פרוטוקול מן המניין מס' 2

- ₪7

מועצה אזורית הר-חנרון זה

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 2-25

מיום 19/02/2025

כא' שבט תשפ"ה

סדר יום:

1. עדכון ראש המועצה.

2. אישור פרוטוקול מליאה 1-25, מצייב לעיונכם.

3. החלטת ישיבה תיכונית.

4. תביירים.

5. שונות.

םיו .יי

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 2-25

מיום 19/02/2025

כא' שבט תשפ"ה

משתתפים: 0 0 0

אלירם אוולאי ראש המועצה

| בלושטיין ניר | חבר מועצה סנסנה - |

| מלמד ידידיה 0 חבר מועצה בית תגייי

שרגא אריאל חבר מועצה נגוהות |

| קובי בן גרא | חבר מועצה מצודות יהודה

| אלקנה נווה חבר מועצה מעון

| אבנר חדד | חבר מועצה שמעה =

מאיר כהן 0 | חבר מועצה כרמל |

| נחום אלינור | חברת מועצה עתניאל. ו

\ שמעיה אסולין = | תבר מועצה אדורה

| אורי הורוביצ | חבר מועצה מעלה חבר

| בר חי יוסף | חבר מועצה סוסיא

| יו שפירא | חבר מועצה אשכולות

מיכאל הראל | חבר מועצה תלם

חסוים 1 .0 %0%-

| כהן אלעזר | חבר מועצה טנא עומרים

דוד סגל מבקר המועצה

נעמה פוליאקוב | חברת מועצה שני לבנה

נוספים:

דרור דותן מנכ"ל המועצה

דוד סעייד רמייט המועצה

רונן כהן גזבר המועצה

רויטל סופר מנהלת לשכת מנכ"ל

גליה ברמי מנהלת לשכת ראש מועצה

דני רהט סמנכ"ל אסטרטגיה

ורשויות רשת אמית

.יו ואה

מועצה אזורית הר-חברון תמה

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 2-25

מיום 19/02/2025, כא' שבט תשפ"ה

אלירם אזולאי: טוב, שלום לכולם, ערב טוב. קצת לגבי עדכונים היתה לנו פגישה עס שרת התחבורה

ומנכייל נתּיבי ישראל עס הצוות המקצועי שלהם. היו שס ארבעה נושאים מרכזיים. אחד זה הנושא של הרחבת הכבישים גס 60 וגם 317,356 בהר חברון.

אורי הורביץ: מה וה 317!

אלירם אזולאי: 317 ה ממיתרים עד בית חגי, כיכר חגי מזרח ו-60 מחגי מזרח עד מיתרים. ביקשנו

הרחבה של הדברים האלה. בצומת הזית יש לנו שס תוכנית של נתיבי ישראל שאנחנו מאוד מתנגדים לה, חמש רשויות ביחד, אנחנו, קריית ארבע, חברון, אפרת וגוש עציון. רוצים לעשות שס עוד רמצור, בכביש 35. רוצים לעשות עוד רמזור שיסכן מבחינתנו את התושבים שלנו ולא יאפשר להם לנסוע ישר.

אלקנה נווה: בכביש 35! איפה וה?

אלירם אזולאי: צומת הוית זה לפני גשר חלחול, אתה בא מתלם. בקיצור, שורה תחתונה, אנחנו

פנינו גס לאלוף וגם למחייט בעניין האה. הס הדגישו את הסכנה הביטחונית, קיבלנו חוות דעת שלהם ולאור הדבר הזה שרת התחבורה הנחתה לעצור את התוכנית, לבחון אותה מחדש ואתמול האלוף חיה פה וסוכם שבעצם יהיה תקצוב משותף של משרד הביטחון ושל משרד התחבורה, זה עוד צריך לעבור אישור תקציבי שלהם כדי לתקצב במקום הרמצור מחלף. זה הרבה יותר יקר להם אבל אנתנו עמדנו על הרגליים האחוריות ואמרנו אין מצב שיהיה פה רמזור. הסיפור של הכיכרות מבתינתנו היה משהו שאנחנו בשום מקום חדש לא מוכנים לחצור עליו.

אלקנה נוות: מחלף עליון או מחלף תחתון?

אלירם אזולאי: עזוב, עזוב, עגבו רגע, חבריה עצבו, די, די, אלקנה. עזבו רגע את הפתרונות עוד לא,

יהיה מחלף. מבחינתנו שהערביס יתעכבו ושאנתנו ניסע ישר, ה מה שחשוב.

שמעיה אסולין: בהודמנות זו, שאתה עד 35, זה ראוי גס להגיד יישר כוח על החזרת הצמתים, שה

נפל פתאום. עבדנו על וה לא מעט ואתם, ואני שמת מאוד מאוד.

םיו --

מועצה אזורית הר-חברון 0 מ

אלירם אזולאי: צומת תלם וגם צומת אדורה קיבלו בעצם תקצוב כדי לתקצב את הפניות שמאלה

גט בתלס וגם באדורה, מה שלא היה עד עכשיו, התחילו בעבודות שס לפני חודש בערך. +ה עבודה של משהו כמו בין חצי שנה לשמונה תודשים. בעוּרת השם, אני מקווה שהדבר הזה יביא גס לתלם וגם לאדורה הרבה פחות סיכוניסם כשהם פונים שמאלה. דבר נוסף שהיה שמה וה כל הנושא של קולות קוראים של משרד התחבורה בתוך היישובים. ביקשנו תעדוף, אנחנו מקווים שבשנת 25 נקבל שמה איושהו תעדוף אבל הגשנו כבר מה הקולות הקוראים ומה הפרויקטים שאנתנו רוצים בהר לפי התעדוף שהיה משנת 23' שבעצם מאז הפסיקו לתקצב בהר חברון במשרד התתבורה בתוך היישובים פרויקטים. הפרויקט האחרון שתוקצב היה מעלה חבר. והדבר האחרון שסיכמנו שמה ה בנושא התחבורה הציבורית ליישובים הצעירים. השרה אמרה שהיא לא מקבלת בשום צורה את זה שלא נכנסת תחבורה ציבורית ליישובים הצעירים, ולמעשה סוכם שהמשנה למנכייל ומנכייל נתיבי ישראל יגיעו לשטת עוד שבוע וחצי. יסיירו עם החבריה של התחבורה הציבורית של משרד התתבורה במקומות שצריכה לעלות אליהם תחבורה ציבורית, באשתמוע, בעשהאל, במצפה יאיר ובאביגיל ובאדורייס. למרות שבאדוריים אין בעיה כי כבר היום נכנס, אז אין בעיה באדוריים. לא, לא, אין בעיה. ולמעשה, סוכם שכל מקום שתהיה בו איוושהי בעיה מבחינת זוויות וכל מיני דברים כאלה נתיבי ישראל יטפלו וכל מקום שלא, הס ינחו לתת תוספת של תחבורה ציבורית ולא על בסיס הקיים, שזה מבחינתנו דבר מצוין. אני מקווה שנתקדם עט זה במהלך השבועות הקרובים ונדע לאן זה הולך. מנכ"ל מדייא אישר בפגישה שלנו לחדש את הצי של האמבולנסיס של המועצה ולמעשה כבר התחלנו לקבל, סוכם על שמונה אמבולנסים חדשים, קיבלנו כבר שלוש ניידות טיפול נמרצ

חדשות. ואנחנו מקבלים: מה כן, אחת ממוגנת ושתיים לא ועוד חמישה אמבולנסים לבנים חדשים

לצי שלנו, זה יקטין לנו את העלויות של ועוד אמבולנס. ועוד אמבולנס נוסף התווסף בהר לאשכולות.

ישבנו כאן עם ניסים וטורי, הוא בתפקיד שלו רצינו להביא אותו לכאן כיוון שהוא, יושב ראש הוועדה שמחלקת את הכסף לחינוך הבלתי פורמלי מהרווחיס של הגז. אז אין לוה תוצאות מיידיות אבל בהחלט העלינו לו כמה צרכים פה מבחינת מבנים של תנועות נוער, בני עקיבא, הנוער הלאומי והוא הבטיח לנסות לעוור בעניין הזה. הייתה לנו פה פגישה עס השרה לאיכות הסביבה. אני חייב להגיד לכם שהנושא הזה, הוא נושא שאני מרגיש שאנחנו כמעט עומדים בו במקום. יש לנו פה נושאים מאוד מאוד כבדים כמו נחל חברון ויש לנו עוד נושאים נוספים במשרד לאיכות הסביבה כמו המחצבות והפסולת שיש לנו פה. מבתינתי, אנחנו עוד נקבל את הסיכום, אבל אני אמרתי לשרה, את ואני נבחנים בסוף במבחן התוצאה ולא במבחן הדיבורים. היא לקחה על עצמה כמה משימות, אני מאוד מאוד מקווה שהיא והמשרד שלה יצליחו לעמוד במשימות שהיא לקחה, אבל אני אומר לכם שאנחנו בעניין הזה בפערים עצומים, עצומים ממה שאנחנו רוצים, ממה שאנחנו צריכים להיות. אתמול היה פה סיור של יושב ראש החטיבה להתיישבות עס הצוות המקצועי, בעיקר עברנו על היישובים, גס כאלה שנמצאים פה בטיפול נקודתי וגם דבריט שאנחנו רוצים שהחטיבה עוד תקדם פה. הס תקצבו לתוכנית אב אבל וה כבר תקצבו לפני, וה לא חדש מאתמול. הס תקצבו 400

מועצה אזורית הר-חברון זמ

אלף שקל לתוכניתה והם בעצם כרגע מחכים עם הכסף שנגיד להם, מה בתוך התוכנית אב, מה החלק שהם יעשו, כי כל התוכנית אב היא סדר גודל של בין שישה לשמונה מיליון שקל.

אלקנה נוות: וכל המועצה או רק פהז

אלירם אזולאי: כן, כל המועצה. כן. פינציי ממייו ש'יי החדש שנכנס, עשה איתנו איושהו טיור כאן

בהר חברון. ומיקדנו אותו על כמה דברים שחשובים לנו בין השאר, השוק בין אשכולות לטנא עומרים שמשתולליס שם עם בנייה בלתי חוקית ונושאי התנועה בהר חברון. או הס כבר התתילו עבודה שמה, היום שלת לי האלוף, כיוון שגם דיברתי על וה לא מעט עס האלוף, הוא שלח לי שהוא רואה שהם עובדים שס חזק והם העיפו את כל הדוכנים והם עובדים שס או חשוב גס להם להראות שהם עובדים. שר המורשת היה כאן ולמעשה צריך להגיד, צריך להגיד ששבוע לפני שהוא סיים הוא תקצב לנו פה מאציינג שעמד פה בערך שלוש שנים של פרויקט שנקרא ארץ תהללים, פרויקט בסוסיה הקדומה שמשרד התיירות תקצב אותו בשישה מיליון שקל מתוך שמונה. למועצה לא היה את המאציינג. היינו צריכים להשלים את הכסף והוא השלים את כל הכסף עד השקל האתרון ומשרד התיירות הסכים שהמציינג יבוא ממנו כי באופן עקרוני אסור לעשות כפל תמיכות של מאה אחוז.

אבל פה הייתה הסכמה חריגה גס של משרד התיירות וגם של משרד מורשת ובעורת השם אנחנו יוצאים עס הפרויקט הזה לדרך בתקצוב מלא של המדינה. אלוף הפיקוד היה כאן אתמול, עברנו איתו באדורייס ובעוד כמה מקומות בהר חברון בהמשך לחתימה שלו על תחום השיפוט באדורייס שמאפשרת לנו בעצם לקבל סמל יישוב ולהתתיל להתנהל איתם גס בתכנון תבייע וגם בלשים להם גן ומני, מה שעד עכשיו לא התאפשר לנו. אנתנו ממשיכים בסיורים ביישובים, היינו באדוריים, היינו בסוסיה, היה פה החודש עדיין עד סוף התודש, פברואר יוצא מן הכלל שבעצם יש פה הרבה פעילויות סביב ילדים עם צרכים מיוחדים, מבוגרים, מאוד מאוד גס מרגש וגם אנחנו מכירים את האנשים המדהימיט של הר חברון שמתחבריס גם לחודש הזה וגם עושים הרבה פעילויות בתוך היישובים, מקסים. יש לנו פה ועדה שהוקמה במועצה להודקנות מיטבית בקהילה כשהמטרה היא, המטרה המרכזית היא בעצם להתייחס לוותיקים. יש לנו מעט מאוד ותיקים בהר חברון, קצת פחות משני אחוז, אבל בסוף אנחנו מבינים שאם אנחנו לא נייצר היום איזושהי מעטפת לוותיקים שיוכלו להישאר ביישובים, א+ אנחנו נמשיך לקבל רק יישובים צעירים ולא יישובים בין דוריים ולכן יש פה פעולות בין מתלקתיות שנעשות כדי לתת מעטפת לוותיקים שיישארו פה. תוכניות שאושרו להפקדה זה תלם אושר 106 יחידות דיור, עתניאל אושרו 156 יחידות דיור להפקדה. ונחתס תחום שיפוט אדוריים. בוועדה הקרובה, בעוּרת השם, שתהיה בשבוע הבא, עולות שתי תוכניות בבית חגי של כ-

0 יחידות דיור שתיהן. מה שייתן לנו שמה, בעורת השם, בוסט מאוד מאוד רציני וחאק ועכשיו מה שנקרא הקלפים בידיים של היישוב והמועצה רק כדי לממש את צה. אנחנו עולים עם 400. זה אושר דרג מדיני וזה עולה לוועדה.

