין: שב אתו,

רון שגן: הוא לא בן אדם רע.

צ'יקו אנוקנין: .. מכל שנייה,

רון שגן: לא אמרתי את זה.

צ'יקו אנוקנין: הבן אדם עוזר לי הרבה, או קיי? ויש דברים שאני לא מסכים איתך ואיך מסכים איתך, אז

אני קורא לכל חברי המועצה, באמת, בוא נכבס את הכביסה המלוכלכת שלנו בבית.

שלמה בוזגלו: צ'יקו, אני לא מבין את מה שאתה אומר, כי את המלחמה שלך אתה עושה בפייסבוק. אתה

כחבר אופוזיציה שרוצים להעלות נושאים ולאו דווקא ברמה של מלחמה אלא ברמה של 8

לתקן את הדברים.

צ'יקו אנוקנין: אז בוא, יש לך ראש עיר.

שלמה בוזגלו: יכול להיות, שנייה.

צ'יקו אנוקנין: כנס לראש העיר.

שלמה בוזגלו: לנו אין את ההזדמנות שלך כחבר הנהלה לשבת מול ראש העיר ולהעלות את הדברים.

המקום היחידי שלנו,

צ'יקו אנוקנין: אני לא רואה, אני לא ראיתי מעולם, באמת, לא, לא, לא, בוזגלו, זה לא נכון. אתה יודע מה,

לא, זה לא נכון. אתה תבקש פגישה עם צביקה, הוא יגיד לך לא?

שלמה בוזגלו: שנייה. אנחנו כחברי אופוזיציה ואמרתי את זה בישיבות הראשונות ואני חוזר ואומר, אין

לנו שום מתנה, אין לנו שום מתנה וזה הטעות. כנראה שאתם אומרים את זה לאופוזיציה שבאה להילחם. אני חושב שיש פה הרבה נושאים, ורק בישיבה הקודמת פנינו נושא ראשון שעלה, שבאה דרך האופוזיציה .., אני חושב שאם נסתכל על הדברים שלפעמים אולי אתם גם לא רואים אותם ואנחנו כאנשי אופוזיציה כן רואים אותם ומעלים אותם, אין להם שום מטרה לנגח אף אחד, גם לא את ראש העיר.

צ'יקו אנוקנין: אז בוא נפטר אנשים.

שלמה בוזגלו: שנייה,

צ'יקו אנוקנין: אז בוא נפטר אנשים.

שלמה בוזגלו: שנייה,

צ'יקו אנוקנין: אני נגד פיטורין.

שלמה בוזגלו: שנייה, אני עוד לא נגעתי, אני עוד לא נגעתי בנושא שעלה כרגע. אני עונה לך על מה שאמרת

שבוא נכבס את הכביסה ולא מלחמה. כשאתה רוצה לעשות מלחמה, אתה עושה את המלחמה בפייסבוק.

צ'יקו אנוקנין: תעשה גם אתה.

שלמה בוזגלו: שנייה, לא, (מדברים יחד) או שאתה אומר לי ..., תן לי דרך אנחנו כאנשי אופוזיציה, דרך

אחת אחרת מזו של ישיבת מועצה, אנחנו מעלים נושאים, עזוב כרגע את הנושא שעולה עכשיו כרגע, אני מדבר איתך על נושאים שעולים בסדר היום, או כהצעה לסדר או כישיבה שלא מן המניין. זה הזכות היחידה שיש לנו כחברי אופוזיציה, כי גם לנו, גם לנו, כמו שלכם, כמו שלך יש את תושבי אולגה שאתה דואג להם, גם לנו יש אנשים או סקטורים או תחומים מסוימים שאנחנו רוצים להציף אותם כדי לפתור להם את הבעיה.

צ'יקו אנוקנין: אבל למה פיטורין?

שלמה בוזגלו: שנייה, שנייה,

צ'יקו אנוקנין: אבל למה פיטורין? הבנתי אותך,

שלמה בוזגלו: שנייה,

צ'יקו אנוקנין: אבל למה פיטורין? כל דבר נגמר בפיטורין?

שלמה בוזגלו: ... הדברים שאנחנו מעלים פופוליסטיים ולדברים שאתם עושים או נוגעים, אז אתם ...,

אני אומר זה ההזדמנות. אני את העניין הזה של הקוד האתי שהעליתי, הוא נגנז משום מה, אבל אין לי בעיה עם זה שהוא נגנז, כי הבנתי שהדבר הזה מלחיץ מאוד אנשים לבוא לאיזה שולחן כזה ולדבר בנועם ולהקשיב וגם לקבל את הדעה של האחר. לכן זה נגנז. מבחינתי 9

כיושב ראש הוועדה אני גם לא עוסק בזה, אבל אני בא ואומר אי אפשר להגיד אחד ולעשות אחרת. זה המקום היחידי שלנו. נכון שבסופו של דבר כל הצעה שתעלה פה, אין לנו רוב כדי להעביר אותה ויכול להיות שקורה מה שקורה, שעולה הצעה, היא פה היא נופלת, ואחר כך באים ודנים בה ומאשרים לך את זה, זה גם בסדר. אנחנו לא פה כדי לעשות פה פוליטיקה.

אנחנו באים כדי להעלות דברים שכואבים לנו,

צ'יקו אנוקנין: ..

שלמה בוזגלו: לא, לא, אם ראית פעם אחת שעשיתי עד עכשיו פוליטיקה כחבר מועצה אז תגיד לי.

צ'יקו אנוקנין: אז למה אתה פה?

שלמה בוזגלו: אני בא כדי לתקן את הדברים.

צ'יקו אנוקנין: אה, או קיי.

שלמה בוזגלו: זה הכול. כמו שאתה. אם אתה עושה פוליטיקה ולא מתקן את הדברים,

צ'יקו אנוקנין: טוב.

שלמה בוזגלו: אז זה בעיה שלך.

צ'יקו אנוקנין: אז בוא אני אסכם את זה ככה. אני נגד פיטורין חבר'ה. אנחנו, אני יכול לדבר בשם חבריי,

שאנחנו מתנגדים לפיטורין ולא משנה אם זה גם זה יהיה פקח.

רונן הילף: ברור.

צ'יקו אנוקנין: אתה רוצה לתקן דברים, אנחנו, (מדברים יחד)

צ'יקו אנוקנין: אתה רוצה, אני נגד פיטורין.

רונן הילף: אתה לא אומר,

צ'יקו אנוקנין: סליחה?

רונן הילף: אתה סותר את עצמך.

צ'יקו אנוקנין: אני לא הזכרתי פיטורין ואל תשקר.

רונן הילף: אתה לא משקר?

צ'יקו אנוקנין: אני הזכרתי פיטורין?

רונן הילף: כן. במנהלת. (מדברים יחד)

צ'יקו אנוקנין: רונן, תבדוק את עצמך אני מציע, אני לא דיברתי על פיטורין ואני יודע מה אני מדבר

ונלחם בזה ואני נגד הפיטורין ולעולם לא הזכרתי את המילה הזאת פיטורין.

רונן הילף: אני רוצה לענות. אפשר? אני יכול לענות לו? דקה, אני יכול לענות לו? זה דיון תרבותי מאוד.

בסופו של דבר אני לא מכיר את המשפט הזה, מה זה כביסה מלוכלכת? אנחנו בסופו של דבר מתדיינים פה על דברים מקצועיים.

צ'יקו אנוקנין: הולך לפטר אנשים.

רונן הילף: אני, אני דורש לפטר רק כנגד הוכחות על הדברים. אני לא הייתי דורש בחיים לסיים אתתפקידו

של מנכ"ל אם הייתי רואה תוצאות מה שיש בבאר שבע לדוגמה,

צ'יקו אנוקנין: בוא נסכם,

רונן הילף: רגע,

צ'יקו אנוקנין: מקטן ועד גדול אני נגד פיטורין. מפה סיימתי. (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אני אענה. קודם כל ... לי באופן אישי מול זיגדון, שנייה, (מדברים יחד) לי באופן אישי

מההיכרות שלי, אין לי שום מול זיגדון שום משהו אישי. אבל אני רוצה להגיד לך. אולי, על 10

פי הדברים שלך ולא על קטע .., בוא תסתכל ותקשיב טוב, אני אגיד פה, אני יודע שאף אחד לא יקום נגדי. יש פה הרבה חברי הנהלה שהולכים ... על זיגדון. עכשיו, אני יכול להגיד שאנחנו מה שאנחנו עושים פה, יכול להיות ... אבל יכול להיות שאל תסתכל כרגע על פיטורין של המנכ"ל, אולי תסתכל עם הבטן המלאה שהולכת עם כל אחד ואחד, בסופו של דבר כן, אף אחד לא מושלם, כל אחד עושה, כל אחד רואה את העיר בצורה אחרת, יכול להיות שדרך העניין הזה ... יכול להיות שבסופו של דבר אתם כחברי הנהלה אולי תיהנו מהעבודה יותר טובה ויותר נכונה ...

רונן הילף: תודה רבה.

שלמה בוזגלו: ובמקום ללכת עם בטן מלאה.

רון שגן: אני רוצה גם להגיד עוד משהו. מנכ"ל עירייה ולא פקח, לא פקח, מנכ"ל עירייה זה הפונקציה

הכי חשובה ,

צ'יקו אנוקנין: .. זה פרנסה.

רון שגן: תן לי לסיים צ'יקו. השיקול של הפרנסה של המנכ"ל, הוא לא שיקול מבחינתי. הוא מתגמד

כשאני בודק את זה מול ההתנהלות והכישלונות ו/או הדברים הטובים שקורים בעיר.

מנכ"ל אם הוא טוב ומעיף עיר שנים קדימה ואם הוא רע זה עושה ההפך והשיקול של לא לפגוע בפרנסתו של איש זה או אחר, היא בעיניי בכלל לא מן העניין. זה לא פקח שמרוויח 6 אלפים שקל. זה לא מישהו שילך ללשכת התעסוקה מחר בבוקר ולא יהיה לו מה לאכול וגם אם זה היה, וגם אם זה היה, הוא פונקציה כל כך חשובה והיא כן מועסקת על ידי העירייה. אל תשכח, היא לא נבחרת. היא חייבת לתפקד מעולה והיא לא מתפקדת מעולה.

אגב, אם אתה חושב שהיא לא מתפקדת מעולה, או מישהו חושב שהיא לא מתפקדת מעולה, ולא מבקש לשנות את זה, הוא בעצם לא מבקש לשנות מצב רע שקורה בעיר. זה השפעה של התפקיד על העיר ולא על הכיס הפרטי או הפרנסה של הבן אדם. זה שולי לעומת ההשפעה שלו.

צ'יקו אנוקנין: בוא אני אגיד לך משהו. כשאני ביקשתי אתכם לחתום .. בטופס נגד הפיטורין של משה,

אתם סירבתם. למה?

יניב דרי: לא ביקשת מעולם.

רון שגן: ממני לא ביקשת לחתום. (מדברים יחד)

צ'יקו אנוקנין: מה?

יניב דרי: ביקשת לפרסם פוסט. למה אתה סתם אומר צ'יקו? אל תגיד סתם. אתה לא ביקשת ממנולחתום

על טופס.

צ'יקו אנוקנין: פה סיימנו,

יניב דרי: סיימנו,

צ'יקו אנוקנין: פה סיימנו.

יניב דרי: כי כשאומרים דברים לא נכונים אז סיימנו.

צ'יקו אנוקנין: גם לא נכונים שאמרתי פיטורין. (מדברים יחד)

יניב דרי: אתה נמצא בעסק פרטי, תחשוב שהעירייה שלך זה העסק הפרטי של תושבי העיר

חדרה. יש לך עובד שהוא ראש, ראש המטה, כושל. את זה היית עושה בעסק הפרטי שלך? (מדברים יחד) צ'יקו, היית פושט רגל אבל בגלל האי נעימות היית 11

אומר תשמע, שיהיה לו פרנסה. לא היית עושה את זה. אתה עצמאי, נכון?

צ'יקו אנוקנין: אני היום ....

יניב דרי: צ'יקו, זה הכסף של העיר. (מדברים יחד) זה ראש, הפונקציות המקצועיות שבעיר,

כישלון אחרי כישלון ואתה אפילו הצגת כישלונות מסוימים לפני ה...

צ'יקו אנוקנין: ...

יניב דרי: אז אי אפשר לבוא ולהגיד ... יאללה, בוא נמשיך.

צ'יקו אנוקנין: .. לא נעשים כשורה.

יניב דרי: אז משנים.

צ'יקו אנוקנין: יש אפשרות לשנות את זה.

יניב דרי: תקשיב, משנים פונקציה, היו 5 ומשהו שנים, לא ראיתי שינוי. יש שינוי מצוין. כרגע בנקודת

הזמן הזאת אין שינוי, אין שינוי בגישה, אין שינוי בתוצאות,

צ'יקו אנוקנין: אבל לפטר אותו זאת הבעיה?

יניב דרי: שינוי ב... חד משמעי. תראה את כמות האנשים הטובים שעזבו את העיר. תראה את כמות

האנשים הטובים שעזבו את העיר.

צ'יקו אנוקנין: בוא תשב איתי אחרי הישיבה הזאת,

יניב דרי: אתה מוכן להסביר? דיברת עם חלק מהם?

צ'יקו אנוקנין: אז הנה, אני אומר לך.

יניב דרי: לך תדבר, לך תדבר עם כל מי שמניתי פה כמנהלים בכירים שעזבו את העיר חדרה ותשמע

מה דעתם על המנכ"ל בשיחות אישיות. אם זה לא כישלון, אין דבר אחר של כישלון.

צ'יקו אנוקנין: אני לא אמרתי, בוא, בוא,

יניב דרי: את ההון האנושי שלנו אנחנו ...

צ'יקו אנוקנין: יש המון דברים,

יניב דרי: אפילו את ההון האנושי הטוב שיש בעיר הזאת,

צ'יקו אנוקנין: אתה מוכן לתת לי לדבר?

יניב דרי: רגע,

צ'יקו אנוקנין: אתה מוכן,

יניב דרי: אפילו את ההון האנושי הטוב אנחנו מאבדים בגלל ניהול כושל ואנחנו עוצמים

עיניים, אז גם אנחנו כושלים כנבחרי ציבור.

צ'יקו אנוקנין: אתה רוצה לתת לי לסיים את דבריי? תקשיב, אני קודם כל אומר לך שיש המון מה לתקן

בעיר הזאת, על הפנים, בסדר? אבל זה לא תמיד חייב להיגמר בפיטורין, נקודה. (מדברים יחד)

יניב דרי: לא, במגזר הציבורי חד משמעית לא.

צ'יקו אנוקנין: טוב,

יניב דרי: התוצאה היא לא ידועה מראש.

צ'יקו אנוקנין: עכשיו, אני, אם אני מתנגד לפיטורין של משה, אז אני מתנגד לכל הפיטורין ...

יניב דרי: זה זכותך.

צ'יקו אנוקנין: כן.

צביקה גנדלמן: כן, עוד מישהו?

בועז ביטון: כן. אף אחד לא חושב שהאופוזיציה היא היום בעיריית חדרה, אף אחד לא חושב

שהאופוזיציה בעיריית חדרה היא אופוזיציה נאיבית. הדבר האחרון שחשבנו שהיום נצליח להדיח את מנכ"ל העירייה זיגדון. אני חושב שיש פה איזה אמירה. האמירה היא בעצם הוצאת כרטיס אדום. אנחנו יודעים שבסופו של דבר הכוח הוא נמצא, זה משרת אמון, והכוח נמצא,

רונן הילף: האמירה היא לא לבזבז את הזמן לכולם.

בועז ביטון: לא להפריע לי רק. בסופו של דבר הכוח הוא נמצא אצל ראש העיר. מנכ"ל עירייה זה משרת

אמון ולכן אנחנו לא חושבים שאף אחד יכול בעצם להדיח אותו. אבל יש פה אמירה ואני אסביר בדיוק מה מסתתר גם מאחורי האמירה הזאת, מה הסיבה ומה הרצון שלנו בהדחתו של מנכ"ל העירייה. להבדיל משליח ציבור, אני חושב שהעוצמה של שליח ציבור, בן אדםשנבחר על ידי חברי עירייה על ידי ציבור, ציבור תושבי העיר חדרה, לא כל בן אדם יכול להיות שליח ציבור מבחינת תפקיד עירוני. כשאני מסתובב בעיר, אני הולך לקנות חלב, אז אני הולך במקום לעשות משהו שהוא בדיוק לוקח לי בזמן חמש דקות, אני עושה אותו שעה - שעתיים, כולנו יודעים את זה. כולנו הולכים לסופר ונתפסים על ידי אנשים יום-יום. אני חושב שזה החשיבות הגדולה שבן אדם בתפקיד ציבורי, שהוא גר בעיר חדרה, הוא חי מה שאנחנו חיים, נבחרי הציבור, בשונה מהאנשים שלא גרים בעיר חדרה. מנכ"ל עירייה שבארבע הוא נמצא בכפר סבא, אז הוא לא חי את העיר. כשאני הולך ואנשים מדברים איתי על הכביש, הם מדברים על המדרכים ומדברים איתי על האור שאין להם מתחת לבית, אם מנכ"ל העירייה היה מסתובב, היה גר בעיר חדרה, הוא היה חי את העיר. הוא היה חי את התושבים. המבט שלו היה מבט שונה לגמרי. מבט שונה לגמרי מהמבט שלו שיש לו היום. המטרה שזיגדון הגיע לפה, שמנכ"ל העירייה, או יותר נכון ראש העיר הביא אותו לפה, זה להחליש את הכוח שלנו חברי העירייה בצורה הכי ברורה. אני זוכר בתקופה שלך עם אביטן וסמי לוי, חיים אביטן היה איזה זמן מסוים שהוא הבין שהוא צריך להביא מנכ"ל עירייה חזק שיצמצם את הכוח של חברי המועצה. פה גנדלמן מתחילת הקדנציה הביא מנכ"ל קצין, שהיה תת אלוף במילואים, שהוא מדבר אתו בדיוק באותו שפה של קצינים בצה"ל, שהמבט שלו והדיבור שלו הוא מבט צבאי, עם כל הכבוד. יש שיח, יש אינטראקציה עם חברי מועצה, יש כבוד שאמורים לייצר לחברי מועצה. חברי מועצה ולא בכדי מרגישים פה בעיריית חדרה מושפלים וזה לא רק אופוזיציה, זה קואליציה. אני יכול לומר בביטחון מלא, בביטחון מלא שמלבד שניים – שלושה אנשים, שאם ירצו לסמן אותם אני גם אסמן אותם, גם חברי המועצה מהקואליציה לא רוצים שזיגדון ימשיך לנהל את העיר. כי הסיבה היא פשוטה. זיגדון לא נותן לאף אחד לייצר או לקדם את האג'נדה שהוא מגיע לעיר חדרה. כל אחד מגיע עם אג'נדה, כל אחד מגיע עם רצון, כל אחד מגיע עם מהלך שהוא בא לשנות או לשפר או לקדם וזיגדון התפקיד שלו הוא להיות שוטר בשטח ושיעצור כל אחד לממש את האג'נדה שלו. אני נבחר ציבור, אני נבחרתי על ידי 3 אלפים תושבים שאמרו כן לתנועת ש"ס או כן אמרו כן לבועז ביטון. יש פה אנשים שהצביעו להם 5,700 איש ויש פה תנועה שהצביעו לה 3,500 איש, יש פה תנועה שהצביעו לה 4,999 איש, ויש פה תנועה טל אליהו שהצביעו לה 3,127 איש אם אני זוכר נכון, 13

טל אליהו: זה לא טל אליהו.

בועז ביטון: שהצביעו לה,

טל אליהו: זה יחד עם נחל חדרה.

בועז ביטון: כמעט 3 אלפים,

טל אליהו: כי שלומי גם פה.

בועז ביטון: אנחנו, אנחנו הגענו לפה אלפי אנשים, אלפי אנשים הצביעו לנו על מנת שאנחנו נבוא ונקדם

את האג'נדה שבשבילה נשלחנו. יושב פה בן אדם שהגיע מכפר סבא,

טל אליהו: כפר סבא,

בועז ביטון: כפר סבא, שכל יום בארבע – חמש הוא נמצא בבית, הוא גר בשכונת היוקרה שלו בכפר

סבא, הוא לא מעניין אותו. דבר אתו על כביש, דבר אתו ללמפה. יש אנשים, אני פעם אמרתי ליועצת המשפטית שאנחנו בתור נבחרי ציבור, אנחנו כל היום שומעים לא. שומעים לא. אני כמה פעמים באתי לשרון, היא אמרה לי לא. כמה פעמים באתי למהנדס והוא אומר לי. אבל כשאומרים לא, צריך לדעת איך אומרים לא. זיגדון אומר לא. דבר ראשון כשאתה בא אליו זה לא. משה ביטון שיהיה בריא, שזה הזמן באמת לאחל לו רפואה שלמה, כשבאת אליו והיית אומר לו משה, אני צריך אחד שתיים שלוש, דבר ראשון זה כן.

איך אני עושה את זה, איך אני רוצה לקדם את זה, איך אני יכול לעשות את הדבר הזה.

המטרה שלו זה לבוא ולסיים. המטרה שלו זה לבוא ולקדם. המטרה שלו זה לעשות. אבל גם משה ביטון אמר לנו הרבה פעמים לא וידענו לקבל את הלא הזה, כי הלא הזה היה עם סיבה, הלא הזה היה בגלל שהיה חסר תקציב, בגלל שלא היה לו באותו זמן תב"ר פתוח, בגלל שלא היה לו את היכולת, את האפשרות. זיגדון אומר לא ככה כי כל המבט שלו על תושבי העיר זה המבט דרך השקל, החור שבשקל, של ה-10 שקל. כל המבט שלו זה מבט כלכלי. זה קודם לא, זה קודם, זה קודם למה לא, כי אי אפשר מבחינה משפטית, כי אי אפשר מבחינה חוקית ואי אפשר מבחינה תקציבית. ואנחנו הגענו לעיר במטרה לקדם, ואנחנו באנו לעיר במטרה לעשות, ואנחנו באנו לעיר כי הציבור שלח אותנו ולא יכול להיות מצב כזה שאנחנו שנמצאים בקואליציה או באופוזיציה, והדברים האלה גם היו גם בקדנציה שעברה, כשהיינו בקואליציה, גם היה הרבה דברים שלא יכלנו לקדם כי בסופו של דבר הדברים היו נסגרים בשש בבוקר בפגישה של תתי אלופים, שהיו יושבים במשרד, הדברים היו נסגרים באותו בוקר וזהו, נגמר הסיפור. אין חבר מועצה שמצליח לקדם את הרצון שלו ויש פה רבה חברי מועצה בקואליציה שיודעים שזה באמת, אם ראש העיר היה נותן, ואני אומר לך את זה באחריות, אם אתה היית נותן זכות בחירה לכל חבר מועצה מהקואליציה, כמו שלדוגמה נתת בנושא של השבת. אין לי ספק שהיה פה 80 אחוז, 90 אחוז בעד הדחת ..., אין לי ספק בזה. אבל אתה מבין שבסיטואציה הזאתי אם תיתן, אז המנכ"ל ילך הביתה אז אתה מבין שאתה צריך לשמור עליו.

