פרוטוקול מליאה מס' 3

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

ישיבת מליאה מן המניין מס '3-24

מתאריך 15.04.24

נוכחים מקרב חברי המליאה חסרים מקרב חברי נוכחים שאינם מקרב חברי המליאה

המליאה

דניאל עטר – ראש המועצה – גן נר רון וייס – גבע מוחמד אלבחירי – מנכ"ל המועצה שחר יערי – בית אלפא הדס אלעד – חפציבה ג'ואד זועבי – גזבר המועצה ציון גבאי- אדירים תייסיר קאסם - מוקייבלה אייל פייגנבאום- מבקר המועצה מיקי יוסף – אביטל אלינור שגיא – עח"א אילנה חייט שחר תמיר – בית השיטה לינוי אליה – יועצת ארגונית שלומית מסאס – ברק רוני חיון – עוזר ראש המועצה יעקב פרץ – גדיש סמיח זיאדת –עוזר ראש המועצה

מרדכי בצרווי – גדעונה שניר פרידמן – מנכ"ל חברה כלכלית כהן שגיא – גן נר עינב מוצרפי- חשב מלווה מתנ"ס ניסים מלכא – גן נר רונן בגים – מנהל מחשוב המועצה אלעד דגן – גן נר מירה שמחי-מנהלת לשכה

דניאל בן - דבורה

רבייב נתן אנטון – חבר

זועבי מוחמד יוסף – טמרה

הישאם זועבי – טייבה

פודי עבד אללטיף – טייבה

בני סיגל - יזרעאל

לירון רותם – כפר יחזקאל

דני דניאל – מגן שאול

שוקרי חסן אלחג'ה-מוקייבלה

חאלד קאסם-מוקייבלה

ערן גולן – מולדת

שלמה יצחק – מיטב

יובל דנינו – מלאה

דוד בן ישי – ניר יפה

מירב אזולאי - נורית

חאלד חאלדי - נעורה

זועבי איברהים - נעורה

אמיר עומרי - סנדלה

סוהיב עומרי – סנדלה

ירון דוד - פרזון

טל טבנקין – עח"מ

אלון רודברג – רמת צבי

נדב ממן- רם און

ירון וינקור – תל יוסף

1

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

על סדר היום:

1. פתיחת ראש המועצה דני עטר.

2. אישור פרוטוקול .2/24

3. עבודת מליאת המועצה האזורית- עו"ד אילן מירון.

4. הצגת תמונת מצב עדכנית.

5. הצגת חזון ומבנה ארגוני.

6. אישור מליאה למבנה ארגוני.

7. שונות.

סיכום הדיון:

1. פתיחת ראש המועצה דני עטר:

מברך את חברי המליאה , ושמח לראותם באווירה קצת אחרת. מפרט את בניית הלו"ז המחולק לשלושה חלקים - בחלק הראשון שיקוף תמונת מצב נוכחית במועצה. בחלק השני הצגת מבנה ארגוני החדש. ובחלק השלישי הצגת תקציב המועצה לשנת 2024 ואישורו.

ראש המועצה מבהיר כי דבר ממה שיאמר לא קשור לפוליטיקה, לא לבחירות, ולא למה שהיה עד לפני חודש וחצי, יום מרוכז זה יהיה אך ורק למטרת סדר באתגרים איתם המועצה תתמודד בחמש השנים הבאות,ומודה על השתתפותם לדרך זו.

2. אישור פרוטוקול מליאת המועצה מס' 2-24 מיום :19.04.24

*החומר נשלח מראש לחברים*.

הובהר כי ישנם מספר נוכחים בקרב חברי מליאה אשר החליפו נציגים מהרשימה, ועדיין לא התקבל עבורם אישור משרד הפנים, לפיכך כיוון וזה הליך פרוצדורלי, ההצבעה שלהם לא תספר היום.

החלטה: 31 בעד, נמנע 1 וללא מתנגדים לאשר פרוטוקול מליאת המועצה מס' 2-24 מיום

19.04.24

3. עבודת מליאת המועצה האזורית- עו"ד אילן מירון:

סקירה בסוגיות מרכזיות ודרכי העבודה של חברי המליאה ע"י עו"ד אילן מרון היועץ המשפטי, נדחית למליאה השנייה כיוון ונקרא לבית משפט.

2

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

4. הצגת תמונת מצב עדכנית:

דני עטר: נתחיל עם העובדה שהמועצה סיימה תכנית הבראה בדצמבר ,21 וכיום המועצה על שלוחותיה,

נמצאת בגירעון של 50 מיליון שקלים, המתחלק ברובו בין המועצה למתנ"ס. בהמשך יינתן פירוט ע"י גזבר המועצה ג'ואד זועבי. קודם לכן, אציג בפניכם מספר כשלים ואתגרים נוספים, המחייבים פעולה אינטנסיבית ומיידית:

• כביש 675 – מתוכנן מצומת הסרגל ועד גשר צומת נבות, חמישה מחלפים וישמש כציר לוגיסטי

בשלוש שכבות: כביש אזורי, כביש ארצי וכביש בינלאומי. הבעיה היא הרבה יותר מורכבת וארוכת

שנים, היא קשורה לעובדה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהכביש הזה יעבור סוג של שינוי, ובטח לא למה שמוצע. מעבר לכך , האזור הזה כולו נמצא בתנופה בלתי רגילה של פיתוח והרחבות יישובים. ויתרה מזאת, ליישוב ניר יפה נחסמת האופציה להתפתח ו"חונקים" אותו. וכן בישוב אביטל, המחלף המרכזי על שלוחותיו, יהיה 10 מטר מהבתים בהרחבה הקיימת, אשר שווקה כחלום של שטח פתוח , אזור ירוק וכדומה. תדמיינו איך ייראו החיים כאן עם נפחי התנועה שיהיו על העורק הזה ויחנוק אותנו מכל הכיוונים. רקע- בשנת 2012 בזמן כהונתי כראש המועצה, הגיעו אנשי מע"צ והציגו את התכנית. באותה תקופה ישראל כץ היה שר התחבורה. בפגישה אתו הצנו את הבעייתיות בתכנית, קיבל את עמדתנו, והוריד את זה מסדר היום, ונימק כי אין במשרדו תקציב להיכנס להליך תכנוני חדש. אם יהיה תקציב בשנים הבאות נחזיר את זה. ובכך זה הסתיים. לפני כשנה נחשפתי לכך שהתכנית נמצאת בוועדה המחוזית, תכנית שהוצגה ונדחתה בפעולות שננקטו בעבר והביאו להקפאתה. מבדיקה שערכנו, מתברר כי לפני כשלוש שנים, התוכנית שוב הוצגה בפני ראש המועצה, ללא בדיקתה קודם אישורה, ע"י אף גורם מהמועצה, מדוע בעבר נבלמה התוכנית ומהן ההשלכות והנזקים לאזור ולתושבים הנפגעים ממנה, ונתנו את הסכמתם. ועברה לוועדה המחוזית. לפני כשבוע הגשנו את התנגדות המועצה לעצירת התכנית, כחלק מחובותינו לשמירה על שטחים פתוחים אל מול הצורך להמשיך ולהתפתח ברמה הדמוגרפית והרחבת ישובים. יחד עם התנגדויות של - 21 ישובים ובעלי עסקים הנפגעים מהתוכנית. חלק מהטענות אותן המועצה הציגה

בהתנגדות הן: חדירה לשטחים ציבוריים של יזמים פרטיים ועוד - דרישה לצאת מבחינת הקו

הכחול. דרכים חקלאיות – מדרום לכביש ,675 באזור שבין ניר יפה לנחל קישון. חיבור של גוש ישובי יעל לדרך מספר 60 - מתוכנן צומת בסיסי ולא בטוח לשירות שלושה יישובים, וביקשנו לשקול כיכר או צומת מלא. הסדרת מדרכה ממחלף חבר דבורה לכיוון 6724 לטובת הולכי רגל.

