10 21 15
1
פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה
מן המניין מס' 21/15-10
שהתקיימהבבית מועצת העירייה
ביום רביעי כ"ה בטבת תשפ"ב – 29 בדצמבר 2021
2
תוכן
עניינים
מן המניין מס' 10-21/15 .................................................................................................................. 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א.שאילתות......................................................................................................................... 5 1.עפ"י הנתונים של מנהלת העסקים, מה כמות שטחי המסחר הפתוחים והסגורים ברחבי העיר? כפי שהוגשה ביום 24/12/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו..........................................................5 2.מה העלות הכספית של תיק בית המשפט בעתירה שהוגשה ע"י עו"ד טל אליהו נגד מינוי רון שגן ליו"ר ועדת המשנה? אבקש פירוט מדויק לנושא אגרות תשלומים ושכ"ט......................................... ........ 6 כפי שהוגשה ביום 24/12/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו................................................... 6 ב.הצעה לסדר............. ...................................................................................................... 17 1.הגשת קובלנה– כפי שהוגשה ביום 26/12 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו. ........................... 17 ג.דו"ח פעילות שנתי אגף פניות הציבור........... ....................................................................... 20 ד.חוק עזר לחדרה (סלילת רחובות תשפ"ב– 2021. ............................................................... 22 ה.חברי ועדת ערר- הארכת כהונה. ....................................................................................... 30 ו.תקציבים בלתי רגילים........... ............................................................................................ 31 זהיתר עבודה נוספת ......................................................................................................... 32 ח.הארכת הסכם התקשרות בנושא שרותי מוקד – תאגיד מי חדרה בע"מ. ..................................... 33 ט.הארכת תוקף הסכם דיור ציבורי......................................................................................... 33 י.מועדי ישיבות לשנת 2022 . ............................................................................................... 34 יא.תמיכות לשנת 2022 – הענקת מקדמות ............................................................................. 34 יב.ועדות העירייה- חילופי גברי ............................................................................................ 35 יג.אישור החלטות ועדות העירייה. ......................................................................................... 35 יד.אישור הסכם קדם מימון לצורך הרחבת מכון טיהור שפכים– תיקון החלטה ................................ 35
3
נכחו ה"ה
צביקה גנדלמן – ראש העיר,
עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,
ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,
בועז ביטון – ס. ראש העיר,
רומן גישר – ס. ראש העיר,
מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,
הרב בן ציון נורדמן – חבר מועצה,
גבריאל סרוסי – חבר המועצה,
גדי אריאלי – חבר המועצה,
עו"ד טל אליהו – חבר מועצה,
טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,
רו"ח סדי בן דוד – חבר המועצה,
רון שגן – חבר המועצה.
חסרו ה"ה:
משה אנוקנין – חבר המועצה,
משה אלמליח – חבר המועצה,
עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר,
רונן הילף – חבר המועצה,
שי ברכה – חבר המועצה,
שלמה בוזגלו – חבר המועצה,
רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.
מוזמנים: אורחים:
יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה, שי ארנט כהן – מנכ"ל החברה הכלכלית לחדרה בע"מ.
עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,
נעמי שוחט – גזברית העירייה,
יוכי דהן – מבקרת העירייה,
אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,
איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,
בבר אפללו – עוזר ראש העיר,
בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,
יהודית אסולין – מנהלת אגף פניות הציבור,
שירית קנשטי – מזכירת בית המועצה,
שירן גז – מזכירת מח' מנהלה וקשרי חוץ.
4
סדר יום:
א. שאילתות, (נספחים 2-1)
ב. הצעות לסדר, (נספח-3)
ג. דוח פעילות שנתי אגף פניות הציבור, (נספח 4)
ד. חוק עזר לחדרה (סלילת רחובות התש"ב) – 2021 , (נספחים 8-5)
ה. חברי ועדת ערר – הארכת כהונה,
ו. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 9)
ז. היתר עבודה נוספת, (נספחים 11-10)
ח. הארכת הסכם התקשרות בנושא שרותי מוקד – תאגיד מי חדרה בע"מ, (נספח 12)
ט. הארכת תוקף הסכם דיור ציבורי – מי חדרה בע"מ, (נספח 13)
י. מועדי ישיבות מועצה לשנת 2022, (נספח 14)
יא. תמיכות לשנת 2022 – מהענקת מקדמות, (נספח 25)
יב. ועדות העירייה – חילופי גברי,
יג. אישור החלטות ועדות העירייה, (נספח 16)
יד. אישור הסכם קדם מימון לצורך הרחבת מכון טיהור שפכים – תיקון החלטה.
עו"ד יניב דרי: אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין 10-21/15. סדר היום, אנחנו
מתחילים עם פרק השאילתות. בבקשה ראש העיר.
צביקה גנדלמן: ערב טוב. דברים כלליים לפני השאילתות. אחד כמובן, אנחנו מתחילים את ישיבת
המועצה האחרונה, גבריאל, ל-2021.
רון שגן ראש העירייה ויו"ר המועצה, אתם לא יכולים להתחיל לפני שגבריאל סיים. חבל, אתם...
צביקה גנדלמן: אז אני בהחלט שמח שאנחנו פותחים את הישיבה האחרונה של 2021 ושבוע הבא
אנחנו נכנסים ל-2022. זו הזדמנות, לפחות לפרוטוקול, בישיבת התקציב שלא מן המניין לפני שבועיים דיברתי על העניין של אנחנו עומדים בתנאים לעיר איתנה, ולשמחתי בשבוע שעבר גם הוכרזנו, עיריית חדרה הוכרזה כעיר איתנה. ואני חושב שבהחלט זו תעודת כבוד לצוות המקצועי, למנכ"ל העירייה, כמובן לאגף הכספים, ולנו חברי מועצת העיר שידענו בהתנהלות שלנו להביא את העיר למקום הזה, ואנחנו... בליגת העל, עם 36 רשויות מתוך 257 שיש להן את הקטגוריה הזאת, את הסטטוס הזה. ובהחלט אני רואה פה מעבר לעניין ההצהרתי בהחלט מסר לעולם העסקי בכללותו שיש פה בהחלט עיר איתנה, וכמובן מאפשר הרבה תהליכים וקיצורי דרך, שלא נצטרך, שנוכל לקבל את ההחלטות ישר אצלנו. שאלו אותי אם זה קורה מחר בבוקר. אז קודם כל אנחנו נמצאים בטווח של 30 יום, אנחנו נמצאים בטווח של 30 יום שזה נכנס לתוקף, לדעתי תוך שבוע. אבל מה שחשוב לי להבהיר פה זה שכל מה שהתחיל תהליך לפני המועד הוא ממשיך. זאת אומרת תב"רים שאישרנו לפני, עסקות מקרקעין שאישרנו לפני וכיוצא בזה, ממשיך דרך משרד הפנים. אבל מה שאנחנו לדעתי מאשרים מהיום או עוד שבוע ייכנס לתהליך, יהיה לנו פטור מכל האישורים ממשרד הפנים, נוכל ברמת העירייה לאשר את זה וללכת קדימה. ודרך 5
אגב, זה מצטרף לסמכויות שקיבלנו במשאבי אנוש, בכל מה שקשור לטיפול בכוח אדם, שגם שם הרבה סמכויות הועברו, הואצלו לעירייה, ומשחררים אותנו מהבירוקרטיה שמסביב. הדבר האחרון בעדכונים, התבשרנו הבוקר, אני שמח פה לבשר וגם לפרגן, שביה"ס הרב תחומי עמל שלנו קיבל את פרס החינוך הארצי לשנת תש"פ. זה מצטרף לזה שגם הוא וגם צליל קיבלו את פרס החינוך המחוזי, או זכו, עוד לא קיבלו בפועל, את פרס החינוך המחוזי. אז זו גם הזדמנות לפרגן קודם כל לביה"ס, להנהלת בי"ס עמל, וכמובן לאגף החינוך וכל מי שמלווה ותורם לזה. מכאן לשאילתות.
א. שאילתות
צביקה גנדלמן ראה"ע עזב את אולם הישיבות,
עו"ד יניב דרי המשנה לראש העיר ומלכיאל אלבז המשנה לראש העיר הצטרפו אל אולם הישיבות.
1. עפ"י הנתונים של מנהלת העסקים, מה כמות שטחי המסחר הפתוחים והסגורים ברחבי העיר
כפי שהוגשה ביום 24/12/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו
צביקה גנדלמן: מכאן לשאילתות, והשאילתה הראשונה הוגשה ב-24/12, מאת חבר המועצה עו"ד טל
אליהו. עפ"י הנתונים של מנהלת העסקים, מה כמות שטחי המסחר הפתוחים והסגורים ברחבי העיר? להלן תשובת העירייה. אחת, שטח משרדים שירותים ומסחר ללא מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה זה 477,109 מ"ר. שטח משרדים שירותים ומסחר כולל משרדי הממשלה זה 640,268 מ"רסה"כ שטח ידוע שסגור וריק הוא 4,794 מ"ר. הערה של אנשי הגבייה, ישנם שטחים סגורים שממשיכים לשלם עליהם ארנונה, כך שלגביהם אין לנו מידע. הסעיף מה שאמרתי שטחים סגורים מדבר על שטחים סגורים ריקים שלא משלמים עבורם מסים.
עו"ד יניב דרי: שאלת המשך, טל אליהו.
עו"ד טל אליהו: מה כולל השטח הסגור והריק? האם זה חנויות, אולמות או מכלולים אחרים
שנדרשים לשלם ארנונה?
צביקה גנדלמן: אני לא יודע את התשובה, אפשר לברר את זה ולהציג תשובה לשאלה הזאת. שאילתה
הבאה.
עו"ד טל אליהו: רגע... יודעת? אולי היא יודעת, תשאל אותה.
צביקה גנדלמן: זה מנהלת העסקים, יבדקו איתם, יתנו לך תשובה. שאילתה הבאה. רגע, דקה. אה,
אוקי, בסדר. בסדר, יש לי את זה.
6
החלטה מס 495: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשהע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 24/12/21
רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:
1. שטח משרדים שירותים ומסחר ללא מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה 477,109
מ"ר
2. שטח משרדים שירותים ומסחר כולל משרדי ממשלה 640,268 מ"ר
3. סה"כ שטח ידוע שסגור וריק 4,794 מ"ר
2. מה העלות הכספית של תיק בית המשפט בעתירהשהוגשה ע"י עו"ד טל אליהו נגד מינוי רון שגן
ליו"ר ועדת המשנה? אבקש פירוט מדויק לנושא אגרות תשלומים ושכ"ט.
כפי שהוגשה ביום 24/12/21 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו
צביקה גנדלמן: שאילתה הבאה, ב-24/12 מאת חבר מועצת העיר טל אליהו. מה העלות הכספית של
תיק בית המשפט בעתירה שהוגשה ע"י עו"ד טל אליהו נגד מינוי רון שגן ליו"ר ועדת משנה? אבקש פירוט מדויק בנושא עבור התשלומים ושכר הטרחה. להלן ההתייחסות. עיריית חדרה, טל אליהו, יו"ר ועדת משנה, שכר טרחה 40 אלף ש"ח פלוס מע"מ, ובנוסף לזה הוצאות של 769.15 שקלים לשליחויות ונסיעות הדבר השני, טל אליהו, ועדה מקומית לערעור לעליון, שכר טרחה 35 אלף פלוס מע"מ, והוצאות 4721 כולל מע"מ, אגרת שליחויות ונסיעות. אני רוצה להדגיש כי הדיונים שהתקיימו בעתירות הם סביב בעיקר העניין של החשיבות בהאצלת סמכויות ראש העיר ולא בעניינים פרסונליים, והנושא הזה מעסיק רשויות רבות הממתינות, חלקן אפילו בקשר טלפוני איתי, ממתינות להחלטת בית המשפט בנושא, כי הנושא הזה הוא לא ברור, או שיותר מזה, הוא גם... אני לא רוצה בעצם להיכנס לדיונים המקצועיים, אבל יש פה בהחלט סוגיה שאנחנו חושבים שהפסיקה שנפסקה היא לא מוגדרת בחוק, ולכן זה מונח לפתחו של בית המשפט.
דובר: למה הלכתם את כל הדרך הזאת? אפשר לשנות את החוק תוך כדי משפט?