טל אליהו: אבל איך הוא יכול ללכת הביתה, שהיחיד שיכול לפטר אותו זה ראש העיר? אז איך כל מה

שאתה אומר עכשיו, איך יש לו קשר לעצם ההצעה?

בועז ביטון: הוא יודע שיש פה תהליך. יש פה תהליך של שימוע. יש פה תהליך של כשלים. אף אחד לא

חושב ש,

טל אליהו: איזה שימוע?

בועז ביטון: שאפשר,

טל אליהו: מה שימוע? מי עושה שימוע? זה משרת אמון. איזה שימוע? (מדברים יחד) זה משרת אמון.

בועז ביטון: אף אחד לא חושב, אף אחד לא חושב שאנחנו יכולים לעשות את המהלך הזה. יש פה

אמירה שאנחנו באים ואומרים לראש העיר, תבין מה קורה מסביבך. הכוח בידיים שלך.

הכוח ברצון שלך. הוא משרת אמון, אולי זה אמון שלך וזה לא אמון של אף אחד מחברי המועצה.

צ'יקו אנוקנין: לא, אבל אני חושב שהוא מנכ"ל מצוין.

בועז ביטון: אין בעיה. אני לא באתי ואמרתי,

צ'יקו אנוקנין: לא, אמרת בשם כל חברי ה,

בועז ביטון: אם אתה רוצה להצביע, אני יכול להצביע על כמה אנשים, אני לא רוצה לחשוף.

טל אליהו: לא, תחשוף, למה? תחשוף.

בועז ביטון: כולם,

טל אליהו: תחשוף.

בועז ביטון: אני אחשוף. שאתה עקבי לאורך כל הדרך שלך, לאורך כל הדרך שאתה אמרת זיגדון לא

צריך להישאר.

טל אליהו: נכון.

בועז ביטון: הנה, זה אני יכול לחשוף.

רומן גישור: גם אני עכשיו אני אומר לך,

בועז ביטון: את זה אני אחשוף.

רומן גישר: גם אני אומר לך,

בועז ביטון: יופי.

רומן גישר: שאני 4 קדנציות פה ואני אומר לך זיגדון הוא המנכ"ל הכי טוב מה שהיה,

בועז ביטון: או קיי.

רומן גישר: ממה שהיה עד עכשיו.

בועז ביטון: זכותך.

רומן גישר: הכי טוב.

בועז ביטון: הזכות שלך היא בסיסית ודמוקרטית וגם יכולה, אני מכבד אותה, אני מכבד אותה אבל יש

פה דעת הרוב.

רומן גישר: או קיי.

בועז ביטון: אני דרך אגב, אני חייב להגיד שלמרות כל המשקעים שיש לי, שהיו לי עם זיגדון בקדנציה

שעברה, אין לי, אין לי אישית משהו, (מדברים יחד) חבר'ה, אם אפשר לא להפריע רק.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בקהל אני מבקש שקט.

בועז ביטון: אני אין לי שום דבר נגד זיגדון באופן אישי, למרות המשקעים שהיה לי איתו, יכול להיות

שזיגדון אם היה מנכ"ל, אם הייתי בעל הבית של חברה, יכול להיות שהייתי לוקח את זיגדון כמנכ"ל חברה, הוא אחלה של מנכ"ל חברה. מנכ"ל חברה שרוצה לשמור על התזרים מזומנים שלו, הוא אחלה של מנכ"ל.

צ'יקו אנוקנין: זה גזבר.

בועז ביטון: מעולה.

צ'יקו אנוקנין: זה גזבר.

בועז ביטון: אבל בסופו של דבר מנכ"ל עירייה, התפקיד שלו הוא כמעט כמו שליח ציבור וכמו נבחר

ציבור. התפקיד שלו הוא כן לעשות למען הציבור. אי אפשר במבט של מנכ"ל עירייה כל הזמן להגיד אין לי, יש לי, אין לי כסף, אין לי כסף. תפקיד של מנכ"ל עירוני זה תפקיד עם לב, זה תפקיד עם נשמה, זה תפקיד שהוא בא לשרת ציבור. ואני חושב שזיגדון בנושא הזה לוקה. דרך אגב, היחס שלו עם עובדי עירייה. היחס שלו עם מנהלי אגפים. היחס שלו עם מנהלי מחלקות. אמרו לי הרבה עובדי עירייה,

צביקה גנדלמן: אתה עברת את ה-10 דקות לתשומת הלב.

בועז ביטון: לא, מישהו מוכן לתת את ה-10 דקות שלו, 5 דקות?

דובר: אני אשלים לך את הזמן.

בועז ביטון: הנה, הוא השלים. יש הרבה-הרבה עובדי עירייה,

דובר: קח מאלמליח.

בועז ביטון: כן. יש הרבה עובדי עירייה שדיברו איתי על זה, (מדברים יחד) על החוסר אכפתיות, על

החוסר סימפטיה, על הקרירות, על הלא להגיד שלום, על הלא לחייך לאנשים. כאילו הכול, הכול קר, הכול מנוקר. כל מנהל אגף או כל מנהל מחלקה הוא חייב להיות יס מן שלו כי זיגדון אוהב אותם קטנים, זיגדון אוהב אותם ממושמעים ומי שלא ממושמע, אז היחסים שלו, בדיוק כמו שיש איזה מנכ"ל חברה תאגיד סמך שאנחנו יודעים מה היחסים שלו לזיגדון, למה? כי אולי הוא לא ממושמע לזיגדון, אולי הוא לא מקבל הוראות מזיגדון.

התפקיד של זיגדון לחלק פקודות ומי שלא עומד בפקודה או לא עומד ביעדים או לא עומד בדרישות או לא עומד ברצונות, אז היחסים שלו עם זיגדון הם כבר לא יחסים. אני חושב שגם הסיפור הזה שצ'יקו העלה. כולם יודעים מי זה משה ביטון. משה ביטון בן אדם שהגיע לפני כמה שנים לעירייה עם רצון לעזור. אני חושב שיש לבן אדם הזה אהבה והערצה מהרבה חברי קואליציה של היום. יהודי שבא לסייע. בא לעבוד. בן אדם שיודע לקצר הליכים. בן אדם שיודע לדלג על הבירוקרטיה. יודע לכבד כל חבר מועצה. יודע להבין את הרצונות של חברי מועצה. יודע שאנחנו באנו לעשות והוא מסייע לנו לעשות, כי בסופו של דבר חבר מועצה שנמצא בקואליציה והוא מקדם משהו, בסופו של דבר מי שלוקח על זה קרדיט זה ראש העיר. שראש עיר אמור לעבוד עבודת צוות עם צוות חברי קואליציה, שחבר קואליציה מייצר מהלך למען העיר, ראש העיר הוא זה בעצם זה שנהנה מהמהלכים האלה. ושמנהל או סמנכ"ל או מנכ"ל מקדם את האג'נדה של חבר מועצה, בסופו של דבר הוא מקדם את האג'נדה של ראש עיר. הוא מסיים לראש העיר. הוא מחזק את ראש העיר וכולנו יודעים שהרבה הרבה מהכוח שלך בבחירות היה בגלל משה ביטון, אלא מה, משה ביטון סומן מהרגע הראשון על ידי זיגדון, שחשש או פחד שהוא בא לקחת לו את המקום. הוא חשש שהוא בא לקחת לו את הכיסא והוא סימן יעד. היעד היה מסומן מתחילת הדרך. משה ביטון ילך פה יום אחד ועמדתם ביעד הזה יופי. חיסלתם את כל הביטונים. לאט-לאט סימנתם יעדים וסימנתם אותם כמו שצריך וחבל, באמת, אני אומר, כואב לי על משה ביטון ואם זה תלוי, אם זה תלוי בכולכם, הייתם צריכים להילחם ולשמור עליו כמו פנתרים, כמו אריות, כמו אנשים שבקואליציה שיודעים מה זה סמנכ"ל 16

או מה זה פקיד שבא לעשות את העבודה שלו. לכן אני אומר,

שלמה בוזגלו: אולי הם עושים את זה ואתה לא יודע?

בועז ביטון: אני מקווה, הלוואי. אני מחכה לתוצאה הסופית. אני חייב להגיד לך ראש העיר, שגם מצב

הקואליציה היום, כן, גם המצב היום העכשווי בעירייה הוא גם, הוא גם קשור לזיגדון.

ישבתי יום אחד עם נבחר ציבור שאמר לי איזה תזה. אמר לי תשמע, בקדנציה הראשונה של גנדלמן, היה סך הכול עשייה. היה עשייה. העיר רצה. העיר התקדמה. אבל למה ראש העיר לא הגיע לאיזה תוצאה יפה בבחירות, של איזה 50 אחוז, 60 אחוז, 70 אחוז? אשכרה בעשייה שהייתה פה בקדנציה שעברה, היית צריך להביא 70 אחוז בקל. למה זה לא קרה?

למה זה לא הגיע? שבע או שמונה סיעות תמכו בך, וכמעט כולם סיפקו את רוב הסחורה והגעת בסופו של דבר ל-41.3. למה? יש אווירה. אווירה, בסופו של דבר יש מישהו שמתווה את הדרך. זה נכון שאתה ראש עיר, אבל בסופו של דבר מי שראש העיר ובעל הבית האמיתי בעירייה זה זיגדון. שזיגדון מתנהג כמו שזיגדון מתנהג, זה תוצאה שפוגעת בעובדי העירייה, זה תוצאה שפוגעת במנהלי המחלקות, זה תוצאה שפוגעת בציבור. הציבור בסופו של דבר, אתה יודע כמה אנשים עובדי עירייה אמרו לי ואמרו לאנשים אנחנו לא נצביע לגנדלמן כי הבנו שזיגדון נשאר גם בקדנציה הבאה. זה התוצאה. שיהיה לך ברור. זה התוצאה. אם לא הצלחת להגיע עם כל הסיעות שהיו אתך ולנשוק ל-60-70 אחוז, זה תוצאה של מנכ"ל, וגם זה האווירה היום בעירייה. אני הרי לא מסתובב בעירייה כל יום אבל אני מגיע מדי פעם. אני חייב לומר לך שאווירה כמו שאני רואה בחודשים האחרונים, אני אומנם לא כזה ותיק וזקן בפוליטיקה, אני כולה נמצא 5 וחצי שנים, לא זכור לי הרבה-

הרבה זמן. אווירה כל כך עכורה. עובדי עירייה, אנשים עם הראש למטה, אנשים מחכים כבר שהשלטון הזה ילך הביתה. האווירה היא קשה. האווירה קשה. תפנים אותה גנדלמן.

זה לא נוח לך אבל תפנים. האווירה שלך בעיר היא אווירה לא טובה. אל תשכח דבר אחד, 60 אחוז בעיר אמר לא גנדלמן. וגם עוד 10 אחוז זה סיעות שהלכו איתך ובגדת בהם או שבסופו של דבר, היום האווירה בעיר היא 70 אחוז אנשים שלא רוצים אותך ברשות העיר וחלק גדול מההשפעה זה השפעה של מנכ"ל העירייה. חלק גדול זה היחס של מנהלי המחלקות, היחס לעובדים, ולכן אני בא ואומר אנחנו לא חושבים שאנחנו יכולים להדיח אותו, לא חושבים אבל אנחנו באנו להגיד לך אמירה מלב אל לב, באמת מלב אל לב. דרך אגב, יש איזה חבר אופוזיציה שאמר למה אתם עובדים קשה, אתם רוצים שגנדלמן ילך הביתה, תשאירו את זיגדון, הוא עושה את העבודה יפה מאוד. זיגדון עושה את העבודה יפה מאוד. עוד שנה, עוד שנתיים, גם אם אתה חולם על הקדנציה הבאה, תשכח אותה.

אבל הוא עושה את העבודה יפה מאוד ויכול להיות שבעיניים שלנו, של אנשי אופוזיציה, אנחנו צריכים לתת לך להמשיך להתחרבן עם זיגדון, שהעירייה תמשיך להיות במצב הזה כמו שהיא נראית היום, שהעובדים ימשיכו להיות ממורמרים כמו שהם נמצאים היום.

שכל האווירה הרעה והשחורה הזאת שיש היום בעיר חדרה, תמשיך ככה. אבל אנחנו באמת מצד אחד דואגים לעיר שלנו. אנחנו גם בתור חברי אופוזיציה, אנחנו אוהבים את העיר שלנו, אנחנו רוצים בטוב של העיר שלנו ואנחנו רוצים את ההצלחה של העיר חדרה, ולכן אנחנו באים ואומרים לך גנדלמן, הגיע הזמן. שים לב, הוצאנו לך פה כרטיס אדום.

תבין עם מי יש לך עסק.

טל אליהו: כרטיס צהוב. (מדברים יחד)

בועז ביטון: נהייה יותר גרוע בקדנציה הזאת.

צ'יקו אנוקנין: כן?

בועז ביטון: כן. שואלים אותי הרבה אנשים בועז ביטון, מה יש לך באופוזיציה, כנס לקואליציה. כנס

לקואליציה. אני חייב להגיד לך באמת בכנות, זה התקופה הכי רעה להיכנס לקואליציה.

האווירה השחורה שיש בעיר, שיש בעירייה, אני יודע שאף אחד לא מלקק פה דבש, אף אחד, גם בקואליציה לא מלקקים פה דבש, אני יודע טוב מאוד. אני חי בתוך העיר, אני שומע את כולם מדברים ואני יודע שאף אחד לא מלקק פה דבש. זה התקופה הכי רעה להיכנס לתוך הקואליציה. אני לא רוצה שיהיה חלקי עמכם, באמת, בכנות, בצורה, אולי עוד כמה חודשים ראש העיר ילך הביתה, אולי זיגדון ילך הביתה והתמונה תשתנה. אבל היום במצב הנוכחי, האווירה היא קשה, האווירה היא שחורה, ואני באמת מזדהה אתכם.

אני יודע, אני בתור בן אדם שהיה בקואליציה, אני מבין מה זה תרבות שלטונית. תרבות שלטונית זה אומר שאם בן אדם בא לקדם א' ב' ג', אז גם אם ד' ה' ו' לא נוח לו, תבלע את הצפרדע בשקט כי אתה בא לקדם א' ב' ג'. ואם לא, ואם לא תשתוק ולא תאכל את הצפרדע על ד' ה' ו', אז לא תצליח לקדם את א' ב' ג'. בקדנציה שעברה בלעתי הרבה צפרדעים. כי היה לי אג'נדה שבאתי לקדם ורציתי לקדם. באמת, באתי לקדם. אני יודע מה זה מושג של תרבות שלטונית ואני רואה מה שאתם חווים ואני רואה מה שאתם, צביקה גנדלמן,: והצלחת לקדם? הצלחת לקדם?

בועז ביטון: הצלחתי לקדם.

צביקה גנדלמן: אני שמח, תודה על התשובה.

בועז ביטון: אני חייב להצליח, להגיד שהצלחתי,

צביקה גנדלמן: עם זיגדון כמנכ"ל הצלחת לקדם.

בועז ביטון: אתה יודע מה ההבדל?

צביקה גנדלמן: תודה על התשובה.

בועז ביטון: הצלחתי לקדם.

צביקה גנדלמן: תודה.

בועז ביטון: אתה יודע מה ההבדל? שנותנים לך לקדם את ההליכים, את הבירוקרטיה, ובשביל להזיז

פה כוס מפה לפה, אמרתי פעם למישהו שהתפקיד של הפקידים בעירייה או של מנכ"ל העירייה, זה לעשות לך את החיים קשים. מה זה לעשות חיים קשים? דבר שהיה מובן מאליו לעשות מפה לפה, הוא נותן לך לעשות את זה חודש. למה? כי הוא לא רוצה שתהייה כבר בשלב ב' ו-ג' שתרצה לקדם. למה? הזמן שלנו הוא יקר. אנחנו באים לקדם דברים.

צביקה גנדלמן: חבר המועצה,

בועז ביטון: יש לנו רצון לקדם דברים.

צביקה גנדלמן: עברת את הזמן של כולם.

בועז ביטון: לא, אני מסיים. יש לנו רצון, יש לנו רצון באמת לקדם דברים. ושאתם מייצרים

בירוקרטיה, החברי קואליציה, אתם בסופו של דבר מתעסקים עם אנשים. אנשים באים ללא שכר, באים לקדם את האג'נדה שלהם, את הרצונות שלהם וחבל מאוד, ולכן אני אומר הגיע הזמן שתבין שמקומו של מנכ"ל העיר לא יהיה, תאמין לי שבסופו של דבר מי שירוויח 18

מזה זה כל תושבי העיר חדרה.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו?

טל אליהו: כן, אני רוצה רגע לענות ליניב שהוא העלה פה איזה סוגיה. הוא אמר לי על מקרה אשקלון, אז

במקרה בדקתי, אז עניין אשקלון, מי ש, מי שהמליץ על השימוע למנכ"ל זה היה משרד הפנים בעקבות חקירה משטרתית שנפתחה בעיריית אשקלון, בגלל שראש העיר לא רצה להביא אותו לשימוע, אז משרד הפנים החליט שיהיה שימוע למנכ"ל.

יניב דרי: הייתה החלטת מועצה.

טל אליהו: לא, לא,

יניב דרי: הייתה החלטת מועצה, .. להעביר כמה החלטות בנושא הזה. כמובן שאין לזה ... לבית

משפט אבל בסופו של דבר זה גרם לתוצאה.

טל אליהו: בגלל שמשרד הפנים, וגם בגלל חקירה פלילית, ששני המקרים האלה הם לא פה.

בועז ביטון: זה ויכוח עקר, זה ויכוח עקר.

טל אליהו: לא, לא, רק למען הדיון.

בועז ביטון: רק דקה, מי שרוצה להבין ולהמחיש לו כמה שזיגדון מזלזל בחברי מועצה, עם בועז ביטון

יש לו הרבה משקעים, יש פה חבר מועצה חדש מש"ס, בחור נחמד ומקסים.

דובר: נגמר לו הזמן.

בועז ביטון: בשם משה אלמליח, בשם משה אלמליח. משה אלמליח מבקש כבר חודשיים פגישה עם

זיגדון. חודשיים. חבר מועצה חודשיים רוצה להיפגש עם זיגדון. שלושה חודשים. שולח לו מיילים, אין עם מי לדבר. שולח לו, שלח לו את בבר אפללו שיקבע לו אתו פגישה. בבר עוד לא חזר אליו עם תשובה. חודש, חודשיים עבר, כמה זמן? עוד לא חזר אליו עם זה. חבר מועצה שמבקש פגישה, נבחר ציבור שנבחר על ידי 3 אלפים איש, רוצה להיפגש עם מנכ"ל העירייה ועוד לא קיבל תשובה.

צביקה גנדלמן: חברים, גדי, אני רוצה רק לפרוטוקול, אנחנו כבר אחרי ה-10 דקות של כולם על הנושא

אבל לא דיברת, אז אתה מקבל את ה-10 דקות על חשבונו של טל. קדימה.

גדי אריאלי: קודם כל אני רוצה להעיר הערה. אני חושב שזה לא ראוי שמדברים כל כך הרבה ומנהלים

דו שיח בנושא כזה רציני והמנכ"ל לא נמצא פה.

צביקה גנדלמן: נכון.

גדי אריאלי: אני חושב שזה לא ראוי. המינימום ההכרחי זה שהמנכ"ל יהיה נוכח פה. זה לא, קודם כל

זה לא הוגן, ודבר שני עם כל הביקורת שיש, בסוף הוא בן אדם שעובד בעירייה, הוא משתכר בעירייה והוא צריך לשרת את התושבים. אני חושב שזה מן הראוי שהוא יהיה נוכח באירוע כזה או בישיבה כזאתי. עכשיו, מהצד השני אני עובד בסך הכול הרבה שנים בתור מנכ"ל בפוזיציה הזאת, אז זה נכון שזה שונה במגזר שאני עובד פה לעומת הרשות המקומית, וזה נוח לראש העיר להאציל את הסמכויות למנכ"ל ולעשות הכול לטוב או לרע, לא משנה, הציבור בסוף ... אותנו נכון לעכשיו זה משרת כי לטענת התושבים ולפי התנועות האחרונות שאנחנו מקבלים אז הוא לא מבצע את העבודה שלו נאמנה. אני האחרון שיכול לפרגן לו מכיוון שדקה אחרי שהעליתי את השלטים שלי בבחירות, הוא התנפל על זה כמוצא שלל רב ותקע לי איזה כמה קנסות של 475 שקל, אז אין לי, אני לא מנסה לגונן עליו אבל אני אומר בסוף המילה שיכולה לבנות או לקלקל זה תקשורת, בכל דבר. לא משנה אם 19

זה משפחה, במערכת חברית, במערכת שלטונית ובכל מוסד שהוא, בכל מקום עבודה שהוא, תקשורת. עכשיו, אם המגמה היא שאתה לא חייב דין וחשבון כי בסוף הוא בן אדם עושה דבריך, אם המגמה היא באמת לנעץ ולתקוע את האנשים ולתקוע את ה.., אני לא ריאתי עד היום. אני פה אומנם חבר מועצה חדש אבל לא ראיתי איזשהו דו"ח של תכנון מול ביצוע בעירייה הזאת של מנכ"ל. זה דבר אלמנטרי שמנכ"ל צריך להציג. אז אם אין דברים כאלה, וזה לא עובד כאן בצורה הזאת, אז אני לוקח את הדברים שלי בחזרה. אבל אם יש דברים כאלה ואנחנו רוצים שיהיה לנו איזה בסיס לבנות את האמון עם כל הביקורת שיש עליו, שהוא לא אנושי ולא מתנהג כך ולא מתנהל כך, שוב, אני לא רוצה להכביר במילים כיוון שהוא לא נמצא פה, עדיף היה לי להגיד לו את זה בפנים. אבל אני חושב שכן אתה צריך כראש רשות לקחת את הדברים האלה לתשומת ליבך ואני חושב שלא משנה אם התוצאה תשרת אותנו או לא תשרת אותנו, זה שהוא לא מתפקד כפי שאנחנו מצפים או כפי שהתושבים מצפים ממנו, יש המון דברים בעיר הזאת שצריכים שדרוג וטיפול הרבה יותר טוב, ואני חושב שמן הראוי היה אולי ל.., עם כל הכבוד ועם כל הצער והכאב על זה שהוא צריך לדבר עם כל אחד מחברי המועצה, אבל יכול להיות שבכל זאת ביוזמתך או ביוזמת הנהלת העיר צריך כן ליזום איזושהי גישה עם חברי המועצה אחד-אחד או שניים-שניים או סיעה-סיעה, לנסות וללבן את העניינים כדי שהעתיד יהיה טוב יותר וזו דעתי.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו רוצה לומר משהו בנושא? טוב.

