פרוטוקול מן המניין מס' 9

עיר: הר חברון
ועדה: מן המניין
קטגוריה: מן המניין
תאריך: 31/12/2025
מקור: הקובץ המקורי באתר הר חברון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

₪7 | לשנת מנכ"ל

02|

מועצה אזורית הר-חנרון מ

לשכת מנכ"ל

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 9-25

מיום 31/12/2025

יא' טבת תשפ"ו

סדר יום:

מליאה שלא מן המניין לאישור תקציב

1. אישור תקציב 2026.

מצייב טיוטת התקציב.

מליאה מן המניין 9-25

1. אישור פרוטוקול מליאה 8-25. מצייב לעיונכם.

2. תביירים.

3. הצגת תוכנית הר חברון 2048 -- יוצאים לדרך - רון שכנר

. 20:00 דיון פתוח לקהל ישיבה תיכונית- מצייב חומר מראש המועצה מוומנים: ועדת חינוך

ועדת היגוי

ועדי הורים

עמותות

5. שונות.

דינ הו הנוו| פאוק תעשיות םמ'תוים מ'קוד 9083558

יי

מועצה אזורית הר-חברון

לשכת מנכ"ל

משתתפים:

חסרים:

נוספים:

מועצה אזורית הר-חבוון

ישיבת מליאה מן המניין מט' 9-25

מיום 31/12/2025

יא' טבת תשפם''ו

| אלירם אזולאי ראש המועצה

| לשנכת מננ"ל

את

בר חי יוסף | חבר מועצה סוטיא

| מלמד ידידיה חבר מועצה בית חגייי

| שרגא אריאל | חבר מועצה נגוהות

קובי בן גרא חבר מועצה מצודות יהודה

אלקנה נווה | חבר מועצה מעון

אורי הורוביצ

| נעמה פוליאקוב

עו\ הורוביץ

נחום אלינור

\ חברת מועצה שני לבנה

| משקיף עשהאל

\ חברת מועצה עתניאל

| כהן אלעור | חבר מועצה טנא עומרים.

| אבנר חדד ₪0 | חבר מועצה שמעה

| מאיר כהן | חבר מועצה כרמל. ==

שמעיה אסולין | חבר מועצה אדורה

ניר בלושטיין | חבר מועצה סנסנה

מיכאל הראל | חבר מועצה תלם

ויו שפירא | חבר מועצה אשכולות

דרור דותן | מנכ"ל המועצה

| רונן כהן | גובר המועצה

חן פורסט סגנית גזבר

מאיה שמיר | עוורת מנכ"ל

| דוד סעייד. 0 רמייט המועצה. =

דוד סגל | מבקר המועצה

טל רחמני | דוברת המועצה

עווי בכר | מנחלת מחלקת תשתיות

דן קאפת = | מנהל מערכות מידע

| אילה בר און | מנהלת דסק חול = =

שי לותי | מנהל מחלקת קרקעות

| מוריה פרוינט | מנהלת מחלקת תיירות

שלמה לנדאו מנחל משאבי אנוש

רעות מעודה = | מנהלת מחלקת ישובים

יפעת גנון | מנהלת מחלקת רווחה

יפעת סולומון | מנהלת מחלקת חינוך

ראובן שדור | מנהל מחלקת ביטחון

| לילך פסת | | מנהלת מחלקת הנדסה

רון שכנר | פרויקטור

רויטל סופר | מנהלת לשכת מנכ"ל

- 4

| חבר מועצה מעלה חבר =

זינ הו הבוון פאוק תעש'יות מ'תוים מיקוד 90885508

יו | לשכת מננ"ל

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חבוון

ישיבת מליאה מן המניין מס' 9-25

מיום 31/12/2025, יא' טבת תשפיו |

אלירם אזולאי: אז, חברים, ערב טוב. אנחנו במליאת תקציב מיוחדת לתקציב 2026. ואחר כך

אנחנו למעשה נסגור את המליאה ונפתח מליאה נוספת חדשה לתייברים ולנושאיס הנוספים שהיו לנו במליאה. אז אני רוצה, באמת להתחיל את המליאה הואת שהיא לא סתם מליאה תגיגית, אלא היא באמת אחרי איזושהי עבודה מאוד מאוד ארוכה. שנעשתה פה על ידי המנהלים והיו שותפים אליה גס חברי המליאה גס בישיבות וגם חברי ועדת כספים שהשקיעו הרבה מאוד זמן בתקציב הוה, גס בעיצוב התקציב, גם בהתייחסויות לכל מיני נקודות בתקציב שהשתנו לאורך הדרך. ההערות הבונות של חברי המליאה בישיבות עס המנהלים בישיבות המקדימות שהציגו את תכניות העבודה ואת המדדים. והכל באמת בשביל לשפר את זה ולהגיע לתקציב שהוא אמיתי.

שהוא תקציב שאנתנו יודעים, שהוא שס לנו את היעדים המרכגייס שאנחנו עוד רגע נראה אותם ואיתס אנתנו הולכים. ובסופו של יום העבודה השוטפת היא אצל המנהלים ואני רוצה בעניין האגה באמת להגיד, תודה מיוחדת גם לדרור וגם לרונן וגם לחן שנמצאת פה. שמא שהיא לא יצא את הניהול שלו, חן, מי שלא מכיר, סגנית הגובר ולמאיה שהכינה את החוברת של התקציב השנה עשינו את זה הומי, לא בעזרת מישור. ובאמת העבודה הואת של המנהלים בשוטף, ביום יום, לקחת את התקציב הזה ולעשות אתו את המהות של כל מה שאנחנו מדברים פה ומצביעים פה במליאה. באמת אני אומר לכם, המנהלים, לכולם, התקציב הגה שלנו ושלכס, אה באמת שלכם ותודה רבה, גס על מה שאתם עושים ביום יום וגם על התקציב עצמו. לחיים,

אורי הורוביץ: לחיי המועצה, לחיי הר חברון, לחיי המנכייל שדאג להביא בקבוק יין טוב

מיכאל הראל: מי בעד!, יש מתנגדים: אפשר לעבור לישיבה. דרור, אפשר לעבור לישיבה חבל על

הזמן. המנהלים פה גמרנו להם על הערב

אורי הורוביץ: הבחור הולך ומתדרדר

אלירם אזולאי: אבל ראיתי שבתחילת הערב הוא היה עס הכיפה. כיוון שאנחנו במליאת תקציב.

כיוון שעל התקציב של המחלקות בעצם עשינו דיונים מקדימים בישיבות הפתוחות שהיו, אז אני רוצה לגעת באמת בבריף מאוד מאוד קצר כדי לסכם ולסגור וגם כיוון שאנחנו נמצאים כאן במליאת תקציב, או להראות לכם עוד כמה תקציבים שהם תקציבים שאנחנו לא מאשרים אותם היום בשוטף אבל הס כן משקפים את העבודה שאתסם פה מאשרים הרבה פעמים. אז מבתינת אתה יודע מה תיגע אתה בתקציב השוטף ואצ אני,

₪7 לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון 0 מ

לשכת מנכ"ל

דרור דותן: או אני אגיד כמה מיליט אבל רונן ייגע, בסדרז נתתי כמה נקודות שנתנו.

אורי הורוביץ: קובי אתה ערוך להציג את התקציב בבקשה!

קובי בן גרא: כולכם יודעים שהייתי עסוק בדברים אחרים.

דרור דותן: ה-1א/ שלו עסוק בתקציב. כמו שאתם רואים אנחנו בעצם בנינו את התקציב, אני

באמת אומר כאן שוב פעם, גס עס חן וגם עס רונן, שעות רבות כדי שנהיה מדויקים גם כמובן בהוצאות שלנו, ההוצאות הנדרשות, וגם לראות שאנחנו מאזנים אותם עס הכנסות ריאליות ונכונות. ומיד נגיע לנקודות שבהן רונן גס יפרט. למרות שגם לכם שלחנו את זה ואני מקווה שכולכם עברתם על וה, אבל גו הנקודה. אנחנו, רונן יראה לכם מיד את המספרים. כמו שאתם רואים אנחנו על 209, קצת יותר מ-209 מיליון שקל בהכנסות וכמובן כנגד וה גס בהוצאות. כאשר יש לנו גידולים, יש לנו גידולים משמעותיים שתלקס הס לא באמת בסוף מגיעים לידי, אני אגיד את וה ככה, חלקם הס הכנסה והוצאה כמעט, כמעט כמו שהם. למשל בחינוך כמו שאתם רואים שהחינוך גדל בצורה משמעותית, כמעט עשרה מיליון שקל נוספים בחינוך והאירוע הוה הוא נובע בעיקר, או לא בעיקר, אבל חלק גדול ממנו, למשל מההסעות, שכמו שאנתנו מקבלים אותן, ככה אנחנו משלמים אותן. ככה שאין לאה הרבה משמעות, אבל זה בכל זאת יוצר איושהו ניפות מסוים. של סכום התקציב הכולל ויש נקודות נוספות שהן כמובן גם גדילה בהכנסות. הארנונה שרונן יגע בה, וגם במענקי האיוון שטיפה משתנים וכנגד זה כמובן ההוצאות שלנו. אז גם ההוצאות כמו שאתם רואים הן במספר והה כדי לאון את התקציב, כי כך צריך להיות כדי לאזן את התקציב. שגם פה אס תראו את 25 מול 26, אז אתם רואים, בחינוך יש לנו גידול מאוד מאוד משמעותי. צריך לומר, אמרתי השבוע קצת בדרך הלצה.

אלירם אזולאי: מזל טוב לנעמה.

דרור דותן: אמרתי השבוע, תקציב התינוך שלנו הוא קצת יותר מחצי מכלל תקציב המועצה, אני

חושב שזה גם אמירה משמעותית, אבל השבוע היה כאן איושהו כנס של רווחה אז אמרתי להם, בכסף אנתנו יותר מחצי בחינוך ובכות אנחנו יותר מחצי ברווחה. אני חושב גס ששניהם, לא באמת אבל, כאמירה ואני חושב ששניהם, היא אמירה שבאמת משקפת את פעילות המועצה הן בפעילות הרווחה שבאמת מאוד מאוד משמעותית לטובת התושבים במ*וחד בתקופה הזאת, החינוך שהוא דגל מרכוּי והולך ותופס תאוצה בעוד ועוד פעולות שאנחנו עושים. רונן אתה רוצה לגעת בנקודות?

רונן כהן: אני אומר את וה בקצריס. את התומריס קיבלתם, וכמובן אנחנו לא נעבור פה על כל

התקציב. אני רוצה לתת מספר דגשים, שמהירים בעיניי מאוד מהותיים, איך נקבע תקציב.

יי | לשנת מננ"ל

מועצה אזורית הר-חברון 0 ה

לשכת מנכ"ל

לגבי מענק קידום, אנחנו הוספנו 4.5 מיליון שקל לתקציב 255י. ולפי נתונים וכמה שאלירס קצת דיבר עס כל מיני אנשים, כל מיני מסדרונות, אנחנו מקווים שוּה מה שיקרה. רק שנבין, ב2024 זה היה ביצוע של 26.3, ב25' התקציב הוא 25.8, הביצוע ב25' הוא סימן שאלה, ועדת הכספים עכשיו, של הכנסת, אמורה להתכנס ולאשר הנהלה של כמה? 450 מיליון שקל!

דרור דותן: 320.

אלירם אזולאי: זה 300 לזה, ועוד 180 לביטחון.

רונן כהן: כן, צריכים להוסיף את זה כמובן שה מתחלק עס כל הרשויות.

קובי בן גרא: זו הוועדה שהתפוצצה היום, כאילו

אלירם אזולאי: כן

רונן כהן: אנחנו עוד לא יודעים כמה זה יקרה, כמה זה יהיה, אנחנו בצפי תקציב רשמנו, בצפי

ביצוע שקיבלנו, רשמנו שיהיה 27 מיליון שקל, אנחנו חושבים שזה יהיה אפילו יותר. ולכן גם ב26!

תקצבנו ליותר. מענקי יוייש, בעצם בצמצום פערים, ועוד אחרים, תוקצבו בשנת 26' בדומה לתקציב 25', למרות שאת רוב התקציבים עדיין לא קיבלנו. 13.1 מיליון שקל, וב-24' ביצע 17.2.

המספרים פה הס באמת, ההפרשים פה הס באמת גדולים. מה שחשוב לי לציין אבל בעיקר וה שסך הכל המענקים המותנים בתקציב 26י הם 13.3 מיליון שקל. ואת אומרת, התקציבים שרשמנו אותם, וה המותנה. גס בגרף הקודם שדרור דיבר, ראינו את ההפרשים, אז נראה שס באמת גידול של, במענקים הנותנים לקתתי 23 מיליון שקל, ושצזה מתחלק בין המענק האיזון לבין מענק היוייש.

