פרוטוקול מן המניין מס' 5

עיר: הר חברון
ועדה: מן המניין
קטגוריה: מן המניין
תאריך: 01/07/2025
מקור: הקובץ המקורי באתר הר חברון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

= | לטנת מנכ"ל

2-2

מועצה אזורית הר-חברון זת חזמ

לשכת מנכ"ל

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025

ה' תמוז תשפ"ה

סדר יום:

עדכון ראש המועצה.

חינוך - הצגת שבוע חינוך והכנה לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו.

אישור פרוטוקול מליאה 4-25 מצייב לעיונכם.

עדכון צו ארנונה.

נוהל מחיקת חובות.

דיון ואישור חוק עזר ייהיטל מבני ציבור'י.

הארכת חוק עצר ייהיטל מבני ציבוריי.

דיון בדוחות 'ימנהלת אזורי תעשיה'"י. 1

הצגת פירוט הלוואות והחזרים.

0. תביירים.

1. שונות.

0 09% 9-9 5000 ₪

₪7

מועצה אזורית הר-חברון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

הסרים:

נוספים:

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025

ה' תמוז תשפ"ה

אלירם אזולאי | | ראש המועצה ==

| ברחי יוסף | חבר מועצה סוסיא

| מלמד ידידיה חבר מועצה בית חגייי

| שרגא אריאל = חבר מועצה נגוהות

קובי בן גרא חבר מועצה מצודות יהודה

אלקנה נווה ‏ = חבר מועצה מעון

אבנר חדד | חבר מועצה שמעה 00 0 |

כהן אלעוך ‏ | | חבר מועצה טנא עומרים

אורי הורוביצ | חבר מועצה מעלה חבר

נעמה פוליאקוב | חברת מועצה שני לבנה ‎ -‏ / |

מיכאל הראל | חבר מועצה תלם

נחום אלינור חברת מועצה עתניאל

מאיר כהן חבר מועצה כרמל.

זיו שפירא ‎ -‏ - | חבר מועצה אשכולות

| שמעיה אסולין חבר מועצה אדורה

בלושטיין ניר | חבר מועצה סנסנה

דרור דותן . מנכ"יל המועצה

| דוד סעייד | רמייט המועצה ממווו

רונן כהן | גזבר המועצה 0

לילך פסה \ מנהלת מחלקת הנדסה |

| גליה ברמי = | מנהלת לשכת ראש המועצה

רויטל סופר | מנהלת לשכת מנכ"ל

בתאל כהן | מנהלת מחלקת גביה

יפעת סולומון מנחלת מחלקת תינוך ‎ -‏ -

| עמיר פישר = | ועמייש (זום) =

גל סמו = | סמנכ"ל חברת פתרונות חכמים

זוריק ולדר = = | רו'"ח קבוצת חכם

| לשנת הנכ"

ות

= ו

מועצה אזורית הר-חברון תת

מועצה אזורית הר-חברון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 5-25

מיום 01/07/2025, ה' תמוז תשפ"ה

אלירם אזולאי: שלום לכולם, ערב טוב. תודה לכל מי שהגיע בגמן, אנחנו מתחילים. את המליאה

התמישית ל- 25. ברשותכם אנחנו עושים קצת שינוי בסדר הנושאים כדי שגם זוריק וגם עמיר פישר יהיו איתנו בנושאים שאנתנו צריכים אותם ולכן את נושא מספר 1 של עדכון ראש המועצה.

2, חינוך. 3, אישור פרוטוקול אנחנו נדחה לאתר כך ואנחנו נתחיל עס עדכון צו הארנונה, נוהל מחיקת תובות וחיטל מבני ציבור עס נושאים 4 ,5 ,6 מה שנקרא, ישר צולליס להארקור. או מה שנקרא, תהיו חדיס בהתחלה. אנחנו מתחילים עס עדכון צו הארנונה. אני אגיד שני דברים בנושא

צו הארנונה. כמובן שהחומר הגיע לכולכם. חבריה, תנו לי וה. קחו קפה, קחו סודה. יש פה כל

מיני כדורי אורו. או שני דברים שבעצם שינויים מהותיים בצו הארנונה ל-2026. ואחר כך גם אס תרצו נרד קצת יותר לפרטים. שינוי אחד, וה שעד היום, למעשה, לא היה לנו סיווג לתיירות ולכן

עד היום תיירות סווגה כעסק כללי, כמסחר, הסיווג שאנחנו נותנים לה היום היא למעשה הנחה

של 50 אחוצ ממה שהיום אנחנו מחייבים את עסקי התיירות. אנחנו מבינים שעסקי התיירות בהר חברון נמצאים בשלבים מאוד מאוד ראשוניים שלהם, הס עדיין צריכים תמיכה גדולה כדי להתרומס. לכן החיוב שנעשה להם מעתה ואילך בצו הארנונה 2026 יהיה כ50- אחוז. ממה שתייבנו אותם עד היום, אנחנו מקווים ומאמיניס שהדבר הזה יעודד את התיירנים להגיע אלינו. = 3 הארנונה הזאת היא ארנונה זולה משמעותית ממה שמשלמים במקומות אחרים ובעורת השם אני מקווה שהדבר הזה גס יניב. השינוי השני הוא פטור לנכס ריק שאנתנו למעשה מגבילים אותו לשישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, בכפוף להגשת המסמכים. והדבר השלישי, זה תמיד היה אבל זה לא היה בתוק, זּה לא הוגדר בתוך חוק הארנונה. הדבר השלישי הוא שלמעשה הטייט האוטומטי, לשנה הוא 1.6, שה ביתס לשנים קודמות שינוי מאוד מאוד מזערי. אני מוּכיר לכם, שנה שעברה השינוי היה בטייס האוטומטי 5.5, ושנה לפני זה שלוש וחצי. השנה, למעשה, בעצם, בצו הארנונה השינוי הוא מזערי בטייס האוטומטי של משרד הפנים. אלה השינויים המרכצייס.

אס יש איושהן שאלות או התייחסויות של מישהו שרוצה להתייחס לנושא צו הארנונה. אז בבקשה.

קובי בן גרא: היה כתוב במכתב, שכל ההשקעה הזאת הולכת להשקיע רק על עסק אחד.

אלירם אזולאי: מה, אתה מדבר על התיירות! אתה מדבר על התיירות: כיוון שאין לנו עסקים

שמצהיריס שהם תיירות. ולכן, חלק מהעסקים מצהירים על עצמם מגורים, חלק מהעסקים מצחירים על עצמם עמותות. אין לנו עסקים שמוצהרים.

.יו יי

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

אורי הודוביץ: זה לא משנה מה הס מצהירים, גה לא משנה מה המועצה קובעת!

אלירם אזולא?: ברגע שעסק רוצה רישוי עסק והוא עכשיו רוצה להיות עסק תיירותי והוא מצהיר על עצמו כעסק תיירותי כי הוא רוצה את זה.

אורי הורוביץ: אני רואה את המדרשה במעלה חבר, אני לא רוצה שישלמו, בסדרז חס וחלילה.

אבל מדרשת מעלה חבר.

אלירם אזולאי: היא היום לא מוגדרת תיירות.

אורי הורוביץ: השטח, שהם הולכים לבנות עליו, שבנו עליו את מדברה, את אולם מדברה, זה

שטח תלירות.

אלירט אזולאי: אז השטח, כל מה שבעצם יוגדר תיירות מעתה ואילך, יסווג כתיירות, ישולס

כתיירות.

אבנר חדד: רוביס לעשות סדר.

מלמד ידידיה: השאלה היא האם ההגדרה אישית של בן אדם

רונן כהן: זה שני דברים. אחד, אס בן אדם מנהל פרטני, אנחנו לא לודעים. 7

אלירם אזולא?: אני אגיד לכם רגע.

רונן כהן: אס בן אדם פתח, יש לו משרד בתוך הבית, משרד.

אלירם אזולאי: רונן, רונן שנייה, רונן שנייה, לא כללי, אני אסביר לכם רגע נקודתי איפה זה פוגש

את התיירניס ואותנו. כשהם רוצים להגיש, בדרך כלל גה פוגש אותם כשהם רוצים לחגיש בקשה למענק למשרד התיירות. כשהם רוצים מענק משרד התיירות על צימרים, על זה. דרך אגב, גם מדרשת מעלה חבר. היא עכשיו תגדיר את עצמה תיירות, היא עשתה את שינוי התבייע, כיוון שכדי לקבל ממשרד התיירות היא הייתה צריכה להגדיר את עצמה תיירות. כלומר, ברגע שהדבר הזה יעבור והם יתחילו לבנות שס במקום הזה וירצו לבקש, בסדר, ברגע שהם ירצו לבקש, שכל תיירן שיצטרך באיוושהי צורה

אורי הורוביץ: ספי, מה זה בסוסיה ליד הישיבה! וה בית ספר שדה, מה גה לא תיירות!

אלירם אזולאל: כל תיירן שיצטרך באיזושהי צורה את מוסדות המדינה.

.יו ה

מועצה אזורית הר-חברון הזת

לשכת מנכ"ל

מלמד ידידה: אז תנסה לעזור לנו רגע להבין מה היה הדרך, זאת הייתה השאלה.

דרור דותן: איך מוגדר בית ספר שדהז

רונן כהן: אני אסביר, בית ספר שדה או רוב העמותות פה הן בכלל לא, הכי פתות. הכי פתות.

מלמד ידידיה: בגלל שהם עמותה?

רונן כהן: אנחנו רוצים באמת לעבור גס על כל העבודות, לראות איך אתה מתנהג, איך אתה

מתנהג. אז התחלנו. בינתיים, וה הגיע לפתחנו, חייבנו אותו, כי רצינו שאת החלק עסקי די בזה.

והיא גס לא יודעת, היא שאלה אותו למה התהליך אצלנו הוא כזה

אורי הולוביץ: אני אשאל עוד לפני התאריך, חברים, אנתנו הולכים לקבל פה החלטה, לי לא אכפת

לאשר את ההוא שישלם. מי שהגדיר את עצמו את תיירות, שישלם. חברים, אני אומר לכם עוד פעם, צה גול עצמי, כי אני לא רוצה שמעלה חבר ישלם, אני רוצה שתצליח ותמשיך. אני שואל, בן אדם פותת עסק, הוא מבין שאם העבירו אותו לתיירות, הוא יצטרך לשלם, נכון: בטח עכשיו

דרור דותן: לא, אס הוא ישלם על עסק, הוא ישלם הרבה יותר. סעיף תיירות הוא סעיף נמוך.

אלקנה נווה: אבל דרור, זה מתקשר לזה שרוב העסקים בהר 5

אורי הורוביץ: יש עסקים שלא משלמים בכלל, נכון!

דרור דותן: יכול להיות שיש כאלה שהם לא יודע מה, עושים תיירות אבל הס מוגדרים בתוך

הבית. משלמים ארנונה, אבל ארנונה כמגורים.

אלקנה נוות: אבל וה מתקשר לוה שרוב העסקים בא ללא רישוי עסקים. אין שום הגדרה. אבל

עדיין הס משלמים ארנונה. רגע, שנייה, אבל כשפונה עסק לרישוי עסקים, לפחות בעבר, ואומר יש לי עסק בחצר של הבית, התשובה שהייתה פה במועצה, אתה לא צריך רישוי עסקים, תתקדם תהנה. וא כשאתה בא למחלקת גבייה ואומר להם, חבריה, על מה אתם גובים ממני, הם מסתכלים על וה כמחסן.

דרור דותן: תלוי מה, וה לא נכון. נגיד צימרים, עד שלושה צימרים באמת לא צריך אישור. לא

צריך, לא משנה מה. עכשיו השאלה היא אם על הצימר הזה הוא אומר סך הכל זו יחידה שאני משכיר ואני משלם על וה כמגורים או שאנחנו באמת אומרים לו תשמע, אנחנו רואים מהפרסומיס שלך שאתה תיירות ואתה תשלם תיירות.

-- 77

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

אלקנה נווה: וה חל גם על ההתיישבות הצעירה.

רונן כהן: איפה שכולם אומרים לא, אבל זה בדיוק מתקשר איפה שכולם אומרים לא, כולל, עכשיו

עושים כותבים כן. שמערכתם לא שילמו.

אלירם אזולאי: רונן, אנתנו מדברים כרגע על התיירות.

אלקנה נוות: כן, אבל יש גם את ההתיישבות הצעירה.

דרור דותן: בוודאי. נעשה שס סקר והם ישלמו

עמיר פישר: כן, שומעים אותי!

אלירם אזולא*: כן, כן שומעים.

