7 21 15
1
פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה
מן המניין מס' 21/15-7
שהתקיימהבאולם הישיבות בבניין העירייה
ביום רביעי י"ז באלול תשפ"א – 25 באוגוסט 2021
2
תוכן עניינים
מן המניין מס' 7-21/15 .................................................................................................................... 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א.שאילתות.......... .............................................................................................................. 5 1.שיפוץ רחוב הנשיא כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חבר המועצה גדי אריאלי. ........................... 5 2.מס' מאומתי הקורונה בעיר כפי שהוגשה ביום 18/8/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו. ............ 6 בהצעה לסדר.......... ........................................................................................................... 9 1.שינוי האקלים בארץ ובעולם– כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חברהמועצה גדי אריאלי.. ............. 9 2.בעיות בטיחות בעיר– כפי שהוגשה ביום 25/7/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו. ................ 12 3.רחוב השלדג– כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו. .......................... 16 גחוק עזר לחדרה – (שירותי שמירה ואבטחה) (תיקון), תשפ"א – 2020. ..................................... 30 דשינויים תקציביים לשנת 2021. .......................................................................................... 34 התקציבים בלתי רגילים...................................................................................................... 34 ומינוי משרות אמון.. .......................................................................................................... 37
3
נכחו ה"ה
צביקה גנדלמן – ראש העיר,
עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,
ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,
בועז ביטון – ס. ראש העיר,
רומן גישר – ס. ראש העיר,
מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,
גדי אריאלי – חבר המועצה,
עו"ד טל אליהו: - חבר המועצה,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,
עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר,
רו"ח סדי בן דוד – חבר המועצה,
רונן הילף – חבר המועצה,
רון שגן – חבר המועצה.
חסרו ה"ה:
הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,
גבריאל סרוסי – חבר המועצה,
טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה, (בידוד),
משה אנוקנין – חבר המועצה,
משה אלמליח – חבר המועצה,
שי ברכה – חבר המועצה, (מחלה),
רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה,
שלמה בוזגלו – חבר המועצה.
מוזמנים:
יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,
עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,
רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה,
יוכי דהן – מבקרת העירייה
אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,
איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,
בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,
בוריס קוסנובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,
מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ,
שירית קנשטי – מזכירת בית מועצת העירייה.
4
סדר יום
א. שאילתות, (נספחים 1-2)
ב. הצעות לסדר, (נספחים 3-6)
ג. חוק עזר לחדרה (שירותי שמירה ואבטחה) (תיקון), תשפ"א – 2020, (נספח 7)
ד. שינויים תקציביים לשנת 2021, (נספח 8)
ה. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 9)
ו. מינוי משרת אמון. (נספחים 10-13)
עו"ד יניב דרי שומעים אותי? פותחים את ישיבת מועצת העירייה מספר מן המניין 7-21/15. אנחנו מתחילים עם סדר היום, שאילתות. בבקשה, ראש העירייה מקריא. אה, לפני.
צביקה גנדלמן: חברים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות, זו ישיבת המועצה מן המניין לדעתי האחרונה
לפני ראש השנה. אנחנו מסיימים את תשפ"א ונכנסים בשערי תשפ"ב. לא אאריך בדברים, אבל בהחלט שנה מאתגרת, במשימות הרגילות ובטח בהתמודדות זו השנה השנייה עם הקורונה ועם כל המשמעויות של זה. ואני, לפני שנעשה הרמת כוסית, רוצה בהחלט לאחל לכם בראש ובראשונה בריאות, ולמשפחות, וכמובן לתושבי חדרה, והצלחה. ושניפגש רק בשמחות.
דוברים: אמן, אמן.
צביקה גנדלמן: מי עושה...?
עו"ד יניב דרי: מלכי? בועז?
דוברת: ברכה על ה...
בועז ביטון: סברי מרנן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
דוברים: אמן.
עו"ד נתן לבייב: זה משהו, איזה דרי תורה של הרב בנצי.....
מימי אלימלך: התרגלנו.
צביקה גנדלמן: ברשות מכובדי, לחלק של הפתיחה אני רוצה לברך, קודם כל מברכים את הנכנסים.
אנחנו השבוע בחרנו בנעמי שוחט לגזברית העירייה.
בועז ביטון: נעמי חייט...
עו"ד שרון שרוני: היא כבר לא חייט.
צביקה גנדלמן: נעמי חיה שוחט. למה אתם...? אני מאבד את הביטחון. היו איתי בוועדה גם סגן ראש
העיר רומן, גם גדי אריאלי, ואני חושב שבסך הכל בחירה טובה. נעמי גדלה פה במערכת העירונית, ואין לי ספק שהיא תעשה את עבודתה נאמנה. אני רוצה בהזדמנות זאת, למרות שאני מניח שאנחנו נמצא לזה זמן, אני לא יודע אם זו ישיבת מועצה אחרונה-
אחרונה.
רו"ח בועז חריף: אחרונה!
צביקה גנדלמן: אבל אנחנו נמצא זמן, אנחנו נמצא זמן. אנחנו ניפרד כמו שצריך.
אני מודה... חבר'ה, תכבדו את הרגע. אני מודה שלא התכוננתי לנאום פרידה, כי אני אפילו לא יודע לחשבן או לא רוצה לנחש כמה שנים אתה "מבלה" במירכאות בעירייה.
אבל בועז, אנחנו נמצא את הדרך כמובן להיפרד. אבל בועז פה עשרות שנים עובד בעיר 5
חדרה, זכה בהחלט לתקופות מאתגרות כאלה או אחרות. אני רוצה לקוות שהוא לפחות בצד המקצועי עוזב בעדנה שהייתה לו בשנים האחרונות. ובועז, בשם מועצת העיר קודם כל תודה רבה. וכמו שאמרתי, אנחנו נמצא עוד את הדרך להיפרד. מכאן
נעבור לסדר היום... צריך את זה?
אני לא צריך, שומעים אותי. נכון שומעים אותי שם בקצה?
א. שאילתות
1. שיפוץרחוב הנשיא כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חבר המועצה גדי אריאלי.
צביקה גנדלמן: מכאן נעבור לסדר היום. אנחנו פותחים בשאילתות. שאילתה מס' 1 של חבר המועצה
עו"ד טל אליהו: . אני מקריא. חברים, קצת שקט. "לאחרונה פורסם שיפוץ עתידי
ברחוב הנשיא. אבקש לשאול מתי יחל השיפוץ, מה התקציב הסופי לנושא, באילו קטעי רחוב יבוצע השיפוץ, מהם האלמנטים האדריכליים (לדוגמה, גינון, תאורה, ספסלים, הנגשה, ריבוד וכדומה) המשולבים בפרויקט?" השיפוץ למעשה עבר תהליך של תכנון ואישור, וגם הוצג לבעלי הנכסים בקטע הראשון הרלוונטי. אנחנו את רחו ב הנשיא הולכים לשפץ במקטעים, ולכן הקטע הראשון שאנחנו מדברים עליו זה מהצומת של...
יש גם מצגת, אני מקווה שתהיה. מהצומת של הנשיא/רוטשילד עד לנשיא/הגיבורים.
מה שישופץ שם, אני אומר עוד פעם, כפי שהבטחנו ודיברנו על זה כבר יותר מפעם אחת, אנחנו עושים בעיקר שדרוג וש יפוץ על. שמדובר בטיפול בכל נושא הגינון, מערכת ישיבה, הצללות, כלי עצירה, החלפת הריצוף, המרצפות ואלמנטים של תאורה. אמרתי כבר בזמנו, אנחנו לפחות בתוכנית האב שלנו לתחבורה לרחוב הנשיא, לכשניישם אותה, זה עוד לא הרבה שנים, רחוב הנשיא יצטרך לעבור מהפך שלם כולל עבודה תת קרקעית בכל מה שקשור לנושא ניקוז, ביוב, תקשורת וכיו"ב. אבל הדבר הזה נמשך, ולכן אנחנו הולכים לשדרג את הרחוב. ואני תקווה, לפי התוכנית לפי דעתי בשבועיים הקרובים צריך להתחיל לעלות על השטח. אני לא מתחייב על יום ושעה. אני אומר, עד השבועיים הקרובים יתחיל פירוק של החלקים הישנים, בעיקר מדרכות ומרצפות, יחל השדרוג הזה. לכשנסיים אותו, נמשיך במקטעים נוספים. אני מנצל את התשובה לשאילתה - בתיקים מכירים את זה כהמשך של רחוב הנשיא, אבל אנחנו למעשה בהמשך ברחוב עובדיה יוסף אנחנו עושים ממש בכניסה מכביש 4 שדרוג נוסף של כל הכניסה. מי שנוסע שם כבר יכול לראות שהורדנו שם את הדברים המכוערים שהיו שם ולמעשה תהיה שם כניסה יפה עם אלמנטים של גינון, מסלעות, ומאוחר יותר גם אלמנטים של תאורה. עד כאן לשאילתה הזאת.
עו"ד טל אליהו: יש לי שאלה. לאור העובדה שמדובר בקטע בין רוטשילד לגיבורים, מה ה צפי? כמו
שאמרת, לא נתפס על שבוע/שבועיים. מה הצפי, כי רחוב הנשיא משתרע מרחוב צה"ל ועד עובדיה יוסף. ובקטע של רוטשילד, בין רוטשילד לגיבורים, מדובר באמת במקטע קטן הרי, מה יהיה המשך? כי הרי אנחנו רוצים שכל רחוב הנשיא בסופו של דבר. עוד פעם, לא שבוע/שבועיים, אבל לאורך זמן, האם יש תוכנית שאנחנו יכולים לראות 6
לאורך זמן שבאמת הרחוב מקבל... לפחות בין רוטשילד לגיבורים
צביקה גנדלמן: הרעיון של לעבוד לפי מקטעים, אחד זה פועל יוצא של התקציב, אבל לפני זה, בהחלט
אחרי שאנחנו נסיים את המקטע הזה, לראות אם אנחנו צריכים לעשות שינויים או תפיסות אחרות. נשמע גם את חוות הדעת של התושבים ובעלי העסקים. יש פה משתנים רבים. אני יכול לבוא לומר, כמו שאמרתי, אני לא מתכוון לדבר בסיסמאות של כספים כי אין לי הערכה. לא דין המקטע הזה כמו דין המקטע האחר. אבל אני יכול להגיד שהמקטעים האלה פלוס מינוס בהתאם להתאמה היו באותם סדרי גודל של מה שאנחנו השקענו במקטע הזה. והכוונה היא בתפיסה ללכת בתהליך רציף. לא לעשות איזשהו מקטע, לחכות עכשיו שנתיים וללכת למקטע הבא. הכוונה היא את הליבה של רחוב הנשיא, החלק המסחרי הכבד, עם כל הפקת הלקחים, לעשות כמה שיותר מהר.
לא למשוך את זה שלא לצורך.
החלטה מס' 524: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 22/8/21 ,
רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:
השיפוץ למעשה נכנס לאחר סיום התכנון והצגתו לבעלי העסקים במקטע לשלב הביצוע במהלך השבועיים הקרובים.
התקציב הכולל של כל המקטע עומד על 2.3 מלש"ח
המקטע ששופץ בשלב זה הינו רחוב הנשיא בין רחוב רוטשילד לרחוב הגיבורים בחלקו הדרומי והצפוני של הרחוב ובו ישולבו: גינון, מערכות ישיבה, הצללות, כלי אצירה, החלפת מרצפות ואלמנטים של תאורה.
2. מס מאומתי הקורונה בעיר כפי שהוגשה ביום 18/8/21 מאת חבר המועצהעו"ד טל אליהו:
צביקה גנדלמן: שאילתה מס' 2 של טל אליהו, מספר מאומתי קורונה- "מה כמות מאומתי הקורונה
נכון ליום הישיבה? מה כמות מאומתי הקורונה מהיום שהעיר הוכרזה כאדומה?" ב-
09/08 העיר הוכרזה כאדומה, בפרק הזמן הזה עמדה על 774 מאומתים. נכון להיום אנחנו עם 1,275.
עו"ד טל אליהו ...
צביקה גנדלמן: רק בקול רם.
עו"ד טל אליהו: אפשר להוריד בשביל לדבר?
צביקה גנדלמן: כשאתה מדבר, כן. ושגדי ייזהר. כן?