עוד שינויים עיקריים בתקציב, אני הלכתי רק ככה על כמה נקודות. ארנונה, שנת 26', אנחנו הולכים לבצע סקר נוכסיס, כבר יצא מכרז, כבר התחילו, היום כבר ישבו פה לדברים קודם. היום הייתה פה ישיבה גס עם מזכירים של ישובים, איך לבצע את זּה. כמו כן לגבי המחצבות, אנחנו הבאנו חברה על ההסכם הקודם של המחצבות מסתיים השנה, הסכם לעשר שנים. הסכם לארנונה הבאנו חברה, ישבנו איתם, דיברנו איתם. הוא שלח לנו נייר שההערכה שלו המינימלית וה 3.5 מיליון שקל תוספת. אנחנו הולכים לבקש הרבה יותר!

אודי הורוביץ: בשורה גדולה מאוד

אלקנה נוה: לשנה?

רונן כהן: לשנה.

₪7 | לשנת מנכ"ל

092(

מועצה אזורית הר-חברון 0 זמ

לשכת מנכ"ל

אלקנה נוה: למה כל שנה הייתה לה צמוד מדד או משהוז

דונן כהן: לא, על המחצבות, עזוב,

דרור דותן: אנחנו מדברים על תקציב 26'. לא חותמים שום חתימה, הולכים בשומה, כמו שצריך.

אלירם אזולאי: הס הולכים לקבל ארנונה כמו לא בהסכם, אלא בשומת ארנונה.

רונן כהן: בשומת ארנונה, הינה וה הולך לבקש, בקיצור זה, לכן אנחנו רואים את הקפיצה

בארנונה בצורה משמעותית. או ה גם העלאה, גם סקר נכסים וגם גס חוות מעון. אני מסתכל, הם שס אתה יודע. הס כבר התחילו. שכר, יש גידול פחות או יותר, שקל, חמישה אחוז רוחבי.

אחרי משרד הפנים. יש קצת מגורים קצת יותר וקצת פחות. בולט מאוד, אני הייתי תייב להכניס את זה פה, שבחינוך וה דן כבר, גדל בעשרה מיליון שקל, שוה משמעותי וגם גס באתוויס משמעותי וגם בכסף זה משמעותי. יש ארבעה ישובים חדשים, אז כמובן שכל אותם עולות כסף.

יש גידול בתלמידים, גידול בהסעות. לצערי הגידול בהכנסות, הצפי של גידול בהכנסות, עם חברת שחקים שמלווה את החינוך, 7 מיליון. דגשים עיקריים, כשעשינו, רק רגע, אתה רוצה להוסיף פיתוח?

אלירם אזולא?: כן, אנחנו נדבר על וה בסוף, על הפיתוח. אני רוצה רגע להוסיף שלושה דבריסם שאנחנו מדברים היום על תקציב. על התקציב השוטף אנחנו מצביעים היום, אבל חשוב לי שגם תהיו מחוברים וגם תראו את התמונה הכללית של איזשהו סיכום של 25 בתקציבים עקיפים ותקציבי פיתוח. תקציבים עקיפיס גה בעצם תקציבים שאנחנו מגייסים להשקעות בהר חברון, אבל וה לא תקציבים שעוברים דרך המועצה בתייברים או בשוטף. לדוגמה, אם עכשיו אנחנו מביאים כסף לכביש 60 או לצומת בעשהאל או לצומת באביגיל או לצומת באשתמוע או כל מיני.

תקציבים שאנחנו מביאים שהם ייעודיים לפיתוח של הר חברון, אז עשינו פה איושהו סיכום של תקציבים עקיפים שגויסו ב 25י והם בעצם השקעות בהר חברון. או אני אומר, יש פה גם את התקציבים העקיפים וגם את תקציבי הפיתוח. בתבייריס אישרנו בעצם 333 מיליון שקל, קצת יותר מ-333 מיליון שקל שה בעצם סך התבייריס שהיום מתנהלים במועצה חלקם נמצאים בתכנון, חלקם נמצאים בביצוע. אבל אלה בעצם ההשקעות התבייריות שאנחנו מצביעים עליהן כל פעם והן נאספות. ולמעשה אנתנו אמורים לראות חלק לפחות גדול מהביצוע של הכספים האלה, בעזרת השם ב-2026. כמובן שיש תבייריס שלוקחים יותר משנה. אבל צריך לדעת שאחד האתגרים המרכזיים שיהיו לנו ב-2026 זה הביצוע. כי כסף, יש לנו הרבה מאוד לביצוע בהר חברון, אתם רואים, כמה וּה לתשתיות, יש לנו כ-6 מיליון שקל, כ-7.5 מיליון שקל לקרקעות, כ-10 מיליון שקל לתיירות, כ-24 מיליון שקל לחינוך.

007 | לשנת מנב"ל

מועצה אזורית הר-חברון וחקת

לשכת מנכ"ל

כ-50 מיליון שקל לביטחון וכ-225 מיליון שקל בהנדסה. אז אלה התקציבים של התבייריס שלאורך הזמן אישרנו.

שמעיה ברקוביץ: מה זה הנדסה!, ה השכונות!

אלירם אזולאי: הנדסה זה יכול להיות שכונות, זה יכול לחיות,

דרור דותן: משרד שיכון, אתה צודק. כן, שכונות.

אלירם אזולאי: כן. למשל בהנדסה, כדוגמה, זה יכול להיות בתקציבים של התבייריסם, וה יכול

להיות שכונות, וה יכול להיות ביצוע של שיקום תשתיות ותיקות, תבייעות, סקרים.

אלקנה נוה: ומה וה קרקעות ותיירותז

אלירם אזולאי: תיירות זה למשל לטיילת בין מעון וכרמל, אה נחשב בתיירות. למשל דרך בין

סוסיה, דרך חדשה שאנחנו הולכים לעשות בין סוסיה קדומה ליער יתיר, שאת חלקה אנחנו עושים. למשל ארצ תהילים, כל מיני פרויקטים שס.

אלקנה נוה: וקרקעותז

אלירם אזולאי: קרקעות אנחנו מנהלים את זה בתבייר. אתט מכירים את זה. קרקעות זה מה

שאתם מכירים שהוא בתבייר.

דרור דותן: אני מצפה מכם לוכור, זה הכול אתם אישרתם.

אלקנה נוה: בקרקעות לא הצגת את שי לותי.

דרור דותן: הוא נוהג בטרקטור, בתוך הטרקטור זה שי לוחי.

אלירם אזולאי: היד פה וה היד של שי לותי. תקציבים עקיפיס גה למעשה מה שאמרתי לכם

קודם, ה התקציבים שמשרדי הממשלה השקיעו ב 2025, בהר תברון. כמובן, לא את כולם אנחנו רואים עדיין בביצוע, חלקם נמצאים או בתכנון או בתחילת ביצוע, אבל כ-760 מיליון שקל, שמתוכסם בערך 600 מיליון שקל וה הסיפור של כביש 60, ועוד כ-160 מיליון שקל של מה שאתסם מכירים, משרד התקשורת, יש את כל הסיפור של הסיבים והאנטנות, זה כ-18.5 מיליון שקל.

משרד התשתיות שמשקיע פה גס בסיפור של החשמל, גם בסיפור של הביוב.

יו | לשנת תנכ"ל

תועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מננד"ל

משרד הפנים שהשקיע פה בכספים נוספים לתיקון עיוותים כדי לעזור לנו בכספים הוא רוצה לעוור לנו בהמראה. נגב גליל, ששם פה כסף בגני ילדים בהתיישבות הצעירה. אה הכל הס מבצעים בצורה ישירה. משרד הביטחון שמבצע פה בצורה ישירה, אתם יכולים לראות פה, משרד השיכון, וכל מיני גופים נוספים שזה יכול להיות קקייל, חינוך, החטיבה להתיישבות וכולי ומשרד לביטחון פנים שגם שס פה קצת כסף בהקמה של תחנת כיבוי אש. את כל הדבר הזה בעצם אנחנו רואים בפועל בביצוע בשטח או נראה בעורת השם בפועל בביצוע בשטת ב-2026 ואתריה, אבל צריך לדעת שהממשלה משקיעה הרבה מאוד בהר חברון בתקציבים עקיפים שעליהם אנחנו עובדים בעבודה פוליטית, בעבודה מקצועית, משולבת עבודה פוליטית, אבל בסופו של דבר הכספים האלה מגיעים להר חברון ומבוצעיס פה בתוך ההר. הדבר הנוסף שלא נמצא בתקציב השוטף וה תרומות ושותפויות, מה שהתחלנו ב-2025. יש פה איושהו סיכום ראשוני, קצת יותר משישה מיליון שקל.

שגייסנו ב-2025 מאז שהתחלנו לעבוד על דסק חוייל ותרומות. ואתם יכולים לראות גס למה זה הלך לפיתוח ותשתיות. יש פה 980 אלף שקל שהלכו לבתי כנסת ומקוואות. יש פה מעל 300 אלף שקל בהשקעה בהרחבות. יש פה 100,000 שקל למצפה ציו שהגיע, בקיצור אתם יכולים לראות פה, יש פה את המיגוניות שהבאנו, שהם נתח משמעותי שהם כ-3.5 מיליון שקל. תקציבים של תרומות לקהילה ורווחה, למשל המרכז חוסן שאנתנו בונים בשמעה. כסף למילואימניקים שלנו, כסף למרכו להתפתחות הילד ואלה בעצם הכספים שב-2025 גייסנו. ואת רוב רובם כבר ביצענו מהכספים של התרומות וזה בעצם משלים את הסיפור של התקציב השוטף שאנחנו מדברים עליו היום, אבל למעשה מרחיב את התמונה לתקציבים הנוספים שאנחנו עסוקים בהם גם כדי לגייס = 8 אותם וגם כדי לבצע.

שמעיה ברקוביצ: שכתת תקציב משמעותי

אלירם אזולאי: מה?

שמעיה ברקוביצ: מה שהגיע מהחתלייפ.

אלירם אזולאי: מהחלייפ לזה?, כן, החלייפ בעצם תרמו לשני דברים. אחד, לתשתיות בכל מיני

מקומות בהתיישבות החדשה, חוות, יישובים חדשים, מרכיבי ביטתון, והם גס תרמו להקמה של דסק חוייל. אנחנו לא שילמנו עליו במהלך השנה הראשונה וזה תרומה של החלייפ. ביעדים המרכזיים של 2026, בעצם שמנו, יש הרבה מאוד יעדים שראיתם אותם בתוך תוכניות העבודה של המנהלים, אבל יש פה כמה יעדים שהם יעדים רותביים. ששמנו שאותם אנחנו רוצים כמועצה למעשה להשיג ברמה הרוחבית. ושיפור השירות לתושבים מוקד הר חברון שעד עכשיו היה בהרצה כמוקד ביטתוני ולפני שלושה חודשים קיבל את בעצם את האישור הסופי לעבוד כמוקד שהוא המוקד המרחבי, היום כל אחד שמחייב 1208, בין מיתר לגוש עציון מגיע למוקד שלנו.

₪ | לשנת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון 0 ות

לשכת מנכ"ל

מוקד 4 נשאר רק על קריית ארבע. ולמעשה אנחנו רוצים להרחיב את המוקד הזה בצורה שהמוקד הוה יהיה 106 מלא. שכל תושב שיתקשר, יוכל לקבל את השירות הזה באופן מלא ווה בעצם השלב השני שדיברנו עליו, אתם זוכרים כשהקמנו את המוקד, דיברנו על וּה שאנחנו נרצה לעשות אותו בשני שלבים, אז בעזרת השם אנחנו הולכים להתמקד בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, כדי לאפשר למוקד הוה לעבוד גס כמוקד שירות לתושב באופן מלא. מבתינתי החזון והחלוס זה כמו הרשויות הכי מתקדמות במדינת ישראל בהיבט הזה מועצת בנימין שקיבלה את המקום הראשון במדינת ישראל במוקד שירות, שתושב מתקשר. והמוקד נותן לו את השירות מקצה לקצה, הוא לא אומר לו, שמע זה הטלפון של הגבייה, דבר איתם. הוא לוקח את הפנייה, מטפל בפנייה לאורך כל הדרך וגם סוגר את הפנייה מול התושב וזה לא משנה אם גה עכשיו בטלפון או בוואטסאפ או במייל או בכל דרך אחרת אבל בסופו של דבר, יש לנו גם מוקד שירות. וגסם עבורנו כמועצה, כהנהלה, יש לנו מרכז עצביס שאנחנו יודעים שכל היום שולט בנתונים, אנחנו יכולים להיכנס אליו, וכל מיני דברים שמפוזריס פה במועצה, למשל עוזצי מחזיק, את כל הנתונים בזמן אמת, מה קורה עס המטיישים ומה קורה עס המים ומה קורה עס החשמל. כל הדבר הזה ישב במסכים במוקד אחד, שידע בזמן אמת לנטר את זה ולהתריע לנו על בעיות וגם לטפל בהם. אז וה בהיבט של שירות לתושב. מבחינת תכנון מספר יחידות דיור אנחנו רוצים לנצל את הזמן הוה שעוד יש לנו עס הממשלה הזאת ולמקד מאמצ ואנחנו לדבר הזה אני לא יודע מה יהיה, אני יודע שמבתינתי כל יום זה היום האחרון ולכן אנתנו צריכים לרוץ על תכנון כמה שיותר מאסיבי. ותבייעות שנמצאות בתכנון אנחנו מתכוונים לתת ריכוז מאמף כדי להאיץ את הטיפול בהם ולהביא לאישור | 9 של כמה שיותר מספר יחידות דיור כדי שיהיה לנו בנק של כמה שיותר בתים לבנות פה בהר חברון.

