פרוטוקול מן המניין מס' 9

יו ו

מועצה אזורית הר-חברון ה

לשכת מנכ"ל

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 09-24

מיום 27/11/2024

כ"ו חשוון תשפ"ה

סדר יום:

₪ שר שר ם

עדכון ראש המועצה.

אישור פרוטוקול מליאה 7-24, 8-24 מצ'ייב לעיונכם.

הקמת מוקד בטחוני.

שונות-

41. אולם ספורט ישיבה תיכונית - עדכון

2. הסעות צהרונים עדכון בדיקה לבקשת המליאה

3. הצגת תהליך אישור תקציב 2025.

. תבייריס -

41. אישור תבייריס.

2. דיווח על תבייריס פיתוח חינוך 2024.

הצגת מתלקת גבייח -

1 דיון בדוחות כספיים 2023.

2. מחיקת חובות אבודים.

סגירת חשבון בנק אוצר החייל בייש + אישור מסגרות אשראי 2025.

2-77

מועצה אזורית הר-חברון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

חסרים:

נוספים:

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 09-24

מיום 27/11/24

כ"ו חשוון תשפ"ה

אלירם אזולאי

בלושטיין ניר

מלמד ידידיה | |

| בר חי יוסף >

קובי בן גרא

| מיכאל הראל

| אלקנה נווה

אבנר חדד

מאיר כהן

נחום אלינור

| כהן אלעזר

שמעיה אסולין

אורי הורוביץ

נעמה פוליאקוב

זיו שפירא

שרגא אריאל

דרור דותן

| דוד סעייד

רונן כהן

| בני זרביב

| ראובן שדור

| בתאל מחה

| אייל ברזיק = =

רויטל סופר

| ראש המועצה

| חבר מועצה סנסנה

חבר מועצה בית חג"י =

= | חבר מועצה סוסיא

חבר מועצה מצודות יהודה

= | חבר מועצה תלם

חבר מועצה מעון

= | חבר מועצה שמעה

| חבר מועצה כרמל

| חברת מועצה עתניאל

חבר מועצה אדורה

חבר מועצה מעלה חבר

חברת מועצה שני לבנה

חבר מועצה אשכולות

חבר מועצה נגוהות

מנכ"ל המועצה =

רמ"ט המועצה

גזבר המועצה

ז

| מנהל מתנ"ס

| מנהל מחלקת ביטחון.

מנהלת מחלקת גביה

= | מנהל חברת בי.פי.אס

מזכירת לשכת מנכ"ל

\ חבר מועצה טנא עומרים - -

2(

ות

.יו קט

מועצה אזורית הר-חברון מ

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 09-24

מיום 27/11/2024, כ"ו חשוון תשפ"ה

אלירם אזולאי: נפתח את מליאה 9 לשנת 2024. חברים, אני רוצה לחדד רגע משהו. בנושאים

שעולים, כל מי שרוצה להתייחס, נעשה רשימה, כל אחד יתייחס ונוכל לנהל את וה ככה בצורה יותר יעילה ויותר טובה. אא תתשבו כבר עכשיו, אס לאנשים יש התייחסויות על הנושאים, דרור ירשום את כל מי שרוצה להתייחס ונעבור ככה. אני מתחיל באיושהו דיווח כללי לגבי החודש האחרון. אנחנו עסוקים במועצה הרבה מאוד ביחד עס מנהלי האגפים, מנהלי המחלקות, על הכנת הטיוטות לתוכניות העבודה המקושרות תקציב לשנת 2025. נתנו להם את, מה שנקרא, חיעדים האסטרטגיים המרכויים. והדגשיס המרכגייט שאני נתתי להם במסגרת הדגלים המרכציים שקשורים גס לדגלים שהנחתי בבחירות, ובהתאם לזה למעשה המחלקות מנהלות כל אחת, ביחד עס העובדים שלהם, את ההכנה של תוכניות העבודה. אני קורא לכם שוב, כל אחד עס הוועדה שלו והוועדה שהוא נמצא בה, לשבת עס מנהל האגף לגבי טיוטות תוכניות העבודה והיעדים לשנה הקרובה. ואת ההזדמנות שלכם להכניס אלמנטים שקשורים למדיניות ומשימות מרכציות בתוך תוכנית העבודה של המחלקות. אנחנו נמצאים לקראת סוף חודש האזרת הוותיק, הרבה מאוד, לא יודע אס ראלתס, השתתפתם אבל הרבה מאוד פעילויות סביב האורתיס הוותיקים, ואנחנו כמועצה, כל הדרג המקצועי יצא בעצם לאיזשהו שיח איתור צרכים עס הוותיקים כדי לייצר פה איוושהי הבנה יותר עמוקה מה הוותיקים בהר חברון צריכים. ויותר מוּה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשאיר אותם כאן בהר, הקמת קבוצות תמיכה לקהיללות נפגעות, לצערנו אנחנו לא מתחרים עם אף אחד, אבל אנחנו אחת המועצות באופן יחסי לכמות האוכלוסייה שנפגעה הכל הרבה במלחמה. כמות הפצועים שלנו והמשפחות השכולות לצערנו, עלינו מעל 80 פצועים ויש לנו 6 נופלים. בעזרת השם שאלה יהיו האחרונים ולכן יש כאן תקן שלם של מישהי שמלווה כרגע גם את המשפחות השכולות וגם את הפצועים מהצד של המועצה לראות שהם מלווים, שהם מקבלים את מה שהם צריכים, שהמשפחה אם יש לה איושהס צרכים מיוחדים בעקבות הפציעות או השכול.

אורי הורביצ: יש מישהו שמלווה או תחת, שמלווה תושבים שעושים מילואים כבר שנה שלמה

ואולי יש לחס קשיים ואולי כל מיני כאלה!

בי אנט

מועצה אזורית הר-חברון זז 6 זמ

אלירם אזולאי: יש לנו תכנית למילואים, אבל אין לנו מישהו ספציפי שהתפקיד שלו הוא ללוות

רק את המילואימניקים. במסגרת הדבר הזה יש הרבה מאוד, בכלל, במסגרת השנה הזאת, אתם בטח רואים את זה, יש הרבה מאוד פעילויות סביב המשפחות של המללואימניקים והמילואימניקיס עצמם והנשים, ואחים מכל מיני כאלה.

אלקנה נווה: תחת איוה מחלקה זה? ומה השם שלה! מי שמלווה!

אלירם אזולא?: קוראים לה ליאור והיא תחת המחלקה לשירותים חברתיים. קיבלנו כרגע את התקן הזה עד דצמבר וקיבלנו התתייבות משרד הרווחה שהט יאריכו לנו את וה גס לשנת 2025.

עדיין לא קיבלנו את התקן לשנת 2025.

אלקנה נוות: וה תחת הרווחה?

אלירם אזולאי: כן, ואני מקווה שהם יאריכו לנו אותו, כן. זה תקן ייעודי שאנחנו קיבלנו כיוון

שיש לנו כמות גדולה וביקשנו את גה. רשויות הרבה יותר גדולות מאיתנו, אשדוד לצורך העניין קיבלו חצי תקן. מרכיבי ביטחון ביישובים, אנתנו מתקדמים עס הרבה מאוד מרכיבים שיוצאים לפועל כחלק מהתבייריס שאישרתם. בין השאר גנרטורים לחמיילים, דרכים, כבישים

אורי הורביצ: מה וה האמצעיז

אלירם אזולאי: זה טנא, אס אני לא טועה אני לא מזהה את המפה, אבל נראה לי וה מאוד ארוך.

קובי בן גרא: לא, ּה לא. ה כביש של הביטחון.

אלירם אזולאי: נסללו כבר מעל 20 קילומטר, והיד עוד נטויה. וברוך השם אנחנו בתוך עבודה

מאוד מאוד אינטנסיבית. צריך להגיד, שיש לנו כרגע, אני אומר לכם את וה רק שתכירו באופן כללי, יש לנו כרגע אירוע מורכב מול החברה הכלכלית בקרית ארבע, מהסיבה הפשוטה שכמעט כל שדרת הניהול של התברה נמצאת במילואים ויש לנו שס פרויקטים בהיקפים של 65 מיליון שכבר הוצאנו להם הרשאות והם אמורים לבצע והדברים האלה מעכבים לנו. אבל לא פחות מזה, המנכייל שלהם מסיים שם ואנחנו לא *ודעיס מה יהיה הלאה. אצ נכון לעכשיו החלטנו רגע, מה שנקרא, לתת לראות איך הדברים מתקדמים לפני שאנחנו מזרימיס להם עוד פרויקטים, ואנחנו מקווים באמת שהדברים יסתדרו שם. מאיר, חלק מגה ביקשת שנדווח כל פעם על הקליטה, אז התורן שחנכנו בכביש 35, ליד אדורה, הוא בעצם הסנונית הראשונה של התוכנית והתוכנית הזאת היא למעשה כוללת שלושה אלמנטים.

מועצה אזורית הר-חברון ה זב

אלמנט אחד זה התרניס שמשרד התקשורת מרים שאישרו לנו כרגע שניים נוספים במהלך המכרז הקרוב, יש מכרו שאמור לצאת בשבועות הקרובים. במסגרת ה אישרו לנו שניים. חוץ מוה, יכול להיות שיהיה עוד בין תורן אחד לשניים של חברה עסקית שתתקשר עס משרד הביטתון ויתנו לה הרשאה. היא תבנה את התורן בלי שקל מהמדינה ותיקח שכירות מהחברות הסלולריות. הם בוחנים כרגע עוד שני אתרים כאלה בהר חברון כדי לזרו את זה. למשל פה הס עשו את זה ליד עידנה. קיבלו צו תפיסה.

מאיר כהן: שאלתי על התברה העסקית

אלירם אזולאי: היא מקבלת קרקע מהמדינה, המדינה אומרת לה את תקימי ותקחי שכירות

מהחברות. עכשיו המכרו הקרוב גה אביגיל וסנסנה. אני רוצה להגיד לכם משהו מרגש שקרה הבוקר, אני אמרתי לשר שבאמת, באמת התרגשתי מזה. יש את התכנית של הסיבים האופטיים שצריך לפרוס בכל מדינת ישראל. כרגיל לחברות העסקיות, המקומות הפריפריאלייס, בטח כמו הר חברון, במרתקים של היישובים, לא משתלם להם, עולים להם בערך 40 מיליון שקל, וה מה שבוק טוענת שעולה לה, לפרוס בהר חברון ולא משתלם להם, בטח לא בכמויות התושבים שיש פה. הס מחויבים על פי התוק אבל כמו שאנחנו יודעים, הס הולכים למקומות שנוח להם ועושים בעיות איפה שלא נוח להם. אז השר הבוקר הודיע להם שהוא הולך לקצו להם בכל מדינת ישראל חצי אחוז מהרווחים, שזה 50 מיליון שקל, אם הס לא עושים את הר חברון. ושיתנו לו תשובה.

המקסימום שהוא היה מוכן לתת להם גה שהם יעשו את שלב א', מה שנקרא, מיקרוגלים, פס רתב, מה שנקרא זה סיבים אופטיים באלחוטי.

דרור דותן: בתוך היישובים סיבים אופטיים ובין היישובים אלחוטי. עיקר הקושי שלהם הוא בין

חיישובים.

אלירם אזולאי: ותוך שנתיים הס מתתייביס להשלים את כל הסיבים האופטיים בין היישובים

פיוּית. הס צריכים לתת על וה תשובה עד סוף דצמבר, אבל אני לא זוכר אירוע ששר, שס לחברה כמו בוק, אומר להם, אט לא הר חברון שום דבר במדינת ישראל, ותקבלו את הקנס שלכם על כל מדינת ישראל. וזה בסמכותו לעשות את זה. אני אמרתי לו שאני אציין את וה ערב המליאה, בעיניי ּח מאוד ראוי להערכה. הגנים, אנחנו עושים כרגע איוושהי עבודה בגנים כדי לייצר לא רק בתתילת שנה, אלא גס באמצע שנה איוושהי התחדשות, גם בחצרות

דרור דותן: וגם בשלטים.

אלירם אזולאי: כן, השלטים.

הי --

מועצה אזורית הר-חצרון 0 וזמ

אלקנה נוות: אנתנו משפצים כל מיני תשתיות ישנות שחיכו הרבה גמן.

אלירם אזולאי: דברים שצריך פועלים, וה קשה כשהילדים שם. א\ אנחנו מתכיס בעיקר לגמנים

שהם לא יהיו שס.

אבנר חדד: אנחנו עושים בדרך כלל בחופשים

אלקנה נווה: כן, אבל בתופשים זו בעיה.