םי מ

מועצה אזורית הר-חברון מו

וועדה סטטוטורית בנושא בטיחות בדרכים שהייתה בעיקר כדי לראות איך הרלבייד נכנסים פה לעוד איושהן פעולות גס בבתי הספר וגם עס הוותיקים כדי להגביר פה את המודעות. קצת לגבי המרחב, אא שכונת קרוואנים חדשה באדורה למי שלא היה מוצמן ללכת, באמת באמת מדהים ומרגש. בכרמל, היישוב התליט לצאת החוצה לאדמות המדינה שנמצאות צמוד ליישוב, צמוד לאוסם אל חיר ולבצע שם נטיעות ובבאר אלחנן בעתניאל, נחנך בית כנסת שבנה הרב בני לוּכר אלחנן, הרים בשלושה חודשים בית כנסת, שיישוב של 200 משפחות יכול להתפאר בו, באמת מדהים, עס גן שעשועים, עם רחבת קידושים, עם שירותים ומה שאתם רוצים ומטבח ענק ובאמת מדהים. התחילו פה הכשרות להנהגות היישובים במסגרת מחלקת היישובים המתחדשת, הייתה פתיחת שנה בנושא צמיחה ואתמול הייתה הכשרה לוועדות קליטה, כשהמטרה המרכצית היא לייצר הכשרות לבעלי התפקידים בכל התחומים כדי להיערך לצמיחה מואצת. המשך הכשרות לצוותים, יש לנו כאן הסייעות של המועצה, למעשה רוב הסייעות של המועצה הולכות לעבור תוכנית שבהן הן מוכשרות כצוותי חינוך, לא רק סייעת שבאה להשלים. הדבר הזח נותן להם גם גמוליס וגם מאפשר לנו לתת צוותים באמת יותר מוכשרים ומקצועיים. היה קצת עבודה בגנים על תוכנית החלל ופתחנו את הרישום לתשפייו בגני הילדים בצורה מלאח ומקוונת לכולם.

דרור דותן: למעשה עד היום, היום זה כבר נסגר.

אלירם אזולאי: היום נסגר, אוקיי. ראשי הרשויות נפגשו גס עס שר הביטחון, נפגשנו גס עס שר

התינוך. כאן אתם רואים מפגש של מטה יהודה לכיש והר חברון בנושא אזור תעשייה שער יהודה, מה שנקרא, שער יהודה שהוא משותף. ואת אומרת, יש את התלק שלנו ויש את החלק של מטה יהודה ולכיש. מצד המועצה, מי שמוביל עסקית את התוכנית הזאת זה פרִי אטיאס ולמעשה שלושת ראשי הרשויות ביקשו מהר חברון להוביל את הפרויקט המשותף.

אלקנה נווה: הוא מוביל את וה מטעם המועצה

אלירם אזולאי: הוא מוביל את זה מטעם קודם כל, הוא מוביל את וה מטעם המועצה בחלייפ. חלייפ

קיבל את המשימה הואת ממני. אז אני אומר, הוא יושב ראש החלייפ והוא מוביל את זה כמשימה שהחלייפ קיבלו ממני. והו, בהיבט הזה אנחנו, אני מקווה שבמהלך השבועות הקרובים נחתום הסכם בין הרשויות שבעצם מאפשר למדינת ישראל ולמשרד הפנים להתתיל לתקצב אותנו כשלוש רשויות ולא כאחת והדבר הזה ייתן עוד דחיפה לפרויקט. גס שר הכלכלה וגם שר האנרגיה, וה המשנה למנכייל שר האנרגיה ווה הבחור הזה הוא מנהל אצורי תעשייה במשרד הכלכלה, אלי כהן ויריב והם למעשה תומכים מאוד מאוד ברעיון, תומכים בפרויקט ועוזרים לקדם כשהמטרה והיעד הראשון הוא הר חברון, תחנת כוח ובעורת השם אני מקווה שגם מתקן השבה שהשרה לאיכות הסביבה מאוד רוצה לעזור לנו לקדם. נראה איך זה יתקדם. מתקן טיפול פסולת.

.יו הלפה

מועצה אזורית הר-חברון 0 גת

מתקן טיפול בפסולת. וה משתלב יפה ליד תחנת כוח, ואם שני הדברים האלה ילכו, יהיו לנו שני עוגנים לאומיים של משהו שתופס לנו את רוב אזור התעשייה, ויכניס למועצה הרבה כסף.

אורי הורביצ: רק הארנונה?

אלירם אזולאי: ככל שאנחנו נצליח לקבל גס שותפות בקרקע, אז גס יותר, אבל אנחנו כמובן

שואפים ודוחפים לזה אבל זה עוד לא הסתיים. חלוקת דרכי ביטתון, דיברנו.

אלקנה נווה: איה רשויות איתנו בזהז

אלירם אזולאי: מטה יהודה ולכיש. לכל אחת יש בערך 500 דונם שהם צמודים. 500 דונם מטה

יהודה, 500 דונם לכיש, 500 דונם הר חברון, שלושתם צמודים.

אלקנה נווה: ומה וה מה שכפר עציון מדברים על אוור תעשיהז

אלירם אזולאי: לא קשור לשם, וה לא, וה באזור אתר שהוא בשטח שיפוט שלהם. אני בעד שכולם

יעשו וכולם ייהנו

אלקנה נווה: סתם כי ראיתי פרסום,

אלירם אזולאי: לא קשור לאוור התעשייה הזה. וה באזור אחר שהוא בשטח שיפוט שלהם. השטת

שיפוט של הר חברון וגוש עציון גובל באזור תרקומיא.

אריאל שרגא: בעצם, אחרי האישורים האלה, אתם מתחילים תהליך תכנון

אלירם אזולאי: אנחנו כבר קיבלנו את הקרקע, קיבלנו כבר הרשאה לתכנון וקיבלנו כבר תקציב

תכנון. ואת אומרת, אנחנו הכי מתקדמים. אני מדבר על חברון. לכיש ומטה יהודה עוד לא קיבלו לא קרקע, לא הרשאה לתכנון ולא תקציב. אנחנו כבר נמצאים בתוך הליך שיש לנו הסכמה של משרד האנרגיה וקמייט חשמל והממונה לתת לנו לעשות שם את תחנת הכות ואנחנו עדיין בדיונים על המתקן השבה ברגע שיסגר הדבר הזה אז נוכל גס לבשר על הדבר הזה אבל כרגע מבחינת תחנת הכוח, בעורת השם, גה הולך להיות שס. סחטיין על האדורה, תקשיבו באמת באמת מקסים, זכרו מקום ראשון באר החבורה הוּאת בזכות משוגע אחד בייישוב שמוביל שמה את הנוער כבר שש שנים לתוכנית הואת של הרובוטיקה. מקסים, גאווה אאורית.

דרור דות[: אביתי לוי! מהנדס, עובד בתעשייה האווירית.

בי --

מועצה אזווית הר-חברון ו

אלירם אזולאי: כביש 35, דיברנו על התחלת העבודה בצמתים. חלק ממה שטיפרתי לכם לגבי תחנת

הכוח, ישבנו בפגישה בנתיבי הגו ולמעשה סוכם על יציאה לתכנון קו גז שיוצא מקריית גת ויגיע עד לאזור תעשייה שלנו, שער יהודה, לתחנת הכוח. באפריל, חברת תכנון של נתגז אמורה להתחיל לעבוד וזה סדר גודל של שנתיים תכנון וסטוטוריקה ועוד בערך שנתיים ביצוע. זאת אומרת, עוד כארבע שנים, בעזּרת השם, אמור להגיע קו הגז לתחנת הכוח. קמייט ארכיאולוגיה אישר הקמה של, לא הקמה, שיקום של גג בית הכנסת בסוסיה. יוצאים לעבודות בשבועיים הקרובים וחפירות קהילתיות. יש לנו עוד הרבה מאוד תוכניות איתם שכרגע נעצרו בגלל תקציב המדינה וועדת כספים.

פרישת החבריה של בן גביר מהממשלה ולכן התליטו לעצור להם תקציבים בין השאר גם לזה.

אלקנה נווה: מה הערכה התקציבית של הגג?

אלירם אזולאי: בערך 1 מיליון שקל. ותוכנית אב יוייש למעשה יצאה לדרך, אושרה חברה מתכננת.

אני מעריך שבמהלך השבועות הקרובים תהיה כבר פגישת התנעה עס המתכנן של משרד השיכון למרות שהם עדיין לא קיבלו את ההרשאה התקציבית כי הס מחכים לתקציב המדינה ווה יקרה באפריל מאי, אבל הס מבתינתס כבר מוציאים את הצוותים לעבודה על בטיט הסיכום העקרוני של משרד השיכון עס המתכננים שהם לוקחים אותם.

אלקנה נווה: מה אמור להיות כלול בתוך התוכנית הזאת?

אלירם אזולאי: כל התשתיות הראשיות ולצורך העניין כבישים, מים, חשמל, ביוב, חקלאות.

אלקנה נווה: בתוך היישובים.

אלירם אזולאי: לא, במרתב. זו תוכנית אב, זו לא תוכנית יישובית, וו תוכנית אב.

אלקנה נווה: בתוך היישובים?

אלירם אזולאי: אמרתי לא. גו תוכנית אב. תוכנית אב היא תוכנית שמגדירה בעצם איך הולך

להיראות האצור, בעורת השט, 100 שנה למדינת ישראל ב 2048. יישובים חדשים, יישובים עירוניים, חקלאות, תיירות, חינוך, תחבורה, הכל, הכל מהכל.

אודי הורביצ: לא הגדלת יישובים!

אלירם אזולאי: לא. הגדלת ישובים נמצאת בפנים אבל לא, הוא שאל אס כאילו, אס הבנתי תכנון

מפורט בתוך היישוב אצ לא.

היו --

מועצה אזורית הר-חנרון ו

אלקנה נווה: גס רגע תכנון לישובים כדי שבעוד עשור כל ישוב יכפיל

אלידם אזולא?: לא, זה תוכנית עבודה 25' שהעלנו עס משרד השיכון, שהיא פר ישוב. ואת אומרת, יש לנו חוץ מהתוכנית אב, יש לנו תוכנית עבודה ל 25י שהיא פר לישוב, בכל יישוב מה אנחנו מתכננים ב 25י. התוכנית הואת היא תוכנית מאוד גדולה, היא תוכנית בהיקף של בערך 30 מיליון שקל, עוד לא קיבלנו את הכסף ועוד לא, אנחנו עוד לא יודעים שכל הדבר הזה יגיע אבל בעזרת השם אנחנו מקווים שכשיאושר תקציב המדינה, אצ באופן עקרוני בדיונים הפנימיים בין המחוז, בירושלים לבין המנהל לבנייה כפרית טוכס שנקבל את כל תקציב 2025 שביקשנו.

אלקנה נוות: השאלה, אם בתוך תכנית האב גם מטתכלים רגע על כל התשתיות הישנות בכל

היישובים הקיימים!

אלירם אזולאי: לא, לא בתוך היישובים.

אלקנה נווה: בכלל לא!

אלירם אזולאי: לא.

אלירם אזולאי: וה תוכניות מפורטות בתוך היישובים. אני רוצה להעלות את דני רהט אולי מילה

על האנטנות,

אורי הורביץ: אולי מילה על האנטנות, איפה עומד פרויקט האנטנות ואיפה עומד פרויקט הסיבים

אלירם אזולאי: פרויקט האנטנות שלב אי כרגע מתעכב לפחות בחודש, המכרו מתעכב לפחות

בחודש. הס קיבלו, היינו שלשום במנהל האורתי, הס קיבלו 260 שאלות הבהרה. מהפוניס, ואת אומרת, מהקבלנים שאמורים להציע הצעות. ולכן ייקח להם לפחות חודש לענות לשאלות ההבהרה ולהכריו על זוכה. ווה מעכב לנו את הפרויקט בעוד חודש קדימה, את התחלת הפרויקט. זאת אומרת שאנחנו, אס הערכנו את וה לפני וה בשמונה חודשים, עכשיו אנחנו יכולים לדבר על תשעה, עשרה חודשים. וזה שלב אי. מה שכן ישבנו איתם כדי לקדם את זה, וה כבר ישבנו איתם על שלב בי, הראינו להם 11 נקודות שמבתינתנו חשוב לנו להכניס לשלב בי. אני מעריך שלא נקבל את כולם.

