מן המניין 6 21 15

עיר: חדרה
תאריך: 07/06/2021
מקור: הקובץ המקורי באתר חדרה

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה

מן המניין מס' 6-21/15

שהתקיימה בבית מועצת העירייה

ביום רביעי י"ט באב תשפ"א – 28 ביולי 2021

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

גדי אריאלי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אנוקנין – חבר המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר,

רו"ח סדי בן דוד – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

שי ברכה – חבר המועצה,

חסרו ה"ה:

בועז ביטון – ס. ראש העיר,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

מוזמנים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,

עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,

רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה

אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,

איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,

בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,

מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ.

תוכן עניינים

מן המניין מס' ....................................................................................................................6-21/15 1

סדר יום: .................................................................................................................................... 4

א.שאילתות.............. ................................ ................................ ...........................................5 .1פיתוח הטיילת וחוף הים בגבעת אולגה שהוגשה ביום 7/6/21 מאת גדי אריאלי. ...........................5 .2טענה חמורה כנגד יו"ר הוועד מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו שהוגשה יום..23/6/21 .................7 .3סינמה סיטי - מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו כפי שהוגשה ביום ................................23/6/21 9 ב.הצעות לסדר............. ................................ ................................ .....................................10 .1חוף ללא פלסטיק – מצ"ב הצעתם לסדר של חברי סיעת חדרה ביתנו, כפי שהוגשה ביום 10....8/7/21 .2הנחת ילד נכה – מצ"ב הצעתם לסדר של חברי סיעת ש"ס חדרה כפי שהוגשה ביום .22/7/21 .......21 .3חברת נחלים – מצ"ב הצעתו לסדר של חבר המועצה גדי אריאלי כפי שהוגשה ביום 22/7/21 .........26 .4הסכם פשרה בין עו"ד ליברמן ואבידן עם עיריית מאת שלמה בוזגלו כפי שהוגשה ביום. ................37 ג.תקציבים בלתי רגילים......... ................................ .............................................................54 ד.פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור.... ................................ ...................................63 ה.צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א 2021 – פתיחת בתי עסק וסגירתם. ..........................64 ו.צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א 2021 – פיקוח על כלבים... ......................................65 ז.החלה רטרואקטיבית של חוק עזר לחדרה (שרותי שמירה ואבטחה) (תיקון), תשפ"א – 67.........2021 ח.איוש וועדות העירייה. ................................ ................................ ......................................71 ט.אישור החלטות וועדות העירייה. ................................ ........................................................71 3

סדר יום:

א. שאילתות, (נספחים )1-3

ב. הצעות לסדר, (נספחים )4-7

ג. תקציבים בלתי רגילים, (נספח )8

ד. פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור, (נספח )9

ה. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א 2021 – פתיחת בתי עסק וסגירתם, (נספח )10

ו. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון) התשפ"א 2021 – פיקוח על כלבים, (נספח )11

ז. החלה רטרואקטיבית של חוק עזר לחדרה (שרותי שמירה ואבטחה) (תיקון),

תשפ"א – ,2021 (נספח )12

ח. איוש ועדות העירייה,

ט. אישור החלטות וועדות העירייה, (נספח )13

י. אישור נוהל שמות והנצחה, (נספח )14

יא. נציגי המועצה בתאגידים.

צביקה גנדלמן: טוב מימי, יש לנו קוורום? טוב, חברים, שומעים? אחת, שתיים. אני שמח לפתוח את

ישיבת המועצה, אני מחליף את יו"ר המועצה, שנבצר ממנו להיות פה בישיבה. סדר היום הוא כפי שמופיע, ואנחנו נתחיל בשאילתות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות מילה אחת, לעדכן את חברי המועצה בהקשר של הקורונה, אנחנו עומדים עם 340 חברים מאומתים. הציון שלנו הוא 6.9 כתום, אנחנו נמצאים במגמת עלייה כבר כמעט מעל שבוע. זה נכון שאין, שאין חולים קשים, יש בסך הכול בהלל יפה כעשרה, 10 או 11 חולים, אבל עדיין ההתפשטות היא בהחלט בעיר, אני יכול לומר לכם, שעיקר המסה זה במרכז העיר, בשכונות הפארק בית אליעזר, אני מדבר מבחינת כמות המאומתים.

לפני, והתחיל, האירוע המשמעותי התחיל לפני כשבועיים, עם חזרה של אחד מתנועות הנוער ממחנה קיץ והייתה הדבקה גדולה, והעסק הזה מתגלגל. תראו, למרות שגם בעניין הזה, כמו עוד הרבה דברים אני מקבל ... של ביקורת, אבל אני מכל מי שמתנגד לחיסונים, אני אומר גם פה, ואני לא מומחה גדול, אני מדקלם את מה שאומרים המומחים, הפתרון לאירוע הזה זה חיסונים, להתחסן, ואני רוצה להגיד לכם מה שהפתיע אותי לטובה, זה דווקא החיסונים של בני נוער, גילאי 15-17 שהיא יחסית בזמן קצר, עברו את ה-%80 מחוסנים. האתגרים של האתגר, הוא כמובן עם הילדים, אבל יש לנו עוד כמות לא מבוטלת שצריכה להתחסן בגילאי ה-,20 .40 אנחנו ממשיכים עושים סדרה של פעולות, כולל נעשה בשבוע, לא בשבוע הקרוב, אלא שבוע לאחר מכן, מבצעים של חיסונים ממוקדים בכמה מהשכונות, וכמו שאתם יודעים למחר למעשה, נכנסים מדיניות של התו הירוק, שלמעשה תחייב אותם שינוי ... כללי, והאתגר הגדול בעיקר הוא להתכונן לספטמבר לפתיחת מערכת החינוך. הרעיון כרגע לפחות לפי מדיניות של השלטון המרכזי זה לנהל חיים, ליד הקורונה, עם מינימום אתגרים, אז זה ככה בשני משפטים על, על תמונת המצב.

א. שאילתות

1. פיתוח הטיילת וחוף הים בגבעת אולגה שהוגשה ביום 7/6/21 מאת גדי אריאלי

צביקה גנדלמן: ברשותכם נעבור לסעיף ראשון, סעיף השאילתות. שאילתה מספר ,1 גדי, נכון? גדי

בבקשה.

גדי אריאלי: מדובר, מדובר בפיתוח הטיילת בחוף הים, אנחנו מדברים פה חדשות לבקרים כל

פעם הגדלת התקציבים, ואני מסתובב מן הסתם כמו כל עם ישראל בחופי הים בתקופה האחרונה. אמנם השאילתה כבר מה-,7.6 אבל לאור החומרים שהגיעו אלי, וניסיתי לבדוק בכל מיני מקומות מה עם התוכניות, ואני ראיתי שהשקיעו שם כבר למעלה מ-,40 50 מיליון שקלים, בפיתוח הטיילת אני לא, אני לא מבין. קשה להבין בדיוק על מה מושקע הכסף הזה, ומה הם התחומים, הגבולות של הטיילת הזאת.

בנוסף קיימת חלוקת תקציב שהושקע עד עכשיו, ראיתי לדעת בסך הכול, אם יש לזה סוג של תכנון מול ביצוע, כדי לדעת במעקב מה נעשה עד עכשיו, ולמה עוד מצפים, או שזה כאילו הולך להיות תקציב בלתי מוגבל או משהו כזה.

צביקה גנדלמן: קודם כל לכן התייצבנו עם,

גדי אריאלי: עוד משפט אחד רק להגיד, זה נראה לי כל הלוח זמנים הזה, הוא נמשך, זה משהו כמו

דד-אנד כזה, לא נגמר משהו.

צביקה גנדלמן: אנחנו יצאנו לתכנון של הטיילת עם תקציב של 65 מיליון שקל, שהוא כולל רחבעם

זאבי, זה הרחוב. מזכיר, היום אנחנו כבר רגילים, נוסעים בו כאילו זה היה קיים דבר מקדמת דנא, 65 מיליון שקל כולל את רחבעם זאבי מהמלון, מכיכר ראמדה עד הכיכר האחרונה לפני כפר הים, ומהרחוב הזה ולכיוון הים, זה הפרויקט, התוכנית נשארה בסכום הזה, הוא, התחלקה בכמה שלבים, יש גם תוכנית תקציבית. נכון לרגע זה, לא נדרשנו לחרוג מהתוכנית המקורית, שלמעשה השלב הראשון זה היה רחבעם זאבי, זה היה החלק הצפוני של הטיילת, האמפי שנעשה שמה, הדשא למעלה וכולה.

והיום עובדים על החלק הדרומי, ששמה אמור להיות, אמור להיות החלק היותר, נקרא לזה הפעיל הספורטיבי, שאמורים להיות שמה מתקנים לכדורעף חופים, קט-

רגל חופים, ומתקן, אני קורא לזה סקייט-פארק, אבל זה מתקן החלקה כזה.

נדב הדר: קארבר זה נקרא.

צביקה גנדלמן: איך?

נדב הדר: קארבר.

צביקה גנדלמן: קארבר, זה בשפה של גדי, של אמריקאים.

דובר: של הגדולים, של הגדולים.

צביקה גנדלמן: בשכונה, בקיצור עוד מתקן גדול של, זה החלקה, נכון?

נדב הדר: זה,

צביקה גנדלמן: החלקה, נכון? זה לא,

נדב הדר: סקייט בורד.

צביקה גנדלמן: סקייט בורד בקיצור, על חוף הים. מי שרוצה, אני הייתי שמה לפני שבוע, הדברים

נמצאים בהחלט בעבודה מתקדמת. אני מעבר לזה, כל מי שרוצה, והנה אני מזמין 5

אותך, לשבת גם אל מול אגף הכספים, ואם צריך האדריכלות, או התיירות יציגו לך את התוכניות, ואת התוכנית התקציבית. הערכה היא, הערכה היא להבנתי, או לפחות כרגע התוכנית, שעד סוף שנת העבודה, אנחנו נסיים את החלק הזה, אנחנו,

גדי אריאלי: מה שנת העבודה?

צביקה גנדלמן: מה?

גדי אריאלי: מה עד סוף שנת העבודה?

צביקה גנדלמן: עד סוף השנה הזאת,

גדי אריאלי: 21?

צביקה גנדלמן: כן, עד סוף 21 נשלים את הכול, כאשר אני צריך גם לומר פה, לדוגמא עד לפני

שבועיים אישרו לנו הולחו"ף את המקלחות החדשות והשירותים, נכון שבועיים?

החדשים שיהיו גם בחלק הצפוני, אפשר לראות עכשיו את היסודות שלהם כבר, זאת אומרת יש דברים שאנחנו מתקדמים עם כל מיני אישורים נקודתיים. אני מעריך שהחוף, וכל מה שקשור לתוכנית הזאת, לא כולל אירוע המסחר, שזה סיפור של ..., אנחנו בשבוע הבא בדיון אחרון, בבית המשפט, שאמור למסר את החלק הזה, לתת את כל המסחר בחוף.

גדי אריאלי: אז מה? יש קבלן אחד שעובד שם, או יש מספר קבלנים שעובדים?

צביקה גנדלמן: לא, יש שמה את מנהל הפרויקט, יש שמה. יכול להיות שבתוך יש קבלני משנה, אני

לא נכנס,

נדב הדר: יש קבלן אחד.

צביקה גנדלמן: יש אחד? אחד, אומר המהנדס. בסופו של דבר הוא חתום על הסכם מכרז.

שלמה בוזגלו: מי הגוף העירוני שמנהל אותו?

צביקה גנדלמן: מה?

שלמה בוזגלו: מי הגוף העירוני שמנהל את הפרויקט?

צביקה גנדלמן: מי שהתחיל את זה, זה חברת נחלים, וכאשר הקפאתי את חברת נחלים, מי שעושה

את זה, זה אגף ההנדסה, בסיוע כמובן של אגף החופים, ומי שצריך.

גדי אריאלי: בקיצור, עד סוף 21 זה אמור להסתיים?

צביקה גנדלמן: בעזרת השם, הפרויקט הזה אמור להסתיים, אני אומר עד ,21 לדעתי אפילו לפני,

אבל עד סוף .21 אבל מעבר לזה, אני אומר לשאלתך גדי, כל החומרים, אתה יכול גם לקבל את הנושא התקציבי, וגם התכנוני, מה או איך זה אמור להיראות בסוף, מאגף ההנדסה, ומאגף הכספים.

החלטה מס' :434 במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חברי סיעת חדרה ביתנו ביום ,8/7/21 רושמת המועצה לפניה תשובת העירייה שלהלן:

קיימת תכנית תקציבית לטיילת הכוללת את כלרחוב רחבעם זאבי עד קו המים.

עיון בחומרים המבוקשים ניתן לעשות במסגרת סעיף 140א' מול האגף הרלוונטי.

2. טענה חמורה כנגד יו"ר הוועד מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו שהוגשה יום.23/6/21

צביקה גנדלמן: כן, שאילתה ,2 בבקשה.

טל אליהו: ביום 21 ליוני ,21 בשעות הבוקר טען מנכ"ל העירייה טענה חמורה, כנגד יו"ר הוועד

מר איציק יצחקי – "גנב, גנבת 100 אלף ₪", השאלה ממי גנב יו"ר הוועד, שאלה שנייה, האם הדבר, דבר הגניבה דווח למשטרה?

צביקה גנדלמן: נראה לי שב-,

גדי אריאלי: אגב איפה הזה? המנכ"ל לא היה צריך להיות פה?

צביקה גנדלמן: מה?

גדי אריאלי: המנכ"ל לא היה צריך להיות פה?

צביקה גנדלמן: אם צריך להיות או לא, אני, הוא אמור להגיע.

גדי אריאלי: לא, כי יהיה איזה דיון, אז,

צביקה גנדלמן: הוא לא, אני אפתור לך את העניין, כי היות והדבר הזה נמצא בהליך חקירתי, זה

הגיש תלונה, וההוא הגיש תלונה לשאלה.

גדי אריאלי: משטרה,

צביקה גנדלמן: אז אנחנו מנועים מלדון בזה כאן, ולכן לא מתכוון לעסוק בזה.

שלמה בוזגלו: תלונה במשטרה, או תביעת לשון הרע?

צביקה גנדלמן: תלונה במשטרה.

טל אליהו: אז איזה הליך משפטי יש פה בדיוק?

צביקה גנדלמן: יש תלונה במשטרה, ויש,

טל אליהו: אבל תלונה במשטרה, תלונה במשטרה זה לא הולך משפטי אבל.

צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון אני לפגוע בחקירה,

טל אליהו: אתה לא פוגע בחקירה, רק רצינו לשמוע, לאן הכסף, איפה הכסף הציבורי? זה לא

הולך משפטי אבל, אתם כתבתם,

צביקה גנדלמן: אתה שאלת, ממי גנב יו"ר הוועד,

טל אליהו: אז אין בעיה.

צביקה גנדלמן: אז אני לא אגיד לך,

טל אליהו: שאלת, אתה כותב – אתם בהליך משפטי. אתם הייתם כותבים משהו אחר, זה

סבבה, אבל כתבת, אתם נמצאים בהליך משפטי, באיזה הליך משפטי בדיוק נמצא.

צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון,

טל אליהו: תלונה במשטרה זה לא הליך משפטי.

צביקה גנדלמן: אוקי, מאה אחוז. אני לא מתכוון,

טל אליהו: לא, אפשר לקבל את חוות דעת של היועץ המשפטי?"

צביקה גנדלמן: אני לא, אני לא מתכוון לדון בזה.

טל אליהו: אין מה לדון, רק תדייקו בדברים.

צביקה גנדלמן: זה לא אנחנו,

טל אליהו: אם אומרים, יש הליך משפטי, אז ספרו לנו מה ההליך.

צביקה גנדלמן: יש חקירה, משטרה,

טל אליהו: אבל זה לא הליך משפטי.

צביקה גנדלמן: יש חקירה משטרה,

טל אליהו: אז בחקירה משטרתית, אין לך בעיה להגיב.

צביקה גנדלמן: אז אני לא מתכוון להגיב.

טל אליהו: למה לא? כי ה-100 אלף שקל לא חשובים?

צביקה גנדלמן: חשובים מאוד.

טל אליהו: אז למה לא קרה שום דבר עד עכשיו?

צביקה גנדלמן: מה זה רלוונטי? לא מתכוון,

טל אליהו: מה? מה זאת אומרת?

צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון,

טל אליהו: אם עובד גנב,

צביקה גנדלמן: הלאה.

טל אליהו: 100 אלף שקל, אנחנו לא רשאים לדעת מה זה ה-100 אלף שקל האלה?

צביקה גנדלמן: טל אליהו.

טל אליהו: לא, אני שואל שאלה פשוטה.

צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון לשבש הליכי חקירה של משטרה.

טל אליהו: אין מה לשבש, רק תענה לשאלות.

צביקה גנדלמן: אז אני אומר לך, אני לא מתכוון לענות, כי אני לא מתכוון לשבש, נקודה.

טל אליהו: מה יש לשבש פה?

צביקה גנדלמן: זה תשאיר לי.

טל אליהו: אבל רגע,

צביקה גנדלמן: תשאיר את זה, הלאה.

טל אליהו: אני רוצה לקבל את דעתה היועצת המשפטית, אפשר?

צביקה גנדלמן: שמה?

טל אליהו: אם זה הליך משפטי, או לא הליך ...

צביקה גנדלמן: ...

עו”ד שרון שרוני: אין לי מעורבות בנושא, אין לי שום מעורבות בנושא, ואין לי שום דרך לתת חוות דעת.

גדי אריאלי: לא, אבל אם צריכה נגיש תלונה על השני, זה לא נקרא,

טל אליהו: תמשיכי, תמשיכי להיות פרווה.

צביקה גנדלמן: הלאה.

עו”ד שרון שרוני: לא נכחתי, לא שמעתי, ואני לא ...

טל אליהו: לא, אני אומר לגבי התשובה.

עו”ד שרון שרוני: אבל איך אני יכולה להגיד לך אם זה ...

טל אליהו: לא, תגידי מי, אם יש פה הליך משפטי, כן או לא.

עו”ד שרון שרוני: אני לא יודעת לענות לך.

טל אליהו: את לא יודעת?

עו”ד שרון שרוני: לא, כי אני לא מעורבת בזה.

טל אליהו: יש טענה של מנכ"ל נגד עובד עירייה שהוא גנב 100 אלף שקל, ואת לא יודעת אם זה,

ואת לא יודעת אם יש הליך משפטי.

עו”ד שרון שרוני: אני לא שמעתי,

טל אליהו: זה מפתיע, לא?

עו”ד שרון שרוני: אני לא שמעתי את הטענה הזאת.

טל אליהו: אז אם ..., יש כל כך הרבה אנשים שמעלימים 100 אלף שקל?

עו”ד שרון שרוני: ...

טל אליהו: שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם?

עו”ד שרון שרוני: אין לי מושג על מה היא נטענה, אני, ואני לא אתן דעה, על משהו שאני לא יודעת.

טל אליהו: לא, לא, את לא צריכה לתת דעה על מה, על העניין עצמו, תני דעה על התשובה, אם

נגנב 100 אלף שקל, אז תגידי לנו אם יש הליך משפטי, אם לא, אז לא.

צביקה גנדלמן: שאילתה, שאילתה הבאה בבקשה, בבקשה שאילתה הבאה.

טל אליהו: את לא יודעת.

צביקה גנדלמן: שאילתה הבאה, אדון אליהו, שאילתה הבאה.

טל אליהו: השבת על זה מספיק.

צביקה גנדלמן: אדון אליהו, שאילתה הבאה.

החלטה מס' :435 במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 23/6/21 רושמת המועצה לפניה תשובת העירייה שלהלן:

היות והנושא מצוי בהליך משפטי לא ניתן להתייחס לאירוע.

3. סינמה סיטי - מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו כפי שהוגשה ביום .23/6/21

טל אליהו: במסגרת פעילות הסינמה סיטי מוקרנים סרטים בשעות הלילה, אני חושב שחובה

לתת היתר פעולה, פעילות לילה לסינמה סיטי, האם עיריית חדרה נתנה היתר פעילות לילה לסינמה סיטי, כקובעו בחוק העזר?

צביקה גנדלמן: תשובה – עד לימים האחרונים פעל הסינמה סיטי בהתאם לחוק, בחוק רישוי עסקים

עד לשעה ,24:00 בימים אלה פועל הסינמה סיטי, מתכוון להרחיב את ההצגות, או מרחיב אותם, הוא פועל לקבל היתר לאור הארכת הפעילות מעבר לשעה .24:00

טל אליהו: אז אני רוצה רק לחדש לך, שהייתה פעילות גם אחרי 12 בלילה.

צביקה גנדלמן: טוב.

טל אליהו: ורצוי שאם יש פעילות אחרי 12 בלילה, לאכוף את הדברים, גם אם זה סינמה סיטי,

וכל עסק אחר בחדרה.

החלטה מס' :436 במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 23/6/21 רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

עד לימים האחרונים פעל הסינימה סיטי בהתאם לחוק רישוי עסקים עד לשעה .24:00 בימים אלה פועל הסינימה סיטי לקבלת היתר לאור הארכת הפעילות מעבר לשעה .24:00

חברי המועצה רון שגן וצ'יקו אנוקנין הצטרפו לישיבה.

ב. הצעות לסדר

1. חוף ללא פלסטיק – מצ"ב הצעתם לסדר של חברי סיעת חדרה ביתנו, כפי שהוגשה ביום 8/7/21

צביקה גנדלמן: טוב, אוקי, תודה. הלאה, הצעה לסדר, רומן ומירי לנושא חוף ללא פלסטיק, בבקשה.

רומן גישר: כן, ערב טוב קודם כל חברים. מדובר פה על פרויקט, מה שנקרא רפורמה "עיר ללא

פלסטיק", אנחנו כולנו יודעים מה שקורה באתרי בילוי בחדרה, גם בערים אחרות כמובן, זה לא משהו חדש. מדובר פה על זה שתושבי העיר, וגם אורחים שבאו לחדרה עושים פיקניקים, ומשתמשים בכלים מפלסטיק, ומה זה עושה, כולם גם כן יודעים, זה נזק לסביבה, זה נזק לעיר חדרה, זה נזק לים, זה נזק לחוף הים, לכן במשפט אחד מה שאנחנו מציעים, זה לאסור הכנסות של כלים חד-פעמיים לחופי חדרה, גם ליער חדרה ואכיפה, אכיפה מאוד מאוד רצינית, ובשביל זה כמובן צריך להיות פה וועדה, שתחליט איך אנחנו עושים, זה מה שאנחנו מבקשים שיהיה, ועל זה בקשה שלנו למועצת העיר, מבקש לדון על זה.

צביקה גנדלמן: התייחסויות? שאלות? בבקשה.

שלמה בוזגלו: התשובה של העירייה.

צביקה גנדלמן: התייחסויות, שאלות.

גדי אריאלי: זה הצעה לסדר. אני רוצה, קודם כל זה, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב, אני מרבה

לעשות ספורט וללכת לבלות בחוף הים, בבקרים, אבל בסוף השבוע מיום חמישי עד יום שבת זה ממש גיהינום. אתה בא רחוב גבעת אולגה או לחוף חדרה, אמנם חוף חדרה הוא לא כל כך מוכרז, אבל חוף גבעת אולגה הוא כן, עזוב שאחרי זה אנשים מתנפלים על זה, העובדים שמה, באמת הם עושים עבודת קודש, אני לא מזלזל חלילה. אבל להגיע למצב הזה? למה אי-אפשר לנסות פעם אחת לשים אכיפה, אולי קצת יותר, מה שנקרא, לחץ פיזי מתון על אנשים, ואנשים זורקים שם, זה ממש לא נעים להסתובב שמה. מעבר לנזק הסביבתי, ולנזק התדמיתי שאנחנו גם ככה בהרבה תחומים, ובהרבה רחובות, בהרבה חלקים של העיר, אנחנו זוכים במירכאות לתשבוחות, אבל אני חושב שאולי כדאי לרכז. דווקא בתקופה הזאתי היה חג של הבני דודים, והיה עכשיו עוד איזה חג, וזה לא נעים להסתובב, פשוט לא נורמאלי.

צביקה גנדלמן: אתה מדבר בהקשר של, לכלוך.

גדי אריאלי: כן, אני אומר, זה חלק מהעניין, עכשיו בא מישהו,

שלמה בוזגלו: אולי יותר מסוכן, ...

רומן גישר: קודם כל, יש, היום יש גם כלים מחומרים שהם ידידותיים לסביבה, נייר, וכל מיני

דברים אחרים.

דובר: קרטון.

רומן גישר: מכל מיני דברים שם שהם לא גורמים נזק.

מירי נחשונוב: או רב פעמי.

רומן גישר: כמו שאנחנו יודעים הפלסטיק הזה הוא עד שהוא מתפרק זה לוקח 100 שנה.

שלמה בוזגלו: להתחיל לבדוק מי הביא חד פעמי.

רומן גישר: מה הבעיה? זה אותו דבר, כן, כן, מה הבעיה?

