פרוטוקול מליאה מס' 9

ישיבת מליאה שנערכה באמצעות אפליקציית ZOOM -

לינק לצילום המליאה יעלה לאתר האינטרנט של המועצה בצירוף לפרוטוקול

נושא: פרוטוקול מליאה 09-20 שנערך באמצעות אפליקציית zoom

תאריך: 23.09.20

על סדר היום :

1. עדכון שוטף .

2. גאווה והוקרה:

- ציון וברכות למנהל בי"ס אחווה עבד אבו אחמד על קבלת פרס מנהל מצטיין – רשת אורט.

- ציון וברכות לאחות מרפאת מוקיבלה דליה ג'ארמנה על קבלת תעודת הוקרה והערכה ממנהל מחוז קופ"ח כללית על תרומתה במאבק במגפת הקורונה.

- הוקרה לסעיד עומרי וג'מיל עומרי – על פעילותם בעמותת ספריית אל עומרי לתושבי סנדלה.

- הוקרה ותודה לעודד ברוש, הבעלים של חברת דולפין, על תרומת החברה לפעילות הכדורגל במוא"ז הגלבוע.

3. אישור פרוטוקול מליאה מס' 8/20 מיום .26.8.20

4. דיון ואישור דו"ח רבעוני ליום .30.6.2020

5. אישור קריטריונים להקצאת הקרקע.

6. אישור תקציבי וועדים מקומיים.

7. אישור תב"רים.

8. שונות.

נוכחים מקרב חברי המליאה חסרים מקרב חברי המליאה נוכחים שאינם מקרב חברי המליאה

עובד נור – ראש המועצה – גן נר מולא דוד – אביטל ענת מור – מנכ"לית המועצה דוד בונפיל ישי – ס. ראש המועצה אדירים עותמאן זיאדה – מוקיבלה ג'ואד זועבי – גזבר המועצה – בזום עמיאל דהאן – אומן – בזום עיד סלים – מוקיבלה עו"ד אילן מירון – יועץ משפטי – בזום רמי אלהרר – ברק – בזום יוסף יהודה – מיטב אייל פייגנבאום – מבקר המועצה – בזום יעקב אזולאי – ניר יפה – בזום עידן דוד – גדעונה רונית סבג – מזכירת לשכה ערן גולן – מולדת – בזום יעקב פרץ – גדיש שמיל לוי – מנהל אזור – רשת אורט – בזום זיאדאת הישאם – מוקיבלה – בזום לירון רותם – כפר יחזקאל עבד אבו אחמד – מנהל בי"ס אחווה – בזום שחר תמיר – בית השיטה – בזום רמון בן ארי – עח"מ דליה ג'ארמנה – אחות קופ"ח כללית –

תושבת מוקיבלה – בזום

פרדו עדנה – מגן שאול – בזום כהן שגיא – גן נר סעיד עומרי וג'מיל עומרי – סנדלה – בזום שחר ביטון – חבר – בזום עומרי טלאל – סנדלה עודד ברוש - בעלים של חברת דולפין –

תושב מולדת - בזום

אלון רודברג – רמת צבי – בזום זועבי מחמוד – נעורה מירב אזולאי – נורית – בזום

שלמה אוחנונה – מלאה

אופיר גרימן – יזרעאל – בזום

מלכא ניסים – גן נר – בזום

אילן ניר – רם און – בזום

זועבי חסן – טמרה – בזום

הורסיאו קורלנד – חפציבה – בזום

אבי רוסו – תל יוסף – בזום

חאלד חאלדי – נעורה – בזום

ירון דוד – פרזון – בזום

הישאם זועבי – טייבה- בזום

לאה נהוראי – בית אלפא – בזום

יצחק צפדיה – עח"א – בזום

עמרם עמוס – דבורה

- סעיף 2 לסדר היום -

גאווה והוקרה:

- ציון וברכות למנהל בי"ס אחווה עבד אבו אחמד על קבלת פרס מנהל מצטיין – רשת אורט.

- ציון וברכות לאחות מרפאת מוקיבלה דליה ג'ארמנה על קבלת תעודת הוקרה והערכה

ממנהל מחוז קופ"ח כללית על תרומתה במאבק במגפת הקורונה.

- הוקרה לסעיד עומרי וג'מיל עומרי – על פעילותם בעמותת ספריית אל עומרי לתושבי סנדלה.

- הוקרה ותודה לעודד ברוש, הבעלים של חברת דולפין, על תרומת החברה לפעילות הכדורגל

במוא"ז הגלבוע.

- סעיף 3 לסדר היום -

- אישור פרוטוקול מליאה מס' 8/20 מיום -26.8.20

- אין הערות חברים לפרוטוקול -

בעד – 25

נגד- אין

נמנע- אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה מס' 8/20 מיום .26.8.20

- סעיף 4 לסדר היום -

- דיון ואישור דו"ח רבעוני ליום 30.6.2020 -

גזברהמועצה:

מציג את עיקרי הדו"ח.

מפנה לדף 4 בדו"ח.

מסיימים באיזון תקציבי ואפילו בעודף של כ- 500,000 ₪.

הדו"ח כפי שאתם יודעים בנוי מעמודה ראשונה תקציב שנתי. אחר כך תקציב יחסי במקרה זה נכון ל- .30.6 ארנונה כללי - היינו אמורים לגבות 60 מיליון ₪ לשנה, חצי שנתי צריכים לגבות 30 מיליון וביצוע בפועל ,26,691 אז קיימת סטייה מהתקציב של 3,368 מיליון ₪. התת ביצוע נבע בעקבות הקורונה.