אורי הורביצ: איפה תוקם האנטנה של שלב אי

אלירם אזולאי: בשלב אי יש שתי אנטנות, יש אחת באביגיל ואחת בסנסנה. שלב בי ביקשנו עוד 11

נקודות. מתוכם אנחנו מקווים שנצליח לפחות לקבל לפחות 5 נקודות, 5 אנטנות בהר. שבוע הבא אמור להיות סיור שלהן לקביעת מיקומים כדי שלא נגיע למצב שהגענו אליו בשלב אי שרבנו על

= מווקלק

מועצה אזווית הר-חברון בת

המיקומים שנייה לפני המכרו. אז אנחנו כבר נערכים לשלב בי מבתינתנו כדי להיות מסוכמים עס קמייט תקשורת על המיקומים ועל הכמויות שיהיו אצלנו. זה דני?

דרור דותן: הוא עוד לא, ייקח לו כמה דקות לעלות, שתי דקות.

אלירם אזולאי: לגבי הסיבים, גם הדבר הוה מתעכב. הס התלבטו בין בוק לבין חברה אחרת, איך

קוראים לה, איי .סי .ביז איי .טי .סי. איי .טי .סי. מהז

דרור דות[: איי .טי. סי

אלירם אזולאי: הס בחרו חברה, החברה הזאת לא עמדה ואו הס עשו סנקציות על בזק, בוּק אמרו

שהם נכנסים. אנחנו כבר הלכנו לבוק כבר סיכמנו תוכנית עבודה ואו הס הודיעו שלא בטוח שהם יתנו את זה לבוק. וה אמור להיגמר שם, עכשיו יש משא ומתן ביניהם על נושא תנאי התשלום. אבל הס טוענים שהחברה החדשה שהם רוצים לחתום איתה נתנה להם תוכנית עבודה ולוחות זמנים יותר קצרים משל בזק. אנחנו, הס אמרו לנו שעד סוף שבוע הזה הס אמורים לקבל החלטה סופית.

אנתנו לוחצים וכמובן נמשיך לעדכן אבל מבחינתנו הס יודעים שאנחנו, ואת אומרת, אין כמעט שבוע שהשר והמנכייל לא מקבלים טלפון על הדבר הוה. הס בתוך מכרו של המדינה.

אלירם אזולאי: אני מציע עד שדני יעלה. עד שנסדר את זה, בואו נעבור על התביירים.

אלירם אזולאי: אה, אוקיי, חברים, אני עובר על התבייריס. תב"ר 2163, קידום חינוך בנושא משבר

האקלים.

דרור דותן: צריך לומר, זה תב"ר שכבר העברנו, רק הרישום שלו לא היה נכון מבחינת, כן, השם

שלו לא היה מדויק. אנחנו מעבירים אותו שוב. ה פרויקט שכבר תוקצב ב24' וחבל כבר על ה-100 אלף שקל האלה, זה כל העניין. יש לנו גם תוכנית איך לממש את זה במערכת התינוך. כמו שאמרתי, זה עבר לדעתי לפני שתיים או שלוש מליאות, וה פשוט לא היה רשום נכון. מרכיבי ביטחון התיישבות צעירה.

אלקנה נוות: אני מבקש את כל הדברים של ביטחון לא להעלות, הס לא עברו בוועדת ביטחון, דיברנו

על ה פה כמה פעמים. שלחתי מייל ביום חמישי שעבר, אף אחד לא פנה לקיים ישיבה במהלך השבוע האחרון, היה אפשר להציג את וח לוועדה. צר לי מעבר לזה, כבר אין לי מה לעשות.

אלירם אזולאי: אני רק אעיר שתי הערות, בסדר! אי. דיון בוועדת ביטחון הוא לא תנאי להעלות

תברים במליאה, אוקיי! דבר שני, היה דיון שאני ראיתי שזימנו אתכם ולא הגעתם.

.יו וי

מועצה אזורית הר-חברון 0

אלקנה נווה: זה לא נכון.

אלירם אזולאי: בסדר, נכון לא נכון, חבריה, תקשיבו. אתם יכולים, תקשיב

אלקנה נווה: אני מרגיש, שאני שולח עובדות בקבוצה עס המזכירה ועם ראובן ולא מגמניס ישיבות.

אי אפשר להתווכת על זה.

דרור דותן: זה לא נכון. זה לא נכון. אלקנה, גה לא נכון. אתה עצמך יודע. יש לכם אחת לחודשיים

ישיבה ביומן.

אלקנה נוות: אנחנו סיכמנו פה ויש פה כל מיני אנשים שבישיבה לפני

דרור דותן: אבל וּה לא קשור לתביירים

אלקנה נווה: לפני שתי מליאות איפה שספי ישב והוא שאל מה העניין ואני הסברתי, אמרתי אם

הקמתם ועדות, לפחות שהדברים יעבדו בוועדות כמו שסוכם.

אלירם אזולאי: אז אני מסביר, אתם יכולים לדון בוועדות

אלקנה נווה: ובגלל שאפשר להאשים פה את רונן רגע, שנייה, תן לי לסיים עם זה. אבל רגע, שנייה,

מיכאל הראל: שנייה. אתה לא מבין אבל מה הציניות?

אלינור נחום: שנייה. אני לא מבינה אבל מה הציניות! למה הציניות! מיקי! למה יש כזאת ציניות

וכוה ולזול בתברי מליאה! אנשים מעלים פה משהו של

מיכאל הראל: אני לא יודע על מה את מדברת.

אלינור נחום: או כדאי שתתחיל לדבר,

מיכאל הראל: מה ה אומרז וה שלך.

אלינור נחום: לא, ה ממש לא בסדר. ממש לא בסדר. אס אנשים מעלים פה משהו שמטריד אותם,

מספיק עם הציניות, זה לא לעניין בכלל.

אלקנה נווה: ישבו כאן פעם אחרי פעם וביקשנו שתביירים יעברו דרך הוועדות כי אחרת לא, וה לא

עובר דקה, לא נשאליסם שאלות.

= ווק

תועצה אזורית הר-חברון ו

אלירם אזולאי: חבריה, אני מסביר שוב.

אלקנה נווה: רגע, הייתה צריכה להיות ועדה לפני חודש ומשהו. זה לא הסתדר לכל מיני אנשים,

ביקשו להזיוז את זה. ראובן אמר אני יוצא לכנס, לא נוכל לקבוע מועד חדש. לא נקבע מועד חדש.

ביום חמישי שלחו תביירים, שלחתי מייל, ביקשתי. כל השבוע חיכיתי לטלפון מהמזכירה של מחלקת ביטחון, לא הגיע. כל השבוע היה אפשר לקבוע. יותר מוה, אני אגיד שדרור גם בקבוצה הזאת ויכול להיות עד לגּה, שכבר כמה פעמים שלחתי הודעה מה עס ישיבה, מה עם אין תגובה. אז אס ככה, דברים מתנהלים. ואני שט את גה פה על השולחן ואומר, חבריה, לפני כמה מליאות, אפילו שראל יושב איפה שספי ישב, והוא שאל מה העניין. אמרתי, אס יש ועדות, שהדברים יעברו בוועדות.

אם לא, בוא נשב כולנו בהנהלה, נבוא פעם בחודש, נשמע את הדברים, ביקשתם שנהיה בוועדות, נכון: ישבנו אצלך בלשכה, ביקשת. לפחות שהדברים יעברו, ומרגיש לי שזה אף פעם לא קורה. ובגלל זה הפעם אני שם את הדברים על השולחן ודורש את גּה, ובגלל ה גס כתבת את חמייל שבוע לפני כן היה אפשר לקיים את הדיון, לא קיימו אותו. אי אפשר לעבוד ככה. שניה, אי אני אומר לכם, אי אני אומר לכם,

אלירם אזולאי: שניה, א' אני אומר לכם, אי אני אומר לכם, אז א ', אני אומר אני אומר לכם אין

שום החלטה, בסדר, שתביירים עוברים, הס תנאי שיעברו בוועדת ביטחון תביירים של ביטחון או של חינוך. אלקנה, אני מסביר לך רגע, העבודה של הוועדות לא קשורה רק לסמכות של מי יכול, איזו וועדה יכולה לדון באיזה תביירים. אני מסביר את וּה שוב, יש לכם כוועדת מלייח סמכויות מאוד מאוד ברורות, תקרא אותן, הן מופיעות בחוק של המועצות האטוריות.

אלקנה נווה: אין שום אנחנו לא במלייח. לא נכון. דרור במפורש, אמר לנו אתם לא חלק מהמליית.

אתם ועדת ביטחון, אתם סותרים אחד את השני.

אלירם אזולאי: בסדר, בוא, אני מסביר לכם עוד פעם, בסדר! ועדת ביטחון היא לא תנאי להעברת

תבייריס לא ביטחוניים ולא אחרים.

אלקנה נווה: מצוין, או כל הוועדות חן פונקציות.

אלירם אזולאי: זה אתה אומר, אני לא מסכים איתך. הוועדה דנה במדיניות, הוועדה דנה ב,

אלקנה נווה: יש פה לקיחת כסף מנוצריס. מישהו דן בזה! מישהו הלך לשאול רגע את מר הדעה של

הר חברון של להביא את הכסף* כן, כן, בוודאל,

אלירם אזולאי: כן, כן, בוודאי, בוודאי.

הי לוול נה

מועצה אזורית הר-חצרון ות

אלקנה נווה: איך אני יודעז

אלירם אזולאי: למה אתה צריך לדעת מזה?

זו שפירא: רגע, אז העניין הוא מאיפה בא הכסף!

דרור דותן: איך זה קשור לביטחון?

אלירם אזולאי: תקשיב, אתה יכול להתנגד למה שאתה רוצה, אלקנה. כל אחד פה יכול להתנגד

למה שהוא רוצה. בשביל זה יש תביירים ואני מסביר לך

אלקנה נווה: ועדת ביטחון היא שום דבר. בוא נגיד את האמת, היא שום דבר. שום דבר לא עובד

דרכה. היא לא שווה שום דבר. כי בעצם היא גס לא מחליטה שום דבר, היא כלום. היא סתם שני אנשים שמקדישים לה ומן, באים לשבת עם ראובן, שעה, שעה וחצי, לספר להם מה קורה והולכים.

אפרופו המוקד שכל כך חלמתם עליו, אז הקרטונים עומדים ריקים כבר חודש מהמליאה הקודמת מחוץ למוקד והמוקד עוד לא קס. בסדר, או ועדת ביטחון וה שום דבר, בואו נעביר את כל התבייריס ושלום ולהתראות ונמשיך להתנהל ככה, שאף אחד לא שואל שאלות.

שמעיה אסולין: אלקנה, יכול להיות שזה דורש בדיקה כמו שאתה אומר, אני לא נכנס לוה.

אלקנה נוות: אתה יודע למה זה מעצבן אותיז כי פה, אלירם אמר וגם דרור פה, הדברים יעברו דרך

הוועדות. הוועדה תתכנס, והיא לא מתכנסת.

אלירם אזולאי: תגיד, מי שמונע ממך להתכנס!ּ

אלקנה נווה: אני יכול להתליט ליומן על עלות! אני שואל מתי מתכנסים.

דרור דותן: אבל אתה ביטלת את הלוייז, נו מה, יש לך קבוע כל חודשיים. אתה ביטלת, אתה כתבת

לי אני ביטלתי. אתה כתבת לי. מה אתה אומר את וה?

אלקנה נוות: הס ביקשו להציו זמן ן כי היה לראובן כנס בים המלת.

אלירם אזולא?: אלקנה, תתכנסו מתי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים ותדונו על דברים שתשוביס לכם כוועדת ביטחון.

דרור דותן: זה מופיע לך גס ביומן, אתה יודע את זה.

הי וו

מועצה אזורית הר-חברון הזת

אלקנה נווה: מה מופיע ביומן?

דרור דותן: הוימונים. עד יוני, משהו כוּח.

אלקנה נווה: הוימון בוטל כי היה לו כנס בים המלח, נכון או לא:

מיכאל הראל: אנחנו לא צריכים לנהל פה עכשיו את הלוייו של הוועדה.

אלקנה נווה: מצוין, אז אני לפני שבוע ביקשתי . לא הייתה לוה שום התליחסות מאף אחד במועצה.

מיכאל הראל: חוץ מזה, אני מבין את הכעס .אני מבין שיכול להיות שיש פה התנהלות לא טובה.

אבל על זה צריך לדון בוועדה. שאתם צריכים לקבוע נהלים בוועדה ולא לקחת לנו פה את הזמן.

אריאל שרגא: זה דובר במליאה שזה יעבור בוועדה וזה לא קרה.

