פרוטוקול מן המניין מס' 3

יי

מועצה אזורית הר-חברון

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 2025/319/0

יט' אדר תשפ"ה

סדר יום:

1

.2

עדכון ראש המועצה.

אישור פרוטוקול מליאה 2-25 מצייב לעיונכם.

מסמך האצלת סמכויות.

הגדלת מסגרת האשראי הקבועח בגין מענקים מובטחים.

. תביירים.

שונות.

02

ות

-

7

מועצה אזורית הר-חנרון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

הטנוים:

נוספים 1

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 19/03/2025

מלמד ידידיה

קובי בן גרא

אלקנה נווח

| אבנר חדד

נחום אלינור

אורי הורוביצ

כהן אלעזר

דוד סגל

| נעמה פוליאקוב

| בלושטיין ניר

| שרגא אריאל

מאיר כהן

| שמעיה אסולין =

בר חי יוסף

ציו שפירא

מיכאל הראל

דרור דותן

דוד סעייד

רונו כהן

רויטל סופר

גליה ברמי

רעות מעודה

סיגלית מאור

אלירם אזולאי ‏ =

| מבקר המועצה

חבר מועצה נגוהות

יט' אדר תשפ"ה

ראש המועצה

חבר מועצה בית חגייי

חבר מועצה מצודות יהודה

חבר מועצה מעון

חבר מועצה שמעה

חברת מועצה עתניאל

חבר מועצה מעלה חבר

| חבר מועצה טנא עומרים

חברת מועצה שני לבנה

חבר מועצה סנסנה

חבר מועצה כרמל

חבר מועצה אדורה

חבר מועצה סוסיא

חבר מועצה אשכולות

חבר מועצה תל

מנכ"ל המועצה

רמייט המועצה

גובר המועצה

מנהלת לשכת מנכ"ל

מנהלת לשכת ראש מועצה

מנהלת מחלקת ישובים

מנהלת ישוב עתניאל

| לשנת מנב"ל

2

הת

-=

.יו | לשנת מנכ"ל

02|(

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 3-25

מיום 19/03/2025, יט' אדר תשפ"ה

דרור דותן: פה זה הפורום השקט, אני רק רוצה להגיד לכם שני דברים.

אחד, אם אנחנו לא מנהלים פה דיון, שמה שנקרא,

כל אחד גם לוקח את רשות הדיבור שלו, מה שנקרא, או מקבל את רשות הדיבור,

הם גם נכנסיים אחד עם השני וגם מתנהלים, לפעמים דיונים בצד, מאוד מאוד מקשה אחרי זה על ההקלטה ועל הפרוטוקול.

צריך לומר, היום קיבלתי על זה גס ייעוץ משפטי, פרוטוקול יכול להיות מאוד רוה.

לא כמו שאנחנו מפרסמים אותו. אז אם נרצה ללכת לכיוון הזה, נלך לכיוון האה.

נכתוב פה בראשי פרקים בגדול אמירות שנאמרו מה שנקרא לפרוטוקול ונגמר הסיפור.

אני חושב שזה כן מסמך טוב שיוצא מפה. הוא מהווה זיכרון ארגוני, גס מה שנקרא לשנים הבאות וגם לנו וגם אתם שאתם אוהבים לשתף את הציבור בהקשר הזה ואני חושב שגה אז אס רוצים להמשיך ככה, צריך רגע לשמור על, אני חושב שקודם כל, מה שנקרא מצד הנימוס הבסיסי.

אבל דבר שני, גס הטכנולוגיה תומכת בוה, תומכת בוה שנהיה בנימוס בסיסי.

רק הערה לטדר, אני מקווה שנהיה מסודרים.

אלירם אזולאי: תודה, דרור. אנחנו פותחים את המליאה השלישית, 25.

דיווח בקצרה, היה לנו פסטיבל השלדיות בתל ערד שזה בעצם השטח שהמושבים מעבדיס למטה בבקעת ערד. הגיעו, אני מכיר 2,400 מבקרים, אבל מאוד נהנו, הגיעו מכל הארץ. ואמר לי ראש עיריית ערד, אני רוצח לבוא, אני רוצה לבוא עס כל המשפחה, עם כל וה. שלחתי לו הומנה זוגית אחרי שהוא חתם לנו על רישוי עסק למרות שה לא בשטת שיפוט שלו. אמר לי, אין לי בעיה אבל שבוע אחר כך הוא שאל אותי תגיד מתי פסטיבל השקדיות. או באמת כל הכבוד למחלקת תיירות עשו עבודה נהדרת וה היה מאוד מוצלת.

היה הערב הוקרה לרבשייציס של הר חברון עס בנות הזוג, בעתניאל. גס מכובד וגם מחבר ביניהם, אני חושב מאוד מאוד חשוב לרבשייציס בטח בתקופה הואת, לא משנה באיזה יישוב, הדרישות מהם הולכות ועולות ובצדק, צריך גם לדעת להגיד להם תודה.

אדורייס קיבלה ברוך השם סמל יישוב בשבוע שעבר ווה בעצם סולל לנו את הדרך לשני דברים מרכזיים. אחד, כל נושא התבייע, אנחנו בעצם יכולים עכשיו להתחיל לתכנן תבייע באופן רשמי ולהגיש אותה. כן, קיבלנו, בלי קו כחול אי אפשר לקבל סמל. קיבלנו קו כתחול וסמל יישוב. ובעצם עם סמל יישוב אתה יכול להירשם ביישוב, אתה יכול לקבל הנחות מס, אתה יכול לקבל תקציבים, אפשר לבנות גני ילדים, דברים שהם בשלב הזה, כן. כמו כל יישוב מוסדר.

-

₪7 לשנת מנכ"ל

72

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

ואני אומר, כבר בשלב הראשון אנחנו נוכל כבר לבנות שם גני ילדים בשביל לתת שס מענה ראשוני.

לשכת התכנון של המנהל האצרתחי. צריך להגיד שלשכת התכנון בעצסם עברה חידוש כמעט מלא.

יהודה אלקלעי שהיה פעם מהנדס המועצה של בנימין

דוד סעייד: עבר להיות ראש שומרון,

אלירם אזולאי: שומרון, סליחה. עבר להיות ראש לשכת התכנון במנהל האזרתי. מבין מה וה

התיישבות, מבין מה וה מתלקת הנדסה, מבין מה זה מועצות, בטת מועצות אזוריות ועכשיו הוא גם הגיע לשטת וראה את הדבריסם בעיניים.

אלקנה נוות: ובאיוה ישובים הס ביקרו

אלירם אזולאי: הס ביקרו בתלם, אדורה, מצפה ציו.

דרור דותן: יותר במרתבים.

אלירם אזולאי: הס ראו בעיקר תצפיות על המרחבים בכרמל, הס היו בכמה ישובים

אלקנה נווה: מעון לא וכו לביקור שלהם.

אורי הורביץ: מה עס בית הספר במעון?

אלקנה נווה: לא, אין לנו קו כחול

דרור דותן: אז לכן, במנהל התכנון אין מה להיכנס אליהם.

אלירם אזולאי: שר החקלאות היה כאן אתמול, עיקר הביקור שלו התרכו בכל מה שקשור לסיפור

של החוות והשטחים הפנוייס כדי לרתום אותם למהלך שבו משרד החקלאות יכנס לתוך הסיפור הוה מתוך הבנה יש פרויקט לאומי שאנתנו לוקתיס על עצמנו כמועצה והם כמשרד לתקלאות יכולים לעוור בכל מיני דברים כמו מענקי מרעה, כמו ליווי חקלאי, כמו עורה בהכשרות שטח. היו כמה סיכומים עקרוניים של דברים שאנחנו מקווים שיתקדמו.

אלירם אזולאי: השר מאוד התרשם מהחוות שיש פה רוצה לעזור לקדם החלטת ממשלה לנושא,

גם לנושא החוות. גם אושרו לנו איוה שלושה תקציבים שהיו תקועים במשרד החקלאות, למרכ מבקרים בבית יתיר, שתי הרשאות כדי לגמור את זה ולמרכז מבקרים חקלאי בסוסיה.

אלקנה נווה: אלירם, בתמונה השמאלית ליד מעבר מיתר, מה זה?

-

א )| לשנת מננ"ל

52(

מועצה אזורית הר-חברון וזה

אלירט אזולאי: וה חמטייש שיש, אתם מכירים את הסיפור של נחל חברון, סיפור מאוד רציני. בעצם

הוא נדרש לזה כשר התקלאות, כי בסופו של דבר התקלאים שמקבלים את השפכים האלה, מטייש שוקת תקוע דרך אגב מנובמבר, הוא לא מוציא מים, כי יש בעיה מאוד מאוד קשה שהשפכיס הס ברמה כזאת שמגיעים לשם שסותמיס גם פה במתקן תפיסה וגם שס. זה ברמת ויהוס שהם לא יכולים, או הם פשוט מזרימיס אותם לנחל ולא מעבירים אותם למאגר, שהתקלאים יכולים להשתמש בהם, ולכן מנובמבר הס לא משקיעים מהמאגר הזה. והם צופים שבתחילת הקיצ כבר לא יישאר להם מים במאגר כדי להשקות. בקיצור, ביקשנו להיעזר בו. וה באחת החוות וזה בגדייש, ביקב יתיר למטה היינו גם.

קריאת מגילה בתל מעון, מאוד חשוב. משנה לשנה מגיעים יותר אנשים ואנחנו בהחלט צריכים לעשות חשיבה איך אנחנו מציעים את וּה, בעיקר בהיבט של הנגשה של המקום הגה. גם תל דביר, הייתה לשם עלייה בשושן פורים, החבריה הגיעו לשם בשישי שבת, נשארו בשישי שבת 20 חבריה מעתניאל כדי לברך שם על הניסיס ושיהיה שס ביום ראשון שושן פורים.

אירוע מאוד מאוד יפה של אור יאיר התלמוד תורה, הזמין את הסביט, סבתות, הורים ללימוד, הס עושים את וה פעם בשנה. באמת אירוע מרשים.

דרור דותן: האולפנה.

אלירם אזולאי: טוב, וה הס לא מרשים לנו לבוא כי אנחנו גברים אבל. אבל היה שם, כן, כן, סליחה.

אני אומר, חייתה שס הצגת פורים, סיפרה לי יפעת שבאמת הם השקיעו בוה המון המון התלמידות והיה מאוד מוצלת. היה יום גס סבבא של תמרים, לא? של מי זה חיה: כן, של עתניאל

רעות מעודה: היה גס בעתניאל וגם בתמרים.

אלירם אזולאי: האמת שתדעו לכם שמי שפה מההנהלה, אז ככה התייעצנו כמה ימים לפני, מה

לעשות עם גה ויצאנו עס משלחת של מועצת ישע לדובאי ואבו דאבי הביקור היה אמור להיות חשאי כי תכננו מהבוקר עד הערב לעשות שם הרבה מאוד פגישות. לצערנו, אתת הפגישות הייתה עם מישהו לא התאפק והדליף אותה, לא ממועצת ישייע, אבל היה ואז, כבר פרסמנו את הדבר הזה.

אבל אני אומר לכם, מה שנסענו לשם זה בעיקר כי הס מבינים שבשלב כזה או אחר בקרוב, האמריקאיס הולכים לאשר ריבונות ביהודה ושומרון. הס מאז הסכמי אברהם לא נפגשו עם אף מתיישב, תמיד שמעו אותנו דרך כל מיני מתווכיס וכלי שני ושלישי ולכן, הקשר הישיר פה חיה מאוד מאוד חשוב. גילינו שהחבריה שס שונאיס את החמאטס ואת איראן ואת חיובאללה יותר מאיתנו, בעיקר כי הס מסכנים את העתיד שלהם. יותר מגה הס גס חושבים שהרשות הפלסטינאית מושחתת והם הופכים את הערבים פה לאידיוטיים שימושים.

הי 7

מועצה אזורית הר-חברון סז זמ

לשכת מננב"ל

מלמד ידידיה: נדמה לי וה לא שהם האנשים הפחות מושחתים בעולם.

אלירם אזולאי: אבל אני אומר, בסופו של דבר, בסופו של דבר הס רוצים לדאוג לעצמם וליציבות

של האזור, ולכן הקשר שס הוא משהו שאני מעריך שיימשך. היינו שם יום, הגענו בלילה. התחלנו ב7 וחצי בבוקר פגישות עד 1 בלילה ובבוקר למחרת כבר חצרנו. וואו.