צביקה גנדלמן: אני, אני, ברשותכם גדי, קודם כל, כל מה שאתה אומר, חבר'ה, אני רוצה רגע.

רומן גישר: בחוף הים ... ברגע שמכניסים, מכניסים כלים פלסטיקים.

צביקה גנדלמן: אני רואה קודם כל להתייחס למה שגדי העלה, אני חושב, זה בדיוק, לא בדיוק,

המענה למה שאתה אומר. כי היום אין לנו חוק עזר, שאני יכול בגינו ללכת ולאסור עליך להשתמש בפלסטיק. המטרה של החוק הזה זה לאסור על אנשים לבוא עם כלים מפלסטיק, חוף הים, או לא משנה מה, ואז אני יכול לאכוף את זה, בגין החוק הזה אני יכול להגיד לפיקוח, לך תאכוף, היום אני לא יכול. יגיד לי – אז מה, מי אתה שתגיד לי לא להשתמש בפלסטיק.

גדי אריאלי: אבל בזמן שאנשים מבלים שמה, אין פיקוח, אני לא ראיתי ביום חמישי בערב, או

ביום שישי.

צביקה גנדלמן: רגע דקה, בוא, בוא, חבר'ה,

רומן גישר: לא קשור.

צביקה גנדלמן: אל תערבבו את העניין, אפשר לעשות דיון נפרד, ועסקנו בזה, ועסקתי בזה גם השבוע,

על הנושא של אכיפה והביטחון בחוף, זה אירוע אחר, הוא לא זה. פה הנושא הוא לחוקק, לבנות כלי חוקי, שבאמצעותו נוכל לאכוף, את הדברים האלה, דרך אגב לא רק בחוף הים, זה יכול להיות בחוף הים, בפארקים וכולה. אני רוצה לומר לכם, אנחנו לא ממציאים את הגלגל.

רומן גישר: נכון.

צביקה גנדלמן: יש היום לפחות שלוש רשויות, עיריות, ערי חוף, אילת, בת ים, ולדעתי אשדוד,

רומן גישר: אשדוד.

צביקה גנדלמן: שחוקקו את החוק הזה, מה?

דוברת: וחוף כרמל.

צביקה גנדלמן: אולי גם אשקלון, לא משנה יש יותר, ובעיקר איפה זה בא? זה קופץ בעיקר בערי

החוף, בגלל החופים, שחוקקו חוק עזר, כנגד שימוש בכלים חד-פעמיים, אבל מי שקורה, היום,

גדי אריאלי: בשביל לנסות ולהבין את המקרה, ויש פה אירוע כנראה, כי תבוא משפחה עם שבעה

ילדים,

צביקה גנדלמן: כן.

גדי אריאלי: לא משנה, חרדים, או בני דודים, או לא משנה, איך הם יתנהלו בחוף?

צביקה גנדלמן: אז הוא אומר, יש כלים אחרים, יש כלים אחרים שהם ידידותיים לסביבה, ולא רק

פלסטיק האלה. הבעיה עם הכלי פלסטיק הזה זה לא רק הלכלוך בחוף, זה הלכלוך בחוף, זה הכניסה של, דגים, זאת אומרת בעלי חיים נחנקים מהם, זה, זה. לכן הראייה היא ראייה סביבתית, ויש לזה מענים, ולראייה יש לזה פתרונות עם כלים אחרים, שידידותיים לסביבה,

מירי נחשונוב: כמו שהיינו עושים פעם פיקניקים.

צביקה גנדלמן: כל הרעיון, דרך אגב גדי, זה כמו, אנחנו מנסים, עוד לא מצליחים, אבל זה כמו, לפני

כמה שנים לא היה, או היה לדעת שנטיל חוק של אוסר מנגלים בחוף הים. ואנחנו 11

עכשיו הטלנו. ודרך אגב גם כן יחסים לאחרונים בארץ, אם אתה סוקר את החופים, אין מנגלים בחופים במדינת ישראל.

גדי אריאלי: אין, גם בשמורות טבע.

צביקה גנדלמן: אז לכן אני אומר גם כאן, כל ההצעה הזאתי באה, לבנות בסוף פלטפורמה חוקית

שבאמצעותה נוכל לאכוף את הדברים האלה, לכן כל, כל המענה של, שלנו לפחות לדבר הזה, זה שהצוות המקצועי יכין הצעת חוק, זה נקרא, לא?

עו”ד שרון שרוני: זה תיקון לחוק העזר, הסדרת החוק.

צביקה גנדלמן: תיקון לחוק עזר, וכמובן זה יבוא לאישור המועצה, שעל, ברגע שנאשר אותו, על

הבסיס הזה אגף האכיפה יכול ללכת, ולבצע את האכיפה. כמובן יהיה תהליך הסברה לפני זה, וכל,

גדי אריאלי: אני חושב,

צביקה גנדלמן: מה שקשור.

גדי אריאלי: אני חושב שלפני שהחוק הזה, לי אין בעיה כל כך עם הזה, אני חושב שאם היה הקטע

של כניסה חופשית לתושבי חדרה, ולאנשים שבאים מבחוץ, לנסות באיזה שהיא צורה להגביל את הכניסה שלהם.

צביקה גנדלמן: לא הולך, לא הולך.

גדי אריאלי: עם המחסומים, או דברים כאלה, היית מדלל הרבה את הכניסה לחוף, ואז זה ימנע

גם את כל הגועל.

צביקה גנדלמן: גדי, בואו תראו חבר'ה, אני יודע שזה פופולארי בעצם הימים האלה, לעסוק עכשיו,

לא, אני לא אומר את זה בציניות.

גדי אריאלי: לא, מה פופולארי?

צביקה גנדלמן: לעסוק, לעסוק בעניין של הביטחון בחוף. אני אומר לכם, שזה נושא אחר, השבוע

במקרה עסקתי בו, כולל היום עם מפקד התחנה, במכתב שלי למפקד תחנת המשטרה, בכל מה שקשור לביטחון. הייתה לי שיחה עם צ'יקו על זה אתמול, בכל מה שקשור לביטחון בחוף הים, אבל זה לא ה-, זה לא הסיפור, שאנחנו מדברים עליו עכשיו. הסיפור שאנחנו מדברים עכשיו, זה לבנות עוד כלי על מנת שיהיה, נוכל לאכוף את הסדר בחוף הים, ובמקרה הזה את איכות הסביבה שם.

עו”ד שרון שרוני: בכל מקרה,

צ’יקו אנקונין: אני יש לי הצעה.

עו”ד שרון שרוני: אתה לא יכול לגבות דמי כניסה לחוף, אסור. זה התקדים היה רעננה עם הפארק, שהם גבו כניסה, באמת דיללו את כמות הכניסה מבחוץ, זה הגיע לבית משפט, ובית משפט פסל את זה.

צביקה גנדלמן: אין מצב.

עו”ד שרון שרוני: פארקים, חופי ים אסור לגבות כניסה.

צביקה גנדלמן: אתה פעם כשהיית, כשהיית צעיר והולך לחוף הצוק, אז היית משלם כניסה. היום

הכניסה, לא גובים כניסה, כאילו אתה לא יכול לגבות לחופים כסף.

עו”ד שרון שרוני: רק חנייה.

צ’יקו אנקונין: יש לי.

צביקה גנדלמן: כן, בעניין הזה, של כלים חד-פעמיים? בבקשה.

צ’יקו אנקונין: טוב, רומן, כשאנחנו מעלים משהו, אני חושב שלפני שנתחיל אכיפה ודוחות והכול, אם נעשה כלובים, שבעצם נוכל לעזור לציבור, לשמור על החוף ולנקות אותו, אם נוכל לייצר שם כלובים.

רומן גישר: יש שמה ...

צ’יקו אנקונין: שנוכל לשים בחופים שמה, ששמה בעצם נוכל לזרוק את כל הפלסטיק וקרטונים, ואת כל הבלגאן שיש שמה, זה יעזור מאוד.

מירי נחשונוב: אבל זה לא רק על המחזור, זה גם, בגלל שאנחנו לא רוצים להשתמש בכלים חד-

פעמיים.

צ’יקו אנקונין: לא, אין בעיה, אבל פשוט אם היה לך איזה מתקן שאת יכולה להשליך את זה לשם, אז סבבה, אין מספיק פחים כרגע, בגלל השיפוץ, ובגלל כל מה שנעשה בחוף, שעוד מעט הולך להיות לנו חוף הכי יפה בארץ, כן, אבל זה עתידי. בינתיים זה עובר שיפוץ, אין פחים, גם אם אני רוצה לשמור על הניקיון, אני צריך לשים שקית, לזרוק את זה ליד הפח, ואז החתולים, והשועלים, וכל מי שעובר מפזר את זה. אז אם אפשר יותר כלובים, צביקה, יותר אפשרות לעזור לציבור עם פחים, לפני שמתחילים אכיפה ודוחות, וכל זה, בואו תנסו קודם כל לתת מענה לתושב, לשים לו את הכלובים, לשים יותר פחים, ואז תוכלו לדעת אם באמת שומרים או לא.

צביקה גנדלמן: אוקי, בסדר, כן.

טל אליהו: אני רוצה להגיד כמה דברים.

צביקה גנדלמן: קיבלת הזדמנות,

טל אליהו: מתי?

צביקה גנדלמן: יש פה דיון, היה דיון.

טל אליהו: לא, חיכיתי, שתסיים.

צביקה גנדלמן: אה, חיכית, אוקי בבקשה.

דובר: זכות קדימה נתן.

צביקה גנדלמן: אנחנו מכירים את התופעות של, היה דיון פתוח.

טל אליהו: בסדר, אני מחכה שיסיימו. אפשר או לא? אם לא, עזוב.

צביקה גנדלמן: לא, אפשר, אפשר. שלא תגיד, שלא נותנים לך להתבטא, כן.

טל אליהו: א', מעולם לא אמרתי.

צביקה גנדלמן: כן.

טל אליהו: וגם מעולם לא אגיד.

צביקה גנדלמן: כן, כן.

טל אליהו: קודם כל, אני רוצה להגיד משהו לגבי הצעת הסדר הזאת, אני חושב שההצעה

כשלעצמה היא הצעה צינית, ולמה? אני לא שמעתי שהביאו פה איזה הצעה לראות למה אנחנו כבר שנתיים ברציפות מככבים כחוף המלוכלך ביותר במדינת ישראל.

רומן גישר: זה לא נכון.

טל אליהו: אז איך, איך אנחנו רוצים, עכשיו הפלסטיק זה מה שחשוב? בוא נחשוב איך אנחנו

דואגים שהחוף שלנו יהיה החוף הנקי בארץ, החוף המלוכלך ביותר במדינת ישראל, שנתיים ברציפות, אנחנו עכשיו חושבים איך להכניס, איך לא להכניס פלסטיק. אז זה, היה צריך לעשות את זה, כאילו אולי לשנות את סדר הדברים, קודם איך לדאוג 13

שהחוף יהיה נקי.

רומן גישר: לא, אבל זה לא נכון, מה?

טל אליהו: הדברים. מה?

רון שגן: אני חושב שהמון לכלוך מעבר לעניין האקולוגי.

טל אליהו: בסדר, אני אסיים, אין בעיה.

רון שגן: הרבה מהלכלוך, אתה רואה זה פסולת מהדברים האלה,

טל אליהו: לשיטתך.

רון שגן: כוסות, צלחות, ניילונים.

טל אליהו: אני לא, לא חושב שהדברים, הדבר אמפירי, רגע, רגע, שנייה צ'יקו, ציקו, אל תפריע.

רון שגן: גם אין פקחים.

צ’יקו אנקונין: בגלל השיפוץ כרגע, אין, אין אפשרות.

רון שגן: אז בוא נאמר שבעולם שבו הפלסטיק ייאסר, אתה מסכים איתי שבטוח יהיה פחות,

טל אליהו: מימי, ה-5 דקות שאני רוצה לדבר, ה-5 דקות שלי. ונתן נתן לי את ה-5 דקות שלו, אז

יחד זה ,10 בסדר? אז תיקחו רק את הזמן.

שלמה בוזגלו: ... בכלל.

צ’יקו אנקונין: נכון, זה מתייקר.

שלמה בוזגלו: כן.

צביקה גנדלמן: כן, היינו בעניין שבשנתיים.

טל אליהו: לא, אז נשאר לי יותר,

צביקה גנדלמן: אני נותן להתפרץ, אני מסכים.

טל אליהו: לא, תתפרץ, הכול בסדר.

צביקה גנדלמן: היינו בעניין שבשנתיים,

טל אליהו: זה בדיוק.

צביקה גנדלמן: שמאז שאתה לא סגן, החופים מלוכלכים,

טל אליהו: בדיוק.

צביקה גנדלמן: בבקשה, בוא נמשיך. בוא נמשיך.

טל אליהו: לא, זה לא בגללי, אני לא החזקתי,

צביקה גנדלמן: בוא נמשיך.

טל אליהו: לא מחזיק את תיק שפ"ע, ולא באחריות שלי.

צביקה גנדלמן: בוא נמשיך, בוא נמשיך.

טל אליהו: לעצם העניין, אני חושב שלפחות בזמן הזה, שאנחנו פה יושבים ומדברים על

פלסטיק, לא פלסטיק, בוא, בוא נחשוב איך אנחנו עושים את החופים יותר נקיים, שאנחנו, א', יוכלו לשמש כאטרקציה לאנשים שיוכלו לבוא מחוץ לעיר. ו-ב', איך תושבי חדרה יכולים לבוא לחופים, חופים מלוכלכים.

רומן גישר: זה בדיוק הכלי, בשביל לעשות חוף יותר נקי.

טל אליהו: עכשיו כל, כל הטענות מסביב של, גם של תושבים, גם של אנשים מסביב שמגיעים

ורוצים ליהנות מחוף הים, מדירים את רגליהם, מדירים את רגליהם מחוף הים בגבעת אולגה, ומהחופים הסמוכים, מהסיבה שהחופים מלוכלכים. ולכן, לכן עצם העניין של לבוא ולקחת את ההצעה, קודם כל הצעה ראשונית הייתה צריכה להיות, 14

איך אנחנו מקדמים את העניין, שהחופים יהיו נקיים יותר. ולאחר מכן לראות האם פלסטיק משפיע, או לא משפיע על הלכלוך באזור. אני רוצה להזכיר גם, אפרופו חופי ים, שחוף הים בגבעת אולגה, והוא בכלל אגף החופים, עבר טראומה אחרונה, עם העברתם של עובדים מספר משם למקומות אחרים, והבאתה של חברה, חברה חיצונית על מנת לטפל בכל מה שקשור בחוף, אז לפני שאנחנו מתקדמים לפלסטיק, בואו, בואו נפתור את הבעיות הקטנות, הבעיות היום יומיות של, של חוף הים. עכשיו רוצים פלסטיק, טוב, בוא נראה, מה הייתה הצעה? הצעתנו הראשונה – אישור הכנסת חד-פעמי לחופי רצחה. אז מה עדיף? להכניס עכשיו מה? בן אדם רוצה לאכול? מה יכניס עכשיו כלי זכוכית?

מירי נחשונוב: כמו פעם.

טל אליהו: אז הזכוכית תישבר.

צביקה גנדלמן: נו באמת.

טל אליהו: מה היה כמו פעם? היו אוכלים עם הידיים?

מירי נחשונוב: לא, היינו אוכלים בפלסטיק, והיינו באים לבית, היינו שוטפים, מה שהיה פעם.

טל אליהו: בסדר, אבל כתוב – הכנסת חד-פעמי.

צביקה גנדלמן: זה מתערבב, זה מתערבב במתודיקה. פעם אחת, ... בחוף הנקי, ולהכניס כלי

פלסטיק לתוך החוף.

טל אליהו: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, דבר חופשי.

צביקה גנדלמן: התערבב לו במתודיקה, ברציונאל, ברציונאל.

רון שגן: אם אנחנו בטיולים, ... כבר לא לוקחים, וזה בסדר. אז אפשר גם בחוף הים. אני כן

חושב דרך אגב, רק הערה אחת, כי כן כתוב פה הסברה, לדעתי אפשר,

טל אליהו: מימי, נשאר לי 7 דקות.

רון שגן: רק את הפעילויות, תכלס קמפיין, כי באמת צריך להרגיל אנשים לזה. אפשר להתחיל

גם להכניס גם את סטטוטורית לחוק העזר, מי יודע, אולי זה יתמעט עוד לפני זה.

צביקה גנדלמן: כן.

טל אליהו: סיימת? שגן.

צ’יקו אנקונין: זה מצחיק.

רון שגן: כן.

טל אליהו: תודה. ,7 עכשיו מה שאתה רואה, זה שבעצם, אני מתייחס עכשיו אפרופו לעניין,

לעניין ההצעה, ראשית כתוב פה – איסור הכנסת חד-פעמי לחוף הרחצה. בא ואומר לי לזרוק את הפלסטיק על החוף. צ'יקו, אתה מפריע, זה קשור לגבעת אולגה, דרך אגב.

צ’יקו אנקונין: לא, אני אמרתי, לא באתי נגד הפלסטיק, הוא רוצה להעלות אותו, הוא רוצה למחזר אותו.

טל אליהו: מימי, מפריעים לי, יש לי 6.5 דקות. סיימת? צ'יקו.

צ’יקו אנקונין: כן, כן, סליחה.

טל אליהו: תודה. חשבתי שאתמול בפגישה כבר אמרת את כל מה שיש לך.

צ’יקו אנקונין: לא, אמרתי מה יש לליברמן נגד הפלסטיק, הוא רוצה לעלות את המחיר, רוצים לשטוף אותו למחזר אותו, מה יש לו עם הפלסטיק, זה העניין.

מירי נחשונוב: מה שיש לך ... עם הפלסטיק,

צ’יקו אנקונין: לא, זה מוזר.

מירי נחשונוב: זה בכל העולם, זה לא רק פה, זה לא רק פה.

צ’יקו אנקונין: לא, לשוטף את הפלסטיק.

מירי נחשונוב: בוקר טוב.

צ’יקו אנקונין: לקחת אותו הביתה ולשטוף אותו.

מירי נחשונוב: כן.

צ’יקו אנקונין: בסדר.

מירי נחשונוב: כמו פעם.

צ’יקו אנקונין: נחמד.

טל אליהו: אפשר להמשיך?

מירי נחשונוב: או שתקנה בחמישה שקלים.

טל אליהו: אפשר להמשיך? צ'יקו, סיימת? סופי? כתוב פה – אסור הכנת חד-פעמי לחופי חדרה.

עכשיו אני רוצה להבין מה העניין, אז מה, מה יעשו אנשים בעצם? במה יאכלו? עם ידיים.

רומן גישר: אבל דיברנו על זה כבר.

טל אליהו: בן אדם רוצה לאכול,

רומן גישר: סיבוב שני, כמה אפשר לדבר על זה?

צביקה גנדלמן: אז עוד פעם, תן לו לדבר, תדבר.

טל אליהו: מימי, מימי, יש לי 6 דקות תרשום.

צביקה גנדלמן: מאז שהוא לא מקבל משכורת, הוא ... את הכול, תן לו. כן, תמשיך בבקשה.

טל אליהו: תמשיך, תמשיך, זה בסדר. אנחנו לא יורדים לרמות הנמוכות האלה.

צביקה גנדלמן: ממש לא.

טל אליהו: משכורת זה בן אדם, תבינו, משכורת,

צביקה גנדלמן: זה שייך,

טל אליהו: זה בן אדם, זה הלחם של הבן אדם, לא צריך לזלזל בדברים האלה, כי אתה אף פעם

לא יודע איך העולם מתגלגל, לכן תשמור על צניעות, זה חשוב, במיוחד בגילך. מה שאני רוצה להגיד לעצם העניין, זה, כתוב פה בעצם – אסור הכנת חד-פעמי לחופי חדרה. אוקי, אז אני שואל, בן אדם בא עכשיו לחוף, הוא רוצה לאכול אבטיח, עם מה הוא יאכל? בידיים? בתוך שקית? לכן אני אומר, יש לך הערה חשובה, תעיר, לא צריך סתם לזרוק מילים באוויר, גם מבעד המסכה זה נשמע. ולכן אני אומר, דובר: ההערה הזאת,

טל אליהו: בשביל מה אתה, מה זה נתן לך עכשיו? הערה על זה, תשמור גם אתה על צניעות.

צביקה גנדלמן: בוא הנה הפכת להיות מחנך של כולם.

טל אליהו: לא, אבל הם מפריעים באמצע, תשמור על הסדר, מ?

צביקה גנדלמן: תירגע, כי אתה יודע,

טל אליהו: אני רגוע מאוד.

צביקה גנדלמן: שלחנך אותך עכשיו,

טל אליהו: רגוע מאוד.

צביקה גנדלמן: ויגיע גם הזמן הזה.

טל אליהו: בסדר.

צביקה גנדלמן: כי על הפדחת שלך, יש הרבה חבילות חמאה, עכשיו תמשיך.

טל אליהו: מה שיש, תוציא.

צביקה גנדלמן: וזה יגיע לדעתי, לא דרך בוטים, ולא דרך יוזרים.

טל אליהו: מה שיש, תוציא.

צביקה גנדלמן: אלא בצורה גלויה, תמשיך, תמשיך,

טל אליהו: אתה יודע איך אתה יכול להוציא?

צביקה גנדלמן: תמשיך, תמשיך.

טל אליהו: אני אגיד לך איך,

צביקה גנדלמן: תמשיך.

טל אליהו: אתה נוסע ברחוב ביאליק, אתה פונה ימינה, בצומת ביאליק יש תחנת משטרה בצד

ימין, אם יש לך מה להגיד, תלך לשם. למה אתה שומר את זה? אל תשמור כלום בבטן. מה שיש לך, לך למשטרה.

צביקה גנדלמן: תמשיך, אל תדאג. כן.

טל אליהו: לך למשטרה. קדחת, לא ... לך למשטרה, הכול בסדר.

צביקה גנדלמן: אתה מחנך פה את כולם.

טל אליהו: הכול בסדר. אני לא מחנך.

צביקה גנדלמן: תמשיך.

טל אליהו: אם חברי הקואליציה לא נותנים לדבר, אז אני אגיד, אבקש ממנו להפסיק.

צביקה גנדלמן: טוב, אוקי.

טל אליהו: זאת פנייה אישית,

צביקה גנדלמן: אוקי, בבקשה.

טל אליהו: לא ביקשתי את זה בפני כולם.

צביקה גנדלמן: בבקשה תמשיך.

שלמה בוזגלו: רגע, אני רק רוצה להתייחס,

צביקה גנדלמן: תמשיך.

שלמה בוזגלו: לא, אני אקטע אותו, אני,

טל אליהו: אני מרשה לו לקטוע אותי.

צביקה גנדלמן: מה? הזמן שלך? בסדר.

טל אליהו: לא, לא. לי יש 6 דקות ו-שניות.

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: אני אקטע אותו,

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: אני קצת די מופתע ממך, כלומר בן אדם,

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: ייקח נושא, להבדיל אפילו ממני, להתייחס אליו ברצינות,

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: שואל את השאלות,

צביקה גנדלמן: נכון.

שלמה בוזגלו: נכון שזה פלסטיק, נכון שזה כל הדברים, להתייחס לזה ברצינות,

צביקה גנדלמן: נכון.

שלמה בוזגלו: אתה לוקח את הדיון כאילו, למה, שאנחנו אסור לנו להגיד? אסור לנו להביע?

צביקה גנדלמן: חלילה וחס.

שלמה בוזגלו: אז למה אתה לוקח את השיחה לשמה?

צביקה גנדלמן: חלילה וחס.

שלמה בוזגלו: למה אתה לוקח את,

צביקה גנדלמן: אף אחד, לא, לא,

שלמה בוזגלו: הוא לא בא, הוא לא גידף, הוא לא צעק, הוא לא אמר כלום, הוא אמר את הדברים

בצורה מתורבתת.

צביקה גנדלמן: אתה הסנגור שלו?

שלמה בוזגלו: אני הסנגור של המועצה.

צביקה גנדלמן: אתה סנגור של המועצה?

שלמה בוזגלו: אתה לא תיקח את ישיבות המועצה למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע לשם.

טל אליהו: לא, הוא היה רגיל,

שלמה בוזגלו: אתה רוצה להגיע לשמה?

טל אליהו: הוא היה רגיל בקואליציה הקודמת שהייתה, שהיו יורדים עליו באופן אישי, הוא היה

נהנה מזה. כשבאים אנשים, שמדברים ברמה עניינית, זה לא טוב.

שלמה בוזגלו: או שתשמור על כבוד כל האנשים.

צביקה גנדלמן: אני שומר,

שלמה בוזגלו: או שגם אנחנו נתחיל לזלזל.

צביקה גנדלמן: אני,

שלמה בוזגלו: גם אנחנו יודעים לצעוק, גם אנחנו יודעים להפוך, גם אנחנו יודעים להגיד את מה

שאנחנו יודעים.

צביקה גנדלמן: שלמה.

שלמה בוזגלו: אנחנו יכולים להגיד הכול, אל תיקח את זה לשם.

צביקה גנדלמן: טוב, שמעתי.

שלמה בוזגלו: בוא נכבד את האנשים.