אלירם אזולא*: אני אסביר לכם חבריה, תדברו, תעבירו בוועדה, כל דבר שקשור לביטתון. דיברנו על וּה שהוועדות יהיו פעילות. ועדה פעילה קשורה רק לדבר אחד. כמה אתם פעילים: יש פה ועדות יותר פעילות, ועדות פחות פעילות. עכשיו, אס יש לכם בעיה עס קביעה ולא קובעים לכם, בואו, תבואו אליי, תבואו לדרור, תאמינו לי. בסדר, אני מסביר לך עוד פעם. אתם תקבלו כמה תאריכים שאתם רוצים ותשבו מצידי פעם ביומיים פה על כל נושא שאתם רוצים. אני מסביר פה ואני מבהיר שוב ובוה אני גומר את הדיון הזה כי אין פה מה לדון על זה. ועדת ביטחון היא לא תנאי להעברת תביירים, בסדר!

שמעיה אסולין: אלקנה, המשמעות של דתייה של תב"ר בחודש למליאה הבאה של ביטחון, וה

אירוע משמעותי. עד שתבייר מופעל גם ככה, ּה לוקח לו זמן. עד שדברים מגיעים, אתה מבין את המשמעות של לעכב 1

אלקנה נווה: ביום חמישי שלחתי מייל, אף אחד לא התייחס, אף אחד לא יצר קשר

אלירם אזולאי: זה הדיון עכשיו לקבוע לוייו לוועדת ביטחון: אלקנה, הדבר הוה מוצה, אס אתה

צריך עורה בקביעת לוייז, אני אקבע לך את הלוייד

אלקנה נווה: בסדרז או אתה לא מבין את העניין.

אלירם אזולאי: אני מבין טוב מאוד את העניין.

יו --

מועצה אזורית הר-חברון 0

אלקנה נווה: אתה לא מבין את העניין, העניין זה לא הקביעה של הלוייז. כי כל פעם אחרי שהתלוננו,

מיד יום למחרת התקשרה המזכירה בוא נקבע פגישה. זה לא, וה המהות באיך עובדים. אם יש ועדות ואנשים מגיעים, וביקשתס שהסם יהיו בוועדות מסוימות, לפתחות תעבדו עס הוועדות. ואם כל פעם מקבלים והוצאתי, יותר מזה, ביוסם חמישי

אלירם אזולאי: דרור, אני מבקש שיקבעו להם שלוש פגישות קדימה ותדברו על מה שאתם רוצים.

הדיון הזה מוצה אלקנה.

אלקנה נוות: הוא לא מוצה.

דרור דותן: אלקנה. בדקתי, הדיון מופיע. אריאל שרגא כותב, בדקתי. יש זימונים, בדקתי. הנה, הס,

היה זימון לפני המליאה לא היה זימון. היה לכם ב12 לינואר זימוןז כן.

אלינור נחום: גס בוועדת תכנון ובנייה קובעים לוייזים שלא תואמו מולי. והם לא נוחים לי, והם

בומן עבודה שלי וכשאני מבקשת לדעת מה קורה אצ אני לא מקבלת גס כן תשובות.

דרור דותן[: אני לא מכיר את וה. את פעם ראשונה אומרת לי. מקומות שאמרו לי, אני פניתי, בדקתי וטיפלתי.

אלינור נחום: אני אומרת לך, וה לא בהקשר של זה. אני מקווה בעייה שזה יסתדר, אני מחכה לקבל

תשובות. אבל אני אומרת,

שמעיה אסולין: אני בוועדת מכרצים והנחות ואת שירות גה מתופעל כמו שאתה יודע.

דרור דותן: גס ועדת חקלאות שאני נמצא בה, הועדה החקלאית פה, היא עובדת.

אלינור נחום: הוא אומר שיש פה איזושהי בעיה והוא מבקש את זה והוא כותב את ה במייל. אז

מן הראוי שיתייחסו אליו.

דרור דותן: התייחסתי, גם איתו דיברתי וגם התכתבתי וגם איתם ובדקתי ומופיע. אחת לחודשיים

כוועדה.

אלירם אזולאי: הצלחת להעלות את דני!, חברים, בואו תעצרו.אל תעשו מזה יותר ממה שצה. כל

מי שיש לו בעיית לוייוּיס, נא לפנות לדרור וזה יטופל מידית.

דרור דותן: אני מטפל.

הי חי

מועצה אזורית הר-חברון חזמ

אלקנה נווה: אלירם, אתה יודע שאין התייחסות. אז אתה יכול עכשיו הראיתי את ההתייחסות.

שמהז שבוא,

אלירם אזולאי: אלקנה, אלקנה, אלקנה, אי אפשר לנהל ככה דיון, חאלס.

אלירם אזולאי: חברים, אנחנו ממשיכים. רגע, אנחנו ממשיכים רגע לעבור על התביירים. מרכיבי

ביטחון התיישבות צעירה, חבריה, תהיו שנייה קשובים. מרכיבי ביטחון התיישבות צעירה, מימון מלא של משרד ההתיישבות, 2,025,000. רכש, רכב ביטתון פלוס ציוד כיבוי, תרומה מידידים נוצרים, מימון מלא של התרומה. אני רק אומר פה בסוגריים שאמרא דאתרא של המועצה, וה הרב ראס והדבר הזה בגיבוי ובהסכמה שלו אחרי התייעצות. הצללת אולפנת צביה, 80 אלף שקל במימון רשת צביה.

אורי הורביצ: רק לאן הולך הרכב בטחון?

אלירם אזולאי: לא יודע.

אלירם אזולאי: לדעתי אה של המועצה, של מחלקת ביטחון אבל עוד שנייה נבדוק את וּה.

אלקנה נוות: אבל ה דבר שאישרנו ממקום אחר, במליאות הראשונות.

אלירם אזולאי: חבריה, עוד שנייה אני אבדוק את זה.

אריאל שרגא: אלירם, מה בפירוט מה זה מרכיבי ביטחון התיישבות צעירה !, מה וה כולל?

אלירם אזולאי: מרכיבי ביטחון התיישבות צעירה זה למעשה תקציב שקיבלנו ממשרד ההתיישבות,

מה שנקרא מבט 1 ומבט 2. יש תוכנית מפורטת בכל אחד מהיישובים הצעירים. וגם החוות, מה הם מקבלים במסגרת הדבר הזה, זה אושר גם על ידי פיקוד העורף וגם על ידי פיקוד מרכז. ולמעשה, מי שמממן את מרכיבי הביטחון האלה גה משרד ההתיישבות באמצעות התייבר הזה שמופיע במועצה.

שמעיה אסולין: לחוות יש פקייל קבוע של 100 אלף שקל, ארבע ביטיודים, שני מכמים, וּה קיט

סגור.

אלירם אזולאי: הצללת אולפנה צביה, 80 אלף שקל מרשת צביה, זה עובר דרכנו. אנחנו מצלילים

שם את חצר האולפנה. זו הייתה התחייבות שלהם מתחילת שנה שהם מממשים עכשיו. ורכישת פחים כתומים, יש כאן 936,000 שקל שמגיעים מתמיר תאגיד למיחזור, שהדבר הזה למעשה ייתן לנו פריסה של פתיס כתומים בכל הר חברון.

םיו ווה

מועצה אזורית הר-חברון מה

אריאל שרגא: האיסוף של הפחיט וה תמירז

אלירם אזולאי: וה תמיר.

דרור דותן: לא, עקרונית זה תמיר, אנחנו עובדים על זה שאנחנו נהיה קבלן שאוסף ואז בעצם גם

נרוויח את הכסף בהקשר הזה. אנחנו עושים על זה מהלך ביחד עם איגוד ערים.

אלירם אזולאי: לאורך זמן ה אמור לייעל לנו את מערך גס האיסוף וגם הפינוי מבחינת העלויות

שיש לנו.

אריאל שרגא: עדיף שנאסוף כי זה רווחי.

דרור דותן: בדיוק, וה רוותי, ויכול להיות שאם נהיה טובים ויעיליס מזה גס נוכל לאסוף אולי איוה

רשויות סמוכות ועוד יותר לעשות מזה, ולפחות בשלוש השנים הקרובות, שוּה השלוש שנים שממומנות באיסוף, או בעצם אנחנו לא רק מאפסיס את האיסוף, אלא גם מקבלים עליו כסף. וגם בתוך השלוש שנים האלה, גס ההחזר על רכישת הפחים.

אלירם אזולאי: אוקיי. מבחינת הגדלות, יש לנו מרכיבי ביטתון למתנה יתיר, קרי חירן. יש לנו

הפחתה של 200 אלף שקל ממשרד הפנים והתקציב הוא ממגייב. והתבייר האחרון השלמת גדר מרותכת והקמת גדר התראה ביישוב שמעה, וה הגדלה של משרד הביטתון, 2,495,063 ללא מאציינג.

האם יש מתנגדים לתביירים!

אלקנה נווה: לא, רגע. לא, אני לא מתנגד, אני מתנגד לביטתון שלא עבר במחלקת ביטחון ובעיקר.

זּיו שפירא: אבל הסברנו לך כבר אלף פעם שלא צריך לעבור תב"ר בוועדה. פה צריך לעבור, התבייר צריך לעבור פה. אס יש לך מה להגיד נגד התבייר תגיד אותו פה. אל תבלבל בשכל. בוועדה, תעשו נהלי עבודה בוועדה.

אלירם אזולא*: תעצרו עכשיו את הדיון, אנחנו עכשיו הולכים להצבעה, בסדר?

אורי הורביצ: בסדר, אניי מבקש לרשום שאני מתנגד ל-2167.

אלירם אזולאי: תרשום בבקשה. של הידידים

מיכאל הראל: אורי, במקום להתנגד פשוט תצא שלא זה.

אורי הורביצ: הפוך, אני רוצה שיהיה שס שאני מתנגד.

= ה

מועצה אזורית הר-חברון | חזמ

דרור דותן: חבריה, יאללה, חס וחלילה. די, די, די. מיכי,

אלירם אזולאי: חאלס. נוז אנחנו מצביעים רגע, כיוון שיש פה חלק מהחברים שרוצים להתנגד

לתבייר.

אלירם אזולא?: אנחנו מצביעים על התבייריס של מרכיבי ביטחון. אני הופך את גּה, מי בעד, בסדרז כל התביירים שקשורים לביטחון.

אלקנה נוות: אפשר להצביע למשהו מסוים נגד הביטחון?

אלירם אזולאי: שנייה, די. אני מנהל את גּה, לא אתה, בסדר: כל התבייריס שקשורים לביטחון, מי

בעד!

אודי הורביצ: חוץ ממה שאמרתי.

אלירם אזולאי: חוץ ממה שאמרת. 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7. שמונה, תשע, עשר, תודה. מי מתנגד!

אלקנה נווה: אני מתנגד לתבייר של הרכב עס המימון של התרומה.

זיו שפירא: אני רק רוצה להגיד שלכסף אין ריח.

אורי הורביץ: גם אני,

אלירם אזולאי: גם אורי וגם ספי. בסדר גמור. חבריה, די, בלי הערות ביניים. כל שאר התביירים

שלא קשורים לביטחון, מי בעד! בעד! מאיר,

מאיר בהן: אני מצביע נגד

אלירם אזולאי: כל שאר התביירים שלא קשורים לביטחון, מי כן, המורה. פה אחד, תודה רבה.

החלטה: אישור תביירים כמצייב

תב"ר 2167

אושר-- 10

נמנע-0

נגד-4

שאר התבייריס אושרו פה אחד

םיו ולול

מועצה אזורית הר-חנרון תחת

אלירם אזולאי: דני עולהז, דני אתה שומע אותנו

דני רהט: אני שומע אתכם, שומע אתכם טוב.

אלירם אזולאי: אהה, שלום דני. אני רגע, חברים בואו תהיו קשובים אנחנו רוצים, אנחנו רוצים

לעשות את וה בצורה יעילה. מיכיו מיכי, תעשה לי טובח, נו, אתם רוצים לדבר? צאו החוצה. חברים, אני רוצה קודם כל להגיד תודה לדני שמציג בפעם הרביעית את אותה מצגת.

הוא הציג אותה גם לוועדת חינוך, גם להורים, גס לנציגי ההורים, גס לוועדת הנהלה וכספים ועכשיו הוא מציג אותה למליאה כשאנחנו היום למעשה מקבלים החלטה בסוף המצגת. אתם תראו, אנחנו נקבל החלטה על הנושא של הישיבה התיכונית הצומתת, האקסטרנית בהר חברון, בעורת השם.

דני, בכבוד.

דני רהט: שלום לכולם, שומעים אותי טוב!

אלירם אזולאי: כן.

דני רחט: רק תיתן לי סביב הזמן שנתכנס בשיחה.

אלירם אזולאי: 5 דקות. דני, תעשה את זה כמו שעשית את וה פעם שעברה. תעבור על זה וריו ואם

יהיה שאלות אצ בסוף.