אלירם אזולאי: אכלנו בדרך במונית ממקום למקום, היה ביקור מעניין גס בהיבט של פתיחת

הראש, אחד החבריה שנפגשנו איתו שם, נפגשנו עם כל מיני אנשי ממשל ועסקים, אחד החבריה שנפגשנו איתו שם, הוא ראש העיר של דובאי דרום. דובאי דרום גה עיר שלפני 5 שנים המלך אמר לו שהמשימה שלו היא להקים עיר של מיליון תושבים עם הנמל תעופה הכי גדול בעולם. לפני חמש שנים התחילו לתכנן, היום שליש מנמל התעופה כבר עומד, חלק גדול מהבניינים באאור של מרכו העסקים כבר עומד, שליש מהעיר כבר משווקת לכל מיני יוּמים. וזה בדיוק מה שהוא אמר לנו, הוא אמר ששמו לו יד עד 2032 נגמור הכל.

אלקנה נווה: והמנקיס שמה והעובדים וּה העותיס ודברים כאלה?

אלירם אזולאי: הס לא רוצים, דרך אגב, הס ממש לא רוצים, הס לא רוצים שס לא את העזתים

ולא את הפלסטינאיס בשום צורה. הס לא רוצים אותם שס.

אלינור נחום: למה!

אלירם אצולאי: למה!, כי כנראה הם יודעים מה שאנתנו יודעים.

אבנר חדד: הס כבר מבינים שהם מכניסים לשם פלסטינאים זה יתנקס בהם בסוף.

אלירם אזולא?: דרך אגב, הס הראו לנו, אפרופו אין רגולציה ואין זה, הס הראו לנו איוה סרטון, לפני איה שבוע, משפחה פלסטינאית עומדת על גשר עס שלט יייפרי פלסטייןייי. רואים בוה את הצמן שעובר במצלמה, אתרי שלוש ורבע דקות מגיע ואן שחור, מכניס את כולם לתוך הוואן השתור ומסלק אותם מהמדינה, הס כבר 17 שנה גרים בדובאי. לסלק אותם מהמדינה, לא נותן להם אפילו לחזור הביתה לקחת דברים. פשוט בעטו אותם החוצה. אוקיי, זהו, מכאן אנחנו עוברים. אה, דרך אגב, כן משהו שחשוב לי רגע לשתף אתכם. יש שס קהילה יהודית בדובאי, לא ישראלית, יהודית, רובם לא ישראלים, 4,000 יהודים בערך.

אלקנה נוות: מאיפה הם באו?

אלירם אזולאי: אנשי עסקים, איפה שיש כסף יש יהודים. והם מאוד רוצים את הקשר עס החברה.

אורי הורביצ: יש שס מסעדות של בוגר נתיבות אור.

6

םי =

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלירם אזולא?: שם, בדובאי: בקיצור, צה, אני אכלתי שס, אתה מבין מה אכלתי שם, איזה סנדוויצי משלשוס. קיצור, הס מאוד מאוד, הס שמעו, אכלנו ארוחת ערב עם מנהיגת הקהילה שם.

מלמד ידידיה: מנהיגת הקהילה?

אלירם אזולאי: כן, מנהיגת הקהילה עם עוד כמה אנשי עסקים ייעודיים וזה. סיפרתי להם את

הסיפור של הרחובות ושל הקהילות שלנו ושל מה שאנתנו עוברים פה במלחמה וזה, והם מאוד רצו קשר עס הילדים שלנו ועם בתי הספר שלנו ולחבר בין הקהילות כדי לתת להם קצת מהאווירה של ארף ישראל. והיא אמרה לי בסוף תעשה לי טובה, תשלתח לי גננת לשבועיים, רק לשבועיים לפה, שתלמד קצת את הילדים ותסביר להם קצת מה וה הר חברון, מה זה אר\ ישראל, מה זה ּה. אז בעזרת השם, בשבוע הבא אנחנו הולכים להתניע את זה, לחבר להם איוו שהיא קהילה של אחד מבתי הספר, אחד מהמנהלים שירצה לקחת את הדבר הוה. כדי לחבר אותם קצת וירטואלית ילדים עם ילדים.

אורי הורביצ: גס את ראש מחלקת תינוך: ומה היא תיסע לבד בלי המנכיילו

אלירם אזולא?: ואחת הגננות של הר חברון תיסע לדובאי לכמה שבועות

אבנר חדד: וגם ועדת כספים

אלירם אזולאי: התערוכה שיש כאן למטה, מי שלא היה מוזמן להציץ, מאוד מאוד מרשים, הילדים

של בתי הספר, מכל בתי הספר של הר חברון, תערוכת צמיחה בתקופת המלחמה. אני רואה פה גס את אבנר ואת הבן שלו. שיר מאוד מרגש על הקיר שס מי שרוצה מוזמן ללכת לקרוא.

היה כנס ירושלים של בשבע, דיברתי קצת על הר חברון ועל האתגרים שלנו.

והיו לנו פגישות עס היישובים טנא , אשכולות, כרמל, תלם, בית יתיר, שני לבנה סוסיה, עתניאל מצפה אביגיל. כל יישוב עס האתגרים שלו. אבל בסוף יש חשיבות יש חשיבות

אודי הודבי': מה האתגרים בתלם?!

אלירם אזולאי: ברוך השם הולכים לקראת צמיחה גדולה. אבל יש פגישות שהן אצל מנכ"ל

המועצה, ביחד עט רעות, שנקראות עוצרים לרבע 4 פגישות בשנה עם הנהגת היישוב, על דברים שוטפים ועל דברים שהם קדימה. ואנחנו מתרשמים שזה גם מייצר חיבורים טובים בין המועצה וגם פותר בעיות שיש גס בשוטף וגם בדברים שקשורים קדימה.

אלירם אזולא?: שר הביטחון, קיבל מכתב מהר חברון שאתר כך גס הצטרפו אליו כל ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, למבצע פרימטר סביב היישובים והכבישים. מתוך הבנה שיש לנו מצד אחד גס

7

-

7 | לשנת מנב"ל

22(

מועצה אזורית הר-חברון תומת

הודמנות היום מדינית. האמריקאים אני לא חושב שיפריעו לנו בעניין הוה. לא קיבלנו תשובה, לא נפגשנו עדיין. אבל אני פועל בלחצ מאוד מאוד גדול כדי לייצר פגישה עס שר הביטחון, לקדם את הדרישה הזאת, אני חושב שהיום זה משהו שבהחלט אנחנו יכולים לראות אותו קורה והוא נצרך אצלנו ואני לא צריך להסביר פה לאף אחד למה.

לצערנו, בהוראת בגייץ בשל ביציון בגייץ על זה שמדינת ישראל לא אכפה, הס אישרו לערבים לחזור לשם ולשקס את הבתים בזנוטה. כן מתנהל תהליך מול מנהלת ההתיישבות ומול פיקוד מרכז.

להציע לערבים בונוטה איושהו מקום שזה מה שהמדינה הצהירה בבגייצ, להציע להם מקום, ואם הס לא יסכימו לוה, אז תוך 30 יום, אחרי 30 יום, אפשר לפנות אותם משם. התהליך התחיל, הס הציעו להם מקום ומה שנקרא השעון מתקתק הרגע.

זו בשורה. אומנם וה לא אצלנו, ה אצל שכנים שלנו, אבל זה בשורה גדולה. קרית ארבע לוקחת אחריות על המרחב. ועלתה לגבעה 123, בהחלט מעודדים, עוזרים להם במה שאפשר.

אלירם אזולאי: התתיל פיתוח כרמים יפה עכשיו לקראת השתילה בקיץ. גם בכרמל, גם פה, מי

שרואה בין המועצה לטנא

אבנר חדד: לכיוון המחסום

אלירם אזולאי: בדיוק אחרי נכון, נכון, נכון.

דרור דותן: גסם בהמשך של הכרם של בעל המון

קובי בן גרא: מהז פיני נכנס לעסקי הכרמים?

אלירם אזולאי: כן. היה סיור עם ישראל שלי בנושא אנרכיסטים, בעניין הגה גם היו אחרי זה כמה

כתבות שהדהדו את הצד שלנו בתוך כל הסיפור הזה.

הייתה סדרה של השתלמויות לעובדי הוראה, גם מנהלים מכל בת* הספר מגיעים לכאן להשתלמות שאגף החינוך עושה להם ובעזרת ההשתלמות הזאת הס יכולים לקבל נקודות גמול לשכר שלהם.

אלקנה נווה: זה רק של ההר?

אלירם אזולאי: וה רק של ההר, אנחנו מושכים ככה את המורים של ההר, גם להשתלב בנושאים

שחשובים לנו, והם מקבלים על זה נקודות, אז הרבה מהם מגיעיט, וזה בהחלט, זה כבר שנה שנליה בדבר הזה, ווה עובד.

אתמול היה יום אישה במועצה, הגיעו להופעה 280 נשים. זה בהחלט מרשים.

8

היו קה

הועצה אזורית הר-חברון תומוד

תוכנית מצטיינים שהתחילה בעצם השנה עד השנה, כל ילד שרצה ללכת לתוכנית מצטיינים והיה זכאי אליה, היה צריך לנסוע לגוש עציון או לבאר שבע. והתוכנית מצטיינים נמצאת עכשיו בעצם כאן, לא צריך ללכת רחוק. היה שלשום איושהו יום, אני קיבלתי כמה הודעות מהורים שבכלל לא הכרתי את המספרים שלהם, אמרו לי שהיה מצחיק, היה כיף, היה מאוד מאוד מבתינתס חשוב לראות שהילדים שלהם מקבלים גם מענה טוב בתוכנית וגם שהם לא צריכים לנסוע רחוק וזה הגדיל את כמות המשתתפים בתוכנית הואת של המצטיינים שעד היום נשארו בבתי הספר פשוט כי לא היה להם כות לנסוע, כי הסעות לתוכנית מצטיינים, הס על חשבון ההורים. אס אתה בתוכנית מחוננים, ה על חשבון המדינה, אס אתה במצטיינים, אה על חשבון ההורים ולכן רוב הילדים בתוכנית מצטיינים בכלל לא נסעו.

סיירנו בבתי הספר גס בסוסיה, גם בתטיבה בסוסיה וגם בתמריס במסגרת סיורים בבתי הספר.

אלעזר כהן: היה גם את ההכשרות של ועדת קליטה

אלירם אזולאי: בהחלט. נכון, נכון.

רעות מעודת: אפשר להוסיף עוד משפט, אלירם?

אלירם אזולאי: בטח.

רעות מעודה: אס אני כבר פה, אני, אנצל את ההזדמנות לשתף, שבאמת במחלקת ישובים אנחנו

מוציאים הכשרות מקצועיות. הרבה פעמים ישובים פונים, מבקשים את העורה. בכל מיני תחומים שנוגעים ביישוב, אבל כשיש את ההזדמנות, פחות יוצא להם להגיע. אני רוצה ממש לבקש ממכם תדברו עס ההנהגות שלכם, תשדלו אותם להגיע, אנתנו משקיעים בזה כסף, ביועצים חיצוניים שבאים ומעבירים לוועדות.

אבנר חדד: איך זה מגיע לידיעתס: איך זה מגיע לידיעתס?

דרור דותן: יש קשר ישיר.

רעות מעודה: אני באופן אישי יכולה לומר לך שאני פניתי לכל יו"ר בהתאם לרשימה, מי נרשם ומי

לא כי גה הליך חשוב. גס באמת רוב היישובים לוקתים חלק אבל כן חשוב לי להדגיש ולומר.

והודמנות נוספת לומר שוועדה בין מוסדית, החליטה להעביר כל משפחה גס שהיא מגיעה לשכירות ועדה, וה לא מוסיף הרבה לתהליך, וה בסך הכל להגיע לראיון ואולי בהמשך נעשה גם חלק מרחוק.

ווה פותר בעיות אחר כך כי אז אתם מיישרים קו ולא משפחה שגרה 8 שנים בישוב פתאום רוצה לקנות בית והיא נתקעת על הסיפור הזה של האישור מהחטיבה להתיישבות.

-

םי ה

מועצה אזורית הר-חברון זז מ

קובי בן גרא: רגע, אבל אס היא תתקבל, כאילו קיבלנו אותה לשכירות!, אחרי זה את לא עושה?

רעות מעודה: לא, אני לא מקבלת אותה לשכירות, אני מקבלת אותה ליישוב. היא מקבלת אישור

מהחטיבה להתלישבות.

קובי בן גרא: וכשהיא קונה בית את לא עושה כלום. פשוט מחליפה את התהליך.

רעות מעודה: בדיוק.

דרור דותן: טוב, נושא הבא היא אישור פרוטוקול מליאה. כמו שאמרתי לכם לפני, היה מאוד קשה

הפרוטוקול הוה בגלל קריאות ביניים ושיחות בצדדים ואנתנו ננסה לייצר סדר בדבר או לחילופין כמו שאמרתי לכם, אפשר פשוט לקצ\ את הפרוטוקול, אין שום בעיה.

אורי הורביץ: אז תיקנו אותו, וה בסדר?