צביקה גנדלמן: טוב, בבקשה,

שלמה בוזגלו: גם כשהם לא בקואליציה.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

טל אליהו: על מה ששלמה, נאמר, דרך אגב, אומרים דברי חכמים בנחת נשמעים.

צביקה גנדלמן: אוקי, בבקשה, כן.

טל אליהו: לעצם העניין, מימי 6 ו-.6 לעצם העניין מה שאנחנו, אני רוצה להגיד את זה ככה,

איסור הכנסת חד-פעמי לחופי הרחצה, אז אני שואל, מה בעצם, עם מה יאכלו? בן אדם רוצה להיכנס, אם אני אומר, להכניס זה בסדר, להשליך בטוח שלא. אני לא אמרתי שצריך להשליך אשפה, אם בן אדם רוצה להשתמש בכלי פלסטיק, ישים את כלי הפלסטיק בסיום האוכל בשקית, ילך יזרוק אותם בפח. הלכה למעשה זו בעיה, 18

למה? כי היום אפילו אין ברזיות בחוף הים, גם אי-אפשר לשוטף ידיים אחרי האוכל, אז קודם כל דואגים לפלסטיק, עדיין אין מקום לשטוף ידיים. אז לכן בעניין הזה, צריך לראות איך אנחנו קודם כל פותרים את הבעיות הבסיסיות, הראשוניות. הדבר השני, אכיפה פעילה והסברה למבקרי החוף, לא הבנתי מה זאת אומרת האכיפה, ולא הבנתי מה זה אומר הסברה. מה יעשו עכשיו? יעמדו פקחים בחוף, ויבדקו לאנשים בתוך השקיות? יעשו להם צו חיפוש?" הרי לא, צריך להביא שוטר, כדי לעשות צו חיפוש, איך פקח יכול לעשות.

שלמה בוזגלו: לפלסטיקים.

טל אליהו: לא, אין פקחים בכלל בוא נגיד, עזוב זה סיפור בפני עצמו, אבל עזוב, לעצם העניין.

לכן אני אומר, גם כשבאים ורוצים לעשות הצעה לא, לנקות את החוף, לדאוג שהחוף יהיה נקי, לא להכניס פלסטיק, בוא, בוא נהיה רציניים, בואו נחשוב לעומק, איך אנחנו באמת עושים את הדברים. הדבר השלישי שכתוב - איסור מכירה חד-פעמית בחוף. קודם כל לא הבנתי מה מוכרים בחוף שאסור למכור חד-פעמי, לא הבנתי, למה התכוון המשורר? מה מוכרים שם בכלל בחד-פעמי כרגע? עכשיו מה יעשה בעל המזנון העתידי, מה?

שלמה בוזגלו: כתוב לך - קשים.

טל אליהו: מה?

שלמה בוזגלו: כתוב לך בהצעה – קשים.

טל אליהו: רק קשים?

שלמה בוזגלו: לא.

טל אליהו: זו הבעיה כרגע?

שלמה בוזגלו: דוגמא זה קשים.

טל אליהו: דוגמא קשים. ומה עם צלחות פלסטיק, או חמגשיות וכאלה?

שלמה בוזגלו: לא מוכרים.

טל אליהו: לכן אני אומר, לכן אני אומר, לפני שאנחנו מגישים הצעה, בואו, בואו נחשוב רגע על

הסביבה שלנו, על האנשים שאמורים להשתמש בדברים האלה, אנשים שרוצים להגיע לחוף ובאמת לבוא וליהנות מחוף הים, מחוף ים, חוף ים נקי, מחוף ים שהם יכולים להיכנס לבלות, וללכת. הצעה מהסוג הזה, עם כל הכבוד לרומן ומירי, ואני מעריך אתכם מאוד, ואני חושב שזה יפה שמגישים הצעות לסדר, בישיבות מועצה, שאפשר להגיש אותם גם בישיבות הנהלה. אני חושב שהצעה מהסוג הזה היא לא מתאימה לחוף הים בחדרה, הדבר הבסיסי שאנחנו צריכים לדאוג לו, קודם כל שהחוף הזה יהיה נקי, שנוכל להגיע אליו, ואחרי זה לחשוב מה אנחנו עושים עם כלים, אנחנו רוצים להכניס. מימי, כמה נשאר?

מימי אלימלך: לא יודעת.

טל אליהו: ולראות אם אנחנו, מה אנחנו רוצים באמת להכניס או לא להכניס, אז בוא נהיה יותר

רציניים, ונראה שההצעות שלנו גם ישרתו בסופו של דבר את תושבי חדרה.

גדי אריאלי: אני חושב רק משפט,

טל אליהו: אני סיימתי את יכולה לעצור.

מימי אלימלך: עצרתי.

גדי אריאלי: בהמשך למה שרון אמר, רון דיבר על הקטע של ההסברה והכול. אני חושב שהיה

ששווה לחלק את זה, לא שאני מתנגד יותר מידי למה שהוא. אבל אני חושב שצריך לחלק את זה לשניים. קודם כל לעשות כמו מיני קמפיין כזה, עכשיו כמה נשאר לקיץ?

חודש? זה לא מה שיקבע, זה סתם לרוץ קדימה. לעשות איזה מרתון כזה, או לקבוע איזה שניים שלושה אנשים, לא, לא משנה, אנחנו לא מתערבים, אין לנו סיי בפעילות של ניהול העירייה, ושל המנכ"ל, ולעשות איזה מרתון כזה, ולראות אם באמת, ולעשות איזה סוג של אזהרה, ואחרי זה אם רואים, קלו כל הקיצין, לנסות לקראת העונה הבאה, לעשות, ולא סתם,

רומן גישר: זה מתוכנן בוועדה.

שלמה בוזגלו: רומן, מה שאמרת בעצם להקים וועדה,

רומן גישר: כן.

שלמה בוזגלו: שהיא תגבש דברים.

שלמה בוזגלו: כולל איזה החלטה לאסור, בוועדה שיהיו אולי תגבש דברים,

רומן גישר: נכון, כן. כמובן לקחת בחשבון את כל הפרמטרים.

שלמה בוזגלו: כל השאלות,

רומן גישר: כן, כן.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? בבקשה.

מירי נחשונוב: להשיב לדברים שטל אמר בין היתר. קודם כל המון אנשים, לא רק בחדרה, אלא

בעולם, מודעים לנושא השלכת חד-פעמי, אז לא נראה לי שחידשנו למישהו, שהמון אנשים ירימו גבה, כשאתם מתנגדים לדבר כזה. ובעניין האכיפה, כמו שבודקים במקומות מסוימים אלכוהול, אז גם את העניין של חד-פעמי באותה צורה אפשר לבדוק, אנשים לא יחביאו בתיקים, אנשים ישימו את זה על השולחן ויאכלו. וגם בנושא אבטיח, לא צריך צלחת בשביל אבטיח, אפשר לאכול אותו ככה עם הפה ולהחזיק אותו. בעניין מה נעשה, ונאכל בידיים. אז יש המון המון דרכים חלופיות, אנחנו מאוד מאוד מתקדמים בעניין הזה, בעולם בכלל, אז יש כלים שמתכלים, או שאנחנו יכולים מה שאמרתי לימים של פעם, שבאו עם פלסטיק ושטפנו, אז נראה לי שהמון אנשים מודעים לזה, והיה מאוד נחמד שגם אנחנו נצטרף לזה, זהו.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו בנושא? אם כך, אני מבקש להביא לאישור המועצה

הצעה שאומרת כך – בעקבות ההבנה המתחדדת בשנים האחרונות, באשר לנזקים המשמעותיים הנגרמים לסביבה, בעקבות השימוש במוצרי פלסטיק, העירייה רואה בחיוב את פרטי ההצעה ותפעל להעלאת המודעות בנושא, והנחלתו בעיר חדרה על כל אזוריה, לא רק חוף הים, ולא רק לשנה הזאת בחוף הים. אנחנו עושים חוק עזר להרבה שנים קדימה, בעזרת השם, גם כאשר החוף יהיה מסודר, לא עושים אותו כמו שהיה, אפשר להבין מההתייחסות המעמיקה שלא כדאי לעשות את זה, כי החוף כרגע מבולגן, אז חבל לעשות את זה. אז,

גדי אריאלי: אפשר אחריך?

צביקה גנדלמן: החוק עזר, כן. החוק עזר הוא בהחלט נועד לא לביצוע לעוד שבועיים בלבד וזהו.

בהתאם לכך, וכתוב שחור על גבי לבן לגבי ההערה, שנדמה לי שלמה, בהתאם לכך ממליצה המועצה למנות וועדה מקצועית ברשות מנכ"ל העירייה, וחברים היו נציגי 20

הלשכה המשפטית, המינהל הכספי, אגף האכיפה שיקדם הליך חקיקה חוק עזר בנושא, שכמובן יבוא לאישור המועצה, יבוא אליכם, ותאשרו את זה. מי בעד לאשר את ההצעה? שירים את היד.

טל אליהו: אני נמנע.

צביקה גנדלמן: מי נגד? כלום, אחד נמנע, וכולם נגד, בעד סליחה, כי אני רואה שהנושא חשוב למרות

הכול. הלאה.

ניר בן חיים מ"מ ראש העיר וחברי המועצה צ'יקו אנוקנין ונתן לבייב יצאו את אולם הישיבות.

החלטה מס' :437 במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חברי סיעת חדרה ביתנו ביום ,8/7/21 מחליטה המועצה למנות וועדה מקצועית בראשות מנכ"ל העירייה וחברים בה יהיו:

נציגי הלשכה המשפטית, המנהל הכספי, ואגף האכיפה, שיקדם הילך חקיקת חוק עזר בנושא זאת לאור ההבנה המתחדדת בשנים האחרונות באשר לנזקים המשמעותיים הנגרמים לסביבה בעקבות השימוש במוצרי פלסטיק.

העירייה רואה בחיוב את פרטי ההצעה ותפעל להעלאת המודעות בנושא והנחלתו בעיר חדרה על כל אזוריה.

אושר ברוב של 9 חברי מועצה בעד ו-1 נמנע.

חבר המועצה צ'יקו אנוקנין חזר אל אולם הישיבות.

חבר המועצה שי ברכה הצטרף לישיבה.

2. הנחת ילד נכה – מצ"ב הצעתם לסדר של חברי סיעת ש"ס חדרה כפי שהוגשה ביום 22/7/21

צביקה גנדלמן: הצעה לסדר שנייה, הנחת נכה, הצעה של חברי סיעת ש"ס, בבקשה ידבר כבודו.

משה אלמליח: טוב, בעניין משפחות שיש להם מתמודדים,

שלמה בוזגלו: אני רק רוצה לשאול שאתה, אם אני נמצא בניגוד עניינים.

צביקה גנדלמן: שרון,

שלמה בוזגלו: כן, שרון.

צביקה גנדלמן: לא יודע, שרון.

גדי אריאלי: נכה אחד יש לך, לא שתיים.

שלמה בוזגלו: כן.

עו”ד שרון שרוני: בעיקרון אם אתה, אם זה משפיע לך, אז כן.

שלמה בוזגלו: לא, ההצעה עצמה לא.

עו”ד שרון שרוני: אז אם ההצעה לא, אז לא.

צביקה גנדלמן: לא, לא.

משה אלמליח: אתה מדבר על הילד השני, נכון?

צביקה גנדלמן: הוא מדבר על הילד השני. לא, בבקשה.

גדי אריאלי: באמת רציתי להבין, זה הצעה למועצת העיר?

טל אליהו: זה לא הצעה, לשולחן המועצה בכלל.

גדי אריאלי: זה דברים,

צביקה גנדלמן: מה זאת אומרת?

גדי אריאלי: אתם יכולים לפתור את זה בזה.

טל אליהו: זה הצעה שקודם כל צריכה לידון בוועדת כספים, ואחרי זה להביא אותה.

צביקה גנדלמן: אבל זה לא משנה, בסופו של יום, היא צריכה להיות מאושרת במועצה, לא?

טל אליהו: לא.

עו”ד שרון שרוני: אפשר להעלות את ההצעה למועצה.

דובר: וועדת כספים היא וועדה ממליצה, היא לא וועדה,

שרון שגן: לא, לא.

צביקה גנדלמן: ממליצה, אבל בסוף למועצה.

עו”ד שרון שרוני: אי-אפשר למנוע להביא.

טל אליהו: בסדר, אבל צריך לנתח מה המשמעות.

צביקה גנדלמן: יש מקום, יש מקום להצעה, למרות שהיא,

משה אלמליח: אפשר לשמוע.

טל אליהו: לא, ברור,

צביקה גנדלמן: בבקשה.

טל אליהו: משה סבבה. נהנה מהקריאה.

צביקה גנדלמן: הכול נעשה פה על רקע מקצועי וענייני.

שלמה בוזגלו: החלק המקצועי.

צביקה גנדלמן: וענייני, ענייני.

משה אלמליח: לגמרי, למעשה משפחה, משפחה שמתמודדות עם ילד עם צרכים מיוחדים, אין צורך

להרחיב הרבה כמה עלויות, כמה הוצאות כספיות יש למעשה בחיי היום, ולפעמים יתרה מכך, אפילו עוד בתי חולים וכולה, ואובדן ימי עבודה, ולא חסר הוצאות למשפחות כאלה. כיום המדיניות בהרבה עיריות למעשה, ואצלנו גם, שהמיסים יש להם %33 הנחה בארנונה עד ה-100 מטר הראשונים. ההצעה שלנו מדברת על כך שמשפחות שיש להם לצערנו יותר מילד אחד, שיש להם לפעמים שניים, ואפילו לפעמים יותר, אני מכיר גם משפחה כזאת, כדי להבין עד כמה הם מתמודדים מבחינה כספית וכולה, וברור שההוצאות גם מוכפלות בהתאם, כי כשיש ילד אחד זה לא כמו שיש שתיים עם צרכים מיוחדים.

שלמה בוזגלו: עניין כזה לא יכול להגיע לוועדת בנושא של,

משה אלמליח: דיברנו על זה, דיברנו על זה, יכול להיות, בסדר, אנחנו נעמיד את זה עכשיו, מדברים

על זה, ונתחיל מזה, זה בסדר גמור.

צביקה גנדלמן: אני לא מצליח להבין למה זה מפריע? יכול להיות, רגע, דקה, דקה.

שלמה בוזגלו: זה לא מפריע.

צביקה גנדלמן: דקה, שלמה, דקה. לגיטימי, שתבוא בדיון ותגיד – חברי ש"ס תפסיקו לבלבל את

המוח, זה לא מעניין אף אחד, זה בסדר, אני הולך לקיצוניות. מעלה פה, מעלים פה הצעה, תחליט המועצה שהיא רוצה להתעסק עם זה, תחליט שהיא לא רוצה, תזרוק את זה, יחליטו חלק, יגידו זה חשוב, חלק יגידו זה לא חשוב. אני לא מבין את הבעיה 22

הזאתי, למה העקשנות הזאתי היא לא לעלות את ההצעה?

שלמה בוזגלו: אני שואל, אם זה כמשהו שאפשר לסגור אותו בוועדת הנחות?

צביקה גנדלמן: בסוף בדברים האלה, בסוף זה מגיע לאישור מועצה.

שלמה בוזגלו: אין בעיה.

משה אלמליח: סוג דברים כאלו, לא צריך לספר, גם הרבה רגישות, קונצנזוס לדעתי אצל כולם, חד-

משמעי.

צביקה גנדלמן: לא בטוח, יכול להיות שיש כאלה שיגידו, שהם לא מוכנים, ולתת הנחה לילד נוסף.

משה אלמליח: אוקי.

צביקה גנדלמן: אנחנו בדיון פתוח.

משה אלמליח: ברור.

צביקה גנדלמן: כן.

משה אלמליח: למעשה,

צביקה גנדלמן: כמובן זה לא דעתי, שלא יהיה אי-הבנות, כן.

משה אלמליח: אז למעשה כמו שאמרתי, המדיניות כיום הוא לילד אחד ,33 %33 הנחה לעניין

המיסים עד 100 מטר הראשונים. הצעה שלנו עוסקת בזה, למי שיש לו יותר מילד אחד, שהם ההוצאות מוכפלות, גם ככה מתמודדים עם כל הנושא הכלכלי, די ויותר.

ולעשות פשוט שיהיה לו %66 הנחה עד ה-100 מטר הראשונים, כמו שאנחנו רואים את זה בנושא של המים, במים למעשה מי שיש לו ילד נכה היום אחד, הוא מקבל תוספת של 3.5 קוב, ואם יש לו שלושה הוא מקבל ,7 וכן הלאה, שאף אחד לא יזדקק לדברים האלה, אבל התוספות הקטנות האלו, למעשה מוסיפות המון לכל משפחה כזאת, וכאן אנחנו ממליצים מביאים למועצה למעשה, לדון בנושא הזה, אולי מה שאפשר לאמץ מדיניות, כמו שיש אותה בעוד ערים כאלו, שלמעשה על כל ילד עם מוגבלות, עושים עוד %33 הנחה, אז מביא את זה לישיבת המועצה, ככה אולי שיאשרו את זה.

צביקה גנדלמן: לא, אני רוצה, שרון, מה שאנחנו מביאים, דקה. תקנו אותי, מה שאנחנו מביאים זה

בכלל שיש לנו עניין, שהיה ממש לבדוק את זה.

משה אלמליח: לדון בזה.

צביקה גנדלמן: נכון?

משה אלמליח: צריך לבדוק את זה משפטית.

צביקה גנדלמן: זה, זה הסיפור. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה,

טל אליהו: בוא נעשה עבודה על זה.

עו”ד שרון שרוני: אפשר להרחיב את זה לעניין של מה הוועדה יכולה, באמת לדון בעניין של מדיניות בתוך הוועדה. אבל בעיקרון לתת כפל הנחה על כפל, זה כבר אי-אפשר, התקנה אומרת את זה במפורש, זאת אומרת שאם יש לך נגיד, וותיק, אזרח וותיק שזכאי להנחה באותו בית, והוא גם נכה, והוא לא יכול לקבל גם וגם, הוא יכול לקבל רק הנחה אחת, זה התקנות. אם רוצים לקבוע איזה שהיא מדיניות, כי הסיפור של מעבר לזה, מעבר להנחה, יש לך שני נכים, אוקי. זה הולך לוועדת הנחות, ושמה אתה יכול משתי סיבות להרחיב את ה-%33 שזכאי הנכה, אתה יכול הגדלה מקרב בהוצאות, אם פתאום יש הוצאות גדולות רפואיות בעקבות המצב, או אם יש, יש החרפה, המצב 23

הכלכלי, בלי קשר לנושא הרפואי, אלה שתי הסוגיות.

משה אלמליח: כן, העניין הוא פה להקל עליהם, להקל עליהם,

שרון שגן: אתה צריך לדון לגופו.

משה אלמליח: שלא יצטרכו להיכנס לתוך גלגלי הבירוקרטיה.

עו”ד שרון שרוני: אבל לא נכה אחד כנכה אחר, ולא מצב כלכלי אחד כמצב כלכלי אחר.

משה אלמליח: את רואה שבמים, את רואה שבמים, כן עושים, את ...

עו”ד שרון שרוני: כן, אתה לא יכול לעשות את זה אוטומט, אתה צריך להביא את זה לוועדה, ולשקול את זה לגופו של עניין, כל מקרה בנפרד, כל מקרה, אתה לא יכול להגיד אוטומטי, שני נכים ,66 זה כתוב,

צביקה גנדלמן: תגיד לי, יכול להיות, יש לי שאלה, יכול להיות שהנהלת העיר באה ואומרת, אוקי, לנו

אין לנו יכולת תקציבי לתת הנחה כפולה, ולכן אנחנו לא נותנים את המנדט לוועדה.

משה אלמליח: שמה?

עו”ד שרון שרוני: זה לא, זה לא קשור.

צביקה גנדלמן: מה זה קשור? הרי בסוף אם אני פוטר אנשים, זה אומר שאני פעם מקטין גם כמות,

רמת ההכנסות של העירייה.

עו”ד שרון שרוני: וועדת הנחות היא לא מוסמכת, קודם כל וועדת ההנחות יש לה סמכויות מאוד מפורטות בחקיקה, היא צריכה להיות בשביל, בשביל וועדת הנחות. העילות הם, שתי, שתי עילות, אחד מצב כלכלי קשה, כתוב – הוועדה תהיה מוסמכת לתת הנחה עד %,70 מצב שני, שנגרמו להוצאות חריגות גבוהות רפואיות, או שהיה איזה אירוע שהביא להרעה משמעותית בלתי צפוי במצב החומרי.מה שאנחנו אומרים, הוא מבקש לאשר אוטומטית, ואני אומרת, אי-אפשר אוטומטית, צריך לשקול כל מקרה לגופו. אפשר שהוועדה,

צביקה גנדלמן: לא, אבל הוא לא אומר אוטומטית, תקראו את, דקה, דקה, אני מבקש, תנו לי

להקריא, תקראו את ההתייחסות, "עיריית חדרה ימצא הפטור את גובה ההנחה הקבועה בתקנות שהיא %,33 ואילו וועדת הנחות במיסים, היא הוועדה היחידה המוסמכת להעניק הנחה מעבר לאמור לעיל, ולאחר שבחנה כל מקרה לגופו, בשל חשיבות הנושא, ולאור העובדה כי אין בסמכותה של המועצה להרחיב או ייתן הנחות מעבר לקבוע בתקנות, תיבחן ההצעה הנ"ל, בכפוף לחוות דעת משפטית שתוגש בנושא".

עו”ד שרון שרוני: בסדר.

צביקה גנדלמן: זה, זה המועצה. עכשיו למה זה פה? למה זה פה? יכולה להחליט המועצה, זה לא

מעניין אותנו, ולכן תורידו את זה מסדר היום, היא יכולה, אני אומר.

שרון שגן: יכולה.

צביקה גנדלמן: לכן זה עולה פה, שהמועצה תבוא ותגיד, אוקי, אנחנו מבקשים מהצוות המקצועי, או

מהיועצת המשפטית שתחווה את דעתה, ובהתאם לזה נחליט זה כל, זה כל האירוע.

משה אלמליח: זה אימוץ מדיניות.

גדי אריאלי: בשביל זה רצינו לחסוך את כל הדברת הזאתי, הייתם עושים את זה לפני, מגיעים

כמה זה עולה, איך, למה, כמה, ויללה, שלום, שלום.

צביקה גנדלמן: אבל אנחנו צריכים לקבל את הסכמת המועצה, בכלל להנחות את היועמ"ש לעשות

את זה.

רון שגן: משה,

צביקה גנדלמן: כן.

רון שגן: יש את זה ברשויות אחרות?

משה אלמליח: כן.

צביקה גנדלמן: בואו נו, לכן,

משה אלמליח: לכן אמרנו שצריך לבדוק את זה, להעלות את הרעיון,

צביקה גנדלמן: היות ויש את זה ברשויות אחרות, ולא המצאנו את הגלגל, אז לפחות שהצוות

המקצועי יבדוק את זה.

משה אלמליח: בסוף זה יגיע לארנונה.

צביקה גנדלמן: זה לא רק אצלנו מסתבר, אבל לבדוק את זה, לכן כל הבקשה שהצוות המקצועי

יבדוק את זה, כן, עוד התייחסויות?

טל אליהו: אני, אני.

צביקה גנדלמן: שגן.

טל אליהו: בבקשה שגן.

רון שגן: אתה רוצה?

טל אליהו: לא, הוא נתן לך, מה קרה? אם אתה תעביר אלי, אתה לא יודע מה תעבור אחר כך.

רון שגן: אני לא יודע להתייחס לעניין הפרוצדוראלי משפטי, מטבע הדברים, אבל אני חושב

זה די ברור שאם, שאם יש יותר מילד אחד עם צרכים מיוחדים, כנראה שהצורך או הקושי עולה בגודל היא פי שתיים, והעלויות הרבה יותר פי שתיים, לכן אני כן חושב, שזה משהו שלא רק כדאי לבדוק אותו, אלא שאם יש לו גם תקדים, אז יכול להיות שצריך למצוא רק את המכשיר, נקרא לזה המשפטי שמאפשר לעשות את זה.

דובר: המנגנון.

רון שגן: והפגיעה בתקציב נראית לי, עיריית חדרה תתמודד.

צביקה גנדלמן: כן, בבקשה כן.

