5 23 15

1

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה

מן המניין מס' 15/32-5

שהתקיימהבבית מועצת העירייה

ביום רביעי ט' בתמוז תשפ"ג – 28 ביוני 2023

2

תוכן עניינים

מן המניין מס' 5-23/15 .................................................................................................................... 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 ג.דו"ח כספי לשנת 2022 – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ.......... ................................................. 4 א.שאילתות.. .......................................................................................................................... 7 1.בעניין תאגיד מי חדרה כפי שהוגשה ביום 5/6/23 מאת חבר המועצה בועז ביטון ......................... 7 2.פתרונות הצללה בבית הספר המכיל כפי שהוגשה ביום 23/6/23 מאת חבר המועצה עו"ד יניב דרי 13 3.תקציב רגיל ותקציב בלתי רגיל כפי שהוגשה ביום 24/6/23 מאת חבר המועצה רונן הילף ............ 13 ב.הצעה לסדר........... ........................................................................................................... 15 1.התחייבות עירונית לשתילת 100,000 עצים ב- 10 שנים ברחבי העיר, כפי שהוגשה ביום 25/6/23 מאת חבר המועצה רון שגן....................................................................................... .............. 15 ד.תקציבים בלתי רגילים ....................................................................................................... 17 ה.פטור מארונה למוסד מתנדב לשירות הציבור ........................................................................ 18 ו.היתר עבודה נוספת........... .................................................................................................. 19

3

נכחו ה"ה

ניר בן חיים – מ"מ ראש הרשות בפועל ,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה, היו"ר,

מלכיאל אלבז – מ"מ ראש הרשות בפועל,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,

טספאי חסיד אדריג'או – משנה לראש העיר,

עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש הרשות בפועל,

בועז ביטון – חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רוני קוחול – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

משה אנוקנין – משנה לראש הרשות בפועל,

רו"ח סדי בן דוד – משנה לראש הרשות בפועל,

עו"ד יניב דרי – חבר המועצה,

שי ברכה – חבר המועצה.

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

מוזמנים: אורחים:

זיוה הימברג – מנכ"לית העירייה, רו"ח ערן יארק – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ, עו"ד שרון שרוני – יועמ"ש העירייה, רו"ח רונן בשארי – סמנכ"ל פיתוח עסקי חכ"ל, יוכי דהן – מבקרת העירייה, שם טוב שמבי – מנהל הארנונה, מנהל אגף ההכנסות.

נעמי שוחט – גזברית העירייה,

אינג' נדב הדר – מהנדס העיר,

כלנית שרון – מנהלת אגף שירות לתושב,

איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,

מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ.

4

סדר יום

א. שאילתות, (נספחים 3-1)

ב. הצעות לסדר, (נספח 4)

ג. דוח כספי לשנת 2022 – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ (נספח 5)

ד. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 6)

ה. פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור, (נספח 7)

ו. היתר עבודה נוספת. (נספח 8)

הרב בנצי נורדמן אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין, 5-23/15. לפני הפתיחה והסדר יום להגיד מזל טוב לנדב, שיש לו יום הולדת. נדב מהנדס העיר. מזל טוב. על פי בקשה של החבר'ה של הכלכלית, אם כל הנוכחים מוכנים להקדים את זה, זה משהו קצר מאד של הצגת הדו"חות, כמו שביקשתי בקבוצה. יש מישהו שמתנגד שנעלה את זה, ואחרי זה מיד נמשיך לסדר יום? כולם מסכימים, אז בבקשה אדוני, רק בזריזות כי אנשים ממהרים היום. לא יודע למה. (מדברים ביחד, התעסקות טכנית)

ג. דו"ח כספי לשנת 2022 – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ

רו"ח ערן יארק: שלום לכולם. הדו"חות הכספיים אושרו ע"י דירקטוריון החברה. ונחתמו ע"י הרו"ח

המבקר. חוות הדעת חלקה. אם אנחנו נסתכל על המאזן, מאזן החברה מסתכם לרכוש שוטף של 35.5 מיליון ש"ח. רכוש קבוע 128 אלף. התחייבויות כ- 35 מיליון ש"ח, 34.4. ההון העצמי של החברה, כ- 2 מיליון ש"ח. זה מאזן החברה. אם אנחנו נעבור לדו"ח רווח והפסד של החברה, אז אנחנו רואים שהחברה השנה עלתה בגידול של מעל 50% בנפח הפעילות. מחזור שמסתכם ב- 106 מיליון-

הרב בנצי נורדמן: גבריאל מבקש מספר של הדפים.

גבריאל סרוסי: לא, חסר דו"ח-

רו"ח ערן יארק: עמ' 4, רווח והפסד בעמ 4. אנחנו רואים הכנסות החברה 106.5 מיליון ש"ח. אנחנו

רואים גידול מהותי משנה קודמת. בעיקר זה מבתי ספר, אולם חופים, בית ספר חופים, אצטדיון, צומת המשטרה, 9 כיתות גן. אנחנו רואים רווח גולמי של 4.1 מיליון ש"ח. כמעט 4% מהמחזור. הוצאות הנהלה וכלליות 3.22% מהמחזור, כ- 3.4 מיליון ש"ח. סה"כ בסוף מביא אותנו לרווח נקי לחברה של 136 אש"ח. השנה היא שנה בעצם שהחברה ביצעה את כל היעדים, את כל מה שתכננו. שנה מצוינת. שנה שמסתכמת ברווח. ההוצאות בסביבות המחזור. שנה טובה, סה"כ.

הרב בנצי נורדמן: גבריאל, ואח"כ רון.

גבריאל סרוסי: המגמה של ההתפלגות בין משימות עירייה לבין חיצוני, איך אנחנו- כל שנה אנחנו

שואלים, השאלה היא מה- קודם כל, הנהלה וכלליות, שאפו, כי ברגע שהמכירות עולות וההנהלה לא רק שלא עולה אלא גם קצת יורדת, אז אנחנו במקום של 3.3 זה בסדר, אני שואל מבחינת התמהיל בין הפעילויות שאנחנו משוועים להם לבין משהו שכבר העירייה מעבירה כזרוע ביצועית. יש לך את ההתפלגות?

5

הרב בנצי נורדמן ז"א, יזמות שלו לבין-?

רו"ח ערן יארק: כמו שאמרתי בפעם הקודמת, הפעילות הזאתי היא פעילות ארוכת טווח. ואת

הרווחים שלה בעצם, את הפעילות- את ההכרה ברווח בכלל, אנחנו נראה את זה בשנים הבאות.

גבריאל סרוסי: תגיד קודם כל את החלוקה, אחרי זה תגיד מה-

רו"ח ערן יארק: כרגע החלוקה היא בסביבות לדעתי של 90%.

גבריאל סרוסי צריך לראות את הפירוט.

רו"ח ערן יארק: זה גם לא מתבטא שם.

הרב בנצי נורדמן: זה לא מתבטא בדו"ח, גבריאל. אתה יכול לבקש שזה יופיע.

גבריאל סרוסי: בד"כ היו מפרידים קצת. היו עושים את הסולארי וזה.

רו"ח ערן יארק: נכון, יש פה פעילות- (מדברים ביחד)

שלמה בוזגלו: בישיבת הנהלה, העניין הזה של לראות את הפרויקטים של היזמים- מה שהתקבלה

החלטה גם בדירקטוריון, שקודם כל יתקיים דיון בתוך הדירקטוריון של החברה

הכלכלית. כי גם נדב, מהנדס העיר, העלה את זה בישיבה.

הרב בנצי נורדמן: רגע, שלמה. ביקשו שתדבר למיקרופון.

שלמה בוזגלו: בישיבת ההנהלה זה גם עלה. וגם בפגישה בדירקטוריון זה עלה. גם נדב הדר, מהנדס

העיר העלה את זה. ההחלטה שהתקבלה, שיתקיים דיון בדירקטוריון של החברה הכלכלית, כדי שגם הדברים יעלו בצורה מסודרת. לאחר מכן הם יובאו לישיבת המועצה.