דרור דותן: כן זה לא חייבים... לא.

אורי הורביץ: מה שקרה פה, אני תחושב שבהצבעות צריך לרשום

דרור דותן: אנחנו רשמנו, אבל אחרי זה שמענו את ההקלטה וההקלטה הייתה כל כך מבולגנת, צריך

לומר שרויטל כתבה את זה נכון. אני קראתי את התמלול, תיקנתי אותה בטעות. ואחרי זה קובי האיר את עיניי, ואז עוד פעם נכנסנו לאה ועשינו את הטלפונים.

אורי הורביץ: או אתה לא בסדר

דרור דותן: אני לא בסדר. זה בסדר. ה כבר קבוע, אין כאן, הכל בסדר. אני יושב על הטייטל הזה,

מה שנקרא, באופן רציף. אבל אני רק רוצה להגיד, שאנחנו באמת צריכים לייצר סדר. לא היית כאן כשנכנסת, אבל במקרה הבוקר הייתי בהשתלמות בנושא המשפטי ואמרו, תכלס לא חייבים, אפשר לעשות פרוטוקול מאוד רזה. אני חושב שוה כן נכון, יוצר כאן זיכרון ארגוני ויוצר כאן איושהו שיקוף של מה שקורה כאן. ואנחנו צריכים פשוט להיות מסודרים. והו, וּה הפרוטוקול. מתוקן, שלחנו לכם אותו כמו שהוא.

אורי הורביצ: קובי, עברת על זה!

דרור דותן: ה -- [\/שלך עבר על זה?

קובי בן גרא: ה-41. שלי עובר על וּח.

אורי הורביצ: טוב. למה אתה לא מעביר את הבינה המלאכותית לרויטל ונגמר חסיפור.

10

-

בי ו

מועצה אזורית הר-חברון זז זמ

דרור דותן: יש מתנגדים! נמנעים! תודה. עבר פה אחד.

החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 2-25

אושר - פה אחד

יש כאן את, הנושא הבא זה מסמך האצלת סמכויות, אבל רגע, מכיוון שסיגלית עוד לא הגיעה, ביקשנו שתהיה כאן גם נציגה מפורוס המצכירים. או אנחנו, איפה רונן: אני אגיד רגע, אני אגיד כל אתם מכירים, כי קראתם וגם יש מי שרצה שאל אותי. בעצם, מה שקורה, חברים, בבקשה. בעצם סך האשראי שמועצה יכולה לקחת מבנקים כדי להיות במינוס תורימי לאורך השנה הוא חמישה אתוציס. רונן, כבר חשב על איושהו מהלך יצירתי שקשור בעיקר למה שאנחנו חווים מבחינה תזרימית איפשהו ברבעון האחרון, לפעמים קצת יותר מהרבעון האחרון, ופנה בנושא הזה למנהלת המחו\ תמי נאסה, וביקש ממנה להגדיל מראש את יכולת האשראי שלנו מול הבנק ולא כשנגיע למצב מה שנקרא נתנגש בקיר נבוא לבנקים ואו הבנקים בריבית קצוצה יודעים שאנחנו בלת\, וכמובן גוזּרים על זה את הקופון שלהם. צריך לומר ששילמנו הרבה מאוד ריבית על הרבעון האחרון הוה של שנת 24י. ולכן מראש לייבר לעצמנו אובליגו, לייצר לעצמנו מסגרת אשראי גדולה יותר.

המשרד אישר, להגדיל את מסגרת האשראי כנגד מענקים מאושרים, לא מענקים מותנים. ואת אומרת, היא אומרת אנחנו, 5 אתוז מותר לכם, זו התקנה, ומלבד החמישה אחוו, אתם יכולים להגדיל עוד, בסך המענקיט המותנים שכמו שאתם רואים כאן זה 8.63. סליתה, האובליגו הרגיל הוא 8.6, והמענקים זה 6.250 מיליון ש"ח. גם פה כתוב מיליון אלף ש'יח, א זה מיליון ש"ח. זה לא מיליארד וסך האשראי יישאר, מסגרת האשראי שלנו תגדל ל14.8. כמובן אחרי אישורכם, זה יעבור עוד פעם ממשרד הפנים לאישור סופי. היה אישור עקרוני, אחרי אישורכם גּה יעבור למשרד הפנים.

אנחנו מקווים שנצלת את זה, נסביר את זה. אני רוצה להגיד לכם משהו אחד מפגישה שלי במשרד הפנים לפני שבועיים, מיד כמובן העליתי את הסוגיה הוגאת ואמרתי תגידו מי משלם את הריביות האלה, על זה שאתם לא משלמים לנו בזמן, הס טוענים שהם בתהליך ארגוני כדי להכניס למטגרת תקציב המשרד את כל התשלומים, ואז לשלם אחד חלקי 12 כל המענקים כמו שצריך לאורך כל השנה כולל הרבעון האחרון, אבל גס הס אמרו שזה לא יקרה ככל הנראה ב-25. וב-26 הס מקווים שהם כבר יהיו שם. ככה שאנחנו צופים שגם את 25 נצטרך להתמודד עס אותו קושי תזרימי שקורה לנו ברבעון האחרון. נקווה שהוא יהיה כמה שיותר מצומצם ונדע להיערך לזה, אבל זו מסגרת האשראי. שאלות.

אלקנה נווה: 1. האם כל המענקים שהובטחו לנו ב24' הגיעו?

דרור דותן: כן.

אלקנה נוות: במלואם!

דרור דותן: כן.

1

בי התיה

מועצה אזווית הר-חנרון גת

אלקנה נווה: לפי התקציב שעבדנו 180, 190.

דרור דותן: כן.

אלקנה נווה: אחלה. 2. האם ההלוואה הזאת היא על בסיס תקציב 25', או שהיא עוד גוררת את

הדברים?

דרור דותן: היא לא הלוואה. קודם כל היא לא הלוואה. גה במסגרת האשראי.

אלקנה נוות: סליחה, מסגרת האשראי הזאת, היא על בסיס תקציב 25', או שזה גם נגזרות מדברים

שגוררים מ-284י1

דרור דותן: לא, לא. וה במסגרת התקציב.

אלקנה נווה: אני שואל, כי יש תב"ר למשל שעוד מעט רגע,

דרור דותן: רגע הבנו את השאלה. התשובה, לא. מסגרת אשראי היא תזרימית, בסדרז היא פר

תקציב.

אלקנה נוות: כן, אבל השאלה היא אס תזרימית, אתה כרגע תקוע ב-25 בגלל נגזרות של 24.

דרור דותן: לא, וּה נקרא גירעון שוטף, גה נקרא גירעון מצטבר, וה הגירעון שסיימת איתו בשנה

הקודמת, והוא מצטבר 40 שנה אחורה, על כל הגירעונות שהיו לאורך השנים, שהיום אנחנו עומדים על כמה! 4 ומשהו אחוז, משהו כוה. לא יודע מה. גה הגירעון המצטבר, וה שים בצד. וה אירוע שמתייחס לשוטף. בסדר! שנת תזרים שלך היא נכללת, כולל המינוסים.

אורי הורביץ: המסמך הזה לא אומר שכרגע יש בעיה תזרימית.

דרור דותן: נכון.

אלקנה נווה: ברור לי גס, זה לא אומר שהיוט הלכו ולקחו את כל ה-14.

דרור דותן: בדיוק.

אלקנה נוות: אני רק שואל

דרור דותן: אבל צריך שוב, אני מסביר, שנת תקציב היא כולל המינוס שאתה מסיים בו, אלקנה,

בסדר! טוב. עוד שאלות! יש מתנגדים: יש נמנעים!

12

שי

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

קובי בן גרא: אני אשמח שנעשה איזושהי ישיבה גם על החוב וגם על התזרים המזומנים של מועצה.

דרור דותן: בסדר

קובי בן גרא: עוד רגע נעבור גם לתביירים נכון? תקשיב רגע, ה הכל מגדיל באיוּשהו אופן את החוב

את ההתצרים, ריביות.

דרור דותן: לא בהכרח.

קובי בן גרא: מה

דרור דותן: לא בהכרח.

קובי בן גרא: מח לא בהכרת!, אס אתה לוקח הלוואה וה לא מגדיל לך את הריבית!

רונן כהן: אבל וה לא הלוואה.

אורי הודביץ: אז מה אתה לוקח!

דרור דותן: יכול להיות, אבל אתה תצטרך את זה.

רונן כהן: ראית שוּימנתי אתכם לישיבות

דרור דותן: כחלק מהוועדה תשבו על זה. טוב, תברים. יש מתנגדים להצעה? יש נמנעים: עבר פה

אחד. תודה רבה. ואני מקווה שיעבור גס למשרד הפנים.

החלטה: המליאה מאשרת הגדלת מסגרת האשראי בסך 6,250 אש"ח בבנק מרכנתיל דיסקונט,

בריבית של פריים + 0.5%

אושר - פה אחד

טוב, מסמך האצלת סמכויות, ביקשנו גס מרעות שהיא מנהלת מחלקת ישובים ובעצם הובילה את התהליך הגה, אבל ביקשנו גם מסיגלית, שיושבת כחלק מפורוס מזכירים, אני לא יודע אס אתם מכירים את זה עד הסוף, אבל למזכיריס יש פורום של 4 מוכיריס שיושבים איתנו אחת לחודש, אפילו בתדירות לפעמים יותר גבוהה. גה פורום, כן, פורום נבחר מתוכם, מתוך המוכירים והם יושבים, הם מייצגים את המזכירים, איתם אנחנו מנהלים דברים גדולים יותר. כמובן כשיש נושאים טפציפייס ליישוב אנחנו מדברים עס המוכיר,זה לא וועד עובדים, אבל וה בהתלט פורום שאני חייב להגיד, אני מצאתי אותו כשותף, טוב מאוד לכל התהליכים שאנחנו עושים כאן בתוך המועצה. הישיבות מתקיימות אצלי ביחד עס רעות, ביחד עס רונן. ואנחנו מוצאים שס באמת שותפים טובים. כרגע בפורום יש את חיה גלמן מאדורה, יש את איתן להב משני ליבנה, יש את

33

םי הווה

הועצה אזורית הר-חברון 1

סיגלית מעתניאל ויש את ישראל קויין מבית יתיר שנכנס ממש עכשיו, החליף את יהונדב ובאמת מה שנקרא צוות לעניין. הס מקדישים פה הרבה מאוד שעות. הרבה מאוד שעות גס לנושא הזה, גם לתקציב ועדים שאנחנו לא מעלים אותו כרגע לדיון הצה. אבל עוד, כל מיני סוגיות. וזה מבחינתנו, נקרא לזה בשלטון הדו רובדי, יכולים להיות לפעמים אתגרים או מתתיס בין הרבדיס השונים של השלטון, ויכול להיות, שיתוף פעולה וכוח תמיכה שבעצם מוסיף ליחסיס הטובים האלה. ואני מרגיש בפורום הוה את העבודה הואת. בבקשה רעות, תציגי קצת את העבודה. סיגלית, גם תיתני קצת איך זה היה נראה מהצד שלכם. ואחרי זה ככל שיש לכם שאלות, נתמקד בהן.

סיגלית מאור: שנייה לפני שרעות תתחיל באמת, אני רוצה להתתבר לדברים שאמרת. ובאמת להגיד

שקודם כל המסמך הוה, של האצלת סמכויות, מא+ שאני פה אנחנו מדבריט על זה כמזכירים, ובאמת להגיד על הנושא הזה של השיתוף פעולה שסוף סוף אנחנו יצאנו מסמך, שעשינו עליו עבודת מטה מאוד ארוכה. באמת הלינו כאן שותפים. אני אגיד תודה לדרור, לרעות, לרונן על האוון קשבת ועל היכולת להבין וגם על קבלת ההחלטות שהייתה כאן, לא הייתה תקלה, והייתה מאוד מורכבת לשני הצדדים, ובאמת כתלק מהשותפות לפני שניכנס למסמך, וה להגיד תודח לפורום הוה גם שיש כאן באמת עבודת צוות טובה.