קיבלנו ביטוי בשיפוי מהמדינה וזה אמור לכסות גם על הפער של גביית הארנונה. (בשורת התקבולים).

עצמיות אחר – יש לנו תת ביצוע של 1,795 מיליון ₪ - זה בעיקר גביית היטלים, היטל ביוב שגבינו פחות מהמצופה.

מדגיש שזה יכול להתהפך עד סוף השנה , מספיק מפעל אחד שמשנה את התמונה.

אם אני מסתכל בהוצאות למעלה ראינו שיש תת ביצוע בהכנסות אבל מצד שני יש לנו חסכון בהוצאות.

בהוצאות השכר יש חסכון של מיליון ₪ לעומת התקציב. בתקופת הקורונה הסייעות לא עבדו... מזה נובע החיסכון.

סה"כ בחינוך יש ירידה של 4 מיליון ₪ אבל למעלה יש גם ירידה בהכנסות משרד החינוך ב- 2 מיליון ₪.

למטה בארנונה יש בפרעון מלוות – סטייה מהתקציב ,862 מדוע פחות, הייתה אפשרות לפרוס מחדש לדחות פרעון הנחות ארנונה – סטיה מתקציב 4,345 מיליון ₪ בהערכות, בעיקר בגלל הנחות לעסקים שניתנו בתקופת הקורונה.

בסך הכל בנטו יש לנו יש לנו עודף 500,000 ₪, זה עבר את החשב מלווה, ואחראי משרד הפנים, ועבר לירושלים לקבלת מענק בהתאם.

עדנהפרדו:

שאפו מרשים.

ניראילן:

אני רוצה לשאול מה סטאטוס הגבייה.

והאם חברת הגבייה פועלת?

גזברהמועצה:

חברת הגביה שלחו התראות ואמורים עכשיו לעשות ביצוע עיקולים. הם לא מטפלים בגבייה השוטפת.

לאור הקורונה יש בעיה להיכנס לחצרות, יש ירידה בכלל בכל הקשור לגביית הארנונה בשל המצב.

מנכ"ליתהמועצה:

בהמשך לישיבה משבוע שעבר שערכנו עם הסמנכ"ל של חברת מגע"ר, הסיכום איתם הוא שעד סוף השנה היעד שהם מציבים לעצמם הוא 5 מיליון ₪ גביית חובות עבר והם יעמדו בו.

הסיכום הוא שאם הם לא יעמדו ביעד של ה- 5 מיליון ₪, הם מקבלים אפס אחוז עמלה.

אנחנו מקיימים אחת לשבועיים פגישת עבודה בזום למעקב כדי לראות איך אנחנו מתקדמים לזהות חסמים ולנסות להסיר אותם.

חגית בנימין נרתמה חזרה לחוד החנית כדי לסייע בזה, מקווים להצליח לעמוד במשימה ולהביא את ה- 5 מיליון ₪ האלה.

נציין שבתקציב לקחנו בחשבון רק את הגבייה העצמית שלנו, כך שבהחלט מתוכננים פה 5 מיליון ₪ שלא מופיעים בתקציב.

אני רוצה לתת לכם קצת מושג לגבי התקציב ולרדת אתכם לרזולוציה קצת יותר קטנה לכאורה אבל משמעותית.

בסופו של דבר ההישגים הגדולים האלה בנויים מהרבה מאוד צעדים קטנים.

חלק מהצעדים האלה הם במסגרת הידוק חגורה לצורך עמידה במשימה של תכנית ההבראה, אבל חלק הם תיקון מהותי במנגנון באופן שיאפשר לנו רווח לאורך שנים. שינוי תודעה, שינוי תפיסה, שינוי התנהלות שהתוצאות יהיו לאורך זמן.

שינוי אחד כזה פגשנו שעבדנו על הנתונים יחד שראינו שהגידול בכ"א במועצה היה %11 לשנה, ואנחנו במסגרת הרה ארגון וההתייעלות ירדנו ב %10 בשנה במקום לעלות.

זה למשל תוצאה של ארגון יעיל יותר ועבודה יעילה יותר בתוך הארגון שנשארת איתנו לאורך זמן מבחינת ההשלכות שלהם אותו הדבר לגבי מהלכים לרכבם היברידיים, אותו דבר מהלכים ליציאה למכרזים מחדש בכל תחום אפשרי.

מצאנו שבמרבית התחומים העלויות ששולמו פה להערכתנו היו גבוהות מידי, גם לא תמיד השירות היה טוב מספיק, וגם כי זה נכון לעשות, ויצאנו למכרז כמעט בכל תחום, ורוב התחומים אחוזי השינוי במכרזים נעים בין %30-50 , ובחלק אפילו יותר מזה. מכרז סלולר, העתקות אור, מוסכים - דלקים ושמנים- חצי מיליון ₪ חסכון לשנה בכל אחד מהתחומים האלה.

שטיפת רכבים, צמיגים, ביטוח, שירותי המוקד....וכך הלאה...

בתחום המחשוב ב- 2016 עמד התקציב על 145,000 ₪, זה לא הרבה לארגון כזה גדול ועדיין במהלך 2016 עשינו חיתוך מאוד עמוק, הורדנו את התקציב ל- 25,000 ₪ לשנה. ועמדנו בזה. ולשנת 2020 הגדרנו 20,000 ₪ לשנה לכל הארגון ואנחנו עומדים נכון להיום על 16,000 ₪ הוצאות.

כך גם בכיבוד, הצטיידות ברב פעמי, בחד פעמי, חומרי ניקיון בכל דבר החיתוך הוא עמוק והוא מלמד אותנו שבאופן שיטתי הכסף הקטן הזה הוא יכול להיחסך ברמות של חצי ויותר לאורך כל השנה ואז זה קורה כל השנים, בסופו של דבר זה הרבה כסף.

