פרוטוקול מן המניין מס' 6 · 26/06/2026
1
מועצה אזורית הר - חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 6-26
מיום 23/06/2026 ,ח' תמוז תשפ"ו
סדר יום:
1. דיווח ראש מועצה.
2. 18:30 הבטים קהילתיים ותכנון– איגוד ערים.
3. אישור חוק עזר היטל ביוב ותיקון לחוק עזר אגרת ביוב.
4. אישור צו ארנונה והנחות
5. תב"רים
6. אישור מינוי אורית לוין למשרת גזברית מועצה
7. אישור שכר בכירים לעובדים חדשים
8. אישור פרוטוקול מליאה 5-26 . מצ"ב לעיונכם.
9. שונות
בברכה,
דרור דותן
מנכ"ל
2
מועצה אזורית הר - חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 6-26
מיום 23/06/2026 ,ח' תמוז תשפ"ו
משתתפים:
אלירם אזולאי המועצה ראש
קובי בן גרא חבר מועצה מצודות יהודה
אבנר חדד חבר מועצה שמעה
אורי הורוביץ חבר מעלה מועצה חבר
שרגא אריאל נגוהות מועצה חבר
כהן אלעזר עומרים טנא מועצה חבר
מיכאל הראל חבר מועצה תלם
בר חי יוסף סוסיא מועצה חבר
זיו שפירא אשכולות מועצה חבר
אלינור נחום חברת מועצה עתניאל
ניר בלושטיין חבר מועצה סנסנה
נעמה פוליאקוב לבנה שני מועצה חברת
מלמד ידידיה חבר מועצה בית חג"י
עוז הורוביץ משקיף עשהאל
ידידיה רייזלר משקיף אדוריים
חסרים:
מאיר כהן חבר מועצה כרמל
שמעיה אסולין חבר מועצה אדורה
אלקנה נווה חבר מועצה מעון
נוספים:
דרור דותן מנכ"ל המועצה
רונן כהן גזבר המועצה
עמיר פישר יועמ"ש מועצה
דוד סגל מבקר פנים
לילך פסח מנהלת אגף הנדסה
ד"ר נעמה אברהמוב מנכ"לית איגוד ערים יהודה
אלון יוסף פיירמן קיימות וקהילה איגוד ערים יהודה הראל חסן חב' קופלוביץ פ.מ. מהנדסים בע"מ
זוריק ולדר רו"ח יועץ חב' חכם ייעוץ מוניציפאלי גליה ברמי מנהלת לשכת ראש המועצה
רויטל סופר מנהלת לשכת מנכ"ל
מאיה שמיר עוזרת מנכ"ל
אירית לוין גזברית נכנסת
3
מועצה אזורית הר - חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 6-26
מיום 23/06/2026, ח' תמוזתשפ"ו
אלירם אזולאי:
שלום לכולם, אנחנו במליאה 6 לשנת 2026
הדבר הכי משמעותי שקרה כאן בחודש האחרוןאו אפילו בשנים האחרונות זה –
אבן פינה לגוש התיישבות חדש
הונחה אבן הפינה ליישוב דורן, המהווה את תחילת הרצף אז באמת אני חושב שהדבר הכי משמעותי שקרה כאן בחודש האחרון, אולי אפילו בשנים האחרונות, זה אבן הפינה לגוש ההתיישבות החדש שיש לנו במערב יהודה. דורן שבעצם מייצר את הרצף. מייצר את התחלת הרצף בין סנסנה אשכולות לבין צומת העוקפים, שבעצם תחשבו רגע על הרצף הזה במפה של הר חברון, שמתחילה בסנסנה אשכולות, אחרי אשכולות יש לנו את מעלה ענב, מגד, נגוה ות, כרם אליקים, מוצב צבאי וחווה, דורן היישוב, מצפה שי, אדורה, תלם וכרמי יהודה והדבר הזה מייצר לנו גוש התיישבות חדש שלא היה לנו פה ויש לנו הרבה מאוד עבודה כדי להצליח להגיע באמת לחלום הזה אבל אבן הפינה הראשונה של דורן שאנחנו מתחילים להגשים אותה, הנה, התושב, קור ה ובאמת ברוך השם, אנחנו שמה.
הצבת מיגוניות בחוות
אנחנו באיזשהו פרויקט ביחד עם פיתוח העורףשל הצבת מיגוניות בח וות. אז 6 ראשונות הוצבו בשבועיים האחרונים. ויש עכשיו השבוע עוד 6 בעזרת השם. ונדחף גם לנגלה אחר כך
דרור דותן: אולי 7 אפילו
אלירם אזולאי: בעזרת השם.
תלמידי יב' בהר חברון מסיימים שנה
תלמידי יב' שלנו סיימו בהר חברון, גם בבית הספר במיתר.
אורי הורוביץ: מי שמשמאלך היא מסיימת יב'?
דרור דותן: הבת שלה
4
אלירם אזולאי: הבן של גליה סיים יב' שם. אז השתדלתי, גם אני וגם יפעת, בסיומים שלנו גם
במיתר וגם באולפנה, וגם בבתי הספר היסודי וגם בחטיבות איפה שאנחנו יכולים להיות שמה ביחד איתם.
סיורים עם קבוצות ומשפיענים בהר חברון
התחילו לאחרונה סיורים עם משפיענים בהר חברון ועם מקבלי החלטות מתוך הבנה שאנחנו צריכים את מה שקורה פה גם להוציא החוצה. ולכן אנחנו מביאים לכאן קבוצות, מארחים אותם, מראים להם גם את האתגרים שלנו וגם את הדברים היפים. מתוך הדבר הזה בעצם נוצרת קבוצה שהדוברות מרכזת אותה. ואיתה אחר כך אנ חנו דוחפים להם מידע, אנחנו בעצם מייצרים את הקבוצה הזאת כשגרירים שיכולים בעצם להיות לנו.
מלמד ידידיה: אנחנו מנגישים. אנחנו לא דוחפים אנחנו מנגישים.
אלירם אזולאי: כן, הם מקבלים את המידע ישירות מאיתנו ולא מאחרים וזה לא רק מידע כשקורה
איזשהו אירוע. אלא באמת מידע שוטף כדי שהם יהיו בתוך התמונה. ואת הדבר הזה אנחנו הולכים ומרחיבים.
נפרדים משחר ברקאי ומקבלים בברכה את מח"ט יהודה החדש נפרדנו מהמח"ט הקודם שלנו, שחר, שבאמת עשה כאן עבודה מדהימה. והיה שותף להרבה מאוד נקודות התיישבות שהתפתחו פה בתקופה שלו, ובהחלט זכה. ואיך אמר המח"ט החדש שנכנס דותן מלול אמר לו בישיבת סיכום, תשאיר לי משהו לבנות פה, אז הוא אמר לו אל תדאג, אני מכיר את החבר'ה האלה, הם עוד ישאירו לך הרבה מאוד לבנות, אז באמת המח"ט החדש איתנו לגמרי גם באירוע דורן. וגם באופן כללי בתפיסת ההתיישבות, ואני שמח מאוד שזה השותף הישיר שיש לנו כאן.
דותן מלול ואנחנו בקשר מאוד מאוד הדוק ושוטף וזה עובד טוב.
הצבת מיכלים לאיסוף פסולת אלקטרונית בישובים
בכל הישובים הוצבו מיכלים לאיסוף של פסולת אלקטרונית כדי להמשיך את כל הנושא של סבב המיחזור שאנחנו עושים.
מלמד ידידיה: זה מתוקצב, לא?
דרור דותן: כן, כן, אז בעצם החברה היא זו שאמורה להציב ולפנות. צריך לומר שזה משלים מהלך
של התקנת שלושה זרמים. שזה מאפשר לנו הרבה מאוד קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה.
5
זאת אומרת, זה תנאי אצלם ולכן עם הכנסת הכתום וההכנסה הזאת אנחנו בעצם נמצאים בשלושה זרמים של פינוי אשפה שהם מפתח לדברים נוספים אחר כך.
סיור ופגישת עבודה עם השרה מירי רגב
הצוות של משרד התחבורה היה כאן בהובלת השרה, גם מנכ''ל נתיבי ישראל והצוות שלו וגם קמ "ט תחבורה. ולמעשה קיבלנו סיכום מאוד טוב של דברים שחלקם אנחנו עובדים עליהם כבר הרבה מאוד זמן, חלקם אפילו שנתיים, וברוך השם היה סיכום טוב ועוד נראה את זה, מבחינתנו קבענו עם ה, גם עם הצוות של נתיבי ישראל, סיור בעוד כחודש בשטח כדי לעמוד על הדברים שהם התחייבו אליהם גם בהיבט התקציבים וגם בהיבט היציאה לביצועים.
חנוכת ספריות בתלם ובאדורים
חנכנו ספריות גם בתלם וגם באדורים, ואני רוצה לציין פה את אמונה שעושה באמת עבודה מדהימה בספריות בהר חברון באופן כללי על השוטף ולא נחה לי רגע ובשותפות עם היישובים, מייצרת גם חידושים ושיפוצים של הספריות וגם מקימה ספריות חדשות כמו שהקמנו באדוריים. ואפרופו זה דרך אגב הספרייה בתלם, שווה ללכת לראות ולהתרשם, עבודה משותפת מאוד מאוד יפה ביחד עם היישוב.
סיור עם נוחי מנדל
עשינו פה סיור עם נוחי מנדל, שהוא ראש היחידה להתיישבות במשרד הביטחון, למעשה, על כל הנושא של מה שקשור ליישובים החדשים ולחוות בהיבטי מרכיבי הביטחון והצרכים שלהם. וברור שאנחנו מקדימים הרבה מאוד את המדינה כי המדינה עם הרגולציה והבירוקרטיה, מגיעה תמיד בשלב שני ולכן היה חשוב לנו לחבר את כל הגורמים ואת הפקידות המקצועית במשרד הביטחון, שיבינו מה אנחנו צריכים בשטח כדי לייצר ביטחון ליישובים החדשים.
סיור ופגישת עבודה צוותי משרד החינוך ורם נהרי
היה כאן גם איזשהו סיור ופגישת עבודה עם הצוות של משרד החינוך, רם נהרי ממונה במשרד החינוך על כל הנושא של הבינוי והוא יושב שם בעצם במטה ברמה הארצית. וזה שהם מסתובבים פה ורואים בעיניים את מה שאנחנו עושים וכמה אנחנו דוחפים את הסיפור פה של החינוך גורם לנו ולהם אחר כך, בישיבות ובבקשות שלנו מהם ברמה הארצית, באמת, להצליח לפצח דברים שאנחנו הרבה מאוד זמן מולם, בין השאר גם הנושא של התשתיות והפיתוח, של כל מה שאנחנו עושים בהר פה בחינוך כי התשתיות והפיתוח בסוף זה האלמנט הכי יקר שעולה לנו הרבה יותר מאחרים.
חנוכת "דרך התנ"ך"
נחנכה בהובלת, אני אומר שני חבר'ה, אומנם פה נמצאים ראש הממשלה ושר המורשת וראשי רשויות אבל יש פה שני חבר'ה שצריך לציין אותם. שזה יאיר דן וישי פליישר, שכבר ארבע שנים
6
דוחפים את הפרויקט הזה של לקרוא לכביש 60 כביש התנ"ך. וזה לא דרך התנ"ך רק איזו כותרת, אלא הדבר הזה מתפרט
להחלטת ממשלה שהמשמעות שלה היא שני דברים -
1. על כל מקום בכביש 60 שבו יש איזשהו אתר תנכ י, יש שילוט שמכווין אליו ומציין אותו.
2. ובשלב השני אנחנו מקווים שגם החלטת הממשלה הזו תתקצב פיתוח של האתרים האלה
כדי שכביש 60 יהיה באמת כביש תיירותי שבו כשאתה נוסע גם אם אתה נכנס וגם אם אתה לא, אתה מבין שאתה נוסע על דרך התנ "ך.
אז זה בהחלט משמעותי.
פגישת עבודה עם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
פגישת עבודה עם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, זאת פגישת הכנה שעשינו במשרד לקראת פגישת עבודה שהייתה כאן היום עם כל הגורמים, עם מנכ''ל חברת חשמל והצוות שלו ועם חברת נגה שמתכננת את החשמל במדינת ישראל. ועם רשות המים והמנהל האזרחי ומקורות, והשר הביא לפה את כל הגורמים כדי לקדם את הבעיות שיש לנו והפתרונות גם בתחום החשמל גם בתחום המים וגם בתחום הביוב
דרור דותן: תוך כדי הייתה גם הפסקת חשמל
אלירם אזולאי: היו שתי הפסקות חשמל תוך כדי והם אמרו לנו בהתחלה שיזמנו את זה. ישב פה
מנכ''ל חברת חשמל והוא תוך כדי מסתמס עם המוקד שלו. ושואל אותה מה קורה הוא גבר שפיקלר, באמת הוא גבר. הוא אמר לשר, תקשיב, מה שקרה פה זו לא הצגה. הם המועצה, עם הבעיות הכי קשות במדינת ישראל של ניתוקים רגעיים. ומה שקורה פה מחייב טיפול כי הם הציגו פה כל מיני תוכניות ל-2028 ול-2033 ולכל מיני דברים כאלה. בסוף הוא אמר לשר תקשיב, תן לי תוך 45 יום אני מציג לך תוכנית איך אנחנו יודעים לתת פה פתרונות מיידיים כי אי אפשר שהמצב הזה יימשך והוא הציג פה איזה משהו יצירתי שלא קיים היום בחברת חשמל ואני מקווה שבאמת אנחנו נהיה הפיילוט שלו במדינת ישראל ושנקבל פה שירות יותר טוב בהיבט של הפסקות החשמל שיש לנו.
אלירם אזולאי: ובגזרת המנכ''ל,
דרור דותן: לא אישרתי את זה.
אלירם אזולאי: אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל דרור בחודשיים האחרונים לא היה בבית בשבת
כי כשהוא מסיים פה את העבודה בסוף שבוע הוא נוסע בסוף שבוע לעשות מילואים בשומרון וחוזר ביום ראשון בבוקר. אז זה פינת המנכ''ל שגם הנחה את הטקס בדורן.
7
ומה זה למטה? אה, זה עם אלוף הפיקוד, כן. טוב, יפהסחטיין, כל הכבוד רויטל, אנחנו רוצים עוד כאלה בפעם הבאה. על הכיפאק.
דרור דותן: טוב, איפה החברה של איגוד ערים?
אלירם אזולאי: נעמה אברהמוב, מנכ ''לית איגוד ערים יהודה, שזה בעצם האיגוד שמאגד כמה
רשויות. ביו"ש.
נעמה אברהמוב: שלום לכולם, אנחנו שמחים להיות פה, אנחנו פה לנושא ספציפי, ואמרנו שאי
אפשר לפעול אליכם ישר לעומק, אז רגע נזכיר אצלנו. אז אנחנו שייכים לאיגוד ערים לאיכות סביבה יהודה. איגוד ערים לאיכות סביבה הוא בעצם אגד של שמונה רשויות ביהודה של יהודה ושומרון.
אלה רשמות החברות שלנו והאיגוד בעצם הוא הזרוע המקצועית של הרשמות החברות בו אתם רואים את הפריסה הגיאוגרפית היחסית גדולה מצפון לדרום אנחנו בהר אדר, מגילות ים המלח, מעלה אדומים, ביתר עילית, אפרת, גוש עציון, קריית ארבע, בהר חברון, הם החברות שלנו ואנחנו בעצם, רוב הרשויות שלנו, אם כי לא כולן באופן שווה, לא מחזיקות אגפים מקצועיים בנושא איכות סביבה, ואנחנו הזרוע המקצועית, מחזיקים את הידע המקצועי לכל מיני תחומים ותכנוניהם. גם בתקשורת ביהודה ושומרון, לא רק אנחנו כפופים למשרד להגנת הסביבה, מבחינה מקצועית, מכל הבחינות האחרות, כמו כל רשות כפופים לחוקים של משרד הפנים, עובדים בהקשר הזה מול המשטרה הכחולה, הירוקה, כל הח טמרים, כל המטקים. עוטף יריחו, עוטף ירושלים, בית לחם וחברון ועוד כל מיני עניינים, משקל משנה, מול גופים של משרד שלישי. אז האיגוד הוא גוף סטטוטורי, זאת אומרת, הוא קם בעציו ועל פי חוק איגוד ערים ובעצם בהגדרה המשפטית שלו, הוא רשות מקומית. אז זה רק להגיד שתבינו. הדברים שאנחנו עוסקים בהם הם בעצם כל אלה ומידת שיתוף הפעולה של הרשויות היא חלקה, אנחנו נמצאים, עובדים בסמכות מכוח של חוקי עזר, שלנו או של הרשויות, בעיקר שלנו, או חקיקה ארצית. חלק מהחקיקה לא חלה ביהודה ושומרון חלק מהחקיקה הסביבתית. ואז אנחנו מתאמנים, וזו הסיבה שאנחנו רוצים ללמד את אימון הנעלי אזרחי. אלה המחלקות שיש לנו. בעצם, אנחנו, בגלל שאנחנו עובדים עם רשויות מוניציפליות, אז אנחנו באיזשהו אופן גם המבנה שלנו דומה למבנה של הרשויות. הם משתדלים שתהיה, זאת אומרת, בכל מחלקה או אגף, תהיה פרטנר. אז התכנון עובד מול ההנדסות. חינוך מול החינוך. פסולת בדרך כלל מול השפע. תעשייה ושפכים מול רישוי עסקים. ואלון שנמצא איתי פה, בנושא של קיימות וקהילה. אז זאת ההזדמנות שלי להגיד, שאנחנו מחפשים כוח אדם, אני לא יודעת אם אתם מכירים, אנחנו מחפשים את העשייה ואנחנו מחפשים מהנדסים, או רקע במדעים, בסדר? ואנחנו עושים גם, הייתי אומרת מזכירה משודרגת, בסדר? מנהלת לשכה, עוזרת מנכ''ל.