הדבר השלישי זה דסק חוייל שדיברנו עליו קצת גס במליאה הקודמת וגם הראיתי לכם קצת גס את הפעולות שלו וגם את השותפויות שאנחנו עוד רוצים להשיג, בעורת השם, גס להשקעות בהר חברון וגם לתרומות וגם לשותפויות של קהילות מול קהילות. והנושא הרביעי וה קידום הגדלת הכנסות בעוגניס מרכציים. הכוונה היא לשלושה פרויקטים שאנחנו רוצים ב-2026 לרכז עליהם מאמץצ. אחד, זה אזור תעשייה שער יהודה ותחנת הכוח שם, שאנחנו רוצים להתקדם שס משמעותית בהערכות זהירות ברגע שיהיה לנו, בעגרת השם, שס תחנת כוח ואזור תעשייה, הדבר הזה יכול להגדיל את ההכנסות של המועצה בין 10 ל-30 מיליון שקל בשנה. כמובן שזה לא קורה בשנה אחת ולא מפתחים את זה בשנה אחת אבל יש שמה עוגן מאוד מאוד משמעותי של התחנת כוח

מלמד ידידיה: קדנציה הבאה. שמה?

אלירם אזולאי: יכול להיות שזו הקדנציה הבאה ויכול להיות שאנחנו שותלים פה משהו שעוד

הרבה שנים יהנו ממנו. אבל וה התפקיד שלנו וכל ומן שיש לנו את כל הגופים שאיתנו אנחנו

יו | לשנת חנכ"ל

02|

מועצה אזווית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

רוצים לעבוד על וה מאוד חזק ומהר ולכן מי שמנהל היום, את שלושת הפרויקטים המרכזיים גס אזור תעשייה שער יהודה שנמצא ליד תלם אדורה, גם אזור תעשיית טנא שקיבל אישור הפקדה, אנחנו מקווים להפקיד אותו כמה שיותר מהר, 900 דונם ובעזרת השם גס להתקדם עס תכנית מפורטת ואחר כך פיתוח. וגם אזור התעשייה פה, פה, במיתריס שהולך ליותר מהכפלה מבחינת התבייע שלו. ביחד עס מה שרונן דיבר על הסכם המחצבות, מבחינתנו אלה העוגני ההכנסות המרכציים שאנתנו יכולים להתעסק בהם. כדי לבטט את המועצה כלכלית טוב יותר ולאפשר לנו לתת יותר איכות חיים לתושבים.

שמעיה ברקוביצ: מי מנהל את וה: החלייפ

אלירם אזולאי: כן, מי שמנהל את שלושת אזורי התעשייה ברמת התכנון ובעזרת השם גס אחר

כך בפיתוח ובניהול זה החלייפ

שמעיה ברקוביץ: ולגבי מיתרים יש קו כחול!

אלירם אזולא*: כן, קיבלנו קו כתול ואנתנו עכשיו בתכנון להכפלת התבייע. או בעזרת השם באמת

לעוד שנה מלאה תעשייה למען תושבי הר חברון, אני חושב שגם חדוות העשייה שנמצאת פה במועצה ובשותפות עס היישובים ובעבודה העניינית והמועילה פה במליאה, נותנת פה את התוצאות ובסוף בסוף בסוף גה עבודה של הרבה מאוד אנשים. כדי שההר הזה יתפתח וברוך השם - 10 אנחנו נמצאים בתקופה של ברכה גדולה. אנחנו מקווים שמפה אנחנו באמת רק נלך ונעלה. א

לפני שאנחנו מצביעים, אז שני דברים.

אורי הודוביצ: רגע, אפשר למחוא כפיים

אלירם אזולא*: לפני שאנחנו מצביעים, שני דברים. אחד, אס יש חברי מליאה שרוצים להתייחס או נעשה סבב בשמחה והדבר השני במסגרת ההצבעה על התקציב, במסגרת ההצבעה על התקציב, בעורת השם, אני מקווה, שנצליח לגמור את 2025 גס עס עודף ולכן אני רוצה שנקבל החלטה שככל שנסיים את 2025 בעודף, העודף הזה ילך לקרן עודפים ובעצם יתאפשר לנו מהקרן עודפים להחליט אחר כך מה לעשות עס הכסף הזה.

רונן כהן: מה: אבל הצבעה קמה ב

אלירם אזולאי: אנחנו נצביע על הכול. אנחנו הרי לפני ההצבעה, אני רוצה שנעשה התייחסויות

למי שרוצה.

07 | לשנת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון סז

לשכת מנכ"ל

קובי בן גרא: טוב, יש לי איזו מחויבות קטנה לסגור. אני לא יודע אס שמתם לב, תקציב הפיתוח

לא היה בשנים קודמות, ואני חושב שאה משהו חריג בכל מועצה אחרת. אני לא מכיר שהיה דבר כזה. וה ממש ממש טוב ועוזר לסגור את כל התמונה השלמה של בעצם מה קורה בהר חברון, ואני רוצה להגיד בכל הכבוד, כתבנו את וה בקבוצה של ועדת כספים, זה דרור, לרונן וכמובן לחן הבטחתי לך שתופיעי בפרוטוקול.

אלירם אזולאי: עוד התייחסויות לגבי התקציב?

מאיר כהן: אני אשמח לפרגן. באמת אחד התקציבים שאני זוכר הכי שקופים, הכי מקצועיים,

לאט לאט, כל מנהלי המתלקות. המון שעות של בעיקר הדסק המקצועי יישר כת גדול.

דרור דותן: שתדעו לכם שחן אמרה לא לעשות את זה עס חברה חיצונית אלא לעשות את גה בבית,

לא הבנתי כמה עבודה זה הולך להיות לנו ומאיה פה מאחוריכס עבדה על גה לילות רבים, על ההפקה הטכנית. אני חייב להגיד לכם שגם בבתינה המקצועית אין ספק שהלמידה הפנימית שלנו הרבה הרבה יותר עמוקה בהקשר הזה. אז בסדר אנחנו הולכים ומשתפריס גס בצה ברוך השם.

אלירם אזולאי: אז תודה לכולם

אורי הורוביץ: אני רוצה להגיד כמה דברים. אחד, האמת שלחתי לכם את לפני כמה דקות. לדעתנו

המתלקה שצריך לתת לה יותר משאבים. כדי שתוכל לקרות הרבה מעבר למה שהציגה בתוכנית העבודה זה מחלקת הנדסה לאור היקפי הפיתוח הצפויים בשנים הקרובות, והרצון שלנו כמו שאמר אלירם. ולהגיש כמה שיותר בתים, כדי שלא יודע מתי, שיהיה בקיצור, שנוכל כל הגמן רק לבנות ולבנות ולבנות. חוץ מתלס, שהיא כבר כל כך גדולה שחבל על כל שאר היישובים. ולכן

חשבנו ודרור: גיד על זה אחרי ה מילה, שצריך לאפשר למחלקת, למחלקת ההנדסה על התוכנית

שלה במידה והיא תידרש במעלה שנת העבודה, לאשר לה עוד הרחבה של התקציב, מאיפה עוד מעט, דרור יגיד. הדבר השני, אה צריך באמת לברך, לברך את כל מי שפעל מאלירס דרך דרור וכולי, על המאמף המועצתי להגדלת ההכנסות. וה לא דבר שמובן מאליו. אנחנו, כשהתחלנו וראינו מה היה פה ב-18 ו-20 וכוי, סוגיית ההתייעלות התפעולית, אנחנו ערכנו איה שהוא מהלך, לבדוק את הנושא של רכבים חשמליים, יכול להיות שאיפה שהוא נקרא סוף 26י, אנחנו ככה ממליצים לא לפחד ולקבל החלטה שבהנחה שבאמת נראה את ההתייעלות, נקבל החלטה נוספת, בתבייר כמובן וכולי, לקחת הלוואה נוספת ולהרחיב עוד את ה... במאמצ של ההתייעלות במרתבים. יש לנו פה מחלקת יישובים, מחלקת פיתוח עסקי וכולי. וּה מחלקות שמתוקצבות על ידי תוכנית המראה. תוכנית המראה היא לכמה שנים: שלוש שנים!

דרור דותן: עקרונית לשנתיים, אבל כיוון שלא השתמשנו בסכומים, היא תמרח לשלוש שנים

- שי | לשנת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חצרון 0 רמת

לשכת מננ"ל

אורי הורוביץ: בערך שלוש שנים, זה אומר שכדאי שאנחנו כמליאה, חברי המליאה והמועצה,

אנחנו נשים עין ונראה, מה התפוקות של המחלקות האלה והאם אנתנו לקראת 27, אולי 28, לא יודע, אולי נראה לי ב-27 יצטרכו פה להסתכל על זה. כמה משקיעיט בהם, אס משקיעים בהם, כמה משקיעים בהם, בסדר! זה לא איזה דבר מובן מאליו שהקמנו מחלקת יישובים, אצ עכשיו היא חייבת להמשיך. צריך לראות מה התפוקות שלה, ההיתר, הפחות וכולי. והדבר האחרון, באמת ישר כוח גדול על מתלקת קשרי חוץ, אבל גס זה, כל האמן להסתכל על מדדים. והדבר האחרון, אחרי שאלירס ודרור הראו לי, כי עסקתי פה בשיחות עם אנשים, יישר כוח לכל המחלקות ששמנו את השלטים האלה בחוץ, ובכל שלט באופן מובהק, ממש ברור, מדדים. מי ש, איפה עוזי, לא יודע על זה, לעשות ככה וככה פחים כתומים, ככה וככה גה, וזה משהו ש, באים בעוד חודש, בעוד שנה ועוד ּה, אפשר לראות, עומדים במדד, לא עומדים במדד, אולי צריך עוד תקציב, אולי צריך להפסיק תקציב וכולי וכולי, נשאר פער גדול לכולם.

דרור דותן: אני רק אתייחס לנקודה שאורי העלה ואני עניתי גם בוועדת כספים אבל גם דיברנו

על וה לפני כן. והסברתי לאורי שהבעיה, לא הבעיה, האתגר הגדול שלנו באגף הנדסה הוא לאו דווקא תקציבי כיווןו שצריך לומר שזה אגף שנהנה ובמיותד בשנה האחרונה, אחרי פעולה מאוד אינטנסיבית כאן, גס של אלירם, גס דוד. מול משרד השיכון, מתקורות שמשרד השיכון נותן עליו, ככה שבעיה כספית זו לא הבעיה שלו. יש לו יותר בעיה ארגונית שנובעת מכך שקשה מאוד לגייס בעלי תפקידים מקצועיים בשכר של השירות המוניציפלי. ולכן הלכנו לאיוושהי תוכנית ארגונית, ‏ 12 שאני באופן אישי גס כתבתי אותה וגם מוביל אותה, איך אנחנו בעצם מייעלים גס את מחלקת הביצוע וגם את מחלקת התכנון ככה שיהפכו להיות אפקטיביות ומשמעותיות יותר. בעורת השם אנחנו נמצאים עכשיו במכרו למתכננים כדי להעביר תכנונים החוצה ולהוריד את העומסים כאן.

הבעיה היא לא תקציבית. יחד עס וּה, כיוון שאורי העלה את הסוגיה, אני מבקש מכם שנשים את זה כחלק מהפרוטוקול, שככל ונראה במהלך השנה שאגף הנדסה זקוק לכספים נוספים, אנתנו נעלה את ה כאן כבקשה לתבייר, לא נפרוץ את התקציב, אלא אס כן יהיה לנו איזושהי מסגרת תקציבית, שממנה נוכל לעשות הסטה בין סעיפי תקציב. אבל לא נפרוץ את מסגרת התקציב השוטף, אלא ניקת בתבייר, אם אתם ווכרים, בשנת 24י עשינו משהו דומה, בתשלום ליישובים.