הרב בנצי נורדמן: שלמה, מה שבסה"כ גבריאל אומר, מאד פשוט- (מדברים ביחד)

זה צריך לבוא לידי ביטוי באיזשהו דו"ח, ויכול להיות שזה לא דו"ח כספי, זה איזה דו"ח נפרד. זה לא איזה דו"ח כספי. בתוך הניהול פרויקטים.

גבריאל סרוסי: הדו"ח הכספי מבטא את הפעילות.

הרב בנצי נורדמן: לא, אבל זה ייגזר מהדו"ח הכספי. עבודה נוספת שלהם על הדו"ח הכספי, שבעצם

מראה את הטבלה-

גבריאל סרוסי: זה לא מספיק. כל שנה אנחנו אומרים זה לא מספיק.

הרב בנצי נורדמן: בסדר, אז תבקש-

גבריאל סרוסי: אנחנו מבקשים כבר עשר שנים.

רו"ח ערן יארק: רגע, בתוך ניהול פרויקטים יש שם עוד- חלק מזה זה פרויקטים שהם באמת בפיתוח

העסקי, אבל בגלל שהם נקראים פרויקטים אז הם נכנסו בתוך הניהול פרויקטים.

לדעתי בשנה הבאה הוחלט להפריד.

הרב בנצי נורדמן: תראו, בגלל שלא יהיה פה סתם ישיבת מועצה, גבריאל יו"ר ועדת הכספים, מבקש

שזה יהיה בפרוטוקול. מעכשיו, נא, בדו"חות הכספיים- או בכפוף, צמוד לדו"חות הכספיים, איפה- (מדברים ביחד)

הרב בנצי נורדמן: לעשות את ההפרדה בין הפרויקטים של הליין הרגיל-

גבריאל סרוסי: לא, זה לא הנושא.

הרב בנצי נורדמן: תן לי להגיד מה אני חושב, אחרי זה-

גבריאל סרוסי: אתה נתת לי רשות דיבור, תן לי לסיים את הדיבור. כאמירה של מועצה, כהנהלת על,

כמדיניות, כדירקטוריון, צריכים להתחיל- להמשיך ולהתחיל- חלק ממה שהתחלנו 6

מבורך, חלק ממה שישן אז אין הרבה מה לחדש. צריך לדחוף שזה יהיה כלכלי, בכל הכוח. זה מינורי, זה לא מגיע לאחוז, אפילו חצי אחוז. גם אם תיקח חצי מיליון שם, תעביר מה- 105 לשם, כאמירה, אני חלק מזה, אני אחראי על זה זה לא שאני מתחמק. אני לא אופוזיציה, ולא תוקף. אני בא ואומר כאמירה, החברה הכלכלית חייבת כל שנה מדברים על זה, וכל שנה פרויקטים שמעבירים לה כדי לבצע והיא מבצעת מצוין, והכל בסדר, רק חייב ללמוד מת"א ללמוד מערים אחרות, יותר ויותר שיהיה כלכלי. אין פה מה לענות, זה אמירה. כל שנה אומרים נבוא, ניפגש.

שלמה בוזגלו: גבריאל, זה בסדר להגיד אמירה וסיסמה, זה בסדר. אני אגיד לך למה. קודם כל- וגם

בדיון זה עלה, ולעומת רשויות אחרות, החברה הכלכלית בחדרה מבחינת העיר, יזמות מעבר לפרויקטים שהיא מקבלת מהעירייה, היא אפילו מובילה בעניין הזה.

גבריאל סרוסי: איך מובילה?

שלמה בוזגלו: אז אני אומר לך, מי הגורם שישב אתנו? (מדברים ביחד)

דקה. עכשיו, כשאני אומר סיסמאות, זה לא עכשיו להגיד טוב לכו עכשיו תתחילו ליזום ותכניסו כסף. צריך לדעת מה הגבולות שהחברה הכלכלית יכולה לגעת בהם.

גבריאל סרוסי: גם לת"א יש גבולות, גם לראשון יש גבולות. אני לא אמרתי- דיברנו על זה עשרות

פעמים פה, עם אותו מנכ"ל ועם אותו רו"ח. אני לא בא- תקשיב, אנחנו זה מועצה, וחובתנו להגיד את הדברים גם כשזה פחות נעים- (מדברים ביחד)

גבריאל סרוסי: גם אם זה במשמרת שלנו, אנחנו צריכים לעודד את החברה, את הזרוע שלנו-

בועז ביטון: גבריאל סרוסי בהחלט צודק, אבל אני צריך רק להזכיר שנבחר בחודש האחרון בן

אדם לתפקיד הזה. מנהל פיתוח עסקי. התפקיד שלו יהיה לצבע-

גבריאל סרוסי: בסדר, אבל כל שנה מדברים נבחר זה ונבחר זה, צריך להתחיל לתת בראש.

הרב בנצי נורדמן: רון, בבקשה.

רון שגן: אני מסכים אתך, אבל אני רוצה לדבר על נושא טיפה אחר. בהחלט היזמויות, או

שלא מופיעות פה או שלא קיימות. חצי אחוז זה שולי. מכיוון שהחברה, נפח הפעילות שלה, כמעט מאה אחוז הוא בסוף ביצוע פרויקטים עירוניים, שזה עניין של החלטה, של דירקטיבה, וזה בסדר גמור. מה שחשוב לנו, שי, זה לראות איזשהו בנצ'מרק.

בסוף, 106 מיליון שקלים, זה 106 מיליון ש"ח שהעירייה השקיעה, והיא קיבלה משהו בתמורה. שני בתי ספר, אולם ואני לא יודע מה. ומכיוון שיש תקורות לדברים האלה, ומכיוון שבתי ספר עושים לא רק בחדרה אלא גם במקומות אחרים, שווה-

אני לא בטוח אם במסגרת הדו"ח, אבל אם כבר מציגים את הדו"ח ואם כבר אתם מוטרחים להגיע לכאן, להציג פה איזה בנצ'מרק. בית ספר עלה נניח 40 מיליון ש"ח כמה הוא עלה בזה שסיימנו שנתיים לפני, נניח. או כמה עולה במשכ"ל. כדי לתת לנו איזשהו בנצ'מרק, כדי שיהיה אפשר או להשתפר, או ללמוד, או להבין איפה אנחנו חיים. זה הכל. תודה.

הרב בנצי נורדמן: רונן, תקשיבו, בוא- תמיד זה קורה לנו, אנחנו עכשיו דנים בדו"חות הכספיים.

מעיינים בהם, אפילו לא מצביעים, מעירה נעמי. לא דנים אפילו, מעיינים בהם, ומצביעים שעיינו. אפילו לא מצביעים לדעתי. אין ספק שנושא כזה זה נושא בליבת הפעילות לא רק של החברה, של העירייה. בתי ספר, מי מצבע איך מבצע, מה הרווח, מה יוצא בסוף. האם זה העלויות המוזלות בביצוע, האם זה עלות הביצוע, והאם זה 7

התקורה שבסוף חוזרת לציבור. בסדר, זה לדעתי דורש דיון רחב יותר. תזמינו אותו או בהנהלה, או במועצה, או בכלל בדירקטוריון. אתם רובכם חברי דירקטוריון. מי חבר דירקטוריון אצלכם? בועז חבר דירקטוריון, תעלו את זה במידת הצורך תציגו את זה במועצת העיר.

בועז ביטון: מאה אחוז, בנצי. תודה. אני קודם כל רוצה להחמיא על דבר אחד שרואים פה בדו"ח

הזה. הגידול בהכנסות שמייצר למעשה חברה בריאה יותר. כלומר, אם אנחנו מדברים על חברה בריאה, אז עלייה מ- 50-70 מיליון שקלים ל- 106 מיליון שקלים, בטח ובטח מייצר יכולות לחברה, ואני יודע ממה זה נובע. חבל שזה לא קרה לפני כמה שנים. ובהחלט כל הכבוד על זה. ורואים גם את הרווח והכסף שחוזר למעשה לציבור ולעיר, יפה מאד. נושא היזמות, בהחלט זה משהו שצריך לדבר עליו, ואני בהחלט מתחבר לדברים של רון מבחינת הבנצ'מרק, לקבל ממש מדדים מדויקים ולהבין מול מה עומדים. וגם דרך אגב, אפשר הרבה פעמים לייצר בנצ'מרק מול ערים אחרות. כלומר לא רק לחפש מה קורה אצלנו אלא לפתוח אופקים. אני חושב שזה אחד הדברים שצריכים- כי אני לא חושב שלדעתי יש מגבלות מאד גדולות על חברה כלכלית לייצר השקעות ויזמויות- יש אבל הן לא מטורפות, כלומר אם הדירקטיבה היא כזאתי או המדיניות היא כזאתי שהולכים על זה, אז זה אפשרי. בסדר גמור, תודה רבה.