עמיר פישר: רק בואו נסביר משהו, התשלום של ארנונה הוא נגזּר מהשימוש בפועל, בסדרו לא

מחכה המדינה את עצמו, לא ממה התבייע, לא ממה רשום בהסכם מול רמייי, אלא ממה השימוש בפועל. הרעיון של השינוי בארנונה הוא להוסיף סיווג. נמוך יותר. אתם עושים את העלות למי שעושה שימוש בעצם בנכס שלו למטרות העירוניות. עכשיו, וזה ייגור תמיד ממה השימוש בפועל.

על וה אמרת להסתכל. זה לא על איך הוא מגדיר את עצמו או לא מה שהם מצהירים, אלא אס | 6 יש לו שימוש בזה או לא.

דרור דותן: אני אבדוק, מי אמר שלא: גס אנחנו לא יודעים, אני אבדוק.

מלמד ידידה: וה בדיוק מה שקובי העלה. השאלה התחילה מצה שקובי, לפי ההודעה של המועצה,

אה משפיע רק על מישהו אחד. שניה, בואו נעשה את ה פשוט. וה בסדר להגיד עד עכשיו לא טיפלנו, לא גבינו, אנחנו רוצים לתקן. אבל צריך לענות בתשובה האם עד עכשיו לא טיפלו בזה או לא יודע מה.

דרור דותן: שוב, אני לא יודע כרגע על מה גובים על מעלה חבר או על בית ספר שדה.

מלמד ידידה: לא, הוא אומר שיש רק מקום אחד שגובים תיירות.

דרור דותן: יש לנו כרגע מקום אחד שמגדיר את עצמו כתיירות. אנתנו עושים סקר, כשעושים

סקר ונכנטים, דרך אגב גס מהסקר הקודם, יש כאלה שמישהו אומר לך, גה המחסן. ואתח נכנס,

=. יו יי

מועצה אזווית הר-חברון 0 זמ

אתה אומר לו מה המחסן, אתה רואה פה מחשב, אתה רואה פה עמדה זה זה משרד, על מה אתה מדבר. או הוא מוגדר כעסק. אותו דבר כאן, *כנסו ויגידו מה אתה רוצה, יש לי כאן מיטות כי אני, כאן המגורים של הבת שלי שלושה ימים בשבוע. אז תגיד לו, כל הפרסומים שאתה מפרסם בתיירות שיש לך צימר. אז הוא יגבה להם, כי הוא ישלם על הצימר, וה הכל.

קובי בן גרא: כאילו מה שהוצג אז כשדיברנו על, שגה כאילו הולך להשפיע על תקציב המועצה רק

ב-10,000 שקלים במהלך השנה, ועכשיו בעצם אומר משהו אחר. אמנם אותו בן אדם שכבר דיווח את עצמו, יש עוד הרבה מאוד אנשים שלא גבינו להם בכלל.

דרור דותן: לא שלא גבינו ארנונה, אלא גבו ארנונה כמגורים לצורך העניין, בבימרים. רוב האנשים

האלה,

אלירם אזולאי: דרך אגב, וה לא ישנה מהותית כי התעריף כמו שאתם רואים, התעריף של

תיירות, הוא מאוד מאוד קרוב לתעריף מגורים. אז אס היום מישהו הגדיר את עצמו כמגורים ומחר בתיירות, הוא ישלם כמעט אותו דבר.

נעמה פוליאקוב: אס בן אדם עובד 4 שנים, והבית שלו ב- סמסזון\

אלירם אזולא*: שנייה רגע, חבריה, אי אפשר ביחד.

נעמה פוליאקוב: בית מגורים בליבנה, הוא חי בחו'יל חבר אגודה שכרו אותו. והוא היום הולך על

ה-פתטזוג, כל השנה, וה לא נחשב תיירות?

אלירם אזולאי: כמו שאמר עמיר, אס לפי השימוש בפועל אנחנו יודעים שהוא משתמש בוה

לתיירות, נחייב אותו לפי תיירות.

נעמה פוליאקוב: אז יש קו מלשינון שס:

עמיר פישר: עד עכשיו מי שהיה בשימוש מסתרי בנכס שלו למטרת תיירות, היה מחוייב כנכסי

מסחרי. עכשיו הרעיון הוא להקל ולאפשר בעצם להוריד את הסכום על ישי ה שאנחנו בעצם מייצרים סיווג של תיירות. וה הרציונל. אם יש מישהו שלא היה מוכן לשלם, שמתחמק , יכול להיות שיש דבר כזה, אבל וה לא קשור לזה. פה אנחנו כרגע מדברים על צו הארנונה, על החוק, אנחנו בעצם מיצריס פה אפשרות לדווח בחוק, ולשלם את החוק, בסכום שהוא יותר נמוך. בגלל שוה משהו שהמועצה רוצה לקדם אותו. זה הרעיון.

אלקנה נווה: דרור אלירם, מה קורה ברשויות סביבנו עס הדבר הוה?

.יו הת

מועצה אזורית הר-חברון סז רז הת

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: מאיזו בחינה?

בתאל כהן: עשינו השוואה. יש את גוש עציון ושמה גם, הנגזרת הייתה שהתעריף של התיירות

הוא גבוה ב-10 אחוו, 12 אחוז ממגורים.

דרור דותן: אנחנו פתות או יותר על זה.

אלירם אזולא?: חברים, יש עוד איוה התייחסויות, שאלות, לנושא צו הארנונה!

אורי הורוביץ: רק שיהיה לפרוטוקול שהמועצה לוקחת על עצמה לעשות איושהו סקר ואם יש

עוד מקומות שמוגדרים היום כלא יודע מה, באמת תיירות.

אלירם אזולא*:. אנחנו נפנה לכל העסקים שאנתנו יודעים שהם משלמים תיירות כדי לעדכן אותם שצו הארנונה הכניס סיווג תיירות, ומשנת 2026 ואילך הס יחויבו בסיווג המתאים.

אלקנה נווה: זה עסק אחד כרגע.

אלירם אזולאי: לא, כמו שאמר אורי. אס יש עוד עסקים שאנחנו יודעים עליהם, אנחנו נודיע להם

שהתל מה-1.2026

אורי הורוביץ: אני לא יודע, עוד פעם, שלא יהיה מצב, אני אומר, אנחנו הולכים לדון פה היום על

כל מיני העלאות של הטליס כאלה ואחרים על הציבור. אם יהיו פה ארגונים שחיים מתיירות, קוראים לזה בשמות אחרים, אבל חיים מתיירות,

אלירם אזולא?: אנחנו נדאג לעדכן אותם, בוודאי.

אלירם: חבריה, נראה לי שהבנו כולנו את הנקודה, בסדר?

מלמד ידידית: בסדר, באמת אס היה זמן היינו, אני חושב שצריך להרתיב קצת יותר. מדרשה עד

היום חויבה במשהו?!

דרור דותן: לא יודעים, נעשה על זה בדיקה ידידיה, בוא, נמשיך לבחון את זה, חבל.

אלירם אזולאי: בסדר: חברים, שנייה, שנייה, אנחנו מצביעים על, אנתנו מצביעים על צו הארנונה,

חברים, אנחנו מצביעים על צו הארנונה 2026 כפי שהוצג פה. האם יש מתנגדים?

- הי ד

מועצה אזורית הר-חברון ד

תודה רבה אושר פה אחד. יש נמנעים: סליחה. אושר פה אחד, תודה רבה.

החלטה: המליאה מאשרת את צו הארנונה שהוצג, כולל תוספת סווג תיירות וכולל חטייס

האוטומטי

אושר- פה אחד

אנתנו עוברים לנוהל מחיקת חובות. אמיר פישר, תסביר בבקשה את הנוהל. גל איתנו. אה, גל גם איתנו. אז גל, תסביר אתה בבקשה בקצרה את הנוהל לחברי המליאה.

גל סימו: אוקיי, ערב טוב לכולם.

אלירם אזולאי: תציג את עצמך, גל.

גל סמו: נוהל מחיקה חובות. סליחה?

אלירם אזולאי: תציג את עצמך שיבינו מי אתה.

גל סמו: מי שלא הכיר אותי, ניהלתי את מחלקת הגבייה אצלכם עד בואה של בתאל. אני כיום

עורך דין, כבר 33 שנים בתחום הרשויות המקומיות. החל מתפקיד ראש מועצה ממונה, מתפקיד מנהל אגף הכנסות בעיריית הוד השרון, לרבות גזבר, מזכיר וכוי. עברתי את כל צידי השולחן של השלטון המקומי, גס בצד הרגולטיבי וגם בצד של הרשויות. הנוהל, נוהל מחיקת חובות, הייתי - 9 שותף להכנתו ב 2012. הוא נוהל שבא להסדיר למעשה מצב שבו אדם צבר חובות והגיע לנקודת זמן שבה הוא מעוניין לחסל את חובותיו, לסגור אותם. החוק בעצם התייחס לשתי האופציות.

האופציה הראשונה גה חוב אבוד, מה שנקרא. לא ניתן לגבותו, יש תנאים מצטברים שקבע משרד הפנים בעניין הזה. זה לפי סעיף 338 לפקודת העיריות. זה צד אחד של הסיפור. ויש, כאילו הצד השני ה סעיף 339 שבא וקובע בעצם שאם לאדם, למבקש, כמה וכות להנחה בארנונה, בין אס זה במועד שהוא היה וּכאי להנחה והוא לא בא וניצל אותה מטעמים כאלה ואחרים, ובין אם הוא זכאי לה במועד הגשת הבקשה, ניתן להחיל את ההנחה באופן רטרואקטיבי, כמובן באישור ועדת הנחות ואישור משרד הפנים ככל שנדרש שס. ואצ בעצם החוב הגדול הופך לחוב קטן יותר ואנחנו אומרים והוא בר גביה. בתוך הסעיף הזה של 339, ואת האופציה השנייה שהיא יותר מקובלת היום, קיים נושא שנקרא הסכמי פשרה. שבעצם פה בא משרד הפנים באותו חוזר מנכ"ל משרד הפנים מפברואר 2012, סליחה ממאי 2012, שבא ואומר בעצם, רשות מקומית רשאית להגיע להסכם פשרה עם מישהו מסוים על חובותיו, כלל חובותיו, בתנאים שקבועים בחוזר. ובלבד שישולם סכום שיש בגינו מה שנקרא הסבר. דוגמה למשהו שהוא לא טביר, אם מישהו חייב מיליון שקל והרשות הגיעה איתו להסכם שישלם אלף שקל וכל השאר יימתק, סביר להניח שמשרד הפנים סתם כך לא יאשר את המחיקה, אבל אס בן אדם חייב 50,000 שקל והרשות הגיעה

77 הט

מועצה אזורית הר-חצרון מ

איתו להסכם פשרה שהוא ישלם 25,000-26,000 שקל מהטכוס, וחלק מהריביות תופחתנה וחלק מההנחות שהגיעו לו יכילו אותם רטרואקטיבית, אני מניח שהסכמיס כאלה יאושרו על ידי משרד הפנים, אני אומר את וה מתוך ניסיון שאני מלווה כיום כמעט 19 ראשי השירות בתחום הוה. למה בעצם נדרשת החלטת מועצה! משום שהחוזר מנכ"ל קובע שאחד התנאים בהליך עצמו הוא אישור מליאת המועצה לתנאים למחיקת החובות, ולכן בעצם זה מועבר אליכם. עכשיו למה צריך תנאים: כדי שלא יווצר מצב שמנהל מחלקת גבייה/ גובר/ כל בעל תפקיד אחר במועצה או ברשות, יחליט על דעת עצמו למי הוא כן נותן, למי הוא לא נותן, למי הוא עוזב יותר, למי הוא עוזב פחות.

שהכללים כתובים ברורים וידועיס מראש, אין שאלות וזה חוסך המון כאבי ראש, גס בהתכתבות מול התושב. תושבים תמיד ישאפו לשלם פחות, אנחנו תמיד נשאר לגבות יותר. וכשיש לנו כלליט וכשיש לנו הוראות מאוד מאוד ברורות, קל לנו יותר להתמודד עס התושב, להגיד לו אדוני, אלה ההוראות, התקנות, אנחנו פועלים, או חוור המנכייל, מה שכתוב שם, אנחנו פועלים על פיהם, אנחנו כפופים לבדיקה רגולטיבית של משרד הפנים, הבקשה עוברת למשרד הפנים לפעמים, משרד הפנים שואל שאלות כשהוא רואה דברים שהוא רוצה בגינם הסברים. וה לא חותמת גורמים. זה לא תהליך שהוא סתם לאשרר את הבקשה, וה תהליך שיש בו אחריות כבדה גם כלפי הנישוב וגם כלפי המועצה, גם בביקורת של משרד הפנים. לכן מליאת המועצה נדרשת לאשר בעצם את נוהל מחיקת החובות, מהרגע הגה בעצם בתאל תעמוד מול כל הרישומים לפי נוהל כתוב, מוסכם. בדיוק כמו שבצו הארנונה מאשרים את ההנחות, עובדה שעכשיו קבעתם שהנחה לנכס ריק תינתן רק לשישה חודשים, אז יש מה שנקרא מסמך כתוב, אושר, חוקי. וככה צריך | 10 לעבוד. זה למעשה בכללי. מי שרוצה לשאול שאלות ספציפיות, כאילו ספציפיות על הנוהל, אנל אשמח לענות.