דני רהט: בסדר. בסדר גמור, אז שלוט לכולם, אני דני רהט, סמנכ"ל רשת עמלת. אנחנו התבקשנו

לעשות בדיקת התכנות והקמת ישיבה תוכנית אקסטרנית מסומכת במועצה אזורית הר חברון. בלי קשר לשאלה אס אנחנו ניגש או לא ניגש, וה לא קשור וו בדיקה. הפרויקט הוא בדיקה בלבד. אנחנו, דוד תוך כדי שאני מדבר, תעביר את השקפים. אתם יודעים שבפוטנציאל יש לכם במועצה בוגרי כיתה ו', בוגרי כיתה טי, סליחה, אחרי החטיבות, הוא בין 90 ל-100. בכיתה טי- 70, בכיתה ו' הוא 0 והוא מתייצב כרגע על 100 בשנים הקרובות. כרגע, אלה המספרים. אנחנו יודעים לומר שבשביל שהישיבה התיכונית תוכל להצדיק את עצמה במינימום של המינימום, היא צריכה שתי כיתות מלאה של 33, ואת אומרת 66 תלמידים לשכבה, כל תלמיד פחות מזה מתחיל להכניס לגירעון.

והשאלה היא האם יש התכנות במועצה אזורית הר חברון ששני שליש מהציבור *יתן מימון בישיבה ציונית כדי שהיא תהיה לה צכות קיום ותוכל לעמוד לבד בעצמה. ואת השאלה שאנחנו צריכים לבדוק. הקשיים והאתגרים - אתם מכירים אותם מן הסתט . יש מסורת של יציאה לפנימיות, וה ההיסטוריה, וה מה שהיה עד עכשיו. יש שונות בין היישובים, כל'אחד רוצה משהו אחחר. יש פיוור גאוגרפי, מה שקרוב לאחד, רחוק לאחר. יש שתי חטיבות ביניים שמייצרות שתי קבוצות חברתיות, כל אחת מהן יש את הסיפור שלה.

.יו --

מועצה אזורית הר-חברון זז וזמ

יש לנו רצונות אתרים לגבי איפה למקם את זה, יש לנו שונות בציפיות של ההורים בכל יישוב. יש כאלה שרוצים יותר תורניס, יש כאלה שרוצים פחות תורנים, וכל מיני הבדלים, לא רק בתחום הזה.

ויש גיוון של התלמידים והיכולת של כמה הוא יכול לשבת וכמה הוא לא יכול לשבת, והאתגר הוא, האם אפשר למצוא, לכל הדבר הזה, ישיבת תיכונית שנותנת מענה לשני שליש שירצו. בואו נמשיך.

אז האתגר הגדרנו אותו. בואו נמשיך הלאה. תמונת מצב, סליחה, אנחנו דילגנו, דילגנו על השקף הגּה, השקף הראשון, מעלה. השקף הצה, אנחנו למדנו לעומק את תוכנית האב שלכם, אנתנו נפגשנו עס אנשי מפתת במועצה, אנחנו נפגשנו עס קבוצת הורים, נפגשתי עם שני מנהלי חטיבות הביניים ביחד ולחוד ובשיחות איתם גם ניסינו להעריך שמית, מה הסיכויים וכמה אתה יודע אם אפשר לגייס לישיבה כזאת ואחר כך עשינו ניתוח כלכלי לחמש השנים הקרובות על פי הערכות התלמידים כמה זה יעלה למועצה. בואו נמשיך. תמונת מצב. ניתוח תמונת מצב. תמונת מצב אומרת כך. קודם כל יש בשלות בקהילה, יש קולות מספיק חזקים ולא מעט שחושבים שהגיע הזמן להקמת ישיבה תכנונית אקסטרנית. וה לא מובן מאליו וזה לא תמיד קיים. שניים, ניסינו לגבש מודל שיסכיס לרוב התלמידים והתחושה היא שאפשר לגבש מודל כוה. גס זה לא מובן מאליו וגם וּה לא תמיד קורה.

אז הדבר השלישי הוא שבשלב הראשון לא ניתן לגייס. שתי כיתות בשכבה, ניתן יחיה לגייס כיתה אחת בלבד. הכיתה הזאת צריכה להרגיש מצוין וההדים ממנה. צריכה להיות רצון מספיק גדול שבתוך שנתיים שלוש ניתן יהיה להגיע לשתי כיתות בשכבה ולצורך העניין אני צריך להשקיע בכיתה הואת כאילו וה שתי כיתות, וה דורש השקעה כלכלית גדולה. אס לא תהיה השקעה כלכלית, אין טיכוי לישיבה הזאת לעמוד על הרגליים. וניתוח תמונת מצב- כלומר, יש היתכנות, זו משימה אפשרית, אבל היא דורשת בשלבים הראשונים השקעה, ובסוף אני אמנה לכם בדיוק מה המשמעות הכלכלית של הדבר הגה. נמשיך.

דוד סעייד: מבנה הלימודים או המלצה?

דני רהט: כרגע תנו לי מצגת, אני לא רואה אותה.

דוד סעייד: מבנה הלימודים או המלצה?

דני רהט: הנה. מבנה הלימודים. שקף אחד אחור

דוד סעייד: אז אנחנו עליו.

דני רתט: מהו המודל שאנחנו ממליצים עליו. אחד לפני. והו. כן. ווה שאתה מצביע עליו. בסדר.

קודם כל, מדובר בישיבה תכנונית אקסטרנית, לא פנימייתית. צריך להקפיד על סטנדרט קבוע של אקלים תורני ומתח לימודי, כדי שיהיה אמון, אס משחררים פה את התכל, או תהיה זליגה גדולה ואנשים יוכלו לעזוב.

הי | יי

מועצה אזורית הר-חברון מ

זאת לא פנימייה, אבל צריך להיות איושהו פיצוי על וה שואת לא פנימייה, צריכה להיות תוכנית חינוכית עשירה והפיצוי צריך להיות בשני רמות. תוכנית חינוכית עשירה בישיבה ושיתוף פעולה קהילתית עמוק עם הישובים, זו ישיבה שהיא אזורית וצריך להיות מורגש באופן שבו צוות הישיבה לוקח אחריות על שיתופי פעולה עמוקים עס גופים שעושים פעילות פורמלית, מתנייס וכל מיני דברים לא פורמליים בתוך הישובים. ואת אומרת, הישיבה באמת שלוקחת אחריות על התנאים של הילדים. אס התנאים של הילדים לא יהיה למעלה, הס לא יישארו בישיבה אם הס לא יצטרכו לנהל.

צריך להבין שמדובר פה בישיבה שיהיה גיוון מהותי, לא כולם יהיו כמו הבן שלי. צריך פה להכיל איושהו שונות. ה יכול להיות מותאם לרוב התלמידים, זה לא יכול להיות מותאם לכל התלמידים.

יש את אלה שלא משנה מה תעשה, לא יסכימו לבוא לישיבה מגוונת ויש את אלה שאם הס יהיו, אנחנו עוד ניכר לתמליל המאתגריס יותר, אז התוקיס לא יישארו. ולכן זה יכול להתאים ל-70 אחוז, 0 אחוז מהתלמידים. צריך לדעת, המועצה צריכה למדוד פתרונות, מדיניות. מבחינת החוק, הישיבה הואת היא אצורית, היא חייבת לקבל את כולם אבל כדי שזה יצליח, המועצה תהיה חייבת למדוד פתרונות, למספר הילדים מאתגרים למדוד פתרונות אחרים. והדבר האחרון הוא שאי אפשר להכניס את כולם לאותו מסלול ניקודים והישיבה הזאת צריכה לאפשר לפחות שני מסלולים של בחירה. זאת אומרת, שני מטלוליס שכל אחד מהם הוא מסלול שיש בו וכויות ושכדאי להיות בו מי שנמצא בו מוסיף משהו, ומרוויח משהו ומוסיף משהו. וה לא יכול להיות כיתה תורנית וכיתה לא תורנית. המודל הוא שכיתה אחת כן תורנית ולא תורנית, זה נועד לכישלון ומאושר בכל מקום. אתה יכול להצליח רק אס יש כיתה אחת חזקה בתחום אי, וכיתה אחרת חדשה בתחום בי, והילד בוטת.

זה המאפיינים. אורך היום הלמידה בשקף הבא. היה לי עוד יום אחד ארוך, שיש פה גם סדר ערך, וגם פעילות חינוכית ענפה, בשביל איושהו טעם שזה לא באמת רעשי סביבה בלי קשר בין אקלים והבית, יומיים בערך, 5, יום אחד עד ארבע, יום אחד קצר, גּה פחות או יותר המבנה ששני השקפים האלה, הקודם וזה, הס דברים שלפי ההבנה שלי, יכולים לתת מענה לשני שליש מהם. בואו נעבור להמלצות. המלצה ראשונה- לבתון את הקמת הישיבה בשנה, לא לפתות אותה בתשפייו, אלא בתשפייז, משלוש סיבות. אחת- בחלק יש פחות תלמידים, יש רק 88 ובתשפייו יש 100. שתיים- שכבה אחת יותר מאתגרת, שתי החטיבות, וכדאי לפתוח לזה שכבה חזקה, זי יותר תזקה. שלוש- שכבה חי כבר יש הרבה תלמידים שהראש שלהם בחוצ, והסיכוי להתזיר את כולם הוא קטן. שכבה צ', עוד לא התתילו לעבוד עליהם, אם הס יתחילו לעבוד מעכשיו, יש סיכוי להביא קבוצה יותר גדולה.

ההערכה היא שאם תפתחו את וה בתשפייו, יש לכם קבוצה מאוד קטנה, סביב 20-18 תלמידים. אם תפתחו את זה בתשפ'יז, אז אין סיבה שלא תצליחו לפתוח עס כיתה של 30 תלמידים, כיתה יציבה וכדומה. ואת המלצה ראשונה. המלצה שנייה היא- כל אנשי המקצוע שאני פגשתי מסכימים, שלא נכון, שנכון לאחד את שתי החטיבות לחטיבה אחת. ואת אומרת שהישיבה הגו תהיה שש שנתית, צ'-יבי. מבין שיש פה מורכבויות ורגישויות ואני לא מתייחס לשאלה מתי לעשות את זה.

בו "יי

מועצה אזורית הר-חברון זמ

השאלה מתי לעשות את זה, היא שאלה של טקטיקה, אבל במהות, נכון שתהיה ישיבה תיכונית שש שנתית. לא נכון להעביר את הילדים פעמיים מעברים, המעברים האלה הם, יש להם השלכות גם חינוכיות, גם חברתיות וגם לימודיות ואני חושב שבמקרה הזה, בכל משבר כזה, יש עוד תלמידים שנושריס מכל מיני משברים. נכון שתהיה ישיבה אחת שש נטו. המלצה אחרונה היא כדי שהמהלך הוה יצליח, אנתנו ממליצים להיכנס אליו מיידית. זאת אומרת, למרות שפותחים בתשפייו, להתחיל את התהליך מעכשיו, לבתור צוות הקמה, לבתור ראש ישיבה, וסדר פעולות, שמופיע כאן בהמלצה, שאם את צוות הקמה יתתיל עכשיו, וייבתחר תוך כמה חודשים, עוד השנה, ראש ישיבה שיבוא שנה וחצי, על מיצוב וגיבוש של צוות ושל תלמידים, או יש סיכוי לפתוח בצורה טובה בתשפייז. כל זה תחת, זה לא התכנס לפירוט הפעולות שצריך לעשות. כל וה תחת ההנתה שזה יעלה כסף בשנים הראשונות, אין דרך אחרת. ואם דוד תעלה את האקסל, אז אני אגיד לכט גס את ההשלכות הכספיות. רגע,

דרור דותן: אבל קודם, אני חושב שהשקף האחרון גס חשוב.

דני רהט: יש שני שקפים של תהליכי הקמה. השקף הראשון הוא תהליכי הקמה של צוות הקמה

והשקף השני מה צריך לעשות מנהל ההקמה. בסדר.

דוד סעייד: איוה דממה תתענגו על השקט, חברים.