נשמח לאנשים מוכשרים. אוקיי, אז למה אנחנו פה. אז קודם כל, באמת האיגוד מלווה את רשויות האיגוד כמו שאמרתי, רשויות האזור.
8
ובאמת במגוון תחומים, כאשר אנחנו משתדלים לא להגיע למצב משברי. כשיש משבר, אז מיד מחפשים אותנו. מפעל שנשרף, אירוע אסבסט חמור, תלונות תושבים. אלה האירועים שאנחנו רואים להם מצבים משברים, אבל יש גם ליווי שוטף. של באמת עליית מדרגה, של מתן שירות בהיבטים החיוביים שלו ואנחנו מאוד משתדלים להיות דווקא בתוך קביעת המדיניות ולא להגיע לאירועי קצה. מידת השיתוף הפעולה תלויה לגמרי ברשות המקומית. כמו שאמרתי, למשל כל מפעלי החומ"ס, כמו למשל אקולין מפוקחים על ידינו מדי חודש, כי מחזיקי החומרים מסוכנים או בקיצור חומ"ס. גם לנושא בריכות שמחזיקות חומ"ס, אז גם אנחנו מפקחים עליהם כל מיני רשויות תקין זה מכוח חוק. ושאר הדברים הם, תלוי. יש לנו, למשל, סתם לדעתכם דוגמה, יש רשות אחת, אנחנו בחודשים הקרובים מוציאים השתלמות למנהלי בתי הספר, יומיים, בנושא סביבה וקיימות בתוך מערכות החינוך. רשויות אחרות, אנחנו כאילו אמרו לנו בחינוך, אנחנו מעדיפים לא ליצור קשר. זה ממש תלוי. יש רשויות שבמחלקות ההנדסה שלהן, בתוך הצ'קלים ט של היתר הבנייה, יש שורה של איגוד ערים שאנחנו יושבים בתוך שולחנות עגולים. יש דברים שהם למרחב ולשיקול הרשות המקומית. היום באנו לפה רק בשביל להציג את הנושא, נושא שקשור לתכנון שבעינינו הוא מאוד חשוב. אנחנו מזהים אותו. בכלל אנחנו מזהים ביהודה ושומרון עלייה מאוד משמעותית בדרישה לאיכות חיים. התושבים החדשים, הם לא רובם, הם לא אלה שמספיק להם החצי דונם, אלא באמת הם יודעים לבקש, הם יודעים להתלונן, הם רואים את הדברים במקומות אחרים. ויש להם איזושהי דרישה ואנחנו מבקשים להיות באמת במקום הזה ואנחנו פה, אם תשמעו מה יש לנו להציע, ואנחנו מבקשים בעצם שתהיו שותפים שלנו לעניין הזה. אלון אגרונום והוא ימשיך להציג את ההמשך. באמת הנושא שלנו, אתם רואים שאפשר באמת לדבר פה על המון נושאים ובאמת להרחיב וככל שתרצו אנחנו אפשר להזמין אותי גם בהמשך, גם אותנו, גם את אלון, גם אנשים אחרים ולהכין את כל הנושא שתבחרו. בסדר? היום אנחנו רוצים לדבר על הנושא של התכנון. כי התכנון נתפס בעינינו כשייך לאנשי מקצוע, למהנדסים, לאדריכלים. ומה המקום של הקהילה? הוא כמעט ולא קיים. זאת אומרת, גם כשאנחנו עושים שולחן עגול ומזמינים נציג של יישוב, אני אומרת לך שלרוב הנציגים של היישוב אין שפה בכלל להבין במה דנים. והטענה שלנו היא שהמרחב הציבורי, מה שקורה אצלי בבית, בסדר? הערכים שאליהם אני מחנכת את הילדים שלי, זה ביני לבין אבא שלהם ואנחנו בתוך המרחב הביתי. המרחב הביתי מדבר את הערכים שלנו וברגע שהדלת פתוחה, בעצם המדיניות, אנחנו שואלים מי מכתיב את המדיניות של מה שיקרה בחוץ והטענה שלנו פה בעצם אומרת שהמרחב הציבורי הוא בסוף ביטוי לערכים קהילתיים ונכון להיום, אגב, זה לא יוצא דופן בהר חברון, אנחנו נשים את זה על השולחן, אנחנו מדברים על זה בכל מיני רשויות וחלקנו, חלקנו של הקהילה, של דעתנו, של המדיניות שאנחנו נרצה, של הערכים הקהילתיים פשוט נפקד מתוך הגרושה, על אף שהיא באמת בסוף, אתם יודעים ש90 אחוז מהפעולות שלנו ביום יום הן נקבעות לא עושים עליהן דיון פנימי ואומרים האם זה מתאים לערכים שלי או לא מתאים לערכים שלי. לא עולות אוטומטיות שהמציאות בשטח קובעת אותן.
9
אז עכשיו, אם אני, כל היישובים פה, אני מזהה את חלקכם, אנחנו נבוא אליהם ונגיד להם, אוקיי מה הדנא של היישוב שלכם? מה הדנא של בית חגי? אבל מה הדנא של היישובים? אנחנו לא רואים את הכל יישוב והמילה הראשונה שאנחנו נשמע, מה היא? קהילתיות. קהילתיות, נכון. אנחנו נשמע קהילתיות ואז אנחנו נפרוט את זה רגע ונשאל, מה זה הקהילתיות, עד כמה אתם חוזרים הביתה?
עוד נשאל את אלירם שחוזר בטח מאוד מאוחר הביתה. אבל, הבן אדם ממוצע שחוזר בשש הביתה, עד כמה הוא פוגש את השכן שלו? עכשיו, החלק המדהים הוא שזה דווקא יכול להיות שבראשית דרכנו ביישוב, כשגרנו בשכונת קרווא נים, היחסים בין השכנים היו הרבה יותר הדוקים ומשמעותיים מאשר כאשר עברנו למגרש על חצי דונם
דרור דותן: לכן עשהאל נשארו בקרוואנים
נעמה אברהמוב: היחסים בין השכנים הולכים והם בעצם מתנדנדים והסיבה היא לא רק בגלל
שאנשים נהיים יותר עסוקים שגם לזה צריך לשים מקום, אלא בגלל שיכול להיות שאני נכנסת פה קודם כל עד הבית, ואז יש לי קיר תמך בכניסה של איזה 2 מטר גובה ואני עולה באיזה מעבר לתוך הבית. ברגע שנכנסתי הביתה, אין לי בכלל תקשורת עם האנשים. עכשיו, אני רוצה להראות את המכולת, אם יש לי מכולת ביישוב, אני צריכה ללכת רחוב של 500 מטר על אף שאפשר היה אולי לעשות שבילים באמצע. גם אם יש שביל, יכול להיות שהוא לא מוצל. המדרגות לא נוחות. וכל הדבר הזה בעצם מקטע לנו את התקשורת, את היחסים בין השכנות, האם הילדים יכולים לשחק ברחוב, האם הלכו ברגל לבית ספר, האם הלכו ברגל לגן, האם בכלל מישהו יוצא החוצה. וכל הדברים האלה, כל התשובות כתובות בתכנית ואנחנו יודעים את זה כי אנחנו יודעים להשוות את זה ליישובים שבנויים אחרת.
מלמד ידידיה: זה בתוכנית בינוי. זה לא בגרמושקה
נעמה אברהמוב: בסדר, הגרמושקה, כשם קוד, כולם יודעים מה זה גרמושקה, בגלל זה אני
משתמשת בזה?
מלמד ידידיה: בתוכנית בינוי ולדעתי אף אחד מיושבי המליאה לא אמור להשתתף מטעם יישוב.
אם זה או מזכיר או
דרור דותן: לא, לא, ודאי שאנחנו זה.
מלמד ידידה: הכל בסדר
נעמה אברהמוב: עכשיו, הרעיון שמרחב ציבורי מעצב זהות קהילתית, זה לא אג'נדה חדשה.
10
זה לא רעיון חדש, הוא עתיק כימי התנ"ך. בסדר? אנחנו מכירים מה שקורה. ושער העיר, בסדר?
כולנו ישבנו לפסוקים של מה שקורה, ששוטרים ושופטים תתן בשעריך, כן, היא יושבת בשער, אנחנו יודעים בעלה של מי יושבת בשער. מה שקורה בבאר המים. מה קורה בבאר המים? כל חיי הקהילה בבאר המים. נכון שמה נעשים השידוכים, שם עובר המידע. איפה זה?
דרור דותן: גם היום זה במעיינות
נעמה אברהמוב: איפה זה היום? אולי זה המכולת? אולי זה עץ שנמצא במרכז היישוב וכולם
אוהבים לשבת לידו. אולי זה בגן השעשועים, אוקיי, זה גם השעשועים עד שהילדה שלי לא יודעת, בת 10? אולי קצת קודם. מה קורה אחר כך? וכל זה במרחב הציבורי. מה קורה ברחובות של עיר?
אם סתם נסתכל על הדוגמא, היה לנו, יש לנו מישוב בגוש עציון במעלה עמוס. סתם חשבנו את זה.
הוא אמר, אצלנו, תצפנו לתכנית, מה היה להם חבל? אגב, רחוב שני. אמרו, אצלנו משנת יוסף. שם זה מסתדר שני. אין לנו מקום. וזה רחוב שני עבורם. התכנון מאפשר את זה? לא מאפשר את זה?
אנחנו רוצים שדברים אחרים יקרו בתוך העיר. בתוך הכחול שלנו. כולם יכולים לתאר לעצמם את הרוח מה היה קורה ברחובות שלנו. היינו סוגרים אותם סתם ביום שישי והיינו מוציאים לשם שולחנות וכיסאות ומביאים קפה ואירוח. לא יודעת, צריך לפתוח את הראש להבין שהמרחב הזה הוא זה שבסוף אנחנו אוהבים להגיד קהילתיות, אבל הקהילתיות הזאת, איך אנחנו יודעים שהיא לא סיסמה? כאילו, יש מדדים בתוך התוכניות, אני לא מבקשת מאנשים שהם לא מהתחום שיקפיצו את כל ה, שיגידו אוקיי, הדבר הזה מתרגם ל1,2,3,4. אנחנו יודעים לבדוק את התוכניות. צפיפות צמתים, בסדר? רשת רחובות זה דבר ראשון, אחר כך צפיפות צמתים שזה חלק מזה. חתך רחוב.
קישוריות, הליכתיות, כל אלה מדדים שהם מדדים, הם שפה תכנונית, שמביאה לידי ביטוי ערכים קהילתיים. ואת הדבר הזה אפשר למדוד. אז בסוף אנחנו רואים שהתכנית, זה מה שאני רוצה לשכנע אתכם היום, התכנית קובעת אם אנחנו סתם תושבים שחולקים את אותו מקום ביישוב, מתעצבנים ביחד על המזכיר או על המזכירה או על דברים אחרים, או שאנחנו שכנים שיש בינינו איזה שהם יחסים שהם יותר מזה, חלק מיחסי השכנות זה גם האקראיות שבה הדברים מתרחשים שאנחנו מסתובבים, שאנחנו מרשים לעצמנו להיות במרחב הציבורי, בלפגוש אחד את השני. עכשיו, אני מעבירה את השרביט לאלון שיציג את עצמו בפירוט. בעצם, אפשר לדבר, כשמדברים על התכנון, אפשר לדבר על המון פרמטרים, ראיתם את זה. אנחנו עכשיו רוצים לדבר רק על אירוע אחד שהוא האירוע של ההצללה. כי הוא בעינינו מדהים הרבה ממה שדיברנו והוא יחסית קל להסבר או קל אינטואיטיבית.
אלון יוסף פיירמן: טוב, שלום לכולם. אז אחת הדוגמאות של התכנון, נושא העצים, אני חושב שזה
בנגוהות משהו מנגוהות?. כן, ברחוב. אנחנו רואים גזע, עלים, אבל אנחנו לא רואים את העיקר.
העיקר, מה העיקר פה? מה העיקר?
11
אני לא יודע אם אתם יודעיםאולי אני מחדש לכם, אבל ה נתונים האלה, הנתונים היום, להיות ליד עצים, מתחת לעצים זה מוריד טמפרטורות. זה מוריד את הסטרס, שלוש עד חמש דקות, מתחת לעץ, באזור טבעי, עוזר מאוד להליך ריכוז. מאוד מאוד משפיע. אנשים רוצים ללכת לאזור שיש עצים שנעים. ירידה בתמו תה, זה משהו שמחקר מאשר. זה השנייה. עכשיו אני קופץ א ל המצב בשטח. בטח כולם מכירים, אם זה לא בשם שלכם, את המצב של עצים, עצי ברחוב. איזה שנה וכמה? 15 שנה, אתם מאמינים? אם יש לו את התנאים כמו שצריך להיות לו.
נעמה אברהמוב: רגע, אולי דרור יגיד
דרור דותן: כבר שכחתי את החומר.
נעמה אברהמוב: הכל בהיקף של הגזע, רואים שהעץ הזה לא בריא. זה לא שהוא לא מתוחזק. זה
עץ לא בריא. זה עץ שאין לו תנאים אופטימליים לגידול. רק ניתן לזה שמות למה שרואים. היקף של העץ דק, זה לא עץ שהוא בן 15, זה עץ מעוקר. העלוה שלו מאוד דלילה. אתם רואים? גם הרוחב הנוף, וגם אין לו עלוה אין עלים לעץ הזה.
אלון יוסף פיירמן: אז, כתבתי פה כמה סיבות שיכולות לגרום לעץ להיות תקוע. קוראים לזה עץ
תקוע. האם הרחוב הזה הוא מזמין ללכת בו ב יום שמש חם, לתאר ילד שצריך ללכת מפה לבית הספר, בשמש, הלוך וחזור. האם זה מזמין תושבים לצאת החוצה ולפגוש אחד על השני? אז זה ברחוב. גם במקומות כינוס, יכולים להיות עצים כאלה. אבל אתה אומר באמת, כבר השקיעו, כבר עשו בית גידול, כבר נטעו עץ , זה עולה המון כסף. כי בסוף אנחנו מקבלים משהו שאין צל, משהו שאין צל. וחבל, אז למה אנחנו מגיעים למצב הזה? עוד צילומים, אתם מכירים בטח כולכם את הדברים האלה, נכון? עצים שמרימים את המדרכות, שזה גורם לך לגרום לטביעות וכאלה. גם פה, יש איזו בליטה כזאת שקרה מקרה מצער שילד נפל
נעמה אברהמוב: ממש לא. חבר'ה, מעל גיל 50, נסעעל אופניים. רכב על אופניים. למזלנו, לא תבע
אף אחד, הוא לא חשב על זה, ושבר את היד.
אלון יוסף פיירמן: עכשיו, דברים האלה זה לא גזירת גורל, בסדר? כאילו, אני כאן אומר ליישובים,
זה לא צריך להיראות ככה. נכון שיכול להיות שצריך להשקיע קצת כסף אבל אתה חוסך הרבה כסף.
אתה יכול לחסוך הרבה כסף. זה מה יכול להיות?, זו תמונה מעניינת, כן? אבל זה, חרוב סורי, וגם שזה עוד 15 שנהשימו לב ל עץ שלידו הדולב הענקי שפה נמצא. עכשיו, מה שאני יודע מנעמה שהעץ הזה נשתל לפני העץ הזה.
מלמד ידידה: אבל שם יש לו נזילה ופה אין לו נזילה זה ההבדל
12
אלון יוסף פיירמן: זה לא רק נזילה, זה אחד ההבדלים. עכשיו, למה שלא יראה ככה. כן? כי זה יכול
להיות, זה לא איזה משהו שהוא חייב להיות ככה. זה כבר השקיעו, הדבר הזה גם קצת נפגע, אתם מבינים להיתקע בו.
אורי הורוביץ: תגיד לי, איך צילמת את כל המקומות האלה?
נעמה אברהמוב: תפתחו את העיניים, זה התמונה לתוצר.
אלון יוסף פיירמן: עכשיו, מה שאנחנו יכולים לקבל מהעצים, שזה כאילו הורדה של סטרס ורגיעה
וללכת למקום מוצל, וזה מזמין את התושבים להיפגש במרחב הציבורי. זה פשוט לא קורה וכבר שותלים עצים. אוקיי, אז אנחנו על זה. זאת אומרת, אנחנו מביאים ישובים לישיבות כמו שעשיתי בתקוע בגוש ציון יש גם נוף סביבתי ויש גם צמחיה מומלצת, ממש רשימה ליישוב שבא יזם בבנייה חדשה וכזה, הוא אומר להם, אני רוצה לשים עץ כזה, כזה וכזה. אומרים לו יש לנו נציג שהמליץ לנו שאני עברתי איתם עליהם, אני נותן להם פה מיצג, על כל הנוף, מדד השקיה. יש מתחת בית גידול של השורשים שאתם לא רואים כי זה רק זה שאנחנו גם מבטאים פרט ממש פרט לבית גידול של איך הוא יכול להיראות, איך הוא צריך להיראות, ממש ריבוי, מההתחלה עד הסוף. השאלה אם הדבר הזה, של העצים היא החלטה עסקית בלבד. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא עוד עדיין, דרך אגב, גוש עציון , עצים זה נכס ציבורי, זה שלנו, זה שלכם. עצים זה נכס של התושבים, של הקהילה. וכרגע מה שקורה, מבחינת הנדסה, אם היזם מחליט מה שהוא מחליט אבל, איפה אנחנו הקהילה, האם יש לנו אמירה מסוימת? האם אנחנו, אנחנו רואים שזה לא מצליח. אז כאילו רגע, איפה התפקיד שלנו? אבל זה בסוף משרת אותנו, בסוף זה גורם לקהילתיות שלנו. זה ישפר את איכות החיים שלנו. יש את הישובים הקהילתיים שלנו. אני קניתי בית ב2002, ישוב קהילתי, ויש מלא צמחיה מסביב, מחוץ ליישוב, אבל בתוך היישוב שמש, שמש, שמש, ממש. זה מלא ישובים ככה. אני נמצא במזרח גוש ציון, מה זה? זה כאילו אי אפשר ללכת ברחוב אז האם זו החלטה עסקית בלבד? יש פה כמה החלטות. כאילו, כל נושא העצים, בכלל, זה גו בל גם לתכנון, גם לביצוע וגם לתחזוקה? כתבתי פה כמה החלטות, זה לא רק קשור להנדסה. עכשיו, רשת הליכה.