אזגם פה זו ההמלצה שלי וכשהיא תובא לכאן לתבייר אז היא כמובן תהיה החלטה שלכם להצביע בעד או נגד לאור דבריו של אורי שאני מסכים איתם. על הצורך בחיווק האגף הזה, אני חושב שיהיה כאן תמימות דעים או רוב לדבר הזה.

אורי הורוביצ: יישר כת גדול.

דרור דותן: טוב, אנחנו מעלים עכשיו,

יי | לשנת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון מ

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: יש עוד התייחסויות בנושא התקציב!

אריאל שרגא: וה שהחלייפ, דובר פה שחילקו תרומות מהחלייפ, אנחנו לא מדברים עכשיו על

החלייפ, אבל לא בטוח שחילוק תרומות זה דבר נכון . שוב פעם, רק חלק דיבידנדים, לא עשינו דיבידנדים ליישובים, ככה להבנתי.

דרור דותן: טוב, לגמרי. אולי וה לא היה המינות.

אלירם אזולאי: יש עוד התייחסויות בעניין התקציב! רגע לפני שאנחנו מצביעים אנחנו נעלה את

התקציב, אחרי התקציב אנחנו נעלה את האצלת סמכויות

דרור דותן: זה ביחד, אני רק מסביר שוב פעם כאילו בשביל מי שלא זוכר, כי כל שנה יש פה ושם

שאלות. מסמך האצלת סמכויות זה בעצם המסמך שמאפשר לנו, באופן פורמלי להעביר כספים ליישובים בגין פעולות שאנתנו בעצם מעבירים להם את הסמכות לביצוע. המסמך הוא והה משנה לשנה. הוא לא קשור לאותו מסמך חלוקת הסמכויות שיש בין המועצה לבין היישובים שעליו הצבענו ביחד. והתקבל על ידי היישובים. אלא הוא הדרך הפורמלית ולכן הוא בעצם צמוד להצבעה על התקציב. אנחנו גס מצביעים על האצלת הסמכויות. אלא אם כן באמת יש לי כאן מישהו שהתנגדות ורוצה להפריד. אנחנו כבר נמצאים בזה ביחד. יש איוה עניין להפריד את זה!

לא, לא, וה חלק מה בסדר. אפשר לאשר את התקציב, 13

אלירם אזולאי: אז חברים, אנחנו מאשרים את התקציב. כן, כן. אנחנו מאשרים את התקציב

המוצע לשנת 2026, כולל תקציב תקן כוח אדם שהוצג. בספר. מי בעדז נמנעים?, נגד!, תודה, עבר פה אחד. תודה רבה.

| החלטה: המליאה מאשרת את תקציב 2026 עפ"י ספר התקציב שהוצג במליאה | אושר -פה אחד

דרור דותן: 2 דברים פורמליים קצרים. אה סליחה, האצלת סמכויות.

אלירם אזולא?: אנחנו מצביעים על האצלת סמכויות. האם יש מישהו: האצלת סמכויות, מי בעדו נגד! נמנעים! תודה, עבר פה אחד.

החלטה: המליאה מאשרת את מסמך האצלת הסמכויות

אושר - פה אחד

יו | לשנת מנב"ל

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

דרור דותן: טוב, סיימנו את המליאה שלא מן המניין לאישור התקציב. אני מבקש לפתוח את

מליאה 9-25 שבה אנחנו נעבור על שני דברים. טכניים ולאחר מכן יש את הצגת תוכנית הר חברון 8 על ידי רון שכנר והדיון על הישיבה התיכונית. שני הענייניסם הטכניים, הראשון הוא כמובן אישור פרוטוקול מליאה, מה!

אלינור נחום: אישור פרוטוקול 126

דרור דותן: לא, הוא עדיין לא הראשון של 26', זה יחיה לכם עוד שבועיים בערך לדעתי. אישור,

אישור פרוטוקול מהמליאה הקודמת. דרך אגב, הייתה שס תקלה. אני מודה למי שעובר על הפרוטוקול וראה את התקלה ותיקן. לא, הפעם לא קובי. הפעם קריאה בכתב, לא ב-41, לדעתי.

אז אני מבקש לאשר את הפרוטוקול הקודסם. האם יש מתנגדים! את הפרוטוקול. נמנעים! עבר פה אחד.

| החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 8-25

| אושר -- פה אחד

אלירם אזולא?: הנושא השני, ובכל זאת אני אקרא לגבי קרן עודפים, אנחנו צריכים להצביע על %אה, על קרן עודפים בנפרד! כן. טוב, אז אנחנו מצביעים רגע על קרן עודפים. כן, כן. על קרן עודפים שבעזרת השם, אולי, בעורת השם, אס תהיה לנו ברכה יפה ויהיו יתרות מ-25, אנחנו מקבלים

החלטה להעביר את גה לקרן עודפים. האם יש מתנגדים: נמנעים? תודה, עבר פה אחד. 14

החלטה: המליאה מאשרת במידה ויהיו עודפים בביצוע 2025 היתרה תועבר לקרן עודפים

אושר - פה אחד

דרור דותן: טוב, הדבר הנוסף שרצינו להעלות זה ביקשנו להעלות תבייריס תגיגייס. אומנם יש

כאן שניים שהם כן הלוואת פיתוח, מיד נגדיל. יש פה שניים, את יכולה להגדיל?

דרור דותן: ה גס לא יותר מדי מורכב. יש כאן שתיים שהן הלוואות פיתוח שנוגעות, אחת לחובה

שיש לנו בעקבות תרגיל אש שנעשה בסנסנה, שאנחנו צריכים להשקיע שמה במערכות גילוי אש בבית ספר תמרים. אנחנו עובדים מול משרד התינוך לקבל את הכסף, אבל כיוון שאין לנו אמן בנושא כזה של בטיחות ואנחנו רוצים לעשות את זה, אני מביא את זה כרגע כהלוואת פיתוח, ככל ויהיה כסף כמובן שאנחנו נעדכן את התבייר, ככל שיהיה כסף ממקור תחיצוני. השני ה הצטיידות למיתייר שקראתם עליו גס בתוכניות העבודה של הרווחה. גס פה ההצטיידות היא בעיקר קודם כל גדר חיצונית שאנחנו מחויבים כדי שנוכל להתחיל להפעיל את זה והצטיידות בסיסית. גס פה בעזרת השם כבר קיבלנו איושהו אישור ראשוני ממשרד הרווחה לקבל עוד כסף להצטיידות עתידית, אבל את 150,000 שקל האלה, כדי שנוכל להטמיע ראשוני, אנחנו מבקשים לאשר להלוואת פיתות.

₪7 | לשנת מננ"ל

022(

מועצה אזורית הר-חברון |

לשכת מנכ"ל

מלבד זּה, יש כאן גס אישור על בית כנסת בסנסנה שקיבלנו מהמשרד לשירותי דת, מיליון שקל, התקציב שלהם לבתי כנסת עלה. ברוך השם, בצורה משמעותית.

קובי בן גרא: הפעם זה בשקט

דרור דותן: להחזיר ולשכנע. ויש לנו כאן, שימו לב, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 7 פרויקטים של סקר קו

כחול ממשרד השיכון והבינוי. בסכומים שאני לא מכיר שנראו בשנה אחת בכלל ההתיישבות א תראו את הסכומים שיש כאן.

אלירם אזולא?: אני רוצה רגע להסביר לכם את המהות של הדבר הזה. מעל סוף שנות ה-80, מה שנקרא, צוות פלי אלבק, שרוני שכנר יושב פה ועוד ווכר אותו, מעל, לא עשו סקרים כדי להכריו על אדמות מדינה חדשות. מה שאנחנו מאשרים היום הולך לתת לנו עוד סדר גודל של 6,500 דונם, אדמות שהן היום בכלל לא מוכרוות כאדמות מדינה, הן סקרים שנמצאים צמודים ליישובים.

ובעזּרת השם עליהם הולכים לעשות תהליך שיוכרזו כאדמות מדינה שיגדילו את היישובים.

אורי הורוביץ: רגע, מה עס ה של תלם: הוא כבר מתוקצב, מה שקורה עכשין!

דרור דותן: מה שקורה עכשיו וה כבר משנה שעברה.

155

אורי הורוביצ: או למה לא הגישו את מעלה חבר,

דרור דותן: צריך לראות אס ה לא בתקציב של שנה שעברה. זה בכל מקרה זה, חבריה, זה גם

וגם מה שאנחנו מקבלים ממשרד השיכון.

אלירם אזולא*: אנחנו הגשנו על כל היישובים, משרד השיכון ומנהלת ההתיישבות

אורי הורוביץ: יכול להיות שהתשובה שלכם צריכה להיות אורי במעלה חבר אין סקר קרקעות

אלירם אזולאי: אני לא רוצה, אני אומר לך, אני לא יודע

אלקנה נוה: איפה הזה של מעון בסוף!

אלירם אזולאי: מעון לא קשור לוה, מעון מתוקצב ישירות במנהל אזרתי. אז אני רוצה לדבר רגע.

חברים, ורגע, ותכנון לאחר חברון, אתה רוצה להגיד על זה מילה?

אלקנה נוה: אני רוצה להגיד טעון זה היישוב היחיד בהר חברון שאין לו קו כחול בתוקף. היישוב

היחיד בהר חברון שאין לו קו כחול. ובגלל גה, אי אפשר לבנות בו כרגע. בגלל זה אני מציע שתושבים יקבלו את זה.

₪7 | לשנת מנכ"ל

12(

מועצה אזורית הר-חברו| בת

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: אלקנה צודק וה בעבודה, הקווים הכתוליס גה עבודה של המנהל האזרתי הייתה

עד לפני שנה. עברה לפני פחות משנה ואפשר לעשות את זה גם בזה. יאללה, תודה רבה. דבר נוסף שהוא באמת מהותי. חבריה, תנו שנייה לזה. דבר נוסף אחרון שהוא באמת מהותי. יש חמש רשויות שמאוד מאוד סובלות מנחל חברון שהוא הנחל הכי מזוהם במדינת ישראל. באר שבע, עומר, מיתר, בני שמעון והר חברון. אנחנו לחצנו מאוד מאוד חזק על רשות המים. כדי שיהיה פתרון מהמקור ולא רק מהסוף, מאיפה שהם התתילו לעשות את הפתרון ממיתר. באיושהו שלב נמאס להם מאיתנו, והם אמרו לנו תקשיבו, קחו אתם את הכסף, תתכננו עבור כל הרשויות ובמקום שרשות המים תתכנן עבור מדינת ישראל את הפתרון, אתם תיקחו את הכסף ואתם תתכננו כי אתם, בעלי האינטרס הכי גדול ואתם תעשו את וה יותר מהר מאיתנו. ובעצם אנחנו היום מתכננים במקום רשות המים פרויקט לאומי. של צנרור כל נחל חברון כולל נקודות בדרך והמטרה וה שבעזרת השם כל הנחל הוה שהערבים מוהמיס אותו, יהיה מצונרר ורוב היישובים של הר חברון ילכו אליו במערכת ביוב שבעצם תאפשר לנו כמעט בלי גבול לבנות. כי וה לא יהיה מטיישיס קטנים שהמטייש קורס והמטייש נגמר והוא כבר לא מספיק לכמות יחידות דיור. וה יהיה צינור שמספיק כמעט עד בלי די והדבר הוה הוא באמת יהיה בעורת השם בשורה גדולה. גס לעניין הזה, שמנו את רוני שכנר כפרויקטור ואנחנו מצביעים עכשיו על התבייריס האלה ואחר כך עוברים לנושא של תוכנית.

אלקנה נוה: אני כן אשמת רגע לבוא ולהגיד את הדברים כי היה פה קצת ציניות. צריך להבין, יש 16

פה ישובים שכבר מתוכנן להם קו כחול שני ושלישי ומתקדמים לעוד אזורים סביבם והיישוב

מעון באמת, אין לו קו כחול בתוקף והוא משום מה נקבע כחול בסטואציה הזצאת. ובגלל זה אי

אפשר לקדם שכונות, ואי אפשר לבנות, ותושבים שרוצים לבוא ולהרתיב את הבית באופן לקבל

היתר בנייה, ואו אי אפשר לקחת משכנתא. וה באמת אירוע חמור. ועכשיו, להבהיר שינה מהאירוע הזה עד שגה ייפתר. אני אומר את זה אולי בכאב ואולי בחוצפה. בעיניי לפני שמקדמים

את כל הקווים הכתוליס האלה לשאר היישובים, צריך קודם כל לפתור את האירוע של מעון. כי

לא הגיוני שיש פה יישוב,

דרור דותן: אחד לא תלוי בשני אבל.