צמצום גבולות התכנית באזור של בית העלמין חבר. במחלף חבר דבורה קיימת הסדרת גישה ליתרת השטח של החניה באזור היזם "רווחים נאים" בכניסה לאזור התעשיה. בנוסף, התקיימו מספר פגישות עם מנכ״ל נתיבי ישראל, ופגישה נוספת עם אורלי קרקו מנהלת אגף פרויקטים סטטוטוריים וצוותה. להם הצגתי חלופה שכבר נבחנה לפני כ 10-15 שנים ע"י מע"צ בתחילת התכנון, הרבה יותר זולה , והרבה יותר נכונה, שיוצרת עורק תנועה חופשי מחיפה לגשר ש'יח חוסיין ומדברת על כביש 71 – עוקף עפולה מצד דרום עליה ניתן להעמיס את כל התנועה ולא תפריע לאף אחד. נהפוך הוא, החלופה לא רק תאפשר תנועה חופשית, היא גם תאיץ פה את תהליכי הפיתוח, שכן התפיסה של עורק לוגיסטי מחיפה לגשר ש'יח חוסיין תקבל משמעות כלכלית יוצאת מן הכלל, 3

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

והופך את האזור הזה לאזור עם כוח משיכה במקום להרוג את כל מה שאנחנו בונים במשך שנים רבות. חלופה שתאפשר לתושבים גישה קלה לאזור התעשיה, וגישה קלה ונוחה לבתיהם, יש פה אלף ואחד דברים. ביקשתי מהם לנסות ולהבין את התמונה מנקודת מבט של אנשים שחיים פה .

הדגשתי בפניהם כי ביצוע כביש 675 לא נמצא בתכניות החומש של נתיבי ישראל, וגם לא ייצא לפועל בעשר שנים הקרובות, לכן יש מספיק זמן לתקן טעות שכרגע נמצאת רק על הנייר. כיוון ואחר כך לדורי דורות לא יהיה ניתן לתקן את זה. שכן זהו מתכון להשאיר אותנו כלואים בתוך מערכת מפלצתית של דרכים שלא מתאימה לאזור הכפרי שלנו. להבנתי, הם הבינו את ההתנגדות שלנו ואת ההשלכות של כביש בינלאומי על כל העומסים הצפויים להיות וההשלכות שנישאר עם בתים ריקים כתוצאה מבריחה המונית של תושבים. זו לא הרגשתי מצד הועדה המחוזית שטוענים כי הציגו חלופות בדיונים מקדמיים אשר לא התקבלו כיוון ובתמ"א 42 קיים סעיף המגביל את היכולת לפרוץ דרכים חדשות במדינת ישראל. מאחר וזו גישתם, למדנו את הנושא ומצאנו כי גם נתיבי ישראל וגם נתיבי איילון מחוז צפון סוללים שני כבישים חדשים במרחב הפתוח כדי לפתור בעיה באזור מרחב הקריות עכו. מה שאומר כי יש תקדימים שיסייעו לנו בצדקת ההתנגדות. בנוסף לכך, לאחר פסח אפגש עם שרת התחבורה מירי רגב בנושא זה, ועל רכבת ג'נין עפולה, בתקווה לעצור את שני הפרויקטים. יהיה קשה מאוד אבל אין בכוונתנו לוותר.

• רכבת עפולה ג'נין )רכבת מוקייבלה(- כפר מוקייבלה, היישוב הגדול במועצה. עם כ-5,000 תושבים, להם אופציות עתידיות להתרחב רק בכיוון מערב. קיימת תכנית מאושרת לרכבת עפולה ג'נין, וכבר לאחר כל ההתנגדויות. תכנית הגוזלת 2,000 דונם של אדמות פרטיות מאנשי הכפר, לטובת מסופי מטענים. אתם בטח תוהים איך אני מתנגד לרעיון שאני הגדתי אותו, לכן אציג בקצרה על מה מדובר. היה מאמץ של שנים לשכנע את מדינת ישראל, בזמן אהוד ברק כראש ממשלה, ונתניהו כיושב ראש האופוזיציה, בגלל שהיה צריך אישור של השב"כ להקמה, ובנינו מודל שנקרא "מרחב ביטחוני פתוח". מבלי להיכנס לכל הפרטים, ביקשנו להסכים להקים בצד הפלסטיני אזור תעשייה, תעסוקה עם כל המשתמע מכך, כאשר חלק ממנו היה אמור להיות מסוף מטענים, ובצד הישראלי סדר גודל של 170 דונם בלבד, ורק על זה דובר. וכיום, שוב אנו מוצאים כי לפני כשלוש או ארבע שנים, נפתח והוצג הרעיון בפני ראש המועצה, בגלל בעיות הביטחון, ואושר לביצוע ואף במסלול הקל. מסלול קל האומר, להוציא את האחריות מהצד הפלסטיני ולהעביר אותה אלינו. למזלנו, עם פרוץ המלחמה, ראש העיר עפולה אבי אלקבץ יחד עם שר הקליטה והעלייה אופיר סופר, בנו תזה שלמה להתנגדות, בהתבסס על מתן האפשרות לכניסת מחבלים לארץ והגעתם ללב עפולה ובקלות.

חובה עלינו להתנגד בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

• קו צינור הגז - אושר סטטוטורית, ללא שום אפשרות מניעה. הנתיב הזה כבר בתוכנו, וצריכים ללמוד לחיות אתו.

4

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

• אזור תעשיה מבואות הגלבוע – נמצא כי המועצה אישרה שתי תכניות :

1. חברת חשמל –תחנת ממסר לאנרגיה מתחדשת, תב"ע מאושרת, אך טרם חיבורה לקו 400

שעובר מצפון לאזור התעשייה. אני חייב להדגיש כי במידה והמועצה, עוד קודם מתן ההיתר אם רק רצתה, הייתה מפעילה חשיבה אסטרטגית לטובתה, וניתן היה לאשר לחברת החשמל את השטח בין שלב ב' של אזור התעשייה לבין המאגר, ובכך מונעת אפשרות לחנוק כל אופציה עתידית להתפתחות של אזור התעשייה.

זומנו לפגישה בה נציע להם אפשרות לשינוי המיקום. יהיה קשה, אבל מקווה שנצליח.

2. קיבוץ כפר החורש- אושר ונחתם הקמת שדה סולארי, אך מתן ההיתר עוכב עקב פרוץ

המלחמה. מאחר והשדה מונע את ההתפתחות הכלכלית של המועצה שנים קדימה, זומנו לפגישה, והובהר להם חד משמעית מדוע לא יאושר.

• טורבינות – להערכתי, המעשה נעשה ואין דרך חזרה. המדהים שאנשי המקצוע של המועצה:

אדריכל, מהנדס, מבקר ויועץ המשפטי, לא היו שותפים לתהליך ולא היה להם מושג, איזה מאבק נוהל ועל מה נוהל, לא ברמה המשפטית, ולא ברמה המקצועית. מה שאילץ אותנו ללמוד את הנושא לבד. התקיימה ישיבה קשה מאוד עם היזמים, בה הפגינו נחישות להמשיך את הקמתם. קבענו מספר פגישות, למצוא את הדרך למניעת הקמת הטורבינות, ובישיבת מליאה הבאה, יובא לאישורכם.

• תחנת כוח בגדעונה – קיים רצון לשלש את גודל תחנת הכוח, אך נתקל בהתנגדותנו מלבד האפשרות לשינויים בתוך המבנה הקיים, כיוון ובסמכותם וללא צורך באישורים.

עד כאן, הצגתי לכם קבוצת משימות, שהם סוג של קרב בלימה, במטרה להחזיר את המצב לאחור ויכול להציל את עתיד הגלבוע. אך יהיה בנפרד מתפעול שוטף, בנייה, והנעת תהליכים של המועצה.

מזמין את גזבר המועצה להצגת מצב כלכלי של המועצה.

ג'ואד זועבי גזבר המועצה:

מציג ומפרט את תמונת המצב בשלושת הגופים - מועצה, מתנ"ס וחכל. מציין כי הגירעון המצטבר, עד סוף שנת ,2023 עפ"י הדוח הרבעוני עומד על 50,229,000 ₪. הגירעון המוצג בחלוקה של:

מועצה 33,925,000 ₪ . מתנ"ס 14,654,000 ₪ , כאשר נלקחו בחשבון הוצאות צפויות, כיוון ויש חתימה על הסכמים עם מדרכים ומאמנים, שלא ניתן לבטלם. ובחכ"ל 1,650,000 ₪ . להבנת חומרת גובה הגירעון

באחוזים מהמחזור השנתי: במועצה = %.13 במתנ"ס = %,65 ובחכ"ל= %.44 אלו אחוזים גבוהים מאוד,

ואפילו מחייבים חשב מלווה מטעם משרד הפנים, המתנ"ס עם גירעון כל כך גדול שאין לו יכולת תפקוד.