דני רתט: עד שיעלה השקף של האקסל אני רוצה להסביר. מדינת ישראל נותנת כסף לחטיבה עליונה

לפי ילד ולא לפי כיתה, כאשר ל33 תלמידים יש מספיק כסף לתת מורה אחד, ואת אומרת, הקבצה אחת באנגלית, הקבצה אחת מתמטיקה, מיליון שקל לאף אחד. אני יכול לנסות כמה מגמות בכמה הקבצות, נובע בגלל שיש שלוש כיתות, ארבע כיתות בשכבה, ואג כל כיתה תורמת את המורה שלה ואתה יכול לעשות הקבצות ופיצולים. כשיש לך כיתה אחת של 30 תלמידים או לחילופין שתי כיתות של 40 וקצת תלמידים, כשמדינה נותנת לא מספיק למינימום הנדרש וכדי לתת את המינימום הנדרש, ואת אומרת, שעות ההוראה הנדרשות. שתי הקבצות באנגלית, שתי הקבצות במתמטיקה, שתי מגמות לפחות, צריך להוסיף כסף, להביא כסף מהבית ולכן הערכת העבודה שלנו כרגע שהמחזור הראשון יהיה 30, המתזור השני יהיה 45 ורק במתזור השלישי וח מתייצב ל-55, אולי יגיע בשנה רביעית ל-65, אז המחזוריס הראשונים הס מאוד יקרים ולכן עד שהמחצור השני יסיים יבי, הישיבה הזאת תספוג גירעון. עכשיו פה יש לכם ארבעה עמודים, כל עמודה זה שנה. שנה ראשונה, זה טעות זה לא תשפ"ו זה תשפ"ז. אחר כך בתשפייח, אחר כך בתשפייט, . למטה יש לנו את הגירעון.

הגירעון בשנה הראשונה הוא טביב 400, בשנה השנייה סביב 600, בשנה השלישית הוא קופצ כמעט למיליון, ה כמעט 1.2 מיליון שקלים, בשנה הרביעית הוא קופצ ל-1.5 מיליון שקלים.

7 =

מועצה אזורית הר-חצרון | זמ

אחר כך זה ירד עד רבע. לעולם, ישיבה תיכונית בכל מוסד תיכונים שמועצה או עירייה מפסידה, צריך להשקיע כ-450,000 שקל, גם כשהישיבה מלאה, כי מדינת ישראל לא משלמת את כל הוצאות המנהלה והיא לוקחת בחשבון שהמועצה תשלים. אז בעצם הפער בין 400 לבין מיליון וחצי, וה בעצם הפער שאתם תצטרכו לשלם במהלך כמה שנים, עד שתצליחו להגיע למצב של שתי כיתות מלאות של ישיבה שמתחילה להתקדם כרגע. זהו.

אלירם אזולאי: דני, שנייה. מילה לגבי תשלומי ההורים, דני.

דני רהט: תשלומי ההורים בישיבה אקסטרנית הס מנותריס מאוד על ידי מדינת ישראל, הרבה

יותר ממוצעים מאשר בפנימיות. לישיבה בסדר גודל הזה, לישיבה תיכונית אקסטרנית מותר לגבות לא יותר מ-5,000 שקל כאשר 3,000 שקל הולכים למימון של תוספת שעות תורניות ו-2,000 שקל הולכים לתוכנית חברתית לנפח. בכל מקרה אסור לגבות יותר מדי.

אורי הורביץ: שתי שאלות. אחת זה יש ישיבות ת*כוניות כמו במעלה חבר כיתה אחת בשכבה. ברוך

השם, מיוצבים כלכלית בצורה מקוונת.

אבנר חזדד: יש להם הכנסות בכמה אחוצ?

דני רהט: או תספרו לי איך אתם עושים את צה. אני אשמח ללמוד.

אורי הורבי\: שאלה שניה, האם לקחת בחשבון בתוך התוכנית כיתה קטנה וכיתה מקדמת?

דני רתט: אני עוד לא לקחתי בחשבון כיתה קטנה. לגבי ישיבת מעלה חבר. אני לא מכיר איך עושים

את זה. אס אתם יודעים איך לעשות את זה, תלמדו אותי, אני אשמח לדעת. צריך לראות את זה.

צריך ללמוד את התקציב שלהם ולראות, או שיש להם ספונסר, או שהם לא נותנים את מה שצריך, או שהם לא משלמים את מה שהם חייבים לשלם לפי דין. אני לא מכיר דרך להכניס כיתה אחת

שכבה באופן אוטומטי. יש לכם עוד שאלות:

דרור דותן: לגבי כיתה קטנה וכיתה מקדמת?

דני רהט: זה לא נוגד בחשבון כיתה קטנה. כיתה קטנה בדרך כלל לא תכנס פה.

אלירם אזולאי: תודה, דני.

אלקנה נווה: יש לי שתי שאלות. אחד, האם הסכומים, זה מתחיל ב-400 בשנה הראשונה, קופץ ל-

0, או שזה 400 שסוחבים משנה ראשונה פלוס 600!

77 וו

מועצה אזורית הר-חברו| חחח חזמ

אלירם אזולאי: לא, לא. כל שנה זה הסכום, אתה רואה אותו למטה, והארבע זה מצטרף, זה הכל.

אלקנה נווה: אוקיי. מה וה הארבע?

אלירם אזולא?: תסתכל. זה אחד, שתיים, שלוש, שלוש ארבע.

אלקנה נווה: או בעצם מדובר פה על 4 מיליון שקל. כן, וה המצטרף.

אלירם אזולאי: כן, וה המצטרף. זה אומר שהשנה הראשונה שנצטרף.

דרור דותן: ב-4 שנים, חבריה, לא. בסוף, אתם רואים כאן, וה סך ההכנסות, פר שנה. וה סך

ההוצאות. זה הפוך, לא משנה. וה הכנסות, וה הוצאות. זה הגירעון השוטף פר שנה. אס אנחנו סוכמיס את כולו.

אלירם אזולאי: יש לך למעלה 4,113

אבנר חדד: וה הכנסות, חברים, גה הכנסות. וה שזה, זה פלוס זה פלוס זה פלוס זה פלוס זה

דרור דותן: וה 3,640.

טפי בר חי: שמתוך וה מיליון 200 אתה מוציא

דרור דותן: כל הארבע שנים 3,640.

אלקנה נווה: דני, יש לי רגע שאלה. אני מנסה להבין, אם בשנה הראשונה יש רק כיתה אחת, אבל

בשנה הרביעית יש כבר ארבע כיתות, הרבה מהנטל הכלכלי של הנהלה, של תחזוקה וזה, מתחלקת בכלל התלמידים. איך זה שהגירעון רק גדל ולא מתקטן?

דני רהט: הגירעון לא מגיע להיטל הכללי. את ההנהלה. הגירעון הוא בגלל ש, הגירעון הגדול הוא

לא מההנהלה. הגירעון הגדול הוא מהשעות. אתה צריך לתת לילדים שלוש הקבצות, שלוש מגמות, שתי מגמות, שלוש הקבצות למתמטיקה. כל שעה עולה 10,000-11,000 שקל, על כל 10 שעות שאתה נותן, וה 100 אלף שקל, זה 110 אלף שקל, וה במערכת התינוך, שינשין, שעות ההוראה, ואת העלות הכבדה ביותר. כל הדברים האתרים זה בקטנה.

אורי הורביצ: וה משהו שאפשר לבקש בהתמחות ההכרה ממשרד החינוך?

= מל

מועצה אזורית הר-חברון ו

דני רהט: משרד החינוך יודע לעזור בשעות לתטיבת ביניים. הוא יודע לעוור בשעות לחטיבת ביניים

ז'-טי אבל בחטיבה עליונה לענייני משרד התינוך אין לו שום דרך לעזור. אפס. אלה הס כן נותנים לנו לתבייר, אבל הס לא נותנים לי אישור עכשיו, לא במועצת שדרות ולא בירוחם ולא במקומות הכי מורכבים. אז אתה עס השאלות שלך, מתמודד לבד.

אריאל שרגא: אס אפשר תרחיב בבקשה על תחוית כמות התלמידים. כרגע וה נראה יחסית מאוד

פסימי מבחינת כמויות כי היישובים גדלים משמעותית. יבואו משפחות מחוץ להר וגם מה לגבי פוטנציאל התלמידים מרשויות שכנות, קרית ארבע, מיתר. ואת אומרת, האם סביר שנגיע לאיוון:

דני רתט: אתם תגדלו. השאלה היא לשנים הקרובות. השאלה היא איזה עלויות אתם תוכלו לשאת

בשנים הקרובות. זה לא ייפתר, אה משהו שייפתר בעתיד. והיה והייתי אומר, תצליח טוב, אצ לכן, נחכה בתוך שלוש שנים. אנחנו לא נגיע אס תגיעו ל-100, אתם תגיעו 100. איך עוברים את השנים הראשונות! יש לך מחזור ראשון, 30 ילדים, מחזור שני, 45, וה חייב להיות.

אריאל שרגא: ואת אומרת, בפוטנציאל שצפיתם, לא בדקתם פוטנציאל ברשויות אחרות או גידול

של תלמידים שיבואו מחוצ לפוטנציאל שצפינו,

דני רתט: בפוטנציאל שצפינו אמרנו 66 תלמידים זה מינימום מפרט. אתם יכולים להגיע לזה. אם

תגיעו יותר, אפשר להגיע למחר ליותר עוד .

אלירם אזולאי: חברים עוד שאלות!

אלירם אזולאי: דני תודה רבה.

אלקנה נווה: אלירם, אני לא יודע אס וּה שאלה לדני אבל הייתי שמח לשמוע איפה המוסד עצמו

הולך לקום!

אלירם אזולאי: או וה באמת לא שאלה לדני

אלירם אזולאי: צריך להגיד שהמספרים בלי בינוי רבותיי. אז אני אומר קודם כל, שנייה, קודם כל

כדי שנבין קודם כל את העניין התקציבי. וה אומר שאנחנו בתקציב 26י נצטרך לתקצב כ-400,000 שקל ובתקציב 27' כ-618,000 שקל ובתקציב 28' כ-1,165,000 שקל ובתקציב 29' כ-1,400,000 שקל עבור הדבר הזה. לא, אני אומר, וה רק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים עבור ההוצאות השוטפות.

אני חושב שהדבר הוה

אורי הורבי+: בראייה מקסימליסטית צריך להגיד, אתה לא חייב לעשות שלוש הקבוצות, אפשר גס שתיים.

--- 2

מועצה אזורית הר-חברון 0 חזמ

אלירם אזולאי: עדיף תמיד בתקציב, עדיף לך תמיד ללכת על התרחיש הצה, ואם זה משתפר כולם

מרוויחים.

דרור דותן: בעזרת השם יהיו שתי כיתות, לא יודע מה, בשנה השלישית, אצ זה יצטמצם.

אלירם אזולאי: אני אומר, העניין הּה, תראו, יש פה, יש פה בעניין הגה באמת ביקוש גדול של

ההורים לנושא הזה, זה עלה כמו ששמעתם בתוכנית האב, נעשתה כמו שהבטחנו בדיקת היתכנות מקצועית וקיבלתם את הסקירה שלה אחרי שגם דנו בדבר הגה גס בוועדת חינוך וגם בוועדת הנהלה וכספים. עכשיו, אני רוצה להגיד רגע שלושה דברים מאוד קצרים בעניין. אחד, ההחלטה הזאת שהיא כמובן החלטה אסטרטגית בהר חברון כדי שהילדים שלנו יוכלו ללמוד בה, מצד אחד יש לה משמעויות תקציביות, מצד שני אנחנו, כדי לעשות את הדבר הוה בצורה חכמה ויעילה, קיבלנו

החלטה שמיקוס הקבע של הישיבה התיכונית האזורית יהיה בעתניאל. בעתניאל יש לנו שלושה

אלמנטים שמבתינתנו הס גורם מכריע בשיקול של הקבע. אחד, יש לנו שס כבר מתחם קיים של הישיבה. של הישיבה התיכונית שיש לנו שם מתחם של המועצה שבו יש לנו בעצם את החטיבה והדבר השני בעניין הזה שבעצם יש לנו את כל ה, בירוקרטיה שכבר עשינו שס. כלומר, יש לנו שס מסמכי קרקע של המועצה, שיש לנו שם חוזה חכירה על שטת חום. יש לנו שס תוכנית ויש לנו כבר הכרה בצורך והרשאה תקציבית ממשרד התינוך לבנות את מבנה הקבע. ההרשאה התקציבית הואת, צריך להגיד, היא ישנה, צריך לחדש אותה כדי שהיא תהיח מעודכנת מבתינת הסכום.

והעלויות, אבל הדבר הוה בהכרת נותן לנו לתרון משמעותי שהישיבה הזאת תקום כמה שיותר מהר כמבנה קבע ולא נגיע למצב שהגענו למקומות אחרים כמו האולפנה, שאנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בזמני ואז עוד הרבה יותר כסף בקבוע ומשלמים את זה פעמלים.

ולכן פה אנחנו מתכוונים לעשות את התהליך הוה בפעט אחת, בעתניאל, במתחם הגה. דבר נוסף זה שאנחנו למעשה בישיבה התיכונית האזורית נבתר ראש ישיבה שיהיה לישיבה הואת, הרב חברון הודיע לעמותת אור עתניאל שהוא מסיים את תפקידו בסוף שנת תשפ"ו.

אורי הורביץ: זּה בדיוק מתי שמתחילה הישיבה הזאת.