אלקנה נוה: בסדר, אני רק אומר, יש פה אירוע שהוא סופר חמור, וזה מגה אירוע וחייבים לפתור

אותו כמה שיותר מהר, בטת עס הדברים שאלירס אמר, שיכול להיות שהממשלה מתחלפת עוד מעט וזה.

אלירם אזולאי: אבל שנייה, שנייה, כיוון שאנחנו פה לא מכירים את הסוגייה, שנייה, ואתה מעלה

פה משהו, שהוא נמצא בתוך עבודה מאוד אינטנסיבית במעורבות מאוד אינטנסיבית של המועצה

77 | לשנת מננ"ל

72|

מועצה אזורית הר-חברון | גת

לשכת מנכ"ל

ושלי ושל מחלקת הנדסה ושל כולסם ואין פה מישהו עד לסמוטריצ' שלא מכיר את הסיפור של קו כחול מעון, והוא נמצא כרגע בתוך הליך משפטי. כדי לגמור את הדבר הזה, ווה נמצא, לא, מה שאני רוצה להגיד וה שנמצא, וה נמצא בתוך תהליך, שכולם עושים את כל המאמצים כדי להאיצ אותו. ברור שזה, שנייה, שנייה, אלקנה, שנייה. ברור שזה לא קשור לתביירים האלה ואנתנו לא מתניס אחד בשני, וה בכלל לא שאלה. אבל גה נכון שאנחנו צריכים לא לעזוב את הנושא הזה עד שהוא יפתר ובעזרת השם אנתנו לא עוזבים אותו ולא נעזוב אותו עד שהוא יפתר.

אלקנה נוה: מה שאני רוצה להגיד בסוף כל חודש מספרים שזה עוד חודש ועוד חודש. לא, הערב

דוד קיבל את העדכון שזה יהיה עוד, בסוף ינואר יהיה עדכון מה קורה. אחרי שהוצג שבסוף 25!

זה מסתיים. אני, אני רוצה להביא את הדברים על השולחן, שישמעו פה כולם את הסוגיה הזאת.

אלינור נחום: השאלה אלקנה, אס אתה יודע על משהו שאפשר לעשות מעבר למה שעושים?

אלקנה נוה: וה לא תלוי בי וגם וה לא תלוי בעיני באלירס. ברור לי שהוא על ּה, ויש לנו על וה

הרבה שיחות ולא רק הוא.

אלירם אזולאי: אנחנו קצרים בזמן, בואו נתקדם. יש לנו פה את הדיון על הישיבה ויש לנו, יאללה,

קדימה חבריה, אנחנו מצביעים על התביירים. יש פה מישהו נגדז נמנע! תודה. אושר פה אחד.

החלטה: לאשר את רשימת התבייריס המצייב 17

אושר - פה אחד

מה עוד אנחנו צריכים לאשרז אה, רגע אני רוצה להומין את רוני, רוני, בוא שב, רוני: אה, תוכנית 8 דיברנו עליה ואנחנו רוצים רגע להציג גס את הרעיון המסדר שלה וגם את התהליך שקורה.

למעשה, התוכנית הואת היא תוכנית שגה אמורה לתת לנו את תכנית המתאר של הר חברון כשמדינת ישראל תהיה בת מאה, וזה בכל הרבדיסם. זה ברבדיס של תשתיות, תחבורה, חשמל, מים, ביוב, תיירות, חקלאות, התיישבות, ישובים חדשים, ישובים עירוניים, הכל מהכל, יש צוות של 12 יועצים שעובדים על הנושא הגה מטעם משרד השיכון זה אחד מהתקציבים האכיפים שראינו פה. ורוני הוא הפרויקטור שלנו כדי לקדם את התוכנית הזאת וביקשתי ממנו לבוא למליאה ולתת סקירה לגבי התוכנית שהתתילה לפני מספר חודשים ומתקדמת.

רוןו שכנר: טוב, ערב טוב. נעשה ככה ב-12 דקות. לא, אה הרבה יותר מדי. לא תחשבו ש, קודם כל,

אני מתרגש לשבת פה. אני 20 ו- תשע שנים, לא ישבתי על ישיבת מליאה לתקציב. אני חייב לומר ככה כצופה מן הצד, להביא, בבקשה, ככה תס המקרה. כן, וה טוב שתראו את זה. אפשר להגדיל

את וה קצת: לא יודע, בסדר, בסדר. לא, לא, בסדר, תשלים. לא, לא. והו, עזוב אותו. או התרגשתי

לשבת, רביתי נחת. להעביר תקציב ב-40 דקות,

₪77 ו

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

דרור דותן: טוב אג עשינו על גה הרבה עבודה.

רון שכנר: ה הפינאלה. אבל ממש מרגש לראות אתכם רובם יותר צעירים. מאיר, אז הרבה יישר

כוח. תעשו ותצליחו, נעשה ונצליח. בעזרת השסם. תודה רבה. נתבקשתי על ידי אלירם לפני כמה חודשים לחיכנס להוביל, את עבודת תוכנית האב של המועצה. נעתרתי לבקשתו צו, ולפני שבוע גם קיבלתי על עצמי וחלק ממין העניין, קשור ולא קשור, ודאי קשור, אבל הפרויקט של נחל חברון, שאלירס דיבר עליו בקצרה כאן, אולי תהיה דקה אפשרות להרתיב על זה. שמתי לפניכם את המפה, כך נראית התמייא של מדינת ישראל. זו אחת התמייאות, כן, של ניודי שטחים. יש הרבה תמייאות אבל ואת המסגרת שלהם ואתם יכולים לראות שיהודה ושומרון ה כתם לבן, טוב שלא כסף שחור, אבל זה כתם לבן, בתוך התמייא של מדינת ישראל. ואת אומרת, יהודה ושומרון לא מחוברת סטטוטורית. לשום דבר שקשור למדינת ישראל. לא לתוכנית הכבישים, לא לייעודי השטחים, לא לתוכנית המים, לא לחשמל, לא לשום דבר. וכל מה שאנחנו עושים הוא בעצם תוכניות, מקומיות, אזוריות שלנו, באמת באמת הן בסוף מתחברות והדוגמה הכי טובה היא באמת זו של נחל חברון שדיבר עליה אלירם עכשיו, אז הביוב של, יש תוכנית אב לביוב במים במדינת ישראל. ויש עליה את כל תוכניות סילוק השפכים של המדינה. גס מה שלא קיים, אבל לפחות יודעים לאן זה הולך. ותוכניות רב שנתיות גס מתקצבים את וה. והנה נחל חברון, שמפנה שפכים של אוכלוסייה של כ-600-700,000 תושבים, תלוי איך סופרים, שאנתנו מתוכם, אנחנו תורמים הרבה. אנחנו קטנים בכמות, אבל רבים באיכות. בקיצור, זה סיפור. ואז מסתבר, לא רק - 18 שוה מזהם את ההקפיפר ובארות שוקת שמשקיס ואת כל הנגב המזרחי מזדהמיס ובאר שבע אוכלת אותה. מיתר, אני לא צריך לספר לכם, אתם עובריסם במחסום ומריחים כמוני. בקיצור, יהודה ושומרון וה כתם לבן בתוך הסיפור. הרבה שנים נעשו מאמצים וזה, אבל ואת שאלה שהיא קודם כל מדינית, פוליטית. כי ברגע שמחבריס את מדינת ישראל פורמלית לתוכניות, אז זו בעצם הכלת עירונות. אצ עכשיו לא משנה איך נקרא לזּה. מה אומרת תוכנית האב בשנתיים האחרונות נעשתה עבודה גדולה. במימון משרד השיכון ובשותפות של משרד השיכון, חבל ירושלים. בעיקר מי שהוביל אותה ה זמביש, והעבודה נעשתה מתחת לרדאר, כי לא רצו שהעסק יתפרסם, כי מיד היו קופצים, אומרים רגע מחילים פה ריבונות. ולכן לגופו של עניין התוכנית הזאת עבדה בשקט והיא ממש עכשיו בשלבי סיום. תוכנית אב לכל יהודה ושומרון. מתוך התוכנית הצאת ובהר חברון, התקדמה היוזמה לעשות תוכנית אב למועצה, כך שזה ממש התלבש כמו כפפה ליד, שעם סיום תוכנית האב על כל יהודה ושומרון, אנחנו כבר מיד מוכנים לעשות את התוכנית ולגזור ממנה את התוכנית של הר תברון. ואכן משרד השיכון אישר את העניין הוה והר חברון היא המועצה הראשונה. ביהודה ושומרון שבעצם התתלנו את העבודה וגוזרת את החלק שלה מתוך התוכנית הגדולה. לצורך העניין עכשיו צריך להבין את החשיבות של העניין. תראו, שאמנם זאת לא תוכנית סטטוטורית, היא תוכנית אב, אין לה סטטוס מהסיבות שאמרתי, מכל וה, אין לה תמייא, היא לא תמייא.

7ב 7

מועצה אזורית הר-חנרון ות

לשכת מנכ"ל

היא תוכנית מנחה. תוכנית אב היא תוכנית מנחה, מה פירוש תוכנית מנחה: שהיא בעצם מהייבת את כל משרדי הממשלה. חתום עליה משרד השיכון. וה לא שאלירס לקח עכשיו איזה מתכנן שלו.

שיהיה מתכנן הטוב ביותר במזרח התיכון ויעשה תוכנית, היא לא מחייבת אף אחד. וכשאתה בא לרשות המים ואומר, אני מבקש לגוור את אספקת המים ל-20 שנה הקרובות, אז הוא יאמר לך מי אמר! ומאיפה?, בסדר, אז עשית תוכנית. התוכנית הגאת היא תוכנית שיש לה משמעות. היא תוכנית מנחה וזאת החשיבות הגדולה שלה. אז ישנם דברים ש, אנחנו מעכבים או מעוכביט מלפתת את היישובים. אלקנה דיבר על קו כחול, או וה דבר שהוא בידי אדם. אה לא משהו שעכשיו טראמפ אמר רגע עצור. היו ימים כאלה. היו ימים שטראפ אמר אסור, לא טראפ, אבל קודמיו.

אס אין קו כחול אז אי אפשר לעשות אס אין פתרון לסילוק שפכים ליישוב שמסוגל עכשיו לקלוט עוד 50 או 100 יחידות דיור חדשות ליישוב, התוכנית לא תאושר. אס אנחנו לא מקדמים תוכניות של תשתיות קדימה, אז כשמגיעים לומן האמת ויש יזם ואפשר לבנות וזה, אי אפשר לבנות. ולכן זאת החשיבות של התוכנית. ובתוכנית הזאת, ישנו צוות של, ישנה חברה ראשית בחברה בהנהלתו של פרופסור יגאל סמיר שמתכנן ערים ידוע וגדול. הוא זה, הצוות בסיסו זה אותו צוות שעשה את תכנית האב של יוייש, ויש באה חשיבות מאוד גדולה כי הס כבר בתוך העניין, הס בתוך החומרים, הס בתוך הראש. יש צוות על ידו, בוות של למעלה מ-15 מתכננים בתחומים השונים והתוכנית הזאת תתייחס לכבישים, וחשמל, ומים, ותקשורת, לתיירות וחקלאות ולתכנון ערים.

זאת אומרת, הרחבת ישובים והקמת ישובים חדשים. אני רוצה לומר מילה אחת בהקשר של הישובים כי אנחנו ניפגש. מה התוכנית הזאת תאמר! התוכנית הואת בעצם תשים על המפה, | 19 שהבסיס של התוכנית אה אדמות המדינה הקיימות, אדמות הסקר, שהם עדיין לא אדמות מדינה, אבל כמו שראינו כבר מתחילה העבודה, לא רוצה להרתיב את הדיבור עכשיו על סיפור אדמות המדינה, אבל וה הבסיס העיקרי. ועל הבסיס הוה אנחנו עכשיו, יש לנו פוטנציאל גדול, אולי הכי גדול ביהודה ושומרון, של אדמות שאפשר עליהן לתכנן ולפתח. ואת אומרת שהם שטתי 0 והם בידינו. ומה שזה אומר, שעכשיו התוכנית הגאת תמפה את השטח כולו. איפה, איך הישובים יהיו, איך הס יגדלו, לכמה הס יגדלו, איפה יקומו ישובים חדשים. ישנה שאלה מאוד מרכצית על הפרק, האם להקים עיר חדשה בתוך תתומי המועצה. ויש היתכנות, יש פוטנציאל. יש איפה, חוות תקלאיות, זאת אומרת, תהיה פה פסיפס של יישובים גדולים, יישובים יותר קטנים, חוות חקלאיות, שטתים תקלאיים, שבסך הכל נרצה לראות את כל החברון מרושתת בהתיישבות, כולל יעד אוכלוסייה שאנחנו מגדירים שאנחנו רוציסם לראות בעוד 40 שנה, תג מתיר, תראו, לצורך העניין הזה אנחנו נגיע ליישובים, יהיו שאלות. כבודת משקל. יש שאלות כבדות משקל. לדוגמה, עס יישוב שיש לו, קו כחול, לא מעון במקרה הזה, אבל אני מקווה שמעון בקרוב, ניקת את בית יתיר אז יש לו קו כחול של 3,000 דונם, קרקע כתול של בית יתיר. התבייע היא על 450 דונם. בסדר, אז יש לנו חובה להרתיב על זה, אבל עכשיו, היישוב בית יתיר ישאל שאלה מאוד חשובה.