הרב בנצי נורדמן: תודה. עוד מישהו רוצה להעיר משהו? אם לא, אנחנו מצביעים שעיינו בדו"חות,

ואנחנו ממשיכים לשאילתות. יש מישהו שרוצה להתנגד? אנחנו מצביעים שעיינו

בדו"ח. (הצבעה, אין מתנגדים)

החלטה מס' 724: המועצהמחליטה לאשר עיון בדוח הכספי לשנת 2202 מאת החברה הכלכלית לחדרה

בע"מ.

אושר פה אחד.

עו"ד מירי נחשונוב חברת המועצה הצטרפה אל אולם הישיבות.

א. שאילתות

1. בעניין תאגיד מי חדרה כפי שהוגשה ביום 5/6/23 מאת חבר המועצה בועז ביטון

הרב בנצי נורדמן: טוב, חברים, אנחנו בשאילתות. שאילתה א', בעניין תאגיד מי חדרה. חבר המועצה

בועז ביטון, בבקשה.(התעסקות טכנית)

בועז ביטון: שאילתה בעניין תאגיד מי חדרה. על פי הפסיקה, רשות מקומית אינה רשאית לגבות

חוב ארנונה לאחר שחלפו שבע שנים ממועד היווצרות החוב. אם במהלך תקופה זו הרשות לא נקטה כל הליך גבייה של החוב, כגון גבייה במסלול השיפוטי, כגון הגשת תביעה בבית משפט, או במסלול המנהלי כגון הליכי גבייה לפי פקודות העירייה ולפי 8

פקודות המיסים על פי הנחיית היועמ"ש לממשלה, שליחת מכתב ראשון על תשלום החוב הוא ההליך הפותח בהליכי גבייה, בהתאם לסעיף 4 לפקודות המיסים. אם החוב לא נפרע לאחר מכתב על דרישה הראשון, יישלח מכתב נוסף עם דרישה לתשלום מידי של החוב. מכתב שייחשב כחלק מהליכי הגבייה. חשוב להבהיר שלא כל פעולה של הרשות המוניציפלית לגביית החוב תיחשב ככזו, ותתחיל מחדש את מרוץ הזמנים. לדוגמה, מכתב הודעה מטעם הרשות על קיום חוב הארנונה לכשעצמו, אינו עוצר את המרוץ של התיישנות החוב. על לעצור את מרוץ ההתיישנות, על הרשות לנקוט בהליכי גבייה של ממש, כגון לדוגמה, הטלת עיקול על חשבון הבנק של החייב או המטלטלין של החייב. ולעצם השאילתה, מעשרות פניות של תושבים בעיר חדרה, והתנהלות שלי אישית אל מול תאגיד מי חדרה, התברר לי כי חברת הבת של עיריית חדרה, מי חדרה, אינה מוחקת חובות ישנים, למרות שהייתה עליהם התיישנות.

אבקש לבדוק מה מהסיבה שהחברה לא מוחקת חובות ישנים, והאם מדובר בהתנהלות חוקית.

הרב בנצי נורדמן: תודה רבה, אנחנו ביקשנו-

בועז ביטון: אני רק רוצה קצת טיפה לפרט. אני- בישיבת מועצה הקודמת, אם אני זוכר נכון,

עיריית חדרה מחקה פה עשרות מיליונים של תושבי העיר חדרה, של חובות ארנונה שנוצרו לפני עשרות שנים. אין מה לעשות, אבל גם היום יש עוד עשרות ואפילו מאות מיליונים של חובות ארנונה שדינם אינם להיפרע, והעירייה התפקיד שלה למחוק את החובות. כמובן, הכל מתנהל בצורה חוקית, בהליך מנהלי כמו שצריך, על פי החוקים של מדינת ישראל. אני מלווה משפחה מבית אליעזר, שעיריית חדרה מחקה לה לפני שנה-שנתיים 700 אלף שקלים. מדובר במשפחה שהאבא נפטר, האישה קשישה בת

75. הבית לא שלהם, הבית של חברת עמידר, ויש להם חובות של 25 אלף ש"ח

שמדובר על חובות ישנים.

הרב בנצי נורדמן: למים.

בועז ביטון: חובות מים, בוודאי. האימא- האישה הזקנה, במשך עשר שנים משלמת את חובות

המים בצורה מסודרת, כל חודש בחודשו משלמת את הכל בצורה מסודרת, והחוב של 25 אלף ש"ח זה חובות ישנים. ההתנהלות שלי הייתה מול ניר גרטנר, עוד לפני שהוא עזב. אני חייב לציין שיש עובדים באמת מקסימים במי חדרה, רותי בוזגלו, שיש לי התנהלות אישית מולה. אישה שאני בכל פנייה ובעיה מדבר איתה. מירב חרתי, ועוד עובדים. אבל, גם המקרה הזה, וגם המקרה של בית הכנסת מגן דוד בגבעת אולגה, ששם יש חובות של מאות אלפי שקלים, ועיקלו להם שם את החשבונות. בית הכנסת חב"ד בגבעת אולגה, ששם מדובר על חובות של 300 אלף ש"ח. אני בדקתי את הניירת, דרך אגב, לקחתי את הניירת גם של חב"ד, גם של המשפחה הזאתי, ואתה רואה שמדובר בחובות של שנת 2011 ,2012, באמת חובות ישנים. ולכן באמת חשוב לי לדעת, האם עיריית- האם תאגיד מי חדרה באמת אין אצלו את המושג הזה של חובות ישנים. חובות אבודים. כמובן, אני מבין שגם לנושא ההתיישנות יש הליכים חוקיים, ברורים, איך התיישנות עובד. ולכן חשוב לי לדעת, איך חברת מי חדרה פועלת בנושא.

הרב בנצי נורדמן: אני אקריא רק את התשובה, ואז נעביר ברשותכם- אני חייב לומר שאני מצטרף

9

לדברי חברי הרב בועז. גם אלי מגיעים וגם לכולכם אני בטוח, שיש שאלות לגבי מי חדרה בכלל, וההתנהלות של הגבייה בפרט. לא כביקורת אישית על אף אחד, אפילו אני יכול להצטרף לדברי הרב בועז ולומר שגם רותי בוזגלו שאלות אולי שאפילו לא מעניינה, כמנהלת המשרד. ובאמת צוות מצוין. אבל השאלות נשאלות, וכרגע יש משהו ספציפי, בעיקר בהצפה של תושבים אבל לא רק.