קובי בן גרא: יש לי שאלה כללית בנושא. ראיתי שאחת הסיבות שרוצים לעשות את הנוהל הזה,

כדי להוציא את הגורם המשפטי, לא נצטרך כל פעם לרוץ לאמיר כנראה ולשאול אותו שאלות משפטיות, מותר, אסור וכו'.

גל סמו: לא, לא, לא. תקשיבו, על כל בקשה שמכינים, בין אם זה הסכט פשרה ובין אם וּה לפי

8 חוב ארוב מה שנקרא, תמיד תמיד חותמים שלושה, ראש הרשות, הגזבר והיועצ המשפטי.

ככה שבכל מקרה, כל מקרה יגיע לדרג המשפטי. נכון שיש סוגיות שאנחנו מתייעצים עס אמיר בתוקף היותו היועצ המשפטי כבעל ובעל טמכה גם בכל מה שקשור לחוק ביהודה ושומרון. אין מה לעשות, זה תפקידו. לפעמים אנחנו מאוד רוצים לעוור לתושב, אבל אנחנו נאלצים לבקש לפעמים את חוות דעתו המשפטית, והיא מאוד עוורת ומאוד מכוונת ואמיר אס יורשה לי ככה לומר כמה דברים בשבחו אמנם שהוא מאזין לנו, הוא מאוד קואופרטיבי, חוא מאוד מנסה לעזור,

-- ₪7

מועצה אזורית הר-חברון ו

הוא מכוון אותנו לכל נקודה, לקטנה ביותר. כי הוא באמת בא מתוך רצון לעזור, אבל אין מצב שהנוהל הזה בא לעקוף את היועץ המשפטי, בשום פנים ואופן לא יעבור משום שהוא חייב לתתוס על כל בקשה ובקשח.

עמיר פישר: גל רק שני דברים אם יורשה לי להתערב, הסיבה שאנחנו כרגע מתכנסים במליאה

לאשר את הנוהל, כי הנוהל של משרד הפנים מחיקת חובות דורש דורש את הקריטריונים שמליאת המועצה תעשה, וזו הסיבה שאנחנו עושים את זה, כי זה חלק מהנוהל של משפט הפנים לדרישה שיהיו קריטריונים. ווה מה שאתם בעצם מתבקשים כרגע לאשר.

אלירם אזולאי: חברים, עוד שאלות?

גל סמו: שתהיה התנגדות לגבי כל המקרים, ומי שנכנס לקריטריונים, איך אומרים, יטופל. ומי

שלא נכנס לקריטריונים, גה לא אומר שאי אפשר לטפל. ואת אומרת, שאולי צריך לבדוק ולבחון את התיק ליותר לעומק. ולנסות כן להכניס אותו לקריטריונים, אבל זה לא אומר שמי שלא, איך אומרים! בבדיקה הראשונה לא עומד בקריטריונים, ישר אומרים לו טוב תודה, וּה לא הולך שלום להתראות. לא. בתאל יושבת שס במחלקת הגבייה עם צוות גבייה נפלא. באמת מנסים לעזור למי שאפשר, בעיקר גס למי שרוצה. לא כולם רוצים, אבל אני יכול להבטיח לכם שאני מלווה את המחלקה גס מרחוק. וכשיש, עולות שאלות, אני משתדל לעזור כמה שאני יכול. שוב, אחד שצריך את הייעוץ המשפטי של היועץ המשפטי, אנחנו פונים אליו. סך הכל, עד היום נדמה לי שכל המקרים שהגשנו, עברו ועבדו כמו שצריך, אלא שפה משרד הפנים דורש בנוהל עצמו את קביעת הקריטריונים על ידי מליאת המועצה. וה אחד משלושה תנאים בעצם שהוא דורש מהרשות המקומית.

אלירם אזולאי: גל תודה. חברים יש עוד שאלות?

מיכאל הראל: האם יש קריטריונים למחיקת חובות למוסדות ציבור?

גל סמו: מוסד ציבורי שחייב כסף לרשות והוא נכלל בהגדרה של חייב. אנחנו בודקים את

הקריטריונים למה הוא חייב, על מה הוא חייב, אס וו עמותה נגיד שהייתה וכאית לפטור לפי פקודת הפיטורים, אנחנו בודקים למה לא ניתן הפטור, אס ניתן הפטור למה יתרה לא נמחקה, אס הוא זכאי להנחה מתוקף היותו נגיד מוסד חינוכי, כןז שזכאי לפטור מארנונה. למה לא ניתן הפטור! מה קרהז אני אומר, כל בקשה נבדקת, אנחנו לא, אין לנו עניין להשאיר את החובות האלה במערכת. וה סך הכול מעמיס עלינו. מה גם שה צובר הפרשי ריבית והצמדה של שישה אחוז, במינימום בשנה. אצ התוב הזה רק הולך וגדל. אין שום עניין למועצה שזּה יישאר. להיפך, הטפרים צריכים להיות נקיים. התוב שצריך להישאר הוא תוב אמיתי, חוב שהוא בר גבייה,

₪7 יי

מועצה אזורית הר-חברון ]ומת

חוב שתייב יודע שאם הוא חייב שקל, גס יודעים להסביר לו למה הוא חייב את השקל הוה. לא חובות סתם ככה בעלמא, סכומים שרשומים, אני זוכר דברים שקשורים למתנייס בעבר ולכל מיני פרויקטים ברווחה משנים עברו. מנקים לאט לאט את המערכת. אבל כל התייבים, אנחנו בודקים אותם, לא מעניין אותי אם הוא מוסד ציבורי, אם הוא עמותה, אס חוא אדם פרטי, אס הוא חברה בע"מ, אס הוא עוטק מורשה. את כולט אנחנו בודקים. כלומר כולם, אס הם עונים לקריטריונים, הס נכנסים לקריטריונים, כמובן.

מיבאל הראל: ומי שלא בקריטריון לא יוכל לקבל מחיקה או הנחה!, מי שלא בקריטריון בצורה

מדויקת, שתואמת את החוק, לא יקבל הנחה.

אלירט אזולאי: גל, הוא שואל אס מישהו שהוא לא בקריטריון, לא יוכל לקבל הנחח.

עמיר פישר: רגע, אני אענה ברשותכם. אפשר לתת רק עפ"י חוק, בסדר! לא אני ולא מישהו פה

ולא גל ולא הגובר, ולראש המועצה יכולים להתליט שהם רוצים לתת הנחה למישהו. אנחנו עובדים עפ"י חוק. הנוהל מחיקת חובות, מתייחס לחובות, ספציפית מה שאתם כרגע נדרשים אליו לאיושהו נוהל שמדבר על מה קורה כאשר מישהו היה אכאי למשל לקבל הנחה בעבר והוא לא ביקש, ואו יש אפשרות בעצם לתת לו לפי קרטריונים, ותקראו בסוף את הסעיפים שזה בעצם לא המקרים שאנחנו מטפלים בהם כרגע, אבל זו לא סיטואציה שאנחנו עכשיו. אף אחד, לא יכול

לייצר, להפסיק מה שנקרא, למחוק משהו, או לוותר על משהו, סתם ככה, בסדר! בגלל שמישהו = 12

אומר, הכול כפוף כמובן להוראות והנהלים שהם בתוק.

גל סמו: ואת אחת הסיבות שמאשרים עכשיו בעצם את הנוהל כדי שיהיה, מה שנקרא, ספר חוקיי

מסודר, ספר קריטריוני מסודר שיקל על בדיקה ויקל גם מול התייב. אם צריך להמציא מסמכים, אם צריך להביא אישורים, אס צריך לא יודע מה, כל דבר. היום וה כאילו, נכון שבתאל עובדת לפי איוושהי תורה סדורה שאנחנו, הטמענו ועברנו עליו, אבל הרעיון בלאשר את וה במליאה שזה יחיה מטודר, כתוב ה שצו הארנונה שלכם מסודר. כתובות בו ההנחות, כתובות בסיווגים, לכל טיווג יש תאריך. אין שאלות, אין בעיות, זה מה שיש, כאילו וה הוראות התוק.

אלירט אזולאי: תודה. חברים עוד שאלות או התייחסויות: אוקיי או אנחנו עוברים להצבעה. על

נוהל מחיקת החובות כפי שנשלח לחברי המליאה, האם יש מתנגדים: נמנעים: תודה רבה, אושר פה אחד,

החלטה: המליאה מאשרת את נוהל מחיקת החובות

אושר - פה אחד 0

₪77 "יי

מועצה אזורית הר-חנרון |

לשכת מנב"ל

אלירם אזולאי: גל תודה, אתה יכול מבחינתנו לרדת. תודה גל. בתאל תודה, להתראות.

חבריה, למי שלא שם לב כשאתם קמים לעשות קפה, אז המצלמה רודפת אחריכס ורואה רק את מי שעושה קפה. אחרי זה יתחייבו אותנו גם.

א אנחנו עוברים לדיון בנושא אישור חוק עור היטל מבני ציבור. ווריק בוא תן, תן רגע מאוד מאוד בקצרה כיוון שאתה היית מתחילת הדרך בנושא החוק. את ה, זוריק עוד שניה יציג את עצמו. היסטוריה מאוד קצרה, לא להלאות, ואז בקצרה את עקרונות התוק כפי שדנו בהם גס בוועדת כספים, גס בהנהלה, גס בוועדה המשותפת. ונעבור מכאן להתייחסויות של החברים.

זוריק ולדר: ערב טוב לכולם, אני וורק ולדר ואני שותף במשרד ייחכס כלכלה'י, עובדים עס אנחנו

עס המועצה לדעתי מעל 5 שנים אם אני לא טועה, עובדים בכל רחבי האר> במגוון רחב של נושאים מוניציפליים. אחד הנושאים הוא חוקי עגר, אנחנו מלווים אתכם כרגע בשלושה חוקי עור. וה החוק הראשון, חוק עזר מבני ציבור. חוק העזר מבני ציבור, קודם כול הוא קיים אך ורק באיוייש, מה שנקרא. בכלל נושא של היטל השבחה, בגלל שבעצם על מנת לאפשר לרשות המקומית לגבות כסף כדי להקים מבני ציבור. החוק הזה הוא חוק רגיש, יש נוהל מאוד מסודר מפי משרד הפנים שמורה איך להכין אותו, מה אפשר להכניס, מה אי אפשר להכניס, איך לבנות את התתשיב בצורה נכונה. העיקרון של הנוהל פנוי בצורה כוגאת שבעצם יש מונה ויש מכנה, במונה שמים את כלל ההשקעות. האפשרויות להקמת מבני ציבור. אנחנו מדבריט רק על הקמה, זאת אומרת לא על שיפוץ או שדרוג, אלא רק על הקמה. ובמחנה אנחנו שמים את השטחים בהרי התיוב. כשאני אומר | 13 שטחים זה גם שטחי קרקע וגם שטחים בנויים. אנחנו מלווים את המועצה בהליך הגה לדעתי קרוב לשנה, נעשה פה הליך מאוד מאוד מדוקדק על ידי מתחלקת ההנדסה, מחלקת הכספים שלנו, ירדנו אני חושב לרזולוציות מאוד מאוד גבוהות. נכון לעכשיו, החוק, התחשיב של החוק עבר גם את האישור של חברת הבקרה החיצונית ג'ייגה, שזו חכרת בקרה חיצונית מטעם משרד הפנים, וזהו. אתם בעצם נדרשים לאשר את התעריפים, זה ככה בקצרה, אם יש שאלות כמובן.

אלירם אזולאי: אז רגע, לפני השאלות אני רגע רוצה להגיד עוד שלושה דברים ואו נפתת את וה

להתייתחסות. אחד זה למעשה הבסיס, של ההשקעות שאנחנו נשקיע בשנים הקרובות במסגרת החוק הוא הבטיס של מה שעשינו בתוך העבודה של התוכנית האסטרטגית של החינוך. כלומר, לקחנו את כל התבייעות של היישוביט. את כל מה שאנתנו מניחים שייבנה בעזרת השם בשנים הבאות, את כל מה שיתאכלס מתוך ההנחה של מה שאנתנו מניחים שיאושר ויתאכלס בשנים הבאות, את הדבר הזה, מתוך הדבר הזה בעצם יצאה טבלה, שאם אני לא טועה היא הוצגה גס לוועדת חינוך, הוצגה להנהלה, הצגנו אותה גס במליאת העבודה של טובי?

דרור דותן: את העבודה של טובי, כן.

