פרוטוקול ועדת מליאה מס' 60

1238 1 ט.א.

עיריית הרצלייה

ישיבת מועצת מן המניין מס' 60

שנערכה ביום ג', כ"ז באדר תשע"ב, 20.3.2012

נוכחים:

יעל גרמן ראש העירייה

יהונתן יסעור

סגן ראש העירייה

יחיעם שמשוני מנכ"ל העירייה

טובה רפאל

סגנית ראש העירייה

צביקה הדר

סגן ראש העירייה

דידי מור

מזכיר העירייה

אילנה בראף, עו"ד

יועצת משפטית

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

צבי וייס נפתלי ברק יוחנן נתנזון

רות רזניק דורון גילר דרור עזרא

ירון עולמי אליהו שריקי יוסי בן שפרוט

אלי כחלון אלי שממה יריב

גולן זהירן מאיה כץ יוסי בן שפרוט

לאה סדובניק

תיקוני פרוטוקול

מור: ערב טוב. סעיף ראשון, תיקוני פרוטוקול. הוגשו תיקונים גם ע"י ירון וגם על ידי דרור. ירון בעיקר תיקוני עברית נכונים והם תיקנו. גם ההערה שלך לגבי השתתפות בהצבעה מסוימת תיכלל בפרוטוקול. השאלה שלך לגבי עמותת פרקינסון זה עניין תהליכי זה לא עניין של תיקון פרוטוקול וכזה, עולמי: כתבתי לך שזה היה מייל פרטי אליך...

מור: בסדר, כאשר התהליך הזה יבשיל אני מניח שהוא יבוא למועצה ואותו דבר לגבי מכבי רומן. בסדר?

עולמי: בסדר.

מור: דרור עזרא, ביקשת לתקן כמה דברים. תראה, באופן עקרוני קודם כל, כל הקטעים שביקשת להסיר מהפרוטוקול שהם חלק אינטגראלי של ועדת המשנה אני לא מסיר אותם כי זה חלק מהפרוטוקול והוא הובא כלשונו.

עזרא: אני חושב שזה בעייתי.

מור: רגע, סליחה. במקומות מסוימים, ההידברות בין המשתתפים בועדת המשנה בדיון הם שופכים אור על ההחלטה ולפעמים מסבירים אותה,

עזרא: וזה מציג כאילו שהם דיברו בדיון עצמו.

מור: לא, יש שם המלצת ועדת המשנה וזה כך בפתיח, עזרא: אבל מי שמסתכל על הפרוטוקול, דידי, חושב שהאנשים האלה, מור: אתה היחידי שראה את זה ככה, האחרים לא העירו.

עזרא: אני לא יודע, ככה זה נראה.

גרמן: אפשר להעלות את זה להצבעה. דידי תעלה את זה להצבעה.

מור: אנחנו לא נסיר את הקטעים האלה. זה מקובל עליך?

עזרא: אבל תשימו איזה שהוא משהו מתוך ועדת המשנה,

מור: מי מאשר להשאיר את פרוטוקול ועדת המשנה כנוסחו בפרוטוקול המועצה מבלי להסיר את הקטעים? תודה

רבה. מתנגד יש? נמנע יש?

עזרא: נמנע.

מור: תודה. עכשיו נלך לשאר התיקונים שלך. אמרת שהעניין של הצילום והקלטה לא בסדר היום. ביקשת לציין, בסדר. ציינת או טענת. תראה, כשאתה מציין זה נוטה להיות עובדה וברשותך אני אכתוב שטענת. בסדר? טען.

הלאה. יש החלטה בעניין מועדון ליינוס בפרק התמיכות, שאהרון ... מסביר את הרציונאל לחלוקת %10 תוספת, ואתה מבקש לשנות את זה בגוף ההחלטה של ועדת המשנה. אני לא יכול לשנות את זה, עזרא: לא, אבל מה שאני אומר כי נשמע כאילו שהוא מדבר בתוך ישיבת המועצה. ככה זה נראה, מור: אז אני אומר לך שהוא לא, כי אתה צריך לקרוא את הפתיח לכל ההחלטות בפרוטוקול ואז תבין שזה לא. לכן אי אפשר לשנות את ההחלטה הזאת.

עזרא: בסדר גמור.

מור: בוא נראה איפה התיקונים הבאים שלך. ביקשת להוסיף ששאלת מי מפקח על מספר הילדים בפועל שהוא טוען לבקשה לתמיכה, ונענית שזהו תפקידה של איילה ממן -בסדר. להוסיף כאן את ההוצאות הסברה – בסדר.

בתשובה של המנכ"ל על עניין ביקורת על אירועים ושיעורי תורה – המנכ"ל אמר שיש תצהירים ומתקיימות ביקורות מזדמנות וזה בסדר. אוקיי. לגבי בני השרון הרצלייה כדורסל – ביקשת להוסיף כאן שאתה מציין שלמרות שהקבוצה לא מייצגת את רעננה כאשר בשנים קודמות הייתה תמיכה של שתי ערים הייתה שווה, השנה העירייה ממשיכה בתמיכה לבדה ללא שינוי. זה לא תואם את הסטנוגרמה.

עזרא: מה אמרתי? אמרתי משהו דומה.

מור: מאוד לא דומה. אתה טענת שהתמיכה שלנו הייתה תלויה בשל רעננה או להיפך. לא טענת את מה שאתה מבקש לטעון כאן.

עזרא: בסדר... כמו שאמרתי,

מור: אז אל תנסה לשנות מה שלא נכון. אתה יכול, תצטט מהסטנוגרמה משפט מפתח שלא... וזה בסדר גמור, אבל כאן אין מתאם וברשותך אני אשנה את זה לפי הסטנוגרמה. אוקיי?

עכשיו, הייתה הערה שלך שהיא שאלה מדוע שתי הקבוצות של מכבי והפועל נמצאות באותה ליגה ומקבלות תמיכות שונות? רק לא כתבת שנענית על זה.

עזרא: לא נעניתי על זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 2 ט.א.

מור: אז אני א ומר לך שבסטנוגרמה רשום שנענית ע"י מר הדר שהתמיכות הן עפ"י תבחינים, כך התבחינים יוצרים את התוצאה. אח"כ אתה כותב שהצבעת נגד או לא השתתפת בהצבעה כי שאלתך לא נענתה. אבל אם אתה רוצה להיות מדויק, קיבלת תשובה.

עזרא: אז תרשום תשובה,

מור: לא, אני לא רושם ששאלתך לא נענתה. היא נענתה. אי אפשר לקחת רק מחצית הדברים מר עזרא.

עזרא: אני לא קיבלתי את התשובה, אני לא יודע, לא שמתי לב, מור: היא ישנה בסטנוגרמה,

עזרא: בתוך הבליל של ה... אני לא יענה לך,

מור: לא, היא לא בבליל. זה רשום בסטנוגרמה.

עזרא: ראש העירייה אמרה אני לא יענה לך, והיא המשיכה אני לא יענה לך. היא לא אמרה צבי השיב לך.

מור: הוא אמר שהוא לא משתתף בהצבעה, וכאן הוא מוסיף לי ששאלתו לא נענתה. אבל היא נענתה.

גרמן: אוקיי, אז להעלות את זה להצבעה.

מור: הסברתי לכם שזה עפ"י התבחינים וזה נגזרת ותוצאתי לגמרי.

עזרא: אבל זה מה שאמרתי למה לא השתתפתי בהצבעה. אתם תשנו את הסיבה שלא השתתפתי בהצבעה, אני לא מבין.

הדר: אני לא מבין. זה היה כתוב בסטנוגרמה או לא?

גרמן: מה כתוב בסטנוגרמה דידי?

עזרא: שמה? שלא השתתפתי בהצבעה בגלל שלא ענו לי על השאלה?

מור: אני לא זוכר אם אמרת שבגלל שלא ענו לך.

עזרא: בוודאי.

הדר: אז בא תבדוק. אם הוא אמר, אמר.

מור: אוקיי בסדר. עזוב, אז הוא אמר. בסדר.

עכשיו תראה, אנחנו כבר סיכמנו איתך מזמן שאתה לא מבקש להכניס דברים בשם ראש העיר, קטגורית, עזרא: מה החלטתי בשם ראש העיר?

מור: ביקשת לכתוב שראש העיר קראה לך לסדר פעמיים.

עזרא: אבל זה מה שקרה,

מור: אבל ראש העיר לא ביקשה להכניס את זה לסטנוגרמה, עזרא: אבל צריך להכניס את זה. אם היא קראה לי לסדר, גרמן: להעלות את זה להצבעה. דידי, חבל,

מור: עוד שנייה יעל, אני חייב להעיר לו על זה. תראה, היא אמרה לך שאתה מפריע, היא לא קראה לך לסדר. קודם כל,

עזרא: זה מופיע בסטנוגרמה.

מור: היא אמרה לך שאתה מפריע, היא לא קראה לך לסדר.

עזרא: זה מופיע בסטנוגרמה, אני קוראת לך לסדר,

מור: שנית, אל תכניס דברים בשם ראש העיר אם היא לא מצאה לנכון להכניס.

עזרא: מה לעשות אם זה מה שהיא עשתה?

מור: מי במועצה מאשר שלא לכלול את זה? בבקשה להרים את היד? תודה רבה.

עולמי: מי מתנגד?

דובר: שני מתנגדים.

עולמי: רק לצורך המראית עין של דמוקרטיה.

)מדברים יחד(

מור: אבל גם מראית עין של דיוק.

עזרא: מה דיוק?

מור: מה זה אתה מפריע ומה זה אני קוראת לך לסדר?

עזרא: אני דייקתי. הבאתי את זה מהתמליל.

עולמי: רק שנייה, אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, אם אתה מעלה את זה. את היועצת המשפטית. בסדר דידי? אני רוצה לשאול שאלה עקרונית את היועצת המשפטית.

מור: אין מקום לזה. המועצה החליטה לא לכלול את התיקון המבוקש. זהו. נגמר.

עולמי: אין בעיה, אני רוצה לשאול שאלה כדי שיהיה בפרוטוקול, מור: אבל זה נגמר.

עולמי: זה נגמר, אבל השאלה העקרונית שלי היא כזו, ענת או אילנה, אני כבר לא יודע מי כאן מייצגת את העירייה.

בהנחה שלא ראש העיר,

מור: זה לא יפה מה שאמרת עכשיו,

עולמי: לא יודע, יונתן יסעור קורא ליוסי בן שפרוט קריאות גנאי, בסדר? ממש מקלל אותו בישיבה, מור: מתי זה קרה?

עולמי: לא משנה, זה קרה. אח"כ בכלל יוסי ירצה, לא יודע, לתבוע אותו או לפרסם את זה, אתם אומרים שבאופן תיאורטי יכולה לבוא מועצה בישיבה לאחר מכן ולהגיד לא היה, הצבענו, הוא לא אמר וזהו.

גרמן: קח את הסטנוגרמה ולפי הסטנוגרמה,

עולמי: לא, נניח שבפרוטוקול דידי יגיד אני לא מכניס את זה ואז נצביע על זה.

גרמן: יש לך סטנוגרמה, אתה יכול לפעול עפ"י הסטנוגרמה. הפרוטוקול לא חייב להיות עפ"י הסטנוגרמה. הסביר את זה דידי כבר מאות פעמים, שהפרוטוקול זה לא סטנוגרמה לכן יש הקלטה מדויקת. אם אתה רוצה לקחת, לצטט, להשתמש בזה לצרכים כאלה או אחרים וזה בסדר, קח את הסטנוגרמה. הפרוטוקול לא מיועד להיות סטנוגרמה, אחרת לא היה פרוטוקול.

עולמי: למה הוא מיועד אבל? הוא מאוד סלקטיבי אז, גרמן: הוא מיועד להביא את עיקרי הדברים,

מור: ממש בתמצית,

גרמן: עיקרי הדברים ולא את התפל, אלא את העיקר.

עולמי: זה לא תפל, אבל לא משנה.

גרמן: אנחנו ממשיכים הלאה.

דובר: יש משהו תפל בישיבות פה?

גרמן: לא. הכל עיקר.

עולמי: היום יהיו הרבה דברים תפלים.

מור: דרור, במכרז פומבי בנושא אספקת דלק, ביקשת לכלול כאן תיקונים שהראיתי לך לפני הישיבה אחת לאחת, הם לא תואמים את האמור בסטנוגרמה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 3 ט.א.

עזרא: חלק תואם והחלק שלא...

מור: החלק המכריע לא תואם, הרוב לא תואם,

עזרא: אני לא חושב. מי שקורא את התמליל, התמצית של מה שכתבתי זה התמצית של הדברים שאמרתי, מור: ממש לא,

עזרא: וזו הסיבה שירון ואני נמנענו בסיפור הזה.

מור: לא משנה למה נמנעת. אין מתאם בין הדברים שרשמת פה כתיקון לבין הסטנוגרמה.

עזרא: מה זה אין מתאם?

מור: אין מתאם. בתוכן, בכיוון, שום דבר.

עזרא: דידי, יש,

מור: בואו נצביע על זה אני מבקש להסיר את בקשת התיקון של עזרא בנושא המכרז על הדלק משום שהוא איננו

תואם את האמור בסטנוגרמה. מי בעד?

עולמי: אף אחד לא הקשיב לך, אף אחד לא הצביעה. ראש העיר לא הצביעה, יונתן לא הצביעה, טובה, דובר: מי נגד? תשאל מי נגד,

עולמי: מי נגד? רק שנייה, אולי יהיה כאן רוב לנגד. אנחנו נגד. שניים נגד שניים.

גרמן: דידי מה השאלה?

מור: אני הסברתי לדרור לפני הישיבה... )מדברים יחד( לדברים שלו על מכרז הדלק בין מה שהוא ביקש להכניס לבין הסטנוגרמה אין מתאם.

גרמן: אז בא תעשה הצבעה.

מור: הצעתי לו גם לשנות ולהוסיף והוא לא רוצה.

עולמי: הוא עשה הצבעה, יש שוויון, שניים – שניים.

מור: מי בעד להסיר ולא לכלול את התיקון שמר עזרא ביקש בנושא? להרים ידים. תודה רבה. מי נגד? שניים.

יש עוד איזה שהוא תיקון בדקת דיבור שביקשת להוסיף, שראש העיר איימה לפטר את מ"מ יו"ר הקבוצה ושאתה קורא לה לומר את האמת. בסדר, אמרת את זה. תודה רבה.

עזרא: סוף סוף משהו שאמרתי נכנס.

מור: אנחנו עוברים לשאילתות.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

שאילתות לישיבת המועצה ב -20/03/12

שאילתה מס' 1 ע"י מר ירון עולמי

1. מדוע תדירות קו 27 כה נמוכה ? מדוע הוא לא פועל בערב ובמוצ"ש ?

2. מה בכוונת העירייה לעשות בנושא זה ? האם היא מודעת לתלונות התושבים שמגיעות גם אלי?

3. בהקשר לתשובתה של חברת מטרופולין – מה על העירייה לעשות בתחנות המרינה? והאם בכוונת העירייה לשתף

פעולה עם החברה על מנת לשפר וליעל את הקו הזה ?

תשובות:

1. הקו פועל על פי רישיון הפעלה של משרד התחבורה.

2. העירייה מודעת ופנתה לחברת מטרופולין לעבות הקו, לשרות תושבי העיר.

3. העירייה כבר פעלה בנדון, בשיתוף פעולה עם חברת מטרופולין, לשיפור השרות לתושבים.

שאלה נוספת מר עולמי.

עולמי: יש כאן הרבה פעמים. העירייה מודעת והיא פנתה והיא פעלה, אבל מה קרה בשטח? האם הקו הזה באמת עכשיו הוא בתדירות יותר גבוהה? האם הוא באמת יתחיל לפעול במוצ"ש?

מור: הקו פועל לפי רישיון של משרד התחבורה. קיבלת תשובה.

עולמי: מה זה קשור? אני שואל, מה העירייה יכולה לעשות? אתה אומר שאתה רוצה לעבות את הקו, אתה אומר שאתה רוצה לשפר את השירות?

גרמן: העירייה יכולה לפנות וזה מה שהיא עשתה. העירייה לא מפעילה תחבורה. מי שמפעיל תחבורה זה מפעיל ששמו מטרופולין. היא יכולה לפנות, היא פנתה, יש שיתוף פעולה ואנחנו מקווים שיענו. זהו, כרגע אין שינוי.

עולמי: הבנתי שיש איזה משהו שקשור למרינה שצריך לעשות. אתם יודעים מזה?

גרמן: חוץ מאשר לפנות, לבקש, לחזור ולציין, אין.

מור: במרינה שונו התחנות.

עולמי: שזה מה שהם ביקשו.

מור: כן.

גרמן: יש בינינו שיתוף פעולה מאוד יפה עם מטרופולין ואין בינינו בעיות. ברגע שהם יוכלו, הם ישנו.

מור: שאילתא מס' 2 גם כן ע"י מר עולמי.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

שאילתה מס' 2 ע"י מר ירון עולמי – ה-BRT – שאלת המשך

1. האם התקיימו בשנת 2010 ישיבות בעניין הBRT? אם כן, אבקש פירוט של ישיבות אלו, כולל רשימת

המשתתפים?

2. האם הוצגו חוות דעת בישיבות אלו? אם כן, אבקש לקבל את חוות הדעת הללו שעליהם התבססו הגורמים

כאשר החליטו לשנות את התוואי.

3. ב-4.10.11 נאמר ע"י מר יסעור כי הוכן מסמך בו נבחנו 3 חלופות - מה הן אותן חלופות? מדוע מסמך זה לא

הועבר אלי למרות בקשות חוזרות ונשנות?

4. כאמור בידי העירייה היה מסמך מפורט כבר ב- 4.10.11 אז מדוע הוכנה חוות דעת חדשה בפברואר 2012? מכאן

עולה השאלה מדוע העירייה מכינה חוות דעת לאחר שהחלטה מתקבלת, בדיעבד.

5. כאמור בשנת 2010 הבטיחה רה"ע למועצת העיר כי התוכנית המפורטת תוצג במועצה - מדוע עד היום לא

הוצגה שום תוכנית? והאם אכן תוצג בקרוב ? אם כן – מתי בדיוק ?

תשובות:

1. ישיבות התקיימו באגף הנדסה מול צוות בראשות מהנדסת העיר, אדריכלית

דניאלה פוסק. הפרוטוקולים באגף הנדסה – הנך מוזמן לעיין בהם.

2. הנך מופנה לפרוטוקולים.

3. החלופות שהיו: -

ירושלים - עצמאות - בן גוריון - הרב קוק .

- חלופה :2 ירושלים - עצמאות - בן גוריון - סוקולוב – ויצמן - הרב קוק.

- וחלופה שלישית: ירושלים - סוקולוב - ויצמן - הרב קוק .

4. לדיון בנושא המסלול המועדף לא הוכנה חוות דעת כתובה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 4 ט.א.

5. תכנית מפורטת ל – B.R.T טרם סוכמה ולכן לא הוצגה עד עתה.

אין תאריך יעד למצגת התכנית בפני המועצה.

כן עולמי, שאלה נוספת.

עולמי: כן. קודם, לפי התשובה לשאלה מס' ,3 שאני שואל על מסמך מפורש שגם יונתן ציין שהוא קיים וכשאני שואל על חלופות וניתנות לי כאן החלופות, זה אומר שיש מסמך. למה אני לא יכול לקבל את המסמך הזה לידי? זו בקשת מידע פשוט הכי לגיטימית והכי פשוטה שיכולה להיות, והיא גם לא הוגשה היום היא הוגשה כבר לפני חודשים רבים וכמעט לפני שנה,

גרמן: אם היה מסמך, היית מקבל. יש דיונים שנעשים גם בע"פ.

עולמי: הוכן מסמך המסכם,

גרמן: כל מסמך שיש אתה יכול לקבל. כל המסמכים נמצאים באגף ההנדסה, יש שם הרבה מאוד פרוטוקולים, אתה יכול לגשת, תתאם, תשב, תראה את כל המסמכים. אין מסמך מסודר. יש דיונים. חלק מהדיונים הם, עולמי: אין מסמך מסודר לאחד הפרויקטים הכי גדולים בתחום התחבורה בעיר הרצלייה איי פעם, גרמן: אין מסמך, לא מה שאתה מבקש. יש הרבה מסמכים אחרים.

מור: מי שמנהל את הפרויקט זה משרד התחבורה, תפנה אליו לקבל את המסמכים.

גרמן: בדיוק, מה באמת.

עולמי: אבל אתה תיארת, כשאני פניתי אליו הוא אפילו לא ידע ששינו את התוואי.

גרמן: זו התשובה. ירון אנחנו לא נמציא מסמכים שאין. זה מה יש, זה מה אין וזהו זה.

עולמי: תקרא את ה... שלך יונתן, קודם כל נמצאים מסמכים שאין פה, עובדה שקיבלתי איזה שהוא פירוט מסוים על חוות דעת,

גרמן: לא, אתה ביקשת חו"ד אז קיבלת חו"ד.

עולמי: ביקשתי מסמכים.

גרמן: קיבלת את חוה"ד בכתב, זו שניתנה בע"פ נכתב בכתב. זה מה שקיבלת.