כמו שאמרת, בתי כנסת ועוד מקומות שנסגרו מזמן. אני אענה את התשובה הרשמית. והזמנו פה את המנכ"ל שי פרץ, אם ירצה יתקרב לפה רגע, כדי שתוכל להגיב לזה. אז התשובה היא שתאגיד חדרה עובד תחת רגולציה של שירות המים. זה לא שירות המים, זה רשות המים, זה טעות. להלן תשובתו. תאגיד מי חדרה פועל בעניין מיצוי הליכי גבייה מול צרכניו בגין חיובים עבור אספקת מים ושירותי ביוב, בהתאם לדין ולסרגל כנראה הכוונה, אכיפה. אחת לחודשיים נשלח חשבון תקופתי בגין אספקת מים ושירותי ביוב ובו מצוין המועד האחרון לתשלום. היה והחשבון התקופתי לא שולם במועד נשלחת הודעת חוב מקדימה, ואחרי ההודעה דרישה ראשונה. היות והחשבון לא שולם נשלחת דרישה שנייה, ואם כזה לא שולם, מופעלים עיקולים צד ג'. היה והליכי האכיפה המנהליים לא צלחו והצרכן לא שילם את חשבון המים- מי הקליד את זה, פעם הבאה לכבד קצת יותר- החוב עובר-(שיח, ל"ר)

היה והליכי האכיפה המנהלית לא צלחו, והצרכן לא שילם את חוב המים, החוב עובר למסלול אכיפה משפטית, לפי חוק. מחיקת חובות אבודים, פה התייחסות בועז למה שאתה מבקש לדעת, מתבצעת בהתאם לנהלים במסגרת בחינת מיצוי תהליכי אכיפה, ועל פי חוו"ד משפטית. סוגית ההתיישנות במקרה זה נבחנת, כמו גם קריטריונים נוספים. למשל הליכי פירוק של החייב, רישום

צרכן פעיל ולא ניתן לאתרו, חייב שעזב את הארץ ואין לו נכסרגע אגיד לפני התשובה, בועז חשוב שתקשיב רגע כי אני רוצה לחדד פה משהו שעל זה בעצם השאלה. תראו, אף אחד לא חשב שעובדים לא לפי החוק. לא זאת הייתה השאלה. יש פה שאלה מאד פשוטה. איך יכול להיות שלפחות אנחנו יודעים על עשרות, אולי יותר, כאלה שלא ידעו אפילו שיש להם חוב. עכשיו, החוב לא נמחק אוטומטית, זה גם אנחנו מבינים, גם שרון הסבירה, אם אתה לא מבקש למחוק את זה בגלל התיישנות, זה לא קורה. אבל באבחנה שלכם, איך יכול להיות שאחרי 7 ,10 ,15 שנה גם לדעתי נכון? אנשים מקבלים פנייה בלי שאתם בעצם לא שואלים את עצמכם רגע לפני האכיפה, הוצאה לפועל- כי הצרכנים לא יודעים להתכונן. חלקם הגדול לא יודע להתכונן, הם חוטפים ממש סחרחורת, וזה מגיע אפילו למקרים קיצוניים בעניין הזה. ניתוקים- בתי כנסת מנתקים.(מדברים ביחד)

הרב בנצי נורדמן: אז רק עיקולים- חשבונות בנק גם. וחשבונות גם של מישהו שהיה מורשה חתימה פה.

אז השאלה בעצם האם יש מנגנון שבוחן את זה לפני האכיפה, לפני הפנייה? בגלל שזה ישן, בגלל שיש פה איזו הסתברות שקרה משהו? או שקודם כל אתם, שלח לחמך, אתם מנסים קודם כל לאכוף את המקסימום, בלי התייחסות לזה שזה בעצם חוב מאד ישן. אני חושב שבזה מציתי את השאלה הנקודתית של בועז. על זה לא ענית.

שי פרץ: עניתי. סרגל האכיפה או כל נושא המיצוי של הליכי האכיפה-(מדברים ביחד)

בועז, אתה נגעת בסוגיה ופירטת פה, יש פה שני מהלכים שקורים בצורה הדרגתית.

10

קודם כל מתחילים בסרגל אכיפה לפי פקודת המיסים גבייה. אכיפה משפטית היא שלב אח"כ. א', כי אכיפה משפטית היא גם יותר יקרה, ואנחנו לא רוצים להעמיס הרבה הוצאות על החייב. אכיפה משפטית היא יותר זולה גם לחייב- אכיפה מנהלית סליחה. אז מתחילים באכיפה מנהלית. כמו שפירטתי פה, מתחילים באכיפה מנהלית. אגב, גם באכיפה מנהלית יש תקופת שיהוי. היא לא נקראת תקופת התיישנות, היא נקראת תקופת שיהוי. כלומר אתה להתחיל באכיפה מנהלית, בפרק זמן מסוים שקבע היועמ"ש לממשלה. אתה לא יכול להתחיל אכיפה מנהלית- נגיד אם תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, אתה לא יכול להתחיל אכיפה מנהלית אחרי שש שנים. אז גם פה אנחנו מקפידים- לשאלתך, יש מערכות תפעוליות שעוזרות לנו לעמוד אחרי החוק. המערכת מוגדרת ככה בחוקים בתוך המערכת המיכונית, נקראת מערכת שקד, שאתה לא יכול לפעול ולבצע פעולות מסוימות אם אתה לא עומד בכללים של האכיפה המנהלית לעניין תקופת השיהוי. וגם אח"כ כשמעבירים את זה לאכיפה המשפטית, אותו דבר. העו"ד לא מתחיל בתיק, הוא בודק מתי החוב, אם זה מעל 7 שנים, הוא לא מגיש תביעה אזרחית (מדברים ביחד)

עו"ד נתן לבייב: למה חובות שהם אבודים, שעברו שבע שנים, לא נמחקים. זאת השאלה, פשוטה

מאד. זה נכון? (מדברים ביחד)

רון שגן: אולי תגדיר מה זה חוב אבוד, אם בכלל קיים כזה דבר.

שי פרץ: יש. יש מקרים- יש לנו נוהל מחיקת חובות, אושר בדירקטוריון. ציינתי פה חלק

מהמקרים למשל, נישום שנפטר ואין לו עיזבון. כל מחיקת חובות מחויבת על פי דרישות של רשות המים, אחרי שכמובן אישרנו את הנוהל בדירקטוריון, יש ועדה שאני יושב בראשה, יש חוו"ד משפטית שבוחנת את המקרה. בהתאם לקריטריונים שקבועים בנוהל, למשל כמו שציינתי, נפטר שאין לו עזבון. כל המקרים שקבועים בנוהל. בין היתר, גם סוגית ההתיישנות עולה. גם סוגית ההתיישנות מקבל התייחסות במסגרת חוו"ד. ואם היועמ"ש שמלווה את הוועדה ממליץ למחוק, אנחנו בהחלט מוחקים.

בועז ביטון: אני רוצה לשאול שאלה. הממקשים שלכם זה ממשקים שדומים לשם טוב שמבי, של

עיריית חדרה?

שי פרץ: לא יודע מה הממשקים של שם טוב.

בועז ביטון: של העירייה. יש נהלים שהמדינה עבודת בהם, וככה זה עובד בעיריית חדרה. דרך

אגב, גם בעירייה לא כל בן אדם שבא ואומר אני מבקש שתמחקו לי- יש הליכים מאד מסודרים, זה עובר הרבה שלבים עד שזה מגיע אלינו לוועדת הנחות למתן-

שי פרץ: אז לתאגידי מים אין ועדת הנחות. כנראה שבעבר רצו לעשות כל מיני מסלולים

כאלה. זה לא עבר בחקיקה, רשות המים לא מוכנה לעשות את הדבר הזה. אבל כן בכל מה שקשור לכל הליך האכיפה כמו שהסברתי, פקודת המיסים גבייה אני מעריך שזה אותו דבר. תביעה משפטית ודאי שזה אותו דבר, כי זה חקיקה- (מדברים ביחד)

בועז ביטון: שי, אני אגיד לך ככה. מה שאתה ענית פה בתשובה, ההתנהלות היום, גם בעירייה וגם

במי חדרה יכול להיות שהיום היא נכונה. כי בשנות ה- 70-80-90 נתנו לאנשים לצבור חובות של עשרות ומאות אלפי שקלים, וזה הגיע למצב שאנשים חייבים היום חובות ארנונה או מים של 300-400 עד מיליון ושתיים. היום, היד הרבה יותר קלה על ההדק 11

מצד אחד זה חסרון, מצד אחד זה יתרון. כי היום, אם אני לא משלם ארנונה אחרי שלושה חודשים, כבר אני מקבל עיקול בחשבון בנק. 3-4 חודשים, ואני מקבל. ואני הולך כמו ילד טוב, ואני משלם את חשבון הארנונה. ואותו דבר גם מי חדרה. גם במי חדרה, היד קלה על ההדק. לא נותנים לבן אדם לצבור חובות. צברת חובות 3-4-5 חודשים, אתה מקבל עיקול חשבון. אבל אנחנו מדברים פה על חובות של לפני עשר-

חמש עשרה שנה.