רמיאלהרר:

כל הכבוד על הצעדים, אבל במקביל, צריך גם להגדיל את ההכנסות.

וכמובן גם לחסוך בהוצאות.

אבל ההגברה של ההכנסות לדעתי לא פחות חשובה.

גם לגבי מה שג'ואד אמר פה קודם, לגבי היטלי הביוב, אני חושב שאם נכניס לוועדה המקומית איזה שהיא בדיקה ליעילות מבחינת זמנים. זה לבדו יכול להכניס הרבה יותר כסף מזה שיקדימו את הדברים פשוט.

עושים את העבודה, אבל הכל נראה עצור. עצתי להכניס לשם איזה שהוא גורם שיבדוק את העניין איך מצמצמים זמנים וכמובן לעשות שירות לתושב. לתת לתושב היתר בניה או טופס 4 זה שמחה. אבל אם זה נגרר ומתעכב ואין לזה סיבה אז חבל, וגם משם יכול להיכנס הרבה כסף.

אילןניר:

למרות מה שהציג פה ג'ואד בנושא חברת הגביה, עדיין לא הבנתי מה התוצאות, האם הם מצליחים לגבות... לא הבנתי שום דבר, האם מאז סטאטוס הגביה הקודם השתפרנו ?....

מה קורה עם ההכנסות לא מבין מה קורה? לאן הולכים?....

נשמח שנקבל נתונים. חוץ מאמירות כלליות לא הוצג לנו כלום.

ראשהמועצה:

למליאה הבאה נציג סטאטוס עם נתונים בצורה מסודרת.

כרגע אגיד לך שמה שניסו להסביר שחברת הגביה בגלל כל נושא הסגר היה מאוד קשה לממש עיקולים . אנחנו גם היינו גם יותר רכים, וגם בגלל שאסור להיכנס לחצרות הבתים בגלל הקורונה אז הנושא של חברת הגביה ומימון העיקולים היה מאוד בעייתי. ולכן חברת הגביה לא מביאה תוצאות מספקות, מצד אחד לא לקחנו את זה בתקציב, מצד שני בגלל החוזה שפירטנו אותו למה הוא לטובתנו שעד שהם מגיעים ל-5 מיליון ₪ הם לא יכולים לקבל שקל.

בעד – 25

נגד- אין

נמנע- אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את הדו"ח הרבעוני ליום ,30.6.2020 כפי שהוצג ע"י גזבר המועצה.

- סעיף 5 לסדר היום -

-אישור קריטריונים להקצאת הקרקע -

ראשהמועצה:

אנחנו מבקשים להקצות קרקעות לא בהכרח רק לפעילות ציבורית שעושה המועצה אלא גם לפעילות שרוצות לעשות עמותות או גופים ציבוריים אחרים ביישובים, בשביל לעשות את זה בצורה חוקית ומסודרת, גם הסתייענו בחוזר מנכ"ל שמגדיר איך עושים את הדברים, וגם הסתייענו ביועץ המשפטי שלנו ומנכ"לית המועצה תפרט את הפרוצדורה.

מנכ"ליתהמועצה:

נושא ההקצאות חדש לנו יחסית, במיוחד שמדובר בהקצאות שהם לא לטובת המועצה. לא המועצה היא המפקיעה, אלא גופים שמבקשים לעשות את זה.

אנחנו פה במליאה במקרה הזה, מגיעים לעניין הזה קצת אחרת כי ההקצאה של הקרקע המדוברת לטובת המטרה שלשמה רוצים להקצות אותה, כבר בוצעה במליאה ע"י חברי המליאה, שהרעיון היה שהמועצה תקדם הקמת מסגד במוקיבלה כפי שביקש היישוב.

בהמשך היו התפתחויות ופנתה עמותה וביקשה שההקצאה תהיה לטובתה.

לא הכרנו את העניין הזה, למדנו אותו, הבנו שיש חוזר מנכ"ל שמנחה באופן ברור מאוד בדיוק מה הצעדים שצריך לעשות, ואיך לעשות אותם. מהם הקריטריונים להקצאה, הקמת וועדת קריטריונים להקצאות לטובת העניין... וכו', והתחלנו במלאכה. הקמנו את וועדת ההקצאות, גיבשנו קריטריונים, למעשה רוב הקריטריונים, כמעט כולם מוכתבים ע"י חוזר המנכ"ל. מותר להוסיף על הקריטריונים, אי אפשר לגרוע מהם.

אנחנו ביקשנו להוסיף כמה, אבל הרעיון אומר כזה דבר. ככל שיש קרקע, כמובן ביעוד המתאים, ומישהו רוצה להציע לעשות בה איזה שהוא שימוש, וועדת ההקצאות צריכה לבחון גם את מי שמבקש לעשות שימוש שהוא עומד בתנאים מסוימים, וגם את השימוש שהוא מציע לעשות שהוא שימוש שעונה על הצרכים של הקהילה. שלא ייווצר מצב שמישהו הולך לעשות משהו שבכלל לא מחובר לצרכים של הקהילה.

את כל הנושאים האלה צריכה לבחון וועדת ההקצאות שהיא באה לטפל בבקשה שמוגשת.

כמובן לפרסם כדי לאפשר הזדמנות שווה לכל בעל עניין להציע את עצמו.