טל אליהו: אני רוצה להעיר את דברי, ברשותכם, אני רוצה לפנות דווקא למשה. קודם כל, כל

ההצעה לסדר שיש בחמלה ציבורית היא מבורכת, לא חשוב, לא חשוב למי, לא חשוב למה. חמלה ציבורית, רגישות ציבורית זה המעלה הראשונה של נבחר ציבור, אז קודם כל יישר כוח על ההצעה. אבל אני רוצה ברשותך, בגלל, שאני לא רוצה, חס וחלילה, אל תרגיש שכאני כאילו מתנשא, או חס וחלילה אומר לך איזה דברים משהו, אני רוצה רק דברים שתלמד להמשך. בקדנציה הקודמת היה לנו בדיוק את אותה, הצעה דומה שגם, שסרוסי הגיש עם הקטנה של הדירות של ה-100 מטר וכיוצא מזה. מה שהוא עש, התהליך שצריך לעשות, התהליך האופטימאלי שעושים בתהליכים מסוג כזה, על מנת לקדם הצעה מהסוג שאתה רוצה לדבר כרגע, יש לו מסלול, המסלול שלה הוא כדלקמן, קודם כל אתה מביא את הנושא לוועדת כספים, למה? כי אתה צריך, בוועדת כספים לקבל את הגושפנקא, או את הפידבק הכלכלי, מה אומרת ההצעה הזאת, האם אני צריך הגדלה בתקציב, מה ההשלכות, האם צריך להוסיף, האם צריך להוריד, מאיפה הכסף וכולה. קודם כל תהיה רגוע, ותהיה שלם עם עצמך, עיריית חדרה במשך כל שנה נותנת ע"פ החוק ,52 53 מיליון שקלים הנחות, 25

בהתאם לחוק, יש %20 לחד-הורית, יש אלמנות, אתה מכיר את זה טוב יותר ממני אני מעריך. ולכן בהיבט הזה, קודם כל זה צריך לעבור וועדת כספים, קודם כל זה צריך לעבור וועדת כספים, זה צריך לעבור להנהלת העיר, הנהלת העיר יושבת היועצת המשפטית לצורך העניין, שאת הדברים שאמרת בישיבת המועצה, יכלו להגיד לך בישיבת הנהלה, ואז אתה יכול לאשר את זה בישיבת הנהלה. עכשיו מאידך, אם צריך לקחת את אחרי ישיבת הנהלה, ולהביא את זה לישיבת המועצה, אז מביאים את זה לישיבת המועצה, ואני מאמין שאפילו פה אחד זה יעבור, אני לא מאמין שבן אדם יצביע נגד הצעה מהסוג הזה, לכן אני אומר, תנסו לעבור את המסלול הנכון של ההצעה, כדי שבסופו של דבר נוכל לתת להם גושפנקא, אתה מבין?

משה. תודה.

צביקה גנדלמן: יש למישהו עוד משהו? אוקי, אז אם ככה, אני מבקש לאשר את ההצעה כפי שהיא

הובאה במועצה, שבתכלית שלה בסופו של דבר לקבל את עמדת הצוות המקצועי, בדגש על היועצת המשפטית, האם אנחנו יכולים ללכת למהלך הזה, מי בעד? פה אחד, תודה רבה, יפה.

החלטה מס' :438 במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חברי סיעת ש"ס ביום 22/7/21 יודגש כי אין בסמכותה של המועצה להרחיב או ליתן הנחות מעבר לקבוע בתקנות.

כמו-כן, עיריית חדרה אימצה עד תום את גובה ההנחה הקבועה בתקנות שהיא %,33 ואילו ועדת הנחות במיסים היא הוועדה היחידה המוסמכת להעניק הנחה מעבר לאמור לעיל לאחר שבחרה כל מקרה לגופו.

בשל חשיבות הנושא מחליטה המועצה כי כל בקשה חריגה תיבחן לגופה ע"י ועדת הנחות כפי שנעשה עד כה.

אושר פה אחד.

3. חברת נחלים – מצ"ב הצעתו לסדר של חבר המועצה גדי אריאלי כפי שהוגשה ביום 22/7/21

צביקה גנדלמן: הצעה לסדר שלישית, גדי אריאלי, חברת נחלים, בבקשה.

גדי אריאלי: בישיבת המועצה שהתקיימה ב-27.5.2020 ולאחר שהייתה, היה שינוי בש"ס,

ומחוברים נכנסו לקואליציה אישרה המועצה, חילופי גברי בוועדות ותאגידים עירוניים, מינוי נציגי האופוזיציה בהם ע"פ דין. בישיבה זו אושר שלמה בוזגלו למלא תפקיד נציג האופוזיציה. מאז האישור הזה שלמה לא זומן אפילו לא לישיבה אחת, במהלך כל התקופה הזאתי, זהו ונאמר שזה בגלל צמצום הפעילות, ובגלל שבכלל לא הייתה פעילות, למיטב זכרוני, זה דברים שאני גם מוסיף תוך כדי, לא מהנקרא כאן, שנאמר שהחברה הזאת אמורה להשתדך בשלב מסוים, או לתקופה מסוימת, או יותר לזמן לא מוגדר, לחברה הכלכלית, תחת המטרייה של החברה הכלכלית. בישיבת המועצה האחרונה שהתקיימה ב-,30.6 הוצג הדו"ח הכספי של החברה שאושר ע"י הנהלת החברה, בלי שיוזמן נציג האופוזיציה, שלמה היה לכאורה נציג, לא, לא זומן.

אגב זה קרה בעוד דבר, אני חושב שגם אותי לא הזמינו לוועדת שמות, לא יודע אם זה במקרה או לא, אבל זה לא משנה, זה משהו אחר. עכשיו יש, 26

טל אליהו: אתה תהיה ...

גדי אריאלי: יש עוד שתיים שלוש שאלות. איך פעלה החברה כל התקופה הזאתי, מה היא עשתה,

אם אפשר לקבל איזה דיווח, איך, למה וכמה, במידה והוצאו כספים, כי ביקשנו איזה דו"ח כספי לספקים, לסחר, מי אישר את הפעילות האלה. בימים האלה האחרונים, נודע שגם מתקיים מכרז למינוי מנכ"ל. לכאורה לפי מה אני שמעתי כבר יש מועמד, אני לא יודע אם מותר לי להגיד את השם שלו או לא, אבל לכאורה זה מכרז במירכאות מה שנקרא תפור כבר לטובת מישהו, אני מקווה שזה לא ככה.

וההצעה לסדר,

טל אליהו: מה זאת אומרת? גדי, מה הדברים האלה שאתה אומר כרגע?

גדי אריאלי: אני שומע כל מיני שמות,

טל אליהו: מה זה המילה תפור? מאיפה הבאת את זה? מה זה הלקסיקון הזה?

גדי אריאלי: אמרתי במירכאות. ההצעה לסדר, המועצה מתבקשת לאשר הקפאת כל התהליכים

בחברה, כינוס הדירקטוריון, כי אני חושב, למרות שרוצים לשים מישהו אולי מנכ"ל, או משהו כזה, אין לי שום בעיה, דרך אגב, אם הבחור מוכשר, ויש לו ניסיון בתקשורת, או כל מיני דברים כאלה, הכול בסדר. אבל אני חושב שלפני זה, צריך לעשות את המדיניות, כי הדירקטוריון התפקיד שלו זה לקבוע את המדיניות, למה יש את החברה הזאתי, למה, וכמה. אולי שווה לפני שרצים לעשות את זה, לעשות, לעשות איזה מהלכים, אולי כדאי לגבש מדיניות לחברה הזאת, לאן היא אמורה להגיע, זו דעתי בכל אופן.

צביקה גנדלמן: טוב, יש,

גדי אריאלי: עכשיו ההצעה אומרת, המועצה מתבקשת לאשר את הקפאת כל ההליכים בחברה,

כינוס הדירקטוריון, אני לא יודע מה ההרכב עכשיו, יש איזה שמות? בנוכחות שלמה, ששלמה בוזגלו נציג האופוזיציה, כי חייב לפחות שיהיה שם נציג האופוזיציה, שבו תינתן התשובות והסברים לכל מה שהיה, בכל בתקופה, ומה השינוי שחל פתאום להחיות את החברה לאחר שנשקלה האפשרות למיטב זכרוני, אני חושב שאפילו המנכ"ל בזמנו אמר שיש רצון, כי הייתה איזה בחורה מנכ"לית, ואז היא עזבה או שפוטרה,

שלמה בוזגלו: אין הצדקה.

גדי אריאלי: נאמר שאין הצדקה לפעילות הזאת, של החברה הזאתי, ואז היא צומצמה, או שודכה

לחברה הכלכלית, או תחת המטרייה של החברה הכלכלית.

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: אני רוצה להתייחס.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

שלמה בוזגלו: באמת, טל.

טל אליהו: סליחה, שלמה.

שלמה בוזגלו: אני רוצה להתייחס לעניין הזה. אני באמת בישיבת המועצה הקודמת הייתי מאוד

מופתע, שבעצם הדו"ח הכספי של חברת נחלים, הוגש לאישור המועצה. אני לא זוכר כמה היה שמה, 2 מיליון או 3 מיליון שקל, אני פה שאלתי בתומי, סוכם שהחברה הזאתי בעצם הולכת להיסגר, הפעילות שלה תצומצם, ואפילו שייתנו להעביר את זה 27

לחברה הכלכלית. ופתאום, אני שומע החברה פעלה. עכשיו אני לא יודע איך חברה פועלת, כאשר אין דירקטוריון, אין מנכ"ל, והוצאו משמה כספים, זה לא רק שתי משכורות שהיו שמה גם עובדים, גם מי פיקח על העובדים האלה. החברה התנהלה במשך שנה, כאשר אני לא יודע מול רשם החברת איך, איך היא נקראת, או איך היא נחשבת, ובפועל לא היה לה שום מנגנון בקרה של הוצאת כספים, של תשלומים. ופה ראיתי את התשובה של, של העירייה, שמתייחסת בעצם למצב של הקורונה. אבל בפועל לא מתייחסת לדברים שאנחנו פה שואלים, שגדי העלה פה בהצעה, איך היא פעלה, מי אישר את הכספים, מי אישר את הוצאת הכספים. אם היא לא פועלת, אם היא מצומצמת, הייתה גם צריכה להתקבל, אולי מנגנון שמפעיל את החברה בתקופה הזאתי. ולכן אני חושב שההצעה הזו, נעצור את כל התהליכים, גם כלומר אין, אין חברה בפועל, אבל מה שכן, רוצים למנות לה מנכ"ל, אין חברה בפועל. אתם בעצמכם אומרים, שלא פעלה, צומצמה הפעילות שלה, אבל מצד שני, אתם רוצים למנות מנכ"ל, ואחר כך עכשיו תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם החברה הזאת. אז אני שומע שכן, שיש רצון, אין תיירות, אז אולי לעשות אותה פנאי וספורט, אבל בפועל מה שקרה, שבמהלך השנתיים האחרונות, את הפעילות שהייתה לחברת נחלים העבירו לחברה הכלכלית, והיום רוצים להחזיר את הפעילות שעברה לחברה הכלכלית להחזיר אותה לנחלים. מצד שני, שמענו פה גם את המנכ"ל, שמענו פה גם גורמים שאין הצדקה לחברה הזאת, והחברה הזאתי יכולה לפעול, או הפעילות שלה יכלה לפתוח תחת החברה הכלכלית. אז השאלה באמת מה? זה בשביל ליצור איזה מצב של להביא מנכ"ל? ליצור לו איזה מסגרת כדי שהוא יוכל לעבוד, או שבאמת מה הולך להיות בחברה הזאת? מה היא עשתה, מה היא תעשה? לפני שרצים עם המנכ"ל, בוא נקבל את ההחלטה, אם זה במועצה, ואם זה בדירקטוריון.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו? מישהו רוצה להתייחס? טוב, אז תרשו לי לא, לא לתת תשובה את

התשובה רק מהכתוב, צר לי כמו בהרבה מקרים, שיש דברים שאני שומע בפעם הראשונה, יש דברים שבכלל אני לא יודע מאיפה הם מגיעים, אני לא מכיר אותם, כל מיני החלטות של לסגור את החברה, או כל מיני דברים כאלה.

שלמה בוזגלו: זה היה פה, זה היה במועצה.

צביקה גנדלמן: בוזגלו, אני מקשיב,

שלמה בוזגלו: זה היה במועצה.

צביקה גנדלמן: אני מקשיב,

שלמה בוזגלו: לא, אבל,

צביקה גנדלמן: לא, לא, לא היה במועצה.

שלמה בוזגלו: אז אני אומר לך שכן, והמנכ"ל שהיה פה, גם היה אפילו וויכוח שאין הצדקה, דעתו

של, אם אני אכנס לפרוטוקול, אני אוציא.

צביקה גנדלמן: אז קודם כל בוא נתחיל ככה, המנכ"ל יכול להביע את דעתו, אבל דעתו היא לא

הקובעת, הוא לא קובע מדיניות, הוא מבצע, בוא נתחיל ככה למען הסדר הטוב, קודם כל.

שלמה בוזגלו: אוקי.

צביקה גנדלמן: דבר שני, אני אומר עוד פעם, ובלי לפגוע באף אחד, אני, על השולחן הזה נאמרו פה

הרבה דברים בלשון המעטה לא מדויקים. לא רוצים,

שלמה בוזגלו: אז בוא תתקן אותי,

צביקה גנדלמן: אז אני, תן לי הזדמנות.

שלמה בוזגלו: אוקי.

צביקה גנדלמן: אתה מדבר כל הזמן בזכות הנימוס והזה, אז תן הזדמנות.

שלמה בוזגלו: בסדר.

צביקה גנדלמן: בסדר, הקשבתי לך. מעולם אף אחד לא שמע מפי שיש כוונה לסגור את החברה

לתיירות, נהפוך בוא, בכל נקודת זמן, עם פרוץ הקורונה, אמרתי – אנחנו מקפיאים את הפעילות, ואנחנו לא סוגרים את החברה. אתם יודעים כמה? כי אני יודע כמה זה עלה לי, זה היה לפתוח חברה, להקים חברה. אז קודם כל אף אחד, ובשום מקום, לא שמע אותי, ובינתיים מי שקובע את המדיניות בעיר הזאת, זה אני, שבא ודיבר על לסגור את חברת נחלים, אז בוא נוריד את זה מסדר היום. כל מה ששמעתם, צר לי, רכילות. יתרה מזאת, דבר שני, לא יתרה מזאת, מעולם לא נאמר, ולא הייתה החלטה שלי שחברת נחלים עוברת להיות כפופה בתוך החברה הכלכלית, זה שהיא ישבה בחדר שמה, זה בסדר. מעולם לא הייתה החלטה כזאת, לא הייתה כוונה כזאת, מאותה סיבה, שאני, כשהקמנו את החברה לתיירות, אני את הגוף הזה, אני חושב שיש לו ייעוד, מקום ולסגור, זה קל, אני יודע כמה היה קשה להקים. אז קודם כל, בוא נשים את הדברים ככה. למה התקבלה החלטה לצמצם את הפעילות? בגלל שנכנסנו לשנת הקורונה, בגלל שהערכתי שפעילות התיירות תצטמצם, עד כמעט לא תהיה, ולכן אמרנו יהיה גרעין של שניים או שלושה עובדים, שימשיך לשמור מה שנקרא את החברה חיה, כי אנחנו לא מתכוונים לסגור אותה, עד יינתן מצב שמה שנקרא אותה, נעיר אותה מחדש לחיים, שייווצרו התנאים, לקיים תיירות, וכולה, וכולה, זה הרעיון המסדר, של כל האירוע הזה. בתקופה הזאת, אחרי שקיבלנו החלטה לא קיימנו, או קיימנו פעילות ממש מינימאלית, חלק מהכספים, זה היה תוצאה של גלגול של דברים קיימים, כמו מוזיאון שקיים, שעוד חי, או דברים כאלה, אבל לא קיימנו שום פעילות, ולכן גם לא הייתה שום פעילות לדירקטוריון, כי לא היה צריך לקבל איזה שהם החלטות. אלא הצוות, מה שנשאר שמה זה סגנית המנכ"ל, ועוד מישהי שעוסקת, לירון, לירון, החזיקו במינימום הורידו את כל מי שנתן תמיכות שמה, צמצמו, החזיקו ברמה כזו או אחרת את הייעוץ המשפטי, בשביל לעסוק בשגרה, זה הסיפור. ועכשיו כשהבנתי. דרך אגב זה לא קרה עכשיו, אבל זה לא משנה, שהבנו שהחיים, בעזרת השם חוזרים, ואיתם יחזרו התיירות בהתחלה פנים והכול, אז אנחנו, לא משנה, אתם יודעים מה, גם במדינת ישראל התיירות, יש כוונה לפחות שהיא תחזור. קיבלנו החלטה, כינסנו את הדירקטוריון, וקיבלנו החלטה שהגיע העת, מה שנקרא, אני לא רוצה להשתמש במילים להחיות, אלא להחזיר חזרה את החברה בצורה הדרגתית לפעילות, ולכן התכנס הדירקטוריון, ואני, באמת לא נכנס לעניין מי יזומן לא, אפשר לבדוק את זה. התכנס הדירקטוריון וקיבל החלטה, הכרעת, הסמיך לצאת למכרז לבחירת מנכ"ל. עכשיו וזה אני אענה על תהליך. גדי, אני לא יכול להתייחס למה שאתה אומר, כי מבחינתי זה רכילות, אני לא יודע, מי זה מנכ"ל, מה מנכ"ל. אני דרך אגב בשביל הגילוי הנאות, לפני 3 ימים, פתחתי בנוכחות, 29

אני מחויב את, מה שנקרא את המעטפות, היה נוהל פתיחת מעטפות, יש שם 20 מועמדים, מונתה הוועדה ע"י משרד הפנים, איך זה נקרא? וועדת מכרזים? צוות, עו”ד שרון שרוני: וועדת בחירה.

צביקה גנדלמן: וועדת בחירה, שמונה מנציג משרד הפנים, מנכ"ל אחר,מנכ"ל..

גדי אריאלי: אמרת שאתה לא רוצה, אל תיכנס לזה.

צביקה גנדלמן: לא, אני אומר, אני מספר את התהליך, ויש, אמור להיות מכרז, ואני אומר,

גדי אריאלי: אם תבואו, תגידו, אתם רוצים שמישהו מסוים שזה, שייקח.

צביקה גנדלמן: גדי, אבל למה אתה מכניס מילים לפה?

גדי אריאלי: לא, אם זיגדון רוצה לעבוד עם מישהו ספציפי,

צביקה גנדלמן: תקשיב, תקשיב,

גדי אריאלי: שיעבוד איתו.

צביקה גנדלמן: לא, לא, דקה, דקה.

גדי אריאלי: זהו.

צביקה גנדלמן: קודם כל, קודם כל, יושבים שלושה אנשים שם, ופוגשים את האנשים. ואני אומר לך,

יותר מזה, ואת מי שהם ממליצים עליו, מביאים לאישור הדירקטוריון.

גדי אריאלי: אז אני אשאל אותך שאלה,

צביקה גנדלמן: לא, אז לכן אני בא ואומר,

גדי אריאלי: עזוב את המנכ"ל, בסדר? עזוב רגע.

צביקה גנדלמן: הלאה, אז זה לא,

שלמה בוזגלו: לא, לא, אני רוצה,

צביקה גנדלמן: אמרת פה משהו שאני לא חייב, אני לא, אני מרגיש שאני לא צריך, לא יעבור עליו

לסדר יום.

גדי אריאלי: ניקח צעד אחורה, ניקח צעד אחורה.

צביקה גנדלמן: עכשיו, עכשיו אני הולך צעד אחורה. הסברתי מה הוא היה התהליך בנחלים, לפחות

כפי שאני תפסתי אותו, ואני שמח ומקווה שנחזיר את החברה לפעול בצורה מלאה, ועם זה תקדם, תתחיל מחדש, תקדם את כל התיירות, וכל מה שקשור לעניין הזה.

גדי אריאלי: חדרה במפת התיירות הארצית, באיזה מקום היא?

צביקה גנדלמן: לא יודע.

גדי אריאלי: מ-1 עד .500

צביקה גנדלמן: לא יודע, אם יש בכלל יש שקלול, כרגע אני לא יודע.

גדי אריאלי: זה חייב ...

שלמה בוזגלו: דווקא מהדברים שלך שאתה אומר, אני עוד אמרתי הדברים שעלו פה בשולחן,

למרות שזה, מקפיאים את החברה וכל הדברים האלה, דווקא ממה שאתה אומר,

צביקה גנדלמן: כן.

שלמה בוזגלו: זה השאלות שאנחנו שאלנו פה בהצעה, ולא קיבלנו עליה תשובות, אז דווקא שאתה

אומר, שלא הייתה לך כוונה לסגור אותה, והיא עדיין פעלה, אני לא זוכר את הדו"ח הכספי, אבל מדובר שמה על ,2 3 מיליון שקלים. מעבר לעניין הזה של העובדים שהיו בפועל, אבל יצאו משמה כספים, התקיימה שמה פעילות, לא משנה, אפילו הפעילות הכי קטנה.

צביקה גנדלמן: אוקי.

שלמה בוזגלו: אין, אני לא מכיר, יכול להיות שכן, אני לא יודע אם הוא קיבל אישור של רשם

החברות, אם חברה בצורה שאתה אומר, יכלה להמשיך לעבוד בלי דירקטוריון ובלי מנכ"ל, דווקא מהדברים שאתה אומר.

צביקה גנדלמן: קודם כל,

שלמה בוזגלו: בלי דירקטוריון,

צביקה גנדלמן: קודם כל,

שלמה בוזגלו: אתה אומר שלא היה דירקטוריון.

צביקה גנדלמן: לא, אמרתי שהדירקטוריון לא התכנס, אף אחד לא פיטר את הדירקטוריון.

שלמה בוזגלו: לא משנה,

דובר: בתקופת הקורונה.

שלמה בוזגלו: לא התכנס. מי קיבל אישור להוצאה של 2000 שקל עבור ספק,

צביקה גנדלמן: שלמה, כל,

שלמה בוזגלו: מי חתם על השכר של העובדים?

צביקה גנדלמן: כל מה שהתבצע,

שלמה בוזגלו: יש הליכים,

צביקה גנדלמן: שלמה,

שלמה בוזגלו: שהם הדירקטוריון.

צביקה גנדלמן: כל מה שהתבצע,

שלמה בוזגלו: מי היה מורשה חתימה בתקופה הזאת?

צביקה גנדלמן: יש מורשה חתימות.

שלמה בוזגלו: מי חתם על השם, או מי חתם על המסלול,

שי ברכה: שלמה, שלמה, הפעילות, שלמה, המורשה חתימה לא השתנו, הדירקטוריון לא

השתנה,

שלמה בוזגלו: איך?

שי ברכה: לא, רגע, רגע,

צביקה גנדלמן: מה זה איך?

שי ברכה: רגע, רגע, פעילות שוטפת קיימת, לא פעילות חדשה, פעילות שוטפת קיימת,

שלמה בוזגלו: אל תסתרו על עצמכם.

שי ברכה: שנייה,

שלמה בוזגלו: או שתגידו,

שי ברכה: אבל תן לי, שלמה, תן לי רק.

שלמה בוזגלו: אוקי.

שי ברכה: יש פעילות שוטפת קיימת גם בצמצום, בפעילות המאוד מאוד מצומצמת, הייתה

פעילות מצומצמת שוטפת,

שלמה בוזגלו: לא משנה.

שי ברכה: כמו שהיה בשנים קודמות,

שלמה בוזגלו: לא משה,

שי ברכה: רגע, תחזוקה של למשל בית חנקין, ובית פיינבר משאבים, בסדר? שהם באחריות

החברה לפיתוח תיירות. שנייה, כל מה שקשור לפעילות חדשה לא הייתה בתקופת הקורונה, היא החלה מהישיבת הדירקטוריון,

שלמה בוזגלו: אבל אתה לא עונה לי, שי.

שי ברכה: אני,

שלמה בוזגלו: אבל עדיין גם הפעילות הישנה, מי אישר, מי אישר את ההוצאה לא רשאי לאשר,

אתה חבר מועצה,

שי ברכה: לא, אני, אני,

שלמה בוזגלו: אתה לא רשאי לאשר, יש מנכ"ל,

שי ברכה: שנייה.

שלמה בוזגלו: יש מנכ"ל, יש מורשה חתימה. לא היו את הדברים האלה.

שי ברכה: שנייה. לא, היו,

שלמה בוזגלו: לא היו. איפה?

שי ברכה: היו וועדות,

צביקה גנדלמן: אני אגיד לך מי היה מורשה חתימות.

שלמה בוזגלו: מי ישב בוועדות?

שי ברכה: היו וועדות, יש, תסתכל בפרוטוקול,

שלמה בוזגלו: אה, של הדירקטוריון?

שי ברכה: וועדות, והיה דירקטוריון.

שלמה בוזגלו: שי, נו באמת, אתה אומר ...

שי ברכה: אני הייתי שם, אני לא,

גדי אריאלי: אתה היית שם? למה הוא לא היה שם?

שי ברכה: מה זה?

גדי אריאלי: למה הוא לא היה שמה? למה רק אתה?

שי ברכה: ישיבה מצומצמת.

גדי אריאלי: בוא נהיה ענייניים, בוא נהיה ענייניים.

שי ברכה: אני ענייני מאוד.

שלמה בוזגלו: גם עכשיו,

שי ברכה: גדי, אני מאוד מאוד ענייני. אני רק יכול להגיד ולציין, באמת לשבח, יש פעילות מאוד

מצומצמת ללא מנכ"ל שמתקיימת היום באישור הדירקטוריון,

שלמה בוזגלו: אבל אני אין לי בעיה עם הפעילות.

שי ברכה: תן לי רגע, תן לי רגע.

שלמה בוזגלו: אין לי בעיה עם הפעילות, אבל איך היא התנהלה, חבר'ה.