יו | לשנת מנכ"ל

הועצה אזורית הר-חצרון | זמ

לשכת מנכ"ל

האם הוא רוצה לגדול, להיות *ישוב שמנצל את כל 3,000 הדונס ואז הוא יהיה יישוב של 10,000 נפש, או שהוא רוצה להישאר יישוב כפרי, קטן, לא יהיה תמים ונעים של 500, 600 וכל תשובה תהיה לגיטימית, אלא שאולי יכול מצד אחד להחליף 3,000 דונם ולהגיד אני נשאר, כ-400-500 נפש. כי אז אפשר יהיה לבוא ולומר, אוקיי, אז בוא נגדיל את תחום היישוב, בית יתיר, ולידו יקום יישוב נוסף, יישוב גדול. ואת אומרת, אלה שאלות שאנחנו בסוף נגיע אליהן. יש יישובים, קיבלו

החלטה שהם רוצים להיות יישובים מאוד גדולים וזה בסדר, אני לא יודע אס הס מבינים את

המשמעויות של מה שהם התליטו. ונצטרך להגיע ולבדוק ולשבת ולדון ולעיין בעניין הוה. אבל בסוף, אלה שאלות שאנחנו נגיע אליהן. מה השילוב שבין תיירות לבין יישובים. מה השילוב של אזורי תעשייה לבין זה. האם בכל מקום אנחנו רוצים בנייה רוויה או אנחנו רוצים בנייה יותר פתוחה. האם יש שטחים פתותים שאנחנו רוצים להשאיר אותם לשמורות טבע, שטחים פתוחים, שטחים תיירותיים, או שאנחנו רוצים גם שס, יש פה שאלות מאוד מהותיות. שהתוכנית הואת, בעצם העבודה הואת, תיכנס לעומק, תצלול ותיתן בעזרת השם גס את הפתרונות. מזה ייגורו כמובן כל ענייני התשתיות. כבישים. יש לנו חיוס שני כבישי אורך ראשיים. שאתם מכירים אותם, עם שני כבישי רוחב אפשר לומר. אנחנו צריכים פה לפחות עוד שניים שלושה כבישי רוחב, אולי עוד כביש אורך אחד, מרכצי, אני סתם לצורך הדוגמה, נותן כביש מספר 80, מי שמכיר, מי שר\, מתל ארד, תל קריות, רצ במדבר מתחת לאום דארגי ויוצא בסוף לבקעת אורקאניה ממוסא ומתחבר לכביש 1 ולירושלים.

אורי הורוביצ: כל היסטוריה.

רוו שכנר: בבקשה!

אורי הורוביץ: יש כבר כביש כזה.

רוו שכנר: הוא קיים.

אורי הורוביצ: לא אנחנו סללנו.

רון שכנר: צריך קצת לשכלל אותו.

דרור דותן: גס מדברים עליו כבר כביש 8,לא 80.

רון שכנר: טוב, טוב. בוא נגיד, בקיצור, אני מביא אותו כדוגמה, ואת מהפכה. מה שיקדם אותו

בעיקר, וה אם יהיה שדה תעופה בינלאומי בנבטים, כן או לא. יש פה התרחשות אווריות שלא תלויות בנו, אבל יש להן השפעה. מאוד כבדת משקל עלינו. זהו, וה בכמה מילים. לסיפור הוה אנחנו נכנסים. אנחנו מעריכים של סדר גודל של שנה וחצי, שנתיים, להגיע,

יי ] לשנת מנכ"ל

1272

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

כי בסוף נשים טיוטות על השולחן, נצטרך להתלבט, ההתלבטויות עם היישובים, התלבטויות בין האלטרנטיבות, להגיע לאיוה שהם מסקנות. בסוף תוכנית שתחתם וכמו שאמרתי, היא תהיה תוכנית מחייבת. תוכנית מנחה. גסם אס היא לא סטטוטורית. זהו. או עד כאן. על הקו הירוק, תראו, במסגרת הסיפור הזה, תראו, קורים כמה דברים במרתב שלנו. עכשיו צריך להבין שתוכנית כואת היא גם מתייחסת לשכנים, לא רק לנו. אנחנו לא חיים פה לבד. או קודם כל יש לנו פה איוה 0 אלף ערבים שחיים בתוכנו. איך אנחנו מתייחסים לסיכון נחל חברון לדוגמה מסוימת, של תשתית מאוד מרכזית ומשמעותית שבסוף שותפים לה גס שכנינו הערבים, לא נכנס פה לבעיות המימון כי הס צריכים לממן את העיקר ואנחנו את הזה, ויש דרכים איך לממן את וה, בעיקר מתקציבי קיזוז המפעים שמדינת ישראל גובה להם. עבורם. אבל גס הסיפור של השכניט מסביבנו. בבקעת ער 8 הולכים להתרחש דברים מאוד משמעותיים. בשנה שנתיים הקרובות, תוכנית שכבר קיימת 20 שנה. הקמה של ארבעה חמישה ישובים חדשים, שלושה מתוכם בשנה הקרובה, בעורת השם יעלו לקרקע. כל המרחב שבקעת ערד, מרחב המחייה שלנו, הגדייש של הר חברון נמצא שס, וההתיישבות הזאת היא התיישבות שבסוף אין ספק שהעורף, האמיתי שלה ה הר חברון, מה שאומר שבעצם הקו חירוק מטשטש. ואת סוגיה שאנחנו כבר נדרשנו אליה, לפני שמונה שניסם הייתי מעורב בכובע אחר שלי, שעסקתי בהקמת הישוב חירן, אבל הוא היה קשור גס למועצה. בנוגע להר חברון, לגבי הישוב לבנה, הישוב לבנה חלקו,

נעמה פוליאקוב: כשמתי הזיזו את הקו, יש חלקים שנכנסו. 21

רון שכנר: כן, אבל את הקו אי אפשר להציו ככה. אפשר לבטל אותו. אי אפשר להציו אותו ולבנה

חלק מהבתים נמצאים בתוך יהודה ושומרון וחלק מדרום, בתחומי מדינת ישראל הריבונית. דבר שיוצר בעיה מאוד קשה, בעיות קשות, לא ניכנס כרגע לעומק, סוגיה שעד היום לא הכריעו בה.

לא הכריעו והשאירו אותה תלויה באוויר. אבל ביטול הקו הירוק, ומועצה אזורית הר חברון שבעצם, יושבת גס כאן וגם כאן, זה כמובן נוגע לבעיה המדינית של ביטול הקו הירוק וזו הבעיה העיקרית. יש פה בעיה משפטית בדין הבינלאומי, אבל אנחנו גס עס וה מתעסקים במסגרת התוכנית הזאת עם ה, עם העיניים והלב, גם על זה. באופן טבעי מועצה אזורית הר חברון הייתה צריכה להגיע עד כביש 31, כביש ערד, צומת שוקת. כולל חירן, דרור, היישוב החדש, כולל היישובים בבקעת ערד וכל מה שבדרך. מסיבות שאנחנו מכירים אותן, אנחנו עס קו שמפריע לנו באמצע, אבל גס זו סוגיה שאנחנו ניכנס ונבדוק אותה לעומק. עד כאן

אלירם אזולאי: תודה לרוני. יהיו לנו עוד הליכים של שיתוף ציבור, שהראשון שבהם, יותר נכון

שיתוף יישובים, במהלך החודשיים הבאיסם עוד כחודשיים, אנחנו מתכננים להביא את הטיוטות הראשוניות של כל העבודה של המתכננים ליום שבו אנחנו מזמיניסם את כל הנהגות היישובים, החל מבעלי התפקידים ביישובים, מוכיר, רכות קהילה, כל בעלי התפקידים, חבר המליאה, מזּכירות, ועדות תכנון.

.--- יי | לשנת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון 00 הת

לשכת מנכ"ל

כאשר המטרה היא להציג להם את טיוטת התוכנית, לקבל התייחסויות ראשוניות מהיישובים וגם להושיב אותם ביחד בחשיבה על אשכולות יישובים. זאת אומרת, יישובים שנמצאים סמוכים אחד לשני. ישבו ויתכננו ביחד עס המתכננים ויקבלו כל מיני התייחסויות והיום הזה יהיה יום מאוד מאוד משמעותי גס עבורנו וגם עבור המתכננים. כדי להמשיך את העבודה הזאת בצורה שהיא יותר מדויקת לאיך שהיישוביסם רואים את ההתייחסות לתכנון הזה. אג תודה רוני ובעזרת השם אנתנו עוד נידרש. תודה רבה רוני.

רון שכנר: עוד מילה אחת אבל רעות מזכירה לי, מאוד מאוד חשוב לנו כדי להתקדם בעבודה,

הישובים קיבלו עבודת מיפוי, וה טפסים של מיפוי, שאלות מאוד חשובות, כי התומריס של התשובות שלכם בשאלות האלה, חשובות לנו לצורך ההתייתסות לתכנון. לא כל היישובים שלחו.

או אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל אני מבקש מכם כנציגי המליאה, אתם חוזרים, תשאלו את רעות מי כן ומי לא, ומי שלא, אני מאוד מאוד מבקש שיישוב שלא שם, לעשות כל מאמצ עד יום ראשון לשלוח לרעות את דפי המשוב. כרמל שלחו למיטב ידיעתי. כן, בקיצור, אני מאוד מבקש שאחרי ה תבדקו את זה. יישוב שלא שלח, לדאוג שישלחו לנו, ה מעכב אותנו בעבודה.

אלירם אזולאי: תודה רבה. תודה חברים, אנחנו עוברים עכשיו לנושא של הדיון הפתוח בנושא

הישיבה התיכונית ועושים את זה למטה כיוון שיש לנו הרבה תושבים שמגיעים ורוצים להיות

שותפים לדיון. אז אנחנו, ארגנו לנו למטה באולם. אנחנו נעבור לשם. 22

דרור דותן: אנחנו נתחיל שס, לא, לא חוזרים לפה. אנחנו שס, נתחיל ב-20:15 כדי שמי שצריך

עוד לעבור רגע בשירותים, 20:15 אנחנו נתחיל את הדיון באולם הכינוסיס שנמצא קומה אחת מתחת.

אלירם אזולא?: ערב טוב לכולם, הישיבה תתנהל בצורה הבאה. אני אציג בצורה קצרה את תמצית הדיון והנושא. ואחר כך אנחנו נפתח את זה להתייחסויות, קודם כל של חברי מליאה ואחר כך של מי שלא חבר מליאה.

אודי הודוביץ: מבחינתי אולי שווה רק לעשות צוות של כל חאורתיסם

אלירם אזולאי: בבקשה, אתם רוצים לעשות סבב.

אורי הורוביץ: אתה רוצה להציג את עצמך: אתה נציג ההורים, אתה נציג ועדת היגוי.

מיכאל הראל: שלום לכולם, ברוכים הבאים למליאה. שמחים סוף סוף לראות פה את אורי

הורוביץ ממש שמחים להיות לכבודך

- יו | לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון ות

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: ועכשיו אתם מבינים כמה כיף לנו במליאה. אתם יודעים מה, בואו נעשה איושהו

סבב קצר ואז נתחיל. דוד, בכבוד.

דוד סעייד: אהלן, ערב טוב, דוד סעייד, רמייט ראש המועצת.

עוז הורובי+: עוז הורוביץ רמייט, אני גס רמייט בעבודה שלי, משקיף של עשהאל

*פעת סולומון: ערב טוב, אני יפעת מנהלת מחלקת חינוך

אבנר חדד: אבנר חדד חבר מליאה משמעה

נעמה פוליאקוב: נעמה פוליאקוב חברת מליאה מליבנה

אור מעוז: יו"ר ועד הורים של חטיבת סוסיא

הילה שטרית: הילה שטרית ועד הורים דביר ואור עתניאל מטנא

שרי שומרון: אני שרי שומרון גס מטנא ועדת היגוי ומנהלת חינוך

יוסף בר חי: יוסף בר חי נציג מליאה של סוסיא 23

מיכאל הראל: מיקי הראל נציג מליאה תלם

אלי שפר;: אלי שפר

טל רחמני: טל דוברת המועצה

רעות מעודה: רעות מנהלת אגף ישובים

אלירם אזולאל: רויטל שארגנה את כל הערב הזה והמליאה והודמנות להגיד לה תודה רבה.