צביקה גנדלמן: לא, לא משנים את החוק, אנחנו מפרשים את החוק ככה.
עו"ד טל אליהו: אפשר בבקשה?
צביקה גנדלמן: שאלת המשך בבקשה.
עו"ד טל אליהו: מכיוון שהתשובה פה פורטה בשלושה חלקים, אז פשוט צריך לכל סעיף פה לשאול
שאלה בנפרד. לסעיף 1, למה לא הוכנסו למערכת ההוצאות הוצאות המשפט שעיריית חדרה שילמה לצורך העניין. זה לא רשום פה בסעיף 1, אני לא יודע למה זה נעלם האם יש תשובה על זה?
עו"ד שרון שרוני: אני אעביר לך את זה, אתה צודק.
דובר: איזה הוצאות?
עו"ד שרון שרוני: נפסקו הוצאות כי הפסדנו בעתירה. אתה צודק, טעות שלי. אני אברר את זה.
טל אליהו: אוקי, זה אחד. שתיים, לגבי סעיף 2, למה לא נרשם שהופקדה ערובה של 35 אלף
שקלים?
7
עו"ד שרון שרוני כי זה לא תשלום, זה ערובה. ברגע שהיא נפרעת זה הופך להיות תשלום.
עו"ד טל אליהו: בסדר, אבל זה יצא מקופת העירייה.
עו"ד שרון שרוני: בסדר, אבל זה יוצא באופן זמני. אתה ביקשת איזה תשלומים שולמו. אנחנו לא
שילמנו, זה עומד שם כערובה.
עו"ד טל אליהו: אבל זה כסף שיצא, זה לא כסף שנשאר במערכת, אי אפשר להשתמש בו.
עו"ד שרון שרוני: זה עדיין לא תשלום. ערובה יכולה גם לחזור.
עו"ד טל אליהו: מה?
עו"ד שרון שרוני: ערובה יכולה גם לחזור.
עו"ד טל אליהו: בסדר, אוקי. אז זה בסדר, כן.
עו"ד שרון שרוני: היא זמנית שם, היא לא תשלום. אתה שאלת תשלום.
עו"ד טל אליהו: אוקי. עכשיו לגבי סעיף 3, כתוב פה "הנושא מעסיק רשויות רבות הממתינות
להחלטה". כתוב "רבות", האם אפשר לקבל שתי דוגמאות לדוגמה של רשויות שמחכות להחלטה?
צביקה גנדלמן: אני לא מתכוון לפרט את ראשי העיר שאני מדבר איתם.
עו"ד טל אליהו: לא, לא דיברתי על ראשי עיר, בלי שמות. סוג הרשות, איזה רשות. עניתם פה תשובה,
"המעסיק רשויות רבות", אפשר לדעת איזה?
צביקה גנדלמן: איתי דיברו כמה רשויות.
עו"ד טל אליהו: אני לא מבקש את השמות, זה לא מעניין, אני רוצה לדעת מי הרשויות שזה מעסיק
אותן.
צביקה גנדלמן: אני לא מוצא לנכון להגיד.
עו"ד טל אליהו: אז למה כתבתם את זה בתשובה?
צביקה גנדלמן: כי אני אומר לך שפנו ראשי רשויות.
טל אליהו: מי, מי פנה? מה סודי בזה?
צביקה גנדלמן: אני חושב שזה סודי.
עו"ד טל אליהו: למה?
צביקה גנדלמן: ככה, כי אני לא מוכן לדבר עם מי אני מדבר.
עו"ד טל אליהו: אוקי. אז אני רוצה להדגיש שאף אחד לא פנה ואף אחד לא שאל.
עו"ד שרון שרוני: ועוד איך פנו.
עו"ד טל אליהו: ואף אחד לא, זה בכלל לא מעניין אף אחד. אתה יודע למה זה לא מעניין אף אחד? כי
יש בן אדם אחד במדינת ישראל שמחליט בסוגיות האלה וזה היועץ המשפטי לממשלה, ואתם לא הקשבתם לו, ולכן עשיתם את כל הדרך הזו כדי להוציא 100 אלף שקל על חשבון משלם המסים, זה הכל. אם הייתם מקשיבים רק ליועץ המשפטי לממשלה לא הייתם צריכים שום דבר. לא הייתם צריכים ללכת לעתירה במחוזי, לא להגיש ערעור בעליון, שום דבר. דרך אגב, דרך אגב, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לפני שבועיים כבר הועברה לבית המשפט העליון, אנחנו רק ממתינים כרגע לפסק הדין של בית המשפט העליון, זה צריך להיות ביום-יומיים, הימים הקרובים בוא נגיד. אם היית קורא את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אז היית מבין שכל התהליך הזה היה ריק מתוכן, ולא צריך לפרט יותר מדי למה הוא קרה ואיך הוא קרה ומה הסיבות שלו.
8
רון שגן אני אגיד אבל למה אני חושב שהוא לא ריק מתוכן. העניינים המשפטים...
עו"ד שרון שרוני: אני גם רוצה. סליחה, רון, אני רק...
רון שגן: שהיועצת המשפטית תחדד...
עו"ד שרון שרוני: אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה הליך תלוי ועומד. אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה
כי זה הליך תלוי ועומד. אבל אני רוצה לומר, יש פה עורכי דין ויודעים מהם כללי הפרשנות, הולכים לפרשנות הלשונית, ומהפרשנות הלשונית אם יש בה לקונה הולכים לפרשנות תכליתית וכו'. בחוק, ואני אומרת את זה חד משמעית, ואני מוכנה לצטט לכם אותו, לא נקבע בשום מקום שמי שיהיה יו"ר ועדת משנה זה ראש העיר או סגנו. זה לא כתוב בחוק, נקודה. עכשיו, גם בעמדה של היועץ המשפטי לממשלה הוא מציין שהוא הגיש הצעת חוק לתיקון החוק כדי לכתוב את זה בצורה מפורשת.
אז אם צריך להכין תיקון חוק אז החוק לא קובע את זה, זה דבר אחר. דבר שני, גם בעמדה של היועץ המשפטי לממשלה, וזאת עמדה, זאת לא החלטה, הוא לא קובע, לצורך העניין הזה, יש יועץ משפטי לרשות, הוא מציג את הפרשנות, ומי שמקבל בסופו של דבר את ההחלטה זה ראש העיר. אבל מי שקובע במדינת ישראל החלטות חוקיות זה בית המשפט, בית המשפט בהחלטתו הסופית. זאת אומרת גם אם יש זכות ערעור אז רק ערכאה סופית כשפסק הדין חלוט זה מה שקובע. ושם אנחנו נמצאים בתוך בית המשפט. אז הוא היה הוגן גם לציין שאל מול פסק הדין שלנו יש שני פסקי דין שתומכים בעמדה שלנו, של בתי המשפט המחוזיים. והוא טוען כאן שזה רק מחוזי. בסדר, גם בית משפטי מחוזי בחיפה הוא רק מחוזי. לכן הגשנו ערעור לעליון. יש שני בתי משפט שתומכים בעמדה הזאת אל מול בית משפט אחד שלא. לכן בהחלט יש הצדקה ללכת לבית המשפט העליון שהוא מסתכל על הדברים באסטרטגיה קצת אחרת, שיפסוק הלכה מחייבת אחת ולתמיד. ואנחנו נפעל בהתאם להחלטה הזאת.
גדי אריאלי: כמה שנים זה ככה הדבר הזה?
עו"ד טל אליהו: אני רוצה להגיד באשר לדברייך.
עו"ד שרון שרוני: מה?
גדי אריאלי: החוק הזה, התקנה הזאת.
עו"ד שרון שרוני: הוא מאז ומעולם, שזה מה שמדהים, הוא מאז ומעולם לא הגדיר שמי שיהיה יו"ר
ועדת משנה זה ראש העיר או סגנו, ולמרות זאת היועץ המשפטי לממשלה עשה פרשנות תכליתית. אם יש בעיה בחוק צריך לתקן אותו. אי אפשר לתקן חוק בעמדה.
צריך לתקן חוק בחוק.
עו"ד טל אליהו: אפשר בבקשה?
רון שגן: אני אבל רוצה רגע להתייחס לפני זה ברשותך.
צביקה גנדלמן: תראו, אני מזכיר שאנחנו פה בעניין שאילתה...
רון שגן: כן, אז אני אעשה את זה זריז פחות או יותר. כאילו זה עף לי מעל הראש. אני קודם
כל לא נכנס לעניין המשפטי. הציגו לי את הטיעונים למה זה סביר ואני קיבלתי, אני לא משפטן, אני מקבל כל מה שיגידו לי בסוף. אבל אני חושב שהסיפור הוא טיפה אחר כשמתרוממים קומה אחת. ואני אסביר למה לדעתי, טל, אסור להיכנע לעתירה הזו שלך ובכלל למה ש...
9
עו"ד טל אליהו אין עתירה, אנחנו מחכים לפסק דין בעליון. בית המשפט הבינלאומי... בהאג אולי ידונו בזה.
רון שגן: סבבה. לא להיכנע בדבר הזה. ולמה כן היה צריך לקיים את ההליך הזה בעיניי עד
הסוף? כי אני חושב שיש התנהגות וסטנדרטים שצריך לחסום אותם, בפרט ממישהו מ"מ לשעבר, אושיית פייסבוק בהווה. תראה, ביולי 2019 הגיש בחור
עו"ד טל אליהו: איך זה קשור לשאילתה?
רון שגן: אני אענה לך. ביולי 2019 הגיש בחור בשם גיא זומר בקשה להסדרי ניגוד עניינים. וגם
שם החוק לא אומר, לא מכריע בין צנעת הפרט של נבחרי ציבור לבין זכות הציבור לדעת. נכון? נכון. אז פנה הממונה לראש העיר וסגניו או משניו וביקש את הסכמתם.
נכון? יפה. צביקה הסכים, ניר הסכים, חדווה הסכימה, כמו בסיפור ילדים, ומי לא נתן את הסכמתו? טל. לאן הלכו? לבית המשפט. נכון? הנה, יש לי פה את כמה זה עלה, נכון? זה עולה בערך אותו דבר. שווה להיות עורך דין. עולה 50 אלף שקלים כדי להגן על זה. אבל עדיין לא הייתה, ונתנו למר זומר את כל הסדרי העניינים. את שלך לא. לא יודע מה יש להסתיר, למה לא לתת, למה לא ענית. אבל בנובמבר הוא התעקש, הוא אמר "אני רוצה גם את האחרון, גם את של טל". ביקש. ולא קיבל. וגם אתה לא ענית עוד פעם למה או כן, לא, אולי. בסוף הייתה עתירה. עיריית חדרה שילמה קרוב ל-50 אלף שקלים כדי להגן, 40 פלוס מע"מ... זה בסדר זה בסדר לך?
עו"ד טל אליהו: זה לא הסכום, אבל לא משנה.
רון שגן: אז הנה, תסתכל. תסתכל על ההצעה.
עו"ד טל אליהו: אבל תכף אני אענה לך, כי כל מה שאתה אומר זה טעות, אז תכף אני אענה לך מה
הטעות.
רון שגן: בסדר, אז בסוף תסביר לי מה הטעות, למה היה צריך בסוף להגיע לבית משפט
לעתירה ובסוף הגשת את ההסדר רק אחרי שהוגשה עתירה. ואז יצא שעיריית חדרה-
תן לי לתקן, תושבי חדרה שילמו 50 אלף שקלים, וגם לא הייתה בסוף איזו התגוששות משפטית ופסק דין. למה אני מציין את זה? לא כי אני חושב שלא זכותך לקבל הגנה. אני חושב שזכותך לקבל הגנה אם אתה באמת מאמין בזה. אבל זה מעשה ציני, שמהפרט הזה אני הולך לכלל. הכלל אומר, כשאני ניגשתי לברר... אני באופן אישי, המטרה שלי אישית הייתה ברורה. שלא יהיה שום חשש, צל של חשש לניגוד עניינים, לאי סדרים. אני חייב להגיד לך, ואני אומר את זה בהרבה צער, האיש היחיד שעל חלק מהעמדות והדעות שלו עלה לי ריח לא טוב של חוסר ענייניות זה שלך. אף אחד אחר לא. זה מתחיל מכל מיני תכניות שמבקשות להוסיף דירות לחלל ציבורי ורק אתה בעד והצוות המקצועי וכל היתר נגד. זה ממשיך ביזם שבא להוסיף 50%, שזה מופרך, ולנתקבעצם את אולגה מגישה לים, ויש אלף סיבות לא לאשר את זה, כל הצוות המקצועי נגד, אתה בעד, אתה גם צועק על הצוות המקצועי, ממש צועק. ורק כשאני מה שנקרא שם את מכשיר ההקלטה ואומר דברים ברורים ואומר לך לדבר כדי שיהיה לנו לרפרנס קדימה, אז אתה משתתק. וזה הולך אפילו למקומות שאדריכלית העיר הקודמת אומרת לך "נו טל, אתה רוצה להתקשר לחברים שלך?"