אלירם אזולאי: יש קייטנות, יש וה, כן. תמיד יש. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הגיע בעצם

לסיור בהר לשני דברים מרכציים. אחד, לנושא של אזור התעשייה בתרקומיא, שהוא אישר בעצסם באופן עקרוני כמשרד התשתיות שתוקם תחנת כוח ראשונה ביהודה ושומרון באזור תעשייה שאנחנו קוראים לו אוור תעשייה שער יהודה, בעצם בכניסה לפני המעבר. הוא כבר הנתה את נתיבי גז לתכנן קו גו מקריית גת לאוזור תעשייה שס. ואנחנו כרגע מול, קיבלנו בעצם אישור כבר של קמייט חשמל, גם לצורך וגם של קמייט אפוטרופוס של רמייי של רשות מקרקעי ישראל, שהקרקע הזאת מתאימה לזה וזה אפשרי שם. וקמייט תשמל נתן בעצם את ה, את האישור שלו שתחנת הכות תוקם שם. כרגע וה הולך להליך תכנון ברמח הלאומית של נוגה, שגה בעצם החברה המתכננת למדינת ישראל את הפרויקטים הגדולים, ומשם זה אמור לחזור אלינו. אנחנו בשאיפה לעשות מהלך שבעורת השם ובישעותו, אני מקווה שהוא יצליח, לא רק שתוקם שם תחנת כות ושנקבל עליה הרבה מאוד כסף מארנונה, אלא שגם נהיה שותפים בתחנת כוח הזאת, דרך זה שנקבל את הקרקע. תהליך מאוד מאוד מורכב ולא פשוט, אבל אס נצלח אותו ונצליח, אנחנו נביא להר חברון ביטחון כלכלי להרבה מאוד שנים קדימה.

אבנר חדד: ואנרגטי, וה משהו מאוד מאוד חשוב לקדם אותנו קדימה, לתפוס אותנו באמת

במקומות אחרים שלא היינו בהם, באמת כל הכבוד. תודה רבה

אלירם אזולאי: משרד השיכון,

אלקנה נווה: רק שאלה על תרקומיא בעבר היה דיבור שאנחנו לא נהייה היתידיס שמה מה לגבי

המועצות השכנות?

אלירם אזולאי: המועצות השכנות שבעצם יש להם שטחים שצמודים לשטחים שלנו, עדיין לא

קיבלו מרמייי הרשאה לתכנון. אנחנו סיכמנו איתם שברגע שהם יקבלו הרשאה לתכנון, ויהיה להם תקציב להתחלל לתכנן, אז גס נראה את גה יותר רחב. אבל בינתיים, בגלל שיש שס

- הי --

מועצה אזורית הר-חברון זמ

שמורת טבע ואזור שמיועד לאיושהו כביש להרחבה של 35, רמייי עוד לא מוכנים לתת להם הרשאות לתכנון על החלק שלהם, אז אנחנו נשארנו כרגע רק עס אזור התעשייה שלנו. היה ויצלת להם, אז אנחנו נשמח לשתף פעולה.

אלקנה נוות: השאלה בסוף זה אס אנחנו לא נצטרך להוציא תכנון מחדש

אלירם אזולאי: לא, לא, לא, אנחנו מה שנקרא סטנדאלון. ואת אומרת, גס אס אנחנו נקים לבד,

שאנתנו יכולים להקים את זה לבד ואם הס יצטרפו תמיד יהיה אפשר להרחיב.

מלמד ידידה: בוא נאמר שזה בסיס כלכלי מטורף להר חברון .

אלירם אזולאי: במשרד השיכון עברנו ממחוז דרום למחוז ירושלים. מחוז ירושלים מחזיק כיום,

למעשה, את בנימץן, גוש עציון, בקעת הירדן, מגילות. ואת אומרת, ממש מתמחה ביהודה ושומרון, ואנחנו, בעצם, הצטרפנו למחוז ירושלים. אנחנו רואים את השינוי בצורה דרמטית, גם ביחס שלהם, גס במוטיבציה שלהם לעצור לנו לתכנן ולבנות. וגם באישורים שאנחנו בעורת השם נקבל מהם.

אורי הורביצ: וה בתלס. מי בנה אותם!

אלירט אזולאי: אתם. בתוך המלחמה.

אורי הורביצ: איש מקצוע. בחרת איש מקצוע. זה יהיה ישר.

אלירם אזולא*: לגמרי. אז אני רוצה להגיד לכם שגם המחוז שמה, מנהל מחוז ירושלים והצוות שלו, עס האדריכל והסגן ומנהלי החטיבות שס כולם הגיעו, היה סיור מצוין. מעבר לתוכנית העבודה ל 2025 שאנחנו אמורים לקבל אישור רשמי שתהיה תוכנית עבודה תקדימית בהר חברון מבחינת היקף היחידות שמשרד השיכון יעזור לנו לתכנן, הס הבינו שבהר חברון יש פוטנציאל מאוד גדול ולכן הוא רוצה לעשות עוד לוס סיור כאן.

אלקנה נווה: דיברתם על הסכמי גגז

אלירם אזולאי: כן. הסכמי גג במועצות אזוריות הס אפשריים, אם יש לך בנק תכנוני של בין

0 ל 10,000. היום אין לנו את הבנק התכנוני הזה, היום אנחנו עומדים על קרוב ל 2,700. ולכן ברגע שיהיה לנו את הבנק התכנוני, נוכל גס להיות, לגשת להסכמי גג ואז באמת נהיה ונתחיל

מלמד ידידה: לדעתי דיברו על 2000

= = ה

מועצה אזורית הר-חברון ות

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: אז עוד פעם, הס מדברים על 5,000 עד 10,000, וה גס מה שהם דיברו עס גוש

עציון, ואם אנחנו נהיה שס, בעגרת השם כשנהיה שם, אא אנחנו גם נהיה חלק מפרויקט חדיור הלאומ: ומבתינת מה שנוכל לקבל נהיה בליגה אחרת לגמרי.

אלינור נחום: אפשר להסביר את זה יותר אני לא כל כך מבינה במה מדובר

אלירם אזולאי: הסכם גג בגדול המשמעות שלו זה שמדינת ישראל באה ואומרת, אתה נותן חלק

בפתרון הדיור הלאומי, נגיד כשאתה נותן עכשיו חיתריס ל5,000 יחידות דיור אתה בונה פה.

ה-5,000 יחידות דיור האלה אנחנו מבינים שהם צריכים בתי ספר, פארקים, תשתיות, בלה בלה בלה. אנחנו מוכנים לקדם לך את כל התשתיות האלה היום, לא בעזרת השם עוד 10 שנים כשיאוכלסו. היום אנחנו נקדם לך את התשתיות. אתה תהיה מוכן כבר עס התשתיות ובמקביל לזה יבנו את הבתים. זה בגדול הרעיון של הסכמי גג ולכן רשויות מאוד אוהבות את וה כי הן מקבלות את הכסף במזומן ואצ הן יכולות להכין בעצם את הקרקע, את התשתיות ואת מבנה הציבור והכל למשתכנים. דרך אגב, אין עדיין מועצה אזורית במדינת ישראל שחתמה על הטכט גג, יש כמה שרוצות וגוש עציון גם נכנסו לתוך התהליך. נראה לאן זה ילך, אבל זה טוב לנו דווקא שאחרים ישתפשפו על זה רגע לפני שאנחנו נכנסים לזה. יש תופעה באזור אשכולות מצרח, בין אשכולות לטנא עומרים מאוד מאוד מדאיגה של שוק ענק של ערבים שבעצם מוכרים לבדואים, עשרות אלפי בדואים מגיעים לכאן בסופי שבוע. והדבר הוה מביא גם לקשרים כלכליים ביניהם, גם לבעיה ביטחונית, גס לבדואיס שקונים שס קרקעות, שבונים שס חלק מהשוק. הס בעצם ליצרו לנו נתק מוחלט בין אשכולות לטנא עומרים

אורי הורביצ: ומתי זה קורה, בשבתות?

אלירט אזולאי: בעיקר בשישי שבת.

אורי הודביצ: וזה מה שדופק את מתסוס מיתרים במודל שבת?

אלירם אזולאי: כן, בין השאר. לכן אנחנו נכנסים פה לעבודה אינטנסיבית מול כל הגורמים. היעו

פה עס מפקד האוגדה ביום שישי הקרוב, בעורת השם, המחייט יגיע לפה לסיור ביחד איתי. האלוף אמור להגיע לכאן. פנינו לכל הגורמים, משר הביטחון, דרך יחידת הפיקוח וכל השאר. אנחנו מתכוונים לתת פה מיקוד מאמצ. כדי לאכוף ולגדוע את הדבר הזה כי אחרת בלי זּה, בין אשכולות לטנא יהיה נתק מותלט וכל אזור תעשייה שאנחנו מתכננים באזור טנא עומרים, ישב לנו עליו דהרייה, הכל בשטת ‏ 6, הכל פלישות. באמת, אירוע מאוד מאוד חמור. דרך אגב, הוא קורה בשנת

4. זאת אומרת, וה לא עכשיו אירוע של 20 שנה. אמרתי למפקד האוגדה גה במשמרת שלך.

4

יו ---

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

ולכן יש לנו אפשרות לעצור את זה כי זה חס. זה לאומי. וּה לגמרי לאומי. אנחנו לפני עתירה לבגייצ דרך רגבים בעניין האה, אס משרד הביטחון והמנהל לא יעשו את העבודה שלהם, כבר אישרנו להם להכין חומר לעתירה על השוק הזה. החיבור של המנהלים לשכונות החדשות, עשינו סיור עם המנהלים, עס כל מנהלי האגפים והמחלקות, בשכונות החדשות שקמו בקיץ האחרון כדי לעמוד יותר טוב על הצרכים, להבין יותר טוב את השטח, להכיר את האנשים והיו מתוך הסיור הוה כמה וכמה תובנות מאוד חשובות, ביניהן חיבורים בין יישובים, עוריה.

אורי הורביצ: מה זה ישיבח?

אלירם אזולאי: אז התלמיד שלך נכנס לעבוד במועצה עכשיו.

אורי הורביצ: אה, באמתז

אלירם אזולאי: הוא נכנס לעבוד בפיקוח על הקרקעות.

אבנר חדד: איפה הוא למד!

אלירם אזולאי: היו לנו פגישות עס היישובים, גס כאן וגם בשטח, כדי להעמיק את החיבור גם

להנהגות וגם לצרכים ולתוכניות העבודה המשותפות, שהמטרה היא להיות כמה שיותר מסונכרניס בין תוכניות העבודה של המועצה לתוכניות העבודה של היישובים. הסברה ותקשורת, היה כאן סיור כתביס ממגוון ערוצים. הס היו בכל מיני מקומות בהר, ראו גס את האזורים של הפלישות של הערבים, גם את האווריס הת:ירותייס היפים שלנו, גס דיברנו איתם על החשיבות של ההסברה בתתומיס של הפוטנציאל של הר חברון ושל מה שקורה פה בפוטנציאל של הדיור ושל הקהללות. אנחנו מקווים שזה גס ישא פרי בהסברה שלהם את הר חברון החוצה. בשומרון מתכוננת לממשל טראמפ והיו כבר שתי פגישות של ראשי הרשויות, חלקם עס נציגים מהממשלה, חלקם רק אנחנו, כדי לנסות להבין איפה אנחנו מכינים תוכניות למה אנתנו רוצים שיהיה בשטת ולא רק לחכות לוה שהוא יגיע ואו יקרה משהו. ההבנה שמתגבשת אצלנו זה שמה שאנחנו נביא ונדחף גה מה שנוכל גס לדרוש בהמשך גס מהממשלה, גס מראש הממשלה, וככל שאנחנו בשלב יותר מוקדם נשים תוכניות על השולחן ויכירו אותן, ככה יש לנו יותר טיכוי להצליח בעניין הזה ואנחנו הולכים ממש ביחד בתוך הדבר הוה ואני מקווה שבאמת נראה מזה גם תוצרים בקרוב.

מלמד ידידה: גס מהתפילה, למרות שה היה בשישי.

אלקנה נוות: ראשי הרשויות של המועצות ביהודה ושומרון לא חלק !

אלירם אזולא*: כן, למה לא

2.0 7

מועצה אזורית הר-חברוון מ

אלקנה נוות: אני לא רואה את וה

אלירם אזולאי: יש 26. אני יכול להגיד לכם שלישיבות של מועצת ישייע בודדים כאלה שלא

מגיעים. בדרך כלל החרדים דווקא כן מגיעים.

מלמד ידידה: השאלה למה הס לא מופיעים בתמונה

אלירם אזולאי: אה, למה הס לא מופיעים בתמונה!

אלירם אזולא*: יכול להיות שהם היו בזה. חברי הכנסת בני גנץ ומיכאל ביטון ביקשו להגיע להר חברון, לנחס כאן משפחות שכולות ולדבר עס הישיבה ועשינו להם אחר כך איושהו סיור.