עולמי: את יודעת להגיד כיום מתי יתחילו העבודות על ה-BRT האלה ואיפה הם יהיו?

גרמן: לא, אני לא יודעת.

עולמי: את לא יודעת?

גרמן: לא.

עולמי: וזה בתחום שיפוטך.

גרמן: זה בתחום שיפוטי ולא אני עושה את זה. מי שעושה את זה, זה משרד התחבורה. זה לא פרויקט של עיריית הרצלייה.

עולמי: הוא ישפיע על עיריית הרצלייה,

גרמן: מאוד, ולכן אנחנו בשיתוף ולכן יש פרוטוקולים ולכן יש ישיבות ולכן יש תאום. אין עדיין תאריך יעד ואין עדיין תכנית,

מור: ושזה התעופה זה בתחום הרצלייה וזה לא בשליטתנו, והיינו שמחים לפנות אותו, גרמן: נכון, וגם הרכבת. גם הרכבת היא בתחום שיפוטה של עיריית הרצלייה ואנחנו לא אחראים לא על השביתות בה ולא על לוח המועדים בה. מה אפשר לעשות? ואפילו לא על זה שמחליטים להרחיב או לא להרחיב.

מור: כנ"ל גם עם הדואר.

גרמן: כן, ועוד כמה.

מור: שאילתא 3 ע"י מר דרור עזרא בנושא פרסום במקומונים ופרסום חוצות.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

שאילתא מס' 3 ע"י מר דרור עזרא בנושא פרסום במקומונים ופרסום חוצות

1. אבקש לקבל פירוט של היקף פרסום החוצות מטעם עיריית הרצלייה ותאגידה,

עזרא: תאגידיה, צריך להוסיף י'.

מור: בעיר לשנת '2011 עלות, מספר השלטים, הזמן שהם היו תלויים ?

2. האם העירייה גובה כסף מן התאגידים העירוניים על שימוש ברכוש העירייה לפרסום חוצות? אם כן, אבקש

פירוט של ההכנסות מפרסומים אלו.

3. אבקש לקבל פירוט חלוקה לאחוזים לפי מקומונים מתוך סך-הכל הפרסום במקומונים לשנת 2011?

4. אבקש לקבל פירוט מלא ומקיף של היקף הפרסום במקומונים השונים לשנת ,2011 כמות הפרסומים/מודעות

וסכום הכסף שהושקע בכל פרסום בכל מקומון – הן ישירות ע"י העירייה והן ע"י כל אחד מתאגידיה.

מקומונים: קול הרצלייה, ידיעות השרון, זמן השרון, העיר – צומת השרון, א.ב מערב העיר, עזרא: בסדר, אין צורך להקריא את כולם.

מור: אתר זה, תאגידים אלה ואלה. בסדר. יש לך כאן את כל התשובות האפשרויות בלוח הזמנים שעמד לרשותנו לענות לך.

עזרא: קודם כל אני מודה לדוברת, תודה על המאמץ, אהה, אין אתר ,YNET מור: זה העסיק חצי עירייה ותאגידיה וגם את הדוברת בהיקף מלא.

עזרא: אז תודה. לגבי פרסום חוצות, מה הייתה ההשקעה של הפרסום חוצות? אני פשוט לא מבין מהתשובה הזאת?

כמה העירייה השקיעה בפרסום חוצות?

גרמן: פרסום חוצות בכלל עולה לנו? דורית?

דובר: אתה מדבר על הגדולים?

עזרא: על אלה שתלויים על עמודי התאורה.

גרמן: אהה, לא על ה'ביל בורד'?

עזרא: מה זה בילד בורד,

גרמן: בילד בורד זה הגדולים.

עזרא: לא, אני שואל על עמודי התאורה.

גרמן: אתה מדבר על הדגלים,

עזרא: לא, זה לא דגלים.

דוברת: על הבאנרים הוא מדבר.

גרמן: אני קוראת לזה דגלים הוא קורא לזה באנרים. כמה השקענו בזה? תשלימי את התשובה.

עזרא: גם על האתר של ה- MYNET וגם על העניין,

דוברת: אתר MYNET לא פרסמנו,

גרמן: אוקיי, תשלימי את התשובה לגבי הבאנרים.

עזרא: אז בכל אופן תודה.

דוברת: תודה לגזברות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 5 ט.א.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

שאילתא מס' 4 ע"י מר דרור עזרא בנושא טיילת החוף המשך

מור: טיילת החוף המשך, שאילתא ע"י דרור עזרא.

1. מה הכנסות העירייה והחברה העירונית בשנת 2011 מן העסקים המסחריים בטיילת החוף?

2. פרויקט טיילת החוף, חולק משום מה לשורה של פרויקטי משנה וניתנו כמה וכמה היתרי בניה הן לטיילת והן

למתחמים הקשורים אליה. מה הם אותם היתרים לפרויקטי המשנה, כל הטיילת עצמה? אבקש פירוט של מהות כל פרויקט משנה, היתר, ומה עלותו?

3. מה היא העלות הכוללת של הפרויקט? כמה מתוך זה הושקע ע"י העירייה וכמה מזה ע"י החברה העירונית?

4. כידוע תחזוקת הטיילת החופים בסמוך לה הינה באחריות החברה העירונית, מה עלות התחזוקה החודשית של

הטיילת החופים?

5. כמה עובדים מעסיקה החברה העירונית למשימה זו? האם ע"י קבלן משנה? אם כן באיזה קבלן מדובר?

6. מה הם המשימות העיקריות של עובדים אלו? האם העובדים הללו עוסקים בטיאוט משטחי הדשא?

7. ובמשך לשאילתה מן הישיבה הקודמת אבקש הסבר מדוע העירייה לא אוכפת את חוק העזר נגד אותם עסקים

אשר מציבים כסאות ושלחנות בחוף ועל הטיילת ללא היתר מרה"ע בניגוד לחוקי העזר?

תשובות:

1. ההכנסות משכירויות ל- 2011 הסתכמו ב 813,000 ₪ . זו לא הייתה שנה מלאה.

2. לא בוצעה חלוקה לפרויקטי משנה, אלא בוצע מכרז ביחס לכל פרויקט נושאי. עלות ביצוע לטיילת חוף הים כ-

18 מיליון ₪ . עלות ביצוע רמת ים כ-6 מיליון ₪ ועלות ביצוע מובל כ-3 מיליון ₪.

3. בטיילת חוף הים החברה השקיע כ-13 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ- 5 מיליון ₪.

בפארק רמת ים החברה השקיע כ-2.8 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ- 2.8 מיליון ₪.

במובל חוף הים החברה השקיע כ-1.5 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ 1.5 מיליון ₪.

4. עלוות תחזוקה אבטחה וניקיון לשנת 2011 הסתכמה בכ- 142,000 ₪ לחודש.

5. בחברה העירונית לפיתוח התיירות מועסקים מנהל אחזקה ועובד אחזקה שאחראים על התפעול והאחזקה

במרינה, בטיילת חוף הים, בטיילת רמת ים ובחוף הסירות.בנוסף שוכרת החברה חברת ניקיון וחברת אבטחה.

בתחום האבטחה – חב' מוקד אמון, עובדים 4-7 מאבטחים תלוי בעונה ותלוי בשעות. בתחום הניקיון – חב'

שביל הירוק, עובדים 7-14 עובדים, גם כן תלוי בעונה בשעות.

6. המשימה העיקרית שהונחתה החברה על ידי הנהלת העיר, להמשיך להיות חוף הים והטיילת היפה, הממורקת

והמבוקשת ביותר בארץ.

7. מבלי להתייחס לניסוח המגמתי של השאלה, הרי שניתנה תשובה ברורה ומלאה ביחס לשאילתא שהועלתה

בנושא זה בישיבת המועצה שהתקיימה מיום .14.02.2012 יש לך שאלה נוספת מר עזרא?

עזרא: יש. אני עוד פעם להבהיר את שאלה .7 יש חוק עזר לעירייה, לעיר הרצלייה שאומר שמי שרוצה להוציא כסאות בחוף, צריך היתר של רה"ע, ואת ענית בישיבה הקודמת שלא נתת היתר לאף כיסא.

גרמן: אני עניתי לך. אתה שאלת. הפרש בין שאילתא לשאילתא צריך להיות לפחות 3 חודשים. קיבלת תשובה. זאת התשובה, אין לי תשובה אחרת כעת דרור.

עזרא: אז תקשיבי לשאלה.

גרמן: בבקשה.

עזרא: אמרת שלא נתת לכיסאות האלה.

גרמן: מה שכתבתי, על זה אני חוזרת מילה במילה.

עזרא: אוקיי, עכשיו תעני לי. לא נתת היתר, למה את לא מפנה את הכיסאות האלה שהן בחוף בלי היתר?

גרמן: מה שנתתי לך תשובה, זאת התשובה. אין לי להוסיף עליה. מר עזרא, אין לי מה להוסיף.

עזרא: אז מה הטעם בשאלה נוספת אם את לא רוצה להשיב?

גרמן: מה? מה? מה? זאת התשובה. כן, הלאה.

עזרא: היא לא רוצה להשיב.

מור: שים לב. רה"ע לא אמרה לך שהיא לא רוצה להשיב, אין לה להוסיף על מה שהיא כבר השיבה, ואח"כ תבוא לבקש לתקן פרוטוקול לפי הבנתך.

גרמן: נכון.

מור: נו באמת, יש גבול לכל דבר.

עזרא: שאלתי את השאלה.

גרמן: אני מודה לך, ובדיוק לכך התכוונתי. אין לי מה להוסיף על מה שהשבתי בתשובה בפעם הקודמת.

עזרא: שאלתי למה את לא אוכפת. את לא הסברת, גם בשאילתא.

גרמן: אין לי מה להוסיף.

עזרא: גם בשאילתא וגם בשאלה הנוספת לא הסברת.

גרמן: אנחנו לא נכביר במילים דרור.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

הצעות לסדר

מור: הצעות לסדר. אני העברתי סדר יום? אני לא מוצא אותו.

הצעה לסדר מס' ,1 בבקשה. ירון, יש לכם הצעה לסדר?

עולמי: לא, יש לדרור הצעה לסדר.

עזרא: היא רשומה על שמי. דברים דומים העליתי ב-.2009 יש בעיר הרצלייה לא מעט שירותים עירוניים שפועלים כל השבוע ויש שירותים עירוניים שפועלים בשבת ומשרתים את האוכלוסייה. לשירותים האלה בימי חול יש גישה למי שיש רכב וגם למי שאין, באמצעות תחבורה ציבורית. בסופי שבוע בימי שבת, הגישה לשירותים האלה כמו חוף הים, הפארק, נמנעת מאלו שאין להם רכב פרטי, ויש פה עוול שנגרם. אני לא יודע כמה זה בהרצלייה, אני ראיתי מבחינת ישראל, יש %30 מהאוכלוסייה שאין להם רכב פרטי ורוצים להשתמש בתחבורה ציבורית. עשו סקר לא מזמן, לפני כמה שבועות – %30 מהאוכלוסייה שאין להם רכב פרטי ורוצים להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת, כדי להגיע לכל מיני מקומות. זה פלח אוכלוסייה נכבד ופלח אוכלוסייה שנגרם לו עוול ונגרם לו נזק.

בנוסף, אנחנו צריכים לזכור שהעיר הרצלייה היא עיר תיירות והיא מתיימרת להמשיך להיות עיר תיירות ולהוסיף עוד תיירים, ומקובל בערי תיירות בכל העולם שתחבורה ציבורית או איזה שהוא סוג של תחבורה ציבורית קיים לקשר בין מוקדי הבילוי והפנאי בעיר, כדי לתת שירות לתיירים. אחרי שאמרתי את כל זה, יש גם ערך סביבתי של הפחתת השימוש. השימוש בתחבורה הפרטית, ברכב הפרטי, שזה אומר פחות דלק, פחות גודש בדרכים ופליטת גזי חממה וכו' וכו', שכולם יודעים.

הפתרון לזה הוא כמובן הפתרון האולטימטיבי, זה שיפעילו תחבורה ציבורית בשבת ע"י אותן מפעילים. אותם

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 6 ט.א.

מפעילים שמפעילים את התחבורה הציבורית, קווי ,29 קווי ,27 39 – כל הקווים יפעלו. אבל אנחנו חיים לא במצב אידיאלי, במצב שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו, ומכאן באה ההצעה שלי.

הדרך להתאים את עצמנו היא אותה דרך שאנחנו משתמשים בשאטלים לחניונים באזור התעשייה בימי שבת.

העירייה מפעילה שאטלים בימי שבת מהחניונים של אזור התעשייה ל חופי הים. העירייה גם מפעילה שאטלים בימי חול גם מהרכבת היא מפעילה שאטלים,

דובר: בשבת?

עזרא: לא, בימי חוץ בימי הקיץ מפעילה שאטל לפארק, נקרא השאטל הירוק, ויש עוד שאטל שמופעל מדי יום בבוקר ובערב מהרכבת לאזור התעשייה. העירייה מפעילה הסעות, יש לה הסעות וכל השאטלים האלה הם חינם ללא גבייה. העירייה מפעילה הסעות, ואז יש את הידע הזה ויש את הידע העירוני איך עובדים עם החבר'ה האלה ואיך עובדים עם החברות האלה וזה קיים. אני מציע להרחיב את זה, פשוט מאוד, להרחיב את זה גם לימי שבת וגם לעשות, לא מציע לחקות את כל הרשת של התנועה הציבורית, לעשות קו מרכזי שיקשר בין הפארק, השכונות, כל השכונות ולים. לעשות איזה שהוא משהו שדומה לקו 29 פחות או יותר ומי שירצה לנסוע ים ילך קצת ברגל בבוקר, ייקח את האוטובוס וייסע לים.

אני לא מציע להכניס אוטובוסים לשכונות. יש איזה קסם בשבת, שלא תחשבו שאני לא איזה שהוא, מנסה לעשות דווקא. אני לא מנסה לעשות דווקא. וזה המהות של העניין פה. אני חושב, אולי יטענו פה או מישהו שיטען שזה נטל על התקציב העירוני. אני אומר לכם שלא. אתמול נפתחה מעטפת המכרז של השאטל של אזור התעשייה והיו שם הערכות מחיר, הערכת מחיר של השאטל של יום עבודה אחד באזור התעשייה, הוא 1600 שקל,

רפאל: יום חול.

עזרא: יום חול 1600 שקל. בואו נגיד, לא 1600 שקל, 2000 שקל ליום של שאטל בימי שבת. זה במקסימום, את יודעת מה? 4000 שקל ליום, נגיע למקסימום לכל השנה ל-200,000 שקל. זה הסיפור. ושלא יגידו לי ש-200,000 זה כבד על העירייה.

דובר: לא נגיד, אבל מה אתה מציע?

עזרא: זה מה שאני מציע.

רפאל: הוא מציע... כל שבת שיעשה שאטל,

עזרא: אני אתן לך דוגמא. למשל הסקייטבורדים, הפארק של הסקייטבורדים מפעילים שם אבטחה של חצי מיליון שקל. חצי מיליון שקל, לא גובים גרוש מאלה שנכנסים לסקייט פארק. יש כל מיני הופעות שהעירייה משקיעה בהן מאות אלפי שקלים ואולי מיליונים, ואף אחד לא גובה כסף. עוד משהו, יש פה את פיס, יש את האירועים התורניים של רבע מיליון שקל אירועים תורניים מתקציב העירייה ואני לא שמעתי שגובים כסף מהמשתתפים באירועים התורניים. אז אם מדובר ברבע מיליון שקל לאירועים התורניים, אני חושב שלא יקרה שום נזק, דובר: דוגמא טובה,

עזרא: לא יקרה שום נזק אם העירייה תיקח את ה-200,000 שקל האלה ותפעיל קו הסעות. אפשר בקיץ אפשר יהיה לראות כמה הדבר הזה. אני אגיד עוד משהו פה לחברי צביקה הדר, זה יפחית את הגודש באזור מערב העיר ולא יהיו בעיות חניה ולא יצטרכו פקחים בימי שבת לתת קנסות לכל מיני אנשים שחונים שם באדום לבן.

מהסיפור הזה ירוויחו כולם, ואני חייב להגיד לחברי הדתיים, הרבה דברים פועלים בשבת ואתם לא אמרתם מילה. יש צעדה, יש מרוץ בשבת, הקיוסקים בחוף עובדים בשבת, הקיוסקים בפארק עובדים בשבת, יש הרקדות בשבת. כמו שאמרתי השאטל מאזור התעשייה עובד בשבת. אז הסיפור הזה שהשאטל יעבור עוד קצת, במקום שיגיע עד אזור התעשייה יגיע גם לאזור נווה עמל ושבים, אז זה לא 'ביל דיל', זה לא איזה שהוא שינוי קריטי בסטאטוס קוו. אפשר,

דובר: נו, מספיק כבר, שמענו.

עזרא: יאללה, אני אפסיק.

עולמי: הלוואי שתגיד את זה לראש העיר כשהיא תציג את ההצעה שלה, עזרא: אני פשוט מציע לעשות שאטל ללא תשלום לתושבים.

גרמן: אני מבקשת להוריד את ההצעה מסדר היום. מר דרור עזרא או שלא יודע לעשות חשבון או שלא מתמצא, אבל זה לא משנה. בוודאי שזה לא יעלה .300,000 מדובר על משהו כמו 1.5 מיליון. השאטל שאנחנו עושים באזור התעשייה הוא של שעתיים וחצי. צריך לעשות שאטל שיהיה לאורך כל היום, בערך 12 או 15 שעות. זאת אומרת לפחות פי 6 אם לא פי 7 או פי .8 אין שום הצדקה שאנחנו נממן תחבורה ציבורית. בוודאי שכל הדוגמאות שדרור עזרא הביא, אין כל הצדקה להמיר אותן בלהוריד, בוודאי יש כאן כוונה להוסיף. אין שום הצדקה להוסיף 1.5 מיליון או 2 מיליון לתחבורה ציבורית שזה תפקידה של המדינה ולכן אני מציעה להוריד את זה מסדר היום.

מי בעד להוריד את זה מסדר היום? מי נגד?

עולמי: רק לציין שאני בעד ללא כל דבר לדיון.

מור: נגד, שניים. יש נמנעים? אין. תודה רבה.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic הצעה לסדר מס' 2 שהוגשה ע"י חברת סיעת הרצלייה שלנו.

עולמי: כן, למרות זאת אני רוצה להעיר כאן משהו לפני ההצעה ואני רוצה לשאול כאן יעוץ משפטי.

בתחילת הקדנציה נפסלה לי הצעה על בסיס פגם טכני שאיחרתי בכמה דקות את המועד של 72 שעות לפני ישיבת מועצה להגיש הצעה,

גרמן: ההצעה הזאת עברה את המועד?

עולמי: לא. ההצעה הזאת היא פשוט לא הוגשה ע"י חבר או חברי מועצה, היא הוגשה ע"י סיעה. לפחות ככה דידי כתב ואני מאמין לו. מה הוא כתב? כל סיעת הרצלייה שלנו זה כל הרצלייה שלנו, אין ישות כזאת.

מור: זה חברי הסיעה.

עולמי: עפ"י פקודת העיריות לסיעה אסור להגיש,

גרמן: ירון, הרי אתה פנית אל היועצת המשפטית והיא השיבה לך. אתה רוצה שהיא תשיב לך שוב?

עולמי: אני אסיים. היא לא השיבה לי במכתב לדברים שכתבתי ולכן אני אשאל אותם כאן כדי שאולי פסיקה של עכשיו תופעל על כל המועצות בארץ. הם ישמחו לשמוע שראש עיר למשל יכולה להציע הצעה לסדר. אז אני רוצה לשאול שתי שאלות ממוקדות,

גרמן: בבקשה,

עולמי: א', האם סיעה כהגדרתה בפקודת העיריות כסיעה יכולה להגיש הצעה לסדר ולא חבר או חברי מועצה? ו-ב'

והכי חמור, האם לראש עיר שהיא בעצם ראש הסיעה הזאת מותר להגיש הצעה לסדר כשהיא אמונה על סדר היום,

גרמן: ראש העיר לא הגישה,

עולמי: ראש העיר לא הגישה? הרגע אמרת שכל חברי הסיעה הגישו. את לא חברת הסיעה?

גרמן: ראש העיר לא הגישה. כאשר מדברים על כל חברי הסיעה לא מדובר על ראש העיר,

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 7 ט.א.

עולמי: את לא חברת הסיעה?

גרמן: ... כל חברי הסיעה וראש העיר. לראש העיר יש לה מעמד מיוחד, הכוונה היא לכל חברי הסיעה ולא לראש העיר.

עולמי: בדיוק, ולכן אסור לך להגיש הצעה לסדר. את כבר ענית לי על השאלה, גרמן: ועכשיו בואו נשאל את היועצת המשפטית,

עו"ד בהרב: אני חושבת שדידי הסביר את זה. הוא אמר שכוונתו הייתה לכל חברי הסיעה שהגישו הצעה לסדר.

עולמי: אבל זה ראש העיר.

ענת: אני חושבת שכל הדברים האלה כבר הובהרו. כמו שאמרתי לך הם הובהרו בישיבה ואם יש חברי מועצה שהגישו הצעה לסדר, אז...