--*

םי יי

מועצה אזורית הר-חברון |ו. זמ

אלירם אזולאי: את העבודה של טובי הצגנו גס במליאה, ואז למעשה קיבלנו את תוכנית

ההשקעות שלנו במבנה חינוך. זאת אומרת, אנחנו יודעים כמה בתי ספר אנחנו הולכים לבנות, כמה גנים, כמה מעונות, בכל יישוב.

דרור דותן: כרגע 10 שניסם קדימה, על בטיס הנתונים הקיימים כעת. אס תחיה איזו קפיצה,

יידילוגו עלי אהבה'.

אלירם אזולאי: בעורת השם, שנעבור את כל התחניות, נכון. מול הדבר הזה, בעצם, זה היה

הבסיס שאיתו בנינו את תכנית ההשקעות. אליו הוטפנו השקעות שהן מה שנקרא השקעות לא צבועות של דברים שאנחנו רוצים לאפשר ליישובים ושמנו את גּה כאיושהו רכיב פתוח שקראנו לו מבנה רב תכליתי / ספורט ביישוב שהוא יכול לאפשר כמעט כל דבר שהוא לא קשור למבנה חינוך. זה למעשה, ככה נבנתה טבלת ההשקעות. מול טבלת מה אנחנו מעריכים שייבנה בשנים הקרובות, ומגה יצא בעצם התוצאה של עלות היטל מבני ציבור. בנוסף לדבר הזה, למעשה, יש את הנוהל שקיבלתם, של מה שנקרא נוהל שימוש בקרן היטל מבני ציבור, אני רוצה להגיד פה תודה לוועדת כספים ולקובי שבנה לנו ככה את הטיוטה של הנוהל הזה, שדנו בה גם בהנהלה וגם עס ועדת כספים. שלמעשה הנוהל הזה נועד בעיקר להסדיר ולשקף לציבור ולמליאה גם את השימוש בפועל בקרן.

מלמד ידידיה: השלב הבא וה השיתוף. 14

אלירם אזולאי: כן זה מה שאמרתי, והדבר השני ה במקרים חריגים, אנחנו לא יודעים בסוף מה

יבוא לפתחנו, מה יהיו הצרכים, במקרים חריגים, יש כאן ועדת השקעות שהיא למעשה ועדת השקעות שתדון בקרן הואת. קובי גס שלח איזשהו מייל עס הערות לגבי הנושא של הנוהל ועשינו לו באמת היום איושהו עדכון שלמעשה, בסעיף 3.3

קובי בן גרא: אנחנו רוצים להעלות את ה רגע.

אלירם אזולאי: כן, כן, עוד שנייה, עוד שנייה נעלה, גם נפתח להתייחסויות. אני מעריך שגה ייקח

לנו גם קצת זמן, כימן הסתם חבריה פה ירצו לשאול שאלות ולהתייחס. ולמעשה במקרים תריגים שהוועדה תמליץ היא תמליץ למליאה ולא לראש המועצה והמליאה היא ואת שתאשר באופן כללי כל הוועדות במליאה הן ועדות שממליצות למליאה על פי כללי משרד הפנים ולכן גם הוועדה הואת תהיה ועדה ממליצה למליאה והמליאה תקבל את ההחלטה הטופית. זה לגבי השימוש והשיקוף של הכספים. הדבר הנוסף הוא שלמעשה אנחנו שואפים לייצר פרוגרמה לכל יישוב. שזה יהיה השלב הבא בעזרת השם, שבה אנחנו יודעים להגיד ליישוב, יישוב יקר, בעורת השם,

₪ יו יי

מועצה אזורית הר-חברון סז בת

בשנים הבאות אנחנו מתכננים לבנות אצלך, גן, מעון, בית ספר, בית כנסת, לא יודע מה, כל יישוב לפי הצרכים שלו בטת בחינוך וגם בדברים הנוספים, ולייצר בהיבט הזה איוושהי תוכנית עבודה ארוכת טווח. מול היישובים, שכל יישוב ידע מה הולך להיבנות אצלו בשנים הבאות. הקרן לא באה להגיד היום איפה יושב הגן או איפה יושב הבית ספר או איפה תשב הבריכה או איפה זה. כל הדברים האלה, קשורים בעיקר ליעודיס שלהם בתבייע ולדיוניס עס היישוב, איפה זה בדיוק יישב ביישוב. אלה הדברים בגדול שרציתי להגיד לכם ואני פותח את זה עכשיו להתייחסויות שלכם.

התייחסויות, שאלות, נמצאים איתנו גם אמיר, אני רוצה רגע להגיד שנייה לפני ההתייחסויות שלכם, תודה גדולה לארבעה אנשים שעבדו מאוד קשה על התוק הזה. גם זוריק, גם אמיר, גם דרור וגם רונן וגם לילך שלא נמצאת פה. עבדו מאוד קשה על החוק הזה. הרבה מאוד ישיבות, אני לא אגזים, אני אגיד מאות שעות על החוק הזה ולמעשה התוצר שאתם רואים כאן, אני מעריך שהוא תוצר שמייצר לנו גם בשורה של הבנה של יציבות, לאן אנחנו הולכים מבחינת ההשקעות וההוצאות, וגם מבחינת הישוביסם, הבנה מה הולך לקרות בכל יישוב בעזרת השם בשנים הבאות, ולייצר בהיבט הזה באמת איזושהי תוכנית שאנתנו יודעים גם ליישם אותה בצורה שאנחנו יודעים מה נכנס ומה יוצא.

עמיר פישר: אלירם, דיברת על שני הנוסחים של החוק.

אלירם אזולאי: עוד לא דיברנו. דיברתי על הנוהל, יש את החוק שהוא למעשה החוק עצמו 15

דרור דותן: לא. עמיר שואל שאלה אחרת. אנחנו עושים כאן

אלירם אזולאי: אתה מדבר על ההארכה ועל הזה.

דרור דותן: לא דיברנו על זה. אנחנו לא יודעים מה ישיג את מה. בעצם לצורך העניין החוק הקיים

היום שקיבל הארכה מסיבות המלחמה והכל, בעצם מועדו פוקע בסוף החודש, בסוף יולי. וכיוון שאנחנו לא יודעים מה יקדיס את מה עכשיו באישור מול משרד הפנים, בהנחה שעכשיו תאשרו את החוק, אנחנו בעצם ננסה להביא למשרד הפנים, אם אתם מתמהמהים בלאשר לנו, לפחות תאשרו את ההארכה בעוד כמה חודשים. כדי שלא יהיה לנו איזשהו ואקוס כזה. אז בעצם אנחנו הבאנו לכאן את שני החוקים. אחד, בקשה להארכת החוק הקיים והשני החוק הנוכתי ואם החוק הנוכתי ייכנס בתוך החודש הזה אז, בכל מקרה, הוא מבטל כל חוק קודם. אא וּה לא משנה הארכה שעשינו. ואם למשרד הפנים יש סיבה להתמהמה וייקח לו עוד חודש או חודשיים, אז בעצם אנחנו נבקש את ההארכה הזאת ממשרד הפנים. לפתות עד דצמבר כדי שלא יהיה לנו ואקוס של מבנים שייבנו או יקבלו היתר בלי לשלם.

אלירם אזולאי: חברים, שאלות, התייחסויות?

> ₪7

מועצה אזורית הר-חברון זמר

אלעזר כהן: אני אשמח להגיד, החוק הגה בעצם קצת חקרתי, לראות איפה וה התחיל ומה זה

היה. גה בעצם התחיל למעשה ב2015-, חוק עזר הזה. ובעצם אחרי 5 שנים ב-2020, במליאה פה של המועצה, עלה פה איושהו עניין לגבי החלוקה של הצדדים. כמו שאוריק הציג, יש פה מתח מובנה בין הכספים שמגיעים מהתושבים לבין החלוקה של המשאבים, נקרא לזה, של הכסף, והמבנים ליישובים ומבנייס שהם לצרכים כלליים של המועצה. בגלל זה, בשנת 2020 המועצה פה קיבלה איוושהי, המליאה בעצם, קיבלה פה איזושהי התלטה, חלק מחברי המליאה פה היו שם כבר אז. וקיבלה החלטה בעצם שהחלוקה תהיה של 70 אחוצ ליישוב, 30 אתו למועצה, כדי לוודא שבעצם תהיה תלוקה, שהכסף בעצם מגיע ליישובים. אני רוצה להגיד שכמו שאלירס אמר עבדנו מאוד קשה בהנהלה וועדת כספים, ואחר כך עוד אנשים פה, עובדי המועצה, עבדו מאוד קשה כדי שוה יוצג ליישובים ובאמת תהיה פה שקיפות ובאמת נצליח לבצע את מלאכתנו, שהכסף הזה באמת ילך ליישובים בצורה הכי נכונה שאפשר. אני מקווה שחוק העור הזה יעבוד ובאמת יהיה טוב. ומעבר לזּה, יש פה שני דברים. יש פה גס את העניין של איך אנחנו מראים לתושבים שזה באמת הולך לעבוד בצורה טובה, אבל מעבר לזה, אס להשוות את גה רגע לעולם הביטחון, יש את תחושת הביטחון ויש את הביטחון באמת. אז חשוב שתהיה את תחושת הביטתון של התושבים, שבאמת אנחנו נותנים להם פה משהו מסודר אבל מעבר לזה אנחנו כולנו, לא משנה מה יהיה כתוב ומה, כולנו נצטרך לעקוב ולראות. גס המועצה, גס המליאה, גס היישובים, כולם יצטרכו לראות שבאמת החלוקה והכספים מגיעים ליישובים בצורה טובה.

אלירם אזולאי: תודה, אלעזר

אלקנה נווה: אני אשמח לשאול כמה שאלות. אני עברתי על הטבלה של כל התכנון ביישובים.

וחיפשתי את התכנון של התינוך העתידי בהר, ולהבין איפה חישיבה התיכונית מתמקמת, איפה האולפנה מתמקמת, איפה תלמוד התורה מתמקם. לא ראיתי את זה כל כך, כאילו בעתניאל אין את החטיבה שדיברנו עליה, בעשהאל ראית עוד אולפנה, בתלס ראיתי ישיבה תיכונית, הייתי שמח, אחד, לשמוע התייחסות לדבר הזה, שתיים, אני יכול להגיד שרגע שנייה הסתכלתי על מעון ותכף גם נאשר פה תבייריס לגן שלישי במעון. אז לא ראיתי שבתוך התכנון הזה יש גס את הגן השלישי שבגן קבע. והאם ישבו רגע עס היישובים, כי אני באמת לא יודע אס מחלקת יישובים או הנהלת המועצה, בלהבין מה הצרכים של היישובים ולשמוע מהם את הדברים. או שהעבודה נעשתה ללא ישיבות כאלה, ועוד פעם, רונן מה קורה סביבנו בדבר הזה. ועוד שאלה היא האט לכל היישובים בהר יש קרן מבני ציבור, או שיש היישובים שבגלל הסטטוס שלהם או המעמד שלהם אין קרן מבני ציבור, סתם הסתכלתי על פרויקטים במצפה יאיר ולא ראיתי, אבל כן ראיתי שהוקצה לוה כסף ללא שם. מצד שני, אנחנו עוד מעט נאשר תב"ר כהלוואה ולא כקרן מבנה ציבור, בשביל להקים שם גן חדש. ויכול להיות שהגיעה העת להגיד גם ליישובים הצעירים,

₪ .יי מוושות מו

מועצה אזורית הר-חברון זג

חבריה, בעזרת השם אתם בתהליכי הסדרה, אתסם בתהליכי, אישורים כאלה ואחרים. אנחנו מקימים לכם קרן מבנה ציבור על דברים עתידיים, ואז ההלוואות של התבייריס הן לא כהלוואה, הן כמשהו עתידי על אותה קרן.

אלירם אזולאי: אז אני אענה רגע ראשון ראשון אחרון אחרון. לגבי המיקומים, או כמו שאמרתי

בהתחלה, זה לא שעכשיו גמרנו לסדר איפה בדיוק יהיה הכל, אוקיי: עדיין על תלמוד תורה והאולפנה לא ידענו איפה זה יהיה, אבל תקצבנו את זה בתוך הקרן. וגם אס נחליט על זה לא משנה עוד חודש או עוד חצי שנה, יש לנו את הכסף בקרן כדי להקים את זה איפה שנחליט שזה יהיה.

אלקנה נוות: והישיבה התיכונית!

אלירם אזולאי: הישיבה התיכונית סיכמנו כבר שהיא בעתניאל

אלקנה נוות: היא ממוקמת בתלס.

אלירם אזולאי: לא, בתלם מה שראית וה ממייד, זו לא ישיבה תיכונית. יכול להיות שהתבלבלת,

מה שראית בתלס זה בית ספר ממייד.