אורי הורביץ: איוה ישיבה הס היו

אלירם אזולאי: עתניאל.

דרור דותן: הבן של מיכאל ביטון לומד בישיבה.

אלירם אזולאי: הבן של מיכאל ביטון לומד בשיעור בי.

אולי הורביץ: באיוה ישיבה הוא למדז מי יודע.

אלירם אזולאי: אור עציון.

אלירם אזולאי: אנחנן ביקשנו, אני ביקשתי מבני גנץ את התמיכה שלו בצירוף הר חברון לתוק

הנגב, לצערי הוא כרגע לא נענה וכנראה שהם כרגע לא יתמכו אבל עצם זה ששמנו לו את וה על השולחן והוא היה צריך להתייחס לזה, כן, הוא אמר שהר חברון ה אחלה והוא היה תומך במאה אחוז, רק בגלל שדחפו את קריית ארבע וחברון אז הוא נגד. אנחנו, תראו, אני אגיד לכם, הגישה שלי, הר חברון היא של כל עס ישראל. כל מי שרוצה לבוא, מוזמן ואנחנו נעשה לו סיור ואנתנו נראה לו את כל האתגרים שלנו ואנחנו ננסה לגייס אותו אלינו. לפעמים נצליח, לפעמים לא, אבל אנחנו מביאים את כולם לראות את השטח ולהבין מה קורה פה. קצת פגישות נוספות שהיו לנו בחודש האחרון, שר שלום גירבי הוא מנהל חינוך וקהילה בקקייל, פתת לנו גס את העיניים וגם את הכיס לכמה תוכניות מאוד יפות שאני מקווה שגם נקבל מהם הרשאות בקרוב לתוכניות חינוכיות גם לנוער, גם לילדים בבתי הספר היסודיים, טיולים וכולי.

₪ יו ==

מועצה אזורית הר-חצרון 0 זמ

לשכת מננד"ל

נפגשנו עם מנכ"ל משרד נגב גליל שיש לנו שס כמה אינטרסים גדולים, גם בבנייה של גני הילדים בהתיישבות הצעירה שעוברת דרך נגב גליל, וגם בפרויקטים שהם עושים שחגשנו להט קולות קוראים. קול קורא לשילוט דיגיטלי בכל היישובים וקול קורא לאב, תעסוקה. אנחנו מתכים לתשובות מהם. אבל בהחלט נוצר קשר טוב שם. מנכ"ל המשרד למד בישיבה, אורי! באיוו ישיבה הוא למד! הוא למד בישיבת עתניאל. *וחנן מאלי

אלירם אזולאי: יש לו לב מאוד תס להר חברון.

קובי בן גרא: הוא היה של בית שמש.

אלירם אזולאי: נכון, הוא היה מנכ"ל בית שמש. מנהל מחוז חברת חשמל הגלע ביחד עם שר

התקשורת ויומיים לפני וה ישבנו איתו בפגישה והוא ידע שהוא אמור יומיים אחר כך לדוותח לשר התשתיות והאנרגיה, וגם שס היו לנו כמה התקדמויות מאוד משמעותיות בחיבורים. שהם לא ברורים מאליהס שחברת חשמל תיתן אליהם אישור. אנחנו נמצאים בתוך תהליך, אתם לודעים, צה דברים רגישים אבל אפשר להגיד שיש לנו שס שותפים שרוצים לעזור לנו. חבר הכנסת דן אילוז היה כאן עס תנועת רגבים והוא רוצה להתעסק בעיקר עם נושא האנרכיטטים בהר חברון.

נתנו לו תומר ואנחנו מקווים באמת שהוא יביא תוצאות בעניין הזה. רון שכנר אירת פה את מפקדים למען ביטתון ישראל, זה בעיקר כל מיני אלופים לשעבר, הגיעו לפה עשו סיור בהר חברון וישבנו איתם אחר כך, הסברנו להם קצת על האתגרים שלנו. גייסנו מנהל פיתוח עסקי, מיקי מנדיל, מבית חגי. התפקיד של מיקי הוא למעשה להגדיל את ההכנסות של המועצה, בשני ערוצים מרכציים. ערוץ אחד זה כספים שאנחנו יכולים למצות מתוך או תברים קיימים שלא ממומשים, או כסף שנמצא על הרצפה וצריך למצוא איך להרים אותו ולהיות שס יצירתי. או להגדיל הכנסות מכל מיני מקורות אחרים שהיום אנחנו לא מגדילים אליהם, לא גובים שס או לא מגדילים שם הכנסות והציר השני שהוא עוסק בו וה בעצם כל הפיתוח העסקי של העתיד של הר חברון בהיבט של היכולת להביא משקיעים, להביא יומים, למצות הכנסות שלנו מפוטנציאלים מסיים שכשאנתנו יושבים, אפרופו תחנת כוח או כל מיני מיזמים אתרים שאנחנו מדברים עליהם, יהיה מישהו שקם בבוקר והולך לישון בלילה עס הגדלת ההכנסות של מועצה אזורית הר חברון. קיבלנו את התקן שלו במסגרת תוכנית ההמראה לשנתיים, ולמעשה מעכשיו אנחנו מתקתקיס שנתיים שהוא על חשבון משרד חפנים, תוכנית ההמראה ואנחנו מקווים באמת שנראה מזה ברכה וגם פפילרוס. אה היה אמור להיות לפני, עשינו את התפילה במערת המכפלה להצלחת הבחירות.

כשיצאתי משם, שאלתי את מרק צל, אמרתי לו, תגיד, דוגרי, מה אתה חושב שיהיה? אז הוא אמר לי האמת היא אני לא יודע, אבל אני יכול להגיד לך שאם זה הולך להיות צמוד או בשבועיים הקרובים, יהיה בלאגן גדול בארצות הברית וליקח שבועיים עד שידעו את התוצאות הסופיות. אז אף אחד לא צפה בעצם את הניצחון כמו שהוא ניצח, אפילו התברים הטובים שלו.

4

2 7

מועצה אזווית הר-חברון 6 הזת

אורי הורביצ: חוץ מהמהמריס.

אלירם אזולאי: חוצ מהמהמרים, כן. והו, וה ככה בקצרה הדיווח לחודש האחרון. ונעבור רגע,

לאישור פרוטוקול מליאה 7.24 ו8.24. יש מתנגדים? אה מאושר

קובי בן גרא: יש לי הערה על פרוטוקול 7.24 שימו לב שיש דברים שאני אמרתי וכתוב שדרור

אמר.

דרור דותן: אז אלירם אמר את וּה בעדינות בהתחלה, אבל אני אומר לכם את וה גס בשביל

הפורמליות אבל גם בשביל ההקלטה. אם אנחנו כל אחד מתפר> ומדבר, אצ זה יוצר לנו בלאגן גדול. זה יוצר לנו הרבה מאוד זמן והרבה מאוד אנרגיה כדי לסדר את זה. אס אנתנו מנהלים דיון, אחריו אנחנו רושמים את סדר הדוברים והם אלה שמדברים, ואת אומרת מציגים נושא ואו מנהלים עליו דיון. וו צורת ה, כל מי שהיה כאן גם במליאות קודמות יודע שככה עובדים. זה הצורה שככה עובדים ואו גם נוח לנו בהקלטה ואצ אין טעויות ואז וה. ואמרתי, אס מישחו גס רואה שיש להם תקלות, אז אפשר מיד לתקן אותם, אין שום בעיה. כדי שנוכל להכניט אותם. עם קובי דיברנו באופן ספציפי

אלירם אזולאי: או מאושר פה אחד. הקמת מוקד ביטחוני.

דרור דותן: בני, כי בני צריך לצאת.

אלירם אזולאי: או עשינו הסעות צהרונים, עדכון בדיקה לבקשת המליאה.

בני זרביב: טוב, במליאה הקודמת סיון הייתה פה, הציגה את תוכנית הצהרונים והבנתי שרציתם

לראות גס את ההסעות וגם את הפירוט של רואה החשבון לתידוש הצהרונים.

בני זרביב: אז אני אומר שבעצם עשינו תהליך יחד עס התינוך ובכלל בכל מה שקשור למסגרת של

עבודת הצהרונים והחיבור, התיבור התזק שיש לנו עכשיו עס מחלקת חינוך סביב כל מה שקשור להעסקת הסייעות. חלק מצה היה באמת בבירור של כל מה שקשור להסעות ולראות באמת איך אנתנו יכולים לבוא ולמקסס את נושא ההסעות. היו פגישות מול התברה לפיתוח. בפגישות ביחד בעצם עס מחלקת חינוך כדי להבין רגע איך אנחנו בעצם ממקסימים ורואים שאין לנו כפילויות בתוך כל מה שקשור לניצול המשאב הזה שנקרא הסעות. אני אגיד, אני לא יודע אס זה בצער או בשמחה, אבל אין הרבה שינוי מבחינת הנקרא לזה עלויות. ביחס לשנה שעברה, מכיוון שיש הרבה מאוד קווים שאין עליהם כפילות, אבל מכיוון שלא כל סייעות הרשות נמצאות בצהרונים, אז עדיין יש הסעות שצריכות להיות מופעלות גם בשעה 14 וגם בשעה 16.

4

םי 7

מועצה אזורית הר-חברון 0 חזמתת

אני מזכיר שסייעות דור בי, מה שנקרא, שזה הסייעות היותר ותיקות, הן לא מחויבות לעבוד בצהרונים. עשינו איתן תהליך מאוד משמעותי של מודל תימרוצ, אבל עדיין לא כל הסייעות נענו לקריאה. סך הכל 17 סייעות נענו לקריאה, ולכן מי שמסיים את זה בשעה 14 בערב צריך לנסוע הביתה. וכשראינו בעצם את הדבר הוּה, אז אנחנו רואים שבתשפייד אנחנו כמרכז קהילתי הוצאנו 0 שקל

אלירם אזולאי: בני, תגדיל קצת כדי שנראה.

בני זרביב: בתשפייד אנחנו כמרכו קהילתי הוצאנו 410,000 שקלים מהחינוך, סדר גודל של

0 שקלים. סך הכול ההסעות עלו כ560,000 שקל. השנה אנחנו אפילו עולים קצת, אנתנו משלמים 518,000 שקלים. החינוך, הוריד קצת מהחינוך מספר ההסעות או הקווים, ירד מ > ל 1, קווים שבעצם יכולנו לייצר בעצם, נקרא לגה פחות כפילויות, אצ היו שס 4 קווים כפולים והורדנו אותם. אצ היינו משלמיט 576 אלף שקלים. אבל, וה סדרי גודל. אבל, אני כן רציתי גס לציין שלצד זה שאומנם אולי ההיבטים הכלכליים לא באים לידי ביטוי בעולם של ההסעות, אנחנו כן רואים היבטים מהותיים ברמת התפעול של המערכת הואת, אס בתשפייד כולכם אני חושב כנציגים בתוך היישובים ואולי גס כהורים לילדים בצהרונים, חוויתס סגירות צהרונים של שתיים שלוש ביום, היום אנחנו נמצאים בסגירה אחת בממוצע לשלושה שבועות, שגה מאוד מאוד משמעותל. אני חושב שתוכנית הפדגוגית לא הייתה קיימת בתשפייד, בגלל כל מה שקשור לכוח אדם מתחלף, וומני מאוד, היום אנחנו עס רכזת פדגוגית שעובדת יחד עס סיוון, יחד עם הסייעות בצהרונים, גס סייעות החינוך וגם הצהרוניות שעובדות. הרבה מאוד הן קבועות, אז יש לנו באמת גס הדרכה רציפה וגם תוכנית השתלמויות וכל מה שקשור בעצם לרצף התינוכי שדיברנו עליו מלכתחילה, שזאת הייתה בעצם המשמעות של כל התהליך הצה. וגם השתייפיס בחינוך, אני שס אותו פה כמשהו שהוא מאוד משמעותי, בתשפייד, הוא היה מוגבל בגלל ההפרדה הוזאת ברצף היום החינוכי, היום הוא מתקיים על בסיס קבוע. גס בהיבטים הטכניים של הסייעות עצמן, לקבוע מי עובדת ומי לא עובדת, אבל גס בהיבטים הנקרא לה המהותלים, החינוכיים, השתלמויות נעשות ביחד, התכנים נעשים ביחד, יש חשיבה משותפת והדבר הוה בעיניי יש לו הרבה מאוד ערך.

שאלות על זה?

אלינור נחום: איוה הסעות יש: מוניות וכאלה?

בני זרביב: כן, מוניות, סייעות שמגיעות עכשיו מבאר שבע, מקריית גת, מתלס אדורה מקריית

ארבע. סייעות שבעצם אס אין להן את ההסעה הזאת בשעה שתיים או באחת וחצי הן לא מגיעות לעבודה בצהרון. בעצם בסיס כוח האדם שיש לנו הוא לא יכול לחיות מתוך היישובים.