שי פרץ: אין דבר כזה, התאגיד קיים מ- 2011.

בועז ביטון אז אני רוצה לשאול אותך שאלה. האם בשנה האחרונה יש חובות שאתם מחקתם בתאגיד מי חדרה?

שי פרץ: בטח.

בועז ביטון: אנחנו יכולים לקבל את הנתונים האלה?

שי פרץ: לא. יש מחיקת חובות, בוודאי.

בועז ביטון: כמה חובות מחקתם בשנה האחרונה?

שי פרץ: אני לא יכול להגיד לך במספר- ]...[- (מדברים ביחד

דובר: בשורה התחתונה, בסוף כמו שהוא אמר, יש כל מיני קריטריונים שעל פיהם נקבע, בקטע המשפטי. בסוף אני חושב שאם יובנו הקריטריונים לכולם, לאנשים שיושבים פה, יהיה אפשר להעביר מי רשאי ומי לא, נקודה. (מדברים ביחד)

הרב בנצי נורדמן: בוא נסכם את העניין. א', המדיניות שאתה אומר שמפורסמת באתר, אנחנו נרצה

לחשוף אותה טיפה יותר. להבין אותה, לדקדק אותה, ולשלוח אותה לציבור. בסדר, באמצעים שלנו כנבחרי ציבור. יכול להיות שפעם ב צריך לפרסם את הדברים האלה.

שתיים, מבקש חבר המועצה בועז ביטון, מה שאתה יכול בכפוף לאילוץ המשפטי שלך, לקבל מספרים של בקשות שהוגשו, מספרים שאושרו, וסכומים. בלי שמות.

(מדברים ביחד)

הרב בנצי נורדמן: אני ברשותך רוצה לעבור לעוד משהו, ואח"כ רון, אתה. היה משהו שבטח נחשפתם

לזה, יש נזילה מטורפת של מים, לדעתי לא מי קולחין או משהו כזה, ביער חדרה.

שי פרץ: כן. טופל.

הרב בנצי נורדמן: טופל, ו-? ספר, יש שם משהו מטורף. אתם מכירים את הסיפור? מלא יתושים,

ביצות, מהרכבת דרומה, משהו הזיה. (מדברים ביחד)

שי פרץ: הייתה פנייה לפי יומיים של נציגים של האולם נייר חדרה. כמובן צוותים שלנו יצאו

לשטח. המים הגיעו דרך קו הניקוז, עד ליער חדרה. יש קו ניקוז אם אתם יודעים, שמחבר חלקים מסוימים מאזור הוילז' ויורד על ליער חדרה, חוצה את פסי הרכבת.

בזמנו החברה הכלכלית עשתה שם מובל ניקוז ויורד ליער חדרה. אז הלכנו לאורך הקו ניקוז-

הרב בנצי נורדמן: מה קרה שם?

שי פרץ: פיצוץ של צינור מים. אנחנו כרגע עדיין מנסים-

הרב בנצי נורדמן: איך אתם לא רואים את זה, כמות-

שי פרץ: כי הוא לא על למעלה, הוא הלך בתוך הקו ניקוז, זאת הבעיה. זה לא של תושב. זה

בנצרת הראשית. בודדנו את האזור, כי כל האזור הזה יש עכשיו עבודות של נתיבי ישראל.

12

דובר ואין אינדיקציה בראשי בכלל לראות-

שי פרץ: זה באותו יום גילינו את זה, ומיגפנו את האזור. כרגע בודדנו. אנחנו עדיין לי יודעים

בדיוק איפה בנקודה כי באזור של הגשר, באזור של הוילג', איפה שנתיבי ישראל מבצעים את העבודות. אנחנו כמובן נאתר את זה, נכניס מצלמות, נאתר איפה הבעיה ונטפל בזה. כרגע זה מטופל. (מדברים ביחד)

רון שגן: שי, אני חוזר רגע לנושא הקודם, יש טיפול למשל אחר בריביות? כי יכול להיות מצב

שמישהו-

דובר: זה גם על פי חוק-

רון שגן: לא, אבל יש לכם שיקול דעת?

שי פרץ: בריביות אין לנו שיקול דעת. כן יש לנו שיקול דעת בנושא של הודעות דרישה, ועל זה

שמה אנחנו- אגב, גם בנושא של פרישת תשלומים אנחנו- החוק מאפשר-

רון שגן: הריבית בעשר שנים תהיה הרבה יותר גבוהה מהחוב המקורי. ואז יכול להיות-

שי פרץ: כן, מדי פעם- אני יכול להגיד לך שרשות המים מפרסמת מבצעים, אנחנו כמובן

מפיצים אותם, של תשלום חובות ללא ריבית.

הרב בנצי נורדמן: תודה רבה.

רון שגן: דקה רק, בנצי. שי אני עוד פעם רוצה רק לחדד, זה אומר שאתה אומר ברמת

העיקרון, כל הגדרה נכונה, ז"א, מי שהגיע לסיטואציה שהוא עומד בקריטריונים הברורים של התיישנות על פי חוק, גם מי חדרה בעצם מוחקים את החובות האלה.

כמובן על פי חוק ועל פי בדיקה.

שי פרץ: ברור, על פי בדיקה וחוות דעת משפטית. כן.

החלטה מס' 725: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשהע"י חבר המועצה בועז ביטון ביום 23/65/, רושמת

המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

היות ותאגיד מי חדרה עובד תחת רגולציה של שרות המים, להלן תשובתו:

תאגיד מי חדרה פועל בעניין מיצוי הליכי גבייה מול צרכנו בגין חיובים עבור אספקת מים ושירותי ביוב, בהתאם לדין וסרגל אכיפה.

אחת לחודשיים נשלח חשבון תקופתי בגין אספקת מים ושרותי ביוב ובו מצוין מועד אחרון לתשלום. היה והחשבון התקופתי לא שולם במועד, נשלחת הודעת חוב מקדימה, ולאחריה הודעת דרישה ראשונה.

היה והחשבון לא שולם, נשלחת הודעת דרישה שנייה בדואר רשום. היה ולא שולם החוב, מופעלים עיקולי צד ג'.

הי והליכי האכיפה והמנהליים לא צלחו והצרכן לא שילם את חשבו המים, החוב עובד למסלול אכיפה משפטית לפי חוק.

מחיקת חובות אבודים מתבצעת בהתאם לנהלים, במסגרת בחינת מיצוי הליכי האגפי ועל פי חוו"ד משפטית. סוגיית ההתיישנות, בהקשר זה, נבחנת כמו גם קריטריונים נוספים, למשל – הליכי פשט"ר או פירוק של החייב, נישום שנפטר ואין לו עזבון, חייב שאינו צרכן פעיל ולא ניתן לאתרו, חייב שעזב את הארץ ואין לו נכסים למימוש.

הרב בן ציון נורדמן יו"ר המועצה עזב את אולם הישיבות.

13

2. פתרונות הצללהבבית הספר המכיל כפי שהוגשה ביום 23/6/23 מאת חבר המועצה עו"ד יניב דרי

השאילתה הנ"ל לא נדונה בשל היעדרותו של מגיש השאילתה.

הרב בנצי נורדמן: תודה בועז, תודה שי. אנחנו מדלגים על שאילתה מספר 2, כי יניב לא כאן.

אנחנו עוברים לשאילתה מספר 3, תקציב רגיל ותקציבבלתי רגיל, כפי שהוגשה על ידי ידידנו היקר רונן הילף.