משה אלמליח: ראש העיר, אני כן הייתי רוצה לומר שתי דקות. אומנם לא הייתי צריך את העזרה של

בועז בעניין, אבל,

צביקה גנדלמן: חברים תראו,

משה אלמליח: אנחנו חודשיים,

צביקה גנדלמן: אני אתן לך לדבר.

משה אלמליח: וזה באמת ...

צביקה גנדלמן: אנחנו בנושא הראשון, 7 חברי אופוזיציה 10 דקות,

בועז ביטון: עוד לא עברנו את הזמן.

צביקה גנדלמן: 10 דקות, התחלנו עם שישה. אנחנו שעה בעניין. בבקשה.

משה אלמליח: אני לא אקח את ה-10 דקות.

צביקה גנדלמן: חבר'ה, הישיבה בעשר תסתיים. הישיבה בעשר תסתיים.

בועז ביטון: לא, אבל זה נושא מהותי.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

בועז ביטון: תן לילד,

משה אלמליח: צביקה,

צביקה גנדלמן: איזה ילד? יש פה ילד? .. את הילד? טוב, או קיי, למדתי משהו.

טל אליהו: הוא מנכ"ל המוסדות.

צביקה גנדלמן: כן.

טל אליהו: תן לו כבוד.

משה אלמליח: צביקה, אנחנו לפני כחודשיים כשנבחרנו לפה למועצת העיר, ביקשתי פגישה על מנת מה

שנקרא לפתוח איזה דף לבן בכל העניין הזה. חודשיים וחצי, יש מיילים, התכתבויות, בהתחלה לא ראיתי, וכן ראיתי. אני חושב שזה לא אנושי, זה לא ראוי. אני חושב שאחד בתפקיד ציבורי, זה לא קשור עכשיו לפוליטיקה אם אתה באופוזיציה, אם אתה ממפלגה כזו או אחרת, בקטע המקצועי. זה תענה למיילים, לציין לדוגמה את הגזבר שאתה שולח אליו מייל אז הוא עונה לך. זה לא משנה אם זה, אם זה נוח לך התשובה או לא נוח. שם אתה אפילו לא מקבל תשובה. אין כלום. כאילו אתה לא קיים בכלל. מי אתה בכלל. אתה מנסה לקבוע פגישות דרך ההוא ודרך ההוא, דרך כל מי שרק אפשר. זה כלום. פשוט הוא מתנהל כראש עיר, כאיזה ישות נפרדת. זה מה שיש לי להגיד בעניין הזה.

רונן הילף: גם שרון מגיבה מידית דרך אגב.

משה אלמליח: נכון.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו? תראו, אני מפאת ה, מפאת ... אבל יותר חשוב למהות של העניין, אני

אנסה לענות בקצרה ואני מוכן לפתח על זה דיון בכל הזדמנות. אחד – שנשים סדר בדברים. מי שקובע את מדיניות העירייה זה ראש העיר. בהגדרות. מה שאני אומר זה בהגדרות. המועצה תפקידה לוודא שראש העיר מיישם את החלטותיה. זיגדון הוא מינוי אישי שלי ויש לי בו אמון מלא. אני חושב שהוא מנכ"ל מצוין. 5 שנים עיריית חדרה, ...

פרמטרים, כמו הניהול התקציבי שמעולם העירייה לא התנהלה כמו שהתנהלה ב-5, בעובדות, לא בסיסמאות. ובפיתוח שאתם דיברתם, חלקכם שקרא בעיר חדרה. המדיניות שלי, היישום שלו. ואני יכול למנות פה עוד הרבה דברים. עכשיו, אני מבין, כל אחד יש לו את הסיבות שלו למה ויכול להיות שחלק מהאנשים נפגעו במעלה הדרך מהתנהלות או התייחסות כזו או אחרת. אני רוצה לשים את הדברים בצורה מאוד-מאוד ברורה. ב-5 שנים, בקדנציה הקודמת, זיגדון היה מנכ"ל עיריית חדרה 5 שנים ואני לא רוצה להיכנס לניתוח הבחירות, מה קרה, כמה קרה, כמה ראשי ערים שהלכו לקדנציה שנייה והלכו לסיבוב שני או לא נבחרו או, אני לא נכנס לזה. לא נכנס לזה. בסופו של יום האחריות היא עליי, המנדט שלי הוא מהציבור ואני נותן את הגיבוי המלא לזיגדון כי אני חושב שהוא מנכ"ל מבצע את מדיניותי, את המדיניות שלי בצורה, בצורה יוצאת מן הכלל ובסוף-בסוף הציבור ישפוט. בסוף-בסוף הציבור ישפוט. ועל כן אני לא מתכוון בכלל לדון בדבר הזה עם עצמי, לא מתכוון לדון בדבר הזה עם עצמי כי האחריות היא עליי והסמכות היא שלי, סליחה שאני מדבר בגוף ראשון. אני בהחלט פתוח, חבר מועצה, חבר מועצה שיש לו איזה משהו נקודתי והיו מקרים כאלה, לדבר עם המנכ"ל או לקרוא למנכ"ל, להפנות לו את תשומת הלב וגם לשנות החלטות שלו, אין שום בעיה. אין שום בעיה. יש כאלה שמהנהנים עם הראש, כאן, עוד אני מדבר, אבל כשזה נעשה על, נעשה ממקום באמת ענייני, ולא מסיבות לא ענייניות ואכן בשביל לא להאריך, אני מבקש לדחות, להסיר את ההצעה הזאת כי אין לה בלאו הכי שום סמכות ושום תוקף וחבל על ה, בטח ובטח כשהבהרתי את עמדתי בצורה מפורשת. זיגדון מבחינתי מנכ"ל טוב מאוד, יש לו, הוא מבצע את מדיניותי, ויש לו את כל הגיבוי ממני. צריך להצביע על לדחות?

שרון שרוני: אפשר גם לדחות וגם להסיר.

צביקה גנדלמן: או קיי, אני מבקש לדחות את הדבר הזה. מי בעד לדחות שירים את היד? ספרנו.

שרון שרוני: 11.

צביקה גנדלמן: 11. מי נגד? כמה?

שרון שרוני: 7. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: מי בעד ההצעה?

שרון שרוני: או קיי, או קיי.

צביקה גנדלמן: כמה?

מימי אלימלך: 7.

צביקה גנדלמן: 7, או קיי, ירד מסדר. ההצעה נדחתה. בואו נעבור לסעיף השני. (מדברים יחד)

החלטה מס' 92: נושא הדיון כפי שצוינו בפניה הנ"ל אינם בסמכות המועצה וכל החלטה שתתקבל ע"י המועצה אין לה תוקף חוקי מאחר וסמכות פיטורי המנכ"ל, שהוא במשרת אמון, הינה של ראש העירייה בלבד.

באשר לסיום ההתקשרות עם יועצים, הסמכות לסיימם הינה עפ"י דין ובסמכות ראש העירייה בלבד ולפיכך מובאים הדברים לידיעתכם.

הואיל ועל פי הפסיקה אין אפשרות להימנע מהעלאת נושא לדיון, לשיקולכם הסרת הנושא מסדר היום נוכח העדר סמכות המועצה כאמור.

אושר ברוב של 11 חברי מועצה ו-7 מתנגדים.

2. סיום התקשרות עם יועץ התקשורת

צביקה גנדלמן: הסעיף השני, הנושא השני זה, תיכף נראה איך הוגדר פה, סיום ההתקשרות עם יועץ

התקשורת. בבקשה. לקחת זמן. בבקשה.

רון שגן: אני אציג את הנושא. בשבוע שעבר ... מתוך נתוני הגזבר ובאופן שבעיניי לא ניתן ל.. את

עובדת החלוקה הלא סבירה, ממילא לא שוויונית, של כספי הציבור לטובת פרסום עירוני.

כאשר מחברים את אופן חלוקת עוגת התקציב לתוכן המפורסם בכל אמצעי התקשורת ולאיכות הפרסומים והמפרסמים, עולה תמונה קשה מאוד של חוסר אתיקה, עד כדי חשש חמור מאוד לפלילים ושחיתות ציבורית שמהותה בעיניי לפחות כסיקור .. לראש העיר ומשמיץ, זה סיקור משמיץ כלפי יריביו הפוליטיים ופעילים חברתיים, כמו גם התעלמות מאירועי מקרו חמורים שחוות הדיווח חלה עליהם. כמו החלטות בנושא ותמ"ל, שדה תעופה ועוד. אבל כמו בהרבה נושאים אחרים, יש גם כאן, (מדברים יחד)

רון שגן: כמו בהרבה נושאים אחרים יש גם כאן סיבה וצורך. הסיבה היא ברורה, הצורך הוא ייצור

מציאות מדומה אל מול הכישלון המתמשך בניהול העיר חדרה והמשברים המתמשכים בחינוך, בתשתיות, בשירות לתושב ועוד ובנוסף ההכרח במירכאות, כן? לתקוף כל גורם שמנסה לשפר את החיים בעיר הזאת, יהא זה אשר יהא, נבחר ציבור, פעיל חברתי, מתנדב או סתם אזרח, ובלבד שפעילותו לא תגרע מתמונת העולם שמנסים לייצר, מאחיזת העיניים הזאת. אז אם כבר סיבה, מסובב הוא מר אבי מוססקו, האיש שאחראי על האופרציה, משתכר וחולש על תקציב של כמעט 2 מיליון שקלים בשנה. רק לשם השוואה, 22

זה גדול מתב"ר שיפוצי המקלטים שמרוקן מכסף, זה שווה למחצית התקציב יוזמות בחינוך לכלל העיר, וזה יותר משליש מהמצ'ינג הנדרש לבניית בית ספר, מחיר שלם.

הפרסומים וההתייחסויות של מר מוססקו הן בדף הפייסבוק והן בעיתונות הקנויה והפחות קנויה לכאורה והלא לכאורה, כמעט ולא משאירים מקום לספק מי היוזם. השפה היא אותה שפה והפוסטים והכתבות לעיתים חולקות מלל ואין אפילו ניסיון רחמנה לצלן להטעות את הקורא. אקח מספר דוגמאות. קודם כל אתה פוגש פוסטים נגד תושבים. זה המצאה מספר אחת, הכי, הכי חשובה. תוכיחי או תשלמי. כותב יועץ התקשורת בדף העירוני כנגד אזרחית אותה החליט ראש העירייה לתבוע תביעת דיבה אישית. האם התביעה היא תביעה עירונית המבוצעת על ידי הלשכה המשפטית? האם הכסף שקיבל מר מוססקו עבור שירותיו כלל הגדרת צורך של תביעות ראש העירייה שזה השירות המבוקש?

האם מר מוססקו חושב שהדף העירוני הוא הדף הפרטי שלו? הוא מחר יפרסם שם מידע בנוגע לסכסוכי שכנים של ראש העירייה ומריבות אולי בתוך המשפחה ולמה מכספנו?

אפשר תמיד לשכור יועץ תקשורת, איש יחסי ציבור ולעשות את זה. כאשר התבשרנו שראש העירייה הפסיד את תביעת הדיבה ובאופן מובהק ואף נדרש לשלם כסף כהוצאות משפט ועובדה, לא פורסמה מילה אחת מפי הדובר בדף העירוני. זה כבר לא דבר עירוני. לעומת זאת בעלון המביך מיד צוטט פרקליטו של ראש העיר המציין כי התביעה השיגה את מטרתה בשיפור השיח ברשת. תגובת המנצחת בתביעה כמובן לא התבקשה, ממילא לא צוטטה. למה להתבלבל עם העובדות? מארק פיסחוב עשה פשע הרבה יותר גדול. הוא הגיש תביעות או תובענות ייצוגיות שעניינן מיסוי עירוני מוגדל וזה קורה בהרבה רשויות על ידי הרבה אנשים, תובענה ייצוגית ..., ואגב, התביעות האלה, אם היו מתקבלות, תוצאתן או החלק שלא התקבל, היה מתקבל, תוצאתן הייתה הפחתת המס על התושבים. אז כנגדו של מארק פורסמו שרשרת פוסטים וכתבות מפוארות. המלל לגבי מארק היה מזלזל ומתנשא וממילא לא מדייק בעובדות. אני מצטט לכם מתוך הפוסט העירוני, כן? לא משהו פרטי שמישהו כתב על מישהו. בעירייה הביעו שביעות רצון מההחלטה והוסיפו החלטה לדחות את התביעה. היה לנו ברור שכל הבקשות לייצוגיות הן חלק מהליך פוליטי כנגד המערכת העירונית, לפגוע בה ולנסות להשפיל אותה. האם שרון הרגשת מושפלת כתוצאה מהתביעה של מארק? אני מסופק. זה פוסט של העירייה. זה תוקף אזרח שהגיש תובענה ייצוגית ..

התקבלה או לא. גם מחוברים, גם מחוברים הגישה תביעה או עתירה יותר נכון, כי הצעה לסדר שהיא הגישה לא נענתה.

דובר: הצעת החלטה.

רון שגן: הצעת החלטה, סליחה. היא לא נענתה ולכן עתרנו כנגד הדבר הזה, כי יש לנו מדיניות

ברורה של אפס סובלנות למינהל לא תקין וזה יימשך. בבית המשפט התברר שהעירייה עדיין לא הגישה את המינויים לאישור משרד הפנים וזה עבירה בפני עצמה אגב. ומסתבר שאפשר עדיין להביא את זה לדיון. כלומר העירייה מקבלת את ההלכה למעשה את התביעה של מחוברים. השופטת מבקשת למשוך את ה, מציעה למשוך את הדבר הזה וכשאתה מושך את התביעה, ממילא אין הוצאות משפט על אף אחד. מייד אנחנו מקבלים ערימת פרסומים שקריים, שוב, אתם יכולים לנחשב באיזה עלון.

(מדברים יחד)

רון שגן: ראש העיר הסכים לוותר להם על הוצאות משפט. איזה מזל. אך ביקש לציין בפרוטוקול כי

הוויתור על ההוצאות הוא לא מעיד על הכרה בטענה כלשהי שלהם אלא חשוב ולא חשוב ולא מבין בכלל מה קשור. עכשיו, אני לא חושב שמר מוססקו הוא עיתונאי. לכן אינני מוטרד וגם לא במי שכתב את זה ,כן?

טל אליהו: הוא היה עורך עיתון המון שנים, שתדע אבל.

רון שגן: יש לו תעודת עיתונאי?

טל אליהו: לא, אני לא יודע.

רון שגן: אז הוא לא עיתונאי.

טל אליהו: קודם כל זה לא עיתונאי, זה עיתונאי. אבל דבר שני, אתה צריך לשאול אותו.

רון שגן: אני כבר קורא לאבשלום קור ונסגור את ה..., (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: עוד פעם לא שמתם תאריך עברי שמה, אני אצא עליכם, זה חוק, זה חוק מדינה.

רון שגן: עכשיו, רגע, רגע,

גבריאל סרוסי: שמתם תאריך לועזי רק.

טל אליהו: זה בעיה של ידיעות אחרונות. הם העסיקו אותו הרבה שנים.

רון שגן: עכשיו, עכשיו,

טל אליהו: תבדוק עם נוחי מוזס.

רון שגן: עכשיו, האם נדרשה, כי סיקור עיתונאי אתה פונה לשני צדדים.

טל אליהו: לא, כי מוססקו היה עורך של ...

רון שגן: טל, טל, אבל אתה מפריע לי. טל. (מדברים יחד)

טל אליהו: אה, סליחה רון.

רון שגן: אני לא יכול. הזמנים וזה.

טל אליהו: אתה רוצה את הזמן שלי גם?

רונן הילף: מלכיאל, אדוני ראש העיר, בוא נקשיב, לפחות את הדברים הבסיסיים שבן אדם אומר.

רון שגן: האם באירוע כזה שאתה מדווח על עתירה, אתה פונה לשני הצדדים, שואל אותם מה היה,

מה דעתם. כמובן שלא. (מדברים יחד) קורים דברים שקשורים למשהו שכן צריך לדווח .., בסדר? כן צריך. קרה משהו, צריך לדווח. זאת הפונקציה העירונית שלך לדווח.

הייתה ישיבה בות"ל על שדה התעופה או בותמ"ל, החליטו לדחות דיון או לא לדחות דיון.

יש לזה משמעויות לעיר. האם זה יגיע לכאן או לא יגיע לכאן. אין דיווח. או שהדיווח הוא לפי הצורך. התבשרנו שראש העירייה סיכם עם ... הלך ולא סיכם דבר ומר .. מנוע מלעסוק בעניין שדה התעופה. ממילא זה הפעולה של ... אבל כשביטלו את הדיון הזה, שהוא רע לעיר חדרה, לאחרי הבחירות כדי לנסות לגנוב החלטה אחרי הבחירות ולהשאיר פה את שדה התעופה, לא דווח. זה לא, אין בזה עניין חדשותי לתושבי חדרה האם יהיה פה שדה תעופה או לא. אין עניין. שכונת הותמ"ל. הלכו נבחרי ציבור, פעילים חברתיים ותושבים, נלחמו בותמ"ל והשיגו תוצאה ברורה. הקטנה של התוכנית מ-8,500 ל-6 אלפים יחידות דיור והקטנת שטח התוכנית. הישג מדהים של הציבור. היום בצנרת רצה תוכנית חדשה, יותר גרועה מהקודמת. 6 אלפים יחידות דיור, 22 יחידות לדונם, מגדלים. מישהו שמע על זה מחברי הקואליציה או האופוזיציה? אלמלא יש קשרים בוועדות התכנון השונות הארציות המחוזיות, מישהו מכם היה יודע, מישהו שמע? מישהו דיבר אתכם על זה 24

בישיבת הנהלה? איך אתם לא יודעים? זה דבר הכי חשוב אולי לעיר. ואגב, רמ"י רץ עם הדבר הזה כי הוא רוצה לסגור את זה לפני שנסגר חוק הותמ"ל באוגוסט, מייד אחרי הבחירות. קיבלתם דיווח? כלום. כי זה לא שווה דיווח. זה לא ידיעה חדשותית. תראו, יש פה מלא דוגמאות, אין טעם להיכנס לכולן, אבל אם היה ספק באשר למקצועיותו ותום ליבו של מר מוססקו כיועץ התקשורת של העירייה לכאורה, כן? יועץ התקשורת של העירייה, הרי שהוא טרח באופן שאינו מעיד בעיניי על פיקוד יתר להסיר את הספקות על ידי פרסום הפוסט הבא מיד עם היוודע דבר ניצחונו .. של מר גנדלמן בבחירות אבל הוא ניצח. הנה, זה מה שמר מוססקו, החבר מוססקו אני אקרא לו, בחר לפרסם. לאור מאות בקשות ובאופן חד פעמי אני מעלה כובע אחד פוליטי עבור כל אותם משמיצים שרק ניסו להזיק ולהציק. צביקה גנדלמן נבחר לקדנציה נוספת. תודה לכל החברים שתמכו לאורך הדרך, לשותפים לדרך ולאוהבי האדם, לשונאים שיהיה בתיאבון. זה יועץ התקשורת,

רונן הילף: זה פשוט מטורף.

טל אליהו: מה ההבדל בין זה לבין ארץ נהדרת לדוגמה?

רונן הילף: אני לא מעסיק את אנשי ארץ נהדרת.

טל אליהו: זה סתם, זה סטירה. מה הבעיה? זה סטירה?

רון שגן: סטירה? סטירה?

רונן הילף: זה יועץ התקשורת של העירייה?

טל אליהו: כן. זכותו לעשות מה שהוא רוצה. תקבל את זה איך שבא לך.

רונן הילף: אז אתה לא מכיר את החוק.

טל אליהו: הוא כתב את זה מ, הוא כתב את זה מהדף הפרטי שלו.

רון שגן: לא.

רונן הילף: עוד מעט אתה תשמע את החוק ותכיר אותו. תהייה סבלני.

טל אליהו: בסדר.

רון שגן: אבל, אבל,

רונן הילף: אני מבטיח לך.

רון שגן: מה שהפוסט הזה מראה הוא על ההקשר טל.

טל אליהו: שמה?

רון שגן: אין לי בעיה עם הפוסט. אבל כיועץ, כיועץ תקשורת,

טל אליהו: כשאסי כהן עושה את ליברמן, מה, אתה נפגע?

רון שגן: אסי כהן, אסי כהן לא עובד ב.., אם הוא היה עובד ב.. ועושה את ה,

טל אליהו: הוא לא עשה את זה מדף העירייה. אבי הוא גם בן אדם פרטי בחמש אחרי הצהריים.

רון שגן: לא.

רונן הילף: לא.

רון שגן: אבל הוא לא יועץ, עם פוסט כזה הוא לא יועץ תקשורת,

טל אליהו: פה זה בעיניך.

רון שגן: שהוא נבחר על ידי,

טל אליהו: זה בעיני המתבונן.

רון שגן: חד משמעי, מי שמתבונן ולא רואה את ההקשר פה, יש בעיה.

טל אליהו: נכון.

רון שגן: אם אתה לא רואה את ההקשר,

טל אליהו: לא רואה שום הקשר.

רון שגן: ..

טל אליהו: כבן אדם שהוא גם בן אדם חופשי, יכול לעשות מה שבא לו.

רון שגן: זה לא נכון מה שאתה אומר.

טל אליהו: מדינה דמוקרטית,

רון שגן: אתה אומר דברים לא נכונים.

טל אליהו: זה סוג של הומור. אתה יכול לקבל אותו איך שבא לך.

רון שגן: זה לא הומור.

רונן הילף: זה לא הומור.

טל אליהו: אה, לא? בסדר. זכותך להחליט.