עו"ד טל אליהו: אוקי, אז אני רוצה כמה נתונים ככה לסבר את האוזן. לגבי שני החיסונים הראשונים,
הממוצע הארצי כרגע ב-68%, אנחנו בחדרה 61%. כרגע אנחנו עם 1282 חיוביים... לגבי הבדיקות החיוביות שנעשו בשבועיים האחרונים, אנחנו בארצי ב-6.5% אחוז, בחדרה 10% בשבועיים האחרונים, והציון שלנו הוא 7.9. קודם כל אני רוצה לאחל בריאות לשי שנמצא בבית עם קורונה. ואני רוצה לשאול האם לפסטיבל הבירה יש השפעה על העלייה הזו שהייתה בחדרה, שהממוצע הארצי 6.5% וכאן 10%, אני אשאל את כולם
צביקה גנדלמן: אני מודה על השאלה, ואנצל את ההזדמנות לתת לכם חבריי חברי המועצה קצת את
תמונת המצב. חדרה בהחלט היא עיר אדומה. ולמעשה ערים אדומות נוספות, בשביל 7
הפרופורציה, לא שזה צריך לנחם, אז נכון להיום נתניה, ראשון לציון, רחובות, אשדוד אשקלון, אילת, ראש העין. יש שני יישובים שהם לא ערים אבל קרובים אלינו ואולי משפיעים, גם אליכין מדרום וגם אור עקיבא מצפון. מדוע אני מצ יין את הדברים האלה? כי מדינת ישראל בהחלט נמצאת, ואני לא צריך להרחיב, בעיצומה של המגפה.
אבל אני רוצה ללכת יותר מזה, בשביל שנקבל איזו פרופורציה לכל התקופה אני רוצה להציג לכם שני נתונים. אחד, אחוז המאומתים מבין התושבים, הטבלה מציגה את אחוז המאומתים לעומת כלל התושבים ביחס לערים דומות. אתם יכולים לראות פה, ובחרתי מדגמית ערים שיש בהן פחות מאומים וערים שיש להן יותר. שימו לב שבעיקר לקחתי את הערים הגדולות. ואפשר לראות שאנחנו בהחלט נמצאים בין לבין. ברור שהייתי מעדיף שזה יהיה פחות, אבל זאת תמונת המצב. בצד השני, דיברו פה על חיסונים, אז משרד הבריאות פרסם לפני יומיים או שלושה רשויות ושכונות בהן אחוז המתחסנים הוא נמוך. שיעור ההיענות לחיסונים בעיר הינו גבוה, כמו שרואים בחדרה, אנחנו באותה מפה לא מצוינים בכלל. זאת אומרת לא מצוינים בין היישובים הנמוכים שהתחסנו. זה בשביל לתת קצ ת את הבאלאנס, איפה אנחנו נמצאים על פני המפה.
היות והשואל גם ענה על הנושא, או שאל בנושא פסטיבל הבירה, אז אני רוצה לבוא ולומר. אחת, פסטיבל הבירה קודם כל היה אירוע מוצלח. דבר שני, נעשה עפ"י כל הכללים וההוראות, עם אבטחה ובקרה של משטרת ישראל, כולל מתן דו"חות תוך כדי, כולל אפילו מעצר של בחור אחד תוך כדי. זה מה שקרה בפסטיבל. אני רוצה לבוא ולומר איזה משפט או אמירה אחת לפני. ואני נכון לנקודת הזמן הזאת בהחלט מאמין בה, כמו שפעלתי דרך אגב עפ"י התפיסה של השלטון המרכזי בסבבים הקודמים.
ממשלת ישראל החליטה שהיא מקיימת חיים ובמקביל מתמודדת עם הקורונה. וזה יכול, כפי שאנחנו רואים, החיים מתנהלים בינתיים, אני מקווה שלא יהיו סגרים, ואני מקווה שגם בראשון לספטמבר נצא ללמוד. אבל כשאנחנו עוסקים בנושא של התרבות, אני רוצה פשוט, ברשותכם מסמך מלפני שלושה ימים שקיבלו ממרכז השלטון המקומי בשביל לבטא את התפיסה של החיים. ואני אקרא את שלוש השורות האחרונות, ברשותכם. כותב את זה מנכ"ל מרכז השלטון המקומי בשם השלטון המקומי. למי שהוא לא יודע, הוא למעשה הגוף שמייצג את כל הערים והמועצות במדינת ישראל.
הכותרת - "התנהלות מול תעשיות התרבות והאירועים עם התפר צות הקורונה מחדש". "אני פונה אליכם בבקשה לקיים ככל שניתן את אירועי הקיץ ואירועי החגים על מנת לאפשר לענף הזה להמשיך להתקיים ולפרנס עשרות אלפי עסקים נלווים. אנא עשו כמיטב יכולתכם לעודד את צריכת התרבות וההשתתפות באירועים, תוך הקפדה מלאה, חשוב לומר, על כללי הרגולציה ושמירה על שלום הציבור". מה אני רוצה לומר?
כאשר ממשלת ישראל החליטה לשנות את המדיניות או לפחות לנסות, אני לפחות ראיתי חובה לנסות ולמצות עד כמה שאפשר, ובטח ובטח בתקופת החופש הגדול לעשות את זה. כי היה אפשר להסתגר, לסגור הכל, ולא לקרוא לזה סגר אבל לשבת בסגר. עשינו אירועים בפארקים, עשינו אירועים קהילתיים במרחבים הקהילתיים, באקו-פארק אירועים, כולל אירועי לינה בלילה של אקו -קמפינג, ועשינו פסטיבל הבירה, ואם צריך נעשה עוד. ובמקביל, בלי שום קשר, איפה שראיתי, עשינו הערכת מצב וראינו שזה סיכוי מיותר, גם עצרנו וגם ביטלנו או גם דחינו. היום קיבלתי החלטה 8
לדחות שני אירועים שמתוכננים לשבוע הבא, שהם לא יתקיימו. כי במצב שבו אנחנו נמצאים חשבתי לנכון שזה לקחת את זה יותר מדי. והצד השני של העניין-
גדי אריאלי: סליחה רגע, שאלה. אמרת שאין לך איזה נתונים מה ההשפעה של למשל פסטיבל
הבירה או משהו כזה. אז אם חדרה הפכה לעיר אדומה, אולי בכל זאת יש איזושהי השפעה.
צביקה גנדלמן: חדרה הייתה כבר עיר אדומה בסגר א', סגר ב', הייתה עיר אדומה.
גדי אריאלי: לא, עזוב, אני מדבר על התקופה.
צביקה גנדלמן: אז אני אומר שוב. עפ"י הנתונים שיש לי ומה שבדקנו, הצמיחה של המאומתים לא
קפצה לא מיד אחרי הפסטיבל ולא יומיים או ארבעה שזה זמן סביר להיות מושפעים מהדבר הזה. הגידול הוא גידול שדרך אגב תואם גם את הגידול הארצי. אתם רוצים עוד נתון? מספר החולים או אחוז החולים בעיר חדרה לאורך השנה וחצי הוא דומה לאחוז הארצ י, אנחנו מתקרבים ל -10% חולים בעיר. זאת אומרת ההתנהלות שלנו וההתנהגות שלנו, ואני לא יודע להגיד היום, אם היה הייתי אומר, שבגלל פסטיבל הבירה נוצרה הקפיצה הזאת, כי הרצף הוא רצף שהוא הדרגתי, היה לפני וממשיך אחרי. נכון שהמספרים הם יותר גדולים, אבל המספרים יותר גדולים בכל מדינת ישראל.
גדי אריאלי: למה בכל זאת...
צביקה גנדלמן: אז אני אומר עוד פעם.
גדי אריאלי: יש אירועים שמתקיימים.
צביקה גנדלמן: לא, אני לקחתי שני אירועים, רק אותם דחיתי. אחת, כי המצב שלנו החמיר. ושתיים,
הביקוש כפי שצפיתי אותו הוא פחות, נמוך. לכן אמרתי, בוא נחכה עוד קצת, אנחנו לא מבטלים, אנחנו דוחים. כל ההסכמים שלנו עם הספקים הם הסכמים שיש להם את הערת האזהרה בשנה האחרונה שאנחנו עושים את זה. עד כאן ההתייחסות שלי לדבר הזה. מכאן ברשותכם נעבור להצעות לסדר, בבקשה.
החלטה מס' 534: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/8/21 ,
רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן
ניר בן חיים מ"מ ראש העיר עזב את אולם הישיבות.
עו"ד יניב דרי: הצעה לסדר ראשונה, מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו:, בעיות בטיחות בעיר.
עו"ד טל אליהו: קודם של גדי ורומן.
עו"ד יניב דרי: מה מה?
עו"ד טל אליהו: גדי ורומן.
עו"ד יניב דרי: לא, זה לפי פשוט הסדר היום....
9.8.21 774 היום בו חדרה הוגדרה כאדומה
25.8.21 1275
9
ב. הצעה לסדר
1. שינוי האקלים בארץ ובעולם – כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חבר המועצה גדי אריאלי.
עו"ד יניב דרי: אז גדי, ההצעה לסדר השנייה, שינויי אקלים בארץ ובעולם. בבקשה.
גדי אריאלי: ההצעה לסדר היא נגזרת רק של הדבר הזה. לאחרונה אנחנו נחשפים ליותר ויותר נזקי
טבע באזורים מסוימים ברחבי העולם. בפרסומים של מומחים לשינויי אקלים הוכנסה גם העיר חדרה למפת האזורים שעלולים להיפגע, בעיקר בגלל המבנה הטופוגרפי של העיר. שינויים אלה יכולים להוביל לפגיעה קשה בכלכלה המקומית, להשבתה של מערכות ה... קריסת מערכות ושיתוק העיר. למה אני אומר את כל זה? בגלל שקשה להתעלם מזה, זה כבר חוצה גבולות. ההצעה לסדר היא שלאור העובדות והתחזיות הנ"ל הצעתי להקים מבעוד מועד קרן ייעודית אשר תב נה טבלת פרמטרים לשיפוי ופיצוי מ ידיים ע"י העירייה או בשיתוף עם משרדים ממשלתיים, תוך הקפדה על התנאים לפיצוי לכל העסקים והתושבים אשר בעקבות החורף הקשה או חלילה ההרסני קרסו כלכלית... משפחות ועסקים נפגעו בצורה קשה. כל הנושא הזה לדעתי צריך תשומת לב מיוחדת, מכיוון שזו לא החלטה של העיר חדרה, זה משהו אזורי ומשהו עולמי. אני יודע שיש גם כמה קרנות של הבנק העולמי. זה לא עניין רק של חדרה, כי זה גם קשור לממשלת ישראל. אני חושב שאנחנו במועצת העיר יותר חשוב לנו תושבי חדרה, ואין לי בדיוק את הנוסחה איך להיערך לזה, אבל אני חושב ששווה לתת תשומת לב. עכשיו, אני יודע שכל שנה לפני החורף פותחים את כל הניקוזים ומנקים את כל המעברים ומעמיקים את כל האפיקים. אבל מכיוון שאנחנו באיזה צומת בוא נגיד מסוכנת, אני חושב ששווה השנה דווקא, עם תמרור האזהרה על הקיר, לתת לזה תשומת לב מיוחדת.
צביקה גנדלמן: אני רוצה במשפט גם לכם, אני לא בטוח שהחברים בקיאים בזה. אני רוצה שתדעו
שחדרה מאוימת בהצפות. מי שמכיר את הטופוגרפיה של חדרה ומי שמכיר את נחל חדר, בשפה המקצועית זה נקרא "פשט הצפה" למעשה שהולך מרחוב צה"ל שיוצא לכביש 65, וכל סיפור ח.ד1800 הוא אירוע מאוים בהצפה. לא שגדי כתב הצעה ואני נבהלתי ולא ישנתי בלילה. מדינת ישראל, או בוא נגיד כך, רשות ניקוז נחלים שומרון, שרון-שומרון אם אני לא טועה, עובדת על תכנית, עומד בראשה המנכ"ל נסים אלמון, עובדת על תכנית אסטרטגית אני אקרא לה לתת את המענה לאיום ההצפה של נחל חדרה. עכשיו, בשנתיים -שלוש הם פעלו בנחל בכל מיני, מעבר לניקוז, בכל מיני העמקות. אבל זה פתרון נקודתי. אני לא רוצה להבהיל פה את הציבור, ובטח את הציבור ששומע אותנו, אבל תדעו לכם שלמשל ח.ד 1800 לדוגמה זה שטח שיצטרכו להגביה אותו, להגביה אותו מהסיבה הזאת. עכשיו, אני מתחבר לדבר הזה כי צריך להבדיל, כמו שגם גדי אני מניח ניסה לכוון, בין הפעולות אני קורא לזה הטקטיות, הטרום עונתיות, שזה כמו שנאמר הניקוז, לבין משהו הרבה -הרבה יותר רחב, זה באיום של הצפה ספציפית לעיר חדרה. ובטח ש נכנס פה, כמו שקראתי את ההצעה לסדר, האיום הגלובלי שישפיע בצורה כזו או אחרת. אני מציע לא לקחת את זה... בוא 10
נגידכך, שאני לא אצטער על מה שאמרתי, לקחת את זה בפרופורציות. כי יש כאלה שאומרים שכבר הסתיו צריך לעלות על הגגות. אז אני לא חושב שאנחנו שם, אבל בהחלט אנח נו מאוימים, היה לי חשוב להדגיש. אנחנו כחדרה מאוימים באזורים שנגעתי בהם, מעבר לאיום הגלובלי. תודה.