אני רוצה ליצור לתושבים שיש ביישוב רשת של הליכה, שאנחנו יודעים איפה, נגיד, ילדים עוברים לבתי הספר או ילדות ציבור, יש רשת ירוקה של יוצאים עכשיו, הנדסה יודעים איפה ה רחובות ההליכתיים ביישוב איפה אנשים או ילדים יותר הולכים, לא בט וח. בסדר? זה לא משהו שה נדסה יכול לתת. למשל, זה יוצא נכון למקום הנכון. יש מורשת ביישובים שאתם מכירים אותם שמציעים מדהימים ומצליחים. תלוי ברוח. בחירת עצים במשתלה, אני נותן ממש כלי למזכיר היישוב, קח צ'קליסט, תבוא למשתלה, תראה איך לבחור את זה, איך לבחור צמח, עץ טוב. כי הרבה פעמים בוחרים עצים שהשורשים כבר לא טובים ואז אין מה לעשות.
13
בקיצור, אנחנו נותנים כלים שהם עיסקיים, מכרז גנן מקצועי, תוכנית עבודה שנתית לעצים. הנה כמה דוגמאות שכבר עשינו. זה לא משהו שהומצא, כבר התחלנו אני גם מעדיף את השינוי הזה גם שלכם. אני רוצה רגע, אוקיי, זה חלק מהדברים שאנחנו עושים. למשל, עדכון מפרט, בורות נטיעה ורווח נדרש, תנאי אקלים, שילוב עצים בתב ''ע. הכשרה של מנהלים, שימו לב ליום עיון, אני עוד אחר כך אראה לכם. כדי שידעו איך לנהל את משאבי העצים עם הקהילה. מיזמים של אמץ עץ, למשל משפחה מאמצת עץ שמחוץ לבית שלהם, זה נפתר. ואם אין השקיה כמו שאמרת, אז היא עושה מלא בזה. היא עושה מלא בזה וצריך להוסיף את השקיה לפעמים גם עושה השקיה בעצמה.
שביל העצים, הנה סתם דוגמא, יום עיון לגוש ציון עם מזכיר שלכם, הגיעו 20 משקיעים, גננים גם מהר חברון. אתם יודעים על זה? ויצאה מזה השתלמויות, זה בתקוע. השתלמות, ש עשיתי לגננים ומזכירי ישובים. וישבנו פה ודיברנו והחלטנו איך מתקדמים. זה למשל בתקוע, בנייה חדשה, יש פה בתי גידול שהם כבר לא מטר מטר, זה כבר 4 מטר קוב. זה כבר הרבה יותר נורמלי, הרבה יותר יכול להביא עץ שיעשה צל, שירצו להיפגש בחוץ. עכשיו אנחנו ממש עכשיו מציעים קול קורא שנקרא צמרת, גם פה וגם בגוש עציון. שהולך להיבחר ליישוב אחד שאנחנו הולכים ללוות אותו בא' ועד ת' , ממש, שיתוף פעולות, כל הכלים. יש לנו רשימת צמחייה, תוכנית אסטרטגית, איך לנהל את הדברים, עובדים עם הגנן, עם מזכיר היישוב ועם הקהילה. הקהילה יכולה לעשות המון, המון בדבר הזה, במיוחד בתחזוקה. הקהילה הם העיניים של המזכיר. עכשיו כאילו אני סתם יודע, בתנאי אני יכול להגיד שיש גנן אחד, כמה הוא רואה, כמה הוא עושה. אם הקהילה, אם יש איזו קבוצה, שנגיד למענה עצים, שיכולה, לראות מתי עץ משהו הלך ונשבר, או השורשים מורמים, אז ישר מדווחים.
ישר מדווחים למזכיר, ישר מטפלים. קהילה יכולה לעזור הרבה הרבה לתחזוקה, באמת עיניים לנהגה.
מיכאל הראל: צריך לבנות אפליקציה שבכל יישוב שהתושבים יכולים לדווח.
אלון יוסף פיירמן: כן, אנחנו עושים לישוב פיילוט.
קובי בן גרא: אפשר להחליט שתלם יקבלו את זה
אלון יוסף פיירמן: אבל אנחנו צריכים יישוב שמוכן לעבוד. הוא ייפגש איתי פעם בשבועיים. אני
ממש מסיים עם מה שחשוב לי להגיד לכם, שאנחנו מציעים לכם לקחת אחריות על הנכסים שלכם, על הנכסים הציבוריים, שלכם. בסוף זה אמור להיות יישוב קהילתי, אנשים בונים בית, יישוב כפרי קהילתי כדי להרגיש את הירוק הזה, וזה לא קורה. אנחנו פה בשביל זה. אוקיי, זה כבר לא. תודה רבה לכם.
נעמה אברהמוב: אם אתם רוצים לשאול משהו. מישהו רוצה לשאול, להגיד?
14
אורי הורוביץ: יש בט"ו בשבט האחרון, חלק מהיישובים, אני לא יודע אם כולם, בטח מעלה חבר
חיפשו מקומות, רבים מהם נמצאים בקשר עם קק''ל, היינו מקבלים מקק''ל, השנה משהו לא עבד שם בדיוק, השאלה אם אתם, כמי שבאים ומספרים לנו על כוחו של העץ ושל הצל, האם אתם יודעים, לכוון, ל קשר?
אלון יוסף פיירמן: כן, אנחנו גם מקשרים וכמו שהסברתי לדוגמא באפרת, בגוש עציון, אנחנו מאוד
רוצים לעשות את שביל העצים של אפרת. שכונת הרימון יש שם עצים של 50-60 שנה, יש שם מגורים. עצים אדירים, הכול כבר קיים, אנחנו פשוט שמים שלטים ליד כל עץ עם ברקוד, ונוכל לסרוק על העץ הזה, ויודעים נתונים עד כמה הוא מוריד את הטמפרטורה וכמה הוא סופח מזהמים.
אורי הורוביץ: תקשיבו, אחד הדברים שהם מעניינים, והאם אתם נותנים להם כסף. אתם לא
נותנים כסף, אלא רק מידע. השאלה אם אתם יודעים לחבר בין יישובים לבין יישוב שאומר אני רוצה עכשיו לצאת לפרויקטים עם הנוער. ו לטעת עכשיו 50 עצים במעלה חבר,
דרור דותן: אני רגע אסביר את הקונספט. צריך לומר איגוד ערים בעצם הוא גוף מקצועי ששייך
לרשויות הוא בעצם כמו שיש לך את אגף חינוך פה ואת אגף תשתיות, יש לך אגף סביבה אבל הוא לא יושב כאן. עכשיו, במסגרת הזו צריך לומר שיש הרבה קולות קוראים ושיתופי פעולה שאנחנו מבצעים ביחד איתם. זאת אומרת, הם המנחים המקצועיים, הם כותבים אותו, הם עורכים אותו, מסדרים אותו. הגיעו, בשנים האחרונות הבאנו כספים לנושא של בדיוק פעילויות כאלה של קהילה וחינוך. חלקם הלכו, שהגיעו מהמשרד להגנת הסביבה אבל הם הביאו אותם. זאת אומרת, זה הגיע דרכם וחלקם לקחנו אותם לפעילויות בגנים וחלקם לקחנו אותם לפעילויות בקהילה. אז אנחנו עובדים בצורה הזאת. דברים שמגיעים מהמשרד הם יודעים, לבנות אותם ולנתב אותם נכון ביחד עם גורמי המועצה.
נעמה אברהמוב: כ אנחנו תמיד יכולים לשמוע על רעיונות חדשים, מה אתם חושבים עליהם? ונשמח
להיות בקשר. אנחנו פה בעצם רגע רק נסיים. מה שאנחנו נשמח, בעצם אחד הדברים שאנחנו מזהים, בהר חברון ולכן בעצה אחת עם דרור ותודה לדרור שאיפשר לנו את זה, זה שאנחנו מצידנו אנחנו מאוד מבקשים להיכנס לתוך המערכות של המועצה וחשבנו שאחת הדרכים, היא לעשות את זה באמצעותכם, כמי שגם מחוברים, גם דרך חברי מועצת המועצה למחלקות השונות ומצד שני גם נציגי יישובים, ולהגיד למזכיר שהרעיון הזה אנחנו נחלחל אותו למטה, יהיה מי שיקלוט אותו, אנחנו נשמח שאתם תהיו חלק מהעשייה המשותפת הזאת.
קובי בן גרא: אתם יודעים למה כל העצים מסביב מתים ומה אפשר לעשות? באמת היה מיוער בין
מעון לכרמל גם בקריה 50 אחוזהולך
15
דרור דותן: היה על זה כתבה בכאן 11, ביחד עם אלי שעשוע מנהל התיירות החדש שלנו
אלירם אזולאי: יש פה 50 אחוז מהעצים בדרום, לא רק בנגב. כתוצאה שהרבה שנים שהעצים האלה
נחלשו וחטפו מחלות, 50 אחוז מהעצים בכל הדרום מתו. מתו כבר נעמה תודה רבה. תודה רבה ובהצלחה. להתראות יישר כח. טוב. אנחנו עוברים לנושא הבא.
דרור דותן: בגלל שזוריק אמור לעלות אבל אמא שלו אושפזה בחירום, אז אני מניח שייקח לו עוד
כמה דקות לעלות בזום, הוא היה אמור להגיע ממש פיזית. אז אנחנו רגע נקדם כמה דברים כדי שלא יתקע אותנו אחרי זה ונגיע לנושא של ההיטל לא בסוף אלא מיד אחרי. אז לכן אני מקדם את הנושא של אישור צו ארנונה והנחות. איפה רונן? אתה רוצה רגע להגיד מילה?
אלירם אזולאי: אני רוצה רגע להגיד ככותרת ואם יש שאלות אז תשאלו ואם לא נתקדם. מבחינתנו,
השנה אין לנו איזשהו שינוי בצו ארנונה למעט הנושא של הטייס האוטומטי וגם את ה הנחות השארנו כמו שנה שעברה ככה שאין פה איזשהו שינוי מהותי שאנחנו כמועצה צריכים כרגע לקבל עליו החלטה.
אלעזר כהן: כמה עלייה?
אלירם אזלואי: רונן, שנייה, שנייה, רונן, לגבי הנושא של ההנחות, אנחנו צריכים לאשר אותו בנפרד
או ביחד?
רונן כהן: צריך לאשר לגבי ההנחות,
אלירם אזולאי: אז רגע, שנייה, שנייה. בואו נעשה את זה בשני סשנים. דבר לגבי צו הארנונה.
רונן כהן: צו הארנונה אין שינוי.
אלירם אזולאי: אין שינוי, יופי. ולגבי הנחות?
רונן כהן: לגבי ההנחות, משרד הפנים פ ירסם, מרווח הנחות יותר מטיב, שירותים יותר. היה פעם
מרווחים של עד 70- 80 אחוז, עכשיו זה מרווחים יותר גדולים. החלטנו לאמץ את זה, ההצעה היא לאמץ את זה כשיש פה, ובדבר השני, עשינו בדיקה, כמה זה ישפיע על תקציב? יותר הנחות? פחות הכנסה. זו גם שאלה קצת תיאורטית, מי יגיש את הבקשות? אנחנו בסך הכל מכירים. כן, אנחנו בסך הכל מכירים, אבל היו דווקא שינויים בגלל המילואים, בגלל כל מיני שינויים. זה לא משמעותי, לכן אני כתבתי. דף קודם ראיתי. שזה לא, זה מחויב. שזה לא משפיע באופן מהותי. יש השפעה, היא לא מהותית. לדעתי זה כמה עשרות אלף שקלים. כן. כל העבודה של 27,000 שקל
16
אלירם אזולאי: אז אנחנו נצביע בשני, זה בשבילי הפרוצדורה.
רונן כהן: הנושא שהוא חם ברשויות בגזברים
אלירם אזולאי: רונן עזוב, עזוב,
רונן כהן: למה?
אלירם אזולאי: עזוב את כל הגזברים בארץ, לא מעניין. יאללה, חברים.
דרור דותן: כן, יש להם קבוצה מאוד מעניינת, צריך להכניס את קובי.
אלירם: חברים, אנחנו מצביעים על, אנחנו מצביעים על צו הארנונה. האם יש מתנגדים? נמנעים?
תודה. אושר פה אחד. לגבי קובץ ההנחות, האם יש מתנגדים? נמנעים? תודה. אושר פה אחד.
החלטה: חברי המליאה מאשרים את צו הארנונה וההנחות בכפוף לקווים המנחים שיפורסמו
ע"י משרד הפנים
אושר – פה אחד
אלירם אזולאי: אנחנו עוברים לחוק העזר. בואו נעשה רגע את אישור הפרוטוקול. חבר'ה, שנייה,
עד שזוריק יעלה, אנחנו מאשרים את הפרוטוקול מליאה 5-26 שנשלח. האם יש מתנגדים? נמנעים תודה, אושר פה אחד.
החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 5-26
אושר– פה אחד
אלירם אזולאי: אה, זמן מעולה. יאללה, בכבוד. גם לי יש פה פורום. עד שזורק יעלה
אורי הורוביץ: יאללה. ביום חמישי, בעזרת השם, לפני שש שנים קיבלנו בשורה מרה שאני לא מאחל
לאף אחד. שהבן שלנו נפל, היה בחיל השריון. לצערנו הרב מסיבות שאנחנו לא יודעים עד היום, פגע בעצמו. ואנחנו נעלה לבקר, סידרנו לו לפחות וילה עם ארבעה כיווני אוויר בהר הרצל. וחשבתי שכיוון שאני שולח בקבוצות וכולי, אז אמרתי יאללה בואו נביא, יש מנה ג כזה לעשות, זה לא לחיים, זה לעשות שהכול יהיה וזה לא לעילוי נשמת. אז טוב, נבדוק ונחלק, מי שרוצה ויסקי, מי שרוצה דרמבואים, מי שרוצה סודה זה גם בסדר, ולעשות מזונות. נעשה את זה לעילוי נשמת בנינו חיים שמואל. וחשבתי ככה, כמו שהיה ילד מאוד מאוד מיוחד. מה שרציתי לספר ליד השרה אבל לא היה זמן, משהו שקשור אליה, סיפור על שמואל שאחרי הכביש החדש בגוש עציון כבר לא היה יכול להתרחש. שמואל עבד בחממה, במסעדת החממה בכפר עציון. הוא היה ילד מאוד מאוד רגיש, מאוד מאוד רגיש, מאוד אכפת לו מהסביבה וכולי, היה איש של אנשים.
17
וסיפר לנו בשבעה, אחד התושבים, תושב אמריקאי הארדקורד כזה, סיפר לנו שהוא מגיע מירושלים, 12 בלילה, צומת גוש עציון, עוצר בטרמפיאדה לשמואל הבן שלנו, הוא היה עם שף, הוא היה סו שף או משהו כזה, התקדם, עוצר לו ואומר לו בוא הביתה, אומר לו, שמואל שנייה נזכר, אומר לו וואי וואי שכחתי משהו בכפר עציון, תעשה טובה ותחזור לכפר עציון. ההוא מתחיל לנסוע.
אומר לו, איפה אני אעשה? אומר לו, תעשה פה פרסה. איפה אני אעשה פרסה כאילו? יש פס לבן, מה? עוד היה אפשר אז, היום אי אפשר כבר. בקיצור, לא משנה, הוא אומר אני לא יודע איך שכנע אותי, עשיתי פרסה 12 בלילה, כאילו אין, זה עשיתי, פרסה, נוסע לכפר עציון, מה קרה בכפר עציון שכחתי משהו חשוב, חשבאולי את התפילין, אני יודע מה. בקיצור, מגיע לכפר עציון, מגיע למסעדה, שניה אחת יורד מהאוטו, חוזר עם שקית נייר כזאת שבפנים יש את ארוחת הערב שלו. מסתכל עליו ככה. טוב, יאללה, נוסעים הביתה. אנחנו נוסעים הביתה בכניסה לקריית ארבע, הבן שלי כל הדרך מדבר אתו על הילדים שלו ואיזה ילדים חמודים וזה וזה ונותן לו טיפים בחינוך, משהו ככה, ככה הוא מספר, אני לא זה. אבל מגיעים לקריית ארבע, מגיעים לקריית ארבע, שתיים עשרה וחצי, שתיים עשרה ארבעים, לא יודע בדיוק כמה זמן לקח. מגיעים לקריית ארבע, הבן שלי אומר לו, אתה יכול להיכנס בבקשה לטרמפיאדה? אומר לו תראה אין אף אחד, למה להיכנס? לא , לא בבקשה, בבקשה, אם אתה יכול שניה להיכנס לטרמפיאדה ולהסתובב. הוא אומר לו אבל אין אנשים, אין אנשים בטרמפיאדה. מה אכפת לך, אם אתה יכול בבקשה להיכנס? הוא אומר, אוי אני לא יודע איך השפיע עליי, נכנסתי. נכנס עושה סיבוב, חוזר לטריפיאדה ואומר לו, אתה יכול לעצור ליד החיילים? ואז הבן שלי יוצא, עם ארוחת הערב שלו, נותן לחיילים, אומר חבר'ה שיהיה לכם בתיאבון, וכו'. הוא אומר, וואו, הייתי בשוק כאילו. תראו, אני בעצמי כל פעם אני מספר ואני, מה זה מתרגש, איזה ילד, איך, איך, שנתיים לאחר מכן, באזכרה של השנתיים, הגיע חבר שלו שהיה איתו בצבא וגם עבד איתו בחממה. ובא לחיבוק וזה וזה, אמרתי לו, מה, יש לך איזה משהו, תספר איזה סיפור משמואל, משהו, משהו שאתה זוכר ככה. אמרתי לו, אתה יודע מה, אני אגיד לך משהו מיוחד לשמואל? שנה עבדנו ביחד, אף פעם הוא לא אכל את ארוחת הערב שלו. תמיד תמיד חילק את זה לחיילים. איפה שהיו חיילים, בצומת הגוש לחיילים, בכרמי צור לחיילים עוד שנסעו דרך.