רון שגן: טוב, בואו, ניתן כמובן להתרשם מהרמה הגבוהה, (מדברים יחד)

רונן הילף: עוד מעט תבין למה לא.

רון שגן: אפשר להתרשם כמובן מהרמה הגבוהה על יכולת המלל והשיח, זה הוגי דעות, מדובר כאן

על הוגי דעות, אבל הוכחתי בדוגמאות לעיל שאבי מוססקו הוא תעמולן פרטי של ראש העירייה מכסף ציבורי של תושבי חדרה. זה עובדה. ולא צריך .. כדי לראות את זה. אבל זה לא פלא, כי העסקתו נולדה בחטא. אין צורך ביועץ תקשורת, בוודאי לא אחד שיחליף דובר עירייה, עם משרה שאינה משרת אמון בניגוד אגב למנכ"ל או לעוזר שהם כן משרות אמון והמחוקק גם קבע קריטריונים ברורים למי יכול לגשת למכרז של דובר ומה מותר ואסור לו על פי חוק לומר וכיצד ראוי שיפעל. וכתוב: ככלל ביחסיו עם אמצעי התקשורת יפעל הדובר באורח שוויוני סביר והוגן. הדובר יעבור בהגינות ובמלוא משוא פנים אל מול ציבור העיתונאים, יעמוד בהבטחותיו עליהם ויעמוד בכללי האתיקה העיתונאית. הדובר ימנע מלהתנכל לעיתונאי בגין ביצוע ענייני תפקידו. אגב, מר אבי מוססקו מאיים בתביעות דיבה על נושאים אישיים שאנחנו פרסמנו את הנושא של התערבות ראש העירייה בכנס אל מול תיכון חדרה. מתקשר ומאיים בתביעות דיבה.

טל אליהו: את מי?

רון שגן: לא היה לנו,

טל אליהו: למי הוא התקשר?

רון שגן: מה זה מי? אבי מוססקו,

טל אליהו: למי הוא התקשר?

רון שגן: לעיתונאים.

טל אליהו: למי? מי?

רון שגן: אני,

טל אליהו: מה, סתם לזרוק דברים באוויר?

רון שגן: ואם אני אומר,

מלכיאל אלבז: זה לשון הרע.

טל אליהו: זה לשון הרע.

מלכיאל אלבז: ההבדל בין לשון הרע להוצאת שם רע,

טל אליהו: אתה לא יכול סתם להגיד הוא התקשר לעיתונאים.

רונן הילף: אז שיגיד תביעת לשון הרע.

טל אליהו: מה, זה לא בעלמא. אם יש לכם דברים,

רונן הילף: זה לא בעלמא.

טל אליהו: אם יש לכם דברים עניינים,

רונן הילף: עוד מעט תשמע דברים כבדים.

מלכיאל אלבז: לא, שיגיד, שיגיד, מה, סתם אתה אומר?

טל אליהו: מה קורה בעוד מעט עוד מעט? תן לו לסיים. עוד מעט, עוד מעט.

רון שגן: טל, תקשיב,

טל אליהו: סליחה.

רון שגן: אני .. באופן ברור שאבי מוססקו התקשר לאיים על כתבות ידיעות אחרות בתביעות דיבה

והופעל המערך המשפטי שם ואני אומר לך שזה קרה יותר מפעם אחת. עכשיו שילך ויתבע אותי.

טל אליהו: לא, אבל אם הוא מתקשר למישהו בהוצאת דיבה אז הוא שומר חוק, הוא לא רוצה

שהעיתונאי יעבור על החוק בהוצאת דיבה.

רון שגן: מה אתה אומר, אתה ציני. לא אכפת לך מתושבים, אתה ציני.

טל אליהו: למה ציני? אני אומר לך עובדתית. זה עובדה משפטית.

רון שגן: לא אכפת לך,

טל אליהו: אני מדבר מנקודת מבט משפטית.

רון שגן: אתה לא משפטי.

טל אליהו: לא צינית.

רון שגן: אתה ציני, (מדברים יחד)

טל אליהו: לא, הוא רוצה למנוע מצב שמישהו ייכשל במעשיו.

רון שגן: לא, הוא לא צריך לאיים. יש יועצת משפטית,

טל אליהו: לא, ברמה העיתונאית.

רונן הילף: זה לא התפקיד שלו.

רון שגן: נכון.

טל אליהו: אבל עדיין לא הוכח שהוא עשה את זה.

רונן הילף: הוא עשה את זה.

טל אליהו: לא. רון אומר שהוא עשה את זה אבל לא בטוח שהוא עשה את זה.

רון שגן: מאה אחוז.

רונן הילף: שיגיש תביעה.

טל אליהו: כי הוא לא אמר מי העיתונאים אפילו. זה הדבר הבסיסי. (מדברים יחד)

רונן הילף: הוא אמר, טל לא הקשבת, הוא אמר.

גדי אריאלי: הוא אמר.

טל אליהו: לא, הוא לא אמר.

רונן הילף: אמר, אמר, תקשיב להקלטה.

טל אליהו: לא, עיתונאים.

רון שגן: הדובר, טל, טל, הדובר,

גדי אריאלי: ...

רון שגן: עזוב, אני לא רוצה להתייחס אליו וזה.

טל אליהו: אבל עם כל הכבוד גדי, מי שבחר אותו זה ועדת יועצים.

רון שגן: על אף,

טל אליהו: אתה לא יכול. אם יש לך בעיה, אתה צריך ללכת לוועדת יועצים. לא למועצת העיר.

רון שגן: מצוין, מצוין,

גדי אריאלי: טל, עוד מעט ...

טל אליהו: עוד מעט. (מדברים יחד)

טל אליהו: מה יש לך עם העוד מעט הזה, תגיד לי.

רון שגן: על מנת ..,

טל אליהו: עוד מעט.

רון שגן: על מנת לאפשר לעובד הגוף הציבורי להתייחס לנוסח התגובה הנוגעת לו בטרם תתפרסם.

הדובר לא יעסוק, לא יעסוק בעניינים אישיים או פוליטיים של הממונים עליו ויימנע מפרסום והפצה של מידע בעל אופי מפלגתי או אישי ומכל פעולה שיש בה אפילו מראית עין של אלה. ועוד נאמר שם העסקת יועץ חיצוני תיעשה רק בתחומים בהם יש הצדקה להיעזר בשירותיהם ומתייחסים לנושא של יועצים, (מדברים יחד)

רון שגן: ואומרים, בחוזרי מנכ"ל, חוזרי מנכ"ל, הרחבה לפקודת העיריות, מבקש להבהיר כי

העסקת יועץ לראש הרשות שהוא עובד הרשות טעונה מכרז. אגב, במיוחד במועצות מקומיות, אני מקצר, אשר יועצים שאינם עובדי הרשות, אין להעסיק יועצים בתפקידים שמעצם טבעם צריכים להיות מאוישים על ידי עובדי הרשות או במקביל לעובד הרשות הממלא תפקיד דומה. יועץ תקשורת, דובר, והם אומרים בפירוש, קח לשם דוגמה וזה כתוב יש להימנע מהעסקת יועצים חיצוניים ליחסים ציבור ודוברות. זה תפקיד שיש למלאו במידת הצורך באמצעות עובד. חוזר מנכ"ל מוצא לנכון לציין שיועץ, יועץ ציבור ביחסי ציבור הוא לא לגיטימי אל מול דובר כי זה תופעה. פה הגיעה לקיצון אבל עם תופעה. זה חוזר מנכ"ל. זה לא אני כתבתי. זה לא עיתונאי כתב.

טל אליהו: אבל רון, נקודת המוצא שלך שאבי מוססקו הוא דובר אבל אבי מוססקו הוא לא דובר.

רון שגן: לא, אני לא. זאת לא נקודת המוצא.

גדי אריאלי: מה הוא עושה? הוא עושה בושות לעיר.

רון שגן: עכשיו אני אומר,

גדי אריאלי: .. תאמין לי זה לא ה...

טל אליהו: זה בעיני המתבונן גדי.

גדי אריאלי: בעיני הקורא, לא בעיני המתבונן.

רון שגן: אז אמרנו,

גדי אריאלי: הוא אומר על חדרה דברים כאלה, חושבים שאנחנו נמצאים באיזה עולם שלישי, עזוב.

שום דבר. העיר תקועה פה מאה שנה. הולכת רק אחורה. לא הולכת קדימה.

טל אליהו: כן, אבל הסעיף עכשיו מדבר על היועץ תקשורת.

גדי אריאלי: מקום עבודה אחד לא עשו פה. שום דבר. שנים. ... מפעלי נייר, חברת חשמל. זהו.

טל אליהו: למה, יש מסגריית צמרת.

רון שגן: הנה, עוד פעם בציניות.

טל אליהו: למה, יש שם 20 עובדים.

רונן הילף: מספיק עם הציניות.

טל אליהו: רון, אבל רון, אבל אני רוצה שתשים לב.

רון שגן: תן לי,

טל אליהו: הוא לא דובר. אבל הוא לא דובר.

רון שגן: רגע, אני עונה לך על זה. אני עונה לך על זה. ראינו,

טל אליהו: דרך אגב, אין דובר בעיריית חדרה כבר 20 שנה, שתדע.

רון שגן: אז 20 שנה .. בסדר?

טל אליהו: לא, מותר להעסיק יועץ תקשורת. דרך אגב, במחלקה יש את שרה גורף שהיא סגנית

הדובר. (מדברים יחד)

גדי אריאלי: טל, אם היו עושים פה, היה על מה לדבר. לא עושים כלום. כלום לא עושים.

רון שגן: יש לי הצעה,

טל אליהו: אתה רואה מי ציני. שגן, אתה רואה מי ציני. אתה רואה מי ציני.

גדי אריאלי: ... הכול סגור. אנשים לא עושים פה 100 שקל ביום. עוד מעט ירצו גם לפתוח עסקים

בשבת.

מלכיאל אלבז: לא, חס וחלילה, לא לדבר שטויות.

רון שגן: אני מסכם, ראינו, טל, זה באמת תשובה לך. ראינו שלדובר יש סטנדרטים, יש תקן שקבע

המחוקק,

טל אליהו: אבל הוא לא דובר.

רון שגן: רגע, רגע, תמתין, אבל אתה לא נותן לי לדבר. יש תקן שקבע המחוקק, חוזר מנכ"ל אומר

לך תשכור דובר, על תשכור יועץ חיצוני. אני אומר בואו פשוט פעם אחת נחרוג ממנהגנו ונקיים את החוק. מה אתם אומרים? אני ההמלצה שלי, שלנו, של כלל האופוזיציה היא להצביע על סיום העסקתו של אבי מוססקו כיועץ התקשורת של עיריית חדרה בכפוף לחוק ולתנאי המכרז ולכל מה שצריך. (מדברים יחד)

רון שגן: יציאה למכרז של דובר, שיעמוד בכל הכללים שקבועים בחוק, לא לנסות לעקוף את החוק

על ידי מין .. פטנט כזה, לעשות יועץ,

רונן הילף: עובד עירייה,

רון שגן: רגע רונן, שמתוך המערכת או מחוץ למערכת אבל שיהיה דובר עיריית חדרה. הוא יהיה פה

לפני ראש העיר, זמן של ראש העיר, זה לא כל כך משנה. הוא משרת את העירייה ואת צרכי הדוברות שלה ולא יהיה מעין משרת אמון של ראש העיר, כי זה לא מה שצריך להיות. זה אפילו לא חוקי בעיניי.

צביקה גנדלמן: טוב.

רון שגן: אז זאת ההצעה. לסיים את תפקידו ולצאת למכרז לדובר ואם אחר כך יהיו טעמים שאדם

פלוני זה או אחר רק הוא יש לו את היכולות המיוחדות להשלים אותם כיועץ, אז אפשר יהיה להביא איזושהי מדיניות.

צביקה גנדלמן: טוב.

רון שגן: תודה.

צביקה גנדלמן: יש המשך, בבקשה.

רונן הילף: אני אמשיך. טל תבין,

טל אליהו: עוד מעט.

רונן הילף: כשאין, חאלס עם הציוניות. כשאין דובר אז יועץ התקשורת הוא זה שממלא את תפקידו.

עם כל הכבוד שיועץ תקשורת שמקבל את שכרו מהתושבים, לא מראש העירייה, אני חוזר, מהתושבים, כותב דבר כזה, ואני יכול להביא לכם פה עשרות דוגמאות, אני הבאתי רק דוגמה כדי שתראה איך נראה כשל ואיך דברים מתחברים. אתה זוכר שדיברתי,

טל אליהו: רגע, אני לא מבין, הוא לא בן אדם פרטי?

רונן הילף: אבל אתה רוצה לתת לי לסיים?

טל אליהו: כן, מה, אסור לו לכתוב מה שהוא רוצה?

רונן הילף: אני אגיד לך איך דברים מתחברים לסיפור של אדם שלא ראוי להיות דוברו של ראש

העירייה.

טל אליהו: למה?

רונן הילף: ולא משנה,

טל אליהו: הוא לא דובר אבל.

רונן הילף: תקשיב שנייה עד הסוף.

טל אליהו: הוא לא דובר.

רונן הילף: יועץ התקשורת, בסדר? הנה, אני אדייק בדברים. למה הוא לא ראוי להיות יועץ

התקשורת? שים לב איך דברים מתחברים. אתם זוכרים את הסיפור על עיתון מבט מקומי?

טל אליהו: מתי?

רונן הילף: בישיבה הקודמת.

טל אליהו: מה היה?

רונן הילף: שניתן לעיתון הזה 506 אלף ₪ לעומת עיתונים אחרים.

טל אליהו: מי אמר ש...?

רונן הילף: תבדוק עם הגזבר.

מלכיאל אלבז: איזה תקופה?

רונן הילף: מזל שהוא עונה לי ועובד איתי.

טל אליהו: לא, אבל על מה זה היה ה-506 אלף שקל?

מלכיאל אלבז: על איזה תקופה?

רונן הילף: 2016, 17, 18 לעומת, לעומת השנים, לעומת עיתונים אחרי שקיבלו 20 אלף, 30 אלף, רדיו

,FM90

מלכיאל אלבז: קודם כל ידידי חבר ועדת הכספים,

רונן הילף: שנייה,

מלכיאל אלבז: חבר ועדת הכספים,

טל אליהו: עוד רגע, תן לו,

מלכיאל אלבז: אה, סליחה, סליחה, בסדר.

רונן הילף: או קיי,

מלכיאל אלבז: סגן ראש העיר.

רונן הילף: כשאתה מנסה לבדוק, כשאתה מנסה לבדוק למה יועץ התקשורת למעשה הוא יועץ

התקשורת של ראש העירייה ולא יועץ התקשורת של האופוזיציה, מעלה פוסטים עלינו, לא שואל מה דעתכם. מעלים פה כתבות, לא שואלים מה דעתכם. יש רק דעה אחת. עכשיו, אני לקחתי סתם דוגמה את אישור התקציב בעיתון.

טל אליהו: איזה עיתון?

רונן הילף: וראה איזה פלא, ואני אעביר לכם את זה,

טל אליהו: באיזה עיתון זה רונן?

רונן הילף: עיתון מבט מקומי, וראה איזה פלא, בפוסט שהוציאה עיריית חדרה, מילה במילה מופיעה

באותו פוסט.

טל אליהו: איזה?

רונן הילף: בפוסט שיועץ התקשורת הוציא על אישור התקציב, מילה במילה, תקשיב מה אני אומר לך,

טל אליהו: מה פסול בזה?

רונן הילף: מה זה מה זה פסול בזה? (מדברים יחד)

רונן הילף: לא, איפה העירייה פה? היה אישור תקציב. איפה הדיון שהיה פה?

טל אליהו: אישור תקציב הוא דבר מאוד נורמלי.

רונן הילף: לא, מילה במילה.

טל אליהו: אין פה הבעת דעה.

שי ברכה: זה תקין, זה תקין.

רונן הילף: זה לא תקין.

שי ברכה: זה תקין.

רונן הילף: אז איפה ה,

טל אליהו: הוא .. מה יש לך אתה.

רונן הילף: איפה כל התמונה?

שי ברכה: רגע, אתה מדבר על התייחסות מילה במילה. כשאתה נותן הודעה לעיתונות מעט העירייה,

יכולה להיות זהה.

דובר: נכון, הודעה אחת לכולם, הוא צודק.

שי ברכה: עכשיו, אתה אומר אולי שחסר מידע על עסקה נוספת,

דובר: זה משהו אחר.

שי ברכה: לדעת האופוזיציה. זה משהו אחר.

רונן הילף: נכון.

שי ברכה: לעניינו של דבר מותר להעתיק קופי פסט מטעם העירייה לכל העיתונים שאתה רוצה.

רונן הילף: ברור, ברור, אבל עכשיו, עכשיו אנחנו נתקדם ונראה שאני הבאתי פה הרבה מאוד דוגמאות

שמראות,

טל אליהו: תביא רק אחת, לא הרבה.

רונן הילף: גנדלמן מנצח בסיבוב ראשון. שלושה ימים לפני הבחירות. 56 אחוזים. על מחוברים, כמו

שהוא אמר,

טל אליהו: רגע, על מה אתה מדבר עכשיו? על ה...

רונן הילף: כן.

טל אליהו: אבל מה זה רלוונטי למוססקו?

רונן הילף: אז אני מסביר לך, בסופו של דבר הכול מתחבר. השלטון מקבל פי 10 ופי 20 מכולם, יש

לזה סיבה.

טל אליהו: רגע, מי מקבל פי 10 פי 20?

רונן הילף: פי 10, לך תבדוק, תעבוד מול הגזבר.

טל אליהו: מי מקבל?

רונן הילף: תעבוד מול הגזבר.

טל אליהו: לא, מי?

רונן הילף: עיתון מבט מקומי.

טל אליהו: עיתון מבט מקומי ממי מקבל?

רונן הילף: מקבל מהיועץ תקשורת, כן.

טל אליהו: מה, פי 10, פי 20?

רונן הילף: כן. לך תבדוק.

טל אליהו: מיועץ תקשורת?

רונן הילף: כן. לך תבדוק.

טל אליהו: ומאיפה יש לך ראיות על זה?

רונן הילף: מהגזבר.

רון שגן: מהגזבר.

רונן הילף: פעם עשירית, מהגזבר.

טל אליהו: מה, מה קיבלת מהגזבר אבל?

רונן הילף: תשאל. (מדברים יחד)

טל אליהו: עכשיו תגיד לי, בכלל ההוצאות שהגזבר נתן לך, אתם בדקתם בפנים איך מחולקים ה-506

אלף שקלים?

רונן הילף: מה זאת אומרת?

רון שגן: מה זאת אומרת איך מחולקים?

טל אליהו: מה לפרסום, מה למכרזים, מה בלי מכרזים. מה הצעות מחיר, לא הצעות מחיר.

מלכיאל אלבז: יש עבודות שאין אינן, (מדברים יחד)

טל אליהו: לא, סתם אני שואל אם אתם בדקתם.

רונן הילף: הכול בסדר.

טל אליהו: יש מה שנקרא תכנון ובינוי.

רונן הילף: הכול בסדר.

טל אליהו: תכנון ובנייה.

רונן הילף: טל, (מדברים יחד)

מלכיאל אלבז: יש חוברות, יש חוברות.

רונן הילף: הכול בסדר. תחייה עם זה בשלום.

טל אליהו: אתה יכול להעלות בישיבה הבאה רון. זה לא בעיה.

גדי אריאלי: אתה צריך לשים בעיתון שיש לו קריטריונים מסוימים, בניגוד לסתם פרסום עירוני.

טל אליהו: נכון, אז בוא אני, אז החוק אומר שים את זה בעיתון אחד מקומי,

אליסיה רובינשטיין: שלושה.

טל אליהו: שלושה עיתונים, אליסיה מתקנת,

אליסיה רובינשטיין: אחד גדול, אחד בינוני ואחד,

טל אליהו: אחד גדול, אחד בינוני ואחד ארצי.

רון שגן: והגדרה של עיתון נגזרת מהיחס בין כמות המודעות לכמות הכתבות וניתן לבדוק את זה.

זה מאוד פשוט.

טל אליהו: בסדר, אבל,

גדי אריאלי: דרך אגב, אחד הקריטריונים הוא גם זה החשיפה.

מלכיאל אלבז: חבר ועדת הכספים, אני מזמין אותך לבדיקה, שומע? בדיקה מעמיקה בוועדת הכספים.

נתוני אמת.

טל אליהו: ... המקומי יצא מספר 2 ב-.TGI אז זה בסדר.

רונן הילף: אני חוזר, תן לי, לגבי, לגבי חוזר מנכ"ל, (מדברים יחד)

רונן הילף: לגבי חוזר מנכ"ל ונחזור לעניין, זה דבר מחייב.

טל אליהו: שמה?

רונן הילף: חוזר המנכ"ל,

טל אליהו: אבל איך זה קשור לדובר עכשיו?

רונן הילף: די נו,

טל אליהו: לא, אני שואל אמיתי. אנחנו יושבים פה, שומעים אותך, הכול בסדר, אני מכבד את כל מה

שאתם אומרים,

רונן הילף: אם אתה,

טל אליהו: אבל איך זה קשור למוססקו?

רונן הילף: אבל אם תקשיב שתי דקות ולא תהייה חכמולוג וציני ככה,

טל אליהו: אני הקשבתי ל,

רונן הילף: ולא תהייה חכמולוג וציני,

טל אליהו: אני הקשבתי לרון שגן 23 דקות וחצי.

רונן הילף: יופי. (מדברים יחד)

טל אליהו: לא, הבנתי מה אמרת. אני לא מסכים איתך אבל הבנתי.

רונן הילף: הוא שנייה לא מקשיב לנו. בקיצור,

טל אליהו: אז זה שאני מעורב, זה בסדר?

רונן הילף: כן, תקשיב דקה.

טל אליהו: רונן,

רונן הילף: חוזר מנכ"ל מספר 04010, סעיף 2 ואני חוזר על זה, נוכח התרחבות התופעה של העסקת

יועצים לראש הרשות, מבקש להבהיר שהעסקת יועץ לראש הרשות שהוא, סליחה, זה שהוא עובד הרשות, באשר ליועצים שאתם עובדי הרשות, אין להעסיק יועצים בתפקידים שמעצם טבעם צריכים להיות מאוישים על ידי עובדי הרשות או במקביל לעובד הרשות הממלא תפקידו. כך לשם דוגמה, יש להימנע מהעסקת יועצים חיצוניים ליחסי ציבור 33

ודוברות, תפקיד שיש למלאו במידת הצורך באמצעות עובד. יש להעסיק יועצים חיצוניים רק בתחומים בהם יש הצדקה להיעזר בשירותים מסוג זה ובהתאם לכל דין.