אלירם אזולאי: ולמעשה הגאנט מעכשיו קדימה הוא כדלהלן. אנתנו אתרי שעשינו בעניין הזה אני

אומר גס איוושהי בדיקה של הדבר הזה.

מאלר כהן: אבל יותר מכיתה אחת, אם אתה, אס אתה רוצה לקיים את הישיבה התיכונית, יש יותר

מכיתה אחת

דרור דותן: נקים ישיבה ויהיה כאן. בדיוק, יחיח כאן, יש שנים, שלוש שנים שבעצם יש כאן עוד

כיתח.

םי --

מועצה אזורית הר-חברון סז זוזמ

אלירם אזולאי: יהיו כמה שנים מקבילות

אלקנה נוות: למה אתה בעצם צריך לעשות עוד מבנה קבע, יש לך את המבנה של הישיבה?

אלירם אזולאי: יש פנימייה, אין ביייס.

אלקנה נווה: לא, אני ראיתי את המבנה ההוא.

אלירם אזולאי: זו פנימייה וה לא ביייס. ולכן, כן אבל הס לומדים בקומת מגורים, פשוט הפכו את

קומת המגורים לכיתות, כן. אני אומר בעניין הּה, דבר נוסף שחשוב לדעת, זּה מבחינת התוכנית קדימה מה בעצם הולך להיות. למעשה, כמו שאמרתי, מיקום הקבע יהיה בעתניאל, הראש ייבחר על ידי ועדת היגוי שלמעשה, תבחר תוך שלושה חודשים, בעזרת השם, ראש ישיבה ומשם למעשה ראש הישיבה כבר יוביל את התהליך גם של בחירת הצוות וגם של התוכן וגם של העבודה עם היישובים. ויש כאן גס נושא נוסף שהוא נושא כבד ומהותי וזה נושא החיבור בין החטיבות. כל הדבר הזה צריך לחיעשות גם ברגישות וגם בהסכמה רחבה ולכן אנתנו בעניין הזה נאפשר להם מספיק %מן כדי לעשות את התהליך הזה בצורה נכונה כדי שאה באמת יעבוד טוב.

אורי הורביצ: אנחנו עכשיו לא מצביעים על האיחוד של החטיבות

אלירם אזולאי: אנחנו עכשיו מצביעים על הקמת ישיבה תיכונית אזורית כשצריך להגיד, האיחוד

של התטיבות הוא בהתלט שלב כדי שהדבר הזה באמת יצמת טוב ונכון. כמו שדני אמר, הנושא של מעבר פעמיים הוא דבר בעייתי.

אורי הורביצ: בסוף ניתן לאנשים לעבוד. ואז יבוא לפה כדי לאשר, לאשרר, לא יודע, את נושא של

איחוד החטיבות.

אלירם אזולאי: אנחנו לא יודעים להגיד מתי וה יהיה, אם זה יהיה בתשפייז או בתשפייח ואיפה

בדיוק האיחוד ואיפה זה. יש לנו עוד הרבה מאוד שאלות.

אלקנה נוות: מתי זה קם?

אלירם אזולאי: תשפ"ו, הישיבה קמה.

אלירם אזולאי: ה לא מוכח לאיחוד, לא. אנחנו מקימים את הישיבה בלי קשר לשאלת האיחוד

מתי היא תקרה. האיחוד בעורת השם יקרה. את הדבר הזה אנחנו צריכים לעשות עס ראש הישיבה בסוף. ראש הישיבה מבחינתנו הוא הכתובת לכל השאלות של התוכן והצוות ואיך בדיוק זה יעבוד מבחינת החצון של הישיבה ואיך זה יעבוד מבתינת שיתופי הפעולה כבר בתשפייו בעזרת השם,

-- =

מועצה אזורית הר-חברון לזמה

כי הוא יכנס בעזרת השם עוד שלושה חודשים. ואיך זה יעבוד בתשפייו מבחינת החיבורים והדיבוריס בין החטיבות, גם אס הן לא מאוחדות עכשיו. וה תהליך. כל הדבר הגה, בעוּרת השם, ייעשה בתהליך שהוא בתהליך קהילתי נכון כדי לייצר בהיבט הזה הסכמה רחבה. מבחינתי, הסיבה המרכוית שהדבר הזה קס בתשפייו כי אני אמרתי שאני לא מוכן שהדבר הזה יקום מתוך איושהו קרע, ולכן אנחנו מייצרים פה הסכמות רחבות. יש כבר עבודה מאוד מאוד יפה בשטח של ועדי ההורים, גס בתטיבה בסוסיה. גם בהטיבה בעתניאל ואנחנו נמשיך לעודד את הדבר הזה ואנחנו נוביל את הדבר הוה כדי שתהיה פה הטכמה רחבה לכל הר חברון בעניין הזה.

אלקנה נווה: רק כדי להבין, בעצם שנה הבאה בספטמבר, הולך לחיות גס חטיבה בסוסיה, גם

חטיבה בעתניאל. הורה מסוסיא שרוצה לשלוח לעתניאל תהייה לו את האופציה עס הסעה כדי שהוא כבר יתחלל כיתה צ'. טוב,

אלירם אזולאי: ומי אמר את זה?

אלקנה נוות: לא, למה אני שואלז כי אם שנה אחר כך אתה מאחד את הכיתות לתוך מסגרת אחת

אלירם אזולאי: תשפ"ז זה עוד שנה וחצי, לא עוד שנה.

אלקנת נוות: הבנתי, או אתה אומר בעצם רק בעוד שנה וחצי אתה כאילו מאפשר את ה

אלירם אזולאי: עוד שנה וחצי תהיה טי.

אלינור נחום: יהיו פעילויות משותפות!

דרור דותן: שיתחילו לייצר את התיבור, אס גה ילך כמו שצריך או בתשפייו כבר עס ההקמה וה

יתאחד. אס יצטרכו עוד קצת ומן אז ה יכול להיות גס בתשפייח. זה מהלך טקטי באמצע כדי שהוא יקרה כמו שצריך. אס יהיה אמון בראש הישיבה ותהיה הסכמה רחבה אני מניח שההורים כבר יגידו יאללה, חבריה, בואו נתקדם. אס עוד יצטרכו לבנות את האמון, אז אנתנו נותנים לתהליך עוד קצת ומן. וו הכוונה, לא תוקעים אותו.

אלירם אזולאי: לכן אנחנו רוצים לתת לזה גם זמן וגם תהליך נכון וגם יצירת הסכמות ואמון. עוד

התייחסויות, שאלות:' אריאל אלקנה וציו, כן.

אריאל שרגא: איך הקונסטלציה בירוקרטית עובדת: זאת אומרת, בית ספר יסודי וה משרד התינוך.

אני יודע, יש חצי פרטי במערך. בתיכונים יש עמותות פרטיות, סוסיה או לא יודע מה, המוסד הזה איך וה הולך להיות!

הי ה

מועצה אזורית הר-חברון 0

אריאל שרגא: טי משרד התינוך, *' -יבי לבד

אלירם אזולאי: במדינת ישראל וה או רשת או שאתה מפעיל, זה לא משנה. במדינת ישראל וה אתה.

אם אתם שואלים רגע לגבי החוק, החוק מחייב בעצם, ילד בכיתה יי יכול ללכת הביתה. וּה חוק חינוך חובה, מכיתה יי, זה זה. ולכן, מי שמפעיל את השש שנתי, וה הרשויות עצמן, הרשויות המקומיות. נניח, באולפנה, כדי שתבינו רגע איך וּה עובד. המועצה עשתה מכרז רשת, בחרה את רשת צביה, הבעלות היא של המועצה. גס הישיבה התיכונית, הבעלות, לא, הבעלות של המוסד.

הכל, המבנה, הילדים.

אלירם אזולאי: יש לך מפעיל, ויש לך בעלות, הבעלות היא של המועצה. המפעיל הוא באולפנה רשת

צביה, בישיבה תיכונית אקסטרנית אנחנו נצטרך לבתור מפעיל.

אריאל שרגא: את המנהל, אנחנו בוחרים?

אלירם אזולא?: אנחנו

אריאל שרגא: אנחנו בוחרים מפעיל ואת המנהל, אתם עובדים איתוז

אלירם אזולאי: ברגע שאנחנו הבעלות, אז אנחנו עושים את ועדת היגוי הזאת, ובוחריס את הראש.

המפעיל שנכנס, חלק מהעניין, שאנחנו נגיד לו, אנחנו באים כבר עס ראש ישיבה.

דרור דותן: זה חלק ממכרו, מפעיל וה מכרז, אתה בונה אותו לפי

אלירם אזולא?: מפעיל נותן לך בעצם התמחות, אנחנו כמועצה בסוף וּה כמו שרשת צביעה מנהלת את וה מקצה לקצה, לקבל את הכסף ממשרד התינוך באופן ישיר, מעסיקה את המורים, מתפעלת את כל האולפנה מקצה לקצה, וזהו. יש לך מפעיל, אתה ועד מנהל, אתה לקוח, אתה מנהל את הדבר הזה מכל הבתינות. זאת אומרת, המבנים שלך, ה שלך, וה לא שדרך אגב מפעיל מביא לך מחר כסף לבינוי. מפעיל הוא מפעיל, הוא מפעיל תוכן.

אריאל שרגא: עלות הבינוי, כמה אנחנו צריכים להוציא משלנו וכמה זה תב"ר!

דרור דותן: נצטרך לדעת אחרי שנקבל את ההרשאה החדשה ונבין את המספרים. מול מספרי משרד

התינוך לבינוי מול כמה שעולה בפועל.

אלירם אזולאי: ככל שהשטח בסוף, הדבר המרכני שגוזר עלינו את המציינג וה הטופוגרפיה

והתשתיות. בדיוק. ככל שאנתנו צריכים לעשות יותר עבודות תשתית בגלל ההר, ככה גה עולה לנו *ותר במציינג. כנראה שאיך שלא נסובב את זה, נצטרך לתת כ- 20 אחוז מתוך הדבר הזה, בבינול.

םי - ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

עוד פעם, אין לנו פה עדיין לא את המספרים ולא את הזה, אבל אני רגע, ה מספרי אצבע שעובדים פחות או יותר בתוך הדבר הגה. כיוון שאנחנו נמצאים בתוך מבנה שהתשתיות כבר צמודות, יש לנו ביוב, יש לנו מים, יש לנו חשמל, יש לנו חלק מעבודות עפר, כנראה שהדבר הזה יעלה לנו פתות אס היינו עכשיו לוקחים גבעה ריקה ומתחילים לשטח אותה.

אריאל שרגא: אנחנו בעד שיבואו לוה תלמידים מבחוצ! וה כלכלית זה טוב לנו?

אלירם אזולאי: לא בטוח. לא בטוח שזה טוב לנו. באולפנה למשל לשנה הבאה, אנחנו מונעים הגעה

מבחוץ. למה! כי אס אנחנו נביא חבריה מבחוץ לאולפנה, אנחנו נצטרך כמועצה לממן עוד כיתות.

ולכן אין לנו אינטרס להגדיל עכשיו את אשתמוע בעוד כיתות ולקחת עוד הלוואה, אף אחד לא משתתף איתנו בזה. אס באים ילדים ממיתר או מקריית ארבע, הס לא שמים איתנו כסף בבינוי.

ולכן הדבר הזה יצטרך להיבתן לפי כדאיות המוטד. הרי בסוף כדאי לך לפעמים לקבל כשוּה

דרור דותן: כשאתה על 28 תלמידים כדאי לך להשלים, כשאתה על 32 לא כדאי כי תצטרך לפתות

עוד כיתה. וה שיקולים שצריך להתייחס אליהם.

אריאל שרגא: אני מתחבר למה שאמרתם. כתבתם בזה שלחכות עס ההודעה וזה, תדייקו אותנו

מה אפשר להגיד לתושבים. מה שאתם תגידו.

דרור דות[: אנחנו נוציא פרסום על וּה.

אורי הורביצ: אבנר אומר משהו יותר נכון. אבנר אומר בלי קשר לוּה שכל אחד פה אולי רוצה

להודיע על הישוב שלו וכוי, שיטת הדיבור, איך לכתוב את זה בצורה מסודרת על ידי המועצה והתושבים, שמדובר פה במהלך אסטרטגי כמו שאמרת.

אלירם אזולאי: אנחנו נכין הודעה דוברות לעניין הזה. כבר הכנו איזו שהיא טיוטה. כן, כבר הכנו

טיוטה ואנחנו נוציא אותה בקבוצות של הר חברון ותרגישו חופשי לדברר אותה גם ביישוב לא רק כהודעה אלא כחלק מההבנה מה הולך להיות באמת בדבר הזה קדימה.

יו שפירא: לגבי הבינוי שעלה פה, או אני קיבלנו את ההסבר, אצ אני לא אשאל עוד פעם. מאלוה

סעיף אס אנחנו הולכים לתקצב, כדי להעמיד את הגירעונות האלה?