אלקנה נוות: וה היה כתוב באדורה. כתוב ישיבה תיכונית בתלס. ₪

אלירם אזולאי: אני לא יודע למה זה כתוב בתלם.

אלקנה נווה: רק שנבין האם הישיבה התיכונית, שאישרנו את תב"ר במליאה הקודמת לישיבה

תיכונית הולכיסם להעתיק אותה בהמשך מעתניאל לתלם.

אלירם אזולאי: לא, לא, לא. אני, לא. בקיצור, התשובה היא לא. לגבי גן קבע במעון, אז מה הייתה

השאלה!

אלקנה נווה: אני אומר, אה מתחבר לשאלה השנייה, אס רגע ישבו עס הנהגות היישובים על הדבר

הוה, כדי לראות כי אנחנו הולכים לאשר פה עכשיו תב"ר לגן שלישי, אבל לא מופיע בניית גן שלישי.

אלירם אזולאי: אז כבר לפני שנה, כשטובי התחילה לעשות את העבודה הזאת, היא ישבה עס כל

היישובים, כדי להבין לאן כל יישוב הולך מבחינת הפיתוח שלו, ומתוך הדבר הזה נולדה התוכנית של מה עומד להיות בכל יישוב. חוץ מזה, דרור יושב באופן שוטף עס פורום המזכירים והיישובים

7 ו

מועצה אזווית הר-חנרון ו

ולילך יושבת ושני יושבים באופן פרטני עס כל יישוב על התוכניות שלו ועל הגנים שלו ועל בית הספר שיקום בו. זה בוודאי שכן ואמרתי בהתחלה שזה לא מאוד משנה כרגע, כשאנחנו מאשרים את החוק, איפה יישב הגן או המעון או הזה, כשיגיעו לשלב שיתכננו אותו

אלקנה נווה: כי בעצם היינו צריכים, מקימים יחידה שלישית, גן שלישי ומעון. ואני אומר פה

כרגע, אני יודע מה קורה במעון, אני לא יודע מה קורה ביישובים אחרים. כשאני מסתכל על מעון, או מופיע פה בגן שתי כיתות, לא מופיע שלוש כיתות. או אני אומר, אולי נכון לפני שאנחנו מאשרים את זה, מחר נגיש את הכל.

אלירם אזולאי: שני כיתות זה על הגן הקיים 2 כיתות וה מה שיצטרכו עתידי למעון. תזכרו,

אמרתי לכם בהתתלה, וה כמו תקציב. בסופו של דבר, אנחנו מניחים פה הנחות עבודה שיכול להיות ששנה הבאה, יצוץ עוד איושהו גן שאף אחד לא חשב שנצטרך אותו, או מה לא נבנה אותוז ברור שנבנה אותו.

אלקנה נווה: ולכן למה מלכתתילה, אס יש לנו כבר דברים שאנחנו מכירים, כמו הדבר הזה, לא

להוסיף אותו במקום שיש שתי כיתות בדף. שיהיה 3 כיתות

אלירם אזולאי: יכול להיות שאפשר לבדוק את זה, אבל עכשיו, אם עכשיו תתחיל לפתוח את זה

ולהחציר אחורה ולקחת את זה וללכת לגייגה ולוּה, אתה... 18

עמיר פישר: כן, אני רק רוצה רגע להסביר משהו שזה, אנחנו כרגע, יש, צריך להפריד רגע בין

התחשיב שלהם גס למספרים. ומעכשיו החוק, החוק לא אומר שבונים שני גנים במעלה חבריה או שלושה גנים או חמישה גנים בתלס או ישיבה תיכונית. התוק לא קשור לוה, בסדר! החוק מדבר על כסף שנכנס לקרן, שנכנס למועצה ויכולה לעשות פה שימוש. וה לא קשור למה שאנחנו כרגע מצביעים. עכשיו, לצורך התחשיב, כדי להגיע למספרים, אצ הלכו ובדקו וכמו שאתה אומר ישבו עם כל היישובים, ובדקו מה צריך ובדקו את התבייעות בקיצור, אין שום בעיה, וּה לא קשור, וה לא שצריך לדתות את האישור על החוק. אפשר להצביע עכשיו על החוק ולהבין את החוק.

ובישיבת מליאה הבאה, ובישיבת הנהלה, לחשוב שצריך להוסיף עוד שני גנים במעלה חבר. זה בסדר גמור, אין עס זה שום בעיה.

אריאל שרגא: עמיר, אנחנו מאשריסם את הנוהלז

דרור דותן: מה שאנחנו מאשרים וה את החוק.

אלירם אזולאי: אנחנו מאשרים את החוק ואנחנו גם נאשר את הנוהל,

יו 0

מועצה אזורית הר-חברון ות

עמיר פישר: צריך גם להגיד, וה משהו שעוד פעם, אפשר כל מליאה, המליאה יכולה להחליט

אחרת. במליאה הבאה אפשר לבחור משהו אחר. בסדר! נוהל ה דבר נושם. נבין מהחוק, שאה לא דבר ממשי. נכון, הוא דבר קבוע, אבל הוא מצריך פרוצדורה, כי יש יישובים של משרד הפנים לפרסום וכולי וכולי וכולי. וה עכשיו אנחנו קובעים, וה הסכומים, וה השוואה. טוב, גם עכשיו תבוא נגד השנות, אבל זה עבוד יותר מורכב וכמוכן. את הנוהל או כל דבר אחר אפשר לשנות גם בישיבת המליאה הבאה, אין בעיה.

אלירם אזולאי: התוק קובע את הסכום, הנוהל קובע את המנגנון. אוקייי רגע, שנייה. האם לכל

הישובים, שנייה, רגע, שנייה, אני אענה לו על הזה. האם לכל הישובים יש קרן מבנה ציבור! אצ ברור שלא. ישובים שהם לא מוסדרים היום. אז אין להם, אבל אנחנו רושמים את זה אצלנו רישומית כדי שבעורת השם כשנסדיר את מצפה יאיר, כשנסדיר את אדוריים, כשנסדיר את עשהאל, אביגיל, אז ברור שכשנגבה משם, אנחנו נקזז משם את מה שהשקענו שם.

אלקנה נווה: גס אחורה כאילוז

אלירם אזולאי: בוודאי.

עמיר פישר: הקרן אחת. הקרן אחת הרישומית. זה מתבצע, כאילו בודקים את הגבייה וחשימוש,

פר יישוב. אבל הקרן היא אחת 199

דרור דותן: מה קורה במועצות אחרות! קודם כל צריך לומר שזה ייחודי.

אלקנה נווה: התחשיב של התעריף וגם חלוקה לישובים

דרור דותן: הבנתי. קודם כל וה ייחודי ליהודה ושומרון. הבנתי. גוש עציון בדיוק עכשיו פרסמו

סרטון לתושבים על ההסדרה של החוק. אנחנו גס חושבים איך לייצר את וּה משהו הסברתי כזה.

הס הלכו במבנה אחר קצת של אשכולות. וזה יוצר תעריפים משתנים בין יישוב ליישוב, כי בעצם צרכי הציבור, הצרכים האזורייס, הס פר אשכולות. ואת אומרת, לא דומה לתקוע, לאלון שבות.

ואז יש שמה, וה יוצר איוו דיפרנציאציה כזאת, וה מאוד מורכב, זה גס יוצר שיישוביס מסוימים משלמים סכומים מאוד מאוד גבוהים ויישובים אתרים סכומים נמוכים. בנימין עכשיו בתהליך של סידור החוק שלהם. זוריק, אני לא יודע, שומרון, מה קורה בשומרון?

זוריק ולדר: בשומרון. לפי הטבלה שלי אין, אבל אני מקריא לכם את הישובים לפחות שבדקנו.

מטה בנימין, מודיעין עלית, ביתר עלית, מעלה אדומים, גבעת ואב, אפעת, אורנית, אלקנה. לכולם יש את החוק.

₪7 "יי

מועצה אזורית הר-חברון 00 הזת

אלקנה נוות: באותם סכומים ובאותו מנגנון?

אלירם אזולאי: לא. מה זה?

אלקנה נווה: זה לא אותו הדבר.

אלירם אזולא?: אמיר?

עמיר פישר: אני אומר שבשומרון יש שס את החוק.

רונן כהן: שס הס עשו את זה לפי יישובים מאוד משתנה.

דרור דותן: כל אחד והתחשיביס שלו, אתה יודע, כמה שיש, לא דומה למועצות מקומיות כמובן,

שיש להם, הצרכים שלהם הם פנימיים, מול מועצות אזוריות שצריכות לעשות מבנים אזוריים, כל אחד עושה את התחשיב שלו. לא יודע, איך אנתנו ביחס לסכומים של האחרים, זוריק:

זוריק ולדר: בוא נגיד את זה שוב, ואת אומרת יש אפשרויות שאפשר להגיד שהן, לא אפשר להגיד,

אתם יותר נמוכים מהם ויש כאלה שאתם גבוהים מהם, לא בהרבה, ואת אומרת וה לא משהו קיצוני. אבל אתם איפשהו באמצע, בין לבין. אוקיי.

ידידה מלמד: במהלך הדיון בהנהלה יש כמה דברים שרגע, אני לא יודע אס ניתנה עמדה קודם. | 7-7

אני חושב שהמחיר הוא גבוה, לא להתבלבל, לא תושב שמישהו בהר חברון, אס הס יושבים פה, והם יאמרו לו היום, בשביל להוציא היתר בנייה, שים 150 אלף שקל. היטל מבני ציבור, היה מחייך. יש לוה סיבה אחרת, שהיא לא עלתה פה על השולחן בצורה מאוד ברורה, ומכיוון שרשות מקרקעי ישראל הולכת ונכנסת פעימה לתוך התיישבות יהודה ושומרון, ועלויות הפיתוח מתקזזות עס היטלים אלו, לכן הצורה להסדיר את הכספים זו הדרך היותר בריאה והיותר נכונה.

אבל, ברור שכשתושב, וה חלק מהדברים שעלו בדיון, דיברנו על זה שצריך פעם אחת, עם כל ההתלישבות הלא מוסדרת, לדאוג שהם יהיו בתעריפים שהיו קודם, לדאוג להגיד להם להגיש היום כבר את הפעולות היתר בשביל שהמערכת, לא תכפיף להם סטירת לתי שהם לא יוכלו להתמודד ומחיקת חובות שאנחנו מדברים עליהם, *הפכו להיות פה אירוע יומיומי. זה דובר, אני לא יודע מה נעשה עם וה, צריך לדעת. הדבר השני, אני מניח גס שכל אחד מפה אם הוא בא להרחיב את הבית שלו הוא לא מתכוון לשלם את זה ומדובר שזה יהיה שונה בין בניית בית חדש לבין הרחבת בית כל אחד פה הוא נציג של יישוב וכל אחד ירים את היד פה ויגיד כן וכשיתזור הביתה יחטוף מכות. אף אחד לא יצא, עס חיוך, אל תתבלבלו. לשלם 500 שקל למטר רבוע, אה הון עתק, בסדר: עוד 9 ימים. הסתכלתי שהמועצה בפעם הראשונה העבירה מ-30 שקל ל-280 שקל.

7 .יי

מועצה אזורית הר-חברון | סז הת

רונן כהן: זה לא היה 30. היה במקור 156.

ידידיה מלמד: תחילה, רונן, לפני שהיא עברה, בסדר! אני לא זוכר בכלל שאני עשיתי היתר לפני,

ב2000- ו לא משנה. אתה צודק שלא היה היטל מבנה ציבור לפני כן. כשהכניסו את עולם היטל מבנה הציבור, אני חטפתי חום כתושב, ואני אומר את זה פה לכולט, בסוף אנחנו נציגי ציבור, ולא צריך להתייחס לזה כאילו זה לא כלום. יש לה משמעויות. ולכן אני אומר בהנהלה כשדיברנו על זה, הסיבה העיקרית שאני תומך במהלך הזה, זה דיון שברור, שהיא כניסת מנהל מקרקעי ישראל לעסק, הכספים האלה יכנסו בסוף,

אלינור נחום: קודם שיכנסו.

מלמד ידידיה: וו שאלה, יסבירו לך את התשובות. וה לגיטימי, אני בכוונה אומר את זה, כי אני

אומר גס,

אריאל שרגא: אתה מתכוון הס יגבו כסף על הבעלות על הקרקע במקום ההרחבה.

דרור דותן: כן

מלמד ידידיה: שנייה, אמיר, אתה יכול לענות בשמך, אני שס את זה כל שורה שכל חברי המליאה

כשמדברים יהיו מישורי קו בשביל שנדבר באותה שפה. ואני אומר, ההתיישבות הצעירה בעיניי זה אירוע הרבה יותר קשה מכל הדברים האחרים, כי וה אנשים שאף אחד לא חלם שאי פעם מישהו יסדיר אותם. הס שמו כספם על קרן הצבי וצריך לדאוג שהם יכולים להסדיר את מצבם, לפחות בתעריפים של פעם. בסדר! עד כאן, טוב, דבריי.