טל אליהו: אני יודע, אני לא רוצה להפריע לו.

רונן הילף: אני שואל האם זה בסדר מבחינתכם לקבל החלטה בניגוד לחוזר מנכ"ל? שלחו ליועץ

המשפטי בזמנו,

טל אליהו: יש לי הפתעה בשבילך.

רונן הילף: כן.

טל אליהו: עיריית חדרה בדיוק עובדת לפי חוזר מנכ"ל.

רונן הילף: איך? תסביר.

טל אליהו: שרה היא סגנית הדובר.

רון שגן: מה זה קשור, מה?

רונן הילף: אתה אומר,

טל אליהו: והיא עובדת עירייה.

רון שגן: תפוזים פלוס תפוחים, (מדברים יחד)

טל אליהו: היה מכרז של סגן דובר ושרה .. זכתה.

רונן הילף: האם אתם רוצים לעבוד בניגוד לחוזר מנכ"ל? כן או לא?

רון שגן: רגע,

רונן הילף: אני שואל שאלה.

טל אליהו: אנחנו עובדים בדיוק בהתאם לחוזר המנכ"ל.

רון שגן: איך?

רונן הילף: איך? תסביר.

טל אליהו: לפי איך שהסברת,

צביקה גנדלמן: טל,

רונן הילף: לפי מה? לפי מה?

רון שגן: לפי מה?

רונן הילף: מה את אומרת, סליחה?

צביקה גנדלמן: אני אין לי קול.

שרון שרוני: אני אומרת שהיו לנו כמה פניות בנושא. קודם כל, אין חקיקה בעניין הזה ולהגיד מעצם

טבעם, אתה יודע, זה עניין מאוד סובייקטיבי. יש כאלה שיראו ביועץ תקשורת משהו שהוא house in ויש כאלה שיראו את זה תפקיד שגם יכול להיות חיצוני. אני בזמנו שוחחתי, כי היו לנו כמה פניות בעניין הזה של מינוי דובר, שוחחתי עם היועצת המשפטי של המרכז לשלטון מקומי, זה לא רק עניין לחדרה, זה חוצה את כל ה, את כל הרשויות, והיא סיפרה לי שהיא הייתה בישיבה במשרד הפנים ושם הייתה איזושהי הבהרה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל בצורת תיקון חוזר מנכ"ל, אבל היא הפנתה אותי לפסק דין שאמר את זה במפורש שאין מניעה לשכור יועץ תקשורת חיצוני וגם צוטטה בתוך פסק הדין עמדה של משרד הפנים שאומר שאין מניעה גם בהיעדר דובר לקחת יועץ תקשורת. אז זה חוזר, אבל זה חוזר שיש כנראה לגביו דין המיקרו. יכול להיות שמחר ייכתב חוזר אחר, אבל יש פסיקה מפורשת שבהם יש ציטוטים בתוך משרד הפנים אחרי החוזר, שאומרים שאין 34

מניעה לעשות את זה.

רון שגן: שרון, אבל זה חוזר עדכני. אי אפשר עכשיו, זה קצת טיפה,

שרון שרוני: לא, לא קצת טיפה, יש פסק דין, אני אפנה אותך.

רון שגן: יש פה איזה דינמיקה שקורת פה. אבל זה,

שרון שרוני: תראה, אתה הבאת,

רון שגן: זה המסמך להתייחסות.

שרון שרוני: מה?

רון שגן: א' כן,

שרון שרוני: כן.

רון שגן: אבל זה המסמך להתייחסות.

שרון שרוני: או קיי.

רון שגן: זה ההרחבה,

שרון שרוני: ...

טל אליהו: בסדר, אבל הסוגיה הזאת נבחנה בבית משפט.

שרון שרוני: אז אני מביאה בפניך מידע נוסף שהוא רלוונטי.

רון שגן: מעולה.

שרון שרוני: אתה רוצה לקחת אותו בחשבון,

רון שגן: .. הכי חשוב גם,

שרון שרוני: אם לא אז לא.

טל אליהו: תשמע, לאור פסק הדין לדעתי צריך להסיר את ההצעה הזאת.

רון שגן: ...

שרון שרוני: ואני רוצה להדגיש, הוא לא ..., מי שעושה את ענייני הדוברות זה סגנית הדובר שהיא עובדת

עירייה, נקודה.

רונן הילף: איך? לא שמעתי, סליחה.

שרון שרוני: מי שעוסקת בענייני, בדוברות הקלאסית זאת שרה שהיא עובדת עירייה, היא סגנית דובר.

רונן הילף: הבנתי. אז דאגו פה ליועץ שהוא יסדר ל, הבנתי עכשיו.

רון שגן: תביא דובר.

שרון שרוני: בסדר, אז זה, אז או קיי,

טל אליהו: זה העניין, אבל רוצים לחסוך בכסף.

שרון שרוני: מה ראוי לעשות,

רונן הילף: מה זה לחסוך,

שרון שרוני: .. בניגוד לחוק. זה משהו אחר.

רון שגן: הכסף שנחסך מהדוברות משמש ליועץ תקשורת. זה קרה רק עם הפגישה על התקציב,

כששאלתי על תקציב הדוברות ואמרו לי לא, אנחנו חוסכים בכסף של הדובר,

טל אליהו: נכון.

רון שגן: לכן זה לא באמת היה. (מדברים יחד)

טל אליהו: זה ראוי.

רון שגן: מה?

טל אליהו: זה לא סתם, זה ראוי. זה ראוי להערצה שיטת החיסכון פה.

רונן הילף: איזה חיסכון? אם יש לך סגנית דובר, אמרת?

שרון שרוני: כן.

רונן הילף: סגנית דובר, היא סגנית של מי? מי הדובר?

טל אליהו: אין דובר כרגע.

שרון שרוני: אין דובר.

רונן הילף: אז אין דובר,

טל אליהו: אין דובר.

רונן הילף: להביא יועץ, נדאג ל...

מלכיאל אלבז: זה כמו סגן שר הבריאות.

טל אליהו: תגיד לי, ליצמן,

מלכיאל אלבז: הוא סגן.

טל אליהו: ליצמן, של מי הוא סגן?

רונן הילף: סביב איזה לופ של,

טל אליהו: של מי ליצמן סגן?

רונן הילף: הדובר הזה, אם היה צריך לעבוד ב, אם הוא היה צריך להתמנות כדובר עירייה ולעמוד

במכרז, הוא לא עומד במכרז. אז מה עושים?

מלכיאל אלבז: .. הסגן שלו,

רונן הילף: שנייה, אני גם קראתי מה תנאי הסף שעיריית חדרה הציבה לדוברות.

טל אליהו: תקשיב לי רגע רונן, אני יכול להגיד משפט?

רונן הילף: שהוא היה,

טל אליהו: רונן תקשיב, אני לא הבנתי עד עכשיו מה הבעיה. זה שאין דובר או יועץ תקשורת או שיש

לכם בעיה עם מוססקו? מה הבעיה? אני לא הבנתי.

רון שגן: הבעיה היא פשוטה.

טל אליהו: כן.

רון שגן: יש יועץ תקשורת שבתפקיד עירוני, שמתפקד כדובר פרטי של ראש העירייה,

טל אליהו: לשיטתך.

רון שגן: לשיטתי,

טל אליהו: לשיטתך.

רון שגן: לשיטתי. הכול לשיטתי. עד כאן הבנת. יופי.

טל אליהו: לא, לשיטתך.

רון שגן: הפקודה אומרת,

טל אליהו: אני לא מסכים אתך.

רון שגן: אתה לא חייב להסכים. אתה צריך להבין ולא להסכים. הפקודה אומרת זה לא תקין. חוזר

מנכ"ל בוחר לקחת את הדוגמה הזאת שהוא מציין.

טל אליהו: פה הטעות שלך.

שרון שרוני: הפקודה לא אומרת את זה.

טל אליהו: פה הטעות שלך רון.

רון שגן: למה?

שרון שרוני: פקודת העיריות?

רונן הילף: לא. חוזר מנכ"ל.

רון שגן: חוזר מנכ"ל.

שרון שרוני: אז חוזר מנכ"ל שאמרתי,

טל אליהו: אבל חוזר מנכ"ל נבחן בבית משפט. (מדברים יחד)

רון שגן: בפגישה הנהדרת,

רונן הילף: למה לא קיבלנו את החומר עם ה.. של בית המשפט?

רון שגן: רגע רונן,

רונן הילף: .. 10 ימים.

רון שגן: הסבירו לנו שחוזר מנכ"ל זה הרחבה של הפקודה,

שרון שרוני: נכון, אבל חוזר מנכ"ל,

רון שגן: אז אני מדבר על הפקודה.

שרון שרוני: אותו זה שכותב אותם, גם יכול לעשות לגביהם הבהרות ושינויים.

רונן הילף: מה יש פה להבהיר?

שרון שרוני: בית המשפט אמר,

רונן הילף: זה ברור.

שרון שרוני: הם מצוטטים כמי שאמרו שאין מניעה לעשות את זה. .. מה שהם קבעו. אז זה לא חוק

שהוא,

טל אליהו: תקשיב רגע,

שרון שרוני: שכנסת ישראל קבעה אותו והוא פורסם ברשומות ואין עליו עוררין. נהלים הם כל הזמן יש

לגביהם הבהרות ופרשנויות. (מדברים יחד)

שרון שרוני: לא, לא, לא, הייתי אומרת שיש הבדל בין מה ראוי לעשות למה שהוא לא חוקי.

גדי אריאלי: נכון, זה לא חוקי.

שרון שרוני: זה מה שזה, אז במה ראוי, במה ראוי יכולה להיות דעה, יכלה להיות דעה שזה לא ראוי

ואתה חושב שזה, יכולה להיות גם דעה לגיטימית שאתה חושב שדובר הוא משרה, שצריכה להיות משרה של עובד עירייה ויכולה לבוא ראש, ויכול לבוא ראש העיר או הנהלת העיר ולהגיד אנחנו חושבים שצריך, אם זה מחיסכון במשאבים או אם זה מכל שיקול אחר.

טל אליהו: אין פה בעיה אבל.

שרון שרוני: אני רוצה להזכיר שהקדנציה הזאת או ראש העיר הזה, הוא גם ירש מצב של יועץ

תקשורת. אנחנו כבר 20 שנה עם יועץ תקשורת.

רונן הילף: זה לא אומר ש,

שרון שרוני: לא, זה לא אומר שהיה דובר,

רונן הילף: זה לא אומר שזה נכון,

שרון שרוני: אני מנסה להגיד,

רונן הילף: וטוב.

שרון שרוני: לא, אבל,

טל אליהו: לא,

שרון שרוני: אבל, המשיכו עם אותם שיקולים שהיו במשך כל השנים,

גדי אריאלי: .. רכבת קלה, אתה רוצה רכבת קלה?

שרון שרוני: של חיסכון במשאבים, ולתת את הדוברות לסגן.

רון שגן: זה פירצה בחוק, זה חוקי אבל לא ראוי,

שרון שרוני: זה לא פירצה, לא, לא, זה לא פירצה. זה לא פירצה.

רונן הילף: כן, ברור, זה להשתמש בכספי תושבים.

טל אליהו: רגע, אבל אני עכשיו שואל, (מדברים יחד)

טל אליהו: אבל רון, אני שואל שאלה אחרת.

רון שגן: אין מה לערבב פה יותר מדי.

רונן הילף: זה לקחת כספי תושבים ולתת לאדם ש.. אותך.

טל אליהו: יש דובר, אין דובר, יש יועץ, אבל אתם ביקשתם להדיח את מוססקו בגלל התנהגות לקויה

וחתירה תחת חברי מועצה, נציגי מועצה ונציגי ציבור.

רון שגן: נכון.

טל אליהו: נו אז מה, איך זה קשור עכשיו למבנה הארגוני של העירייה?

רונן הילף: זה תומך. אתה רק מאשר במה שאתה אומר.

רון שגן: זה תומך, זה תומך.

טל אליהו: לא, אתה צריך להביא לי עכשיו הוכחות לאיך הוא חתר.

רון שגן: הבאתי לך. לא הקשבת לי,

טל אליהו: לא, מה הוא חתר? זה שהוא הוציא את הפוסט, הוא חתר?

רונן הילף: הוא נתן לך דוגמאות.

רון שגן: ...

טל אליהו: אה, אז זה החתירה שלו?(מדברים יחד)

טל אליהו: תגיד לו שיעבור לשחות חזה.

רונן הילף: אם היית, אם היית קורא את הקוד האתי ועוד של הדוברים ושל הדוברות, כי הוא יועץ

התקשרות שלנו,

טל אליהו: אבל מה החתירה פה?

רונן הילף: שנייה, אם היית קורא את הקוד האתי, היית מבין כמה עבירות אתיות ומוסריות הוא

עושה פה בכל הפרסומים האלה. הוא מקבל כסף,

טל אליהו: למה? העבירה המוסרית היא נגד פקודת העיריות?

שי ברכה: שנייה, אני יכול להגיד משהו ברשותכם? סליחה רגע.

צביקה גנדלמן: בבקשה שי.

שי ברכה: אפשר רגע?

צביקה גנדלמן: : כן.

רונן הילף: חבר'ה, בואו, בואו נקשיב לשי.

שי ברכה: תראו, אני באמת, אני באמת מקשיב בקשב רב ואני מנסה למצוא את העיקר או את הטפל.

רונן הילף: בדיוק.

שי ברכה: עכשיו, חברים, אפשר?

טל אליהו: סליחה.

שי ברכה: אני יכול, אתם יכולים להניח שההחלטה פה כנגד .. או הדחתו של אבי מוססקו לא תהייה.

.. בזה.

רונן הילף: או קיי.

שי ברכה: אני גם לא אתמוך בזה. אבל אני כן תומך, אני כן תומך וכן צריך להבהיר וזה העיקר שדובר

צריך להציג דוברות ממלכתית עניינית. נכון? יש הסכמה לזה?

רונן הילף: הסכמה.

רון שגן: כן.

שי ברכה: זאת אומרת זה המסר שצריך לעבור פה. דוברות עניינית ומקצועית ממלכתית. אני חושב

שזה המסר שאתם צריכים להעביר והשתמשתם בדוגמאות. אם יש דוגמאות שהן לא ראויות, צריך לשנות את זה. אבל מכאן ועד להדיח יועץ תקשורת כי זה לא יהיה, חבר'ה זה לא יהיה ולכן המסר צריך להיות,

רונן הילף: למה?

שי ברכה: הדוברות,

רונן הילף: למה שי?

שי ברכה: לא יהיה. עזוב. לא יהיה. לכן המסר צריך להיות דוברות עניינית, ממלכתית, מקצועית עד

כמה שאפשר. אני חייב להעיר הערה כי אמרת רדיו FM90 ועיתונים אחרים. תראו, אני גם הייתי בקדנציה הקודמת. אני ראיתי בדיוק איך רדיו FM90 התנהג, לא מתנהג, התנהג פעם שעברה. אני, אם היה שקל, אני אמרתי שקל לא לתת לרדיו ,FM90 אני התנגדתי, ואמרתי כל מקום שמסלף מידע ביודעין, לא לתת לו לא שקל ולא חצי שקל ולא אגורה.

רונן הילף: מצוין.

שי ברכה: ולכן, ולכן היה את הדבר הזה, שוב, אני אומר לך את דעתי, שקל לא היה צריך להגיע

למקומות שמסלפים מידע.

רון שגן: אבל הוכחנו לך שה..

שי ברכה: רגע, רגע, רגע, תן לי לסיים. אני אומר לך את דעתי.

שלמה בוזגלו: חשוב, חשוב.

שי ברכה: זו דעתי. וזה לא שאומר שצריך את הכול לתת למקום שהוא ממש מעיר לחיוב ורק את

הדברים החיוביים, כי צריך להציג את האמת. רק את האמת. זה נכון?

רונן הילף: נכון.

שי ברכה: אבל לעניין של רדיו ,FM90 בזמנו ולאיזשהו עיתון אחר, לא זוכר את שמו, שקל לא היה

מגיע להעביר להם כי כל מידע שכן היה עובר אליהם, היה מסולף, היו מציגים את זה אחרת והיו מציגים את זה רק ברמה השלילית.

רון שגן: אבל אתה לא יכול לא לתת שקל, ... את מה שאתה אומר אבל.

שי ברכה: זו דעתי.

רון שגן: לא,

שי ברכה: זו דעתי חברים. (מדברים יחד) רגע, רגע, אמרתי זו דעתי. לעניינו של דבר, לעניינו של דבר

לא יפוטר פה בי מוססקו ולא יודח ולא שום דבר. כן צרי לשנות את השיח או את הדרך נקרא לזה ההתנסחות שהיא צריכה להיות ממלכתית ועניינית. זהו. זה העיקר פה. זה הכול. אם צריך לתקן, צריך לתקן.

(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אני חושב שיש פה משהו שראש העיר אמר בתחילת הדברים שזו ההחלטה שלו בלבד ואי

אפשר לשנות אותה גם לא בהצבעה. מצד שני, אני חושב ששני הנושאים שלו פה, גם הנושא הקודם שירד וגם הנושא השני, הוא בעצם בסיס, בסיס ...

שי ברכה: אני לא שומע חבר'ה, אני לא שומע.

שלמה בוזגלו: הוא בסיס בסופו של דבר לקחת את הדברים שעולים, לקחת אולי את הדברים שלא

מתנהלים נכון,

שי ברכה: בדיוק.

שלמה בוזגלו: גם בנושא הראשון וגם בנושא השני ולתקן את הברים.

שי ברכה: מסכים אתך.

נתן לבייב: אבל שלמה, ההצעה היא לפטר. להדיח.

שלמה בוזגלו: שנייה, בסדר,

נתן לבייב: יופי. הדיון הוא פה.

שלמה בוזגלו: בסדר.

נתן לבייב: .. את הדיון,

שלמה בוזגלו: .. שהנושא אי אפשר לפטר ואי אפשר להדיח.

נתן לבייב: לא, אבל אתה,

שי ברכה: אפשר אבל זה לא יהיה. (מדברים יחד)

טל אליהו: רגע, רגע, חברים, לא כולם ביחד. (מדברים יחד)

טל אליהו: רונן, אתה סיימת?

נתן לבייב: לא, לא הבנת. כמו שהעירו פה, גם צ'יקו התחיל, גם שלמה, וגם שלומי וגם שי. הרי אם ההצעה

הייתה לשפר, לעשות את זה יותר ממלכתי, אנחנו דנים פה על ... לפטר את המנכ"ל, לפטר את הדובר, לפטר את ההוא,

שי ברכה: זה לא בושה אבל זה לא הדרך.

יניב דרי: כל הצעה, כל הצעה הייתה נדחית. זה מה שקרה גם בהיסטוריה.

נתן לבייב: גם ההצעה הזאת תידחה.

טל אליהו: רגע,

יניב דרי: תקשיב,

טל אליהו: נתן רגע, זכות הדיבור עוברת ליניב אז שיניב יתחיל מעכשיו את זכות הדיבור ושמימי תיקח את

הזמן,

יניב דרי: אין בעיה.

טל אליהו: כי אחרת יהיה פה סלט.

יניב דרי: אתה תיכף תראה שיש נושאים שתגיד לי תשמע, הם באמת מנוסחים מצוין ובאים לשפר ואתה

תראה שהם יוסרו מסדר היום. אני מוכן להתערב מראש ש,

מלכיאל אלבז: זאת אומרת שעד כאן לא נוסחו כמו שצריך?

נתן לבייב: לא,

יניב דרי: נתן רגע, נתן,

שי ברכה: זה לא, יניב, זה לא אומר ש,

יניב דרי: רגע,

שי ברכה: לא לוקח לתשומת ליבי להביא, לשנות משהו.

יניב דרי: שי.

שי ברכה: זה לא אומר.

יניב דרי: שי, בבקשה, זה לא משנה את העובדה שאם משהו יחלחל וישנה בדרך כזאת או אחרת את

התנהלות ההנהלה ביוזמה אחר כך של ההנהלה ואיזושהי תצורה אחרת, אז מצוין. זו הייתה המטרה.

נתן לבייב: יניב,

יניב דרי: אנחנו לא מצפים,

נתן לבייב: אנחנו מביאים,

יניב דרי: מטרה של שחור לבן. אנחנו מצפים שהדיון הזה יחלחל,

נתן לבייב: אבל אתה מכיר למטרה סופית,

יניב דרי: חלחל,

טל אליהו: לאן חלחל?

נתן לבייב: ...

יניב דרי: אני שמעתי פה דברים ..., (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אני אגיד לך למה. יש חברי מועצה שהם היום בקואליציה ואחרי הבחירות הם היו מוכנים

לשים כל דבר כדי שאותו עיתון, אותו יועץ, אותו הכול, להוריד לו את הראש. היו הם נכנסנו לקואליציה וזה בסדר ויכול להיות שהם ... את הדברים. אני עוד פעם אומר, לי באופן אישי ואני מדגיש את זה כי זה חשוב, לא מול המנכ"ל ובטח לא מול אבי. הנושאים האלה היו מאוד אקוטיים כחלק מהחלטת האופוזיציה וכמו שאתם נאמנים לקואליציה, גם אני נאמן לדעת הרוב באופוזיציה וככה אני מתנהל וזה בסדר וזה דמוקרטי. אני עוד פעם מסתכל על הדברים. גם אם הדברים עלו בצורה קשה, בסופו של דבר אני אומר, יש דברים ואני יכול גם להתייחס למקום אחר גם לנושא הראשון וגם לנושא השני, אבל אני בא ואומר הנושאים עלו בצורה קשה, זה בסדר. מצד שני זה לפתוח גם את העיניים. אנחנו, עוד פעם אני מדגיש, ככה אני רואה את הדברים,

נתן לבייב: אבל,

שי ברכה: תן לו לסיים, תן לו לסיים.

שלמה בוזגלו: ככה אני רואה את הדברים. אני יושב פה באופוזיציה, אני המטרה שלי זה אחד, לעלות

ולשפר ולעשות את הכול ... אני אצביע ...

נתן לבייב: אין בעיה, אבל אי אפשר לעלות, זאת הצעה .. היה צריך .. (מדברים יחד)

נתן לבייב: שואל, שואל, השאלה אם אפשר.