אלירם אזולאי: אני לא יודע להגיד את וּה, אני כן יודע להגיד שבדרך כלל כשיש לנו או אני אומר,

כשיש לנו משהו שהוא בדרך כלל, שהוא חשוב. תראו, גם שנה שעברה גדל תקציב המועצה. אנחנו נבטרך לבוא ולהסביר בשנה הבאה איך אנחנו מביאים 400 אלף שקל. עוד שנתיים.

2 ₪7

מועצה אזורית הר-חברון ומת

אורי הורביצ: לפני כמה חודשים הצבענו 9.2 מיליון לטובת אולפנה אור יאיר, אני לא יודע.

אלירם אזולאי: השאלה של זיו היא בהחלט במקום, אנחנו נצטרך בדיוני התקציב לראות איך הדבר

הזה נכנס כדי שאנחנו נוכל לקיים ולהישאר פה עס תקציב מאוזן. בסוף, אנחנו גדלים, אני אומר לכם רגע במאקרו, בסדר! במגמות. אני עובד מאוד מאוד חזק ומאוד אינטנסיבי כדי להגדיל את הכנסות המועצה. בעורת השם, עוד פעם, וה לא שהדברים האלה עובדים אחד לאחד, אבל בסוף כשאנחנו מבינים שאנחנו רוצים לתת איכות חיים, שאנחנו רוצים, אס לא נעבוד חזק על הגדלת הכנסות, אז יהיה קשה לנו מאוד לתקצב דברים כאלה או הקמה של בית ספר ממלכתי שאנחנו רוצים להקים, בעזרת השם. דברים כאלה הס דברים שאם אנחנו עובדים על הדברים במקביל, אני רוצה לקוות שגם נראה מהם פירות.

אלקנה נוות: שתי שאלות. 1.האם עמותת אור עתניאל מתפרקת והכל עובר להיות תחת המועצה

עכשיו, לפני שאנחנו נכנסים לשם ומשקיעים כסף! 2. איך ה מתכנס לחזון ולתוכנית הכלל של 4 נושאי חינוך לבטל את כל המוסדות בכל היישובים. ממה שאני מכיר, יש מוסד היום בבנייה. יש יישובים בלי מוסד. דובר על זה שזה יחוק את היישובים בלי המוסדות. בסוף זה חוור מהדלת האחורית ליישוב עם מוסד. אני למשל יודע שביישוב מעון היו שמחים למוסד חינוכי.

אלירם אזולאי: אז אני אענה על הראשון. עמותת אור עתניאל היא עמותה שמתנהלת בפני עצמה.

היא גם הגורם המפעיל של הישיבה היום. ואת אומרת, היא גורם מפעיל במכרו של הישיבה היום ולכן עמותת אור עתניאל, לפתות ממה שאמר לי הרב בני שמוביל היום את עמותת אור עתניאל, הולכת לשנות קצת את פניה בהיבט ההנהלה כדי לפתות את זה יותר רחב לחברים שמייצגים את היישובים בהר חברון. אם היא תתמודד על המכרו רשת, לא תתמודד על המכרו רשת, וה אני חושב שעוד מוקדם להגיד כי אנחנו עוד לא שמה. אבל, בהחלט, אנחנו רואים בעמותת אור עתניאל ניהל יתרון מאוד גדול בלי הכסף הגדול שהם הביאו בעיקר מתרומות כדי לבנות את כל המתחם שם, וזה אחד מהשיקוליס המרכוייס שזה גם הוביל אותי לדבר השני, למה החלטנו לשים את וה שט, כמו שאמרתי בהתחלה, כיוון שאנחנו מבינים שבסוף תוכנית האב הזאת תעלה לנו הרבה מאוד כסף. אז אנחנו חושבים איפה אפשר לשים יסודי ואיפה אפשר לשים על יסודי. מבחינתנו, גם כשאנחנו כדוגמה חושבים לאן להעביר את תלמוד התורה מאשתמוע, א+ אחת האופציות שאנחנו מדברים עליה זה למתחם קיים בכרמל, כי מבחינתנו ככל שאנתנו יכולים להיעזר בתשתיות קיימות והדבר הוה מסתדר,

אלקנה נוות: אלירם, אני מרגיש שהמהלך הזה הוא לא עניין, הוא לא נקי, כי אני שמעתי כל, אני

בעד שתהיה קריית חינוך שתנקז את כל המוסדות חינוך לשמה, ותוכל לתת מענה לכולם. אני שמעתי שיש לך תכנית שאתה הבאת את החזון במהלך הבחירות לפור את כל המוסדות בכל היישובים.

7 -

מועצה אזורית הר-חברון 0

אז אני אומר, אין סיבה שביישוב שיש בו מוסד, גס אס יש בו את התשתיות הקיימות, להזיו אותו.

אולי תלמוד תורה לא צריך לוז מאשתמוע. השקענו בו לא מעט כסף לפני פחות מחצי שנה, נכון?

והאולפנה גס, השקענו שס, או אתם אומרים, מה: רוצים להגיו את האולפנה, לא רוצים להשאיר אותה באשתמוע. אז אני אומר, או שהולכים למהלך באמת של לפזר, אבל לפור אמיתי, בכל היישובים. בסדר! לא משנה מה אנשים אומרים, מה אנשים חושבים, אלא באמת לבוא ולעשות את זה כי וה המהלך וככה רואים שמחוקיס יישובים. או להקים קרית חינוך שבעיניי תחסוך כסף למועצה כי לא נצטרך להקים ארבע מעבדות לכימ*ה וארבע מעבדות למדעים וארבע אולמות ספורט ולהחזציק שמונה מנקים, אלא הכל יצטמצם. וזה יחסוך לנו בעלויות. או אם עושים, עושים את וח כמו שצריך. אבל לא, איך נכנס דלת אחורית, פתאום מוסד שיכול ללכת ליישוב, ואני לא מצלית לעבוד דווקא למעון. אולי וה לשני לבנה צריך ללכת ליישוב הוה אני אומר, לפור כמו שדובר, ולא כל מוסד שישב

אלירם אזולאי: תוכנית האב היא פריסה, אפשר גס להרחיב ולהעמיק אס תרצו בהודמנות על

התפיסה ואני אגיד רגע על קצה המזלג, בסדר! אפשר להעמיק בוה בהודמנות אבל אני אגיד על קצה המצלג שהנושא של הפיוור של המוסדות ביישובים, הוא מכמה סיבות. אחת, ברור שמוסד חינוכי הוא עוגן גם לתעסוקה, גם לקליטה, גס נמצא במקום שיש בו יותר ביטחון בתוך יישוב, גס מאפשר הגעה של הסעות ותחבורה ציבורית וגם מאפשר תשתיות קהילתיות, שקהילה יכולה להשתמש בה אחרי הצהריים, מה שבקרית חינוך לא. ולכן, התפיסה הואת היא לפזר. בתוך התפיסה אנחנו יושבים ועושים חושבים בפריסה הגדולה של החברה. איפה נכון שהדברים יקרוז ואם וה מסתדר עס תשתיות קיימות וזה יכול להיות יותר כלכלי, יותר יעיל, יותר וול, אז החיים הס לא בינארייס, בסדר! זה לא אחד או אפס. ולכן במורכבות הואת החלטנו לשים את זה בעתניאל כיוון שהדבר הזה ייעל את המערך וייתן לנו פה אפשרות להסתמך על חלק גדול שכבר קיים, ובתוך ההיבט הזה אם יהיו מקומות נוספים כאלה אצ אנחנו נעשה את זה. עכשיו, וה לא סותר את זה שכל יישוב רוצה שיחיה בו גס מוסד. אני בעד, ברור שאני בעד. להגיד לכם מתי זה יהיה, בעורת השם נגיע, אבל זה לא, אני לא התחייבתי לכל יישוב. אני לא התחליבתי שבכל יישוב יהיה בית ספר

אור? תורביצ: רגע, מעון רוצים מוסד!

אלקנה נווה: אני מאמין שכן.

אורי הורביצ: יש לכם את קרקע לתת?

אלקנה נוות: אין לנו יש קו כחול.

דרור דות[: לא, אין גס שטחים חומים.

םיו והי

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

אלקנה נווה: בסדר אבל הנקודה זה שבסוף, אס היום האולפנה, הרי האולפנה והישיבה, יש להם

הרבה ממשק כנראה במגמות, במעבדות, בכל מיני דברים.

אלירם אזולא?: אז אולי בואו נשים אותם ביחד.

אלקנת נוות: אני אומר, יכול להיות שבאשתמוע אפשר,

דרור דותן: ואת אולם החתונות נשים אחד על השני.

אלקנת נוות: כאילו הס צריכים שתשימו אותם באותו מקום כדי להיפגש.

אבנר חדד: גם הורים לא יסכימו שיהיה שהאולפנה תהייה בתוך הישיבה.

קובי בן גרא: אנתנו לא נפתור את וה עכשיו.

דרור דותן: אלקנה, אני מתנצל. יש לי איזה אירוע של משפחה שכולה עוד מעט, בוא, תן לנו. באמת,

סליחה.

אלקנה נווה: צריך לנהל אותו לפני שמחליטים שזה גם בעתניאל.

אלירם אזולאי: בינוי קבע של הישיבה יהיה בעתניאל, כן. על וה אנחנו מצביעים.

אלקנה נווה: אפשר שיהיה על זה דיון בפעם אחרת ולא נצביע על זה! לא, לא. הדיון חיה,

אלירם אזולאל: לא, לא. הדיון היה, שנייה, אני אגיד לך רגע משהו אלקנה. הדיון היה בוועדת חינוך,

רגע, שנייה, שנייה, חבריה. בוודאי, בוודאי שכן.

ספי בר ח*: אני חיכיתי לשאול את השאלה שלי, אני באתי לשאול איפה היה דיון על נושא המיקום

אלירם אזולאי: אני אראה לך את המסמך שהיה בוועדת חינוך.

ספי בר חי: אמרתי בוועדת חינוך שאתה רוצה להקים את וה בעתניאל, היה הרבה קודם דיון

בוועדת תינוך. על וּה לא היה דיון, אתה הצגת את וה

אלירם אזולאי: קודם כל גה היה גס בוועדת תינוך וגם בהנהלה.

ספי בר חי: לא אמרתי שזה לא היה בהנהלה. אני רוצה לשאול איפה נעשה דיון שהציג נימוקים, כי

שניים, לדוגמה, משלושת הנימוקים שאמרת, אני חושב ששניים הס לא נכונים, אבל איפה נעשה על זה דיון?

7 ה

מועצה אזורית הר-חברון )שת זמ

אלירם אזולאי: אז א' אני מסביר. נעשה, הדבר הזה הוצג ונעשה דיון גס בהנהלה וגם בוועדת תינוך

על הנושא של זה שמיקוס הקבע יהיה בעתניאל. כתבנו את זה, הסברנו את זה. אתם רוצים עוד, עוד, לדון, בסדר, אני לא מסכים איתך, אבל בסדר.

אורי הורביץ: ספי, עזוב רגע את הבירוקרטיה. מה דעתך?

ספי בר חי: אני חושב, יש סיבות לכאן ולכאן, אני חושב, שנייה, אני חושב שיש עוד סיבות, לדוגמה,

במעון, שידעתי במקרה שהם רוצים, לא ידעתי שהקו הכחול שלהם לא מאפשר את זה.

אלקנה נווה: רגע, מבנה קבע לא מתחלל מחר, צריך להתחיל תהליך ואישורים.

אלירם אזולאי: סליחה, אתה רוצה,

אלקנה נווה: מחר אפשר להתתיל לבנות?

אלירם אזולאי: כן.

אלקנה נוות: מחר?

אלירם אזולאי: כן.

אלקנה נוות: אוקיי

דרור דות[: גה אחד הנושאים שהעלנו עברנו את כל התהליכים של הדמוגרפיה עס משרד התינוך.

ה סיפור של חודש. במעון לפני עוד ארבע שנים אתה לא תוכל להתתלל איתנו.

אלקנה נוות: דרור, סליחה שאני אומר, זו תעודת עניות לשולחן הזה שנים אחורה

דרור דותן: שכוייח, אבל וה לא קשור לדיון.

אלירם אזולא?: אנחנו עכשיו על כל דבר. יש עוד כמה צרות ועוד כמה אני לא אומר שלא,

אלקנה נווה: אבל אני שמעתי לאורך כל הדרך שרוצים לחוק ישובים. ואני מרגיש שעכשיו, תגיד

את האמת.

דוד סעייד: מה האמת?!

םיו -/--

מועצה אזורית הר-חברון זוזמ

אלקנה נוות: אני אומר לך שאני מרגיש שהתוכנית שהציגו, היא לא מיושמת בשטח, זה מה שאנל

מרגיש אלירם הציג תוכנית שהוא רוצה לפצל את המוסדות חינוך ביישובים.

אבנר חדד: במועצה אזורית נורמלית יש בצד המ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]