שי ברכה: תן לי,

שלמה בוזגלו: מצד אחד, אני אמרתי שהיא הוקפאה. מצד שני, אני לא אמרתי, טוב, פעלה. איך היא

פעלה? תגידו לי מה המנגנונים, אנחנו יודעים איך המנגנון של חברה,

שי ברכה: שום פעילות חדשה לפחות למיטב ידיעתי,

שלמה בוזגלו: גם עם המחזור הכספי, גם עם המחזור הכספי של חברה הוא 100 אלף שקל, עדיין

צריכים להיות שמה מנגוני בקרה, מה אתם אומרים לי שלא.

שי ברכה: שלמה, בתקופת הקורונה המשיכה הפעילות המאוד מאוד מצומצמת השוטפת, לא

הייתה שום פעילות חדשה, תן לי רגע רק להדגיש את הדברים, בסדר?

שלמה בוזגלו: אני מקשיב.

שי ברכה: מרגע שהתכנס הדירקטוריון, החלה פעילות חדשה נוספת, גם הוועדות היו,

שלמה בוזגלו: הדירקטוריון הזה,

שי ברכה: רגע, תנו לי לסיים.

שלמה בוזגלו: אבל פה אומר לי שאין דירקטוריון, שי, תדייק,

שי ברכה: היה דירקטוריון לפני,

צביקה גנדלמן: לא התכנסו ישיבות, תקשיב, הדירקטוריון, בוא נתחיל ככה, תראה לי מקום שפיטרו

את הדירקטוריון,

שלמה בוזגלו: ש-?

שי ברכה: לא היה,

צביקה גנדלמן: דקה רגע, שי. אתה קובע שלא היה דירקטוריון?

שלמה בוזגלו: לא, אני לא קובע כלום.

צביקה גנדלמן: אז הדיון בעיניך, אז תקשיב, אז תן לי,

שלמה בוזגלו: אם הייתי יודע, לא הייתי שואל.

צביקה גנדלמן: שי, שי, אני מבקש רגע, לא, אני מבקש.

שלמה בוזגלו: רק שאלתי שאלות, לא אמרתי כלום, לא קבעתי עובדות.

צביקה גנדלמן: שי, שלמה, שאלת,

שלמה בוזגלו: אוקי, אבל לא קיבלתי תשובות.

צביקה גנדלמן: אז אני עכשיו חוזר ואומר את זה בצורה איטית, אחד, אנחנו החלטנו להפקיד מתוקף

הנסיבות את הפעילות. עדיין החברה לדירקטוריון,

שי ברכה: נכון.

צביקה גנדלמן: קיים, לא צריך לעזור, דקה. עדיין החברה מורשה חתימה, מורשה חתימה, לצורך

העניין, בנצי נורדמן, צביקה גנדלמן, מי זה היה? היה עוד אחד, מי? ויהודית אסולין, והם חתמו על צ'קים בכל התקופה הזאת, אף אחד לא הפסיד. הדבר הזה, המנגנונים האלה קמו, והדבר, אתה, רגע,

שלמה בוזגלו: המנגנון היה חייב למנות מישהו, גם אם זה, זה,

צביקה גנדלמן: למנות מה?

שי ברכה: היה.

צביקה גנדלמן: אבל יש לי אישור.

שי ברכה: אבל היה.

שלמה בוזגלו: מי?

צביקה גנדלמן: אלה שהיו.

שלמה בוזגלו: אז מה ...?

שי ברכה: אז תסתכל, יש פרוטוקול, יש פרוטוקול, יש גם צילום וידאו של הזום שהיה.

שלמה בוזגלו: אז למה לא קיבלתי, לא קיבלתי את ...?

צביקה גנדלמן: תקשיב, רגע, דקה, דקה.

שלמה בוזגלו: להצדיק את זה בגלל הקורונה, זה מצחיק.

שי ברכה: לא, היה, שלמה, היה, היה.

שלמה בוזגלו: אז אין הצדקה.

שי ברכה: היה.

צביקה גנדלמן: טוב, אני אומר שוב, חזרתי ואמרתי, אני מקווה שלפחות הבהרנו את הדברים.

שלמה בוזגלו: לא.

צביקה גנדלמן: עכשיו הדבר,

שלמה בוזגלו: לא קיבלתי תשובה לשום דבר.

צביקה גנדלמן: אז אני יודע לתת את התשובות האלה, ואני רוצה,

שלמה בוזגלו: אבל אתה לא,

צביקה גנדלמן: אז אני מסביר לך,

שלמה בוזגלו: אם היית ... אנחנו גם, אני גם צריך להיות שמה, אני גם צריך להיות ...

צביקה גנדלמן: שלמה,

שלמה בוזגלו: מה זאת אומרת?

צביקה גנדלמן: תקשיב,

שלמה בוזגלו: הסתרתם את זה ממני?

שי ברכה: לא, שלמה, שלמה, אני לא יודע למה,

שלמה בוזגלו: לא, אבל לא הבנתי, אני לא הבנתי.

שי ברכה: אני לא בא,

שלמה בוזגלו: למה התהליך של הקפאה, או השינוי המנגנון, למה לא בא לאישור המועצה?

שי ברכה: שלמה, אני לא נגדך, אני רק מציין עובדה.

שלמה בוזגלו: מה זה? זה שיניתם, איך שאתם רוצים, שיניתם, יש גם חוקים של חברה.

שי ברכה: אחד, אני מתנצל אם זה לא היה, אני לא יודע, אני לא ידעתי.

רון שגן: ישיבה הדירקטוריון זו קרתה,

שי ברכה: שתיים, יש פרוטוקול.

רון שגן: דקה, דקה, כשאני הייתי חבר הדירקטוריון מטעם האופוזיציה, הישיבה שבה נאמר,

שמצמצמים את פעילות החברה, בגלל הקורונה, אכן לישיבה הזו, אתה לא הוזמנת.

גדי אריאלי: אחרי זה נבדוק את זה.

רון שגן: שינוי לאור העובדה שנכנס לקואליציה, בסדר, אני רק אומר לדיון זה מה שהיה.

טל אליהו: בסעיף יא' מכניסים אותך היום, מה הקטע?

רון שגן: לא יודע מה הקטע.

שלמה בוזגלו: נציג קואליציה.

טל אליהו: לא, מה פתאום, מה זה קשור?

שלמה בוזגלו: הוא נציג קואליציה.

צביקה גנדלמן: אני רוצה עוד דבר להגיד,

טל אליהו: תקרא.

צביקה גנדלמן: אתם באמצע דיון?

שלמה בוזגלו: לא, לא.

דובר: לא, סיימנו.

צביקה גנדלמן: אני רוצה עוד דבר להגיד, כל התהליך הזה, כל התקופה הזאת אמרתי, היועץ

המשפטי של חברה ליווה אותה על כל דבר ועניין, וכל הפעילות הזאתי היא גם מגובה 34

על ידו, ואם צריך, הוא צריך להסביר, הוא יסביר אותה. אני רק רוצה לבוא ולומר עוד פעם, בתוקף הסמכויות שאני כראש עיר, אני יכול להטיל על כל חברה מטלות, משימות. דרך אגב ולא כל משימה דרושה אישור דירקטוריון. אני עכשיו אומר לחברה לנחלים – תעבירו פח מפה לימין, הוא לא בא לאישור דירקטוריון. לכן, וגם פשוט רציתי לבדוק את עצמי עוד פעם עם היועצת המשפטית.

גדי אריאלי: באיזה הקשר אתה אומר את זה?"

צביקה גנדלמן: אני אומר בהקשר הזה שמי שקיבל את, נשאלת השאלה, מי קיבל את ההחלטה

להקפיא, מי קיבל את ההחלטה לעורר, לצמצם, מי קיבל את ההחלטה בתקופה הזאת, מה עושים, מה. בסוף אני לא, יש מי שחותם על הצ'קים, יש ליווי אישי לייעוץ משפטי של החברה שמלווה את העניין.

שלמה בוזגלו: השאלה פשוטה, אז למה, למה כששאלתי את השאלות, עכשיו פתאום צצים כל

התשובות. סך הכול אפשר להתייחס גם להצעות של האופוזיציה ברציניות.

צביקה גנדלמן: אני, תן לי להגיד לך את ההתייחסות.

שלמה בוזגלו: לא, תקריא את התשובה.

צביקה גנדלמן: תראו, בואו ככה, מה שכתבתי, עם התפרצות נגיף הקורונה לחודש מרץ ,2020

והשלכותיו בעולם בכלל, בארץ בכלל, הפעולות שלא התקיימו, התקבלה החלטה ניהולית לצמצם את פעילות חברת נחלים, החלטה ניהולית, לצמצם את פעילות חברת נחלים לצורך חיסכון במשאבים, כמו כן, כמו גם צמצום הצוות המקצועי לשניים שלושה עובדים ואי-כינוס הדירקטוריון. אתה עם החזרה לשגרה, הן בתיירות העולמית, והן הארצית, דרך אגב נכתב לפני שבועיים, לא רלוונטי לקורונה משה קורה עכשיו, הוסמך ראש העיר, פה אחד, להסמיך את החברה לפעילות ואף לצאת בהליך בחירת מנכ"ל חדש לחברה. בנוסף ולאור ההתארגנות המחודשת, תוסבר בישיבה זו, בהמשך, גם נציגות המועצה בחברה הנה"ל, כי היה פה סיפור, יצאו מהאופוזיציה, אם צריכים נציג אופוזיציה, אז אני לא יודע להגיד, אפשר, אם באמת שלמה בהיותו נציג האופוזיציה קיבל את החומרים שהוא היה צריך לקבל, שקיבלו שאר הדירקטוריון, אני לא יודע.

שלמה בוזגלו: אתה אומר, לא, בעצם לא היה צריך, כי אתה בעצמך כותב פה, שהיא כאילו

דירקטוריון, יש לכם ייעוץ משפטי שרון אמרה לך עכשיו,

צביקה גנדלמן: לחברה.

שלמה בוזגלו: והכול נעשה בייעוץ משפטי, והכול נעשה ע"פ חוקי רשם החברות, אפשר להפעיל

חברה גם,

צביקה גנדלמן: זה אתה אמרת, זה אתה אמרת, זה אתה אומר. לא, אל תכניס לי מילים לפה.

שלמה בוזגלו: אה, רגע זה לא לפי חוקי,

צביקה גנדלמן: לא, אתה כבר מדבר בשם רשם החברות, והכול,

שלמה בוזגלו: לא, אבל חברה בגלל זה אני אומר.

צביקה גנדלמן: בוזגלו, בסדר, אני אומר,

שלמה בוזגלו: לא, אני אומר,

צביקה גנדלמן: מה שאני אמרתי, הקראתי לפרוטוקול. הסברתי גם בעל פה. עכשיו אני אומר עוד

פעם, זאת התשובה, ולכן יש פה את ההצעה של לסגור את החברה וכולה, אז 35

מבחינתי אין שום כוונה כזאת, ואני את ההצעה הזאת מבקש להוריד מסדר היום, מי בעד להוריד את ההצעה הזו מסדר היום?

טל אליהו: רגע, אני יש לי מה להגיד, רגע.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

טל אליהו: קודם כל אני רוצה לענות לגדי ושלמה. גדי, קודם כל שתדעו של אי-זימון, של אי-

זימון של דירקטור שבמיוחד שהוא חלק מה-, של האופוזיציה בתוך חברת, גוף עירוני או בכלל חברה, כל ההחלטות שניתנו בלעדיו הם החלטות, אם הוא לא הוזמן, זאת אומרת לא שהוא לא הזמן שלא כדין או זה, דינן לבטל, קודם כל שתדע את זה לשולחן. ההחלטות האלה דינן להתבטל, הן בכלל לא, לא החלטות שאפשר לקבל אותם. אז לכן בעניין הזה, אם אתה כדירקטור בחברת נחלים, חושב עצם העובדה שלא היית והחלטות שהתקבלו הם החלטות שלא נתקבלו, כי הם לא נתקבלו כחוק לעצם העניין, מה שאתה צריך לעשות, אתה צריך לפנות לרשות התאגידים במשרד הפנים, ולבקש לבטל את ההחלטות. כי אני חושב שלא במקרה אתה לא היית שם, אוקי, כי מה, כמה חברים כבר יש בחברה? אוקי, יש שמה שלושה דח"צים, ועוד מספר חברי, חברי הנהלה ועובדי עירייה, אז מה? אי-אפשר להזמין גם אותך לעצם העניין? כשרונן אמר כמה מילים לא במקום, דאגו להעיף אותו צ'יק צ'ק, אז מה? אז לכן אני,

שלמה בוזגלו: אני יכול גם להסביר למה הוא עף.

טל אליהו: לא, לא משנה, עזוב.

שלמה בוזגלו: הוא זה שטען שאין,

טל אליהו: אז לכן אני אומר, אז לכן אני אומר, לכן אני אומר, מה שאתה צריך לעשות לדעתי,

אתה צריך לפנות לרשות, אתה צריך לפנות לאחראי על רשות התאגידים במשרד הפנים, ולבקש לבטל את כל ההחלטות, וזה גם קשור למה שאמר גדי בעניין שלו.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו?

טל אליהו: תודה.

צביקה גנדלמן: אוקי, אז אני חוזר, היות הייתה פה הצעה לסדר מדברת על,

גדי אריאלי: של מי ההצעה?

צביקה גנדלמן: אני רואה פה הצעה של, שלך, שאני מקריא, "המועצה מתבקשת לאשר",

גדי אריאלי: דיברת רק לאחד. לא, אתה,

צביקה גנדלמן: מה? הנה ההצעה שלי מול העיניים, שלך, גדי, ההצעה – המועצה מתבקשת לאשר

הקפאת כל התהליכים בחברה, את כינוס הדירקטוריון בנוכחות שלמה בוזגלו נציג האופוזיציה, כמו יינתנו תשובות ודברים לכל מה שהיה בכל התקופה ומה השינוי שחל פתאום להחיות את החברה, לאחר שנשקלה אפשרות לסגור את החברה. אז אני חושב שהתייחסנו לרוב הדברים, ולכן אין טעם להצעה הזאת, ואני מבקש להוריד אותה מסדר, מי בעד? ,1 ,2 ,3 ,4 ,5 ,6 ,7 ,8 .9 מי נגד? שלושה.

מימי אלימלך: שלושה.

צביקה גנדלמן: 9 נגד ,3 ולהבדיל לאשר את הצעת הנהלת העיר, שהקראתי אותה, להקריא אותה

פעם נוספת?

גדי אריאלי: כן.

צביקה גנדלמן: בבקשה, עם התפרצות נגיף הקורונה בחודש מרץ 2020 והשלכותיו בעולם בכלל

ובארץ בפרט, על פעולות שלא התקיימו, התקבלה החלטה ניהולית לצמצם את פעילות חברת נחלים לצורך חיסכון במשאבים, כמו גם צמצום הצוות המקצועי ל-2-3 עובדים ואי כינוס הדירקטוריון. אגב מעניין מה הם היו אומרים אם לא היינו עושים את זה? בזבוז כסף, למה אישרת את כולם, למה שילמת כל כך הרבה משכורות, אבל זה הערת אגב. עתה, עם החזרה לשגרה הן בתיירות העולמית, והן בארצית, הוסמך ראש העיר פה אחד להחזיר את החברה לפעילות ואף לצאת בהליך בחירת מנכ"ל חדשה לחברה. בנוסף, ולאור ההתארגנות המחודשת, תוסדר בישיבה זו גם נציגות המועצה בחברה הנ"ל, הסיפור הזה של רישום הדירקטורים, מי בעד לאשר את החלטת הנהלה? ,3 ,4 ,5 ,6 ,7 ,8 ,2 ,4 ,6 ,8 .9 מי נגד? נגד שלושה, התקבלה הצעת הנהלת העיר.

החלטה מס' :439 במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה גדי אריאלי ביום ,22/7/21 מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"ל היות עם התפרצות נגיף הקורונה בחודש מרץ 2020 והשלכותיו בעולם בכלל ובארץ בפרט על פעולות שלא התקיימו, התקבלה החלטה ניהולית לצמצם את פעילות חברת נחלים לצורך חיסכון במשאבים וצמצום הצוות המקצועי ל-2-3 עובדים ואי כינוס הדירקטוריון.

עתה, עם החזרה לשגרה הן בתיירות העולמית והן בארצית, הוסמך ראש העיר פה אחד להחזיר את החברה לפעילות ואף לצאת בהליך בחירת מנכ"ל חדש לחברה.

בנוסף, ולאור ההתארגנות המחודשת, הוסדר בישיבה זו גם נציגות המועצה בחברה הנ"ל.

אושר ברוב של 9 חברי מועצה בעד ו-3 נגד.

ראש העיר צביקה גדנלמן – עזב את אולם הישיבות.

עו"ד יניב דרי המשנה לראש העיר הצטרף לישיבה.

4. הסכם פשרה בין עו"ד ליברמן ואבידן עם עיריית מאת שלמה בוזגלו כפי שהוגשה ביום 22/7/21

צביקה גנדלמן: אני הולך להצעה על סדר הרביעית, מחבר המועצה שלמה בוזגלו, בבקשה.

שלמה בוזגלו: טוב, אני רוצה להביא בפני המועצה נושא שהתגלגל אלי, בעצם הדליק סוג של נורה

אדומה, וגם כמה שאלות. מדובר פה על איזה הסכם פשרה שנערך בין עורכי דין ליברמן ואבידן עם עיריית חדרה, לעניין היטלי שטחים ציבוריים שנחתם ביום ה-1 לספטמבר .2020 עכשיו אני רוצה להתייחס, לא נכנס לעניין הזה של היטלים, ומה צריך לשלם, מה צריך לשלם, לשלם, מי שצריך לשלם שישלם. פה יש איזה השתלשלות ענייניים, שחייבת להדליק בפני חברי המועצה, אותי היא לא השאירה אדיש, ולכן אני מביא את זה למועצה. אני רוצה לקוות שגם חברי המועצה לא יתייחסו לעניין הזה באדישות, אלא ייתנו בכובד ראש לבדוק את העניין הזה, וכמובן 37

שאם אין בזה שום דבר, אז. אבל אני עושה את זה שלי, מביא את זה לישיבת המועצה, מה שיוחלט פה ע"י חברי המועצה, משמה אני עשיתי את שלי, ואני לא יכול להישאר אדיר, וגם אני לא רוצה שאתם תישארו אדישים, ולכן אני שם את זה על השולחן. יש פה חומר, שהוא חומר על פניו ולכאורה מאוד מאוד קשה, ומעלה פה הרבה סימני שאלה. בפועל גם לכאורה נעשו פה עבירות עם סעיפים מאוד מאוד קשים, ורק אני אקריא חלק מהסעיפים, שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה, אז הכול לכאורה, זיוף מסמכים, תצהיר כוזב, סיכום ביניים וכל מיני דברים אחרים.

דברים שנעשו במסגרת ההסכם פשרה, או במסגרת כל התהליך שנעשה. אני נותן כמה, בשרשרת הזמן נותן כמה נקודות ציון, אי-אפשר פה לפתח את זה, ולפתוח את זה, כי צריך פה שעות. ב-1 ליולי ,2018 נחתם טופס 4 ע"י מהנדס העיר, הכוונה היא למתחם הוילג' בתאריך זה נדרש מהנדס העיר לחתום על היטלי שצ"פ, המהנדס לכאורה מה שלפחות נאמר לי, סירב שאין הוא יכול לחתום בעצם בנקודת הזמן על דבר שכבר ניתנה עליו טופס .4 ב-,28.10.2018 בגין מסירת עתירה מינהלית שהוגשה, דובר: במסגרת.

שלמה בוזגלו: במסגרת עתירה מינהלית שהוגשה לבית המשפט, עמד בית המשפט על כך שמהנדס

העיר ימציאו לו אישור, כי בוצעו בפועל עבודות שצ"פ. ב-,15.5.2019 בעקבות שזה, שנדב עבר איזה מקרה, האצילו את הסמכויות לסגנית המהנדס אליסיה רובינשטיין, וב-20.5 אליסיה חותמת על המסמך, אותו מסמך לכאורה שנדב לא חתם מה-

,1.7.2018 נחתם ע"י אליסיה. מה שכן, מהמסמכים שהתגלגלו אלי, אליסיה הוסיפה במסמך שהיא חתמה לה, ואת התאריך שבו היא חתמה, 20 למאי .2019 המסמך הזה שחתמה אליסיה, הכול לכאורה, נשלח לבית המשפט ללא התאריך שאליסיה רשמה, אלא נשאר בעצם התהליך, התאריך של אותו .1.7

טל אליהו: .18

שלמה בוזגלו: .2018 חבר'ה יש פה, יש פה דברים מאוד מאוד קשים, אני אומר לכם, אי-אפשר

להישאר אדיש. אני שאלתי כמה שאלות, ביקשתי גם זה, אבל אני כנראה אשאל את השאלות, וגם אענה את התשובות, מהסיבה הפשוטה, שהעירייה החליטה ואמרה שזה היה בהחלטה של בית משפט, ולכן אין למועצה מקום לדון בו. אז אני גם לזה אתייחס. אבל אני בכל זאת אשאל את השאלות, וגם אנסה להתייחס לתשובות, אתה רואה כמה זה מעניין, בסדר, לא משנה, הוא יגיד את הדברים. ניתנו כספי, ניתנו כספי, לא, לא משנה עזוב, אני אומר, הנה לפרוטוקול, אני אומר את זה לזה.

התשובה, אנחנו יודעים מה תהיה, וההתייחסות תהיה. אבל אני מחובתי לשים את הדברים על השולחן. ניתנו כספי נאמנות שהופקדו אצל ב"כ של העירייה, סכום, אני לא יודע, ,600 ,700

טל אליהו: ,700 .700

שלמה בוזגלו: 700 אלף שקל, שבעצם היו צריכים להירשם בספרי העירייה, הועבר לב"כ של

העירייה לתקופה של חודש ימים, בחשבון נפרד, ואחרי חודש היה אמור לחזור לעירייה. בפועל מה שקרה, הכסף לכאורה לא נרשם בספרי העירייה, הועבר לחשבונו הפרטי של עו"ד, ושכב במשך שנה וחודשיים הכספים האלה שם, רק אחרי שהיו כל מיני מסרים, הוחלט – אה, כן, שכחתי, העבירו את הכסף, זה אחד.

צ’יקו אנקונין: מה שכחתי? יש לך, כאילו כשאתה אומר שהוא אמר – שכחתי. איך אתה בעצם בדקת את זה?

שלמה בוזגלו: לא אני בדקתי, יש פה, יש פה עובדות שהתגלגלו אלי,

טל אליהו: מסמכים.

שלמה בוזגלו: אף אחד לא מתכחש אליהם, גם מסמכים שמוכיחים שכן, העו"ד אומר – כן, שכחתי,

טוב, שהזכרת לי,

צ’יקו אנקונין: לכאורה.

שלמה בוזגלו: אני אומר לכאורה, אבל הכול רשום פה בתוך, בתוך מסמכים מאוד מאוד.

טל אליהו: אם תרצה, הוא יראה לך אותם.

שלמה בוזגלו: בהסכם הפשרה בין העירייה, לב"כ העירייה נחתם הסכם הסכום של 2,600,000

ומשהו. אני רציתי לדעת ממה מורכב הזה, האם זה מורכב ה-2,600,000 בהסכם הפשרה הוא על התביעה על השצ"פים, שזה, לא יודע מה הסכום שלו, אני רוצה לדעת. ואם זה מורכב מכמה נושאים, בוא נדע, כמה העירייה שילמה עבור הגבייה לאותם היטלי שצ"פים. אני יודע פחות או יותר מה זה. אז עכשיו כשאני יודע שהולכים להסכם פשרה, אז יש איזה סכום מסוים שבסופו של דבר מתפשרים שני הצדדים, אז בואו תגידו לי מה הסכום היה הראשוני, אם היה דבר כזה, או בעצם היה הליך איזה, אתה יודע? הליך, בוא נלך לבית המשפט, בית המשפט יפסוק, ואז בעצם כיסינו את ... שלנו, לכאורה. כמה היה הכסף, כמה היה צריך לגבות על זה, כי מההסכם של העורכי דין, הם אמורים לקבל לפי ההסכם אני אומר, כ-%8 על כל עסקה שנעשית. אז לא יודע איך הגיעו ל-,2,600,000 אם זה סכום על כמה נושאים, זה בסדר, אנחנו רוצים לדעת על זה. כמו שאני אומר, למה הגיע בכלל לבוררות, העירייה מגיעה לה כסף מהיזם, העו"ד למה צריך ללכת לבוררות, מגיע לו ,X הוא גבה את הכסף, הצליח לגבות את הכסף, עזוב שפה יש דברים, כל מיני דברים שנעשו שעל פניו לא כשרים, שנעשו כדי לגבות את הכסף, אבל למה צריך ללכת לבוררות, למה צריך ללכת לבית המשפט, כדי לשלם לעו"ד? תנו לו את מה שמגיע לו, הביא לכם, תגידו לו – תודה רבה, תלחצו. לא הלכו לבית המשפט, בית המשפט שלח אותם לבורר. אני שואל, אני שואל, הבורר שהיה בזה, הוא בעצם פסק בין שני הצדדים, אם אין לו ניגוד עניינים, הוא קשור לעורכי דין, הוא לא קשור, יש עו"ד בשם שפיר, יש לו עסקה, הוא בניגוד עניינים עם העורכי דין האחרים, שאלתי את השאלות האלה, אני לא יודע, לא מקבל תשובות.