יו וה

מועצה אזורית הר-חברון ומת

אין לנו מספיק כוח אדם מתוך היישובים. והסייעות שמגיעות לעבוד בגנים בבוקר ונשארות אחרי זה בצהרון חלק מוה, וה גם שיש להן דרך לחזור הביתה, ולא בשעה ארבע בצהריים עס אוטובוסים או דברים מהסוג הזה.

אלינור נחום: למה לא לנסות שהתחבורה הציבורית תהייה תואמת?

בני זרביב: וה אירוע מורכב. הלוואי, אני חושב שה דבר, אני אומר, שס זה ילך.

אלינור נחום: אבל אפשר, היו כבר מקרים

*יוסף בר חי: כמה סך הכול בשנה אתה משלם על הסעות מקצה לקצה?

בני זרביב: סדר גודל של 600 אלף שקל, משהו כזה. יש פה גס את הבתי ספר

יוסף בר חי: לא, רק צהרונים

בני זרביב: יש צהרונים גס בבתי ספר. 600 אלף שקל, משהו כזה. סדרי גודל. בוא נגיד שיש

בלת'ימים, בספטמבר האחרון, כשפתחנו את הצהרונים, שילמנו 80 אלף שקל. אז אס אנחנו מכפילים בעשרה חודשים, זה 800 אלף שקל. אבל הדברים האלה, הבלתיימיס, ועכשיו אתה סוגר צהרון, אתה רוצה להביא משהי, וה מאוד מאוד קשה למה שנקרא, להיות מדע מדויק על הנושא של ההסעות. הדבר השני שאני בעצם מראה לכם זה איך בנוי בעצם הדבר הזה שנקרא צהרונים, בעצם יש לו שני מקורות, נקרא לוה שני מקורות הכנסה, וה הכנסות משתתפים והכנסות משרד החינוך, ככה בנוי בעצם מודל הצהרונים, הוא בנוי על בסיס קול קורא. שכל קול קורא עד רשות שנמצאת במצב סוציו 5 וכאית לתוכנית ניצנים, אנחנו בסוציו 5 ואנתנו בעצם זכאים לסבסוד ולתקצוב משרד החינוך עבור כל ילד שנמצא בצהרונים וההשלמה נעשית מתקציבי, בעצם מהכנסות הורים, הכנסות משתתפים. כאשר כל מה שקשור לקול קורא עצמו, יש להם הגבלות על מה נכלל בתוך קול קורא, לדוגמה הסעות לא נמצאות בתוך קול קורא, כל מה שקשור לתימרוצ לסייעות ולכל הדברים האלה, לא נמצאים בתוך קול קורא, השתלמויות וכו'. יש המון פרמטרים שהדבריט הבסיסיים שהקול קורא הוה מציע בדגש על רשויות מקומיות הוא נותן את זה ורשויות אזוריות הוא פחות נותן את זה. אז בעצם כל מה שקשור להכנסות זה שני מקורות, בעניין חזה באמת המועצה לא נדרשת. גם לשים כסף ברמת הנקרא לוה התקצוב או הדחיפה של המערכת הואת, ברוך השם, וה עומד בתוך עצמו. יש לוה בעצם את כל מה שקשור לעלויות אם וּה עלויות הצוות שפה, יש לנו פה מיליון וחצי, אני לא יודע אס סיוון דיברה על וה בפגישה הקודמת, אבל מתוך הדבר הזה כ600 אלף שקל חוזרים חורה למועצה.

4

.יו --

מועצה אזורית הר-חברון ו

עבור כל מה שקשור לתימרו הסליעות ובעצם המועצה כרגע יכולה לממן רק את המודל הבסיסי או את השכר הבסיס של הסייעות. ו600- אלף שקל מתוך הדבר הזה זה עבור תימרוץ לסייעות , אלא מנת שהם יוכלו באמת להישאר בצהרון. או כמובן שהדבר הזה גס לא נכלל בתוך הקול קורא. ויש לנו את כל ההשתלמויות, הסעות, כל מה שקשור לתוספות של צוות, רכזים. יש לנו את רכזי כוח האדם בתוך היישובים. לתלקכם אולי אתם מכירים, אולי לא, אבל יש גם רכזי כוח אדם על מנת למצוא גס במידה וצהרון, לא מוצא כוח אדם כרגע או נקרא לזה באיושהו יום, אז יש רכז כוח אדם שהתפקיד שלו זה למצוא או בתוך היישוב או ביישוב סמוך או הוא או היא עצמה נכנסת לצהרון על מנת להימנע מסגירות. אז זה גס נכנס לתוך הדבר הזה. העשרה, ציוד, רכב, הזנה וכן הלאה, כל הדברים שבעצם מכניסים, או נקרא לזה מרכיבים את הדבר הזה שנקרא קול קורא. זה משק סגור, שבעצם בסיס ההכנסות שיש לו, נקרא לזה מכלל אוו יכול לאפשר את כל ההוצאות גם מסביבו.

*וסף בר חי: כמה סייעות יש מקצה לקצה?

בני זרביב: יש לנו 35 מסגרות גנים שגה סדר גודל של 80 סייעות ביום שאמורות לעבוד. מתוכן

היום יש לנו סדר גודל של כ60, 57 סייעות רשות. כל השאר זה סייעות, מה שנקרא, צהרוניות, שהן עובדות שלנו, של המרכז הקהילתי, הן לא עובדות ברשות. חלקן קבועות יותר, חלקן קבועות פחות, וכמובן שיש את מה שנקרא, ההחלפות. סייעות הרשות עובדות ארבעה ימים בשבוע בצהרון ולא חמישה, כי יש להן גם את יום שישי שהן עובדות בגן, אז גס את היום החמישי נקרא, וזה גם שם יש בעצם איושהו סבב. וה בערך 80 תקנים ביום אתה צריך, כאילו שהיה בצהרון. והוז שאלות, נוספות,

דרור דותן: משהו? התייתסויות,

אודי הורביץ: לא, אני ביקשתי בסוף

דרור דותן: טוב. מי רצה להתייחס לזה?

קובי בן גרא: קודם כל, בני, יישר כות, באמת רואים שיפור. בצורה קיצונית, אס אני רואה מה

אנחנו חווים בייתר, וה חבל על הזמן. ביקשתי להבין מה העלייה בין 24 ל25, שהיא בין ה350 ל611. או אני אשמח אם תוכל לשלוח. יש פה,

בני זרביב: שלחתי לכם, אבל הנה אני אראה לכם את מה שנקרא הכינותי מראש.

קובי בן גרא: תודה רבה . אז כאילו פנן אליי, א אני רוצה לדעת איך להסביר את זה.

4

םיו קהתה

מועצה אזורית הר-חברון סז תומת

בני זרביב: אז בעצם הרכיב התוספתי, כמו שאמרתי, הוא רכיב שבו, הוא יוצא מגבולות הקול

קורא. בעצם אנחנו מקבלים על זה אישור ממשרד החינוך, וה משהו שאנחנו עושים אותו ביחד עס הפיקות, עס רס חדד שהוא מפקח של הצהרונים פה במרחב שלנו. השנה, שמתי ככה, יש פה את תשפ"ד, תשפ"ה ויש פה תשלומי הורים בגוש עציון, כדי שגם אנשים באמת יוכלו לסבר את האוזן ולהבין רגע איפה במרתב שאנחנו נמצאים, כי באמת אני גס שומע, כמו שאתה שומע קובי, את העלויות ואת כל הדברים שיש וחשוב רגע להבין באמת איך הדבר הזה נראה. אצ יש לנו ככה,

השתתפות ההורים לפי קול קורא בתשפייד הייתה 100 שקלים והשנה משרד התינוך בעצם הוריד

את הטבסוד או את התקצוב פר ילד והעלה את תשלומי ההורים ל250 שקל. אז מה שנקרא בבסיס אנחנו מתחילים ב150 שקל, פער ממה שהיה בשנה שעברה מבחינת התקצוב של משרד התינוך.

נושא ההסעות, אנחנו שמנו 85 שקלים מהסיבה הפשוטה שכמו שראיתם פה, בעצם המספר, המספר הנקרא לצה הכולל, נשאר פחות או יותר אותו הדבר, אבל המרכז הקהילת: עלה והתינוך ירד, אבל בטוף מה שאנחנו מסתכלים זה על הסל הכולל של הדבר הזה שנקרא הסעות. אנחנו לקחנו פה גם ריויקה, כי כמו שאמרתי הנושא של ההסעות הוא לא מדע מדויק, הוא יכול לעלות יותר, הוא יכול לעלות פחות, אבל כן-לקחנו אותו כמשהו שאנחנו רוצים רגע לבוא ולראות איך אנחנו לא נופלים שסם ומגיעים באמת למקומות שבהם אנחנו מכניסים את עצמנו בבעיות, כי הנושא של ההסעות כמו שכולכם יודעים הוא האירוע, אחד המורכבים שיש לנו. בהונה לשמתתנו, בשנה שעברה ההורים שילמו 63 שקלים כי הכול קורא בעצם מתקצב 15 שקלים למנת הזנה. ומול היישובים עשינו מהלך בשנתיים האחרונות גם תשפ"ד, וגם תשפ"ג, כדי שנוכל לממן את ההזנה מתוך המעונות לצהרונים לקבל אוכל חס ולא את החמגשית ממלגם, א בעצם העלנו את התקצוב ל8 שקלים והשנה ברוך השם משרד החינוך התיישר איתנו, לא איתנו, עס הר חברון, באופן כללי, עס הרשויות שעבדו בצורה הזאת והם הכניסו לתוך הקול קורא 18 שקלים למנת הזנה ולכן אנחנו לא נדרשים לשלם על גה תוספת אל מול מה שהיה בשנה שעברה. יש לנו את הנושא של כוח האדסם שהוא עלה, השנה סייעות דור בי ודור גי הן יותר יקרות מצהרונית בת 16. פשוט. הסייעת עצמה, סייעת דור בי שעובדת ברשות, מעבר לשכר הבסיסי שלה מקבלת עוד סדר גודל של 2000 ומשהו שקל בחודש. עבור אה שהיא נמצאת בצהרון. שוב, מבחינתנו וה עלייה וה מבורך, זה מייצר אשת מקצוע, זה מייצר מישהי שנמצאת ברצף חינוכי, מכירה את הילדים ולא בשעה שתיים עוצרת את העבודה שלה. נושא של שימור עובדים והשתלמויות, שמנו השנה יותר דגש משנה שעברה, אמנם זה פער של חמישה שקלים, אבל שמנו על זה יותר דגש. במטרה שהסייעות עצמן ובכלל כוח אדסם גם יהיה מקצועי יותר, אבל גס ירגיש שהוא, שרואים אותו. וּה חלק מהתהליכים שאנחנו עושים יחד עס מחלקת חינוך. לראות איך אנחנו משמרים אותם, אצ אומנם וה נראים דברים איזוטרים, אבל מסיבה בחנוכה ושי בפסח ואוכל סבבה בהשתלמות, כל הדברים האלה, בסוף וה משמר את הסייעות וזה חשוב להם מאוד.

םיו היוה

מועצה אזורית הר-חברון הזמו

ואנחנו בעניין הזה רוציט לבוא ולראות. איך הן מרגישות, נקרא לזה, כאיזושהי קבוצה ושייכות לתוך הדבר הוה. הנושא של רכוי כוח אדם ביישובים, הוא לא היה שנה שעברה, השנה יש לנו סדר גודל של 11-12 רכזים כמעט בכל יישוב. יש לנו רכות כוח אדם, היא מתוקצבת באחוז משרה יחסית נמוך, אבל עדיין היא עובדת שלנו, היא הזרוע הארוכה שלנו בתוך היישובים כדי להימנע באמת מסגירות של הצהרון והדבר הזה פותר לנו בעצם שתי בעיות מרכזיות. אחד, זה מישהי שמכירה את מה שקורה כרגע, החיים בתוך היישוב, או היא יודעת בדיוק מי עכשיו סטודנטית שנמצאת בחופשה, איה אמא שנמצאת עכשיו בחופשת לידה, איוה מישהו שבדיוק חזר מאיוה טיול, היא מכירה את מה שנקרא את היישוב. ובמקרה כמו שאמרתי, במקרה הכי גרוע, היא גם תופסת מה שנקרא משמרת בתוך הצהרון במידה ועכשיו היא לא מצליחה למצוא את הכות אדם.