רון שגן: אפשר צביקה...
עו"ד יניב דרי: כן כן, אני שנייה אתן. לפני שנפתח את זה לדיון. זה באמת נושא חשוב.
גדי אריאלי: רגע, אז נכשלתי או מה? לא הצלחתי להבין אותך.
צביקה גנדלמן: לא. קודם כל, המועצה תחליט. אני חושב שהנקודה היא נכונה. אבל אני בחרתי-
גדי אריאלי: אבל זו היערכות מערכתית, זה לא רק...
צביקה גנדלמן: בוודאי. לכן אני בא ואומר... האירוע, הדאגה צריכה להיות שלנו. אבל אני בא ואומר
שיש פה מערכת איומים שהם כבר מוכרים, שעובדים על חלקם, ציינתי, מבלי עוד שהים התיכון יעלה כך והשריפות יבואו משם. אני חושב שבהחלט הנקודה, הנושא הוא נושא חשוב.
עו"ד יניב דרי: לפני שנפתח את זה לדיון, באמת הנושא הוא חשוב, אני אומר איזושהי אמירה
ראשונית שחשוב שתכיר גם ממה שבוצע בהנהלה. ב גדול אנחנו, אתה מציע משהו שהוא נושא מהותי והוא מגדיר את זה, מבחינתנו כבר בוצעו איזשהן פעולות. הציע באחת ישיבות ההנהלה האחרונות רומן גישר, סגן ראש עיריית חדרה, כבר העלה גם את הנושא הזה מזווית ההנהלה, מכיוון של קרן ייעודית לנושא הזה וקריטריונים לנושא הזה של פיצוי. זה אומר שבאמת יש לנו פוטנציאל סיכון או חשיפה שאנחנו רוצים למצוא את הדרך להכיר בו בזווית של כמה אנחנו יכולים לעזור לציבור שייפגע, אם חס וחלילה ייפגע כתוצאה מאירועים כאלה של פגיעת האקלים. זה קודם כל ככה ברקע של מה שבוצע. אולי רומן אחר כך ירחיב במסגרת הדיון. וזהו, אני אשמח כמובן שכל אחד, מי שרוצה שיתייחס לנושא הזה. אחר כך נסכם. כפי שתראה, סך הכל הכיוון מבחינתנו כהנהלת עיר סביב ההצעה הוא חיובי. רון, בבקשה.
רון שגן: כן. יש בעצם שתי רמות של טיפול בדבר הזה שקורות עכשיו. אחת זה תת"ל 122 שראש
העיר דיבר עליה. בעצם יש תכנית לאומית שהולכת לעשות שני דברים. יש לי פגישה עם יו"ר רשות הניקוז בחודש הבא בדיוק על זה. פעם אחת הולכת להגדיל ולהעמיק את נחל חדרה, כדי שבמופע גשם חזק בעצם השטף דרך הנחל, הספיקה תהיה יותר גדולה. אבל יודעים מראש שזה לא מספיק, ולכן התוכנית הזאת מטפלת בעצם בלייצר מאגר פחות או יותר מזרחית, בין פחות או יותר בית אליעזר לבאקה, עוד לא החליטו איפה, אנחנו נדבר. תת"ל 122 לדעתי 122 תכנית של הוועדה לתשתיות לאומיות
שבעצם אומרת: אנחנו גם צריכים להרחיב את הנחל, אבל גם אנחנו צריכים לייצר
מאגר. כי הבעיה של חדרה בהצפות היא לא רק הבעיה של המים שיורדים בחדרה, אלא העובדה שהנחל מגיע ומציף ובעצם מאגם את כל המים שמגיעים מהמרחב. והרעיון במאגר זה לאגור את המים בנקודה מזרחית לחדרה ולשחרר את זה-
גדי אריאלי: ... על פרויקט שייקח שנה-שנתיים. אני מדבר על...
רון שגן: לפחות, לפחות.
גדי אריאלי: התכנון שלו, גיוס כספים...
רון שגן: כן, אבל...
11
גדי אריאלי בהצעה לסדר, אני מדבר רק על משהו שיהיה משהו לשנה הקרובה... אם אתם לא רוצים לקבל את ההצעה...
רון שגן: לא, אני דווקא חושב שההצעה היא טובה. אני רק אשלים את ה...
גדי אריאלי: אני רק מרים כרטיס צהוב, זה הכל. אני חושב שיש בעיה.
רון שגן: אין בעיה. אני רק רוצה להשלים. כי אני חושב שהקרן הזאת כן יכולה, ונאמר פה שזה
גם עלה בהנהלה, לסייע באספקט השני. הסתכלנו על התוכנית לניקוזים, כן, המיליארד המפורסמים. ובעצם אנחנו רואים שאנחנו קצת בתוכניות שלפני 30 שנה שאמרו בוא ניקח את המים ונסיע אותם מחוץ לשכונות. זה לא ככה עובד, כי כבר יש יותר בטון ופחות שדות וצריך ללכת ולהסיע את המים יותר. ולכן אנחנו מתחילים לגבש תכנית שמנסה לחלחל את המים איפה שיורדים כמה שאפשר, ורק את העודפים להסיע. ומה שאתה הצעת אולי במקביל קצת לרומן זה בדיוק יכול לשמש, הקרן הזו יכולה לשמש לדברים האלה, פתרונות שהם נקודתיים, שהם אוגמים את המים בנקודה. עושים אותם דרך אגב כבר בעולם, אבל גם בארץ. בתל אביב וברמת גן, יש דוגמאות, אוגרים את זה למופע גשם ואז זה מחלחל לאט והעודפים הולכים לניקוז.
עו"ד יניב דרי: רון, קודם כל יש בשורה גדולה במה שאתה אומר, שסוף סוף הוות"ל עושה משהו
לטובת חדרה. כי אנחנו בזמן האחרון רק מתמודדים עם הצרות...
רון שגן: אל תגיד את זה בקול רם, הם יבטלו את התוכנית.
עו"ד יניב דרי: רומן, בבקשה, אתה רוצה להתייחס למה ש...?
רומן גישר: נאמר פה הכל. פשוט תמיד, גם במקרה הזה, צריך לחשוב תמיד צעד אחד קדימה על
מנת למנוע סיטואציה קריטית כזאת או אחרת ותמיד להיות מוכנים לעזור לתושבי העיר במקרה שיש איזושהי טרגדיה ברמה המינימלית או המקסימלית, אז אנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים. לכן נאמר פה הכל, ו אני בטוח שהנהלת העיר תמיד תהיה מוכנה, ומקווה שלא יקרה מצב כזה או אחר, אבל אנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים.
וזהו, זה מה שנעשה.
עו"ד יניב דרי: עוד מישהו רוצה להתייחס? טוב, אז ברמת העיקרון, גדי, וזה מה שאתה תראה גם
בתשובה, זה מעיד על החשיבות שמועצת העיר רואה בנושא הזה. התשובה היא כזו-
גדי אריאלי: 65, קדימה
עו"ד יניב דרי: לא, למה. אני חושב שזה חשוב, גדי. אתה יודע, זה מעיד שכשבאמת נושאים חשובים
עולים על השולחן-
גדי אריאלי: אפשר לאשר אותם, מה הבעיה.
עו"ד יניב דרי: שנייה. גם אם הם מהאופוזיציה, מועצת העיר יודעת להכיר בחשיבות ולהתקדם
בצורה חיובית. המועצה מכירה בחשיבות הנושא, מסמיכה את מנכ"ל העירייה והצוות המקצועי להניע עבודת מטה להקמת קרן ייעודית אשר תגדיר את הפרמטרים לרמת הנזק ורמת הפיצוי. משמע זה תואם, גדי, לפחות לפי מה שאני מבין, לכיוון שאתה מתווה בהצעה לסדר. אנחנו כמובן גם נאשר את התקציבים הרלוונטיים לעניין הזה.
ורומן, גם תודה לך על ההנעה של הדבר הזה בהנהלת העיר. אני מבקש להביא את הצעת ההחלטה להצבעה. מי בעד? פה אחד. תודה רבה. הצעה לסדר מס' 1. טל בבקשה. אני חזרתי להצעה- מי בעד?
12
החלטה מס 544: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה גדי אריאלי ביום 25/7/21 ,
מחליטה המועצהלהסמיך את מנכ"ל העירייה והצוות המקצועי להניע עבודת מטה להקמת קרן ייעודית אשר תגדיר את הפרמטרים לרמת הנזק ורמת הפיצוי, זאת בשל חשיבות הנושא.
אושר פה אחד.
עו"ד טל אליהו: ...
עו"ד יניב דרי: מה?
עו"ד טל אליהו: רומן...
עו"ד יניב דרי: מה? לא, השאלה אם אתה רוצה לחזור להצעה 1, כי אתה ביקשת קודם כל שגדי... אין
לרומן הצעה, טל.
עו"ד טל אליהו: אה, אין לו? מה ההצעה הראשונה?
עו"ד יניב דרי: טל, יש לך את רחוב השלדג, ויש לך את ועדת בטיחות בעיר. טל, בעיות בטיחות בעיר
זה הראשונה בסדר היום, אז תתחיל אתה.
2. בעיות בטיחות בעיר– כפי שהוגשה ביום 25/7/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו:
עו"ד טל אליהו: טוב, לפני שנתחיל, יש לכם קצת חומר שיהיה לכם מעניין. היום לא הבאתי צידניות.
מישהו זכה כבר בצידנית, דרך אגב. נתנו לו את הצידנית... לך ניתן.
רון שגן: יאללה, תן לי.
רומן גישר: זה ברוסית או שרק עברית?
עו"ד טל אליהו: יש הכל, כל השפות.
עו"ד נתן לבייב: יש תרגום לרוסית?
רון שגן: מה, נגמר הצבע במדפסת?
עו"ד טל אליהו: כן, אין תקציב.
רון שגן: לך לעבוד אחי, ככה מתפרנסים.
עו"ד טל אליהו: אפשר, יניב?
עו"ד יניב דרי: כן כן, בבקשה.
עו"ד טל אליהו: המגמה נמשכת... של העיר בראש הערים המסוכנות שנה שנייה ברציפות נמשכת.
מצריכה מחשבה מחדש כיצד לשנות את המגמה והפיכה לעיר בטוחה. במהלך ההצעה יוצגו נתונים מסקר שנערך בעיר ע"י מתנדבים... בעיות בטיחות קשות. ההצעה הינה לשנות את סדרי העדיפויות ו... כל בעיות הבטיחות, ולתעדף את הטיפול לפי חומרת הבעיה. צוות מטעם מהנדס העיר... יטפל נקודתית... עד לסיום אחרונת הבעיות... אני חושב שמעבר לכך שהבעיה היא, שרואים את זה כמו בתשובה שניתנה כרגע, שהבעיה יכולה להיות, הפתרון יכול להיות פתרון הסברתי, אני חושב שהיום הבעיה בחדרה היא לא פתרון הסברתי אלא פתרון תשתיתי. קיבלתי בתשובה גם את נספחים א' וב', ראיתי את הדברים שצוינו, מכיר את הפרויקטים האלה מקדמת דנא. חלק שבוצעו, חלק ש...
אבל אני חושב שעדיין, עדיין אנחנו נמצאים במצב, שאני אתן לכם דוגמה קטנה, במוצאי שבת ביצעו צפייה בגבעת אולגה. אז עמדנו שם עם הקבלנים לראות מה קורה.