עכשיו, תראה, זה אתה יכול להגיד אתה רואה באוויר. אבל כשאני רואה אפילו טלפונים, לטלפון שלך נכנס טלפון של יזם שהדיון בעניין שלו קורה בוועדה, באותה 10
וועדה, לא יודע, יכול להיות שהוא התקשר אליך לשאול אם יש לך כוס חלב, אני לא יודע, כי אני לא מקשיב לזה, כי לא בהכרח ענית, אז אני חושש. וכשאני רואה שאורות אדומים שביקשו פה, זו בסך הכל התנהלות כלכלית-
עו"ד טל אליהו: רגע, איך זה קשור כל העניין?
רון שגן: אני אסביר לך בסוף אין זה קשור, מבטיח, עוד דקה. אורות אדומים ביקשו, לא נתת.
למה? זה בודק פוטנציאל לניגוד עניינים. וגם בסוף כשאתה אמור לקבל או מקבל סמכויות חתימה בסיטואציה מסוימת והבנקים לא מוכנים לקבל את החתימה שלך, לא מוכנים, מה שמצביע שלבנקים שיודעים לבדוק, לעשות דיו דיליג'נס, לבדוק מי עומד מולם, לא מוכנים, אז יש להם חשש כבד להתנהלות. ואני אומר את זה שוב, אני אומר את זה בלב כבד, אני לא אהיה פה מקרה קצב שתיים. הדברים האלה יראו אור יום. הסיבה שאני נמצא שם והסיבה שאני חושב שההליך הזה הוא נכון זה לא בגלל, אני לא צריך את היו"ר ועדה. אני, היכולת שלי להוביל תהליכים משמעותיים נובעת משלושה דברים. קודם כל מאמון הציבור. אחר כך מזה שקיבלתי סמכויות ואת אמונו של ראש העירייה. והשלישי, שאני עובד די קשה כדי לשנות את הדברים.
לא היו"ר ועדה זה מה שמשנה. ליו"ר ועדה יש קול אחד כמו לשאר חברי הוועדה.
אבל למה בכל זאת צריך להתאמץ ולהמשיך עם זה? כי אני חושב שהפעולה שלך היא לא לגיטימית. אני חושש מזה שהערעור שלך על זה שאני ראש ועדה או יו"ר ועדה נובע ממקומות שאולי הם לא טובים ואולי הם לא טובים ציבורית. ולכן, ובפרט כשהחוק מאפשר את זה אגב, ויחליט בין המשפט העליון מה שיחליט, אנחנו נצביע ונתקדם. אני רואה כן חשיבות גדולה מאוד לקחת את הדבר הזה קדימה וכן לנצח, לנצח את הדרישה שלך, שמהמקום שלך, לאור ההתנהלות בוועדות שלך, לאור זה שאתה לא מסכים לתת את הדו"חות, לתת את הגושפנקא להתנהלות הכלכלית שלך, לאור החשש שכן יכול לעלות לגבי ההתנהלות שלך. ובפרט כשאתה אומר "אין לי עניין אישי, אני כן חושב שזה טוב", השאלה הזאת למה להתנגד מקבלת משנה תוקף.
ולכן אני חושב שעירונית זה נכון להילחם על הדבר הזה. כי בסוף אנחנו צריכים לא לתת לתהליך כזה של ניגוח של משהו שהוא נכון, של תהליך שהוא חיובי, שהוא תהליך שדוחף למנהל תקין, לשקיפות, לנקות דברים שאני שמעתי ממיתולוגיה, לא הייתי שם, זה לא קרה בתקופתי, שקרו פעם כל מיני תהליכים שצריך לסיים אותם.
ולכן אני חושב שמעבר לעניין המשפטי זה נכון לנהל את זה, זה נכון להוציא את הכספים שצריך. ואני בכאב לב אומר, לא כי יש לי משהו אישי נגדך, אבל כי יש לי משהו ציבורי קשה מאוד נגד ההתנהלות שלך, שצריך לנגח את זה.
עו"ד טל אליהו: מכיוון שרוב הדברים שנאמרו על ידך, רון, הם דברים של רכילות כי הם היו בקדנציה
הקודמת אז אני לא רוצה להגיב עליהם...
רון שגן: למה רכילות? למה? ציינתי רק מה ראיתי במו עיניי.
עו"ד טל אליהו: רק לעניין הזה של גיא זומר בקטנה. אני רוצה להגיד שאני מראש הודעתי לעו"ד סיגל
אהרון שאני מוכן להעביר את זה, וגם בהסדר ניגוד עניינים כתוב למטה, אני חתמתי על זה גם, שאני מאפשר להעביר את זה לכל גורם שירצה. אז לכן אין לזה רלוונטיות לעניין שאני הסכמתי או לא הסכמתי, אבל עוד פעם...
רון שגן: למה? לא קיבלת מכתב מברוך בוקרה שמבקש ממך את הסדר ניגוד העניינים ולא
11
ענית עליו
דובר: יניב, אתה חושב שזה מעניין את כל הציבור? כל ה...
טל אליהו: הסדר ניגוד העניינים לא היה אצלי, הוא היה אצל סיגל... אמרתי לה...
רון שגן: מתי אמרת לה? מתי אמרת לה? אז אתה אומר עיריית חדרה התבלבלה והוציאה 50
אלף שקל
עו"ד יניב דרי: אני אומר, יש שאילתה, שואלים איך זה הגיע לדיון הזה.
עו"ד טל אליהו: לא, זה בסדר... אני יכול בבקשה? הוא סיים, נכון? קודם כל אני רוצה לומר שעיריית
חדרה הפסידה לטל אליהו בעתירה בבית המשפט המחוזי. אז בואו נשים את זה, אם אנחנו רוצים לשים את הדברים על מקומם אז גם רון שגן היה בין המפסידים בבית המשפט המחוזי, ואנחנו ממתינים כרגע לפסק הדין בבית המשפט העליון, שאני מקווה שעיריית חדרה תקבל את פסק הדין בבית המשפט העליון, שגם שם אתם עומדים להפסיד ולשלם הוצאות ממשלמי המסים. ועוד פעם, גם רון במפסידים כמו עיריית חדרה. אז לכן בואו נשים דברים על מקומם. אם טל אליהו עתר לבית המשפט המחוזי ועתר לבית המשפט העליון וינצח פעמיים, זה קורה פעם ראשונה בתולדות עיריית חדרה שחבר מועצה מנצח פעמיים בשתי אינסטנציות את הרשות המקומית, זה לא קרה פה מעולם משנת תרנ"א. אז קודם כל בואו נשים את הדברים על מקומם.
לכן הדברים שרון אמר... מדובר ברכילות...
רון שגן: אבל מה הניצחון? מה, איזה רכילות? איזה רכילות?
עו"ד טל אליהו: אני רוצה רק להגיד... שום דבר לא נכון ממה שאמרת.
רון שגן: לא הבנתי. מה המהות של המהלך שלך?
עו"ד טל אליהו: אני רוצה...
רון שגן: אבל מה המהות?
עו"ד טל אליהו: שמירת החוק, זה הכל.
רון שגן: אתה שומר החוק?
עו"ד טל אליהו: כן, אני שומר החוק.
רון שגן: אתה שומר החוק?
עו"ד טל אליהו: אני שומר החוק, כן.
רון שגן: אז אם אתה שומר החוק למה אוסף הדברים שאתה עושה לאורך הזמן...
עו"ד טל אליהו: אוסף הדברים שאתה מדבר עליהם זה אוסף של דברים רכילותיים שלא שווים
תגובה.
רון שגן: מה זה רכילות? מה זה רכילות? מה, אני לא ישבתי שם? רונן לא ישב שם? בועז, אתה
לא ישבת שם?
עו"ד טל אליהו: לא שווה תגובה. לא שווה תגובה. לא שווה תגובה.
רון שגן: איזה רכילות? מה אתה מספר לי סיפורים?
עו"ד טל אליהו: זה רכילות... זה רכילות.
רון שגן: אה, רכילות, בטח. אז למה אתה לא יכול לחתום? למה אתה לא יכול לחתום? למה
אתה לא נותן דו"ח אורות אדומים? אם אני צריך אני אתן דו"ח אשראי לכל דבר.
אתה חושב שאין לזה סכנה לניגוד עניינים, אין לזה קשר?
עו"ד טל אליהו: אתה רוצה לקבל תשובה? אתה רוצה לקבל תשובה?
12
רון שגן כן, בטח.
עו"ד טל אליהו: אז בוא אני אתן לך תשובה. ראשית לגבי האורות האדומים ש... בקדנציה הקודמת,
שרון אמרה לנו שאין לנו מחויבות להגיש את זה.
רון שגן: השאלה היא לא שאלת חובה. גם ראש העירייה לא היה חייב ו...
עו"ד שרון שרוני: נכון. אבל אתה לא הסכמת. אתה לא הסכמת ובגלל זה הוגשה עתירה. והסכמת
אחרי.
עו"ד טל אליהו: איזה עתירה?
עו"ד שרון שרוני: עתירה להסדר ניגוד עניינים, שצריך לחשוף הסדר ניגוד עניינים.
עו"ד טל אליהו: לא, אני מדבר על משהו אחר. דבר שני, לעניין של... אני בכלל רציתי להגיב לשרון,
אני לא רציתי להגיב לכל דברי הרכילות שלך, אבל אני יכול להגיד...
רון שגן: זה לא רכילות.
עו"ד טל אליהו: אבל אני יכול להגיד שרוב הדברים שהייתי בעמדת מיעוט בוועדת תכנון ובנייה
בסופו של דבר התהפכו בוועדת ערר. אתה יכול לשאול את בועז ואחרים שהיו, הם יספרו לכם את זה. אבל עזוב, זה לא רלוונטי כי זה באמת לא הנושא. אני רוצה להגיד לך שרון דבר אחרון, באמת לנושא הזה שהעלית והסברת פה את הנושא של החוות דעת. את לא הפרשנית של היועץ המשפטי לממשלה, עם כל הכבוד. את רק עושת דברו, את השליחה של היועץ המשפטי.
עו"ד שרון שרוני: אני לא השליחה של היועץ המשפטי.
עו"ד טל אליהו: ואת לא יכולה לפרש.
עו"ד שרון שרוני: אני לא השליחה. זה הטעות שלכם. זה הטעות שלכם.
עו"ד טל אליהו: ואני רוצה להגיד לך יותר מזה. תני לי לסיים בבקשה. פסק דין אמיתי, השופטת
דליה דורנר אמרה שהיועץ המשפטי הוא הפרשן היחידי במדינת ישראל של החוק.
את לא יכולה לבוא פה לחברי המועצה ולספר להם סיפור שאת יכולה לפרש את החוק. את לא יכולה לפרש את החוק, עם כל הכבוד. רק היועץ המשפטי מפרש את החוק במדינת ישראל, זה הכל.
עו"ד שרון שרוני: אז אני אציג בישיבה הבאה פסיקה של בית המשפט העליון. היועץ המשפטי של
הרשות המקומית עפ"י דין, עפ"י חוק רשויות מקומיות... יועץ משפטי הוא היועץ המשפטי של הרשות, זה הכל. ולא היועץ המשפטי לממשלה שהוא יישב פה במועצה וייתן לכם חוות דעת.
עו"ד יניב דרי: בוא תסיים בבקשה טל...
עו"ד טל אליהו: אני רוצה להגיד דבר פשוט. עיריית חדרה... בסדר, אני פשוט...
עו"ד שרון שרוני: אני רוצה לענות על זה בבקשה.