3. תקציב רגיל ותקציב בלתי רגיל כפי שהוגשה ביום 24/6/23 מאת חבר המועצה רונן הילף

דובר: למה אתה מדלג? (מדברים ביחד)

הרב בנצי נורדמן: הוא חייב להיות, כן. זה מה שמימי אמרה. אז תעבירו לו. רומן ימשיך לנהל את

הישיבה עד שאני חוזר לכמה דקות. רומן בוא תנהל. (מדברים ביחד)

רונן הילף: שאילתה לגבי התקציב- יש פה שתי שאילתות, לגבי התקציב הרגיל, ולגבי התקציב

הבלתי רגיל. אני שאלתי לגבי התקציב הרגיל, האם לפי דוח ניצול תקציב חצי ראשון, יש או אין צפי לגירעון בשנת 23'. אני גם ביקשתי דו"ח ניצול תקציבי אבל אני כבר אשב

600 אש"ח אשר מופיע בנתוני הדו"ח הרבעוני הראשון, נובע בעיקר מהוצאות בשל תשלומים ומענקים לעובדים אשר לא תוכננו בתקציב העירייה. וכן גידול הוצאות אגף תפעול בגין בחוזים חדשים. הנהלת העיר פועלת ותפעל באחריות מרבית לסיים את שנת 23' באיזון תקציבי כבשנה קודמת. שאלת המשך, האם נכון לחציון, אנחנו באותו מצב כמו שתיארת פה ברבעון.

נעמי שוחט: עדיין אין לנו את הנתונים החציונים. החציון עוד לא נגמר, ואנחנו מקבלים את

הנתונים בד"כ בחודש יולי. לקראת אמצע אוגוסט, אנחנו נדע

רונן הילף: אין צפי? אני לא שומע אותך.

נעמי שוחט: 600 אלף צפי שנתי, ברבעון הראשון, כרגע זה הנתונים המדויקים שיש. אין לי נתונים

לחציון שני, עוד אין לי ראייה מלאה, אין לי הוצאות-

רונן הילף: לא, ברור שאין. חשבתי- רציתי לדעת אם יש איזה כיוון. טוב זה לגבי שאילתה אחת.

שאילתה שנייה, תב"ר מרכז חדשנות שאושר בדצמבר 2018 ,2019, אושר ב- 20 מיליון ש"ח לדעתי לא 23, אבל לא משנה, שאלתי כמה מתוך הסכום שאושר במועצה לפני כחמש שנים בוצע עד כה. אני אקריא את התשובה עוד פעם. הייתה תכנית להקמת מרכז פסגה במרכז חדשנות יחד. אומדן העלות לביצוע פרויקט זה עמד על כ-

30 מיליון ש"ח. ואילו ההרשאה של משרד החינוך הינה חלקית 9.2 מיליון ש"ח לאור זאת, הוחלט לשנות את התכנון המקורי, ולהקים מרכז פסגה, בגובה של 23 מיליון ש"ח. כאשרחלקו של משרד החינוך הינו 9.2 מיליון ש"ח. הפרויקטים הללו נמצאים בימים אלה בשלבים אחרונים לקבלת היתר בנייה. השאלה שלי, מה קרה-

אני יודע שלכם יהיה קשה לענות כי היה פה חילופים, אבל לפני פלוס מינוס חמש 14

שנים אישרה המועצה למעשה את מכרז החדשנות, מה קרה שכ"כ הרבה זמן התעכב הנושא הזה. למה למעשה לא התחלנו עם איזשהו תכנון, כי למעשה ההרשאה, אני מעריך כן, אני שואל, אני מעריך שבשנת 2018 לא הייתה הרשאה חיצונית. הייתה הרשאה חיצונית? אוקי, אז מה קרה שחמש שנים התעכבנו בנושא הזה?

נעמי שוחט: מה שקרה, שאנחנו יצאנו לפרויקט שהוא היה מעבר לכוחותיה של העירייה. זה היה

מרכז חדשנות

שהוא היה מאד יפה, מאד שאפתני, מאד יקר. הבנו שבנתונים האלה שיש לנו עכשיו, של 9 מיליון ש"ח, לפרויקט שהאומדן ההתחלתי לאחר תכנון התחיל ב- 30 מיליון ש"ח, זה כנראה פרויקט שלא נוכל לעמוד בו. לקחנו את התכנון, עשינו רידוד לתכנון, הקטנו את שטח המרכז

צנוע-

רונן הילף: אין בעיה, אני רק אומר שכשמועצת עיר מקבלת החלטה, היא מקבלת החלטה כאשר

כל התקציב וכל האומדנים והכל לנגד עיניהם. כלומר, זה על פי החוק.

נעמי שוחט: נכון, זה מה שאני אומרת. אנחנו הבאנו תב"ר של 23 מיליון ש"ח-

רונן הילף: כאשר לא היה כסף לכך, עובדתית.

נעמי שוחט: לא, 23 יש. גם היום, אנחנו ניתן את הכסף הזה. אבל התכנון יצא הרבה יותר יקר

האומדנים יצאו הרבה יותר יקרים. כשהבאנו את התב"ר לא ידענו-

רונן הילף: השאלה שלי למה לא באנו עם תב"ר תכנון? אני שואל. למה לא באנו עם תב"ר תכנון

שיש את התקציב לתב"ר תכנון, מביאים את האומדן ואז למעשה בהגדלת תב"ר את עושה את המדידה המדויקת. למה באנו עם איזשהו מספר מאד אומדני ובסוף אחרי חמש שנים אנחנו למעשה בסוף, אנחנו מטווי המדיניות באנו ואמרנו בשנת 2018 יהיה מרכז חדשנות, אוקי, אנחנו באמצע 2023, בסוף זה יחס האמינות של התושבים כלפי מה שקורה כאן. לכן אני חושב שמביאים תב"ר, צריך להיות כל האומדנים, כל התקציבים, כי זה מה שהחוק בהכנת התקציבים אומר. צריך ללמוד מכך, שלא יווצר מצב שאנחנו מוציאים תב"רים ואחרי 5-6 שנים אומרים לתושבים אנחנו לא יודעים למה זה לא קרה או אין לנו את הכסף.

(מדברים ביחד, היסטוריה של אישור התכנון של התוכנית, לא ניתן לשמוע)

רון שגן: התוכנית המקורית הייתה תכנון לאיזה מרכז נקרא לו מונומנטלי כזה עם כיפה, ועם

כל מיני דברים, ובסוף ראו שאין תקציב. ראיתם שאין תקציב, בסדר לגיטימי.

הביקורת שהייתה- גם נדב והצוות המקצועי אמרו את זה- אני רק רוצה להציע משהו, זה עבר, אני רק רוצה להציע משהו. מצד אחד, באמת אין רצון כל פעם לדחות ולדחות ואז דברים לא קורים. מצד שני, צריך בגלל שהניסיון לרדד היה- נוריד את הכיפה וכל זה, זה באמת מוריד בכסף. העניין הוא שמבנה עגול כזה הוא לא מנצל את החלל. ואז שורה תחתונה יכול להיות שבשביל אותו כסף, אתה יכול לקבל יותר מטראז' עם תכנית יותר סטנדרטית. של מה שנקרא ריבוע לא עיגול. לכן היה סייגים לצוות המקצועי, אני אגיד, שאמרו בסוף נמליץ אבל האדריכליות בצוות המקצועי אמרו לא אהבנו את זה. תבדקו אם אפשר, יש היתר אבל זה שיש היתר לא חייבים לבצע. אם אפשר לעשות תכנון מהיר, לעשות את השינוי, בסוף נקבל על אותו כסף-

נעמי שוחט: אבל רון, אז זה ייקח עוד חמש שנים, וזאת לא המטרה המשותפת.

15

רון שגן התכנון הזה היה ארוך לדעתי בגלל שבאמת תוכנן שם אייקון, שיראו מהכביש- ירדנו מזה, בסדר, אין לנו כסף, אנחנו רוצים להתקדם למשהו יותר צנוע. לתכנן מבנה הוא לא אירוע- הוא גדול אבל אפשר לתכנן גם בחצי שנה כזה דבר.

(מדברים ביחד, התעסקות טכנית עם מיקרופונים)

החלטה מס' 726: במענה לשאילתות הנ"ל כפי שהוגשו ע"י חבר המועצה רונן הילף ביום 6/23/42, רושמת

המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

תשובה 1: הגרעון בסך 600 אש"ח אשר מופיע בנתוני הדוח הרבעוני הראשון נובע בעיקר מהוצאות בשל תשלומי ומענקים לעובדים אשר לא תוכננו בתקציב העירייה, וכן הגידול ההוצאות אגף תפעול בעקבות חוזים חדשים.