אפרת ז'הן: אפרת דהן, מעתניאל יושבת ראש ועד ההורים של דביר.

שולמית זלצר: אני שולמית זלצר מסוסיא ואני יושבת ראש ועד ההורים של האולפנה האצורית.

רוני: אני רוני מסוסיא, אני אמא של תלמיד מהישיבה

שיראל הגר: אמא של תלמיד

7 | לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון .תח גת

לשכת מנכ"ל

עמרם: עמרם, אבא של תלמיד.

רחמים: אבא של תלמיד

ישראל מלמד: ישראל מלמד מאור עתניאל, מעמותת אור עתניאל

%: אבא של תלמיד מיתיר

אע: אמא של תלמיד

ידידה מלמד: ידידה מלמד נציג מליאה בית חג'ייי

אהרון מלכה: ארהליה מלכה ועדת תינוך של המועצה וועדת היגול

מאיר כהן: מאיר נציג מליאה כרמל

אלקנה נווה: אלקנה נווה נציג מליאה מעון

אלינור נתום: אלינור נתוס נציגת מליאה עתניאל

קובי בן גרא: קובי בן גרא נציג מליאה בית יתיר. 24

אורי הורוביץ: אורי הורוביץ נציג מלא מעלה חבר

אלעזר כהן: אלעור כהן נציג מליאה של טנא עומרים

ניר בלושטיין: ניר בלושטיין נציג מליאה מטעם סנסנה

אלירם אזולא?: או אני רוצה להגדיר את המטרה של הערב הגה ושל הדיון האה. המטרה שלשמה התכנסנו הוא דיון רחב בנושא הישיבה התיכונית האגורית. במליאה הקודמת הנושא עלה ועלו הרבה מאוד שאלות, לקתנו את השאלות האלה, עשינו שיעורי בית ולמעשה הדיון הגה בא לתת גס מענה על שאלות שעלו. ומבחינתי המטרה המרכזית של הערב הזה היא לצאת מכאן עס הסכמה רחבה, בסופו של דבר, הישיבה התיכונית האזורית שהיא יעד ששמנו ואנחנו הולכים להקים בעזרת השם בתשפייז, היא תקום בעזרת השם והיא יכולה לקום ללא קשר לשאלת ההרשאה התקציבית שיש לאור עתניאל לבנות את הישיבה שס שניתנה כבר ב-2018. ההחלטה הוזאת ניתנה כבר אז ולמעשה אנחנו יוצאים למהלך שהוא מהלך גדול עבור תושבי הר חברון והקמת הישיבה התיכונית האקסטרנית, יש לו משמעויות כלכליות כבדות, ויש לו גם משמעויות גם ארגוניות ותפעוליות שלנו כמועצה.

.יו | לשכת מנכ"ל

02|

מועצה אזורית הר-חברון ו

לשכת מנכ"ל

כיוון שאה מוסד שאנחנו הולכים לקיים כישיבה תיכונית אקסטרנית. פחות או יותר כמו שאתם מכירים את האולפנה, היום שנותנת מענה לרוב תושבי הר חברון והמטרה ה שבסופו של דבר יהיה לנו גם וגם, לא או או. אלא שבאמת כולם ישמחו במהלך הזה. בסוף אנחנו כמועצה, אנחנו כחברי מליאה, אני כיושב ראש המועצה, המטרה שלי היא לתת מענה לחינוך לכולם, לא אתד על חשבון השני ואנחנו רוצים שכולם ישמחו במהלך הזה. בסופו של דבר הערכים המרכציים שעליהם אנחנו מגדלים את הילדים שלנו כאן בהר חברון, צריכים לבוא לידי ביטוי גס בהחלטות קשות כמו אלה. האחדות, הפשטות, העין הטובה, טוב הלב. בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על כסף, ועל הרשאה תקציבית שזה היה הנושא שפתת את הדיון הזה במליאה הקודמת, והבקשה לפתוח את הדיון הזה. ואני אומר לכם רגע, מה שנקרא אני מתחיל מהסוף, אנחנו גס נעבור על הדברים שקצת, על שאלות והנושאים שעלו בדיון מליאה הקודם. בסופו של דבר, האחריות התקציבית, להביא את התקציב הזה לבינוי של הישיבה התיכונית, הוא בראש ובראשונה עליי ואני לוקח את האחריות הזצאת, ואת אחריות כבדה, היא לא פשוטה, אבל אני יודע שבסופו של דבר החינוך שלנו כשאנחנו עושים אותו בתוך הבית אנחנו משקיעים בגה את מיטב כספנו. ואת אותו דבר אנחנו עושים כאן במועצה ולכן המטרה שלי היא שנצא מכאן עס הסכמה רתבה, עס כבוד הדדי, עס עין טובה ועם הבנה שבאמת באמת אפשר לעשות את וה גם וגם וזה לא או או אחד על חשבון השני.

אני רוצה ברשותכם מאוד מאוד בקצרה לעבור על הנושאים שעלו במליאה הקודמת כיוון שעלו הרבה שאלות. אני לקחתי אותם לעשות שיעורי בית ואמרתי שאני אעלה את השאלות האלה במהלך המליאה הזאת ויצטרפו פה עוד חברים ותושבים נוספים. אז אנחנו נעשה את זה בקצרה | 25 כיוון שאני, מעריך שכל מי שמגיע לפה מגיע עס איושהו ידע לגבי הישיבה התיכונית האזורית ואחר כך גס ניתן את ההתייחסויות כמו שאמרתי לחברי המליאה ואחר כך גס לתושבים ולנציגיס הנוספים שהגיעו כאן. או למעשה ההחלטה הזאת על הקמת הישיבה התיכונית האוורית התחילה פחות או יותר להתגלגל לפני כשנה וחצי. הייתה לנו התלבטות גדולה האם לעשות אותה בתשפייו או בתשפייז, עשינו עבודה מקצועית. אני ברשותכם מקצר, הקמנו ועדת היגוי, ועדת חינוך דנה בוזה, היו הרבה מאוד דיונים מקצועיים ולמעשה במהלך הדרך גס בחרנו ראש ישיבה שזה הרב יאיר רוזנברג, אנחנו נמצאים עכשיו בתוך הליך של מכרו רשת, המכרז באוויר, יש לו מעט רשתות שמתעניינות ופונות ומעוניינות להפעיל ולהיות חלק מההקמה איתנו בישיבה הזאת. ולמעשה ההחלטה היא להקים את הישיבה התיכונית האזורית כאן במיתריס. ואת לא הייתה ההחלטה המקורית. ההחלטה המקורית דיברה על הקמת ישיבה תיכונית אוורית, בעתניאל, בתוך אור עתניאל. אני חשבתי שניתן לחבר בין הדברים. עשיתי מאמצים מאוד מאוד גדולים. בסופו של דבר יש פה שתי הוויות שהן שונות, אחת היא פנימייתית והשנייה היא אקסטרנית. ולמעשה גס ועדת ההיגוי, גם ועדת חינוך, גס ראש החישיבה המליצו שהדבר הגה יהיה בנפרד ולכן, למרות שאני אומר לכם ברמה האישית מאוד מאוד רציתי שה יהיה ביחד, זה לא עובד ולכן אנחנו רוצים להקים את זה במיתריס גסם וגם. גס במיתרים יש לנו את המטוף תחבורה כאן. יש לנו כאן את אולם הספורט, שהסם יוכלו ליהנות ממנו.

7 ללה

מו עצה אזורית הר-חברון 0 שת

לשכת מנכ"ל

אלי שפר: לא לא לא

אלירם אזולאי: יש לנו פה מיקום מרכוי וכן, כן. ואני רוצה ברשותכם לעבור על השאלות

המרכציות שעלו בישיבה הקודמת. אצ לגבי מיקום חישיבה, עלתה שאלה למה להעביר את הקמת הישיבה לאזור המועצה במלתרים. אצ כמו שאמרתי לכם, ועדת ההיגוי וועדת חינוך המליצו שוה יעבור למקום ניטרלי, שזה לא יהיה בתוך יישוב כדי לאפשר והות עצמאית וברורה. מנהלת האולפנה דיברה על גה הרבה על, כמה זה שהן באשתמוע זה משמעותי להן שבנות מכל הר מרגישות בבית שס, ולכן ההמלצה הייתה כאן להקים את וה במיתרים. ולמעשה יחיה בית ספר יסודי ויהיה בית ספר שהוא ישיבה תיכונית על אזורית שתהיה כאן וההרגשה תהיה שוה שייך לכולם. גה כמובן יאפשר להם גס להשתמש בתשתיות הקיימות כאן. אנתנו מתכננים כאן בעזרת השם גס להקים מרכז נוער שייתן פה פעילות בלתי פורמלית אחרי צהריים, וזה יתחבר גס לזה.

אז זה בנושא של המיקום. מדוע לא להקים קרית חינוך במיתרים! קרית חינוך הכוונה היא כל, כמו שאתם מכירים אולי בגוש עציון, את הגבעה הצהובה. יש פה את כל הזה. אז למעשה, המדיניות העקרונית שהובלתי בתתילת הדרך הייתה להקים את המוסדות חינוך בתוך היישובים.

מתוך מטרה שמוסד חינוכי שנוסף ליישוב הוא גס עוגן קליטה, גם עוגן תעסוקה, גס מאפשר שימוש של הקהילה בתשתיות. ובסופו של דבר מייצר עוד איה עוגן חיים ליישוב. זה נכון ונשאר ברמה חיסודית. גיליתי שהדבר הזה לאור כל מה שדיברנו גם עס האולפנה וגם עס ועדת ההיגוי, שבנושא של העל יסודי, ה קצת שונה מהיסודי מבחינת ההרגשה של הילדים. הזהות שלהם היא 26 ממקום שיכול להיות באמת שכולם ירגישו בו בבית ולכן את הנושא של הישיבה התיכונית האזורית אנחנו רוצים להקים פה, אבל עדיין בגלל הריחוק הגאוגרפי שלנו של היישובים אחד מהשני, את בתי הספר היסודיים אנחנו מקימים בעורת השם בתוך היישובים. האם שינוי המיקום פוגע בבית ספר סוסיה ומה הסיבה לשינויז או כמו שאמרתי השינוי בעצם של העברת החטיבה מסוסיה למיתרים נועד לשרת את הצלחת הישיבה. כיוון שבתוך סוסיה זה צמוד לבית ספר יסודי, וה מקשה עליהם לייצר והות עצמאית של חבריה בוגרים, ישיבה תיכונית, זה נראה צמוד לבית ספר כאילו אתה בית ספר של אי עד יבי. ולכן זה היטיב בישיבה החדשה וגם היום הישיבה התטיבה בסוסיה מתנהלת בנפרד, יש לה מנהל נפרד וצוות נפרד מבית הספר היסודי.

מדוע נדרש פתרון ביניים של מבנים ומניים כבר עכשיוז או אנתנו רוצים להקים את הישיבה עכשיו, לא לחכות לבינוי הקבע שייקח כמה שנים במקרה הטוב, ולכן אנתנו רוצים לשים רגל בקרקע. במדינת ישראל זה עובד בצורה שאתה קובע עובדות כמו בהרבה דברים שאנתנו עושים בהתיישבות. אתר כך מצטרפים לוה המדינה ומשרד החינוך וכל השאר והתקציבים, ולכן אנחנו רוצים לשים רגל בקרקע להגיד אנחנו כאן, התחלנו ומפה להמשיך. מה מצב הקרקע והאישורים בעתניאל! בעתניאל למעשה קיים לנו גם חוזה חכירה מול המינהל האזרתי על השטחת. יש לנו מסמכי קרקע שמאושרים מול משרד החינוך. ויש לנו בעצם את כל התשתית שמאפשרת ביצוע מיידי.