עולמי: האם לראש עיר מותר להגיש הצעה לסדר?

גרמן: ראש העיר לא הגישה. לא כתוב שהיא הגישה.

עולמי: אז מי כתוב? מי הגיש את ההצעה לסדר הזו?

גרמן: כשהיה כתוב כל חברי הסיעה, כתוב וראש העיר, עולמי: שנייה, את לא חברת הסיעה? אני רוצה להבין באמת פעם אחת ולתמיד. משחקים איתי משחקים כאן.

גרמן: התשובה היא, אתה רוצה להקשיב לתשובה?

עולמי: כן, האם את חברת סיעת הרצלייה שלנו?

גרמן: התשובה אני בהחלט חברת הסיעה. לא הייתה כל כוונה לראש העיר כשהיה כתוב כל חברי הסיעה, עולמי: אז הנה, חבל שלא כתבו את השמות.

גרמן: הנה יש לך פה הבהרה. מדובר על כל חברי הסיעה. שאלת את היועצת המשפטית, היועצת המשפטית אמרה שניתן, ועכשיו יונתן בבקשה.

עולמי: לא ניתן, טוב, לא משנה.

יסעור: כמו שכתוב כבר בהצעה שהונחה לפניכם, בעיר הרצלייה, מועצת העיר חרטה על דגלה את ערכי הקיימות ועל סמך ההצעה לסדר מתאריך ,15.7.2008 הכרזנו על הרצלייה כעיר בת קיימא, וחלק מהעניין הזה שאנחנו נדרשים לפתח ולשפר את מערך הסעת ההמונים בעיר כחלופה הולמת למערכת תחבורה המבוססת על רכבים פרטיים. אנחנו בהמשך הערב נראה את המצגת שהכין המנכ"ל עם צוות מאוד רחב של יועצים בנושא של תחבורה בת קיימא ותקבלו מושג הרבה יותר רחב למה שאני פה מציג.

תחבורה ציבורית שמהווה חלופה אמיתית לרכב הפרטי ואשר תביא להפחתת מספר כלי הרכב הנוסעים על כבישי העיר, הינה מטרה ראויה ממספר טעמים:

(1 התחבורה העירונית הינה גורם הזיהום האוויר העיקרי שנמצא בשליטתנו ומחובתנו לפעול להפחתתו המרבית באמצעות הקטנת מספר רכבים וכמות הנסיעות.

עומסי התנועה שמאפיינים את כבישי העיר הינם פועל יוצא של ריבוי כלי הרכב הפרטיים.

הסבירות להתרחשותן של תאונות דרכים עולה ככל שמספר הרכבים גדל.

מצוקת החניה הקיימת באזורי הנופש בשבת, כמו הפארק והים, גם הם תרומה לעניין.

מציאות הקיימת היום בה מערך הסעת ההמונים פועל רק בחלק מימות השבוע, כל משתמשי התחבורה הציבורית בעיר, בני נוער צעירים ומבוגרים כאחד, אשר אין להם רישיון נהיגה או שידם אינה משגת רכישת רכב, מוצאים את עצמם רתוקים לבתיהם בסוף השבוע או נסמכים על טרמפים או מוניות בכדי לצאת וליהנות בזמנם הפנוי. מערך שכזה הינו מוגבל, חלקי וחסר סיכוי להביא לשינוי בהרגלי הנסיעה של תושבי העיר.

על מנת להביא לשינוי בהרגלי הנסיעה של תושבי הרצלייה, יש צורך להשלים את שירות התחבורה הציבורית גם בסופי שבוע וחגים.

תחבורה ציבורית הינה אם כן הפתרון הראוי לעיר בת קימא ולשיוויון חברתי גם יחד. נסיעה באוטובוסים מפחיתה את זיהום האוויר בעיר, נותנת פתרון ראוי למצוקת החנייה ומאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות אשר אינן יכולות להשתמש ברכב פרטי, אם מפני שאין להם את האפשרות לרכוש את הרכב הפרטי ואם מפני שאינם יכולות לנהוג, קשישים וצעירים, להגיע לכל מקום בעיר במחיר שווה לכל נפש.

במגילת העצמאות נקבע כי: ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות

המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל, ובהמשך המגילה נקבע כי מדינת ישראל תהיה מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומן. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות. כך נקבעה דמותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

בעוברנו לדון בסוגיית התחבורה הציבורית בשבת, עלינו לתת את הדעת לשני העקרונות האלה המנחים את חיינו במדינה. לכן הצעתנו באה למצוא את האיזון הנכון בין עקרונות אלה והיא באה לקיים במידת האפשר את עקרון שוויון הזכויות החברתי ולאפשר כאמור לעיל לאוכלוסיות מוחלשות להגיע לחוף הים ולמרכז הנופש שלנו, תוך שמירה על איכות החיים, הפחתת זיהום האוויר ופתרון מצוקת החניה בחוף הים ובאזורי הנופש. ועם זאת, לא לפגוע בצביון השבת החשובה לעם היהודי.

אי לכך אנו מציעים להפעיל בשבת קו תחבורה ציבורית אחד מרכזי אשר ייתן שירות לים ויעבור בציר מרכזי שסביבו גרים מרבית התושבים. אני בדקתי, מדובר בערך ב-45,000 תושבי הרצלייה שהם ברדיוס של 500 מ'

מהקו של .29 אם נגיע ל-750 אני מעריך שזה יוכפל, כך שרוב התושבים נסמכים על הציר הזה של התנועה.

הקו יעבור במרחק הליכה קצר מהפארק ויגיע עד לחוף הים. הקו אשר יעבור כאמור בציר תנועה מרכזי, יהיה יחיד אשר יפעל בשבת ולכן יהווה מטרד מינימאלי ולא יפגע בצביונה של השבת. אנו סבורים שאין זה נכון וצודק להפעיל קו כזה מתקציב העירייה ויש לדרוש זאת ממשרד התחבורה. במדינת ישראל הפעלת התחבורה הציבורית נתונה בידי משרד התחבורה לו נתונה הסמכות להעניק רשיון מפעיל. יש לציין כי בפס"ד שניתן בעינין סגירת רח' בר אילן, כתב כב' השופט חשין על סטאטוס קוו בהפעלת התחבורה הציבורית בשבת, דבר המתאימים גם היום:

הנהגתה של תחבורה ציבורית בשבת, אמורה הייתה לשמש בגדרי האמנה החברתית בין מי שהם שומרי מצוות לבין מי שאינם שומרי מצוות מעין לחיצת יד לשלום. אינני סבור שקביעתו של שר התחבורה כי הנהגתה של תחבורה ציבורית בשבת מהווה הפרה של הסטאטוס קוו הקיים. סטאטוס קוו נוסח ישראל הוא מושג עמום מעורפל וגמיש. האוחזים בו מזה ומזה ימשכו אותו כל אחד מהם לעברו הוא. מה לנו שנדבר בסטאטוס קוו?

נדבר באמנה. אמנה נכרתת ביושר ובתום לב, באמנה כל צד נותן וכל צד מקבל.

לסיכום – ההצעה שלנו: מועצת העיר הרצלייה תפנה למשרד התחבורה בדרישה להפעיל את קו 29 גם בשבתות וחגים.

גרמן: מי בעד העלאת ההצעה לסדר היום? מי נגד העלאת ההצעה לסדר היום?

מור: ארבעה.

גרמן: אנחנו מעלים את ההצעה לסדר היום ועכשיו יתחיל הדיון. אנחנו מתחילים בדיון. אני משערת לעצמי שכמעט כולם ירצו להביע את דעתם. ירון ראשון, אלי שני, רותי שלישית. אני אעבור אחד אחד, נתחיל מירון.

עולמי: קודם כל קראתי בעיון את ההצעה עוד לפני שיונתן הקריא אותה מילה במילה, ואני רוצה לומר את האמת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 8 ט.א.

היות וההצעה הזאת, מה אפשר לעשות, היא של כל חברי הסיעה, היא גם שלך, היא גם של יונתן, היא מן הסתם גם של טובה ושל יוסי ושל עופרה ורות. ההצעה הזאת גברתי היא הצעה פחדנית, ואת פחדנית. כי אם את רוצה לקיים תחבורה ציבורית בשבת, תעשי, אל תדברי. ללכת למשרד התחבורה, זה בדיוק כמו חולדאי.

זה להגיד כאילו עשיתי ולא עשיתי מאומה. את יודעת מה תהיה התשובה. התשובה תהיה לא, ואז לא עשית כלום אבל עשית קולות כאילו עשית.

אם באמת היית באה כאן עם השקפת עולם של מר"צ, אין לי שום בעיה, אני לא יודע אם הוא במר"צ ויאיר לפיד, הרצלייה שלנו או לא יודע בדיוק איפה את, אבל לא משנה. נגיד כרגע מר"צ לצורך הדיון – בבקשה. את מאמינה שצריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? תקיימי. הנה, נבחרת להנהיג. את יכולה להשקיע 3.5 מיליון שקלים באנסמבל, את יכולה גם להשקיע מיליון, 2 מיליון, כמה שאת רוצה בהפעלת שאטלים בשבת. אין עם זה שום בעיה אגב. דרור אפילו לא הזכיר. יש כאן שאטלים גם בימי שני וחמישי בחודשי הקיץ לספורט חצות.

יש שאטלים מאזור התעשייה, לאזור התעשייה, מהרכבת לאזור תעשייה, מאזור תעשייה לים – לא חסר, ואין לעיר הזאת בעיה ולעירייה הזאת בעיה של כסף. אם היא רוצה שתשקיע בהסעות בשבת. אם היא רוצה. אני אישית לא רוצה, אבל אם את רוצה לכי על זה. אל תתלי תקוות במשרד התחבורה. זה רק מראה שאת לא רצינית בנושא וחבל, כי אם את מאמינה בזה, לכי על זה. בבקשה. איך אומרים? אפילו בית עלמין פרטי כבר עשית, שזה כבר בכלל לשמור כאן את כל המוסכמות,

גרמן: ציבורי, לא פרטי.

עולמי: ציבורי, בסדר, אני קורא לו פרטי אבל לא משנה, בית עלמין שהעירייה, גרמן: אם העירייה פרטית אז זה פרטי,

עולמי: העירייה, בסדר, השקענו בו עשרות מיליונים ולאף אחד כאן לא הייתה בעיה להצביע בעד, גרמן: ציבורי.

עולמי: ויכולנו לא להשקיע בו שקל. אבל בסדר, אז לא הייתה בעיה של כסף. לגבי הנושא עצמו של תחבורה בשבת שעליו בעצם אנחנו דנים כאן כי זה נושא הרבה יותר מורכב מסוגיה פוליטית, שהרי כאן הקואליציה נחלקת וגם האופוזיציה נחלקת. אף אחד כאן לא שותף לדעה של השני בהכרח. אני אישית אינני אדם דתי כיום, אני מודה אני אדם מסורתי, אני יכול ללכת מצד אחד לבית כנסת ביום שישי ומצד שני לנסוע לכדורגל בשבת, לקחת את הילדים לפארק וכו', אבל יש משהו מיוחד בשבת הקדושה. יש משהו מיוחד בצביון שלה. יש משהו מיוחד בשקט של יום שישי אחה"צ, לקרוא עיתונים, להיות עם האישה, עם הילדים, לעשות קידוש מי שעושה, לקבל את השבת. יש משהו מיוחד בשקט של השבת בלרדת לעיר, אפילו למרכז העיר שהושקעו בה עשרות מיליונים ולטייל בלי רעש האוטובוסים ובלי ההמולה. זה יום שונה. יש אנשים שיגידו שבאמת הם רוצים ללכת לים ויכולים להגיע לים בכל מיני דרכים ויש אנשים שיגידו שהם רוצים לטייל ליד הבית או ללכת לגינה או ללכת לפארק, אבל זה יום שונה, יום מיוחד. אנחנו לא צריכים להכניס בו תחבורה ציבורית. זה גם מה שהמדינה חושבת, זה גם מה שהיא תחשוב, זה גם מה שהיא תענה לך ואת יודעת את זה, ולכן אני חושב שככה צריך להשאיר את זה. ואני אישית, ואני אומר את זה מטעמים שלא פעם הייתי יכול להיעזר הרבה בתחבורה ציבורית בשבת, ואף על פי כן, אני חושב שעדיף לנו למען אחדות ישראל ולמען אחדות העם ולמען שמירה על צביונה של ישראל ושל המרקם שתמיד אהבת לדבר עליו, בין דתיים וחילוניים בהרצלייה ובכלל בארץ, לא לעשות דווקא תחבורה ציבורית בכל העורקים המרכזיים בהרצלייה ודווקא בשבת.

בנוסף עוד נקודה שאף אחד כאן לא העלה ולא שאל את עצמו. ונניח ששר התחבורה יאשר את זה, או לא יודע מי, משרד התחבורה וכו', מישהו שאל את עצמו כמה נהגים יצטרכו לנסוע בשבת? האם הנהגים האלה רוצים לנסוע בשבת? האם נכריח אותם לעבוד בשבת?

רפאל: הם יהיו גויים,

עולמי: גויים, בסדר, תשובה טובה.

עזרא: יש, עובדים בשבת בשאטל,

עולמי: בסדר, אבל חברות אוטובוסים לא עובדות בשבת ואתה הולך להכריח אותם לעבוד בשבת, רפאל: ערבים יהיו מרוצים,

עולמי: לכאורה, על פניו, ואני שומע כאן שזה ישמש 45,000 תושבים. זה נשמע ממש מצוין. מישהו עשה כאן סקר, האם אותם תושבים בכלל רוצים תחבורה ציבורית בשבת? האם בנווה ישראל או בנווה עמל או בשבים רוצים תחבורה ציבורית בשבת? רוצים אוטובוס שיעבור בקרבת בתיהם בשבת? רוצים אוטובוס שיעבור בקרבת בתי הכנסת בשבת? לא שמעתי אף פעם אנשים שמפגיעים לטובת זה. לא ראיתי סקרים בנושא הזה. כלומר, קל מאוד להגיד זה משרת את כולם אבל כדאי לבדוק את זה לפעמים, כי אנחנו די הרבה זורקים סיסמאות ולא בטוחים שהן נכונות.

ולסיכום באמת, אני עוד פעם אומר. כאן דעותנו יכולות להיחלק, ואין כאן קואליציה ואין כאן אופוזיציה. יש כאן עניין שבמהותו הוא עניין של השבת ואיך אנחנו רואים את השבת ו איך אנחנו מציירים את השבת ומה הצביון של השבת.

אני חושב שלהכניס תחבורה ציבורית בשבת לתוך הרצלייה, זה מעשה שהוא לא נכון. זה מעשה שהוא לא ישרת באמת את התושבים, ההיפך, הוא בסך הכל יפגע במרקם המיוחד שיש כאן בהרצלייה, ואם וכאשר באמת ראש העיר רוצה לעשות תחבורה ציבורית בשבת, אנא עשי זאת אבל עשי זאת על חשבונך או על חשבון העירייה בעצם. אם זה לטובת התושבים הם גם ישמחו לשלם על כך, ולא להכריח את משרד התחבורה לקבל החלטה בשבילך כי את יודעת מה תהיה ההחלטה, וזה גם לא מתאים לך. זה הכל.

גרמן: תודה, אלי, רותי ולאחר מכן כל אחד יאמר את שלי.

אלי שריקי: ... חברי המועצה, הרצלייה חיה את חייה על מי מנוחות. אין בדעתנו להפר את מנוחתה. הנושא רק... במדרגה

ראשונה. אני מבין שאנחנו מייצגים פה מיעוט, עם ישראל תמיד היה מיעוט בעולם אבל הרוב הכריע, זה לא אומר שעם ישראל הוא מיעוט לאורך כל חייו. גם בדיון הזה יהיה מיעוט זה לא אומר שהרוב מכריע והמיעוט לא צודק. בניגוד להרבה ערים בארץ, העיר הרצלייה אני כאן אומר באופן חד משמעי, שהיא עיר חילונית.

בעירנו אין כפייה דתית, פה בעיר הזאת גרים בקואליציה משותפת, ואני מרשה לעצמי להגיד, גם חברות חילונים ודתיים עם הרבה כבוד הדדי, עם הסכמה, הכרה במציאות וכבוד הדדי. ולכן, היום לא אדבר על קדושת השבת כמרכיב מרכזי ביהדות, ולא אדבר על כך שזה הייחוד של עם ישראל מאז יהיו יותר גויים, ולא אדבר על הקדוש ברוך הוא ו... עם ישראל והשבת הקדושה, אני דווקא רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהזכיר לכולנו שהשבת לא שייכת לדתיים ובוודאי לא חברים, הם ממילא שומרים. השבת היא שלכם, של ראש העירייה, חברי המועצה, של תושבי העיר שחיים בהרמוניה נפלאה, בצוותא, בפתיחות, בשיתוף פעולה, בהבנה ובאהבה יחד שבטי ישראל.

אני גם רוצה להפנות את עינינו לת"א ולהבין שבעצם הם לא החליטו דבר. יש לי פה דיוני ההחלטה של מועצת העיר ת"א שבעצם לא החליטו ובוודאי ובוודאי שלא חוקקו חוק אמיתי לנסיעה בשבת. סך הכל הם העבירו החלטה להביא את ההצעה לועדת הנהלה של העיר על מנת שתדון בנושא, מתוך הבנה משפטית שאין סמכות לעיר לחוקק חוקים הנוגדים חקיקה ראשית של הכנסת. זה כאילו שנציע חוק אמיתי לתושבי העיר הרצלייה לנהוג במהירות של 100 קמ"ש בשטחה של העיר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 9 ט.א.

ברור לכולנו שלתושבים הדתיים שבעיר שלנו לא בחרו להסתגר בארבע אמות של הלכה כבערים חרדיות, ולשמור על צביון דתי, אלא בחרו להשתלב בישראליות הקיימת עם יתרונותיה וחסרונותיה ולקיים את אורח חיים מתוך הבנת ההסתכלות החילונית. אותנו לא יכולים להאשים בבדלנות ו... אנו חיים בערים חילוניות למהדרין תוך הבנה על חופש הנדרש לפרט על מנת לקיים אורח חייו כרצונו. לנו אין רצון לכפות ולו במעט את אורח חיינו, לא על שכנינו ולא על חברינו. מאחר ואני איש דתי, אני חושש שמה שאני א ומר יצטייר בדברים שחורים של חרדיות שאולי כל אמירות הינן מן הפה אל החוץ, ובמיעוט אצלי יושב חרדי קטן שכל רצונו זה להחדיר ולכפות ולסגור... ולהפוך את כולם לחרדים, שזאת אמונתם. ועל כן אני אאלץ להעלות את גדולי אומה על מנת שהם ישכנעו את כולנו שהשבת היא אכן ערך של כל האומה וצריכים לשמור עליו.

דוד בן גוריון, "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען הערך הרב שיש בקיום השבת ובמועדי ישראל". ימי מנוחה וחיים היסטורים המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים.

אחד העם: "אין צריך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר את ערך השבת. מי שמצויה בליבו קשר אמיתי עם

חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות ... בשבת".

חיים נחמן ביאליק: ארץ ישראל בשבת לא תבנה אלא תחרב. לא אני כתבתי את זה אלא חיים נחמן ביאליק.

כל עמי התרבות קיבלו מידי ישראל בצורה זו אחרת את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת, בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. בלי שבת, אין ארץ ישראל ואין תרבות. השבת היא התרבות –

חיים נחמן ביאליק.

ולדיזינגוף, שמדברים היום על תחיית תל אביב - ''אין כאן שאלה של דת בלבד אלא שאלה ציבורית ולאומית.

אסור לחלל שבת בפרהסיה. לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים - השומרים עליו. זהו צביונו של עם הנותן לו קיום. אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו, ועלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה, שלא להעמידנו מחוץ למחנה, זקוקה העיר לחותם יהודי מיוחד".

אהרון מגד – "הגיע השעה שחילונים והם הרוב במדינה היהודית יעשו משהו למען השבת, אולי יקימו תנועה

שנקרא לה: חילונים בעד השבת. סוף סוף אין לנו במה להתבייש בה".

התרומה הגדולה של היהודים, היהודית הקדמה האנושית הייתה עשרת הדברות ומאלה זכור את יום השבת... הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם שחולל מהפיכה עצומה. אפילו חוק יום עבודה בן 8 שעות שנתקבל 3000 שנה לאחר זאת אינו עולה על ערכו. יום מנוחה בשבוע לעבד, לאמה, לגבר, לבהמה. אילו נברא העם היהודי רק לשם כך, כדאי היה לעולם שנברא. אהרון מגד.

חברי לסיכום. בואו נתחבר כולנו, חברי מועצת העיר הרצלייה הקרויה על שמו של חוזה המדינה דוד בן גוריון, לאחד העם, למקס נורדאו, לחיים נחמן ביאליק, לסופר ומחזאי אהרון מגד, למאיר דיזינגוף, ראש העברית הראשונה ולעוד עשרות יהודים ציונים שאינם דתיים באהבתם למסורת כולנו. תהיה השבת שייכת לכולנו.

היא המחברת, בין עבר לעתיד, בין מתים לחיים, בין ישן לחדש ובינינו לעצמנו.