כרמי צור, כן? כן. זה, ילד בן 18, איזו רגישות, איזו אכפתיות. לתת משלו, זה משהו ש... אז ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. לחיי המועצה שלנו בעזרת השם.
דרור דותן: לחיי הנוער הנפלא שלה. שאנחנו בטח אחרי מזכירים אותם אבל גם בחייהם.
אלירם אזולאי: בסדר, תראו, למעשה, כשאנחנו מדברים על חוק העזר של אגרת ביוב, אני רוצה
להתחיל רגע מהמטרה שהיא מאוד פשוט וברורה אבל צריך להגיד אותה. נכון להיום, הביוב הוא אחד החסמים הכי משמעותיים לבנייה בכלל ביישובים, גם בהר חברון וגם במקומות נוספים ביהודה ושומרון.
18
כיוון שאנחנו נדרשים על פי החוק לטהר את כל השפכים של היישובים, בטח ובטח המוסדרים.
והחוק קובע שכל מה שנוגע למשק הביוב חייב להיות בתוך סל סגור. זאת אומרת, לצורך העניין, גם אם היינו עיריית תל אביב. והיה לנו כסף בלי סוף והיינו רוצים לתת פה ביוב חינם, אנחנו לא יכולים לעשות את זה כיוון שהחוק קובע שמה שאתה, עולה לך, מה שאתה צורך, מה שאתה צריך לבנות, מי שצריך לשלם את זה זה התושבים הקיימים והתושבים העתידיים שבונים. ולכן, גם הנושא הזה, מי שמפקח עליו ומי שמאשר אותו ומי שבודק אותו, זו רשות המים שהיא זו שבעצם מאשרת גם את תעריפי המים. לא יודע אם אתם יודעים אבל גם תעריפי המים בהר חברון, במדינת ישראל בכלל, הם תעריפים שנקבעים על ידי רשות המים, לוקחים את כל עלות המים של מדינת ישראל, בודקים מה העלות שלה ומחלקים אותה פר קוב לכל התושבים במדינת ישראל. ולכן גם המים וגם הביוב הם שניהם מפוקחים בסל מלא. המים, מי שספקי המים זה היישובים. הם מול רשות המים, הם מקבלים את הרישיונות, והם אלה שבעצם נדרשים גם לתת את המים ליישובים גם מבחינת האספקה וגם מבחינת הגבייה. בהתאם לתעריפים של רשות המים. עכשיו, כשאנחנו מדברים על ההתפתחות של הר חברון, גם בטווח הקרוב וגם בטווח הרחוק, יש לזה שני אלמנטים.
יש אלמנט אחד שהוא אלמנט ההחזקה ובהיבט הזה ככל שהיישובים שלנו, יותר מפוזרים ויש לנו יותר מט"שים, מה שנקרא מט"שים קומפקטיים ליישובים, עלויות האחזקה הן יותר גדולות כיוון שאנחנו נדרשים לטפל גם במט"שים ישנים וגם במט"שים חדשים. אבל בסוף תחשבו שמה שמשרת בניין לא יודע מה בפתח תקווה, וכל העיר הולכת למט"ש אחד. אצלנו בניין כזה צריך לבנות לעצמו מט"ש כדי לתת את המענה שאנחנו נדרשים בטיהור השפכים ולכן חוק העזר בא לתת מענה גם להחזקה וגם להקמות של מתקני הביוב שאנחנו צריכים לעשות. עוד הערה בהיבט הזה שהיא הערה מקדימה היא כדי לראות אסטרטגית את המועצה לאורך זמן ולהצליח לתת פה פתרונות, רוב הר חברון כתפיסה, תלך בעזרת השם לפרויקט הלאומי של צינור נחל חברון, שדיברנו עליו פה לא פעם, כשהמטרה היא שבעצם יהיו קווי הולכה גדולים.
שיוליכו את הביוב ואז בעצם אפשר להגיד שגמרנו עם נושא, ברגע שהדבר הזה מוקם, גמרנו עם נושא האחזקה של מט "שים קומפקטיים ביישובים ואנחנו בלי מגבלת בנייה. זאת אומרת, אם היום על כל הבית שלנו, אנחנו נדרשים בתב''ע
אורי הורוביץ: יש ישובים שמבחינת גבהים לא יכולים כמו מעלה חבר
אלירם אזולאי: יהיו ישובים שעדיין נדרש בקצוות מסוימים למט"שים קומפקטיים, אבל בגדול,
את רוב הר חברון נבייב לנחל חברון כשהדבר הזה בעצם יאפשר לנו לבנות פה בצורה שאנחנו לא מוגבלים בכמות יחידות דיור. אנחנו לא מוגבלים בטופסי ארבע. היום בכל תב''ע אתה לא יכול לחתום על היתר בנייה אם המט"ש לא יכול להכיל את אותו בית, וזה גורם פה להרבה מאוד עיכובים בהיבט הזה. זה כהקדמה מאוד קצרה. זוריק הצטרף אלינו?
19
דרור דותן: כן, זוריק איתנו. זוריק אתה שומע אותנו?
אלירם דותן: אז עד שדרור יסדר את זה אני רק אגיד שמי שנמצא כאן בזום זה זוריק שהיה אמור
להיות פה אבל הוא כרגע עם אמא שלו בבית חולים אבל הוא פינה את הזמן לזה. זוריק מלווה אותנו בחוק הזה למעשה מתחילתו. ביחד עם הראל חסן שהוא בעצם מלווה את זה מהצד של תכנון הביוב ואמיר פישר שמלווה את זה בצד המשפטי וכמובן החבר'ה כאן במועצה שזה דרור ורונן, שמתעסקים עם הנושא הזה כבר מעל שנתיים ולילך, שכל הפרויקטים ההנדסיים בסופו של יום הם פרויקטים שהם מאפיינים אותם בהנדסה והם אחרי זה גם אלה שצריכים לבצע אותם.
זוריק ולדר: אוקיי, אז קודם כל שלום לכולם. אני אציג את הדברים בקצרה, כי אם אתם זוכרים,
אני לא יודע אם כל החברה שפה היו לפני שנה בערך, אז אני אחזור על הכל. בעצם, אנחנו מדברים על שני חוקי עזר. חוק עזר אחד על הגזיות, שמדובר על תעסוקה שוטפת, ואנחנו מדברים על היטל ביוב שאנחנו מדברים פה על הקמת תשתיות חדשות. אחרי תהליך מאוד ארוך, גם שלנו בתוך המועצה וגם עם רשות המים ועם חוות הבקר של רשות המים, ובעצם הגענו לתעריפים המאושרים.
אחרי לא מעט דיונים, שיחות והערות של רשות המים, כי גם חשוב להגיד שרשות המים פועלת בתנועה של, נקרא לז ה בנצ'מרקט. ולא רק ש... כי מצד המועצה נעשתה עבודה מאוד מע מיקה ומאוד רצינית ומקצועית. בפן במיוחד של הראל חסן, גם מה שלילך התחילה, אבל רשות המים עובדת בצורה כזאת שיש לה בנצ'מנטים, והם אחרי שהם עוברים על ה... הנתונים לא תמיד מאשרים את כל מה שהמועצה מעוניינת לעשות. בסופו של דבר, אני גם אזכיר שהיום למעשה אין במועצה חוק עזר היטל ביוב, יש רק אגרת ביוב ששם יש את המרכיב של ההונית הסיכום שדנו עוד כשהתחלנו את התהליך עם רשות המים, כזה שבעצם יהיה חוק עזר להיטל ביוב. זאת אומרת, כל מי שבא להוציא היתר לבנייה חדשה, או להרחבה של בנייה קיימת, הוא יצטרך לשלם לפי תעריף.
ובאגרה השוטפת יש מספר מרכיבים, כאשר שלושה מרכיבים בעצם חלים על כולם, והמרכיב של האגרה ההונית יחול רק על התושבים ה וותיקים. המטרה של זה הייתה ליצור איזה שהוא שוויון בין התושבים הוותיקים לבין התושבים החדשים, כדי שלא תהיה פה פגיעה ולא תהיה פה העמסה של עלויות על היישוב ים ולא מעט שיחות ודיונים עם רשות המים. אז אני מניח שאתם רואים אותם במצגת. וזהו, אם יש שאלות על המשך התהליך, להגיד את המשך התהליך ואז ואז אם יהיו שאלות אז גם נוכח לענות. יש לנו בעצם, ברגע שאתם מאשרים עכשיו, אנחנו שולחים את הפרוטוקול לרשות המים, רשות המים מציעה את האישור ה סופי שלה, לאחר מכן מוציאים את לאחר מתקיימת אישור של כמת הכל וזה כבר, אנחנו בעצם מסכימים את החלק הכלכלי ואז, אני מדבר פה בשמו של אמיר, אני לא יודע אם עמיר נמצא או לא.
אלירם אזולאי: עמיר נמצא.
20
זוריק ולדר: רק, אוקיי, אוקיי. עמיר, סליחה. מזרים את הכל לרשות למשרד הפנים, משרד הפנים
צריך לאשר את זה, ואז מי שממונה על המחוז מאשרת, וברגע ששולחים לכם את האישור, מרגע האישור אתם יכולים להתחיל לגבות. יש שאלות?
אלירם אזולאי: לפני שנעבור רגע להתייחסויות ואז הצבעה. אחד, אתם יכולים להסתכל רגע על
הפריסה של הר חברון היום כולל היישובים החדשים. הדבר השני שחשוב לי להראות לכם, תעבור הלאה.
דרור דותן: זה רק לוקח לו זמן. אה, אוקיי. דרך אגב סתם השוואה מול מועצות אחרות, אנחנו מבין
שלושתנו אנחנו פה באמצע רק, אבל אם זה מעניין.
אלירם אזולאי: תראו, זה למעשה הפרויקטים, שעד היום נדרשנו לבצע וביצענו במסגרת מה שנקרא
החוק הקיים. שהם בעיקר, אם תסתכלו עליהם, יש פה פרויקטים של הקמות, יש פה הרבה פרויקטים של אחזקות ושיקומים, אבל תעבור רגע לשקופית הבאה. זאת למעשה הפריסה של הביצוע של החוק. בהיבט, כן, הם גם לא רואים פה מה שכתוב למעלה כי זה מסתיר. אה, לא ראיתי.
זה כתוב למטה, נחל חברון. אה, זה כתוב למטה, בסדר. זאת למעשה הפריסה של ההשקעות של המועצה במסגרת החוק ביישובים שאנחנו נצטרך לעשות בהם עבודה. זה מה שנצטרך לעשות בלי קשר לפרויקט הלאומי. ובעצם החוק נועד. על מנת שנוכל להוציא את הפרויקטים האלה לביצוע.
עכשיו, אם יש פה איזשהן שאלות או התייחסויות שרוצים לשאול בהיבט החוק, אז אני פותח את זה עכשיו להתייחסויות, דבר אחרון רק לפני התייחסויות, אני אגיד שהנושא הזה עלה גם בהנהלה ביחד עם ועדת כספים. נותח, ולמעשה הנהלת המועצה פה אחד אישרה את זה ביחד עם ועדת כספים. חברים, התייחסויות, שאלות?
יוסף בר חי: כן, שלום. אני רוצה להתייחס, לא להתווכח על הפרטי ם, אני רוצה להתייחס כמו
שאתם רואים, אני חושב שאנחנו שעה שלישית, נדמה לי, של המליאה הזאת. והצרכים, כמובן, חשובים ומרשים לראות את המפה עם ההצלחות ועם העשייה וזה חשוב מאוד. אני חושב, מה שאמרתי כאן פעמיים, קונספט עקרוני לא מוצא את המילה, אבל בשיטה עקרונית אנחנו צריכים, אנחנו כמועצה, צריכים לדעת להוציא את הכסף יותר מהמדינה ופחות מהתושבים. אני חושב שמחתי לראות שאנחנו מעלים רק טייס אוטומטי בארנונה. אני חושב שבאופן כללי צריך להיות הגישה צריכה להיות שמעלים רק מה שהכרחי, משרד הפנים וכולי, אבל לא להשית על התושבים מה שלא נדרש.
אלירם אזולאי: חברים, עוד שאלות
אורי הורוביץ: ולכן מה, מה אתה אומר בעצם?
21
יוסף בר חי: לכן אני אומר, שלא יחוקק פה חוק שהוא משית על התושב עוד
אורי הורוביץ: מה האלטרנטיבה?, קודם כל, אמרת את הדבר שאני בגדול מסכים איתו. אבל שנייה,
זה יישוב סוסי א מגיעים עכשיו עוד 50 ועוד 100 משפחות אין, המ ט"ש לא עומד. המדינה לא משלמת. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, גם להביא עוד 100 תושבים וגם להשאיר את המט"ש הישן. חייבים חדש, מי ישלם את זה? אם לא התושבים החדשים
עמיר פישר: רגע, אני רוצה להגיד משהו בקשר לזה. הכובע שלי, עוד פעם, בפעילות גם במנהלת
ההתיישבות. אמרתי את זה בזמנו כשהיינו סביב היתר מבני ציבור. צריך רגע להבין שהמצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו הוא מצב זמני שהולך להיעלם מן העולם. זאת אומרת, בסוף, אני לא יודע להגיד אם זה יקרה עוד חצי שנה, או עוד שנה, אבל אנחנו ללא ספק הולכים למצב שבו יהיה ערך קו. זאת אומרת, העולם שבו אנחנו מסוגלים, נמצאים בחוזה ממונה חטיבה. כל הבנייה מתבצעת באמצעות ברי רשות מול החטיבות ובעצם אין תכנון של דרך קרקע, הוא מצב זמני שהולך ויעלה עוד מעט. המעט הזה אני לא יודע להגיד כמה הוא, אני לא יודע להגיד כמה חודשים או שנה, אבל לשם זה הולך. זאת אומרת כרגע יש מחלוקות. כרגע יש מחלוקות על כל מיני דברים, אבל אין מחלוקת על זה שברור שיהיה ערך קו. יש עדיין מחלוקת איך לתפור בדיוק את המנגנון של הבנייה, לגבי הנושא של המכרוז. בין חברות הבנייה לבין זה, שם נמצאת המחלוקת בין האוצר, הממונה זאת אומרת שתושב האוצר בונה קרקע כמו במיתר.
אורי הורוביץ: זאת אומרת שתושב קונה קרקע כמו במיתר.
עמיר פישר: נכון. תושב ב הר חברון שבעצם מקבל בסוף הדרך, הוא מקבל חוז ה חכירה מול
הממונה, מה שהיום מקבל ברשות מול החטיבה ורשום לו בהסכם ברשות, יבוא יום והממונה רשאי לגבות ממך כסף. העולם הזה הולך להשתנות ובעצם יגבו ממנו את הכסף כמו בכל מקום אחר בארץ, בישראל הקטנה, יגבו ממנו את הכסף. עכשיו, איך גובים את הכסף? איך גורעים את העתיד. ואיך כך, יש שמאי. השמאי הממשלתי הוא בעצם זה ש... קובע את ערך הקרקע, איך הוא קובע את ערך הקרקע. הוא לוקח את השווי של מגרש מפותח בשוק. מוריד את עלויות הפיתוח, מוריד את האגרות וההיטלים, אגרת היתר בנייה והיטלים שכרוכים בבינוי. זאת אומרת, זה מבנה ציבור והיטל, אם יהיה לייבוא לטובת העניין, אם יהיה היטל סלילה או היטל, כל היטל שהוא מוריד, בסדר? וככה הוא מחלץ את שווי הקרקע, שאת זה משלם התושב. רוצה לומר, בעצם בקביעת היטל, זה לא, אתה בעצם לוקח את הכסף מהמדינה, זה בדיוק מה שאתה אומר, זה מה שקורה, כי זה לא קורה נכון לרגע זה. זה יקרה ברגע שיגיע השלב הזה שבו יהיה תשלום ערך קרקע שהוא עוד פעם עוד מעט.
הכסף של ההיתר, ככל שאנחנו נגביה את ההיתר עכשיו, זאת אומרת אני מנסה אותו פי שלוש, הסכום לא יורד מהבן אדם אלא יורד מהכסף של רמ" י.
22
עכשיו אגב, ברגע שזה יקרה, יהיה רשום ערך קרקע, כמובן שמה שיקרה זה שכשאתה תרצה לאשר במליאת מועצה את ההיתר, כמובן שהרמ''י יבואו למשרד הפנים ותהיה התנגדות כמובן, מכיוון שהוא יבדוק לך היטב את התחשיבים, לנסות למצוא ולהסביר לך למה. אתה גובה יותר ממה שצריך מכיוון שכרגע הכסף כאילו לא יורד ממנו כי אין כסף. הוא לא מקבל, הוא לא נמצא בלופ בכלל.
משרד הפנים פחות בלופ. אבל אני אומר,
קובי בן גרא: עמיר, אתה באמת חושב שהם כאלה תמימים?
עמיר פישר: זה לא עניין של תמימות. כשאתה אומר כאלה תמימים, למה אתה מתכוון?
קובי בן גרא: שאתה בא ואומר אני עכשיו אעלה את ההיטלים, נניח שזה הסכום עכשיו 50 אלף
ליחידה, אני מעגל שיהיה נוח, אתה בא ואומר זה ירד ממה שאתה משלם אחרי זה לרמ"י אחר כך, אתה באמת חושב שהם כאלה תמימים?