בחודשיים האחרונים המועצה נאלצה להעביר 3,000,000 ₪, לטובת תשלום משכורות ונלווים.

זועבי מוחמד -מאיפה הגיע הגירעון של המתנ"ס?

ג'ואד זועבי: היינו בתכנית הבראה עד סוף ,2018 עם גירעון שעמד על -23,000,000 ₪ , המועצה כיסתה

אותו באמצעות הלוואות, ומענקים ממשרד הפנים. ומאז שנת 2019 ועד סוף 2022 נצבר שוב הגירעון והגיע 5

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

ל- .7,154,000 אבל בשנת -,2023 שהייתה שנה קריטית, נוסף סכום של 5,000,000 ₪ בשנה אחת, ועוד ,2,500,000 מההסכמים שציינתי עליהם חתומים.

ניסים מלכא- בנושא התבר"ים שהצגת, כידוע לי ישנה הנחיה בתב"רים, כי לא יאושר תב"ר ללא תקציב מובנה. בחמש שנים האחרונות בסעיף זה מעולם לא הוצג שיש גירעון בתב"ר ואני לא מכיר אותו.

ג'ואד זועבי: בתבר"ים מדובר בגירעון מצטבר עד סוף שנת 22 ולא מהיום. התקבל חלק בתכנית ההבראה,

ע"י משרד הפנים אך משאיר כ-%12 כחוב מתגלגל. ולכן נשאר גם בשוטף וגם בתב"רים. לגבי הצגתם, ניתן לראותם בדוחות הרבעוניים.

ניסים מלכא: כן, תודה ג'ואד.

דני עטר: הגירעון חמור ומהווה בעיה אחת. הבעיה השנייה היא העובדה שהמתנ"ס, כתוצאה מתוכנית

ההבראה, הפך להיות בכפיפות מלאה של המועצה. כלומר, אין לו את העצמאות בהתנהלות, ונמצא תחת המגבלות, של המועצה ובכפיפות מלאה למשרד הפנים, דבר שלא היה מעולם.

בנוסף, החשב המלווה מוצרפי עינב מצא כי אין ניהול, אין סדר בניהול, אין שורות של תקציב שעל פיהם עובדים ובונים תכנית עבודה כולל בקרה והצמדות לתכנית. ברשותכם אמשיך להשתמש, במתנ"ס, כדי להבין את כל התנהלות המועצה אותה קיבלנו ואתן דוגמאות. אתחיל במועדון הכדורסל, בו הייתי שותף בהקמתו. בתקציב מופיע סעיף בשם הסעים בסך ,120,000 ₪ לחודש, ובפועל יצא 250,000 ₪. בדיקה קצרה העלתה כי מופיע במהלך שבע שנים עם אותו אותו שם קבלן, ללא מכרז, ובמחירים הגבוהים ממחירי השוק בין %20 ל-%.40 זאת ועוד נמצא בבדיקת הקווים של הקבלן, כי קיים חוסר היגיון, למשל, בוצעו 2-3 הסעות לאותו היישוב, באותה שעה, למספר ילדים ולאותו היעד. יתרה מזאת, מועצה אזורית עמק המעיינות, מהווה כ- %40 מסך הילדים המתאמנים בבית ספר לכדורסל, הנמצא היום בגירעון של 4.5 מלש"ח.

המשמעות מכך שעמק המעיינות שותפה בגירעון בכ- 2.5 מלש"ח. ובפועל, במהלך שנים הם משלמים רק 20 אלף שקל לחודש, ומסובסדת על ידי מועצה אזורית הגלבוע. לא כל שכן, מצאנו גם כי שני מנהלים המקבלים שכר במשרה מלאה, מגישים חשבונית על עבודה שהיא חלק מתפקידם, בהיקף של כ- 5,000 ₪ לחודש. חמור מאוד ומדליק נורות אדומות ההבנה ששחקנים בשכר משמשים גם כמאמנים ומקבלים משכורת נוספת.

מוחמד אלבחירי: חשוב לי להוסיף ולהתייחס לחלק הניהולי של המתנ"ס, מאז כניסתי לתפקיד אני נתקל

באין ספור בעיות. למשל, ספקים שלא קיבלו תשלום על עבודתם במשך שנה. וכן, בנושא המבנה הארגוני וההחלטות המתקבלות בגוף. לדוגמא, הוצאה גדולה בסך 270 אלף שקל מוזמנת וחתומה על ידי מנהל אחד, וזה מנהל לא תקין בלשון המעטה. כמו כן, בשיחה עם אגף לתאגידים עירונים במשרד הפנים, הובהר לי כי לגוף זה אין זכות קיום, גם בגלל התקנון, הבנוי לא עפ"י הרגולציה החדשה של משרד הפנים, וגם בגלל שאין מבנה ארגוני מאושר על ידם, והחמור מכל, לא הוגשו דוחות כספים במשך שלושת השנים האחרונות בצורה סדירה.

דני מזמין את עינב מוצרפי, החשב מלווה מטעם משרד הפנים.

6

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

עינב מוצרפי: מציג עצמו, ומציין כי כבר שימש כחשב מלווה עד סוף שנת .21 והחל מינואר 24 נקרא שוב.

לתדהמתו מצא גירעון גדול מאוד, כאשר מתוכו 2,500,000 ₪ שנוצר למעשה ע"י הרואה חשבון של שנת ,21 כאשר טעה בדוחות, עד להחלפתו. שאר הגירעון כפי שציין ראש המועצה, הכדורסל הוא המרכיב העיקרי, כ- 2,500,000 ₪ בשנה ועל זה מתווסף תמיכת המועצה במימון של - 2,500,000 ₪, רק לאגף הכדורסל.

כלומר, אם המועצה לא הייתה תומכת, הגירעון באגף היה מעל 4,500,000 ₪. נוצר מאותן הסיבות אותן ציין ראש המועצה, מהסעות תלמידי עמק המעיינות. בנוסף, מהאקדמיה שמורכבת משחקנים המגיעים מחוץ לאזור הגלבוע ומשחקים בקבוצות ההישגיות של המועדון. כמו כן, מ- 8,000,000 ₪ הוצאות שכר בכדורסל בשנה. המלצתי, לצמצם את הפעילויות ו/או להפריט את הכדורסל ואת כל החוגים לצורך הגדלת ההכנסות. טעות נוספת שמצאתי, הן שתי הקבוצות ההישגיות, הגורמות לגירעון של 1,500,000 ₪ בשנה, כאשר ההכנסות אולי מגיעות ל- 200,000 ₪. מדוע שהמועצה תמשיך ותממן קבוצה בליגת העל, וגם לממן עוד שתי קבוצות בהיקף של קבוצה בליגה הבכירה .

יובל דנינו: במהלך השנים האחרונות נעשו כמה וכמה פעולות וצעדים לצמצם את הגירעון ביחס לתקציב,

האם זה קרה רק השנה או שזה נגרר?

עינב מוצרפי: בשנת 2023 הגירעון גדל, והתקציב שדירקטוריון המתנ"ס אישר, היה לקוי מיסודו, כיוון

וההכנסות שהוצגו להם הן לא היו אמתיות.

דני עטר: מודה לעינב מוצרפי, ומסכם כי כל זה קורה כיוון ואין ניהול, אין סדר בניהול, אין שורות של

תקציב שעל פיהם עובדים ובונים תכנית עבודה, והצמדות לתוכנית. חשוב מאוד להדגיש כי אין בכוונתי זו להוביל לסגירת בית הספר לכדורסל.