הנהלת העיר פועלת ותפעל באחריות מרבית לסיים את שנת 2023 באיזון תקציבי כבשנה קודמת.

תשובה 2: הייתה תכנית להקמת מרכז פסג"ה ומרכז חדשנות יחד, אומדן העלות לביצוע פרויקט זה עמדה על כ-30 מלש"ח ואילו ההרשאה של משרד החינוך הינה חלקית 9.2 מלש"ח לאור זאת, הוחלט לשנות את התכנון המקורי ולהקים מרכז פסג"ה בגובה של 23 מלש"ח, כאשר חלקו של משרד החינוך הינו 9.2 מלש"ח הפרויקטים הללו נמצאים בימים אלה בשלבים אחרונים לקבלת היתר בנייה.

ב. הצעה לסדר.

1. התחייבות עירונית לשתילת 100,000 עצים ב- 10 שנים ברחבי העיר, כפי שהוגשה ביום 25/6/23

מאת חבר המועצה רון שגן

רון שגן: הצעה לסדר שקשורה בעצם לנושא שאנחנו חווים אותו כולנו. אני חושב שבשנים

האחרונות זה ביתר שאת. האירוע הזה של משבר האקלים, ההתחממות, פוגש אותנו בתקופה שדווקא מבחינה עירונית אפשר לראות את זה יפה בשכונות ותיקות, שהרחובות שלנו הופכים ליותר ויותר צחיחים. ממש אפשר לראות את זה. אנשים בונים, יש איזה בעיה בכניסה לחניה, אין בעיה בכניסה לחניה אבל מישהו החליט שהעץ לא מתאים לו כי הוא הרים לו בלטות, לא משנה למה ואם הכריתה היא חוקית או לא, אנחנו רואים שיותר ויותר עצים בוגרים נכרתים, ואין התחדשות של הדבר הזה. אנחנו לא רואים ששותלים עצים במקום. אפשר לראות את זה יפה ברח'

העצמאות למשל. אפשר לראות מקטע שהוא יחסית עדיין עם עצים ומקטע שהוא כבר חלק בהמשך הרחוב. אפשר לראות את זה בעוד מקומות, אפשר לראות את זה ברחוב ליד הבית שלך וכולי. במקביל, בשכונות דווקא חדשות, או במקומות שאנחנו סוללים כמו דרך יוליאנה, אנחנו רואים שהעצים שכבר כן נשתלו, לוקח להם הרבה מאד זמן לגדול, ויש לזה סיבות. הסיבות הן שהתכנון שלנו גם של איזה עצים ואפילו גודל הגומה לא מתאים. ובסוף אתה מסתכל על עץ בן עשר שנראה כמו עץ בן שלוש.

השורה התחתונה של זה היא שהרחובות שלנו מאד חמים. באמת מאד חמים. פחות 16

נעים היום להסתובב ברחוב מאשר היה לפני עשרים שנה. כי אז היה יותר עצים פחות רכבים, פחות אנשים, והיה בשורה התחתונה פחות חם. ודיברנו בישיבות הקודמות גם על הכריתות הבלתי חוקיות. כבר ברמה מה שנקרא תעשייתית שבא טרקטור ומפרק איקליפטוסים של 120 שנה, באין מפריע. ההצעה לסדר בעצם באה להגיד בוא ניקח איזשהו- נגדיר איזושהי מדיניות ברמת המועצה. זה לא עכשיו ברמה של אגף שפ"ע או מישהו ספציפי, שאתה אומר לו יש קרן כופר עצים. מדיניות שבה אנחנו מודדים את עצמנו כל שנה. אנחנו אומרים, אנחנו רוצים לנטוע מאה אלף עצים בעשור הקרוב- (מדברים ביחד)

רון שגן: בכל אופן, אני אומר, הדבר הזה אנחנו נצטרך למדוד את עצמנו על פי ביצוע. זה היופי

בדבר הזה. לא לפי כמה כופר עצים לקחנו ומה התכוונו, אלא נגיש את הדבר הזה ככמה עצים שתלנו, ובדגש אחד חשוב, ש- 30% מהם יהיו בעצם ברחובות העיר.

כלומר לא בשולי העיר ניטעה חורשה של אלף עצים ונצא ידי חובתנו. זהו, וכמובן שצריך להיות מלווה בתקציב שנדרש כל שנה. (מדברים ביחד)

רומן גישר: כן, חברים. זו התשובה. כתוצאה ממשבר האקלים העולמי, הוקמה בעיריית חדרה

ועדת היגוי ברשות אגף הנדסה שעוסקת בדרכי ההתמודדות הרשות מול שינויי האקלים והשלכתם. בין יתר פעולותיה, עוסקת הוועדה בפתרונות הצללת מרחב ציבורי באמצעות שתילת עצים. כמו כן מקיימת עיריית חדרה בשנה האחרונה הליך סדור וקבוע של שתילת עצים באמצעות תב"ר ייעודי לטובת פיצוי נופי ושתילת עצים ברחבי העיר. (מדברים ביחד)

רון שגן: מה שאני אומר, ליקוי נופי אתה מכיר את זה רומן, אני בלי מיקרופון, תעשו לי טובה,

הנושא של פיצוי נופי וגם העבודה שהכנסנו כולנו בוועדות בהקשר שמתכננים חדש, וכולי, זה חלק באמת יותר מעולם התכנון והדברים שגם-

נעמי שוחט: לא, יש ועדה שחויבנו להקים- (התעסקות טכנית)

אינג' נדב הדר: רון, אנחנו לפני כמה חודשים זכינו בקול קורא שמדבר על היערכות העירייה למשבר

האקלים. כולל כל מיני דברים. אני חושב שהצגנו את זה לפני חברי המועצה. אבל מדובר על פעילויות אופרטיביות. לא מדובר כרגע על צעדי מניעה, איך אנחנו מונעים פליטות אלא איך אנחנו מסגלים למעשה את המרחב הציבורי. ואחד הדברים המשמעותיים זה טיפול באי החום העירוני. והכוונה היא לא לדבר על נקרא לזה אם אנחנו שותלים עץ כזה או אחר, אלא באמת לייצר פרמטרים משמעותיים, כמה אחוז הצללה אנחנו יודעים לייצר במרחב הציבורי, כאשר זה מתייחס מצד אחד לנטיעות, מצד שני גם לקירוי. קירוי באמצעים מלאכותיים. אנחנו עושים את הבדיקה. אחד הנושאים שאנחנו עומדים להתייחס אליו זה בדיוק זה. זה פוגש אותנו במקום נוסף, מה שנקרא באירוע מאיץ בתכנון

מאד משמעותי, הכוונה לתכן אותו למעשה לא מאבן שפה לאבן שפה, אלא משהו גדר מצד אחד לצד השני של הרחוב, זה כולל באמת פתרונות הצללה, פתרונות קירוי והכוונה היא באמת לייצר נתונים מדידים. להגיע למצב שאנחנו נותנים לעצמנו לדבר ברמה של עשרות אלפים ואפילו יותר, בשביל לקרות עשרות אחוזים מהמרחב הציבורי.

רון שגן: הגדרתם יעדים מדידים-?

17

אינגנדב הדר: זאת בדיוק הכוונה. לא רק יעדים מדידים, נטעתי עץ אחד או שניים, אלא אחוז

קירוי.

רון שגן: אחוז קירוי זה סבבה, אבל בגלל שחדרה בסוף רובה פרושה, ורוב הבינוי, נדמה לי 50

או 80 אחוז הוא בתיקרקע, אז הקירוי לא יבוא מהצללה של בניינים, הוא יבוא מעצים.

אינג' נדב הדר: דיברנו על שני גורמים. דיברנו על הצללה מעצים, ודיברנו על הצללה מלאכותית של

יריעות.

רון שגן: יש הערכה מתי זה יהיה, הקריטריונים?