יכול להיות שלאותה קרקע מוצעת יהיו שימושים שונים שמוצעים בו זמנית, אחד יציע להקים מסגד, השני בריכה, השלישי מגרש גולף... אותה וועדה צריכה לשבת ולדון מה באמת תואם יותר את צרכי הקהילה, למה יש סיכוי יותר שיהיה ביקוש, ממה הם יותר ייהנו, איזה מהמציעים יעמוד יותר בסיכוי לעמוד במשימה הזאת ולהקים את זה באמת, לתחזק ולתפעל את זה לאורך זמן.

אז דבר ראשון צריך לפרסם, ואת זה אנחנו כבר עושים.

לצד זה צריך לאשר במליאה, בשלבים שמנחה אותנו חוזר המנכ"ל את הקריטריונים שמובאים בפניכם שכאמור רובם מוכתבים על ידי חוזר המנכ"ל, ועליהם הוספנו את סעיף 3 שאומר "וועד היישוב יפנה בכתב ויציג החלטת ועד, התומך בבקשה ההקצאה". יש פה רעיון של עדנה פרדו, שתציג אותו לשנות את זה.

ודבר נוסף שביקשנו להוסיף, את סעיף 5 "למבקשים – שהם תושבי היישוב – תינתן עדיפות".

חשבנו שנכון יותר שמקדמי היוזמות למיניהם יהיו מאנשי המקום.

רמיאלהרר:

נראה לכם שמי שאינו תושב יבקשו קרקע מיישוב אחר?

ראשהמועצה:

אני אגיד מה יכול לקרות. קרו דברים שאנשים לכאורה תמימים באו והציעו הצעות לעשות, ואחרי זה התברר שהכוונה שלהם קצת לעשות מזה דברים אחרים, ואז מתבצע השתלטות קרקע שהרבה יותר קשה לפנות את הפונים, ולכן אנחנו חושבים שככל שנקשור את זה קודם כל בתושבים שלנו הסיכוי יפחת.

מנכ"ליתהמועצה:

בכל מקרה, אחרי שנאשר קריטריונים שנסכים עליהם ונפרסם, תצטרך וועדת ההקצאות לשבת ולדון בהצעות המגישים שהם עומדים קריטריונים שיאושרו היום במליאה, ולאור זה להחליט מי היא ממליצה שיהיה הגורם הזוכה בהקצאה הזו וההמלצה הזו אחרי שתעבור את התייחסות ראש המועצה תגיע למליאה לאישור.

רמיאלהרר:

מושבים וקיבוצים מאחר והקרקעות הם של האגודות החקלאיות, ולא של הוועדים המקומיים והקהילתיים, אז חושב שבסעיף 3 צריך להיות כתוב החלטת וועד ואסיפה כללית.

עו"דמירון:

אני לא נגד הדבר הזה, ככל המרבה הרי זה משובח. השאלה אם זה לא יסרבל את זה.

מנכ"ליתהמועצה:

השאלה אם זה משובח או מסובך...

רמיאלהרר:

דעתי במקום של אגודה חקלאית, צריך להיות כך.

ראשהמועצה:

אני חושב שההערה של עדנה יכולה להיות קצת בסתירה עם מה שאתה הצעת רמי.

עדנהפרדו:

אני לא חושבת שוועד יישוב צריך לקבל החלטה שהיא תהיה איזה שהוא אישור ווטו. ממש לא.

אני חושבת שוועד היישוב צריך לפנות בכתב ולהציג את עמדתו המנומקת.

מי שיחליט זאת תהיה וועדת ההקצאות.

היישוב יכול להחליט להציג את זה באסיפה או שלא להציג את זה באסיפה, אבל שתהיה החלטה מנומקת.

והמילה תומך בבקשת ההקצאה - הייתי מורידה אותה לחלוטין. ההמלצה יכולה להיות גם שלילית.

רמיאלהרר:

לא יהיה מצב בחיים.... את צריכה את חתימת האגודה החקלאית, לא יהיה מצב בחיים שיוקצה קרקע בתוך המושב ללא חתימה של הוועדה החקלאית.

עדנהפרדו:

אני מבינה אם כך, שוועדת ההקצאות אין לה פה שום סמכות.

היישוב החליט כן, היישוב החליט לא.. אז למה?

עו"דמירון:

אני מתחבר למה שרמי אמר בצורה מלאה.

לשאלתך (עדנה) מה קורה שיש יותר מגורם אחד. יש גורם שיש לו אג'נדה כזאת, ולאחר אג'נדה אחרת.

אנחנו חושבים שחשוב וראוי לשמוע את עמדת היישוב.

עדנהפרדו:

לא על זה דיברתי. ממש לא.

אני חוששת מדבר אחר. ועד אגודה יכול להתנהל גם מתוך אינטרסים ולהעדיף א' על ב' מתוך אינטרסים. בלי שום שיקול , בלי שום החלטה מנומקת כי ככה בא לי.

אני שואלת אם ככה, אם אתה מתחבר לחלוטין למה שרמי אומר, שבסוף יש זכות ווטו לאותו היישוב....

עו"דמירון:

רמי לא אמר זכות ווטו....

עדנהפרדו:

אם אני רוצה אני אחליט ואם לא אחליט לא...

ניסיםמלכא:

את לא יכולה להחליט לאגודה לצורך העניין, שאת החלטת מקימה מיזם שם.. אין דבר כזה...

עדנהפרדו:

אני בכוונה מקשה.. ואומרת אם ככה מה הערך של אותה וועדת ההקצאות?

עו"דמירון:

וועדת ההקצאות היא נטולת אג'נדה. יש לה רק את המבחנים המקצועיים/טכניים.

מה שרמי הציע, ההפך, הוא יותר מתחבר אליך, הוא אומר אני רוצה לא רק את הוועד המקומי, אני רוצה גם את האסיפה הכללית. אני רוצה קונצנזוס הכי רחב שיש...