עמיר פישר: אני רוצה רגע, אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה, למה שנאמר בנציגי הציבור, רק

אם תלכו, כל אחד ליישוב שלו, וצריך להסביר בעצם את עליית המחירים של ההיטל ביחס להיטל הקודם. ולכן חשוב שיהיו לכם תשובות טובות לתושבים, ויש תשובות טובות. בסדר! התשובות הן כאלה. קודם כל, כל עולם, גס מה שהיה עד עכשיו, בלי קשר למה יקרה בעתיד. גס מה שהיה עד עכשיו, בסוף בכל הישובים שבאו ועשו פרויקטים של בנייה, היה מה שנקרא, הישוב בעצם פנה לקבלן וביקש ממנו תמורות. התמורות האלה, וה מה שבעקבות בגייצ אשכולות הפכו להיות צרכים אסורים, ודבר אחר שהוא אסור בעצם לקבל אותו. אסור לקבל מהיום תמורות. ולכן בעצם מה שאנחנו עושים עכשיו, בעצם החוק בעצם מאפשר לקבל את התמורות, בסדר! שבעבר קיבלו אותם, מה שנקרא מתחת לשולתן, קיבלו אותם, היישוב בעצם בא ליום ואמר לו, אתה רוצה לקבל ככה וכך מגרשים: תעשה לי פה את המבנה הוה ותעשה לי פה את המבנה הגה.

7 ו

מועצה אזורית הר-חברון 0 הור

ככה בעצם וה התנהל. ובעצם היום הדבר הזה הוא בלתי חוקי. עדיין יש מקומות שעושים את וּה.

ונחשפיס לסיכוניס מאוד גדולים מבתינת עתירות שיכולות להגיע של תושבים וגופים אחרים ויותר קבלנים ויזמים. ובבעיות חוקיות, אפילו פליליות, כאילו וה דבר מאוד מורכב היום. ובעצם מה שאנחנו עושים עכשיו וה בעצם מאפשרים לקחת את הכסף הזה בצורה נכונה וברורה, וה לא שאנחנו לוקחיסם כסף שלא לקחו אותו בעבר, זה לקחו אותו, בקשו ולקחו אותו, כסף שהיום אסור. היום אנחנו לוקחים את זה דרך אחת לתוכנית דיבור, במקום שהיישוב יבוא היום ויגיד לו תבנה פה את זה, אנחנו לוקחים כסף, היום יודע שהוא צריך לשלם ככה וככה.

מלמד ידידיה: אל תגלה את זה ליוּם, אז הישובים ימשיכו לבקש מהיזם במקביל, אל תתבלבל

עמיר פישר: הכל בסדר. הישובים יכולים להמשיך. אבל ואת אומרת, עכשיו תגיד לי משהו על

הוה. בוא נניח הישוב ביקש 100 אלף שקל, בסדר!: והיום אנחנו עכשיו גובים, לנו יש גבול כמה אנחנו יכולים, המדינה תעלה במשרד הפנים כמה אנחנו יכולים להחליט לגבות מהציבור. לכן אנחנו נגיד, העלנו ב-50 אלף שקל, בסדר! עכשיו היישוב יכול להמשיך לקחת עוד 50,000 שקל של עבודה. אני אומר לך בצורה טובה. זה לא שעכשיו לוקחים מעט תושב, יותר ממה שקודם. כי האישור יכול להעלות 50,000 שקל. כי היום האישור את ה50,000 שקל שהוא עוד לקח, והוא מקבל אותו וה דרך התקציב, זה איך עכשיו נפתחנו קופה מועצה של 50,000 שקל, שמשמשת כמבנה ציבור. בסדר! את הנקודה הצו, זה חשוב להבין. אה קודם. וה לגבי מה שהיה עד עכשיו, אנחנו לא באמת העלנו את מה שבוטל, על מי שמגיע חדש ורוצה לבנות בית בהר חברון. אז אה מספיק כדי שעוד רגע, הולכים, יש עכשיו עבודה ברמייי במנהלת חטיבת התיישבות ובעצם כל המערכת הזאת בעצם עושה עבודה שבשורה הסופית שלה בעצם יתחיל, הרמייי יתחיל לגבות כסף.

עבור המגרשים ביישוביים. מה שהיום, הסיבה שיש לך תקופת מחילה במגרשים עצורים, הסיבה שבעצם הישוב יכול לבוא ליזם ויכול להגיד לו תקשיב אתה רוצה לבנות, בו תיתן לנו כסף, היא שבסוף יש את מחיר הקרקע. שהיום מחיר הקרקע הוא 0, לא משנה אם נכתיב על איזו שהיא קרקע, אבל בפועל מובן שיש לו שווי. השווי הזה בעצם וה, היישוב יודע שיוכל לקתת מהאדס, הוא לוקח את זה, מה שנקרא כספים אסורים, כדי למנוע את התופעה הזאת המדינה הולכת להכניס את רמייי לתמונה ורמייי יתחיל לגבות כסף כמו שקורה בישראל, כמו בישראל הקטנה.

אני הולך וקונה בית ברחבה של ישוב, אני אראה למי אני צריך לתתוס קודם על הסכם חכירה עבורי. עכשיו, איך רמייי קובע את הסכום של הקרקע הפנימית! הוא שולח את המענה. איך שמאי

נובע בעיה: הוא יורד עכשיו.

מלמד ידידית: עמיר, עמיר, שנייה. אלינור, תשאלי את השאלה כדי שהוא יוכל לדייק,

.יו ייה

מועצה אזורית הר-חברון זו

עמיר פישר: רגע, אבל אני מסיים עוד דקה. אבל שנייה, שנהייה מסודרים. איך שמאי מתר יקבע

כמה שווה, על כמה אני מבקש של מגרש בסוסיה, חצי דונם בסוסיה: מה עולה על וה! הוא יסתכל כמה עולה מגרש מפותח באוכלוסייה. נגיד מוכרים מגרש מפותח ב800,000- שקל, ומאה נצטרך להוריד את עלות הפיתוח. מה גּה עלות הפיתוח: כמה עלה בפועל לשלם לקבלן פיתוח נגיד 0 שקל, ואת האגרות וההיטלים שיצאו כדי להגיע לנקודה הזו. ובמקרה של 800,000 שקל, שזה היה הכי גבוה, יורידו מאה את האגרות ואת ההיטלים, ויקבע את המתיר. נגיד בסוף אישר לו 200,000 שקל או 300,000 שקל, שגה היה המחיר. גס יכול לחיות שאנחנו עכשיו נעלה, אנחנו בעצם נוריד, מה שיקרה, אנחנו נוריד את המחיר, את הכסף של השומה, של ריימי וחיישוב. בעתיד לא נפגע במה שנקרא, בזה, אנחנו לוקחים את צה מרמייי. עכשיו, מה יקרה ברגע שוּה יקרה, רמייי יותר לא תיתן להעלות את כספי הציבור. מה שהוא מבין, הוא מבין שיש עניין למועצה להעלות כמה שיותר, ואו הוא כבר, הוא לא יאפשר לדבר הזה. היום רמייי, בתוך ישראל, כל היתר, אין היתר יותר מבני ציבור כי וה שווה השבחה. כל היתר שרוצים להכניס, הראשון שבא ודואג שמשרד הפנים לא יעצור אותו, שיתחיל את הטכומים, שלא יעלה בו על הסכומים, ברמייי, כי הוא בעצם, מי שנפגע נקרא למגרש הכספי. כל הפנים זה כסף למועצה על חשבון ריימי. זה לא על חשבון ההערכה הסופית בשוק.

אלירם אזולאי: שנייה, שנייה. אלינור ביקשה לפני: אלינור.

אלינוד נחום: אני פשוט לא מבינה למה צריך להעלות את ההיטל הזה לכולם. אס אנחנו מדברים

על זה שהיום אי אפשר לקבל הטבות מהיום מפרויקטים, וצריך לעשות את גה בצורה מסודרת ואני מבינה למה זה צריך להגיע גם לתושב שהוא לא יזם. אני מבינה, בונה פה פרויקט מרווית ואז יש פה איזה שהן עלויות נוספות. אבל תושב, פשוט שמגיע ואנחנו רוצים שתהיה פה התפתחות וכמה שיותר תמיכה, למה התושב צריך לשלם כל כך הרבה כסף! זו שאלה אחת. ושאלה שניה, והאם באמת אנחנו, אני מבינה את מה שאמיך אומר, ואני מבינה את זה עכשיו, אבל במקביל לאה אני רוצה להבין האם אנחנו בנקודת ומן הואת שהר חברון כמעט ולא מתפתח מבחינת בנייה, כמעט ולא צומח, שתכליס בנייה זה הדבר היחיד שיציל אותנו פה. כאילו ברגע שתהיה פה בנייה ה הדבר היחיד שיציל. אני יכולה להגיד שמהתחוס שלי, הדבר שהכי הפתיע אותי במלחמה הזאת, שאני עובדת בבנייה, מי שלא וּה, הדבר שהכי הפתיע אותי זה שאנחנו היינו, איך וה מוגדרז חיוני. כן. אנחנו היינו, כאילו מה חיוני שאני עכשיו כאילו, אתמול פשוט צריכה ללכת להפיל אתר, בומן מלחמה שיוריס עלינו טילים, אבל לא מבינים שכאילו אין מה לעשות, בנייה זה מה שמצמיח את המדינה מבחינת כלכלה, מבחינת פיתוח, מבחינת הכל. ואנחנו כרגע בהר חברון פתות רואים את זה. והאם ההיטל הגה יצמיח אותנו מבחינת בנייה. והאם אנתנו נתנו לוה התייתסות?

77 ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

עמיר פישר: ההפך, אבל הרגע הבנתי שהפוך. החיטל לא מעלה, ההפך, הוא היום מה שתוקע את

הבניה כשלוקחיס כספים אסורים, הס מבינים שוה תסבוכות, הס לא יודעים איך לעשות את זה.

או אנחנו לוקחים כסף אסור, וכסף מותר, ואז וה מעכב את הבניה

אלינוד נחום: לא בפועל. דיברתי גס על פרטיים וגם על יזמים. לא כל פרויקט אני צריכה לתת

מטלות יוּם, כי אם הפרויקט הוא לא מספיק רווחי, אבל עדיין אני רוצה שמישהו יבוא וישקיע באותו יישוב. ויבנה עכשיו כמה יחידות דיור, שמאוד יכול להיות שהוא גס הולך להפסיד ולהשכיר את יחידות הדיור האלה לתקופה ארוכה, לא בטוח שמלכתחילה הס יבקש ממנו בכלל מטלת יום כי אני הדבר שהכי קריטי לי כרגע וה תבנה את הבתים האלה כדי שאני יאכלס אותם.

אלידם אזולאי: אלינור, אני רוצה, שנייה,

אבנר חדד: אני לא מכיר יישוב שיום אומר לו בוא תיקח, אל תיתן לי שום דבר

אלירם אזולאי: אלינור, אני אענה לך רגע. רגע, שנייה, שנייה, אמיר. אני רוצה רגע, אני אענה

לאלינור על שתי השאלות שלה. שאלה ראשונה של אלינור הייתה על תושב מול יום. שנייה חבריה, תהיו שנייה רגע בשקט כדי שגסם אחרים יקשיבו.

דרור דותן: וגם שנוכל אחרי וה לסדר את הפרוטוקול. 24

אלירם אזולאי: בעצם תושב שבונה בית בבנייה עצמית הוא יום. כי מה גה יוּם? יזם ה מישהו

שבונה את הבית שלך ומוכר לך אותו במחיר השוק. אז התושב שבונה את הבית שלו, הוא לקת עכשיו קבלן שבנה לו את הבית ולמעשה הוא היזם. מה וה יום! שנייה, שנייה, אנחנו לא רוצים לייצר מצב מעוות. שבו מי שבונה לעצמו את הבית לא ישלם חיטל מבנה ציבור. למה! כי כל ח...,

אלינור נחום: אני לא מסכימה עם זה. אני לא חושבת שיש פה מה להשוות. למה הוא, שהגיע

עכשיו להר חברון, צריך לשלם כאלה סכומים מוגזמיס שאני רוצה אותו שיבוא לגור איתי. אני רוצה שהוא יבוא לגור איתי, אבל אני נותנת לו מחירים אוּ, אבל צריך גס לעשות מחדש.

אלירם אזולאי: אלינור, אני אענה לך. אלינור,

דרור דותן: אבל הוא שילם. אבל הוא שילם.

אלינור נחום: הוא לא שילם.

דרור דותן: בטח שכן.