אינג' נדב הדר: המאסה הקריטית היא בעצים. אנחנו מכינים מסמך, ולדעתי תוך מספר חודשים

אנחנו נציג אותו.

רומן גישר: התשובה מספקת אדוני?

רון שגן: כן.

רומן גישר: מאה אחוז, אז אנחנו עוברים לסעיף הבא.

החלטה מס' 727: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה רון שגן ביום 25/6/23 ,אישרה

המועצה התייחסות העירייה שלהלן:

כתוצאה ממשבר האקלים העולמי, הוקמה בעיריית חדרה ועדת היגוי בראשות אגף ההנדסה העוסקת בדרכי ההתמודדות הרשות אל מול שינויי האקלים והשלכותיו.

בין יתר פעולותיה עוסקת הוועדה בפתרונות הצללת המרחב הציבורי באמצעות שתילת עצים. כמו-כן, מקיימת עיריית חדרה בשנה האחרונה הליך סדור וקבוע של שתילת עצים באמצעות תב"ר ייעודי לטובת פיצוי נופי ושתילת עצים ברחבי העיר.

אושר פה אחד.

ד. תקציבים בלתי רגילים.

רומן גישר: תב"רים, גזברית בבקשה.

נעמי שוחט: [ ראשונים לא ניתן לשמוע, הקלטה חלשה ורעשי רקע

מרכז הוליסטי מלא בשכונת הפארק, אנחנו מבקשים תוספת של 10 מיליון ש"ח, אבל זה לא תוספת, למעשה אנחנו סוגרים תב"ר שנפתח בנפרד, ואנחנו מאחדים את שני התב"רים לתב"ר אחד כיוון שפתחנו למרכז ההוליסטי בנפרד ולגני ילדים בנפרד, והקמפוס עצמו זה מבנה אחד שמקים את הכל. יש שאלות?

רומן גישר: כולם פה אחד, אפשר להצביע? (מדברים ביחד) (הצבעה, פה אחד)

החלטה מס' 728: המועצהמחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים,

שפורטו במסמך גזברית העירייה מיום 12/6/23 סימוכין 104/23.

אושר פה אחד

18

ה. פטור מארונה למוסד מתנדב לשירות הציבור.

נעמי שוחט: הנושא הבא פטור חלקי מארנונה למוסד מתנדב לשירות ציבור. הייתה ועדה, ועדת

הנחות מיום 29.5, בהתאם לתיקון 32 לסעיף 5 בפקודת העירייה, מיסי ממשלה, נקבע כי מועצת העיר תהיה מוסמכת לאשר מתן פטור למוסד מתנדב לשירות ציבור, בהמלצת ועדת הנחות. ועדת הנחות התכנסה בתאריך ט' בסיוון כדי לדון בכל הבקשות שהוגשו למתן הנחה בארנונה למוסדות מתנדבים כאמור, ועדת ההנחות בחנה את הבקשות 11 בקשות, עמותת פרי גפן

הבקשה אושרה לאחר שעמדה בכל הקריטריונים. עמותת שומרי משפט קול רבני לזכויות אדם, הבקשה אושרה לאחר שעמדה בכל הקריטריונים. עמותת עדות ביוסף חדרה, הבקשה אושרה לאחר שעמדה בכל הקריטריונים. עמותת לאחר שעמדה בכל הקריטריונים. עמותת חסד שלום מרדכי, הבקשה נדחתה, העמותה אינה עומדת בקריטריון 3.10 לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים. כמו כן הוועדה מצאה שהנכס נשוא הבקשה משמש גם לפעילות מוסדות החינוך שביחס אליהם נקבע שכר לימוד, ולכן אינם מוסדות התנדבותיים. לפיכך אינה עומדת בקריטריון שנקבע בהנחיית חוזר מנכ"ל 5.19 בנושא. עמותת מכבי חדרה, הבקשה נדחתה לבקשה לא צורפו כלל המסמכים הנדרשים ע"פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים. דהיינו, דו"ח המפרט עלויות שכר של 5 מקבלי השכר הגבוה, כולל ציון תפקידם. תקציב המוסד לשנת 2023, דו"ח כספי ל- 2022. בנוסף, אין ממשלתית או עירונית במוסד אינה עולה על 50% וההכנסות הכוללות של המוסד עולות על 75% ]...[התנדבות, הבקשה נדחתה. ועדת הנחות מצאה כי השכר שמפעילי המוסד מקבלים אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על פי הנחיות חוזר מנכ"ל. כמו כן, התמיכה הממשלתית עולה על 75%. עמותת ילדים בסיכוי, המועצה לילד החוסה, הבקשה נדחתה. ועדת הנחות מצאה כי שכר מפעילי המוסד אינם עומדים בקריטריונים כפי שנקבעו. אגודת שיתופית קופת גמ"ח להלוואת חדרה, הבקשה נדחתה. ועדת הנחות מצאה כי אין אישור ניהול תקין, בשנת 23'. עמותת מדעים ויהדות, גן ילדים קינג דיוויד סקול וילג', הבקשה נדחתה. ודעת הנחות מצאה כי המוסד גובה תמורה עבור פעילותו, וכי שכר הלימוד הנגבה אינו נמוך ממחיר השוק, ואני משקף פן התנדבותי, ולכן אינו עומד בקריטריון שנקבע בעניין בהנחיית חוזר מנכ"ל 5.19 בנושא. התמיכה הממשלתית והרשותית שמקבלת העמותה עולה על 50% מכלל הכנסותיה. כמו כן, הבקשה הוגשה ע"י מר אבי שצוין משנה למנכ"ל העמותה, בעוד שמבירור שנעשה עולה כי אינו מכהן בתפקיד זה לפחות כבר מתחילת 22'. עמותת הבונים החופשיים, לשכת חדרה. הבקשה נדחתה ועדת ההנחות מצאה כי הנכס משמש כמקום מפגש לחברי הבונים החופשיים, ואינו משמש למתן שירות התנדבותי לטובת הציבור.

רומן גישר: חברים, אפשר להצביע בעד כל מה שהוצג פה?

רון שגן: רק שאלה, כשהם לא עומדים בקריטריונים וזה לא בצורה קיצונית, היה פה אחד על

טפסים וכדומה, יש פה איזה מערכת פידבק שאומרת להם לא הגשתם את זה כמו שצריך? (מדברים ביחד)

19

נעמי שוחט מכבי חדרה זה לא רק הטפסים. הם לא עומדים- מעל 50% הכנסות מתמיכות ממשלתיות. כלומר, זה לא רק זה.

רון שגן: הבנתי. ז"א, הדברים לא נופלים עניינים בירוקרטיים שאנשים לא יודעים איך

להגיש- (מדברים ביחד)

רומן גישר: אפשר להצביע פה אחד? פה אחד.

החלטה מס' 729: עפ"י סעיף 5 (י) לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (הוראת שנה 1938) ובהתאם

למפורט בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2019, מחליטה המועצה לאשר ההמלצות המפורטות בסיכום ועדת ההנחות במיסים מיום 29/5/23 כפי שפורטו בנוסף בדברי ההסבר מיום 29/5/23 מאת ס. הגזברית שם טוב שמבי בדבר פטור מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור.

אושר פה אחד.

ו. היתר עבודה נוספת.

רומן גישר: חברים, סעיף אחרון, עבודה נוספת, אתם רואים רשימות, אם יש התנגדויות?

רון שגן: אני חושב שצריך להקריא.

רומן גישר: אוקי, מדובר פה על שירה ברודנר, אלינור בן אברהם, וגואטה גילה. מדובר פה על

עבודה נוספת ואם אין התנגדויות, אפשר להצביע בעד. תודה רבה.

(הצבעה, כולם בעד)

החלטה מס' 730: עפ"י סעיף 179 לפקודת העיריותמחליטה המועצה לאשר היתר עבודה נוספת

בהתאם למפורט במסמך מאת ס. מנהלת אגף ההון האנושי מיום 12/6/23 –

סימוכין– 2891 2023.

אושר פה אחד

רומן גישר: אפשר לנעול את הישיבה. השעה 19:02, סופ"ש נעים לכולם