אעבור ברשותכם למועצה. מאחר ובחלק הבא של הישיבה, נעסוק במבנה הארגוני, אני חייב לציין כי בשנה האחרונה בוצעה עבודה בעלות של 2,300,000 ₪ ע"י חברה חיצונית, לצורך רה ארגון למערכת, וכביכול בנו מבנה ארגוני, תפקידים, והגדרת סמכויות. אבל כאשר בחנו את הנתונים, הבנו שמלבד כסף "שנזרק" הוא אינו משרת במאומה את המועצה, כיוון ואין מטרה, אין יעד והארגון בעצם לא קיים. בנוסף, בעת הבדיקה מצאנו ליקויים רבים, ואציג בפניכם את חלקם:

• מנהל מחלקת תחבורה, קיבל אחריות וניהל ארבע מחלקות. גם אם יהיה האדם המוכשר בעולם,

נקבל שתי תוצאות לכך: האחת, ארבע מחלקות מתפקדות בתפקוד חלקי. והשנייה, לא נותר לו זמן

לתכנן, לגייס משאבים, להביא שותפים, ולייצר שותפויות. מבלי לדבר על סל שירותים האמורים להינתן לתושבים שלנו.

• וטרינר המועצה, בתפקיד מנהל שתי מחלקות, מנהל מחלקת איכות הסביבה, ומנהל מחלקת וטרינריה.

• חברה כלכלית, מנהל אזור התעשיה, מונה כממלא מקום מנכ״ל, ובנוסף מפקח על הפרויקטים של המועצה, כבישים, מדרכות וכדומה. ולכולם ברור שחייב לכך ניסיון מקצועי ומינימום של ידע והבנה.

• מרכז צעירים- אינו פעיל כבר הרבה זמן. אבל, מנהלת מרכז צעירים יש ובמשרה מלאה. המתפקדת גם כמנהלת מחלקת הנוער.

7

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

• בית שאן חרוד- שטח פרטי אשר הושכר למועצה לצורך מרכז הצעירים, כמשרד למבקר המועצה, וגם כמרכז הגיל הרך, הסגורים למעלה מחודש וחצי, וכל הורה מבין את המשמעות של זה. בנוסף לכך, בעל המקום, התקשר וביקש להיפגש כיוון והמועצה חייבת לו 2,500,000 ₪ על שכירות של המקום. בבדיקת הנושא, מתברר שההסכם נחתם רק ע"י ראש המועצה. ללא גזבר המועצה בעל זכות חתימה שני וחובתו לחתום על ההסכם.

• מחלקת רישוי עסקים- מנהלת המחלקה מונתה בנוסף לתפקידה, כאחראית על כל מערך החשמל במועצה אזורית הגלבוע. פרויקט שהתחלנו בשנת 2015 רחב היקף בעלות של - 16 מלש"ח, להחלפת כלל התאורה לתאורת לד, במטרה להוזיל את עלויות החשמל בצורה דרמטית, עלות של - 1.5 מלש"ח לשנה, וכך נעשה. גילינו כי בשנת 2023 הסתיימה עלות התחזוקה ב - 2.5 מלש"ח. כלומר, הגדלה של מיליון שקל בפרויקט שאמור להוזיל עלויות. יתרה מכך, עוד נמצא בהסכם שנחתם, כי בחמש השנים הראשונות התחזוקה על חשבון החברה, לכן העלויות נעו בין 100 ל-200 אלף שקל למועצה בשנה, ובשנת 2022 התחזוקה תהיה ע"ח המועצה, וכך העלויות קפצו ל-404 אלף שקלים.

ועוד מתברר, כי החברה קיבלה בלעדיות לאספקת הנורות והפנסים ברחבי המועצה, ולכן הם גם אלה שקובעים את המחיר.

• מערכת טלפונים בניין המועצה - הוחלפה לפני שנה, בשל ויכוח בין המועצה לבין בזק, הביא להחלפה עם חברת הוט. במילים אחרות, המערכת החכמה שעלתה הרבה מאוד כסף למועצה, הוחלפה במערכת חכמה שעלתה הרבה מאוד כסף בשל ויכוח. יתרה מזאת, ההחלפה ארכה כארבעה חודשים בניתוק מוחלט של תקשורת במועצה, בגני ילדים, בפעוטונים, כולל לחצני מצוקה שלא היו מחוברים לשום מערכת.

• אזור התעשייה מבואות הגלבוע- תשע וחצי שנים לאחר שיווק מגרשים שלב א', עדיין נותרו מגרשים ריקים, והמשמעות מכך, אובדן הכנסות למועצה. בנוסף לכך, הנראות של אזור התעשייה, הכולל שפע של קוצים, הזנחה, אשפה וכדומה. זאת ועוד, בתקנון התב"ע שגיבשנו 12 שנה עוד לפני העליה לקרקע, כתוב "איסור הכנסת מפעל פסדים לאזור התעשייה". ובכל זאת קיים מפעל לפסדים עם מטרדי ריח בלתי נסבלים המסריח את המקום, עם עומס שומנים חריגים הסותם את מערכת הביוב שהמפעל מזרים פנימה, וגורם להצפות.

לירון רותם: סליחה דני, גם לי יש נכס באזור התעשייה, ונמצא בהקמה, ואתה צודק בהחלט לגבי הפיתוח.

אבל לפני כשנתיים, זכתה חברת שמירה לאזור התעשייה, לאחר ביצוע סקר בין המפעלים, שנתנו את הסכמתם לשלם עבור שמירה זו. אך מתברר שחברת השמירה כהגדרתה, פועלת כחברת "פרוטקשן", ואם לא משלמים, נעלמים דברים מהפעלים, ואף גם נזקים. אני בבית שלי לא אשלם פרוטקשן לאף אחד, והייתי רוצה את התייחסותך איך תפעל מול זה? יודע שהמשטרה מבצעת לעיתים מבצעים במקום, אבל בהחלט, אזור התעשייה שלנו הוא הפקרות מוחלטת.

דני עטר: מסכים לגמרי, יש הפקרות מוחלטת ובכל המובנים, גם בנראות של המקום, בניהול המקום,

בהתנהלות המקום, בעובדה שאין שמירה, ותהליך הפרוטקשן החוגג באזור התעשייה, ואם לא מספיק המרוצים המתקיימים בלילות שישי במקום, אותם מנסה המשטרה למגר במבצעים שעורכת במקום.

8

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

המשך הליקויים:

• קולות קוראים- קיימת במועצה חברה שתפקידה מעקב ומילוי קולות קוראים. חברה רצינית מאוד, וברמה גבוהה. אך בעת הפגישה עם משרד הפנים, בנוגע לגירעון המועצה, נתבשרנו כי יש במשרדי הממשלה כ- 91 מלש"ח שלא נדרש ע"י המועצה. מבדיקה שערכתי עם החברה, הבנתי כי אכן הם העבירו לראש המועצה רשימה בסכומים אלה, אשר מחזיר מסומן להגשה, ומועבר למנהלים, להמשך טיפול והבאת הכסף. מתברר שבעצם, טופל כמו צינור ללא קצה. צריך להבין, תקציב המועצה אינו מספיק לפרויקטים, ולשם כך יש את התקציבים מהמדינה, תבר"ים המגיעים כמעט כולם עם השתתפות עצמית. לעיתים רחוקות, נמצא פרויקטים שאין בהם השתתפות עצמית למשל, תקנה 550 של ח"כ מנסור עבאס, לטובת הכפרים הערבים, בסכום כסף גדול מאוד, ובמימון של %100 מהמדינה.

מירב אזולאי: לחברה המטפלת בקולות קוראים, היא אוספת קולות קוראים רק ממשרד הפנים, או מעוד

גופים?

דני עטר: לא רק. מגיע מכל משרדי הממשלה, ומכל הגופים שמפרסמים קולות קוראים. כולל מפעל הפיס

ואחרים.

אמיר עומרי: לגבי תוכנית .550 אני הייתי חבר ועד, והגשנו תכנית. התברר שזה לא התקדם. למה?

דני עטר: פשוט, היה כסף מוכן איך שאמרת, רק אף אחד לא ניגש לקחת את זה. הכלי הכי משמעותי של

מקורות הכנסה, הוא הקולות הקוראים. כמו למשל, לפני שבועיים, אירחתי אצלנו את שר התרבות והספורט, והגענו לסיכום על הקמת שלוחה של וינגיט בגלבוע, בית מורשת, בית הנבחרות של הכדורסל, ושדרוג אולם ספורט בגן נר ועל חשבון המדינה. זאת מערכת של גיוס משאבים, שחייבת לעבוד בצורה מושלמת, כמעגל סגור עם מנגנון בקרה.