יו ---

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלינור נחום: הוא לא שילם את אותם סכומים

מלמד ידידיה: אלינור, את שילמת לבית שלך 3000 שקל למטר רבוע. היום אתה לא לוקת על זה

פחות משבע.

אלינור נחום: אבל עס כל הכבוד, אני לא חושבת שהיום אנחנו נמצאים במצב כגה בהר חברון,

שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו

מלמד ידידיה: או איך אנחנו יכולים להביא את הכסף?

אלינור נחום: או צריך להביא את הכסף מכל מיני גורמים חיצוניים. עס כל הכבוד, בזמן שאין

לנו כזאת תמיכה מטורפת ביישובים, אנחנו צריכים רגע לעצור ולחשוב מה כן יביא לפה תמיכה, ולא וה שאנחנו נעלה את העלויות בצורה כזאת או אחרת.

אלירם אזולא": אלינור, התשובה לוה היא מאוד פשוטה. כי המחיר של הבית לא משתנה בעקבות

החוק, המחיר של הבית משתנה בעקבות השוק.

מלמד ידידיה: זו הנחת עבודה.

אלירט אזולאי: נכון, וּו הנחת עבודה, זו הנחת עבודה כי תשאלו כל מי שמבין, בשוק נדלן | 25

וביומות, בסדר וכל מי שמבין, בסדר. אתם יכולים, אני בניתי דוחות אפס בתור עצמאי. אז מה,

אלינור נחום: זה לא נתון שאתה מחליט בסוף דוחות אפטז

אלירם אזולאי: בוודאי שאתה מכניס, אבל גה לא משנה את מחיר השוק, זה מה שאני מסביר.

כי אם היזם יכול לקחת 2 מיליון שקל על בית בנגוהות, אז הוא ייקח 2 מיליון שקל על בית בנגוהות. אס הדבר הזה יהיה אס האגרות של הר חברון לא כלכלי לו אצ הוא לא יבנה כי הוא יגיד הבית עולה לי 2.1. המצב היום, שנייה, המצב היום הוא בדיוק הפוך. כי המצב היום הוא שעל כל פרויקט ביישוב שמוציא בלם, יש בין חמישה לשמונה יזמים מהגדולים ביהודה ושומרון שמתמודדים. הבעיה שלנו היום היא לא הביקושים. הבעיה שלנו היום, המרכוית של ההקפאה, בכלל לא קשורה לא לחוק ולא לביקושיס בהר חברון ולא ליזמים. קשורה לבעיית ההקפאה בכלל יהודה ושומרון. בכלל יהודה ושומרון יש היום הקפאה. הקפאה בגלל המלחמה, בגלל הסיפור שאין פועלים ואין ערבים ולסיניסם אסור להיכנס בצורה חוקית ליהודה ושומרון. זו הסיבה המרכצית להקפאה ביהודה ושומרון ולא חוק כזּה או אחר. ולכן, תבינו שאם יוּם, אס היום אתם חותמים עס יס ואומרים לו תקשיב, תן לי 100-200 אלף שקל ליחידת דיור עבור היישוב, לפיתוח מבנה ציבורי.

7 7 ו

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמר

לשכת מנכ"ל

אלקנה נווה: רגע, אמרנו רגע שאסור

אלירם אזולאי: שניה, אבל אנחנו מדברים רגע על המציאות, בסדרז שזה מה שקורה חיוס בכל

היישובים. אס אתה אומר לו דבר כזה והוא מכניס את וּה לדוייח 0, ובסוף הוא מרוויח והוא מצליח למכור את הבית ב<- מיליון שקל, או מה את חושבת: שמחר, אס תורידי את החוק הזה ל-100 שקל, בסדר! הוא לא ימכור ב-2 מיליון שקל: בוודאי שכן.

אלינור נחום: קודם כל, שתהיה פה באמת בנייה זה מה שאני מנסה.

אלירם אזולאי: עובדה שיש שס חותמים על מאות יחידות דיור ומשלמים ליישובים מאות אלפי

שקלים ליחידה.

אלינוד נחום: כמה! בואו תנו נתונים, כמה הס משלמים!

אלירם אזולאי: מה, ליישובים! לא נכון. לישובים!

דרור דותן: כמה הס משלמים לישובים! קודם כל, אנחנו לא יודעים. אנחנו, רגע, אלינור, אנחנו

לא יודעים ודבר שני אסור לנו לדעת. אלינור ,מאיפה 200 מיליון שקל, נניח שנוריד את הוה, 150 מיליון שקל, של בנייה שאת צריכה לישיבה תיכונית למוסדות חינוך, מאיפה את חושבת שזה יגיע?

אלינור נחום: זו כבר סוגיה אחרת

אלירם אזולאי: מה וה סוגייה אחרת?

דרור דותן: מה זה סוגייה!, 150 מיליון שקל הלוואות!

אלינור נחום: רגע, אני לא חושבת שכל דבר הפתרון זה שאנחנו נכניס את חיד לכיס של התושב.

יומיס זה משהו אחר. אני לא אומרת שלא, אמרתי בואו נבחן את הנתונים,

דרור דותן: אנתנו לא יודעים. אסור לנו לדעת. וה לא חוקי.

אלינור נחוסם: עווב לא חוקי, אפשר ללמוד את זה?

דרור דותן: לא יודע, תלכי, תשאלי ביישובים. אנחנו לא יכולים לדעת את וה בכלל.

יוסף בר חי: אפשר שעוד אנשים ידברו, אתם לא עושים סדר בדיבור

אלירם אזולאי: אלינור, סיימת להתייחס? יע בבקשה, ידידיה ואחרי זה ספי ואחרי ה אלקנה.

- יו הוה

מועצה אזורית הר-חברון מ

מלמד ידידיה: בבית חגייי יש שתי תבייעות בדרך להפקדה. נפגשנו עס יזמים, הגיע יום, ואני

מכיוון שאני יושב בהנהלה ונפגשתי עס המספרים, אז הוא אמר לי אחד נבדוק אפס.

אני לא רוצה לסגור את הדבר שלך, הוא לא מעניין אותי. אתה רוצה, תגיד לי כמה הצבת בתשלומים שיש לך למועצה. אז הוא אמר לי שזה 400 שקל, 400 שקל. זה מטרז כן. אמרתי לו משרד וה 400, אג אנחנו קרובים

אריאל שרגא: בגין מהז בגין היתרז

ידידה מלמד: הוא יודע, הוא לא מפגר, כולם יודעים את השוק. בואו חברים, כל היומיס

שמסתובבים בכל גזרה, הס יודעים את המציאות שאמיר הציף פה לכולנו. כולם יודעים שהיום, איך הקרקע עובדת. כולם יודעים שריימי נכנס, וה לא דיון, השאלה היא רק איך עושים את זה.

מנהלת ההתיישבות מחגיקה ממון קצר, בעיקר בגלל סוגיות שקשורות אלינו, אלה שמחציקים בית שהם קנו את הזכויות במקרקעין ולכן הס מחזיקים אותו קצר. הוא לא נכנס, אתרת הוא כבר היה נכנס, כי בתעשייה הוא נכנס לגובה כסף, לכל פינה שהוא יכול הוא גובה כסף. פה הוא לא יכול להיכנס אליו. אדוני, אתה לא נכנס כשאתה מסתיר את כל מי שגר פה. זו הסיטואציה.

עכשיו, היגמיס יודעים את זה, הס לוקחים את גה בחשבון. אני מסכים, רגע, רגע, לא לוקחים.

יש, את מעלה שאלות מאוד נכונות. בסדר: בטנא עומרים, הרי זהב חתומים על 250 יחידות, כמה זה היה, 30+ 27

אלעזר כהן: 135 יחידות

מלמד ידידה: 135 יחידות. הס שמו מספרים, שסליחה על האמירה, אתה יכול לרדת למיתר היום

ולקנות בית במספרים שהם שמו בטנא עומרים. הס לא מצליתיס עדיין למכור, וו המציאות. אבל הס יצטרכו להתיישר, כי מי שמבקש, בטנא אומרים 2.6, אז הוא חזיר ויש לו תעודה. ולא יקרה כלום, שהמועצה האזורית, הר חברון, תוכל, על ידי זה לבנות את מבני הציבור הנזקקיט לטובת, שיתפתח. ובסוף, רגע, או הדרך

אורי הורוביץ: לא, לא קונה. וטנא עומרים, 135. בואו נגיד שהם הבטיחו ליישוב שהם יבנו להם

בריכה, בית כנסת וסניף בני עסיבא. בסדר: אה כבר סגור. נכון: והם תמחרו ב 2.6. נכון: עכשיו אנחנו הולכים לחתום על כל החוק. נכון! החוק הזה יבוא לאור שרוצה לבנות עכשיו בית ב2.6, כמה יעלה הבית?

מלמד ידידיה: 2.6

אורי הורובי\: לא, ממש.

.יו יי

מועצה אזורית הר-חצרון 0 זמ

דרור דותן: הוא יודע שיש לו עכשיו חודשיים שלושה עד שוח ייכנס, הוא ישלם עכשיו את כל

ההיתרים. זה בדיוק הוא עדיין בתעריף, והוא עושה. הוא עדיין בתעריף הקודם.

אתה חושב שזה לא גלוי לציבור! כל היומיס יודעים את וה. כל מי שבהליך,

אלירם אזולא*: חבריה, אל תתבלבלו. כל היומיס בהר חברון, שהבינו שיש להם עכשיו שלושה חודשים עד שהחוק יאושר, ירוצו פה לשלם את התעריף הקיים.

מלמד ידידה: וה מה שיאפשר לצמצם את ההלוואה שהולכת לידון פה בעוד שעה.

אריאל שרגא: אתם מחייבים את היום לשלם!

דרור דותן: הוא תייב.

אורי הורובי+: ומי שעכשיו הולך לשפץ את הבית שלו?

דרור דותן: הוא ישלם מחיר מופחת. הוא משלם רק את המחיר של הבנייה ולא הקרקע.

אריאל שרגא: או אני אומר לך אצלנו פרסמו מחיר, ואצ אחרי זה באו אלינו, אתה כפרטי צריך

לשלם את ההיתר. עכשיו, אנחנו צריכים להדגיש את זה לנוהל, אה מאוד חשוב, שזה חייב להיות ‏ 28 מהקבלן כי אם וה מהקבלן וה ממי שמגיש את ההיתר. אצ אני יכול להגיש את זה למשכנתא. אס

לא, יוצא מצב משפחה בצעירותה שצריכה לשלם את ההון עצמי וכוי, אתה מעמיס לה עוד 70-80

אלף שקלים, זה קריסה.

אלירם אזולאי: שניה, שניה חבריה, בואו נעשה סדר. יומיס תמיד ינסו לעשות כל מיני

פולישטיקיס על התושבים, בסדר: שנייה, שנייה. אני מבין שאנחנו צריכים, אלינור, אלינור, בואו, תנו שנייה רגע לנהל דיון. בסדר! גם ספי רצה לדבר. שנייה, שנייה, דרור. שנייה. חבריה, זה ש, בואו, אריאל, ה לא קשור, יומיס תמיד ינסו לעשות את הדבר הזה, בסדרז בסדר, אנחנו צריכים לעדכן את היישובים בדבר הזה. חברים, ספי, בבקשה.

*וסף בר חי: בשביל ההקלטה. אני חושב, כמה דברים, כמו שאמרו פה. אני חושב קודם כל, יש תפקיד, אני אומר את וה לא כביקורת, אני אומר את זה כעדות. יש תפקיד למועצה, להצליח כמו לכל רשות בארצ, בין אם זה בשירותים ובחוץ. כמעט בכל מועצה, חוץ משלוש רשויות מקומיות בארץ, העת לקחת כסף מהמדינה, בשביל בשביל הרבה דברים שצריך לפתח במועצה, בעיקר בשביל לפתת את התשתיות של המועצה, שכל הרשימה שאתה כתבת עליה, זה התשתית הכי חשובה במועצה. זה מבנה חינוך. אין תשתית יותר חשובה מזה, והמקור העיקרי לזה, במדינת ישראל בכלל, לא רק במועצת אחרות, בכל מדינת ישראל, חוץ מדינת תל אביב ועוד שתי עיריות,

7 .ו

מועצה אזורית הר-חברון ו

מדינת ישראל, ולא התושבים. קודם כל, המקור לּה, חד משמעית צריך להיות. צריך ללכת למדינת ישראל, כמו שאני חושב שיצחק ידע שבגורה שלי בוועדת חינוך עושים את זה, עובדים על וה. לכן לא משנה, ולעשות את וה בכל הגורות של המועצה, להעביר כסף למדינה, ולא מהכיס של התושב, כי הגדרה, אנחנו חמש פעמים ככה מהקצה של הראש, בלי שעשיתי רשימה קודם.