עמיר פישר: זה לא עניין של תמימים אני אומר שזה ככה,
מלמד ידידיה: התשובה היא ברורה מכיוון שעשיתי את זה באמת יפה. לא יעזור כלום. בסוף, יש
דבר שנקרא עלויות פיתוח. כל מה שהוא מוכר, אז הוא נמצא בתכולת הדברים שיורדים בשווי הקרקע. עכשיו, אני לא מסכים עם מה שע מיר אומר עד הסוף כי אני יודע, רשמנו את זה ביחד, שהעלויות הן נגזרת אמיתית של משהו שהוכנס וחולק ביחס לכמות יחידות דיור נדרשות זה לא איזה מספר אצבע
עמיר פישר: אני אמרתי שזה מספר אצבע
מלמד ידידיה: לא, לא, אמרת שאפשר לעשות פי 3 .
עמיר פישר: אני אומר חלילה שאני לא התכוונתי להגיד שמישהו פה עשה ככה, או מישהו פה זה.
אני מתכוון להגיד שגם אם היינו, התכוונתי להגיד, שבמישור העקרוני, אם היינו עושים את זה פי שלוש לטובת העניין, זה היה עוד יותר טוב למועצה, בסדר? מכיוון, קודם כל משרד הפנים גם מאשר לך, כמובן, זה לא זה, אבל אני אומר רגע בעיקרון, אתה שואל אם אני תמים? זה לא עניין של תמימות, זה עניין של ככה זה עובד.
אריאל שרגא: לא, אני מניח ששמאות נקבעת לפי חילוץ.
עמיר פישר: זה אני לא מניח.
23
אריאל שרגא: לפי מה אפשר לקבוע את השווי? שווי לפי מגוון שיטות
עמיר פישר: ממש לא.
מלמד ידידיה: אתה מדבר על שווי הקרקע, והוא מדבר על עלויות הפיתוח.
עמיר פישר: אני מדבר על שווי הקרקע
מלמד ידידה: שווי הקרקע ייגזר מחילוץ
אלירם אזולאי: חבר'ה, כיוון ש עמיר, חוץ מזה שהוא היועץ המשפטי של המועצה, הוא אחד
מהאנשים שמבינים במדינת ישראל יותר, אולי מכל אחד אחר, בטח מאיתנו, בנושא מקרקעין, ע ם מנהלת התיישבות כבר הרבה מאוד שנים. אז תקשיבו שנייה רגע מה הוא אומר עד הסוף, ואל תשאלו.
עמיר פישר: אני אומר שוב, ההנחה היחידה במה שאמרתי נוגעת למועד הזמן שאותו אני לא יודע
לנקוב בו, שבו התהליך הזה יתחיל. אבל מהרגע שבו זה יתחיל, זו לא הנחה, זו עובדה. בוא נגיד ככה, אין איזה מחלוקת בהתמודדות הדין עם כל מנהל ת התיישבות שיושבים עם נציגי רמ"י ברור לכולם איך מבצעים את החישוב. חישוב שווי הקרקע, הוא נגזרת של שווי השוק פחות עלויות הפיתוח המאושרות. עלויות הפיתוח המאושרות כוללות את כמה עולה לבנות ברזל, לבנות ולבצע את הפיתוח במגרש, ואגרות והיטלים שמותאמים לגבות כחוק. ככה זה בנוי, ולכן זה לא עניין של אני תמים או לא תמים, אלא ככה זה הולך לעבוד. עוד פעם, רק השאלה היא מתי, אם זה ייקח עוד שנה, עוד חצי שנה. אני אומר, זה נמצא כרגע בדיונים במתווה סופי. שעוד פעם, אבל זה לוקח זמן.
אני לא יודע להגיד עוד כמה זמן זה יקרה. ברגע שזה יקרה, בעצם המשמעות היא שהכסף הזה, הוא יגיע מהמדינה, הוא לא יגיע מהתושב. יותר מזה אני אומר לך, שגם היום הוא לא מגיע מהתושב, מכיוון שהוא מגיע מהתושב רק ממקום שבו יש מגרש בני ביתך. מגרש בני ביתך, אתה צודק. בסוף הבנאדם עצמו כאילו, אבל בסוף היות ולמיטב ידיעתי הרוב המוחלט של הבנייה בהר חברון, ובכלל בשומרון ומאז בג" ץ אשכולות ובכלל לא מתבצעת במגרשים שבני ביתך, אז בסופו של דבר גם היום, לא תושב משלם, התושב בסופו של יום
אלינור נחום: ברור שהתושב משלם
עמיר פישר: תגיד אחרי זה את דעתך. דעתי היא שחד משמעית לא התושב משלם. התושב משלם
תמיד את ערך השוק. כמה שהוא קונה דירה, בסופו של דבר היום בנגוהות, הוא משלם את כמה שבן אדם מוכן לקנות היום דירה. הוא לא קשור לשאלה כמה עלתה ליזם הדירה הזאת.
24
והעובדה שיזם הדירה הזאת תעלה עוד 50,000 שקל לטובת העניין, לא תגרום לזה שמחיר השוק של הדירה של בני ביתך שאתה בונה בנגוהות, תעלה ב 50,000 שקל, גם לא בשקל. בסדר? מכיוון שבסוף הדבר היחיד שיקרה זה יגרע מהרווחים של היזם. היום, מהרווחים של היזם, אני יכול להגיד מהיכולת של האגודה לבקש מהיזם דברים מסוימים. גם משם יכול להיות שהיא ייגרע, כן? אבל אני רק חשוב לי להגיד, זה לא ייגרע למעט בני ביתך, ברגע שתושב קונה דירה, גם היום זה לא יעלה לו את המחיר, כי המחיר תמיד יהיה,
אריאל שרגא: עמיר צריך לעבור על מה שאתה אומר כי אינפלציה משמעותה שהמחיר עולה כי
המחיר האמיתי
עמיר פישר: אין לזה קשר לאינפלציה. אין קשר לאינפלציה
אריאל שרגא: של מוצרים מחירם עולה. העלות ההנדסית עולה אז המחיר עולה. אם לקבלן עולה
יותר, הכסף של הבטון עולה יותר, אז גם מחיר הדירה עולה.
עמיר פישר: היות והמחיר הדירה הוא 1.4 , אז צריך שאני אגיד לך, שמכיוון, הרי היום כמו שאתה
יודע, האגודות יש להן דרישות כלפי יזמים. הדרישות אליהם נובעות, אם כך, שבסוף הרווח של יזמים היום, להיות ואין בחלקה אחת, רווח של יזמים לבנייה, הוא מאוד גדול. זה אני מקבל.
אריאל שרגא: עכשיו תתחיל לשלם עליה, ואתה רוצה שאנחנו המועצה נגבה ולא המדינה. זו אמירה
שאפשר לשמוע. שמחיר לא עולה בגלל שהם גובים יותר, זה לא נכון.
דרור דותן: אבל זו עובדה. תראה את זה רק בשנים האחרונות. האינפלציה עלתה. מחיר הדירה
בנגוהות לא עלה.
אריאל שרגא: אתה מחזק אותי מאוד. שנייה, שנייה.
דרור דותן: זה מה שאני אומר. לא. המחיר לא עלה. לא ביחס לאינפלציה.
אלינור נחום: אני שמעתי שבטנא עומרים קשה למצוא, זה משהו שאני סתם שמעתי על הדרך, אני
לא מכירה. אין בסוף חיה כזאת שיזם באה לבנה פה בהתנדבות. מה שעלה לו, הוא ישי ת על הרוכש.
עמיר פישר: שנייה. התשובה, היות והיזם מרוויח הרבה מאוד כשהוא עושה פרויקט בנייה ביהודה
ושומרון, לא מרוויח את הכוס פלוס 10 אחוז
אלינור נחום: לא בהר חברון כי אם היה בהר חברון הייתה לנו פה הצפה של
25
עמיר פישר: אין לכם הצפה מסיבות אחרות של חסמים אחרים אבל בסוף, העובדה היא שכל עוד
ביישובים אגודות באות בדרישות ליזמים, לא אומרת, בואו בבקשה תתנו אצלנו, אלא כל יזם שמסכים לבנות ביישוב, כמו שאתם יודעים, וגם בהר חברון, בסדר? באות אליו אגודות, בדרישות מסוימות, שהן רוצות לבצע פיתוח מסוים, שישרת את השכונה.
אלינור נחום: הוא לא יתרום ליישוב 2 מיליון והוא לא יקבל את הכסף הזה דרך הדירה שהוא מוכר.
עמיר פישר: זה בדיוק מה שאני אומר. זה בדיוק מה שאני אומר. מה שיקרה, לכן אני רק מחלק
ואני אומר. מה שיקרה היום, עד לשלב, ברגע שיהיה ערך קרקע, זה יורד, מה שאתה רוצה, זה יורד מהכסף של המדינה. לא קשור לאף אחד, לא ליזם, לא ליישוב ולא לתושב. עד שזה יקרה, ואני לא יודע אם חצי שנה או שנה, כמה שזה יקרה.
מיכאל הראל: מה הסימוכין לזה, עמיר?
עמיר פישר: הסימוכין למה?
מיכאל הראל: למה שאתה אומר, לקיזוז הזה
עמיר פישר: אני אסביר לך את זה. ככה זה עובד. ככה זה עובד. תכף נראה איך נקבע, איך השמאי
הממשלתי קובע, קובע מגרש. הוא קובע את זה בעלות בשווי המגרש בשוק פחות עלויות הפיתוח שלכם. פחות עלויות הפיתוח המאושרות. עלויות הפיתוח המאושרות ממה הן נובעות מ-בנייה, עלויות הבנייה כמו שאושרו ע"י משרד השיכון, פלוס אגרות והטלים שמתווספים במסגרת הבנייה.
מה הסי מוכי ן לזה? הידע שלי איך שזה עובד.
אלירם אזולאי: חברים, יש עוד איזה שאלות או התייחסויות?
עמיר פישר: התשלום שהממונה עלינו, נניח מחר אנחנו עושים פרויקט,
אלינור נחום: נניח וזה באתר שהקרקע כאילו תהיה בת שלום, מה אז יהיה בפועל? מה יהיה?
עמיר פישר: מה שיהיה בפועל, בוא ניקח לדוגמה, נניח שעושים עכשיו הרחבה בנגוהות, בסדר? בא
יזם עושה פרויקט, אתה צריך בעצם לשלם ערך קרקע עבור הדירה. עכשיו, איך המ מונה יקבע כמה היזם צריך לשלם עבור ערך קרקע? אבל ייקח כמה עולה לטובת העניין דירה, ייקח כמה עלויות הפיתוח מאושרות לאותה דירה, כמה שולם אגרות או היטלים עבור אותה דירה. יקח את זה פחות את זה, ו יקבל את השווי של הדבר הזה. עכשיו, בדירה קצת יותר מורכב יש גם בנייה.
26
אבל נניח אם נלך לדירה של בסדר, שאתה בונה בית, שאתה בונה, משווק בית שבנית, הוא בסוף ייקח כמה עולה, כמה השווי של מגרש ריק ביישוב, יוריד מזה את עלויות הפיתוח, את הפיתוח של המגרש. ואת עלויות ההיטל והאגרות ששולמו לטובת הדבר הזה. ואז הוא ייחלץ. מה שהוא מקבל בסוף, זה הסכום שאותו הוא ידרוש מהיזם לשלם עבור הקרקע. עכשיו, ככל שההיטל יהיה גבוה יותר, אמור שככל שעלויות הפיתוח המאושרות יהיו גבוהות יותר, המשמעות היא שירד השווי קרקע, שאותו היזם צריך לשלם למדינה, לממונה. ולכן היטלים, אני אומר בסוף, כשנגיד אתם מעלים את האגרות, אגרות ביוב, אגרות ביוב זה משהו שתמיד יקבעו, מי שמשלם אותו זה התושב.
אם התושב צריך לשלם את האגרות, בסדר? מעלים אגרה, אתם נכסים לכיס של התושב ולוקחים ממנו. כמו כשאתם מעלים ארנונה.
אלירם אזולאי: שנייה, אני רק עוצר את השנייה כי זה חשוב. אחת האלטרנטיבות שבחנו, זה לעשות
את זה באגרה. ואז יוצא, יצא לנו שאם אנחנו עושים את זה באגרה ואנחנו לא מטילים את זה בעצם על הבתים החדשים שנבנה את היטל הביוב ואת הבנייה העתידית של מתקני הביוב, יצא שהגענו לאגרה מטורפת שברור שלא נכיל אותה פה ולא נאשר אותה פה, של כמעט 20 שקל לקוב. ולכן המדיניות והחשיבה הייתה את האגרה, להיצמד בעצם לעלויות האחזקה ולשמור אותה, ואת הבנייה החדשה לעשות באמצעות היטל הביוב, שלמעשה, הוא זה שמממן את הבנייה העתידית.
עמיר פישר: אתם מבינים כרגע את הדבר הזה? אני רוצה רגע לחזור לנקודה שגם לעד השלב של
העוד שנה, בסדר? גם עד השלב של העוד שנה בסוף יוצא לכל אחד מהיישובים האלה. כשבא יזם, בסוף ה אגודה דורשת ממנו דרישות, בעצם זה ירד משם. זה ירד מהיכולת של ה אגודה לדרוש דרישות, כי היזם יודע, אם היום בא לטובת העניין האגודה דורשת ממנו דרישות מסוימות וגם מסוימת,
אורי הורוביץ: עמיר, מה שאמרת עכשיו בעצם זה מאוד מתאים למה שספי אומר. ספי אומר, עוד
פעם, זה לא משנה באיזה דרך זה ייפו ל על התושב. או בזה שלא יהיה לו גן משחקים, או בזה שהוא צריך לשלם יותר.
עמיר פישר: לא, אבל אתה אומר, הכסף הזה נעלם.
אורי הורוביץ: לא, ברור, ברור. אבל בסוף, מה ספי אומר, תסתכלו רגע שנה ראשונה, שנה שניה,
שנה שלישית, כל פעם כל שנה, אנחנו באים ואומרים לתושבים, חברים, צורכי המועצה מרובים, חברים, אין מה לעשות, תיכנסו מתחת לאלונקה, אנחנו נעלה פה את הארנונה, נעלה את ההיטל, נעלה פה אני רוצה רגע,
27
עמיר פישר: בשביל זה אני באתי להגיד רגע קודם כל, תבדילו בין להעלות אגרה ולהעלות ארנונה
שזה, צריך את זה, אבל זה באמת יוצא מהכיס של התושב. לבין להעלות היטל, מה שאני אומר עכשיו, אמרתי שזה גם היה היטל מבני ציבור. היטל זה שונה. היטל, אתה לא לוקח את זה בחשב.
מי עוד שנה או מהרגע שיבואו יאושר המתווה החדש שהולך להיות מאושר, זה יוצא מהכיס של המדינה עד אותו שלב זה יוצא מהתקציב של האגודה.
אורי הורוביץ: מהגן ילדים והגן של השירים של הזה.
אלינור נחום: אבל כרגע נראה שהבנייה של הר חברון תקועה בטירוף. אני לא מסכימה איתך במאה
אחוז, כי אני עובדת בחברה יזמית קבלנית, ואנחנו בחרנו כאילו להיכנס פה להר חברון . לא כלכלי.
עמיר פישר: למה לא כלכלי?
עמיר פישר: כי לא כלכלי. כמה דירות תקועות
אלעזר כהן: אז אני רוצה רגע לשאול שאלה פשוטה. אתה מדבר על התקופה שמה יהיה מאחרי ש
שנייה. רגע, אבל רגע, שנייה. אני שואל על מה קורה מעכשיו ועד שזה יעבור, האם אנחנו לא מעלים את מחירי הדיור בהר חברון ?
עמיר פישר: אז התשובה לזה היא חד משמעית שלא. עכשיו, לדעתי. עכשיו
אריאל שרגא: אתה אמרת שכן
דרור דותן: הוא אמר שלא.
עמיר פישר: לא, הוא אמר שמחיר, אם לא נעביר את ההיטל, המחיר נגיד אצלכם יעלה מ 2 מיליון
ל2.5. החצי מיליון הזה, לאן הוא הולך? אם אנחנו לא מעלים היטל גבוה, הוא לא הולך למדינה אם אתה שם היטל גבוה, חלקו יישאר.
אלירם אזולאי: הוא אמר לך שמחיר הבית הוא מחיר השוק.
אריאל שרגא: מחיר השווי קרקע
אלירם אזולאי: לא, אתה מבלבל בין שני דברים
עמיר פישר: רגע, יש פה, אני לא מכיר אותך טוב. אתה תושב?
28
אלעזר כהן: תושב טנא עומרים
עמיר פישר: ואתה, יש לך חברת בנייה?
אלעזר כהן: אני חבר מליאת מטנא עומרים,
עמיר פישר: לא, אתה עובד בחברת בנייה?
אלעזר כהן: לא, ממש לא. היא עובדת בחברת בנייה. אני יודע שאצלנו קשה כרגע לשווק דירות
בגלל המחיר שלהן, ולכן אני שואל אם אנחנו נעלה את מחירי הדיור להר חברון.
עמיר פישר: תשובה לא. עכשיו אני שואל אותך שאלה. כמה עולה אצלך? כמה עולה אצלך?
אלירם אזולאי: יש פה עוד אנשים שצריכים הפסקה.
דרור דותן: שניה, שניה, אחת. רגע, שניה, סליחה. שניה, שניה, אחת. זוריק צריך לרדת. יש למישהו
שאלות כלכליות? שניה, שניה, אני מציע, שניה. רגע, דקה, דקה, אני רוצה לשחרר את זוריק, עם אימא שלו. שניה, שניה, עוד כמה זמן אפשר ממך? עוד חמש דקות. שנייה אחת, יש למישהו שאלות כלכליות ספציפיות על החישוב או על משהו כזה שזה מה שזוריק התעסק? אז בוא נעשה את זה קצר כדי שזוריק יראה. זוריק אתה שומע אותנו? זוריק?