רעות מעודה: באמת מהרגע שנכנסתי לתפקיד, בעצם הבנתי שיש פה איושהו אירוע פיל גדול בחדר

שיוצר איושהו חוסר אמון בין המועצה לישובים. היו קולות שאמרו לי רעות אל תיכנסי לה בכלל מה את צריכה את זה, את לא תצליחי, וּה לא יתקדם, ואת אומרת היה איזשהו אירוע כזה שנגעו בו, לא נגעו בו, נגעו בו ולא סיימו אותו. היה פה ממש לאורך השנים מ-2016 המסמך הזה לא עודכן ולא הוסכם. באמת, בשלטון הדו רובדי זה עס מורכבות, ויש לנו מורכבויות. התחלנו להיכנס נושא נושא, מתחלקה מחלקה. אוקייז השותפים לדבר הגה, קודם כל, לפני שבכלל נפגשת עם מישהו, זה היה רונן, חגובר שלנו שבעצם ישבתי אתו ליש שתי פגישות, בכלל להבין מי נגד מי, כמו שאומרים, או מי עס מי ולהבין את האירוע הלא מדובר והאירוע שכולם רק מתתילים לדבר אותו. בפגישה השלישית וה חיה ביחד עס פורום המזכיריס והיה שם, הנחתי קנקן מים על השולחן וכל פעט שעלו הטוניס ביקשתי שישתו מים קרים ואני לא צוחקת וכך היה. ובאמת משם הרעיון של המסמך הזה זה שבעצם קודם כל שהתושב יקבל את המענה שהוא צריך לקבל, ושהכי חשוב גט ידענו מי צריך לבקש את וה ומי אחראי על וה. ואת נקודה חשובה שאחרי שכאן אתם תאצילו את הסמכויות ותאשרו את זה, אתם כמליאה, אז אנחנו כמובן גם נצטרך לדברר את וה הלאה. באמת קצת על התהליך. אז אחרי שני מפגשים משמעותיים עם רונן, יחד עם פורום המזכירים ישבנו לעוד איוה, אני חושבת, עוד 4-6 פגישות, משהו כזה. נושאים שהיו שנויים במחלוקת שלא הצלחנו להגיע להט את השווה, הם עלו לדרור ושם בעצם איבדנו את העניינים ומשם לאלירס כמובן. חשוב לי לומר שכל מנהלי המחלקות היו שותפים לדבר הזה, ישבו גס, חלקם השתתפו בישיבות, היו שס חילופי דברים. וכל מיני הבנות שהיה צריך לעשות וכאן בעצם אני מניחה שכבר עברתם על המסמך הזה וקראתם עיינתם ואם לא אני ממליצה לכם. ה המסמך שאני באמת רוצה שתאשרו ותתליטו שאתם

14

םיו 7

מועצה אזורית הר-חברון חזמ

כמליאה מאשרים את הטמכויות האלה, זה דבר שהוא חשוב. ובאמת כמו שסיגלית בעצם הודתה אני רוצה באמת, אני אומרת שאני שמחה על זה שיש לנו שותפים, ואנשים שמוכנים להשקיע את הזמן וגם היום זה שסיגלית באה לפה והשקיעה מזמנה, וגם בכלל על כל התהליך הזה, שגם למידת

הנושא, גס ההחלטות וכו', אס יש שאלות. בשמחה.

דרור דותן: תראו, המסמך הוא ארוך ושלחנו אותו אליכם בכוונה כדי שתעברו עליו ותראו, קצת על

המבנה שלו ואחרי וּה באמת אס יש שאלות ספציפיות ניכנס אליהן, אס לא, פשוט נאשר אותו ככה.

אני לא חושב שלעבור עכשיו ברמת שורה שורה זה יוסיף לכם. אני מקווה שכן עברתם עליו. בעצם בנינו אותו

רעות מעודה: משפט חשוב, חשוב, עצם זה שאנחנו מאציליס סמכות וה לא אומר שאנחנו מתקצבים

הכל, ואת נקודה שחשוב לי לומר, מזל שכתבתי נקודות פה. ואת נקודה חשובה. אני אתן דוגמה דווקא הכי קלה. בהשתתפות בשכר לרכזי נוער או בהשתתפות בשכר לרכות קחילה מושלמים

השתתפות של 2,000 שקל. ברור לנו ששכר של קהילה הוא לא 2,000 שקל, אבל אנחנו נותנים לוה

השתתפות והציפיה שלנו כן, שגם אותם בעלי תפקידים ובכלל גם היישוב הס פרטנריס בעצם

ושותפים, הכל למען התושבים. בסדר?

דרור דותן: זו נקודה חשובה, כיוון שפתתת אותה ניגע בה, אבל חלק מהדילמות שעלו, עסקו בנקודה

הואת. ואת אומרת, שאמרו רגע, של מי האחריות! והיו מקומות שבהם אמרנו, תשמעו, האחריות היא באמת על המועצה, אבל אנחנו אומרים לכסם בכנות, כרגע, או בסדרי העדיפויות התקציביים שאתם עצמכם ישבתם וקבעתם, או ביכולת בכלל הכלכלית של המועצה כמועצה, אנחנו לא נצלית להגיע לזה. אצ שתכירו את זּה. אני נוגע בסוגיה שהיא אמנם אנחנו כן מנסים עכשיו למצוא לה את המקורות התקציביים להיכנס אליה, אבל למשל הסדרת כבישים ישנים, אג כשיש את קרן תשתיות וותיקות, שנובעת מבנייה, א+ כמובן אין שום בעיה לתקן כבישים ישנים ולשפץ אותם. כשאין, אין לוּה, אין שום משרד ממשלתי כיום שמתקצב את זה. ואתם מכירים את הסל שלנו, את החבילה שלנו, ולכן היכולת לתקצב את זה היא מוגבלת. ואג יכול להיות שבנקודה כזאת נבוא ונגיד ובכל זאת, יש לנו לא יודע מה, מאיוושהי קרן פיתוח או מענק פיתוח כזה או אחר, כמה שקלים, אנחנו עס היישוב עושים איושהו מאציינג. האחריות היא עלינו. זה נכון, האחריות היא עלינו, אנחנו, דרך אגב, נכנסים למיפוי של הדבר הזה בלי קשר. בכלל היישובים, להבין את סדרי העדיפויות, להבין את גודל האירוע. אבל כרגע לא, ומחר בבוקר לא יודעים להוציא, לא יודע מה, 10,000,000 שקל, כדי לסדר את כל כבישי הר חברון.

רעות מעודה: וגם את זה כתבנו בהערות, חשוב לומר, שצה כתבנו בהתאם לתקצוב משרד החינוך,

בהתאם לקולות קוראים, לתקציבי פיתוח כתבנו את ההערות.

155

הי מ

מועצה אזורית הר-חברון 0

דרור דותן: קצת על המבינה כמו שאתם רואים יש כאן גס נושאים, כמובן שיש לכם פה גס תוכן

העניינים שעובד לפי המחלקות השונות. ואו כשנכנסים, א\ יש לנו את הנושא, את האחריות, או את נושא האחריות לצורך העניין וסימון על מי גּה, על מועצה או על הוועד המקומי. השתמשנו במינות המקצועי ולא במזכירות או בצורה אחרת, וכמובן את אותן הערות שדיברנו עליהן שמופיעות כאן.

זה התהליך שעשינו. והו, פתוח לשאלות.

קובי בן גרא: למה נמלת האש לא מופיעה כאן?, טתס. אני דיברתי עס מזכירים, זה היה בתיאוסם

איתם, זה מקובל. אה מקובל גס עלי.

רעות מעודת: גם על זה היה דיון על נמלת האש. היה גם מה גה אומר חיית גדולה ומה זה חיית

קטנה נכנסנו להרבה עומק.

אלקנה נווה: יש לי שאלה קטנה, יש דברים למשל, שהיום המועצה מטפלת בהם, אפרופו גנל

שעשועים, אבל בסוף היישוב משלם על זה. השאלה, איפה עובר הגבול בין נזק לבין בלאי, לדוגמא ציליות בגני השעשועים מאמין שהם נקרעות פעם ב..., מה קורה שם: מי סופג את וה?

דרור דותן: אז גס הנושא הזה מופיע כאן ויש עליו דיון. צריך לומר, תראו, הנושא, אנחנו עוד מעט

נגיע לוה בתבייר, אז אני מניח שגם שס זה, למרות שכבר כמעט כולכם, מה שנקרא התקשרתס או שלחתם מייל ושאלתס, מן הסתם נשאל עוד פעם על מה שנקרא לצורך הפרוטוקול. תראו, הרבה פעמים מישהו מקבל תרומה לגן משחקים או טוגר עט יזום בנייה של גן משחקים, ה אחלה, וה מצויין. או שאתה יודע, היישוב קונה גן משחקים, נלך לטוב. היישוב בא, משקיע 100-150 אלף שקל, קונה גן משחקים. מאותו רגע שיש שס גם משחקים, האחריות היא אחריות על המועצה, עלינו, חד משמעית. גס להחזיק מכון תקנים, שתבינו שהיום מכון תקנים זה בדיקה פעם בחודש, ועוד בדיקה שנתית, ועוד בדיקת חומש, שקשורה גס להולס של הצה, שאני היום מבין את כל המושגים. רגע, רגע, רגע. ולכן, תכנסי לתוך כדי שאני מדבר. רגע. לכן, צריך לומר, לכן הגענו להבנה עס היישובים, שיש איושהו תשלום קבוע שהוא מכסה את אותן בדיקות שנתיות, כשיש תיקונים קלים, להחליף בורג, להחליף עובד שלנו של מחלקת תשתיות, צריך להחליף איזה בורג, איוו שרשרת חלודה, אנחנו עושים את זה על הדרך. זה בכלל לא נספר. כשיש החלפה של מתקן לא משנה מה, אס זה בלאי, אס זה נוק, אם זה וונדליוס, בכל צורה שהיא, אס אנתנו גם יודעים למצוא את הוונדליסט, אז מן הסתם צריך לקחת ממנו. אבל, וה על היישוב. אנחנו מתקנים את זה, כי האחריות היא עלינו, שזה יעשה כמו שצריך במכון התקנים, והיישוב משלם את זה, זה נעשה בדיבור ישיר. במידה וזה לא קורה, תדעו לכם שהאחריות שלנו היא מה שנקרא לשים גדרות מסביב ושלטים גדולים ולהודיע לכל התושבים שאסור להיכנס לגן המשחקים. גם כמובן לכער את היישוב וגם כמובן לא לשימוש שאליו רצינו להגיע עם הגן, ולכן זו החלוקה. היא עוסקת בהכל אלקנה לא משנה מה הנזק, מה הבלאי, הכל נמצא בתוך הדבר הזה.

16

םי =יייוי

מועצה אזורית הר-חברון חמה

אלינור נחום: זה שהאחריות היא של המועצה, ה סבבה. אבל היישוב משלם את וה

דרור דותן: נכון.

אלינור נחום: סליחה שאני אומרת, מה נותן לי ה שאתם אחתראים על זה.

אלירם אזולא*: שנייה, שנייה, תן לי להסביר. יש פה, לא לא זו שאלה חשובה, תודה אלינור. יש פה שני עניינים מהותיים, שהם חשובים. אחד כיוון שהאחריות הכוללת היא שלנו כרשות מקומית מועצה והמצב שגילינו, דרך אגב עכשיו, אני אומר לכם לפני כמה שנים שעוד הייתי פה מנכ"ל, שמתוך כל מתקני השעשועים בהר חברון, בכל היישובים, כמה מתקני שעשועים, היה איוה 100 ומשהו מתקני שעשועים בכל המועצה, אצ בומנו. כמה מתוכם היו בתקן 0 . עכשיו, בסוף יש יתרון לגודל כמועצה גס בהיבט המקצועיות וגם בהיבט העבודה מול הרשויות ולכן בקטע הזה אנחנו לקחנו לצורך העניין, אנשים שלנו, שמנו אותם על הדבר הוה, בנינו תיקים לכל המתקנים, התחלנו להסדיר את הדבר הוה בהליך של שנים, וה לקח לדעתי שנתיים או שלוש, עד שרוב, בסדר! לא כולם אבל רוב, רובם של המתקנים, היו עם תיק מתקן, עס אישור, עס כל מה שצריך וזה גם, אני אומר לכם, מעבר לזה שזה הגביר את הבטיחות ועמדנו בתקנים וכל הדברים האלה, קרו לנו גם בעבר כמה אירועים שבאמת ילדים נפלו, נפצעו, כל מיני דברים כאלה, וכשאנחנו קיבלנו את התביעה, או את התיק המשפטי, או המועצה יצאה נקייה. והיישוב יצא נקי, למה: כי עבדנו בצורה מסודרת, והיה לנו את התיק והיה לנו את כל האישורים. ובסוף, בדבר הזה, אנחנו גס שומרים, בצורה הצאת, על הבטיחות של הילדים, וגם מייצרים מצב שיש פה באמת איזה שהוא יתרון לגודל במקצועיות של המועצה. אין כמעט שירות שהוא לא, אני לא מדבר כרגע על שירות שאנחנו כמועצה אחראים עליו מקצה לקצה, נגיד כמו לא יודע, מה, גני ילדים או ביוב או זה. כל דבר שאנחנו עושים עס היישוב, בהיבט האצלת הסמכויות, יש פה שותפות בתוך הדבר הזה ולכן אנחנו לא רק היום מתחזקים, אנתנו עוזרים ליישוב לתכנן. עוד בשלב התכנון, כשהם מקבלים תרומות, הס מתייעצים פה עם האנשים, איך לעשות את וּה בצורה שיהיו לזה עלויות אחזקה יחסית נמוכות ואיך לעשות את זה בצורה שוה יעמוד בתקנים וכל הדברים האלה. והרבה פעמים, כיוון שגם לנו יש מתירים יותר טובים ממה שהיישוב יכול לקבל, אז היישוב לוקח את המתקניט ואת המתיריס שאנחנו מקבלים ומשתמש בהם כדי לבנות את גני השעשועים ואת גני הילדים. כל המסמך הזה, כל המסמך הזה, המהות והמטרה שלו והמתחשבה מאחוריו, וה איפה יש מקומות שבהם יש יתרון לגודל המועצה, מעבר לנושא אחריות. בסוף אנחנו אחראים על הכל, אוקיי: אס אין יישובים, אין ועדים מקומיים, נגיד קחו מקרה קיצון כמו נחל שורק, המועצה האזורית נחל שורק אמרה אין ועדים מקומיים, אין יישובים, אין אגודות, אין דבר כוה. יש מועצה מקצה לקצה. מהמנורה במועדון עכשיו, בסדר, לא משנה, אני רק רגע מסביר, בסוף אנתנו אחראים על הכל. זה לא המודל שאנחנו עובדים בו, זה לא המודל שאני באופן אישי מאמין בו, אני חושב שיש יתרון מאוד מאוד גדול. למכפלת כוח של האגודות השיתופיות ושל הוועדים המקומיים. ולכן, איפה שיש יתרון מובהק לגודל, למקצועיות,