צ’יקו אנקונין: מה? יכול להיות דבר כזה, של ניגוד עניינים?

שלמה בוזגלו: כן, מה? אם הוא עובד איתם, אם הוא,

צ’יקו אנקונין: של בית משפט בנושא בוררות, מה זאת אומרת?

שלמה בוזגלו: לא, בחרו בורר מוסכם, החתימו אותו,

רון שגן: אם הוא מוסכם אבל, אז איך ניגוד? זה שני הצדדים מסכימים.

שלמה בוזגלו: לא, לא.

רון שגן: מה?

שלמה בוזגלו: לא.

רון שגן: הסכם בין שני צדדים,

שלמה בוזגלו: לא.

רון שגן: שני הצדדים.

שלמה בוזגלו: שהבעיה אם הוא היה משויך לצד אחד.

רון שגן: אז הצד השני לא מסכים, אם הוא שייך לצד אחד.

שלמה בוזגלו: אני שואל את השאלה, אני לא יודע לענות לך. אם הייתי יודע לענות לך, אז לא הייתי

שואל. אני שואל אם אותו עו"ד היה בניגוד עניינים.

צ’יקו אנקונין: לכאורה, לכאורה.

שלמה בוזגלו: אותו בורר לכאורה.

רון שגן: הצד שזה נגדו, הוא לא מסכים, זה מה שאני אומר, בוררות זה ששני צדדים

מסכימים, שמישהו יברור ביניהם.

צביקה גנדלמן: שלמה.

שלמה בוזגלו: אוקי, אבל העו"ד הזה זה לא בורר. בסדר, אני שואל את השאלות.

רון שגן: אין בעיה, סליחה.

סדי בן דוד: אבל בורר מאשר אותו בית משפט. אחרי ששני הצדדים מסכימים,

שלמה בוזגלו: אני לא יודע איך, לא, אני לא יודע איך נעשה.

צ’יקו אנקונין: כאילו ש-.

שלמה בוזגלו: עכשיו כל הסיפור הזה, עכשיו בסופו של דבר אני מתכנס לעניין הזה. כל הסיפור הזה

של התביעה של ההיטלים בעצם לא הסתיימה, על פניו לעו"ד שולם אותו סכום שמגיע לו, על תביעה שבעצם לא הסתיימה, התביעה הזאתי אמורה להתדיין בבית המשפט, בעוד כמה חודשים. והשאלה שלי וזה בעצם, שאלה שלי, מה יקרה, אני לא יודע, אבל מה יקרה,

צ’יקו אנקונין: אבל אם זה בבית משפט, זה עוד לא הסתיים.

שלמה בוזגלו: אני לא יודע מה הייתה,

גדי אריאלי: אבל הוא אומר, שכבר שילמו את הכסף.

צ’יקו אנקונין: אבל הוא אומר שזה עוד ממשיך בבית משפט.

סדי בן דוד: אין בית משפט, אם יש בורר, בורר הפסיקה שלו, זה כמו שופט שאי-אפשר לערער

עליה.

שלמה בוזגלו: נכון, בסדר. אני שאלתי, לא יודע,

סדי בן דוד: במאי יש עוד חודש, חודשיים.

שלמה בוזגלו: אני שאלתי לגבי,

צ’יקו אנקונין: זה עוד בבית משפט, אז איך ייתנו לך תשובות?

שלמה בוזגלו: שנייה, לא,

סדי בן דוד: לא, לא צריך,

טל אליהו: מה ששלמה שאל, אל תנסו זה. מה ששלמה שאל זה שאלה פשוטה, מי היה הבורר,

ומה זיקתו לעיריית חדרה, זה הכול.

שלמה בוזגלו: ולעורכי דין השניים, ולצד השני. עכשיו הנושא עדיין, וזה בעצם המהות של הדברים,

מי שרוצה, שיבדוק את הדברים, אם אתם רוצים להתייחס לדברים ככה בהינף אחד, תתייחסו לזה בהינף יד, אני עשיתי את הדברים, שמתי אותם, ומפה מסתיימת בעצם העבודה שלי.

סדי בן דוד: שלמה, דברים חמורים.

שלמה בוזגלו: שנייה, דקה.

גדי אריאלי: כל השתלשלות העניינים.

שלמה בוזגלו: תן לי רק לסיים, ואחר כך.

טל אליהו: מה זאת אומרת? גדי, מה זאת אומרת?

שלמה בוזגלו: רגע דקה טל, אני עוד לא סיימתי, טל,

טל אליהו: דברים חמורים מאוד.

שלמה בוזגלו: טל, אני עוד לא סיימתי.

טל אליהו: בבקשה שלמה.

שלמה בוזגלו: אני שואל שאתה, הדיון הזה שיהיה בבית המשפט,

טל אליהו: אין דיון, אבל לפי תשובת העירייה,

שלמה בוזגלו: לא.

טל אליהו: ההליך המשפטי הסתיים.

שלמה בוזגלו: לא, לא, יש דיון של ערעור על ההחלטה, בעקבות כל הדברים האלה שהתגלו בבית

המשפט בחודש אוקטובר. והשאל השלי, השאלה שלכם גם, מה יקרה אם יש פה איזה משהו,

גדי אריאלי: לא תקין.

שלמה בוזגלו: מה יקרה שמחר, בית המשפט,

גדי אריאלי: יהפוך.

שלמה בוזגלו: יחליט שלעיריית חדרה לא מגיעים ההיטלים, האם עורכי הדין יחזירו את הכסף?

מה, מה, מי משלם את הכסף הזה? זה דבר שהוא היפותטי, יכול להיות שזה יקרה, ויכול להיות שלא, אבל עדיין הוא יכול לקרות. יש אישור, שאלה נוספת, אם היועצת המשפטית אישרה את הסכם הפשרה, כי במסמכים, אין אישור של היועצת המשפטית. ושאלה,

טל אליהו: אה, לא יכול להיות, מה פתאום.

שלמה בוזגלו: למה?

טל אליהו: מה? היא לא אישרה?

שלמה בוזגלו: על פניו, אני שואל, אני לא יודע, כל השאלות שלי, של שאלות של טעם, אני לא יודע.

ושאלה אחרונה, אני לא יודע אם זה נוהל, שבהסכם פשרה כזה גדול, האם המועצה, זה שאלה שבאמת, אם המועצה לא הייתה צריכה לאשר את ההסכם הזה, זה השאלות. לצערי הרב, על שום דבר אני לא קיבלתי. קיבלתי איזה תשובה שבעצם הדיון, כלומר הנושא הוחלט בבית המשפט, ואין מקום למועצה לדון בעניין הזה. ואני כן חושב שהמועצה צריכה לדון בזה, וכן המועצה, כי אין לאף אחד מה להסתיר.

צ’יקו אנקונין: לדון אחרי המשפט.

שלמה בוזגלו: לא, גם עכשיו.

טל אליהו: אבל כתבו, ההליך המשפטי הסתיים, אני לא מבין.

שלמה בוזגלו: לא.

צביקה גנדלמן: שלמה, מה הצעה לסדר?

צ’יקו אנקונין: מה אנחנו יכולים לדון בזה, על מה?

שלמה בוזגלו: הצעה שלי לסדר,

צ’יקו אנקונין: על מה? בוא נראה מה ההחלטה, ואז נדון בזה.

שלמה בוזגלו: הצעה שלי,

צביקה גנדלמן: בוא נשמע מה ההצעה לסדר.

שלמה בוזגלו: אני מבקש מהמועצה לאשר, שכל הנושא הזה שעכשיו הצגתי אותו, שהוא חלקו

מבוסס, חלקו לא מבוסס.

גדי אריאלי: למה לא מבוסס?

שלמה בוזגלו: לא, עזוב. שיועבר לבדיקה של גורמים, שהעירייה תקבע, המועצה תקבע, שתבדוק

את כל הדברים האלה, ותקבל החלטות מה יהיה במקרה שכן הכספי היטלים יוחזרו, מה יקרה עם העורכי דין, הם יחזירו כסף, כל הדברים האלה, וזה הכול. ואם נעשו פה דברים שהם לא זה, אפשר לתקן אותם, זה מה שאני מבקש.

צביקה גנדלמן: אני, אני רק בשביל למקד את העניין, ההצעה של הסדר, אני מקריא, אני מבקש

מהמועצה להסביר, שכל הנושא יועבר לבדיקה של גורמים מוסמכים, ולהביא בפנינו לאחר הבדיקה של המסקנות של החקירה, הקראתי נכון?

שלמה בוזגלו: כן.

צביקה גנדלמן: יפה. מישהו עוד רוצה להתייחס?

טל אליהו: כן.

צביקה גנדלמן: בבקשה.

טל אליהו: רשום פה בתשובה, שמדובר בהליך משפטי שהסתיים במתן פסק דין של המשפט,

ושכך אין, כתוב – אין בסמכותי,

מימי אלימלך: סמכותה, טעות.

טל אליהו: כן, קולמוס. כתוב – אין בסמכות השל המועצה לדון בנושא. אז יש הליך או לא?

צביקה גנדלמן: זה שאלה? הוא שואל, כי,

טל אליהו: מה?

צביקה גנדלמן: אתה שואל?

טל אליהו: כן.

צביקה גנדלמן: תיכף תקבל תשובה, זה מה שרצית.

טל אליהו: לא, בעקבות התשובה, אז אני אדע אם להמשיך או לא.

צביקה גנדלמן: אוקי, יש למישהו עוד משהו? בצד היועץ המשפטי, בצד המשפטי, הסטאטוס שאת

מבינה מה קורה, ומה, איפה אנחנו עומדים.

עו”ד שרון שרוני: יש פה קצת ערבוב בין שני הדברים.

צביקה גנדלמן: דברי רק בקול רם, שישמעו, אני מאשר לך להוריד את המסכה.

עו”ד שרון שרוני: יש פה, אני לא יכולה, כי אני לא, אתה לא יכול להרשות לי, כי החוק אוסר עליך.

צביקה גנדלמן: קחי מיקרופון, קחי מיקרופון.

עו”ד שרון שרוני: אז יש פה קצת ערבוב בין שני דברים, שני תיקים, שני סוגיות נפרדות לחלוטין.

האחת זה הנושא של התביעות מול חברת אמירי זיכרון, שאני פשוט אגיד אותה, כי זה הסיפור פה, הסיפור זה אמירי זיכרון, זה טענות שונות שעודד תורג'מן בעלים של החברה מעלה כנגד העירייה, וכנגד העורכי דין שלה, עד לרגע זה. והסוגיה הנוספת, היא הסוגיה של ההסכם פשרה, התביעה שהוגשה ע"י עו"ד ליברמן כנגד העירייה. יש 42

פה שתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה של חברת אמירי זיכרון הייתה תביעה שטענה שאנחנו לא יכולים לגבות היטלים מכל מיני סוגים, וגם תביעת השבה.

בתביעה הזאת מי שייצג את העירייה, זה עו"ד ליברמן, שהוא זה שבעצם בעקבות בדיקות שלו, העירייה יכלה הייתה לגבות סכומים ניכרים של עשרות מיליוני שקלים בגין היטלים. יוצגה ע"י העירייה. בסופו של דבר, בתביעה הזאת התביעה של, זה הייתה יותר עתירה מינהלית של עודד תורג'מן, ... כנגד העירייה, התביעה הזאת נדחתה. ויש עליה ערעור, אבל במהלך התיק הזה, נטענו טענות של זיוף של מסמך כנגד העירייה, עורכי דין, העירייה, לא משנה, טענות הזיוף הועלו בפני בית המשפט, ובית המשפט אחרי שהוא שמע את כל הטעמים של זיוף, מה שעל פניו אנחנו לא, לא ראינו זיוף, אלא בסופו של דבר המסמך האותנטי, לא המקורי, כי המסמך המקורי לא נמצא, המסמך האותנטי שחתום ע"י אליסיה עם החתימה שלה, והתאריך שהיא כתבה, הוגש לבית המשפט. כל הטענות על זיוף נטענו בפני בית המשפט, ובית המשפט אמר, שחרף כל הטענות האלה, הוא לא משנה את פסיקתו.

צ’יקו אנקונין: מה אמר?

שלמה בוזגלו: עכשיו הוגש,

עו”ד שרון שרוני: לא משנה את פסיקתו.

שלמה בוזגלו: המסמך הוגש עם התאריך שהגישה?

עו”ד שרון שרוני: עם התאריך הנכון, והכול הוגש, עם התאריך למטה, כן.

גדי אריאלי: זאת אומרת זה לא מסמך,

שלמה בוזגלו: זה לא, זה לא, זה לא מה שנאמר, נאמר שבעצם, ואפילו מודה העו"ד, שבסופו של

דבר, זה היה טעות טכנית, אחרי,

עו”ד שרון שרוני: נכון הוא טען שזה טעות טכנית.

שלמה בוזגלו: שנייה, המסמך נשלח בלי התאריך.

עו”ד שרון שרוני: בהתחלה,

שלמה בוזגלו: עכשיו יש,

עו”ד שרון שרוני: בהתחלה הוגש המסמך בלי, ולאחר מכן כשנבדק, והתגלה שיש תאריך נוסף,

גדי אריאלי: יש עותק.

עו”ד שרון שרוני: הוגש לבית המשפט את המסמך השלם, אוקי. וכל טענות הזיוף נטענו בפני בית המשפט, ... שלמים של טענות זיוף, בית המשפט שקל את כל הדברים האלה, ואמר, שהוא לא משנה את פסיקתו, ועדיין התביעה נדחית. כי לגופו של עניין, למסמך הזה בעצם אין משקל צורך החיוב, ולמה? כי תעודת מהנדס, בעצם למה צריך אותה? צריך אותה, כדי שתהיה איזה שהיא אסמכתא שהכביש הולך להיסלל. במקרה הקונקרטי של תורג'מן, הכביש כבר נסלל. אז מה זה משנה אם התעודה יוצאת בינואר, בפברואר, או בדצמבר? הכביש כבר סלול, אין כל כך משמעות אופרטיבית לתעודה הזאת. ולכן זה לא השפיע כי הוא זה, רק עצם העובדה שהוא צריך להיות מחויב, עבור הכבישים האלה. ולגבי הזיוף, אני לא יודעת, יש איזה טענה, אני לא ראיתי, ואני לא יודעת, שהוא גם הגיש תלונה במשטרה, אנחנו לא נבדקנו בנושא הזה, לא הגיעו לנו, ולא בדקו אותנו ולא שום דבר, ובהחלט שיבדקו, אין לי איזה שהיא טענה בעניין הזה, זה דבר ראשון. בעניין,

גדי אריאלי: מה? כל הנושא של הפרוצדורה חתימות זה סתם?

עו”ד שרון שרוני: איך?

גדי אריאלי: רק, למשל כל הנושא של החתימות זה סתם, זה המלצה כזאת? זה לא חייב? זאת

אומרת אם בפועל,

עו”ד שרון שרוני: לא, לא, מה שקרה, מה שקרה, זה שבמסמך היה תאריך למעלה, שזה,

שלמה בוזגלו: למה לא הופץ,

עו”ד שרון שרוני: הייתה תעודה, הייתה תעודה שהדפיסו אותה בתאריך מסוים, והיה תאריך הדפסה, היא לא נחתמה, אוקי. כשחתמו עליה בפועל, עבר זמן, אז לא מחקו את התאריך למעלה, חתמו וכתבו את התאריך המדויק ליד החתימה, כשהמסמך הועבר נקטעה, נקטע התאריך האותנטי, ואחר כך כשזה התגלה, זה הוגש לבית המשפט.

שלמה בוזגלו: שרון, זה נכון שהמהנדס,

עו”ד שרון שרוני: אם התאריך האותנטי, אז כאילו יש שני תאריכים, התאריך המודפס, שהוא בעצם לא היה התאריך של החתימה בפועל, והתאריך שהוא בכתב יד, שהיה בסמוך לחתימה.

גדי אריאלי: טוב, כל הדברים האלה, זה אנחנו לא,

עו”ד שרון שרוני: נכון, אתם בעצם טוענים את הטענות של אמירי זיכרון,

שלמה בוזגלו: לא, אני אגיד לך, מה,

עו”ד שרון שרוני: זה בדיוק הטענות שלהם.

שלמה בוזגלו: לא, לא. אני אגיד לך מה,

עו”ד שרון שרוני: אבל שלמה,

שלמה בוזגלו: לא, לא, שלא תתבלבלי,

עו”ד שרון שרוני: בסדר, אני מצטערת,

שלמה בוזגלו: אני אגיד על מה אני טוען. לא, תיקחי את זה לשמה.

עו”ד שרון שרוני: בבקשה.

שלמה בוזגלו: אני אגיד לך מה שאני טוען.

עו”ד שרון שרוני: כן.

שלמה בוזגלו: פה שולם סכום מאוד מאוד ... סביב הסכום הזה,

עו”ד שרון שרוני: לא, עכשיו שנייה, שנייה. זה המקרה השני, לא, אתה מערבב.

שלמה בוזגלו: אוקי.

עו”ד שרון שרוני: זה היה הסיכום,

שלמה בוזגלו: אני לא מערבב, אני שאלתי, אני לא יודע,

עו”ד שרון שרוני: אז אני אומרת יש שתי, שני הליכים.

שלמה בוזגלו: אוקי.

עו”ד שרון שרוני: יש הליכים אמירי זיכרון נגד עיריית חדרה, שבה עו"ד ליברמן ייצג את העירייה, והיה את הסיפור של המסמך הזה.

שלמה בוזגלו: אוקי.

עו”ד שרון שרוני: ואמירי זיכרון טוענים עד עצם היום שליברמן זייף, לא זייף, כן זייף. כל הטיעונים האלה, הועלו בפני בית משפט, זה לא שיש פה איזה משהו מתחת לשולחן, ואף אחד לא יודע. הועלו בפני השופט, יש זיוף, ושבכוונה לא העבירו את המסמך בהתחלה, 44

ותה תה תה. ובית המשפט אמר, אני בודקת, גם אם אתם טוענים, וגם עם הכול, זה לא משנה את פסיקתי, זה לא עניין לתיק הזה, התיק הזה כבר סלול, ולכן אתם צריכים גם לשלם עליו. התעודת מהנדס, התאריכים, אם זה התאריך הזה לא רלוונטי, כי החיוב יצא, כשהכביש כבר סלול.

שלמה בוזגלו: אבל השופט, השופט ביקש, הוא דרש כדי לאשר את הזה, שתהיה חתימה,

עו”ד שרון שרוני: נכון.

שלמה בוזגלו: של המהנדס.

עו”ד שרון שרוני: נכון.

שלמה בוזגלו: עכשיו אני שואל אותך שאלה, האם באמת זה נכון, אני לא יודע, או שלא, שהמהנדס

בזמנו ב-1 ליולי 2018 לא הסכים לחתום.

עו”ד שרון שרוני: לא, זה אני לא יודעת,

שלמה בוזגלו: ולכן, ולכן המסמך הזה הגיע שנה אחרי.

עו”ד שרון שרוני: זה לא ידוע לי.

שלמה בוזגלו: הוא לא נחתם יום אחרי.

עו”ד שרון שרוני: לא.

שלמה בוזגלו: שנה.

עו”ד שרון שרוני: אני לא יודעת על דבר כזה.

שלמה בוזגלו: הוא הגיע, למי הוא הגיע? לא לנדב, הוא הגיע לאליסיה.

עו”ד שרון שרוני: לא, לא יודעת.

שלמה בוזגלו: אני שואל, אם זה נכון.

עו”ד שרון שרוני: זה דבר שלא הייתה הסכמה של מהנדס העיר, זה דבר שמעולם,

שלמה בוזגלו: אוקי, אני שואל,

עו”ד שרון שרוני: מעולם לא אישרה, ולא נטען.

שלמה בוזגלו: אוקי.

עו”ד שרון שרוני: גם לא ע"י אמירי זיכרון, זה הליך אחד. ההליך השני הוא, שהייתה דרישה של עו"ד ליברמן על כמה תיקים, לא רק על התיק של אמירי זיכרון, על הכנסות שהעירייה הכניסה בסך 24 מיליוני שקלים, הוא בא וטען שמגיע לו שכר טרחה, בהתאם להסכם שכר הטרחה.

גדי אריאלי: 3 מיליון שקלים.

עו”ד שרון שרוני: .3.3

גדי אריאלי: מה הוא עושה? מה?

עו”ד שרון שרוני: גזבר העירייה סבר, שלא מגיע לו את הכסף, וסירב לשלם לו את השכר.

שלמה בוזגלו: כמה, כמה היה מגיע?

עו”ד שרון שרוני: .3.3

שלמה בוזגלו: לא, אבל על כמה? על 24?

עו”ד שרון שרוני: 24 מיליון שקל הכנסות.

שלמה בוזגלו: אבל ההסכם שלו אומר, %.8

עו”ד שרון שרוני: לא %,8 זה, זה,

שלמה בוזגלו: זה מה שכתוב, %,8 24 מיליון זה לא .3

עו”ד שרון שרוני: זה המיליון הראשונים זה %,10 מיליון אחרי זה, לא, יש מדרגות.

שלמה בוזגלו: אם הייתי עונים לי, הייתי שואל.

עו”ד שרון שרוני: אז היית מגיש שאילתה, זה הגיוני, הגשת הצעה לסדר.

שלמה בוזגלו: אוקי.

עו”ד שרון שרוני: אז יש מדרגות כאלה. וגזבר העירייה סבר, שלא מגיע לו. והתווכח איתו, והחליט שלא מגיע לו את הסכום הזה, ובשל כך הוא הגיש תביעה נגד עיריית חדרה.

גדי אריאלי: היועץ של העירייה הגיש תביעה נגד עיריית חדרה?

עו”ד שרון שרוני: כן, השכר טרחה שמגיע לו.

גדי אריאלי: רעיון טוב.

עו”ד שרון שרוני: גם עובדים תובעים את עיריית חדרה שלא משלמים להם שכר, זה לא, זה לא פוסל אותו. בקיצור, בקיצור, בסופו של דבר, מוסכם. אתה לא, שלמה, זה לא מעניין אותך? אז אני מסיימת.

שלמה בוזגלו: לא, לא.

גדי אריאלי: מעניין, מעניין.

עו”ד שרון שרוני: במסגרת התביעה העירייה הוצגה ע"י עו"ד אליהו וולך, הוא יוצג ע"י וינרוט, והצדדים הסכימו ללכת בהמלצת בית המשפט לגישור. המגשר היה עו"ד עופר שפיר, לי לא ידוע על שום ניגוד עניינים שהיה לו, להיפך, הוא מייצג אותם, אז הצד השני צריך לטעון לניגוד עניינים. ובמסגרת הגישור הגיעו להסכם פשרה, שאומר, שהוא מקבל 2.1 עבור התביעה, הוא מקבל חצי מיליון שקל נוספים עבור הכנסות נוספות שמגיעות לו. ושמה נאמר במפורש, שלגבי התיקים שתלויים ועומדים, אם יהיה, אם העירייה תצטרך להחזיר כסף, הוא יחזיר שכר טרחה, זה נאמר במפורש במסגרת הסכם הפשרה.

שלמה בוזגלו: כתוב?

עו”ד שרון שרוני: כתוב בהסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק דין, וזה קיבל תוקף של פסק דין, זה ההליך השני, אלה שני ההליכים הנפרדים שהם היו.

צביקה גנדלמן: אני רוצה לומר משהו למועצה, אני לא, והתייעצתי לפני זה עם שרון, מה שעלה פה

לסדר היום, לפחות להבנתי לא עסק באמירי גן, ..., לא עסק באמירי גן ובתורג'מן.

גדי אריאלי: אמירי זיכרון.

צביקה גנדלמן: אמירי זיכרון, היות וזה עלה פה, אז אני יוצא מהישיבה, כי אני עדיין, עדיין נמצא

בניגוד עניינים עם עודד תורג'מן, בשנת הוותק שנדרש, שרכשתי לפני כמה שנים.

ההצבעה והחלטות ...,

עו”ד יניב דרי: אם אפשר לפרוטוקול, קודם כל אני אקריא את הסיכום של הדברים אחרי ששרון היועצת המשפטית,

טל אליהו: רגע יניב, אני רציתי לשאול את,

עו”ד יניב דרי: את שרון?"

טל אליהו: כן, כי כתוב שיש פה הליך משפטי, אז לא הבנתי, מה? איפה יש הליך? ואיפה אין

הליך?

עו”ד שרון שרוני: ליברמן,

טל אליהו: אם נחתם פה הסכם גישור, אז איזה הליך יש?

עו”ד יניב דרי: לא, כתוב – מדובר בהליך משפטי שהסתיים.

טל אליהו: כן, בגלל זה שאלתי, אחרי שבאת.

עו”ד יניב דרי: שאלתי שאלה.

טל אליהו: כן.