על כן אני מציע גברתי ראש העיר, שתדחי את ההצבעה למועד אחר ובמקביל תפני ישירות בתור ראש העירייה אל שר התחבורה שבדעתך להביא לאישור מועצת העיר את נושא הסעות בשבת. אם יאושר ע"י כבוד השר, אזי תוכלי להביא את הנושא שוב לאישור. בידך הרוב, מועצת העיר, ואם לאו, למה שנתבזה בהחלטה שבעצם אין מאחוריה דבר. תודה רבה.

גרמן: תודה. מכיוון שאתה מציע לי הצעה שתהיה תלויה אז אני חייבת לומר שאני לא מקבלת את ההצעה.

דובר: אפשר לעשות הצבעה על זה,

גרמן: אני לא מקבלת אותה ולכן אני לא מעלה על הצעה וזו לא הייתה הצעה לסדר, ואני אומר לך למה, אני חושבת שמכבודך אני חייבת לומר לך. אני לאחר מכן כמובן אנמק מדוע אני תומכת בהצעה שהועלתה, אבל באופן עקרוני, אני סבורה שלהצעה הזאת אינה פוגעת בשבת, ממש אינה פוגעת בשבת,

אלי שריקי: ... סמכותית אבל, החוק קובע שאסור.

גרמן: אני מיד אסביר, זה לא חוק, אני מיד אסביר לך. היא לא פוגעת בשבת, ממש לא פוגעת. היא מיועדת לאוכלוסיות חלשות שמן הראוי שאנחנו ניתן את דעתנו אליהם. היא תביא רווחה לאותן אוכלוסיות שזקוקות להן והיא תביא לעוד דברים מאוד חיוביים בתחום איכות הסביבה ופתרון החניה באזור חוף הים, ואנחנו כן צריכים לקבל החלטה, אנחנו לא יכולים להתקבל מהחלטה, ואני מאמינה שאם נפנה לשר התחבורה ושר התחבורה יסרב, יש לנו יסוד להגיש בג"צ, וזה על סמך חוה"ד של חשין כפי שקראתי ועל סמך חוות דעת נוספות שאני קיבלתי.

ולכן קודם אנחנו צריכים לקבל החלטה. ההחלטה הזאת תיתן תוקף לפנייה לשר התחבורה. שר התחבורה יצטרך לדון אם כן או לא. אולי יחליט שכן, אם יחליט שלא, נגיש בג"צ. כך שאנחנו לא מתכוונים להיעצר ע"י שר התחבורה שיאמר לא, וכדי שלא נעצור, אנחנו חייבים את ההחלטה הזו וההחלטה הזו חשובה.

אלי שריקי: ממשלות ישראל למיניהן, מאז יסוד המדינה עד היום אף ממשלה החליטה, כשהיו ממשלות השמאל לא העלו

את הנושא הזה,

דובר: בחיפה יש תחבורה ציבורית בשבת.

גרמן: הם לא העלו את זה בצורה הזו. אני חושבת שהצורה הזו היא צורה נכונה, היא צורה מאוזנת, היא צורה שאינה פוגעת. היא צורה שבג"צ יוכל לקבל. זה האיזון הנכון. אין כאן כוונה לפגוע בשבת, עולמי: יש להרצלייה ברית ערים תאומות עם דורה , אולי יהיו הסעות מדורה בשבת להרצלייה.

רות רזניק: אני רוצה רק לומר דבר אחד באשר לדבריך ידידי אלי שריקי, שכמובן בנושא זה אנחנו חלוקים לחלוטין. מה

שהיה ב-48 הייתה מדינה עם 600,000 יהודים בעיצומה של מלחמת קיום אמיתית, קשה, והיו מעט מאוד כלי רכב פרטיים ואנשים רצו לחיות ביחד. אבל היום אנחנו מדינה אחרת. חלק גדול מהציבור אינו שומר על תרי"ג מצוות, ואנחנו רואים את זה בכבישים כל שבת, כאשר אותו חלק שאינו שומר ושהם בעלי רכבים ובהרצלייה אנחנו משופעים באנשים בעלי רכבים, הם נוסעים בשקט ובשלווה לכל מקום. נוסעים לחרמון, נוסעים לירושלים, נוסעים לכפרים הדרוזים, נוסעים לכל מקום שבא להם.

אני חושבת שצריך להדגיש שצדק ושוויון צריך להיות לכל האוכלוסייה, והאוכלוסייה החלשה ובמידה מסוימת גם האוכלוסייה שהיא עולים חדשים, במיוחד מחבר העמים שלא יכולים להרשות לעצמם, במיוחד המבוגרים לא יכולים להרשות לעצמם בכלל מוניות פרטיות ולצערנו הרב בהרצלייה אין בכלל מוניות שירות מסיבה תמוהה שאינני יודעת מה היא ואני חושבת שחבל ואני מצרה על כך, אז אותה אוכלוסייה יכולה בדיוק כמוני וכמו רוב הנוכחים כאן, להוציא שומרי המצוות, שהיו מאוד שמחים לנסוע ברכב ציבורי לפארק, לשפת הים, לקניון, לכל מקום אחר שהם ירצו בתוך העיר שלנו.

אנחנו גילינו וזה לא סוד, שאחד מהתחביבים הישראלים המקובלים ביותר זה לערוך קניות בשבת דווקא, ואנשים שאין להם רכב לא יכולים לעשות קניות, לא בקניון ולא במקומות אחרים. אז אנחנו נאפשר להם גם לעשות את זה, וגם צריך להבין שסטאטוס קוו זה לא תורה מסיני. זה דבר שנקבע כדי לשמר ולהקים דברים.

בחיפה מאז קום המדינה יש תחבורה ציבורית וזה לא פגע בסטאטוס קוו ועדיין יש שם הרבה מאוד יהודים שומרי מצוות, ואני לא חושבת שזה פגם ביהדותם של אותם האנשים שאינם שומרי מצוות. היהדות איננה מתחלקת רק לפי שומרי מצוות ואלה שאינם שומרי תרי"ג מצוות. אני חושבת שכולנו ערים לכך שמי שהיום בשנת 2010 עוד זוכר או 2012 עוד זוכר מה שעוללו לנו הנאצים, יודע שמי שקבע מי זה יהודי זה היטלר יימח

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 10 ט.א.

שמו, שלקח את האנשים שכבר המירו את דתם לפני שני דורות ולכן עשו את חוק השבות.

אנחנו צריכים לזכור שלא רק אנחנו אלא כל יהודי קובע אם הוא יהודי וכל מיני דברים שהיו תקפים בזמנו לא בהכרח תקפים היום ואני מאוד מצדדת בתחבורה ציבורית בשבת, עם כל הכבוד, כל החילוניים בעיר הזו שומרים ומקפידים על יום הכיפורים על מנת לא לפגוע ברגשותיהם של היהודים שומרי המצוות בעיר הזו.

ואני רוצה להזכיר את זה. כולנו שומרים על זה ומאוד מקפידים על זה.

גרמן: תודה רבה רותי, אנחנו נתחיל לפי הסדר. ברק, לאחר מכן דרור עזרא לאחר מכן כחלון.

נפתלי: יש לי שאלה. נעשה סקר בנושא הזה? איזה שהוא סקר? כי למשל רותי באה ואומרת שהיא מכירה הרבה שמאוד מעוניינים. השאלה האם אתם ערכתם איזה שהוא סקר, שכל הציבור מעדיף לשמור על הסטאטוס קוו,

יסעור: ברק, ישנו סקר לא שאנחנו ערכנו, שהתפרסם, גרמן: ארצי,

יסעור: על %67 מהציבור שמעוניין בתחבורה ציבורית בשבת, גרמן: ומתוך החילוניים כמובן %.90

נפתלי: זאת אומרת בהרצלייה אתם לא ערכתם עכשיו איזה שהוא סקר.

גרמן: לא, אני משערת לעצמי שהרצלייה מתפלגת לא בשונה מכל הארץ, ואולי אפילו אחוז יותר גבוה. בזמנו אנחנו עשינו סקר בהרצלייה, זה היה אני לא זוכרת אם זה היה על תחבורה ציבורית שהיה לנו %75 שהיה פה איזה שהוא ויכוח, אני כבר לא זוכרת, אבל אין לי סקר כרגע. אנחנו נסמכים על סקר ארצי שנערך ממש השנה. יותר נכון בסוף 2011 ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה.

וייס: סביר זה כאלה שיש להם רכבים פרטיים.

גרמן: לא, שאלו, סך הכל %67 מצדדים, דרך אגב גם מתוך הדתיים. מתוך הדתיים ישנם אנשים שמצדדים בתחבורה ציבורית בשבת ומתוך החילונים כמובן הרבה יותר ובממוצע זה יצא .67 נפתלי: אז אני הייתי ממליץ, לפני שמקבלים פה החלטות בשם הציבור, אולי כדאי לערוך איזה שהוא סקר בעיר הרצלייה. אני חושב שהעירייה עורכת סקרים ויכול להיות שכדאי לבדוק. יכול להיות שהציבור בהרצלייה טוב לו עם איך שהעיר עובדת היום ואיך שהיא פועלת היום. יכול להיות שלפני שרצים ומציעים את ההצעות האלה, כמו שאנחנו עושים בדברים אחרים, צריך אולי לבדוק את זה.

גרמן: נקבל את ההחלטה, נעלה לאינטרנט נבקש שיענו, או שנעשה באמת סקר על ההחלטה. אבל קודם נקבל את ההחלטה. אל תשכח שכל אחד מאיתנו נבחר, וכנבחרים אנחנו לא רק רשאים אלא אנחנו חייבים לקבוע מדיניות ולהוביל מדיניות. אתה לא יכול לרוץ ולשאול, כמו שלא שאלתי לגבי חוק השמירה, אנחנו גם לא נשאל,

נפתלי: אבל אם ההצעה הזאת הייתה עולה לפני שנה או שנתיים, הייתי יכול להבין. אבל בגלל שהיא עלתה דווקא בעיתוי הזה, אז אני חושב שיכול להיות שיש פה זרמים שלא דווקא עירוניים שקשורים בהצעה הזאת ואני הייתי מעדיף לשאול את העיר לפני שהולכים ומציעים הצעות כאלה.

גרמן: טוב, אנחנו כרגע דנים בזה. אתה רוצה להביע את דעתך?

נפתלי: זו דעתי.

גרמן: אוקיי, מאה אחוז. אנחנו חוזרים לדרור,

אלי כחלון: כמה מילים אני רוצה רק להגיד. אני רק מקווה שגם ההצעה של הרצלייה שלנו וגם ההצעה של אדון שריקי,

זה לא הצעות פופוליסטיות. אני מקווה שההצעות האלה הן הצעות לגופו של עניין ולא בשביל להשמיע שאני בעד תחבורה ציבורית בשבת או אני נגד תחבורה ציבורית בשבת. אני אישית בעד תחבורה אישית בשבת.

ולמה? העלו את זה מספר אנשים ואני גם רוצה להוסיף. ישנם חבר'ה צעירים שהם מבלים בערב שבת וחוזרים שתויים מכל מיני מועדוני לילה, מכל מיני בארים וכד'. אני לא רוצה שהם ינהגו ברכב, וכל הבילויים האלה הם בימי חמישי שישי שבת. אני חושב שבכדי לשמור על חיי האנשים, חיי חבר'ה צעירים, שריקי: שלא יתקרבו לשם בכלל,

כחלון: שלא יתקרבו לשם זה אתה מאמין בזה, אני מאמין שהם צריכים לבלות. אני חושב שבכדי לשמור על חיי הילדים האלה שלנו, ... צורך שתהיה תחבורה ציבורית בשבת בכדי שהילדים האלה יחזרו בטוחים הביתה. זה דבר אחד.

דבר שני, ירון עולמי דיבר על שכונות. אני בן שכונה. נכון אדון? ואני חושב שהרבה מאוד אנשי מהשכונות שהם אנשי מסורתיים באו אלי ואמרו לי, אלי אנחנו בעד תחבורה ציבורית בשבת. אנחנו רוצים להגיע לים – אנחנו לא יכולים להגיע לים. אנחנו רוצים להגיע לקניון אנחנו לא יכולים להגיע לקניון. לפארק, אנחנו לא יכולים להגיע אליו ברגל. כן, אנחנו בעד תחבורה ציבורית. אני לא מדבר על אנשים שהם מאוד דתיים, אבל ישנם אנשי מסורתיים שהם כן רוצים לצאת מהבית בשבת ולא רק להישאר בשבת כי אין להם כסף בשביל לקחת מוניות ולנסוע, ואני חושב שבגלל שני הנושאים שאני העליתי, אני בעד התחבורה הציבורית בשבת.

גרמן: תודה רבה, דרור עזרא.

עזרא: הדברים העקרוניים אמרתי, ואין לי בעיה עם ההצעה לסדר הזאת, היא אפילו הייתה יכולה להיות הצעה משלימה להצעה שלי, היינו מפעילים את ההסעות האלה בשבת ואולי איזה שהוא מנוף לחץ על שר התחבורה לאשר לנו את זה. אני אהיה בעד ההצעה הזאת, אבל כמו שירון אמר, יש פה ריח של יחסי ציבור. אם היית באמת, אם חברי הסיעה שלך היו באמת רוצים לקדם את הנושא, כמו שירון אמר, היו עושים את זה. לא מחכים, מעבירים את הכדור הלוהט לשר התחבורה ומחכים שהוא יעשה מזה איזה משהו וזה ייפתר מעצמו.

לקחת עלינו את הסיפור ולא להעביר את זה. קיבלנו את הכותרת בעיתון, העירייה בעד תחבורה ציבורית ואז נעלם בתהום הנשייה של הכותרות העיתונים שקדמו. אם רוצים באמת, מה שאני הצעתי אני חושב שזה היה הדבר הכי פרקטי.

אני חייב להגיד שאני מקבל את חלק מהדברים ששוקי אמר. יש משהו בשבט ואין איזה שהוא משהו לעשות דווקא. מדובר פה בשירות מינורי לאנשים שאין להם את האפשרות לנסוע ברכב, והרי אתה לא מקבל את זה שאנשים נוסעים ברכב והם נוסעים ברכב. מה, אתה תמנע מהם? כמו שרותי אמרה, ביום כיפור אין אף חוק שמונע נסיעה ברכב ויש איזה שהוא כבוד הדדי שאנשים מקבלים את זה. לא צריך הכל חוקים. לא צריך לדחוף בכוח. ההצעה היא הצעה מינורית, שיהיה קו מרכזי ולא ייכנס לשכונות. אני חושב שזה בסדר גמור, רק שיש לי שאלה פרקטית להצעה הזאת, אם רוצים שהעירייה תהיה מפעיל תחבורה ציבורית, גרמן: לא, הכוונה היא כאן תחבורה ציבורית,

עזרא: מה הרצון?

גרמן: תחבורה ציבורית, כשמה כן היא.

יסעור: המפעיל הקבוע,

עזרא: המפעל הקבוע מטרופולין,

עולמי: שהם יפעילו...

עזרא: שמטרופולין ...

גרמן: זה יכול להיות קו ציבורי, ממש לא משנה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 11 ט.א.

)מדברים יחד(

רפאל: או קו מוניות ציבורי,

עזרא: רק בהרצלייה או בכל הארץ?

רפאל: כמו קו 4 ו-.5

גרמן: אנחנו מדברים על הרצלייה.

עזרא: אוקיי, אז קו 29 עובר גם בכפר סבא וברעננה.

גרמן: אנחנו מדברים על הרצלייה.

עזרא: אז זאת אומרת לא קו .29

גרמן: קו 29 בהרצלייה.

עולמי: מה זה בהרצלייה? הוא יתחיל בדרך ירושלים?

גרמן: הוא יתחיל מדרך ירושלים, ממש ככה.

עולמי: הוא ייכנס משכונת לב הפארק ופתאום יתחיל לעצמו מסלול? איך הם יגיעו...

יסעור: ירון, אתה רוצה להתחיל לעבוד על הקו? אין בעיה, אני מוכן לשבת איתך עולמי: בטח, הוא יעבור עם ה-BRT עם הרכבת הקלה והרכבת הפנימית בת"א.

עזרא: עכשיו הבנתי קצת יותר טוב את הכוונה. אני חושב שזה פרקטי, אין לי התנגדות. אבל כמו שאמרתי, אני חושב שיש פה יותר יחסי ציבור מהצעה אמיתית. היינו יכולים ללכת בתוואי שלי, לדעתי זה היה מגיע יותר טוב ליעד שאנחנו רוצים.

גרמן: תודה. יוחנן. אי אפשר לשכנע, בקטע הזה זה איש באמונתו יחיה.

יוחנן נתנזון: יש לי שלוש סוגיות. סוגיה אחת, אנחנו גדלתי בהרצלייה מר כחלון,

כחלון: סליחה, מה אמרת?

גרמן: שהוא גדל בהרצלייה יחד איתך.

נתנזון: ואתה יותר ותיק ממני. זכור לי כילד את התופעה של משאיות בכל העיר שהובילו ילדים לים, כחלון: נכון, בשבת. זה מה שאני מנסה לומר,

נתנזון: זאת הייתה לפי דעתי,

רפאל: סכנת נפשות

נתנזון: קיצוני, זה נכנס בכל השכונות ובכל הרחובות וזה היה משהו המוני וזה היה תופעה, אבל תופעה של אם פה מדברים על ניסיון לתת תשובה לדבר, בואו לא נהיה ציניים, בסופו של דבר מי שחי את השבת, כיהודי או לא כיהודי ועושה את הדברים, אז אם לא תהיה הסעה אז הוא פותר את הבעיה בצורה שהיא יותר קשה וההסעה שהייתה ולתופעה שהייתה... תופעה המונית ופה אני מבין שיש כוונה לנסות לא להיכנס למקומות שיש בהם רגישות,

גרמן: קו .29

עולמי: שעובר בבית הכנסת הגדול,

נתנזון: הייתי מבקש, מכיוון שזו חברה שלא אנחנו יכולים להפעיל אותה, ואני בטוח שזה יופעל, אם זה יופעל, להפעיל את הנושא הזה של שעות מנוחה שבועיות, והחוק אומר לפחות, ש-36 שעות רצופות לשבוע הם המנוחה השבועית של העובד. המנוחה השבועית תכלול לגבי יהודי את יום השבת. לגבי מי שאינו יהודי את יום השבת, או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה.

כחלון: לא, זה לא נכון מה שאתה אומר.

נתנזון: אני קורא את זה מתוך,

כחלון: כל שבת שנייה, עובד חייב לקבל את השבת שלו. ביום שבת. כל שבת שנייה, אבל לא כל שבת.

נתנזון: לא חשוב, בכל אופן החוק הזה,

גרמן: אתה מבקש לקיים את החוק, לשמור על חוק המנוחה, חוק שעות המנוחה.

נתנזון: בדיוק. בסדר גמור. צבי, מאיה, יוסי.

צבי וייס: אני עיינתי בהצעה הזאת ויש פה כמה דברים שמוצאים חן בעיני. אני מעיין בשורה שקשה לשמור את המצב

לזה עפ"י חזונם של נביאי ישראל. אני מניח שהחזון של נביאי ישראל לא היה תחבורה בשבת.

עזרא: גם לא היו מחשבים ולא היו מועצות עיר וגם לא כוללים.

גרמן: הם נסעו במרכבת אש. אז אולי מרכבת אש זה חשמלית, לא יודעת.

)מדברים יחד(

וייס: וכשכתבו במקום המדינה והמגילה, לעשות את מדינת ישראל כמדינה יהודית, אז כשהם עשו את המצב שהיה, זו הייתה ההגדרה נגיד מדינה יהודית, ועם שמירת השבת במצב שהיה קוראים לזה סטאטוס קוו קוראים לזה כל הדברים האלה. אבל אני רוצה להתייחס לעניין השבת ולאווירת השבת,ואני אגיד את זה. אומרים לנו כאילו שאנחנו נציגים דתיים ואני רוצה במקרה זה להיות הנציג שמייצג את החילוניים. אני אייצג את החילוניים, כי איפה שיעבור הקו הזה, אם הוא יעבור, לא יהיו ציבור שהוא בבוקר, נגיד כשהוא מתפלל בבית הכנסת והוא יעלה לנסוע בים. ברובו הגדול. שמענו, יש גם כאלה שנוסעים אח"כ לראות את בית"ר ירושלים.

אבל אני רואה נגיד בעניין של השבת, וכשאני אומר הציבור הכללי, יש תחושה עד היום של שבת בעיר. בעיר המרכזית. אני לא מדבר בשכונות, בוודאי, אבל כשאתה הולך בבוקר וכשאתה חוזר ביום שישי בערב מבית הכנסת, או שסתם הולך בערב אחרי סעודת השבת לאיזה טיול, סיור, אתה צועד אפילו עד הפארק היפה הזה, אתה מרגיש שאתה צועד לא ביום רגיל. אתה הולך ביום שבת, יש אווירה מיוחדת. זה משהו, בלי להבדיל, כמו ביום עצמאות בשעה .8:00-9:00 העיר ישנה, העיר רגועה, היא לאחר חגיגה, ואני רואה בזה ערך חשוב.