לכן במובן הזה לא ייווצר מצב שבו, א- המועצה עושה משהו שהתושבים לא רוצים וב' אנחנו מקווים שזה יהיה על פי רצון הרוב, אם לא כולם ...

ראשהמועצה:

מפנה את עו"ד מירון לניסוח שאולי הוא לא מספיק ברור.. ואולי תנחה אותנו...

הניסוח כרגע הוא שוועד היישוב יפנה בכתב ויציג החלטת ועד התומך בבקשת ההקצאה.

האם שמעתי אותך נכון קודם אומר שהוא צריך להציג איזה שהיא המלצה.. השאלה האם זה חייב להיות פוזיטיבי כדי שאנחנו נקצה?

רמיאלהרר:

איך אתה יכול להקצות קרקע שאין הסכמה.. מי אתה?

ראשהמועצה:

ההערה שלך נכונה בעיקר ביישובים שהם חקלאיים ואגודה שיתופית חקלאית. אבל במועצה אזורית גלבוע יש חמישה כפרים ערביים שאין להם אגודה משותפת ויש עוד לפחות שלושה ישובים קהילתיים וכאלה שהולכים להיות יישובים קהילתיים...

ההחלטות שלנו פה צריכות להיות מספיק מסוננות ומנוסחות באופן שמהווה מובהקות ליישוב שהוא אגודה חקלאית וליישוב שאיננו כזה מתיר למועצה לעשות את מה שטובת הרוב בעיני המועצה.

חושב, שעו"ד מירון צריך לכוון אותנו בעניין הזה לכוון אותנו לעשות את ההבדלה.

עו"דמירון:

מה שאני חושב שצריך לעשות לאור ההערה הזאת אולי, הייתי מציע שהוועד יציג את עמדתו באשר לבקשה.

רמיאלהרר:

אבל צריך לעשות הפרדה בין האגודה הקהילתית לחקלאית .

ביישוב קהילתי אתה בהחלט צריך את הוועד המקומי ומולו לעשות את זה... ואז לא צריך אסיפה כללית כי אין אסיפה כללית...יש וועד מקומי

אבל אם אנחנו מפרידים בין האגש"חים מושבים וקיבוצים לבין יישובים קהילתיים וכפרים זה בסדר...

עו"דמירון:

על פי ניסיוני אין לנו הרבה מקומות שיש בהם גם וגם.. אין הרבה...

רמיאלהרר:

דברים יכולים להשתנות....

אני חושב במושב ברק, צריך וועד היישוב גם הקהילתי וגם החקלאי.

מנכ"ליתהמועצה:

מה שאתה רמי אומר זה, שביישוב שבו האגש"ח הוא החוכר, שם צריך שתהיה גם הסכמה של האגש"ח.

רמיאלהרר:

אני אומר, באגש"ח שיש בו וועד מקומי או וועד אגודה קהילתי, צריך את שניהם. ואני הייתי אומר להקצות אך ורק לרשות המקומית.

ראשהמועצה:

יש פה אי הבנה.

אנחנו לא מדברים על הקצאה לטובת הרשות המקומית . אלא להפך. על הקצאה שהרשות המקומית מבקשת שהיא לא תהיה שלה.

איציקצפדיה:

אני חושב שרמי צודק בגישה שלו.

כי לא יכול להיות שמקצים קרקע בתוך יישוב כמו קיבוץ או מושב בלי הסכמת התושבים.

התושבים יכולים להיות או חברים באגודה החקלאית או בהרחבה. ולא תמיד האינטרסים של תושבי ההרחבה זהים לאינטרסים של היישוב הוותיק... ולכן צריך הסכמה כפולה, אחרת יכולה להיות פה בעיה שיש איזה אינטרס לאחד מהצדדים והצד השני כופים עליו...

לכן ההצעה של רמי היא הצעה נכונה.

ההחלטה צריכה להיות של שני הוועדים.

ראשהמועצה:

אני רוצה להסביר לכם איפה יכולות להיות בעיות, ואני לא צריך להתרחק לתת לכם דוגמא ולהישאר בגלבוע, בדיוק לפני שלוש שנים. מוא"ז החליטה לבקשת תושבים בכפר מוקיבלה להקצות קרקע להקמת מסגד בקונסטלציה פוליטית מאוד מסוימת זה לא התאים לחלקים מסוימים במוקיבלה, חלקם מיוצגים גם במליאה באופן מאוד בכיר, ומאוד בעלי כוחות פוליטיים בכפר, ועשו מהלכים מתנגדים להקמת המסגד, על טהרת הפוליטיקה המובהקת כולל הגעה לוועדת ערר בתכנון ובניה ובפנייה לבית המשפט כדי שזה לא יקרה. לא לטובת התושבים.

המועצה הייתה צריכה להחליט איך היא מתנהלת. לפי שיטתכם למרות שזה לא קיבוץ ולא מושב, אם הייתה צריכה המועצה לקבל את הסכמת שני הוועדים ביישוב, או אפילו אחד, לא היה ניתן להתקדם לתועלת התושבים. ולכן זה המקרה המובהק איפה למרות התנגדות וועד שהייתה יכולה להיות, במקרה הזה לא הייתה התנגדות של הוועד, אבל באמת זה היה קרוב לזה שיהיה רוב בוועד שיתנגד להקמת המסגד רק מסיבות פוליטיות, והמועצה החליטה להמשיך למרות ההתנגדות הזאת.

איציקצפדיה:

זה בסדר, אבל יש לזה פתרון.