עו"ד טל אליהו: כבר זה התחיל, כבר רון פרט את אשר על לבו, מה שהיה לו להגיד בלב כבר שנה וחצי,
אז הוא עכשיו הכל הוציא במכה אחת. אבל לעצם העניין... כמו שאמרתי לצביקה אני גם אומר לך. אם יש לך בעיה ואתה חושב שמשהו לא בסדר אצל חבר מועצה, יש משטרת ישראל, אתה יכול להגיש תלונה. תעשה את זה. תעשה את זה אבל מהר. אל תחכה...
רון שגן: לפעמים העניין הוא לא רק במשטרה, גם בציבור... אל תניח שלא הלכתי...
עו"ד טל אליהו: עם כל הכבוד, פה בשולחן אתה כולה נבחרת פעם אחת במקום שלישי, אני נבחרתי
13
כבר שלוש פעמים למועצה
רון שגן: ומה עשית בוועדה? מה עשית ב-12 שנה? כלום, כלום
עו"ד טל אליהו: לך אני לא צריך לתת דין וחשבון. אני נותן דין וחשבון לתושבים, לא לך, עם כל
הכבוד...
רון שגן: נו, אז תן, מה עשית?
עו"ד טל אליהו: אני אספר לך. תבוא בארבע עיניים, אני אספר...
רון שגן: . ..מה הקשר? שום דבר ושום כלום, אתה לא מצליח להסביר את המהות אפילו של
העתירה הזאת. אתה לא מצליח להסביר את המהות.
עו"ד טל אליהו: אתה הפסדת בעתירה...
רון שגן: אתה ברחת מעתירה... אילצת את תושבי חדרה לשלם...
עו"ד טל אליהו: אני לא אילצתי, אני ביקשתי להעביר את זה. אני ביקשתי להעביר את זה. אולי אתה
לא יודע.
רון שגן: אתה ביקשת? מה ביקשת? יש פה מסמכים שמבקשים ממך פעם אחת, פעם שנייה,
פעם שלישית, אתה מתעלם. תגיד, אתה חושב שכולנו טמבלים?
עו"ד טל אליהו: אני ידעתי להם יד חופשית להעביר את זה.
רון שגן: איפה? איפה אסמכתה? תראה. איזה יד חופשית? תביא מייל שלך, תביא מייל.
עו"ד טל אליהו: זה כתוב בחוות הדעת, שנתתי יד חופשית להעביר את זה.
עו"ד יניב דרי: שרון, רצית, רק במשפט...
עו"ד שרון שרוני: אני רוצה לחדד את כל העניין הזה של היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו, לעירייה עפ"י
חוק... אני יכולה? אפשר? רק שתי מילים.
גדי אריאלי: ... זה אושיית פייסבוק... קצת...
עו"ד טל אליהו: גדי, זה רכילות זולה, אל תתעסק בזה.
עו"ד שרון שרוני: לעירייה יש חוק יעוץ משפטי, חוק רשויות מקומיות ייעוץ משפטי. היועץ המשפטי
הוא היועץ. יכולות להיות מחלוקות משפטיות בין היועץ המשפטי לבין גורמים אחרים. אני רוצה גם לומר שבעניין הזה אנחנו נותנים חוות דעת, אנחנו לא מקבלים
החלטות. אנחנו מציגים סיכויים וסיכונים, ובסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטה
הסופית זה ראש הרשות או בעל סמכות אחרת אם זאת הסמכות שלו. אנחנו ממליצים, ובסופו של דבר אנחנו לא מקבלים החלטות. אבל עדיין יכול להיות מצב שראש עיר סבור שיש מקום בהתאם לחוות הדעת שלנו לעמוד על איזושהי אמירה.
יש פה סוגיה עקרונית. שתי סוגיות עקרוניות. איך מפרשים חקיקה כשהחקיקה חסרה, ודבר השני, איזה סמכויות ראש העיר רשאי להאציל. ובעניין הזה יש פה עניינים עקרוניים שראש העירייה החליט להמשיך איתם עד הסוף, וזה בדיוק, גם כנגד עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אפשר להביע עמדה נוגדת, ובסופו של דבר מי שפוסק זה בית המשפט. ולכן אנחנו שם. היינו במצב שיש שני פסקי דין שתומכים מול פסק הדין של טל. ובעניין הזה סברנו שיש לנו מספיק בשר משפטי, לפי כל כללי הפרשנות שאנחנו מכירים שדווקא תומכים בעמדה הזאת. ולכן הלכנו איתה, ראש העירייה לצורך העניין החליט ללכת איתה עד הסוף. זה עניין סופר לגיטימי. משפטים זה לא מתמטיקה. ובסופו של דבר כשאתה מאמין במשהו ויש לו בסיס משפטי, ופה יש בסיס משפטי, יש שני בתי משפט מחוזיים אחרים, לא חיפה, שתומכים בעמדה 14
הזאת, אז בהחלט לגיטימי להביא את זה לפתחו של בית המשפט שיכריע באופן חד משמעי בצורה מחייבת לגבי כלל העניינים.
עו"ד טל אליהו: את לא ענית לשאלה הפשוטה למה חרגת מסמכותך...
עו"ד יניב דרי: טל, טל...
עו"ד שרון שרוני: אני אסביר לך אחר כך.
עו"ד טל אליהו: למה עשית... אין לך סמכות לעשות את זה.
עו"ד שרון שרוני: אם לא הבנת אני אסביר לך אחר כך.
עו"ד טל אליהו: היועץ המשפטי בממשלה... במדינת ישראל. את לא אמורה לפרש את החוק
במקומו...
עו"ד שרון שרוני: אני אסביר לך אחר כך. זה שאתה צועק, זה שאתה אומר דברים מסולפים, זה לא
אומר שאתה צודק.
עו"ד טל אליהו: מה מסולף בדיוק? תסתכלי מה בית משפט מחוזי אמר עלייך.
עו"ד שרון שרוני: כי אני לא חרגתי משום חוות דעת. לא הייתה שום דעת של יועץ משפטי... אתה
משקר, כי לא הייתה שום חוות דעת של יועץ משפטי.
עו"ד טל אליהו: תקראי את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה...
עו"ד שרון שרוני: לראשונה הוגשה עמדה בתיק הזה. לא הייתה שום עמדה. היה מייל של עו"ד
בפרקליטות. לא הייתה שום עמדה.
עו"ד יניב דרי: לא רלוונטי. לא רלוונטי, טל.
עו"ד טל אליהו: את חרגת מתפקידך.
עו"ד שרון שרוני: לא הייתה שום חוות דעת. שקר מוחלט, לא הייתה שום חוות דעת.
עו"ד יניב דרי: טל, די, די, די. אני לא מבין למה אתה מתעצבן, יש כאן כנראה איזשהו משהו מוזר,
לא ברור לי למה אתה מתעצבן על משהו שהוא כל כך תיאורטי.
עו"ד טל אליהו: מה תיאורטי?
עו"ד יניב דרי: כי כרגע רון הוא לא יו"ר הוועדה, אלא אם כך אתה רוצה להחזיר את ההשפעה... טל,
תרגיע. טל, תרגיע. שאני לא אתחיל לפתוח מה אני יודע. בסדר? על הטלפונים שלקחת מהטלפון שלי, לידי, עם יזם... בישיבת המועצה. בוא תירגע, טל...
עו"ד טל אליהו: אתה רוצה לנהל את הישיבה, תפסיק עם רכילות.
עו"ד יניב דרי: בוא תירגע, טל. זה לא רכילות, זה עובדות.
עו"ד טל אליהו: אם יש לך בעיה תתלונן. אם יש לך בעיה תתלונן... תנהל את הישיבה.
עו"ד יניב דרי: זה לא רכילות, זה עובדות. אני את שלי אמרתי, ואני גם אגיד עוד דבר, טל. אנשים
שיש להם כאלה פוזיציות בעייתיות ראוי שייזהרו...
עו"ד טל אליהו: תנהל את הישיבה...
עו"ד יניב דרי: שיהיו צנועים. וודאי שלא יגיבו, ודאי שלא יגיבו לאחרים, טל. טל, ודאי שלא יגיבו.
אז אחת, תירגע. אחת, תירגע.
עו"ד טל אליהו: אני רגוע.
עו"ד יניב דרי: תירגע. ואני חושש מאוד שהעובדה שאתה מעלה את הטונים, הבסיס שלה הוא
בניגודי עניינים חמורים שאתה מצוי בהם.
עו"ד טל אליהו: יש לך בעיה? יש לך בעיה?
עו"ד יניב דרי: לך יש בעיה נראה לי.
15
עו"ד טל אליהו יש לך בעיה איתי? לך תתלונן.
עו"ד יניב דרי: לך יש בעיה. טל, לך יש איזושהי בעיה. אני לא מבין איך דיון כזה על אירוע שהוא
לצורך העניין בגדר תיאוריה...
עו"ד טל אליהו: אם מספרים שקרים אז צריך להגיד אותם על השולחן.
עו"ד יניב דרי: בסדר, בסדר. יש לך את יומך בבית המשפט, בחרת להביא את זה לשולחן המועצה,
הכל נפתח בשולחן המועצה. הכל נפתח בשולחן המועצה.
עו"ד טל אליהו: אין לי בעיה. אני לא דואג מכלום.
עו"ד יניב דרי: תאמין לי שיש לך מה לדאוג.
עו"ד טל אליהו: אין לי מה לדאוג.
עו"ד יניב דרי: אמרתי כבר פעם, יש לך אומץ גדול. יש לך אומץ גדול.
עו"ד טל אליהו: לך תתלונן. לך תתלונן.
עו"ד יניב דרי: וכדאי שתצליח. כדאי שתצליח.
עו"ד טל אליהו: לך תתלונן.
עו"ד יניב דרי: אני עובר להצעות לסדר.
עו"ד טל אליהו: לך תתלונן. איפה שיש לך בעיה תתלונן.
עו"ד יניב דרי: אני לא אתלונן, אבל אני אדאג...
עו"ד טל אליהו: לך תתלונן...
עו"ד יניב דרי: אני אדאג שמה שאני יודע כל הציבור יידע.
עו"ד טל אליהו: אין בעיה. תעשה מה שאתה רוצה. תעשה מה שאתה רוצה. אל תאיים.
עו"ד יניב דרי: אני לא מאיים. אני מבצע.
עו"ד טל אליהו: אל תאיים.
עו"ד יניב דרי: אני עובר להצעה לסדר.
גדי אריאלי: יניב, אני רוצה להגיד משהו.
עו"ד יניב דרי: לא, אבל זה במסגרת שאילתה? אנחנו מיצינו די והותר את השאילתה ואנחנו רק
בחלק הראשון. הצעה לסדר.
טל אליהו: מה זה מיצית? נתת...
עו"ד יניב דרי: הצעה לסדר.
עו"ד טל אליהו: כולה שאלתי על כסף, תראה לאיפה הגעתם.
עו"ד יניב דרי: הצעה לסדר. אתה באת, המשכת, טענת טענות, שאלת את היועצת המשפטית.
עו"ד טל אליהו: לא טענתי, הוא לקח. הוא לקח את רשות הדיבור, לא אני.
עו"ד יניב דרי: גדי, במשפט אחד אבל.
גדי אריאלי: אני חושב שאנשים לא מבינים בכלל את הקקופוניה הזאת. ואתם כבר הגעתם, כל
אחד יצא כבר מהשליטה של עצמו אני חושב. אולי תחזירו את הסוסים לאורווה ונתחיל לדבר על דברים. יש פה אנשים ששולחים תמונות במהלך הישיבה של רחובות מוצפים, של אנשים נופלים לתוך שלוליות וזה, ואנחנו מדברים פה על דבר... לא על כל דבר עיריית חדרה צריכה ללכת ולבזבז, גם אם זה טל אליהו או זה רון או זה אתה או זה אני, על כל דבר כזה לבזבז עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי. יכול להיות שיש עניין עקרוני, יכול להיות שהדעה של היועצת המשפטית היא כזו או אחרת, אבל יש פה כל כך הרבה בעיות לפתור בעיר, בואו נדלג ונתחיל לעבור לשלב הבא, בלי 16
לתת... אתה נותן דרור כשזה על בסיס אישי, וכשזה על בסיס ענייני נותנים שתי שורות ועוברים לנושא הבא.
עו"ד יניב דרי: לא, לא נכון, גדי. עובדתית גם כשהיה לכם את הנושאים שלך ובהצעות לסדר שלך
וגם בנושא של ועדת הביקורת, מעולם לא עצרתי או חסמתי או מנעתי ממישהו לנצל יותר מהזמן שמגיע לו. אז לפחות...