המשך הליקויים:

• אשכול רשויות- כולל שני דברים, האחד כלביה, והשני פסולת גושית ברמת צבי.

כלביה- התחילו בתהליך בנייה בעלות של 5,000,000 ₪ , כאשר הרעיון של האשכול הוא לאגום יכולות מכל הרשויות. אך לאחר 2,000,000 ₪ נגמר הכסף למועצה, ונעצר. עצירה שהובילה לתביעה משפטית בין המועצה לבין מועצה אזורית יזרעאל. בשיחת טלפון עם שלומית שיחור רייכמן, ראשת מועצה אזורית יזרעאל, סוכם שהמנכ״לים ייפגשו, ויפטרו את הבעיה. בשאיפה להפוך את הכלבייה בעתיד לבית חולים ויטרינרי. על בסיס עסקי כלכלי, ולא על חשבוננו. אותו דבר לגבי המטמנה ברמת צבי. שכן זהו מקור הכנסה הכי גדול במדינת ישראל, תוחזר למועצה ותנוהל ע"י המועצה.

• החברה הכלכלית - בניהול פרויקטים של המועצה יש כ-80 מיליון, מהם החברה הכלכלית אמורה להרוויח סכום של כ- 7 מלש"ח. בהחלטה, שלא ברור מה הבסיס שלה, אך הועברה ואושרה במליאה להעביר את כל הפרויקטים לחברה למשק וכלכלה )משכ"ל(. וזו דוגמה מצוינת להבין שאין קשר בין צורכי המערכת, תפיסה מערכתית, ניהול מערכתי, הגדרה של מטרות, לבין הפעולות היומיומיות. כי כשיש חברה כלכלית, זה בדיוק תפקידה במקום לקנות שירותים מבחוץ.

9

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

ניסים מלכא: אני חייב להגיד לך שבכללית, כמנהל החברה הכלכלית, אם הייתי מציג הפסד כזה, כנראה

שלא הייתה לי עבודה. אני לא מצליח להבין איך החברה הכלכלית הפסידה פה.

דני עטר: בדיוק את זה אני מציג, זה לא כל הפרויקטים של המועצה שאין קשר בין צורכי המערכת, תפיסה

מערכתית, ניהול מערכתי, הגדרה של מטרות, לבין הפעולות היומיומיות. כי כאשר, יש חברה כלכלית, וזה בדיוק מהות תפקידה. בנוסף, פרויקטים האחרים של המועצה, אין אף גורם אחראי להם. המהנדס, שזה תפקידו, יודע רק על חלק קטן מאוד מהפרויקטים, והשאר מנוהל ע"י חברה חיצונית, כאשר היא אחראית על בחירת קבלן, בקרת קבלן, איכות חומרים ואיכות העבודה, יחד עם זאת, החברה מאשרת חשבון הקבלן ותשלום, וכל זה ללא בקרה משום אחראי מטעם המועצה.

מעבר לכך, כשלים נוספים בתפקוד המערכת שהתגלו במחלקות המועצה, העובדה כי אין אף מחלקה, מלבד קולחי גלבוע, שעובדיה יושבים יחד, מצאנו שהמזכירה יושבת בבניין אחד, והמנהל בבניין אחר, והעובדים מפוזרים. בהתייחס לכך, אני חייב לציין כי העובדים תמיד היו הדבר הכי יקר לי. ותמיד שמרתי עליהם, וגם אמשיך לשמור עליהם. אבל, כשאני מסתכל על הקפיצה הגדולה בשנה האחרונה , קבוצה של עובדים מסוימת, בשעות הנוספות וגם בשעות הכוננות, זה מזעזע, במיוחד שמדובר בהמון כסף למועצה.

כל שאמרתי עד עכשיו הם רק על קצה המזלג, ולא מתקרב למה שאנו נתקלים בשוטף, כיום כאשר אני נותן הוראה, אין לי באמת למי לתת, במצב הנוכחי כל הוראה לביצוע מסתכמת בשלושה, ארבעה אנשים, והדרך היחידה לתקן זאת באמצעות המצגת אותה נציג בפניכם. רק אעיר הערה לפני שנתחיל. בכל מקום נורמלי ותקין, צריך להתקיים תהליך, של שנתיים שלוש, ובסופו, יש חזון ומטרות, מהם נבנה מבנה ארגוני. בפועל, קיבלנו מועצה עם חוברת שהוציאו אך פג תוקפה ב-2025 ויש לזה משמעויות. בתהליך תקין, היה צריך להתחיל לפני שנתיים, עם תהליך מובנה, מסודר ושיתוף הציבור.

שחר תמיר: היה תהליך ובמליאה לפני שנתיים הציגו.

דני עטר: תהליך כזה לא היה, אם היה היו צריכות להיות תוצאות והלוואי והיה.

חאלד חאלדי: בתקופה של ראש המועצה הקודם, הייתה גם הנהלה של המועצה והיה גם מבקר. איפה היו?

זכור לי בתקופה שלך כי לכל סעיף שהוצג נבדק עשר פעמים. כל מה שסיפרת עד עכשיו , איפה הייתה ההנהלה שישבה עם ראש המועצה? חלק מהם עדיין פה. פשוט הצביעו פה אחד כולם.

דני עטר: כמו שציינתי, אני לא במסלול הזה. אך כשחבר מליאה, רוצה התייחסות לדבריו, רצוי שיוכיח את

דבריו. אני מצפה כשאומרים היה תהליך, צריך להוכיח שהיה, ואם אכן היה, גרוע יותר כי זה עוד בזבוז כסף שנזרק לפח. אין קשר בין המציאות לבין התהליך. וכל מה שנציג בפניכם, אנחנו מתכוונים לבצע חד משמעית.

חאלד חאלדי: כל מה שהצגת היום, אף פעם לא הציגו בפנינו. אני חבר מליאה כ-20 שנה ובתקופה של עובד

מעולם לא הוצג כל הנתונים האלו. מה שהחליטו עובד וענת, זה מה שהיה.

דני עטר: לסגירת הפרק הקודם, יש שני דברים שאני חייב לסיים, כיוון וקשורים לעבודה בשוטף ביומיום:

• תביעה קיימת בסך 2,500,000 ₪ בגין השימוש במבנים של בית שאן חרוד. ובנוסף, תביעה בסך 3,500,000 ₪ מבית הספר ניר העמק אשר תובעים את המועצה בגין אגרת תלמידי חוץ, שכן הוא לא נמצא בתחום שיפוט המועצה, וילדי הגלבוע הם אלה הממלאים את בית הספר. ושוב לצערי, 10

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

בגלל סכסוכים אישיים, אנו נמצאים בעוד תביעה. הוגש כתב הגנה לפני שבוע, ואני מקווה שלא נגיע בכלל לכדי מיצוי הדין.

• פינוי גזם - נושא הקשור לכל מה שדובר במהלך היום. כיום במועצה קיים הר גזם )מוצג בשקף(, הנערם מפינוי גזם של היישובים. מכך קורים שני דברים: האחד, כל המרחב הנמצא מסביב לרוב הישובים, מזוהם. השני, כאשר החליטה המועצה מטעמי חיסכון על העברת פינוי הגזם בישובים לפינוי עצמי לנקודה אחת, חישבנו מה בעצם היה החיסכון בחמש שנים בכך שהביאה לערמה אחת, כאשר היום פינוי הערימה עולה יותר ב- %.20 עד עתה הוצאנו לפינוי הערימה כ- 350,000 ₪ ועוד הדרך ארוכה לסיום. כמו כן, תביעה שתגיע ממשרד לאיכות הסביבה הדורשים לטפל בגזם ולחפש לו מקום, במידה ואין צריך להטמין אותו, והמשמעות של ההטמנה היא כפולות כסף מטורפות. אז בהחלטה כזו, המשתמעת לטובת היישובים תמורת תקציב\ וחיסכון למועצה, הניבה בסופו של דבר צורך בפינוי יקר, על חשבון צרכים אחרים שהמועצה חייבת אותם.