הפתרון אולי מורכב יותר, אולי פחות מקובל ביישובים שהם לא קיבוצים ומושבים אבל שבמקרה כזה, היות וזה משהו יוצא דופן אז ההחלטה צריכה להתקבל בקלפי של כל תושבי היישוב.

הישאםזועבי:

קחו בחשבון שבמגזר הערבי יש גם אדמות פרטיות, שאם אתה הולך להפקיע או לקחת אדמה של בן אדם פרטי, מה זה אומר?

ראשהמועצה:

ההערה במקום. רק אגיד שאנחנו לא מדברים על קרקעות פרטיות בכלל. מדברים רק על קרקע ציבורי בייעוד ציבורי.

ניסיםמלכא:

בהנחה ששני הוועדים לצורך העניין לא רוצים לקבל את אותה המלצה של הוועדה, ולא רוצים לקדם את המיזם הזה ביישוב, אז המועצה תכפה את זה עליהם?

רמיאלהרר:

היא לא יכולה....

ראשהמועצה:

ביישוב חקלאי המועצה לא יכולה לקדם ללא אישור הוועד החקלאי. והמועצה גם לא תרצה להיות במקום כזה.

אנחנו מדברים על יישובים שאינם חקלאיים .

וכן ניסים לשאלתך, המועצה יכולה להחליט שהיא מקימה מיזם ציבורי גם שוועד היישוב מתנגד.

ניסיםמלכא:

אז שאלתה של עדנה, אז כן לוועדה שיניים, כי אם המועצה כרגע בחסות הוועדה מקבלת החלטה שהיא מקימה מיזם כלשהו בתוך היישוב למרות התנגדות שני הוועדים אז זה אומר שיש לוועדה הזאת שיניים.

עו"דמירון:

וועדת ההקצאות היא אחת משלבי האבולוציה של התהליך.

מנכ"ליתהמועצה:

המליאה מחליטה בסוף.

עו"דמירון:

וועדת ההקצאות ממליצה על פי הקריטריונים, כמו שענת אמרה, לאחר מכן זה עובר לראש המועצה ולאחר מכן זה מגיע לאישור המליאה.

ראשהמועצה:

כמו שעו"ד מירון אומר מי שמחליטה בסוף זאת המליאה , זאת לא הוועדה. והמליאה בהחלט יודעת להיות במקומות שהם אינם יישובים חקלאיים גם מעל הוועד המקומי.

אני רוצה לסכם את הדיון ולהציע את הניסוח הבא. אנחנו נבדיל בין היישובים שיש בהם אגודה שיתופית חקלאית לבין יישובים שהם מוגדרים כעירוניים כמו הכפרים הערביים שלנו ויישובים קהילתיים.

ביישובים האלה שהם עם אגודה שיתופית חקלאית תידרש הסכמת הוועד החקלאי.

רמיאלהרר:

והוועד הקהילתי....

ראשהמועצה:

אני לא מציע שהסכמת הוועד הקהילתי תידרש, אלא תידרש המלצתו.

רמיאלהרר:

האגודה החקלאית העבירה את כל הנושאים האלה לאגודה הקהילתית, לכן אתה צריך את שניהם.

ראשהמועצה:

לצורך העניין, במגן שאול יש אגודה חקלאית שאינה נמצאת בקשר טוב עם האגודה הקהילתית כרגע, אם אני אחכה לכולם אין שום סיכוי שנתקדם...

עמרםעמוס:

שכל אגודה חקלאית תחליט בפנים אם היא רוצה גם את האגודה המקומית, ושכל מושב יקבל החלטה שלו....

רמיאלהרר:

זה לא דומה בכל יישוב.

ראשהמועצה:

במקומות שיש הסכם בין האגודה החקלאית לבין האגודה הקהילתית/וועד מקומי בכלל אין בעיה.

אני רוצה להגיד רק שאני מסכים עם מה שאמרת שביישובים חקלאיים בעל הבית על הקרקע היא האגודה החקלאית ובוודאי לא המועצה ולכן נדרשת ההסכמה של הוועדה החקלאית. אם היישוב עשה הסכם ובעצם העביר את הסמכויות האלה גם לאגודה הקהילתית אז בבקשה...

אבל אנחנו לא רוצים להתערב בהסכמים האלה...

להבדיל ביישובים שהם אינם על בסיס החקלאות, והם אינם מוגדרים כיישובים עם אגודה שיתופית חקלאית אני חושב שההחלטה צריכה להישאר בידי המועצה ולבקש את דעת הוועד.

עדנהפרדו:

אני אומרת שמה שיוצא מהדברים לדעתי הוא יש פה חוסר מידתיות.

זה אומר שיישוב חקלאי אין לו זכות וטו כי יש לו חוזים. כפרים ויישובים קהילתיים עמדתם פחות חזקה...

לכן אני שואלת, אם ביישוב חקלאי זה יהיה אגודה/וועד קהילתי, מי יהיה בעצם נותן העמדה בכפרים וביישובים הקהילתיים, תהיה אסיפה?

עו"דמירון:

הוועד המקומי הוא הגוף היחידי שיש בכפרים, אין מישהו אחר.

בוועד מקומי אין אסיפה.

ראשהמועצה:

ביישובים חקלאיים מי שחוכר את הקרקע מהמינהל זה האגודה החקלאית. היא הריבון של הקרקע הזאת ולכן המועצה והאגודה הקהילתית, והוועד המקומי עם כל הכבוד הם משניים למי שבעל הקרקע והחכירה שלו מול המינהל.

ביישובים קהילתיים ובכפרים ערבים שלא מדובר על קרקע פרטית, אז מי שבעצם מנהל את היחסים מול רמ"י ואל הקרקע זאת המועצה ולכן במקרים האלה זה יהיה ההבדל.

