6 19 15 1

עיר: חדרה
תאריך: 29/03/2019
מקור: הקובץ המקורי באתר חדרה

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה

ישיבה לא מן המניין מס' 6-19/15

שהתקיימה באולם הישיבות של העירייה

ביום רביעי י' באייר תשע"ט – 15 במאי 2019

תוכן עניינים

ישיבה לא מן המניין מס' 6-19/15 ..................................................................................................... 1

סדר היום: ................................................................................................................................. 4

א.תבחינים לתמיכות לשנת 2019 – ספורט תחרותי. ................................ ..................................4 ב.באישור נסיעה לחו"ל. ................................ ................................ ......................................12 ג.חוזה חכירה עיריית חדרה – מדינת ישראל.. ................................ .........................................13 ד.פתיחת בתי עסק מסוג חנויות, קיוסקים וסופרמרקטים בימי המנוחה. .........................................22 2

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – מ"מ וסגן ראש העיר,

טל אליהו - ס. ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

בועז ביטון – חבר מועצה,

גבריאל סרוסי – חבר מועצה,

הרב בן ציון נורדמן - חבר מועצה,

טפסאי אדריג'או – חבר מועצה,

עו"ד יניב דרי – חבר מועצה,

עו"ד מירי נחשונוב - חברת מועצה,

משה אלמליח - חבר מועצה,

עו"ד נתן לבייב – חבר מועצה,

צ'יקו (משה) אנוקנין – חבר מועצה,

רון שגן – חבר מועצה,

רונן הילף – חבר מועצה,

שי ברכה – חבר מועצה,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

גדי אריאלי – חבר מועצה (חו"ל),

רו"ח שלומי ימין - חבר מועצה.

מוזמנים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,

שרון שרוני – יועמ"ש העירייה,

בועז חריף – גזבר העירייה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה,

איתן כהן - מנהל אגף השיטור והביטחון,

בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, אהוד ואנה – מנהל אגף מחלקת אירועים,

שרה גרוס – סגנית דובר עיריית חדרה,

איציק נחמני – עוזר אישי בכיר לראש העיר,

בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,

שירן גז – מזכירת מח' מנהלה,

מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.

אורחים:

שי ארנט – מנכ"ל החברה הכלכלית לחדרה בע"מ,

סיגלית ברששת – מזכירת מ"מ ראש העיר,

שרון יוחנן – מזכירת ס. ראש העיר,

ויקטור סעדה – עוזר ס. ראש העיר,

סהר לוי – מנהל מח' פיקוח עירוני.

סדר היום:

א. תבחינים לתמיכות לשנת 2019 – ספורט תחרותי, (נספחים )1-4

ב. אישור נסיעה לחו"ל, (נספחים )5-6

ג. חוזה חכירה עיריית חדרה – מדינת ישראל, (נספחים )7-9

ד. פתיחת בתי עסק מסוג חנויות, קיוסקים וסופרמרקטים בימי המנוחה. (נספחים )10-12

צביקה גנדלמן: ערב טוב לכולם. אני מבקש לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין מס' ,6-19/15 כאשר

על סדר היום ארבעה נושאים: תבחינים לתמיכות לשנת ,2019 -2 אישור נסיעה לחו"ל, -3 חוזה חכירה עיריית חדרה – מדינת ישראל. זה הנושא שדנו בו ולמעשה הצבענו עליו רק שלא היה לו את הרוב הדרוש. הנושא האחרון זה פתיחת בתי עסק מסוג חנויות, קיוסקים וסופרמרקטים בימי מנוחה. מי מציג את הנושא הראשון- תבחינים? בבקשה, הגזבר.

א. תבחינים לתמיכות לשנת 2019 – ספורט תחרותי

בועז חריף: על פי נוהל מתן תמיכות מס' 4-2006 מעת משרד הפנים מתבקשת המועצה לאשר תבחינים

לתמיכות לשנת 2019 בנושא הספורט התחרותי, כפי שפורסם בסיכום יום 29.3.2019 בוועדת התמיכות המקצועית ובתמיכתה של וועדת המשנה לתמיכות. אני מקריא את הסיכום של וועדת התמיכות המקצועית מיום :29.3.2019 "בשל החשיבות לפעילות הספורט התחרותי בעיר חדרה, ובשל קיומן של קבוצות ספורט ייצוגיות בעיר המתחרות בענפי הספורט השונים, מדיניות הנהלת העיר לשנת 2019 הינה טיפוח הפעילות הנ"ל באופן של הענקת תמיכה לקבוצות המתחרות, המהוות מקור גאווה לעיר במטרה לתמרץ את העמותות ולעודד ספורטאים להשתתף בתחרויות ייצוגיות בינלאומיות ולתמרץ את תושבי העיר לעסוק בתחומי הספורט השונים. מטרת המסמך הינה לקבוע תבחינים אחידים שוויוניים לחלוקת תקציב הספורט, והכל בכפוף למפורט בנוהל מתן תמיכות מעת משרד הפנים. הוועדה ממליצה בפני המועצה לאשר את התבחינים לשנת 2019 כפי שאושרו על ידי וועדת התמיכות המקורית. תודה רבה.

צביקה גנדלמן: למישהו יש התייחסויות?

רונן הילף: לפני יומיים קיבלנו את המסמך של התמיכות לספורט. אני חייב לציין שזה מסמך שמבייש

את מי שמתיימר לנהל את העיר ברמה המקצועית ואני עוד מעט אסביר גם למה, מנכ"ל העירייה, ועושה זאת בצורה רעה מאוד. הייתי אומר אף חוסר מקצועיות ברמה הבסיסית ביותר. כל פעם שאני מקבל חומרים מקצועיים אני מבין עד כמה המנכ"ל הנוכחי וראש העירייה לא שורדים מנגנון תחרותי והישגי, וזה לא מפליא אותי שמי שלא ניהל בסביבה 4

תחרותית והישגית, אשר מודדת את עצמה כל שנייה על מנת להתקיים ולצמוח, מובילים אותנו בדרך היחידה ששניהם מכירים; דרך ניהול מסורתית, מיושנת ולא רלוונטית לניהול שלטון מקומי בעידן שמשתנה כל שנייה ודורש התאמות, יצירתיות וחדשנות. מכאן, אני אתקדם לנושא הבקשה לאישור תבחינים לתמיכות לשנת 2019 לנושא הספורט התחרותי.

הוועדה אמורה להיצמד לחוזר מנכ"ל אפריל 2006 ועל זה אין לנו וויכוח. מבחינה פרוצדורלית, מנכ"ל העירייה והצוותים המקצועיים לא עמדו בחלק גדול מאוד מהוראות חוזר מנכ"ל אפריל 2006 המחייבות. אני מתחיל להקריא את כל ההוראות שלא עמדתם

בהם. סעיף: 3.1 "לא תינתן תמיכה בין אם ישירה ובין אם עקיפה אלא לפי נוהל זה". סעיף

:4.2 "רשות מקומית המבקשת לתת תמיכות תכלול בתקציבה את הסך הכולל של תקציב התמיכות הישירות והעקיפות, ואת חלוקתו לפי נושא התמיכה לפרקי התקציב". חברי המועצה עד רגע זה לא קיבלו את חלוקתו לפי נושא התמיכה לפרקי התקציב. תקציב התמיכות השנתי העירוני לשנת 2019 הינו 6.465 מיליון ללא חלוקה לפי נושאים- חינוך, דת, ספורט, תרבות. בדו"ח מבקרת העירייה מס' ,28 בסעיף 2 עמוד 121 לדו"ח קובעת המבקרת כי בניגוד לסעיף 4.2 לנוהל תמיכות, תקציב התמיכות המאושר מראש אינו מפורט, מבלי לפרט את סכום התמיכה בכל נושא. סעיף :6.2 "לישיבות הוועדה יוזמנו נציגי האגף הרלוונטי ברשות לעניין הבקשה לתמיכה", מה שלא קרה בפועל על פי משתתפי הוועדה.

סעיף :8.1 "לא תיתן הרשות המקומית תמיכה, אלא על פי תבחינים שנקבעו על פי נוהל

זה". סעיף: 8.2 "הוועדה המקצועית תכין ותגיש הצעה לתבחינים חדשים לתמיכה או

לתיקונם לאישור מועצת הרשות לא יאוחר מחודשיים לפני המועד הקבוע לאישור התבחינים על ידי המועצה. התבחינים יגובשו בהתאם לנושא התקציב לתמיכה הקבועים בתקציב הקודם לשנת התמיכה המיועדת, או לנושאים לתמיכה שמוצע לקבוע בהצעת

התקציב החדשה". סעיף: 8.4 "המועצה לא תאשר את התבחינים אלא לאחר שקיבלה

חוו"ד בכתב מהיועמ"ש לרשות כי התבחינים הינם בהתאם להוראות כל דין לרבות לעניין השמירה על עיקרון השוויון". עד רגע זה חברי המועצה לא קיבלו חוו"ד משפטית בנושא התבחינים הללו על מנת שיוכלו לאשר. יודגש כי מסעיף 6 בעמוד 125 לדו"ח מבקרת העירייה עולים ממצאי הביקורת הבאים: "בניגוד לסעיף 8.4 לנוהל התמיכות, היועמ"ש לא מאשרת בכתב את נאותות התבחינים שנקבעו ואושרו על ידי העירייה, וכי התבחינים הנקבעים הינם תבחינים ענייניים ושוויוניים". חוות דעתה, כאמור, צריכה להיכתב על ידי היועמ"ש תוך מתן הנמקה לקביעה לפיה התבחינים הינם נאותים או לא. בהיעדר חוו"ד בכתב עולה החשש כי התבחינים שנקבעו אינם עולים בקנה אחד עם דרישות סעיף 8 לנוהל התמיכות. עוד עולה מדו"ח הביקורת כי לדעת הביקורת, על מנת לשמור על כללי השוויוניות המחויבים בנוהל התמיכות, על העירייה לחלק את כספי התמיכות בהתאם לקריטריונים שוויוניים המתבססים על כמות המשתתפים בפעילות או הישגיות הפעילות ללא קשר לענף הספורט בו נעשית הפעילות. סעיף ,8.5 אני עדיין בחוזר מנכ"ל מרוב הכמויות שפשוט לא סופרים את החוזר. כאילו הוא לא נמצא. "התבחינים שייקבעו על ידי מועצת הרשות, לאחר שהינה בחוות דעתו של היועמ"ש לרשות, יהיו ענייניים, שוויוניים ויתחשבו בצרכי האוכלוסייה וברשות המקומית ובצורך למתן שירותים לכלל האוכלוסייה". גם כאן לא קיבלנו שום דבר בתבחינים. סעיף :8.7 "מועצת הרשות המקומית תאשר הצעת תבחינים לא יאוחר מ-1.9 שלפני שנת הכספים אליה מתייחסת התמיכה". איך יכול להיות שאנחנו 5

באפריל מאשרים,

(הערה בנוגע להקלטת הישיבה)

צביקה גנדלמן: אני רוצה להודיע למועצה שהתרגיל הזה מפריע להקלטת הישיבה ואם לא יהיה בסטנוגרמה

של הישיבה את הדברים לא נבוא בטענות לאף אחד כי כרגע האיש הטכני טוען שהוא לא שומע את הדברים שלך.

רונן הילף: סעיף :8.7 "מועצת הרשות המקומית תאשר הצעת תבחינים לא יאוחר מיום 1.9 שלפני שנת

הכספים אליה מתייחסת התמיכה". אנחנו עכשיו בחודש מאי מאשרים את ,2019 כאשר אנחנו ב-2018 בכלל היינו אמורים לאשר את כספי התמיכה. סעיף :9.1 "רשות מקומית שבהצעת התקציב שלה נכלל סכום לתמיכה במוסדות ציבור, תפרסם לכל היותר כשבועיים לאחר הגשת הצעת התקציב למועצה הודעה לעיתונות בדבר האפשרות לקבל תמיכה בכפוף לאישור התקציב. רשות מקומית אשר אוכלוסייתה מונה מעל 100,000 נפש, שזה המצב בחדרה, תפרסם גם בעיתון ארצי נפוץ אחד לפחות, בהגדרתו בסעיף 1א' לחוק התכנון

והבנייה". סעיף: 13.5 "בקשות לתמיכה יידונו במועצה. סדר היום המפורט של הדיון,

לרבות מוסדות הציבור המבקשים תמיכה יישלח לפחות שבוע מראש לכל חברי המועצה".

סעיף :13.6 "המועצה תחל בדיוניה לא יאוחר מחודש לאחר הגשת החוו"ד המקצועית ותחליט בבקשות תוך חודשיים מתחילת דיוניה". אנחנו לא עומדים פה בזמנים בכלל. סעיף :14.7 "גזבר הרשות המקומית, או נציגו בוועדה המקצועית, יודיעו לוועדה המקצועית ולמועצת הרשות מהו הסכום שנקבע בתקציב או בהצעת התקציב לתמיכה בכל סוג של פעילות או תחום תמיכה, והמלצות הוועדה המקצועית והחלטות המועצה לא יחרגו מן

הסכום האמור". סעיף: 14.8 "סך כל התמיכות שתאשר המועצה בסעיף תקציב לא יעלה על

הסכום הקבוע באותו סעיף. המנהל הכללי ברשות ימנה עובד או עובדים מבין עובדי הרשות המקומית בעלי כישורים מתאימים שיקיימו את הפיקוח האמור. לא מונה מפקח- לא תשולם תמיכה כלשהי מעת הרשות המקומית". גם כאן נעשתה עבודה על ידי המבקרת ואני לא אחזור על זה שאין פיקוח על הכספים. היא ציינה את זה בדו"ח הביקורת שלה. אז קודם כל, מבחינת חוזר מנכ"ל כאשר אומרים להיצמד לחוזר מנכ"ל אז נצמדים, לא מחפפים. מה שקיבלנו פה מבייש פשוט את מי שהגיש לנו את זה כי זה הנוהל. אנחנו חברי מועצה ומדלגים עלינו; ככה זה בתב"רים, ככה זה בתבחינים, מגישים לנו ויאללה, הכל עובר. לגבי תבחיני הספורט, עכשיו בפועל מהבחינה של איך הגישו לנו את זה. תבחיני הספורט עיריית חדרה.

צוות וועדת תמיכות מורכב ממנכ"ל, מבקר עירייה, משנה ליועמ"ש, סגנית הגזבר ומנהלת מחלקה. פרוטוקול הוועדה לא ציין מי מבין חברי הוועדה בכלל הינו בעל זכות הצבעה והאם יש נציגים במעמד המשקיפים בלבד. חלוקת התמיכות באגודות הספורט נקבעה כ- 89.36 אחוז עבור ענפי ספורט קבוצתיים, 4.26 אחוזים עבור ענפי ספורט אישיים וקבוצות שלא נמנות על ענפי כדורגל, כדורסל וכדורעף, ו-6.38 אחוז עבור שימוש במתקני ספורט. המסמך אינו מפרט, אדוני המנכ"ל, ומסביר כיצד הגיעו לחלוקת אחוזים אלה. ישנה אפשרות כי מספר המשתתפים באגודות של ספורט אישי גבוהה ממספר המשתתפים בעמותה של ספורט קבוצתי. סעיף 7.1.1 קובע כי סדר העדיפות וקדימות בין ענפי הספורט השונים מתבססים על סדר עדיפותם בתכנית אב לספורט. יודגש כי תכנית אב לספורט לא הוגשה לחברי המועצה ואינה נמצאת באתר האינטרנט העירוני. המידע שצריך להינתן לנו כמקבלי 6

החלטות אמור להיות רחב ככל הניתן ולא כסת"ח, מה שלא קורה בפועל. איך ניתן לאשר בכלל תבחינים על בסיס תכנית כלשהי כאשר חברי המועצה אינם מכירים אותה? מי אישר את תכנית האב לספורט? מתי היא אושרה? לאיזו תקופה מתייחסת תכנית האב לספורט?

בהתאם לסעיף -7.1.61 מתן נקודות לענף מתבסס על תכנית האב לספורט שלא הוגשה. סך הכל הניקוד שנקבע הוא 1200 נקודות ופה, מי שבנה את זה, מראש בנה את זה ל-4 קבוצות ואני אסביר לכם את זה. על המקום הראשון מקבלים 500 נקודות. במקום השני- 260 נקודות ואחרים 195 נקודות. כשאתם מחברים את שלושתם אתם מגיעים ל-1005 נקודות, 3 קבוצות, ואז באחר נשארה עוד קבוצה אחת. כלומר, איך שאתה לא הופך את זה מראש בונים את זה ל-4 קבוצות ולא משנה איך תהפוך את זה.

דובר: זה מה שיש.

רונן הילף: בסדר, אבל מבחינת עקרונות של שוויוניות ככה לא בונים. בנוסף, על מנת שהתמונה תהיה

ברורה לנו כמקבלי החלטות לחלוקת הכספים, מעקב ובקרה, חשוב שהכסף לספורט התחרותי ייצא ממקום אחד; אם נלקחת הלוואה, לדוגמא לטובת הפועל חדרה נניח, חשוב להבין זאת עכשיו בשלב קבלת ההחלטות. מה היקף התמיכה העירונית בקבוצות? אם נניח כדוגמא שהעירייה תומכת בהפועל חדרה ב-4 מיליון שקל, כדוגמא, ומכאן יוצא בתבחינים שהיא תומכת נניח במיליון שקלים בלבד- אז יש לנו כאן למעשה הפרש של 3 מיליון שקלים שאנו מעוניינים לדעת בשלב הזה איך העירייה סוגרת את ההפרש. על עניין החשיפה שאומרים עניין לציבור; שוב, מאפשר מתן נקודות אך ורק-, אתה עובר על התבחינים ואין בהם כלום חוץ מלדאוג לאיזה 4 קבוצות ולא משנה מה. והיה על זה גם בג"צים בנושא.

עכשיו חמור מכך, חלוקה לשאר ענפי הספורט; סעיף 7.2.1 קובע כי בשנת 2019 הוועדה המקצועית החליטה לתת עדיפות לספורט הימי, ולכן יקבל 20 אחוז מסך התמיכה. כלומר 180 נקודות. יצוין כי סך התמיכה לכל ענפי הספורט היחידניים הינו 4.36 אחוזים בלבד מסך התמיכות המתחלקות על מספר רק של ענפי ספורט ומועדונים. לא צורף לדין וחשבון מה השיקולים של מתן עדיפות לספורט הימי, האם מספר המשתתפים בו גבוה יותר מענפים אחרים. החליטו, אומרים לכם "החלטנו" וזהו. אני אמור לקבל את זה שהם החליטו, הוועדה המקצועית. לא מפרטים, לא מסבירים, איך הגיעו להחלטה? מה שיותר מבזה זה שהסעיף הבא קובע כי יתרה 80 אחוז התמיכה, שוב פעם, מתוך ה-4.26 אחוז הכולל, תתחלק בין ענפי הספורט הפועלים במשך 3 השנים האחרונות וסך הכל ניקוד לכל הענפים הינו 720 נקודות. מה שיפה הוא שהספורט הימי נכנס גם בסעיף השני בתוך 80 נקודות. לא שמים לב, עושים העתק-הדבק ומריצים את זה וככה הכל נראה. כלומר, רושמים לך במסמך שהספורט הימי מקבל 20 אחוזים,

צביקה גנדלמן: רונן, 12 דקות, לתשומת הלב. אתה לוקח על חשבון הסיעה? בסדר.

רונן הילף: מה שאני בא להגיד זה שכשאתם רושמים שסך מה שמקבל הספורט הימי הוא 20 אחוז, מן

הראוי שתבדקו את עצמכם כי לפי המסמך שקיבלנו זה מגיע ל-28.88 אחוזים. הדברים הם בסיסיים, לא עושים העתק-הדבק לכל דבר. בודקים. סעיף 7.2 כולל בתוכו מספר ענפי ספורט והינו מתייחס למספר קבוצות באותם הענפים. לדוגמא, בג'ודו ובשחייה יש מספר אגודות הפועלות בעיר- האם ניתן לזה משקל? האם כל הענפים, לדוגמא, קיימים בעיר?

אתם יודעים לדוגמא אם יש אגודת טניס בעיר? סתם אני שואל, לא יודע. במידה ואין אגודת טניס יש לחלק את הניקוד מחדש כי העתק-הדבק כבר לא מתאים לשנה הזאת שאנחנו 7

מדברים עליה. סעיף 7.3 קובע: "תמיכה לטובת שימוש באולמות ספורט המהווים 6.38 אחוזים מסך התמיכות". תמיכות עקיפות. הסעיף קובע כי אפשרות קבלת תמיכה באולמות ספורט ניתנת אך ורק לענפי ספורט קבוצתיים המפעילים חוגים מעל 250 תלמידים הרשומים באיגוד הספורט של המדינה. מדובר בפגיעה קשה בעיקרון שוויוניות ובעצם מתן תמיכה נוספת של ענפי ספורט קבוצתיים. בכך בעצם שלושה ענפי ספורט זוכים לתמיכה של כ-96 אחוזים לעומת מספר רב של ענפי ספורט יחידניים שלא זוכים לכך. תמיכה בשימוש באולמות ספורט צריך להתבסס על מספר התלמידים בחוגים ללא קשר לשיוך לענף בכלל.

על כן לסיום, אני אבקש שהמנכ"ל והצוותים המקצועיים ייקחו את הדברים שנאמרו על ידי ויעבדו לפי הנהלים המחייבים בחוזה מנכ"ל אפריל 2006 ויחזרו לשולחן המועצה לאחר שתיקנו את כל הליקויים, וייצמדו להוראות החוזר המחייבות. כרגע ,מבחינת חברי המועצה, לא ניתן לקבל החלטה עם כל כך הרבה ליקויים שנעשו.

צביקה גנדלמן: תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

שלמה בוזגלו: קודם כל, מעבר לעבוד המקצועית שעשית רונן, ואני גם לא מתכוון להתווכח איתה גם, אני

מעלה פה הצעה, ואני לא נכנס להסברים של ההצעה- למשוך את הסעיף הזה ולחשוב מחדש על כל הקריטריונים ולהביא את זה מחדש לישיבת המועצה.

רון שגן: בסוף, כשבאים לחלק תמיכה עירונית, אתה מסתכל קדימה ואתה רוצה לראות את מה אתה

מפתח. המטרה בעיניי של תמיכה עירונית היא לאפשר שוויון בהזדמנות לילדים. זה הסיפור הגדול. התמיכה צריכה לאפשר קבוצות ילדים ונוער חזקות גם למי שאין לו כסף. היום בחדרה, בענפים מסוימים, אתה צריך להיות עשיר כדי לשלוח את הילד לחוג כי אם הילד שלך אתה צריך לשלוח אותו מחוץ לעיר, או 4 פעמים בשבוע לוינגייט ולקנות לו ציוד- אז מי שלא יכול להוציא 1,000 ₪ בחודש על חוג הילד שלו איפשהו יקבל חוג עד כיתה ג' ואחר כך הוא פשוט לא יכול לתמוך את זה. ואני אומר את זה כי אני רואה את זה מקרוב. הלכתם, נתתם 96 אחוזים לכאורה, זה לא באמת 96 אחוזים כי הרוב מ-96 אחוזים האלה ילך לכדורגל אבל נניח. מי קבע ש-90 אחוז הולך רק לענפים האלה? לפי איזה קריטריון? שרון, אני גם שואל האם זה חוקי. את אמורה, את אמורה להוציא פרו-אקטיבית מסמך שאומר שהקריטריונים שוויוניים ולא ראינו מסמך כזה. אני לא ראיתי.

שרון שרוני: אז קודם אני הנחתי את זה על שולחנכם עכשיו. כתבתי במפורש; מה שקורה זה שהתמיכות

משקפות מדיניות וכתבתי את זה במפורש בנוהל שזה בכפוף למדיניות וסדרי העדיפויות שאושרו פה. אתם יכולים לבוא במסגרת הדיון ולהגיד, ראש העיר בא ואומר "אני מציע לעשות מדיניות כזאת שאומרת לעודד את הכדורגל, לעודד את הכדורסל", לא משנה. היו פה שנים שהייתה פה תמיכה גורפת של המועצה לעודד את הכדורסל. זה בפריורגטיבה של המועצה להחליט איזו מדיניות, ובהתאם למדיניות שלה היא אומרת "אני נותנת את מירב המשקל, בגלל שהמשאבים מוגבלים". אם היא תחלק להרבה מאוד נושאים או הרבה מאוד תחומים וכל אחד יקבל מעט- האפשרות לקדם,

דובר: ... שרון.