13
הצער הוא שאותם קבלנים מתמקדים עוד פעם ברחובות הראשיים. אם זה בגין, אם זה ראשונים, אם זה הרחוב של הבנקים וכו'. אבל עוד פעם, מה שקורה, אנחנו נמצאים במצב שדווקא במקומות הפחות מרכזיים אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית.
כפי שאמרתי בהצעה, עשינו איזושהי בדיקה, סקר קטן על מנת לבדוק את הדברים.
נמצאו מספר דברים, שעוד פעם אני אומר, אנחנו נמצאים בחסרון תשתיתי, ל א בחסרון הסברתי, ולכן אנחנו צריכים לשים על זה את הדגש, בהצעה הבאה פה לתקן את הנושא של הטיפול בתשתיות ע"י קודם כל הבקרה על אותן תשתיות, לאור העובדה שאנחנו נמצאים במצב שייתכן שאם מישהו, מאן דהוא לא מתקשר למוקד ומספר לו:
"שמע, יש פה בעיה בטיחותית כזו או אחרת", אז אנחנו לא יודעים עליה. ולהיות שנה אחרי שנה במצב שאנחנו מובילים כעיר לא בטיחותית זה לא משהו שאנחנו צריכים להתגאות בו, אלא לחשוב איך לשפר אותו. ושוב אני אומר, הפרויקטים הגדולים כפי שפורטו בנספחים א' וב' זה לא פרויקטים שבסופו של דבר יתנו מענה לבעיות הקשות של הבטיחות ולתופעות שנוצרו כתוצאה ממקומות שבהם היו תאונות דרכים ומקומות שהיו פגיעות במעברי חצייה וכיוצא בזה. נתונים שאספתי. ספרנו בערך כ-113 מעברי חצייה לא צבועים, חלקם כמובן בגבעת אולגה כפי שאמרתי. הלכה למעשה, במוצאי שבת כשהיינו עם הצוות של הצפייה בגבעת אולגה, אז באמת ראינו שבאמת הרחובות הצדדיים, הרחובות הפחות מרכזיים, לא הגיעו אליהם. נספרו 11 צמתים אשר שדה הראייה שלהם חסום כתוצאה משיחים, עצים, גיזום שלא נעשה במקום וכיוצא בזה.
נספרו 15 מקומות של צמתים חשוכים, עם תאורה מאוד חלשה. ראיתי את ההצעה לגבי הנושא של טיפול בתאורה, אין ספק שזה חשוב, אבל חשוב יותר שבאמת אנחנו נלך למקומות שמועדים במירכאות לפורענות, ולראות איך אנחנו פותרים את הבעיה במקומות האלה. אני מזכיר, זה דברים שנמצאים באמת בדמנו, זה לא משהו שעכשיו אנחנו רוצים רק להראות אותו או משהו שאנחנו רוצים להתגאות בו כפרויקט אחד או שניים. אלא אנחנו, בתיקון הזה, בפעילויות האלה, אנחנו בסופו של יום שומרים על הילדים שלנו. ואני מאחל לנו שבשנה הבאה חדרה לא תהיה שוב בכותרת הזו של "חופש מסוכן".
עו"ד יניב דרי: מישהו רוצה להתייחס לפני שניתן קודם כל את התשובה העירונית? אפשר לפרט, מי
שרוצה. טוב. אז ככה, לגבי התשובה העירונית כפי שנמסרה-
גדי אריאלי: יניב, קודם כל אולי תתייחסו לכותרת הזאת, מה זה "עיר מסוכנת"... למה זה ככה,
איפה זה נולד. זה אמ תי? יש דבר כזה? יש קריטריונים שאומרים? בשניים -שלושה משפטים, לא צריך לעשות מזה...
צביקה גנדלמן: קודם כל אין מתפקידנו להסביר עיתון ולא כותרות של העיתון. מה גם שאני חלוק על
הכותרות. ודרך אגב, זו לא פעם ראשונה שאנחנו חלוקים על העמותה הזאת, שכבודה במקומה מונח. ולכן אני מבקש לא להתייחס לקטעי העיתונות ולכותרות. אם כבר-
גדי אריאלי: לא, בגדול, בגדול.
צביקה גנדלמן: גדי תשמע, אני אומר לך עוד פעם-
גדי אריאלי: יש לכם נתונים הרי.
צביקה גנדלמן: יש לנו נתונים. אני יודע להגיד לדוגמה שבכביש 4 איפה שאנחנו עובדים עכשיו יש לנו
שם מספר תאונות גבוה. צומת רמב"ם, הרברט סמואל, יש שם סוגיה מורכבת. דרך 14
אגב, גם או העמותה הזאת או אחרת העלתה את זה. עם הסיפור של הרמזור כשאתה בא מרנה שני, שם מתבלבלים. זה מוגדר כצומת מסוכנת. ואם תרצו, אצל המהנדס בהנדסה יש עוד איזה... נגעתי בנקודות העיקריות. אני רוצה להאמין שנסיים בעזרת השם את העבודה בצומת המשטרה. שם חלק, מי שמכיר, טיפה צפונה, לא זוכר לפני כמה שנים, לא הרבה שנים, נהרגה או נהרג, נהרגה נדמה לי שם גם כן ילדה. יש שם מעברים שהילדים הולכים לבית ספר עמל. אז אני מאמין שהסדרה שם של צומת המשטרה תפתור, תתגבר על הנקודה הזאת. רמב"ם הרברט סמואל זה בשיחה שלי עם מהדנס הכבישים, אנחנו צריכים למצוא שם פתרון אחר. כי הפתרון שניתן שם הוא בעייתי. יש מעבר לזה מקומות שאני לא, אלא אם המהנדס... מקומות שקורות בהם התאונות. אני חושב שאנחנו משקיעים בזה כספים, עושים בזה עבודה. אני שמח שגם רואים אותנו בלילות מסמנים וצוותים של אגף שפ"ע מסמנים, ולא במקרה עכ שיו לקראת שנת הלימודים, זו רוטינה קבועה נדמה לי פעמיים בשנה.
גדי אריאלי: כן, אבל את כל מעברי החצייה, לא רק באזורים מרכזיים.
צביקה גנדלמן: אוקי. אמר את זה ראש אגף שפ"ע שמפעיל את הצוותים האלה. אז אנחנו עושים את
זה פעמיים בשנה. בפסח, לקראת שנת הלימודים. וכל מה שאני אגיד לא יספיק, גדי, לפתור את כל הבעיות.
גדי אריאלי: אבל בגדול יש גם חשיבה על הנושא של האכיפה, מבחינת מצלמות, דברים כאלה? או
שזה לא קיים?
צביקה גנדלמן: תראה, מצלמות זה סוגיה מסוג אחר, שהיא לא רק לבטיחות, היא יותר לאבטחה,
אכיפה. וכמובן כפועל יוצא יכולה לעזור אם היא יושבת על איזו צומת כזו או אחרת.
הסיפור פה של הבטיחות בדרכים, בכל מה שקשור לכלי הרכב, זו עבודה משולבת של משטרה שעושה את האכיפה הזאת, כי פקח שלנו לא עוסק בעבירות תנועה. ולכן זה שילוב שמשלב את זה אגף האכיפה עם יחידות המשטרה הכחולה והשיטור שלנו. אבל אני התייחסתי לעניין של הכותרת שחולקה פה של העיתון. בבקשה.
עו"ד יניב דרי: אז ככה. עיריית חדרה מבצעת פרויקטים בנושא בטיחות בדרכים באמצעות אגף
הנדסה ואגף שפ"ע. כאשר הצורך הנובע הינו שיקום בטיחותי מעמיק כחלק מביצוע רחובות חדשי, או שיקום והרחבה, והן בדיקות סטטיסטיות הנערכות מול המשטרה ופניות הציבור. מדי שנה מוגשות למשרד התחבורה בקשות לקבלת הרשאות לתכנון וביצוע שיפורים בטיחותיים בנקודות תורפה במסגרת פרויקט "שותפים לדרך" הנעשה בשיתוף פעולה מול הרשות לבטיחות בדרכים ומתבסס על נתוני תאונות הדרכים וסקרים שנער כים בנושא הבטיחות. מחלקת פיתוח תשתיות באגף הנדסה מבצעת פרויקטים חדשים וכן פרויקטים נקודתיים ברחבי העיר אשר מטרתם בין היתר לשפר את בטיחות משתמשי הדרך. בנוסף במסגרת ועדת תנועה מחלקת פיתוח תשתיות מתכננת ומאשרת שיפורים נקודתיים בצמתים... לרבות הוספת אלמנטים של מיתון תנועה, פסי האטה, הוספת מדרכות ומעקות בצמתים ועוד. מצורפים לכם, כפי שצוין מקודם, נספחים א' וב' שגם מעידים על הפרויקטים שבוצעו, גם מעידים על הפרויקטים בתכנון, וגם יכולים להעיד על היקפים כספיים. אני אתן כדוגמה באמת כמה נקודות. רמזור המשטרה ב -25 מיליוןשקלים. שיפור בטיחות בציר ביאליק...
שדובר עליו-
15
גדי אריאלי: רמזור המשטרה, סליחה שאני קוטע אותך, 25 של העירייה או
עו"ד יניב דרי: העירייה משתתפת בחלק משמעותי מתקציב הפיתוח.
צביקה גנדלמן: אם זה יעלה 25 אז כרגע לפחות זה-
גדי ארילי: אבל זה לא דרך החברה הכלכלית.
צביקה גנדלמן: לא. החברה הכלכלית, בסוף אנחנו נותנים לה כסף.
גדי אריאלי: היה דיבור שם על איזה 11-12 מיליון, היה ויכוח על 2.5 מיליון
צביקה גנדלמן: לא. עדיין יש לנו דיון, ויכוח עם משרד התחבורה על גובה ההשתתפות שלו.
גדי אריאלי: מה זה המספר 25?
עו"דיניב דרי: סך הכל.
צביקה גנדלמן: זו ההערכה שהפרויקט יעלה. מתוך זה משרד התחבורה הכיר בהתחלה 14, עכשיו
הצלחנו להגיע אתו לזה שהוא מכיר 17, ואנחנו עוד נתמודד אתו. אבל את הדלתא, יהיה חלק שהוא שלנו.
עו"ד יניב דרי: וכפי שצוין זה חלק שמתבצע, גדי, בהרשאות, בתקציבים ובעבודה מול משרד
התחבורה מטבע הדברים, וחלק מכספי קרנות הפיתוח. יש לכם בנספח ב' פרויקטים שבוצעו ע"י אגף שפ"ע, ששם זה יותר מקרנות הפיתוח, בלי מאצ'ינג. זה לגבי הנספחים והסכומים. זאת ועוד, עיריית חדרה והממונה על תיק בטיחות בדרכים ממלא מקום ראש העיר עושים כל שלאל ידם למזער את מפגעי הבטיחות בדרכים בקרב בני נוער, בשיתוף פעולה מלא מול אגפי העירייה, הרלב"ד והמטה לבטיחות בדרכים. בהן מונה את הפרויקטים הבאים - אבירי דרך, סיוע לתלמידים במעברי חצייה. ודאי אתם רואים אותם בצמתים שמוגדרות כשמסוכנות, ואתם רואים שם את המעבירים גם בבוקר, גם בצהריים. פרויקט של למעלה מ -500 אלף שקלים, חלוקת 500 קסדות לתלמידים באמצעות בתי הספר. הדרכת כיתות י"א-יב בנושא נהיגה בטוחה, הרצאות במועדוני יום לקשיש והנחיות על כללי הבטיחות בדרכים. קמפיין שכחת ילדים בכלי רכב. תחזוקה חצי שנתית של מעברי חצייה ועוד. אני יכול לציין פרויקט ממש מהשבועיים האחרונים גם כן עם הרשות לביטחון קהילתי שבוצע בכל מרכזי הפנאי, והוא סימולטורים של נהיגה בשכרות, גם לעודד את ההבנה של הילדים למשמעויות ולסיכונים ולהמחיש להם את הדבר הזה באותם גילאים שהם גילאים מסוכנים. לאור התשובה שניתנה, אני מבקש לדחות-
גדי אריאלי: הפרויקט הזה, סליחה, של המשטרה נעלם כבר? ..
עו"ד יניב דרי: איזה פרויקט?
גדי אריאלי: מתחם המשטרה...
עו"ד יניב דרי: שיש ילדים שמגיעים..? יש היום פרויקטים אחרים, אתה יודע, זה בסופו של דבר
מתבצע עם הרלב"ד.
צביקה גנדלמן: לשאלתך, סליחה, במשטרה זה כבר לפני שנתיים או שלוש או לא מתפקד.