פה אין שינוי, כל מה שקשור לתוספת ההעשרה בחד פעמי אין שינוי. ויש פה הפרשי גבייה ששמנו פה 20 שקלים, זה לא 611 קובי, ווה אמור להיות 510, אבל כדי שלא נגיע למצב של ספטמבר אוקטובר נובמבר, עכשיו אנחנו ניקח מההורים 510 פלוס איושהו סכום מאוד גבוה כדי לגשר על הפער, אנחנו בעצם עושים את זה עכשיו עד סוף השנה כ530 שקלים. וה פחות או יותר הסכום שאנתנו גובים ביישובים. שנה שעברה ה היה 331 שקלים, אנחנו פתות או יותר שומרים לא מאוד על, ואת אומרת יש פה פער מ330 אז עוד 150 שקלים זה 480. יש פה פער של 50 שקלים, אבל ה50 שקלים האלה, כמו שכולכם מרגישים, הס באים לידי ביטוי במציאות. בוא נגיד שהייתי מתבאס מאוד אם הייתי מציג את זה והייתם אומרים עדיין יש סגירות, עדיין יש פערים, עדיין יש בעיות, הייתי מאוד מתבאס. אבל ברוך השם באמת אנחנו מרגישים את הדבר הזה ורואים ושומעים באמת את הקולות מהלישוביס ומבחינתנו זה פידבק מאוד מאוד חשוב. וכמו שאתם רואים, אני משלם, אני תושב כפך עציון, משלם 950 שקל. אצ אני אומר, ההורים

קובי בן גרא: לא מאוחר לעבור .

אלקנה נווה: בני, אתה גדלת בכפר עציון?

בני זרביב: לא, את הצהרון של הר חברון, צהרון של גוש עציון. לא שמשלם בקיבוץ, צהרון של גוש

עציון. נכנס גוש עציון, מפעיל אותו , גוש עציון סוציו 6, אני משלם 950 שקל, אז אני רק אומר שהדבר הזה בא לידי ביטוי וחשוב גס אני אומר, לשקף את התושבים שנכון וּה עלייה, נכון הגענו ל530 שקלים, אבל ביחס למה שקורה גס במדינת ישראל וגם במרחב קרוב אלינו וּה עדיין מחיר סביר למערכת שעובדת, כחודש מלא, ארבעה ימים, חמישה ימים בשבוע, עס כל הנקרא לזה, הרצף החינוכי שאנחנו מדברים עליו. אז אני אומר כרגע, ברוך השם הגענו למקום מאוד, מאוד, מאוד טוב, אנחנו מאוד שמחים ממנו ואנתנו מקווים שהוא גס ימשיך להשתפר.

דרור דותן: התייחסות נוספת. תודה רבה בני, תודה, יישר כוח.

4

בי ו

מועצה אזורית הר-חברון זז הזת

אלירם אזולאי: אני רוצה, שנייה בני, אני רוצה רק להגיד ותמסור גס לצוות תודה גדולה כי וה

בסוף חרבה מאוד עבודת נמליס של יום יום. אני תחושב שהדבר המרכזי שהשתנה פה זה שיש פה באמת איושהו טיפול מהשורש שהלך באופן מערכתי, מדרור שהוביל את זה ברמת ההסכם הרחב מול משרד האוצר ומשרד התינוך ופה בתוך המועצה ועד בני וכל החבורה שלו שמתפעלים את זה ומשתפיס פעולה עס אגף החינוך בצורה שהדבר הזה עובד שההורים בסוף, גס מרוצים ויודעים שיש ושקטים, אבל גס אין להם מושג שבסוף זה אותו צוות וזה מערכות שונות וזה זה, אבל בסוף בסוף כשאנחנו מסתכלים על הילד בקצה, הוא בא בשבע וחצי לגן והולך בארבע ברוב המקומות, לרוב עם אותו צוות ומבחינתנו זה ההישג הגדול ואני חושב שאת הדבר הזה אנחנו צריכים לשמר ולשכלל. ובני, תמסור תודה גדולה בשם כל המליאה, אני מעריך שאתם מצטרפים אליי בעניין הזה, לכל הצוות ולכל מי שעובד על וה, מאוד קשה, תודה.

בני זרביב: תודה לכם. שיהיה לו מצוין ובהצלחה.

אלירם אזולאי: רגע לפני שראובן מתחיל לגבי המוקד, לגבי אולם הספורט, העלינו במליאה

האחרונה, היה פה חיים בר תיים עס הבקשה לגבי תקצוב אולם הספורט בסוסיה. הקצאת שטח ושהוא יביא את התצחיר. למעשה, ביררנו את הדבר הזה עס משרד החינוך ועם מפעל הפיס.

ולמעשה אין דבר כזה, וּה על חשבון אמות המידה שלנו. אהלן, מה נשמעז בואו. למעשה, אחרי בדיקה שעשינו, אחרי בדיקה שעשינו וה בא על חשבון אמות המידה של המועצה במבני הציבור הכלליים שלנו. וה לא בא בתקצוב נפרד ולכן הדבר הזה כרגע יורד מהפרק והוא כיוון שוה בעצם על חשבון כל שאר מבני הציבור שלנו, או כרגע וה יורד מהפרק. למה נאמר את זהז

מלמד ידידה: עדכנתם אותו?

אלירם אזולאי: כן, כן. זה היה בשיתוף איתו, דיברתי איתו, הוא גס בדק את הדברים. הוא הבין

את זה, הוא חשב בהתחלה שגה לא על חשבון, ברגע שהוא הבין שצה על חשבון אז זוה היה די ברור שזה יורד. אנחנו מתחילים עכשיו עס הגבייה או עס המוקד! מה, עס המוקד: כן. אז לגבי המוקד, תראו, למעשה, אני רוצה שנייה רגע לפני שראובן נוגע בסיפור של המוקד ויורד לפרטים. למעשה, התהליך שעשינו בתודשיס האחרונים כלל שלושה דברים מרכניים. אחד, בדיקה מקצועית מקיפה של הצורך ומה אנחנו רוצים שיהיה שס במוקד. הדבר השני, זה עבודה מול הגורמים הביטחוניים, קרי פיקוד העורף, פיקוד מרכו, וכמובן אגף ביטחון, לגבי איך אנחנו רוצים לעשות את זה בפועל ומה ההשתתפות שלהם, ואת אומרת של פיקוד העורף ושל היחידה להתיישבות בתוך הדבר הזה.

היחידה להתיישבות זו יחידה שבסוף משרד הביטחון שמתקצב את כל מיני מרכיבי ביטחון בניהם מוקד והדבר השלישי זה איזושהי בדיקה פנימית פה בתוך המועצה, גס כלכלית בוועדת כספים, שלקראת הדבר הזה גם דיון בהנהלה, גס דיון בוועדת ביטחון, ולמעשה אנחנו מגיעים לכאן

ש

= .יו 7

מועצה אזורית הר-חברון זע זומת

כשבעצם מעבר לצורך הביטחוני המאוד מאוד ברור, שאלתי את המחייט, תגיד, מה הדבר שהכי

מטריד אותך: והוא אמר שהדבר שהכי הכי מטריד אותו זה 7 באוקטובר והר חברון. בהיבט הזה

אנחנו קיבלנו גם מהפיקוד וגם מהיחידה להתלישבות, אפשר להגיד את הדרישה המבצעית לזה שיהיה לנו פה מוקד בהר חברון. ובתוך העניין הזה צריך לאכור שה גס מהווה עבורנו תשתית להקמת המוקד 106 שלנו, שאנחנו רוצים כדי לשדרג פה את כל השירותים שאנחנו רוצים לתת במועצה, ואת היכולת לתת שירות יותר טוב, שיהיה לנו פיקוד ושליטה יותר טובים ביכולת שלנו לנהל את זה ולקבל הבנה איפה אנחנו נמצאים מול השירות שאנתנו רוצים לתת. ובתוך הדבר הזה אנחנו נמצאים גס בתוך סד של שני אילוצי זמן. אחד זה גיוס בנות שירות לאומי. בנות שירות לאומי בדרך כלל יש להם איוושהי צומת, בחנוכה כשהן לא כל כך מרוצות מהמקום שלהן ולכן אנחנו רוצים לצאת לגיוס גס של מנהל/ת מוקד וגם של בנות שירות לאומי להכשיר את הדבר הזה, כל האירוע הזה לוקת זמן. והדבר השני וה שלמעשה התקנים שאנחנו מקבלים ממשרד הביטחון, ראובן הביא לי את וה מה שנקרא חס מהתנור, תוצ מהצורך המקצועי קיבלנו גט הרשאה לתקנים שלנו בהר חברון, כשהביטוי של גה הוא שלמעשה התקבלה החלטה בפיקוד מרכז, כיוון שהמוקד של הר חברון הוא מוקד חשוב, לצמצט מכל התקנים של כל המוקדים ביהודה ושומרון ולהשוות את כולם ובעצם הורידו לכולם קצת ולנו נתנו כמו כולם. ואת אומרת, שאנחנו הולכים לקבל שבעה תקנים ועוד תקן אחד פנימי שיש לנו מהקרקעות שאנחנו מעבירים אותו למוקד, ויש לנו שמונה תקנים של בנות שירות לאומי שאמורות לתת לנו למעשה, חלק גדול מהזמן שאנחנו צריכים שם במוקד.

דרור דותן: הוא אמר שזה עוד תקן משווה כסף.

אלירם אזולאי: כן, כן. אס אנחנו לא מנצלים את זה, ואת אומרת, משרד הביטחון מכיר בוה

שלפעמים קשה לגייס בנות שירות לאומי, ולכן אס אנחנו מגייסים מישהו שהוא לא בת שירות לאומי, אבל לצורך העניין יש לנו את ה, וה תקנים, אבל לצורך העניין התקנים האלה מתבטאים בסוף בכסף. וה 4,000 שקל לתקן. ראובן, בוא תסקור בקצרה כי כבר דיברנו על וּה ואני חושב שרוב החבריט פה כבר קיבלו את הסקירה הזאת, אז תוכור את גה בקצרה ואצ נעבור להתייחסויות.

ראובן שדור: אני מתחיל מהקלטה - מוקד משתמש לתלם. קצת דברים. מוקד 12, תלם. , שמו לב

מי ענה. נטלי. נטלי עונה מהבית שלה בבית חג'יי בשעה 2 לפנות בבוקר, מהמיטה, היא עונה לפנל מוקד 4, פה אנחנו מדברים, על האירוע בתלס, וההקלטה השנייה אני כן אשמח שלמרות שזה שתי דקות, שתקשיבו לה עד הטוף, ואו אני רגע אסביר. למה אנחנו צריכים את המוקד!

7 | 207

מועצה אזורית הר-חברון זמ

מוקדנית + תושבת: יש איזה רכב חשוד לפני ממש כמעט גרם לי לתאומה. ג'יפ שחור, עובר עכשיו את סוטיא, ממש על הכביש, פשוט ניסיתי לעקוף אותו, ופשוט חתך אותי בצורה מחרידה. כי זה כבר כמה זמן אני מאחוריו, אני קולטת שמשהו פה לא. גייפ שחור טויוטה, מספר 077253, סליחה.

3, סליחה, 077, אני מאחוריו, טויוטה, והוא אומר, הוא אומר, שבע שש, שתיים, חמש, שלוש, שש, שש, עכשיו עובר את סוסיה, אני נוסעת מיתיר לסוסיה, עבר את הבית קברות של סוסיה והוא ממשיך עכשיו למצפה יאיר הוא עובר למצפה יאיר, הוא עושה פה פרסה, תקשיבי לי, זה ממש מפחיד, תבואו. הוא עשה משהו. כן, הוא עשה, הוא בא במהירות, הוא גס האט ובאתי לעקוף אותו והוא פשוט חסם אותי, שאני לא יעקוף אותו, הוא פשוט עשה בכוונה. אמרתי אני יעקוף אותו הוא פשוט יצא, הוא פשוט בלס אותי כאילו בעסיפה, כמעט נכנסתי בו חוק, הוא ממש פנה בכוונה לחזור הבנתי, אני אעביר את וה, ביי, להתראות

ראובן שדור: היה חשוב לי לפתוח בזה, ואצ נמשיך קצת לדברים טובים. מבחינת מה המשמעויות

אתם מכירים, יש עומס רב על המקום שהוא משותף לשלוש רשויות, ובגלל שהוא משותף לשלוש רשויות המענה בו הוא איטי, הוא לא מוטב לנו. מה נקרא, ראיתם את וּה. או שהוא לא עונה בשעת לילה כי הוא ישן, או שבצהרייס כשמתקשרת האישה של כל אחד מאיתנו, ומדווחת שמנסים להוריד אותה מהכביש, היא מקבלת,

אלינור נחום: מוקד 4 לאיזה רשויות הוא נותן?