שרון שרוני: אני מדברת על החוק. לכן, בהחלט בסמכותה של המועצה לבוא ולהגיד "אני רוצה לקבוע

מדיניות בתחום התמיכות ולעודד נושא X יותר מאשר נושא Y". זה בדיוק הדיון במועצה.

ולכן אמרתי, בכפוף לזה שהמדיניות שמשתקפת במסמך הזה תאושר פה במועצה- מבחינתי זה שוויוני כי זה תואם את מדיניות המועצה. זה לא מתמטיקה.

רון שגן: לא מתמטיקה. את אומרת שהמועצה יכולה לאשר עקרונות שאינם שוויוניים או

סובייקטיביים למה שהיא חושבת? כי זה בניגוד למה שנאמר.

שרון שרוני: אם זה תואם את מדיניות העירייה זה עומד בכללים. נקודה. יש לך 100 שקלים לחלק,

רון שגן: לא משנה, יש עקרון שוויון אבל.

שרון שרוני: סביר, ענייני, מקצועי ושוויוני לבוא ולהגיד במועצה שיש לנו משאבים מוגבלים ולאור

המשאבים המוגבלים אנחנו רוצים כ-ציבור לעודד תחום מסוים. (מדברים יחד)

יניב דרי: שרון, אני בכוונה מפנה לדו"ח הביקורת, עמוד 135 סעיף .20 "לדעת הביקורת, על מנת

לשמור על כללי השוויוניות המחייבים בנוהל תמיכות, על העירייה לחלק את כספי התמיכות בהתאם לקריטריונים שוויוניים המתבססים על כמות המשתתפים בפעילות או הישגיות הפעילות, ללא קשר לענף הספורט בו נעשית הפעילות. אז זה סותר, אמרת שאפשר לתעדף כדורסל וזה לא מה שכתוב בדו"ח הביקורת. שרון, אני רוצה התייחסות לאור הסתירה הזאת.

שרון שרוני: זה לא סותר, אנחנו חלוקים. אני מסבירה שוב. באם המדיניות של העירייה לעודד תחום

מסוים, פה בא לידי ביטוי למיטב הבנתי ההישגיות. יש פה מתן דגש בהתאם לעקרון ההישגיות.

יניב דרי: מה הסכומים?

שרון שרוני: אתה נתת סקירה, באמת כל הכבוד לך, בנוגע לאיך נוהל תמיכות מתנהל. לנוהל תמיכות

יש שלביות; הנוהל מתחיל, אם אנחנו מדברים על ספטמבר זה עוד לפני שאנחנו בכלל יודעים מה התקציב כי התקציב אמור להתאשר בנובמבר-דצמבר. זאת אומרת שאנחנו אפילו עוד לא יודעים מה התקציב של שנה הבאה. בספטמבר אנחנו כביכול צריכים לשבת.

כך מתחיל הנוהל. אנחנו בשלב הראשון, אנחנו לא בשלב של פרסום לציבור, אנחנו מתחילים קודם כל בקריטריונים ולמה? כי אנחנו מפרסים את הקריטריונים. עכשיו אם הציבור יעתור כנגד הקריטריונים- זו הפומביות. אנחנו הולכים לציבור ואומרים לו "אלה סדרי העדיפויות שלנו" ומאפשרים לו להביע את דעתו. אם הציבור חושב שהקריטריונים לא נכונים והוא עותר לבית המשפט והקריטריונים משתנים- אז בהתאם לכך משתנה כל התהליך. לכן, כל מה שטענת בהתאם לנוהל על החלוקה והפרסומים, אלו הליכים שהם אחרי שהתבחינים מאושרים וסופיים. אז אנחנו בשלב התבחינים. אני רוצה להזכיר לכם שספטמבר 2018 זה היה חודש לפני הבחירות. בהחלט שאי אפשר חודשיים לפני בחירות לשבת ולקבוע מדיניות לשנת 2019 בנושא תבחינים. לכן, לאור הבחירות זה מובא היום. עכשיו אלה התבחינים, אני אשרתי שאם אתם מאשרים את המדיניות שעולה בתוך התבחינים אפשר לאשר אותם.

עכשיו הנושא הוא לא חוקי או לא חוקי; הנושא האם המדיניות שמוצעת על ידי הנהלת העיר,

שלמה בוזגלו: אני חייב לצאת. אני אגיד רק משפט אחד ואני חייב לצאת, אני לא יכול להיות בדיון הזה.

צביקה גנדלמן: רגע שרון. אתם מעלים שאלות אז תקשיבו.

שלמה בוזגלו: אולי חברי המועצה יודעים, אני חושב שהיה צריך להגיד את זה אבל אולי השמיטו את זה

בלי כוונה אבל אני לא יכול להשתתף בדיון. אני נשארתי רק להגיד שאני מציע עוד הפעם, ואני אומר את זה לכל חברי המועצה, למשוך את ההצעה ולחשוב עליה מחדש על הקריטריונים כי אם אתם לא יודעים, חברי המועצה, מדובר שאני הייתי הגורם המקצועי שבעצם קבע את הקריטריונים על פי מה שביקשו ממני. ומפה אני יוצא.

חבר המועצה שלמה בוזגלו עזב את אולם הישיבות

צביקה גנדלמן: בסדר, תודה. אני רוצה לברר רגע איזשהו עניין. משהו לא מסתדר לי. זה שהוא מודיע שהוא

לא יכול להשתתף בגלל שהוא נגוע וזה והוא יצא- מה אני צריך עכשיו לעשות אתו? איך אני יכול להתייחס להצעה הזאת?

שרון שרוני: הוא עכשיו טוען טענות שלא נטענו קודם שאני לא יודעת איך להתייחס אליהן עכשיו.

כשאנחנו התייעצנו אתו בתור יועץ לתחום הספורט בחברה לתיירות,

צביקה גנדלמן: עזבי, אני לא נכנס לזה, זה סיפור אחר שנגיע אליו מה תפקידו בעניין. אני שואל עכשיו בצד

המנהלי איך אני מתייחס להצעה.

שרון שרוני: בצד המנהלי הוא יצא מהדיון אז אין הצעה. אין הצעת החלטה. הוא העביר איזשהו מסר

לחברי המועצה, הוא לא מבקש הצעת החלטה.

צביקה גנדלמן: קיבלתי תשובה. רק רציתי לדעת איך אני מתייחס להצעתו.

רון שגן: אני אומר שבקצה של הדבר הזה, כשאתה מחבר את התמיכה עבור ענפי הספורט

הקבוצתיים שהוגדרו במובהק, לא באופן כללי "קבוצתיים" אלא כדורגל, כדורסל וכדורעף.

אם אולמות הספורט משרתים אותם השארנו פחות מ-4.5 אחוז לכל שאר הענפים שדווקא בהם התמיכה העירונית נדרשת כדי לאפשר שוויוניות לילדים להגיע לשם. דווקא שם אין מתקנים וצריך את ההסעות, וצריך את ההתערבות ההורית היותר גדולה וזה כסף שאין לרוב האנשים, ואני רואה את זה בפרקטיקה. עכשיו זה נראה גם מכוון בול; 40 אחוז מהתמיכה תינתן לקבוצה שחלה עליה בקרה תקציבית ומינימום תקציב נדרש על ידה הוא 5 ... מה, אנחנו צריכים לנחש לאן זה הולך? ויש לי עוד שאלה; אם יש הרבה אגודות וכולן מעולות אז הן צריכות להפסיד כי הן לא אגודה אחת גדולה? ודווקא בכדורגל, והילד שלי משחק בהפועל חדרה והכל בסדר, הילדים לא זוכים לסבסוד הזה. להפך, מחלקות הנוער אם כבר מסבסדות את הבוגרים.

דוברת: כמה פעמים אפשר להגיד שזו מדיניות ראש עיר?

שרון שרוני: הוא חושב שהמדיניות הזאת לא נכונה.

צביקה גנדלמן: חברים, חרגנו בזמנים. היום אני נדיב.

רון שגן: ג'ודו, התעמלות קרקע, התעמלות אמנותית, שחייה, טניס, טניס שולחן, ... וספורט ימים זה

דברים שלא מקבלים אפילו פירורים ממה שיש כאן. לא מקבלים כלום. אנחנו יודעים לרוץ להצטלם איתם כשהם מביאים הישגים ואולי לזרוק איזה 10,000 ₪ מלגה אישית, אבל זו לא תמיכה רצינית וממוסדת. אני חוזר על הקריאה שלמה למשוך את הדבר הזה ולעשות קריטריונים שהם ברורים. כשאומרים תרומה לקהילה אז מה זה תרומה לקהילה? זו לא תרומה לקהילה כי נראה למישהו שזה תורם יותר וזה תורם פחות; קריטריון צריך להיות משהו מדיד שאני יכול להכניס למחשב ומחשב מוציא לי תשובה. לא "נראה לי שזה ככה או אחרת" ואלה הקריטריונים ששמתם פה. דברים שנתונים להחלטה שרירותי. כשאנחנו לא מאפשרים את הכסף הזה לג'ודו, לשחייה, להתעמלות האמנותית,

צביקה גנדלמן: לא צריך לחזור על זה עוד הפעם. בבקשה, אני מבקש לסיים.

רון שגן: כשאנחנו לא מאפשרים את זה אז זה גם לא יתפתח בעתיד. אנחנו פשוט חונקים אותם.

התעמלות קרקע, למשל, הייתה וכבר אין פה. טניס היה פה פעם וכבר אין פה. אנחנו חונקים את הענפים האלה בעצם העובדה שאנחנו לא נותנים להם-, הייתי רוצה להגיד אפליה 10

מתקנת אבל אני אגיד רק הזדמנות שווה מול האחרים.

דובר: רון, יש 80 ילדים בהתעמלות קרקע.

צביקה גנדלמן: חברים, אני מקבל פה עוד פתק. סיעת מחוברים השתמש בכל ה-20 דקות, ויותר מזה אנחנו

כבר מעל חצי שעה בדיון.

רונן הילף: את אמרת משהו שאני מאוד מתחבר אליו שביולי מתחילים דיונים ובספטמבר אמורים

לאשר תבחינים אוקי? אז אני אומר שכאן זה צריך להתנהל באותה צורה. לא יכול להיות שלפני יומיים קיבלתי תבחינים ואני עכשיו אמור לאשר אותם. זה משהו שצריך להתגלגל בתור רעיון, הצעה בדיון לשינויים,

שרון שרוני: בשביל זה יש את וועדת המשנה שהיא מנבחרי ציבור, אני לא יודעת אם היה נציג

מהאופוזיציה, ויש פרוטוקול של וועדת המשנה שתומך בתבחינים האלה.

רונן הילף: אבל מה עם הדיון שדורש מליאה?

שרון שרוני: אז זה הדיון. פה. מה שרון דיבר זה בדיוק הדיון.

צביקה גנדלמן: למעט רונן שדיבר הרבה מעבר מישהו רוצה לומר משהו? לפני שאני מתייחס ומעלה

להצבעה.

טוב. אני מבקש להתייחס לנושא של התמיכות ולהעלות את זה להצבעה. אנחנו מנהלים את נוהל התמיכות הזה זו כבר השנה השישית. כמדומני, גם אפשר לבדוק את זה בספרים, אני לא בטוח שעיריית חדרה חילקה תמיכות בעבר בסדרי הגדול האלה ובצורה הזאת. לספורט, אני לא מדבר על תמיכות אחרות שזה דיון בפני עצמו. אנחנו החלטנו כמדיניות לתמוך בספורט ההישגי מכמה סיבות. אחד, אי אפשר לתת לכולם הכל. גם זה לא יכול להתחלק שוויוני, הספורט הוא לא שוויוני, כמות המשתתפים בכל ספורט, לא דין טניס שולחן שזה שחקן אחד לקבוצת כדורסל עם 700 ילדים. ולכן, זה או לתת תמיכה משמעותית שתוכל להשפיע על ענף הספורט או לחלק לכולם ואף אחד לא יוכל לעשות עם זה שום דבר. פעם שנייה, אני מאמין, ולשמחתי הרבה הוכחנו את זה ורונן, אתה גם אוהד הפועל חדרה, הוכחנו את זה שלא רק הפועל חדרה- חברי המועצה אתמול העלו את בנות הכדורגל של מכבי חדרה על המפה כשהן עלו לגמר גביע המדינה בכדורגל. כבוד גדול, בשידור ישיר בטלוויזיה.

קבוצות הכדורגל נשים הוא אחד מענפי הספורט ההישגיים. ולכן, יש מדיניות ברורה שמכתיב אותה אני בגיבוי ההנהלה והמטרה היא בהחלט לתת סיוע משמעותי. בלי שום קשר, אנחנו גם תומכים בספורטאים מצטיינים בדרך אחרת, כולל החברות העירוניות. יש לנו שני ג'ודוקות שהם בפוטנציאל אולימפיאדה. יש לנו שייטת או שניים בפוטנציאל אולימפיאדה. בהחלט, אבל אנחנו לא יכולים להגיע לכל ענף ואיפה המנדט? אצלי, אצלנו בהנהלת העיר ובמועצה כשאנחנו מביאים עכשיו את התבחינים לאישור המועצה. עכשיו על זה, על מנת שלא יהיה איזשהו ספק, יש לזה את הגיבוי ואת האישור של היועמ"ש שזה נעשה על פי דין. וזו תחילת התהליך ולכן אני מבקש להעלות ולאשר את הדבר הזה ונמשיך כמובן במעלה הדרך לדברים האחרים.

רון שגן: את התקציב הזה אין אפשרות לחלק לבוגרים ונוער-ילדים?

צביקה גנדלמן: אני לא עוסק בזה עכשיו. קודם כל אנחנו נאשר את התבחינים. קיבלת תשובה ואני מבקש

להעלות את זה לאישור. (מדברים יחד)

שרון שרוני: עוד לא הגענו לתקציב בכלל.

מלכיאל אלבז: כל השאלה היא אם זה חוקי או לא. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: חברים, כל מה שאנחנו עושים במועצה הוא חוקי ואני מבקש להעלות את זה להצבעה. מי

בעד שירים את היד. קיבלתם מספיק זמן לדבר.

יניב דרי: יש לי הצעת החלטה להצבעה. הצעת החלטה שלו.

שרון שרוני: יש לו הצעה נוספת. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: כן, בבקשה. מה הצעת ההחלטה?

יניב דרי: הצעת ההחלטה מתייחסת לכך שמאחר והדברים, כפי שצוטטו מחוזר המנכ"ל, לא תואמים

להוראות הדין, אנחנו מבקשים לתקן את הפרוטוקול בישיבה של וועדת התמיכות. להביא את זה שוב, יש לנו ישיבה בדיוק עוד שבועיים אז אתם יכולים להביא את זה מתוקן בעוד שבועיים וכך לא לגרום למצב שכל חברי המועצה פה מצביעים על משהו שהוא לא תקין.

ראינו פה סתירות ברורות שבגמגום איכשהו,

צביקה גנדלמן: מה ההצעה יניב?

יניב דרי: למשוך כרגע, לתקן בוועדת תמיכות,

שרון שרוני: מי בעד ההצעה של יניב?

צביקה גנדלמן: מי בעד ההצעה של יניב?(הצבעה)

צביקה גנדלמן: ארבע. מי נגד שירים את היד? ההצעה לא התקבלה. עכשיו מי בעד ההצעה של ראש העיר

שירים את היד. מי נגד? התקבלה ההצעה ואנחנו עוברים לסעיף השני.

החלטה מס' :106 המועצה מחליטה לדחות את הצעתו של חבר המועצה עו"ד יניב דרי הטוענת להסיר את הסעיף מסדר היום מאחר והדברים שציטט אינם תואמים את הוראות הדין.

אושר ברוב של 13 חברי מועצה ו-4 נגד.

החלטה מס' :107 עפ"י נוהל מתן תמיכות מס' 4/2006 מאת משרד הפנים, מחליטה המועצה, לאשר תבחינים לתמיכות לשנת 2019 לנושא הספורט התחרותי כפי שפורט בסיכום מיום 29/3/19 מאת וועדת התמיכות המקצועית ובתמיכתה של ועדת המשנה לתמיכות מיום .14/4/19

אושר ברוב של 13 חברי מועצה בעד ו-4 נגד.

חבר המועצה שלמה בוזגלו חזר אל אולם הישיבות

ב. באישור נסיעה לחו"ל

צביקה גנדלמן: אני יכול להסביר את הנסיעה שלי, למה המטרות וכולי או שהגזבר שממן מסביר?

שרון שרוני: איך שאתה רוצה.

צביקה גנדלמן: חברי המועצה, על פי הוראות מנכ"ל מס' 4-207 ממשרד הפנים ובהתאם חוות דעת

המצורפת מעת מנכ"ל העירייה מיום 12.5.19 וגזבר העירייה מה- .13.5.19 סימוכין .88-19 12

מתבקשת המועצה לאשר השתתפות שלי, ראש העיר, כחבר במשלחת ראשי רשויות לארה"ב בין התאריכים 10-16 ביוני 2019 מטעם פיקוד העורף, הפועל בשיתוף משרד הפנים והשלטון המקומי להוצאת משלחת לימודית לארה"ב שמטרתה למידה והפקת לקחים על אופן היערכות ומענה רשויות מקומיות לקראת ובמהלך מצבי חירום. התכנית תכלול מפגשים וסיורים המתואמים לאתגרי הרשות המקומית בחירום, תוך שימת דגש על ביקור באזורים שחוו אירועי חירום משמעותיים בתקופה האחרונה. צורפו אליכם גם העלויות, האישורים של מנכ"ל וגזבר. מישהו רוצה להתייחס? (משה בוזגלו נכנס לדיון)

יניב דרי: קודם כל, מבורך לבוא וללמוד נושאים שקשורים לעורף וזה חשוב אבל . הייתי מתחיל, כפי

שעלה כבר כמה פעמים במועצה, בהתאמה של הוראות החוק לכל מה שקשור בהשקעה העירונית בשיפוץ המקלטים, בתחזוקת המקלטים, בייעוד עובדים לטובת הנושא הזה כפי שמופיע בהוראות החוק. מה שהופיע בדו"ח הביקורת של משרד הפנים שהעירייה לא מקיימת. אמרת שאנחנו עושים רק לפי חוק אבל איכשהו תמיד ההערות הם סותר לחוק, נוגד לחוק. אז לפני שטסים, לפני שיוצאים, לפני שבאים ללמוד צריך להתחיל מהבסיס שזה לקיים את מה שהחוק מחייב, ו-וודאי בתחום הזה שהוא תחום רגיש ודובר עליו כל כך הרבה. אולי תכבד אותנו בעדכון שהעירייה התאימה את עצמה לדו"ח הביקורת, התחילה לעבוד כפי שנדרש, ייעדה את העובדים למטרה הזאת, מקצה את הכספים למטרה הזאת, כדי שלא ניתקל בדו"ח הביקורת של משרד הפנים בהמשך השנה ונראה שוב פעם את ההערה הזאת כפי שהוא מופיע שנה אחרי שנה בנושא הזה.

צביקה גנדלמן: תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? הצבעה. מי מאשר את הנסיעה? מי נגד?

החלטה מס' :108 בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל מיוחד מס' 4/2017 מאת משרד הפנים, ובהתאם לחוו"ד מאת מנכ"ל העירייה מיום 12/5/19 , וחוו"ד גזבר העירייה מיום 13/5/19 סימוכין – 88-19 מחליטה המועצה לאשר השתתפות ראש העיר כחבר במשלחת ראשי רשויות לארצות הברית.

פיקוד העורף הפועל בשיתוף משרד הפנים והשלטון המקומי להוצאת משלחת לימודית לארצות הברית בין התאריכים 10-16 ביוני ,2019 שמטרתה- למידה והפקת לקחים על אופן היערכות ומענה רשויות מקומיות לקראת ובמהלך מצבי חירום. התכנית תכלול מפגשים וסיורים המותאמים לאתגרי הרשות המקומית ובחירום תוך שימת דגש על ביקור באזורים שחוו אירועי חירום משמעותיים בתקופה האחרונה.

אושר ברוב של 13 חברי מועצה בעד ו- 6 נגד

ג. חוזה חכירה עיריית חדרה – מדינת ישראל

צביקה גנדלמן: אני מזכיר שאנחנו מדברים פה על נושא שעלה לדיון בישיבה הקודמת ששם למעשה קיימנו

דיון ארוך . אני חושב שבדיון ההוא המועצה לא עברה-, הסתבר לנו שבעסקת מקרקעין, היות וצמחנו בכמות, אנחנו צריכים רוב של 11 כדי להעביר אותה וזה לא היה ולכן ההצעה נדחתה. אני רק יכול לומר לכם שעל הפסים של הדיון, מה שהצוות המקצועי עוד המשיך לעשות וגם לפחות הונח אצל היועמ"ש- 3 דוגמאות של התקשרויות מהסוג הזה שאחד מהם משרד הפנים אפילו אישר בעיר בת ים. את כל ההתקשרויות וכל הנושאים שעלו. לכן, אני מציע לאשר את ההצעה הזאת פעם נוספת אלא אם יש התייחסויות. דנו בזה, אין שום חדש 13

ואמרתי אפילו ההפך, יש לנו דוגמאות שעסקה מהסוג הזה אושרה במקומות אחרים.

יניב דרי: אני מסכים לגבי ה-"למדנו" אבל יש לי התייחסות ל-למדנו הזה. אגב, זה עלה גם בנושא

הראשון; אני לא יודע למה והאמת שאין לי מושג, אולי צריך לחדד את הנושאים האלה, אבל גם בנושא של הסכמים במקרקעין יש חוזר מנכ"ל משנת ,96 .16-96 ההחלטה פה בעניין הזה, עוד לפני שאני צולל לחוזר המנכ"ל בפן של הדברים שחסרים, היא לדעתי בהקשר מסוים רעה ואולי גם יכולה להיות רשלנית בכל מה שקשור לקרקע הזאת במרכז העיר חדרה. אני רואה את החומר, קורא את חוות הדעת- אחת של היועמ"ש של החברה הכלכלית, חוות הדעת השנייה של הלשכה המשפטית עם אילו שהן התייחסויות לזה שלא מצאנו עיגון חוקי כזה או אחר. אני הולך לאותו חוזר מנכ"ל ויש שם דברים שצריך לצרף ולא צורפו; אחד, הערכת שמאי מעודכנת. אנחנו עוסקים בקרקע ואנחנו צריכים לדעת במה מדובר, מה האלטרנטיבות של ההשקעה בקרקע הזאת, מה השווי שלה, האם התמורה שאנחנו מקבלים היא ראויה או לא ראויה. זו קרקע ציבורית וצריך להיות סופר זהירים בנושא הזה. אנחנו ראינו כבר את הדברים האלה בעבר בסוגיית אסיה-חדרה והקרקע בים שהיום התברר שהעסקאות היו לא טובות, בעיקר שלא בערכי שוק רלוונטיים. הערכת שמאי מעודכנת ל-6 חודשים הלוקחת בחשבון תכניות שבתוקף, שינויים צפויים,

צביקה גנדלמן: סתם רגע להבנה; מה קשור אסיה לעסקה עם המדינה? חוץ מזה, גם צריך למען הגילוי

הנאות לומר שאסיה,

יניב דרי: אני מדבר על קדנציות קודמות, הכל בסדר.

צביקה גנדלמן: אני יכול בהזדמנות זאת גם לדבר על ... להיום?

יניב דרי: צביקה, לא להפריע.