עו"ד יניב דרי: הם עוברים לדרכים אחרות. בסופו של דבר בתקצובים שהם מקבלים ובתוכניות
הממשלתיות יש כיוונים חדשים שאיתם אנחנו מפעילים את הדברים האלה. חלקם במאצ'ינג, חלקם במימון עירוני, חלקם במימון של המדינה. לאור התשובה, אני מבקש לדחות את ההצעה לסדר. מי בעד דחיית ההצעה לסדר? מי נגד? תודה.
16
החלטה מס 554: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 25/7/21 ,
מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"להיות ו עיריית חדרה מבצעת פרויקטים בנושאי בטיחות בדרכים באמצעות אגף ההנדסה ואגף שפ"ע כאשר הצורך הנובע הינו שיפור בטיחותי מעמיק וכחלק מביצוע רחובות חדשים או שיקום והרחבה והן מבדיקות סטטיסטיות הנערכות מול המשטרה, פניות הציבור.
מידי שנה מוגשות למשרד התחבורה בקשות לקבלת הרשאות לתכנון וביצוע שיפורים בטיחותיים בנקודות תורפה במסגרת פרויקט שותפים לדרך, הנעשה בשיתוף פעולה מול הרשות לבטיחות בדרכים בהתבסס על נתוני תאונ ות דרכים וסקרים שנערכים בנושאי הבטיחות.
מחלקת פיתוח תשתיות מבצע ת פרויקטים חדשים וכן פרויקטים נקודתיים ברחבי העיר אשר מטרתם בין היתר לשפר את בטיחות משתמשי הדרך.
בנוסף, במסגרת ועדת תנועה, מחלקת פיתוח תשתיות מתכננת ומאשרת שיפורים נקודתיים בצמתים ובקשיי דרך לרבות הוספת אלמנטים של מיתון תנועה ופסי האטה, הוספת מדרכות ומעקות בצמתים ועוד. מצ"ב נספחים א'-ב'.
זאת ועוד עיריית חדרה והממונה על תיק בטיחות בדרכים – מ"מ ראש העיר עושים כל שלאל ידם למזער את מפגעי הבטיחות בדרכים בקרב בני הנוער בשיתוף פעולה מלא מול אגפי העיר ייה, הרלב"ד והמטה לבטיחות בדרכים בהם מונה את הפרויקטים הבאים: מעבירי דרך – סיוע לתלמידים במעברי חציה בעלות של מעל 500 אש"ח חלוקת 500 קסדות לתלמידים באמצעות בתי הספר, הדרכת כיתות יא-יב בנושא נהיגה בטוחה, הרצאות במועדוני יום לקשיש והנחיות על כללי הבטיחות בד רכים, קמפיין שכחת ילדים בכלי רכב, תחזוקה חצי שנתית של מעברי חציה ועוד.
נדחה ברוב של 10 חברי מועצה בעד ו-2 נגד.
מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר עזב את אולם הישיבות.
עו"ד יניב דרי: הצעה לסדר רחוב השלדג, מס' 3, בבקשה
3. רחוב השלדג – כפי שהוגשה ביום 22/8/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו:
עו"ד טל אליהו: ההצעה הינה בעקבות חיובי תושבים בעניין סלילה ברחוב השלדג. לפי סעיף 4 של חוק
העזר לעירייה 1964, לא ישולם יותר מפעם אחת בעד אותו נכס. העירייה מוציאה לדרישות לתשלום היטלי סלילה לדיירים... ברור שברוב המקרים, אם לא בכולם, לא ניתן היתר בנייה אם לא היו משלמים היטלי סלילה... כעת סוללים כביש נוסף...
ודורשים מהם תשלום... העירייה שתפקידה בין היתר להיות...
עו"ד יניב דרי: חברים.
עו"ד טל אליהו: העירייה שתפקידה בין היתר להיות הגונה... לא עושה בדיקה פנימית של איזה נכס
כבר שילם, ושולחת את הדרישה לכל בעלי הנכסים. היא בעצם מצפה שהם יתנגדו לתשלום בשל כך שכבר שילמו לפני עשרות שנים, הם או מי שבנה או מי שהוציא היתר 17
בנייה וכו'. איזה דייר שומר קבלות על תשלומים שעשה לפני עשרות שנים. בעירייה לעומת זאת אמורים להיות רישומים ומסמכים מהם ניתן ללמוד מי שילם, מתי וכמה.
לכן הדרך הנכונה וההגונה כלפי אזרחים היא שהעירייה תערוך אצלה בדיקה מקדמית לברר מי כבר שילם. למי כבר ששילם לא תישלח דרישת תשלום נוספת בניגוד לסעיף...
לכן הצעתי הינה לדחות בשלושה חודשים את התשלומים עד סיום הבדיקה של כל הנכסים אליהם נשלח חיוב, ולאחר מכן עפ"י הממצאים לשלוח חיובים עפ"י בדיקה מעמיקה.
עו"ד יניב דרי: כן כן. אני רוצה, לפני שנקריא את התגובה גם להתייחס שוב לסוגיה הפרטנית. אולי
לשקף שוב את העבודה בנושא הזה. שרון, בזמנו כשדובר על אזור אחר, אז הסברתם את התהליך, שאתם בודקים לפני.
עו"ד שרון שרוני: כן, גם פה אנחנו, אני רוצה להגיד שהייתה...
צביקה גנדלמן: שרון, לא שומעים. קחי מיקרופון. דברי דרך המסכה, כי אני יודע שאת רגישה.
עו"ד שרון שרוני: כן, למרות שעשיתי היום בדיקה ואני שלילית, איזה כיף לי.
יוכי דהן: שלא תידבקי.
עו"ד שרון שרוני: כן, אני יכולה רק להידבק.
עו"ד טל אליהו: שרון, של מה עשית בדיקה...
עו"ד שרון שרוני: איזה מזל, אני לא רואה אותך עם המשקפיים האלה. כשאני לא רואה אני גם לא
שומעת.
יוכי דהן: בדיקת קורונה.
עו"ד שרון שרוני: קורונה, קורונה. בכל מקרה, אני רוצה לומר שב-11 לאוגוסט נשלחה פנייה, התושבים
מיוצגים ע"י עורכי דין. ב-11 לאוגוסט נשלחה פנייה לעירייה ע"י עורך דין שמייצג את התושבים, ואנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים לגבי כל פנייה שמתקבלת אצלנו. כבר יש לנו נוסח מוכן, אנחנו בימים הקרובים נוציא אותו. בגדול מדובר בהיטל רגיל של תושבים גובלים, שלפני שאנחנו מוציאים את החיובים אנחנו בודקים אם יש חשבונות לתשלום. לא נמצאו חשבונות כאלה. לחילופין, אחת הטענות היא שהם שילמו. את זה בדקנו מראש, ואין לנו קבלות על תשלומים. ובעניין הזה אני חייבת לציין משפט, תמיד אומרים "למה העירייה לא שומרת קבלות?" זאת אומרת, תחשבו כמה קבלות העירייה צריכה לשמור אם היא צריכה כל הזמן דורי דורות לשמור קבלות, וכמה זה קל-
גדי אריאלי: אפשר לסרוק את זה.
עו"ד שרון שרוני: לא, אנחנו מדברים על דברים ישנים. הכביש פה הקודם לא קיים בכלל.
גדי אריאלי: לא סורקים?
עו"ד שרון שרוני: אני משערת שבשנות החמישים-שישים...
צביקה גנדלמן: אז היה מסרק, לא מכונת סריקת מסמכים.
עו"ד שרון שרוני: כשסללו לא היו סריקות. אז דווקא אני למשל, יש לי מסמכים ממש-ממש ישנים של
הבית, שעוד קיבלתי מזה שקניתי ממנו את הבית. אז זה יותר הגיוני שתושב ישמור מאשר שהעירייה תשמור, אם כבר טוענים שהעירייה צריכה לשמור. זה ככה לסגור סוגריים. אבל בגדול בדקנו, וזו באמת סלילה רגילה של כביש גובל ממש לפי ההיטל.
הם טוענים פה, אחת מהטענות שלהם זה שעלות הכביש היא לא בגובה עלות ההיטל, ואנחנו שוב חוזרים לשיטת ההיטל ו לא לתנאי השתתפות. שבשיטת ההיטל כל 18
התושבים משלמים על הכל במועד שבו נסלל הכביש הגובל בנכס שלהם. יש פה כביש גובל, יש פה נכסים שגובלים ישירות. שום דבר לא חוצץ בין הכביש לבין המגרשים שחויבו. שוב אנחנו מדברים על מגרשים גדולים, אז מה לעשות שעל מגרשים גדולים אז ההיטל גדול כי זה פר מטר. והתחשיבים נעשו בהתאם לחוק העזר, גם מבחינת גובה ההיטל וגם מבחינת גובה השטחים, הייתה כמובן קורלציה. אנחנו לא מצאנו כאן שום דבר חריג. אבל כמו שאמרנו, תמיד כשדייר רוצה לבוא ולטעון שהוא שילם ויש לו איזשהם מסמכים, מוזמן. וגם זה אנחנו נכתוב בתשובה - לפנות באופן פרטני ולטעון כל מיני טענות של תשלום קודם, אנחנו מוכנים לבדוק הכל. אני חייבת להגיד שהיד לא קלה על ההדק בנושא של היטלים. אנחנו אישית, הלשכה המשפטית, סיגל אצלנו שהיא הרפרנטית של אגף ההנדסה בודקת כל פנייה ובודקת אותה לעומק, ויושבת עם המחלקות הרלוונטיות. זה לא שיש לנו שטנץ של תשובה ואנחנו מוציאים וזורקים את זה. אנחנו מודעים לקושי, ואנחנו באמת פועלים בצורה מאוד מאוד הוגנת ועניינית וסבירה, ולא מתייחסים בזלזול לפניות האלה. תינתן פה פנייה. הם מיוצגים, כמו שאמרתי, ותינתן להם פנייה מסודרת.
עו"ד טל אליהו: שרון, אין שם הרבה תושבים. כמה יש שם? 60 ,50 ,40?
עו"ד יניב דרי אפילו פחות.
עו"ד שרון שרוני: אני לא יודעת.
עו"ד טל אליהו: אז למה לא לנסות, אולי בכל זאת, אפילו גם אם יש... אם יש ספק, אין ספק... יכול
להיות שמישהו ימצא...
עו"ד שרון שרוני: מי שימצא אז בבקשה, אין בעיה.
עו"ד טל אליהו: אני אומר, בגלל שזו לא איזו מסה, זה לא מה שיקבע לא את תקציב העירייה ולא את
תקציב הפרויקט.
עו"ד שרון שרוני: אז מה, אז לוותר על ההיטל? אסור, אסור. זה כמו לוותר על מס הכנסה.
עו"ד טל אליהו: אמרת שעשית בדיקה שאת שלילית. אני יודע שאת שלילית.
עו"ד שרון שרוני: אני?
עו"ד טל אליהו: בלי בדיקה אני יכולתי להגיד לך. אני אגיד לך משהו. אני אומר, בסך הכל מדובר פה
על אנשים, לא איזו כמות גדולה. אני לא רוצה לחזור על עצמי... אבל אני אומר, שווה אולי לקחת בפרויקט, ללכת ולנבור בהיסטוריה.
עו"ד שרון שרוני: עושים את זה, עושים את זה מראש.
אינג' נדב הדר: ככה אנחנו מתחילים. זה גם מה שכתוב בתשובה פה. אנחנו מתחילים בבדיקה אצלנו.
ומבחינתנו, אני רוצה אולי לדייק מה שנאמר קודם, אם אין אסמכתאות מבחינתנו חזקה שלא היה תשלום שם. יש מקומות שיהיה. אז ככל הנראה לא נעשה תשלום, ולכן אנחנו מוציאים את החיוב. ככל שיש איזשהו אירוע פרטני ויכול להיות שאנחנו טועים והתושב מחזיק איזושהי אסמכתא, אנחנו...
עו"ד יניב דרי: אפילו אם אני זוכר נכון, ראשית אסמכתא.
עו"ד שרון שרוני: נכון, נכון.
עו"ד יניב דרי: זאת אומרת לא צריך להוכיח, מספיק...
עו"ד שרון שרוני: נכון. הודעת חיוב.
עו"ד יניב דרי: הודעת חיוב. גם אם אתה לא מוכיח את התשלום, זה מספיק כי כנראה שהעירייה
19
קיבלה את הכסף. הנטל
בועז ביטון: שרון, בודקים בית-בית לפני שמוציאים אם במחשב רואים איזה משהו?