7

בי תק

מועצה אזורי ת הר-חברון ו

שמה אנחנו נמצאים. איפה שיש דברים שאנחנו או לא יכולים להיות בהם. או שאין לנו שום יתרון ברמה המקומית היישובית, אז בוודאי שאנחנו מאציליס את הסמכויות ליישובים. כולנו היינו רוצים שהישובים שלנו יהיו הרבה יותר מגוננים, הרבה יותר נקיים, הרבה יותר מתוחוקים. כל מה שתרצו. בסוף, זה נגזרת של כסף, ברור לכולם. ולכן אנחנו לוקחים איפה שבסוף מזכיר היישוב, הוא מנהל היישוב, הוא :ודע לתפעל את הדברים בתוך היישוב בצורה הכי טובה. לנו אין שס שום יתרון ולכן אנחנו לא נמצאים שס. גם אס הדבר הגה לא מושלם וגם אם גה לא ברמה שהיינו רוצים שה יהיה. הלוואי שנצליח להביא פה למצב בעזרת השם, שנוכל להגיד לכל יישוב תקשיב, יש לך עכשיו, חצי מיליון שקל בשנה לגינון ולניקיון. סע בהצלחה. אנחנו יודעים מה המציאות. ולכן בתוך המציאות הזאת אנחנו עובדים בצורה של שיתוף הפעולה המפרה בין המועצה ליישוב.

אלקנה נווה: השאלה אבל, שבסוף היישוב, הסמכות שהוא מקבל פה, יצטרך לעמוד, בסדר! גם

כלפי התושב שלו. בקצה. השאלה אם גס המועצה באמת מצליחה לעמוד בדברים האלה, כי אפילו אני אלך פה לעוד משהו ששאלת. איך הס כתבו את והז אני אגיד במילים שהיה כתוב.

אלירם אזולאי: נמלת האש.

אלקנה נווה: פסי האטה והסדרי תנועה. לא חסר פסי האטה ששבורים, הרוסים רכבים מתפנצ'רים

בהר

אלירם אזולאי: וה מה שדרור אמר לך.

אלקנה נוות: אין בעיה. ברור לי הכבישים וזה. אני מדבר בסוף בצורה כואת מבין שלא יתקנו עכשיו

ב-10 מיליון שקל את כל ה-97.

דרור דותן: אתה יודע כמה עולה פס האטה+

אלקנתה נוות: אני יודע כמה כי ישוב מעון הוציא מהכיס שלו עכשיו

דרור דותן: 6,000 שקל למטר.

אלקנה נווה: בסדר, בגלל זה אני שואל

דרור דותן: אני אומר, וה מה שאמרתי לפני כן. האחריות היא עלינו, אנחנו נדרשים לעשות עבודה,

להביא כספים ממשרד הממשלה, להביא כל מיני מענקים כאלה ואחרים או קולות קוראים כאלה ואחרים כדי לעשות אותם. גס דברים שאחריות היישוב, לא תמיד הגינון, למרות שהגינון הוא באחריות היישוב, אתה תמיד תסתובב ביישוב וכל הגינון נמצא פרפקט. למה? כי עכשיו המזכיר לא מצא גנן, כי עכשיו, יש, אנחנו חיים בעולם שהוא לא כבקשתך ויש דברים, אבל אנחנו מסמניט את

88

מועצה אזורית הר-חברון זו מו

המטרה. ההמטרה היא שזו אחריות של המועצה והמטרה היא שאנחנו ניכנס לעשות את גה. וצריך לומר שגם בהרבה מהדברים האלה, אנחנו כבר נמצאים מה שנקרא בתהליכי תכנון וסדרי עדיפויות, כולל מציאת מקורות המימון. כמו שאמרתי מענקי פיתוח של משרד של משרד הפנים, לדעתי וה יעלה במליאה הבאה. הנחות, תביירים של מענקי פיתוח, עכשיו קיבלנו עליהם אישור אס אני לא טועה וכל מיני דברים כאלה שכיוונו אותם בדיוק למקומות האלה שסימנו אותם כמטרה כדי להיכנס ולעשות אותם. זה יקרה ביום הראשון: לא, אבל וה יקרה בתוך תהליך. חלק מהדברים נעשה אותם בתהליך שנתי, חלק בתהליך חומש, גה מה שיקרה.

סיגלית מאור: אני גם ארחיב על ּה ואני אגיד, וה שעכשיו יש לנו איזשהו מסמך, גה נותן לנו

איושהו תכנון עבודה. גאת אומרת, אס אנתנו יודעיסם שהמועצה הסכימה והבינה, מה וה הסכימה, זה לא היה בעבר. המסמך הזה באמת הוא תהליך מאוד מאוד ארוך כי וה לא משהו שהיה בעבר.

שהמועצה אחראית על כבישים, אז אנחנו יכולים לבוא לדרור, ולשבת, ולהגיד אוקיי, אנחנו בונים תוכנית תומש, ככה שאנחנו יודעים, שהולכים להיות טיפולים בכבישים ב-5 השנים הקרובות.

דרור דותן: בדיוק. ולהשקיע במקום אחר. נכון.

סיגלית מאור: אבל עצם ההכרה בכלל וגם היכולת של תושב, שלא נתבלבל, אנחנו יודעים להגיד מי

אחראי על מה, באיוו סמכות וגם תקצוב הדין שיהיה איך שהוא נוגע במענים האלו, וה מייצר איושהו סדר וארגון שגאו המטרה, הלוואי ונצליח למלא את הכל.

אלינור נחום: ברור שהדבר הזה חשוב.

סיגלית מאור: אבל הסדר הזה אפילו לא היה. כשהתושב היה פונה למועצה, היו שולחים אותו

ליישוב, היישוב היה אומר לו לא, זה לא אנחנו, וה ועצה העתק. גו טרללת שלא יצאנו ממנה והיום אני רוצה לבוא ולהגיד, אנחנו אתראים על הקולות.

אלירם אזולא?: מבתינתנו גס המסמך הזה הוא הבסיס למוקד השירות שבעזרת השם אנחנו הולכים להקים שיהיה גס בהיבט האזרתי. ברגע שאנחנו נפרט את הדבר הזה וכל מוקדן ידע בכל אחד מהשירותים שעכשיו התושב מתקשר אליו, בכל אחד מהיישובים, למי לפנות, מי אחראי, פה במועצה, בישוב הזה, אג נעשתה פה בעצם כבר עבודת בסיס. שהיא הבסיס לעבודה שלנו אחר כך כנותני שירות משולבים ולא להגיד לתושב שזּה היישוב. גס אם גה היישוב, לא יגידו לו במוקד של שירות שזה היישוב. יגידו, אנחנו נפתת פנייה במוקד, בדיוק כמו שהיא פותחת פנייה למישהו בתוך המועצה שאחראי על וה, היא תפתת פנייה למי שאתראי ביישוב על הדבר הזה, ויהיה לדבר הזה גם מעקב, טיפול כל הדברים האלה, ונוכל לנהל את גה בצורה הרבה יותר מסודרת ואחודה.

סיגלית מאור: זה מה שצריך, כאילו וה הנקודה שצריך להבין. שבסוף כל הנתונים כאן הס באחריות

המועצה. וה שיש דברים שהמועצה אומרת, היתרון שלי הוא לא משמעותי כאן ולכן עדיף שאתם

19

םיו הת

מועצה אזווית הר-חברון .0 חזמ

תטפלו בה נקודתית, הוא יותר נכון, אבל ההבנה שחיא המועצח האחראית וההבנה שיש כאן חלוקת תפקידים, שאנחנו כל אחד יכול לעמוד בה או שואף לעמוד בה, היא מייצרת גם תוכנית עבודה להמשך וגם היכולת לעבוד בשביל כולם ולא במן תתרות מול המועצה כמו שהיה לנו הרבה פעמים בשנים הקודמות, שלא, זה שלנו, לא, וה שלכם, והם מתתילים לריב. אנחנו מבינים שהבנה אחת היא שאחריות היישובים היא באחריות המועצה.

אלינור נחום: סיגלית מהניסיון שלך, מתוך מה שאתם פה באמת עשיתם בחלוקה. באמת הישובים

יכולים לתת על עצמם את האחריות שיש פה?

סיגלית מאור: קודם כל הרבה דברים, אנחנו היום מטפלים בהם. .

אלינור נחום: אני מבינה שזה בהסכמה אבל צריך להבין בסוף התכלס אס באמת הישובים יכולים

לשאת את גה על הגב שלהסם

אורי הורביץ: מה עדיף אלינורז שה לא יהיה מוסדרז וה לפחות מוסדר. בוא ניתן לוה חצי שנה

קדימה

אלינור נחום: לא, אני לא אמרתי שלא

סיגלית מאור: קודם כל, הרבה דברים כאן זה חיישוביס עושים.

אלינור נחום: אני יודעת.

סיגלית מאווי: אוקיי! את רוב הדברים היישובים עושים. נגיד, גס אס אני מסתכלת עכשיו על

נגישות ומבנה ציבור, ברור שוּה משהו שמצריך מחיישוב. בוא נעשה תוכנית נגישות יחד עם המועצה, על מנת שיישוב יוכל לתקצב את וה, ויוכל להביא מהסדר גודל, או להגיש קולות קוראים מתמידים. יש כאן עבודה משותפת שאנחנו נדרשים אליה יחד עס אנשי המועצה. אבל בוויץ יש אחריות שוה מבני ציבור. מה שהישוב חונה, מבני ציבור הס אתראיות המועצה, המועצה אתראית עליהם. אנחנו מייצרים כאן איושהו ארגון מחדש של המערכת הזאת. גינון, ניקיון, ודברים שאנחנו יודעים שהיום הס לא באחריותנו, אנחנו מטפלים בהם. אס נצליח לייצר גס מוגנות כלכלית של היישובים, להזיל עלויות ודברים כאלה.

רעות מעודת: אני חייבת גם לומר עוד נקודה אס אפשר? אני קצת עשיתי סקר שוק במועצות אחרות,

גם מועצות עשירות, גם מועצות פתות. כולם פה בשולחן ויודעים גס מה קורה פה. אני חייבת לומר שגם מועצות עשירות, לא אמרו אנחנו קודם כל למען היישובים. חשוב לי לומר את וּה פה. ואת אומרת, עצם זה שיש פה הסכמה על הנושאים האלה, למרות המצב שלנו כמועצה, וה לקיחת

20

הי לט

מועצה אזורית הר-חצרון זמר

אחריות זה הבנת המשימה. אוקי! גם אם לא הכל, עכשיו היישובים יגידו וואלה, אנחנו מסוגלים לעמוד בוה, לשאלתך, בסדר?

דרור דותן: כמו שהמועצה לא אומרת על הכל שהיא יכולה לעמוד כרגע. אבל שי כיוון יש מטרה

רעות מעודה: נכון. וחשוב לי שתכירו שגם במועצות אחרות, אולי ה לא מנחם אבל חשוב לי כן

להניח את האמת כאן. גם במועצות אחרות וגם יותר עשירות, זה לא בהכרח שהמועצות נותנות שכר כזה השתתפות בזה והשתתפות בזה, ומגיעים, ואיפה כל הכספים שפתאום איושהו יישוב עושה ממחלקת רווחה מבקש עזּרה ומהמתנייס, זאת אומרת, באקסטרה שרואים, בסדר!