רונן הילף: נתן, נתן,

נתן לבייב: שנייה, (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: יש אנשים שביקרו בצורה יותר קשה והיום הם בקואליציה. אנחנו ...

נתן לבייב: אבל אנחנו רוצים לשפר בסוף. הרי המטרה של כולנו, גם את חברי האופוזיציה וגם את חברי

הקואליציה, כמו ש...,

שלמה בוזגלו: ...

נתן לבייב: אבל אנחנו באים ואומרים,

שי ברכה: נתן, נתן,

שלמה בוזגלו: אני אגיד משהו, אני מבטיח לך שמחר בדרך כזו או אחרת ישתמשו ומה לעשות, מה

לעשות, חבריי הצעירים, אני 30 שנה בעיר חדרה, אני יודע בדיוק איך הם מתנהלים, טוב מאוד איך הם מתנהלים ומחר אני מסומן ומחר יתחילו לחפש אותי, אבל מי עושה את הזה, אנשי, אנשים שבעצם מתמנים פה ובעצם אמורים לשרת את הציבור ואמורים גם להתנהל בצורה נכונה גם כלפינו. גם אנחנו, אנחנו לא אויבים, אנחנו באופוזיציה. כשיקראו לנו אויבים, אז זה משהו אחר. לכן גם אם עלו הדברים בצורה קשה, קחו את הדברים, קחו את הדברים ותאמינו לי שיש פה הרבה אנשים שמסכימים על ההתנהלות הזאת והיו רוצים לתקן את זה. אמרתי את זה בנושא הראשון. אני אומר את זה גם בנושא השני.

נתן לבייב: אנחנו לא,

שלמה בוזגלו: יכול להיות, יכול להיות שהדיון הזה, הדיון הזה בסופו של דבר, אני מאוד מקווה שהוא

ישפר את כל ההתנהלות של העירייה, אבל גם לכם ייתן יותר דו שיח מול אנשי המקצוע הבכירים בצורה טובה כדי לנהל את המערכת.

נתן לבייב: אני חושב שאם אנחנו היינו מעלים קודם כל את ההצעה לשיפור ואם זה לא היה משתפר, אז

היינו מעלים את ההצעה לפטר. (מדברים יחד)

טל אליהו: יניב, אתה צריך 10 דקות? אתה צריך 10 דקות?

בועז ביטון: לא, אני צריך שתי דקות. אני אענה לנתן.

רונן הילף: טל, תקבל את התפקיד של היושב ראש של הדיון.

טל אליהו: לא, זה של חדווה.

בועז ביטון: אני מאוד מתחבר לדברים, אני מאוד מתחבר לדברים ששי ברכה אמר, כן? ואני מתחבר גם

לדברים שאתה אמרת. אני אישית אין לי שום דבר נגד אבי מוססקו. אני יש לי הרבה שעות עם אבי מוססקו וכשהייתי בקואליציה הייתי בקשר טוב אתו. אני חושב שהדברים לא מתנהלים בצורה נכונה, בצורה חוקית או בצורה מקצועית. עכשיו,

טל אליהו: מה זאת אומרת לא בצורה חוקית?

בועז ביטון: טל, אל תפריע. שב בשקט, אל תפריע.

טל אליהו: מה זה בצורה חוקית?

בועז ביטון: טל, אל תפריע. כפרה עליך.

טל אליהו: לא, תגיד מה זה בצורה חוקית.

בועז ביטון: זה מה ש,

טל אליהו: לא סתם לזרוק דברים באוויר.

בועז ביטון: אתה רוצה לפתוח את זה עוד פעם?

טל אליהו: מה?

בועז ביטון: אתה רוצה לפתוח עוד פעם את הדיון?

טל אליהו: לא, אתה אומר הוא לא מתנהל בצורה חוקית. תגיד למה.

בועז ביטון: לא מתנהל בצורה חוקית, אני אסביר למה.

טל אליהו: כן, למה?

בועז ביטון: אם אתה רוצה עוד פעם להסביר למה,

טל אליהו: כן.

בועז ביטון: אני אסביר למה.

טל אליהו: למה?

בועז ביטון: כי לא יכול להיות מצב שדובר עירייה,

טל אליהו: הוא לא דובר. הוא יועץ תקשורת.

בועז ביטון: יועץ תקשורת, בלי ציניות, רק בלי ציניות, דבר ענייני, קבל תשובות ענייניות. לא יכול

להיות מצב שבו,

טל אליהו: למה המילה ציניות היא,

בועז ביטון: טל,

רונן הילף: כי זה מה שכולנו מרגישים.

בועז ביטון: אתה ממשיך עם הציניות. לא יכול להיות מצב,

טל אליהו: חוץ מיניב שלא אומר את זה, כולם אומרים את זה. הוא היחיד שמכיר אותי.

בועז ביטון: טל אל תפריע. לא יכול להיות מצב שיועץ תקשורת מתנהל, יש פה תקציב של 1.800 מיליון

והוא עושה בהם כבתוך שלו.

טל אליהו: אבל זה התפקיד שלו, מה אתה רוצה?

בועז ביטון: הוא לא אמור לחלק את הכסף למי שמדברר אותו ומי שמפרגן לראש העיר. מי שנגד ראש

העיר לא מקבל את הכסף.

שי ברכה: לא.

טל אליהו: איפה זה קורה?

שי ברכה: הוא לא יבזבז כספי ציבור במקום שמסלף ומשקר.

רונן הילף: נכון.

שי ברכה: מסלף ומשקר. הוא לא יעשה את זה, כי אנחנו לא ניתן לו לעשות את זה.

שלמה בוזגלו: מה זה לסלף?

שי ברכה: לסלף זה לוקחים,

שלמה בוזגלו: מי מחליט?

שי ברכה: לוקחים מציאות,

שלמה בוזגלו: אתה יכול להחליט מי מסלף?

שי ברכה: ראיתי כמה פעמים,

שלמה בוזגלו: אבל שי,

שי ברכה: ו... בזמנו אני מדגיש שיקר וסילף והעלה את כל חברי האופוזיציה דאז והפך אותם

לליצנים. לליצנים. אבל להציג אותנו כליצנים. הם היו בעצמם ליצנים.

בועז ביטון: שי, בתור,

שי ברכה: אני לא אתן אישור להוציא שקל למקום שבו משקרים ומסלפים.

דובר: לא, עכשיו הוא מקבל כסף. עכשיו הוא בצד של,

בועז ביטון: חבר'ה, לא להפריע. בתור יושב ראש ועדת המכרזים לשעבר אתה יודע שבסופו של דבר כל

שקל שאתה מוציא מהעירייה הוא אמור ללכת בקריטריונים מסוימים. אתה לא יכול לבוא להגיד עכשיו זה בא לי טוב כי הוא,

שי ברכה: טעות, טעות. יושב ראש ועדת, טעות, אז אתה לא יודע מה זה יושב ראש ועדת מכרזים.

יושב ראש ועדת מכרזים מקיים נוהל תקין של מכרז. הוא לא כותב את המכרז. מי שכותב את המכרז זה העירייה, זה הדוברות, זה אנשי מקצוע. ועדת מכרזים,

בועז ביטון: מה זה אומר? שאם יש נוהל,

שי ברכה: קובעת נוהל, מיישמת נוהל,

בועז ביטון: מי מחליט מה הנוהל, מי מחליט מה הנוהל?

שי ברכה: זה משהו אחר. זה גורמים מקצועיים, זה לא ועדת מכרזים.

בועז ביטון: מי מחליט,

שי ברכה: אל תבלבל, אל תבלבל.

בועז ביטון: אתה רוצה לקנות עכשיו ...

שי ברכה: אל תבלבל. (מדברים יחד)

בועז ביטון: למה דובר העירייה אין לו נוהל מסוים,

דובר: יש לו,

דובר: יש נוהל.

דובר: יש נוהל, בועז.

בועז ביטון: שמי שכותב בעד ראש עיר מקבל ומי שכותב נגד ראש עיר לא מקבל? אז מה?

שי ברכה: ממש לא.

בועז ביטון: אז מה הנוהל?

טל אליהו: חברים, בואו. כנראה יש פה, מנסים כאן לסלף דברים.

שי ברכה: במכרזים יש גם, במכרזים יש כאן ציון, גם במכרזים ואחד שכותב מכרזים וניגש

למכרזים בעבודה שלי, בסדר? יש מכרזים שהם מכרזי מחיר ואיכות. מחיר ואיכות. זה לא מחיר לקנות כוס אז אם יש עיתונים ואם יש תחנות רדיו שאיכות השידור שם או איכות התוכן שלהם הוא בושה וחרפה,

דובר: אתה צודק, ... אתה צודק. (מדברים יחד)

שי ברכה: רגע, רגע.

דובר: מי מחליט,

שי ברכה: רגע. ואם יש,

דובר: מי מחליט שזה איכותי וזה לא איכותי?

שי ברכה: ואם יש תחנת רדיו שאין לה קול וחצי שמאזין לה, או קיי? לא לפרסם. מי ש... זה גוף

מקצועי. זה רק גוף מקצועי. (מדברים יחד)

דובר: אבל אתה יכול להחליט מי ... אתה יכול להחליט,

שי ברכה: אני יכול להביע דעה. אני יכול להביע דעה,

רונן הילף: אבל אף אחד לא שואל אותך. ... מקצועיים. זהו.

שי ברכה: נכון, נכון מאוד, ואם אתה חושב שלא פעלו על פי נהלים מקצועיים תוכיח, תראה.

רונן הילף: בוודאי שאני אוכיח,

שי ברכה: לא, לא במילים.

רונן הילף: ואם אני אוכיח לך? לא, תעמוד מאחורי המילים שלך.

שי ברכה: תוכיח.

רונן הילף: אם אני מוכיח לך ...

שי ברכה: ההחלטה לא אתית, לא מקצועית,

רונן הילף: תן לי לסיים.

שי ברכה: אם זה לא מקצועי, ניחא.

רונן הילף: לא,

שי ברכה: אם זה ... זה משהו אחר.

רונן הילף: לא אתית לא חוקית שאתה אמרת. אם הם מסלפים דברים,

שי ברכה: נו?

רונן הילף: ולא לוקחים את הצד השני.

שי ברכה: זה כבר ...

רונן הילף: לא, לא. זה לא עובד לפי איך שנוח לך. אם עכשיו לדוגמה יש, אני אוכיח לך, מקרים

שתואמים אחד לאחד את מה שאתה אמרת על הרדיו אתה צריך לעמוד על זה על כולם.

לא משנה אם אתה קואליציה או אופוזיציה, אתה מסכים איתי? אתם מסכימים איתי?

דובר: חבר'ה, יש עוד מישהו מהצוות שרוצה להגיד משהו?

דובר: רונן, אם זה לא חוקי,

דובר: בועז, אתה סיימת?

דובר: לא אני קובע שזה לא חוקי.

דובר: מה רדיו ... עשה לא חוקי?

דובר: לא אני קובע,

דובר: מה הוא עשה לא חוקי?

דובר: אני יכול להביע דעה ועמדה.

דובר: אין בעיה.

דובר: מי שקובע זה גופי האכיפה.

דובר: אז אני שואל אותך שאלה. אתה אמרת אני לא נותן שקל לרדיו 90.

דובר: אני את דעתי ... לא לתת שקל,

דובר: יפה.

דובר: למקום שבו, היום זה אחרת,

דובר: בועז, אתה רוצה לסיים? אז תסיים. ... הוא יפסיק, תן לו לדבר.

בועז ביטון: אני רק אענה ל... אני רק אענה לנתן על מה שהוא שאל, שאלת. שאלת שאלה נכונה. למה

אתם ישר מקצינים, למה ישר לפטר? אני שואל אותך שאלה, נתן. אנחנו מקצינים כי אתם מקצינים. אם אנחנו, תן לי רק להגיד ואחרי זה תענה. אנחנו מקצינים כי אתם מקצינים.

אם אתם הייתם ענייניים ובוחנים כל דיון שלנו ברוב שכל ולא בגלל איזו דיקטטורה שמישהו אמר לכם אתם חייבים להצביע,

שי ברכה: למה, ...

בועז ביטון: דקה, שי, אל תפריע. תפסיק להפריע.

דובר: שי, אני קורה אותך לסדר פעם ראשונה.

בועז ביטון: אתה בעצמך אמרת שאתה מבין שהדוברות צריכה להשתפר.

שי ברכה: אני אומר שאם,

בועז ביטון: זאת אומרת שאם אני הייתי מביא הצעה לסדר, (מדברים יחד)

בועז ביטון: אני מבקש אותך לשר את מערך הדוברות, האם אתה היית מצביע,

שי ברכה: אל תעוות את המילים שלי,

בועז ביטון: היית מצביע בעד זה? לא היית מצביע בעד זה.

שי ברכה: לא לעוות את המילים. המסר זה ש... הדוברות צריכה להיות עניינית, ממלכתית

ומקצועית. זה המסר ואם צריך לעשות תיקונים נעשה תיקונים אבל לא עניין של ...

דובר: אני הולך אתך. אני רוצה ללכת אתך. (מדברים יחד)

רונן הילף: שי, אני רוצה לאמץ את מה שאתה אומר, או קיי? בוא נלך לפי מה שאמרת. אתה אומר זה

הדבר, בואו נחפש את הדבר הנכון, לא לחפש, בסדר?

נתן לבייב: לא נכון.

רונן הילף: בוא נקבל הצעה,

נתן לבייב: ... מדרגות.

רונן הילף: מדרגות.

נתן לבייב: כן.

רונן הילף: בואו ניקח הצעת החלטה עכשיו, מה?

דובר: איך זה קשור ל...?

רונן הילף: אני רוצה שתבינו. בואו ניקח עכשיו הצעת החלטה שאומרת שכל עיתון או כל גורם, לא

משנה איזה, שלא יביא את דעת האופוזיציה והקואליציה וראש העיר לא יהיה דוגמה ...

לא יקבל. אני הולך למה שאתה אומר. מה אתה אומר? קריטריונים.

שי ברכה: היא צריכה להיות שלושת הקריטריונים. מקצועית, ממלכתית.

רונן הילף: מצוין. בואו נעשה הצעת החלטה על זה.

שי ברכה: אז תגדיר את שלושת אלה.

רונן הילף: אפשר לעשות עכשיו הצבעה על זה? אני רוצה לעשות הצעת החלטה כמו שאתה הצעת.

טל אליהו: טוב, חברים, אנחנו רוצים ללכת להצבעה. (מדברים יחד)

דובר: ... הקמת צוות מקצועי, כולם שם אנשי מקצוע. אין חברי מועצה.

רונן הילף: תקשיב לו עד הסוף.

דובר: אני לא שומע.

רון שגן: אני אומר, אנחנו הצענו בישיבה הקודמת, אנחנו נצטרך להצביע על זה עכשיו כי לא

הצבענו, זה הסעיף הבא למעשה. ביקשנו שתוקם ועדה: יועמ"ש, מנהלת מחלקת רכש ומבקרת העירייה. שיקבעו קריטריונים לחלוקת משאבים. זה בדיוק מה שאתה אומר.

צביקה גנדלמן: שי, חבר'ה, אני לא מבין.

רון שגן: אנחנו מוכנים למשוך,

דובר: לא, אבל רון,

צביקה גנדלמן: רגע,

דובר: מה זה רלוונטי?

צביקה גנדלמן: מה אתם עושים פה סלט שלם.

דובר: בואו נסיים את ה... בסעיף החדש.

רונן הילף: אנחנו מקצרים לך את הזמן.

צביקה גנדלמן: : אתם אנשי החוק והסדר, נכון? שמתם הצעה, אתם אנשי החוק והסדר. מה קורה עם

ההצעה שלכם? (מדברים יחד)

רונן הילף: אני רוצה לאמץ את מה ששי הציע.

צביקה גנדלמן: אני שואל,

דובר: אתה לא רוצה שנמשוך את ההצעה? לא הבנתי.

דובר: אתה רוצה שנציע את זה ביחד?

צביקה גנדלמן: שי,

דובר: חבר'ה, אנחנו דנים על משהו אחר עכשיו ו... מזה. (מדברים יחד)

דובר: זהו, בועז. מעלים להצבעה.

רונן הילף: בואו נצביע על הסעיף הזה.

צביקה גנדלמן: חברים. היו וכולם, אני מבין ש, צ'יקו, יש לך משהו לומר?

דובר: לא.

צביקה גנדלמן: אם יש למישהו משהו, סיימו כולם? בבקשה. אני באשר להצעה של סיום ההתקשרות עם

יועצים הסמכות לסיים הינה על פי דין בסמכות ראש העיר בלבד ולפיכך אני מציע לדחות, לדחות? לדחות את ההצעה הזאת. מי בעד לדחות, להרים את היד? נא לספור.

דובר: 11.

צביקה גנדלמן: 11. מי נגד? שבעה. ההצעה,

מימי אלימלך: מי בעד ההחלטה?

צביקה גנדלמן: מי בעד ההחלטה? ירד מסדר היום. ברשותכם, בהתאם לזימון, אנחנו עוברים לנושאים

שנאלצנו, נאלצתי להפסיק את הישיבה הקודמת. אני מזכיר שסעיף אחד דנו בו ואנחנו בסעיף 2. האירוע קרה כשהיינו בדיון על סעיף 2. יש אנשים שכבר דיברו, דובר: נשאר שלוש דקות לרונן מהסעיף ...

צביקה גנדלמן: יש אנשים שדיברו,

דובר: אתה מפריע לו.(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: תחליטו אתם, זה הזמן שלכם.

רונן הילף: אין בעיה. אני לא רוצה להתחיל לעלות את כל הסעיף הזה מהתחלה. אני רוצה לאמץ את

מה ששי פה מציע. בסופו של דבר אני חושב שהוא צודק. אנחנו צריכים לייצר דוברות ויחסי, ולהציג את הדברים לתושבים כמו שהם אמת לאמיתה ועל כן אני מבקש הצעת החלטה שתגובש עכשיו,

דובר: מה זאת אומרת הצעת החלטה תגובש? רונן, רונן, יש לך סעיף 2, מצביעים על סעיף 2. ...

הצעות החלטה.

דובר: אנחנו מבקשים להקים ועדה,

צביקה גנדלמן: ... קיוסק ... תביא את זה. מה זה ... עכשיו?

רונן הילף: לא, לא, אבל תחזור על המשפט?

צביקה גנדלמן: מה, אנחנו בחנות מכולת?

רונן הילף: לא, מה אני?

צביקה גנדלמן: מה אנחנו, בקיוסק?

רונן הילף: בקיוסק? (מדברים יחד)

רונן הילף: אתה צוחק על כל האנשים שעובדים בקיוסקים?

צביקה גנדלמן: לא.

רונן הילף: מספיק כבר.

טל אליהו: הוא לא התכוון אליך. נתן מטפורה. עשה מטפורה.

רונן הילף: צורת הדיבור שלך היא נוראית. אחרי זה אתה תגיד למה,

טל אליהו: לא התכוון אליך.

רונן הילף: לא התכוון אלי.

טל אליהו: עשה את זה משהו מטפורי. (מדברים יחד)

דובר: תפסיק. טל, לפעמים סייג לחוכמה שתיקה.

רונן הילף: בדיוק.

דובר: הצעה חינם, בלי כסף.

טל אליהו: למה? זה מטפורי.(מדברים יחד)

רון שגן: ההצעה לענייננו הייתה, שי, וזה באמת זה בדיוק כמו שאמרת ... גם נתן. ההצעה הייתה

ליצירת כללים מקדימים ושוויוניים,

נתן לבייב: לא, זאת לא הייתה ההצעה.

רון שגן: זה כן,

נתן לבייב: לא, זה לא מה ש, לא, אבל זה לא מה שאני .... (מדברים יחד)

נתן לבייב: רון, זה לא מה שאני אמרתי.

רון שגן: בסדר, זה לא מה שאמרת. תקשיבו להצעה ב... הקודם, בסדר? (מדברים יחד)

החלטה מס' 93: נושא הדיון כפי שצוינו בפניה הנ"ל אינם בסמכות המועצה וכל החלטה שתתקבל ע"י המועצה אין לה תוקף חוקי מאחר וסמכות פיטורי יועץ התקשורת, שהוא במשרת אמון, הינה של ראש העירייה בלבד.

באשר לסיום ההתקשרות עם יועצים, הסמכות לסיימם הינה עפ"י דין ובסמכות ראשהעירייה בלבד ולפיכך מובאים הדברים לידיעתכם.

אושר ברוב של 10 חברי מועצה ו-7 נגד.

חבר המועצה שלומי ימין יצא את אולם הישיבות.

ב. דרישה מיום 14.3.2019 – ישיבת המשך

סעיף 2: תקציב הפרסום

טל אליהו: רון, אתה סעיף 2 עכשיו?

רון שגן: כן.

טל אליהו: קדימה.

רון שגן: ההצעה דיברה על יצירת כללים אחידים ושוויוניים לפרסום בעיתונות. הכללים יגובשו על

ידי ועדה מקצועית ויובאו לאישור המועצה. חברי הוועדה יהיו היועצת המשפטית של העירייה, מנהלת מחלקת רכש ומבקרת העירייה. זו ההצעה, דובר: למה?

רון שגן: מה זה למה?

רונן הילף: אז תשנה אותה בקטע הזה. אפשרי.

רון שגן: זה הקריטריונים וביקשנו,

רונן הילף: אם יש לך רעיון אפשר לזרום. זה לא משהו שהוא קשיח. אפשר לדבר על זה. יש לך,

מבחינה רעיונית,

דובר: לייצר קריטריונים ... מקצועי, שיהיה חוקתי ויפעל ... (מדברים יחד)

טל אליהו: שי, שי,

דובר: אבל רגע, הוא רוצה להגיד משהו, שי. דווקא הדברים,

טל אליהו: אתה סיימת את הסעיף?

דובר: טל, זה מוקלט.

טל אליהו: אפשר להעלות את זה להצבעה? (מדברים יחד)

רונן הילף: אין לי יכולת כרגע להגיד, היועץ הוא, היועצת המשפטית צריכה להיות, מנהלת מחלקת

רכש. מה הקשר מחלקת רכש? אולי מישהו אחר צריך? אני לא יודע.

דובר: לא, יש תגובה לראש העיר, מה אתה רוצה.

צביקה גנדלמן: יש מישהו שרוצה להתייחס? יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לנושא?

רונן הילף: שי, אתה מעדיף שפונקציות מקצועיות יקבעו בהמשך? העיקרון חשוב.