עו"ד שרון שרוני: כן, כן. או בתיקים עצמם. ממש ככה, בית-בית, מגרש-מגרש.
עו"ד יניב דרי: טל, בבקשה.
עו"ד טל אליהו: כן, תודה. ראשית אני רוצה להגיד שלפחות מהמקרה של שדרות האביב יכולנו ללמוד
שהיו שם אנשים שמצאו שם בסופו של דבר קבלות על תשלום. חשבתי שלפחות אולי מהמקרה של שדרות האביב נלמד, ולא בשלדג נעשה את אותה טעות.
עו"ד יניב דרי: לא, זה אומר שהחלטת המועצה בשדרות האביב-
בועז ביטון: אבל טל, אתה אומר דברים לא נכונים. אתה אומר דברים לא נכונים.
עו"ד יניב דרי: שנייה, בועז.
בועז ביטון: כי שרון אומרת שבודקים כל משפחה לפני כן.
עו"ד שרון שרוני: נכון, ממש. גם יושבים על הכפילות אתנו.
עו"ד יניב דרי: טל, מה שאני אומר...
עו"ד טל אליהו: תמתין, תשמע את כל התמונה.
עו"ד יניב דרי: טל, מה שאני אומר זה שבאמת החלטת המועצה בנושא שדרות האביב כנראה הוכיחה
את עצמה. נתנו פרק זמן לבדיקה. החלטנו החלטה עקרונית שלא מב צעים פעולות למימוש לתקופה מסוימת כדי שבאמת אנשים יוכלו לנבור, למצוא ולהוכיח לעירייה שאין חבות לתשלום. אני חושב שהפעולה בסופו של דבר צריכה בהחלט להיות ברגישות. ובאמת בשדרות האביב ניתנה הזדמנות, ומי שהוכיח הוכיח.
עו"ד טל אליהו: יניב, איך ראש העיר אוהב להגיד? זה בהליך משפטי, נכון? ... הליך משפטי. בוא נמתין
לראות מה יהיה בשדרות האביב בחודש הבא בהליך המשפטי, ואז נהיה יותר חכמים.
אבל עצם העניין, בוא נראה שגם בשדרות האביב, כשאנשים בסופו של דבר מצאו, אז שלחו להם את החיוב ואחרי זה שלחו אותם לחפש. זה העניין המרכזי פה. זה לא צריך לעבוד בשיטה הזאת. הרשות המקומית, חובה עליה לבדוק את הדברים לפני שהיא שולחת את החיובים האלה. תכף אני אסביר גם למה. זה לא דבר של מה בכך.
דובר: זה נעשה.
עו"ד יניב דרי: טל, אבל אומר לך נדב שזה מבוצע פרטנית בתיקים שלהם.
עו"ד טל אליהו: יניב, תאמין לי שלא הייתי שולח, לא הייתי מכין את ההצעה לסדר הזו בלי שאתה
תקבל עכשיו את ההפתעה שאולי אף אחד בשולחן הזה עוד לא יודע אותה. אז לכן בוא אני אסיים ואחרי זה אנחנו נהיה הרבה-הרבה יותר חכמים, אוקי? לכן אני אומר, חובה על ה-
דובר: ...
עו"ד טל אליהו: מה הוא אומר?
עו"ד יניב דרי: הוא אומר ש-
רון שגן: התרשמתי מההפתעה.
עו"ד יניב דרי: הוא מחכה בסקרנות להפתעה.
עו"ד טל אליהו: לעצם העניין-
רון שגן: אבל לא חילקת לנו את זה, טל...
צביקה גנדלמן: יכול להיות שמנהל אגף האכיפה צריך להפעיל את הסירנות, להיכנס לכוננות להפתעה.
20
כן
עו"ד טל אליהו: אפשר להמשיך?
דובר: כן כן, בבקשה.
עו"ד טל אליהו: מה קורה, בעצם אנחנו כרשות מקומית... רומן, דבר בקול רם שנשמע.
עו"ד יניב דרי: טל, אני אתך.
עו"ד טל אליהו: לכן אני אומר, החובה עלינו, וזאת בעצם ההצעה לסדר, שלפני שאנחנו שולחים חיובים
בוא נעשה את הבדיקות אצלנו. הרי לא מדובר עכשיו באיזו שכונה שלמה של 16 אלף בתי אב. כולה מדובר ברחוב השלדג ופינת הראשונים, בין 60-70 משפחות. אז קודם כל לגבי מה שנדב ושרון אמרו, אני רוצה לצטט לכם איזה משפט חשוב שכולנו נלמד אותו פעם אחת ולתמיד, פסק דין חשוב מאוד מבית המשפט המחוזי בדיוק בנושא דומה בעיר אחרת, לצורך העניין רמת השרון, עיר קטנה פה בסמוך. "מתוך חובת הרשות"...
עו"ד יניב דרי: זה הגיל, זה הגיל.
עו"ד טל אליהו: רואים יותר ברור.
רון שגן: תרחיק, תרחיק.
עו"ד טל אליהו: "מתוך חובת הרשות לנהוג בהגינות וסבירות נגזרת החובה לשקוד באופן סביר על
איסוף נתונים, לסווג ולמיין מתוכם את הנתונים הרלוונטיים ולקבוע את העובדות ע"פ מבחן הראייה המנהלית, קודם למשלוח דרישת התשלום. לא כך המקרה כאן". גם פה, כן? "ומפאת נטל הראייה ונטל השכנוע מוטל על הרשות להוכיח את אמיתות דרישת התשלום, ואין ביכולתה להסתמך על חזקת התקינות". זכור את המשפט הזה. חזקת התקינות, אחד הדברים המרכזיים במשפט המנהלי. "המשיבה" - זאת אומרת עיריית רמת השרון לצורך העניין במקרה הזה - "לא שקדה על איסוף הנתונים כמצווה". ולכן גם במקרה הזה דרך אגב עיריית רמת השרון הפסידה בתיק הזה, אבל לא בגלל הדברים האלה, בגלל אספקטים נוספים. ולכן אני אומר, מה יותר מזה שאנחנו כרשות נבדוק את עצמו לפני שאנחנו שולחים את החשבון? ואז מגיעה ההפתעה. באים 61 או 70 תושבים ואומרי "שמע", חלק אומרים "שילמתי", חלק אומרים "לא שילמתי". ואז אנחנו הולכים לבדוק את רחוב הראשונים, שזה פינת השלדג לצורך העניין. אתה מכיר את זה, הראשונים 32. ואז אנחנו רואים שמה שקרה? בשנת 95' הם שילמו היטל על הכביש על רחוב השלדג. הנה, הוא כאן, הקבלה פה. ומי חתום עליה? תהיה לך הפתעה עוד יותר גדולה. הוא במקרה לא פה, רק בועז ושרון מכירים אותו... בני ממקה חתם על הקבלה. הנה היא פה, מי שירצה אחרי זה אני אוכל להעביר לו אותה. לכן אני אומר, 16 מתוך 60 כבר שולמו באותו בניין שנבנה אז. עוד 46 זה כבר עניין אחר, הם לא יודעים. רובם אנשים, עוד פעם אני אומר, אנשים מבוגרים, חלקם לא יודעים איפה הם שמו את הקבלות. אז אני אומר עוד פעם, אם כבר מצאנו ש-16 מתוך 60 שילמו, אז למה אנחנו לא צריכים לעשות בדיקות? למה אנחנו צריכים לטמון את ראשנו בחול?
ולא להסתמך לפעמים על חזקת התקינות, כפי שהסברתי כאן. ונוכל באמת לכבד את התושבים שלנו ולעשות בדיקה מקדימה האם בן אדם שילם או לא שילם. מה קשה בזה? אני לא מבין. להגיד "לא, הוא צריך לחפש עכשיו קבלות. הוא צריך ללכת להביא לנו אסמכתאות"? אולי אנחנו פעם נעשה את העבודה הזו בשביל תושבי חדרה?
עו"ד יניב דרי: טל, מה שאני רוצה להגיד-
21
רון שגן אני מבקש להגיב ברשותך, אדוני היו"ר. אפשר? קודם כל, אני רוצה לשאול-
צביקה גנדלמן: קח, שישמעו אותך.
רון שגן: אה, לא שומעים אותי? אני אדבר חזק יותר. שמע, אני מופתע באמת לא מההפתעה
הזו, אלא מרדידות הטיעון.
עו"ד טל אליהו: ממה?
רון שגן: מרדידות הטיעון. אני חושב שיש בעיה גדולה מאוד בהיטלי סלילה, לא קשור לשדרות
האביב, שם סיפרת סיפורים והיה צריך להסביר לאנשים איך הדברים עובדים, כי בלבלת בשכל, ועוד בתור עו"ד למקרקעין. דבר שני, אחרי כמה זמן? 10 ,15, לא יודע כמה זמן אתה שם, זה מה שמצאת? לא בדקו טוב?
עו"ד טל אליהו: כי זה לא יוצא לך מהכיס, אז לא אכפת לך. שכל משפחה כזו קיבלה 70 אלף שקל, לך
זה לא אכפת.
רון שגן: הקשבתי לך, תן לי לדבר.
עו"ד שרון שרוני: כל אחד מאתנו ישלם במועד כזה או אחר.
רון שגן: רגע. יש תהליך קצת יותר חשוב וחכם, שאולי יביא בסוף, טל אליהו-
עו"ד טל אליהו: כמו מה?
רון שגן: תכף אני אסביר לך. תמתין בסבלנות. לאיזון בכמה משלמים תושבים-
עו"ד טל אליהו: מה זה קשור להיטל?
רון שגן: תן לי לסיים אבל. טל, מה אתה מפריע לי?
עו"ד טל אליהו: כי אתה לא קראת את ההצעה.
רון שגן: אבל תן לי לדבר.
עו"ד טל אליהו: ההצעה...
רון שגן: אני לא מעוניין... אדוני היו"ר, אתה יכול להפסיק את הנודניק?
עו"ד יניב דרי: טל, אנחנו נתנו לך לדבר, כבד גם את החבר. הבמה שלך. כל אחד יכול להגיד מה שהוא
רוצה בעניין, אנחנו נותנים...
רון שגן: לא רוצה, לא רוצה... אני לא רוצה אבל, אני לא רוצה. אתם מפריעים לדבר... אז
תרשום, אחי...
עו"ד יניב דרי: מי שרוצה להגיב יקבל את זכות התגובה.
רון שגן: אני רוצה להגיד, אני רוצה שוב...
צביקה גנדלמן: רגע, חברים. סגן ראש העיר, בועז ביטון. סגן ראש העיר. בואו תשמעו, אנחנו הגענו
למצב יפה. היועמ"ש, את מפריעה. בדרך כלל הטענה של האופוזיציה - שלא נותנים לה לדבר. אני מבין שעכשיו האופוזיציה לא נותנת לקואליציה לדבר. אז בואו נדבר, תקשיבו. אתם נאמתם, הקשבנו. תנו את הצ'אנס, גם אם זה סותר את התזה. כן.