ראובן שדור: היום הוא נותן לחברון, קריית ארבע, ולנו. בסדר! מבחינת ההשפעות, ראינו. אנחנו

לא מגיעים מספיק מהר, המוקד לא מגיב. כשנטלי שהיא חפייק, והיא עונה מהמיטה לפני מוקד, זה אומר שיש לנו בעיה, ובעיה קשה. וכשתושב מתקשר למוקד אזורי, שה המוקד שלו, שאמור לדאוג לו מאי ועד ת', ללוות אותו, לוודא שהוא מגיע בשלום. ומחויקים אותו, היא דקה 57 שניות על הקו. בדרך אומרים לה, אולי תהיי בשקט כדי שאני אוכל לדבר. ואומרים לה פעמיים, את יכולה שוב לחזור ללוחית ויהוי. כן נוכור, ואת אישה שניסו להוריד אותה מהכביש, היא נוהגת.

היא הצליחה פעם אחת לשמור על מהירות, להתייצב, להקריא לוחית זיהוי, והמוקדנית היא לא טרחה לקחת, אני כבר לא מדבר על וה שצריך להיות מוקלט, לא טרחה לקחת עט ודף ולרשוסם את צה. ואו היא אמרה לה, תקריאי לי שוב. היא לא מתכננת לעשות עס וה שום דבר, בסדר! היא פשוט לא יודעת מה לעשות אג היא אומרת את גּה, אין לה מושג מי נוסע מאיפה לאיפה. אגב, במצב כזה יכול להיות שלא היינו מגלים על האירוע. מדובר באישה של חבר שהתקשר ואמר שומע, נראה לי שיש לכם בעיה. תשמע את השיחה, תגיד לי מה אתה חושב. אלירם נגע בסוגיה הואת, יש לנו המלצה כתובה וחתומה על ידי אליצור טרבלסי, סגן האלוף, שהוא קצין הגמייר פיקוד מרכו. מה! כן.

₪ יו --

מועצה אזורית הר-חברון 0 זוזמת

הוא היה קצין הגמייר באוגדת איוייש הפיקוד מרכו, התקדם לתפקיד ועכשיו יש את יאיר כהן שהוא קצין הגמ'יר אוגדת איוייש. ואליצור טרבלסי שהוא קצין, הגמייר פיקוד מרכו, והוא יושב מה שנקרא על השולחן של הפעילות. ואיך קצת אני אמרתי כבר לא. טוב, בסדר! כתוב, הגשנו את השורה, מוקד ביטחוני עצמאי, מספק מענה מקצועי ממוקד יותר, אגב, אני לא חושב שאליצור פה ממציא משהו שם. זה מובן וקל, אבל ממוסמך וקיים. אני רגע אדבר, זה, דרור, אתה רוצה להגיד על וה מילה!

דרור דותן: אני אגיד על זה מילה. הכנסנו כאן כמה שקופיות קטנות שנוגעות בכל ּאת

בפלטפורמה. תשאיר את זה ככה. בפלטפורמה הזאת שאלירם דיבר עליה של הקמת המוקד כפלטפורמה אחר כך למוקד רשותי. צריך לומר, אנתנו לא חושבים שביום הראשון זה מה שה יתפקד. קודם כל אנחנו באמת ניתן מענה למוקד הביטחוני בצורה הטובה כמו שראובן מציג, אבל לאחר מכן אנחנו רוצים לבנות על ה פלטפורמה לשירות טוב יותר לתושב. בתוך הדבר הזה אנחנו מציגים כמה נתונים רגע על מה שקורה היום במוקד. דרך אגב, הרבה פעמים נתונים מראים כשאין שירות או זה גם, ואת אומרת, זה לא שאין אנשים שפונים. אנשים שפונים וכבר לא מקבלים שירות או הס לא פונים. אצ פניות למוקד אזרחי, ואת אומרת מה שנקרא לסוג של 106 או פניות לדברים שקורים בתוך המועצה. יש כ-5,000 פניות בשנת 2024, זה עליה של 30 אחוו מהשנים הקודמות. צריך לומר שבתוך הדבר הזה לא כל המחלקות עדיין נמצאות בתוך המערכת.

תשתיות עובד מצוין ועושים איתה הרבה עבודה. עוד מעט ניגע כאן, אנחנו נכנסים לכל נושא הגבייה. יש מחלקות שעובדות הנדסה וכוי. אנחנו עכשיו בתהליך מאוד משמעותי עם חינוך ורווחה כדי לסיים את הכניסה שלהם למוקד, בעצם לצאת את סל השירותים כולו דרך המוקד. תעשה רק קליק. רגע, אבל וה שקף! זה שקף שאתה מראה שס עושה עובד מצוין. לא, לא בהכרח. לא,

אורי הורביצ: אני שואל באמת. אס יש עלייה של 30 אחוו, כלומר אנשיט מקבלים מענה,

ממשיכים להתקשר, סימן שהיום יש מענה מצוין. ראובן, אני אחרי זה אעזור לך, אל תדאג. לא, לא, תסתכל.

דרור דותן: אבל תסתכל עכשיו לשקף קודם. גה לא בטלפון. תודה. רוב הפניות נעשות דרך

הוואטסאפ, דרך הבוט. 30 אחוצ דרך טפסים מקוונים שנמצאים באתר המועצה ורק 4.1 הן דרך מוקד טלפוני שכיום או חברה שנמצאת באשקלון. אנחנו יודעים שהמענה שס הוא לא טוב, אנחנו יודעים שיש שס תשואות של, אני מאדורה, אדורה וה לא במועצה, או כל מיני כאלה. כי באמת יושבים שס מוקדנים שאנחנו לא באמת שולטים עליהם ואנחנו יכולים להפעיל אותם וכוי. אבל אנחנו יודעים שיש כאן הרבה פעמים צרכים נוספים שאנחנו לא נותנים להם שירות דרך הדבר הזה, אני אתן לכם, בני יצא מפה, אבל למשל נושא של, יש לנו פיק מאוד גדול של פניות בדרך כלל

4

הי הו

הועצה אזורית הר-חצרון |ז עודמו

לקראת רישום לחוגים ודברים כאלה, או רישום לצהרונים, המתנייס בדרך כלל שס בן אדם על הדבר הזה. כשיש מוקד, או מוקד יודע לקלוט את הצרכים האלה. כמובן שאם נסתכל אפילו רחוק, אז כל מיני אירועי, תרבות ותיירות וכולי וכולי, כל הדברים האלה. טוב גה סתם קוריוו באיוה ימים. מה שכן מעניין והוא בהחלט יכול להיות כאן מקור לתוכנית עבודה שלנו, שיהיה מוקד כזה, רוב הפניות נעשות בשעות העבודה. ווה אומר שבעצם אנחנו יכולים להפעיל בתוך המוקד, עובד שלנו לטובת המענה הזה. אני אומר שוב, המוקד הביטחוני כפלטפורמה בסוף למוקד רשותי. צריך לומר בכל הרשויות ככה אה נעשה, כשגדלים אצ גה כמובן מתפצל. בבנימין היום יש שני מוקדים, בשומרון הס עכשיו במוקד אחד אבל כבר מתתיליס לחשוב על שני מוקדים. בגוש עציון זה בפלטפורמה הואת שבעצם מוקד אחד שהוא גס מוקד ביטחוני וגם מוקד רשותי שנותן מענה. גהו עד כאן. ראובן.

ראובן שדור: קצת לגבי בעצם המטרות של הקמת מוקד עצמאי שלנו כחלק מההתפרדות. בראש

ובראשונה זה לשפר את זמני התגובה, גס של המוקד פיזית בלענות לטלפון, אבל גס של היכולת להפעיל כותות אל מול אירוע מתפרצ ולהיות קשורים לתת אירוע רב מצרחי. היום מוקד 4 ברגע שמספיק שיש לו, עזבו פיגוע באליאס שזה באמת אירוע גדול, מספיק שיש לו אירוע רפואי בקריה שזה סבא חביב שחוטף קוצר נשימה ולידה נוספת שאה יכול לקרות, ועוד המוקד מפסיק לתת מענה להר חברון כי יש לו עדיפות לאירוע רפואי. אין לנו עס מי לדבר, לא עונים לנו בקשר וגם שיחות טלפון נשמעות בהתאם. פעם שנייה, אנחנו חייבים לעשות התאמה לצרכים הייחודיים שיש לנו כמועצה אזורית למול השטח העצום. היום רוב האוגדניות שיתקשר אליה יואב מאוס דארג' ויגיד שיש לו חשוד, נשמע צרצריס היא לא תבין מה הוא רוצה ממנה, הוא בדיוק דומה למוקד שיש לנו באשקלון שמתקשר להגיד שיש לנו חתולה דרוסה מחו לבית וזה נפגע. היא לא תבין איפה אתח גר, מי אתה ולמה אתה מדבר איתה. זה מבחינת רגע המטרות של המוקד, מבתינת מה יוצא לנו, דיברנו על ניהול שיפור שירות, הפחתת תיעוד בגורמים חיצוניים קרי מוקד במיקור חוץ. והדבר הכי משמעותי, ולכן לא כתוב במרכז, בסוף בסוף אנחנו נמדדיס בפרמטר של ביטתון שהוא על פניו פרמטר מדיד. 0 הרוגים, תודה לאל, 0 פצועים, 0 זריקות, אבל אני תושב שאנחנו יכולים למדוד את זה. יש פרמטרים שהוא לא מדיד. תראה, גס בשולחן הזה, שאנתנו מסכימים עס זה שכל אחד ידרג את תחושת הביטחון שלו, נקבל מגוון של תוצאות. אבל כולנו יודעים, ובעבודה שבה אני עוסק, אני יודע שלעולם, בתחושת הביטחון, יש רק לאט, רק צריך להעלות אותה. כי לרדת היא יודעת מהר מאוד, מספיק צרור רוחב שנורה ברכב שעובר על הכביש, גם אם הוא יהיה לאוויר, תחושת הביטחון של התושבים בקריסה. והתפקיד שלנו הוא להילחם יום יום, להעלות את תחושת הביטחון. כשהמוקד שנותן מענה לתושבים הוא מוקד שהוא לא שלנו, אנחנו פוגמיס לנו ביכולת לשפר את תחושת הביטחון.

הי 02

מועצה אזווית הר-חברון 0

אשתו של אביו שהתקשרה למוקד, גס ככה תחושת הביטחון אחרי שניסו להוריד אותה מהכביש.

היא לא ראתה חיילים, היא נוסעת בתושך. והמצב שלה ציפט, או היא התקשרה למוקד כדי שמישהו ייתן לה מענה, תחושת הביטחון שלו השיחה ירדה לאפס. היא יותר לא תתקשר למוקד הביטחוני. אתם יודעים עס מי היא תתקשר: תתקשר לאביב. כי אביב יודע מהבית שלו, להפעיל לו עכשיו, להוריד חסימות, לעשות פעילויות באוויר, הוא עושה לה את וה מהבית, היא תתקשר רק אליו. ואם הוא לא יענה, אז היא תדבר עס אף אחד. לגבי תוכנית פעולה, הצגתי את זה כבר פעם או זה פחות קריטי. שלב ראשון וה באמת תכנון ראשוני והערכת עלויות. אנחנו ביצענו אותו, הצגנו אותו גם לוועדת ביטחון, גס לוועדת כספים. שלב שני בעצם זה איפה שאנחנו יושבים היום.

שלב שלישי יהיה כל ההתעסקות שזּה גס ההקמה הפיצית וגם ההקמה האנושית. צריך להגיד, ההקמה האנושית וה תהליך שלוקת ומן, הוא תהליך סציפי, הוא תהליך שצריך להעביר מי שינהל את וה, בראש ובראשונה. אחר כך הוא צריך להתעסק בגיוס של עובדים טובים, בגיוס של בנות שירות, אנתנו כבר הרבה מעבר לזמן פציעות בנושא בנות השירות. בנות שירות מגייסות בקיץ, וא יש את משבר החגים אי, מגייסים את כל מי שמצא את עצמה כלא מתאימה למקום שאליו היא הלכה, ואו יש עוד משברון שהוא אגב, הוא משבר קטן, שהוא קורה בחנוכה, וה מה שנשאר.

כנראה שבפוריס אנחנו לא הולכים לגייס בנות שירות אני רק אגיד פה, שאנחנו קיבלנו שתי פניות משתי בנות שירות, דווקא מהישוב עתניאל, אני לא מבין פה מה הסיפור של עתניאל, אם יש. שתי בנות על הכיפאק, אחת הלכה לעשות שנת שירות בבית חולים וגילתה שגה לא מתאים לה מבחינת התיק, בסדר! והיא ביקשה, היא שמעה, כי בסוף הדבר הוה, נשמע שמקימים פה מוקד, והיא אמרה שהיא מתה לה לבוא ולהצטרף. לצערי, לצערי וה לא הצליח, כי אמרתי לה אנחנו עוד לא מגייסים שום דבר, אז היא המשיכה לדרכה, ועוד מישהי שהתחילה וגילתה שהיא אלרגית אם אנל זוכר נכון וה היה לסוסיס, מחפשת מקום שאין בו סוסים, אמרתי לה, כרגע לא מתוכנן סוס במוקד, אלא אם כן יהיה הפתעות, בסדר: אצ וּה מבתינת סוגיית ההקמה והגיוס, זה תהליך שלוקח כן חודשיים. בסדרז וה אגב הוא לוקת חודשיים כי אנחנו גט רוצים לעשות אותו טוב.