אורי הורוביץ: זוריק שלום, אורי. זו ההצגה השלישית שלך שאני זה, יישר כוח גדול על כל העבודה
שלך והשיח שם. אני רוצה לשאול אותך שאלה, שאלה פשוטה. האם מתוך ההיכרות הרחבה שלך, האם אתה לא חושב, אני חושב שצריך לאשר, בגדול, צריך לאשר את שני הדברים.
אני רק חושב שזה קצת יקר מדי. האם אתה, מתוך ההיכרות שלך, לא חושב, שאנחנו כמועצה שעוברים מהמהלך הזה, וטיפה העלינו את המחירים, טיפה יקר מדי ביחס למה שאנחנו צריכים וגם ביחס לתוכניות העתידיות שלנו.
זוריק ולדר: אני לא יכול להגיד, אין פה עניין של דברים, כי אני לא עובד לפי רשות המס. אני עובד
לפי הספר הישר ולפי מה שהלקוח שלי דרש, במקר ה שלכם נעשתה עבודה, עוד אני אומר לכם, כן, אתה אומר שזה סבב שלישי, אז תחשוב כמה אני נמצא בסבבים האלה? נעשתה עבודה מאוד מאוד מעמיקה שהרשות באה ואמרה אני רוצה לעשות שיקום אחד אחד עכשיו. בהשקעות 2.2. אני אומר לכם על זומים שהיו לנו עם רשות המים, וברמה שהם עוברים על כל שורה באקסל, הם לא מסתכלים, על המאקרו ואומרים לך, טוב, אין בעיה, 8 ,9 מאשרים, לא
29
וברמה שהם מאשרים כל דבר. עכשיו, אנחנו אמרנו להם שאלה התוכניות
אלירם אזולאי: אז תסתכלו, כשהם אומרים מאשרים כל דבר, תסתכלו. אז הם עוברים על השורה
באקסל ופוסלים לנו מהתחשיב למשל מערכת בקרה למט "שים ב-250 אלף שקל. ופוסלים לנו ביצוע מתקנים לטיפול קדם ב 600 אלף שקל, ופוסלים לנו פתרונות ביוב.. כשזוריק אומר שורה, זה אומר שהם כל שורה מנתחים ובודקים
זוריק ולדר: רשות המים לא מאפשרת. הם נלחמים על כל שקל, אבל בסופו של דבר, כמו שהסברתי
לכם, הם מסתכלים על זה בצורה מאוד יותר רחבה מאשר ברשות ברשות, ולכן יש להם את הבנצ'מרקים שלהם. אני כן אומר שנכון יש פה על השלומר שלו במיוחד שהיטל ביוב בכלל לא היה לה. אבל בסופו של דבר כשאני מסתכל על ההשקעות הנדרשות, על השיקום הנדרש, אז זה המצב.
זאת אומרת, אין לי גם משהו חכם להגיד חוץ מעין הנתונים. כן? אנחנו לא ניסינו פה להדס נתונים.
אלא עשינו תוכנית לפי השקעות, לפי דוחויות מתן, לפי כמויות שפכים ואלה התוצאות הגשנו.
קובי בן גרא: זוריק, אהלן קובי. למה באקסלים עצמם כתבת שהתחשיבים, כאילו התעריפים
יוצאים מאוד מאוד יקר? אני מנסה להבין כאילו
זוריק ולדר: לא, לא, מה שהאקסלים שהועברו אליכם, זה האקסלים של הגרסאות, זה לא, אני
כתבתי, היו ההערות של רשות המים , בדיוק כמו שאמרתי לכם מקודם. כשאנחנו שלחנו את האקסלים השונים מכלל ההשקעות הנדרשות, לכלל תוכניות השיקום, לאישור של רשות המים, הם פשוט הייתה להם בעיה כששאלנו אותם למה בעיה, כי זה לא הייתה בעיה, הראל אני מניח שגם הוא נתק עכשיו בזום.
דרור דותן: כן, הראל פה.
זוריק ולדר: כן, כן, זה ברמה שהראל זוכר, זה היה לנו זום אחד של שלוש שעות, שתבינו. ברמה
כזאת, והראל אומר להם, אבל אלה העבודות הנדרשות, והם אומרים לא. אז ההערה הזאת שהייתה, שזה גבוה מדי, זו הערה שלהם, לא הערה שלי או של רונן.
דרור דותן: היו כאן כמה סבבי אישורים. בסופו של דבר הם אחרי זה אישרו את זה, אבל זו הערה
שלהם, לא שלנו.
זוריק ולדר: לא, הם אישרו את זה אחרי.
דרור דותן: עוד משהו לזוריק? זוריק, תודה. תודה רבה על הכל, תודה גם על העשייה ורפואה שלמה.
30
זוריק ולדר: תודה רבה.
אלירם אזולאי: קובי, תתייחס ואני אשמח שתקצר. אני רק רוצה להגיד רגע בהיבט הזה. שהיו לנו
לא מעט דיונים, כולל איתכם בוועדת כספים ובהנהלה, שכל השאלות המקצועיות בנושא הזה יכו ל לעלות שמה, אבל בבקשה.
מלמד ידידיה: יש לי בקשה. אנחנו לא נספיק להגיע לתפילת מנחה. אני מבקש.
אלירם אזולאי: אורי, יש לך חיוב?
אורי ההורוביץ: זה לא קשור לחיוב
אלירם אזולאי: לא, לא קשור. יש אנשים שהתפללו כבר מנחה, מי לא התפלל?
אורי הורוביץ: אבנר, מי לא התפלל? מי לא יתפלל? אין לנו מניין בכלל. שקובי ידבר, אני מתפלל
ואני בא.
קובי בן גרא: טוב, ככה, אין ספק שהפעם, אתה יודע, בתור אחד שהואשם כמי ש פיצץ פעם קודמת
את הישיבה, ואין ספק שהפעם ככה נראה וחומרי רקע, ובאמת תודה רבה. שאלה פרוצדורלית, האם אתם מעדיפים שאני אשאל שאלות במייל מול כולם כי זה מה שאמרתם פעם קודמת לעשות, או לחילופין לשלוח את זה באופן פרטי כי קיבלתי התעלמות מוחלטת מהמייל, אז זה סתם עניין של פרוצדורה, איך אתם מעדיפים לעבוד. אם לשלוח את זה אליכם באופן ספציפי או אצל כולם.
אלירם אזולאי: למי השאלה? למי השאלה? אלינו.
קובי בן גרא: אליכם, כהנהלה?
אלירם אזולאי: אני אומר פה, באופן מאוד מאוד ברור כל פעם שחבר מליאה שואל שאלה מקצועית,
שיעביר אותה לדרור ש ידאג לתת תשובה מקצועית דרך איש המקצוע הרלוונטי.
קובי בן גרא: כאילו מה שאני עשיתי הפעם, כי פעם קודמת, שלחתם את חומרי הרקע, תוך יום אחד
הבאתי לכם את כל השאלות, שיהיה לכם מספיק זמן להתכונן ולצערי לא קיבלתי אף תשובה לשום דבר. עכשיו, אני רוצה להתחבר רגע לעמיר. לא קיבלתי כאלה תשובות. להתחבר רגע למה שעמיר אמר קודם. עמיר, בין החודש האחרון שהיה, שולמו התעריפים. היה תעריף אחד של היטל. שהוא היה יותר גבוה ותעריף של ה אגרה שהיא הייתה יותר נמוכה, במהלך החודש הזה מה שעשו, בסדר,
31
זה הסיטו פרויקט אחד מהכיוון של ההיטל והסיטו אותו ל אגרה. לשיטתך, היה עדיף להשאיר אותו בהיטל. הוא מייקר את ההי טל, אנחנו יורדים מזה, למה זה נעשה?
דרור דותן: אני אסביר. כי זה לא אנחנו עשינו. זה בדיוק אותה בקרה שרשות המים עוברים והם
מגדירים, הם, לא
אלירם אזולאי: שנייה רגע, דרור עונה חבר'ה.
דרור דותן: זה בדיוק העניין. לא אנחנו, ההצעה הראשונה, שאתה אפילו לא ראית אותה, כי היא
עברה כמה תהפוכות, עד שהגענו לאותה ישיבת הנהלה, הייתה איקס. היא עברה כמה דרכים ואישרנו את זה. בדיוק. אחרי זה רשות המים אמרה אנחנו עושים עוד עבודה.
קובי בן גרא: לא, אני רוצה תשובות כי... עכשיו לגבי, נכנסתי באמת לכל ההנחות כי בסוף המהות
היא ברורה, ברור החשיבות של הכול, התכלס פה זה עניין של הפרטים. ראיתי שם פרויקטים שכבר בוצעו, פרויקטים ששולמו עבורם. אני לא יודע אם נלקחו כל התושבים או שנלקחו רק תב"עות חלקיות ואז זה מקטין לנו את ה
אלירם אזולאי: הראל נראה לי שזו שאלה אליך.
דרור דותן: הוא שואל האם נלקחו כל התב" עות? וכל התוכניות.
אלירם אזולאי: זו שאלה ל הראל ולילך. אפשר רגע בקצרה.
עמיר פישר: אני רוצה להגיד לך משהו. אפשר עכשיו לצלול לת וכה, אבל אני אומר לך רגע, תביא
רגע טענתה.
קובי בן גרא: שאלתי לפני תשעה ימים
עמיר פישר: לא, לא, אבל שנייה, אני רוצה רגע להסביר לך, היות ואתה רוצה טובת המועצה
ותושבים, אז אני מסביר לך רגע שוב, כמובן שצריך לראות שהכול יהיה בסדר וזה כדי שלא תיקח כסף מרמ"י, בסדר? אבל אני רגע מסביר לך עוד פעם, בדיוק השאלה הרגע ששאלת, בסדר? הסיבה שזה ירד, זה באמת דופק את המועצה שזה ירד. מה לעשות? רשות המים יושבת עליך בבקרה. לא, אבל קובי, אני רוצה רגע להגיד לך, אתה מנסה לחפור פה, כביכול כדי להוזיל את התושבים ושלא יהיה זה. אני רק אומר לך, זה לא מה שאתה עושה. לא, אבל זה לא נניח רגע, שנייה. נניח רגע שאתה תמצא משהו שזה, אני לא יודע, לא אני אשיג, זו העבודה שלי, בצורה מקצועית ואני סומך על הרבה מקצועיות. נראה לי סופר אצלי וגם עובר בקרה של רשות המים כמובן. אבל אני אומר, נניח תצליח
32
למצוא שהיה פה איזה שהיא טעות ואפשר היה לנסות להעביר את זה מפה לפה, עוד פרויקט, כמו שרשות המים קיבלה. לא,
קובי בן גרא: יש לנו טעויות במיליונים.
עמיר פישר: רגע, רגע, אני רק אומר לך, אתה דופק את המועצה ואתה לא עוזר לתושבים. זה מה
שאני מעריך.
קובי בן גרא: אני לא מסכים דרך אגב.
עמיר פישר: אני בטוח שאתה לא מסכים, כי אחרת אתה לא היית עושה את זה. לכן אני מאתגר
אותך להתווכח איתי. כי זה, כי אני כן
קובי בן גרא: אבל אנחנו סוטים. יש לנו פרויקטים שכבר בוצעו, פרויקטים שקיבלו מהם מימון
ממשלתי. הנחת העבודה שאנחנו לא נקבל מימון ממשלתי, שהיא הנחה לא סבירה,
אלירם אזולאי: קובי, תשאל שאלה ספציפית, כדי שנוכל לענות. בסדר?, קדימה. שניה, אני רוצה
שניה לשמוע שאלה ספציפית שנוכל לענות עליה.
קובי בן גרא: על ההנחות שניתנו, ההנחות שניתנו.
אלירם אזולאי: לא, אבל אם אתה מדבר בכללי, אף אחד פה לא יכול לענות לך על משהו כללי. דבר
רגע איפה יש פרויקט שמפריע לך.
קובי בן גרא: של בית חגי, יאיר קיבל מימון של 50 אחוז מהמדינה ב-50 אחוז הלוואה והוא מופיע
בתחשיב. שני אחת כן או לא?
רונן כהן: חצי מהתחשיבים, רק העלות של המועצה
קובי בן גרא: אבל העלות שלך היא לא 4 מיליון היא הרבה פחות. לא, לא, 8 מיליון שקל. בסדר
המסר
רונן כהן: לא, קובי, זה לא נכון
אלירם אזולאי: קובי, זה לא סיסמאות ומסרים, תשאל שאלה ספציפית.
33
קובי בן גרא שאלתי, אני שאלתי
דרור:. אז הוא ענה לך, רונן, אבל הוא אומר התשובה לא נכונה.
קובי בן גרא: אתה סגרת את הדבר הזה ב 5.6 מיליוןעכשיו, בסדר, סליחה. מה עוד רציתי? בקיצור,
ניר שאל פה הצעה ספציפית ואמר לי להתחיל להיכנס לדיטקס. אם יש הצעה ספציפית, ההיטל הזה הוא היטל יקר והוא היטל שיכול לרדת במחיר שלו. גם התעריף של האגרה הה ונית, אנחנו מייקרים אותם פה לתושבים. הרבה הרבה מהם. בסדר? זה לא, זה דברים שהם לא, שאם חיפשת פתרון ביניים אתה יכול להוריד את זה, אתה גם תשיג את מה שאתה רוצה, את כל הביובים. אני חושב שזה סופר חשוב, אני לרגע לא מתעלם מזה, אבל אתה גם תיכנס לכיס של התושב בדיוק מה שצריך להיכנס. אז זו הצעה שרלוונטית.
אלירם אזולאי: שניה, יש עוד שאלות, קובי?
קובי בן גרא: אה, לא
אלירם אזולאי: תודה חברים, אנחנו מעלים את זה להצבעה.
מלמד ידידיה: לא מקובל שבן אדם נוכח בדיון של הנהלה עם ועדת כספים. ואת הדברים האלה
הוא לא מעלה שם ומביא למליאה. זו לא דרך, לא צורה, בשום צורה שהיא לא הגיונית, שבן אדם יושב ואומר כן, מקבלים החלטה שמעלים את זה להצבעה ועומד בן אדם פה ומתיש את כל העולם על דברים שלא עלו בדיון. זה לא צורה, לא עובדים ככה. לא יכול להיות.
קובי בן גרא: אין שום דבר ובהנהלה לא היינו קובלניים. המקצוע ובהנהלה לא היה את עמיר פישר
ואם אתה כבר מטיף מוסר, תגיע בזמן להנהלה ותכבד את ההנהלה שאתה נמצא בה, כי אתה מגיע בקושי בזמן, אתה מגיע לא מוכן וגם, כן, וגם לכל הישיבות אני מבקש, אתה גובה מ תושב שלא על פי חוק, אתה גם נכנסת לכ יסי התושב, נכנסת לכ יסי התושב, עכשיו אתה לא מוכן לקחת ממנו אתה חוצפן. היתה פה שאלה לגבי תפילת מנחה לא שווה לי להתפלל עם אנשים כאלה.
אלירם אזולאי: אריאל, בבקשה.
אריאל שרגא: שאלת הבנה לגבי האגרה ה הונית. אם אני קורא נכון פה את ההסברים, ניסיתי לסגור
את זה לטלפון, לא הספקתי. על אף גם באקסל, גם באמת כתוב שתשתיות לתושבים הוותיקים מומנו מהלוואות. כלומר, סכום סגור של הלוואות, אם הבנתי נכון, שוואנס מסיימים לפרוט את ההלוואות, הוותיקים מסיימים לשלם הונית?
34
אלירם אזולאי: אני אסביר לך ועמיר תדייק אותי. לצורך העניין, כשנסיים, הרי החוק הזה עכשיו
הוא לחמש שנים, בסדר? עוד חמש שנים בכל מקרה נצטרך לעדכן את החוק. ההלוואות יתעדכנו בחוק החדש בהתאם למה שיישאר עד אז. אם לצורך העניין, יגמרו הלוואות, רשות המים תראה שלצורך העניין אין לך יותר הלוואות, בכל מקרה באגרת אחזקה הם יעדכנו את זה בהתאם לתעריף שצריך. אנחנו לא ניקח שקל אחד, שקל אחד מתושבים עבור האחזקה שהוא לא נדרש עבור זה או עבור החזר ההלוואות ממי שהיה ב הוני.
אריאל שרגא: החיבור בין ה אחזקות להוני ההלוואות היו להקמה.
אלירם אזולאי: יום אחד זה ייגמר. ברור שיום אחד זה ייגמר, גם דיברנו על זה עם זוריק בהנהלה.
אורי הורוביץ: אפשר לעלות אחזקה?
אלירם אזולאי: לא, לא על אחזקה. הוא שואל על ההקמה ההונית. על ההקמה ההונית דיברנו על
זה גם עם זוריק בהנהלה. יום אחד כשייגמרו ההלוואות אז התשובה היא כן. רק החוק הזה הוא לחמש שנים, ולא כל ההלוואות יי גמרו בחמש שנים האלה.
אריאל שרגא: לפי הצפי 31, אנחנו מסיימים עם ההלוואות
אלירם אזולאי: אז, זוריק, אתה יכול לענות בבקשה?
דרור דותן: זוריק ירד
רונן כהן: אריאל מה שאלת?
אריאל שרגא: יש לנו לוח ס לוקין של הלוואות, נגמר ב- 2031, סך הכל 400,183,000 שקל. וואנס
אני שואל האם כשסיימנו את ההלוואות, אז כל הוותיקים צריכים להפסיק לשלם?