כשברור שכל אחד יעשה את השבת לפי מה שהוא זה. אני רואה נגיד כשאני בא מבית הכנסת ואני רואה ביום שישי בבוקר אנשים, משפחות נוסעים עם המכוניות ומביאות לשבת משפחה, פעם אלה לאלה, פעם לאלה, את הבישולי שבת, נוסעים לקידוש שבת, כל הדברים, זה עצמה גם אווירה. זה אווירה. ואני ככל שאנחנו יותר ויותר מתרחקים מנושא שהוא יוריד מאווירת השבת, אז אנחנו יותר מתרחקים ומרחיקים משפחות שהן לא מוגדרות כדתיות אבל השבת ואווירת השבת הם מקיימים אותה והיא חשובה להם, ולכן, אני חושב שלא שצריך לחשוב, זה טעות לשנות את המצב הזה כי אני, פה דיברו על סקר לא דיברו על סקר, אני לא בטוח שרוב הציבור הוא מבקש לשנות את המצב. אני לא בטוח בזה. אומרים עשו סקר ושואלים וזה, אבל אני לא בטוח בזה, ולכן, המצב הקיים הוא גם, ואני לא אומר שיהיו ויכוחים ולא מלחמות יהודים ולא שום דבר. מה שאני רק מבקש וממליץ, שאת אווירת השבת שקיימת, שהיא תהיה קיימת ואי אפשר להגיד שאם יפעילו את הקו המרכזי או שאומר שהוא יעבור, אם הוא באמת כולל, אבל אני לא מדבר בכלל אם הוא יעבור, אבל ברור שאם הוא יעבור במקום ש-%75 יכולים לעלות עליו, ז"א שהוא חותך את לב ליבה של העיר, גרמן: מדובר על קו ,29

וייס: אבל קו 29 לא נוסע בשבת. אני לא מדבר, הוא לא עובר. ז"א זה דבר מרכזי. אבל אני אומר גם לא משנה איפה שהוא ייסע. אני חוזר ואני אומר, ואני לא מדבר בשם הציבור הדתי, אני פה מדבר בשם הציבור הכללי. כמובן שזה כולל גם את הציבור הדתי, כדי לראות ולשמר ולשמור את שולחן השבת. הרי כולם יודעים, אחד מהדברים שמלכד את המשפחות ואחת הפעמים באמת שמשפחה יכולה להיפגש ונפגשת, זה לא רק בציבור

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 12 ט.א.

הכללי גם בדתי, זה באמת בסעודת שבת, בשולחן שבת, בעיר, לא חשוב איך הם מנהלים את השבת. לא חשוב מה הם אוכלים בשולחן, אבל מה שמביא אותם לשבת ביחד זו השבת. לכן אני חוזר וממליץ ומבקש באמת לראות ולהמשיך ולשמור את עניין השבת, והדבר הזה הוא מוריד מערך השבת. מה שאמר אלי, לפנות לשר התחבורה, אני לא הייתי סומך על שר התחבורה, כי מחר זה הוא, מחר יבוא שר התחבורה, שר התיירות יתחלף והוא יהיה שר התחבורה. אז מה נעשה? אז הוא בלאנקו יחתום.

א' – כל דבר שאפשר, זה טוב, אבל אני מדבר ומבקש וממליץ על אווירת השבת שקיימת בכל עם ישראל על כל הרבדים, לשמר אותו.

גרמן: תודה, מאיה בבקשה ואח"כ יוסי.

מאיה כץ: אני רוצה להתחיל בזה שאני מכבדת את כל הנוכחים פה, את כל האמונות של כולם ואני חושבת שיש משהו

מאוד יפה בהטרוגניות שיש בקרב חברי המועצה שמתוכם בעצם מקבלים החלטות. אני חושבת שיש המון פעמים שיש פה הרבה אינטרסים שמתנגשים, לא רק בין דתיים לחילוניים אלא גם בכל מיני צבעים שכל אחד מבין חברי המועצה שמייצג ציבור מסוים נותן, ויחד עם זאת, אני חושבת שבכל אפשרות אנחנו מגיעים לתחושה של איש איש באמונתו יחיה. אני לא חושבת שבהצעה הזאת שהציע ראש העיר אנחנו חלילה מרחיקים אנשים מהשבת או גורמים לאנשים להתרחק. אני חושבת שאנחנו מאפשרים לאנשים את הזכות לבחור. אנחנו נותנים להם את הזכות לבחור האם הם רוצים לנסוע בתחבורה ציבורית או אם הם לא מעוניינים לנסוע בתחבורה ציבורית. אני חושבת שזה חלק מהתפקיד שלנו בתור נבחרי ציבור.

אני רוצה להתייחס גם לכמה דברים שאמרו פה שאר חברי המועצה, מכיוון שלא מדובר רק באוכלוסייה חלשה. מדובר פה גם בבני נוער, גם בזוגות צעירים, גם בסטודנטים, גם בחיילים, גם באוכלוסייה שמגיעה לפה בקרב הסטודנטים של הבין לאומי שלא לכולם יש רכבים וגם מהרצלייה כהיותה עיר תיירותית והיא מאפשרת את התנועה הזאת בשישי שבת. אני חושבת שוב פעם, שההצעה הזאת מאפשרת לתושבים את הזכות לבחור וזו זכות מאוד חשובה שאנחנו יכולים לתת לה. אני לא חושבת שאף אחד מאיתנו יכול לכפות במידה כזו או אחרת על אדם כזה או אחר,

דובר: גם אין כוונה,

מאיה כץ: נכון. דברים מסוימים. אני חושבת שכל אחד יבחר לעצמו את הזכות לשמור את השבת ובאיזה אופן, הדוק

יותר או הדוק פחות, ויחד עם זאת, אני חושבת שיש משהו מאוד נכון בלאפשר גם לתושבים החילוניים, מסורתיים יותר או מסורתיים פחות, את הזכות להגיע ממקום למקום באמצעות תחבורה ציבורית. ולכן אני בעד ההצעה.

יוסי בן שפרוט: אני עיינתי בהצעה הזאת בתשומת לב רבה ולכל מי שדואג כאן, אני רוצה לומר לכם שאני התרשמתי שאין

שום סכנה לשבת. אנחנו לא מציעים בהצעה הזאת לבטל את השבת ובטח שלא לפגוע ברגשות אנשים. מי ששומר שבת ימשיך לשמור שבת, ואפילו בשכונות שאתם אומרים שיפגעו עד עומק נשמתם מאווירת השבת שלא תישמר, אני לא בטוח שמי שאמר את זה בדק כמה מכוניות מותנעות בשבת בשכונות האלה וכמה אנשים מהשכונות האלה, אלה שיכולים להרשות לעצמם כמובן, נוסעים לשפת הים.

אני חושב שאתם תופתעו מהכמות של האנשים שנוסעים לשפת הים, בקיץ לפחות, גם מהשכונות האלה שנחשבות למעוז של הציבור המסורתי והדתי בהרצלייה, דובר: זה עדיין לא אומר שהם רוצים תחבורה ציבורית.

בן שפרוט: אז זה יפה מאוד, ז"א זה באמת,

עזרא: להם יש, לאחרים הם לא רוצים,

בן שפרוט: אתה עכשיו חידדת את הנקודה. באמת, כי בעצם אנחנו לא מדברים על שמירת השבת, אנחנו לא מדברים על

שום דבר מהסוג הזה, אנחנו בדברים,

דובר: על אווירת השבת, זה מה שצבי דיבר.

בן שפרוט: לא, אווירת השבת כבר דיברנו עליה, עכשיו אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית. ותחבורה ציבורית, אנחנו

בעצם בהמשך למילים תחבורה ציבורית, אנחנו מדברים על מה טוב לתושבי העיר. עכשיו אני אומר לכם, אישית לא מעניין אותי, יש לי אוטו. יש לי אוטו, אני יכול להדליק אותו בשבת, בחג, בכל זה... )מדברים יחד( אני יכול להניע אותו ולנסוע לאן שאני רוצה ואין שום בעיה. יש אנשים שיש להם בעיה ויש גם אנשים שאנחנו יכולים לפתור אותם מלהניע את הרכב שלהם ולנסוע. אני חושב שמידתי, העניין הזה מאוד מידתי, הקו הזה שמוצע ע"י ההצעה הוא מאוד מידתי, ה וא לא ישנה את אווירת השבת בשום דרך שהיא ועכשיו אני מגיע לסטאטוס קוו. כבר הוזכר הסטאטוס קוו, ואני כמובן חוזר למה שאמר השופט חשין, שבעצם מה שהוא אמר לא במילים האלה אבל אני אומר את זה במילים האלה, הסטאטוס קוו זה אחיזת עיניים. הסטאטוס קוו בעצם משרת את מי שמצליח למשוך לכיוון שלו יותר מאשר הצד השני ... פוליטית זה אכן לא היה טוב בשביל הציבור החילוני, אני חושב שההצעה הזאת היא לא הצעה חילונית אלא היא הצעה שמכוונת לטובתם של תושבי הרצלייה כמובן. מי שלא ירצה להשתמש בקו הזה לא ישתמש בו. לא קרה שום דבר. תודה רבה.

גרמן: תודה רבה. צביקה?

צבי הדר: אני לא רוצה לחזור על כל מה שנאמר, אבל קודם כל אני רוצה להגיד, תענוג של דיון. כיף. אני זוכר כמה

דיונים פה על שמות רחובות שהיו יותר מתלהבים ואני מוכרח להחמיא לכולם. כלומר, וייס: זה לכבודה של השבת,

הדר: לכבודה קודם כל של המועצה הזו. אני רוצה לציין את זה. בכל אופן זו תחושתי אז תודה לכולם, לפחות כך אני מרגיש. אני רוצה בעצם להוסיף שני דברים מהניסיון האישי שלי. קודם כל אני נולדתי בחיפה, ובחיפה מאז ומתמיד הייתה תחבורה ציבורית בשבת. אני רוצה להגיד לכם שהציבור החרדי בחיפה רק הולך וגדל והולך ומתחזק ולא נראה שהנושא הזה מאוד מפריע להם. זה בקשר לאוכלוסייה החרדית, אבל בוודאי, יש ניסיון של עשרות רבות מאוד של שנים בחיפה, ולא שמענו שאיזה שהיא שכונה או איזה שהוא מקום בחיפה, בא והתמרמר על הדבר הזה.

מעבר לחיפה, אני רוצה לדבר שנייה אחת גם על ת"א. בת"א יש את קווים 4 ו-5 של המוניות שפועלים כבר עשרות רבות של שנים ושוב, ללא תלונה של אף אחד, עד כדי כך שאני אומר לכם שהאחיין שלי שגר בת"א ואין לו רכב, אמר לי שבעצם המוניות האלה משרתות את הצורך, מה שמביא אותי, בעצם אני חושב האווירה פה הייתה שבעצם אנחנו מדברים, אני חושב שהיה קונצנזוס שמדובר פה על בעיה פרקטית. אני רוצה להזכיר לכם שעד לפני מספר שנים היה קו מוניות שפעל ללא רישיון של קו ,29 שפעל רק בשבת, ויכול להיות, מדובר על קו 29 אוטובוס, אבל זה בכלל לא חייב להיות אוטובוס. זה יכול להיות מיניבוס, יכול להיות מוניות, יכול להיות כל דבר אחר,

דובר: מוניות אתה לא צריך את ההצעה הזאת,

הדר: אתה טועה,

גרמן: צריך רישיון של משרד התחבורה.

הדר: אני לא שומע, מה צריך רישיון? )לא שומעים( אתה צודק, גרמן: חברים, צביקה מדבר.

הדר: לכן, אני חושב שקודם כל הרוח הכללית פה הייתה לנסות ולפתור איזה שהיא בעיה מעשית שקיימת, ולפתור

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 13 ט.א.

אותה בצורה כזאת שתגרום למינימום של מטרד גם לציבור, בוודאי לציבור הדתי וגם לציבור החילוני, ולכן, אחת מהאפשרויות שיכול להיות שצריך להעלות אותה בפני השר, זה כן לתת רישיון באופן פורמאלי לאיזה שהוא קו שיפעל. אני בטוח שיש מוניות, מיניבוסים שיהיו מעוניינים ומוכנים להפעיל את הדבר הזה, וזה יגרום, גם מבחינת החזות כאשר עובר קו מוניות זה פחות בולט מאשר לדוגמא קו של אוטובוס, אבל באופן כללי גם אני תומך בהצעה הזאת ואני חושב שזאת הצעה נכונה וטובה למי שצריך אותה, וצריך לשאוף שהיישום שלה יהיה כזה שיפגע באופן,

עזרא: אתה מציע לשנות,

הדר: אני כבר אמרתי? אתה רוצה לפרש את הצעתי שזה בפעם הבאה שתציע את השינויים לפרוטוקול, גרמן: זאת לא התדיינות, אנחנו שמענו אותך למעלה מרבע שעה, הוא מדבר פחות משתי דקות.

הדר: אלה דברי, תודה.

רפאל: אני רוצה ל ומר שבאיזה שהוא מקום לבוא ולהגיד לשמור על השבת והאווירה שלה, אז אווירה זה עניין של תחושה איך כל אחד מרגיש. אני מאוד מכבדת את השבת, אני לא דתייה ואני לא שומרת את המצוות אבל אני מאוד אוהבת את השבת ואני בדרכי עם משפחתי עושה את השבת בדרכים כאלה ואחרות, ולכן, מכיוון שרוב הציבור בעיר הזאת הוא לא ציבור שהוא שומר שבת אני חושבת שגם צריך להתחשב בו. השנים השתנו, כמו שאמרה רות והיום הקדמה הגיעה גם לכל בית דתי. אסור להפעיל חשמל אבל יש מעלית שבת, ואסור להפעיל חשמל אבל יש תנור חשמל עם שעון שבת, וכנ"ל מזגן וכן הלאה. אז אם אנשים שלא חושבים שהם צריכים לשמור על השבת ולהקפיד עליה בצורה מאוד מדוקדקת, רוצים ליהנות ממנה, אז צריך לאפשר להם את זה, ובהחלט על תחבורה ציבורית וזה לא צריך להיות על חשבון העירייה משום שאין פה עניין של משהו סוציאלי, רווחה שצריך לעזור לבן אדם באופן אישי, אלא צריך לאפשר לו את ההזדמנות להגיע ממקום למקום, וזה דבר שהמדינה מאפשרת את הרישיונות שלו לקווי תחבורה ציבוריים. מבחינתי באמת זה יכול להיות אוטובוס או קו מניות. זה לא רק שבחיפה או בת"א, יש להם קו מוניות ארצי כזה שמנתניה או מחיפה, מכביש החוף מי שרוצה לנסוע לכל מקום, אין בעיה, יש כל הזמן את מוניות השירות האלה בשבתות, ובתוך העיר אני לא יודעת למה זה ככה לא עובד.

אני רוצה לומר יותר מזה, שמבחינתי, כמו שאמרו אלי ויוחנן על העניין של העובדים, אז אני אשמח מאוד שאת הקווים האלה יפעילו נהגים או נהגות ערבים או ערביות או דרוזים או דרוזיות, ואז זה גם גוי של שבת, אז אני לא יודעת מה ההלכה אומרת, אם מותר לדתי לנסוע או לו, ולחילוני בוודאי, שריקי: גוי של שבת זה... קודש, יהודי זה קודש,

רפאל: אני בהחלט תומכת בהצעה הזאת, ומההצעה הזאת גם יתפרנסו מזה עוד אנשים ובני הנוער והמשפחות שלא יכולות לנסוע ברכב פרטי, תהיה להם אפשרות להגיע לכל מקום כמו שכל אחד אוהב באופן אישי לבלות את השבת וליהנות ממנה בצורה כזו או אחרת. זהו, אני מאוד מכבדת את מי שמכבד את השבת ואת המסורת, אבל תנו לנו לחיות כמו שאנחנו מאמינים ואנחנו ניתן לכם כמו שאתם מאמינים.

גרמן: יריב.

יריב: אני מאוד בעד, ואני גם בעד בגלל שאני קצת סוציומט. אני כבר רואה את הבת שלי עוד 5-6 שנים מתחילה

להגיד תסיע אותי ותיקח אותי ואני רואה שזה קורה לחברים שגדולים ממני, וזה גם קרה כשאני הייתי קטן.

היינו מגיעים לשד' חן ונעמדים שם והיינו צריכים לשלם הרבה מאוד כסף של ההורים למוניות. אין ספק שזה צורך וזה צורך אמיתי. זה צורך נכון, אני בעד.

גרמן: תודה, יונתן.

יסעור: טוב, נכון שהרעיון הוא עלה וצמח גם בגלל החלטה של ת"א אבל יותר מזה בגין המחאה החברתית שהייתה בקיץ. אני חושב שהמחאה החברתית לא נגרמה, לצערי הממשלה לא מבינה מה שקורה פה, אבל, דוברת: אני חייבת להסתייג בעניין הזה,

יסעור: תסתייגי, יש 3 ו-,4 יש לך תשובה. 3 ו-4 ולגברים שקיבלו איזה תשלום שעד היום רק הנשים קיבלו, האמהות קיבלו והאבות לא קיבלו. אבל זה לא ענה לצורך האמיתי של המחאה החברתית וזה חלק מהעניין. דרך אגב אני גם פניתי כן לרעננה, לנציגים ברעננה ואמרתי חבר'ה הרמנו לכם להנחתה כי זה יכול לעזור גם לעניין הזה שהקו יעבוד כמו שצריך וייתן שירות גם לתושבים המזרחיים שמגיעים לים ופחות ייסעו בהרצלייה, ופחות מכוניות מרעננה וכ"ס תעבורנה בהרצלייה,

דובר: אני לא מאמין.

גרמן: אין סיכוי. אמרו שהם לא יכולים.

יסעור: כמו שאמרתי, ישנו סקר משנת 2011 שמדבר על נכונות או הרצון של הסכמה של כ-%67 מהציבור בעד תחבורה ציבורית. אני רוצה להזכיר לכם שיונייטד טורס הפעילה פה קו 90 שנים רבות מת"א לאזור המלונות ולחוף הים,

גרמן: במערב העיר,

דובר: זה הפך להיות הקו של הפיליפינים,

דובר: מהטיילת, מרחוב הירקון.

הדר: כן, הוא פעל שנים רבות. אני לא יודע למה הוא בסוף נעלם אבל עבד ויש גם בהרצלייה, אמנם ברמה של חאפרים, מוניות שנוסעות דרך מרכז העיר, דרך הקו של ,48 בלי רישיון ובלי כלום אבל זה פועל כי יש צורך ואנשים עולים ומשלמים מחיר של שירות ולא מחיר של ספיישל, וכמו שהזכירה טובה, לאורך כביש החוף ישנן מלא מוניות מהצפון לדרום שאפשר כל הזמן לנסוע ברמה של קו שירות ולא ברמה של זה. כך שהצורך הזה קיים ובהחלט צריך לפעול לעניין הזה.

גרמן: תודה רבה, אני מבקשת לסכם. אני רוצה להתחיל ולומר שצר לי שירון מצא לנכון לפנות אישית אלי, ההצעה היא באמת של הסיעה ואני תומכת בה. יכולתי לבוא ולומר לך ירון שאתה צבוע וחסר מצפון. אתה נוסע ברכב לראות את משחקי הכדורגל שאתה אוהב, אבל שאנשים שאין להם רכב ואוהבים כדורגל ורוצים להגיע לכדורגל, סלח לי אתה אומר, זב"שם, מה אכפת לי עליהם? כמה אתה יכול להסיע בדיוק? לדעתי העמדה שלך היא צבועה ואגואיסטית,

עולמי: ... )רחוק מהמיקרופון, לא שומעים(

גרמן: אז הייתי יכולה לומר,

עולמי: בסוף אמרת, כל הכבוד.

גרמן: אמרתי, נכון, כך אני רואה את עמדתך, עמדה צבועה.

עולמי: כל הכבוד, אין ספק. שוב גילית גדלות רוח.

גרמן: ואני רוצה לגופו של עניין. אין כאן בשום פנים ואופן ניסיון לפגוע בשבת, בשום פנים ואופן, נהפוך הוא. בהצעה הזו כפי שהיא נוסחה, יש קו עדין מאוד ודק מאוד שמנסה למצוא את האיזון בין הצורך האמיתי כפי שהוא בא לידי כל החברים. צורך של הצעירים וצורך של העולים החדשים וצורך של אנשי השכונות שרוצים לראות כדורגל או לנסוע לפארק או לנסוע לקניון או לנסוע לים, וצורך של קשישים שאולי יש להם את האפשרות הכספית, וצעירים, אבל אין להם רכב כי הם כבר לא נוסעים ברכב, וצורך של הילדים הצעירים בימי שישי שאתה אמרת ושיריב אמר שעוד מעט הבת שלו תגיע לפרקה... )מדברים יחד( עוד 3-4 שנים, לא חשוב, שבימי

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 14 ט.א.

שישי אין להם היום מוצא ואין להם אפשרות. יש כאן צורך ציבורי אמיתי. יש כאן צורך חברתי אמיתי, ויש כאן ניסיון לענות על הצורך האמיתי שקיים בשטח, תוך רצון שלא לפגוע בצביון השבת.