צביקה גנדלמן: אתה תקבל את הזמן. אני רוצה לעדכן את המועצה, אני מחלק את הזמן. (מדברים יחד)

יניב דרי: אני התחלתי את דבריי ואתה תיתן לי לסיים אותם. (מדברים יחד, לא ניתן להבין את דבריו

של יניב דרי)

צביקה גנדלמן: עצרנו את השעון ואתה תקבל את הזמן. חברי המועצה, אני רוצה לעדכן אתכם שאם יניב

דיבר על העסקה באסיה, היום בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את זה וחלט את הערבות של אסיה-חדרה שאחרי 8 שנים ראש עיריית חדרה החליט לבצע את זה. עכשיו תמשיך.

יניב דרי: ... לדבר וגם מה שאמרת מעיד על כך שאתה לא מקשיב.

צביקה גנדלמן: אתה נתת דוגמא והרמת להנחתה וזה בסדר גמור. תמשיך.

יניב דרי: הקשר בינך לבין המציאות הוא לא משהו. לא משנה, את עסוק בעניינים שלך, הסדרי טיעון

וזה ובסדר, אנחנו מבינים את זה שהעיר לא מעניינת אותך והיא יכולה להידרדר ויאללה, תתקדמו ותעבירו את ישיבות המועצה כי זה נורא מטריד אותי. אז אתה צריך להקשיב בשקט ובסובלנות עד שאני אסיים את הדברים אוקי? (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אם אתה דיברת על נושא שלא קשור לזה אז אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. אני רוצה

להבין; במסגרת חגיגות יום העצמאות, לאורך הרבה שנים התקיימו שלוש במות במקום ארבע שהיו לאורך כל השנים וביטלת את בית אליעזר. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה;

את הבמה בעין הים מי מימן?

צביקה גנדלמן: הלאה.

שלמה בוזגלו: אני רוצה לשמוע.

צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון לענות לך. הלאה.

שלמה בוזגלו: ולמה אתה שומר את זה בשקט. ויותר מזה, איך נתת יד שתקום שם במה, איך נתת יד ולא

אישרת אותה במסגרת אישורי המשטרה ומהנדס בטיחות? אם חלילה היה קורה שם משהו?

ולמה ביטלת את המימונה? ולמה אישרת את ה...? למה אישרת את האירוע של ה...? נכון שהיית שבוע כולך במימונה באור עקיבא, אפילו נשאר לך עד עכשיו הדבש הדביק הזה ליד ראש הממשלה.

צביקה גנדלמן: רגע, מה שמרגיז אותך זה המימונה באור עקיבא? זה התמונה עם ראש הממשלה? ... חבר

מרכז ליכוד? מה מרגיש אותך? (מדברים יחד, לא ניתן להבין, צעקות)

שלמה בוזגלו: כי אתה גם רצחת וגם ירשת. אבל שתדע שאני שלמה בוזגלו לא יוותר בעניין הזה מעבר

לדברים אחרים ואתה יודע שאני יודע להיאבק, ואתה גם נהנית מהמאבקים האלה. אל תשכח אותם. אז אל תספר לנו סיפורים,

צביקה גנדלמן: מה השאלה?

שלמה בוזגלו: אתה תענה לי איך נתת יד וכמה כסף השקעת בבמה בעין הים ולמה בעין הים.

צביקה גנדלמן: אני לא חייב לענות לך כי אנחנו לא עוסקים בשאילתות. יניב, אתה רוצה להמשיך?

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני קורא לך לסדר פעם ראשונה בוזגלו.

שלמה בוזגלו: אתה יכול לקרוא לי לסדר 10 פעמים, אני בכלל לא מחשבן לך. אתה יכול לקרוא לי 1,2,3

ואני לא יוצא.

דובר: יניב, מה אתה אומר על זה? למה אתה לא מעלה הצעה? זה קשור לעין הים?

(מדברים יחד, המשך שיח פנימי בין חברי המועצה)

יניב דרי: זו הדוגמא להתנהלות של ראש העיר; כשהוא רוצה הוא קורא לסדר למי שמפריע. כשהוא

לא רוצה וזה משרת את האינטרס שלו ... ולא קורא לסדר לאף אחד שמפריע.

(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אני רוצה להגיד עוד משהו. ... לא יעלה על הדעת ואיזו חוצפה זו שהצלם של העירייה, מה,

זה הצלם הפרטי שלך? כל העיר ראתה איך הוא מדלג על חברי האופוזיציה. אתה יורד נמוך כי יכולת כבר לתת לו לצלם ואחר כך לעשות עם התמונות שלנו מה שאתה רוצה, אבל לאילו רמות אתה יורד?

חדוה יחזקאלי: ההפך, אנחנו שאלנו איפה הם בסיורי במות. אבל יניב, אולי אתה יכול להמשיך בבקשה?

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: בבקשה, ללחוץ על השעון ליניב בבקשה.

יניב דרי: אז אני חוזר לנושא החכירה. מעבר לזה שזו החלטה רעש ואולי רשלנית, אין לנו כלים כחברי

מועצה לקבל החלטות בנושא מאוד מאוד מהותי שהוא קשור למקרקעין של העירייה. אין כזה בשפע ועדיין לא כזה שיכול לייצר תזרים כספי בקרנות הפיתוח. וחוזר המנכ"ל כותב דברים ברורים, לא צריך עכשיו ... הוא גם לא כזה ארוך, הוא פשוט, רק צריך לעשות חיפוש קצר, לקבל אותו ולהנחות את מי שמוציא את חוות הדעת ומכין את החומר למועצה לסדר את זה כנדרש, ולצרף מסמכים שיעזרו לחברי המועצה לקבל החלטות כדין. אחד, החלטת שמאי מעודכנת, כמו שאמרתי, לשישה חודשים, גם לגבי זכויות הבנייה, שינויים צפויים בתכנון וכולי. שתיים- מהנדס הוועדה, מה שלא נמצא עדיין. הוא לא נתן את חוות דעתו.

באשר בעת ניהול המשא ומתן עובר לחתימת החוזה, זה אומר לפני, נלקחה בחשבון התכנון שבתוקף, שינויים צפויים בתכנית לרבות תכניות שבהם מטפלת הוועדה המקומית בשלבים 15

של לפני המלצה להפקדה. הלאה. עוד אישור- מהנדס הוועדה יאשר כי ההסכם תואם את התכניות התקפות. באישור היועמ"ש צריכה להיות התייחסות גם לסעיפים 122 ו-122א'

לפקודת העיריות ולא ראיתי את ההתייחסות הזאת בחוות הדעת. לכן אני אומר שהדברים האלה, ובוודאי כאשר אנחנו מדברים על הערכת השמאי שהיא כלי שאתו אנחנו יודעים האם התמורה שאנחנו מקבלים היא תמורה טובה, ראויה, הוגנת או לא בקרקע שהיא קרקע עירונית, וזה כסף עירוני וזה כספי ציבור- לא צריך להצביע בלי להכיר, בלי לדעת. מעבר לעובדה שבסך הכל עבר חודש. אמנם על פי דרישת ראש העיר הוא יכול להציג את זה שוב, לא ראיתי דרישה ולא יודע אם הדרישה הזאת צריכה להיות כתובה או לא כתובה אבל את זה נשאיר ליועמ"ש להכשיר את גם את האירוע הזה. לכן אני אומר שבנושא הזה אין כלים בידי חברי המועצה ולכן פה אני פונה אליכם; חברי המועצה שימו לב, אנחנו מצביעים פה על נושא מהותי. אמר ראש העירייה בדיון הקודם שלא בוער כלום, אז יחכה עוד חודש, יחכה עוד חודשיים ויהיה לכולנו את המידע. אני רואה שעבר הזמן, חושבים שזה מוכן לטובת ההגשה וחומר מקצועי, כפי שנדרש בחוזר המנכ"ל המתייחס לנושא הספציפי הזה-

אין. דבר בסיסיים. אז איך אנחנו מצביעים? אני לא מבין את ההקשר הזה. ואני רוצה שוב, גם בהקשר הזה, לציין כי הצעת ההחלטה, לאור העובדה שלא צורפו המסמכים הנדרשים בהתאם לחוזר המנכ"ל- לא ניתן יהיה להצביע על הסעיף הזה וימשכו אותו כדי שיחזור למועצה עם כל החומר הנדרש והנלווה שיהיה בפנינו כדי לקבל את ההחלטה. אגב, סעיף נוסף ששכחתי לציין אותו מקודם שגם הוא חשוב זה שצריך להיות מצורף תחשיב כלכלי של עלויות מול תמורה על מנת להצדיק אי עריכת מכרז, כי גם פה אנחנו לא עושים מכרז כי מדובר על עסקה עם המדינה. אבל עדיין, אני לא רואה פה התייחסות לסיטואציה של החכרה למדינה ופטור מצירוף מסמכים רלוונטיים כפי שהוא נדרש בעסקות אחרות. לכן, אני קורא פה לכולם להפעיל אחריות. לא יקרה כלום אם זה ימתין ויצורפו המסמכים. וודאי שיש כאלה פה שנלחמו בהחלטות רעות כאלה בעברם ולכן ראוי שתנהגו גם במקרה הזה באותו משקל, באותו כובד ראש לטובת, בסופו של דבר, החלטה שהיא החלטה ראויה ותואמת כאשר אנחנו מדברים על נכס עירוני, כספי ציבור, לא משהו שיש לנו לרוב. ההחלטה הזאת צריכה להיות מבוססת מידע רב ככל שניתן ובוודאי את המינימלי שדורש חוזר המנכ"ל.

שלמה בוזגלו: אני רוצה להוסיף. אני לא הייתי בישיבה הקודמת אבל אני רוצה להבין; היום, כדי לנסוע

ברחוב של אחד העם יש פה פקקים מפה עד הודעה חדשה. כרגע עומדים להיבנות פה מספר בניינים, גם בצד השני של המגרש וגם עכשיו על המגרש או 6-8 בניינים. כמו שאני יודע, יש תכנית להעביר את התחנה המרכזית למקום אחר ועליהם גם מתוכננים שם עוד מספר לא קטן של בניינים. אפשר להבין, אחרי שהעירייה בשנת 2019 רוצה לבנות דווקא בלחץ הזה ולא לעשות-, דיברת על ערים אחרות שעשו, בת ים ולא יודע איפה, גם נתניה הגדולה העבירה את בניין העירייה שלה מחוץ למרכז העיר. וכמו שמתוכנן שם באזור של ה-ווילג', למה עכשיו לתקוע פה מאות אנשים על שטח כזה מאוד צר בלי שאנחנו נראה ובלי שאנחנו נבין איך בעצם העיר הזה, שהיא גם ככה פקוקה מפה עד הודעה חדשה, איך היא מוצאת פתרונות לעניין הזה. אולי לחשוב דווקא לקחת את כל הרעיון הזה שאולי הוא רעיון טוב ולהעביר אותו למקום אחר, ולא להכניס את השטח הזה, שגם ככה הוא חנוק, למצב יותר קשה.

רון שגן: אני רוצה להגיד שזו החלטה על באמת הרבה מאוד כסף, זה פרויקט ענק וההיסטוריה כן

משנה פה כי קל לנו לבקר אחורה כי לא היינו, לפחות רובנו לא היינו וראינו איך מכרו את הים בחינם. לא חשבו אפילו על זה שמפסידים 50 אחוז כשאתה רק לוקח היטל השבחה ולא משביח בעצמך ואז מתקדם. ועכשיו יש פה תכנית ובואו לא נדון אפילו אם היא טובה או רעה; אין פה לאף אחד כלים כדי להעריך ואתה כלכלית, ומי שיגיד אחרת פה סביב השולחן מחברי המועצה- משקר. עכשיו גם לא התווספו מסמכים או איזשהו מידע שהוא תוספת.

אז למה שזה יעבור עכשיו? כי הופעל יותר לחץ שזה יעבור? עכשיו אין כאן איזה עניין של קואליציה-אופוזיציה נכון? אף אחד פה לא רוצה לדכא החלטה טובה לעיר. אבל, יש כאן פרויקט ענק, במרכז העיר, שיש סוגיות תשתיתיות לפתור בו, וקודם כל לפני הכל- סוגיות כלכליות להבין אם אנחנו כ-עיר מרוויחים מזה ב-10 שנים הקרובות, ב-15 שנה הקרובות ואין שום נייר עבודה, או עבודה שנעשתה, שעוזרת לנו לקבל החלטה. אז על בסיס מה תצביעו? שיגידו עוד ,10 סליחה על הביטוי, "אלה הטומטומים שמכרו עוד חלק מהעיר"?, "שהתפרקו מעוד נכס עירוני כי היה קל"? מה יקרה אם זה יקרה עוד חודש? נפסיד את המכרז עם המדינה? יש עוד מדינה שמתחרה על מכרז עם המדינה? מה הדבר הנורא שיקרה?

למה לא להביא עוד נתונים ולהחליט לפיהם?

ניר בר חיים: דיבר פה יניב ושאל על הנושא הכלכלי והקרקע וכולי. תראה, קודם כל המדינה לא הולכת

לשום מקום בהסכם וזה כבר עלה בישיבה שעברה; היא אמרה "אם אני כבר רוצה ללכת אתכם להסכם אז אנחנו כבר הולכים ועושים את זה כאן", ולא כמו ששלמה אמר למשל בווילג' או במקום אחר. אז ככה שקודם כל אין לנו שום אפשרות אחרת.

שלמה בוזגלו: המדינה קבעה את המיקום?

ניר בן חיים: היא לא קבעה את המיקום. בוא, יש פה שותפות.

שלמה בוזגלו: אם היית מביא להם את הרעיון ואת היתרונות שיהיה במקום?(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שלמה, צא מנקודת הנחה, אני לא ... כי אני לא מוכשר לזה, אבל היה איזה חכם אחד שהציע

את זה והיה על זה דיונים.

ניר בן חיים: היו על זה כבר דיונים, ובדקו את זה ובישיבה שעברה דנו על זה גם כן ואמרנו שההיתכנות

הכלכלית היא לא בשום מקום, אלא היא כאן. עכשיו יש לנו הזדמנות; בואו חבר'ה, לא קשור עכשיו לקואליציה-אופוזיציה, יש לנו הזדמנות שאני לא יודע אם אי פעם נצליח להקים בניין עירייה. יש לנו שותפים היום שהולכים להיות שותפים אמתיים שלנו וזו המדינה. זה לא משהו אחר. (מדברים יחד)

ניר בן חיים: עכשיו אנחנו לא הולכים להצביע פה עכשיו על משהו שמחר אנחנו בונים את בניין העירייה.

אנחנו הולכים להצביע על משהו שאנחנו הולכים לבחון ולבדוק אם אנחנו באמת יכולים לעשות פה את הכל. להתחיל, להניע משהו. אז מה אתה אומר "בוא נחכה לעוד חודשיים, בוא נבדוק בווילג', בוא בבית אליעזר"? זה לא עובד ככה.

רון שגן: מבחינתי בישיבה של סוף החודש.

ניר בן חיים: מה זה ייתן לנו? משכנו את זה, הנה, אני אצביע נגד, מה זה ייתן לנו בסוף החודש הבא?

רון שגן: אני ואתה מכירים את זה שהמדינה זה לא צדיק גדול. באמת צוין שמשרד הפנים, יש עניין

של אורבניות, הם רוצים לראות את מרכזי הערים מתפתחים והליכתיות וכולי. הכל בסדר.

אבל, כשאתה בא מול המדינה אתה בא למשא ומתן בכל דבר. באיזה מחלף יקום, באיזה ותמ"ל יהיה וגם בעניין הזה. אני אומר שאין בעיה, יש ... לביצוע? יש ... להחלטה? הכל טוב.

אבל יש פה הגדרות שלא אני כתבתי אותן, מנכ"ל משרד הפנים כתב אותם ואמר: תראו 17

שמאות, תקבלו החלטה והצעדים הללו לא בוצעו הלכה למעשה. אם בוצעו אז שיוצגו.

ניר בן חיים: רק דבר להגיד דבר אחרון וזה הנושא של השירות. כאשר בן אדם תושב העיר, שלך, שלי,

של בנצי, לא משנה של מי, שנכנס ומקבל את השירות במקום, (מדברים יחד)

ניר בן חיים: חבר'ה תקשיבו טוב, אתם מפספסים.

שלמה בוזגלו: קודם כל, לעניין הזה של לרכז את כל השירותים זה בסדר אבל העיר חדרה הולכת

ומתרחבת. אף אחד לא יודע איפה מרכז העיר יהיה בעוד 10 שנים. אבל לשאלתך, אני לא התעמקתי בתוך זה. כשאתה אומר לי שבלי המדינה אז לא ייבנה בניין עיר אז אני שואל שאלה; הקרקע היא של העירייה, ההיטלים העירייה תשלם את החלק שלה ולגבי הבנייה, אני רוצה לשאול ואז אוכל לענות לך, מי משקיע את הכסף על הבנייה אני יכול לדעת?

(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: אז אם ככה אז מה אני צריך את המדינה? אם אני בונה לבד, אם אני משלם את ההיטלים

לבד, אם הקרקע היא שלי- אז מה אני צריך את המדינה?

נתן לבייב: יש פה בחוות הדעת שצורפה על ידי עו"ד איתי רוטשילד, בסעיף 2.5.1 ... קודם כל, העברת

זכויות חכירה הם כפופים לאישור גם מועצה וגם שר הפנים. דבר שני, בסעיף 2.5.5 יש פה גם שאם לא התקבל אישור של שר הפנים ולא ייחתם הסכם תוך 12 חודשים יש פה גם נקודות יציאה. אז מה שאמר גם ניר- אנחנו מתחילים להניע את הדברים. (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: כדי ששר הפנים יאשר את זה יש פה הערות בונות אז תעשו עבודה. אם זה יתחיל בעוד

חודשיים עדיין זה 12 חודשים, אבל בואו תעשו עבודה יותר רצינית, תשכנעו יותר ותבואו לשר הפנים והוא יאשר לכם. הנה, בועז פה, הוא יאשר לכם.

טל אליהו: ראשית, אני רוצה להזכיר לכל הנוכחים בישיבה שהסעיף הזה כבר עבר בישיבה הקודמת

ונמשך על ידי ראש העיר מכל מיני סיבות,

דובר: הוא לא עבר, צ'יקו התנגד בסוף. (מדברים יחד)

דובר: הוא עבר לא ברוב הנדרש.

שלמה בוזגלו: אם אני לא טועה, אני לא כל כך בקיא, שנושא שנפל אי אפשר להביא אותו שלושה חודשים.

רק בעוד שלושה חודשים.

צביקה גנדלמן: לא, אתה לא בקיא.

דובר: הוא עבר לא ברוב הנדרש.

צי'קו אוקנין: ... את ההסבר שחיפשתי, ישבתי עם הממונים ועם כל החברים המקצועיים והגענו להחלטה

שאני חושב שזה בסדר, חדרה צריכה שינוי וזה חלק מזה. גם אני חששתי מהחניות, בוזגלו, חששתי מאוד. מה שאתה אומר זה נכון, תהיה צפיפות אדירה אבל יש פתרון; קיבלתי את זה ואם אתה רוצה אני אשב אתך גם ואני אסביר לך.

דובר: מה הפתרון?

צי'קו אוקנין: אם תרצו אני אשב אתכם בכיף, לא כרגע. (מדברים יחד) בסדר, זו שיטה להיצמד

לפרויקטים של פינוי-בינוי, זאת סיסמא.

טל אליהו: ראשית מדובר בבשורה כי בסופו של דבר מה אנחנו מצפים? אנחנו רוצים לקחת את בניין

העירייה ולהפוך אותו לבניין מודרני, לקחת את האזור שלנו פה ולהפוך אותו לקריית ממשלה שתתאים לשנים קדימה. מי שמסתובב היום ברחבי הארץ רואה בנייני עירייה הולמים, עם שירותים, עם אנשים שיכולים להגיע בצורה מסודרת על ידי תיאום מראש ולא כל אחד יכול להיכנס לחדרים של אנשי המקצוע כלעומת שמגיע וכולי. לכן, הדברים האלה 18

מהווים בשורה מבחינתנו כי ברבות השנים תמיד החלום שלנו היה שיהיה לנו בניין עירייה חדש, מודרני ומתאים. עכשיו לעצם העניין אני רוצה להביא לתשומת לבכם את הסעיפים הרלוונטיים בהסכם שהוצג בפנינו, חוזה החכירה. בסופו של דבר כל ההסכם הזה נתון להחלטתו לאישורו של שר הפנים. זאת אומרת, שעד ששר הפנים לא יאשר את ההסכם הזה אז הוא לא ייכנס לפועל. אנחנו כמועצת העיר יכולים רק לאשר את הנוסח אבל הלכה למעשה, כפי שיניב אמר שנצטרך לדוגמא הערכה של שמאי מקרקעין שיבוא ויגיד " כן ..."

אז הלכה למעשה זה נכון; אם תהיה חסרה הערכת שמאי שר הפנים לא יאשר את ההסכם.

אבל, מי שקורה את התנאים המתלים, אני לא רוצה להיכנס אליהם עכשיו והם רשומים בסעיף ,3 אבל אם אתם נכנסים לסעיף 3 ואתם קוראים את התנאים המתלים, אתם רואים פה את כל הדברים שהועלו פה בישיבה. ברגע שהתנאים המתלים הללו יתקיימו, אז הלכה למעשה ההסכם הזה ייכנס לפועל. אם התנאים המתלים הללו לא יעלו בקנה אחד עם המציאות, או לשון החוק, או החלטת שר הפנים- אז ההסכם לא ייכנס לפועל. לכן, אני יכול לבוא ולהגיד לכם פה בפורום הזה שהחוזה הוא חוזה מתאים, הוא חוזה אמתי, חוזה שמתאים לסיטואציה הזאת ואנחנו יכולים להיות שקטים כל חברי המועצה שבסופו של דבר גם אם הרגולציה תאשר או לא תאשר- אנחנו נהיה נתונים להחלטה. כי גם בהסכמים אחרים במקרקעין שהם פשוטים יותר שמובאים על ידי מועצת העיר, או על ידי היועמ"ש לשר הפנים, מאושרים או לא מאושרים או לא מאושרים בסופו של דבר, אז אנחנו מקבלים אותם הלכה למעשה כמו שהם.

צביקה גנדלמן: תודה, יש מישהו שלא דיבר עוד? בבקשה, הרב נורדמן. (מדברים יחד)

בן ציון נורדמן: יניב, בגלל באמת כובד האחריות, מדובר גם במשהו היסטורי וגם במשהו בסדר גודל אדיר

של מימון וביצוע, בהמשך להתייחסות של מ"מ ראש העיר וכמובן ראש העיר וסגנו טל אליהו, אני חושב שעצם ההתקשרות עם הגוף הכי גדול במדינה מבחינת היכולת שלהם לבנות, המהירות שהם בנו, כמדומני הם גם אחראיים על הבנייה ממולנו?

צביקה גנדלמן: בית המשפט.

בן ציון נורדמן תראו באיזו מהירות. הם יודעים לעשות את העבודה, לא יעזור כלום. איפה שהם נמצאים במדינת ישראל,

יניב דרי: תחפש על בניין משרד האוצר שכבר כמה שנים יש עיכוב בירושלים.

(מדברים יחד)

דובר: לא נותנים להם להיכנס, לוועד שם יש בעיות.

יניב דרי: זה לא מדויק.

בן ציון נורדמן מפרויקטים שאני מכיר מדובר בגוף משמעותי שבאמת בכזה פרויקט-, אני לא מזלזל בשום נקודה שהעליתם- חניות וצפיפות ... (מדברים יחד)

בן ציון נורדמן וידידי ... שאתה יודע על הפתרונות. אבל אני אומר שאם לעשות עסקה, אם לעשות סדר גודל של שינוי כזה- זה רק עם גוף כזה. ולכן שוב, מבלי להיכנס לרזולוציות של כך שקיבלנו חוות דעת, ועוד נקבל ועוד נהיה אני מניח בהרבה עיניים והרבה בחינות- אני בעד הפרויקט הזה.

נתן לבייב: ... שבעירייה היא תהיה בקריית ממשלה. אין פרויקט כזה בארץ.