עו”ד שרון שרוני: לגבי, אני אבדוק, מה זה פסק דין סופי, זה בגישור, פסק דין, זה פסק סופי. הטענות היו על גם על,

טל אליהו: שנייה, אני לא שומע אותך.

עו”ד שרון שרוני: התביעה של ליברמן,

מימי אלימלך: חבר'ה.

עו”ד שרון שרוני: התביעה של ליברמן הייתה על כמה תיקים.

שלמה בוזגלו: אז הסכום של, זה לא,

גדי אריאלי: הוא לא בונה ...?

עו”ד שרון שרוני: מה?

גדי אריאלי: בונה אצלי ...

עו”ד שרון שרוני: כן, כמה תיקים.

שלמה בוזגלו: ה-2,600,000?

עו”ד שרון שרוני: כמה תיקים, כן.

שלמה בוזגלו: אוקי. אפשר לדעת כמה הוא קיבל? רק על התיק הזה שנשאר פתוח?

עו”ד שרון שרוני: לא, הוא קיבל על הכול.

גדי אריאלי: הוא קיבל מלא כסף, נו. אני פה עם העובדים על 10 שקלים,

שלמה בוזגלו: בלי להתייחס לאיזה תיק? משהו גלובאלי.

עו”ד שרון שרוני: כן.

שלמה בוזגלו: עכשיו,

עו”ד שרון שרוני: ולגבי, לגבי תיקים שהם תלויים בעומדים, אם יהיה החזר, הוא יחזיר.

שלמה בוזגלו: אבל כמה דרשו ממני, ... התיק הספציפי.

עו”ד שרון שרוני: זה כתוב, זה כתוב בהסכם פשרה, לא, לא, זה כתוב.

שלמה בוזגלו: אני שאלתי שאלה, כמה עבור התיק הזה?

עו”ד שרון שרוני: איזה תיק? איזה תיק?

שלמה בוזגלו: התיק הזה של,

עו”ד שרון שרוני: אמירי זיכרון?

שלמה בוזגלו: משהו, לא, על מה שהוא תובע בבית המשפט?"

עו”ד שרון שרוני: מי? מי תובע?

שלמה בוזגלו: ... על מה הוא תובע?

עו”ד שרון שרוני: אמירי זיכרון?

שלמה בוזגלו: על מה הוא מערער?

עו”ד שרון שרוני: הוא מערער על ההיטל הזה.

שלמה בוזגלו: באיזה התייחסות?

עו”ד שרון שרוני: שצ"פ.

שלמה בוזגלו: שצ"פ?

עו”ד שרון שרוני: כן.

שלמה בוזגלו: אוקי, כמה העו"ד הזה, אם הוא להחזיר, כמה מתוך ה-2,600,000 הוא יצטרך

להחזיר לו?

טל אליהו: שרון, אפשר לקבל תשובה לשאלה?

עו”ד שרון שרוני: לא, זה ביחד, .2.6

עו”ד יניב דרי: שרון, יש מה? יש התייחסות להשאלת המשך?

עו”ד שרון שרוני: כן, זה מה שייפסק. זה יהיה באופן יחסי למה שייפסק.

טל אליהו: אפשר לקבל תשובה לשאלה?

עו”ד יניב דרי: חברים, חברים.

טל אליהו: רגע, אני מחכה שהיא תענה.

עו”ד שרון שרוני: אני אמרתי, שלגבי התיקים שתלויים, כמו התיק של אמירי זיכרון, שכרגע בערעור בעליון, במידה ויהיה החלטה, שאנחנו צריכים להחזיר כסף, באופן יחסי לכמות ההחזר, יחזיר יחסית של שכר הטרחה.

טל אליהו: אז אם אני מבין אותך נכון,

עו”ד שרון שרוני: כן.

טל אליהו: זאת אומרת שההליכים המשפטיים בין עיריית חדרה למר ליברמן הסתיימו,

וההליכים בין עיריית חדרה לתורג'מן נמשכים.

עו”ד שרון שרוני: יש ערעור.

טל אליהו: לא, נמשכים בעליון.

עו”ד שרון שרוני: יש כרגע פסק דין, זה שיש ערעור, יש ערעור, יש,

טל אליהו: הערעור הוא קיים.

שלמה בוזגלו: ליברמן,

דובר: ליברמן כרוך, זה מה ששרון אומרת.

עו”ד שרון שרוני: קיבל כסף הוא יחזיר,

שלמה בוזגלו: לא, ... הוגש הערעור?

עו”ד שרון שרוני: כן.

שלמה בוזגלו: אוקי.

טל אליהו: אז לכן,

עו”ד שרון שרוני: ... גם במחוזי.

שלמה בוזגלו: בסדר.

טל אליהו: אז לכן היה חשוב לי, שפשוט שלא נחטא לעשות ..., אז נוכל רק להתייחס להליך

משפטי שהסתיים, ולא להליך משפטי שמתנהל. אז לאור העובדה שההליך המשפטי של תורג'מן, אמירי זיכרון או לא משנה, מה שקוראים לזה, איך שאתם קוראים לזה פה בישיבה. נמצא בעליון, אז לא נתייחס אליו, אז בוא נתמקד בעניין של ליברמן, עיריית חדרה כרגע, אוקי. אני רוצה רק הבהרה אחת, לגבי שאלה אחת ששאל פה מר שלמה בוזגלו לעניין הזה, ואני רוצה לדעת מה, איך אתם מתייחסים לעניין, של הנושא של הפקדת כספי הנאמנות שהיו בעצם בחשבונו הפרטי, ולא עברו לחשבון, מה?

עו”ד שרון שרוני: חשבון נאמנות זה לא חשבון פרטי. זה נאמנות לעיריית חדרה.

טל אליהו: חשבון שנפתח ע"י עו"ד ליברמן לטובת עיריית חדרה, בוא ננסח את זה ככה.

דובר: ייעודי.

טל אליהו: ונשאר שם, למעלה משנה, לפי מה ששלמה אמר, אוקי. תשמעי, לשלמה יש את כל

המסמכים, אז אם תרצי את המסמכים, ושלמה תוכלי לקבל ממנו, עו”ד שרון שרוני: אני חושבת,

טל אליהו: לכן,

עו”ד שרון שרוני: יש לי, יש לי את הידע הזה, בלי המסמכים.

טל אליהו: בסדר, אז שלמה, אם תרצה תיתן לה, אולי תבקש ממנה.

שלמה בוזגלו: היא יודעת בעל פה.

עו”ד שרון שרוני: מנכ"ל העירייה, במקרה מנכ"ל העירייה מינה אותי לבדוק את הנושא, בדקתי אותו ממש לפרטי פרטים בזמנו, אז אני בקיאה.

עו”ד יניב דרי: מה השאלה? טל.

טל אליהו: השאלה מה, מה, איך מתייחסים לעניין הזה? מה הנוהל של העברות כספים בין

עורכי דין לבין עיריית חדרה,

עו”ד שרון שרוני: אני אדייק.

טל אליהו: ומה הזמן שהכסף אמור להישאר בחשבונות האלה?

עו”ד שרון שרוני: אז אני אדייק את העניין הזה, ואני אומר ככה, שבמסגרת, היה הסכם שנחתם בין עיריית חדרה לאמירי זיכרון, שהם אמורים היו לשלם,

טל אליהו: חכה, הישיבה עוד ארוכה.

עו”ד שרון שרוני: 1,080,000 שקל. הם סירבו, אחרי שההסכם נחתם, הם החליטו שיש טענות שונות שהם לא צריכים לשלם. ואז הוחלט לנהל איתם משא ומתן, הם שילמו 359 אלף שקלים, ואת היתרה הם שילמו בצ'ק, אשר הוסכם בין הצדדים, שהצ'ק הזה לא ייפרע, אלא יוחזק בנאמנות ע"י עו"ד ליברמן,

טל אליהו: הצ'ק יוחזק, או הסכום יוחזק?

עו”ד שרון שרוני: הצ'ק, הצ'ק יוחזק בנאמנות ע"ח עו"ד ליברמן, עבור עיריית חדרה. ונאמר שאם תוך 30 יום, הצדדים לא יגיעו, לא יגיעו להסכמות, זאת אומרת לא יסכימו, אז הצ'ק הזה ייפרע. זאת אומרת בסופו של דבר, אמירי זיכרון משלמת את כל הסכום. אבל נוהל משא ומתן ארוך, והעירייה פעלה פה בתום לב, ואפרופו בידיעת הגזבר, זה לא היה, ליברמן לא עשה דברים בלי שאנחנו יודעים, ושהגורמים המקצועיים יודעים. נוהל משא ומתן, אני חושבת שעירייה שמנהלת משא ומתן לא תגיד, לא תגיד לו, למרות שאנחנו באמצע משא ומתן, וכן נוהל משא ומתן במשך שנה, לא תלך, תרוץ לבנק, ותפקיד את הצ'ק שהיא באמצע המשא ומתן, בסך הכול בעניין הזה הוא פעל לטובת אמירי זיכרון, כי הצ'ק הוא ביד, הוא יכול להפקיד אותו אחרי 30 יום בכל יום, רק כשהוא ניהל משא ומתן,

שלמה בוזגלו: זה לא מדויק, שרון, הכסף ישב בחשבונו הפרטי.

עו”ד שרון שרוני: לא בחשבון פרטי,

שלמה בוזגלו: חשבונו הפרטי,

עו”ד שרון שרוני: הוא צבר ריבית, והריבית עברה.

עו”ד יניב דרי: שלמה, אני רק מציע, שלמה, שלמה, 49

דובר: אסור להשתמש.

עו”ד יניב דרי: שלמה, שלמה,

שלמה בוזגלו: שהוא, אני נותן,

עו”ד יניב דרי: שלמה, אני רק אעיר משהו.

שלמה בוזגלו: הוא ישלם לי ...

עו”ד יניב דרי: תרשה לי להעיר רגע משהו.

שלמה בוזגלו: אם ישב בחשבונו הפרטי, ולי נודע שזה ישב בחשבונו הפרטי.

עו”ד יניב דרי: שלמה, אני רוצה להגיד, רצוי, רצוי, תחזור בך מהאמירה הזאת, דובר: בדיוק.

עו”ד יניב דרי: כלפי עו"ד ליברמן, שנייה. כי להגיד שזה שכב אצלו בחשבון הפרטי, זה עילה לשלילית רישיון עו"ד, זה חשבון נאמנות.

שלמה בוזגלו: קודם כל, קודם כל,

עו”ד יניב דרי: לדיוק.

שלמה בוזגלו: קודם כל הכול לכאורה, ואני מודה בזה.

עו”ד יניב דרי: בחשבון נאמנות.

שלמה בוזגלו: הוא לא ישב, זה לא ישב בחשבון נאמנות. לכאורה אני אומר את הדברים, אבל פה,

יש פה את כל המסמכים, ולכן מה ביקשתי? אני ביקשתי, אחרי שזה התגלגל אלי, ומה שאני מבין, שזה התגלגל לעוד כמה אנשים, אבל כולם לא רצו לגעת בזה. אבל מחר מחרתיים כולנו היינו צריכים להישאל שאלות, ולכן הבאתי את זה פה לישיבת המועצה, שם את הדברים, מה ביקשתי? לא ביקשתי, שנבדוק.

עו”ד יניב דרי: לא, רק הערתי לך על המילה הזאת,

שלמה בוזגלו: בסדר.

עו”ד יניב דרי: שלא תהיה טעות.

שלמה בוזגלו: בסדר.

עו”ד יניב דרי: אתה אחר כך תתמודד עם זה.

שלמה בוזגלו: קודם כל אני השתדלתי להגיד, למרות שפה נמצאים פה עובדות, למרות שנמצאים

פה עובדות, וגם דברים שנשלחו ללשכת עורכי הדין והכול, אני אומר עוד פעם, אני אומר הכול לכאורה. אבל בסופו של דבר מה שאני ביקשתי, הלוואי שזה לא התגלגל אלי. יש כאלה שזה התגלגל אליהם, ושמו את זה בצד. אני אמרתי מחובתי לבוא, לשאול את השאלות, במיוחד, לא אכפת לי שישלם מצידי 30 מיליון, 40 מיליון. אבל אם יש פה איזה סכום מסוים שהעירייה שילמה, מה יקרה עם הכסף הזה, לא קיבלתי תשובות מספיק מסודרות, אולי הייתי צריך לעשות את זה בשאילתה, אבל לא משנה, ומה שביקשתי מהמועצה, עצרו, לא קרה שום דבר, ניתן את החומר לשרון, שרון תיתן לנו תשובות מדויקות לכל דבר, והרמנו יד, יצאנו מזה. אני לא אשאר בתעלומה, וגם אתם לא תישארו בתעלומה, זה כל הבקשה שלי בהצעה.

עו”ד יניב דרי: שרון, את רוצה להתייחס?

עו”ד שרון שרוני: יש לי תשובות לכל. עד עכשיו נתתי תשובות, וגם לעניין הזה, אני רוצה להגיד, באותה זמן עקומה הזאת של אמירי זיכרון הגיע למנכ"ל, והמנכ"ל ביקש ממני לבדוק את הנושא הזה, ובדקתי אותו על בוריו, ואני מסבירה אותו. עכשיו אתה רוצה להגיד 50

שמה שאני אומרת לא נכון, אין לי בעיה, אין לי בעיה להתווכח איתך.

שלמה בוזגלו: אני לא יודע.

עו”ד שרון שרוני: אז אני אומרת לך, אז אני מסבירה, אני אומרת, שהייתה, היה סכום בצ'ק שהופקד בחשבון נאמנות עבור עיריית חדרה, נאמנות זה אומר שהוא לא יכול לעשות שום דבר, בלי הסכמה של עיריית חדרה,

טל אליהו: בדיוק, אני,

עו”ד שרון שרוני: בלי הסכמה של עיריית חדרה. בסופו של דבר נוהל משא ומתן שנה, במסגרת המשא ומתן, הצ'ק היה בחשבון הנאמנות, כי מנהלים משא ומתן. אז נכון הייתה חריגה מה-

30 יום, אבל עדיין הייתה הסכמה, ופעילות בתום לב של העירייה, כי העירייה, ברגע שהיא מפקידה את הצ'ק, נגמר המשא ומתן, אז אם היא מנהלת משא ומתן, אז היא לא מפקידה את הצ'ק.

טל אליהו: אבל את אמרת,

עו”ד שרון שרוני: זה מה שנקרא ...

טל אליהו: הרגע שהצ'ק היה בחשבון.

עו”ד שרון שרוני: רגע, אבל אי-אפשר לא לתת לי לסיים. אני אסיים, ואז תגיד מה שאתה רוצה.

שלמה בוזגלו: אני יכול ברשותך,

עו”ד שרון שרוני: לא, לא, אני רוצה לסיים.

שלמה בוזגלו: לא, מול המועצה.

טל אליהו: אז מה זה הצ'ק היה בחשבון, לא הבנתי את האמירה הזאת.

עו”ד שרון שרוני: רוצים רק להגיד דברים,

עו”ד יניב דרי: מה ששרון אמר, זה שהצ'ק הוחזק, למרות שהיה כתוב שצריך להיות מוחזק 30 יום, מוחזק כל תקופת המשא ומתן.

עו”ד שרון שרוני: בדיוק, 30 יום אחרי, בחשבון.

עו”ד יניב דרי: אני חידדתי את מה ששרון אמרה.

טל אליהו: מה? בחשבון היא אומרת.

עו”ד יניב דרי: לא, הצ'ק, הצ'ק לא נפרע.

עו”ד שרון שרוני: יפה, וב-30 למאי,

טל אליהו: אבל היא אומרת בחשבון.

עו”ד יניב דרי: זה מה שאני מבין, שהוא לא נפרע. הוא נפרע רק ברגע שבו, עו”ד שרון שרוני: ברגע שבו הם הגישו תביעה,

טל אליהו: ... בוא,

עו”ד שרון שרוני: כשהם ...

שלמה בוזגלו: שאלה לי אליך,

עו”ד יניב דרי: לא, אני רק,

שלמה בוזגלו: כספי נאמנות היו צריכים לחזור, היו צריכים לחזור 30 יום, אחרי זה,

עו”ד שרון שרוני: אבל אנחנו מנהלים משא ומתן,

טל אליהו: בוא, אז נשחק חי, דומם, צומח.

שלמה בוזגלו: בסדר.

טל אליהו: עצר בדומם.

עו”ד שרון שרוני: ה-30 יום היה בכפוף לזה שהמשא ומתן התקיים, ולא יוכלו. אבל המשא ומתן לא הסתיים, הוא התנהל במשך שנה, כשאמירי זיכרון באופן חד-צדדי, למרות שמנהלים משא ומתן הגישו את התביעה לבית המשפט, לקח ליברמן, הביא ליברמן שנגמר המשא ומתן, לקח את הצ'ק בחשבון הנאמנות,

עו”ד יניב דרי: פרע אותו.

עו”ד שרון שרוני: ופרע אותו, עם הפירות שהיו בחשבון הנאמנות.

טל אליהו: הבנתי, אז הצ'ק הופקד, יניב.

שלמה בוזגלו: שרון,

עו”ד שרון שרוני: וזה, בזה נגמר הסיפור.

טל אליהו: היא אומרת פירות, היא אומרת מילים של,

עו”ד יניב דרי: הכוונה היא העבירה את זה לעיריית חדרה בנקודה הזאת.

עו”ד שרון שרוני: בדיוק.

טל אליהו: לא, אבל לא היה אחרי 30 יום, אחרי שנה.

עו”ד שרון שרוני: אבל כי נוהל משא ומתן שנה.

עו”ד יניב דרי: בסוף המשא ומתן.

עו”ד שרון שרוני: בדיוק.

עו”ד יניב דרי: זהו.

גדי אריאלי: יש פה יותר מידי נעלמים בזה,

שלמה בוזגלו: אני עוד פעם אומר, אני עוד פעם אומר, שאני אסכם את העניין הזה. אני אמרתי

הדברים האלה התגלגלו לפתחי, אני חושב שלא יכולתי, יש פה דברים, לכן הבקשה לי לסדר, שבעצם הגורמים, אני לא, אני לא יודע, הגורמים שלנו, התשובות האלה שכרגע חלקם עונים, חלקם, לעשות בדיקה על כל העניין הזה, להביא לנו, הנה א', ב', ג', העירייה התנהלה כשורה, יש הסכם עם הזה, תה תה תה, נגמר הסיפור. רוצים להשאיר את זה פתוח בנעלמים, אני עשיתי את דברי.

טל אליהו: אני רוצה להגיד משפט.

עו”ד יניב דרי: משפט, כן, טל.

טל אליהו: אני רוצה להגיד, שכל הפרשה הזאת, באמת היא אמנם לא, לא קיבלה, לא קיבלה

כותרת. מימי, תבדקי שיש קוורום נו, אני מחכה שתספרי.

עו”ד יניב דרי: לא, אתה יכול.

מימי אלימלך: די, די.

טל אליהו: לא, כי רונן רוצה ללכת.

מימי אלימלך: אני אסתדר, אל תדאג, אני וותיקה.

טל אליהו: תקשיבי, רונן לך, אני אבקש שסדי יצביע עם הקואליציה, הכול בסדר.

עו”ד יניב דרי: אני גם הולך, אני מתקזז עם שלמה.

דובר: אתה יודע מה, זה יותר טוב מהממשלה.

טל אליהו: היה מתקזז עם האוזר.

עו”ד יניב דרי: טל, בבקשה.

רומן גישר סגן ראש העיר וחברי המועצה ציקו אנוקנין ורון שגן יצאו את אולם הישיבות.

טל אליהו: כל הפרשה הזאת, של הסיפור של הוילג', אמירי גן, כל הסיפור הזה, מעורר מאוד,

המון המון שאלות, למה? כי כל התהליך הזה באמת היה תהליך, שבבית המשפט המחוזי בחיפה, נאמרו שם דברים, שגורם בעירייה אישר הסכם פשרה, שבועז לא אישר הסכם פשרה. היו שם כל כך הרבה דברים שהתגלגלו, שאפילו, אפילו יום אחד זה התגלגל לכך, שמישהו אמר לחדווה – לכי תגישי בקשה לפטר את בועז מהתפקיד של הגזבר, הכול נולד מאותו תיק. לכן אני אומר, שבסופו של דבר, כל הסיפור הזה, זה סיפור שהוא לא כל כך פשוט כמו שהוא נשמע, ואני חושב בתוך, בתוך תוכנו, גם מהדברים ששלמה העלה פה, נשמעות המון המון תהיות, על אופן ההתנהלות בכלל בתיק הזה, לאורך, מתחילתו ועד סופו, לא בגלל שבסופו של דבר, עיריית חדרה העדיפה לגמור את התיק בפשרה, עם, עם, עם עופר שפיר לצורך העניין, וכל אחד הלך לדרכו, וליברמן לקח את ה-2.1 מיליון והלך לדרכו, אוקי. לכן אני אומר, כל הדברים האלה צריכים. עכשיו מה אומר שלמה בעצם, בוא נסיק מסקנות, בוא שלא נחזור לסיפור הזה עוד פעם, אולי יש עוד דברים כאלה שמסתובבים אנחנו לא יודעים עליהם. כל ההתנהלות הזו מול עורכי דין, מול, בשכרי טרחה, בדברים מהסוג הזה, צריך לשאול את השאלות האלה, עזוב את מה שקורה בתיקים אחרים, שאולי חלקם אני נגיד קשור אליהם, שקשורים לעורכי דין אחרים. היעד לתת את הכספים לעורכי דין, קלה על הדק, אין איזה שהוא בקרה. ואני חושב שמה שאמר שלמה, של ליצור פה איזה מנגנון בקרה, סוף סוף על כספים שעוברים לעורכי דין, על הסכמים ועל דברים כאלה, זה דברים שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות האלה, זה לא דברים של מה בכך.

יעקב זיגדון: ממש לא. גם גדי שאל, והתפלא, "יועץ של העירייה תובע אותנו?", בטח, כי לא

הסכמנו לשכר טרחה הזה.

טל אליהו: הסכם לשכר טרחה מופחת.

יעקב זיגדון: עזוב, עשה מגשר, והוא מחליט מה שמחליט, איך אתה אומר? בסוף יש סופיות דיון,

ברור שלא,

טל אליהו: מגשר הוא רק יכול להציע, הוא לא יכול לתת פסק דין.

יעקב זיגדון: בסדר.

טל אליהו: החלטתם לקחת את זה לפסק דין זה סבבה, זה לא היה מגשר, זה לא, זה לא היה,

בבוררות,

יעקב זיגדון: לא היה בורר, היה מגשר.

טל אליהו: היא מגשר, זה לא הבורר.

יעקב זיגדון: כל מה שרציתי להעיר, זה אין יד קלה על ההדק התשלומי, חד-משמעית לא, בגלל זה

גם בית משפט, אחרת לא היינו מגיעים, מה?

טל אליהו: ויכול להיות שאם היית מגיע לבית משפט, לא היית צריך לשלם 2 מיליון גם.

עו”ד יניב דרי: חברים,

גדי אריאלי: בקיצור, העו"ד בחדרה צריך רישיון על מלגזה,

עו”ד יניב דרי: האמת שהיה פה דיון מהותי בנושא הזה, והתקבלו גם תשובות מפורטות ע"י שרון, כמובן שכל אחד יכול להמשיך בשאלות, ככל שיש לו במסגרת אוף-ליין מה שנקרא, שלא במסגרת ישיבות המועצה, וזה טוב, ואני מבין שהייתה פה בדיקה גם לבקשת 53

המנכ"ל, את הבדיקה, בדיקת עומק לנושא הזה, לכן אני, אני אסכם רק ברשותכם, זה לאור מה שמופיע בסדר היום, במשפט, מדובר בהליך משפטי שהסתיים, מתן פסק דין של בית משפט, ומשכך אין בסמכותה של המועצה לדון בנושא, על אף שבפועל התקיים, מהותי, אבל לאור הדברים שנאמרו בדיון, ולאור זה, אני מבקש לדחות את ההצעה, מי בעד דחיית ההצעה?

מימי אלימלך: רונן, מה איתך?

עו”ד יניב דרי: מי נגד?

מימי אלימלך: .6

עו”ד יניב דרי: הצעה נדחתה, תודה רבה.

גדי אריאלי: 3 נגד ,3 לא?

שלמה בוזגלו: אדוני היו"ר, אני מתכבד אם,

עו”ד יניב דרי: בסדר גמור.

החלטה מס' :440 במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה על ידך חבר המועצה שלמה בוזגלו ביום 20/7/21 מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"ל זאת לאור העובדה, שמדובר בהליך משפטי שהסתיים במתן פסק דין של בית המשפט, ומשכך אין בסמכותה של המועצה לדון בנושא.

אושר ברוב של 6 חברי מועצה ו-3 נגד.

סגן ראש העיר רומן גישר חזר אל אולם הישיבות.

חברי המועצה רון שגן, שלמה בוזגלו, רונן הילף, עו"ד מירי נחשונוב וגדי אריאלי יצאו את אולם

הישיבות.

ג. תקציבים בלתי רגילים

עו”ד יניב דרי: סעיף ג', תקציבים בלי רגילים, בבקשה בועז.