עו"ד טל אליהו: אבל היום חרגת...
עו"ד יניב דרי: אני חושב שבהחלט חרגת. אני מסכים.
עו"ד טל אליהו: אני חרגתי? במה?
עו"ד יניב דרי: אני עובר להצעה לסדר.
עו"ד טל אליהו: במה חרגתי? בזה שאמרתי את האמת?
עו"ד יניב דרי: טל, הצעה לסדר, אתה מוזמן להציג את ההצעה לסדר. אגב אין לי גם בעיה גם, טל,
בכל מקום פומבי לבוא, שכל אחד יגיד מה הוא יודע על השני, בכיף. מזמין את זה.
בשמחה. הצעה לסדר.
עו"ד טל אליהו: אחד הדברים...
עו"ד יניב דרי: הצעה לסדר, בבקשה.
עו"ד טל אליהו: לא, אני אענה לך, אל תזרוק משפטים סתם באוויר... אחד הדברים שמובילים אותי
בפוליטיקה, ולפחות שנינו חברים לאותו מקצוע, זה להשאיר את העניינים האישיים כל אחד אצל עצמו...
עו"ד יניב דרי: אבל יש דברים שנוגעים לציבור. יש דברים שנוגעים לציבור.
עו"ד טל אליהו: מה נוגע לציבור?
עו"ד יניב דרי: הפוזיציה האישית לפעמים יכולה לגעת גם בציבור.
עו"ד טל אליהו: אין בעיה, לפעמים כן...
עו"ד יניב דרי: בבקשה טל.
עו"ד טל אליהו: אם יש לך בעיה תתלונן.
עו"ד יניב דרי: בבקשה טל.
החלטה מס' 496: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשהע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 24/12/21
רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:
1. עתירה חדרה טל אליהו– יו"ר ועדת משנה- שכ"ט 40,000 +₪מע"מהוצאות
769.15 ₪כולל מע"מ (שליחויות ונסיעות
2. אליהו טל יו"ר ועדה מקומית ערעור עליון- שכ"ט 35,000.00 +₪מע"מ, הוצאות
4,721.17 ₪כולל מע"מ (אגרה, שליחויות, נסיעות
3. יודגש כי הדיונים שהתקיימו נסובו בעיקר סביב החשיבות בהאצלת סמכויות
ראש העיר ולא בעניינים פרסונליים וכי הנושא מעסיק רשויות רבות הממתינות להחלטת בית המשפט בנושא.
17
ב. הצעה לסדר
רון שגן חבר המועצה עזב את אולם הישיבות.
1. הגשת קובלנה– כפי שהוגשה ביום 26/12 מאת חבר המועצה עו"ד טל אליהו
עו"ד טל אליהו: בעקבות הגשת כתב האישום כנגד עובד העירייה מר אברהם אפללו, היה צורך להגיש
כנגד העובד קובלנה כפי שנעשה בעבר עם עובד אחר. אני כתבתי "עובדים אחרים", אבל היה לי רק מקרה אחד ביחד, אז לכן לא רציתי לכתוב את המילה "עובדים אחרים. הצעתי לסדר שראש העיר או היועצת המשפטית יגישו קובלנה באופן מיידי כפי שנדרש. ואם לגורמים הנ"ל יש צורך בהסבר התהליך, מגיש ההצעה יסביר זאת בישיבת המועצה. מה שאני רוצה להגיד זה דבר כזה. יש חוק. גם במקרה הזה יש חוק. וחוקים, צריך לעמוד בהם. הוראות החוק שאנחנו מדברים עליהן זה ביצוע עבירות משפט לחוק הרשויות המקומיות 1978. אני פניתי ב-26... ב-26 לחודש הוגש כתב האישום כנגד העובד. ב-27 לחודש פניתי לשני גורמים בתוך העירייה. פניתי למנכ"ל העירייה במייל, ופניתי ליועצת המשפטית. היועצת המשפטית הגיבה שהיא רוצה, לא יודעת... שנייה רגע, אנחנו נצטט כדי שהדברים פה יהיו מדויקים. ככה עונה היועצת המשפטית. "הסמכות לעניין קבלת החלטות בעניין פנייתך מסורה לממלא מקום ראש העיר מר ניר בן חיים, וזאת בשל ניגוד עניינים... מעדכנת אותך שהיום התקיימה ישיבה בלשכתו של ממלא מקום ראש העיר בנוכחותי ובנוכחות מנהלת אגף ההון האנושי הגברת גלית זילבר לצורך ליבון הנושא". זה תשובה שהייתה ב-28 לאוקטובר. השאלה הנשאלת הראשונה, ב-28 לאוקטובר 2021 כתוב "לצורך ליבון הנושא", אז מה קרה עם הליבון הזה חודשיים? למה אף אחד לא נתן את הדעת על נושא הליבון כשאנחנו היום כבר בסוף דצמבר? האם מישהו בכלל חשב שאחרי שמלבנים את הנושא אולי צריך לקבל איזושהי חוות דעת או יש איזושהי החלטה בנושא או מישהו צריך להגיד מה עושים כדי שנעמוד באמת בהוראות החוק? יש תובענה משפטית שהוגשה נגד עובד. עובד עירייה שהיום כבר לא עובד בעירייה. אבל גם על אותו בסיס עיריית חדרה הגישה את הקובלנה, הפעם באמת הסמיכו את עו"ד סומך לעשות את זה. העובד הוא אשר ביטון לצורך העניין, שהוגשה נגדו קובלנה משמעתית. ואז אצה רצה עיריית חדרה לבית הדין המשפטי לעובדי הרשויות המקומיות, ושם דנו בעניין. העובד כפי שאמרתי כבר לא נמצא פה. מה ההבדל בין המקרה ההוא למקרה הזה? המקרה הזה קל וחומר חמור יותר. כי פה כבר הוגש כבר אישום, וכתב האישום נושא סעיף קלון. ועיריית חדרה מושכת את רגליה. אף אחד לא רוצה להתעסק בזה. היועצת המשפטית לא מגיבה חודשיים אחרי שליבנו את הנושא. ראש העיר אני מבין שאין לו מה להתעסק בזה בגלל חוות הדעת שהוא קיבל, שהוא בניגוד עניינים. אבל אף גורם אחר לא מתעסק בזה? חודשיים הדברים עומדים, מחכים שילבנו את הנושא. השאלה היא איך אנחנו כמערכת, שפועלת מול עובד אחר 18
או אולי עובדים אחרים בעבר, במקרה הזה מושכים את רגלינו ולא פועלים כפי שהחוק מחייב אותנו. אז ראשית אני רוצה שבהצעה לסדר הזו אנחנו נקבל באמת תאריכים מדויקים כיצד הדברים הולכים להיות בהמשך, לאור התגובה של עיריית חדרה. מה התגובה אומרת? הסמכות עפ"י דין להשעות עובד בשל כתב אישום הינה לבקשת ראש העיר.
עו"ד שרון שרוני: לא, לא. הינה לבית הדין למשמעת לבקשת ראש העיר.
עו"ד טל אליהו: לבקשת ראש העיר. עד פה זה נכון. בשל ניגוד עניינים הועבר הנושא לטיפולו של מר
ניר בן חיים, אשר כינס את הצוות המקצועי ושם הוחלט להמתין. טוב, זה היה ב-28 לחודש. עברו חודשיים מאז. לגבי החלטת הוועדה... שהייתה צפויה להתכנס תוך 30 יום מהגשת כתב האישום. היאלא התכנסה... זה לא הנושא כרגע. בהתאם להחלטה הזו יוחלט על המשכו של התהליך. אז מה שאני מבקש לפחות מניר, אני מבין שהסמכתם אותו לעשות את זה, לפחות שייתן לנו תאריך מתי כל התהליך הזה הולך להיות.
ניר בן חיים: להערכתי מה שאנחנו אמורים לעשות כאן זה פשוט מאוד, קבענו כאן, כשישבתי עם
גלית ועם שרון קבענו שנחכה להחלטה של בית הדין. של הוועדה, סליחה. נקבל את ההחלטה של הוועדה, ואז נתכנס. ברגע שתהיה תשובה, יום אחרי, יומיים אחרי, נתכנס ונראה איך ממשיכים.
עו"ד טל אליהו: אז לפי מה שאתה אומר, ניר, נגיד יום ראשון יש את הוועדה, אז הגשת הקובלנה
צריכה להיות עד יום שלישי הבא לצורך העניין.
עו"ד שרון שרוני: עד קבלת ההחלטה.
ניר בן חיים: לא, אנחנו נתכנס. כאילו, 24 שעות 48 שעות
עו"ד שרון שרוני: אני רוצה להסביר. אני אסביר. ניר, אתה רוצה שאני אסביר? ניר, אתה רוצה שאני
אסביר את ההחלטה? בעקרון, קודם כל אז אני אגיד, הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין לבקשת ראש הרשות להורות על השעיית העובד אם נוכח כי בנסיבות העניין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו. אז עכשיו השיקול של ניר היה, ואני חושבת שהוא שיקול לגיטימי, שצריך להמתין בגלל שמדובר במשרד אמון. מאחר ואם ראש העירייה מושעה, באופן אוטומטי נושא המשרה מסיים את תפקידו. ואם אנחנו נגיש במקביל לבית הדין למשמעת כתב תובענה, עד שייקבע דיון ראשון יכול לקחת חצי שנה. בית דין למשמעת, מי שיושב שם בראש ההרכב זה יועץ משפטי של רשות ועוד שני מנהלי אגפים. זה אנשים שהם עובדים, זה לא בית משפט שעובד 24/7, והמועדים שם באמת הם מאוד מאוד... אני הייתי בעבר יושבת ראש בית דין למשמעת. מאוד ארוכים ולוקחים הרבה זמן. לכן לגיטימי להמתין ולראות, כי ממילא כמו שאמרתי, אם ראש העירייה מושעה בבר מסיים את תפקידו באופן אוטומטי. אז זה היה שיקול לגיטימי להמתין לראות מה ההחלטה לאור לוחות הזמנים בשני התהליכים.
עו"ד יניב דרי: עוד משהו בנושא הזה? אז אני מסיר את ההצעה לסדר, דוחה אותה.
עו"ד טל אליהו: אתה יכול להסיר, אני משאיר אותה. כי לפי תשובתה של היועצת המשפטית יש פה
שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה זה שבאמת אם ראש העיר מושעה אז מן הסתם גם עובד מושעה. אבל השאלה הנשאלת, ועל זה לא ניתנה פה תשובה, זה מה קורה אם 19
הוא לא מושעה
דובר: אמרו לך שהם מתכנסים.
עו"ד שרון שרוני: אז תתכנס הוועדה.
עו"ד יניב דרי: זה בכל מקרה יהיה תוצר של ההתכנסות של הוועדה.
עו"ד טל אליהו: של מה?
עו"ד יניב דרי: התכנסות של הצוות המקצועי ביחד עם ניר.
עו"ד טל אליהו: מתי זה קורה?
עו"ד שרון שרוני: אחרי ההחלטה. בהתאם להחלטה. אם תהיה החלטה לא להשעות, הוועדה תתכנס.
עו"ד טל אליהו: לא, אבל יש איזה סד זמנים?
עו"ד שרון שרוני: אנחנו לא יודעים מתי תתקבל ההחלטה.
עו"ד טל אליהו: עוד פעם תוציאי החלטה "אנחנו מלבנים"?
עו"ד יניב דרי: מה שניר הסביר זה שזה בסמוך לאחר ההחלטה.
עו"ד שרון שרוני: אני לא הוצאתי החלטה. אני דיברתי בשם ניר. אל תדבר בשמי.
טל אליהו: יום-יומיים? חודש-חודשיים?
עו"ד יניב דרי: הוא אמר בסמוך לאחר ההחלטה... עכשיו מישהו יגיד לו בוא'נה הבטחת 48 שעות
עו"ד טל אליהו: לא 48, קח שבוע
עו"ד יניב דרי: אז הוא אומר זה בטווח הזה.
עו"ד טל אליהו: פעם קודמת אמרו מלבנים את העניין. עברו חודשיים.
דובר: אז בגלל החודשיים אמרתי חודשיים.
עו"ד יניב דרי: יש דברים שנאמרו בצורה ברורה בישיבת מועצה.
עו"ד טל אליהו: מה זה?