ברשותכם אעבור לחזון המועצה. אך קודם שאעביר ללינוי אליה היועצת הארגונית, שתפרט ותציג את המבנה הארגוני, חשוב לי לציין כי החזון שגיבשנו אינו מתאר רק "מה היה ומה יקרה" אלא מתאר גם "למה זה חשוב", ויש בו כמה מוטיבים מרכזיים אשר ישמשו אותנו בעתיד בעת גיבוש תוכנית אסטרטגית למועצה, המתחיל מצמיחה דמוגרפית, ובהמשך ברמה האסטרטגית איך נפתח מקורות המאפשרים לבצע את כל המשתמע מהצמיחה הדמוגרפית, וכל הקשור לייחודיות וליכולות הישובים, בה חייבים להגיע לנקודת איזון של כל יישובי המועצה ברמה התפקודית, גם אם ייקח שמונה או עשר שנים מהיום.

לינוי אליה מעלה נקודות חשובות מתוך המצגת:

• ניהול ישובי - המטרה להביא את כלל הישובים בסיוע המועצה, למקום בו יוכלו לתפקד בצורה טובה, במינוף כוח ומכפיל כוח, המקדם את כולם מעלה ושומר על תקן אחד. כך שבהמשך נדע כולם מהי הנקודה הבסיסית ממנה נרצה לצאת, והשמיים הם הגבול. להתקדם כלפי מעלה אין מגבלה, אבל הקו התחתון חייב להיות מוגדר ומוסכם כדי לבסס רמת חיים טובה, ותהיה נחלת הכלל מבחינת כל היישובים.

• צמיחה דמוגרפית- תהליך הרחבת הצמיחה הדמוגרפית ללא הון אנושי וקיום חיים של צמיחה באזור, לא תהיה תוחלת לפיתוח האזור ובכול התחומים.

• עולם הפיתוח- כמועצה מול אתגרים מאוד מורכבים, כל נושא פיתוח העתיד, חדשנות, מחקר, קדמה, וטכנולוגיה, הם הבסיס ליצירת מחר טוב יותר שיוכל לקחת אותנו למקום אחר, ללא תלות בדברים הקטנים. ולכן, כמו כל חברה עסקית שרוצה לראות את העתיד שלה ולפתח את עצמה, אנחנו צריכים להפריד בין תחום הפיתוח והקדמה לתחום הניהול השוטף. וברגע שהמועצה תדע לעשות את זה, היא תוכל לעשות פיתוח בצד אחד, ועדיין לייצר שירותים ולנהל שוטף כמו שצריך וברמה גבוהה.

הישאם זועבי: לדעתי, צריך בנושא ניהול יישובי, צריך לקחת בחשבון שחברי המליאה הם חלק בלתי נפרד

מהוועד, בהחלטות. וצריך למצוא את הדרך, שגם חברי הוועד של אותו היישוב יהיו שותפים מלאים בכל הליך שרוצים לעשות.

11

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

דני עטר: השאלה שלך מקדימה, אבל אסביר את קו הנקודות בניהול יישובי, כשלינוי מדברת על תקן

שירותים אחוד, כולנו מבינים שבסרגל מ- 1 עד ,100 יש ישובים שנמצאים ב-,80 ויש שנמצאים ב-5 והאתגר שלנו, הוא להביא את כולם למצב של מעל נקודת ה - .70 לקבוע רף שכולם חייבים להיות מעליו. אנחנו לא נשים תקרת זכוכית לאף אחד, כל ישוב יכול להמשיך ולצמוח בזכות תכנית עבודה מסודרת בליווי המועצה, עם קבלת כלים הנחוצים, ולהגיע לנקודת האיזון. ברור לנו כי יהיו יישובים בהם המועצה תתמוך יותר מיישובים אחרים. עם תפיסת עבודה אחרת, ומאוד מדויקת בשביל להגיע לרמת איכות חיים גבוהה של כל הגלבוע.

הישאם זועבי: כנראה לא הסברתי את עצמי. מברך על התכנית, אבל בתוך היישוב עצמו, חברי המליאה

של אותו יישוב יהיו שותפים לכל דבר בתהליך עם הוועד ועם ההחלטות של הוועד.

דני עטר: להיות מעורבים זה בסדר גמור. אתה חי בכפר, אתה מנהיג בכפר, אתה יכול להיות מעורב.

אך כיוון וכחבר המליאה אתה חלק מניהול של המועצה, לא של היישוב. בכל כפר, קיבוץ או מושב יש הפרדה בין מי מנהל את היישוב, לבין מי מייצג אותו במליאה.

ניסים מלכא: אם אני מסתכל על החזון של צמיחה דמוגרפית, אני מסתכל כנציג של היישוב, אבל כחבר

מליאה, וצמיחה דמוגרפית אכן קשורה למועצה, וחלק מהחזון שלה. אשמח מאוד אם ספציפית ביישוב שלנו, שלא יהיה פקיד ברמ"י שיחליט, וכן המליאה תהיה בקבלת ההחלטות, איך אנחנו מצמיחים את היישובים בצורה הדמוגרפית, ובהרחבות שלהם.

דני עטר: חשבתי שזה ברור מאליו, שאנחנו מתחילים פה תהליך, מסבירים את החזון, את המטרות, ואלה

המטרות. נגיע למבנה הארגוני, ואתה תראה שהתקציב מוכוון לשם, וכל מה שלא מופיע בתקציב, אמור להגיע דרך הקולות קוראים, ודרך העבודה שלנו מול שרי הממשלה. נגיע לזה, ולא נצא מכאן מבלי שיהיה ברור איך עושים זאת, כדי להגיע ב-2050 ל-60 אלף תושבים, ואני מקווה שהרבה לפני .2050 ברשותכם אתן ללינוי אליה להציג .

לינוי אליה מציגה באמצעות מצגת את המבנה הארגונית :

מטרות העל, הן חדשנות, מחקר ופיתוח, המועצה כשחקנית מובילה באקו-סיסטם האזורי, וזה מה שאמור לקחת אותנו כמועצה למקום אחר, חושב, יוזם, מקום היודע להביא שותפים, משקיעים, כספים, גיוס משאבים חכם. כל זה מטרת העל, עם שלוש רגליים מרכזיות :

• 60 אלף תושבים בשנת 2050

• תקן שירותי מחודש ליישובי המועצה, שיכתיב את סדר היום • מערך כלכלה אסטרטגית כמנוע צמיחה - אחד החידושים הכי משמעותיים, והוא מתחבר לכותרת הראשית של חדשנות, מחקר ופיתוח, כי זה לא רק גיוס כספים בקולות קוראים. הקמת זרוע אקדמית המאפשר התפתחות והשכלה תעסוקה איכותית

שלושת הנקודות האלה צריכות לכוון אותנו גם בטווח הזמן הקצר, גם הבינוני וגם הארוך מאוד, כדי להוביל למטרות מרחיקות לכת. אחריהן מסבירה על שמונה תחומי ליבה, עם תפיסה אסטרטגית התורמת למטרות העל

12

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

• גיבוש תפיסת ביטחון וחוסן ציבורי.

• פיתוח אזורי תעשייה כמנוע כלכלי.

• מועצה היתנה נטולת מענק.

• הגדלת הכנסות ב-100 מיליון שקל בשנה, יעד מאתגר.

• ניהול מערך חינוכי הוליסטי, פורמלי ובלתי פורמלי כמערכת אחת. מערכת אחת שנותנת באמת את המענים, מטרת ליבה מאוד משמעותית מרכזי

• קידום מועצה ירוקה ועצמה תחום אנרגיה מתחדשת.

• ניהול יישוב קהילתי ותפעולי על פי תקן אחד.

• הקמת תשתית תפקודית מלאה

כדי שהמטרות תושגנה, צריך לייצר מערכת, מועצה עם עובדים היודעים לתפקד, עם מטרות, תוכנית עבודה, מערך בקרה, מדידה, עם מתן משימות ובקרת ביצוע. יש לנו בעצם שמונה תחומי ליבה עם תפיסה אסטרטגית, ה נגזרת מתוך החזון שהוצג, וכל אחת מהן תורמת למטרת העל.

לינוי המשיכה באמצעות המצגת לפרט את המבנה הארגוני כולל פירוט לכל אגף במבנה.