יניב דרי: איפה יש עסקה שהמוכר, שאני לא יודע מה התמורה אבל בואנה, איזה יופי של קונה הגיע-

יאללה. איפה יש דבר כזה? איזה גוף עסקי רץ לקונה, (מדברים יחד)

רונן הילף: חבר'ה, אתם מציגים פה דברים שלא קשורים לדיון. אין פה קשר טוב או לא טוב, כולנו בעד

לדברים טובים. אין מה להציג את זה, ברור שזה דבר טוב כל עוד הוא נעשה על פי מידע.

מישהו פה ילך לקנות דירה והוא לא יידע את התנאים של הדירה? את השמאות של הדירה שזה מהכסף הפרטי שלו? אבל כשזה מכסף ציבורי אנחנו צריכים לקבל עוד יותר מידע,

טל אליהו: גם את השמאות הבנק עושה אחרי העסקה. (מדברים יחד)

רונן הילף: בסופו של דבר אנחנו טוענים שאנחנו לא נגד, אנחנו מאוד בעד העסקה, אבל לא יכול להיות

שנגיד ששר הפנים אם לא יתאים לו לא יאשר. חוזר המנכ"ל וכל ההוראות הפכו להיות פה סוג של המלצה וזה לא עובד ככה. החלטות ציבוריות בסופו של דבר זה דבר שאנחנו צריכים לקבל אותו מתוך אחריות ולא כי נראה לנו שזה בסדר. וכמו שיניב הציג את זה- אנחנו באים לעשות עסקה ואנחנו לא מבינים על מה אנחנו חותמים? על מה אנחנו מרימים פה יד? אם זה היה העניין הפרטי של כל אחד פה הוא היה מרים את היד או שהוא היה מברר?

צביקה גנדלמן: תודה רבה. אני רוצה שני משפטים לדבר הזה לפני הסעיף הבא להחלטה הזאת ולמהלך

הזה. קודם כל אני שמח שכולם בעד. זה כבר טוב וזה אומר שחשבנו נכון. הדבר השני זה שיש לנו פה הזדמנות בלתי רגילה. הדבר השלישי, לפני שנתיים או שלוש שכרנו את אחת החברות המובילות בארץ, שאני לא אתבלבל, בן שחר שמינצקי, שעשתה פה עבודה ובחנה 7 חלופות לבניין העירייה בכל רחבי העיר. והיא הגיעה לכל המקומות, כאלה שאתם עכשיו מגלים אותם- המתחם או כל מקום אחר. בסוף, הסיכוי היחיד על פי חוות הדעת שלה להקים בניין עירייה הוא כאן, דרך אגב, ובהתחלה זה אפילו היה ללא קריית ממשלה.

שלמה בוזגלו: אז למה לא יכולנו,

צביקה גנדלמן: דקה.(מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: למה לא נתת לנו לראות את זה? אולי ...,

צביקה גנדלמן: בסדר, אוקי, לא ראיתם אז תצביעו נגד.

רונן הילף: מה זה הזלזול הזה? מה זה "לא ראיתם"?, מה אתה מזלזל בחברי מועצה? מה זה "לא

ראיתם אז תצביעו נגד"? אתה תדבר בצורה יפה, אנחנו רוצים לקבל החלטות מתוך ידע.

"לא ראיתם- תצביעו נגד" למה? כי זה כסף ציבורי? אני לא מבין מה זה הניסוח הזה.

שלמה בוזגלו: אל תדאג, אתה לא שייך. שהוא צריך עוד קול אחד הוא יודע איך להגיע אליו. אל תדאג.

צביקה גנדלמן: מה זו החידה הזאת של קול אחד?

רונן הילף: אתה לא מבין הרבה דברים.

צביקה גנדלמן: אני רוצה להמשיך. התהליך הזה הוא תהליך שבחנו אותו בצורה מקצועית אנשי מקצוע,

דרך אגב, עוד בקדנציה הקודמת. וזה היה עוד לפני בכלל העניין של האפשרות של לעשות את זה עם המדינה. וההצעה שהייתה היא כאן ותוך כדי אני קצת מרחיב את העירייה למי שזה באמת מעניין אותו. תוך כדי זה שניקח את השטח שעליו עומד בניין העירייה, נשביח אותו או נשנה לו חלק מהתב"ע ונוכל בכסף שנמכור להקים את בניין העירייה.

יניב דרי: זה בדיוק מה שחוזר שצריך לדבר עליו; על ההתייחסות של המהנדס,

צביקה גנדלמן: אוקי, אני מבין שהאופוזיציה לא רוצה לשמוע את ההסבר. האירוע הוא אירוע חשוב למען

תושבי חדרה ואני מבקש לאשר אותו. מי בעד שירים את היד, (מדברים יחד, לא ניתן להבין)

צביקה גנדלמן: איזו הצעת החלטה?

יניב דרי: לסוף דבריי.

צביקה גנדלמן: שמה? למשוך את זה?

יניב דרי: למה לא רשמתם אותה?

צביקה גנדלמן: מה הצעת ההחלטה?

יניב דרי: לחזור כי לא הקשבתם. הצעת ההחלטה אומרת, (צוחקים)

יניב דרי: מה לעשות, הם לא מקשיבים. זה רק מעיד על זה ש... חייך האישיים בסוגיית כתב האישום

לא מקשיבים אפילו למה מציעים.

צביקה גנדלמן: קשה לך, קשה לך.

יניב דרי: קשה לעיר. העיר מנסה להתנהל ואתה עסוק בעניינך האישיים, מה נעשה? ואז ככה אתה

אומר לאנשים "אין אתה זה, אין את זה. יאללה, תצביעו בעד, זה נראה יופי".

טל אליהו: יניב, אני רוצה להגיד לך משהו. ברמה החברית זה לא מכובד מה שאתה אומר לראש העיר.

יניב דרי: זה מאוד מכובד. אני אגיד לכם שהתושבים לא מקבלים מענה,

טל אליהו: זו פעם רביעית שאתה אומר את זה. גם אם בן אדם נמצא בסיטואציה לא נעימה לא צריך

לדרוך לו על הפצעים.

יניב דרי: כשאין עם מי לדבר וכשהכל כמו עדר ממשיך אחריו אז מה לעשות?

דובר: מי עדר? מי זה?

יניב דרי: בוחרים רוצים להיפגש אתו ואין פגישות, אין התייחסות. זה המצב. על ידי מי העיר

מתנהלת? (מדברים יחד)

יניב דרי: תגיד את זה למר מוססקו,

דובר: מה קשור מוססקו? (מדברים יחד)

שלמה בוזגלו: מספיק עם הצביעות הזאת. (צעקות)

שלמה בוזגלו: זו צביעות. תדברו מה שאתם מדברים מאחורי הגב, תגידו מה שאתם עושים מאחורי הגב,

תפסיקו עם הצביעות הזאת פה ואל תטיפו לנו. (מדברים יחד, וויכוח בין חברי המועצה, צעקות)

מימי אלימלך: חבר'ה, אי אפשר ככה. לפחות תתחשבו בי שאני צריכה לרשום את מה שאומרים. בבקשה.

יניב דרי: לאור אי צירוף המסמכים הנדרשים בחוזר המנכ"ל ובכללם הערכת שמאי מעודכנת, אישורי

המהנדס, תחשיב כלכלי של העלויות כדי שנוכל לאמוד את האומדן הכלכלי של העסקה הזאת. לפני שמצביעים ... את התהליך בכלל ובאילו תנאים ... את התהליך אוקי? אנחנו מבקשים לקבל את המסמכים הנדרשים בחוזר המנכ"ל ולהחזיר את זה להצבעה חוזרת כי אני מאמין, אם כולם אומרים שזה מצוין, הנתונים יעידו על זה וניתן יהיה לקבל החלטה בנושא המהותי הזה פה אחד.

החלטה מס' :109 המועצה מחליטה לדחות את הצעתו של חבר המועצה עו"ד יניב דרי הטוענת להחזרת הנושא לדיון חוזר בשל אי צירוף מסמכים הנדרשים בחוזר מנכ"ל, אישורי מהנדס, תחשיב כלכלי ועלויות העסקה.

אושר ברוב של 13 חברי מועצה בעד ו- 6 נגד.

צביקה גנדלמן: תודה רבה. אני חושב שההצעה מוכנה, בשלה, עבדו עליה טובי המומחים והאנשים. אנחנו

מדברים פה על תחילת הדרך, פתיחת הדלת שלנו מול משרד הפנים, המדינה אל האוצר, 21

ולכן אני בעד. מי בעד ההצעה של יניב שירים את היד.

שלמה בוזגלו: ... שקיבל הרבה כסף חושב שהמיקום של הבניין ... ולכן אני מצביע נגד.

צביקה גנדלמן: מי בעד ההצעה של יניב? .6 מי נגד? .13 ההצעה ירדה. מי בעד לאשר את ההצעה שהבאתי

לסדר היום שירים את היד? .13 מי נגד? תודה רבה, ההצעה התקבלה של 13 מול .6 סעיף הבא.

החלטה מס' :110 בהתאם לחוות הדעת מאת עו"ד עדנה גלבר-גראפי מיום 7/4/19 – סימוכין מש-,10380 ובהתאם לחוו"ד מאת עו"ד גרשון רוטשילד מיום 31/3/19 מחליטה המועצה לאשר נוסח ההתקשרות הנ"ל מיום 31/3/19 .

אושר ברוב של 13 חברי מועצה בעד ו- 6 נגד.

ד. פתיחת בתי עסק מסוג חנויות, קיוסקים וסופרמרקטים בימי המנוחה

צביקה גנדלמן: חברים, אני רוצה להאמין שכולכם מייחסים חשיבות לנושא ודרוכים אז סעיף מס' 4 עוסק

בפתיחת בתי עסק מסוג חנויות בימי מנוחה. אני מבקש כמה משפטים לפתיח ולאחר מכן אני אקריא את ההצעה שהחלטתי להביא למועצת העיר.

עם כניסתי לתפקיד, לאחר מספר שבועות הובא לידיעתי שיש חוק עזר שחוקקה עיריית חדרה ובתהליך אני נדרש כרציפות שלטונית לחתום עליו על מנת שהוא יירשם בספר החוקים. החוק, בצורה לא משפטית, נתן לראש העיר סמכות לעשות בתחום הזה כרצונו ; לפתוח את כל העסקים בכל רחבי העיר. אני חוזר, החוק אפשר לראש העיר לפתוח את כל העסקים; בתי קפה, מסעדות, בתי עינוגים, מסחר בכל העיר. בשביל להמחיש לכם, ראש העיר החליט לפתוח בפיאצה את העוגות המרוקאיות, לאפשר, או אני לא יודע, חנות ליד-

יכול היה. אני מדבר על הכל. אני חוזר עוד הפעם; החוק שאני קיבלתי וחתמתי עליו. הנוסח של החוק.

דובר: הוא לא עבר אבל.

צביקה גנדלמן: רגע. חבר'ה, כל אחד שיגיד מה שהוא רוצה, גם אם הוא רוצה לחלוק עליי שיחלוק עליי אחר

כך. תנו לי את הפתיח ואחר כך יהיה דיון. אפשר את הכל, את כל הדברים שאמרתי. אני ביוזמתי, כהבטחת בחירות ב-2008 וגם ב-,2013 מתוך הכרה שצריך לשמור על אופי ימי המנוח, אני מדבר על שבת וחג, התחייבתי ופעלתי שבמרכז העיר ובשכונות לא ייפתחו ולא יתקיים מסחר ולא בתי עינוגים, ומבחינתי במעשה הזה, אני בתפיסת העולם שלי, וגם היו כמה רבנים ששמעו ... בעבר, אמרתי שאני מתחייב על הסטאטוס קוו הזה. עוד לפני שנבחרתי, יש עדים. ב-2008 זו הייתה אמירה שלי שבאתי לרבנים ואמרתי כי אני באמת, צביקה גנדלמן, חושב שמרכז העיר והשכונות- אין הצדקה לפתוח את בתי העינוגים והמסחר. ותוך כדי התהליך, יש פה חברים שהיו איתי בקדנציה הקודמת, הסכמנו, ולא משנה שהיה שיח כזה או אחר, בסופו של דבר הסכמנו שנעשה תיקון שבו החוק יאפשר 22

לראש העיר להביא את ההצעה אבל הוא יצטרך לאשר אותה במועצה. לגבי הכל. יש פה חברים שאני לא אומר שהם הסכימו אבל הם היו במועצה הזאת. אלא מה? בהמשך לדבקותי במה שהתחייבתי שמתי את התנאי ... בנינו אזורים שקראנו להם "במעטפת" על מנת לשמר את ההתחייבות שלי שמרכז העיר והשכונות סגור. ואז נוצרה האפשרות שאנחנו חיים בה בשנים האחרונות שיש מתחמים שבהם בתי קפה ומסעדות יכולים לפעול. אני חושב, וגם מדי פעם יוצא לי ללכת בשבת במרכז העיר, שבשבת העיר שקטה וסגורה, מאפשרת לאלה שרוצים ללכת לבית הכנסת ללכת לבית הכנסת ולאלה שלא רוצים ורוצים שקט- זה בסדר גמור. ולשמחתי הצלחנו להגיע לעניין שמי שרצה ללכת לבלות במסעדות, בית קפה וכולי מצא את המקום הזה. זאת הייתה ההחלטה וההחלטה הזאת מאשרת סאגה שאם היו ... הייתי אולי חי יותר טוב. ההחלטה הזאת מאפשרת פתיחת בתי קולנוע בשבת, בפעם האלף שאני אומר את זה. וההחלטה הזאת מאפשרת, עוד הפעם, לא במרכז העיר והשכונות, גם מכוני כושר, אולמות תרבות וכל מה שצריך והעיר מתנהלת כך בשקט. אלא מה קרה? חדרה גדלה ברוך השם, קולטת אוכלוסיות, משנה את הצביון שלה או שנמצאת בתהליך כזה. זה לא סוד שזה היה אחד הנושאים גם במערכת הבחירות שכל אחד מנבחרי הציבור דיבר עם הציבור ושכנע כך או אחרת, אני לא קובע כרגע עמדה, בנושא הזה של לאפשר לציבור בנוסף לנושא של לבלות בבתי העינוגים- לקיים גם מסחר, כאשר אני אומר שוב שהעיקרון של מרכז העיר והשכונות הוא מבחינתי טאבו. סגור. ואז, ניסיתי לחפש את האיזון ואת השוויוניות בעניין הזה, וקיימתי שיחות עם אנשים שהם בעניין; שיחות אישיות עם חברי המועצה, שיחות קבוצתיות על מנת להבין ולשכנע. גם היה לנו דיון אחד בהנהלה בטוח ואני לא יודע אם היה עוד אחד, אני לא זוכר כרגע ועסקנו בדבר הזה.

אני מבקש להביא את ההצעה שהיא גם אצלכם, היא גם פורסמה, שקובעת תשעה אזורים במעטפת החיצונית שבהם מי שירצה לפתוח בתי עסק מסוג חנויות, קיוסקים וסופרמרקטים בימי מנוחה יכול לעשות זאת. אני רוצה שתי נקודות להבהרה ובזה אני הולך להצעה ושם אותה על השולחן. נשאלתי, או הותקפתי על למה חופש הצבעה. אז אני רוצה לומר פה לחברי המועצה ודרך אגב, התחייבתי על הדבר הזה שיהיה חופש הצבעה מתחילת הדרך. אני חושב שבעניין מצפוני ורגיש ממה שעומד לפנינו יצביעו חברי מועצה על פי צו מצפונם, תפיסות העולם שלהם וההבטחות שלהם לציבור שלהם, ולא שאני איאלץ בגלל צורך או נסיבות פוליטיות לכפות עליהם, מה שאנחנו עושים כחלק מתפיסה שבשגרה כחלק מ-מימוש מדיניות ראש העיר. כאן העניין הוא עניין מצפוני ואישי, ולכן החלטתי לא להפעיל את הנושא של "משמעת קואליציונית" איך שקוראים לו. היו כאלה ששאלו, לצערי אפילו ... גם מתוך חברי המועצה בעבר למה אני בכלל צריך את אישור המועצה. אז הסברתי שאין לי בכלל שיקול דעת כי זה חלק מהתיקון שעשינו ב-2014 שאני מחויב להביא את זה למועצה. מכאן, אני חייב להקריא כדי שזה יהיה בפרוטוקול את נוסח ההצעה ואז נעבור לדיון.

על פי הוראות סעיף 2א' לחוק העזר חדרה, פתיחת עסקים וסגירתם תשע"ד 2014 חל איסור על פתיחת בתי עסק, קיוסקים וסופרמרקטים בימי מנוחה כהגדרתם בפקודת סדרי השלטון. יחד עם זאת, בהיכנס פה בתי עינוגים ובתי אוכל רשאים לפתוח בימי המנוחה בתחילת יום המנוחה עד השעה 24:00 והחל מהשעה .10:00 על אף האמור לעיל, סעיף 9 לחוק העזר קובע לעניינו כי ראש העירייה רשאי להתיר פתיחת בתי עסק, קיוסקים 23

וסופרמרקטים בימי המנוחה באישור מועצת העיר ובכפוף לתנאים הנוגעים לאופן ושעות פתיחתן, תוך התחשבות בהשפעה הסביבתית ובצורך בפיתוח אזורי הפנאי. לאור צרכי הציבור בעיר חדרה אבקש להפעיל את הסמכות הנתונה לי מכוח סעיף 9 לחוק העזר ובכפוף לאישורכם, להתיר פתיחתם של העסקים שבנידון בימי המנוחה במתחמים המפורטים להלן.

המתחמים מסומנים בתצ"אות המצורפות למכתבים. אני עובר רק על המתחמים בכותרת:

קו רצועת החוף, פארק נחל חדרה בצפון, אנרג'י פארק, כביש מספר 4 וכביש 9 בדרום ועד עובדיה יוסף בצפון, מתחם עמית, יער חדרה, אזור התעשייה, מתחם הקאנטרי קלאב והפארק המטרופוליני. שעות פתיחת העסקים המפורטים לעיל תהיה בהתאם לחוק הקיים ביחס לעסקים שפתיחתם מותרת בשבת, קרי, שעות פתיחת העסקים המפורטים לעיל בימי המנוחה יהיה מתחילת יום המנוחה ועד השעה 24:00 והחל משעה 10:00 בבוקר למחרת, אלא אם ראש העירייה נתן היתר מיוחד לפתוח את העסקים עד לשעה מאוחרת יותר מהנקוב לעיל.

זאת ההצעה. מה שאני מציע זה שבואו נעשה את זה מסודר; נפתח את זה לדיון ואז נלך להצבעה.

בן ציון נורדמן: קודם כל הנושא הוא חשוב, ..., אבל ברשות הראש העיר, ואני חושב מי שיסכים, שמאחר

והחברים הגיעו מגובשים בהצבעה והדיון הוא יותר דיון להסבר וכולי- לפעמים אנחנו עושים קודם כל הצבעה ואחר כך כל אחד יוכל לדבר למה הוא הצביע. (מדברים יחד, צוחקים)

חדוה יחזקאלי: בנצי, יש לך חששות שמא מישהו ישנה את דעתו לאחר קבלת ההסברים.

צביקה גנדלמן: חברים, הנושא הוא באמת רציני ויש פה שתי אפשרויות; שכל אחד עכשיו יתחיל לדבר

ולהשיב להוא וה-הוא מתעצבן. אני מציע שכל אחד יאמר את משנתו, אנחנו נשמע את כולם, שיאמר את משנתו, את דעתו, נעשה סבב של כולם, יהיה עוד משהו ונלך להצבעה. אבל תנו לכל אחד לומר את משנתו ואנחנו רוצים לשמוע.

שי ברכה: אני רק רוצה להציע משהו וזה יהיה קצר, אני מבקש שההצבעה תהיה שמית.

צביקה גנדלמן: בסוף התהליך. יש הסכמה פה אחד? יש הסכמה, אוקי.

החלטה מס' :111 המועצה מחליטה לקיים לנושא זה הצבעה שמית.

אושר פה אחד

צביקה גנדלמן: אוקיי קדימה, מי רוצה להתייחס ראשון?

שי ברכה: אני מבטיח לא לעשות את זה ארוך כי את דבריי כבר שמעתם. כיוזם של ההצעה

שבעקבותיה ראש העיר מביא את זה למועצה, זה לא סוד שדעתי ידועה שצריך לשנות את העיר הזאת, לשנות קודם כל את תדמיתה ושינוי תדמית זה איך אתה בעצם מציע אותה לתושבים ולאלה שיבואו בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. בעצם אנחנו כאן קובעים, לא אגיד את צביונה של העיר, אבל את תדמיתה של העיר שהיא יותר פתוחה, יותר מקבלת והכי חשוב יותר מאוזנת. נכון להיום אין איזון בין מגזר X לבין מגזר .Y אין איזון חברים. מי שיגיד שיש איזון והסטאטוס קוו שומר על איזון ועל שקט- אין איזון. מתחת לקרקע האדמה בוערת יותר ויותר בציבור החילוני המסורתי. שמר על שקט, שמר על הכלה, על קבלה אבל 24

זה הולך ונגמר.

חדוה יחזקאלי: אתה רוצה להגיד שיש כפייה דתית?

שי ברכה: חד וחלק יש כפייה דתית. זו דעתי.

חדוה יחזקאלי: כן אבל תקרא לילד בשמו, אל תדבר על משהו מתחת לפני השטח.

שי ברכה: יש כאן כפייה דתית ולא אפשרות לתת לבחור מה לעשות. לבחור אוקי? יש את זכות הבחירה

ויש כפייה דתית. ומה שאני מבקש זה פשוט להחזיר את האיזון. היה פה איזון בחדרה בעבר הרחוק ואני רק מבקש להחזיר את האיזון שהיה.

דובר: תסביר מתי היה.

דובר: שנות ה-80? שנות ה-90?

שי ברכה: להחזיר את האיזון שהיה שאני כילד, כנער הלכתי לראות סרט במרכז העיר בקולנוע,

(מדברים יחד, צוחקים, לא ניתן להבין)

שי ברכה: רגע. תודה על ההקשבה. האימרה הזאת "שמירה על סטאטוס קוו", כפי שציין ראש העיר

יישמר הסטאטוס קוו; העיר חדרה הייתה לאורך השנים במרכז העיר ובשכונות לא פתוחה לעסקים וכך זה יישאר, וצריך לכבד את כל התושבים כולל החילונים, (מדברים יחד)

דובר: סליחה, הוא לא מדייק.

שי ברכה: אבל, דבר אחד השתנה בעיר והעיר גדולה, ונוספו בה אזורי מסחר, תעשייה ובילוי חדשים

בעיר שלא היו ולכן הסטאטוס קוו לא רלוונטי שם. אני רוצה להבהיר עוד הפעם; אזור המסחר, תעשייה והבילויים לא היו בעבר כשאז דובר על הסטאטוס קוו ולכן הם לא רלוונטיים לסטאטוס קוו. העיר מתקדמת ומתפתחת ולכן צריך להתאים את העיר לתושבים, לרוב הציבור ולתושבים החדשים שיגיעו לעיר. תודה רבה, זה מה שרציתי להגיד.

צביקה גנדלמן: מי הבא?

בועז דוד ביטון: האמת היא שאני התכוננתי לשאת איזה נאום גדול בעניין הזה, ארוך ולדבר מנהמת לבי.

אבל אתמול בלילה החלטתי, יש איזה מושג שאומר האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. אני רוצה להשמיע לכם משהו. (השמעה ברמקול, לא ניתן להבין את הנאמר)

צביקה גנדלמן: מגיע מחיאות כפיים, אני שומר על מרכז העיר והשכונות בשבת, בהחלט.