עו"ד יניב דרי: יש דברים שנאמרו עכשיו בצורה ברורה. בסמוך לאחר. אומר לך יומיים. אתה אומר
שבוע. זה הטווחים פחות או יותר. טוב, אני מבקש, לאור התשובה שמופיעה, בעצם אני אקריא אותה שוב. "הסמכות עפ"י דין להשעות עובד בשל הגשת כתב אישום הינה לבית הדין למשמעת לבקשת ראש העיר. בשל ניגוד עניינים הועבר הנושא לטיפולו של ממלא מקום ראש העיר, מר ניר בן חיים, אשר כינס את הצוות המקצועי ושם הוחלט להמתין עם הנושא עד לקבלת ההחלטה של הוועדה להשעיית ראש העיר שהייתה צפויה להתכנס תוך 30 ימים מהגשת כתב האישום. בהתאם להחלטה זו יוחלט על המשך התהליך". לאור זה אני מבקש לדחות את ההצעה לסדר. מי בעד דחיית ההצעה? מי נגד? נמנע?
גדי אריאלי: לא חושב שצריך להתעסק פה במועצה בפרהסיה קבל עם ועדה בכל הדברים האלה.
עו"ד יניב דרי: אז נמנע?
גדי אריאלי: אני נמנע.
עו"ד יניב דרי: תודה רבה, אז ההצעה נדחתה.
החלטה מס' 497: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשהע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 26/12/21
מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"להיות והסמכות עפ"י דין להשעות עובד בשל הגשת כתב אישום לבית הדין למשמעת הינה לבקשת ראש העיר.
בשל ניגוד עניינים, הועבר הנושא לטיפולו של מ"מ ראש העיר מר ניר בן חיים, אשר 20
כינס את הצוות המקצועי ושם הוחלט להמתין עם הנושא עד לקבלת החלטת הוועדה להשעיית ראש העיר, אשר הייתה צפויה להתכנס בתוך 30 יום מהגשת כתב האישום בהתאם להחלטה זו יוחלט על המשכו של התהליך.
אושר ברוב של 10 חברי מועצה בעד 1-נגד ו1- נמנע
ג. דו"ח פעילות שנתי אגף פניות הציבור
מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר וגבריאל סרוסי חבר המועצה עזבו את אולם הישיבות.
עו"ד יניב דרי: סעיף ג', דו"ח פעילות שנתי אגף פניות הציבור. בבקשה, יהודית.
יהודית אסולין: לפחות אני אעשה לכם קצת שמח. אני רוצה להגיד, היום אני מגישה לכם את הדו"ח
השנתי האחרון שלי כמנהלת אגף פניות ציבור בפרט וכעובדת עיריית חדרה בכלל.
אני פורשת ב-1 למרץ. הדו"ח השנתי מבוצע מדי שנה ומסקר את עבודת האגף, כולל נתונים כמותיים על מספר והרכב הפניות שהגיעו לאגף וטופלו על ידו. פניות לאגף הינן פניות מורכבות. לעתים קרובות פנייה אחת מוגדרת כמספר פניות לאגפים במחלוקות שונות, וזאת בניגוד ל... ברצוני לציין כי טיפול נכון בפניות מלכתחילה, קרי מהממשק הראשון בין העירייה לתושב, עשוי לצמצם באופן ניכר את היקף הפניות והתלונות החוזרות ולשפר את השירות לתושב. לפיכך יש לוודא שאגפי העירייה יקבלו את הדו"ח ויסיקו את המסקנות... הדו"ח הינו כלי מקצועי אשר ניתן ללמוד ממנו ולהסיק מסקנות שבהמשך יסייעו להתהוות דרכי טיפול ובניית תוכנית עבודה הנשענת על מסקנות אלה, וכך לשפר את השירות.
עו"ד יניב דרי: יהודית, קודם כל אני רוצה להגיד לך בשם כל חברי המועצה תודה על שירות ארוך
בעיריית חדרה. בהזדמנות שאת מציגה את הדו"ח... אנחנו כמובן כפי שגם צוין בהנהלה נמצא את הדרך ואת הזמן לכבד אותך עם סיום התפקיד, אבל פה בישיבת המועצה כשאת מציגה את הדו"ח, באמת בשם כל חברי המועצה תודה על עבודה מסורה, אכפתיות, ענייניות. באמת יישר כוח ותודה רבה. מישהו רוצה להגיד כמה דברים? בנצי, בבקשה.
בנצי נורדמן: יהודית, כמו שאמר יו"ר המועצה עוד נמצא את הדרך באמת להביע את ההכרה. אגב
יהודית מגיל 18 פה
יהודית אסולין: מגיל 20, הייתי בצבא
בנצי נורדמן: 20, כמעט 18, כן. אני חושב שאחד מהדברים המיוחדים אצל יהודית, ואותי זה תמיד
מרגש לראות, מעבר לדו"ח את היוזמות האנושיות של רווחה ושל חסד שהיא עושה.
לפני פסח אתה רואה אותה באוטו עם ארגזים אישית סוחבת ומכינה. יהודית, יישר כוח. והבר מצוות לילדי רווחה שהיא עושה. וזה לא יחסר, כי אני מאמין שהרוח והעשייה שלך תלווה אותנו לא רק ברוח אלא גם... אז יישר כוח. בהצלחה.
יהודית אסולין: תודה.
עו"ד יניב דרי: תודה רבה.
עו"ד טל אליהו: רגע, יש פה...
21
עו"ד יניב דרי בבקשה טל.
עו"ד טל אליהו: קודם כל באמת יהודית תודה רבה באמת על עבודה רבת שנים. ושיהיה גם בהצלחה
בהמשך. רק שאלה אחת אני רוצה לשאול, פעם אחת ולתמיד, אולי את תיתני לי הסבר, אולי מישהו אחר ייתן הסבר, אפרופו הנושא שאת מציגה פה כרגע. אני עדיין לא הבנתי איך זה שתושב שולח הודעה או מבקש לפתוח נושא, שולחים לו "העניין שלך נסגר" ושום דבר לא קורה אחר כך. זאת אומרת הוא מקבל הודעה במוקד "עניינך טופל ונסגר", ואחר כך לא קורה שום דבר. התושב חושב תמיד ש"העניין טופל ונסגר" זה העניין טופל באמת ונסגר, אז הוא מצפה, הוא יוצא החוצה והוא חושב שהעניין כבר טופל. הוא לא מבין ש... היה צורך אמיתי באמת אולי לשנות את התגובות האלה או לשנות את הנוסח הזה, שאותו תושב לא יחשוב שבאמת העניין שלו טופל.
יהודית אסולין: ... מי שהולך לטפל בפנייה זה אגף או מחלקה. אם הוא טופל, הוא כותב "הטיפול
הסתיים". לא תמיד התושב... אתה לא יכול לדעת מה, אבל בדרך כלל מקבלים תשובה אמתית ונכונה. תראה לי פניות שלא קיבלו. אני איתך.
עו"ד טל אליהו: אני לפחות יודע על... אני לא אגיד מאות, אבל בואי נגיד אני אעצור בעשר, כדי לא
להגיד עשרות.
יהודית אסולין: אפילו לא עשרות.
עו"ד טל אליהו: שאנשים מקבלים תשובה שהעניין שלך טופל והעניין נסגר, הפנייה נסגרה. אבל
אומרים לנו "שמע, לא קרה שום דבר". זה משהו שאני... דרך אגב, זה לא פעם ראשונה שאני מעלה את הסוגיה הזאת. כבר העליתי אותה כמה פעמים בישיבות.
בטוח שלמנכ"ל יש תשובה.
יעקב זיגדון: טל, אל"ף לא יהודית היא הכתובת...
עו"ד טל אליהו: לא, אני אמרתי שהיא הכתובת. אני אמרתי אפרופו הנושא.
יעקב זיגדון: הנושא ידוע, מוכר. בערך יש לנו עשרת אלפים פניות בחודש למוקד העירוני. כמו
שאתה טוען, בחלק קטן מאוד יש תקלה או אי הבנות, או לפעמים יש גם שדווח שנסגר והתחילו לטפל בעץ ההוא, יכול להיות שטיפלו בעץ ההוא והתושב מקבל תשובה שנסגר, הוא יוצא מהבית ורואה שלא טופל. יש תקלות. יש לנו גם בדו"ח שבועי גם את זה, ונמשיך לעשות תהליכים גם למזער כמה שיותר את האחוז של השבועי. אבל משפט אחרון, אם כבר מדברים על יהודית. היא צנועה. היא גם אחראית על השקיפות. עיריית חדרה, אתמול היא בישרה לי, עומדת שנה כבר...
איזה? ציון 97. ואני מקווה שנקבל עוד פעם את הפרס משר המשפטים כמו שקיבלנו בעבר. 97 זה בין המקומות הראשונים בארץ אם לא הראשון. נסיים את השנה ונראה איפה...
יהודית אסולין: אתה יכול להגיד גם על ממונה חוק חופש המידע שהוא מרצה, אתה יכול להגיד עליו.
שהוא מרצה בלשכה במשרד המשפטים.
עו"ד יניב דרי: תודה רבה יהודית. אני ברשותכם מאשר, מאשרים על חוקי מועצה שקיימנו על
הנושא הזה דיון, קיבלנו את המידע. יש למישהו התנגדות? מצוין.
החלטה מס' 498: בהתאם לסעיף 15 ל' לחוק הרשויות המקומיות (הממונה על תלונות הציבורמחליטה
המועצה לאשר עיון בדוח פעילות פניות הציבור לשנת 2020.
22
אושר פה אחד
ד. חוק עזר לחדרה (סלילת רחובות תשפ"ב) – 2021
רון שגן חבר המועצה הצטרף אל אולם הישיבות
מ"מ ניר בן חיים עזב את אולם הישיבות.
עו"ד יניב דרי: סעיף ד', חוק עזר לחדרה סלילת רחובות תשפ"ב 2021. עפ"י חוות הדעת המצורפת
מאת עו"ד סיגל אהרון מה-12/12/21 ובהתאם להמלצות המצורפות מאת טאו כלכלה ופיננסים בע"מ מיום 05/10/21, מתבקשת המועצה לאשר תיקון לחוק העזר סלילת רחובות תשפ"ב המצורף בזה. אני אשמח שרון אולי לסקירה של השינויים, שמופיעים גם במכתב הנלווה.
עו"ד שרון שרוני: כן. אז קודם כל התעריפים השתנו, גם התעריף של סלילת כביש וגם בסלילת מדרכה.
בסלילת כביש יש הפחתה גם של הבנוי וגם של הקרקע. במקום 120.55 שקלים למטר, 99.6. ובקרקע במקום 80.36 שקלים למטר יהיה 66.48. לגבי מדרכה יש עלייה בבנוי מ-54.76 למטר ל-81.49, ובקרקע מ-36.51 ש"ח למטר ל-56.85 .
גדי אריאלי למה?
עו"ד שרון שרוני: ההסבר הוא שיש יותר מסה של מדרכות מאשר כבישים, כי יש כבישים שהם כבר
סלולים ללא מדרכות. אז יש יותר עלויות של הקמת מדרכות.
גדי אריאלי: מי מחליט להשקיע במדרכות כל כך הרבה כסף? באופן כללי החלטה לעשות מדרכה
ברוחב של 4 מטר או 5 מטר
עו"ד שרון שרוני: יש סטנדרטים שנקבעו. התעריף שאנחנו קובעים זה בהתאם לסטנדרטים שנקבעו
במשרד הפנים, כל מיני תחשיבים שצריכים לעשות ולהגיש להם. אנחנו מגישים להם, הם בודקים את זה ומאשרים לנו. זו הפרוצדורה.
אינג' נדב הדר: גדי, אנחנו לוקחים תכניות. אנחנו לוקחים תכניות כבר שיש. יש מקומות שצריך...
ויש מקומות שצריך פחות... את המחירים אנחנו לוקחים מפרויקטים שלנו. אנחנו משקללים, משתדלים להיות כמה שיותר עדכניים, העלות נגזרת...
גדי אריאלי: אז רגע, זה רף עליון? התעריפים שמופיעים פה זה רף עליון או שזה המחיר?
אינג' נדב הדר: לא, זה תעריף. זאת עלות. אנחנו לקחנו את הפרויקטים שהיו, גזרנו מהם עלות
למטר. זאת העלות. זה המספר.