אלירם אזולאי: דבר נוסף שצריך לוּכור בתוך המסמך הוה וה שחשבנו גס על מקרה קיצון של

קטסטרופות ובגדול בכל מקרה קיצון של קטסטרופה היישוב מכוסה על ידי המועצה, בין אם חס חלילה משהו במבנה ציבורי ובין אס קורה משהו ברחוב. וצריך לדעת שמשנה לשנה אנחנו כמועצה, אתם רואים את זה בתקציב שאתם מאשרים, משלמים יותר ויותר על הביטות גס בגלל שהמחירים עולים אבל לא רק בגלל שהמחירים עולים, בגלל שבסופו של דבר, כשקורה ביישוב שריפה, כשקורה משהו שמצריך מהביטוח שלנו פיצויים גבוהים

אורי הורביץ: כשהתשמל נופל בגינה של תלם נשרף הצובר של החשמל, של חברת חשמל. וה לוקת

המון ומן

רונן כה[: גה באחריות היישוב.

אולי הורביץ: זה לוקח הרבה ומן, או המועצה שמה, יש שם ישיבח שלמה שלא יכולה בלי חשמל,

או המועצה שמה שס גנרטור תוך פחות מ-24 שעות, בערך חודשיים, שלושה, תודשייס וחצי בערך גנרטור. לא משנה את כל הסיפור. וגם חישיבה שילמה ליישוב שלא...

אלירם אזולאי: וזה מתוך הבנה שבסוף גס הישובים לא יכולים לשאת את הדברים האלה של לקחת

איושהס מקרי קיצון. בסוף האחריות גס באה לידי ביטוי בדברים האלה.

אבנר חדד: אני חושב שהמסמך הזה הוא מסמך חשוב, הוא יוצר סדר גס בהבנה של היישוב עצמו,

גם בהבנה של המועצה. ואין התבלבלות בין היישוב לבין המועצה, מי אחראי על מה. וסביר להניח שאחרי שישבו עמם המזכירים, מוכירי חיישוביס והגיעו להבנות, אס יצטרכו לשנות איזשהו משהו בהמשך, אז ה מסמך שאפשר לשנות וזה בסדר. אז כשאנחנו מתחילים עם דבר כזה, כשיש הבנה וכל אחד יודע למח הוא צריך לעשות, למי לפנות, למי הוא פונה, הוא עושה סדר בראש גם לנו, גם למזכירי היישוב וגם לתושבים עצמם. וה לא עוד הפעם, גס אפשר יהיה לשנות את זה בהמשך, אבל אני חושב שזה מאוד חשוב, שבאמת המסמך הזה קיים והצלחתס באמת להגיע להבנות. יישר כוח, באמת.

21

==

(22 ₪7

מועצה אזורית הר-חברון 6 חזמ

אלעזר כהן: עוד שאלה רק לסיגלית ולרעות אולי. מעבר לתוצאה, לגבי הדרך של העבודה, בעצם

שדנים בנושאים של תשתיות, הנדסה, או חירום בעצם כאילו יש, ניגוד אינטרסים בין היישוב למועצה שבאיט להחליט מי לוקת כל תתום. ואותי מעניין מה השיקולים שנלקחו בחשבון. כמובן לטובת התושב וכל מה שנאמר פה, אבל השאלה אם יש פה עניינים רק כלכליים או שיש גם פה ירידה בנושא רזולוציות של מי בעצם יותר יכול לטפל בזּה, למשל במקרים של אם גה מה שהזכירו פה לגבי כבישים או אס מדבריםס על מקרים של נושא שאולי קצת יותר קרוב אליי של חירום, משפחות מצוקה ודברים כאלה לדוגמה ונושאים כאלה שהם יותר אפוריס ויותר קשה ממש, להגיע אליהם ולדעת בכל מצב מי מהגופים מטפל, וזה גם מתקשר למה שרעות אמרה לגבי לדברר את וה לתושבים מעבר לתוצאה גס לגבי הדרך והתהליך שנעשה, בעצם לדעת להסביר לתושבים איך הגעתם לכל החלטה לגבי כל סעיף, מי לוקת בכל מצב. איך באמת מביאים את התוצאה הכי טובה.

דרור דותן: בשביל לדברר את מה שעכשיו אתה מבקש, צריך סדנה של שבוע, לא יום, אבל נדע

להוציא את זה נכון. אבל אני חושב שענית תוך כדי השאלה שלך.

רעות מעודה: תראה, קודם כל, אני קיצרתי בתהליך ואני לא אאריך עכשיו, אס תרצה אפשר לדבר

על זה. אבל כן, קיצרתי מאוד בנקודה הזאת שקודם כל וו החשיבה ומח המטרה שלנו ולמה אנחנו כאן. מי שהיה פה בערב בהרמת כוסית, השורה התחתונה שהיה שם, זה כולנו כאן ביחד. ואת לא סיסמה. אני חושבת שגם אתם כחברי מליאה ובכלל בעלי תפקידים ביישובים, אנחנו כאן כולנו ביחד לטובת התושב, לטובת צמיחת היישובים וכולי. וההסתכלות של כל אחד, ווה היה קשה. וה להביא לשולחן להבין את זה. בגלל גה אמרתי, היה קנקן מים ואני לא צחקתי כשאמרתי את זה.

הייתה גם פעם אחת שחתכנו פגישה ויצאנו להתאווררות ל-5 דקות וחזרנו כי וה באמת היה בהתחלה קשה, בסדר!ז, דווקא בגלל תוסר האמון הגדול שנוצר אבל דווקא בגלל זה חשוב לי להדגיש שקודם כל זה לא עניין של מי מושך לאן, זו ההבנה שכולנו כאן ביחד לטובת היישובים והתושבים, זה דבר אחד. דבר שני קבלת ההחלטות הייתה בהקשר של מסוגלות. מי מסוגל יותר לקיים את הדבר הזה, גה לא עניין של תקציב כי גס דברים, שהמועצה, אולי אפשר לומר שאלו היו הנקודות

הקשות ואלו היו נקודות המתלוקת כמו למשל כבישים, כמו מדרכות, כמו תוּכירי לי מה עוד היה

נגישות. בסדר: ונושאים שהיו במחלוקת, כי כל אחד נלחץ, למה? כי רונן יודע מה יש בקופה, הוא

אומר וואלה איך אני הולך עכשיו להגיש פה דברים? רונן מצב, נכון: ואותו דבר גס איך אנחנו כישוב יכולים לבוא ולתקן את הכביש או את המדרכה? אנחנו לא מסוגלים לעמוד או באמת זה היה, קבלת ההחלטות הייתה סביב הנושא הזה של מסוגלות. מי מסוגל לטפל בבעיה, מתי, וגם כשאני לא מסוגל לטפל בכולם באותו רגע, אני לוקת אחריות ובהתאם למה שאני מסוגל ובהתאם לקולות קוראים וכולי וכולי.

אלעזר כהן: אני רק אגיד שלא הייתי מפחד להגיד בדיבור לתושבים שהיו מחלוקות וזה לא היה קל

ולא היח.

2

םיו ות

מועצה אזורית הר-חברון זז

דרור דותן: השאלה אם זה משרת או לא משרת את מטרת הדיון.

אלעזר כתן: אני לא חושב שזּה משרת לבוא ולהגיד שזה לא היה כולל.

דרור דותן: בשביל וה יש לנו דוברות.

רעות מעודה: חשוב לי לומר ששאר המזכירים, גס שאר המזכירים, ואת אומרת היה פה מזכירים

והיה את מנהלי המחלקות פה, ואחרי זה גס העברנו את זה, גם ליויירים אני לא סגורה אס העברנו או לא אבל לכל המזכירים כי הם יותר מעורבים מהנקודות הקטנות האלה. כל מנהל היישובים קיבלו את וה לפני, ניתנה להם הודמנות להגיב על וה, נתנו הערות ואז חזרנו שוב פעם לשולחן וכן הלאה. יש לי עוד שאלה.

קובי בן גרא: היויירים מודעים לזה, אני יודע שהיוייר שלי לא קיבל את ה מאף אחד וקיבל את זה

ממני.

רעות מעודה: אמרתי, אני לא בטוחה שהיוייריס

קובי בן גרא: כי בסוף ותסלתי לי סיגלית, היא בסוף ורוע הביצוע של המצכירות, היא צריכה לעשות

מה שהמזכירות שלה אומרת. אז עכשיו עם כל הכבוד לוּה שהפורוס מוּכיריס קיבל לצורך העניין

החלטה שהוא קיבל, אני שמח. בסוף הגוף מבצע של, אני דיברתי עס כל המזכירים. סיגלית והם

אמרו לי שהמוכיריס וה מקובל עליהם ובגלל זה זה גס מקובל עליי. אבל אני שואל, האם היויירים מודעים לזה?

רעות מעודה: אז אני אענה לך גס על זה.

דרור דותן: המנהל מוכיר קיבל את וה. אני לא חושב שזו אחריות שלנו.

קובי בן גרא: טוב, נכון, אבל אם היוייריס לא מסכימים לזּה עכשיו, אם אני עכשיו מקבל הודעה

מיותם והוא אומר לי תקשיב, קובי, אתה חייב להתנגד על זה.

רעות מעודה: קובי, אס הייתי מנהלת את השית הזה רק עם היוייריס, וואלה הייתי מסיימת את זה

בפגישה וחצי. היה לי הרבה יותר קל כי הס לא נכנטיס לפינות האלה.

קובי בן גרא: את העברת את זה ליוייר שלך , ננית

סיגלית מאור: לא, זה לא מעניין אותם. הס אומרים לי מה באחריותנו ומה באחריות המועצת

23

= = קולה

מועצה אזורית הר-חברון וזח

קובי בן גרא: כשאני הייתי חבר מזכירות, לא משנה, אס היית עכשיו באה ואומרת לי, שהולך

לעלות לי עוד כסף ליישוב שלי עוד כסף כשאני מכין את התקציב

סיגלית מאור: אבל וה לא הכסף, וה באמת כל נקודה.

אלינור נחום: למה לאז

קובי בן גרא: סתם כדוגמה. רגע, אז ממה שאני מבין היו'ירים של המזכירויות לא מודעים לזה,

רעות מעודה: אני לא, לא, אפשר לבדוק את המייל ולהגיד לך ולתת לך תשובה מדויקת למי

שלחתי האם, שלחתי את זה עס עותק ליוייריס או לא האם הסכמנו עס זה, הס כן יודעים שאה קיים.

דרור דותן: הס יודעים, את השית הס מכירים.

רעות מעודת: הס מכירים, יותם כן מכיר את השיח הזה שהוא קיים בוא נדבר איתו אבל חשוב

להגיד

רונן כתן: קובי, כמו שהמנגנון פה. מי שמעביר וה הוא פונה פה לנציגות הנבחרת. אנחנו יושבים,

דנים ומביאים תביא את זה פה לאישור. מה אתה רוצה, כאילו מה, מה! בסל התקציבי, עשו פה סדר מי אחראי על מה. אנתנו תמיד יודעיסם שתסר תקציב. עכשיו, יישוב מקבל סל תקציב שיעשה עס זה מה שהוא רוצה, וישליס את הפערים. הוא גובה מיסים, שישליס עס וה את הפערים.

אלירם אזולא?: זה רונן, חבל לטחון את זה. דיברנו על זה קודם, ולעולם הצרכים יהיו יותר ממה שאנחנו נהיה מסוגלים.

דרור דותן: עוד התייחסויות חברי מליאה?

אלקנת נוות: דרור, שאלה רגע. זה כתוב בזמן, החליטו שעוד שנתיים יש...

סיגלית מאור: כן, נשלח ליושבי ראש מזכירות היישובים.

דרור דותן: זה נשלח, אתה שומע קובי במייל זה הגיע ליוייריס

אלקנת נוות: דרור, זה קצוב בומן שעוד שנתיים או עוד שלוש שנים יושבים עוד פעם?

דרור דותן: אה לא קצוב בגמן, אבל ככל שיהיו שינויים שידרשו מהשטח, או מאחרים. נצטרך לבוא

לפה עוד פעם. גה כמו כל התלטת מליאה.

4

=*

םי וה

מועצה אזורית הר-חצרון ות

אלקנה נווה: אני מברך את המהלך.

דרור דותן: שאלת, עניתי. לא, זה לא קצוב בזמן, ככל שיידרש שינוי, זה יגיע.

אורי הורביצ: כל פעם מה שאומרים פה, לפני 10 שנים כבר היה כזּה, ועכשיו שוב. יכול להיות שבעוד

שנתיים. ויכול להיות שבעוד 10 שנים אתם תגמרו. בעגרת השם,

דרור דותן: בעו'יה עוד שנתיים מועצה אאורית הר חברון תהיה עס הכנסות עצמיות של 200

אלףחברים, ניגש להצבעה.