(השמעת ברמקול, לא ניתן להבין את הנאמר)

בועז ביטון: יש אנשים שאולי לא שמעו אז אני אגיד שצביקה גנדלמן ישב מספר ימים לפני הבחירות

האחרונות בישיבה של הרב ליאור כחלון בפני למעלה מ-500-600 איש ואמר את המשפטים הללו: "אני רוצה שתדעו שבעז"ה כל הסיעות הדתיות חתומים איתי ללכת יחד בבחירות הבאות. למה הם עושים את זה? לא בגלל שאני אדם נחמד. הם עושים את זה כי בחמש השנים האחרונות ב"ה שמרנו על הצביון של העיר חדרה. שמרנו על השבת. "אני", אני", אומר צביקה גנדלמן, "קבעתי שנשמור על השבת ואנחנו שומרים על השבת. ואני מתחייב כאן שמה שהיה וחוקקנו בחוק העזר הוא מחייב וככה יהיה. עכשיו כל הסיפורים וכל האגדות תשמעו ממני ואל תגלו לאף אחד; ביום רביעי הבא בע"ז", כשהוא מתכוון ליום הבחירות, "אז אני מציע לכם ללכת באמת בעצה של חכמים ורבנים ולא להיגרר לכל מיני שמועות, ופלאיירים וקשקושים ויהיו עוד הרבה כאלה. אני רוצה לומר לכם תודה רבה על התמיכה, אני רוצה לומר תודה לחברי-," טוב, זה כבר לא חשוב. השאלה שלי לאיזה צביקה גנדלמן אנחנו אמורים להאמין? לצביקה של לפני הבחירות או לצביקה של אחרי הבחירות?

לצביקה של הרב ליאור או צביקה של קפה לנדוור? לצביקה שהסיבה אולי זה ש-שי ברכה הכניסה אותך לאיזו פינה ואתה בלחץ גדול ובגלל זה. אתה יודע שהחוק הזה לא יעבור אבל אתה חייב לרצות את שי. אולי שי יברח לך אם לא תעלה את זה בהצעה לסדר. לאיזה צביקה אנחנו אמורים להאמין? עכשיו אתה זוכר טוב מאוד; אנחנו לא עושים את זה בשמחה רבה אבל אנחנו ישבנו אי שם באחד המקומות ברחבי הארץ, ישבנו דיברנו בקדנציה שעברה והיינו מוכנים על סיטואציה מסוימת. סיטואציה של בתי עינוגים, סיטואציה שבעצם לתת איזו הרגשה לציבור החילוני לחופשיות שלו. אבל אנחנו מדברים על מסחר בשבת ובחיים לא חשבנו על דבר כזה לפתוח את העיר למסחר בשבת. מה, אנחנו רוצים להיות פה גן שמואל? מה, אנחנו רוצים להיות פה עין שמר?

שי ברכה: כן.

חדוה יחזקאלי: אתה רוצה, שי.

בועז ביטון: ב-30 באוקטובר היו בחירות והתוצאות של הבחירות זה חמש שנים.

(מדברים יחד, לא ניתן להבין) חמש שנים באת ואמרת שהציבור הדתי בחדרה יש לו כוח יותר ממה שהוא. אז הנה, היו בחירות, (מדברים יחד, צעקות, לא ניתן להבין) חמש שנים ישבת, וחירבת, וגידפת, והסתת, ופירדת, וחלקת, איפה שיכולת לעשות מלחמת עולם עשית.

חלאס, נגמרו הבחירות, חדרה רוצה אחדות. אמרת שהציבור הדתי הוא גדול יותר מדי, יש פה כפייה דתית ובבחירות אנחנו נוציא את כולם בחוץ. אז כולם יצאו בחוץ ויש תוצאות של הבחירות. (צעקות, מדברים יחד)

דובר: אני לא מפחד לדבר. אתם שמאלנים שעושים ... שונאים ..., (מדברים יחד, צעקות)

דובר: אתה עשית סקר בפייסבוק מה דעתך. תתבייש. יש לך מצפון? יש לך מוסר? (מדברים יחד)

מירי נחשונוב: מה קשור שמאלני או לא שמאלני? (מדברים יחד, המשך שיח פנימי בין חברי המועצה)

דובר: אל תדאג, יש למטה אנשים שמחכים לך ויגידו לך מי אתה, אתה בשביל פוליטיקה תמכור את אלוהים. (מדברים יחד, צעקות)

מירי נחשונוב: צ'יקו, אתה עושה פה שוק. שקט. אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר בכלל.

יניב דרי: פתאום אתה לא מעיר לסדר, פתאום זה טוב לך, פתאום אתה צוחק, פתאום הזחיחות. כמו

שאתה לא יודע לנהל את העיר גם את הדיון אתה לא יודע לנהל. תתחיל לנהל משהו.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: יניב דרי, תשתלט על שגן ואחר כך תדבר איתי על ניהול. מנהל גדול. לולב. שב בשקט.

יניב דרי: עד מתי תשקר לציבור? גם את כל ההצגה הזאת אתה ארגנת. זו הצגה לשמה. אתה כראש

עיר פעם ראשונה פתאום כפוף להחלטת המועצה. לא מסוגל לסדר את זה. כל דבר אתה יודע לסדר כשאתה רוצה וכשאתה לא רוצה אתה עושה הצגה. משסה, ציבור ... עשית את ההצגה הזאת ומנסה למכור לציבור הצגה, תפסיק עם ההצגות האלה.

צביקה גנדלמן: עוד מעט תבוא להרביץ לי, מה אתה צורח?

יניב דרי: קבעת שאתה מנהל את הדיון אז תנהל את הדיון.

צביקה גנדלמן: שב בשקט, אתה לא מנהל את הדיון אז שב בשקט.

יניב דרי: אל תגיד לי "שב בשקט", תשב אתה בשקט או תנהל את הדיון.

צביקה גנדלמן: אמרתי לך, תנהל את מחוברים. אתה יכול להגיד לשגן משהו? אתה יכול להגיד לו?

יניב דרי: כלום אתה לא מסוגל לנהל, מתי ניהלת משהו שהצליח? (מדברים יחד)

דובר: חבר'ה, בואו נירגע. (מדברים יחד)

בועז ביטון: חברים יקרים, הבחירות הסתיימו, הציבור הדתי אמנם ירד בכמות הכוח שלו אבל ב"ה יש

חברי מועצה לא דתיים, חילונים, מסורתיים שמבינים שהעיר חדרה היא עיר מסורתית, היא עיר שאוהבת תורה, היא עיר שאוהבת מסורת, אוהבת יהדות. אתם דואגים לעיר שלנו בשבת. בתור יו"ר שאחראי על כל הנושא של העסקים תדאג לעיר, תדאג לרחוב הנשיא, תדאג לעיר שתחיה ביום חול לפני שאתה רוצה לדאוג שהעיר הזאת תפעל בשבת תדאג שהעיר תפעל ביום חול.

שי ברכה: בועז, היחידי שמטפל בעסקים זה אני, (מדברים יחד, צעקות)

גבריאל סרוסי: תגיד לי עסק אחד שהבאת לעיר. (מדברים יחד) שש שנים וחוץ מלהגיד לעסקים "תפתחו

בשבת" ו-90 אחוז לא רצו לפתוח. סכסכת בינינו, למה אתה מסכסך?

שי ברכה: לזרוק שטויות באוויר זה לא בעיה, הוכחות יש בשטח. לך אין הוכחות, לי יש הוכחות.

תרבות הבילויים, (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: מרכז העיר מרוסק.

שי ברכה: מרכזי בילוי לא בזכותכם אלא בזכות השינוי התדמיתי שיצרתי (צעקות)

גבריאל סרוסי: מה זה יצרת? חזק וברוך. סכסכת בין חילונים לדתיים. (מדברים יחד) בואו לפתוח בשבת

וזהו. תהיה כן. תפנה את המקום שלך, אל תסכסך בין דתיים לחילוניים. אתה מסכסך, אתה לא מכבד את הדמוקרטיה. (צעקות, מדברים יחד)

שי ברכה: ויהיה המשך, אני מבטיח לך שיהיה המשך.

גבריאל סרוסי: תתבייש לך.

שי ברכה: אני מבטיח לך שעד הבחירות הבאות יהיה המשך. הציבור יידע את הפרצוף האמתי של כל

אחד מכם. תתמודדו. ומי שלא יודע להתמודד צריך לחשוב טוב איך ... (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: שגן, אתה תשתלט על מחוברים.

בועז ביטון: לסיום אני רוצה לבקש בקשה אחת משי ברכה. ... שהבחירות הסתיימו,

שי ברכה: הם רק החלו חברים. (מדברים יחד, צעקות)

בועז ביטון: מתחננים אליך. היום העיר חדרה אמרה את דברה. צ'יקו, היום העיר חדרה אומרת את

דברה, הציבור בעצם אומר את דברו. חאלס, תעזוב אותנו חמש שנים בשקט. אנחנו בדיוק אחרי בחירות, הציבור אמר את דברו, חמש שנים תשב בשקט ותפסיק לפלג את העיר. העיר הזאת חדרה צריכה ברכה ולא קללה.

צביקה גנדלמן: חברים, אני הקשבתי בשקט, אני גם מקבל איך אנחנו נראים לפני כל הדברים האלה. אני

החלטתי לדיון הזה לאפשר חופש וכל אחד ידבר כמה שהוא רוצה ואמרתי את זה. אז אפשר ללכת ולהמשיך את המלחמה. דרך אגב, אפשר גם לעשות דבר אחר- לנעול את הישיבה וללכת כי אני לא מסוגל לנהל אותה. גם זה אפשר. ביקשתי שכל אחד יאמר בזמנו את מה שהוא רוצה לומר. תתאפקו ותוך כדי הדברים שלכם תציגו את העמדה שלכם. בואו, הדיון הוא מספיק רציני. זהו, הוצאתם את האנרגיה, הכל בסדר, שמעו אתכם כולם ועכשיו בואו נחזור חזרה לדיון.

שלמה בוזגלו: אני רוצה לקחת את השבת, אני לא יכול להזיז את השבת מהמרכז, אני אשאיר אותה ונדבר

על דברים אחרים שהם מאוד חשובים. אני לפחות נולדתי בעיר הזאת, נולדתי במעברה. אני לא יודע על איזה צביון דיברת בעיר חדרה ועל אילו עסקים היו פתוחים. אבל, בואו נעצור רגע. תראה, מה שקורה בעיר וזה לא נכון, ראש העיר אמר על שינוי של הצביון. אף אחד לא עשה בדיקה ואני לא בטוח שהצביון, כמו שאתה מציג אותו שי השתנה, אני לא בטוח שהעיר 27

גדלה. אבל עדיין אני חושב שהמצב של העיר, ואני מעריך אני לא קובע עובדה, היינו גם בודקים את העניין הזה. אבל לא השתנה. אם הגיעה אוכלוסייה חילונית גם הגיעה אוכלוסייה דתית והגיעה גם אוכלוסייה חרדית. המצב נשאר אותו מצב. עכשיו היום העסקים פתוחים. עכשיו אני אומר לכם את האמת; אני לא חרדי, וגם אמרתי את זה לחרדים, על מה אתם נלחמים תגידו לי? היום המתחמים הללו פתוחים, מחללים שבת בפרהסיה, כי לקנות חולצה זה לא חילול גדול בפרהסיה ביחס לזה שמבשלים וקונים ושותים. אבל, אני אומר שהעיר פתוחה, ואני מכיר את העבודה שלך ואני יודע כמה אתה רוצה, ואני יודע כמה אתה מתאמץ וכמה מודלים אתה מביא. למרות החיכוכים פה אני מכיר את זה מתוך העבודה המשותפת בינינו. ואתה כן רוצה לעשות מאמץ ולאו דווקא על העניין הזה של לפתוח את המתחמים אלא בכלל להעיר את העיר הזאת. העיר לא מתעוררת שי; יש מצב מאוד מאוד קשה של בעלי עסקים. ואני אומר לך עוד משהו ובזה אני קובע עובדה- לא השבת תפריח את השממה. לא השבת. יש הרבה תהליכים מאוד מאוד גדולים שצריך לעשות אותם. יש עסקים שבעצם מתרסקים. אני יודע שאתה רוצה אבל זה לא יקרה עד שלא יעשו דברים. עכשיו בעצם מה אתה יוצר עכשיו? כבר כיום העסקים הללו מתים, כיום הם לא יכולים לפתוח בשבת, המתחמים האלה שבעצם לוקחים להם את ... גם בשבת, אתה רוצה עוד יותר להרחיב את הפער בינם לבין מרכז העיר וזה לא נכון. עכשיו אני אומר לך שכל הישיבה הזאת, לטעמי, היא ישיבה מיותרת. היא ישיבה שבעצם רק מעצימה את המלחמה והמלחמה היא מיותרת. אני יכול לספר לך משהו שתבין אותו; בבחירות הקודמות, לא אלה, הייתי בקניון ובקניון שאלו אותי שאלה אם הייתי מוכן לפתוח בשבת ואמרתי "לא, כי גם אתה כחילוני גמור לא תהיה מוכן לפתוח עסקים במרכז העיר". כי אין מה לעשות, מה שמייחד את העיר, בינתיים ולהבדיל ממקומות אחרים, זה הסטאטוס קוו, לא יודע איך לקרוא לזה, החיים ההרמוניים בין דתיים לחילוניים. עכשיו אני אומר עוד הפעם; חולצה בקאסטרו- לא משנה. אני מדבר כ-מישהו ששומר את השבת, נעשה פה משהו שלא היה שנים שבעצם פתחו במתחמים האלה את כל בתי העינוג. עכשיו אומרים שאם לא תהיה חנות קאסטרו אז אנשים לא יבואו. תושבי חדרה, ותחקור טוב טוב לעומק, יש להם בעיה. יכול להיות שחלק מהאוכלוסייה שמגיעה לשם אולי תשנה את זה ככל שהיא תגדל.

חלק גדול מהאוכלוסייה לא יודעת לפרגן לעיר שלה. תושבי חדרה, שישמעו אותי כי אמרתי את זה בכל מקום גם, לא יודעים לפרגן. היום. לאחיין שלי יש עסק שגם הוא חושב כבר לסגור כי חנות בגדים לא תעשה את זה. יש היום בתי עינוג ועובדה שאנשים לא רוצים לפתוח. הם לא רוצים לפתוח לא בגלל שהדתיים עכשיו-, אתה רוצה להגיד לי שכל אחד מהחרדים פה או ממני הולך וכופה עליהם אל תפתחו בשבת? עזוב בווילג',

שי ברכה: לא, לא, אני יודע מה אחוז העסקים שרוצים לפתוח ואני יודע, לפחות ממה שהבנתי

ומהנתונים שקיבלתי, גם כמה ב... רוצים לפתוח. ויש גם כאלה שלא רוצים וזה בסדר. מתוך בחירה ולא מתוך כפייה.

שלמה בוזגלו: אבל יש יותר טוב מזה, ואני מדבר עכשיו לא בכובע של דתי, יש יותר טוב שהיום מאפשרים

בכל המתחמים האלה את כל הנושא של בתי עינוג? עכשיו בבתי עינוג אתה יכול להרחיב;

זה לא רק מסעדה, אתה יכול לעשות הרבה דברים נוספים. אז אני אומר שנעצור. מה שחשוב כרגע ויותר מפחיד זו המלחמה הזאת והעליהום עליך או עליי. אם אני אצא החוצה יתקפו אותי. בוא נרגיע. לעיר הזאת יש צביון. נכון שיש לך רצונות אבל זה לא יקרה כל כך מהר.

צריך להשקיע דברים נוספים. אני לא ארצה בזה, אני אומר רק את דעתי, אבל אני אומר בוא נעצור. השבת היא לא הבשורה. חילול השבת היא לא הבשורה שהיא צריכה. זה הכל לדעתי. אז אני אומר שצריך להרגיע, הישיבה הזאת לא הייתה צריכה להתקיים בכלל והיה עדיף שהיינו אולי מגיעים לאיזו החלטה גם בלי ישיבה, כדי שבסופו של דבר נוכל להמשיך.

המלחמה הזאת לא מוסיפה עוד.

רון שגן: בפתח של הדברים אני רוצה לדחות באמת בשאת נפש את הסגנון הזה- "שגן מנהל, לא

מנהל", רד מזה. אני דוחה בשאת נפש את העובדה שאדם שחשוד בשחיתות, חשוד בזה שמנהלים אותו קבלנים מדבר בצורה הזאת כשהוא מנהל הישיבה. מילא אחרון חברי המועצה. סיימתי את הדבר הזה ואני עובר לדבר הבא. תראו, אני לא יודע אם היום ההצבעה בעד פתיחת מרכזי המסחר שהם מחוץ לעיר, צריך לשים את זה בקונטקסט כן? פתיחת מרכזי מסחר בשבת תעבור או לא, ולפי הלחץ פה וההצעה המעניינת של בנצי אני לא יודע אם מישהו יודע. אבל, ... כמו שאומרים. אני כן יודע שיש קונצנזוס רחב בקרב חברי המועצה בעד הפתיחה הזאת. ואם אני אומר את הדבר הזה ראוי שאני איישב פה איזו סתירה כי יכול להיות שעוד רגע ההצעה טיפול, או תעבור ברוב זעום, ואז יגידו לי "איזה קונצנזוס?

על מה אתה מדבר?". כאשר לדעתי מבקשים לבצע שינוי בנושא שהוא מעיקרו רגיש, הוא קודם כל רגיש, כמו צביון העיר- ראוי לעשות שיח ושיח ארוך. לא בום טראח. אני לא מדבר על פגישה אחת, או ... בהנהלה, או ההוא צועק או ההוא. אני מדבר על פגישות מרובות עם כלל נציגי הסיעות וכלל בעלי הדעות. צריך לזהות את המחנה המשותף שבמקרה הזה, בעיניי לפחות, קיים באופן מובהק ולנסח אותו בזהירות מופלגת. לא להגיד "לפתוח הכל, לא לפתוח כלום" וכולי כי מזה באמת כל מה שיוצא זה פיצוץ; כל אחד מתבנקר בנקודה שלו ורק מי שאוהב תיאטרון נהנה. בעניין הזה, בשינוי הזה, הסגנון הוא חושב. לא רק המסר, לא רק העובדה, לא רק אם פתחת את ההוא או סגרת את ההוא. הסגנון הוא חשוב כי יש פה קהילות שונות. שי, אני לא רוצה להיות זה שאומר שאני הקהילה שלי על חשבון האחרים, או שלמה יגיד הקהילה שלי על חשבון האחרים.

שי ברכה: רון, זה לא על חשבון האחרים.

רון שגן: אני מכבד. צריך להראות לשומרי המסורת והמצוות שסביבתם אינה נפגעת. נניח לאבא שלי,

לא יודע, דוגמא. צריך להוכיח לאוכלוסייה החילונית שחופש הפעולה שלה גדל. להוכיח.

צריך להכין אולי פיצוי לסוחרי העיר על מנת לצמצם את הפגיעה בהם ככל שזה יהיה ודיברנו על זה. זו נקודה שניר העלה והיא נכונה, ושמעתי אותה במקביל גם מיניב ומעוד אחד ואמרתי סחטיין. צריך לבודק כיצד אפשר להנגיש את השירותים כי אם פתחתי, נניח רחמנא לצלן, ביום שבת ונוצר מצב שדווקא מי שאין לו רכב ואין לו יכולת להגיע אז יצרתי קיפוח.

למרות שפתחתי ורציתי לעשות ליברליזציה של העיר יצרתי מצב שאנשים לא יכולים להגיע ממקומות מסוימים. אז גם על זה צריך לחשוב ולהביא את ההצעה כמכלול. עכשיו אין כאן בעיניי הנדסת טילים. צריך שיח מאחורי הקלעים ומאחורי הקלעים אפשר להרוג אחד את השני; לצעוק ולא להסכים ואני אגלה לכם סוד- כשאנחנו ניסחנו את המצע שלנו כמעט הרגנו אחד את השני קרוב ל-10 שעות. איך יכול להיות שבמועצה כזו גדולה, עם כל כך הרבה סיעות שבהכרח מייצגות ציבור- מישהו בחר את ש"ס אז מאמינים בדרך שלהם, ומישהו בחר את חדרה בתנופה אז מישהו מאמין בדרך שלהם וכנ"ל קדימה. אני דיברתי לא מעט עם חברי מועצה, קואליציה ואופוזיציה מכל הספקטרום מהחילונים ועד החרדים, אני 29

מדגיש, ולכן אני יודע שכשאתה מדבר עניינית וקונקרטית על מתחם X או מתחם ,Y על סוג מסוים או אחר- פתאום השיח משתנה. פתאום מנסים למצוא פתרונות. כי כשאתה מדבר על הכל- שפכת את המים עם התינוק. אף אחד לא רוצה להקשיב, אתה בדעתך, הוא בדעתו ועכשיו זה רק מאבק פוליטי. ביקשת שלושה חודשים לגבש הצעה ועברו חמישה חודשים.

מעולה. האם התקיים שיח? האם דיברו פה עם מישהו מחברי האופוזיציה? זה שליש מועצה וקולם שווה ואתה אפשרת חופש הצבעה, אז זה שליש מהאנשים שלא התקיימה איתם שיחה אחרת. אבל נניח, מילא האופוזיציה אבל הקואליציה- כמה שיחות התקיימו? כמה ישבתם? 20 שעות? 10 שעות? 3 שעות? או שהייתה פגישת הנהלה, אומרים, ההוא צועק, זה צועק- יופי, הסכמנו ולחצים מאחורי הקלעים? תזכור, לחץ זה לא מבחינתי שיחה. שיחה זה אומר באיזו נקודה אתה יכול להסביר לציבור שלך שזה לא מפריע לו, וזה עוזר לציבור

שלו והוא עושה הפוך: הוא אומר זה טוב לציבור שלי אבל זה לא פוגע במישהו אחר. והגישה

הזאת של לתפוס מרובה לא תפסת היא באמת מייצרת מלחמת מגזרים ושנאה הדדית. אני חושב שבמקום הזה שבו אני כן חושב שהשתנה קצת הסטאטוס קוו לאורך השנים, לא קצת אלא הרבה כי נוצרה מציאות חדשה, ואני כן חושש שכמו שאתה אמרת – לאדם שבשכונתו הולך מבית הכנסת וחוזר מבית הכנסת, האם מישהו צוחק ואוכל כריך במיקס וליד זה חנות חנות בגדים- האם הוא קונה גם בגדים? זה לא מפריע בצורה גדולה יותר או גדולה פחות ממה שקיים היום. ולא רק זה, אתה גם עוזר לבעלי העסקים שנמצאים שם וזו כבר עזרה באמת לעיר; זה עזרה לדתיים, לחילוניים, לחזקים, לחלשים, לכולם.

שלמה בוזגלו: אני לא מבין אתה מה אתה מדבר. עסק שייפתח מי יעבוד שם? עסק בגדים שייפתח מי יעבוד

שם?

רון שגן: אבל הארנונה שהוא משלם

שלמה בוזגלו: מה הקשר לארנונה עכשיו? (מדברים יחד)

רון שגן: תן לי לסיים. אני חושב שבהצעה הזו גדולתם של נבחרי הציבור תתגלה ביכולת להצביע

דווקא מתוך חוסר נוחות. זה לא קל להצביע עליו. אפשר להצביע דברים שקשה לציבור שלנו לאכול; צריך להסביר אותם ולהסביר למה היינו צריכים ללכת צעד אחד ולא שלושה, ולוותר על משהו. לדעתי היכולת למנוע שנאה, לעודד חופש אישי, למנוע התלהמות, לאפשר קירבה. אנשים שפגשנו אותם, דתיים, אמרנו לנו "אנחנו נצביע לכם רק אם תפתחו את המסחר בשבת".

שלמה בוזגלו: מתי ישבת בווילג' רון? מתי ישבת בלנדוור?

רון שגן: אני הפרעתי לך? אני ישבתי. תן לי לסיים שלמה. (מדברים יחד)

רון שגן: אני לא אסיים בגלל שמישהו הפריע לי. בעיניי בסוף המבחן הוא לראות האם נצליח לראות

את התמונה הגדולה. ואם ההצעה טיפול, וזה בסדר שכל אחד יצביע על פי צו מצפונו, אני לא בא פה לשכנע פה אף אחד להצביע נגד צו מצפונו. אבל צריך לחשוב על ההשלכות של זה, על מה זה עושה לאנשים, על איך זה משסע מגזרים, על איזו מלחמה תהיה פה בחוץ רגע אחרי שנסיים פה את הישיבה.

(שיח פנימי בין חברי המועצה, לא נשמע לפרוטוקול).

צי'קו אוקנין: ניר, אתה חייב לשמוע.