אני סבורה שקו אחד שעובר במרכז העיר, וכמו שאמר יונתן, נותן מענה לבין 45 ל-75,000 איש במרחק של 500 עד 750 מטר, קו כזה שעובר במסלול אחד, עובר בדרך כלל במסלול המרכזי, לא נכנס ד"א לשכונות, קודם כל לא מפריע מבחינת רעש ומבחינת מטרד ובוודאי שלא ישנה את צביונה של השבת. רח' סוקולוב יהיה שבת, ברח' בן גוריון במרביתו תהיה שבת. גם הקו הזה לא עובר כל שתי דקות, הקו הזה לא יפריע, ולכן להערכתי, גם אתם כאנשים דתיים, שזה נכון שהשבת היא לנגד עיניכם, אבל אתם גם נציגי ציבור וחלקכם בוודאי גם חושב על אותו ציבור שאין לו את האפשרות להשתמש בתחבורה הפרטית שלו או שאין לו תחבורה פרטית, ולכן להערכתי ההצעה כפי שהיא, היא כ"כ מאוזנת, היא כ"כ באה באמת לענות על הצורך האמיתי מבלי לפגוע בצביונה של השבת, שאני סבורה שיש לנו גם קייס בבג"צ, ולא סתם אמרתי. אנחנו נגיש את זה לשר התחבורה בתקווה ששר התחברה לפני שש"ס)?( יגיע לשם, יאשר את זה גם שר התחבורה הנוכחי. אבל אם הוא לא יאשר את זה, לא נעצור כאן, אנחנו נמשיך הלאה, עולמי: בהנחה שההצעה תעבור,

גרמן: בהנחה שההצעה תעבור, בוודאי. בוודאי שאנחנו, ולפי דעות החברים אני מבינה שיש לה רוב. בהנחה שההצעה תעבור, אנחנו לא נעצור רק בכך שאנחנו נגיש את זה לשר התחבורה. אם שר התחבורה יאמר לא, נדרוש בבג"צ שינמק מדוע לא, ואני הקראתי קודם את דבריו של חשין, שאמר במפורש שהוא לא סבור שקביעתו של שר התחבורה כי הנהגתה של תחבורה ציבורית בשבת מהווה הפרה של הסטאטוס קוו הקיים. אמר את זה שופט בבימ"ש עליון ויכול להיות שהיום עוד כמה שופטים בבית משפט עליון יחשבו שהפעלת תחבורה ציבורית בצורתה המינימאלית כפי שאנחנו מציעים, זה לא הפרה של סטאטוס קוו, ובהחלט יכול להיות שבימ"ש יבוא ויאמר, חברים זה הפתרון. צריך לתת מענה לאוכלוסיות מגוונות, ואני כבר לא מדברת על התועלת המשנית, ואולי לא משנית, שתהיה לאיכות הסביבה, שאולי חלק מהאנשים שהיום נוסעים בתחבורה פרטית, וממלאים את הרחובות, יעלו על אוטובוס ואז אולי יהיו אפילו פחות מכוניות שיחללו את השבת. אם אותם אנשים ישאירו את הרכבים בבתי ויעלו על תחבורה ציבורית יכול להיות שתהיה פחות תחבורה על הכבישים. יהיה פחות רעש, פחות זיהום אוויר וגם פחות חילול של שבת, בהחלט יכול להיות.

ומכיוון שיש המון היגיון, אני מאמינה בהצעה הזאת. ואמר צביקה, אם מכל ההצעה בסופו של דבר יהיה לנו קו שירות, עשינו דבר אדיר. נתנו מענה. גם קו שירות אנחנו צריכים אישור מפעיל משר התחבורה. הכל תלוי בשר התחבורה. לא מוניות, שירות מוניות, לא פרטי.

חברים אני רוצה לסכם. ההצעה הזו באה לתת מענה למהותה של מדינת ישראל. מדינת ישראל, כפי שהוכרז עליה במגילת העצמאות היא מדינה יהודית אבל היא גם מדינה דמוקרטית שאמונה על שוויון זכויות. אין היום שוויון זכויות לאותם אנשים שאין להם רכבים ולא יכולים לנסוע, ולכן ההצעה הזאת אינה פוגעת ביהדותה של מד"י, אינה פוגעת בצביונה של השבת אבל כן מנסה לענות במידת האפשר לעקרון שוויון הזכויות, שוויון בפני כולם, שוויון לכולם, שכל אחד במחיר ששווה לכל נפש יוכל לעלות על אוטובוס או על מונית ולהגיע לכל המקומות שבהם אנחנו בעלי הרכב מגיעים ללא בעיה.

עזרא: יש ל י שאלה לגבי ההצעה. אנחנו בעצם מציעים לכפות על חברת מטרופולין, גרמן: חברים סליחה. אני מבקשת ממך,

עזרא: לא, אני רוצה להבין,

גרמן: אתה תבין או לא תבין, זה לא משנה כל כך. תשתדל להבין.

עזרא: מה, שאנחנו נהיה המפעילים? מי יהיה המפעיל של התחבורה הציבורית? מי?

גרמן: ההצעה היא, מועצת העיר הרצלייה תפנה למשרד התחבורה בדרישה להפעיל את קו 29 גם בשבתות ובחגים, דובר: על ידי מי? מי יפעיל,

גרמן: תחבורה ציבורית ע"י מפעיל, שיכול להיות שיצאו למכרז ויכול להיות שיתנו את זה למטרופולין. זה ממש לא משנה. ד"א יכול להיות שיצאו למכרז רק לשבת.

רפאל: אוטובוס או קו מוניות ציבורי.

גרמן: אני מדברת על תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית יכול להיות במיניבוס, עזרא: אז למה לא ללכת לבקש שנהיה המפעילים?

יסעור: מה פתאום?

גרמן: מי בעד?

דידי: מי בעד ירים את ידו בבקשה? )סופר( .12

גרמן: מי נגד?

דידי: נגד? )לא נאמר המספר(

גרמן: האם יש נמנעים?

רפאל: דרור היה בעד.

דידי: מי נמנע?

גרמן: אין נמנעים. תודה רבה חברים.

דובר: ההצעה לסדר הזו הייתה צריכה להיות בישיבת מועצה.

גרמן: הייתה כמעט, מחצית,

דובר: הייתה צריכה להיות ישיבת מועצה.

גרמן: טוב, אנחנו נשתדל עכשיו לקדם.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic דידי: ירון, יש לך הצעה לסדר?

עולמי: כן, יש לי שתיים. אני מאוד מקווה שחברי המועצה ילמדו שקודם כל מעלים הצעות לסדר כדי שיהיה בהן דיון, אח"כ אפשר לסרב להן, אבל שיהיה דיון. ההצעה שלי, מצוקת החניה בעיר הרצלייה.

תראו, אנחנו דיברנו, גברתי יו"ר הישיבה,

גרמן: חברים, אני מבקשת להקשיב לירון.

עולמי: תראו, דיברנו רק לפני רגע על מצוקות תושבים ועל בעיות חניה ועל בעיות של רכבים וכו', ואני רוצה לדבר על מצוקת החניה. יש מצוקת חניה קשה בעיר הרצלייה, והיא הייתה קשה והיום היא קשה מאוד, קשה ביותר, והאנשים שמגיעים אלי מגיעים גם אליך יונתן אז חבל שאתה מצחקק, ואתה יודע טוב מאוד מהמצוקה.

העירייה יכולה להגיד לא נורא, יש מצוקה, אנשים יחנו שלא כחוק, אנחנו נחלק דו"חות ומצוין, אבל כשאנשים חונים לא כחוק זה מסוכן. זה מסוכן לעוברי אורח וזה מסוכן לאנשים. חלק מהאנשים לא רוצים להחנות בניגוד לחוק. חלק רוצים לחנות בצורה שהעירייה תסדיר את החנייה. חלק מהדברים שנעשו בעיר, אגב בדומה לת"א, באמת להסב רחובות לחד סטריים. יש כל מיני שינויים בדברים האלה אבל זה דבר טוב.

המדבקות ברובם זה דבר טוב כדי לאפשר לדיירי הרחוב באמת להחנות ברחוב, אבל עדיין יש בעיה שמחריפה במרכז העיר, בשכונות העיר. אני רואה בנווה עמל, אני רואה במערב העיר, צבי יצא אבל גם במערב העיר, אני רואה בהרבה רחובות עכשיו, וזה דבר כמובן מבורך, המון פרויקטים של תמ"א .38 אבל מה קורה? יש פרויקט

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 15 ט.א.

של תמ"א ,38 כל הבניין נסגר, היסודות נבנים מחדש, חופרים, וכל החניות שבבניין נעלמות. במקרה למשל אני מכיר את הרחוב שההורים שלי גרים, בכ"ט בנובמבר, שם יש איזה 3 או 4 פרויקטים לדעתי שבמקביל כרגע, דובר: כל הרחוב מלא.

עולמי: כל הרחוב, כולם חונים, אין חניה בכלל, אנשים חונים עד הסוף כבר על המדרכות. גם אצלנו יש המון בסירקין, יש ביגאל אלון, בכל אזור הרצלייה הירוקה, באמת המון פרויקטים, עוד המון פרויקטים יהיו. זה יוצר מצוקת חניה. מי שרואה את יגאל אלון או רח' הדר, ברח' הדר מה שקורה שם זה קטסטרופה. יש אפשרות לפתור את הבעיה הזאת...)מדברים יחד( אגב, זה זלזול פשוט, גרמן: לא, זה לא זלזול.

עולמי: טוב, אני מקווה שתעירי לי ביום שאני אעשה את זה.

גרמן: זלזול זו כוונה, לא הייתה כאן כל כוונת זלזול.

עולמי: אני רואה בת"א ברחובות מסוימים א' שמסמנים את מקומות החנייה המיועדים. ברחובות מסוימים מאפשרים חניה עם שני גלגלים על המדרכה. ברח' הדר יש מקומות שיש שם חניה מאוד גדולה שאפשר אפילו שאם 4 גלגלים על המדרכה ובשעות מסוימות ובהרבה מקומות מאפשרים את זה בשעות הערב, כמו שאתה מאפשר נניח חניה עם תו שמ-17:00 נניח עד 8:00 למחרת, ככה בהרבה מקומות בארץ, מאפשרים משעה כזאת עד למחרת להחנות על מדרכה. ואנחנו לא עושים את זה. לצערי הרב אני אומר.

יריב: אופנועים לא נותנים להם על המדרכה.

עולמי: אבל עוד פעם, וזה טעות,

דידי: ירון אתה מוכן להתרכז...

עולמי: אני מרוכז לחלוטין. אנשים פשוט,

דידי: אז תתעלם,

עולמי: יריב, מבקשים ממני להתעלם ממך. הבעיה היא באמת בעיה קשה, ואני אומר את זה לא כאדם שיש לו אישית בעיה, עוד פעם, אני שמעתי כאן את צבי. אני את הבעיות שלי יכול לפתור ולי יש חניה מתחת לבניין, אבל יש מצוקה קשה ויש בעיה קשה, וכמו שאמרנו רק לפני רגע שאנחנו כבר לו ב-1948 ואנחנו לא ב-.1960 היום כמעט לכל משפחה יש רכב, אם לא ,2 במיוחד בהרצלייה. הרחובות בהרבה מקומות כמו שדיברנו בגלל תמ"א 38 הבניינים גדלו, בהרבה מקומות היו בתים פרטיים, נהרסו, נבנו במקומם בניינים של ,6 8 ו-10 קומות, שהמקומות חניה שבהם כבר לא מספיקים. אני כבר לא מדברים על אורחים וכו', שמגיעים בשבתות או שלא בשבתות. בהרבה מקומות אגב הצעתי שאפשר להפוך חניות, אגב כמו שנעשה ברחוב שלי, בסירקין אגב, לא לטובת תושבי הרחוב זה כמובן היה לטובת האנסמבל, אבל שהפכו את החניה במקום חניה מקבילה למדרכה, אופקית, אלא אנכית, ואז זה יוצר עוד כמה מקומות חניה. זה גם נעשה בסוקולוב באזור של אם מכירים הפלאפל של חיים וכל זה, פעם זה היה רק במקביל למדרכה והיום זה מאונך וזה יוצר עוד כמה מקומות חניה.

יש אגב עוד הרבה מקומות שאפשר לעשות את זה ואולי צריך לתכנן איפה לעשות את זה, כדי כל הזמן ליצור עוד מקומות חניה.

דיברנו בזמנו אגב על שדרות חן, למשל על איפה שאמור היה להיות קיוסק או לא יהיה קיוסק, לא יודע. זה מקום שתוכנן להיות בו חניונים תת קרקעיים, זה עוד חניונים שיכולים לפתור את מצוקת החניה במרכז העיר.

ואגב דיברנו,

)מדברים יחד(

גרמן: כן, ירון,

עולמי: אני רוצה להגיע לסוף,

דובר: אתה מציע פה, פה, פה,

עולמי: אני רוצה לתת רעיונות לוועדה.

דידי: תעלה את ההצעה וזהו.

גרמן: תיכף יתברר לך שיש כזאת וועדה, חשבו על פתרונות ויהיו פתרונות.

עולמי: דיברנו על שבתות, המדינה אפילו אפשרה לאחרונה, בימי שבת למשל להחנות בתחנות אוטובוסים, גם מתוך ערות למצוקת החניה שקיימת,

גרמן: נכון,

עולמי: וכדי לאפשר עוד, אפילו, זה זרזיף פה זרזיף שם, של עוד כמה מקומות חניה, ואגב דיברתי על רח' הדר, ברח'

הדר יש כל מיני מפרצי אוטובוסים שחלקם באמת היה אפשר לבטל אותם בשעות הלילה שלא עובד או כמובן שבשבתות שזה באמת אפשר להחנות שם, ולכן אני אומר לא צריכים לחכות שלאנשים לא תהיה ברירה אלא להחנות בניגוד לחוק ולחלק דו"חות, אלא למצוא פתרונות.

ולכן אני רוצה להציע, שמועצת העיר תקים מתוכה וועדה לפתרון מצוקת החניה בעיר, אני רוצה להדגיש ממי היא צריכה להיות מורכבת כי גם אם היא מורכבת כיום אני לא מכיר אותה ואף אחד לא מכיר אותה. שתורכב מנציגי מועצה, ממנכ"ל העירייה, יועץ תחבורה, נציגי שכונות וכמובן ייעוץ משפטי. הוועדה תקיים מספר פגישות וסיורים כדי לשמוע תושבים ואת המצוקות שלהם בעיר, וכן תוציא קול קורא לתושבי העיר לשלוח אליה רעיונות, הצעות והשגות, ולאחר מכן תסכם את דיוניה ותביא המלצתה למועצת העיר בתוך כ-3 חודשים כיצד ניתן לפתור או להקל על מצוקת החניה, דובר: 6 חודשים אני מציע,

עולמי: בא נגיד בסדר, אני גם מקבל, אפשר להאריך את זה ל-5-6 חודשים.

גרמן: ירון, כמו בפעמים רבות, אנחנו מכוונים לדעת גדולים. כל הרעיונות, או אולי כל הרעיונות אבל על רעיונות רבים אנחנו חושבים, בוודאי בתמ"א .38 אני מציעה להוריד את ההצעה מסדר היום. אנחנו חושבים רבות על פתרונות בדרכים שונות. אני אתן ליונתן לפרט מספר דרכים כדי שתדע מה אנחנו עושים ומה אנחנו מתכוונים לעשות. לאחר מכן, או שתרצה אתה להוריד את זה או שאנחנו נוריד את זה, אבל, יסעור: קודם כל קיימת ועדת תנועה שדנה בכל הדברים האלה ואנחנו גם מחפשים ומוצאים פתרונות. כמו שאתה בעצמך ציינת, כמו בסוקולוב באלכסון, כמו בעוד מקומות. אנחנו גם מאתרים מגרשים ואנחנו מכשירים מגרשי חניה בכל מקום שרק ניתן. אנחנו כרגע גם התחלנו לאפשר חניה עם שני גלגלים על המדרכה, עם סימון, גם בנווה ישראל בארבעה גלגלים וברח' החלוץ, החלוף יהיה בחלוץ, עם שני גלגלים בקטע מסוים מהרחוב, ואנחנו נמשיך ככה במדיניות ברחובות אחרים.

תמ"א 38 מתוקף התקנות, אנחנו מחייבים חניה אחת לכל דירה, גם לחדשות וגם לקיימות, ויותר מזה, אנחנו כרגע באיתור, הקמנו צוות של מומחים שמחפש לאתר מקומות שנוכל לעשות מגרשי חניה שיתנו מענה יותר רחב במרכז העיר,

גרמן: ופתרונות,

יסעור: ופתרונות לחניונים תת קרקעיים, בדומה למה שת"א עושים, שם גם מחפשים ויש להם רעיונות בעניין הזה. יש גם תב"ע בת"א ותהיה גם תב"ע בהרצלייה שתיתן מענה לדברים האלה, ואני לא רואה שום צורך שתהיה ועדה מחברי המועצה,

עולמי: לא נכון... היא לא מגוף ציבורי,

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 16 ט.א.

גרמן: יש מומחים שיושבים וחושבים כרגע באמת איך מוצאים, איך מאתרים מקומות חניה ואיך נוצרים פתרונות חדישים לחניה. אם אתה מכיר את הקסטות, וזה רק אחד מהדברים, דובר: מה זה קסטות, עם מעליות?

עולמי: זה הכי גרוע. מי יושב בועדת תנועה גברתי את יודעת?

גרמן: כן, ודאי אני יודעת.

עולמי: מי?

גרמן: יו"ר, סגן ראש העיר וישנם חברים,

עולמי: וכמה חברים? כן?

גרמן: כמה חברים יש לך?

עולמי: אמרת שאת יודעת, רק שנייה, למה את שואלת אותו?

גרמן: כמה חברים יש לך?

עולמי: למה? כי יש ועדת תחבורה והוא לא מכנס אותה.

יסעור: יש נציגי משטרה, יש ..., דורון וילנר הוא חבר בוועדה, צביקה הדר הוא חבר בוועדה, עולמי: מה את אומרת למה זה משנה? זה משנה.

עזרא: למה שניים ממערב הרצלייה?

עולמי: אני אגיד לך למה זה משנה,

גרמן: אני חותמת כל שבועיים על דו"ח. איך הוא לא מכנס אותה? על מה אתה מדבר?

עולמי: את ועדת התחבורה הוא לא מכנס, כי זו וועדה ציבורית. אתם עושים הכל להסתיר מהציבור.

גרמן: אנחנו מדברים על ועדת תנועה, ירון תדייק בדבריך. לא מדובר על תחבורה.

עולמי: אני לא מדייק בדברי? את לא.

גרמן: אנחנו מדברים על תנועה. כל שבועיים אני חותמת על...

עולמי: נכון, הוא לוקח את זה רק לתנועה,

גרמן: היא מתכנסת פעמיים בחודש.

עולמי: היא לא מקשיבה. אני אומר שזה צריך להידון בועדת תחבורה ששם גם יש נציגי ציבור.

גרמן: ואני טוענת שאין טעם מפני שיש מומחים. כל דבר נקים ועדה, עולמי: למה לא נקים מהציבור,

גרמן: מפני שיש מומחים שהם אלה שנותנים את הפתרונות עולמי: אבל ממי מגיעות המצוקות? מהציבור.

גרמן: הם מגיעים לוועדה,

עולמי: הם לא מגיעים לוועדה,

גרמן: ועוד איך כן.

יסעור: יהודה רבינוביץ נציג ציבור, דורון גילר נמצא שם, צביקה הדר נמצא, דובר: מתי יתחילו להיות חניונים אוטומטים בהרצלייה?

גרמן: ברגע שמישהו יהיה מוכן, זה 70,000 שקל לחניה.

)מדברים יחד(

דובר: אני יודע, אני מכיר, זה לפחות שתי מעליות...

גרמן: טוב חברים, אני לא מעלה את זה לדיון. אני מציעה להוריד את זה מסדר היום. כל הדברים שנאמרו נדונים בצוותים מקצועיים. עם כל הכבוד לחברי מועצה, אני לא חושבת שהם יכולים להחליף צוות מקצועי, ובתחום כזה שהוא סופר מקצועי, אני לא חושבת שחברי מועצה יכולים להועיל. להיפך, אני מאוד שמחה שזה נמצא בצוות מקצועי. הבעיות מגיעות לצוות המקצועי, והצוות המקצועי נותן פתרון.