שאלות בנוגע למבנה הארגוני שהוצג:

איברהים זועבי: דני, אני רוצה שתתייחס בבקשה לסעיף של ביטחון חירום וחוסן ציבורי, על מה שדיברתי

איתך במועצה לגבי המתמי"ד. בזמנו ביקשתי מעובד נור, שלפחות בסופי שבוע המתמיד יעשה כמה סיורים, הוא התנגד לזה, וטען, שאין לכם מתנדבים במתמיד, לכן לא יכול לתת. שלדעתי מופרך.

דני עטר: אני שמח שאתה מעלה את זה, הקדמת את הנושא אבל תהיה לזה התייחסות ותשובה חיובית

לבקשה שלך. התשובה שקיבלת היא לא התשובה הנכונה, אבל אנחנו נגיע עוד מעט לחלק של הביטחון, נדבר בו בהרחבה, כי הוא הרבה יותר מורכב ממה שאפשר לעלות על הידעת כרגע.

שחר תמיר: בנושא הביטחון דובר על כך שתהיה אחריות כוללת לכלל היישובים. ואני שואל, באופן עקרוני,

נשמע מיותר שכן היום האחריות של היישוב עצמו לאותו תחום. אני שואל האם זו המטרה, יישובים לא צריכים להתעסק בתחום הזה יותר.

דני עטר: ממש לא. השינוי שהוצג הוא לא שינוי מבני רגיל. אלא שינוי מבני בתפיסה. לינוי הציגה את מערך

החינוך ההוליסטי, מאוד מאתגר לקחת את מה שאנחנו קוראים החינוך הבלתי פורמלי, לחבר אותו לחינוך הפורמלי, ולייצר מערכת אחת שמתפקדת מהבוקר עד הערב, והמטריציוני שלינוי הציגה, זה היכולת של מערכת הביטחון שלנו, אגף ביטחון, וחטיבת הביטחון, להיות שותף בדבר הזה, במטרה לתת את הביטחון לא רק מחדירת מחבלים, אלא גם מפשיעה ומאלימות בתוך הכיתה ו/או מאלימות המטפלת בפעוטון.

ולהביא מכך שההורה שם את הילד שלו בבוקר במערכת החינוך, הוא ידע כי המערכת כולה תדע להגן על הילד שלו.

13

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

לינוי ממשיכה את הצגת המבנה ומתארת את האגפים הנוספים .

יעקוב פרץ: חייב לציין בעניין שיפוץ המקלטים. רק סיימנו אותם, ועוד הפעם צריך לשפץ אותם. כי אף אחד

לא בדק את השיפוץ, אף אחד לא היה אחרי, ואני מברך על הפרויקט הזה של הלוגיסטיקה.

דני עטר: זו בדיוק הכוונה, שלא יקרה מצב כזה, ואם יקרה, לפחות יש כתובת מי אחראי, וישגיח על כל

שיפוץ ושיפוץ.

מוחמד אלבחירי: מבקש להוסיף, כי זה הרעיון של לוגיסטיקה לעבות את הקיים ולתת מענה על הפיקוח.

יעקוב פרץ: מה קורה לגבי ביטוחים של מבנים ומתקנים בתוך היישובים? מי אחראי על הביטוחים שלהם?

כדורסל, גן שעשועים, מועדון נוער, בית העם. כי למשל אצלנו ביישוב, אני ביטחתי הכול.

דני עטר: זה מסוג הדברים שאמורים להיות בהתאמה בין המועצה ליישוב. כמובן המבנים הציבוריים

המשמשים את היישוב יהיה באחריות מלאה של המועצה.

מירב אזולאי: היום המתנ"ס זה עמותה. ואיך זה יהיה עכשיו?

דני עטר: צריך לעשות הבחנה בין המרכיב המשפטי, לבין המבנה המשפטי. היום מדברים על המבנה

הארגוני-תפקודי, אשר תהיה יחידה אחת שתלמד לעבוד ביחד.

מירב אזולאי: הבנתי. נכון. ועוד שאלה, אני רואה מנהל תחום גיל הרך, דרך החינוך הפורמלי, זאת אומרת,

זה יוצא מהמקום שהוא היה בו עד היום? עכשיו הכל תחת המנהל חינוך פורמלי?

דני עטר: כן, חלק מההסדרה זה ריכוז של כל תחומי התוכן המקצועיים, תחת אותה קורת גג מקצועית, עם

ניהול משותף אחוד.

מוחמד אלבחירי: עד היום היה מחולק למועצה ולמתנס, היום יהיה מאוחד מגיל לידה ועד גיל .18

מירב אזולאי: תודה, אני מסכימה שזה נכון מאוד.

דני דניאל: אני רק רוצה לשאול מי מנהל את המושבים.

דני עטר: המושבים היו בעבר חקלאיים. בנוסף למנגנון הניהול היישובי יש לנו עוד שתי יחידות, שגם פה

הקמתו תהיה מדרגית, הקווים המנחים שלהם, האחד זה צמיחה דמוגרפית, אמור לצפות אילו הרחבות יש, באילו יישובים, כמה אנשים עתידים להיקלט ולתכנן את מבנה המועצה, את התשתיות, את המערכות היישוביות. והשני מחלקת קהילה שאמורה להקים ולבנות ולתכלל תהליכים קהילתיים, המאפשר יישוב אחד המדבר בשפה אחידה.

מירב אזולאי: לא מצליחה להבין מה ההבדל בין מחלקת קהילה לצמיחה דמוגרפית ומנגנון ייעול יישובי.

אני מבינה, מחלקת קהילה יכול להיות גם חלקים דרך הרווחה ויכול להיות דרך מנגנון. אותו דבר גינון.

לגינון אנחנו צריכים מחלקה נפרדת. ועוד שאלה שאולי קצת מעצבנת, אז אני מצטערת מראש. למה, אני רואה כבר מנהל חטיבה, כאילו מבנה ארגוני שני, שסגן מנהל חטיבה. למה אנחנו צריכים סגן? אם יש מנהלי מחלקות ועוד כל מיני כאלה.

דני עטר: ראשית, בואו נסתכל על השינוי שאנחנו רוצים בכל הקשור למערך הישובי. מה קרה בתהליך של

הרחבה? %99.9 מהזמן אנו מקדישים לצדדים הפיזיים, וכלל לא מתייחסים לצד החברתי והישוב שהורחב מתמודד איתו ברמה שחלק מצליחים, וחלק לא מצליחים ויישובים שלא מתמודדים אז לא מתמודדים.

שתי דוגמאות הכי בולטות:

14

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

• מושב ניר יפה- בהרחבה, התעסקו עם הצד הפיזי אתה נכנס להרחבה של ניר יפה נראה מדהים, אך לא נגעו כלל בצד החברתי. התוצאה שיש היום שני יישובים בניר יפה - יישוב אחד שקוראים לו הרחבה, ויישוב אחד שקוראים לו ניר יפה.

• בהרחבת אומן נקלטו משפחות, במערכת בחירות שעברנו, הבנו בעצם כי יש עשרות משפחות שאף אחד לא ידע מי הם אין לאף אחד קשר איתם.

דני דניאל: מול איזה ועד המועצה תעבוד?

דני עטר: ברור לגמרי. גם אילן מירון, שידבר עוד מעט, ידגיש את זה. החובה של המועצה לעבוד אך ורק

מול הוועד המקומי.

עומרי אמיר: לגבי הוועדים, צריך לשלוח להם וליידע אותם?

דני עטר: בוודאי, הם יקבלו את כל הכלים הידע וההכשרה. ברגע שהמליאה תאשר את זה וכל להתחיל

לפעול.

אעבור למבנה ביטחון, על השינוי התפיסתי המשמעותי עם אגף ביטחון וחוסן ציבורי:

מתאריך - 07.10.23 אנחנו במקום אחר לגמרי חייבים להבין שהסיפור הזה של תפיסת הביטחון הכוללת, כפי שהוגדרה קודם, וכפי שתוגדר עכשיו בצורה הרבה יותר מפורטת, חייבת להשתנות אצלנו בתודעה, ובהבנה שלנו. זה לא דבר שאנחנו יכולים לטפל בו ולהתמודד אתו לבדנו, והוא לא יכול לקרות מחר בבוקר.