רון שגן: אני חייב להתפנות.

צי'קו אוקנין: למה? אני מדבר אליך.

רון שגן: דבר לקיר.

צי'קו אוקנין: הנה, בשידור חי, זה הסגנון. הוא בא לישיבת הנהלה, הוא לא כיבד אותי. הוא פרץ לתקשורת

ופרץ לאנשים, הוא לא כיבד את ישיבת ההנהלה, הוציא לפייסבוק מידע ... מבקש לדעת פרטים ועכשיו כשאני בא להתעמת איתו הוא יוצא כמו ארנבת והשפן הזה, שפן שבת, לא יכול להמשיך ככה יותר. זה לא מכבד, זה מספר 2 שלך ואני יודע לעשות את זה יותר טוב ואני אעשה את זה יותר טוב. אני אראה לו איך מתנהגים ומכבדים אנשים אם אתה לא תעשה את זה. אז אני מבקשך ממך, בפעם השנייה שהוא פוגע בי ואתה לא עושה עם זה שום דבר,

צביקה גנדלמן: בואו נחזור לעניין. (מדברים יחד, שיח לא לפרוטוקול)

צי'קו אוקנין: ישיבת הנהלה שביקשתי תשובות לגבי עניינים ומה קיבלתי? מתקפת פייסבוק. זה לא יפה.

ניר בן חיים: מה שהוא אמר פה עכשיו, והוא אמר לנו לחברי מועצה "דבר לקיר"- זה צריך להיות

בפייסבוק. שיימינג של בן אדם איך הוא מתנהג ובאמת איך הוא רוצה לנסות להעביר פה את הישיבה. (צעקות, מדברים יחד)

צי'קו אוקנין: שהאוהדים שלו יידעו מה הוא עשה כאן.

דובר: הוא חוצפן, לא מתאים לנו.

צביקה גנדלמן: חברים, אני חוזר לעניין והעניין הוא פתיחת עסקים. אני מציע להצטנן. מי הבא בתור? בנצי

רצה.

מירי נחשונוב: אני מקדימה את כל ההרצאות שעוד לא שמענו כי אני כבר יודעת ושמעתי הרבה, ובהתאם

לזה אני מגיבה. ולא להיעלב, אני אומרת את האמת של מה שאני חושבת.

צי'קו אוקנין: להבדיל, אני מכבד, את אישה.

מירי נחשונוב: אה, בגלל שאני אישה אתה מכבד? וגבר לא? בוא נראה אם אחר כך תכבד אותי.

אז בשונה מחבריי אני לא אצטט פה גדולים וחשובים- ז'בוטינסקי, חיים נחמן ביאליק ואחרים. אני דווקא בוחרת לדבר לחבריי לשולחן זה שהיום אנחנו יחד אלה שקובעים את מה שיהיה. במהלך ההתדיינויות על נושא השבת התגלו כמה וכמה פנים; פנים של כאלה שהרבה יותר מהתוצאה חשוב להם לקטוף קרדיט בדמות "אני הייתי ראשון, הוא היה שני וזה היה שלישי". למרות שבכל מקרה הם לא היו כאלה ראשונים. כל זה גורם לכמה כאלה להיראות אפילו פתטיים. בנוסף, התגלו פנים של פחדנים, כאלה שפוחדים מאחריות. אולי בגלל שאין להם דעה או שההחלטה כבדה עבורם והם אפילו הודו בזה. ואז הם מפרסמים פוסט לא ברור ואף ... בפייסבוק, באותו פוסט הם שואלים מי בעד פתיחת עסקים בשבת.

צי'קו אוקנין: פחדן מי שיצא מישיבת מועצה ומ... ובהצבעה. זה הפחדן. אף אחד לא פחדן.

דובר: צ'יקו, זה לא מכובד. (מדברים יחד)

מירי נחשונוב: תענה לי, מה אתה עונה לו? למרות שאני אישה תענה לי.

צי'קו אוקנין: אני מתעמת עם כולם והשבת לא תעבור נקודה.

צביקה גנדלמן: צ'יקו, אמרת, אמרת עוד הפעם, שמעו פעם ועוד הפעם, תן לאנשים אחרים עכשיו.

מירי נחשונוב: זו דעתי, אתה יכול לא לקבל אותה. אז באותו פוסט לא היה שום הסבר איפה, מתי, למה

וכמה ואז הם מקבלים תגובות מגוונות ומחליטים שזהו, זה מדגם מייצג. גם זה פתטי בעיניי. בנוסף, יש את אלה שמאוד הפתיעו אותנו; אלה שנראים חילונים, נשמעים חילונים, מתנהגים כמו חילונים אבל הם לובשים תחפושת של שומרי שבת. אותם אלה מהווים את הקול המכריע לכאן או לכאן. יוצא מכך שהמסקנה שלי היא דווקא לכבד יותר את אלה 31

שחשבתם שנצא איתם למלחמה. את אלה שאולי שונים מאתנו; אלה הנאמנים לעצמם ולדרכם, חברינו מהסיעות הדתיות שלא הפתיעו אותנו ושמההצבעה הזאת יצאו הכי אמתיים ונאמנים לציבור בוחריהם. גם אנחנו בוחרים להיות נאמנים לציבור בוחרינו, אנחנו לא מזגזגים ופינו ולבנו שווה. לנו חשובה התוצאה והקרדיט פחות מעניין אותנו. אנחנו החלטיים, יש לנו דעה מוצקה וברורה שאתה אנחנו הולכים לאורך כל הדרך. ואנחנו יודעים מהי דעתם של ציבור בוחרינו ואין לנו צורך בפוסט מגוחך. אנחנו חילונים, אותנו תפגשו מטיילים בשבת במרכזי קניות, תפגשו אותנו רואים סרטים בקולנוע בשבת, אוכלים במסעדות בשבת, עושים שופינג ולפעמים גם השלמות בסופר. אנחנו לא מסתתרים ולא מתחפשים. אנחנו לא מבקשים להפריע לאף אחד, מבקשים לעשות את זה בפאתי העיר תוך שאנחנו מכבדים את אורח החיים של חברינו שומרי השבת. השינוי פה הוא לא גדול אבל הוא משמעותי בהחלט. מדובר על אותם מקומות שעסקים מסוימים פתוחים שם בשבתות גם בימינו אלה. עסקים כמו מסעדות ובתי קפה- ביקשנו לתת אופציה לתת לעסקים אחרים ונוספים לבחור בעצמם האם לפתוח את עסקיהם בשבת או לא. ביקשנו שתושבי חדרה יוכלו להישאר בעיר שלנו בשבת. עד מתי ייצאו למתחם גן שמואל? עד מתי ייצאו למתחם עין שמר? אנחנו מבקשים חופש, התפתחות, קידמה ומבקשים הזדמנות. זה הזמן וחבל לפספס את ההזדמנות הזאת. ולכן, אנחנו כמובן מצביעים כפי שהבטחנו לאורך כל הדרך בעד שבת חופשית.

דובר: כל מילה מיותרת.

בועז דוד ביטון: אני רק רוצה לענות למירי ולהגיד לה שיש פה חברי מועצה מסורתיים שמייצגים את הציבור

החילוני-מסורתי. יש פה מפלגות רוסיות שמייצגות אולי את הגויים הרוסים, (מדברים יחד, מחאה בקרב חברי המועצה)

מירי נחשונוב: זה יפה, שיגיד עוד הפעם.

צביקה גנדלמן: כמו שלא מקובל עליי שחבר מועצה יגיד לחבר מועצה "דבר לקיר" לא מקובל עליי שמישהו

יכנה מישהו מתושבי חדרה "גויים". אין לו שום סמכות לדבר הזה.

(צעקות, מדברים יחד)

דובר: הוא לא יכול לקחת את זה חזרה כי הוא גם עשה את הדברים האלה בכתב וזה דפוס של התנהגות. בן אדם כזה לא צריך להיות במועצה בכלל. יניב, אל תנהל אותו ואל תגיד לו מה לעשות. עזוב אותו, זה לא בא ממנו, זה בא ממך.

דובר: קודם כל ראוי שבן אדם יתנצל על הדברים שהוא אמר.

דובר: מה זה יעזור לו? ככה הוא יישאר.

שלמה בוזגלו: בגלל שדיברנו על השבת אז גם בועז וגם שי מבקשים להתנצל. השבת היא חשובה לכולם.

(מדברים יחד)

בועז ביטון: אני מתנצל כמובן עם פגעתי במישהו. (מדברים יחד)

נתן לבייב: קודם כל צופים בנו הרבה אנשים אז באמת חשוב איך אנחנו נראים. אם אמרנו שהנושא

רגיש אז לא אמרנו נכון, הנושא רגיש מאוד. זה לא סוד כמובן שאני חילוני מסורתי ואנחנו נמצאים במפלגה שהיא מפלגה מעורבת. וכמו שאמר שגן, הנושא הדיוני אצלנו לפחות בסיעה עלה לא פעם ראשונה וניר גם ירחיב. אבל בדיוק מזה אנחנו מצליחים להימנע שי.

מכל ההאשמות האלה ... אנחנו נבחרנו ואנחנו צריכים להוביל כל אחד את הציבור שלו, אבל צריך להימנע ממלחמת אחים. אני חושב שאנחנו לפחות לא אמרנו את המילה 32

האחרונה, זו רק מילה ראשונה. לכל דבר אפשר להגיע בהסכמה ולדעתי לא להגיע לקיצון.

אני הגעתי מגלות, אנחנו היינו בגלות והיה מאוד קשה לראות יהודי, אני בבית ספר יהודי ואחותי גם הייתה ושם שמענו על היהדות. כמה היה לנו קשה ולמה? דינא דמלכותא דינא.

כולם יודעים. דין ... היה הדין שלנו. וגם פה אפשר להגיע לכל מה שרשמתם פה בדרך טובה, דרך מכובדת שתכבד כל אחד מאתנו. מה שאמרתי גם לפני הבחירות אני עומד מאחורי זה.

אני אבא לשלושה ילדים קטנים והייתי רוצה לצאת ולקנות גלידה ולקנות דברים, אבל אפשר כל דבר כזה לעשות כך שלא יפגע באחים שלנו ולא להגיע לקיצוניות כמו שיש לנו בטבריה וכן אפשר להגיע כאן בחדרה. אני אומר לכם שמשיגים גם בנושא שהעליתם ...

סתם, העליתם סופרמרקט ואני רוצה לדעת איזה סופרמרקט יפתח פה בשבת.

דובר: קשת טעמים פתוח. (מדברים יחד)

נתן לבייב: אני חושב שכן צריך לדבר על זה והצביון של העיר משתנה. מגיעים לפה המון צעירים וכן

צריך לחשוב על זה אבל לדעתי לא בקיצוניות כמו שאנחנו עשינו את זה. אני לא יודע איך אנחנו נראים בחוץ אבל לדעתי זה זוועה. אני חושב שאפשר להגיע לכל מה שאנחנו מעלים בדרך מכובדת.

בן ציון נורדמן אני מאוד צריך אבל הדברים חשובים ואני אשתדל לקצר. אני חושב שהישיבה עצמה היא באיזשהו מקום מכובדת; אנשים מדברים ... ואנחנו גם שמענו התנצלות. ...באמת הייתה אולי התלהמות רגעית או יותר מרגע ובסוף יש התנצלות, והנה, השקט חוזר. ייאמר דווקא לזכותו של ראש העיר שנתן פה חופש הצבעה, נתן אפשרות לדמוקרטיה במיטבה. הייתי עם היועמ"ש של העירייה והיא לא אמרה לי מה היא חושבת אבל היא רק אמרה לי "זאת הדמוקרטיה". ברגע שכולם משוחררים ממשמעת קואליציונית, ומהסכמים כאלה ואחרים, ובאים להצביע וכל אחד בתוך הסיעה שלו עשה את הדיון המקסימלי ולא פעם אחת. וכשנתן אמר, אנחנו לא נרחיב כרגע בגלל הזמן ולא להלאות את החברים והאנשים שכבר מחכים לתוצאה. אבל אני חושב שזו נקודת זכות עצם הדיון ולמרות שהטורים עלו פה. אני כן חושב שבאותה נימה אופטימית של דיון, שי, לא שייך בשום פנים באופן. קודם כל אני אתחיל במילה טובה, אני ראיתי אותו לפני כמה שעות מתאבד בשביל עסקים ואנשים יודעים להעריך את העשייה שלו וגם יודעים להעריך את הניסיונות שלו לשקם. אבל מצד שני, שי, אני אומר לך את זה מלב אל לב ובאמת שלא תהיה פה טעות; אין מצב להכללות הללו כאילו יש פה מישהו אחד שמדבר בשם רוב והרוב הוא דומם. כאילו יש פה מישהו אחד שהוא בעצם מביע ויודע כבר מה יהיה בבחירות הבאות. אין מצב. זאת הדמוקרטיה וכל אחד צריך גם לעשות דין וחשבון עם המצפון, עם אלוקים אם יש לו, דובר: יש לו.

בן ציון נורדמן אני לא מדבר עליך עכשיו. ובשום פנים ואופן אין מצב שיעמוד פה חבר מועצה ויגיד "כן, אני מהלך אימים, כן, אני אדאג עוד שיבואו איתך בחשבון. אני אעשה שיימינג, אני אזכיר אותך שוב הפעם. כן, אני אזכיר לך". בתוך ישיבות שהן לכאורה אמורות להיות סגירות, ישיבות הנהלה ששוב ייאמר לזכותו של ראש העיר-, כי פעם אמרו שזה לא דיון עמיתים ... אני מרגיש שב-6 שנים שאני עם ראש העיר ויש ישיבות הנהלה ענייניות, שלפחות לא תמיד בכל נושא אנחנו יכולים להטביע חותם, אבל הן באמת פתוחות לדיון. וכשמביעים דעה אתה רץ 20 דקות אחרי זה כשעוד לא נגמרה הישיבה ומעלה שמות ומעלה ...- זה לא תפקידך.

הציבור לא שלח אותך לבוא בדין וחשבון לחברים האחרים. הציבור לא שלח אותך להלך 33

אימים, לא שלח אותך לעשות פה שיימינג. אתה רוצה? דבר עם עצמך. גם שכונה כמו שכונת ה...

חדוה יחזקאלי: איזה "עצמך"? הוא עשה אותנו אויבי העם.

בן ציון נורדמן קח שכונה כמו ה"פארק" שהייתה לו כותרת של שכונה חילונית ואמרו שאולי לא צריך שם בית כנסת. אף אחד לא קם ולא התלהם. בסוף המצב דיבר- התכבד בעזרת העירייה. ויניב יכול להגיע אלינו, ונתן מגיע אלינו והכל בכיף, אפילו ראש העיר ביקר. זאת אומרת שההכללות הללו- עזוב. "זאת שכונה חלונית, זה הרוב הדומם יאמר את דברו, כולם רוצים". דבר בשם עצמך וזה מספיק מכובד וזה מנדט יפה שקיבלת מהציבור. ואין מצב, ופה אנחנו ניאבק על זה, שכל אחד ירגיש מספיק חופשי לבוא ולהצביע על מה שהוא רוצה.

ולגופם של דברים, שוב הפעם, אני לא ארחיב על מעלת השבת ושהשבת זה מקור הברכה ולכולם יש זכות, וכל אחד ינוח איך שהוא רוצה. ילך לתפילה, ילך לים אבל ינוח, ולא יהיה איזשהו מעגל שמחייב אנשים לצאת ולפתוח עסקים, מעגל שמחייב עובדים מהתחתית, מרצפת הייצור לבוא ו... גם ביום חול רק אם יעבדו משמרות בשבת- אני חושב שזה נזק.

ובכל מקרה הרי מדובר בשינוי. לא יעזור שום דבר, משנים את הסטאטוס קוו בגלל שנפתחו עוד מקומות ושינוי מגיע בהידברות. שינוי מגיע באמת מתוך פתיחות ולא מגיע בפוסט מקדים בפייסבוק ואחר כך תראו מה עונים. ככה לא מתבצע שום שינוי. שוב פעם, אני חושב ורוצה להאמין, ואני בא ואומר שאם יש פה מישהו שחשב להצביע בעד הדבר הזה, ואני אומר חבר'ה, תחשבו שוב הפעם. אני מדבר על מי שאולי חושב להצביע בעד- תחשבו שוב הפעם. אני חושב שגם, ואני מצטרף ל... שאתה תצביע נגד כי אמרת שצריך בהידברות וזה יפה. (מדברים יחד)

בן ציון נורדמן יניב, אני מכבד אותו(מדברים יחד)

יניב דרי: אני רוצה להתייחס לזה בשני רבדים; קודם כל אגדיר את זה כרוב כללי כאשר אני רואה

את הדברים שנאמרו פה על ידי כל החברים. דברים שנאמרו מדם לבם, נושא שכמו שאמרתם הוא נושא סופר קשה וסופר אישי, ואמוציונאלי ומוציא מטבע הדברים דברים רעים ויפה שאנשים מתנצלים, וצריך להשתדל לא להגיד את הדברים האלה ולא להגיע לקצוות האלה, ותכף אני רוצה להגיד למה אולי הגענו למקומות האלה.

צי'קו אוקנין: אני חייב להגיד משהו. אני מדבר עם יניב. בן אדם שלא מכבד אישה נשואה וקורא לא

"נואפת" בתוך ישיבת מועצה, בן אדם שלא מכבד אישה ולא מכבד את הילדים שלה ולא מכבד את בעלה הוא לא יכול לכבד את השבת. זה האדם, זה הסגנון, עם זה אנחנו נתמודד.

וזה שאמרת לו לבקש סליחה זה לא פותר אותו. רצחת וגם ירשת. (מדברים יחד)

יניב דרי: אני באמת אומר שזו מעלה גדולה לבקש סליחה ומעלה גדולה מאוד לקבל את הסליחה.

בסדר, לא משנה. זה גם קשה לרדת מהאגו ולהגיד, (מדברים יחד)

יניב דרי: אני רואה את הדברים שנאמרו מדם לבם של החברים. הדבר שהכי כואב בסיטואציה הזאת

זו המלחמה הזאת שנוצרה פה, זה החוסר מנהיגות. (צוחקים)

חדוה יחזקאלי: חוסר מנהיגות, חוסר התנהלויות, חוסר- מה עוד?

יניב דרי: ברור שזה מצחיק אבל אני אסביר גם למה חוסר מנהיגות. אנחנו ישבנו פה בישיבה

הראשונה שהייתה ב-.26.12.2018 אמר ראש העירייה בתשובתו לשתי הצעות, גם של שי וגם של מחוברים. הוא אמר שצריך לעשות דיאלוג. אני מצטט כאן כן? צריך לעשות דיאלוג.

"ואני אומר לכם, עם כל הכבוד, כי בסוף ההכרעה היא אצלכם ואני לא מתכוון רק לדבר 34

עם חברי המועצה", מה שלא קרה, "לשמוע לא רק את חברי המועצה, יש את הלגיטימציה לשאול גם את הבוחר".

צביקה גנדלמן: יניב, על סמך מה אתה אומר שלא קרה? אתה יודע עם מי דיברתי? אתכם לא דיברתי, נכון.

(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אמרתי שאני לא אדבר רק עם חברי המועצה. (מדברים יחד) אם הייתם בהנהלת העיר הייתי

מדבר אתכם. (שיח פנימי בין חברי המועצה, לא לפרוטוקול)

יניב דרי: אני מנסה להסביר למה מדובר בחוסר מנהיגות ולמה לפעמים ... בסופו של דבר אנחנו

מביאים לפה את אותה הצעה בלי דיאלוג, ואני יכול להגיד לך שגם בלי דיאלוג עם חברי ההנהלה לפני שמוגשת ההצעה. כדי לגבש אותה, כדי להגיע לאיזשהו תהליך- זה חוסר המנהיגות. שאתם, מי שמייצרים שסעים בציבור ומעמיקים את השסעים האלה במקום לגבש הסכמה. עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות כלפי העתיד בנקודה הזאת שאנחנו נמצאים בה; אחד הדברים שאני מבקש פה מכולם, וזה לא משנה מה תהיה תוצאת ההצבעה, בין אם נגד ובין אם בעד, אסור לנו בהכרח לדכא את התקווה של ציבור מסוים, אסור לנו לייצר תחושה של ציבור אחד שניצח ציבור אחר כי הדבר הזה רק יעמיק את השסע ורק ייצור יותר מלחמות. אני מבקש מכולם לגלות אחריות בהקשר הזה. צריכים להמשיך את הדיון על הנושא הזה וזו מנהיגות. (מדברים יחד) זו מנהיגות- להביא לפה בסופו של דבר הצעה ולא הצבעה. הצעה שהיא סגורה, שהיא מוסכמת. כזאת שכמו שאמר רון ואני מתחבר מאוד לדברים שלו, כזו שלא נותנת ניצחון לציבור אחד על פני ציבור אחד. כזה שכל נציג ציבור יידע לדברר אל הציבור שלו. כן, נצטרך לגרום לכך שיהיו פשרות ונצטרך לדברר את האפשרויות האלה כדי להביא לפה משהו שייצור חיבור ולא משהו שיעמיק את השסע.

ולצערי, בנושא הזה נכשלת ולא בפעם הראשונה. גם בקדנציה הקודמת סביב הנושא הזה זה הגיע לפיצוצים. בגלל חוסר המנהיגות, אין לי דרך אחרת להגיד את זה, וגם הפעם אתה בחוסר מנהיגות, נהנה מההצגה, נהנה מהשסעים, נהנה מזה שציבור אחד,

חדוה יחזקאלי: ונראה לנו שאתה נהנה מהאמירות שלך. יניב, יש גבול. אתה מדבר מבלי שיהיה לך ניסיון.

הנושא של השבת עלה באינסוף מפגשים.

יניב דרי: אני מבקש ממך לא להתערב! למה את נכנסת לי לדברים?!

חדוה יחזקאלי: 4 שעות שמעתי אותך. (צעקות, וויכוח בין חדוה ליניב) אתה כל הזמן אומר "אין, אין, אין",

ראינו מה שלך יש. די. 4 שעות לא הערתי לך אבל יש גבול. (מדברים יחד)

יניב דרי: אני מבקש מכולם לקחת את הדבר הזה, להמשיך את ההתדיינות ולהביא לפה הצעה

מוסכמת לדיון במועצה. לא הצעה שאומרים "טוב, נצביע ומה שיהיה- יהיה ואז יש מלחמות במשך חודשיים". לא, זו לא מנהיגות.

רונן הילף: אני לא אכנס פה לעניינים אישיים ואיך אני רואה ... אני לא אכנס לזה. אבל, אני מסתכל

פה על הדיון ואנחנו צריכים בסוף, (מדברים יחד) אני חושב שבסופו של דבר אנחנו נמצאים כרגע במצב לא טוב. אני נמצא בין ציבורים, אני רואה את המצב, הלהבות הן גדולות בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. בגלל המצב הזה שאנחנו יוצרים ומחליטים במרחב הציבורי איך אנשים יחיו, ולהגיד להם ככה או ככה. בסופו של דבר אני עד היום לא מצליח להבין מה ההבדל בין לפתוח בית קפה לבין לפתוח חנות בגדים. תסבירו לי בהלכה איפה זה קיים.

גבריאל סרוסי: אתה יש לך ניגוד עניינים, יש לך קיוסק. (צוחקים, מדברים יחד)

רונן הילף: ... הם לא קונים את ההצגה שלך. אני רוצה להתייחס ברמה העניינית ולהגיד לכם שהמצב

ממש לא טוב. אתם מציגים את זה עם סיסמאות, ..., כל אחד זורק פה משפט כאילו הוא המציא את הגלגל. ולא, המצב הוא גרוע מאוד. עד היום באמת לא הצליחו להסביר לי מה ההבדל בין חנות בגדים לבית קפה.

גבריאל סרוסי: אחרי הישיבה אני אשב אתך, פותחים ... אני רציני מאוד.