רון שגן: הבעיה בעיניי באופן אישי של זיקה דווקא, של זיקה לפעמים בין התשלום לבין הביצוע
בפועל. הסך הכל תמיד נשאר אותו דבר, זה חוק מדינה, אתה לא יכול לוותר למשה כן ולדוד לא, זה בכלל לא חוקי. אז זה בכלל לא רלוונטי להגיד אלה מסכנים, ההם לא מסכנים, אז מה, זה עומד למבחן משפטי. אבל מה שכן, מתקיים תהליך, ויש פגישה אצל ראש העירייה בעניין עם היועצת המשפטית ועם ייעוץ משפטי בתל אביב כדי להבין האם התמהיל, האם הדרך שבה מחלקים את זה, כי הרי יש סך הכל סלילות שצריך לעשות ואת ההיטל מחלקים בצורה מסוימת בתחשיב לפי מדרכה וכביש. ואני היום 22
חושב שהדבר הזה בדרך שבה הוא מחושב הוא - אני לא אקרא לזה מחמיר, הוא מחמיר לצד אחד או לסוגי מגרשים מסוימים או לסוגי מגורים מסוימים. וזה התהליך שצריך לעשות. כלומר, בעיניי. אם יש בניין של 30 קומות, אז החיוב בגין המטר הבנוי שהוא מה שנותן את ההשבחה המשמעותית, צריך להיות הרבה יותר גבוה ביחס למי שגם אם יש לו מגרש של דונם אבל יכול לבנות רק ארבעה בתים אז הוא לא צריך לשלם בגין השטח כל כך הרבה. ולכן זו הנקודה המשמעותית. החיפוש אני חושב זה משהו ש... באמת, יש היום סורקים, חצי פחות או יותר מהארכיון נסרק וצריך לסרוק את החצי השני. ויש כבר פעילות לסרוק את כל המסמכים שיש בעירייה. זו בעיה, זו בעיה של עשרות שנים. וזה כבר, חלק מהדברים הם באמת בעיה. אבל זה יהיה הפתרון, כאשר אנחנו נוכל לייצר משוואה שבה הקבלן שהולך לבנות בניין על דונם של 10 קומות משלם הרבה יותר, כי החבות בגין השטח הבנוי ולא המטר החול היא הגבוהה, ומישהו שגם אם יש לו דונם, דונם ורבע, שניים, אבל הוא בונה שניים-שלושה בניינים - בתים, לא בניינים, צמודי קרקע - הוא ישלם בהתאם למה שהוא בונה. ויכול להיות שצריך גם לבדוק את תנאי התשלום, כי בהחלט יש אנשים שאין להם. ואולי את תנאי התזרים, כדי לעשות חלק מהדברים גם ללא תלות... יש פה איזשהו תהליך שבעיניי זה הלב שלו, זה מה שיכול באמת לשנות. אין סרט שבו עיר מפתחת והתושבים לא משלמים. למה? כי זה חוק. חוק מדינה. אפשר לתת מאה הצעות לסדר, וזה לא יקרה.
אבל כן אפשר להגיד שאם יש לך כביש מול הבית של מטר והרחיבו את הכביש לחמישה מטר ואתה כבר שילמת עבור המטר, אתה לא צריך לשלם עבור החמישה. זה כן אפשר.
ולכן אני חושב שעם כל הכבוד לאי-בדיקה, ויכול להיות שקרו טעויות וזה טוב שאתה מוצא אותן, טל.
גדי אריאלי: זה לא טעויות, זה על תשלום או לא תשלום.
רון שגן: אני אומר, אבל הטענה-
גדי אריאלי: לא קשור... הסבר ממצה ומעולה...
עו"ד טל אליהו: אפילו גדי מבין את הטעות.
גדי אריאלי: ... אני מבין, אבל מדובר פה, באמת כמו שאמרה היועצת המשפטית, היא אמרה
צריכים לבדוק לפני התהליך האם שילמו, שלא יהיה כפל תשלום. זו כל הטענה.
רון שגן: נכון. וכאשר בודקים-
עו"ד יניב דרי: גדי, אבל מה בעצם.. אתם אומרים את אותם דברים, זה מצחיק. אומרים את אותם
דברים.
עו"ד טל אליהו: מי אומר את אותם דברים?
עו"ד יניב דרי: אתה, גדי ו... שנייה, ברשותכם, חברים. אתם בעצם אומרים, אתם בעצם באים
ואומרים, וזה נכון, וזה ככה צריך להיות, שהנטל קודם כל של הבדיקה הוא של הרשות.
ברשות הגורמים המקצועיים אומרים "בדקנו, אין". בגלל - בני ממקה היה בזמנו, לא שרד, לא שמר, לא משנה, לא נאשים אחרים עכשיו. אבל עובדתית אין זה בתיק. עכשיו מצאו את זה התושבים? פנטסטי. זה יכול בהחלט להרים-
דובר: ...
עו"ד יניב דרי: רגע. זה יכול בהחלט להרים את הנטל ולסייע להם לקבל את הפטור, וזה מצוין. וזה
אגב כן תפקידנו כנבחרי ציבור, לנסות לסייע. לחפור במסמכים זה מצוין. גם תפקידנו 23
כנבחרי ציבור לאמץ את ההחלטה, כפי שעכשיו אני רוצה בבקשה... רגע. לא, אני אתן לך. מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בדבר הזה? אנחנו, אחת, מדברים על זה שכמו שאמרתם זה מקרה פרטני. כי באמת אחד יכול להיות לו, ואחר... רגע, רגע. ולאחר אין, כי זה רחוב. זה אחד. הדבר השני, שהוא לא פחות חשוב, וזה גם אושר אתמול בראש העיר, זה אושר ונמסר לגזבר. במשך 3 חודשים, כפי שהיה בשדרות האביב, כדי שאנשים יוכלו לחפש וכו', אנחנו לא נפעל פעולות למימוש ההיטל, כדי לתת להם את האפשרות, יקבלו הודעות אבל לא יפעלו למימוש. זה אומר עיקולים ודברים כאלה לא יהיו. למה? בדיוק כדי להספיק לתת להם לבדוק, לתת להם להתייעץ עם עורך דין. כדי לתת להם הליך הוגן. זה התפקיד שלנו, לתת לאנשים הליך הוגן. ואנחנו ניתן את זה לאנשים. וזה מצוין אם כל אחד יוכל לבוא ולתת עזרה באיתור מסמכים, פנטסטי. מה שרון הסביר מקודם זה איזשהו שינוי מהותי, והוא שינוי שמצריך עבודה מאוד מאוד משמעותית של שעות רבות-
עו"ד טל אליהו: ...
עו"ד יניב דרי: רגע, טל, טל. טל, רגע. טל, שנייה. טל, שנייה. טל, תן לי לסיים בבקשה. שעות רבות, כי
הנושא חוזר אלינו... טל, תן לי לסיים. הנושא הזה חוזר אלינו. אני אגב כן מצפה, טל, וזו אמירה שלי, השעות האלה הרבות שרון משקיע בהתנדבות בנושא הזה, היית יכול באותן שנים, 7 שנים בתור סגן ממלא מקום, להשקיע את השעות וליזום הצעה לתיקון שיטת החישוב או שיטת הבדיקה. מה קרה שפתאום נזכרנו בזה? לא הבנתי.
עו"ד טל אליהו: תכף אני אענה לך.
עו"ד יניב דרי: לא, בסדר. סתם ככה שאלת אגב. כי זה שנים אותה בעיה, והיא באה לפתחנו פעם אחר
פעם. רון לקח את המקרה של שדרות האביב ואמר בואו נבדוק את הבעיה ובואו נמצא פתרון לבעיה, ולא נשאיר את זה כל פעם שזה משחק בין אופוזיציה לקואליציה. זה מה שמצופה, אגב. תכף אני אסכם את הצעת ההחלטה. אבל טל, בבקשה.
בועז ביטון: אני רק שנייה, אני דקה.
עו"ד יניב דרי: בועז, בבקשה.
בועז ביטון: אני רציתי לדבר מזווית אחרת. כי אני יודע שמבחינת תשלומים האופציה היחיד ה
שבועז נותן היא בעצם לחלק את זה ל-28 או 24 תשלומים
עו"ד יניב דרי: באישור משרד...
בועז חריף: זה החוק מתיר לנו.
בועז ביטון: אני באמת, פנו אליי כמה משפחות מהרחוב, פנה אליי היום בן אדם נכה 100% שאומר
"אני מקבל 2200 שקל מביטוח לאומי, איך אני אמור לשלם את ז ה גם ב -24 תשלומים?" ואנחנו צריכים לנסות לחשוב על איזה מנגנון, אולי להקים איזו ועדה של אנשים בקשיים, זקנים, מבוגרים, אנשים שחיים מקצבאות נכות או כאלה דברים, שהאנשים האלה שמקבלים יום אחד את התשלום של 70-80 אלף שקל, לתת להם איזו אופציה הוגנת והגיונית לשלם את התשלום.
רון שגן: אבל חוקית אסור לדחות את זה למימוש?
בועז חריף: מי שכבר גר שם, לא מדבר על...
בועז ביטון: זה אנשים שגרים שם.
עו"ד יניב דרי: מה שבועז מציע זה לדחות את זה למימוש, כמו בהיטל השבחה.
24
בועז ביטון: למימוש, כמו בהיטל השבחה.
עו"ד שרון שרוני: לא, אי אפשר. זה צריך להיות בחקיקה.
רון שגן: בחקיקה שלנו.
עו"ד שרון שרוני: כן, לחוקק.
רון שגן: בסדר. זה אני מסכים.
עו"ד שרון שרוני: השאלה אם משרד הפנים יאשר לך את זה.
רון שגן: צביקה. זה חלק ממה ש...
צביקה גנדלמן: חברים. אני מבקש שתעלו הצעה לחוק עזר בעניין הזה, נקיים על זה דיון, נשמע את
הצוות המקצועי-
עו"ד שרון שרוני: צריך לבדוק לגבי התזרים.
צביקה גנדלמן: אני רק לא רוצה להרים את זה יותר מדי גבוה. זה צריך אישור ממשרד הפנים.
עו"ד שרון שרוני: לא רק זה. הרי מה אתה עושה, אתה מכריז על כביש שאתה רוצה לסלול ואז אתה
מתחיל לגבות, ממלא את הקופה, ובאמצעות הקופה אתה מייצר איזשהו תזרים. ברגע שאתה אומר אני דוחה את זה למימוש של בעל הקרקע, מימוש זה היתר בנייה ומכירה, אתה בעצם מנתק את הקשר למועד הסלילה. ואז אתה תצטרך מקורות אחרים לסלול.
רון שגן: אבל זה דיון תזרימי. שרון, שרון.
עו"ד שרון שרוני: רגע, רגע... זה לא רק הקטע...
בועז ביטון: אנחנו מבינים את זה.
עו"ד שרון שרוני: אתה לא תסלול, זה מה שיקרה, אתה תחכה למימושים.
דובר: אני אסביר לך. זה יותר מכך.
צביקה גנדלמן: היועצת המשפטים, חברים, אנחנו לא עושים את הדיון עכשיו. תבי או הצעה שיהיו
בתוכה את כל המרכיבים, בין אם העניין... שתדע לתת תשובה שאם הכסף לא מומן מאיפה אנחנו מביאים את הכסף על מנת לבצע את זה. אם זה ייראה סביר ונרגיש שאנחנו יכולים לעשות את זה, מה טוב.
בועז חריף: לקבל את האישור ממשרד הפנים.
צביקה גנדלמן: צריך, אני אומר עוד פעם, זה לא רק במנדט שלנו, צריך להשאיר את זה למשרד הפנים.
מבחינתי זה בסדר גמור. רק דבר אחד להבנתי לא יכול לקרות. אחד, שנגיד למאן דהוא "אתה לא משלם" או כל דבר אחר, גם בהקשר לדיון שהיה פה. תראו, חברים, בסוף לקחת-
עו"ד שרון שרוני: אפשר להגיד מילה? האופציה הזאת של המימוש קיימת בחקיקה.
צביקה גנדלמן: לא, אני אבל לא רוצה-
עו"ד שרון שרוני: אבל יש גם את האופציה של ההכרזה. בעצם אתה מבטל אופציה אחת לגבות כסף, זה
מה ש...
צביקה גנדלמן: מכובדי, עזבו. אנחנו לא... חבר'ה. עזבו, זה לא הנושא לדיון. בועז.
עו"ד שרון שרוני: זה לא... היו עושים את זה כבר אחרים מזמן.
צביקה גנדלמן: חברים, זה לא הנושא לדיון. זה לא הנושא עכשיו לדיון.
עו"ד שרון שרוני: לא, זה מופיע גם בחוק.
עו"ד יניב בדרי: מראש החוק הוא האופציה הזאת.
צביקה גנדלמן: אני מציע שתתייחסו למה שעלה פה, זה העניין. אני רוצה, אם כבר ניתנה לי ההזדמנות,
25
נתן לי היו"ר את ההזדמנות, אני רוצה לבוא ולומר, יש דברים שבטח כשאתה עובד עם אנשים וכשמדובר פה על דברים שאנשים צריכים, הם אישיים, הם מכספם, הם צריכים להכניס את היד לכיס, אין פה עניין שאתה עכשיו לוקח, בוא ניקח מאה איש ונעצור ונתחיל לטפל בהם. לא עובד ככה. זה אולי נשמע יפה. זה לא עובד ככה. אם יש אדם שיש לו השגה, שאלה, אני שמח לשמוע. ידעתי, אבל לא משנה, העלה את זה יניב, יש לנו דוגמאות כאלה לא מעט, לא רוצה להגיד "במכביר", שעולים על דברים ש-
גדי אריאלי: אני לא צריך להחזיק קבלות. יש פה טעות בהצגה של הדברים של היועצת המשפטית.