בועז חריף: תב"ר 11145 ... 30 אלף שקל, מימון משרד החינוך. תב"ר 1446 נגישות אקוסטית

לעמל, 30 אלף שקל, תב"ר 1447 תיכון חדרה נגישות אקוסטית, 30 אלף שקל. תב"ר ,1448 תב"ר 1449 נגישות אקוסטית ל-30 אלף שקל. נגישות אקוסטית,

טל אליהו: תחזור, רונן.

בועז חריף: 30 אלף שקל. תב"ר 1450 בית ספר צפרירים 30 אלף שקל, נגישות אקוסטית, 1451 ...

טכנו-דע 400 אלף שקל. תב"ר 1452 ... 2021 מיליון שקל. תב"ר 1453 השתתפות במימון פעילות לבטיחות בדרכים סך הכול 95 אלף שקל, 80 מתוכם,

גדי אריאלי: סליחה רגע, בועז, בועז, סליחה, סליחה שאני קוטע אותך.

בועז חריף: כן.

גדי אריאלי: הנושא הזה של התנהלות בטיחות בדרכים, הרי כבר סגרו בזמנו את כל הכסף הזה

של, מה זה ... מעבר

בועז חריף: עדיין מקבלים כסף, ומשתמשים בו, כן.

גדי אריאלי: מה זה ...

בועז חריף: ... אבל יש עוד פעולות אחרות שנעשות.

גדי אריאלי: אוקי.

בועז חריף: תב"ר 1454 שיפוץ אולם תחכמוני 1,900,000 מתוכם 1,292,000 תרומה מקרן קלור.

תב"ר 1455 נגישות בית ספר קפלן 30 אלף שקל. תב"ר 1456 היכל שיפוץ מקווה גבעת אולגה 500 אלף שקל, שיפוץ עברו הליכי אישור, תמיכה בוועדת התמיכות, תב"רים קיימים. תב"ר 1424 תמיכות ,2021 תוספת של 100 אלף שקל. תב"ר 1442 בית ספר תיכון חדרה, בית אליעזר שלושה יבלים תוספת של 210 אלף שקל, ולא 200 כמו שכתוב בהמשך. תב"ר 1270 שיפוץ ...

גדי אריאלי: רגע זה כיתות לימוד?

בועז חריף: מה?

גדי אריאלי: זה כיתות לימוד.

בועז חריף: כן, תב"ר 1270 תוספת של 277 אלף שיפוץ ..., תודה רבה.

טל אליהו: אני אומר, תראה, בעבר באנו ואמרנו, אנחנו לא רוצים יבלים, כי אנחנו לא רוצים

להגיע למצב שהיבלים בסופו של דבר, עולים כמעט כמו בנייה מתוכננת מראש, ועוד פעם אנחנו חוזרים לתקופת, לתקופת האבן. למה אנחנו צריכים את היבלים האלה?

שבסוף אתה תעשה בנייה כמו שצריך, מתוכננת עם תוכנית מהנדס, כמו שצריך, ותעשה כיתות כמו שצריך, למה המבנים היבלים? דחייה לדורות. אחרי יש לנו בקפלן את אותו סיפור, יש לנו בעוד בתי ספר, במדעים ואומנויות את אותו סיפור. במקום ללכת על בנייה מתוכננת של כיתות לימוד, מאובזרות, ממוזגות שיודעים את המיקום שלהם, מבחינה הנדסית, עוד פעם הולכים על המבנה יבלים. אמרנו, קראנו לזה בעבר, שיטת חומה ומגדל. כל פעם השיטת חומה ומגדל הזאת חוזרת. מה אומרת שיטת חומה מגדל? לשים יבלים, לכבוש שטח, נקבע עובדה, וניתן לילדים להישאר ביבלים עוד ,5 10 שנים, במקום לבוא לעשות תכנון מסודר, ללכת על, על מצב שבו אנחנו עושים אופציה להרחבה, בונים 3 כיתות, נותנים עוד קומות בעתיד, עוד קומה, לבנות עוד 3 כיתות למעלה, יכולים להרחיב לרוחב, לגובה, לצדדים, הולכים על. אני לא מבין, אנחנו אמרנו כבר ששיטת היבלים מפסיקה, אז למה אנחנו חוזרים אליה עוד פעם? זה היה לגבי ,1442 אחרי זה אני,

עו”ד יניב דרי: טל, דווקא בעניין הזה, אולי גם תיכף נדב ירחיב עליו. אבל אני אומר, הנהלת העיר קיבלה החלטה עקרונית אסטרטגית שהיא לא רק במילים, אלא גם התחילה לצאת לפועל, בכל מה שקשור לשינוי בין המעבר של מבנים יבלים הצד של בינוי.

טל אליהו: אז למה חוזרים ליבלים?

עו”ד יניב דרי: רגע שנייה, למצב של בינוי. אבל כפי שאתה יודע בעיר כל כך גדולה, עם כל כך הרבה מבני ציבור, מבני חינוך, זה לא קורה, זה לא קסם. אז אנחנו עשינו תהליך של איתור נכסים, אחרי איתור נכסים, וחלקם עושים תהליך של השבחה, חלקם כבר, אחד עבר תהליך של מכירה, עם הכספים האלה, בעצם כל קיץ ייכנסו, בית ספר או שניים, לא משנה מה, לפעולה של בינוי עומק, במקביל בגלל שבינוי עומק לוקח פרק זמן ארוך, צריך למצוא בית ספר חלופי לתקופת הביניים של הבנייה, גם את זה מסדירים, זאת אומרת כל הדבר הזה, שינוי ההחלטה הזאתי, האסטרטגית הזאתי, אי-אפשר לפרוט 55

אותה בשורה של פעולות, ישימות, קונקרטיות, שבאות לידי ביטוי במעלה השנה האחרונה. ולכן אני בא, אפילו יותר מזה, ולכן אני בא ואומר, ההחלטה הזאת התקבלה, השינוי הוא לא שינוי שקורה ברגע לצערנו, וכן כשיש צורך או נקודה שאי-

אפשר כרגע, אי-אפשר לא להביא את הכסף ברגע, ובוודאי גם לא לעשות את התכנון או את הבינוי ברגע, אז כן עדיין משתמשים בפתרון הזה, הוא לא אידיאלי ברור, אבל כמובן שאם ההחלטות האלה מתקבלות לפני 10 או 15 שנים, אז המצב היה יותר טוב. החלטה התקבלה, צריך לברך עליה, וגם בשורה התחתונה מבצעים את הפעולות על פיה, זאת אומרת אנחנו באופן עקבי מתנהלים סביב ההחלטה הזאת. נדב, אתה רוצה להרחיב?

נדב הדר: אין לי יותר מידי מה להרחיב, יבלים נותנים מענה בטווח המידי, הקצר זמן, אנחנו,

זה ... אבל ... נידרש.

טל אליהו: אני רוצה לענות.

צביקה גנדלמן: משה רוצה.

טל אליהו: משה בבקשה. כן משה.

משה אלמליח: לפני חודש הציגו לנו בתוכנית חומש האחרונה שכל כך הרבה בינוי בבתי ספר, יש

החלטה ביום אחד, כמי שמכיר מקרוב מוסדות חינוך, לקבל החלטה אין יותר קרוואנים, אתה יכול לצמצם את התופעה, אתה לא יכול למחוק אותה לגמרי, כי זה נותן לך לפעמים מענה מידי, כי תכנון ובינוי לוקח זמן.

גדי אריאלי: מה אתה מדבר? תגיד, משה, מה אנחנו יכולים קטנים? מה אפשר להקים כיתה פה?

בונים לך טיילת, נתנו לך 65 מיליון, יש שמה רק חול מחול, יש שמה, מה אתה? כיתה בבית ספר, 800 אלף שקלים, מה? נולדו פתאום הילדים האלה?

משה אלמליח: עושים לך.

גדי אריאלי: בבית אליעזר יש לו ילדים, מה? הוא לא יודע שיש לו ילדים בני ,6 ,7 8?

משה הציגו לנו לפני חודש,

גדי אריאלי: לא משנה.

משה אלמליח: הרבה בינוי, והרבה בתי ספר.

גדי אריאלי: משה, זה חוזר על עצמו, סליחה שאני מדבר,

משה אלמליח: זה ...

גדי אריאלי: אני אוריד את הקול, זה חוזר על עצמו שנה אחרי שנה, זה לא מתאים לעיר כזאתי

בת 130 שנה,

עו”ד יניב דרי: אבל שינוי המגמה, גדי.

משה אלמליח: אחרי המדידה כמה קרוואנים היו לפני, וכמה יש לך בשנה האחרונה, כמה נוספו, זה

כלי מדידה, אתה לא יכול לבוא ולהגיד, יש עוד 10 קרוואנים, תבדוק מה היה לפני 4 שנים, כמה כמויות קרוואנים, וכמה היום יש.

גדי אריאלי: אני יודע, לא באף מקום, עיר נורמאלית.

משה אלמליח: כלי המדידה.

עו”ד יניב דרי: נכון.

טל אליהו: אפשר לענות לך? יניב.

עו”ד יניב דרי: אני רק נתתי רקע.

טל אליהו: לא, אני אתן לך רקע, אני פשוט אתקן אותך, כי פשוט היה לך קצת ברקע, היה לך

קצת זיכרון קצר, אז אני אחדד לך אותו קצת לרגע. אתם הייתם באופוזיציה, אתה ישבת פה, וכולה. אתם גם התרעתם על זה לפני שנתיים, על הנושא של המבנים היבלים, אני זוכר בדיוק את הדברים, אתה יודע, כאחד שמגיע לכל ישיבות המועצה, ונשאר עד הסוף, אני זוכר את כל הדברים. אז לכן אני אומר, עו”ד יניב דרי: שינוי אסטרטגיה.

טל אליהו: אפילו לא העליתם הצעה לסדר, על בית ספר צפרירים בעניין הזה. לכן אני אומר, פה,

אבל לא קרה כלום עד עכשיו דרך אגב. לכן אני אומר, לכן אני אומר בעניין הזה, שיכול להיות,

גדי אריאלי: בשנת .2020

טל אליהו: לא, עזוב, לא נשתמש בקלישאה, הדברים שרואים מכאן, לא רואים משם.

עו”ד יניב דרי: טל,

טל אליהו: לא משנה, לעצם העניין אני חושב, עזוב רגע, שנייה תן לי לסיים, לא הפרעתי לך.

אתה רוצה להגיד משהו? אני אפסיק. לא, לא בוער. לכן אני אומר, גם כשהולכים על יבלים, הרי מה, מה המהות של היבלים? שלושה היבלים האלה? לא, עזוב אני לא, בוא נגיד שאני אצביע בעד, כי אני בעוד בסופו של עניין, העניין הזה של השלושה, שלושה מבנים יבלים, רון, רשמת? שלושה מבנים יבלים, כן, תרשום תעשה וי כזה, של השלושה מבנים יבלים, זה אמור לשרת את הילדים, הרי למה הילדים, למה אנחנו מוסיפים 3 כיתות בתיכון חדרה? אז אני אזכיר ליושבים פה, בגלל השינוי במכרז שתיכון חדרה זכו, ויש ילדים שאמורים ללמוד שם, ולא יכולים לעבור לתיכון בחדרה וכולה, וכולה. אז התווספו ילדים לתיכון בית אליעזר, אני מבין את, את המגמה בסופו של יום. אבל אנחנו צריכים לצאת מהראש הזה, כי בסופו של יום ה-

400 אלף שקל שניתנים פה בתב"ר, הם לא יישמרו לטווח ארוך, כי ב-400 אלף היה אפשר להשקיע בתכנון, כי לבנות שלוש כיתות לא יבילות עולה בסביבות בין 900 למיליון שקל, אוקי, אבל לקחת את ה-400 אלף שקל, ולשים אותם על יבלים, את התכנון כבר, את התכנון כבר חסכת, כי לעשות היתר ל-3 כיתות האלה, אתה חייב לעשות את ההיתר, כמו שעשית את ההיתר לשלוש כיתות מהבנויות. זאת אומרת כל צורת המחשבה, כל הגלגול של הדברים, זה, זה בכייה לדורות, כי אתה תוריד את היבלים האלה באיזה שהוא שלב. עכשיו למה אני אומר את זה? כי בית ספר קפלן סתם לדוגמא הייתה לו את אותה בעיה, היה צריך לפתוח שם כיתות א', ב', ו-ג', היה צריך לפתוח כיתה רביעית, למה? כי היה מקום ל-3 כיתות א', שלוש כיתות ב', שלוש כיתות ג', ואז אמרו אנחנו רוצים לפתוח כיתות, באו שמו שם יבלים. באו אחרי שנה, שנתיים ההורים אמרו – אתה יודע איפה הילדים שלנו לומדים?! בכיתות של מבנים יבלים, תעבירו אותם לכיתות, תראו איזה חם פה בקיץ, קר בחורף, רחוק מהשירותים, בצדק, אוקי. לכן אני אומר, כל הדבר הזה, מצריך מחשבה מראש.

עכשיו מה אני רואה? שאנחנו עכשיו עוד פעם חוזרים על אותו גלגל, אין שינוי בגישה, חוזרים אותם לכיתות יבילות, עכשיו אם זה קרה כאן, אז זה יקרה במקום אחר.

באשר למה שמשה אמר לתוכנית החומש, כבר עברו שנתיים וחצי מהתוכנית חומש, נשאר לך עוד שנתיים וחצי, נראה אם החומש שלך יצליח.

משה אלמליח: הציגו אותה עכשיו לפני,

רון שגן: בבקשה.

משה אלמליח: על מה אתה מדבר?

טל אליהו: בסדר. אתה יודע כמה חומשים כאלה עברתי?

משה אלמליח: בסדר, אבל דברים שתהליכים שאתה יודע.

רון שגן: אני יש לי, הכול בסדר. קודם כל אני מסכים איתכם, זה בושה שיש לנו מבנים יבלים

בבתי ספר, בגנים, ומה שלא יהיה. אז בעניין הזה אני מסכים, אבל אני חושב שאני כן רוצה להתייחס למה שאתה אמרת בעניין של שינוי הגישה, שמה אני לא מסכים.

מעבר לשני בתי הספר שבונים עכשיו, וזה הרבה מאוד כיתות, זה 18 ועוד ,12 זאת אומרת חופים והמחיר, ומעבר לבינוי שנעשה למוסדות קצת יותר מיוחדים, הוגדרה ותוקצבה דרך בעצם לשיפוץ בתי הספר הוותיקים, שזה אני מסכים איתך, זה כאסטרטגיה לא טופל, לפני 5 שנים, ולכן מה שיש עכשיו, זה הפירות של 5 שנים.

והפירות של הפעולה עכשיו, שתיכף אני אתאר אותה, אנחנו צריכים למדוד אותה, כמו שמשה אמר, למדוד אותה ממש, אם המספר של היבלים לא עולה, אישרנו. אם המספר ירד לאורך 5 שנים, הצלחנו. עכשיו הדרך לעשות את זה, היא, היא בעזרת מימוש נכסים של העירייה. מה זה אומר? בתכלס לקחת קרקעות, לקחת מבנים, לראות אם אפשר למכור אותם ביוקר היום, או לעשות איזה פעולה תכנונית, ולמכור אותם ביותר אחר כך, ועושים את זה. בנוסף לזה צריך אישור משרד הפנים לכסף, רק האישור, רק האישור, מכרת, יש לך הכסף, קיבלת כסף הוא יושב בבנק, רק כדי להשתמש בכסף, לוקח בערך 9 חודשים, שנה, אישור של משרד הפנים. ולכן, ונכס אחד כבר נמכר, עוד שלושה בהשבחה, ישבתי עם המנכ"ל, על העניין הזה, כדי שיציג לי שורה שורה איפה כל, איפה הסטאטוס של כל דבר. ובסוף כמו שהחבר'ה האמריקאים אומרים, ההוכחה היא ... בכל שנה, בפרט בשנים שיבואו לא נראה ירידה במספר היבלים, אלא עלייה, הם צודקים, מה שאנחנו עושים לא טוב, התכוונו לטוב, לא יצא טוב. אם נראה ירידה, אז אנחנו בכיוון הנכון, כי יש תקציב ייעודי לבתי ספר הוותיקים, בלי קשר לזה שנבנה עוד שכונה, ועוד בית ספר חדש, ועוד חופים, ועוד מחיר, ועוד ביד .1300 זהו, תודה.

טל אליהו: אני רוצה לשאול לגבי התב"רים,

גדי אריאלי: רק שנייה, רק שנייה, אני רוצה להגיד משהו.

יעקב זיגדון: טל, רק נתון אחד באמת, זה אני כבר בדיון הזה זה חוזר על עצמו יותר מידי, באמת

הצגנו פעם קודמת את התפיסה הכללית של קמפוסים וכולה, אבל לא נדבר על שיפוצי עומק. שיפוצי עומק לא מוסיפים כיתה אחת לעיר, הם יעשו בתי ספר יותר איכותיים באמת שיהיו יותר ראויים. לא שהם קטסטרופה, הם סביר. רק סדר גודל, בית הספר המכיל 18 כיתות עולה, ועוד לא סיימנו אותו, אנחנו רק בהתחלה, התחלת בית הספר, רק 39 מיליון שקלים, בסדר? ואין כל בוקר 39 מיליון שקלים בשביל להקים בית ספר, זה סדרי הגודל, ולכן זה כל הסיפור.

טל אליהו: כמה אתה מממן את זה?

יעקב זיגדון: מה?

טל אליהו: כמה אתה מממן את זה?

גדי אריאלי: כמה אתה מממן?

יעקב זיגדון: מחצית לפחות, מחצית. אנחנו כרגע קיבלנו 17 מיליון שקל ממשרד החינוך, נלחמים

על עוד 9 מיליון שקלים, כי הבטיחו לנו, בגלל שזה בית ספר ייחודי, עם אלמנטים אחרים מרגיל, תוספת ייחודית אנחנו נלחמים לקבל את זה. ולכן אני אומר, זה סדרי גודל שלא דומים בכלל אחד לשני, אך אחד מאיתנו לא רוצה קרוואן, אף אחד לא רוצה, כולם יודעים את התורה הזאת, מה ... באמת. ולכן אני אומר, זה כל הסיפור, האם יש כל פעם, רק הבוקר, דרך אגב ישבנו על הבית ספר הבא, שייבנה, היסודי, בשכונת הפארק שלב ב', הוראה /200א מעבר לכביש, כאילו מקביל לבית ספר המשחק. ואת גני ילדים, ומרכז הוליסטי, לא חשוב, ישבנו היום על כל התוכנית הזאת. לכן כל הדברים האלה ידועים. וכפי שרון אמר, כרגע נבנים 18 כיתות.

גדי אריאלי: רגע, סליחה, מה? אתה מדבר על, סליחה שאני קוטע אותך, בשכונת הפארק את

המדבר שכבר קיים הבית ספר?

יעקב זיגדון: לא, קיים צד אחד של הכביש, אנחנו מתכוונים בצד השני, מעבר לכביש, לבנות 18

כיתות,

גדי אריאלי: גם סמוך למתח הגבוה שמה?

יעקב זיגדון: אם המרחקים והתקנים בסדר, עם מתח גבוה, עברנו,

גדי אריאלי: יהיה לך אותה בעיה, אני יודע מה.

יעקב זיגדון: זה אנחנו יודעים לפתור את הבעיה, בדיוק כמו שפתרנו בית ספר משחק, לא רק

לעמוד בתקנים, אלא להחמיר עליהם, ונלך יותר לכיוון הכביש, כל כמה שאפשר יותר.

עו”ד יניב דרי: טל, רצית שאלות על הדבר הזה.

טל אליהו: כן, שני דברים, אחד להגיב, לעצם העניין. כמה נשאר לי? עוד אחד? זה משחק פה.

אמרתי לו שאני אשמור את זה לסעיף, אבל לא חשוב. שני דברים, קודם כל, רון רציתי להגיד לך משהו, מעניין דרך אגב. בשנת 2014 ישבנו בוועדה לאיתור נכסים אצל, אצל המנכ"ל בתחילת הדרך של הקדנציה הקודמת, ואני נתתי לו רשימה של 10 או 12 נכסים בחדרה שראויים להשבחה ולמכירה, לצערי רק בסיום הקדנציה הקודמת נמכר אחד בחוף סמילאנסקי, אוקי. אז לכן הדרך שלנו היא ארוכה, והיה לזה סיבות, אבל עזוב, זה לא לשולחן הזה כרגע, נגמור את זה ליום אחר. לעניין אחד, מה? עזוב, זה נגמר, כל אחד שיעשה מה ... אם זה טוב, שיעשו יבלים. 1452 יש פה את הסעיף של, יניב, תבדוק שלא תישאר עד הסוף. 1452 תסתכל, הם עוזבים אותך אחד אחד. אתה יודע מה? אני אתן לך הבטחה אני אצביע איתך. ,1452 יניב, כתוב – ניקוז עירוני ברחבי העיר. עכשיו תראו, כל ישיבה פה בא איזה סעיף על ניקוז, בואו, בואו תסבירו לי פעם אחת ולתמיד לפי מה, לפי מה קובעים פה תב"רים? פעם פתחו בברנדס, באיזה רחוב ספציפי. אחרי זה הלכו לרחוב אהרונוביץ', בנווה חיים. עכשיו הולכים לניקוז עירוני ברחבי העיר, מי, מי אחראי על הפתיחות קווים האלה?

גדי אריאלי: ולמה בסוף כשיורד גשם הכול מוצף?

טל אליהו: נדב, רק.

נדב הדר: כן, התב"ר הזה זה תב"ר הוא לא תב"ר, בוריס, אם אתה רוצה, אתה יכול להשיב.

בוריס: אנחנו במקומות שיש בהם בעיות, שחוזרות על עצמם משנה לשנה, לשפר את 59

התשתית.

גדי אריאלי: מה זה אומר? מה עושים?

טל אליהו: מה? יש מיפוי, מה? הרי אתה יודע לתקן את כל נושא הניקוז בחדרה, זה ... 100

מיליון, זה לא, מה?

דובר: אני חותם עכשיו על 100 מיליון.

טל אליהו: מה?

דובר: עכשיו אני חותם על 100 מיליון.

טל אליהו: בואו אני אסביר לכם, יכול להיות שאתם לא יודעים. אני פשוט התעסקתי בזה

הרבה. כדי לעשות את העיר מנוקזת באופן חלקי, אנחנו צריכים 100 מיליון, כדי לעשות אותה מלא לפי תוכנית אב לניקוז, זה מיליארד.

דובר: מיליארד, כן.

טל אליהו: אבל אין לזה אח ורע בכל הארץ, שיש ניקוז מלא, כי אף פעם לא יודע מה כמות

הגשמים שתרד באותה עת, אז לכן זה לא.

בוריס: כבודו, אני אבקש לענות על,

טל אליהו: רגע, אבל שנייה, לא סיימתי, תענה בסוף.

בוריס: סליחה, חשבתי שסיימת. נתת פאוזה דרמטית ארוכה מידי, אז לא ידעתי.

טל אליהו: אני חייב להתחיל לשלוט ... שלי, אפשר להמשיך? בוריס, אתה יכול בבקשה אולי

קצת יותר לפרט מה אתה הולך לעשות עם המיליון שקל? לא שהם הגיעו אליך עוד, הם לא אצלך עוד,

דובר: עוד לא קיבל מיליון,

טל אליהו: ייקח לך איזה חצי שנה, כשהם יגיעו אליך. מה?

בוריס: בעיות הניקוז הן חוזרות על עצמם,

טל אליהו: יש אבל שמות לרחובות?

בוריס: יש, באזור נווה חיים,

טל אליהו: אבל נווה חיים בסדר, פתחו לחוד, עזוב.

בוריס: יש ברחוב הדס.

טל אליהו: פתחו לאדס בנפרד, עזוב, עזוב את ההדס ואהרנוביץ' עזוב, שים אותם בצד, תגיד לי

מקומות חדשים.

בוריס: יש כל הזמן, כל חורף, אנחנו ... בורות ברחוב. אז אנחנו עושים ...

טל אליהו: הבנתי אותך, בוריס, גיאוגרפיה חלקית.

עו”ד יניב דרי: רון בבקשה.

טל אליהו: רצית להגיד משהו?

רון שגן: רק להגיד, שבסוף הסיפור הזה של המיליארד שקלים, מה שנקרא מיליארד שקלים

זה לא תוכנית עבודה, לכן עשינו איזה שהיא פגישה שבדיוק עונה על הצורך הזה, אמרנו אוקי, מושלמים לא נהיה, בוא נתחיל מאיזה תת-אופטימום, בוא נעשה תוכנית, זה היה ישיבה עם המנכ"ל, ברשות המנכ"ל, עם אגף הנדסה, ועם היועצים לעניין הזה של הניקוז, בוא ננסה לעשות תוכנית ל-10 שנים מהיום, ... בסדר? 10 מיליון גם אם נעשה 2 מיליון בפועל בשנה, נתחיל לפתור נקודות שהן הכי קריטיות, מה הקריטריון, בדרך כלל מסתכלים על כמה תושבים משפיעה, שנייה ... את 60