רונן הילף: רגע. אם אנחנו בקטע הלכתי ודתי אז תסביר לי מה ההבדל. זה אחד. דבר שני, צריך להבין

עוד משהו ופה אני דווקא מגבה את שי; לאופי של המסחר יש משמעות מאוד גדולה. זה לא מקרי, מי שמכיר טיפונת מסחר מבין שבתוך מתחמי מסחר יש עוגנים והעוגנים האלה לא באים איפה שחוסמים אותם. ניקח סתם את מתחם גן שמואל, אז יש לך עוגן אחד שזה "הום סנטר", עוגן שני זה הסופרמרקט. תוציא את שניהם והמתחם יתרוקן. צריך להבין את הדברים האלה; יש משמעויות כלכליות לעסקים שאנחנו למעשה בהחלטה לא טובה יכולים לגרום להם גם לסגור וגם להפסיד. תאמינו לי, אף אחד לא רוצה לעבוד בשבת. אף אחד. (מדברים יחד)

רונן הילף: אני דיברתי על בעלי עסקים שהם היו מוותרים על זה והולכים עם המשפחה שלהם. אבל,

גבריאל סרוסי: נכון, כמו באירופה. באירופה מי שפותח חוטף קנס בימי ראשון. ארבעה ימים בשנה, אתה

רוצה עוד עבודה? (מדברים יחד)

רונן הילף: כל אחד היה מעדיף להיות איזה מולטי מיליונר ולא לפתוח ולטייל עם המשפחה שלו. זה

אידיאלי לכולם. אבל, מה לעשות שהם צריכים לשלם שכירות, וחשמל, וארנונה ומיליון הוצאות ש-80 אחוז פה לא מבינים בכלל מה זה להחזיק עסק.

גבריאל סרוסי: שבת רק תפגע בו, הוא לא יקבל כשרות. (מדברים יחד)

רונן הילף: אני רוצה להסביר משהו. אני אם אני רוצה ללכת לבית כנסת, אני הולך לבית כנסת וממלא

את חובתי ונהנה מזה כל שנייה אוקי? אני לא רוצה לקבוע לאדם איך הוא יתנהל ולקבוע לו את צביון החיים שלו. אני לא רוצה לעשות את זה.

גבריאל סרוסי: הכל פתוח היום- בתי עינוגים, בתי מאכל,

רונן הילף: רגע. תרגיע אותו. (מדברים יחד)

רונן הילף: ליהנות מהתפילה זה דבר נפלא, זה ... שלך אבל אתה לא יכול לגרום לציבור שלם,

(מדברים יחד, לא ניתן להבין, וויכוח בין גבריאל לבין רונן)

רונן הילף: אני אמרתי לך לא ללכת לבית כנסת? לך תהנה מהשבת.

גבריאל סרוסי: תמיד יש מחלוקות.

רונן הילף: מה אתה עוצר אנשים מלצרוך וליהנות את חייהם? מי אני שאני אחליט למישהו,

צביקה גנדלמן: גבריאל, תן לו לסיים.

רונן הילף: חבר'ה, במצב הנוכחי גם בבחירות האלה הוכיח שאנשים רוצים שינוי. לא יעזור כלום. איך

שתהפכו את זה ואיך שתדברו על זה אנשים רוצים שינוי בסופו של דבר והם רוצים לצרוך את חייהם.

צי'קו אוקנין: מה זאת אומרת? מה, "יש עתיד" עלו ואני לא יודעת?

רונן הילף: די נו. (מדברים יחד)

דובר: איזה שינוי?

רונן הילף: אנחנו רוצים לחבר בין אנשים, אנחנו רוצים איזון, אנחנו רוצים למזג בין אנשים ולא להגיד

להם איך לצרוך את חייהם ולעשות ככה או ככה. שאני אגיד לבן אדם תעשה ככה או תעשה 36

ככה?

גבריאל סרוסי: אז למה אתה לא פועל לאלה שגרים ליד "קשת טעמים" שמפריע להם?

רונן הילף: מינו אותי לתת חופש.

גבריאל סרוסי: החיים שלהם מופרעים על ידי קשת טעמים במרכז העיר אז למה אתה לא אומר כלום? למה

אתה לא אומר שסופר פתוח בשבת מפריע לתושבים במרכז העיר.

רונן הילף: כרגע המצב הוא שהלהבות הללו צריכות לרדת והן לא ירדו אם אנחנו נגיד לאנשים איך

להתנהג ומה לעשות בחייהם. הם רק ילכו יעלו. והאחריות הזאת- בן אדם אחד ... כי כשנוח לו הוא מציג את הדברים איך שבא לו וכשלא נוח לו- "דמוקרטיה, בואו נשלח את זה לפה, נארגן סיבוב, ייצא נגד ויאללה, ההצעה לא עברה". זה לא עובד ככה; יש לך אחריות אז יש לך אחריות על הכל ואתה לא יכול להגיד,

בן ציון נורדמן: רונן, באחריות שלו,

רונן הילף: באחריות שלו להוריד את הלהבות והן לא יורדות. זאת הבעיה. (מדברים יחד)

רונן הילף: אתה יודע כמה כעס יש בציבור החילוני מסורתי על הכפייה הזאת?

גבריאל סרוסי: כן, אבל כשהוא מעביר דברים במשמעת קואליציונית אז מה אתה אומר? "אה, אתם שפנים,

מה שצביקה אומר זה בסדר, אתם מצביעים ואתם לא יודעים". זה בסדר אבל זה לא בסדר?

רונן הילף: מה?

גבריאל סרוסי: כשצביעה מעביר דברים במשמעת קואליציונית,

רונן הילף: אם אתה הולך להצביע נגד אז תסביר למה.

גבריאל סרוסי: בטח שאני אסביר, אני מחכה לזמן שלי.

בן ציון נורדמן בבקשה, אני חי בציבור החילוני לא פחות ממך,

רונן הילף: ומחליט בשבילו איך לצרוך את חייו. הלאה. (מדברים יחד)

בן ציון נורדמן ראש העיר החליט ביוזמתו לאפשר את הדמוקרטי בשביל להוריד את הלהבות.

חדוה יחזקאלי: אני באמת רוצה לפתוח ולומר שלמורת רוחם של כל אלה שהכריזו פה הכרזות- "לא

מנהיגים, לא יודעים לגבש, לא מכירים מדיניות". אני רוצה לומר לכם שדווקא במקרה שלנו אומר ראש העיר "אני לא מטיל משמעת קואליציונית וכל אחד יצביע על פי צו מצפונו". אז על מה אתם מדברים בכלל? על איזו תסיסה? יחד עם זאת, זאת הזדמנות לומר "תודה", במירכאות כפולות, לכל אותם מרעילי בארות. לכל אותם אלו שטחו עיניהם ולא מבינים שמה לעשות? יש גם חילונים שאף אחד מהם לא לובש תחפושת והם מאמינים בשבת. מה לעשות? אתה יודע מה? אני קיבלתי עכשיו פה בפייסבוק והראיתי. הבת שלי, לא מי יודע מה, היא אמרה לי "אמא, תילחמי על יום המנוחה היחיד שיש לנו". אבל אני רוצה להגיד לכם משהו אחר, ואני לא רוצה לצטט את בן גוריון, אחד העם וחיים נחמן ביאליק שכולם, דובר: זו מירי ציטטה.

חדוה יחזקאלי: לא, מירי גם לא ציטטה. אני רוצה לומר לכם שהמוטיב המרכזי של כל גדולי הציונות הוא

שהשבת יותר ממה שאנחנו שומרים על השבת, השבת שומרת עלינו. תראו איך אנחנו מעוותים את המציאות; מה קרה שגן? לא קרה כלום. ב-2014 בחוק עזר עירוני קבע ראש העיר שייפתחו בתי קולנוע, מרכזי ספורט, פאבים, עינוגים, מסעדות ומה לא. עכשיו מה אנחנו אומרים? אומר ראש העיר שיש עוד איזשהו סעיף בחוק העזר משנת 2004 סעיף 9 שהוא רוצה להוסיף מסחר, קיוסקים וסופרמרקטים. זה לא כ-צעקתא, זה לא סוף העולם, הרי היום בעצם הכל כבר פתוח. אתה לא שומע אף חרדי שאומר מילה אחת שרינה שני 37

פתוחה, ושבת-תרבות פתוח, ומתחם מיקס פתוח, וכביש 4 פתוח. בלי סוף פתוח, הכל פתוח.

אז למה לעשות מזה מרעילי בארות כאלה? למה לעשות מזה תסיסה? חברים, מה שנשאר להגיד זה שאנחנו בני 128 שנים, רונן הילף. 128 שנים היה פה סטאטוס קוו. חלוצי חדרה בראשית דרכה, התימנים שעלו ב-1912 באו לכינרת ושמרו על השבת, מלכי, ואתה יודע מה קרה? הקיבוצניקים, הרי לא היה מושג של קיבוצניקים, הם הבינו שזו המהות, זו ההוויה, זה עצם קיומו של העם היהודי בארץ ישראל. זאת אומרת שמה בעצם ביקשנו? לא ביקשנו שום דבר. מה שקבע ראש העיר בחוק עזר עירוני של שנת 2014 זה שהכל פתוח. עכשיו אנחנו מדברים על 9 מתחמים. חברים, המתחמים הללו, חצי מהם בעז"ה עוד 10 שנים יהיו פעילים. עכשיו הם לא פעילים. מה פעילים? שלושת המתחמים העיקריים- שערי חדרה, מתחם מיקס וה-ווילג' וב-ווילג' פתוח. ויש לי פה רשימה של חנויות שפתוחות ב-ווילג'

בשבת. מה שאני אומרת זה ש-9 המתחמים שדיבר עליהם ראש העיר, חצי מהם אתה יודע, הם be .will ח"ד 1800 וכל השאר, והמטרופולין. לכן אני אומרת שאם אתה מסתכל על שלושת המתחמים הראשיים כמו מתחם מיקס, שערי חדרה וה-ווילג'- שם פתוח. מה אתם עושים כצעקתא? מה קרה? אז חברים, אני רוצה לסכם ולומר שלא קרה שום דבר. אנחנו צריכים להמשיך לכבד אחד את השני, אנחנו צריכים לחיות בכפיפה אחת עם הדתיים כי אנחנו ממשיכים את החלוצים, את מייסדי חדרה שזו הייתה הצוואה שלהם ועד היום זה התנהל יפה מאוד. בואו נמשיך את זה הלאה ואנחנו נדאג שבשבת הזו נשמור על הסטאטוס קוו ולא יקרה שום דבר לאף אחד. (שיח פנימי בין חברי המועצה, לא לפרוטוקול)

מירי נחשונוב: הרשת גועשת על המשפט שאמר פה החבר שלנו. בהמשך לדבריי הוא אמר ש... שלנו הם

הרוסים הגויים ובהזדמנות אחרת אני שמעתי, (מדברים יחד)

בועז ביטון: למען הסר ספק אז עוד הפעם, לרומן ולמירי ולרשת הגועשת של מירי, אז באמת לא הייתה

לי כוונה,

מירי נחשונוב: זה לא שלי, זה בהמשך לדברים שלך. הרשת לא גועשת על כלום פה חוץ מעל זה.

בועז ביטון: הדברים נאמרו בלהט מה שהיה פה.

רומן גישר: עברת את כל הקווים האדומים ואני כיבדתי אותך אבל מהיום- שלום. (מדברים יחד)

ניר בן חיים: האמת שמהישיבה הזאת כל אחד פה יוצא עם מטענים, כל אחד גלש פה לפסים אישיים.

אבל אני חושב שמכאן אנחנו באמת צריכים ללמוד מהישיבה הזאת, אפשר להפיק ממנה לקחים. אני התחברתי למה שרון דיבר ואמר- אם אנחנו נקיים איזושהי תרבות דיון ובאמת אם אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מייצגים את התושבים שלנו נאמנה אז יכול להיות שנצליח. אבל לא הצלחנו, באמת אני אומר, כולנו פה, לא הצלחנו להגיע לתרבות הזאת ולא הצלחנו לראות מה התוצאה. איך כל אחד ייצג פה את התושבים שלו. לי יש דעה כמובן, תכף אני גם אגיד אותה ואסביר אותך, אבל חשוב לי קודם כל הציבור, כי יש פה כל כך הרבה מצלמות והקרינה שהולכת פה זה משהו מדהים. אני רוצה שהציבור יידע שהיום מותר לפתוח בחדרה בתי עינוגים כי לא כל אחד מבין את זה ככה. הרבה אנשים תופסים אותי ברחוב- "למה אתה מתנגד שייפתח פה פאב? למה אתה מתנגד שייפתח פה דיסקוטק או בית קפה"? אנחנו לא מתנגדים והם יכולים לפתוח. אף אחד לא אמר להם לא, הם יכולים לפתוח.

צי'קו אוקנין: שי אמר.

ניר בן חיים: צ'יקו אתה יודע מה? (מדברים יחד, וויכוח, שי צועק)

שי ברכה: מספיק שמענו אותך, די.

ניר בן חיים: חבר'ה, זה מה שקרה גם כן בעקבות הפייסבוק ורשתות התקשורת; לקחו, חתכו, "ניר אמר

עכשיו שמותר לפתוח", ילכו ויראו לדתיים שניר אמר מותר לפתוח. אף אחד לא מראה פה באמת מה אנחנו חושבים ומה שאנחנו רוצים לעשות. לכן שי, באמת תסלח לי, עם זה שהוצאת את מה שהוצאת באותו היום- הוצאת דברים מהקשרם. הטעית את הציבור שלך, לא שלי.

שי ברכה: לא הטעיתי שום דבר. אני נקבתי בדיוק בעובדות.

ניר בן חיים: ושאלו אותי "על פי מה ששי אמר, למה אתה מתנגד?" ואני לא מתנגד, ההפך.

שי ברכה: הוכחות ניר, אני שמתי את העובדות.

ניר בן חיים: אז אני עוד הפעם חוזר, (מדברים יחד, צעקות)

צביקה גנדלמן: לא, לא מותר לו.

צי'קו אוקנין: הנה, זה עוד הפעם, הכל מותר לו.

צביקה גנדלמן: גם לו אני קורא לסדר. חבר'ה, זה לא הנושא עכשיו, תנו לניר לדבר. (מדברים יחד)

בן ציון נורדמן מישהו כתב שהוא מטעה את הציבור, ... שהוא משקר את הבוחרים, (מדברים יחד)

צי'קו אוקנין: עזבו כבר את שי ברכה, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

ניר בן חיים: ברשותכם אני רוצה לחזור על דבריי, להגיד עוד מילה ולהשלים את מה שרציתי להגיד.

אנחנו היחידים פה בתוך כל הנבחרת של ה-21 חברי מועצה שאנחנו סיעה מעורבת, והיחידים שישבנו ודיברנו ושאלנו מה אנחנו עושים, וגם איך אנחנו מציגים את זה כלפי הציבור. שאלנו והגענו להחלטה; חברים, אנחנו לא מתביישים להגיד שבקונספט הנוכחי איך שהגישו את ההצעה אנחנו מתנגדים אליה. אנחנו לא מתביישים להגיד את זה. יכול להיות שאם זה היה בצורה אחרת יכול להיות שהיינו חושבים.

צי'קו אוקנין: אבל ... איומים כשביקשתי בוא נשב, בוא נדבר, בוא תסביר. הציבור יבוא אתך בחשבון,

בום טראח פיצץ אותי ברשתות. אז זה מפריע מאוד שבן אדם במקום לשבת ולנהל שיחה תרבותית שמת לב מה הוא עושה? "קפוץ לי". הבנת? זה מה שהוא עשה. הבן אדם הזה רוצה שנדבר לקיר? אז נדבר לקיר. זה הכל.

ניר בן חיים: לכן חברים היו הרבה שאלות. לקח לנו הרבה זמן ודיברנו המון זמן בינינו. עלו גם רעיונות

ואני לא מתבייש להגיד, דיברתי גם עם רון שגן על הנושא הזה ועם עוד כמה חברי מועצה.

אנחנו מתנגדים כרגע להצעה הזאת בגלל שאנחנו חושבים שלא התקיימה פה תרבות דיון, בגלל שאנחנו חושבים שלא הגענו,

טל אליהו: די כבר עם הפופוליזם הזה, מספיק. "נהייה בדברו, נהייה בדברו". תן לו לדבר. אתה רוצה

שנישאר לישון פה? תסיים ניר.

ניר בן חיים: אילולא היינו מדברים בכלל על המהות של ההצעה שעלתה כאן היינו רואים גם כן, וראינו

אנחנו בתוך הסיעה שלנו, שיש ארבעה מתחמים בכלל שעדיין לא קיימים שאולי הם לא יהיו בגלגול שלנו, אולי בגלגולים אחרים, ואני לא חושב שאנחנו כ-חותמת גומי נצביע על דבר שהוא לא קיים. ופה בשולחן הזה נאמר לנו "אם אתם לא תצביעו על הכל אז זה לא יקרה".

אז אנחנו לא חותמת גומי, גם לנו יש דעה כמו שלכל אחד כאן יש דעה וזה בסדר ואנחנו מכבדים את הדעה של כל אחד. אני מבקש שיכבדו אותנו ולא יקראו לנו שעכשיו פורים ואנחנו מתחפשים, גם זה אני חושב שזה לא מכבד. אז חברים, תקשיבו טוב; יכול להיות שבעז"ה אם תהיה פה איזושהי תרבות דיון, ושיח, ונדבר ונריב בתוכנו- אולי נגיע לאיזושהי 39

הסכמה. כרגע אנחנו, כסיעת "העיר של כולנו" מתנגדים להצעה הזאת וזה מה שהולך להיות. זו ההצבעה שהולכת להיות. (מחיאות כפיים)

טל אליהו: כיוון שאני אחרון, (צוחקים, מדברים יחד)

טל אליהו: קודם כל אני באמת רוצה לומר שאנחנו עברנו את החוויה הזאת לפני מספר שנים על

השולחן הזה ואז הייתה הצבעה שבאמת היה 8 נגד 8 וההצעה לא עברה ואנחנו חוזרים שוב לאותו אירוע, ואני רוצה להגיד מספר דברים שקשורים לעניין הזה. קודם כל, יש את המושג סטאטוס קוו. אנשים אוהבים להשתמש במילה "סטאטוס קוו, סטאטוס קוו", גם בעיתונות הדתית וגם בשיחות שהיו פה עם החברים. המילה "סטאטוס קוו", אני רוצה להגיד לחברים קצת היסטוריה, שהיא נאמרה פעם ראשונה על ידי בן גוריון בשנת .1947 ולמה? כי הוא היה צריך לבוא לאו"ם ולהגיד לו "תשמע, לי סטאטוס קוו עם הדתיים". למה? כי פעם הייתה מפלגה שקראו לה אגודת ישראל והיו צריכים להגיע איתה להסכמות לפני שבאים לאו"ם להכריז על המדינה. אז המדינה שהייתה ב-1947 ואמרו שזה סטאטוס קוו. אבל מה קרה במהלך השנים? הדברים השתנו; המושג סטאטוס קוו, בהוויה שלו, הוא מושג שנתון לשחיקה. עכשיו למה השחיקה שלו במהלך השנים? השחיקה שלו נובעת בגלל שהתנאים הסביבתיים, בכלל בעולם, ובערים ובכל מיני סיטואציות- הם תנאים סביבתיים שמשתנים.

ומה קרה בחדרה בעצם? הסטאטוס קוו שהיה פה בשנות ה-,60 70 ו-80 כמו שאמרו פה תקופת החלוצים, היא הייתה תקופה מסוימת שהיה פה מרכז עיר, היו פה שניים-שלושה רחובות והיה פה באמת סטאטוס קוו שנמשך עד היום הזה. אבל הסטאטוס קוו הזה לא יכול היה להמשך כל עוד ההתפתחות הסביבתית של חדרה נעה לכיוון פאתי העיר. דהיינו מתחם מיקס, שערי חדרה, ווילג' ומקומות אחרים. שם הסטאטוס קוו לא אמור לבוא ולהגיד "אני שומר על הסטאטוס קוו גם במקומות האלה. אני רוצה לשמור על הסטאטוס קוו במהלך השנים במקומות כמו היום שהם מרכז העיר". ובאמת חשוב לשמור על הסטאטוס קוו וכך זה נעשה הלכה למעשה גם היום. הרי מה קרה? עם קום המדינה אמרו "תשמעו, הסטאטוס קוו שיהיה עם אגודת ישראל- אסור לפתוח את הטלוויזיה בשבת".

אנשים לא זוכרים את התקופה הזאת. אמרו שלא יהיה גיוס בני ישיבות, זה גם לא היה , אבל הדברים השתנו עם השנים. היום כבר אפשר לפתוח את הטלוויזיה בשבת, היום כבר בני ישיבות מתגייסים. זאת אומרת, שהסטאטוס קוו שהיה בערבות השנים אחורה השתנה.

ואנחנו צריכים ללכת גם עם הקדמה וזאת אומרת שלהתאים את עצמנו לסיטואציה. היום חדרה היא כבר לא מושבה כמו שהייתה פעם. אנחנו רק בתחילת הישיבה על מה הצבענו בעצם? אנחנו רוצים להקים פה קריית ממשלה בחדרה לא? למה אנחנו רוצים להקים קריית ממשלה? כי אנחנו רוצים להיות מטרופולין. אז מה, אנחנו רוצים להיות מטרופולין על מה?

מטרופולין שלא נותן גם את האפשרות לאנשים לעשות מסחר בימים שהם לא במהלך השבוע? רוצים לעשות גם מסחר בשבת. לכן, כשמדברים על סטאטוס קוו אני לא רוצה שניקח את העניין לעניין של טיב השימוש. זאת אומרת אם זה כן מסחר או למסחר. אני טוען שאנחנו צריכים להסתכל על זה במושגים גאוגרפיים; זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לשמור על סטאטוס קוו- נשמור על סטאטוס קוו גאוגרפי, לא סטאטוס קוו של סוג השימוש.

דהיינו, אם אנחנו רוצים לעשות מסחר בפאתי העיר- אנחנו נעשה מסחר בפאתי העיר. אנחנו לא נגרום למצב שבגלל שהמיקס נמצא גאוגרפית במקום מסוים אז אנחנו לא נוכל לעשות שם מסחר. לכן, הדברים הללו הם דברים שהם מהותיים ואנחנו צריכים להפוך את 40

המחשבה שלנו למחשבה מציאותית. לא למחשבה שנכנסת לכל מיני מגדרים שבסופו של דבר אנחנו לא יכולים להתייחס אליהם. אני רוצה לתת לכם דוגמא קטנה; לפני מספר שנים החלטנו במי חדרה להחליף את שעוני המים. ומה הדבר הראשון שעשינו במי חדרה כשרצינו להחליף את שעוני המים? קראנו לכל הרבנים בעיר, קראנו לנציגי הסיעות הדתיות ואמרנו להם "בואו, תנו את דעתכם אילו שעוני מים אתם רוצים שיהיה בחדרה". בסופו של דבר הוחלט, הנה, יש פה עדים ששומעים שהיו גם בישיבה. בסוף החלטנו ללכת על שעון שבת מיוחד שמכבד את האנשים שהם שומרי שבת. יש דברים שבסופו של דבר יש לנו שליטה עליהם ואנחנו יכולים לשמור על השבת ולא לפגוע ברחשי הציבור. הרי בסופו של דבר מה קרה? למה בכלל הגענו לסיטואציה הזאת? מה שקרה זה שהמדינה חוקקה את חוק ההסמכה ומה הוא אומר? חוק ההסמכה אמר שהרשויות המקומיות אחראיות לקביעת הכללים וחוקי העזר. כי יכול להיות שהייתה באה המדינה וקובעת שאפשר לעשות מסחר בשבת בכל מקום, וכל בעל עסק יחליט אם הוא רוצה לפתוח או לסגור ויעשה מה שהוא רוצה. אבל המדינה לא הייתה מוכנה לקחת את האחריות הזאת ונתנה את האפשרות לרשויות המקומיות להחליט אם הם כן רוצים לפתוח או לא. לכן, בהיבט הזה אנחנו נמצאים בשאלה שעולה על הפרק. אני בישיבת ההנהלה באתי ואמרתי לראש העירייה שאני לא חושב שצריך לפתוח רק במקומות האלה. הוא הביא הצעה על 9 מקומות ואמרתי לו מה קורה עם המתחם בשכונת הפארק? למה לא לפתוח אותו? אפשר גם לפתוח את המתחם בשכונת הפארק, ולעשות שם גם בתי קפה, וגם איזו רשת גלידה שרוצה להגיע לחדרה.