שחרתמיר:

יש לי שאלה בנושא ייעוד הקרקע איך זה מתנהל?

אתם מקצים אותם לפי אותו ייעוד.

ראשהמועצה:

בוודאי, קודם כל צריכים להגדיר את הייעוד הנכון ורק אחרי זה מקצים את הקרקע.

יקיאזולאי:

חושב שחייבת להיות הסדרה בין יחסי הגומלין של הוועד החקלאי לבין הוועד הקהילתי.

אם זה לא יוסדר באיזה שהוא אופן יחסי זה מתכון לדעתי ליצור חיכוכים ובעיות ופותחים פה פתח למשהו שאולי לא התכוונו אליו.

ראשהמועצה:

אני חושב שאני לא מספיק ברור .

אני אומר שוב, אתה אוהב את זה או לא אוהב את זה, מי שבעלי הקרקע בשטח היישוב זאת האגודה החקלאית. פתח או לא פתח, מוסדר או לא מוסדר, בנושא הקרקעות יש בעל בית אחד, וזאת האגודה החקלאית והיא החוכרת.

עדנהפרדו:

סעיף 7 -אני לא חושבת שצריך לקחת "תושב הקרקע לידי הרשות" בצורה חד משמעית .

אנחנו יודעים שהליכים לוקחים המון המון זמן ולכן הייתי ממליצה שהנסיבות של אי המימוש יוצגו בפני וועדת ההקצאות שהיא תחליט.

מנכ"ליתהמועצה:

חוזר המנכ"ל אומר את זה ככה, אבל כולנו מסכימים שזה קצת לא סביר כמו שאנחנו מכירים את המציאות, במשך הזמן שלוקח לקדם תכניות ולקדם ביצוע, שלוש שנים זה כמעט בלתי אפשרי. ולכן נשאלת השאלה, חוזר המנכ"ל לא מרשה להוריד סעיפים הוא מרשה להוסיף, האם בסעיף הזה ניתן לכתוב שכלל שהוא לא עומד בתנאי של שלוש שנים אבל הוא מציג בפני וועדת ההקצאות נימוקים סבירים לאי עמידה בלוחות הזמנים ניתנת אפשרות לאפשר לו אורכה. עו"ד מירון האם ניתן לאשר את זה?

עו"דמירון:

קודם כל זה לא שלוש שנים, זה שנה וחצי.

אני סבור שזה דבר הגיוני, אבל הייתי רושם את זה בצורה מעורפלת. להוסיף הסתייגות שבמקרים יוצאים מן הכלל, וועדת ההקצאות תוכל להאריך את התקופה.

ראשהמועצה:

אנחנו נוסיף את ההרחבה הזאת שלוועדת ההקצאות תהיה את השיקול דעת במקרה קיצון.

עדנהפרדו:

גם בסעיף 8 וגם בסעיף 10 צריך לייצר מול ההסכם אחרי זה שיאושר איזה שהם ממצאי אכיפה. מה יקרה אם לא...

אם הם לא יבצעו תפעול ותחזוקה, אם הם יבצעו שימוש שהוא שונה....

ראשהמועצה:

השאלה אם זה במסמך הקריטריונים להקצאה.. יכול להיות שבהסכם שעושים...

עדנהפרדו:

בגלל זה אמרתי שזה אמצעי משלים שהוא לא חלק מהמסמך אבל צריך לקחת אותו בחשבון.

ראשהמועצה:

שאלת לעו"ד מירון, האם זה נכון להכניס את זה במסמך ההקצאה או להגיד שאנחנו נתקשר עם אותו אחד שקיבל את ההקצאה ונכניס בהסכם מולו את המשמעות והאכיפה?

עו"דמירון:

במסמך ההתקשרות.

רמיאלהרר:

בסעיף 10 צריך לתקן את הבסיס פוליטי, למה רק פוליטי? מה עם מיני ,דתי...

ראשהמועצה:

נתקן את הסעיף לכל שימוש או אפליה. נוריד את המילים על בסיס פוליטי.

לאהנהוראי:

הקשבתי לדברים ואני רוצה לשאול האם באמת המועצה לא יכולה להחליט לקיבוצים ולמושבים שיש להם הקצאת מבנה.

בכל מקרה היישובים האלה צריכים לגשת לוועדת ההקצאות של המועצה אם הם עד היום עשו את זה בתוך היישוב, זה חוק חדש?

עו"דמירון:

מדובר רק על שטחים שהם שטחים ציבוריים.

בכל יישוב יכול להיווצר מצב שבו התכנית הוכנה ע"י אותו יישוב סימנה אזורים מסוימים ששייכים לרשות המקומית.

באזורים האלה יכולים להגיש בקשות, גופים. או היישוב עצמו או הגופים ששייכים ליישוב, או שהיישוב הביא אותם.

מנכ"ליתהמועצה:

מפנה שאלה לעו"ד מירון.

אולי כדי להקל על כל ההתפתלות שלנו מול האפשרות הזאת שמדובר באגודות חקלאיות, אנחנו צריכים מלכתחילה לסייג את הנוהל הזה ליישובים שאין בהם אגודות חקלאיות?

עו"דמירון:

נשמע לי הגיוני. אני לא מסוגל להגיד בצורה מלאה.

מה שאני מציע , בואו נאשר את זה לאור הערתך לאותם יישובים שהם לא, ואחר כך יהיה אפשר להרחיב את זה אם צריך.

ראשהמועצה:

מזכיר שוב שבסופו של דבר מביאים את ההחלטות האלה למליאה. אין פה עקיפות. ולכן איפה שהדברים יידרשו חידוד והבהרות המליאה היא גוף מספיק ציבורי ורחב בשביל לדרוש את הדעת וגם את ההסברים.