אלירם אזולאי: אריאל, אמרתי לך
דרור דותן: דרך אגב, אריאל, אני אומר, יש כאן, כמו שאתה רואה זה מבוקר ברשות המים. מה
שהיה ב 2008 הוא לא היה ב2016, מה שיש עכשיו הוא לא מה שהיה ב2016 וכולי. יכולה להיות גם אגרה הון שלישית באיזשהו שלב. אם פתאום יחליטו שלא יודע מה, נוספו הרבה מאוד תושבים או שאנחנו צפינו לא יודע מה, 100 קוב חודשי לתושב ובסוף הוא צרך 300 קוב. אז הוא שילם הרבה מאוד כסף, כן? הרי לוקחים פה הנחות מסוימות של סבירות, אבל לא יודע מה, פתאום החליטו כולם למלא בריכות בזה וצברו הרבה מאוד כסף וסיימו את הכל בשנתיים במקום חמש.
35
יכול להיות שרשות המים כחלק מהפיקוח תגיד תעשה עכשיו אגרה הונית שלילית. תחזיר להם כסף, דרך אגב. בסדר?
אריאל שרגא: הבנתי. סיימנו את ההלוואות ששייכות לתשתיות של ששירתו את הוותיקים.
לכאורה הוותיקים צריכים להפסיק לשלם.
דרור דותן: נכון
אלירם אזולאי: רק את החלק ההוני.
דרור דותן: רק החלק הה וני, בוודאי. נעמה בבקשה
נעמה פוליאקוב: אני גם רוצה להגיד משהו בהקשר לזה. אני מצביעה ברגשות מעורבים. זה לא
פופוליסטי להעלות כסף לתושבים, אבל כמי שחיה ביישוב שמצב המט"ש בו, אנחנו קוראים לזה נחל שני בביוב
דרור דותן: מוסיף לפסטורליה.
נעמה פוליאקוב: הוא תכף הולך להיות אתר תיירותי למה שקורה שם. זה רחוק מלהיות תברואתי
ומשהו שאפשר לה כיל אותו. אני פשוט מבינה שאם אנחנו לא נעלה, לא יהיה דרך להפסיק את הדברים האלה. אני חושבת שלצד זה, אנחנו, המועצה, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים עם המט"שים האלה, שהם מזמן מזמן נוסעים מעבר לכושר הנסיעה שלהם, ולבוא ולהגיד לי בתב''ע שהוא תהיה אולי בעוד 20 שנה יש לו מחבר לקק''ל, זה לא משהו שהוא ישים. אני מבינה שיש פה צורך בהחזקה השוטפת, אבל אני גם מבינה שיש תושבים שגרים ברמה תברואתית ירודה מאוד אני אומרת את זה. יחד עם זאת, אני מבינה שאם אנחנו לא נצביע עכשיו על העלייה, אז כנראה שכבר לא נצליח להחזיק. וזה, אני ככה שמה את זה פה. אני אצביע בעד.
אבנר חדד: שאלה רק שאלה, לא יודע אם זה עלה פה על השולחן. כל הנושא של ההיתר, יש הרבה
תוכניות שהוגשו פה למחלקת ההנדסה ומחכים שוב בתהליך קבלת אישור להיתר בנייה. האם זה חל על כל מי שהגיש או ומתי זה חל, ארבעה חודשים קדימה, שלושה חודשים, או ממחר זה כבר מתחיל לרגע
עמיר פישר: לא ממחר, מהרגע שה, יש פרוצדורה של אישור משרד הפנים ופרסום של המועצה.
בסוף המועצה, בסוף על נקודת התזמון המדויקת היא בבדיקת המועצה, כי המועצה בסוף גם צריכה לפרסם את החומר.
36
אבנר חדד אז כל מי שהגיש לצורך העניין תוכניות ובטחות ועדה וקיבל את ההיתר, חל עליו?
עמיר פישר: מי ש, מי ש, שהוא רוצה זה, בקיצור, מי שהספיק לעשות את זה, יקבל את ההיתר עד
למועד הפרסום לא, לא ישלם כסף. מי שיעשה את זה אחרי, ישלם.
דרור דותן: אני אגיד לך רק בקבועי הזמן של רשות המים, לצערנו, אני מעריך שאנחנו נגיע לזה
לקראת סוף השנה. זאת אומרת אחרי ההיתרים שלהם. כאילו הבקרות וה...
אבנר חדד: גם אם עושים כזה דבר, אני מנסה לצאת לסדר הטיפול ולהגיד, מי שהגיש כמובן יזרז
כרגע.
עמיר פישר: אם אתם שואלים אותי גם, אני רוצה להחזיר, לחזור, שיהיה נוסח למשרד, אף אחד
עדיין לא הסכים לעבור בצורה מסודרת על הנסחים. אני מזכיר, אני ניסיתי משהו גם מול זה, זאת אומרת זה לא שתם הטקס עכשיו.
אריאל שרגא: זה לא קופ י פייס מבנימין הנוסח?
עמיר פישר: כן, אני אומר כדי, זה בדיוק הנקודה. אי אפשר לנהל איתנו דיבור על הנסח, הם לא
מוכנים לדבר.
דרור דותן: עד אחרי אישור מליאה.
אורי הורוביץ: איך בנימין גובים כל כך מעט?
רונן כהן: הרבה יותר תושבים
דרור דותן: 72,000 תושבים הרבה יותרגדולים.
אלירם אזולאי: יש לך 5,000 תושבים ביישוב.
אלינור נחום: שאלה קצת, לפי, סליחה, יכול להיות שזה נאמר ואני פשוט לא הייתי . איך עשו את
החישוב לעניין של המט"ש? זה לפי איזשהו הערכה למספר יחידות שיכולות להיות באותו יישוב, והגודל של המט"ש יידרש להגדיל אותו לפי זה?
דרור דותן: בוודאי, הראל הגיע במיוחד לכאן, בדיוק בשביל השאלה שלך. כן. טוב, תציג את עצמך.
כן, תציג את עצמך גם, זו הזדמנות.
37
הראל חסן שמי הראל חסן, אני חברת קופולוביץ ברחובות. אני מתכנן מים, ביוב ו ניקוז. אנחנו מתכננים הרבה במועצה, אפשר להגיד מתכנני הבית.
נעמה פוליאקוב: הוא מתכנן את הנחל?
דרור דותן: לא.
הראל חסן: אנחנו מתכננים את החיבור לכיוון של הנחל. בעזרת השם. מבחינת העלות של
המט"שים. לקחנו את כל התב "עו ת המאושרות, שזה גם מה שעשו ב רשות המים , בשביל מי שיתייחס למצב של המט"שים האלה.
אלינור נחום: רגע, הן מאושרות או שגם בתכנון?
הראל חסן: לא, תב"עות מאושרות.
דרור דותן: הם רואים רק מה שלנגד עיניהם.
הראל חסן: אנחנו לא יכולים לתכנן תב''ע שהיא עוד לא אושרה. תב"עות רק מאושרות.
אריאל שרגא: גם לא מופקדות?
הראל חסן: רק מה שאושר. עשהאל זה סיפור אחר.
לילך פסח: אבל הדיון על התב''עות שאושרו, זה בעצם אותן תב''עות שאושרו לנו בהיטל מבנה
ציבור. מה שעולה שם על אותו עיקרון, כאילו איפה שהחלטנו שצריך גג, אז צריך גם מט"ש
הראל חסן: בהתאם לתב''ע, לפי המספר יחידות דיור, רשמנו מה כמות שפכים שנדרשת היום. לפי
זה בדקנו מה פתרונות הביוב שצריך, חלק זה מט"שים, חלק זה מט"שים שיהיו זמניים עד שימומש הפתרון קצה, אלא אם כן זה יעשה בצורה יותר מהירה. והעלות נקבעה לפי נסיון שלנו בתכנון של מט"שים וביצוע. לדוגמה, בית חגי, כמה שזה עלה. אז מתי שמגבילים לו, זה לפחות אותה עלות.
יש כל מיני טכנולוגיות, אבל בסוף העלויות מתכנסות ל... פחות או יותר מיליון, מיליון וחצי למעלה.
פחות או יותר.
אלירם אזולאי: תודה רבה הראל. חברים, אנחנו,
אלינור נחום: עוד שאלה אחת, ברגע שכאילו מאשרים את החוק והכל איך בעצם מנהלים את כל
האירוע הזה של
38
דרור דותן: גם פה, גם פה זה לא אנחנו. זה לא אנחנו, זאת אומרת כאילו אם לא היה אכפת לנו
מסביבה ומזיהום וכל זה, הכי קל לנו, תחברו, תשפכו לנחל, כאילו לוואדי הקרוב. אנחנו מחויבים, אנחנו מפוקחים על ידי משרד הבריאות, מפוקחים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מפוקחים על ידי משרד הבינוי והשיכון, כל אלה מחייבים אותנו כדי להגיע בסוף לטופס 4 שיהיה לנו פתרון קצה הייתה לנו עכשיו סאגה שלמה סביב הפקדת או פרסום, סליחה, התב''ע של אביגיל, סליחה, של עשהאל, כיוון שלא יכולנו להוכיח שקבועי הזמנים של הביצוע שלנו יתאמו את השלב של הטופס 4 .
ולכן כדי להגיע בסוף לטופס 4 אנחנו לא נוכל לאשר אותו. שום מהנדס מועצה לא יוכל לחתום עליו אם הוא לא יציג שיש לו פתרון קצה. ואז אנחנו נצטרך לממש. אז עכשיו אם אנחנו מסתכלים לצורך העניין, לא יודע מה, על היחידות החדשות בבית חגי, אנחנו יושבים, יש לנו פורום ביוב שמתכנס אחת לחודש וחצי, יושב בו גם הראל, יושבים בו עוד מומחי ביצוע שאנחנו, מטעם המועצה שאנחנו לוקחים, חברות חיצוניות. ואומרים אוקיי, התב''ע הזאת מגיעה לכאן, בואו נעשה את הפעולות הנדרשות כדי שעד שיגיע טופס 4 אנחנו כבר נוכל להיות מחוברים למט''ש
אלינור נחום: אז יש מצב שיקחו עוד הלוואות?
דרור דותן: ככל שהקצב הזה יהיה מהיר וקצב ההכנסות יהיה איתי, אז כן, נצטרך, הפער נצטרך,
דרך אגב, כמו בה יטל לבני ציבור. חתמנו על היתר מבנה ציבור אבל עדיין הכסף לא זורם, הפרויקטים עוד לא מומשו, עוד לא הגישו היתרי בנייה ובינתיים את צריכה כאן. אז אין מה לעשות, את מקדמת את זה בהלוואה. כן. דרך אגב, גם זה קצת נלקח בחשבון. יש שם חשבון של עלות ההון גם.
הראל חסן: מבחינת מימוש של פתרונות קצה לביוב, זה טווח זמנים של בין שנתיים לחמש שנים,
אז פשוט צריך להיערך בהתאם.
אורי הורוביץ: אני חושב שמה שאני הולך להגיד לא יקרה כי שיהיה כסף, לדעתי תמיד הצרכים
יהיו יותר מהכסף שייכנס. אבל אני חושב שצריך להגיד, והגדרה לפני ההצבעה שבעוד שלוש שנים, ארבע שנים, אם נראה שדברים מתקדמים ומשיגים תקציבים מבחוץ וכולי וכולי, אם יהיה, יהיה כסף, קודם כל לוודא שזה סכום אפס. כלומר, כסף שנכנס לביוב הולך לביוב.
דרור דותן: מה שאתה הולך להגיד כתוב כאן במסמך של רשות המים. רשות המים בעצמה כותבת,
כחלק מהפיקוח, אני מקריא- "השקעות שעברו בחשבון הופחתו בהתאם לבקרה ההנדסית שנערכה, בשלב זה לא ידוע על מענקים צפויים להתקבל לביצוע השקעות. ככל שיתקבלו מענקים בעתיד, מועצה אזורית הר חברון תידרש לעדכן את התעריפים ". זה כתוב במפורש.
39
אורי הורוביץ: זה יהיה למינוס
דרור דותן: בוודאי, כתוב במפורש.
רונן כהן: אני רק רוצה לגבי התעריפים, בגלל שהאוכלוסייה, קצת גדלה והלוואות לזה אז אגרת
החזר ההון יורדת יחסית להיום. זה היה שקל בהצמדות, היום זה שקל 90, זהיורד לשקל 65. כי נעשו תחשיבים, כי הם ירדו עד זה. ולשאלת זה, מה שעלה במצורף זה אגרת שיקום ותחזוקה. אגרת שיקום היא עלתה כי יש פה מערכות שהן קיימות עשרות שנים וצריך לטפל בהן, אני יודע. הם משתגעים כולנו בפורומים ביוב פעם אחרי פעם. שואלים אותנו מה קורה, אז הוא אומר, חבר'ה
אלירם אזולאי: תודה. אבנר שאלה אחרונה ואנחנו מצביעים
אבנר חדד: לשים על השולחן פה. וזה תוך כדי השיחה שאנחנו עושים פה, הרי בגדול מה יש לנו פה
על השולחן? בגדול גם אני באותו תהליך, שאנחנו צריכים לדאוג לתושבים ולשמור להם על הכסף והכל, ואני אומר דבר מאוד פשוט כדי לפשט ולהבין מה עומד לנגד עינינו. כי מי שבונה מתוך היישוב, לא לוקחים רק על המבנה, לוקחים רק על הקרקע, לא לוקחים על המבנה, את ההיטל אגף ביוב.
זה על המבנה ולא על הקרקע, סליחה. ומי שבא לבנות פה ויזמים חיצוניים ובית יעלה 2 מיליון או 2.50 מיליון, אני לא חושב שה 50,000 האלה זה מה שיגרום למי שרוצה לקנות פה, כן לקנות או לא לקנות. זה, תבינו, עובדנו, נשים את הדברים על השולחן, שמישהו יעלה בסדר חבר'ה,
אלירם אזולאי: עזבו, זה לא דיון עכשיו. הוא העיר הערה, זה לא דיון. שני ההיטלים ביחד. אריאל,
עזוב. חברים, אנחנו מעלים את, חוק העזר להיטל ביוב ואת תיקון חוק העזר לאגרת ביוב להצבעה.
דרור דותן: יש היטל ביוב ויש את תיקון האגרה. כל אחד בנפרד?
אלירם אזולאי: אנחנו נעלה כל אחד בנפרד את חוק העזר של היטל ביוב. מי נגד?
עמיר פישר: שניה רגע, לעשות את זה ביחד בעצם, כי אי אפשר לקבל אחד.
40
אלירם אזולאי: אוקיי, אז חוק עזר של היטל ביוב ותיקון לחוק העזר אגרת ביוב. מי נגד? נמנעים?
תודה, אושר. כמעט פה אחד. עמיר, תודה רבה.
החלטה: המליאה מאשרת את אישור חוק עזר היטל ביוב ותיקון לחוק עזר אגרת ביוב
ובמסגרת זו אושרו התעריפים הבאים:
היטל ביוב:
ש"ח למ"ר קרקע ש"ח למ"ר בניה
ביב ציבורי 4.22 9.86
ביב מאסף 26.54 62.03
מתקנים 6.29 14.71
מכון לטיפול
בשפכים 13.79 32.25
אגרת ביוב:
רכיב ש"ח/מ"ק ש"ח/מ"ק
מים שפכים
ביב ציבורי, מאסף
ומתקנים 1.45 2.08
החזר הון 1.65 2.35
מכון לטיפול בשפכים 1.95 2.78
שיקום 1.65 2.36
1 נגד
11 בעד
דרור דותן: אנחנו, כן אני רוצה, אורית מחכה אז אני מעלה אותה, אני אעלה אותה, נראה לי שלי
יותר טוב הטלפון. אורית היא הגזברית החדשה שלנו, בעזרת השם. רצינו להעלות אותה בזום אבל רגע לפני שנאשר אותה, אורית. שלום, בסדר? אנחנו נהיה פה בשקט ונשמע אותך. אורית, בעזרת השם, גזברית נכנסת, אמורה להיכנס לחפיפה במהלך חודש אוגוסט. עם רונן, אז אנחנו עושים הצגה קצרה וכמובן שאתם תראו אותה הרבה החל ממליאת ספטמבר בעזרת השם. אז אורית שלום, אם את רוצה להגיד כמה מילים על עצמך לפני שאנחנו פה, אם ישאלו שאלות.
אורית לוין: בשמחה, בשמחה. אז קודם כל, שמחה מאוד ונעים מאוד. קיוויתי לראות אתכם, לא
פיזית אבל בזום, ומבינה שזה פחות הסתייע. אני, סליחה אני לא שומעת, מישהו אומר משהו או ששומעים אותי?
דרור דותן: לא, לא, אנחנו איתך, שומעים אותך, כן.
אורית לוין: מעולה, תודה. אז באמת, אורית לוין, אני גרה ביישוב מצפה דני באזור בנימין, אני באה
מהעולם של כלכלה ומנהל עסקים, ראשון ושני בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית ועוד ועוד
41
הכשרות כאלו ואחרות שקשורות לתחום הפיננסים, ובעצם במשך 25 שנה מילאתי 26 תפקידים בשירות הציבורי, שבעה תפקידים שונים. התחלתי באגף החשב הכללי ששם הייתי למעלה מעשרים שנה ובעצם צמחתי שם מתפקיד לתפקיד. התפקידים העיקריים הרלוונטיים בעיקר לתפקיד הזה שמילאתם מתייחסים לתפקיד של סמנכ''ל כספים, מה שקרוי חשב, במשרדי ממשלה? הייתי חשבת בבית הנשיא בתקופתו של פרס, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סגנית חשב במשרד הקליטה ובעוד משרדים. היו לי גם כמה תפקידי מטה שככל שתרצו אני אשמח להרחיב שיצרו לי באמת התמחות והבנה של, מה שנקרא עולם הרגולציה ועולם ההתנהלות מול רשויות ותכנון תקציב ותכנון פרויקטים וניהול פרויקטים בתוך מסגרת לאומית כזו או אחרת. אני בחמש השנים האחרונות עברתי לתפקיד בכיר, למעשה בעשור וחצי האחרון אני ב תפקידים שהם סגל בכיר בשירות הציבורי.