במקום שיבוא ויעמוד שם גזלן מהבוקר עד הלילה אנשים יוכלו לצאת מהפארק, להיכנס למתחם בסמוך לשכונה ולשבת, לאכול, לשתות וכולי. אלה דברים שבסופו של דבר כשאנחנו שומעים את רחשי הציבור- אנחנו יכולים להבין באמת מה הציבור רוצה. אני חי בתוך עולם, בתוך עמותת ... לצורך העניין כן? עולם של צעירים, נוער, אנשים שאתה פוגש במהלך היום.

אתה שומע את רחשי האנשים והם אומרים לך כן, אנחנו רוצים שבתי העסק יהיו פתוחים בשבת. חייל שחוזר ביום שישי הביתה רוצה בשבת לעשות קניות, רוצה ללכת בזמנו החופשי לחנויות שאינן בתי עינוגים- בואו ניתן להם את הזכות הזאת. בואו ניתן לנוער ולצעירים שלנו גם לעשות דברים נוספים, או סטודנטים וכולי. לכן, בסופו של דבר אנחנו חובתנו לתת את הזכות לבעלי עסקים להחליט אם הם כן רוצים לפתוח בשבת או לא. כי בווילג' בסופו של דבר מה יקרה? הרי "זארה" בסופו של דבר הם לא פותחים בשבת גם אם תיתן להם את הזכות לשבת הם הרי לא יפתחו בשבת נכון? אז בואו ניתן את הזכות לבעל העסקים להחליט אם הם כן רוצים או לא רוצים. זה העניין. עכשיו אתם שואלים אותי בסופו של דבר "טוב, אז מה אתה אומר? מה הרעיון שלך?". אז אני שמעתי שכל פעם אומרים פה דמוקרטיה, דמוקרטיה. יש פה אנשים שלא יודעים לאיזה כיוון ללכת אז כל הזמן אומרים דמוקרטיה.

מה זאת אומרת דמוקרטיה? מושג רב שנים, ... היוונית שהרוב קובע. בסדר, אנחנו חיים בדמוקרטיה, נכון שבמזרח התיכון אנחנו הדמוקרטיה היחידה אבל בסופו של דבר אני רוצה להציע הצעה פה, וגם לראש העירייה ולכל החברים. מושג שנקרא "דמוקרטיה הסדרית".

לומדים את זה בשנה ראשונה במדעי המדינה ומה זה אומר? דמוקרטיה הסדרית אמרה שבסופו של דבר אנחנו נותנים לא לרוב, זאת אומרת נותנים גם למיעוט להיות חלק בהחלטות שהרוב קובע. מה זאת אומרת? אנחנו צריכים לבוא ולשבת שוב. יכול להיות שכמו שניר אמר אנחנו צריכים לבוא, לשבת שוב כולנו, גם קואליציה וגם אופוזיציה ולחשוב ביחד 41

על איזו החלטה שנבוא ונציע אותה. שתהיה החלטה שמקובלת על רוב חלקי הציבור ותיתן פתרון לכל בעלי העסקים בעיר גם בימי השבת. והדמוקרטיה ההסדרית היום בחלק מהמקומות בעולם היא מאוד מקובלת, שגם המיעוט מסוגל בסופו של דבר להתערב בהחלטות הרוב, ולא החלטת הרוב גורמת בסופו של דבר לשנאה, ולניכור- דברים שיכולים לצאת מהחלטות שהמיעוט לא מסכים להם. אז לכן אני מציע שיכול להיות שהתוצאה של ההצבעה הזאת, אני כבר כתבתי אותה פה לפני הישיבה, זאת אומרת אפילו כשכבר נכנסתי לדלת וראיתי את האנשים ידעתי כבר מה תהיה התוצאה. מלכי ראה את התוצאה, הוא אישר אותה וכשהוא כתב את התוצאה זו יצאה אותה תוצאה אז זה לא משנה. לצורך העניין, התוצאה אשר תהיה בסופו של דבר כולנו פה בשולחן צריכים להמשיך ולהיות חברי מועצת העיר, לייצג את התושבים, להיות הפנים של תושבי חדרה. דרך אגב, לא כל הדברים שנאמרו פה בשולחן והיו פה בהקלטה הם לא מכובדים לנו אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים כולנו ביחד לשבת, לקבל החלטה שתהיה מקובלת על כל מגזרי האוכלוסייה, לקחת החלטה שאנחנו נוכל לחיות איתה בשלום כולנו ביחד לטובת תושבי חדרה.

רומן גישר: רק משפט אחד בבקשה. זה בכלל לא משנה איזו חנות או איזו מסעדה תהיה פתוחה בשבת

או לא בשבת. עם מה שאני לא אסכים, וגם מירי, זה שאף אחד לא יגיד לי איזה אורח חיים צריך להתקיים. כמו שאני לא אגיד לאף אחד שאתה תעשה ביום שבת כך או אחרת- אותו דבר אני לא אסכים. אנחנו מדברים על מדינה חופשית ודמוקרטיה. איזו דמוקרטיה? אני לא רוצה שאף אחד יגיד לי מה אני צריך לעשות. לי ולמשפחה שלי.

טספאי אדריג'אנו: רומן, כמו שאמרת, כמו שבדיוק אתה רוצה את התנאי הסוציאלי הזה, אתה רוצה להיות

חופשי, הציבור הדתי גם רוצה,

רומן גישר: בבקשה, לבריאות, אני אומר לציבור הדתי מה לעשות? מתישהו אני יכול להגיד לציבור,

טספאי אדריג'אנו: רגע, אני מדבר.

רומן גישר: סליחה טספאי.

טספאי אדריג'אנו: את התנאי הסוציאלי גם הציבור הדתי רוצה. מה זה אומר? אתה כשאתה פותח חנות על

ידו אתה מפריע לו. הוא רוצה לישון, רוצה לנוח,

רומן גישר: אני לא פותח. הוא יכול או לפתוח איך שהוא רוצה.

טספאי אדריג'אנו: כשאתה פותח בשבת ופותח את הכל זה מתחיל. מי יעמוד שם? יהודים עובדים.

רומן גישר: יש מספיק גויים, כבר נאמר פה, יש פה גויים אל תדאג.

טספאי אדריג'אנו: הוא ביקש להתנצל. אני חושב שמה שאמרת, טל, הקידמה לא מחללת את השבת.

הקידמה שומרת את השבת. אם אתה אומר שהקידמה היא לחלל שבת זה לא הולך. אנחנו פה במדינה יהודית ו... אפילו שאמרנו, (מדברים יחד)

טספאי אדריג'אנו: הגענו לכאן ופה זה הבית שלנו. רבותיי, אני שמרתי שבת בסודן, במדינה ערבית עוינת.

(מחיאות כפיים)

טספאי אדריג'אנו: מה זה פה? כל אחד עושה את זה.

צי'קו אוקנין: במדינה שלך אתה לא יכול אתה מבין?

טספאי אדריג'אנו: רבותיי, זה הברית בינינו לקדוש ברוך הוא. הוא נתן לנו את השבת, זו הברית.

רומן גישר: ישר כוח, תעשה לפי האמונה שלך. אין שום בעיה, אני אברך אותך. תעשה לפי האמונה שלך.

טספאי אדריג'אנו: זו הברית ואנחנו נציגי ציבור. אני רק מבקש דבר אחד פה; מה שקורה פה זו זוועה לרדת

לרמה אישית, להגיד על ראש העיר, להגיד עליך, זה מבייש אותי לשבת כאן אתכם.

(מדברים יחד, צ'יקו מתפרץ לדיון)

צי'קו אוקנין: קרה לי צ'יקיליטו, אנס סדרתי ולא ביקש סליחה. כינה אותי צ'יקיליטו, איזה אנס, פדופיל

והוא לא ביקש סליחה, והוא שופט את בועז עכשיו ולא רוצה לסלוח לו- אז אני חושב שבמעמד זה תבקש סליחה ממני על מה שאמרת.

רומן גישר: אז אתה יודע מה? אז בזה אני גם אסיים איתך כל דיבור. אתה לא יודע על מה אתה מדבר,

(מדברים יחד)

רומן גישר: עזוב צ'יקו, תהיה לי בריא. (מדברים יחד, המשך שיח פנימי בין חברי המועצה לא

לפרוטוקול)

משה אלמליח: חברים, על מעלת השבת אני בטח לא צריך להגיד וכולם דיברו פה המון. אבל, אסור לנו

לשכוח שזו תקופה של ספירת העומר. מי שיודע- 24,000 תלמידי רבי עקיבא הלכו ונפטרו ולמה? כי לא נהגו בכבוד זה בזה. לשמוע אותנו ולראות אותנו זה עצוב. אני בטוח, וגם אמרתי לבועז שאם לא היו לנו פה את כל המצלמות 80 אחוז מהביטויים הללו לא היו. אז אני בטוח שכשיוצאים בחוץ ממשיכים להיות חברים. אבל עם זאת, אני חייב להגיד שהדברים של טל הפריעו לי מאוד. המושג הזה של סטאטוס קוו, אתה אומר שאם יש תנאים סביבתיים משתנים אז אנחנו צריכים גם לשנות. זה נשמע מאוד מאוד יפה, הציטוט אולי מגוגל,

טל אליהו: זה נהוג בכל העולם, לא רק בחדרה.

משה אלמליח: בסדר גמור. אולי גם הציטוט מגוגל הוא גם ציטוט של הנושא של סטאטוס קוו. אבל אתה

צריך להבין שגיוס בני ישיבות או כל מיני דברים שהשתנו בגלל תנאים סביבתיים, זה לא שהם אסורים. ברגע שיש איזו יחידה או שמקימים איזה גוף מסוים אז זה בסדר שדתי גם הולך לצבא. אם הוא לא לומד הוא הולך לצבא, זה בסדר גמור. זה לא בגלל שהתנאים הסביבתיים השתנו אז פתאום זה נהיה מותר. זה סטאטוס קוו שבאמת אתה צודק אבל נושא השבת זה לא עניין של סטאטוס קוו; זה סטאטוס קוו שהיה, נכון, אבל זה משהו שיש לו מקור למה הוא הגיע. יש לנו את השבת, שבת זה מקור הברכה, זה הדבר הראשון שכל יהודי 2000 שנה בגולה ... אנשים מתו על עניין השבת. אנשים שמרו שבת בחירוף נפש.

חדוה יחזקאלי: משה, אתה יכול לעשות הפסקה רגע ולהגיד שהייחוד של עם ישראל, שבניגוד גמור לכל

אומות העולם- בבל, אשור, רומא וכולי שנכחדו מעל במת ההיסטוריה, העם היהודי שמר על המהות שלו רק בזכות השמירה על השבת.

משה אלמליח: 2000 שנה בגולה אנשים מתו, חירפו את נפשם כדי לשמור את השבת, וכשהגענו לארץ

ישראל, למדינה של היהודים שהוא דבר שהוא באמת מקורה הברכה. כמו שאמרה חדוה היו עוד מלא עמים וישראל נשמרה בגלל השבת, ברית מילה.

חדוה יחזקאלי: לא בגלל תנאים סביבתיים.

משה אלמליח: תאר לך שתנאים סביבתיים יגידו מחר שאין ברית מילה, אז לא נעשה? אז גם את זה נכחיד?

זה לא קשור לתנאי סביבתי, זה קשור למה שכתוב בתורה ואסור לנו להתבייש. התורה הזאת זה הדבר היחיד שמייחד את עם ישראל. מי שהיום יצביע נגד השבת ייקח בחשבון לדיראון עולם הוא יירשם. לא ישכחו אותו לעולם. תמיד הוא ייזכר כמי שהתנגד לשבת.

הוא ייזכר. מי שיצביע ויבין שבגללו לדורי דורות יזכרו דברים הם ... גם האנשים במגזר הכללי, אני גר באזור חילוני ואני רוצה לומר לך שאני מדבר עם אנשים חילונים שהתקשרו אליי ואמרו לי "תקשיב, אני לא מבין, גם את היום החופשי היחידי שיש לנו רוצים לקחת 43

לנו?". אנחנו עושים כפייה חילונית בעניין הזה. (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: אני רוצה להגיד משהו טכני לפרוטוקול וזה מאוד חשוב לי. אני רוצה להזכיר לחברי

המועצה שלפני 4 שנים היה בשולחן הזה תיקו של תשעה מול תשעה.

דובר: שמונה מול שמונה. (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: לא משנה, היה תיקו.

צביקה גנדלמן: אני רוצה להבהיר רגע, אני לא זוכר.

הרב בנצי נורדמן: בהצבעה היו שמונה נגד שמונה.

צביקה גנדלמן: על מה זה היה? על בתי עינוגים ובתי קפה? אחרי זה הגענו לפתרון. (מדברים יחד)

גבריאל סרוסי: אני רוצה לסיים את דבריי ברשותכם. לפני 4 שנים היה פה תיקו במועצה ובזכות התיקו

הזה מתווה מרחב לא עבר. וזה אומר שמעולם המועצה לא אישרה פתיחת עסקים בשבת.

מעולם. רק מה? היה פרסום ברשומות, לאחר שראש העיר חתם ב-2014 אבל ללא אישור מועצה קיימת וחדשה, אלא לאישור המועצה של הדרוזים הוועדה הקרואה. אני רק מזכיר לפרוטוקול, מאוד חשוב לי העניין הזה. חשוב לומר זאת שמשום שאנחנו פעם אחר פעם, פעם שנייה בעצם אני חושב, אני מריח את זה בהצבעה הקרובה ואני רציתי אחרי ההצבעה אבל אתה לא נתת לי רשות אז אני אומר את זה לפני; לומר שאם רוב חברי המועצה מחליטים- זה אומר שאי אפשר לפתוח. זו דעתי. מבחינה משפטית יש לי וויכוח עם שרון היועמ"ש על הדבר הזה.

צביקה גנדלמן: מה זאת אומרת? אם יחליטו לא לפתוח מסחר אז לא יפתחו.

גבריאל סרוסי: יניב אולי יבין אותי. המצב שבית המשפט נתן שלוש אופציות, אני זוכר טוב את שלוש

האופציות שהוא נתן, ואחת מהן זה לבוא למועצת העיר לקבל את האמון של מועצת עיר חדשה כדי להכשיר את .2014

צביקה גנדלמן: איפה שרון? בואי פה לידי בבקשה.

גבריאל סרוסי: משרד הפנים פרסם ברשומות, לטענתי בטעות את חוק 2014 וזה אומר שרוב המועצה, זה

אומר שהציבור ששלח אותם רוצה לשמור על הסטאטוס קוו. וסטאטוס קוו לדעתנו לא משתנה, ולא מתחלף וצריך לשמור ולכבד את הרגשות של כולם. אני רוצה להגיד תודה לכל חברי המועצה בשמי ובשם מלכי שאנחנו דיברנו כמעט עם כל חברי המועצה שיחות, גם בלתי פורמליות, והסברנו, והתווכחנו, וניתחנו, ושכנענו והשתכנענו. וזה חשוב מאוד האחדות שנוצרה. אין אחדות של 21 חברי מועצה אבל יש אחדות מסוימת סביב הנושא הזה למען תושבים חילונים ודתיים. אני רוצה להודות לכולם ובשורות טובות.

צביקה גנדלמן: חברים, אני רוצה כמה משפטים לסיכום ושנלך להצבעה. נאמרו פה הרבה דברים. אני

לפחות במבחן התוצאה, (הפרעה לדיון) אנחנו נמצאים בדיון סוער, חשוב. איך אמר ניר בן חיים? שרובנו מדברים למצלמה, לפלאפון, עושים את הפוליטיקה שלנו וזה בסדר; החלטנו שזה מותר, זה בסדר גמור. במבחן התוצאה, בקדנציה הקודמת אני חייב לדבר על מבחן התוצאה. בתי הקפה, בתי העינוגים, מסעדות נפתחות ופועלים בעת שאני ישבתי ברשות העיר. בחוק. אני לא משפטן כמו גבריאל, אני חתמתי על החוק ומה שהחוק אפשר ונתן לנו וביצענו אותו, והוא מתקיים. כן סיכוני בג"צ, אם כן איומי בג"צ- זה מה שקורה. וכאשר עכשיו הלכתי לשלב השני מתוך מניעים שהצגתי אותם פה, ומתוך זה שבסוף האחריות על החוק ועל מה שקרה בחדרה בהיבט הזה של פתיחת העסקים- יש לי לפחות את הזכות כמוכם, כמו כל אחד פה, לא רוצה יותר. אז לא ילמדו אותי מה לעשות או שעשיתי 44

מניפולציות- במבחן התוצאה זאת התוצאה; תושבי חדרה בשבת שותים כוס קפה במקומות מסוימים, הולכים לתרבות ואם יהיה קולנוע אז הם ילכו לקולנוע. עכשיו אני רוצה לתהליך הבא. דרך אגב, גם זה קרה והגענו לתוצאה, כ-תוצאה אני קורה לזה כמשבר, אחרי משבר, ובסוף זאת העובדה. היא מתקיימת. עכשיו לעצם התהליך הזה, כאשר אני באתי ואמרתי בתחילת דבריי שזה צורך שעולה מהציבור ואני חושב שיש לי חובה לשים הצעה כמו שאני תופסת אותה כמאוזנת לציבור פה. על ההצעה הזאת היה דיון לא קל בהנהלה וחלק מהתוצאות שלו שמעתם פה. הייתה לי שיחה אישית ברמה כזאת או אחרת עם כמעט כל אחד מחברי הקואליציה וחלקם אפילו חצי סיעתית. וחלקם אפילו על דברים שהם מעבר למה שהצעתם. ואנשים יודעים שאני לא מדברים באוויר והיו לי פגישות עם אנשים, כי אני מחלק מנוע, שנמצאים בענייני דת בעיר חדרה. אבל, היה לי רק דבר אחד, או מה שהנחה אותי, זה לבוא ולדבר פעם אחת עם האנשים שנושאים באחריות למדיניות שלי וזה חברי הקואליציה, ופעם שנייה עם אנשים שהם לא חברי קואליציה שהם יבואו ויתנו לי את עמדתם נטולת האינטרסים הפוליטיים לכאן ולכאן. ובסוף עם זה באתי ויש פה מספיק אנשים שיכולים להעיד שאם זה לא יעבוד זה לא סוף פסוק. עם זה לא יעבור אנחנו נמשיך לנסות למצוא את המכנה המשותף כי בסוף בסוף אני מאמין, כפי שצלחנו או כפי שהצלחנו להגיע להסכמות והבנות על נושא בתי עינוגים וכל הדברים האלה, אני רוצה להאמין שנצליח להגיע. עכשיו מכאן כל אחד יוכל לעשות איזו פוליטיקה שהוא רוצה אבל זו האמת שלי שאיתה הלכתי. אני חושב שבמבחן התוצאה אני יכול להוכיח במעלה הדרך, בששת השנים האחרונות, מה קרה בנושא הזה בעיר חדרה ואני חושב שאם זה לא יעבור אני מתחייב להמשיך להתעסק עם זה כדי שבסוף נגיע להסכמה. ולא מקובל עליי, ולכן גם שאלתי את היועמ"ש ולא נקיים דיון משפטי, לתפיסת עולמי לא יכולה להיות, בדקתי את זה משפטית, אף אחד לא יכול למנוע ממועצת העיר או ממני להמשיך לדון בנושא הזה בצורה כזו או אחרת. לכן, אתה זה אני מביא לשולחן המועצה. כל החלטה שתתקבל פה היא החלטה של מועצת העיר שתחייב. אני אומר שוב מעבר לזה; אם זה יעבור אז אין בעיה ואם זה לא יעבור אני אמשיך לעסוק בזה עד שנמצא את המכנה המשותף ואמשיך, כפי שעשיתי את זה עד היום, עם אנשים שיבואו באמת, כל אחד עם האינטרס שלו, אבל יבואו מתוך באמת עניין לטפל בדבר ולא לעשות עליו כל מיני סיבובים ורווחים פוליטיים כאלו ואחרים. אנשים שנושאים באחריות משותפת, פעם אחת, או כאלה שאין להם אינטרסים פוליטיים. אלה הדברים ומכאן אני רוצה להצביע. אנחנו נקיים את ההצבעה בהצבעה שמית.

ניר בן חיים: למה שמית?

צביקה גנדלמן: ביקשו.

דובר: ביקשו אבל לא העלינו את זה להצבעה. אם אתם רוצים שמית תעלו את זה להצבעה.

צביקה גנדלמן: שי ביקש שמית.

ניר בן חיים: לא רוצה שמית שלא יעשו אחר כך הון פוליטי אחר כך שמעת? אני אומר למצלמה שהנה,

אני מתנגד להחלטה ואף אחד לא יעשה עלינו הון פוליטי.(מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: דקה רגע חברים. אם אינני טועה הנושא הזה עלה והייתה הסכמה.

ניר בן חיים: לא הצביעו על שמית. מי שרוצה שיעלה את זה.

שי ברכה: אני מעלה הצעה שוב שזו תהיה הצבעה שמית כדי שהציבור יידע, (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: די ניר, כולנו עושים פוליטיקה, עזוב את זה עכשיו. מי בעד לעשות את ההצבעה הזאת

הצבעה שמית? (ספירת קולות)

צביקה גנדלמן: שמית, קדימה. אנחנו מצביעים על הצעת ראש העיר.

דובר: הצעה לפתיחת עסקים בשבת.

צביקה גנדלמן: בעד.

ניר בן חיים: מתנגד.

חדוה יחזקאלי: מתנגדת.

רומן גישר: אני בעד פתיחת עסקים בשבת.

מירי נחשונוב: בעד.

טל אליהו: בעד.

מלכיאל אלבז: נגד.

גבריאל סרורי: נגד פתיחת עסקים בשבת.

שי ברכה: בעד פתיחת עסקים בשבת.

משה אלמליח: נגד פתיחת עסקים בשבת.

בועז דוד ביטון: בעוד, בגאווה ובגאון נגד ההחלטה של ראש העיר לפתוח את העיר בשבת.

שלמה בוזגלו: נגד ההצעה לפתוח עסקים בשבת.

יניב דרי: מאחר והעסקים פתוחים בשבת, בתי העינוג, אז בעד ההצעה להשלים את האפשרות לפתיחת

עסקים בשבת בפאתי העיר כפי שהוגשה עלי ידי ראש העיר.

רונן הילף: בעד.

רון שגן: בעד.

טספאי אדרג'אנו: נגד.

נתן לבייב: בקונספט שהוגש- נגד.

בנציון נורדמן: נגד פתיחת עסקים בשבת, בעד אחדות, דיאלוג, דיבור ושמירת הסטאטוס קוו.

צי'קו אוקנין: מתנגד לפתיחת העסקים בשבת.

מימי אלימלך: 11 נגד. (מדברים יחד)

צביקה גנדלמן: אני מדווח לפרוטוקול את תוצאות ההצבעה להצעה שלי: 11 נגד, 8 בעד. ההצעה לא

התקבלה. תודה רבה. אני סוגר את הישיבה.

החלטה מס' :112 המועצה מחליטה לדחות את החלטת ראש העירייה בנושא הנ"ל כפי שפורטה במסמך מיום 19 במרץ .2019

צביקה גנדלמן – בעד, ניר בן חיים – נגד,

טל אליהו – בעד, חדוה יחזקאלי – נגד,

רומן גישר – בעד, מלכיאל אלבז – נגד,

מירי נחשונוב – בעד, גבריאל סרוסי – נגד,

רונן הילף – בעד, שלמה בוזגלו – נגד,

יניב דרי – בעד, בועז ביטון – נגד,

רון שגן – בעד, משה אלמליח – נגד,

שי ברכה – בעד. בנצי נורדמן – נגד,

נתן לבייב – נגד

טספאי אדרג'או - נגד,

משה אנוקנין – נגד.

נדחה ברוב של 11 חברי מועצה ו-8 בעד.

הישיבה ננעלה