לכן עשינו הפרדה בין מנהל מערך ביטחון וחוסן ציבורי, לבין הפרויקטור ונגדיר גם מה המשימה של הפרויקטור בתוך התפיסה הזו. אנחנו חייבים לבנות מערכת שלמה שיש בה גם מרכיבים של מיגון, גם מרכיבים של הגנה, גם מרכיבים של יחידות פנימיות. הרבה מעבר למתמיד. מנהל מערך ביטחון וחוסן ציבורי הוא הגדרה שמכילה את כל הדברים האלה ביחד. ולכן, גם נראה את מחלקת רווחה ושירותים חברתיים תחת מנהל מערך ביטחון וחוסן ציבורי. העובדה שיהיה לנו כאן מעטפת מלאה על כל מה שמוגדר חוסן ציבורי. ברגע שאנחנו נשלים את זה, אנחנו נוכל להשתמש בזה, למתג את עצמנו ולהביא קהלים חדשים לאזור שלנו בזכות זה שאנחנו בטוחים יותר מאחרים. בדיוק ההפך מההיגיון שכאילו מוביל אותנו, שאנשים רוצים לברוח.

שלומית מסאס: האם נלקח בחשבון הנושא של הדרכה של הישובים ושל כיתות הכוננות וכל הפעילות בתוך

הישוב עצמו, תהיה הדרכה ביטחונית?

דני עטר: בוודאי. כיוון וזה משהו שכרגע אין אף אחד שמטפל בזה ולא מתכלל את זה, חייב להיות מטופל.

שלומית מסאס: אני שומעת מה שאתה אומר, זה דברים מאוד יפים ונכונים אבל לאור הדוגמה שנתת,

עכשיו אני שואלת איפה המקום של הישוב בלקיחת אחריות לישוב עצמו. נכון שיש את המועצה ונכון שיהיו מצבי חירום, אבל בזמן חירום גם צריך לחזק קהילה והנהגה מקומית כדי שהם יחזיקו את היישוב.

דני עטר: על היישובים ועל איך היישוב צריך לעבוד ומה התפקיד של הוועד המקומי בניהול של כל הקהילה

שלו, הוא המערך היישובי שדובר. השאיפה שלי שבסוף הוועד ינהל את החיים בתוך היישוב, ואנחנו ניתן לו את לא הכלים האפשריים. השאיפה שלנו לבנות מודל בו מנהל המערך צריך לעשות ברמה מאוד גבוהה ויש לו את היכולת לעבוד עם עובדים סוציאליים, מתנדבים, לובשי המדים למיניהם, כבאות והצלה, מד"א ועוד.

בכל הקשור לפרוייקטור, כבר בימים הקרובים חייב להיכנס לעבודה ומאוד אינטנסיבית. בכל הקשור 15

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

למערכת האחרת יתחיל במציאת האדם הנכון שיעמוד בראש המערכת הזו שיש לו יכולת וניסיון, אין לנו זמן ללמד.

בנוסף אתייחס גם למחלקת הגביה, נושא שעות הקבלה של המחלקה המועטות. השתנה ושעות הקבלה מרגע כניסתי, כל השבוע עד שנבנה שעות קבלה מותאמות לכל המחלקות.

גופי סמך:

חברה כלכלית: החשוב להבין הכל בנוי על כך שהיא זרוע ביצועית של המועצה, אבל כל פעולה שלה צריכה

להיות פעולה שנמדדת בלהרוויח כסף. ההנחיה הראשונה הייתה לעצור את כל מה שהעבירו למשכ"ל, וכל שניתן להחזיר חזרה, יוחזר. מה שלא ניתן להחזיר ישלימו ויסיימו הסכם ללא חידושו. בחברה הכלכלית יש את הרחבת יישובים, בינוי תשתיות, אזורי תעשייה. ופרויקטים.

מוחמד אלבחירי קולחי הגלבוע: התאגיד עובר שינוי בחודש האחרון של "ספק כפרי רב יישובי" זה מנדט

שרשות המים נותנת לו בעצם לספק מים לישובים שהוא לא סיפק. כיום התאגיד מחזיק בביוב ב-33 יישובים במים 12 יישובים המדינה רוצה בעצם להחזיר לידיה באמצעות התאגידים חברות הבת במועצות האזוריות לספק להם מים, כמובן נותנת לזה גם תקציבים מענקים וגם הכרה בתעריף. אושר במליאה קודמת לפני הבחירות, אנחנו מתקדמים ולכן המבנה הארגוני כבר הותאם למה שהולך לקרות בקליטה של יישובים על הפרק,

הדבר האחרון ההחלטה בהקמת מועצה דתית: בגלבוע יש בתי עלמין , בתי כנסת ,מסגדים ועוד הרבה דברים שצריך לטפל בהם בנושא הדת. הגיע הזמן שתהיה התמחות ספציפית, ומכאן הגיעה ההחלטה להקים את המועצה הדתית. עדיין לא מצאנו דוגמה, איך במועצה דתית מטפלים גם במוסלמים, גם בנוצרים וגם ביהודים, אבל נפתור את הבעיה כיוון ואין שום אלטרנטיבה, אנחנו צריכים לחיות את המציאות שלנו.

עבודה מטריציונית: דובר היום רבות על שיטת העבודה המטריציונית, לכן ברשותכם אוסיף עוד כמה

נקודות אחרונות. חשוב להבין שהניהול המטריציוני, המטרה המרכזית שהכל קורה במקביל. וכל משימה, מטרה או כל שורה בתוך תוכנית העבודה. הוא מפעיל בשלבים שונים את כל בעלי התפקידים השונים שקיימים במערכת. כל אחד עם משימה ברורה. יש לנו מערכת דיגיטלית שתתמוך בזה, כדי שכשאירוע, או משימה יעבור מתחנה לתחנה, יהיה חיווי דיגיטלי. לא צריך לעשות את זה בעל פה, בטח לא שולחים פקסים, לא לחכות למייל שיגיע, ולא לתשובה. כל הרעיון זה להכניס את המערכת לשגרת עבודה טובה וזריזה. בנוסף לכך לא יהיה מצב שעובדים חלק מהזמן ללא עבודה, או לחילופין מצב שעובדים עם ריכוז של ריבוי משימות, המשפיע על תפקוד תקין תיעדוף נושאים ועמידה בלוחות הזמנים. על מנת להבין את הרעיון אתן דוגמה את משימת ה-1 בספטמבר, פתיחת שנת הלימודים. מנהל המערך החינוכי, יעמוד בראש שולחן עבודה זה, והוא יפעיל את מנהל הלוגיסטיקה לשיפוצי הקיץ, את מנהל את החדשנות לטובת בניית המערך והסיבים האופטיים והמערכת התקשורת בבתי הספר והגנים, את קשרי הממשל כדי לגייס את משרד החינוך ומשרדים נוספים לטובת העבודה, כולל גיוס משאבים, בוודאי את ביטחון וחוסן ציבורי, דוברות ואירועים, וכמובן את מנהל המערך היישובי, שהוא חלק אינטגרלי מתוך כל מה שקורה באורחות החיים.

16

מועצה אזורית הגלבוע

לשכת ראש המועצה

נושא אחרון שארצה להציג בפניכם הוא בניין המועצה, חשוב שתדעו ששריינו מגרש חמישה דונם באזור התעשייה, כדי לבנות עליו את בניין המועצה החדש. בנוסף בודקים אופציה להשכיר חלק ממבנה הזכוכית באזור התעשייה. מותנה בסכומים שיהיו סבירים שהמועצה תוכל לעמוד בהם. הרעיון לעבור לשם ולרכז פנימה את כל פזורות המועצה. במידה ולא נצליח נשאר כמו שאנחנו.

עד כאן בנושא, אם אין שאלות אבקש להביא לאישור חברי המליאה את המבנה הארגוני שהוצג לכם

בשעות האחרונות כולל מתן ההסברים.

תודה על ההקשבה

הוחלט: 32 בעד ללא נמנעים וללא מתנגדים לאשר את המבנה הארגוני שהוצג כפי שהוצג

____________ ____________

מוחמד אלבחירי דניאל עטר

מנכ"ל המועצה ראש המועצה

17