שי ברכה: אני רוצה שהמסר כמו שאמרתי ש, צריך להיות שינוי ב, נקרא לזה בדוברות, מבחינת

המקצועיות, ענייניות וממלכתיות. זה מה שצריך להיות ועל זה אני מצביע. לא על להקים ועדה ו, אלא המסר, המהות, זה לא מהות. (מדברים יחד)

שי ברכה: מסר זה מסר. ענייני, מקצועי,

דובר: כן, אבל ברגע זה, זה מרוכז על ידי איש אחד.

שי ברכה: וממלכתי. זה הכול. אני לא אצביע על ועדה שעוד מעט, קודם כל כמה ועדות כבר אפשר?

דובר: מי קובע את הקריטריונים?

דובר: אין קריטריונים היום, שי.

צביקה גנדלמן: מישהו רוצה?

צ'יקו אנוקנין: אני רוצה להגיד משהו אחד גם.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

צ'יקו אנוקנין: זו הסיבה שהתפוצצה הישיבה מלפני. היום שתקתי, בלעתי ואמרתי לכם שזה לא מעניין.

יש דברים יותר חשובים לעשות,

דובר: אז אתה יכול לצאת צ'יקו אם זה לא מעניין אותך. (מדברים יחד)

דובר: צ'יקו, אם שחיתות לא מעניינת בסדר, אבל ... על שחיתות. יש פה שחיתות, מה לעשות, ...

לא מתאים לך. תביא הצעה לסדר, נצביע עליה.

רונן הילף: מה שמעניין אותך חייב לעניין אותי? תענה לי. ... אז מה זה קשור עכשיו?

דובר: צ'יקו, צ'יקו,

רונן הילף: אנחנו דנים על משהו,

דובר: מספיק, חבר'ה. (מדברים יחד)

דובר: למישהו יש עוד משהו להוסיף? תעלה את זה להצבעה, קדימה.

צביקה גנדלמן: קודם כל אני חייב לפרוטוקול, אני חייב לפרוטוקול להודות לסגן ראש העיר שהוא מסייע

בידי בבעיות הקול שלי. אני רוצה להתייחס להצעה. אני רוצה להתייחס להצעה. אחד, ממה שאני בדקתי, ממה שאני בדקתי או יותר נכון דווחתי, לא בדקתי, דווחתי. ללשכת הדוברות לא הגיע מעולם שאלה באשר לחלוקת תקציב הפרסום בין כלי התקשורת השונים מחבר מועצה כזה או אחר. יודגש כי חלק נכבד מהתקציב, דובר: ביקשנו מהגזברות.

צביקה גנדלמן: יודגש כי חלק נכבד מהתקציב,

דובר: כל הכרטסת מביעה,

רונן הילף: הכרטסת מגיעה מהגזברות,

צביקה גנדלמן: חבר'ה, אתם, תרבות אתם רוצים.

רונן הילף: אתה לא הקשבת לנו,

צביקה גנדלמן: אתם שעתיים מדברים, אני יושב בשקט. אתם רוצים להמשיך לדבר, דברו. תדונו.

דובר: סליחה.

רונן הילף: דבר.

צביקה גנדלמן: אני החלטתי שאני היום ארבע שעות יושב על הכיסא ולא מפריע. רק איפה שאני חייב.

הנה, מודיע לכם את זה מראש בשעתיים איחור, זאת ההחלטה שלי. 4 שעות יושב על הכיסא לא מפריע. דברו. ללשכת הדוברות לא הגיעה מעולם שאלה באשר לחלוקת התקציב, תקציב הפרסום בין כלי התקשורת השונים וחבר מועצה כזה או אחר. יודגש כי חלק נכבד מהתקציב מועבר לאחר הליך התמכרות בין הגופים. זה לא החלטתו של מוססקו היועץ אלא הליך התמכרות שקיים ומתנהל כמתחייב בכל הקשור להפקת חובות, דו"ח לתושב, פרסום מודעות דרושים, פרסום מכרזים, פרסום פסקי דין על פי דרישת בית המשפט. במקרה שכזה ההצעה הזוכה היא זו שמקבלת את הפרסום או העבודה. אני יודע להגיד לכם, לפחות במקרה אחד שסופר לי, אמיתי, דרך אגב, בקדנציה הקודמת, שבא מו"ל של אחד העיתונים המקומיים בטרוניה שיש איפה ואיפה והיו נוכחים בפגישה. לקח אותו יועץ תקשורת את התיק, הקבלות שלו, החומר, אמר לו תפתח איפה שאתה רוצה ותבדוק את ההצעות מחיר של כל העיתונים. חזר כלעומת שבא. הפרש 200 שקל, הפרש 100 שקל, זה לא משנה. אני רק סתם אני פשוט, עם בעיות הקול שלי אנסה טיפה להרחיב את היריעה. תראו, הכספים באגף הדוברות, אני גם לא רוצה להיכנס לעניין של האם עירייה יכולה להעסיק יועץ, לא יכולה להעסיק. דנו בזה מספיק. תוך כדי שרון מקריאה לי עוד פסקי דין שעוסקים בדבר הזה. לכן מבחינתי הכספים מחולקים או להבנתי בהתאם לכללים ברורים. בין זה שלוקחים את המספרים בגדול ואומרים או קיי, אלה המספרים, בלי באמת להיכנס לפרטים ולראות על מה המספרים הולכים ומה היא שיטת ה, יש דין, דין הודעה בעיתון ודין הפצת חוברת עירונית שיש התמכרות בין כל מי שעוסק בזה לבין אני לא יודע מה, עוד אמצעים כאלה, מודעות כאלה או אחרות שאני לא מבין בהן. אם 50

היה בא מישהו אומר לי, אני מדבר עכשיו רק על הנוהל התקין, שהגזבר או היועץ תקשורת שפה לא נעשה, הדברים לא נעשים בצורה של התמכרות איפה שצריך, בצורה שחלק מה... לדעתי זה גם עובר דרך הרכש בצורה כזאת או אחרת. נכון, הגזבר?

רו"ח בועז חריף: כן.

צביקה גנדלמן: נכון. אז אני אומר או קיי, העסק מופקר, בסדר גמור. אז קודם כל אני אומר וקובע

שהעסק הוא לא מופקר. עכשיו, מכאן כל דבר שיכול לקדם את העניין אבל לא כסיסמה.

לא כסיסמה שאחר כך אנחנו שינינו כך וכך. זה לא מעניין. אני אמרתי לכם עוד פעם.

במבחן התוצאה, מבחן התוצאה ההחלטה הראשונה של המועצה הזאת המכהנת הזאת הייתה החלטה של חבר אופוזיציה. מבחן התוצאה, שהייתה עניינית, ולכן אני בא ואומר גם כאן. אני לא מקבל את זה ולכן זה הדיון על זה שיועץ התקשורת או הדוברות לא מתנהלת על פי דין. עכשיו, מה לעשות עם זה? אין שום בעיה. אני מוכן לשבת, לדבר, לשמוע, בסדר גמור אבל אני לא, מביאים לי הצעה אחת, עכשיו עושים הצעה שנייה, השלישי עושה איזה אידאולוגיה של איזה רעיון. אני הנה, אני אומר לכם פה. אני פתוח לדבר כמו שדיברנו בזמנו וסיכמנו על הקולות קוראים וישב ממלא מקום ראש העיר, יצא מה שהיה, יצא מה שיצא, הגישו מה שהגישו, מה שלא הגישו לא הגישו, היה לזה כנראה סיבות. אין לי שום בעיה לדבר על הדברים ובתנאי שבאמת יש כוונה אמיתית לייעל את הדברים, לעשות אותם יותר טובים. הנה, אני אומר לכם, אין לי שום בעיה אבל זה לא, זה כמו עם ה, טוב, אני לא רוצה להרחיב. ההצעה שפה שמו, שמתם כי זה ישיבה שאתם יזמתם, היא באמירה שלה היא: העסק לא מתנהל כמו שצריך, אין פיקוח, אין קול, איש הישר בעיניו יעשה. אני את זה לא מוכן לקבל ולכן, ולכן אני את ההצעה הזאתי אנחנו נסיר ואני אומר באותה נשימה, אותה נשימה. הנה, אני אומר את זה כאן. אין שום בעיה מבחינתי לקבוע קבוצת דיון שיהיו בה חברים גם באופוזיציה, גם קואליציה. לבוא ולראות אם יש צורך בכלים נוספים ונכון שיהיו כלים נוספים, אין שום בעיה. נדון, נגיע לאיזושהי הסכמה שהיא ריאלית, לא ברמת הסיסמה. היא, אפשר לעבוד לפיה – בבקשה.

שלמה בוזגלו: אבל הפער, סליחה, הפער נוצר לא בגלל הרכיבים אלא בגלל כמות הפרסומים. למה אני

מתכוון? אם ידיעות אחרונות ואני יודע כמה בערך סדר גודל של מחיר של עמוד שלו זה הכי גבוה, אז או שלא מפרסמים אצלו בכלל. לא יכול להיות שגם עם ... מבט מקומי לצורך העניין בפחות מ-200 שקל אז באותו שבוע מפרסמים 7 עמודים ובעיתון אחר מפרסמים עמוד אחד שעולה 1,100 שקל. אז או מפרסמים א ה-1,100 שקל ונשארים רק עם מבט מקומי.

צביקה גנדלמן: שלמה,

שלמה בוזגלו: אבל העניין הוא פה לא המחיר אלא כמות הפרסומים באותו שבוע.

צביקה גנדלמן: שלמה, אני אומר לך,

שלמה בוזגלו: בגלל זה נוצר הסכום המאוד גדול.

צביקה גנדלמן: אני, תשמעו חבר'ה. אם אנחנו רוצים לקחת את עצמנו ברצינות אז זה נושא הרבה יותר

עמוק. מה הוא התקציב שהולך, מה ההתמכרות שאתה עושה. זה לא, יש פה, איך אומרת לי היועצת המשפטית, יש פה שוויוניות, יש פה הרבה דברים, יש הרבה פרמטרים שמשפיעים על הדבר הזה. אז זהו, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: חברים, אני חושב ש,

דוברת: שוויוניות צריכה להיות בתקציב ולא בכמות.

צביקה גנדלמן: אני חושב ש,

דובר: בתקציב ולא בכמות. או קיי.

צביקה גנדלמן: אני חושב שהייתי ברור,

דובר: אז זה חשוב מה שאמרת, זה אמירה מאוד חשובה.

דובר: היא אמרה פה אמירה מאוד חשובה.

דוברת: אני לא המצאתי את עקרון השוויון. השוויון הוא אבות השיטה.

רונן הילף: בתקציב ולא בכמות, יפה.

דובר: תבדוק עם אהרון ברק מה זה עקרון השוויון.

רונן הילף: מה?

דובר: אהרון ברק.

דובר: לא צריך להיות גאון כדי לראות ש... את העיקרון הזה.

דובר: עקרון השוויון.

דובר: די, אבל די עם הציניות, טל. יש פה הצעה שאני חושב שצריך לקבל אותה, אני חושב שאפשר לקבל אותה. אני לא מצליח,

צביקה גנדלמן: לא, אני מצליח. אתם לימדתם אותי להצליח. ההצעה הזאתי תרד, תרד ואני מוכן אפילו

לא להצביע. להודיע למועצה שאני אקים ועדה או קבוצת מחשב שתמליץ לי אם יש מקום לכלים נוספים לבקרה וביקורת על נושא ההתקשרויות בתחום התקשורת או בכלל.

בסדר? אין בעיה, זה לא קשור.

דובר: בסדר, אז תחליט.

צביקה גנדלמן: אז אם אתם מקבלים אפשר להצביע, מי רוצה,

דובר: רגע, אני רוצה,

צביקה גנדלמן: כן.

גדי אריאלי: להגיד דבר אחד חשוב כי בסוף בנתונים אני לא רוצה, כשקיבלת נתונים מהגזברות,

בסדר? והם הנתונים של הגזברות ולא קשור לזה כי גזברות זה מי שמספק מספרים. זה אחד. שתיים, אני רק רוצה להבין שהבנתי את ההצעה שלך נכון. אתה אומר להקים ועדה שמורכבת,

דובר: לא ועדה. קבוצת דיון, לא ועדה.

צביקה גנדלמן: לא,

גדי אריאלי: קבוצת דיון, סליחה, ...

דובר: אותו עקרון.

דובר: שולחן עגול.

רון שגן: שולחן עגול, לא משנה. קבוצת אנשים שיש ייצוג לכל רשימות המועצה,

צביקה גנדלמן: לא, אתה כבר,

גדי אריאלי: אתה אמרת את זה.

צביקה גנדלמן: תן לי להגיד את מה שאני אומר.

גדי אריאלי: אז תציע.

צביקה גנדלמן: אז יש לך, רגע, אני כבר הכרתי אותך בארבעה חודשים, בסדר? אני מכיר את היכולות

שלך, בסדר? עזוב, אז תן לי להציע ולנסח כמו שאני רוצה, לא כמו שאתה, בסדר?

גדי אריאלי: תנסח.

צביקה גנדלמן: אחד, ההצעה הזאת תרד מסדר היום. הדבר השני, אני אמנה קבוצת מחשב שיהיה בה

נציגות של אופוזיציה וקואליציה שתמליץ בפני לשנות או להוסיף לדרכי ההתקשרות של התקשורת ובכלל, מבחינתי כל דבר בעירייה, אין שום בעיה. אין שום בעיה. מה אתם זה?

אבל זה, זה, אני אומר את זה פה על שולחן המועצה, לא צריך, לא מעלה את זה להצבעה.

אני מתחייב על הדבר הזה ונתתי דוגמה אך לפני חודש על דבר שהתחייבנו בו, קולות קוראים שנבחן, בוצע, לא משנה, בהצלחה כזו או אחרת זה סיבות אחרות.

משה אלמליח: גילוי נאות, נכון מאוד.

צביקה גנדלמן: : מה?

משה אלמליח: גילוי נאות בנושא של ... וזה עבד.

צביקה גנדלמן: אני, אני שמח. אני אומר לך שוב, אני אומר את זה גם בהיבט של,

רונן הילף: מקבלים את ההצעה. הכול בסדר.

צביקה גנדלמן: אז או קיי. אז קודם כל נתן, לסדר אני מבקש להסיר את ההצעה. אנחנו צריכים להצביע

אז מי בעד להסיר את ההצעה שירים את היד? פה אחד, יפה מאוד. מה שאני הצהרתי פה לשולחן המועצה זה מחייב אותי, בסדר? הלאה, בבקשה.

החלטה מס' 94: עפ"י הצעת ראש העיר המועצה מחליטה להסיר ההצעה מסדר היום כנגד הקמת ועדת בדיקה שתורכב מחברי המועצה אשר תבחן את דרכי ההתקשרות בתחום התקשורת.

אושר פה אחד

שלמה בוזגלו: בקשה לי ...

צביקה גנדלמן: לא שומע.

שלמה בוזגלו: אני מבקש להקדים את סעיף 5, כי ... עכשיו אחרי הסעיף השני ואיך הסעיף ...

צביקה גנדלמן: דיווחתי שמירי מגיעה בשמונה וחצי.

שלמה בוזגלו: נכון.

צביקה גנדלמן: אז אתם צריכים זמן תנועה ולא תספיקו. טוב.

שלמה בוזגלו: זה חשוב לנו כי,

צביקה גנדלמן: סליחה, חברת הכנסת מירי רגב, כבודה במקומה מונח.

דובר: שרת התרבות.

צביקה גנדלמן: שרת התרבות. דרך אגב, גם שרים פה, חבר כנסת.

חבר המועצה משה אנוקנין עזב את אולם הישיבות

סעיף 5: הקמת ועדת רשות לתחום החינוך המיוחד שתפקידה להגדיר תכנית אב

שלמה בוזגלו: אני רוצה להעלות את סעיף 5, הקמת ועדת רשות לתחום החינוך המיוחד והכנת תכנית

אב ... גילוי נאות, אני פניתי לראש העיר לפני חודשיים וביקשתי את הבקשה הזאת ו, חברים,

שלמה בוזגלו: חברים, רומן, די.

רומן גישר: אני אתך, שלמה.

שלמה בוזגלו: אני מבקש, לא, באמת, אני מבקש, הנושא הזה באמת,

רומן גישר: זה עניין רגיש, אנחנו יודעים ותאמין לי שלפחות שנינו באותה סירה.

שלמה בוזגלו: שנייה. ואני מבקש, חברים, חברי האופוזיציה, אני מבקש שגם אני אגיד את הדברים שלי

ואני מאוד מקווה שההצעה שלי תאושר כי הנושא באמת הוא נושא מאוד חשוב ורחב בשבילנו אני חושב שזה מהות החיים. אמנם אנחנו מתעסקים בדברים הרבה-הרבה אחרים אבל נושא של החינוך המיוחד הוא מעבר לזה שהוא נוגע לי באופן אישי, אני אודה לחברים שיקשיבו לי, אבל צריך להבין שאיך אומרים, אני זכיתי בילד מיוחד וזה עולם אחר לגמרי. זה נותן למשפחות מצד שני כוחות ויכולות שלא מאחל לאף אחד אבל אין להרבה אנשים ולהרבה משפחות אבל מצד שני מעבר לזה שיש הרבה אנשי ציבור שמגלים אפתיה ו... אבל זה משהו שעולה וחולף ולי ניתנה זכות גם כחבר מועצה להביא את כל הציבור, את כל המשפחות והילדים המיוחדים האלה לשולחן המועצה כדי שנושא החינוך המיוחד יקבל סדר עדיפות מאוד גבוה וכל מה שקורה בהחלטות של מועצת העיר והנהלת העיר. ונושא של החינוך המיוחד בחדרה, ועשיתי לי קצת עבודה בעניין הזה ולקחתי את העיר מודיעין שהעיר היא דומה כמעט בגודלה, 93 אלף תושבים, כמעט כמו חדרה, וכשאתה בודק ובוחן, הייתי שולח לכם את הסרטון שהגיע אלי ולשמוע את חיים ביבס שהוא ראש עיריית מודיעין וגם יושב ראש השלטון המקומי איך מדבר על הנושא הזה ואיך הוא מביא לידי ביטוי לא רק בדיבורים אלא גם במעשים ומבחינת תקציבים שהוא משקיע בנושא הזה. אבל אני חילקתי את הבקשה שלי כדי להבהיר את התמונה האמיתית למה קורה בנושא הזה של החינוך המיוחד. אם אתם לוקחים היום את מחלקת חינוך מיוחד שנמצאים באגף החינוך מול שם זה נקרא המחלקה לצרכים מיוחדים, פה באגף החינוך יש אדם אחד במחלקה הזאת והוא המנהל. במודיעין יש 8 בעלי תפקידים בתחום הזה שנקרא מחלקת החינוך המיוחד. עכשיו, אני רוצה לקחת את מה שאמר חיים ביבס בסרטון שהוא מקבל עבור החינוך המיוחד 15 מיליון שקל והוא משקיע 45 מיליון שקל נוספים לטובת התחום הזה. אני ביקשתי וזה גם באמת ממש היום ביקשתי מבועז פחות או יותר מה התקציבים שמושקעים בחינוך המיוחד בעיר שהיא קצת יותר גדולה ממודיעין ופחות או יותר סך הכול התקציב שמושקע בחינוך המיוחד זה 27 מיליון שקל, שמתוכם גם אם אני לוקח, הוא אמר שזה בין 70 ל-85 אחוז הכנסות אני לוקח את ה-70 אחוז, לצורך העניין, זה 19 מיליון שקל. מה שזה אומר שהעירייה משקיעה 8 מיליון שקל בחינוך המיוחד. אני רוצה לתת דוגמה נוספת מה קורה בסופו של דבר בשטח כי אין מה לעשות. כל דבר זה כסף. כי אם אני אומר ש, לדוגמה, וזה גם עניין של ... באופן אישי, ברב תחומי יש 3 כיתות קטנות. כיתה קטנה צריכה להיות בממוצע 11 תלמידים. יש סייעת שעוברת בין השלוש הכיתות. כשאתה מנסה להבין למה, זה מה שמתקצב משרד החינוך והעירייה, לצורך העניין, לא משקיעה אפילו שקל נוסף. דוגמה נוספת. בספטמבר נפתחת שנת הלימודים. משרד החינוך אמור להעביר הרשאה לטובת הסייעות. עד שההרשאה לא 54

הגיעה סייעות לא הגיעו. אני חושב שעוד פעם, אני אומר את זה באמת מדם ליבי, אני אומר וזה לא קשור גם שזה נושא מאוד, זה עולם ומלואו. צריך להבין, צריך להבין מה קורה עם הילדים המיוחדים האלה ומה קורה עם המשפחות שלהם. העולם חרב עליהם.

לבוא ולהתמודד עם ילד גם אם הוא קטן וגם אם הוא בוגר זה דבר שמצריך כוחות עילאיים. מצריך משאבים מאוד מאוד גדולים ואם אנחנו פה במועצת העיר לא נבין שזה גם לא נגמר רק בשש שעות או בשבע שעות שהילד נמצא במסגרת. אם שמה הוא לא מקבל את הכלים בסופו של דבר אנחנו היינו צריכים להתעלות על עצמנו ולחשוב איך הילדים האלה מקבלים לא פעם אחת או לא מסגרת חיצונית שנותנת איזה שירות בשעות הפנאי לילדים האלה. אני אתן דוגמה ואני לא מתבייש להגיד אותה. אני יש לי ילד בן 17.5 מרותק לכיסא גלגלים. הילד לומד בשפרירים בגבעת חיים. הילד הזה אין לו שום חברה.