גדי אריאלי: אבל אין לכם זכות להגיד שבאזור מסוים, נגיד ומבחינה סוציואקונומית זה לא
אזור...
אינג' נדב הדר: אין לנו זכות.
גדי אריאלי: מהרגע שקבעת את זה, זה ה...
אינג' נדב הדר: תראה, בסוף הסכום לתשלום נקבע מפרמטרים אחרים. מהקרקע, ממה שבנוי. אבל
המספר, המחיר עצמו, תג המחיר למטר הוא קבוע.
עו"ד שרון שרוני: דברים נוספים. נקבעה אפשרות לגבות היטל על תוספת בנייה גם על כביש קיים.
נקבעה אפשרות לגבות היטל על בנייה חורגת. נקבע שלגבי שטח שמיועד להפקעה, גם 23
אם הוא לא הועבר לבעלות העירייה, הואלא ייחשב בתוך השטח שאנחנו מחייבים לגביו. וגם נקבע שההגדרה של תכנית היא רק תכנית מפורטת, דהיינו לא ניתן יהיה לגבות מתוכנית מתאר. זאת אומרת אם העירייה תסלול ואין תכנית מפורטת באזור, לא ייגבה ההיטל. רק כאשר תאושר תכנית מפורטת עם המגרשים, רק אז ייגבה ההיטל. אלה עיקרי התיקון.
בנצי נורדמן: היה עד עכשיו כזה דבר?
עו"ד שרון שרוני: מה?
בנצי נורדמן: שעל תכניות מתאר גבו?
עו"ד שרון שרוני: כן, גבינו. גבינו. יש גם פסיקה של העליון שמאפשרת את זה. אבל אנחנו חושבים שזה
לא הוגן שבן אדם אין לו תכנית שהוא יכול להשתמש בקרקע...
בנצי נורדמן: אז מה עושים עכשיו...
גדי אריאלי: מה הכלים אבל שעומדים לרשות האזרח להתגונן בפני קנסות כאלה או הטלת
תשלומים כאלה? יש איזה מנגנון?
אינג' נדב הדר: גדי תראה, יש פה אירוע דרמטי בחוק הזה. שרון אמרה, אני רוצה לחדד. יש סעיף
מסוים שאומר שאנחנו יכולים לגבות...
עו"ד שרון שרוני: אבל רק מעכשיו והלאה. מי ששילם שילם.
אינג' נדב הדר: בגדול במקום שיש כבישים קיימים.
גדי אריאלי: זה מה שאני אומר, אז אני שואל.
אינג' נדב הדר: מה זה אומר? זה אומר היום יש לנו המון פרויקטים של התחדשות עירונית, אנחנו
צמודים לכביש קיים. אנחנו באמצעות חוק העזר הזה יכולים לקחת כסף מהרכיב הבנוי. עד היום לא יכולנו.
גדי אריאלי: זה למעשה מס שאתה מטיל על הבן אדם.
אינג' נדב הדר: תראה, הדבר הזה, בוא נגיד ככה, הוא יחסית מאוד מאוד נמוך כי מדובר על היקפי
בינוי מאוד מאוד משמעותיים. הדבר הזה בסופו של דבר הקטין בצורה משמעותית את העלייה. הייתה צריכה להיות עלייה. בהתאם למחירים היום ההיטל היה צריך להיות יותר גבוה. בגלל שאנחנו הכנסנו את כל הפרויקטים של התחדשות עירונית...
צריך להסדיר את זה... זה אירוע מורכב, צריך עוד להסדיר את זה. אנחנו הצלחנו באמת לשמור את התעריפים באיזושהי רמה סבירה. והמשמעות היא גם שאנחנו נוכל בסופו של יום להשיג כסף מהפרויקטים להתחדשות עירונית כי לא נצטרך להשקיע שם סכומים מאוד מאוד גדולים בתשתיות, לעשות כבישים במקומות שקשה לנו להגיע אליהם.
גדי אריאלי: אבל יחד עם זה, בן אדם שיש לו התחדשות עירונית, אני לא יודע, בדרך כלל זה
במקומות לא כל כך נחמדים בלשון המעטה, צריך להבהיר לו את זה לפני זה, מבחינת ההיטלים מה שחל עליו. אני חושב שלא כולם...
עו"ד שרון שרוני: אתה גובה את ההיטל רק אחרי שיש כבר תכנית התחדשות עירונית וכשמתחילים
לבנות את השכונה החדשה. אז יבואו קבלנים לבנות את הפרויקט, יצטרכו הם לשלם היטלי סלילה. היטלי פיתוח. אבל זה כבר ייגבה מהפרויקט כולו. הפרויקט פי עשר.
רון שגן: אני רוצה להגיד שזה בעצם תיקון של מי משלם, זה דווקא מוסרי. כי בסוף השאלה
היא איך אתה מחלק את הסכום. ואם יש התחדשות עירונית ויש נגיד ברחוב הנשיא 24
או במקומות נוספים לדוגמה שמכניס 400 יחידות דיור, אז היום היזם לא היה משלם על 400 יחידות דיור. אבל הכסף שצריך לשלם היה מתחלק מינוס 400 יחידות דיור האלה. זאת אומרת מישהו שבונה בית פרטי צמוד קרקע היה סופג תעריף קבוע כדי לפצות על הצורך של 400 יחידות הדיור. ולכן זה הבשורה פה. כי בסופו של דבר יש סכום שצריך לשלם אותו, נניח מיליארד, זה החוק. הוא מתחלק. והשאלה היא מי חייב תשלום.
גדי אריאלי: זה בדיוק העניין, כמו שהוא אמר... אתה מגלגל את זה בסוף על מה שייצא לדייר
מהפרויקט הזה...
רון שגן: לא בסוף. החוק אומר ש...
עו"ד שרון שרוני: הדייר יקבל דירה מפותחת.
רון שגן: רגע, שנייה אחת. בסוף כל הוצאות הפיתוח נופלות על התושבים. עכשיו השאלה היא
רק מי התושבים. והיום היה עיוות שהחלשים שילמו על העשירים. אם אתה יזם שבונה 400 יחידות דיור שקוראים לזה התחדשות עירונית, אתה לא משלם שקל. אבל אם אתה מישהו שבונה בית של 150 מטר, אתה משלם תעריף מנופח בגלל שאתה צריך לפצות על 400 יחידות הדיור האלה. וזה באמת תיקון
בועז ביטון: גדי, היזמים לא קובעים את המחיר שלהם לפי היטלי סלילה אלא לפי מחיר השוק.
בשנים האחרונות כשלא הטילו עליהם שום היטל סלילה הם העלו את המחירים במאות אלפי שקלים לפי מחיר השוק.
גדי אריאלי: כן, אבל זה גם יכול להשתנות, זה לא... עכשיו יש איזה היי כזה ויש איזו תנופה של
פרוספריטי.
בועז ביטון: זו המציאות. בשנים האחרונות ההיי הזה לא נגמר. כל שנה הדירות עולות ועולות
ועולות בלי שום קשר להיטלים או לא היטלים. לפני כמה שנים קנית דירה...
גדי אריאלי: כן, אבל מה שאתה עושה פה זו לא החלטה נקודתית להיום, זה ציר הזמן. ומה יקרה
אם יהיה משבר בעוד שנה-שנתיים, אז מה יקרה?
דובר: אבל אתה מתקן עוולה.
אינג' נדב הדר: גדי, הייתה פה לקונה. למעשה רוב העיריות עובדות בצורה כזאת...
דובר: כן, אתה מתקן עוול.
עו"ד יניב דרי: הרעיון הוא... שלא יהיה מצב שחלק מהבונים פטורים. כמו ש... כולל את השטחים
של ההתחדשות העירונית.
עו"ד טל אליהו: אפשר?
עו"ד יניב דרי: כן, טל.
עו"ד טל אליהו: אני רוצה להפנות אתכם. קודם כל אני יוצא מתוך נקודת הנחה שכל מי שיושב פה
קרא את החוק, אז אני מקווה שהכל בסדר. אני רוצה לעבור לסעיף 3א1 בחוק החדש... כתוב, היטל סלילת רחובות לנפש מחושב לפי שטח הקרקע ושטח הבניין שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל מכפלת... אני מבין שהחוק הזה בא להביא בשורה חדשה לתושבי חדרה. עכשיו השאלה הנשאלת היא למה אנחנו עדיין צמודים לאופן חישוב שכולל את שטח הקרקע ושטח הבניין. במה הדברים אמורים? אם לדוגמה בא קבלן ובונה בניין על שטח של דונם, 50 יחידות, אז השטח מן הסתם מתחלק בין 50 אנשים שגרים באותו בניין או 50 נכסים. בסמוך אליו בשכונת בית 25
אליעזר על שטח של דונם נבנה בית אחד ברחוב התמרים. זאת אומרת היחס בין רחוב התמרים לבניין הוא... מה, בועז?
בועז ביטון: לא, דיברנו על זה.
עו"ד טל אליהו: מתי?
בועז ביטון: ישיבת הנהלה...
דובר: זה נדון בהנהלה.
עו"ד טל אליהו: אני לא הייתי שם... לכן אני אומר, בסופו של דבר איפה הבעיות שיש לנו בעיר היום
מבחינת הסלילות? זה בשכונות הוותיקות. זאת אומרת נווה חיים, זאת אומרת בית אליעזר, גבעת אולגה, שכונת ברנדס. שם אנחנו נמצאים במצבים של מגרשים גדולים וחוסר אפשרות להיכנס ולעשות סלילות. אל"ף יכול להיות שמצד אחד לא פעם באים ראשי ערים ואומרים "שמע, אני לא יכול לגבות כל כך הרבה כסף מהתושבים, אולי זה יפגע בי בצורה כזאת או אחרת". מאידך אנחנו נמצאים בסיטואציה שאותם מקומות כמו נווה חיים, שרק לאחרונה לדוגמה אישרנו פה תב"ר להתחיל איזשהו תכנון ופיתוח ברחוב המגנים וסמוך אליו, אז יכול להיות שזו באמת התחלה של משהו חדש, אבל ברגע שאותם תושבים בנווה חיים יקבלו את החיובים שלהם אז תהיה כל הצעקה. יכול להיות שהחוק הזה היה צריך לבוא ולתקן את הסיטואציה הזו ואז לחשוב על משהו אחר שבו לא בניין שמוקם על דונם ויש עליו 24 יחידות צריך לשלם כמו מגרש של דונם עם אותו שטח ואת אותו היטל. זה מה שאני למד מסעיף 3א1. אם מחבר החוק, שהוא לא פה כרגע אני מבין, יבוא ויגיד שיש דברים אחרים שאולי אני לא מצאתי אותם בקריאה שלי, אז אני אשמח לדעת. אבל מהסעיף הספציפי הזה אני מבין שיש פה איזושהי עוולה.
רון שגן: אז אני ברשותך יניב רוצה לענות. אני קודם כל חושב שהנקודה שהעלית היא נכונה,
היא נכונה מאוד. ואני אסביר איך אנחנו מתכוונים לטפל בה. כי בתמצית מה שאתה אומר, תקשיבו, אנחנו מייצרים פה מצב שהוא בהגדרה תוקע. אנחנו מנפחים את הסכום שצריך לשלם מישהו בבית פרטי, אז אנחנו דופקים אותו פעמיים. גם לא מוכנים לגבות ממנו כי אנחנו מפחדים להטיל את ההיטל, וגם אם אנחנו כבר סוללים אז זה לא פרופורציוני הסכום שהוא קיבל ובעצם זה כדי לסבסד מישהו שבונה בניין, בהכרח יש לו יותר הון והוא מרוויח יותר. ואתה צודק בנקודה הזאת. לקח בערך לדעתי, אני סופר שנה של פגישות הולכות וחוזרות. קודם כל לראות מה מותר מבחינה משפטית ומה זה עושה גם לתזרים ולא רק לחישוב. אבל אני חושב שכן אפשר לתת בשורה בעניין. תראו, היום החלוקה של רכיב הקרקע מול רכיב הבינוי, לוקחים על הרכיב של מטר בנוי 65%, ו-35% על הקרקע. וכמו שאמרת, אם אני מכפיל את יחידות הדיור הקרקע נשארת אותו דבר. אז בעצם אני מסבסד את מי שאני בהכרח מצופף לו יחידות דיור והוא מרוויח יותר ועושה יותר כסף, וראוי שהוא ישלם גם יותר. ואני לקחתי ובמקרה היום סיימתי לעשות את המחקר הזה ולראות מה קורה אם אנחנו משנים את זה ל-70-30 או אפילו עד כדי 90 .90% על הרכיב הבנוי ו-10% על רכיב הקרקע. זה משנה דרמטית את הדברים. זה באמת
עו"ד טל אליהו: רגע, עושים שם רעש, אני לא שומע אותך.