אנחנו לא רוצים לעשות בכאילו, לא רוצים שהמוקדנית שלנו לא תדע איפה זה אום דראגי. אז היא תצטרך בימי סיור חוות, יום סיור חוות וה לא יום אחד. היום עשינו בדיקה, יש לנו 25 חוות בהר, עכשיו, יכול להיות שהיום בלילה יהיה 26 חוות מקבועות, וכולם צריך לעבור ולהכיר כי

אחרת אתה לא: ודע לתת מענה רלוונטי לתושבים. לסיכום אני אומר, וזאת אמירה גם שלי, גם

של יאיר ואליצור ושחר ושל כל המערכת, שהקמת המוקד היא חיונית, למועצה כגוף התושבים שבעצם בשבילם אנחנו יושבים פה ועושים את כל מה שאנחנו עושים והיא לא איוה מותרות, וה לא איזה ניים יאללה שיהיה מוקד, יהיה נחמד, יהיה מי שיענה וראו ונהיה עוד איוה מישהו, לא!

זה צורך מהותי שאם לא יהיה לנו אותו אז אנתנו עלולים לשלם בסוף בנפגעים ובתיי אדם. ואני אסיים, בכך ששלושת השוטרים שנרצחו בציר 35, הטלפון הראשון שהם הוציאו היה למוקד

4

הי ההתה

מועצה אזורית הר-חברון תמ

משטרת ישראל. וזה לא עבד. לא קרה כלום. המוקד המשטרתי לא הבין את האירוע, הוא לא הבין להתגלות. השוטר דיבר למוקד, מה שנקרא בתוך הבית, לא הבין את האירוע, לא הבין שמדובר בפיגוע. האירוע יצא כתאונת דרכים קשה, באמת יצא כתאונת דרכים קשה, והפעם הראשונה שזה הופעל פה בחטיבה, שאגב, ה מקסים שמשלט שי יודע שצה פיגוע, נגיד שוה פיגוע, הוא לא יודע לדבר עס החיילות שנמצאות בכיכר אידנה, שיש פיגוע, שצריכות לחסום את הכביש. הוא לא יודע להגיד את וה, הוא לא יודע שיש שם חיילות. הפעם הראשונה שהתיילות חסמו את הכביש ומנעו מרכבים לעבור, וה כשהאירוע עלה בתדר החטיבתי והופעלו התיילות בקצה. ואת כל המשימה שלשמה אנחנו מתכנסים ביומיום ולשם זה אנחנו עושים.

אלירם אזולאי: אני רוצה להגיד משהו אחד שהוא מאוד מאוד עקרוני בכל הסיפור של הקמת

המוקד. הצורך עלה מאוד חוק מהשטת ומהמפקדיט ומאנשי הביטתון שבאו אלינו ואמרו לנו את הדבר הזּה. בסוף ההבנה היא שעם כל הטכנולוגיה שאנחנו מקבלים עכשיו ומסביר את כל התבייריס שאישרנו וכל מה שראיתם וכל מה שבעורת השם עוד יהיה בתמיילים ובמצלמות ובכל המרכיבים הטכנולוגיים, שהדבר הזה רק ילך ויתעצם. ואת אומרת, הצורך שלנו בפיקוד ושליטה רק ילך ויגבר ומה שלא שלנו, אין לנו עליו שליטה ואנחנו בטח לא יכולים לקחת אחריות ולהגיד שזאת האחריות שלנו ואנתנו לוקחים אחריות ומממשיס אותה כשזצה לא בידיים שלנו ולכן הסיפור הוא שאנתנו לוקתיס אחריות ולקיחת האחריות הזאת, המשמעות שלה היא שהדבר הזה יהיה בידיים שלנו ואז אנחנו נצטרך לתת גס את הדין ולא רק להגיד הס לא עושים.

אלעזר כהן: כן, או לגבי המוקד הבטחוני קודם כל אני רוצה להגיד שגו יוזמה מאוד מבורכת

וטובה ותודה לראובן על הסקירה ועל העבודה היסודית כולל האלרגיה לסוטיס והכול. מכיוון שהנושא עלה לישיבת ההנהלה בישיבה האחרונה שלה, ובעצם סוכם שס שזה יעבור להתייעצות עס ועדת כספים ועם ועדת ביטחון. אני אשמח לשמוע את דעתם של ועדת כספים וועדת ביטחון בנושא. יש להם המלצות, אס יש להם דברים להוסיף. אני חושב שכולנו מבינים את התשיבות של המוקד. אנחנו רגע לפני תקציב 25י. ויכול להיות שיש לוה השלכות בתתוס הזה, אני אשמת לשמוע את ההמלצות של נציגי הוועדות.

קובי בן גרא: אני אגיד לכם. כן, אבל אני רק רוצה להגיד משהו על התחשיב. לפני שאני נכנס על

המהות ואחרי ה אני אדבר. ראינו את התחשיב, התחשיב נראה מצוין, הוא נראה הוגן, הס לא לקתו פה כאילו מספרים בוא נקטין אותם ונציג לכם כאילו ההוצאה מאוד מאוד מנוסה, מדובר אני חושב על 250 אלף שוטפת, כאשר כל ההנחות שהם לקחו, הן לקחו הנחות שעל פניו, שוב, אני לא ניהלתי כלכלית ממוקד וזה, אבל על פניו וּה נראה מאוד הוגן, מחושב טוב, מאוד, כאילו, ההנחות שלהט הנחות קבועות. אני מרגיש שסבבה עס התחשיב הזה.

4

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכדת מנכ"ל

אלקנה נווה: קודם כל אני חושב שהמוקד היה צריך לקום לפני הרבה שנים בהר חברון ולא רק

עכשיו. בטת עם זה ייתן וישפר את השירות של המשאביסם ולייתן להם יותר תחושת ביטחון. אני חושב שגסם וה העמדה של אריאל בדבר הזה. אני חושב שיש פה כמה נקודות שצריך כרגע לשים לב אליהן. אחד, לי הרגיש בכל התהליך שהתאריך נעצר פה. החליטו שמקימים מוקד, ואז הודיעו לוועדות, אנתנו מקימים בראשון לינואר מוקד, עכשיו תבינו שגה המציאות, גס מדברים ששמענו וראינו וגם מאיך שזה הגיע, וה אושר בהנהלה ואו הגיע לכל המליאה הקודמת ואז אמרנו רגע, חבריה, צריך לעבור בוועדות הנכונות, אבל זה חזר אחורה. אני עכשיו יוצא רגע מהקול של ועדת ביטחון ומדבר כאחד מהחברים במליאה. אני חושב שאנחנו בחודש מאוד מאתגר עד סוף השנה מבתינה תקציבית ומבחינה תזּרימית. כולנו אישרנו שבוע שעבר הגדלת אשראי. ואני חושב שלפני שנכנסים לעוד פרויקט שאין בו על לחזור, בעצם, אס החלטנו להיכנס אליו, גס אס עוד חצי שנה הוא יבוא ויגיד, חבריה, תקשיבו, אין מבנות שירות, אין מי שיענה. אנחנו חייבים לגייס כוח אדם.

ה יעלה עוד 100, 200, 300, נצטרך לאשר את גה. כי בסוף נצטרך לתת את השירות הגה לחושב, כי וה מוקד ביטתוני. ואני חושב שהרגע צריך לשים את זה שנייה על, קו מחשבה. אני גס חושב שזה לא צריך לקרוא לזה מוקד בטחוני, כי אס מראש מנצלים את זה למוקד עירוני, אז שה יהיה מוקד עירוני מההתחלה, וּבואו נמצא לזה עוד משאבים ועוד תקציבים, ולא רק דרך ועדת ביטחון, דרך מחלקת ביטחון. בטת עס זה, שבמידה ולא נצטרך לגייס תקנות של בנות שירות שצריך להפעיל אותן, נצטרך לגייס לזה כוח אדם. אני גס חושב שאם יש לנו בעיות בקריית ארבע, שאנחנו לא איתם כמה שנים, אלא הרבה מאוד שנים, אפשר גם לנסות לבוא ולראות אם אפשר פחות, עוד איוושהי תקופה למשוך שמה, עד שנסיים רגע את התהליך של תקציב 25', אולי נצליח שאלירס ודרור עס המקבילים אליהם. צר לי לשמוע שהמוקדניות שם לא עשו עוד פעם סיור בהר חברון, ולא יודעות איפה זה הישובים או איפה וה הצירים ואיפה החוות נמצאות. אני גס שומע שגם ככה אנתנו בבעיה תורימית ובתובות לספקים שלא שולמו. אבל וה לא קשור אלינו. וה קשור לזה שאני אומר, לפני שאנחנו לוקחים עוד הוצאות, נכון שאה כמה, כמה מאות אלפי שקלים ולא מיליון, אני חושב שעדיין צריך רגע לראות אס יש לנו באמת איפה להביא את זה, אס אנתנו כרגע עוד תקועים עס דברים אחרים שיש לנו התחייבויות קודמות. וה הדברים שלי, אני אומר שוב, אני מברך על הדבר הזה, אני חושב שזה צריך לקום, אני רק חושב שאפשר רגע לתכות, לנשום רגע עוד תודש ולראות מה קורה איתנו ב25 ואו לקבל את ההחלטה הנכונה.

ניר בלושטיין: אז תסביר רגע שניה את הפער בין ווה שאתה אומר שהיה צריך לקום לפני שנים,

בסדר: ועכשיו אתה רוצה להמשיך ולהמתיו?

אודי הורביץ: לא, הוא לא רוצה להמתין.

אלקנה נווה: אני רגע אומר כזה דבר, אנחנו בבעיה תזרימית, נכון: שבוע שעבר אישרנו.

4

= ל

מועצה אזורית הר-חברון זמ

דרור דותן: וה לא קשור אבל התזרים בין תקציב

אורי הורביץ: אתה גס וגם, אתה גס וגם אתי. גס בבעיה התקציבית וגם בבעיה התזּרימית.

אלקנת נוות: בסדר, אני אומר, אנחנו כרגע באיוושהי בעיה. בסדר! יש פה ספקים שלא קיבלו כסף

כמה חודשים. לא,

ניר בלושטיין: אבל יש הרבה סוגיות שקשורות לכסף. בסדר: זאת אומרת, בסוף אנחנו

מתמודדים עס הרבה מאוד דברים שיש להם, בוא נגיד, כמעט כל דבר שאנחנו מתמודדים אתו, יש בצידו איושהו מספר. בסדרז אבל עכשיו אנחנו מדברים על המוקד. כטפים הסתכלו, עברו על הדברים, ראו, מכירים גס את התקציב, מכירים לפתות את ההתחלה של ההכנות ל25', ואני חושב שהם אומרים שוּה בתוך, נקרא לוה סל הסיכונים שאנחנו לוקחים. על עוד דברים. המוקד הוה, אני מסכים איתך, דרך אגב, היה צריך לקרות באמת לפני הרבה שנים. אז בוא ננוע. ואת אומרת, כאילו, פתחת בוה שהיה צריך להיות לפני הרבה שנים, אבל בואו רגע שניה נעצור. אולי או הסיבה שוה לא קרה, אבל כל פעם אומרים בואו נעצור. אז יש משהו שהוא כל כך משמעותי, לפחות בעיניי, אני חושב שצריך לדחוף אותו. כאילו, זה מה שאנחנו צריכים, ולהסתדר במכלול הדברים.

אלקנה נוות: אס שבוע שעבר לא היינו צריכים לאשר את מה שאישרנו, יכול להיות שלא הייתי

אומר את הדבר הוה, אבל עס ההבנה כי מה שאישרנו שבוע שעבר, את התזרים, וגם עס ההבנה שאני שומע שיש בעיה כרגע ואנחנו בתחוסר מאוד גדול בתשלום ספקים, רגע חבריה, לפני שאנתנו הולכים ולוקתים על עצמנו עוד משימה, בוא נראה שרגע שנייה סגרנו את האחרים. זה מה שאנל אומר, אתה רואה את זה ברמה של אלקנה נווה. חבריה זה לא ועדת ביטחון, אני אומר את זה מהכובע של אלקנה. סיימתי את הדברים של ועדת ביטחון, עברתי רגע מהמקום של אלקנה.

דרור דות(: תודה. תודה אלקנה. אורי.

מיכאל הראל: אפשר להתייחס לזה?