אין לו שום מערכת שיכולה, נכון, יש את המפעל המיוחד והכנפיים של קרמבו אבל צריך להבין, זה פעם אחת בשבוע. זה לא מספיק. ילדים האלה המשפחות האלה צריכים מעבר לחינוך הפורמלי כלים יותר ולא יעלה על הדעת שבעיר כמו במודיעין משקיעים 60 מיליון ואנחנו פה בחדרה, עיר גדולה, עיר מבוססת, משקיעה שליש מהסכום שמושקע שם ואני מאוד מבקש. אני, שעוד הייתי בתפקיד הקודם שלי כמנכ"ל עמותה לתרבות הפנאי העליתי הצעה בזמנו להכין תכנית אב לנושא הזה של החינוך המיוחד. אי אפשר בשלוף לפתור בעיות. רק לפני חודשיים דנו בנושא של בית ספר תחכמוני. אני מאוד מקווה ואני הייתי בעד השילוב כי אני האמנתי כל החיים שלי בשילוב אבל גם אנחנו היינו רוצים לדעת מה קרה בסופו של דבר עם אותם ילדים בבית ספר תחכמוני. כן שולבו? באיזה כלים שולבו? אני כן חושב שזה היה צריך לחזור למועצה כדי שגם אנחנו נדע מה קורה עם אותם ילדים. אני אומר עוד פעם, יכול להיות שלמשפחות האלה אין מספיק כוחות אחרי שהם משקיעים את הכוחות במקומות אחרים לבוא ולצעוק את הצעקה שלהם. ואנחנו חובה עלינו לראות את הילדים האלה ולראות את המשפחות. זה הרבה יותר חשוב מעוד פרחים בשדרה. זה הרבה יותר חשוב מהרבה דברים אחרים שאנחנו נותנים להם משאבים. אני מאוד מבקש, אני מאוד מבקש שכן, לא כרגע דיברתי בהחלטה, בבקשה שלי, להכפיל או לשלש את הסכום. ביקשתי כן להקים ועדה לנושא הזה. ועדת החינוך עוסקת במגוון גדול ורחב של נושאים. זה שוב פעם הנושא הזה יבלע בתוך הדיונים של הוועדה ולא יקבל את ההתייחסות וכן לקחת גורמים מקצועיים כדי להביא את הנושא הזה של החינוך המיוחד למקום הרבה-הרבה יותר גבוה בסדר העדיפות של החינוך ושל העיר בכלל תודה.

צביקה גנדלמן: מישהו עוד רוצה להתייחס? אני מבקש, ביקשתי ממנהלת אגף החינוך, מסיגלית, שקצת

תרחיב את היריעה מה אנחנו עושים בתחום החינוך המיוחד ואני בטוח שיהיה לי מה להוסיף על מה שיש לה.

סיגלית איצקוביץ': ערב טוב לכולם. אז באמת אני חייבת לציין ולומר, אנחנו לא צריכים ועדה שתאמר

שאנחנו רוצים בסדר היום בסדר עדיפות ראשון נושא של החינוך המיוחד. אנחנו לאורך השנים נושא של החינוך המיוחד הוא בסדר עדיפות ראשון אצלנו. הנושא של, אני לא נכנסת לנושא של תקינה ותקציב כרגע אבל גם אם בן אדם אחד וגם אם צוות שלם שנמצא בתוך אגף החינוך אנחנו ביחס אישי לכל משפחה ומשפחה. יש לנו תכנית מסודרת 55

לאורך השנה מה אנחנו צריכים לעשות כדי לקדם ולייעל ולהתייחס באופן אישי אל הילד בחינוך המיוחד ומבחינתנו כל אחד הוא חינוך מיוחד וגם למשפחה. אני פוגשת באופן אישי קבוצות רבות של משפחות שמגיעות לכאן, מבקשות דברים, מבקשות לייעל. יש דברים שאנחנו מצליחים לקדם ואנחנו רואים את זה כבר הלכה למעשה ויש דברים שאנחנו ... את זה באמת בתכנית להמשך הדרך בשנה הבאה או לעוד שנתיים או לעוד שלוש שנים. הנושא הזה הוא נושא גם אצלי באופן אישי בסדר עדיפות ראשון. אנחנו, אני רק אציין ואומר, אם אני כשנתיים וחצי כמנהלת אגף חינוך בתוך זה ממלאת מקום אנחנו התקדמנו בצורה מאוד מאוד יפה ביחס שלנו לחינוך המיוחד. רק לפני שלושה חודשים עשינו תכנית מעברים, משהו שנעשה לראשונה. מאיזה מקום זה בא? מהמקום שאנחנו רוצים להסתכל למשפחות בעיניים. המשפחות של אותם ילדים בגילאי 18 שהם לא יודעים כבר מה הם עושים איתם, הם כבר לא יודעים לאיזה מסגרת הם צריכים ללכת.

בנינו ערב עבור המשפחות, מכל הארץ הגיעו. כל המסגרות שיכולות לקלוט את אותם תלמידים. חשפו בפני המשפחות סיטואציות ואפשרויות שהילדים יכולים להגיע לשם, כל המשפחות הגיעו והביעו באמת הענות ואמרו עד כמה הנושא הזה חשוב. אנחנו מסתכלים על הפרטים הקטנים. ציינת קודם את הנושא של חטיבות הביניים והתיכוניים, כיתות חינוך מיוחד. כיתות חינוך מיוחד משרד החינוך לא נותן לנו סייעת. אנחנו נותנים לשם אקסטרה כדי לתת להם את המענה הזה. אנחנו על כל פרט, שלמה, מסתכלים. אם לא היה מעניין אותנו הנושא של החינוך המיוחד מתוך 33 רשויות בארץ נבחרנו ממשרד החינוך להקים פה לראשונה בית ספר מכיל כי אנחנו רואים את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. היה חשוב לנו שהם יהיו משולבים כמו כל אחד מאתנו. שיהיו חלק מהחברה ולא חריגים כי זה האני מאמין שלנו ובזכות זה שזה האני מאמין נבחרנו וקיבלנו את זה כתכנית מדהימה שמשרד החינוך משקיע בה כספים רבים. אנחנו משקיעים שם ויחד אנחנו באמת מצליחים להגיע למצב של הצלחה מרבית בבית הספר לב מכיל שהיום, אנחנו לקראת רישום לשנה הבאה, יש לנו booking over בהרשמה וכולם רוצים להיות שם. זה אומר שאפו לחברה ולתושבים שנמצאים כאן בעיר חדרה כי כשאני הצגתי את זה בפני התושבים כל התושבים אמרו רוצים אנחנו. רוצים אנחנו שהילדים שלנו ילמדו להיות חלק ויכירו את האחר ויראו ויהיו שותפים שם אחר הצהריים ואני אומרת לך שבאותו ערב נרגשת אני יחד עם ראש העיר ואמרנו באמת שאפו לחברה בעיר חדרה שכולם רוצים להיות חלק וכולם רוצים שהילדים שלהם ילמדו להכיר את האחר. שנייה רק רגע, עוד, ברשותך. אנחנו בתוך המערכת, המערך הזה, יושבים וחושבים. בנינו תכנית חומש לשנה הבאה. לפני שנה נבנתה תכנית חומש שיחד עם ראש העיר באנו ואמרנו איך אנחנו דואגים שכמה שיותר תלמידים לא ייצאו החוצה לערים האחרות, כמה שפחות יסעו בהסעות אלא אנחנו כאן בבית הזה ניתן להם את המענה כמה שיותר מהר וכן פנינו למשרד החינוך ומשרד החינוך יחד אתנו הסכים שאנחנו נקים באמת בית ספר ללקויות תקשורת, כיתת גן ללקויות תקשורת. אנחנו בתהליך עבודה. היום בבוקר הייתי בירושלים, בחיפה, סליחה, יחד עם הצוות שאיתי כדי לראות איך אנחנו מקדמים זאת כדי שלתש"פ אנחנו כבר נקים בית ספר ללקויות תקשורת צומח עד כיתה ו' כדי לאפשר כמה שפחות הסעות החוצה. החשיבה היא כל הזמן איך אנחנו יכולים לשרת את 56

המשפחות כפי שאמרת שגם ככה הן עוברות, יש להם תקופה הישרדותית יומיומית. אנחנו צריכים לתת להם את המענה האולטימטיבי פה. פה הוא הבית שלנו, בחדרה. אנחנו בנוסף, דיברת על חטיבת ביניים תחכמוני. חטיבת ביניים תחכמוני אנחנו דואגים לכל משפחה באופן אישי. הכוונה אישית שיהיה להם מענה הכי טוב שאפשר במקום של הכלה, במקום שהם כמו כולם, הם לא צריכים להיות בבית ספר שהוא שונה והם יקבלו את התנאים הכי טובים שאפשר, משפחה-משפחה. גם בתיכון ברנקו וייס אנחנו מלווים משפחה-משפחה לאן ישובצו הילדים, גם אם זה ילד שלשנה הבאה עולה לכיתה י"ב. אז הנושא של באמת החינוך המיוחד בסדר עדיפות ראשון נמצא אצלנו ואם אנחנו נעלה את זה באמת בוועדת החינוך הקרובה שתהיה אנחנו לא נשאיר את זה בשוליים. זה יהיה כנושא מכובד, ערכי. אפשר להוסיף לשם, אנחנו נציג את הנושאים אז אפשר באמת להעלות את הנושאים מראש כדי שנוכל לדון עליהם בצורה מכובדת. אני חושבת שאנחנו נמצאים במקום טוב ותמיד יש עוד לאן לשאוף.

שלמה בוזגלו: קודם כל בעניין של תחכמוני זה משמח לשמוע שיש ליווי צמוד,

סיגלית איצקוביץ': אישי.

שלמה בוזגלו: אבל בעניין הזה של החינוך המיוחד, מה ש... בסופו של דבר אני לא מבטל את מה שאת

עושה, אני רק שם פה משמעות ומה לעשות, בסופו של דבר כדי לתת יותר ולתת גם לפעמים מה שצריך צריך יותר כסף והפער הזה שהצגתי אותו הוא פער מאוד מאוד מאוד מאוד גדול. כשאת אומרת לי שנותנים סייעת לשלוש כיתות בחינוך מיוחד,

סיגלית איצקוביץ': זה לא מדויק גם.

שלמה בוזגלו: או קיי, אז ... ידיעה.

סיגלית איצקוביץ': כן.

שלמה בוזגלו: אז אני חושב שיש בעיה כי למה בעצם בסופו של דבר משבצים ילד בכיתה? בסופו של דבר

כדי שהוא יקבל את המסגרת הנכונה כדי לקדם אותו ואם מורה צריכה להתמודד עם 14 תלמידים עם הבעיות שלהם ועם ה... של כל אחד ואחד אז אני אומר, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, זה לא יכול לבוא לידי ביטוי כי צריך כסף. עכשיו, אני אתן לך דוגמה, ולמה אני אומר ... אני לא בא חלילה לבקר את המערכת, אני לא בא להקים פה איזה ועדה. אני בא להגיד שצריך, אני אתן לך דוגמה ועוד פעם אישית. יש גם בנושא של המשפחות האלה והילדים יש גם את אגף הרווחה ועוד פעם, אני התחלתי להגיד ... לעצמי, כשאין משאבים, כשאין תקנים אז אני לדוגמה את הילד שלי לא ראתה מאגף הרווחה כבר שלוש שנים.

עכשיו, למה, צריך, לא צריך, אני צריך לפנות, אני צריך לבוא? לא. אני חושב שפה מה שאני מנסה להגיד שמעבר למה שניתן היום צריך לתת יותר. להורים אין גם כוח לפעמים להגיע, אין להם אפילו לפנות, אין להם, לא נשאר להם הכוחות האלה ואם אנחנו כמערכת ציבורית לא נראה את הילד והמשפחה מהבוקר ועד הלילה ונלווה אותם ונראה, ולכן אני אומר. אני חלילה לא מבטל את ועדת החינוך. אני חושב שוועדת החינוך עוסקת בתחומים מאוד מאוד מאוד חשובים אבל רחבים ואם לא ניקח את המשבצת .. גורמי מקצוע שבסופו של דבר יביאו המלצות ויביאו לידי ביטוי את הדברים שאולי בגלל סדר העדיפות לא מקדמים ואין לי, אני לא חלילה, הדברים ש... מה שאני בא להגיד שהנושא הזה לא מקבל את מה שהוא צריך.

סיגלית איצקוביץ': אני רק, ציינתי דברים נוספים שנעשו, שפתחנו אשכול גנים של חינוך מיוחד לראשונה

בעיר ויש לנו, פתחנו חמישה גנים של חינוך מיוחד נוספים השנה, כלומר אנחנו באמת נמצאים במקום טוב.

צביקה גנדלמן: סיגלית, תודה.

צ'יקו אנוקנין: רגע, סיגלית, שאלה קטנה. גלאור, בית ספר גלאור בגבעת אולגה.

סיגלית איצקוביץ': כן.

צ'יקו אנוקנין: ... מאז ...

צביקה גנדלמן: : לא, עזוב צ'יקו.

סיגלית איצקוביץ': הוא יבדוק את זה.

צביקה גנדלמן: בסדר יבדוק את זה. אני רוצה, שלמה, אני רוצה, ששש, שלמה. אני רוצה להתייחס ואני

באמת מכבד את כל העניין האישי אבל אני מבקש שהדיון, העניין האישי הוא אישי, שים אותו בצד כי אני רוצה לדבר בצורה עניינית.

שלמה בוזגלו: ... להביא את זה ...

צביקה גנדלמן: אני מכבד ומקבל.

שלמה בוזגלו: לא מקווה שהעניין ...

צביקה גנדלמן: אני מכבד ומקבל אבל אני מקווה ש,

שלמה בוזגלו: אני זכיתי.

צביקה גנדלמן: אני מתייחס עכשיו לדבר, לנושא בצורה עניינית. תראו חברים. אני יכול פה, עוד פעם,

לשבת ובאמת בגאווה, בגאווה עושים פה רשימה מה עיריית חדרה עשתה ועושה בתחום הילדים, החינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים על כל הרצף וסיגלית אמרה את זה ב...

אתם יודעים מה? אני השנה קיבלתי החלטה לקחת שני גנים שיועדו לילדים, בגני שיטה, שניים או שלושה?

סיגלית איצקוביץ': שני גנים.

צביקה גנדלמן: שני גנים, לקבל החלטה להוציא שני גנים לחינוך מיוחד שהיו ב, אני קורא לזה במגורי

הקרונות האלה ברמב"ם ולהוציא שני גני ילדים, להכניס את הגנים החדשים על חשבון ילדים ללא, חטפתי על זה קיתונות של ביקורת וזה בסדר גמור. בשביל ... זה סדרי הקדימויות. אני אגיע לוועדה. אני הבוקר הייתי בטכנודע וחנכנו מעבדה למרכז חץ למדע שזה בדרך אני מאמין לבניית מוזיאון למדע לילדי גני הילדים. לילדי גני הילדים, להבדיל מהטכנודע שיש ילדים יסודי. שמה השאלה הראשונה ששאלתי זה כמה ילדים מגיעים מסך הילדים בגני הילדים לטכנודע ואיך אתם, מה אתם מסוגלים לתת לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ילדי גן, בתחום הזה. ואני הופתעתי שגם שם כבר יש טכניקות שילד בא, בין אם הוא ליקוי תקשורת או כל דבר אחר ויש טכניקות ואני לא רוצה להרחיב כרגע איך הוא מדבר עם המחשב, איך הוא מתרגל, איך המחשב מדבר אתו. אני נותן את זה כדוגמה בהיבט של מרכז הקשב שלי, שלנו בעניין הזה. עכשיו, בוודאי אני כמו הנתונים שנתת בלי לבדוק אותם, ואני בטוח שיש ערים אחרות כמו חדרה או יותר ופחות, כל אחד משקיע איפה שהוא צריך. הסיפור שאתה מדבר עליו הוא לא העניין של המודעות. תראו, אנחנו מחויבים, אחת הוועדות הבודדות של ועדה סטטוטורית זה ועדת חינוך. זאת אומרת, להבדיל מכל ועדת רשות היא ועדה שאנחנו מחויבים בה על פי חוק. על פי חוק, פעם אחת.

פעם שנייה בראש הוועדה הזאת, אני לא יודע אם זה חובה אבל אני לפחות העמדתי את עצמי בקדנציה הקודמת והעמדתי את עצמי בקדנציה הזאת. אתה יודע למה? סיבה אחת.

שאם אני רוצה שלוועדה הזאת יהיה שיניים ויכולת להשפיע, אפרופו תקציבים או סדרי קדימויות, אז אני צריך להיות שם וזה בדיוק המקום, זה בדיוק המקום שהוועדה צריכה להשפיע על החינוך בכלל ובטח-ובטח על החינוך המיוחד. נקים עכשיו עוד ועדת רשות, עכשיו נצטרך לעשות מישהו שיתאם בין הוועדה הזאת לוועדה הזאת. אני, ואני דרך אגב, אחד הנושאים,

שלמה בוזגלו: לא צריך לפחד מזה.

צביקה גנדלמן: עזוב, אני לא מפחד. אני לא מפחד משום דבר.

שלמה בוזגלו: צביקה, זה ... אני בא ואומר שילד, ילד בחינוך המיוחד,

צביקה גנדלמן: שלמה, עזוב נו. אני מבין את ה, אנחנו לא מתדיינים על הצורך, על הצורך של הילד, לא של

הוועדות. של הילד. ולכן אני אומר לך, אין שום סיבה להקים עוד ועדה בשביל שמישהו יגיד "הייתה ועדה" כי בסוף הוועדה הזאת אין לה שום שיניים. היא תבוא לאן? היא תבוא עם ההמלצות שלה לאן? לוועדת החינוך.

שלמה בוזגלו: אליך.

צביקה גנדלמן: ולכן, ולכן, לוועדת החינוך, ולכן, אני אומר עוד פעם. אתה חבר בוועדת החינוך?

שלמה בוזגלו: כן.

צביקה גנדלמן: מצוין. יותר מזה. אני ביקשתי ואנחנו, נקבע תאריך לכינוס של הוועדה הזאת.

סיגלית איצקוביץ': יש כבר.

שלמה בוזגלו: יש תאריך.

צביקה גנדלמן: יש תאריך. בוא, תעלה שמה, תעלו את הצרכים. זה יכנס לכלל העוגה של החינוך. אני שמה

יחד אתך ועם החברים האחרים יכולים לקבל החלטות, עוד פעם, בהתאם לתמונה הכוללת מתוך הבנה והיא מוכחת, לא כסיסמה, שנושא החינוך המיוחד מוכחת בזה שכמו שנאמר, קיבלנו את הזכות לפתוח בית ספר מכיל בחדרה, אנחנו הולכים לפתוח בית ספר ללקויי תקשורת בחדרה חדש, עכשיו ואת כל הדברים הנוספים שאנחנו מדברים עליהם.

נעשה את זה שם, שמה זה נקודת ההשפעה ולא בלהקים עוד ועדה שהיא לא, אין לה שום דבר, שום דבר מעבר לזה שאו קיי, מה, היא תבוא תגיד חשבנו על. בוא נחשוב על זה בוועדת החינוך. בוא נביא את המלצות ועדת החינוך לשולחן המועצה. נקבל שמה כן, כן, לא, לא. גם בכל דבר, לא רק בתקציבים. בתפיסות עולם וכולי.

שלמה בוזגלו: אני כן רואה חשיבות בגלל הנושא הרחב של ועדת החינוך שעוסקת בהרבה,

צביקה גנדלמן: שלמה, אני אומר לך שוב. אני לא רואה טעם בעוד ועדה, אני מתחייב, כמו שנהגנו עד

עכשיו, שנמשיך לטפל בחינוך המיוחד דרך הוועדת חינוך שהיא ועדה סטטוטורית שאנחנו נמצאים שם ושם האחריות שלנו להשפיע. ולכן אני בעד להוריד את זה מסדר היום עם מה שנאמר פה. איך זה, להסיר את הסל?

סיגלית איצקוביץ': איך שאתם רוצים.

צביקה גנדלמן: לא, או קיי. או קיי. מי, אני מעלה להצבעה להסיר את ההצעה. מי בעד להסיר את ההצעה,

להרים את היד. ספרנו. 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8,

דוברת: 9.

דוברת: 9 משה.

דוברת: 10.

צביקה גנדלמן: 10. משה בעד?

דוברת: כן.

דוברת: זה להסיר,

צביקה גנדלמן: אז לא שמתי לב, סליחה. אז להסיר.

דוברת: בועז, אתה רוצה להסיר גם את ההצעה?

בועז ביטון: כולנו להסיר, לא להסיר,

צביקה גנדלמן: מי בעד לקבל את ההצעה? בעד ההצעה שבעה, תודה. ההסרה הוסרה ההצעה, סליחה,

הוסרה. חברי הליכוד שיהיה לכם ערב נעים עם השרה.

החלטה מס' 95: במסגרת איוש ועדות העירייה, אשרה המועצה את איוש ועדת החינוך – ועדת חובה שתפקידה לייעץ למועצה בנושאי החינוך בכללותם כמו גם בנושאי החינוך המיוחד ומשכך אין צורך בהקמת ועדת מקבילה לאותו נושא. לאור זאת מחליטה המועצה לדחות את הנושא הנ"ל.

אושר ברוב של 9 חברי מועצה ו- 6 נגד.

חבר המועצה שלמה בוזגלו עזב את אולם הישיבות

חבר המועצה משה אנוקנין חזר אל אולם הישיבות

סעיף 6: קבלת סקירה לגבי פעילות הקיץ בתחום הקייטנות. תקצוב וסבסוד הקייטנות

גדי אריאלי: אני רק רוצה להגיד בנושא הזה, יש פה סעיף שהעליתי אותו ורציתי רק לדעת,

צביקה גנדלמן: רגע, רגע. איזה סעיף?

גדי אריאלי: 6 של הקייטנות. אני חושב שיש בזה איזה אי הבנה אחת גדולה ואני חושב שכמה שיעשו

את זה יותר מוקדם, הנושא של הקייטנות איך נערכים לקיץ. אני קיבלתי נתונים על בערך איזה ,2,000 2,000 ומשהו ילדים שסך הכול משתתפים בזה וחלק מזה הבנתי אחרי שדיברתי עם הורים מסוימים והיום בפרט, בגלל התובענות בענף ההייטק והרבה הורים צעירים שעובדים בענף ההייטק ומעוניינים לחפש פתרונות, אני לא מדבר על גילאים, הגיל הרך שיש חוסר ודאות בקשר לתכנון לגבי הקיץ ואני חושב שצריך להתחיל כמה שיותר מוקדם בנושא הזה. אם היה אפשר לקבל קצת נתונים איך, אני יודע שבעבר, אני לא יודע, אולי טל אחראי שמה, אני לא יודע מי אחראי על הנושא הזה אבל צריך לעשות,

צביקה גנדלמן: גם כאן, גדי, יש פה שני גופים שעוסקים בזה. יש באגף החינוך יש,

גדי אריאלי: לא, אני מדבר מבחינה, דיברתי גם בקטע הכלכלי מבחינת הסבסוד של העירייה כי יש פה

מקומות שנותנים חלק, מקומות אחרים שנותנים הרבה פחות. יש לזה ממש?,

צביקה גנדלמן: קודם כל אפשר. דבר שני בחלק מהמקרים כבר הייתה חקיקה בכנסת וחוזר מנכ"ל.

הדברים האלה הם מוגדרים, זה נכון שאנחנו לפני שנתיים הובלנו ברמה הארצית את 60