דרך אגב, אני רוצה עוד להוסיף דבר נוסף, שבתוך פחות מ-5 חודשים, בתוך חודשיים שלושה אנחנו, יסעור: 1 ליוני,

גרמן: 1 ליוני, כמה זה יצא? זה עוד חודשיים, משהו כזה, חודשיים וחצי. אני מתכוונים לפתוח את חניון המשאיות שלנו ואני מקווה שבין 100 ל-130 משאיות יצאו מן העיר ויחנו בחניון, מה שייתן לנו עוד כ-300 מקומות חניה כי כל משאית זה 2.5 מכוניות רגילות, כך שזה גם קצת יקל, עזרא: לא כל נהג צריך מכונית שלו,

גרמן: יש לו במילא, יש לו גם משאית וגם מכונית. אי לכך אני מציעה להוריד את ההצעה מסדר היום. מי בעד? מי

נגד? מי נמנע? ההצעה הבאה.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic עולמי: כן, עוד הצעה. הצעה שעלתה בעקבות הדברים שקרו כאן בישיבה הקודמת. אתה טוען שאני מקריא יונתן, אני אתחיל להקריא. בעשור האחרון התחדדה ההבנה כי שיפור השקיפות הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר בשיפור במערכת קבלת החלטות ומניעת שחיתות ומעשים בלתי תקינים. לא בכדי אבן היסוד בעיר שרוצה להתקרב ל... או עיר בת קיימא, הוא עניין השקיפות. משמעותה המעשית של שקיפות הוא בכך שתושב חש שהמעשים שעושה הרשות הם לגיטימיים והוגנים ויש לו את האפשרות לדעת על המעשים האלה בזמן אמת, כך שהוא יכול להשפיע על מעשים אלה. מאידך, פרסום ברבים מהווה מעין שוט על מקבלי ההחלטות מפני התנהלות לא תקינה ובניגוד להבטחות בוחרנו.

בעולם המערבי וגם בישראל, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מאמצים מודלים של שקיפות באמצעות האינטרנט, בין השאר ע"י צילום ושידור ישירות בהם מתקבלות החלטות. בישיבת מועצת העיר האחרונה, היינו עדים למקרה חמור מאוד של פגיעה במנהל התקין, בשקיפות העירונית עת ראש העיר החליטה לאסור על צילום או הקלטה של ישיבת המועצה ע"י חבר מועצת העיר, ואף הגדילה לעשות ואסרה על צלם עיתונות לצלם את מהלך הישיבה בצעד חסר תקדים שלא זכור לי כמותו בעשרת שנותי כחבר מועצה, ואגב בכל השנים האלה החמצתי מעט מאוד ישיבות מועצה, אם זה מילואים או דברים אחרים,

יריב: ... חבר מועצה שהיה מצלם אותה בכל ישיבה? אתה זוכר כזה דבר?

עולמי: אין לי שום בעיה עם זה.

יריב: אין לך בעיה עם זה? אתה רוצה שאני אצלם אותך בישיבת מועצה שיראו אותך אוכל, שיראו אותך מדבר,

שיראו אותך עושה...

עולמי: קודם כל אם אתה רוצה להעלות על זה לסדר, מצוין, אנחנו נדבר על זה.

יריב: ... סבבה ירון, אם אין לך בעיה,

עולמי: אין לי בעיה עם זה שמצלמים אותי.

יריב: נביא מצלמה לישיבה הבאה עליך, על דרור, נעלה את זה ... אין לך בעיה,

עולמי: שים לי פרוז'קטור. מה אתה מבלבל את המוח? ההיפך, אני מציע כאן שיצלמו.

יריב: יש סיבה ירון לעשות את זה בסתר כמו שהוא עשה,

עולמי: גברתי רוצה להעיר לחבר המועצה שמפריע ולוקח לי את הזמן שלי? את ה-10 דקות שלי? תעלה את זה לסדר, תדבר. אפשר להעיר לו? לא. למה שלהעיר לו. אני שוב אומר, באמת, זו הקדנציה השלישית שלי, והייתי עד

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 17 ט.א.

להרבה רגעים כאן, חלקם שאני גאה בהם יותר וחלקם שאני גאה בהם פחות, אבל מאז ומעולם צלמים צילמו כאן. כשראש העיר ביקשה לצלם כאן את הישיבה, להראות שהיא לא יודע מה, מנציחה כאן את ישעיהו ליבוביץ, הביאו לכאן צילום של ערוץ 8 או לא יודע איזה ערוץ זה היה, לא ראיתי מעולם את השידור הזה, אבל לא משנה, מצלמות טלוויזיה הגיעו לכאן. אני מתאר לעצמי שגם יגיעו לכאן מצלמות טלוויזיה ברגע שאנחנו נאשר כאן עוד משהו שעכשיו יתאים להשקפת עולמה, ומעולם לא הייתה לי בעיה עם זה, לא אסרתי את זה מעולם. אין לי בעיה גם שצלמי עיתונות מצלמים כאן כי אנחנו לא מסתירים שום דבר ואני לא רוצה שיחשבו שאנחנו מסתירים משהו, כי הדברים כאן נעשים בהגינות, וכל אחד, גם ראינו עכשיו בדיון היום, בדיון מאוד רגיש, כל אחד הביע את עמדתו ואף אחד לא מסתתר מאחורי ה... אין לי בעיה שהציבור ידע אותם. ואגב, ולכן אני מנהל אתר אינטרנט שלי ומאז 2006 אני כל שבוע...

)מדברים יחד(

גרמן: יריב, אנחנו תיכף נעלה את ההצעה לסדר ותוכל לומר כל מה שאתה רוצה.

עולמי: או, תודה רבה.

יסעור: אפשר לקצר את ההקדמה שלך?

עולמי: לא. גם אתה לא קיצרת למרות שהיית בטוח שהיא תעלה לסדר. אני חוזר למה שאמרתי. אני באמת חש שיש פה איזה שהיא התעקשות שלא מובנת לי. אני אומר לראש העיר ואני כתבתי כאן ואני אומר את זה בצער רב, זה מבייש את חברי המועצה,

רזניק: אל תדבר בשם כל חברי המועצה. תגיד מבייש אותי, אל תדבר בשמנו.

עולמי: אין לה מקום והיא לא ראויה. אין בעיה, אני מוכן לקבל את התיקון שלך. ההתנהגות הזאת ביישה אותי. היא ביישה אחרים, אני מקווה שהם יהיו מספיק ישירים כדי להגיד לה את זה, אפילו אם זה בחדר חדרים ולא כאן. עוד פעם, פעילות חברי מועצת העיר הנעשית בהתנדבות מלאה אגב, אין בה דופי והיא נעשית לטובת כלל תושבי העיר. ישיבותיה הן פומביות והן פתוחות לקהל ואין לאף אחד מחבריה, שוב אני אומר, אולי פרט לראש העיר, מה להסתיר ובמה להתבייש. בכל עיר בארץ נהוג לאפשר צילום של ישיבות המועצה, וכך היה בעבר גם בהרצלייה. כמובן גם ע"י העיתונות החופשית והתקשורת, ויש ערים בארץ, דרור אמר לך את זה, ת"א לדוגמא, ובעולם שאף משדרות בשידור ישיר לאתר האינטרנט העירוני את הישיבות לקהל הרחב וגם מעלות את הקלטות הישיבות לאתריהם. טכנולוגיה זו מסתבר קיימת בהרצלייה, מדהים, אבל משמשת רק לאירועים יחצ"ניים של ראש העיר דוגמת הופעתה בכנס נשים מנהיגות בתחילת חודש מרץ. קיבלתי עדכון למייל, מי שרוצה ללחוץ על הקישור, לראות את הישיבה בשידור ישיר. אמרתי וואלה, מסתבר שהטכנולוגיה קיימת, עברנו את המכשול הזה, עכשיו יש רק את מכשול הבושה.

גרמן: נו, ראית? הסתכלת? ראית?

עולמי: לא יצא, הייתי בעבודה. אין ספק, כל חברי המועצה, ואני שוב אגיד את זה, אני לפחות, מתנער מהתנהגות שבאה לפגוע במנהל תקין ובשקיפות. היום חלקנו בקואליציה וחלקנו באופוזיציה. מחר הדברים האלה יכולים להשתנות, אבל ערכים כמו שקיפות, דוגמא טובה, דרך ארץ, מנהל תקין, הם נר לרגלינו, גרמן: שקיפות זה לומר שמצלמים, אבל שנה לא לומר שמצלמים זה סמל השחיתות.

עולמי: עכשיו אני קורא לסדר את ראש העיר שמפריעה לי. זה מדהים.

רפאל: אתה לא מנהל את הישיבה.

עולמי: אני שם לב, אז אולי יתנו לי לדבר,

גרמן: מרשה לעצמי להעיר לך, מרשה בהחלט.

עולמי: אני אגב לא צילמתי אותך, אז מה אתה רוצה ממני?

גרמן: אני לא מדברת עליך, אני מדברת על שכנך, שמדבר על שקיפות.

רפאל: שגם עכשיו מצלם דרך אגב.

גרמן: זו צביעות. זו צביעות.

עולמי: או, חזרנו למילה צביעות? השבוע עבדת עליה? מה? בדף המסרים של יאיר לפיד אמרו לדבר על צביעות? בסדר, יופי.

גרמן: וזו טיפשות, שלך.

עולמי: אהה, אמרו גם לדבר על טיפשות, מצוין. צביעות וטיפשות, זה המסרים של השבוע הזה. אוקיי. צביעות, טיפשות ונסיעה בתחבורה ציבורית בשבת. אוקיי. בכל מקרה, להבדיל ממי שמדברת על צביעות ומתנהגת בצביעות, כאן אין צביעות. כאן יש בקשה להנהיג מנהל תקין בשקיפות. לא להסתיר. אני קורא לזה חוק ההשתקה. מדברים על חוקים בכנסת שהם בושה לכאורה. זו הייתה בושה, להסתיר דברים כאן. אני רוצה להגיד שהצעה לסדר, בנושא שקיפות אגב, הוגשה ע"י חבר המועצה דרור עזרא בחודש אפריל ,2009 וכרגיל כמו שאת אוהבת לעשות, לא נדונה,

גרמן: ... השקיפות,

עולמי: לא נדונה, למה? כי ראש העיר אמרה שהעירייה כבר פועלת בשקיפות מלאה ותמשיך לפעול כך ותדע מה היא עושה וכך וכך וזה עלה באתר ופה ושם, ואנחנו לא מסתירים שום דבר והכל שקוף. מרוב דיבורים על שקיפות, הכל עכור ואין שקיפות. ולכן אני מציע, מועצת העיר מכריזה כי בהתאם לפקודת העיריות, ישיבות מועצת העיר הן פומביות, פתוחות לקהל הרחב, מותר להקליט אותן, לצלם בהן ואף לשדרן. מועצת העיר מורה לצוות העירייה כי החל מישיבת המועצה הבאה, ישודרו ישיבות המועצה בשידור ישיר ואתה יכול רק את זה עלי, לא אכפת לי, באתר העירייה, וההקלטות יועלו לאחר השידור לאתר.

גרמן: אוקיי חברים. מי בעד להעלות את ההצעה לסדר היום? פה אחד. מי נגד? נמנע. אוקיי אז אנחנו מעלים את

ההצעה לסדר היום.

וייס: אני אגיד לך למה, אם עוד יש... וכל מיני דברים, נגמור ב-2:00 בלילה רק את ההצעות.

גרמן: טוב, אז אח"כ אתה תדבר. מיד אתה תאמר את דעתך. אנחנו מתחילים מיוסי ולאחר מכן יריב ולאחר מכן מי עוד? טובה. יוסי בבקשה.

בן שפרוט: אני חושב ששקיפות זה דבר באמת חשוב. שקיפות זה דבר מאוד חשוב, ואני חושב שהיא משמשת כאן מעין

עלה תאנה, ז"א מדברים על שקיפות ובעצם מדברים על דבר אחר. מה שהיה בישיבת המועצה האחרונה, זה לא היה ויכוח על שקיפות, זה היה ויכוח על נושא אחר לגמרי. אני חושב שאנחנו צריכים להבחין אבחנה מאוד ברורה בעצם על מה אנחנו מדברים. אנחנו די שקופים. ז"א יש לנו הקלטה של מועצת העיר, מתפרסמת אח"כ הפרוטוקול מתפרסם באתר שלנו ויש לנו כאן שולחן שבו יושבים נציגי התקשורת, בכל ישיבת מועצה, ואני סמוך ובטוח שאם היו, לכשמגלים שיש איזה שהוא נושא, אני סמוך ובטוח שאם נציגי התקשורת מגלים משהו שהוא מעניינם, שמעניין את תושבי העיר, אז גם שם זה מתפרסם וזה שקוף וגלוי.

בעצם מה שקרה בישיבת המועצה האחרונה, זה חבר מועצה מתוכנו, בעצם הכריז, לא ב- MANY SO WORDS אבל הכריז 'אני לא מאמין לכם', 'אני לא מאמין לכם ולכן אני אצלם'. עכשיו, באותה מטבע אני יכול לומר, אוקיי, אז אני לא בדיוק מאמין לו שהוא לא יעשה באינפורמציה הזו שהוא מצלם, שהוא לא יעשה בזה איזה שהוא שימוש לא תקין או לא סביר. למשל. ולכן גם העלינו את זה להצבעה ורוב חברי המועצה אמרו שהם לא מעוניינים שהוא יצלם. לא הצבענו על זה שאנחנו לא מעוניינים שיצלמו, אלא הצבענו על זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 18 ט.א.

שאנחנו לא מעוניינים שהוא יצלם. ובאורח פלא, בישיבת מועצה די משמימה הייתה כל ישיבת המועצה הזאת, פתאום הופיע צלם עיתונות. הפלא ופלא, באמת אירוע מרכזי. כל העסק הזה זה באמת ניסיון לייצר קטטה בין הקואליציה לאופוזיציה, או לחלק מהאופוזיציה. איזה שהיא קטטה, זה ממש לא רציני, ומה שעוד יותר לא רציני, זה שבאים ואומרים לנו שקיפות. שקיפות. אבל אנחנו לא מדברים על שקיפות כאן בכלל. אני סיימתי, תודה.

גרמן: תודה רבה , יריב.

יריב: אני משתדל לכבד בד"כ את כל מי שנמצא כאן. לגבי דרור עזרא, לפחות עליו אישית אני משקיע אני חושב

בשבוע, כמה שעות טובות על מענה לכל מיני שאלות, בד"כ מטומטמות לחלוטין כמו היום, ואני משתדל לעשות את זה כי באמת יש שקיפות ציבורית,

עולמי: אבל זה לא יפה. תעירי לו, זה לא יפה איך שהוא מדבר.

עזרא: שיגיד מה שהוא רוצה,

יריב: וזה נתונים שהוא מבקש, ובד"כ אני חושב שזה נתונים שהוא כבר ביקש,

גרמן: מי מעיר לך כשאתה מנבל את פיך או מעליב?

עולמי: אני קורא למישהו מטומטם כאן?

גרמן: אתה קורא בהחלט ואם לא מטומטם אז דברים אחרים, עולמי: יש לך הרבה סטנוגרמות, תראי מתי קראתי לחבר מועצה אחר מטומטם.

גרמן: אז אתה קורא בשמות אחרים, וכל פעם שאתה תעליב חבר מועצה אני אעיר לך,

יריב: גם היום מה שהוא שאל הוא שאל כבר בפעמים קודמות,

רפאל: וגם את ראש העירייה...

יריב: והוא קיבל את אותן תשובות וזה ממשיך, וזו מערכת שלמה שעובדת,

עולמי: ... ביני ובין ראש העיר אנחנו מקניטים אחד את השני, זה בסדר, רפאל: כן, ממש.

יריב: מערכת שלמה שעובדת שעות על שעות ואני הכי קטן פה לדעתי משאר עובדי העירייה, על נתונים באמת

מיותרים לדעתי. אבל בסדר, שקיפות ציבורית ודמוקרטיה ואנחנו עושים. אבל מכאן להגיע לצילומים בסתר?

אפילו לא כאן, בישיבות אחרות של תכנון ובנייה, שהוא שם מצלמה בלי שאף אחד יראה? זו התנהגות של חבר?

עזרא: זה טענה שקרית.

יריב: שקרית?

עזרא: אני מבקש שתחזור בך, זו טענה שקרית.

יריב: אני לא אחזור בי. בגלל מה שעשית כאן, כמעט שנה שלמה צילמת אנשים בלי שהם יודעים. ככה לא מנהג חבר

מועצה,

עזרא: יריב, אתה טענת טענה שקרית,

יריב: וכך לא מתנהג בן אדם ירוק, ואם אתה אחראי על הירוקים במדינת ישראל, עצוב למדינה שלנו. פשוט עצוב.

עזרא: יריב, אתה טענת טענה שקרית פה.

גרמן: מה לגבי ההצעה?

יריב: אני בעד שקיפות ואני בעד לצלם ישיבות מועצה. לא באופן פיראטי ולא באופן לא ישיר כמו שאתה עושה, וזו

חוצפה מה שאתה עושה וזה לא חדש עם ההתנהגות שלך.

גרמן: טובה ולאחר מכן צביקה.

רפאל: אני פשוט לא מבינה איך מדברים על שקיפות ונשארים במעטה סודיות. מה זאת אומרת שנה שלמה צילמת אותנו בלי לשקף לנו את זה? בלי להגיד לנו את זה, בלי לבקש את אישורנו? מה זה הדבר הזה?

עזרא: למה אני צריך לבקש אישור?

רפאל: מה זאת אומרת למה? אם אתה רוצה לצלם אותי למה שלא תשאל אותי? מה, אני ככה? אתה תעשה מה שאתה רוצה עם התמונות שלי? מה זה הדבר הזה?

עזרא: את הולכת ברחוב, את שואלת את האנשים ברחוב שאת מצלמת אותם?

רפאל: סליחה דרור, זאת ישיבה מסודרת, ישיבה חוקית, יש חוק וסדר.

יריב: אתה העלית הצעה שהדבר הזה, החומרים שאנחנו מצלמים הם סודיים, אתה העלית את זה. אז לך מותר?

אתה מעל לחוק,

עזרא: פה הישיבה פומבית.

רפאל: המינימום של הגינות בין בני אדם, שלא לדבר על החוק, עזרא: איזה חוק?

רפאל: החוק לא מאפשר לך לעשות את זה.

עזרא: איזה חוק?

רפאל: תיכף תשמע, סליחה. לא הפרעתי לך לדבר. מינימום בין בני אדם זה להגיד חברים, אני מבקש לצלם אתכם בישיבות המועצה ולשמוע מה אומרים ולא לעשות את זה בסתר, לא לעשות את זה במחשכים. בבקשה היה בג"צ של 857/91 של טלחמי סמי נ' ראש עיריית שפרעם, נדונה סוגיה דומה והיא עקב זכותו של חבר מועצה להקליט את ישיבות המועצה, וזאת כאשר עפ"י הוראות החוק במועד פסק הדין עוד לא קלה חובת הקלטה של ישיבות מועצה. בית המשפט פסק שמתוקף סמכותו של יו"ר הישיבה לנהל את הישיבה, נגזרת סמכותו להסכים או לסרב להקלטות דיוני המועצה ע"י אחד מחבריה, וכי זאת חובתו של חבר המועצה לקבל את הסכמתו. ביקשת את הסכמת יו"ר המועצה? תענה לי כן או לא, עזרא: אחרי שיתנו לי זכות דיבור אני יענה.

רפאל: ביקשת?

עזרא: כשיתנו לי זכות דיבור אני יענה.

רפאל: אני שואלת אותך, תענה.

עזרא: כשיתנו לי זכות דיבור. תסיימו את הדברים שלך.

רפאל: אוקיי הבנו אותך. אז אתה עושה מה שבא לך וכולנו צריכים לעמוד בפני החוק ולהיות שקופים ואתה עושה מה שמתחשק לך, גם אם זה בניגוד לחוק. ככה אתה נראה שקוף. אוקיי, הבנו.

צבי הדר: יש פה אמירה שאנחנו מחפשים שקיפות, וזה סמל שכולנו פה מתקשים, או שהיא פראזה שכולנו מתקשים

מאוד לעמוד מולה. אני רוצה לחדד את העניין הזה.

בעצם כמה הצילום הזה מוסיף שקיפות? ותיכף אני אציג גם את הנימוקים נגד הדבר. לאור העובדה שהישיבה הזאת מוקלטת, כל מילה מוקלטת ויש סטנוגרמה, אז מה מוסיף הצילום? את השאלה מי אכל באיזה שהיא נקודה עגבנייה? מה אכלנו ומי מעדיף עגבנייה ומי מעדיף רוגלך? מ ה השאלה פה? מתי מישהו קם ויצא החוצה? כלומר איפה המידע שהציבור אמור לקבל אותו ונותן איזה שהיא תמונת מצב יותר טובה ויותר משמעותית על מה שנעשה פה ? לעניות דעתי, התועלת שיוצאת מהצילום הזה היא שואפת לאפס.

עכשיו אני רוצה להסביר גם מה ההתמרמרות שלי מהעניין הזה, ואני כבר מודיע מראש שאני השתכנעתי שלא

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 19 ט.א.

משנה כמה שאני צודק בעניין הזה, הסמליות הזאת של המילה שקיפות היא כ"כ חזקה שאני לא יכול לעמוד נגד הדבר הזה. אבל אני רוצה שתדעו שיש נזק.

אני רוצה להגיד לכם, אני באופן אישי, אני אומר לכם לא מהיום שאני חבר מועצה, הרבה לפני כן, ואני הזמנתי אנשים ל בוא אלי הביתה ולראות כמה צילומים באלבום המשפחתי אתם תראו צילומים שלי. אני שונא להצטלם. פשוט שונא. מה לעשות? זה מטריד אותי. זה גורם לי איזה תחושה של חוסר נוחות בעניין הזה.