העלינו מיסים למיניהם, בעוד לא שנתיים שאנחנו פה. שמתתי מאוד שיום של הארנונה, אנחנו מעלים רק טייס אוטומטי, בניגוד למה שהיה בפעם הקודמת. אנחנו רוצים לעשות כל מאמצ לתת לתושבים שירות, שזּה בעיקר תשתיות, וכמה שפחות לפגוע להם בכיס, ודבר זה יפגע בתושבים בכיס בצורה, כמו שאנחנו יודעים, בצורה קשה. בצורה קשה, שכמו שאמרה אגב אלינור, זה מדכא פיתוח של ההר, בניגוד, עוד פעם, לצו ארנונה המצוין שמפחיתיס עלויות של התיירות, שזה מעודד תיירות. פה אנחנו מדכאיס את ההתפתחתות של ההר. אנחנו עושים מעשה, עוד פעם, לא יודע בעזייה וה יתפתח, אבל זה מעשה שמדכא את ההתפתחות של ההר. והכסף חד משמעית לא צריך להגיע מהתושב, צריך להגיע למדינת ישראל וצריך לעבוד על זה, זה עבודה קשה, בטח בעולם של מלחמה, אבל אני לא, בסדר, אני מבין את הבעיה הקשה. זה צריך להיות המקור. קודם כל עקרונית, לדעתי, ואת התשובה הכללית למה שלדעתי שאתט רוצים שאנחנו נצביע בוועדות של וכאות. שתי נקודות לגבי הפרטים של גּה. אני חושב, עוד פעם, אני מסכים פה עס אנשים, ידידיה, אבל מי שחושב שמעלים מחיר של בית, לא משנה באיוה קטגוריה, של הבית והמחיר הזה לא מתגלגל לתושב, אני חושב שגה חוסר הבנה של איך שהוא קורא. אס הקמח עולה, גס הלחס יעלה.

ה דבר ראשון. דבר שני, המחיר עולה באופן רוחבי לכל הבנייה, כולל הרחבות. המתלות יטם | 29 שאנחנו תוסטכים אותם כאילו וה בסקטוריס מאוד מסוימים של הבנייה, יכול להיות שחברי, אני לא רוצה לעשות אחוזים. זה אומר שעוד בכל הבנייה, אנחנו גורעיסם מכולם ותוסכיס כסף לחלק מהאנשים. ואני חושב שאנחנו צריכים, אני חושב שאי, שזו טעות להעלות, בטח בסכום כזה, ואני חושב שאנחנו כמדיניות צריכים לחשוב איך אנחנו הולכים ומתאמציס ומביאים כסף ממדינת ישראל, מממשלת ישראל, שצו הדרך הנכונה לפניהס, ולא מהתושב. בטת לא בסכומים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו, בטח לא בהיקפים, בטח לא בדבר שהוא, שהוא מגבש צמיחה, שהתפקיד העיקרי שלנו וה להשקיע בתשתיות ובצמיחה של החברות.

אלירם אזולאי: אז אני אתייחס לדבר הזה. קודם כל, כל מה שמופיע פה רגע,

זוריק ולדר: אלירם, אתה רוצה שאני אתייחסז

אלירם אזולאי: כן, אני רק אגיד בכלליות ואצ אתה יכול לרדת לפרטים. כל מה ששמנו פה וה

המצ'ינגיס שאנחנו צריכים לשים. ולא הכספים שאנתנו צריכים לגייס במדינת ישראל עבור כל אחד ממבני התינוך. גאת אומרת, מה ששמנו פה זה רק השלמה שאנחנו נדרשים אליה בתור רשות במדינת ישראל, בכל גן או בית ספר או מעון יש בהתאם למבנה כמה הרשות נדרשת לשים.

-- ₪77

מועצה אזורית הר-חברון ה

לשכת מנכ"ל

ובקטע הזה הכללים של משרד החינוך הס מאוד מאוד ברורים, הכללים של המדינה הס מאוד ברורים כמה אנחנו צריכים לשים. אני רק רוצה לתת לכם דוגמה אבסורדית שמדינת ישראל למשל מתמחרת מבני יביל ב- 70 אלף שקל. לבנות מבנה יביל בהר חברון או בכלל במקום שהוא הררי, עם הטופוגרפיה שלנו, עס התשתיות, והפיתוח שלנו יכול לעלות לנו גס 50 מיליון שקל יחידה, עס כל התשתיות והפיתות. מה לעשות, משפעים רק ב- 70. בבתי ספר, גה מגיע למצב שאנחנו עשינו סקר ברשויות אחרות ובמועצות אחרות ובמועצות אזוריות, כמה, אמרנו אנתנו הולכים עכשיו לבנות בתי ספר חדשים. כמה מאציינג, בסוף בסוף בשורה התחתונה, כשאתה תכלס בונה בית ספר, רשויות שמות

דרור דותן: לא רק המאציינג המחויב, אלא כל מה שאתה צריך.

אלירם אזולאי: כן, כל מה שאתה צריך כדי לבנות את הבית טפר. זה נע בין 30 ל- 50 אחוו. כשזה

*ותר לכיוון ה- 50 אתוז. ואת אומרת, על כל שקל שהמדינה שמה בבית הספר, הרשות המקומית בשורה התחתונה שמה עוד שקל. למה: כדי שמבנה התינוך שלה יהיה מבנה חינוך נורמלי. אלא אס כן היא לא רוצה מבנה חינוך נורמלי. א', אס היא לא רוצה מבנה תינוך נורמלי היא כנראה לא תגמור אותו בכסף הזה של המדינה, כי אתה חייב לשים את המצ'יינג. אבל גס אס תשים את המציינג של ה-20 אחוו, אתה תבנה מבנה שלא היית רוצה שככה יראה התינוך בהר חברון. זה לא יהיה הדגל של החינוך בהר חברון. קח רשויות שהדגל שלהן זה חינוך, הן שמות לפחות 50 אחוז, יש כאלה שגם 60 אחו. זו המציאות היום במדינת ישראל, צריך להכיר אותה, צריך לדעת אותה, ואנחנו יכוליט לספר לעצמנו סיפורים אבל ה מה שקורה. וזוריק יכול לתת לכם דוגמאות מהרבה מאוד רשויות שהוא עובד איתן, מה בסוף הרשות שמה על מבנה חינוך.

אלינור נחום: בוא נבין מה התושב מקבל באותה הרשות.

אלירם אזולאי: אני מסביר לך שהרשויות האלה, כל הרשויות מביאות מהמדינה. גס אנחנו

מביאיט מהמדינה.

*וסף בר ח*: דיברתי על המציינג. גס אותו מביאים מהמדינה.

אלירם אזולאי: בסדר, או אנחנו נזכור אותך כדי שתביא לנו את כל המציינג מהמדינה ולא נחייב

את התושבים פה בכלום.

מלמד ידידיה: הדבר היחיד שאפשר וה רק הסכמי גז. אין דרך אחרת

יוסף בר חי: ברור, והו. אפשר להביא מהמדינה, וגם אני,

77 ו

מועצה אזורית הר-חברון זמ

אלקנה נווה: אני יש לי שתי שאלות

דרור דותן: רגע רצינו שזוריק יבחיר, זוריק רצית להתייתס.

זוריק ולדר: נכון. קודם כל רציתי לתוק את מה שאמרת, זה בהחלט, זאת אומרת, הניתוח הכלכלי

שנעשה זה ברמת סוג מבנה, וה לא איזה שהוא, בוא נגזור סתם מאציינג, איאה שהוא אחוז. אלא בכל קטגוריה בקטגוריה יש בעצם את אחוז המציינג כולל זה שגם חברת הבקרה כשהיא בדקה את וה היא ממש ירדה איתנו לפרטים, זה פעם אחת. פעם שנייה, אני מזכיר, וה לא שלמועצה אין היום חוק. יש כבר חוק, ה רק עדכון תעריף. גאת אומרת, גה לא שאנתנו, אתם יוצאים ממצב של אפס למאה, אלא וה רק עדכון נתב. דבר שלישי, כמו שעכשיו מעדכנים את התתשיב בעת החודש, לפי נוהל משרד הפנים עושים את וה אחת לחמש שנים. כלומר, גס אס קצת בעוד 5 שנים.

במהלך ה-5 שנים האלו, הנושא של אחוזי המאציינג השתנה, ופתאום המדינה תכניס יותר כסף לרשויות המקומיות, כמובן שאתם תהיו יכולים לעדכן את החוק ולהוזיל את התעריפים, אבל כל זה, וה כמובן בכפוף למציאות. זהו, וח מה שרציתי להגיד

אלקנה נווה: עמיר, רציתי לשאול שאלה.

אלירם אזולאי: רגע, שנייה, בגלל שעובר פה הזמן של השקיעה. אורי ביקש להתפלל.

עמיר פישר: יש אליי שאלה, אלירם, כי אני מצטער אני פשוט צריך לרדת.

אלקנה נווה: רגע, נו, שקט, חבריה. כן. עמיר, יש לי שאלה. דיברנו קודם על וה שבעצם הכספים

יעברו בצורה טובה ובצורה תקינה והם יעברו דרך המועצה ולא בצורות שהן לא תקינות. אני רק שואל, בגלל כל מיני סיבות שקרו פה בעבר, איך הכסף באמת יישאר בקופות האלה: ויצא לדברים שלשמם חויבו ונכנטו לקופות ולא לכל מיני דברים אתרים כמו שקרה בעבר.

אלירם אזולאי: אלקנה, אלקנה, שניה, כיוון שעוד 5 דקות יש פה שקיעה. אורי, תעשה פה קצר,

יאללה,

המליאה יצאה להפסקת לתפילת מנחה

אלירם אזולאי: התשובה לאלקנה לגבי ההרתבות גה שוה חל גס על הרחבות אבל רק על בנייה

לא על קרקע. יש שני תעריפים, יש תעריף קרקע ותעריף בנייה. ודווקא פת זה ירד. שניה, והתעריף על שיפוצים ירד כדי שמי שמשפף לא ישלם את התעריף הזה. בבקשה, קובי.

אלקנה נווה: רגע, אבל לא הייתה התייחסות של עמיר לשאלה שללי.

יו וטהו

מועצה אזורית הר-חברון ו

אלירם אזולא*: תזכיר לי אותח.

אלקנה נוות: שאלתי, עמיר דיבר פה כמה דקות על גה שבעצם הכסף יתתיל לעבור בצורה תקינה

ולא בצורה שעובדת היום מתחת לשולחתן וכל מיני מהלכים לא תקינים. ואני שואל בגלל כל מיני סיפורי עבר, איך אנחנו נגרוס לזה שהכספים באמת יישארו בקופות האלה לייעוד של הדברים האלה, ולא יתבלו על כל מיני דברים. אבל בעבר זה נעלם.

אלירם אזולאי: אלקנה, התשובה מאוד ברורה. אי, אתם בתור חברי מליאה, בסדר! וגם בנוהל

שכתבנו, יש פה בקרה שוטפת על הכספים ועל הנוהל. בשביל זה הנוהל הזה בא להסדיר את המנגנון שמפקח ומחלק, אוקיי! אז זו התשובה. קובי, בבקשה.

קובי בן גרא: ככה, שלוש שאלות ממש פיציות, אולי אפילו אפשר לוותר על אחת מהם. תפנו לכל

חישובים האלה כמו שדיברנו או, לקדם את התשלום שלהם, שלא פתאום יחטפו עכשיו את ההיטלים.

אלירם אזולאי: אז התשובה היא לא. אבל בכל מקרה כמו שדרור אמר, יהיו לנו עוד כמה חודשים

עד שהחוק יאושר. ואנחנו, אחרי שהחוק הוה יאושר בעורת השם, אנחנו נפנה אליהם.

קובי בן גרא: אני רק רוצה לוודא, אתה גס אמרת את זה פה, נראה לי כזה זה שאמרתי , אני רק

חייב לוודא את זה. בתים שעכשיו מרחיבים, תיאוריס היטל על הקרקע, זה רק היטל על הבנייה.

כאילו שס יש באמת...

אלירם אזולא*: כן, זה כתוב בפירוש בחוק.

קובי בן גרא: אוקיי, מצוין. מבחינת הניהול של הכסף, הוא בחשבון בנק נפרד, נכון: כאילו, הכסף

נכנט לשם

אלירם אזולא*: כן

קובי בן גרא: טוב, ככה. עכשיו הנושא קצת יותר כבד. כמו שידידיה אמר, אנחנו באמת מעלים

את ההיטל הזה בצורה אגרסיבית, אתם עושים את הדברים האלה על השולתן. כמו שדיברתי עם הרבה מכם פה, יש לנו בעצם שני הישגים מרכזיים גם שאני חושב שהם חשובים ותשוב להדגיש אותם. יש קודט כל את הוועדה הגו שמקימים אותה, והיא לשאלתך אלקנה, אס

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]