דרור דותן: רגע שניה, תן לאורי קודם

אורי הורביצ: חברים, נעשה את זה קצר. אומנם אני דיברתי עם אלירם, ועדת כספים ביקשה

מאלירס ומדרור לדחות את ההתלטה בחודש, כי חשבנו שנכון להציג למליאה, שקבלת התלטה שגוררת אחריה תקצוב של 250 אלף שקל, שכולנו מבינים שזה יהיה לפחות 300, לבסיט התקציב לשנים קדימה, וה משהו שצריך, חברי המליאה צריכים לדעת שהדבר הזה, התקציב הגה מתחרה על דברים אחרים. דרך אגב, אני הולך להמליץ לאשר את זּה כן, אבל בסוף, וה לא שיש למועצה

4

בי היק

מועצה אזורית הר-חצרון מ

מיכאל הראל: למי אתה רוצה להמליץ! וה להרים יד או כן או לא

אלינור נחום: לכולם

אלירם אזולאי: בואו, חבריה, בבקשה תתנו לו בבקשה להשלים.

אורי הורביצ: אני חושב שהתהליך הנכון היה, שנוכל לראות כבר לפחות את אבני הדרך המרכציות

של תקציב 25', שהולך להיות תקציב מאתגר למועצה, ממש כמו 24י אם לא יותר. ומול הדבר הזה, לאשר. לאשר שאנחנו יודעים שגה בא, יהיה פה הרבה מאוד דברים אתרים שנצטרך להצטמצם בהם. בסוף יש פה כסף. ואז, אני אלירם, דרך אגב, ייאמר לזכותו, שמע אורי יש היגיון במה שאתה אומר, נעשה את וה ככה, ואז עלה הנתון, של הבנות שירות. דיברתי גם עס ראובן, אנל מבין היום, שכדי להקים את המוקד הזה בזמן סביר, צריך לצאת לדרך עכשיו. סליחה, היה צריך לצאת לדרך לפני חודש, לפחות, אס לא חודשיים. ולכן, אחרי שאמרתי את האמירה הזאת, שכולנו צריכים לדעת. בסוף, נכנס פה כסף לבסיט התקציב. אה לא לשנה, זה לא איזה פרויקט שיוצאים עכשיו לאיזה אירוע ונסתדר אחרי זה. לא. אנחנו מקבליט עכשיו החלטה. ואת ההחלטה שהמליאה מקבלת. אחרי האמירה הואת, אני בטוח שאלירס ודרור וכל מי וראובן, ינסו להביא מפה ומשם תקציב כדי לכסות את הדבר הזה. כמו שאלירס פעל יחד עס ראובן, לא יודע מי עוד, אולי גס דרור, לא יודע מי פעל בוּה, להביא שבעה שמונה תקנים של בנות שירות, וזה לא נאמר פה בחברת ראובן שלא אמרת, מה שכתבת לי, אני הבנתי את זה בשיחה איתך הבוקר. בסוף אס כשיהיו פה, נקבל את שבעת שמונת התקנים של בנות השירות חבריה, העלות של המוקד הזה לא יעלה 250 אלף שקל. הרבה פחות, או בכלל לא.

ראובן שדור: רק לדייק את המושג, וכתבתי אותו רק כדי, הכוונה היא, התקנים מובטחים,

התקנים וה כסף. הבת שירות בפועל

אורי הורביצ: כן, ולכן יש עוד סיכוי, יש עוד סיכוי טוב בעבודה מקצועית נכונה, ופה המקום לפרגן

לראובן על הכנה מאוד מאוד מקצועית של הצגת הפרויקט הזה. הוא באמת תפר את הדברים מכל הכיוונים. אני חושב שהקמת המוקד, באמת הייתה צריכה כבר, היה צריך לקום לפני עשור. אני ממליץ לכל חברי המליאה לאשר את וה כבר היום, כדי שיוכלו לצאת לדרך. יש פה פוטנציאל גם מבתינה ביטחונית, יש פה פוטנציאל גס מבתינה מועצתית, גם מבחינה אצרחית, גס מבחינת מקור הכנסה, אם נצלית לרתום כל מיני או יישובים, עסקים או לא יודע מה. בסוף יש פה שני אנשים,

7 מול מסכים, אין שום בעיה לתקוע להם עוד מסך אחד כדי שישמרו על איזה חווה או לא יודע מה ולקבל כסף גס על הדבר הזה. יש פה הרבה הרבה אלמנטים שיכולים לעזור. הדבר הכי חשוב, יש פה גורם מועצתי, חמייל מועצתי.

-- =

מועצה אזורית הר-חצרון מו

הדבר הראשון שעושה כל גוף צבאי וה, מקים חמייל, נכון: באמת, אני אומר לכם, אפילו ברבנות שיש איזה 14 חמייליס, כולם אומרים לי זּה, אמרתי להם כן, כל אחד יהיה לו את החמייל שלו. כל מפקד צריך שיהיה לו חמייל, אותו דבר גס פה.

מיכאל הראל: חמיילים אפילו ציצית אחת לא קיבלתי

אורי הורביץ: וו הבעיה שלך?

מיבאל הראל: כן.

אורי הורביצ: קיבלת. תגיד לי את הגודל. הכול הלך לדרוזים.

מיכאל הראל: הדרוזיס מתים על איוה? מדיוס 30 לארגי.

אורי הורביצ: תכתוב, תכתוב, אתה רוצה כסף, אתה יודע לכתוב לי מה אתה רוצה, אז תכתוב.

דבר אחרון, אני אומר לך ראובן, אני אומר לך ואני אומר גס לכל מי שעכשיו ילך וישווק את הדבר הזה. חברים, צריך מאוד מאוד להיוהר מלטעת ציפיות מוגזמות על המוקד הוה. אני שמעתי פה את ההקלטה, בשביל למכור לנו את האירוע הזה, הקלטה מצוינת. בפועל המוקדנית שלנו, מה

היא תעשה: נתנה לה מספר של איוה רכב, מה היא תעשה: עד שהיא תוציא חסימות ווּה, הגייפ

הזה כבר, עבר לצומת ויו, כבר עבר לקריית ארבע.

מיבאל הראל: גו תחושת ביטחון אחרת.

אורי הורביץ: יכול להיות, יכול להיות. יכול להיות שהמוקדנית הזאת דיברה פחות טוב זה לא

בגלל שהיא מקרית ארבע , בקיצור, הבנת את הרעיון. צריך להיוהר לא לתת ציפיות מוגזמות על הדבר הזה, וה דבר שילך ויבנה. אני ממליצ לכולם לאשר את וה הערב ולצאת לדרך. תודה.

דרור דותן: אלינור.

אלינור נחום: טוב, או אני 15 שנה בהר חברון ואני הולכת כרגע פה למעלה מעשרים שנה בגורה.

מוקד 4 תמיד נתן לי מענה, יכול להיות שיש דברים שאני לא מכירה, מן הסתט המוניט כאלה, אבל בתחושה שלי, מוקד 4 תמיד נתן לי ביטתון. אני רואה גס איזושהי חשיבות במוקד 4, בגלל השטת שאנחנו חיים בו, שזה שטח בעצם מעורבב. אנחנו כאילו חלק מתוך קריית ארבע חברון, יש לנו את תלם ואדורה, וגסם זה משהו שנשמח להבין, כאילו בעצם איך המוקד הולך להתפרק, מה היתרונות בעצט בלהקים מוקד חיצוני.

םיו הק

מועצה אזורית הר-חברון מ

אני אשמח להבין למה אי אפשר לעשות את השינוי מבפנים במוקד 8 עצמו, כי אני חוזרת למה שאני אומרת, שאני רואה חשיבות בשיתוף פעולה הצה. אני חושבת שיש משהו טוב. אני נוסעת כל יום על ציר 60 לכיוון ירושלים. מי שייתן לי מענה, מן הסתם וה מוקד 4,

אורי הורביץ: לא! שאת עוברת לצומת העוקפים, את עוברת, באופן עקרוני, את עוברת למוקד

עציון. אני דיווחתי על +ריקות אבנים שבוע שעבר בארכיאולוגית, המוקדנית! הוא אומר לי אני מעבירה את זה לציון.

אלינור נחום: אז אני מתחברת לאותו עניין, תחושת הביטחון שלי כשאני נוסעת על הציר, הוא

תלוי במוקד שאני אהיה באותו רגע. אז אס אני קשורה למוקד 4, זה עדיין לא יהיה קיים מוקד 4?

ראובן שדור: כשאתם תתקשרו 1208, לעולם תגיעו למוקד 4.

אלינור נחום: מה ואת אומרת?

דרור דותן: מוקד הר חברון.

אלינור נחום: אבל אס אני נוסעת

אורי הורביץ: היא תעביר את זה כבר למוקד 4, וה הגזרח שלו, והיא תעביר את זה למוקד

עציונים, וה הגזרה שלו, והיא תעביר את וה ללא יודע.

ראובן שדור: אגב, מי מכם שהתנסה להתקשר ל- 1208 והגיע למוקד בנימין, חוויתס את התוויה

הואת! מההערה הואת, זה קורה הרבה כי הס דיפולד. אס יש בעיות במענה או בקליטה, מוקד בינימין מעביר למוקד הרלוונטי

אלינור נחום: טוב, אני אשמת להבין את וה יותר כי אני לא לגמרי מצליחה להבין את זה. אני

אשמח להבין למה אי אפשר לעשות שינוי מבפנים, למה בעצם אנחנו חושבים שאנחנו נצליח יותר ממה שז

אורי הורביץ: שלנו. וה עולה כסף דרך אגב. היה צריך להחציר פה את הכסף. היום אנחנו משלמים

הרבה כסף, מאות אלפי שקלים.

מלמד ידידה: 560 אלף שקל.

דרור דותן: אנחנו משלמים היום פחות.

בי ה

מועצה אזורית הר-חברון מ

אורי הורביצ: אנחנו פשוט לא נשלם לחם, והכסף יישאר פה. זה הכול.

אלינור נחום: את וה אני מבינה, אני שואלת רק למה אי אפשר לעשות את זה

אלירם אזולאי: מהסיבה הפשוטה, אלינור, מהסיבה הפשוטה, שמה שלא שלנו, אנחנו לא יכולים

לקתת עליו אתריות ובטת לא יכולים לשדרג אותו ברמת תשתית. אצ אני אומר, אנחנו לא יכולים לקתת עליו אתריות מבחינת מה קורה שם. אנחנו, לקחת אחריות, אנחנו יכולים לבקש מהם. יכול להיות שזה יעבוד, יכול להיות שלא. אבל הדבר השני, הוא שזה בסיס של תשתית שאנחנו מקימים כבר עכשיו ברמת המערכות. וּה התקשורת וכל הדברים האתרים, כדי שנוכל פעם אחת לתת שירות כמוקד 106 אזרחי ופעם שנייה להכיל את כל הטכנולוגיה הזאת שהולכת ליפול על כל המרחב.

אלינור נחום: סבבה. אני מקבלת את הנושא הזה שרוצים להקים גס את המוקד 106. כרגע נראה

לי שיש מענה לתושבים סביב מוקד 106, ולכן הצורך האקוטי, בומן שאנחנו עדיין לא מבינים איך אנחנו מתנהלים פה תקציבית, אני חושבת שגם אם ננשוס עמוק עד שנת הלימודים הבאה שיהיה בנות שירות, אני לא חושבת שעל ה אנחנו הולכים ליפול. מהבחינה הזאת, אלו השאלות שלי. אנל מבינה שיש לנו איושהו רצון ללכת עס וה קדימה, אבל הייתי שמחה להבין למח וה כגה אקוטי שאי אפשר לחכות עליהם דרך אגב, והתשובה שכאילו בנות שירות עכשיו, היא לא התשובה

אלירם אזולאי: הסיבה שזה אקוטי בהקמת המוקד היא כי אנחנו נמצאים עדיין במלחמה ויש

סכנה בהר חברון. אס המחאת אומר לי שהדבר שהוא הכי נערך אליו בתרחיש שמבתינתו הוא התרחיש שאליו הוא נערך כל היום ומה שמדאיג אותו וח ה7 באוקטובר בהר חברון, אז אנחנו כמועצה לא ערוכים לזה. אנחנו לא יודעים לתת מענה. מול הצחייי שלנו, מול כל הדברים האחרים שאנחנו רוצים להיות יותר טובים במענה הביטחוני לתרחיש שהוא תרחיש קיצון, אבל הוא גם משליך על השגרה. בסוף, במה שאתה מוכן בתרחיש קיצון בהר חברון, הוא משליך על השגרה.

ואם חס וחלילה, *היה אירוע שבו עולים גס על הקריה וגם על אחד היישובים שלנו, אנחנו בבעיה.

ראובן שדור: אלינור, אני אתן לו התייחסות. אני אגע בשאלה שלך, למה זה קריטי עכשיו ולא

מחכים לספטמבר. גם אס נגיד שאנחנו דוחים את הצורך ה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]