₪7 | לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חצרון 0

לשכת מנכ"ל

מה הערך של בינוי באור עתניאל: אצ אני רוצה להגיד לגבי הדבר הזה, כיוון שאפשר להגיד שהדיון הוה נולד מהסיפור של ההרשאה התקציבית לאור עתניאל. הישיבה באור עתניאל קייימת כבר 20 שנה ולמעשה מ-2018 היא קיבלה תב"ר לבינוי של הישיבה התיכונית האזורית הפנימיתית, ככה היא מוגדרת במשרד החינוך, ולכן משרד התינוך גס נתן לה את ההרשאה התקציבית לבנות את זה. הבינוי באור עתניאל כולל גס את הבינוי עבור תלמידי החטיבה. יש לנו שס כ-80 תלמידי חטיבה. ואנחנו מאמינים שכרגע גס אור עתניאל עושים איושהו מהלך בתוך הישיבה. נכנס ראש ישיבה חדש. אני לא יודע בדיוק מה יהיה הביטוי של זה, אבל אני מעריך שרוח חדשה וראש חדש בדרך כלל גס מביא איתו דרך חדשה ואני מקווה שהמענה שאור עתניאל נותנים היום יהיה מענה משופר לתושבי הר חברון שרוצים מענה פנימייתי. וצריך גס לציין שההרשאה הזאת לא מחייבת אותנו כמועצה במציינג. ואת אומרת, את המציינג לבינוי, תביא העמותה שזה יתרון מאוד גדול, אנחנו בכל בתי הספר שאנחנו בונים, מה שנקרא שלנו מקצה לקצה, אנתנו בדרך כלל נדרשים להביא את המציינג, בבית ספר וה יכול להגיע. בין 30-50 אחוז, תלוי כמה רוצים לבנות ולהוסיף על מה שמשרד החינוך נותן. האם יש תחרות בין אור עתניאל לישיבה התיכונית האזוריתז או לא תהיה בהכרח תחרות ישירה משום שמדובר בקהלי יעד שונים. ישיבה אחת היא פנימייתית, ישיבה שנייה היא אקסטרנית, גס מבחינת המאפיינים של התלמידים. ובסופו של דבר אני מאמין שגיוון בחינוך ייתן תתחרות שהיא תחרות בריאה שהיא כינת סופרים שתאפשר לתלמידים לבחור האם הם רוצים ללמוד פה או רוצים ללמוד שס. המטרה היא לא תחרות עסקית כדי לדרום אחד את השני, אלא תחרות תינוכית כדי לייצר באמת מגוון פה בהר. מה התפיסה לגבי מיקום מוסדות | 27

על יסודיים: האם בתוך היישובים או מיקום מרכצי! דיברתי על וה קצת קודם לגבי הסיפור של

יסודי ועל יסודי. או למעשה השינוי מהעיקרון הזה הוא פה באמת כדי לחזק את הישיבה החדשה בצעדיס הראשונים שלה. למה לא להישאר בסוסיה עד בינוי הקבע, אז למעשה המשך הפעילות בסוסיה לא יאתגר את צמיחת המוסד ל-טי והלאה. לייצר איזושהי תפיסה והרגשה של המשך היסודי ויש חשיבות של חיבור של חישיבה התיכונית לא לבית ספר יסודי. בנוסף, הבינוי האמני שאנחנו עושים כאן במיתריס, ימשיך לשרת אותנו גס אחרי בינוי הקבע. המטרה היא לא לבנות ולהרוס ולבנות במקומו קבע. אלא לתכנן את וה מראש בצורה שהבינוי הוזמני גס ישרת אותנו בקבע ויאפשר לנו להתרתב. האם ההרשאה התקציבית מיועדת לישיבה אזורית ומה למדנו מהניסיון להקים תיכון אקסטרני בעתניאל: אז נכון, מדובר בהרשאה שניתנה לישיבה אזורית, וכך גם התקציב במקור לישיבת סוסיה היה מיועד בהתחלה לישיבה אזורית, ישיבת סוסיה, מה שאנחנו מכירים הסביבתית. ניסינו לקדם כמו שאמרתי לכם קודם, מודל אקסטרני. ביחד עס הפנימיתי בעתניאל, זה לא צלח. במקביל המועצה צמחה ואנחנו היום כבר במקום שמאפשר לחשוב באמת על גם וגם, בנוסף לזה, במהלך השנה האחרונה הממשלה החליטה על הקמה, מעבר להסדרה של היישובים הקיימים, שאנחנו מכירים שהסדירו אותם גם את אביגיל, גם את אדורייס, גס את עשהאל.

₪7 | לשנת מנכ"ל

הועצה אזורית הר-חברון מ

לשכת מנכ"ל

המדינה התליטה על הקמה של ארבעה *ישובים נוספים. שניים מהם מאוד קרוב לעתניאל, אחד זה אדורייס והשני וה אפקה. בעוּרת השם היישובים האלה התפתחו והילדים משם גם הגיעו לעתניאל. ולכן אפשר להחקיס מוסד גס פנימייתי וגם אקסטרני בלי שזה יבוא אחד על חשבון השני.

האם יש מספיק תלמידים להצדיק הקמה והתרחבות ישיבה תיכונית בלי קשר למיקום! אז בניתוח של הצמיחה העתידית שנמצאת כאן, בחומר שגם שלחנו לכם, ואפשר לשלוח את גה גם לתושבים, הנתונים מצביעים שבמצב הקיים יש לנו צורך בעוד 12 כיתות עתידיות שאנחנו יכולים לבקש ממשרד החינוך. וה בלי הצמיחה הנוספת שתהיה לנו בעקבות גם הקמת הישובים החדשים וגם בעזרת השם התרתבות נוספת שתהיה לנו ביישובים הקיימים. מה המשמעות של השארת ההרשאה הקיימת ומה היא משרתת בפועל! או ההרשאה הקיימת בעצם מאפשרת לבנות 12 כיתות, והיא משרתת בנוסף לעל יסודי ל-טי עד יבי, היא משרתת גס את חטיבת הביניים שאליה מגיעים תלמידים משישה יישובים, מבית חגי, מנגוהות, מאדוריים, מעתניאל, מטנא ומשמעה שלומדים בחמד. בנוסף, כמו שאמרתי לכם, יש שני יישובים סמוכים לעתניאל אדוריים ואפקה שמתפתחיס והצפי הס שהם יגדילו את מספר התלמידים בחטיבה. ולכן השיקול הוא לממש את ההרשאה הקיימת, לבנות בפועל וללכת לבקש עוד ממשרד החינוך עבור ישיבה נוספת. האם עדיף מוסד אחד גדול לשני מוסדות שונים! אז כמו שאמרתי, מדובר בשני מענים חינוכיים שונים.

האחד פנימייתי בהוויה שלו והשני אקסטרני בהוויה שלו. המטרה הראשונית כמו שאמרתי לכם הייתה להצליח, לקיים אותם יחד. ועדת ההיגוי סברה שלאור המציאות אי אפשר לחבר ביניהם ולכל מוסד יש הצדקה חינוכית לפעול בנפרד. לכן הדגש שאנחנו שמים הוא על מענה מגוון לצרכיט | 28 שונים בתוך העם שלא כופה ומאפשר בחירה. מה המשמעות של 8 מיליון שקל והאם נכון להשאיר את התקציב בידי עמותה! או התקציב של ה-8.2 מיליון שקל, לא מועבר לעמותה. הוא מיועד לשמש את המועצה לביצוע בינוי הקבע בעתניאל, בהתאם למודל התקצוב של משרד התינוך.

העמותה התחייבה להשלים את המצ'יינג לצורך מימוש הפרויקט והבינוי למעשה נועד לתת מענה לתלמידי הישיבה, שכיום מתוך 160 תלמידים בשש שנתי, מזי עד יב', 110 תלמידים הם תושבי המועצה. האם כבר יש סמל מוסד לישיבה התיכונית החדשהז, למה צריך שני סמלי מוסד! אז כן, קיימים שני סמלי מוסד במשרד החינוך. אחד לישיבה התיכונית, האזצורית הצומחת והשני לאור עתניאל, משרד התינוך מעוניין באיתוד של סמלי החטיבות, אבל לאור נתוני הצמיחה, הפיזור הגאוגרפי, התלטות הממשלה, כל מה שדיברנו עליו שקורה כאן בהר חברון, בסופו של דבר הדרך של החינוך שאנחנו מובילים, תהיה כזאת שניתן לשכנע את משרד החינוך לקיים במישור הפורמלי שני מוסדות ובמקביל לזה לקיים את הדיון התינוכי החשוב בתוך המועצה על עתיד החטיבות.

האם הס יאוחדו ומתי. מה יקרה אס מבטלים או מסיטיס את התבייר ומה ההשלכה של זה על תלמידי החטיבה?

אורי הורוביץ: יכול רק לחזור על המשפט האחרון, אס הס יאוחדו ומתי, ואת אומרת, יש סיכוי

בעיניך, שהחטיבות יאוחדוז

יו | לשכת מנכ"ל

20|

מועצה אזורית הר-חנרון תות

לשכת מנכ"ל

אלירם אזולאי: כן, אנחנו נבטרך להמשיך לקיים את הדיון התינוכי הזה על האם הס :אוחדו

ומתי.

אורי הורוביץ: ונגיד שהם יחליטו. מי שיחליט יחליטו שהם יאוחדו שנה הבאה או בעוד שנתיים.

אלירם אזולאי: אז אנחנו כדי לייצב, גם יש פה שני ילדים חדשים, אפשר להגיד, בסדר! הישיבה

באור עתניאל היא כבר 20 שנה, אבל עכשיו היא יוצאת לסוג של דרך חדשה והישיבה התיכונית, האזורית האקסטרנית הצומתת, היא תחדשה לגמרי. לכן כדי לייצב את זה אנחנו רוצים לתת שלוש שנים לאירוע הזה להתפתח בשני המוסדות, לאפשר את הגיוון ובמהלך

אורי הורוביץ: אני שואל על החטיבה

אלירם אזולאי: אני מדבר על החטיבה ובמהלך של הזמן הגה לקיים את הדיון החינוכי על נושא

האיחוד של החטיבות.

אורי הורוביצ: בעוד שנתיים, מחליטים.

אלירם אזולאי: אז אס קיימנו ומתליטים, אז אנחנו מעבירים. כיוון שיש לנו שני ילדים חדשים

שעדיין לא, שעדיין צומחים ואנחנו לא רוצים לשים פה את כל ה, לצורך העניין את כל הסיכונים והסיכויים, רק במקום אחד. אנחנו רוצים לתת לדברים לצמוח בצורה שיש לנו גיוון, לא לאנוס ולא לאכוף על ישובים מסוימים להגיע ולעשות את זה ביום אחד. גם באולפנה, לקת לנו שש שנים עד שעשינו את האיחוד, מאז שהתחלנו את ה. אני רגע, אני אסיים, גו השאלה האחרונה ואחר כך אנחנו נפתח את גּה להתייחסויות כמו שאמרתי, אבל זה בסדר, אפשר לעשות את הדיון ואפשר גס להתווכח ואפשר לחלוק, הכל בסדר. מה יקרה אס מבטלים או מסיטים את התבייר ומה ההשלכה על תלמידי החטיבה! אז למעשה כיום לא ניתן להסיט את התבייר לבינוי קבע מידי במיתריס, כיוון שלבינוי קבע נדרשים מסמכי קרקע, גס תבייע, שצריך להשלים פה שאין לנו עדיין.

|29

גם שטח חום שאין לנו עדיין פה במיתריס וגם חוזה חכירה מול המינהל האזרחי. התהליך הגה ייקח מספר שנים. הוא תלוי בעיקר בגורמים חיצוניים בלובנו. בינוי מיידי בעתניאל גס ינצל את ההרשאה הנוכתית עבור בינוי קבע של מוסד חינוכי בהר חברון וגם יאפשר לנו עד שנשלים פה את כל ההליך הסטטוטורי של מסמכי הקרקע במיתרים, להציג צורך בבינוי נוסף למשרד התינוך עבור הישיבה האזורית החדשה. שנייה רגע, שנייה. בנוסף ביטול התבייר, לא בהכרת יסגור את אור עתניאל, אבל הוא ישאיר את תלמידי החטיבה והישיבה במבנים שאינם ראויים, ולכן צריך לשקול לא רק את המוסד עצמו אלא את איכות התנאים לתלמידים שנמצאים היום במערכת. אז וה ככה השאלות שעלו. יש פה בסוף בחוברת שאלות ותשובות גס מספרים של כמויות התלמידים והפוטנציאל העתידי.

7 | לשכת מנכ"ל

מועצה אזורית הר-חברון זמ

לשכת מנכ"ל

ואני פותח את זה להתייחסויות של חברי המליאה אני רוצה לבקש שההתייחסויות יהיו כמה שיותר ממוצות וברורות, ואם יש שאלות שכבר עלו אז שפחות יחזרו על עצמם כדי שנוכל לנהל את זה בצורה של, גס נסיים את הדיון הגה בלי שנחזור על עצמנו יותר מדי.

דרור דותן: רק שנייה, שנייה, טכני, כיוון שחברי המליאה כבר

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]