בחמש השנים האחרונות מילאתי תפקיד של מנהלת אגף סטטיסטיקה של חינוך, ניהלתי 50 עובדים שם בעצם התעסקתי המון במגע, יותר במגע עם רשויות מקומיות בכל הקשור לנתונים, העברת נתונים ובניית מה שנקרא בניית בסיסי מידע שסייעו לרשויות לקבל החלטות מה שנקרא נבנות יותר בכל הקשור לאוכלוסייה. זה ככה בכמה מילים. אני אשמח להרחיב ולהתייחס לכל שאלה.
דרור דותן: תודה, אורית. נראה אם יש כאן מישהו שרוצה שאלות, משהו? מאחלים לך פה בהצלחה
גדולה, אורית. ואנחנו כמובן במליאה הבאה שלנו שהיא בספטמבר, אנחנו כבר ניפגש פה. עם כל הצוות שרוצה בהצלחתך, שהיא הצלחת כולנו.
אלירם אזולאי: אז אני אגיד שנייה רגע לפני שאורית יורדת רק, שלמעשה הוועדה, ועדת הקבלה.
ועדת מכרזים. ועדת לתפקיד הסטטוטורי של גזבר למעשה הצביעה על אורית וקיבלה אותה וחלק מהחברים כאן היו שמה. ואנחנו מה שאנחנו נדרשים בעצם לאשר היום במליאה זה את שכר בכירים לעובדים חדשים כמו שאנחנו נדרשים לאשר את השכר בכירים של הסטטוטורים האחרים. תודה רבה אורית ובהצלחה גדולה, נהיה בקשר. תודה רבה.
אורית לוין: תודה רבה לכולכם. כן חשוב לי לומר שאני רואה בזה זכות והזדמנות מאוד מאוד גדולה
עבורי להגיע ל, ממקום של הרגולציה למקום של רשות מקומית שמתעסקת ממש במגע עם האוכלוסייה וביצירת, במקרה שלי זה היבטים כלכליים שיסייעו לקדם את יותר הר חברון ומבחינתי זו יותר משליחות לאומית ואני שמחה על זה ותודה.
אלירם אזולאי: דבר אחד אני יכול להבטיח לך, לא יהיה לך משעמם.
אורית לוין: אוקיי, אוקיי, זה טוב.
החלטה: המליאה מאשרת את מינוי אורית לוין לגזברית המועצה
אושר – פה אחד
42
דרור דותן: טוב, מה שאנחנו מאשרים כעת, בסדר, שלח לי את זה כאן. זה בעצם אישור שכר
בכירים, מתנצל שלא כתבתי לכם את זה פה, פספוס שלי. אני אקריא לכם את זה, זה לא קשה. יש לנו כאן גם את הקב"ט החדש שנכנס, אוריה. שאותו אנחנו מאשרים לפי שכר בכירים של 60-70 .
אני מזכיר לכם, מתחילים ב60, ובעצם כל שנתיים עולים ב5 אחוז או לחילופין עולים ברצף כל שנה ב2.5 אחוז. עד 70, משכר מנכ''ל, זה השכר של מנהל אגף. וגזברית היא בשכר סטטוטורים שזה 85 , 95, זאת אומרת היא מתחילה ב85 וגם עולה או ב2.5 או ב5 כל שנתיים עד 95. זה מה שאנחנו נדרשים לאשר.
אלירם אזולאי: חברים האם יש מתנגדים? נמנעים? תודה. אושר פה אחד.
החלטה: המליאה מאשרת את שכר הבכירים למנהל אגף בטחון ולגזברית המועצה
אושר – פה אחד
מה עוד יש לנו? תב "רים בבקשה. למה זה הפוך?
דרור דותן: אישור פרוטוקול עשינו. טוב, תב"רים ככה. מה זה? רגע, היא תגדיל, יש לנו פה, זה לוקח
לו זמן. כן. אז יש לנו, קודם כל אני מבקש את רשותכם, אנחנו הוספנו היום בצהריים את התב''ר האחרון שאתם רואים פה ברשימה, אם המליאה תחליט שלא להעלות את זה להצבעה כמובן לא נעלה להצבעה, אני מבקש את רשותכם שכן. חן התקשרה אליי בצהריים, יש כאן בעצם תקציב של קרקעות שהוא בעצם, הכנסה מול הוצאה בשורות התקציב שלנו, ככה שהוא לא משפיע על התקציב, אבל אנחנו מעבירים אותו לתב''ר כדי לא לאבד אותו בעקבות שיחת טלפון ממשרד ההתיישבות על יכולת המימוש. קיבלנו אותו מאוד באיחור ויכולת המימוש עד סוף 26' ולכן אנחנו מעבירים אותו לתב''ר, זה התב''ר האחרון. אז אני קודם כל מבקש את רשותכם, אם יש מישהו שמתנגד אז רק תגידו. אוקיי. עכשיו בואו נעבור על התב''רים. גן הצבי כרמל, זה אושר במליאה הקודמת על מספר תב"ר אחר, בסך הכל טעות טכנית. אנחנו מעדכנים אותו. צריך לומר שלדעתי גם במליאה הבאה הוא יגיע אליכם, כיוון שאנחנו מחכים לפרוטוקול תקצוב של משרד החינוך, שלצערי מבושש לבוא, אבל, על פניו אנחנו אמורים לקבל שם את התקצוב, אז זה בסך הכל תיקון טכני. החלפת קו מים אדורה 180 אלף שקל על בסיס תשתיות ותיקות. ציר ביטחון אביגיל מקק"ל, תקציב לתכנון ציר הביטחון, ציר ביטחון מעלה חבר, תקציב מקק"ל לתכנון, כמו שאתם רואים 116 אלף שקל וכמו שאמרתי קרקעות להעביר אותו לתקציב. ויש לנו כאן מה שנקרא פתיחה סגירה, זה קצת יותר בקטן. סליחה הגדלה והקטנה. ככה, תשתיות חשמל נגוהות, סגירת התב"ר, הקטנה ב 10,000 שקל הוא נסגר.
אריאל שרגא: נגוהות מכל הישובים לתרום לקופה ציבורית 200 אלף שקל, כל הכבוד
43
קובי בן גרא: דרור, שים לב רק שהמקורות כאן נראה לי לא נכונות. עכשיו קלטתי את זה, נגוהות
סנסנה
רונן כהן: אז כן, ראיתי זה טעות סופר. דיברתי על זה.
דרור דותן: טוב אז ראינו את זה כששלחנו, אני לא יודע למה זה לא תוקן. צודק, נתקן. עיצוב מרחבי
למידה. בסוסיא פרויקט, ממתי זה? מאוד מאוד ישן, אנחנו סוגרים את התב"ר ב11,000 שקל מקרן פיתוח כללי. ריענון רכב ביטחון ביישובים מעון סוסיא וסנסנה. גם פה נשאר לנו 15 אלף שקל יתרה כדי לסגור ואנחנו סוגרים את התב"ר. לדעתי זה רכבי ביטחון שאתם הצבעתם בתחילת הקדנציה.
הסדרת כביש גישה מעלה חבר, גם סגירת התב"ר ב 3,000 שקל הקטנה
אורי הורוביץ: לא מאושר.
דרור דותן: זו בעיה שלך פה, אורי, למה לא מימשת את ה3,000 שקל האלה. היית יכול לעשות עוד
איזה ואזה בצד. העץ, בדיוק. האמת היא שזה אולי הכיבוד של שרת התחבורה עכשיו שהגיעה.
אפשר אולי להכניס את זה. מעון יום נגוהות. גם סגירת התב"ר בהקטנה של כמעט 300 אלף שקל 277 אלף שקל. תודה לנגוהות. הנה, נגו הות עוד פעם.
רונן כהן: זה בא מנגו הות וחוזר מנגוהות.
דרור דותן: קול קורא סביבטבע. דרך אגב, את הקול קורא הזה עשינו בדיוק עם איגוד הערים, מה
שדיברנו כשהם היו כאן, נעמה. אז גם פה סגירת התב"ר בהפחתה של 109 אלף שקל, שיפוץ מוסדות חינוך נשאר שם יתרה של 1,200 שקל ואנחנו סוגרים את התב"ר. מגרש ספורט באשתמוע זו החלפה של
רונן כהן: אישרנו את זה במליאה, רק מזמן, לא ביצענו את זה ולכן כשבאנו לבצע, אנחנו רוצים
להחליף את זה מקרן פיתוח כללי, לקרן מבנה ציבור.
דרור דותן: להעביר את זה מקרן פיתוח כללי או קרן מבנה ציבור? קרן פיתוח כללי. דרך אגב, יש
כאן עוד תוספת מהחטיבה להתיישבות, היא לא מופיעה כאן כי אנחנו לא עושים שינוי. בסדר?
הבנתם שזה מיליון וחצי וזה רק 850. שער בית חגי, סגירת תב ''ר ב 9,000 שקל, שיקום גדרות התקבלה הרשאה תקציבית מוגדלת ממשרד הביטחון, אה, כאן יש לנו, זה נקרא שיקום גדרות אבל אני כבר אומר לכם עבודה מאוד יפה של אגף הביטחון שלנו שבעצם המיר את זה לאמצעים טכנולוגיים. אנחנו הראשונים ביו''ש לעשות את זה. ככה זה נקרא בהרשאה של משרד הביטחון ולכן כותבים את זה כאן אבל בגדול זה טכנולוגי לסוסיא , כרמל ומעלה חבר אם אני לא טועה.
44
וקיבלנו תוספת של עוד כמעט מיליון שקל 900 אלף שקל, אז אנחנו מגדילים פה את התב"ר ואנחנו כבר יוצאים עם זה לעבודה, זה כבר בתכנון ביצוע. מרכז חקלאות תיירותי, אושרה הגדלה מקרן פיתוח במליאה של פברואר 26', כעת משנים את מקור ההגדלה לקרן מבני ציבור
אלעזר כהן: איפה זה דרור?
דרור דותן: אחד לפני האחרון.
אלעזר כהן: פיזית איפה זה?
דרור דותן: אה, בבית יתיר. שחנכנו עם שר התיירות בחול המועד.
אריאל שרגא: מה עם זכיין?
דרור דותן: היה מכרז, נפל, אנחנו מוציאים מכרז חדש בעזרת השם אני מקווה שזה ייסגר, ובינוי
כיתות אור עתניאל
אלירם אזולאי: שנייה רגע, דרור, אז תשאיר לי רגע את זה לגבי בינוי כיתות אור עתניאל. אני שמח
לעדכן על שני דברים בהמשך גם ל, להחלטה הקודמת של המליאה. קודם כל, משרד החינוך, הוועדה העליונה ומשרד החינוך אישרה, למעשה, לשנות את ההחלטה שלה הקודמת. ואישרה שתי חטיבות אחת בעתניאל והחטיבה השנייה בעצם שנמצאת בסוסיא , ותעבור למיתרים. ולמעשה יהפכו להיות שני מוסדות שש שנתיים, כל אחד עם הסמל שלו, אחד פנימייתי בעתניאל. כמובן שהחטיבה היא לא פנימייתית ה חטיבת הביניים. ושש שנתי אזורי אקסטרני שיהיה כאן בעזרת השם במיתרים ומימוש ההרשאה הקיימת. הדבר השני הוא שנחתם הסכם מול צור לבבי, בעצם השם הרשמי של העמותה הוא אור עתניאל, אבל צור לבבי, הישיבה החדשה בהתאם לעקרונות של המליאה ולאחר תהליך ארוך עם אגף החינוך במועצה. ולמעשה, אור עתניאל, כעמותה גם התחייבו להביא את המצ'ינג הנדרש של קצת יותר מארבעה מיליון שקל על מנת כתוב 900 שמות? כמעט 5 מיליון שקל סליחה, כמעט 5 מיליון שקל, על מנת להשלים את הבינויבעתניאל.
דרור דותן: צריך לומר, סליחה רגע, שלקחנו כאן את האומדן המקסימלי. יכול להיות כאן, יש כאן
סטיות, אבל מול אור עתניאל, כדי שנעביר את התב"ר בצורה המקסימלית, לקחנו את התב"ר בעלויות המקסימום שלו וייתכן מאוד שנביא את זה לכאן כשהפרויקט יהיה מה יש לנו?
ארי הורוביץ: יש לנו את ההסכם איתנו?
אלירם אזולאי: כן, כן.
45
קובי בן גרא אלירם, כשהסכימו עכשיו שהוועדה העליונה החליטה על שתי חטיבות, זה אומר שקיים סיכוי למימון פה?
אלירם אזולאי: זה אומר שמבחינת משרד החינוך, אחרי שאנחנו נראה להם שיש לנו מספיק
תלמידים כדי לעשות גם כאן, אז, ויהיה לנו פה גם את כל מסמכי הקרקע, תב''ע וכל מסמכי הקרקע אז
דרור דותן: בכל מקרה יש לנו פה לפחות שנה על האירוע הזה.
אלירם אזולאי: אז אנחנו נדרשים, אבל זה בטח לא יהיה, בטח לא בשנה שנתיים הקרובות. זה תלוי
בכמות הכיתות שנצליח.
אורי הורוביץ: לא קשור להרשאה של עתניאל חבר'ה
קובי בן גרא: דיברתי עכשיו אם זה אומר ששינו את ההחלטה שלך.
דרור דותן: בעזרת השם, כן. התשובה היא כן.
אורי הורוביץ: אני רק אשמח אם תשלח לוועדה את המסמך.
דרור דותן: טוב, אני אעביר קודם את זה.
אלירם אזולאי: מה?
אורי הורוביץ: את המכתב אתה לא מציג עכשיו?
אלירם אזולאי: אנחנו יכולים להציג אותו, אבל זה
אלעזר כהן: אני חושב שבגלל שזה עלה במצבת הסכמות כתנאי, שכולנו פה גם הצבענו על זה, אני
חושב שמן הראוי שזה יוצג במליאה.
אלירם אזולאי: אנחנו נציג את זה גם למליאה, שום בעיה. אנחנו נשלח את זה בוואטסאפ לכל חברי
המליאה, זה לא מסמך סודי.
אלעזר כהן: אז למה להציג אותו עכשיו? אפשר להציג אותו עכשיו, גליה את יכולה להביא את זה?
46
אלירם אזולאי: אני מציע, בואו נצביע על זה. אתם רוצים גם לראות אחרי זה את ההסכם אז
בשמחה. חברים, האם יש מתנגדים? נמנעים? תודה. התב''רים אושרו פה אחד.
החלטה: המליאה מאשרת את רשימת התב"רים המצ"ב
אושר – פה אחד
אריאל שרגא: בקשה - תוציא אולי איזה הסבר לתושבים על הדיון. על ההיתר נאמר שיהיה הסבר
ועוד לא יצא היתר
דרור דותן: על מה?
אריאל שרגא: על היתר מבנה ציבור. לא נשלח כלום.
דרור דותן: אני זוכר שהוצאנו
אלירם אזולאי: אנחנו נבדוק ואם לא יצא אנחנו נוציא
אורי הורוביץ: אם הוא כבר הזכיר את זה, סוכם פה
דרור דותן: שזה עולה לטבלה. אני יודע, אני יודע, יש פה את האשמה אבל אני לא אצביע עליה,
סתם, סתם.
אלירם אזולאי: חברים, תודה רבה, ערב טוב
____________ _____________
אלירם אזולאי דרור דותן
ראש מועצה מנכ"ל
47
מועצה אזורית הר - חברון
ישיבת מליאה מן המניין מס' 6-26
מיום 23/06/2026 ,ח' תמוז תשפ"ו
1. אלירם הציג את דיווח ראש המועצה.
2. ד"ר נעמהאברהמוב מנכ"לית איגוד ערים יהודה ואלון יוסף פיירמן מח' קיימות וקהילה
איגוד ערים יהודה הציגו בפני חברי המליאה מצגת בנושא תכנון קהילה ועצים.
3. אישור צו ארנונה והנחות
החלטה: חברי המליאה מאשרים את צו הארנונה וההנחות בכפוף לקווים המנחים שיפורסמו
ע"י משרד הפנים
אושר – פה אחד
4. אישור פרוטוקול
החלטה: אישור פרוטוקול מליאה 5-26
אושר– פה אחד
5. אישור תעריפים במסגרת חוק עזר היטל ביוב ותיקון לחוק עזר אגרת ביוב
החלטה: המליאה מאשרת את אישור חוק עזר היטל ביוב ותיקון לחוק עזר אגרת ביוב
ובמסגרת זו אושרו התעריפים הבאים:
היטל ביוב:
ש"ח למ"ר קרקע ש"ח למ"ר בניה
ביב ציבורי 4.22 9.86
ביב מאסף 26.54 62.03
מתקנים 6.29 14.71
מכון לטיפול
בשפכים 13.79 32.25
אגרת ביוב:
רכיב ש"ח/מ"ק ש"ח/מ"ק
מים שפכים
ביב ציבורי, מאסף
ומתקנים 1.45 2.08
החזר הון 1.65 2.35
מכון לטיפול בשפכים 1.95 2.78
שיקום 1.65 2.36
1 נגד
11 בעד
48
6. אישור מינוי גזברית מועצה
החלטה: המליאה מאשרת את מינוי אורית לוין לגזברית המועצה
אושר – פה אחד
7. אישור שכר בכירים
החלטה: המליאה מאשרת את שכר הבכירים למנהל אגף בטחון ולגזברית המועצה
אושר – פה אחד
8. אישור תב"רים
אלירם הציג לחברי המליאה את התב"רים
החלטה: המליאה מאשרת את רשימת התב"רים המצ"ב
אושר – פה אחד
9. אורי הורוביץ אמר דברים לזכר בנו שמואל הורוביץ ז"ל
_____________ _____________
אלירם אזולאי דרור דותן
ראש מועצה מנכ"ל
49
_____________ _____________
אלירם אזולאי דרור דותן
ראש מועצה מנכ"ל