רמיאלהרר:

אני מציע להוסיף עוד סעיף - שביישוב מסויים שירצה יקצה את הקרקע לרשות והרשות תעביר לעמותה או לגוף שיוחלט.

ראשהמועצה:

אפשר להוסיף. אבל זה נכון בכל מקרה. שיישוב ירצה להעביר את הקרקע למועצה לא צריך את המסמך הזה.

רמיאלהרר:

חשוב שזה יהיה רשום.

ראשהמועצה:

לבקשת רמי, נוסיף סעיף נוסף שאומר – שיישוב שיבקש שהקצאה תהיה לרשות והרשות תפעיל שיקול דעת אנחנו נאפשר זאת.

בעד – 24

נגד- אין

נמנע- 1

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את מסמך הקריטריונים/תבחינים להקצאת קרקע לצורך ציבורי בכפוף להערות החברים.

נביא אותו שוב לאשרור במליאה הבאה לאחר הטמעת הערות החברים.

- סעיף 6 לסדר היום -

-אישור תקציבי וועדים מקומיים-

ראשהמועצה:

כל התקציבים מובאים לאישור המליאה לאחר אישור וועדת הבדיקה בראשותו של גזבר המועצה ומנכ"לית המועצה.

תקציב וועד מקומי ליישוב נורית לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי ליישוב נורית לשנת .2020

תקציב וועד מקומי ליישוב אומן לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי ליישוב אומן לשנת .2020

תקציב וועד מקומי קיבוץ עין חרוד איחוד לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי קיבוץ עין חרוד איחוד לשנת .2020

תקציב וועד מקומי מושב אדירים לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי מושב אדירים לשנת .2020

תקציב וועד מקומי קיבוץ בית אלפא לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי קיבוץ בית אלפא לשנת .2020

תקציב וועד מקומי מושב מיטב לשנת :2020

בעד – 25

נגד – אין

נמנע – אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את תקציב וועד מקומי מושב מיטב לשנת .2020

- סעיף 7 לסדר היום -

-אישור תב"רים-

הערת ניר אילן:

אני מציע שאתם מגישים תב"רים לחברי המליאה פעם הבאה, יש סעיף הערות תסבירו מה...

מה המטרות, לאן הולך הכסף?

ראש המועצה:

אנחנו עושים מאמצים לבקשתכם ובצדק לשלוח את הזימון מראש כולל הנספחים, אם למישהו יש שאלה כי הוא לא מבין, הוא בהחלט יכול ליצור קשר ולהעביר את השאלה...

אני מזמין את כולם לשאול שאלות מראש במידה ויש לכם כאלה..

ניר אילן:

מבקש שלמליאות הבאות תב"רים לפרט בשורה או שתיים מה הסיבה, מה היעד, מה עושים בכסף, וזה הכל.. נבוא ככה חכמים יותר למליאות הבאות.

בעד – 25

נגד- אין

נמנע- אין

החלטה : מליאת המועצה מאשרת את רשימת התב"רים כפי שהוצגה ע"י גזבר המועצה.

- סעיף 8 לסדר היום -

- שונות -

אישור הארכת שירות ראשהמועצה: בעד – 25

לגמלאים הבאנו את זה למליאה הקודמת, אבל בגלל פרוצדורות נגד – אין

נמנע – אין

שלא הסתיימו מביאים את זה לאישור נוסף היום.

מבקש את אישור החברים להמשך העסקתו לאחר גיל

פרישה של הרב אהרון שאול בהמשך לבקשתו ולבקש החלטה : מליאת המועצה מאשרת מושב פרזון, ובהסכמת משרד הדתות. הארכת שירות העסקה לאחר גיל

פרישה לרב אהרון שאול.

אישור רכז נגישות ראש המועצה: בעד – 25

למועצה על פי דרישת משרד הפנים מבקשים לאשר רכז נגישות נגד – אין למועצה. נמנע – אין

מבקשים לאשר את ליטל יהושוע שעושה מספר תפקידים במועצה בצורה מאוד חיובית ומוטיבטיבית. החלטה : מליאת המועצה מאשרת את

ליטל יהושוע כרכז הנגישות של

המועצה.

שינוי מורשי חתימה ראש המועצה: בעד – 25

בחשבונות בית ספר מבקשים העברת זכות חתימה מהמנהל הקודם נגד- אין יסודי - נעורה פודי נעים בעל ת.ז. 036303865 למנהל החדש

נמנע- אין

זועבי אחמד בעל ת.ז. 031717697

החלטה: מליאת המועצה מאשרת

חשבונות הבנק:

שינוי מורשי חתימה בחשבונות

חשבון הורים: מספר 474075

בית ספר יסודי נעורה:

חשבון רשות: מספר 354851

בבנק הפועלים סניף ,727 בעפולה .

מורשי חתימה:

מורשי חתימה החדשים:

חשבון הורים:

חשבון הורים: זועבי אחמד ת.ז. 031717697

זועבי אחמד ת.ז. 031717697 זועבי נאיפה ת.ז. 054828157 זועבי נאיפה ת.ז 054828157

חשבון רשות:

חשבון רשות:

זועבי אחמד ת.ז. 031717697

זועבי אחמד ת.ז. 031717697

זועבי נאיפה ת.ז. 054828157

זועבי נאיפה ת.ז. 054828157

רשמה : רונית סבג – מזכירת לשכה.

על החתום

_________________________ ________________________

ענת מור – מנכ"לית המועצה עובד נור - ראש המועצה

העתקים : לנוכחים. לחסרים. תיק מליאה .09/20