אורי הורביץ: אני רואה שם תביירים אז אני עובר לשם.

דרור דותן: האם יש מתנגדים למסמך כפי שהוצג לכם! האם יש נמנעים! עבר פה אחד. תודה רבה,

יישר כוח.

החלטה: המליאה מאשרת את מסמך האצלת הסמכויות כמצייב

אושר- פה אחד

דרור דותן: תודה רבה סיגלית.

סיגלית מאור: דרור, אני יכולה להישאר במליאה, יש כאן כיבוד!

דרור דותן: בוודאי שאת יכולה. יש גם מרק.

אבנר חדד: את יכולה לקחת בסוף. לא יסיימו פה את הכל.

אלירם אזולאי: את הולכת עכשיו לישיבת מזכירות!

סיגלית מאור: לישיבה דומה למזכירות.

אלירם אזולאי: או תקתי מגש.

דרור דותן: תקחי מגש כי באמת היו אמורים לחגיע יותר אנשים ולא הגיעו.

אבנר חדד: לא נורא, מי שפה, פה.

דרור דותן: מי שפה הוא הכי טוב.

אלירם אזולא*: תודה רבה סיגלית. ביי.

סיגלית מאור: תודה רבה חברים, בהצלחה. יישר כח

25

הי ה

מועצה אזורית הר-חברון ו

דרור דותן: טוב, נעבור על תביירים ככל שיהיו שאלות, שלתנו. גס אני אומר, כמו שאמרתי, קיבלנו

מרובכם או טלפון או מייל ועניתי, וגם להרבה שלא יושבים פה, אבל אס בכל ואת תרצו לשאול פעם שנייה בשביל הפרוטוקול, תשאלו ותקבלו את אותה תשובה.

קובי בן גרא: שאלה לרגע מה שאמרת עכשיו. אתם תמיד אמרתם שאתם מעדיפים שישאלו אותך

את השאלות בפרטי.

דרור דותן: חד משמעית.

קובי בן גרא: למה לא לעלות במייל, מול כל חברי המליאה, עזוב, תנקה את היוריס, תנקה את

המזכירות ווּה, אבל במייל למה לא לכל חברי המליאה. שכל אחד יראה

דרור דותן: רעיון מצוין, אני אעשה אותו מהפעמיס הבאות. גם אלקנה דיבר איתי שיחה ארוכה,

אתה שלחת איה מייל לדעתי לרונן, אבל אני עניתי, או הוא ענה, אני לא ווכר. היו עוד כמה ששאלו וישבתי וכתבתי ואתה צודק. תכלס, לא נעים להגיד לתלק עשיתי פשוט קופי פייסט כי זו הייתה אותה שאלה ואותה תשובה.

אלקנה נווה: אולי בריך לחלק את זה ל-2 מיילים. אם תוציאו מיילים לכולם על המליאה, תוציאו

מייל רק לחברי המליאה ואז אפשר קודם כל, כאילו לעשות את וה כשני מיילים נפרדים.

דרור דותן: להגיש את וה כהצעה נפרדת או שאתה מגיש את ההצעה ביחד עם קובי?, כי קובי אמר

את אותו דבר. טוב, בטת.

דרור דותן: אנחנו בשנת 24' בתקציב, כתבנו שאנחנו ניתן הגדלה של 250 אלף שקל לתקציב

הוועדים. דשנו ודשנו ודשנו בנושא, אני חייב להגיד רונן ואני, ואו אמרתי לו, רגע, בוא נפתח את החוברת בדיוק כמו שכתבנו אותה. ובתוברת כתבנו בדיוק כמו שכתוב כאן, שניקח הלוואה לצורך העניין, על 250 אלף שקל, ולכן שמנו את וה כאן, כדי שה יהיה, צריך אולי לכתוב הלוואת פיתות.

כן, אבל אני אומר נקרא לזה הלוואת פיתות כדי שמשרד הפנים יכיר שזאת הלוואת לכן כתבנו את זה כשיפור תשתיות ביישובים ולא, לא אמשיך. אז זה ה-250 אלף שקל, בהתאם להתחייבות שלנו בתקציב 28י.

אלינור נחום: אפשר לשאול שאלה דרור היישובים בנו בתקציב שלהם על הכספים האלה?

דרור דותן: לא בדיוק. בואי, ישבנו עס המזכיריס על ה לאורך כל התהליך, הטברנו להם בדיוק

בהכל, קצת נגעו כאן ולא פתחנו את זה, יש את סוגיית הגדלת תקציב הוועדים בכלל. צריך לומר שאם אנחנו לוקחים את נוסחת 2016, חסרים לנו בערך 2 מיליון שקל לתקציב הוועדים. כמובן שאין לנו כרגע, והם יודעים את זה, הכל בסדר. אבל השנה אס אתם זוכרים, כתבנו שאנתנו נגדיל ב500-

26

היו מווקויה

מועצה אזורית הר-חברון זמ

אלף שקל. לשנה הזאת, איך תהיה התלוקה, אנחנו רוצים שהיא כן תהיה מבוססת על הנוסחה. את החלוקה הוו ספציפית, היישובים אמרו, עובו אותנו, יישובים גדלו, קטנו, חלקו ב-20, חלקו לכל אחד. ואת אומרת, בסופו של דבר אם תתלקי את ה-250 האלה ב-20, כל אחד מקבל 12.5 אלף שקל, זה לא תקציב מהשמיים, והם הכירו שגה נדחה, ונדחה, ונדחה עד למליאה הנוכחית.

אלירם אזולאי: או אני אגיד למה אני שואלת, כמובן שפה חברי המליאה. אם הישובים יכולים עוד

לנשום עמוק, והם לא בנו את הכסף הזה בתקציב התזרימי שלהם, אצ אולי לא כדאי לקחת.

דרור דותן: אבל אני רגע מוכיר משהו. דיברנו על וה, שכנגד העלאת הארנונה שעשינו לא, אין בעיה

רגע, רגע, אלינור,

אלינור נחום: אני חושבת שבסוף התושב מרוויח מכאן ומכאן. הוא משלם גס למועצות והוא משלם

גם ליישוב. אס היישוב כרגע אומר, בסוף בשוטף,

רונן כהן: את צריכה לעבור לצד שלו.

דרור דות[: לא, אלינור אני אגיד על זה משהו למרות שאו תשובה פוליטית. זו תשובה פוליטית אבל אני אגיד אותה.

אלירם אזולאי: אתה רוצה שאני אגיד אותה

דרור דותן: תגיד אתה. אתם, אתם, אתם המליאה.

אלירם אזולאי: אז אני אגיד אותח. חבריה, התחייבנו, נקליס.

אלינור נחום: אין בעיה, אבל אני אומרת, נקיים, וה סבבה לקיים, אבל אני חושבת שצריך, אני

חושבת, יש פה עוד אנשים שיביאו את זה דעתם

דרור דות[: למתי תדחי את זה? לעוד שנה, עוד שנתיים, עוד חמשו

אלינור נחום: אני לא יודעת אתה אומר להם

דרור דותן: בשנה הקרובה, את יודעת מה התקציב שלך, נכון:, בעּרת השם יכנסו אזורי תעשייח,

נדע שהתקציב יגדל. ייפתת הסכם המחצבות, אז קצת ההכנסות שלנו יגדלו. אבל בשנה שנתיים הקרובות, את יודעת איפה את חיה. אנחנו *ודעיס פתות או יותר מה המסגרת, מה סך ההכנסות שלנו, אנתנו יודעים. וה לא משתנה בהרבה.

אלקנה נווה: דרור, בומנו אמרנו שאם ישאר עס עודף ב24י.

7

.יו ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

דרור דותן: אבל ה לא קשור.

אלקנה נווה: רגע, נגדיל את וה לחצי מיליון. במליאה הקודמת, אלירם אמר, שברוך השם כל

המענקים יגיעו, וגסם יותר ממה שהיה לנו בצפי. השאלה, האם אנחנו הגדלנו ביישובים בעוד 250 בנוסף

דרור דותן: קודם לא סגרנו את השנה, ואנחנו כנראה לא נסגור אותה. בסדר: נעשה לך ספוילר.

קובי בן גרא: דרור, יש לי שאלה. כתבתם את זה כשיפור תשתיות בישובים, שאלתי את רונן, לא

קיבלתי על גה תשובה. שאלתי אותך, וה לא נתת לי תשובה על צה, האם, זה כסף שעובר ליישובים.

וה כסף פתוח, שהם יכולים להשתמש בו למה שהם רוצים.

דרור דותן: חבריה, וה רק טכני בשביל

אלירם אזולאי: טכני, לצורך התבייר.

דרור דותן: הס יצטרכו להגיש חשבוניות בהתאם לצורך. הכל בסדר. לא מסובך. חבריה, צריך להבין

שאנחנו רוצים להכניס את זה לתוך מסגרות שיהיו נוחות לנו. יש הלוואה, ויש הלוואת פיתוח.

הלוואת פיתוח כמו שאתם מכירים, מקוזוּת בשנים הבאות, בתוך מענקי האיוון. אתה רוצה לקרוא לוה הלוואת פיתוח, נכון: אתה לא רוצה לקחת את גה כהלוואה שמשרד הפנים מאשר לך, שסתם בובות כסף. אז זהו.

אלירם אזולאי: אנחנו נמצאים בתוך מערכת, גם של רגולציה מעלינו של משרד הפנים ומשרדים

אתרים, וגם של הבירוקרטיה שאנחנו נדרשים אליה. בסוף במהות זה מגיע ליישוב, הוא יכול לעשות עס וּה מה שהוא רוצה, גמרנו.

אלעזר כהן: טוב רגע אבל החלוקה היא לפי גודל יישוב!

דרור דות|: לא לא, השאלה ספציפית, כי המזכיריס, ּה, בשאלה אם היישובים, אס המזכיריס לא, למה! כי וה מה שהם ביקשו.

אלעזר כהן: אבל וה מה שדיברנו כשקבענו את וּה. דיברנו על זה, דיברנו על ש...

דרור דותן: לא, לא קבענו שגה לא. טוב, הקמת סחבייק, טנא עומרים כמו שאתם רואים, יש כאן,

גם הם קיבלו ברוך השם את ההרשאה להקמה. עוד מעט נראה, לדעתי גס בתכנון. משרד התרבות והספורט נותן, והמציינג הוא מקרן מבני ציבור פנימי של היישוב. סתבייק זה אחד הדברים שאפשר לקחת מקרן מבני ציבור. מועדון יישוב אדורה. סייפור מלפני כבר כמה שנים, רונן? שנתיים או שלוש?

התבייר אושר לפני שנתיים, כמו שאתם רואים, עס מימון עצמי של אדורה. אדורה לא מסוגלים,

8

₪ =- יו %--/

מועצה אזורית הר-חברון ו

מכל מיני סיבות, לקחת את ההלוואה מהבנק. הס ביקשו מאיתנו בעצם להיות הצינור עבורם בהקשר הזה ואנחנו לוקחים את ההלוואה עבורם והם יחצירו את הכל, קרן ריבית ואת הכל.

אורי הורבי+: איך יחזירוז

דרור דותן: יש להם פה כסף.

אלירט אזולאי: בכרטסת השוטפת כל חודש. יש להם כרטטת פה.

דרור דותן: זאת אומרת, אנחנו מחזיקים כסף שלהם לפי הפריסה, אין שוט בעיה. בסדר! בהבנה

שהגענו מול הישוב, אנחנו בעצם מסייעים פה לישוב, כדי שהם יוכלו להתקדם עם הדבר הזה. צריך לומר, זה אירוע קהילתי. מדהים. אירוע קהילתי מורכב מאוד המועדון הזה, וכמה שיותר מהר.

קובי בן גרא: דרור, יש פה תקציב ממשרד התקלאות?

אלירם אזולא?: לא, פעם משרד החקלאות היה אתראי על פיתוח הכפר ולכן הם נתנו כל מיני שיפוצי מועדונים ודברים כאלה. היום העבירו את זה לנגב גליל הולכים להחציר את גה למשרד בחקלאות.

דרור דותן: חברים, יש כאן שלושה שהם בשורה גדולה שאם אלירם ירצה אולי מילה. נושא הקווים

הכחולים, וה עלה כבר כאן במליאה, אבל עכשיו זה הגיע ברוך השם

אורי הורביצ: אפשר שאלירס יסביר במילה

אלירם אזולא?: כן, אני אסביר את המהות בקצרה. המנהל האזרתי, עד היום לאורך השנים צוות קו כתול עשה בממוצע בין קו לשניים בשנה למועצה.

דרור דותן: וה חי על תקציב של בין 1,000,000 -ל1,500,000 בשנה שתבינו.