רון שגן: בבר, אתה יכול לסגור את הדלת? קודם כל כשנמצא את נקודת העבודה שבהכרח
26
מצמצמת את רכיב הקרקע
עו"ד טל אליהו: רגע, כל מה שאתה אומר עכשיו, למתי זה רלוונטי?
רון שגן: אני עונה לך. תן לי לסיים, אני עונה לך.
עו"ד טל אליהו: כי אנחנו כרגע עכשיו באישור המועצה.
רון שגן: אני עונה לך, טל. מסכים אתך. אני מסכים אתך. אני תכף אענה על זה. רכיב הקרקע,
ברגע שאתה מקטין אותו קורים שני דברים. קודם כל החיובים לבעלי הבתים הפרטיים יורדים, ואז אתה גם מרגיש מוסרית שנכון לעשות את זה, ואתה יכול ללכת לסלול ואתה יכול לדרוש תשלום סביר ואתה יכול לשפר את התשתיות בשכונות הוותיקות, ברנדס, נווה חיים, אולגה וכו'. הדבר השני והכי חשוב, כשאתה גובה את מה שהיה ראוי לגבות אתה עושה את התיקון שהוא מעבר לתיקון עכשיו רק להתחדשות העירונית, וגובה באמת מהיזמים הגדולים שבונים שכונה את הסכומים הגבוהים. והצפי שלי, אנחנו נקבל את הנתונים האלה להערכתי עד סוף השבוע הבא, כבר לשנה הבאה, כשאני מסתכל על 1540 יחידות דיור, אנחנו נראה גם שהתזרים עולה. אז גם יהיה לנו כסף כדי לסלול את הדברים האלה. ולשאלתך למה זה לא נכנס לחוק הזה, זה כי הרעיון מבחינה משפטית, כל הדקויות של החוק הנוכחי, היה רצון להוציא את זה כדי שזה לא יתעכב, כי המשמעות של העיכוב של זה 20 מיליוני שקלים בהיטלים רק בהיבט של התחדשות עירונית, שהחוק הנוכחי כן מתקן.
התיקון הנוסף יבוא בהמשך, ככל שהוא יאושר ע"י ראש העירייה ובהנהלת העיר אחרי שנקבע גם מה נקודת העבודה שנכונה, והוא יגיע לעוד אישור. אבל לדעתם של הצוות המקצועי, במיוחד היועצת המשפטית, לא היה נכון לעכב את זה בהיבט של התהליך, כדי לא למרוח ואז אתה מפסיד כי כל היטל שנתת בחוק הישן אז לא יכולת לגבות לפי החוק המתוקן.
עו"ד טל אליהו: אל"ף אני לא מבין... אתה רוצה להגיד משהו, יעקב?
יעקב זיגדון: כן. אל"ף הנקודה היא מעניינת, ובכנות רון העלה את זה בדיונים גם מקצועיים ואחר
גם בדרג הנבחר בהנהלה. בדקנו גם בערים אחרות, ואכן יש שונות. באמת תל אביב, גבעתיים. נניח עיר צפופה מאוד כמו גבעתיים שאין לה כמעט קרקע ויש לה רק שטח בנוי, אז המרכיבים הם שונים לחלוטין בין רכיב הקרקע לרכיב הבנוי. תל אביב משהו אחר. כל עיר תפסה את נקודת האיזון שלה. נצטרך לעשות בזה עבודה, ובטח לא מהיום למחר. המשמעויות פה וההשלכות הן מאוד כבדות, ואני מקווה שזה ברור לכולם. לכן נעשה בזה עבודה. רון מוביל אותה. בהתחלה האמת היו ספקנים, אבל כשבדקנו ערים אחרות ראינו שיש שונות בהתאם לאופי העיר מבחינת גם הקרקע וגם השטח הבנוי שלה. לא רוצה להתחייב ללוחות זמנים, כי אמרתי, זה כבד, זה לא
החלטות של מהיום למחר בבוקר.
עו"ד טל אליהו: קודם כל אני אומר, אם חשבתם על זה שנה שלמה איך לא עליתם על הנקודה הזו
שרק אני קיבלתי אותה לפני שבוע וראיתי אותה? אז אני לא מבין איך לא חשבתם על זה שנה שלמה. שנה שלמה דנתם בזה, למה לא הבאתם את זה כבר בחוק הזה? למה לחכות עכשיו לתקן?
רון שגן: לא, זה לא נכון אבל מה שאתה אומר, תן לי לתקן אותך. זה לא נכון להגיד את מה
שאתה אומר. כי בסוף היה אוסף של בדיקות שהיה צריך לעשות מעבר לרעיון הכללי.
27
למשל לראות, מה נוח בקרקע, הקרקע מאפשר לך לקבל תשלום שהוא מוקדם יותר כי אפשר לגבות על הקרקע מוקדם יותר מאשר על הבנוי. וזה לפעמים מייצר תזרים לתחילת עבודות. עוד נושאים היו של על מה מותר לגבות, מה זה יחידה תכנונית, האם מותר לי לגבות ממישהו שיש לו כביש של 5 מטר על תוספת הרחבת הכביש או לא. זה דברים שהיה צריך לבדוק אותם ברמות משפטיות ואחרות רק כדי להבין מה אנחנו צריכים, מעבר לעקרון. העיקרון הוא תמיד קל. אתה יכול לשאול את השאלה הזאת אחורה. למה לא הלכת 10 שנים אחורה 15, לא יודע. אבל עכשיו זה מטופל.
ואני חושב גם ששוב, הצוות המקצועי, שאני מודה נתן לי קצת בהתחלה אופוזיציה, עשה את זה באמת מתוך רצון לשמור על הקופה הציבורית לא כדי לדפוק את התושב. כי בסוף צריך כסף כדי לסלול. ולכן קילפנו את הבצל הזה חלק וזה לקח זמן, זה לוקח זמן.
אינג' נדב הדר: הצוות המקצועי עומד מאחורי המספרים. יש פה שאלות פילוסופיות של צדק
חלוקתי.
דובר: מדיניות, לא פילוסופיה.
אינג' נדב הדר: האם בעל הנכס המהותי זה הקרקע או אחרת. לדעתנו המספרים האלה, וככה גם
מתקדם היועץ שלנו, חשבנו שזה היחס הנכון. גם אמרנו אסור מה שנקרא לנדנד את הספינה הזאת יותר מדי. אנחנו משנים משהו דרמטי לגבי החיוב. אנחנו עומדים מאחורי בסיס התחשיב הזה. יכול להיות שאנחנו נדע גם תוך כדי תנועה. אנחנו השנה רואים שיש לנו שני שליש מהפרויקטים של התחדשות עירונית, זה דבר פנטסטי, לא צפינו יחס כזה...
גדי אריאלי: אבל לא כל האמת נמצאת אצלכם, עם כל הכבוד.
עו"ד טל אליהו: קודם כל אני אומר עוד פעם, אני לא מבין מה הקשר בין שאלות פילוסופיות לענייני
גביית כספים בעירייה. אבל עזוב, זו כבר שאלה ליום אחר.
אינג' נדב הדר: לא, זה צדק חלוקתי, האם הקרקע שווה יותר מהבנוי...
עו"ד טל אליהו: לא. אם אנחנו מדברים על צדק חלוקתי אז עם כל הכבוד לא יכול להיות שבניין של
50 יחידות, מגרש ממול במרחק 10 מטר ישלם אותו דבר. זה צדק חלוקתי. אם כבר מדברים. אז אם נכנסים להיבטים סוציאליים...
עו"ד יניב דרי: מה הפירות... מה הפירות שהקרקע יודעת לייצר...
עו"ד טל אליהו: מה? לא שומע. מקודם דיברת בקול רם, דבר בקול רם שנשמע אותך עכשיו. תצעק,
תצעק. לא שומעים אותך.
עו"ד יניב דרי: בדברים קרדינליים אני מדבר בקול רם מאוד, אל תדאג.
עו"ד טל אליהו: קרדינליים אולי לך. אבל תדבר. זה יותר קרדינלי ממה שאמרת.
עו"ד יניב דרי: אני רואה שזה מפריע לך.
עו"ד טל אליהו: לא, בכלל לא. שמעתי אותך כבר אומר את זה במקומות אחרים, זה בסדר.
עו"ד יניב דרי: אל תדאג, בסדר, אני שמח ש...
עו"ד טל אליהו: הכל, הכל בסדר. חי עם זה מאוד טוב.
עו"ד יניב דרי: מה שאני אומר, השאלה היא מה רמת הפירות שהקרקע יודעת לייצר. זו גם כן
סוגיה. האם אתה מחשב כל קרקע כרכיב אחיד, או קרקע שיודעת לייצר איקס לעומת קרקע שיודעת לייצר שני איקס. יש הרבה שאלות בתוך אותה שאלה 28
קונקרטית
דובר: אבל ברור שזה ככה.
עו"ד טל אליהו: אבל עוד פעם, השאלה הנשאלת היא...
עו"ד יניב דרי: לא, זה לא ברור. אם אתה מחייב רכיב קרקע אתה לא מחייב בהכרח לפי...
אינג' נדב הדר: אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב גם
שאנחנו באים ואומרים "אנחנו מחייבים רק את הבנוי". ואז אנחנו גם נלך נבקש פטור מהיטל השבחה. יגידו "סליחה, עם הכבוד, אתם מעמיסים את כל העלויות על הבנוי". יש פה איזשהו איזון...
עו"ד טל אליהו: על מה, על מה מעמיסים?
דובר: על הבנוי, על הבנוי.
עו"ד טל אליהו: לא אמרתי את זה. אני אמרתי להעמיס על הבנוי?
אינג' נדב הדר: לא, אני אומר, צריכים לעשות פה כיוונונים מאוד עדינים. כל אחד יכול לפרש את זה
דרך אגב אחרת.
עו"ד טל אליהו: תשמע, הייתה פה הזדמנות פז. הייתה פה הזדמנות פז פז פז לתקן את החוק הזה
ולהביא אותו, באמת לעשות אותו...
רון שגן: למה פז? מה זה, אירוויזיון?
עו"ד טל אליהו: כבר עשית את זה. עשית אותו. אם כבר עשית אותו אז תתאים אותו לסיטואציה.
אינג' נדב הדר: מבחינתנו זה החוק בוורסיה הנכונה שלו.
עו"ד טל אליהו: לא, לא. לא, כבר המנכ"ל אמר שהוא רוצה לתקן אותו, רק לא יודע מתי.
יעקב זיגדון: מוכנים...
עו"ד טל אליהו: מה?
יעקב זיגדון: מוכנים, מוכנים לזה.
עו"ד יניב דרי: רגע אבל, יעקב. אם אתה נמצא לפני אירוע שבמסגרת השנה הקרובה אתה צפוי
להיטלים משמעותיים בתחום ההתחדשות העירונית, אז אתה בגלל ההמשך של הדיון ואי ההסכמות יכול להיגרר ולהפסיד המון כסף לקופה כי לא גבית.
עו"ד טל אליהו: קודם כל היה צריך לחשוב על הסוגיה הזאת לפני, לא לחכות לישיבת המועצה,
עשרים ומשהו לחודש דצמבר כדי...
רון שגן: לא הבנתי. ב-2017 אתם שיניתם את החוק, אתה הצבעת בעדו. החוק עם הלקונה, עם
הטעות. למה לא חשבתם על זה? אתה, אתה ישבת פה, לא אני.
עו"ד טל אליהו: אז חשבתי ב-2022, מה לעשות. ב-2021, מה לעשות
רון שגן: אז תראה איזה יופי.
עו"ד טל אליהו: כל אחד חושב... אני לא ראיתי שאף אחד חשב כמוני דרך אגב.
רון שגן: למה?
עו"ד טל אליהו: לא ראיתי שאף אחד דיבר על זה. אז עזוב, זה לא משנה.
רון שגן: שוב אני אומר. לא רק חשבנו, גם הנענו את ההליך שהסוף שלו יהיה בתיקו
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]