צביקה גנדלמן: רגע, בואו. אני אומר עוד פעם, צריך-
גדי אריאלי: ... לך תחפש קבלות. אם היה שם כביש או אם היה שם מדרכה, יש הוראות מובנות
בחוק של הנחות. זה אמרו לי, אני לא גאון הדור.
צביקה גנדלמן: אנחנו לא מדברים על הנחות עכשיו.
גדי אריאלי: לא, אני מדבר על גובה התשלום.
צביקה גנדלמן: אז אני מסביר שוב. גובה תשלום, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שעיריית-
גדי אריאלי: לא צריך לחפש קבלות.
צביקה גנדלמן: גדי, תשמע. אם לא צריך לחפש הוכחות, אז כל אחד יבוא ויגיד "שילמתי"... ככה. אז
אני אומר שוב, הנחת העבודה היא שכשיוצאת הוראת תשלום הצוות המקצועי עשה את הפעולות הנדרשות. הנחת העבודה. הרי זה לא שמישהו בא... זאת הנחת העבודה.
עכשיו התקדמנו, קיבל התושב את הוראת התשלום. בסדר? הוא בא ומרגיש שנעשה לו עוול, בין אם זה קרה לפני שנה או בין אם זה קרה לפני חמישים שנה. התושב הזה צריך לנהל את הדו שיח עם לצורך העניין הגזבר או ה... או המהנדס-
גדי אריאלי: זה לא כך צביקה.
צביקה גנדלמן: זה כן כך, כי-
גדי אריאלי: זה לא, זה לא. צביקה אני לא אגיד לך סתם ... החוק אומר שיוצאים מתוך הנחה
שבמקום הזה כבר היה כביש, ואם היה כביש-
צביקה גנדלמן: גדי, אם החוק אומר כך, אם החוק אומר כך, יש עורכי דין שפנו, תראו-
גדי אריאלי: לכן אני אומר מה... לדחות בחודש, חודשיים, שלושה?
עו"ד יניב דרי: לא משנה, גם זה זמן להתארגן.
צביקה גנדלמן: ומה יקרה? ואחרי חודשיים מה יקרה?
גדי אריאלי: מה שקורה בשדרות האביב.
צביקה גנדלמן: מה קורה בשדרות האביב?
גדי אריאלי: בשדרות האביב לא היה כלום.
צביקה גנדלמן: מה קורה בשדרות האביב? כרגע יש חלק שפנו לבית המשפט. נמתין לבית המשפט.
ותאמין לי, עיריית חדרה תקבל כל מה שבית המשפט יקבע. אתה רוצה שאני אומר לך יותר מזה מניסיוני? ואם תרצה, אני אתן לך את זה במספרים.
גדי אריאלי: אני לא בוויכוח אתך.
צביקה גנדלמן: לא, אני מדבר, אנחנו מדברים. אני יכול לומר לך-
עו"ד יניב דרי: גדי, הזמן הזה נותן להם זמן להתארגן גם.
צביקה גנדלמן: אני יכול לומר לך, בשביל להעיד על העבודה המקצועית, שבסוף אתה יודע מה, המבחן
הוא בית משפט. תרצה, אני אבוא ואציג לך נתונים כמה עתירות היו כנגד עיריית חדרה 26
בעניינים האלה וכמה עיריית חדרה זכתה או לא זכתה, בין אם בעתירות קטנות או בעתירות גדולות מאוד מאוד. עכשיו, אני לא אומר... אנחנו יכולים לטעות, בסדר גמור.
אבל לכן אני אומר שהגישה צריכה להיות פרטנית, מתוך זה שהנחת העבודה שהחיוב שיצא עבר את המסננת המקצועית. עכשיו מישהו מרגיש שנעשה לו עוול? הדלת פתוחה. מישהו מרגיש שנעשה לו עוול ולא קיבל את רצונו? שילך לבית המשפט. אלה המשחקים. אבל אנ י לא יכול להציב פה כללים במשחקים מחדש. ואני אומר לך, בשדרות האביב חלק קיבלו את המענה, וחלק כמו שנאמר פה, אני לא יודע, הלכו לבית המשפט. יחליט בית המשפט, נעמוד ונצדיע.
גדי אריאלי: אבל גם יניב הזכיר את זה שנתנו חודשיים-שלושה...
עו"ד יניב דרי: גם פה נותנים, אנחנו גם פה עושים את אותו דבר.
צביקה גנדלמן: לא, אבל הוא אומר, הוא אומר, אנחנו לא פועלים-
גדי אריאלי: אני רוצה להגיד לך שמה שהיועצת המשפטית אמרה בקשר לזה, יש חוק מובנה בעניין
הזה. לכאורה אם היה כביש כבר במקום הזה ונבנה בית או אנשים גרים שם כבר, החוק אומר שיוצאים מתוך הנחה שעל הכביש אנשים שילמו. אם עושים פתאום מדרכה, יש איזה סוג של הורדה במחיר של 60% ושל 40%, לא זוכר בע"פ, זה מובנה בחוק. לכן אני אומר, את הדקויות האלה בן אדם-
יעקב זיגדון: כל זה ידוע לאנשי המקצוע, גדי, אנחנו עושים את ההפחתות האלה. קוראים לזה עדנה
יעקובי. כל הדיון פה על עדנה יעקובי והיכולת המקצועית שלה, זה הכל. עדנה יעקובי אישה רצינית, מקצועית, עושה את עבודתה. זה הכל, יכול להיות שיש טעויות.
יעקב זיגדון: יכול להיות, זה עוד ייבדק... בסדר גמור.
עו"ד טל אליהו: אפשר?
עו"ד יניב דרי: טל, בבקשה.
עו"ד טל אליהו: קודם כל אני באמת רוצה, אני שמח קודם כל שההצעה שלי הביאה גם לשיח בתוך
הקואליציה ולרצון באמת לשפר את המצב וכו'. גם העלו פה מספר דברים, וקודם כל זה חשוב. בסופו של דבר המועצה פה יושבת על מנת למצוא פתרונות לתושבי חדרה, זה אחת. ועל זה השמחה. אני מצר על כך שיכול להיות שגם רון וגם יניב לא הבינו את ההצעה לסדר שלי, כי אני לא דיברתי על שיטת החישוב. אני מסכים עם שיטת החישוב.
ולשאלתך, 7-8 שנים, מה שזרקת קודם, הייתה פה איזושהי הנחת עבודה בזמנו ששינו את שיטת החישוב לאור כל מיני דברים שעלו מכיוון שהיה כספים לפתח כבישים וכיוצא בזה. הייתה שיטה שעבדה עם המחלקה המשפטית יחד עם עו"ד... שבזמנו הוציאו את כל השיטה, שיטת החישוב החדשה. אין לי ויכוח עליה דרך אגב. גם במקרה של שדרות האביב אין לי ויכוח על שיטת החישוב. אז לכן גם במקרה הזה אין לי. אז לכן כל ההרצאה שהייתה פה על שיטת החישוב היא לא חלק מההצעה לסדר שלי. אני בהצעה לסדר שלי אמרתי דבר פשוט. לאור העובדה שנמצאו 16 תושבים שכבר שולם החשבון שלהם בעבר וכרגע הדבר הזה עומד על סדר היום, אז בסך הכל אמרתי, אני אחזור על ההצעה, זה משפט אחד, לא משהו מסובך. לכן הצעתי הינה לדחות בשלושה חודשים את התשלומים עד סיום הבדיקה של כל הנכסים אליהם נשלח חיוב, ולאחר מכן עפ"י הממצאים לשלוח חיובים עפ"י בדיקה מעמיקה. לא שאלתי, לא אמרתי שום דבר על שיטת החישוב, לא אמרתי כביש, לא אמרתי מדרכה. אמרתי דבר פשוט. הצעתי 27
פשוטה, ומעבר לכך, חיזקתי את זה במה שגם אמר בית המשפט... במקרה רמת השרון.
לא הייתה הצעה יותר מדי זה. וגם כל הסופרלטיבים שהוקצו לפני כן אינם רלוונטיים לעניין, נדלג עליהם לצורך העניין כי באמת הם חסרי משמעות. דבר נוסף אני רוצה להעיר לגבי מה שהמנכ"ל אמר. בשני המקרים האחרונים שהיו בחדרה, במקרה של נושא... זה שני מקרים שבסופו של דבר נגמרו בפשרות, בפשרה בבית המשפט. גם מקרה פרנקל, וגם המקרה הנוסף, רגע, תן לי להיזכר. שנייה, תכף אני אזכר. ... יניב גם הכיר את הסיפור מקרוב, אז גם נגמר בפשרה. ולכן גם פה.. אה, כ"ט בנובמבר, סליחה. מה שהיה בכ"ט בנובמבר בחלק הדרומי. אז בשני המקרים האלה בית המשפט, בסופו של דבר הגיעו לפשרות ובסופו של דבר שילמו חלק... זה לא הגיע למצב שבית המשפט היה צריך לפסוק פה איזו פסיקה שאנחנו צריכים עכשיו לנהוג על פיה. אוקיי?
לכן צריך לקחת את הדברים. ואני אומר, עוד פעם, זה לא שעכשיו רחוב השלדג בסופו של דבר. אף אחד לא שומע... למה בנו את רחוב השלדג? אנחנו יודעים למה. זה היה תנאי תב"עי במחיר למשתכן, וזה הכל. זה לא היה פה בגלל שרצו לרצות את החלק האחורי של רחוב קק"ל או רחוב הגדוד העברי. זה לא רלוונטי. היה תנאי, ויש עד היום תנאי בטופס 4, עד שהקבלן שממקם שם את המדרכות לא יסיים את המדרכות ואת הכביש ברחוב השלדג בחלק המזרחי, הבניינים שם לא יקבלו טופס 4. זה פשוט החשבון פה הוא פשוט. וגם... מחיר למשתכן, כבר בנינו את הכביש הזה. זה לא שעכשיו הכספים של הגדוד העברי-
עו"ד יניב דרי: כן, אבל טל-
עו"ד טל אליהו: אבל עוד פעם, זה לא רלוונטי, בדיוק, זה לא רלוונטי כי... לא רלוונטי. אמרתי הערת
אגב. אוקי? ... איך שאתה רוצה. אז לכן אני אומר, בסופו של דבר אם אנחנו באמת מצאנו שיש טעות ו-16 כבר שילמו, אז בואו נעצור סוסים, תבדקו. כמו שאמרת, שדרות האביב בדקת, בוא תבדוק גם פה, מה קרה? זו הייתה ההצעה דרך אגב. לא שיטות חישוב ולא מדרכות או כבישים.
עו"ד יניב דרי: לא, אבל אני אגיד לך, טל, גם בצורה גורפת זה יכול אפילו להזיק לתושבים, כי אם
אתה בא ואומר "אני בעצם ממתין עם הודעות החיוב", הם בינתיים צוברים ריביות.
עכשיו, מי ש-
עו"ד טל אליהו: בשדרות האביב עצרנו הכל.
עו"ד יניב דרי: שנייה. מי שאין לו לצורך העניין השגה ואומר "אני לא שילמתי" - מעדיף לשלם ולא
לספוג עכשיו על הסכום הזה עוד ריבית או עוד הצמדה. לכן- רגע. לכן, טל, ההצעה שאנחנו מביאים סביב הנושא הזה היא הצעה שהיא יותר מתאימה. מה ההצעה אומרת? מאחר וזה מקרים פרטניים, אני אקריא את הדברים בתוספת המשפט שאמרתי מקודם. במסגרת הכנת החיובים בוצעה בדיקה ע"י מחלקת פיתוח תשתיות ולא נמצאה בספרי העירייה כל אסמכתא לתשלום קודם בנכסים נשוא החיוב. ככל ויש בידי בעלי הנכסים אסמכתאות התומכות בטענתם לתשלום קודם, נשמח לקבל ולבדוק כל בקשה לגופה. הנושא הוא פרטני ולא קבוצתי. משכך, אנחנו גם מקבלים פה החלטה - בועז, זה רלוונטי כמובן כמו שדיברנו בכל מה שקשור למחלקת הגבייה - שאמנם החיובים נשלחו וההודעות נשלחו, אבל לא יפעלו למימוש החיוב במשך שלושה חודשים, דהיינו עיקולים וכו'. עכשיו, באותה תקופה, מי שאין חולק ואומר "שמע, אין 28
לי שום מסמך, אני אלך לשלם", אני אעצור את המרוץ. מי שיש לו מחלוקת יבוא ויציג אותה. ככל שהוא יציג אסמכתאות, אז יבוטל החיוב. זה החלטה שלו. לכן ה
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]