אלירם אזולאי: ובוה הס עשו קווים כחולים בכל יהודה ושומרון. הרבה מאוד מתחים בין

הרשויות, איפה יהיה ומי יקבל לפני ומי יקבל אחרי, כי השמיכה הייתה מאוד מאוד קצרה, במהלך שבעצם מובל על ידי שר האוצר, הפריטו את נושא הקווים הכתוליס בהסכמה עם משרד הביטתון ועם משרד המשפטים ועם המנהל האזרתי. בצורה שאם וה היה 1.5 מיליון, בסוף 2024 אושרו כמעט 7 מיליון שקל נוספים עבור וה רק עבור הרשויות. גאת אומרת, משרד השיכון נותן לנו את הכסף, אנחנו מתקשרים עם מי שמורשה לעשות קווים כחולים, ובצורה הואת בעצם רק אנחנו כמועצה, תחשבו מה וה, אם וה חיה לכל יוייש, מיליון וחצי תראו,

דרור דות[: פה אנחנו כמעט 2 מיליון, רק אנחנו.

29

יו %--

מועצה אזורית הר-חברון מו

אלירם אזולאי: גה רק הר חברון מה שאתם רואים כאן, וב-2025 הסכום הזה הולך לעלות,

אנחנו בתקציב 2025 שבעזרת השם מאושר ויעבור, הולך לעלות ל-16 מיליון שקל לכל יהודה ושומרון. הר חברון, בתוך הדבר הזה, קיבלה את הנתח הגדול ביותר. לא רק בגלל העיניים היפות שלנו אלא בגלל הבנה שהר חברון באסטרטגיה ובמרתב מבחינת כמות השטח והפוטנציאל שיש לנו דורש הרבה מאוד תשומת לב. ולכן אנחנו הולכים לקבל פה ב 2025, בעורת השם, מהתקציב של 2025 וכבר מדברים על תקציב 2026. מה שוה ייתן לנו זה ש, במבחן התוצאה בעזרת השם, העבודה שעשו בשנות ה 80. ליאל ולבק ואפרים היבש ורון שכנר הולכת לתזור בעגרת השם בשנתיים הקרובות. לא רק הרחבה של הקווים הכחולים. סקרים על אדמות שעד היום

אורי הורביצ: להפוך סקר

אלירם אזולאי: כן, להפוך סקר לאדמת מדינה, כן. להפוך סקר, לקחת אדמות שהיו עד היום סקר.

ולהפוך אותם לאדמות מדינה, תהליך שעד היום נעשה בפינצטה, רק בבגייציס שדרשו נקודות מאוד מאוד ספציפיות בהתיישבות, וזה בשורה ענקית. מכיוון שהדבר הזה הולך לעבור דרך הרשויות אנחנו נוכל גם לזרו את התהליכים וגם לפקח עליהם ולעשות אותם בצורה שאנחנו נחיה אחראים כבר על

אורי הורביצ: התיעדוף

אלירם אזולאי: לא על התיעדוף. התיעדוף נקבע ביחד איתם אבל העבודה השוטפת מול היועצים

היא של המועצה ישירות איתם.

דרור דותן: וצריך לומר שגם תהליך ההתקשרות כבר קורה במקביל, קורה במקביל דרך האשכול.

אנחנו עושים אותו עס כנראה שני יועצים שייקחו את הנושא הזה כרגע. ובעזרת השם ככל שיתרחב, או יהיה לנו בעצם יותר היצע של יועצים בהקשר הזה. אצ וּהו, וה שלושת התביירים האלה שאתם רואים כאן.

אלירם אזולאי: בעורת השם, שנייה רגע, אני רק קוטע, בעזרת השם, רוב רובם של יישובי הר חברון

יראו מוה הגדלה משמעותית של הקרקעות שסביבס.

דרור דותן: אז אלו שלוש ההרשאות שקיבלנו ממשרד השיכון. ההרשאות הספציפיות האלה.

אורי הורביצ: מי הישובים הבאים!

אלקנת נוות: יש תוכנית עבודה לחרוש על כל הישובים!

0

-

יו ו

מועצה אזורית הר-חברון הזת

אלירם אזולאי: כן, כן, אלקנה נכון להיום, הס התחילו, בדקתי וגם דיברתי על זה עס בועז, הס

התחילו לפני שלושה ימים לעבוד על הקו הכחול של מעון.

אלקנה נווה: מזל טוב למה לא אמרת הייתי מביא שמפניה

אלירם אזולאי: אתה יכול להרים כוס מרק.

דרור דותן: נושא מה שנקרא מאיגרא רמא למירה עמיקתא, דחטניות לביוב. צריך לומר שוה הרבה

מאוד ומן אנחנו צריכים לשפר מטיישים. היה כאן ביקור גם של משרד בריאות וגם המשרד להגנת הטביבה, שניהם יושבים עלינו חוּק בהקשר הזה. מתוך קרן שיקום ביוב, שהיא כמובן קרן סגורה, אנחנו יוצאים לעבודה על שלושה מטיישים

אלקנה נוות: דרור, אבל זה אחד מהדברים שעושים בתוכנית העבודה

דרור דותן: עכשיו אנחנו צריכים לאשר את התבייר כדי שזה יקרה.

אלקנה נוות: או וה במקרה הוה תקציב שאישרנו למחלקת תשתיות?

אלירם אזולאי: זה לא שוטף, וה תב"ר

דרור דותן: שיקום שצייפים ששאלתס עליו קצת ואני ארחיב. אלירם סיפר על התהליך שהוא עשה

כשהוא נכנס כמנכייל. צריך לומר, איציק רוזיליו החויק את זּה ברוך השם לאורך השנים, חלק שהוא ידע לעשות וחלק עס יועצים וקבלנים חיצוניים. הייתה את שנת המלחמה שקצת, כנראה ערערה את המערכת. כשאנחנו נכנסנו לפה לפני שנה, איציק טיפל משאריות תבייריס האחרונים שהיו לו משנים קודמות ומה שהיה הכי דתוף והכי בוער. ואו העברנו את ה לאחריות של המחלקה של עוצי. גדי שם אתראי על הנושא הזה, והתחלנו לעשות רגע בדיקת עומק. מתקופה מסוימת, לא היה לנו גם בודק חודשי, מכל מיני סיבות של התקשרות, וחווים, ועד שסגרנו מכרויס על הדברים האלה. אנחנו ממש סיימנו הליך של מכרזים מאוד מאוד מורכב כדי לסגור את זה. צריך לומר, אפשר לקחת מכרצ כזה שלוקח את הכל ואג הוא עולה המון כסף. אפשר לבנות מכרציס ספציפיים, קשים לנו הרבה יותר לתפעול אבל חוסכים כסף, ואתם מבינים שאנחנו פה צריכים ללכת על ה, על הקטע אולי הפחות יעיל, אבל יותר חטכוני, אבל שיגיע לעמק השווה של הדברים ולכן, צריך לומר שכרגע, אני אומר לכם, מה שנקרא עס הרבה כאבי בטן, כרגע כל מתקני המשחקים שלנו לא נמצאים בתקן גם גני שעשועים וגם בגני הילדים. לא נמצאים בתקן מכון התקנים. ביקשנו ממכון התקנים, הס יד איתנו, מבינים את ההליך הארוך של התקשרויות וכל הדברים האלה, ביקשנו מהם מה שנקרא, להחציק ביחד איתנו את המערכת הזאת. מחציקים, מקווה מאוד שחם וחלילה לא יגיע לפתחנו איצה אירוע, כי אז נצטרך לעמוד במבחן בית משפט. אבל כל עוד זה, וה קורה ככה. חברים, זה הסיפור. אנחנו נכנסייס כמה שיותר מהר, בנינו תוכנית עבודה. העניין הוא בהקשר הזה, שבניגוד

1

*ש

בי >

מועצה אזווית הר-חברון ו

ללא יודע מה, נגיד שהולכים ועושים יישוב מסירה של איושהו מבנה, כשעושים את המסירה הראשונה, הוא בא ואומר, תקשיב, פה אתה צריך לתקן את זה, פה את זה, פה את וּה. בסדר, אז מתקנים. כשאתה מכניט את מכון התקנים, אתה יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע אתה יוצא.

פתאום צריך להחליף את כל הדשא הסינטטי, כי ההולם שלו לא מספיק, פתאום השרשראות, אתה לא יודע מה. כל הדברים האלה, ולכן אנחנו בעצם רוצים לבנות לעצמנו תב"ר רב שנתי. הוא לא אומר שמתר בבוקר מוסיפים מיליון שקל. הוא תב"ר שיכול לרוץ 3 שנים, יכול לרוץ 5 שנים. אני מקווה מאוד שהוא לא ירוץ בשנה ולא יודע מה, אם נהיה באמת באירוע קטסטרופלי, שמכון התקנים יבוא ויפסול לנו 30 גנים, אז אנתנו נגיע לשם, אבל לא נגיע לשם, לפתוח איושהו תב"ר שממנו אנחנו יכולים לתפעל את וה בצורה מהירה. ולעשות את כל התיקונים. צריך לומר שכן יש לנו קצת, מה שנקרא חיסכון, מהבדיקות שלא נעשו לאורך תקופה. וגם מכיוון שלא חיה לנו קבלן לקיפול ציליות, אז בכסף הגה שכבר נמצא בשוטף, אנחנו מתחילים לעשות את העבודות הראשונות, שהן כמובן קודם כל לגני הילדים, ובמקביל גם ליישובים. וכמו שאמרתי, גס חיישוביס, במידה ויהיה צורך, ישלמו על תיקונים ועל מה שנדרש. וּה התבייר. למה הוא 1 מיליון שקל, אומר לכם בכנות, ככה, ואת אומרת, הערכה כזאת הוא יכול, אס באמת לא נשתמש בכלום, לא יודע מה, נשתמש ב 50 אלף שקל, יכול להיות שעוד חודש חודשיים, נבוא נגיד לכם חבריה, 500 אלף שקל לשלוש שנים מספיק לנו. אם נשתמש ביותר, נבוא ונגדיל כמו כל תב"ר, וה מהות הת'יבר הוה. אני הרחבתי בו, כי הרבה שאלו עליו.

אבנר חדד: אני מציע שצריך לבנות איושהו תיק. איך בונים גס לפי תקן שלא נצטרך אחר כך לעשות

את זה.

דרור דותן: יש, יש.

אבנר חדד: אתה אומר, שמו דשא כזה ואחר כך אומרים לא הדשא

דרור דותן: אמרת לא, אני אמרתי יש, על זה, יש.

דרור דותן: ה בדיוק התהליך שעשינו ובנינו ביחד עס חברה, עם יועץ חיצוני, תהליך מאוד מורכב.

מאוד סדור, סליחה. לא מורכב, סדור. כן. פרויקט ארץ תהיליס, אלירם

אלירם אזולא*: כן, בעצם קיבלנו במסגרת הבקשה ממשרד התיירות קיבלנו מהם את הפרויקט הזה שבעצם הולך מסוסיה הקדומה עד בית יתיר, ממשיך את המדיניות של מה שהתחלל פה לחבר בין ישובים, אז יש את הטיילת. שכבר יוצאת לה דרך בעגרת השם, בין כרמל למעון, ויהיה את הטיילת הזאת שמחברת בין בית יתיר לסוסיה הקדומה, ויהיה גס איושהו חיבור מסוסיה הקדומה לסוסיה בשביל שכבר קיים ויש לנו שם, כל התבייר 1.8 מיליון, המציינג שאנחנו צריכים לשים וה 0.

2

יי 7

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

דרור דותן: וה מה שקיבלנו מממשרד התיירות.

אלירם אזולאי: כן, דרך אגב, זה חלק, אנחנו ביקשנו יותר, אנחנו ביקשנו 4.5 מיליון שקל. בתוכנית

מאוד מאוד גדולה. הס תקצבו לנו את החלק הזה, אנחנו נצטרך לעשות מה שנקרא שלב אי, ולבקש מהם שלב בי להשלים את צה, אבל יש לנו תוכנית מלאח על הכל.

דרור דותן: 4 התביירים הבאים וה בעצם קול קורא שהיה על נושא של תכנון של סחייבקים.

שהיישובים ידעו שגה הסכום שהם מקבלים, וזה המציינג שהם שמים לטובת העניין. מקרן מבני הציבור היישובית. אצ אלו ארבעת היישובים שניגשו לקול קורא וקיבלו. אדורה, טנא עומרים, מעלה חבר וסנסנה. טנא עומרים, זה גם מסתדר להם, כיוון שהם גס קיבלו הרשאה לבניה, יש להם כאן גס תכנון וגם בניה בפועל. אחלה דיל מה שנקרא, סגרו את כל הסיפור מכל הכיוונ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]