אני לא חושב שזו זכותו של הציבור לדעת אם אני אוכל היום עגבנייה או אוכל רוגלך. לא חושב שזה זכותו של הציבור. יותר מזה. כולנו פה או חוץ מאשר ראש העירייה והסגנים בשכר, עובדים בהתנדבות, פעילים בהתנדבות, פעילי ציבור בהתנדבות. אני חושב שזה אחד מהדברים שאני הכי מנסה לעשות, זה לגרום לאנשים שבהחלט יש להם מה לעשות ובהחלט יש להם מה להגיד ויש להם אג'נדה ויש להם, לאו דווקא כמו שלי, לבוא ולהיות פעילים בחזית הציבורית, ואני רואה יותר ויותר אנשים נמנעים מלבוא ולהיות בחזית הציבורית הזאת , ואחת מהסיבות של העניין הזה, זה המטלות הנוספות האין סופיות.

אני למשל נדרשתי להגיש הצהרת הון. תאמינו לי אין לי מה, אני נבדק ע"י מס הכנסה מדי שנה. אין בן אדם יותר שקוף ממני. אין. פשוט אין דבר כזה. מה זה לפלף חבל לכם על הזמן, ואני אומר לכם שאני הרגשתי לא בנוח,

וייס: ועכשיו יצלמו אותך שאתה לפלף,

הדר: אני ועוד איך לפלף, בעניינים האלה עד הגרוש האחרון, ואני אומר לכם שאני הרגשתי מאוד לא נוח להגיש את הצהרת ההון שלי. אתם יודעים למה? משום שקיבלתי מכתב ממשרד הפנים שאני ראיתי בו זילות לפרטיות שלי, ואני לא חשבתי שמשרד הפנים מגן על הפרטיות שלי כמו שצריך עד כדי כך שאני מצאתי לנכון במכתב הלוואי להפנות את תשומת ליבם של הפקידים לכך שהם חייבים עפ"י דין להגן על הפרטיות שלי. אני לא רוצה לראות את הצהרת ההון שלי בעיתונות. זה לא העניין. העניין של החוק, זה לבוא ולראות את הצהרת ההון שלי איך שאני נכנס לתפקיד ואיך שאני יוצא מהתפקיד, שאני אוכל להצהיר על כל פרוטה, ותאמינו לי כל פרוטה אני יכול להצהיר עליה.

אני לא חושב שהציבור זכאי לראות מה אני אוכל בארוחה, וזה לא מעניין אותם, זה לא העניין .צריכים לדעת מה אני מדבר. מה הדעות שלי.

עזרא: זה מה שמוקלט,

הדר: נכון, אבל לא צריך לראות את זה. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. סליחה, אני לא מתווכח, אני אומר את דעתי. בתי המשפט, פומביות הדיון נולדה בבתי המשפט. האם בבתי המשפט במדינת ישראל מצלמים כל דיון?

לא. למה? משום שמשפיעים, יש מחקרים לאין סוף שהתנהגות של אנשים מושפעת ממצלמות. כלומר, כשמדברים על טלוויזיה, הטלוויזיה איננה עובר אורח שרק רואה. עצם נוכחותן של מצלמות משפיעה על התנהגותם של אנשים. אני בטוח שאם היו פה מצלמות אז הדיון הקודם שלנו, שהיה לפי דעתי דיון נפלא, לא היה נראה כמו שהיה נראה, ואני חושב שאנחנו מפסידים מזה.

עולמי: חבל שאתה חושב ככה.

הדר: זו דעתי.

עולמי: אני לא.

הדר: זו דעתי וכמו שאומרים המשפטנים, אני גם תומך בה. וזה העניין, ואני אומר לכם מראש, קשה לי מאוד מאוד, אני בעד שקיפות מלאה, אני לא חושב שיש מישהו יותר שקוף ממני עד כדי אבסורדים, אבל אני חושב שבמקרה הזה אנחנו פוגעים באינטרס הרבה יותר חשוב. אני חושב שצריך גם להגן על אנשים שלקחו על עצמם מטרה ציבורית, להגן עליהם ולא לדרוש מהם חשיפה שאין בה שום תועלת. כלום. לא רואה את התועלת בעניין.

אני סיימתי, תודה.

גרמן: האם עוד אנשים? אתה וודאי תרצה להגיב לקראת הסוף. האם עוד אנשים רוצים להביע את דעתם.

עזרא: אני יכול לסכם אם תרשו לי. קודם כל ההערה של יריב שאני מקליט ישיבות, ועדות תכנון ובנייה, זה שקר מוחלט. פשוט שקר מוחלט.

יריב: כשאני הייתי שם אתה הקלטת.

עזרא: שקר מוחלט.

גרמן: אז יכול להיות שבזה זה טעון. אוקיי.

עזרא: לדברים של טובה שהקלטתי בסתר. ראשית, בתחילת הקדנציה הבאתי לפה מכשיר הקלטה של אודיו וכולם ראו אותו ואפילו היה,

גרמן: אני מצטערת, אני לא ראיתי ולא ידעתי.

עזרא: היה מכשיר של אודיו,

גרמן: האם הודעת למישהו? האם ביקשת ממני רשות כיו"ר הישיבה?

עזרא: גברתי תני לי להשלים. היה מכשיר של אודיו שגם נשאל, יריב אני חושב אפילו שאל את היועצת המשפטית אם מותר לי להקליט עם מכשיר אודיו,

גרמן: אני לא שמעתי מה יריב שאל, אני יודעת שאני לא ידעתי.

עזרא: היא אמרה כן, אין בעיה עם זה.

גרמן: האם אתה שאלת?

וייס: ... להסתכל בסטנוגרמות,

גרמן: ומה עם הצילום?

עזרא: המכשיר של הזה לא כל כך תפקד כמו שצריך, קניתי את המצלמה הזאת.

גרמן: האם הודעת למישהו?

עזרא: לא הודעתי.

גרמן: האם אמרת למישהו? האם מישהו ידע?

עזרא: אני שמתי,

עולמי: ודאי, כל מי שיושב כאן ידע.

גרמן: לא, אף אחד לא ידע. עד לישיבה הקודמת אף אחד לא ידע.

עזרא: גברתי תני לי להשלים. המצלמה פה היא גלויה. לא הסתרתי אותה בשום דרך שהיא.

גרמן: האם הודעת למישהו?

עזרא: לא הודעתי,

גרמן: האם ביקשת את רשותי כיו"ר הוועדה? אתה לא משיב, עזרא: גברתי תני לי להשלים,

גרמן: אתה לא משיב. התשובה היא לא. לא ביקשת.

עולמי: איך זה מרגיז שהוא לא משיב לך? זה מעצבן, נכון?

גרמן: לא. ממש לא.

יריב: דרור, זה נראה כמו מצלמה? דרור, זה מצלמה? זה נראה מצלמה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 20 ט.א.

עזרא: כן, זה מצלמה, מה אתה רוצה.

רפאל: זה לא נראה מצלמה.

גרמן: טוב, לא חשוב. חברים בואו.

גרמן: מי שמסתכל על זה רואה שזה מצלמה.

יסעור: ה יום כל פלאפון זה מצלמה, בחייכם. זה אומר שכל אחד פה מצלם?

עולמי: זה העניין, כל אחד יכול לצלם.

גרמן: דרור, תשלים את דבריך.

דובר: מה זה האור הזה? זה מבייץ עכשיו? מה זה האור הזה?

עולמי: איפה אור? איפה אתה רואה אור?

דובר: האור האדום הזה בידית.

עולמי: זה כדי שהמצלמה תגיע לאירן, היא צריכה מטוס תדלוק.

דובר: ראש העיר, אני יכול גם להגיד משהו?

עזרא: ישיבות המועצה הן פומביות.

גרמן: אכן,

עזרא: אנחנו כאן מקום ציבורי,

גרמן: גם זה נכון,

עזרא: כמו הרחוב,

דובר: גם בית משפט ציבורי,

גרמן: גם זה נכון,

הדר: ... מגבלות ברחוב, אתה בעצמך אמרת,

עזרא: רגע, גברתי, תגני עלי מהפרעות.

גרמן: נכון, אתה צודק. דבר.

דובר: הוא ראוי להגנה מן הצדק.

גרמן: זה נכון, הוא ראוי להגנה.

עזרא: אבל לא רש זה שזה פומבי. אנחנו נבחרי ציבור. הציבור שלח אותנו. לא כמו שופטים ולא כמו אני לא יודע מה, הדוגמאות האחרות שנתתם, הציבור שלח אותנו וזכותנו, אם אנחנו רוצים, להראות לציבור מה שאנחנו עושים.

דובר: אז למה אתה לא מצלם את עצמך? למה אתה מצלם את ראש העיר?

עזרא: איך מגיבים? תקרא גם את פסה"ד שהיועצת המשפטית הפנתה אותה. גם מה שמגיבים להצעות שלנו, כשאני שואל שאילתא וגב' ראש העיר משקרת, זה מעניין את הציבור. בוודאי שזה מעניין את הציבור. עובדה, שיקרת.

גרמן: לא עובדה.

עזרא: עובדה שיקרת. יש הקלטה

יריב: עובדה שהקלטת בסתר, זו העובדה היחידה כאן בסיפור,

עזרא: לא הקלטתי שום דבר בסתר.

)מדברים יחד(

גרמן: דרור, גם אם תחזור על השקר הזה מיליון פ עמים זה לא יהפוך את זה לאמת. אתה חוזר על שקר והוא לא יהפוך לאמת.

יסעור: אם זה היה במסגרת הישיבה, אז זה הוקלט. אם זה לא במסגרת הישיבה אז אין לך שום זכות, אז גם אם נקבל פה החלטה זה לא יקליט,

גרמן: אתה רוצה לומר דבר מה נוסף?

וייס: זה לא הייתה ישיבת מועצה שהוא הקליט, זה הייתה ועדת בניין עיר, עזרא: אני לא הקלטתי,

גרמן: שהוא אמר שהוא לה הקליט,

וייס: אתה עכשיו אמרת שאתה לא מקליט בועדת בניין עיר.

עזרא: אתה טוען שהקלטתי? לא אני הקלטתי. אוקיי? תוכיח שאני הקלטתי, לא הקלטתי.

גרמן: אתה צילמת.

עזרא: צילמתי את ישיבת המועצה.

גרמן: לא, אתה צילמת את ישיבת ועדת בניין עיר.

עזרא: לא, אז את לא מדייקת. לא.

גרמן: לא, בסדר.

עזרא: לא. תסתכלי על הציטוט שוב.

גרמן: בסדר, תשלים את דבריך דרור.

עזרא: הפעילות הציבורית שלנו צריכה להיות חשופה, וזכותי המלאה לציין את פעילותי הציבורית, ופעילותי הציבורית כוללת,

יריב: את פעילותך הציבורית,

עזרא: גם דברים שראש העיר אומרת. גם מענה לשאילתות. גם מענה להצעות לסדר, גרמן: אין לך זכות לא להקליט ולא לצלם ללא רשותי, יסעור: זה בהקלטה, זה לא בצילום.

גרמן: וללא החלטת מועצה.

עזרא: לא, זה מקום פומבית.

גרמן: אין לך זכות ואתה עובר על החוק. אתה עובר על החוק. אתה מתנהג בניגוד לחוק ובחוסר שקיפות מובהק, עזרא: אני לא ראיתי בחוק שום איסור,

גרמן: כמי שמדבר על שקיפות.

עזרא: אין בחוק שום איסור.

נפתלי: יש היתר?

עזרא: לא, צריך היתר.

גרמן: החוק מדבר על כך שצריך היתר מיו"ר המועצה.

עזרא: לא, תקשיבו. יש בחוק שאומר שהישיבות יהיו פומביות ופתוחות לקהל. יותר מזה, יש בהמשך של הסעיף הזה, אפשרות לצלם ולשדר אותן, בהמשך של הסעיף. אז הקלטה, לא רק שיש...

גרמן: שכולם יחליטו על זה, זאת החלטה,

רפאל: מה הלאה כתוב שם?

עזרא: זה לא החלטה. הישיבות הן פומביות, ברגע שהן פומביות,

יריב: בקיצור, ידעת שאתה צריך לקבל אישור ולא עשית את זה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 21 ט.א.

עזרא: לא הייתי צריך,

יריב: ... אתה פשוט רמאי וזה מה שאתה עשית, זה רמייה. מה שעשית זה רמייה.

גרמן: בוודאי לא שקוף וגם פעלת בניגוד לחוק. שלושת הדברים גם יחד. אתה רוצה להשלים את דבריך?

עזרא: יש את פסק הדין הזה שאתם טוענים. הפסק דין טוען לגבי הקלטה בעצם, שאומר שהקלטה לא תינתן, שאם מכשיר ההקלטה מפריע לישיבה,

גרמן: יש לו חו"ד שקיבלת מהיועצת המשפטית שלנו, ששאלת או תה. היועצת המשפטית הסבירה לך שאין לך רשות אלא אם כן אתה פנית ליו"ר הישיבה והיא נתנה לך רשות. היועצת המשפטית אמרה לך את זה. אתה לא סומך על היועצת המשפטית?

עזרא: הפסק דין הזה מדבר,

גרמן: היועצת המשפטית מדברת על הקלטה וגם על צילום. יש לך פה חו"ד שאתה קיבלת אותה.

עזרא: את לא נתת לי להשלים. מילא היית מביאה חוות דעת לפני ישיבת המועצה הקודמת, במקום לעשות דיון של 50 שניות ולעשות הצבעה בלי דיון, אז הייתי אומר בסדר, יש לך איזה שהיא חוות דעת. אבל לא הבאת גרמן: דרור, אל תטיף לי מוסר. אתה צריך כל כך הרבה מנות של מוסר לפני שתוכל להטיף למישהו מוסר, אחרי מה שעשית.

עזרא: רגע, מה שעשיתי. מה שעשיתי הוא כ"כ רע שחשפתי את השקרים שלך, זה מה שעשיתי.

גרמן: ובניגוד לחוק מה שאתה עשית,

עזרא: אם לא הייתי חושף את השקרים שלך זה לא היה מעניין אותך.

גרמן: דרור עזרא, אני מעולם לא שיקרתי ולעולם לא אשקר, עזרא: את שיקרת, מה לעשות?

גרמן: ועל ראש הגנב בוער הכובע, והפוסל במומו פוסל.

עולמי: עוד כמה? הכל עובר עליך וקקי בידיך? מה זה הרמה הזאת.

רפאל: זה לא יפה לדבר ככה, ירון.

עולמי: זה לא יפה לזרוק 20 סיסמאות ברצף,

רפאל: מה שעכשיו אמרת מאוד לא יפה.

יסעור: ירון, חבל שאתה מגן עליו על דברים שהם לא בסדר.

גרמן: תסיים בבקשה, היו לך 5 דקות ועכשיו אתה נואם 10 דקות. יש לך 5 דקות, לא יותר מזה. תסיים או שאני אסיים.

עזרא: הפרעת לי באופן תדיר. פסק הדין מדבר שחופש הדיבור...

)מדברים יחד(

יריב: שיצלם אותך כל הישיבה נראה אם זה לא מפריע לך,

עולמי: תצלם אותי, נו בא תצלם אותי.

גרמן: יריב בא נסיים.

יריב: אחרי שיראו אותך תאמין לי שאף אחד לא יצביע לך. תאמין לי, לא במקומי, לא בארצי, לא תגיע לשום מקום

כשיראו איך אתה מתנהג. בשום מקום.

עולמי: מצוין, צלם אותי.

דובר: לצערי אתה טועה.

עזרא: אני רוצה להזכיר לכולם שמועצת העיר, עיריית הרצלייה מצלמת את הציבור. יש מצלמות כמעט בכל פינה, גרמן: גלויות, ידועות וברורות,

עזרא: בכל פינה בעיר,

וייס: אבל הודיעו בכל מקום, הודיעו מראש שמצלמים, עזרא: והיא מצלמת את הציבור, אבל משום מה היא לא רוצה שיצלמו אותה. אני לא מבין למה.

גרמן: תודה רבה, חברים אנחנו,

עזרא: אבל חבר מועצה אסור. אז מה שאת אומרת רות, רפאל: דרור תודה, תפשנו אותך בקלקלתך. פעם אחת מותר לך להודות, לא קרה כלום.

עזרא: אני לא כפוף, אני גאה,

רפאל: בסדר, תודה שטעית. קורה.... מה קרה?

גרמן: חברים, אני רוצה לקרוא לחברים חוות דעת של היועצת המשפטית שנשלחה ד"א לחברי המועצה, בעוד כך שניסו לערער על ההחלטה שלנו במועצה הקודמת שקבעה שדרור עזרא לא יכול לצלם. הוא המשיך לצלם, ז"א הוא עשה עבירה על עבירה,

יסעור: וגם עכשיו הוא מצלם.

גרמן: וגם עכשיו הוא מצלם, אנחנו מיד נגיע להחלטה ואנחנו נראה מה יהיה בעתיד, מור: ההצעה הזאת לסדר עולה בדיון?

גרמן: עלתה.

רפאל: אנחנו כבר דנים בזה שעה דידי.

מור: הנושא הבא הוא נושא בסדר היום בדיוק באותו נושא, אז נחבר את זה ביחד פשוט.

גרמן: אנחנו דנים כבר. אני רוצה לקרוא. אני אקרא רק את הפסקאות הרלבנטיות.

בבג"צ ,857/91 אני מתנצלת שאני חוזרת על מה שטובה אמרה אבל חשוב מאוד לשמוע, מדובר על סוגיה דומה והיא על היקף זכותו של חבר מועצה להקליט את ישיבות המועצה. בית המשפט פסק שמתוקף סמכותו, גם סמכותה, של יו"ר הישיבה לנהל את הישיבה, נגזרת סמכותו להסכים או לסרב להקלטת דיוני המועצה ע"י אחד מחבריה וכי זאת חובתו של חבר המועצה לקבל את הסכמתה של יושבת הראש. דברים אלה ביחס להקלטה יפים אף לעניין צילום הישיבה. יו"ר הישיבה, זה לגבי הישיבה הקודמת, "פעלה במסגרת סמכותה הקבועה לניהול ישיבה ובחרה להביא לפתחה של מועצת העיר את הנושא שכאמור לא היה ידוע ועלה במפתיע בפעם הקודמת, כך שממילא לא ניתן היה לכלול אותו לסדר היום. אכן לישיבות המועצה כללים קבועים וקשיחים הקבועים בתקנות. יחד עם זאת, חייבת להיות ליו"ר הישיבה גמישות מסוימת הנובעת גם מהצורך", זה לגבי הגמישות וזה לא כל כך, "ככל החלטה, אף את ההחלטה לאשר או שלא לאשר צילום ישיבות מועצה, יש להפעיל עפ"י כללי המשפט התקין, דהיינו ההחלטה צריכה לעמוד במבחן הסבירות ותוך איזון בין עקרונות של פומביות הדיון, חופש הביטוי והאוטונומיה של הרצון הפרטי אל מול הצורך בניהולה התקין של הישיבה ללא הפרעה".

אני רוצה לקרוא את העיקר. "לסיכום, חבר מועצה המבקש להקליט או לצלם את הישיבה, צריך להודיע על כך ולקבל אישור של יו"ר הישיבה. הואיל והנושא הובא לפתחה של מועצת העיר, אציע כי מועצת העיר תשוב ותדון מחדש באופן עקרוני בנושא צילום ישיבות המועצה", כך עשינו מזה חצי שעה, "ובכלל זה בהחלטה שהתקבלה בישיבתה מיום 14.12.12", תיכף נדון גם בזה כדי שיהיה בטוח גם..., "החלטה המסרבת לאפשר לחבר מועצה לצלם את ישיבות המועצה צריכה להתקבל על בסיס של שיקולים עניינים ורלבנטיים. ככל שתסורב בקשתו של חבר המועצה לצלם, אין הוא רשאי לצלם במהלך הישיבה." אי לכך, לסיכום, אני מציעה

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 22 ט.א.

שאנחנו איננו,

עולמי: תגידי הצעתי לסדר לא בהצעתך לסדר,

גרמן: אנחנו העלינו את זה לסדר, סליחה, אתה העלית הצעה, לך יש הצעה, אנחנו נצביע על הצעת ההחלטה שלך.

אני מציעה את ההצעה שלי לסיכום. אנחנו נצביע בהחלט על ההצעה שלך, עולמי: לא, במיוחד כשאת מסכמת את ההצעה שלי לסדר. מצוין.

גרמן: העלינו את ההצעה לסדר. ללא ספק. אי לכך, אני מציעה שאנחנו למרות שדרור עזרא לא ביקש מאיתנו, מאחר ואנחנו יודעים שמר דרור עזרא מצלם באופן חד צדדי וכנראה שהוא צילם כך במהלך שנה מבלי להודיע לנו, בחוסר שקיפות בולטת ותוך חוסר יושר מובהק, אנחנו מחליטים שאין אנחנו מאפשרים למר דרור עזרא לצלם את ישיבות המועצה. סעיף א' בהחלטה. ב' – אנחנו מוצאים ל נכון שההקלטות שלנו הן השקיפות בהווייתם. לגבי צילום, נעשה דיון מיוחד בנוסף לדיון הזה, נשקול את כל הצדדים, נשאל ונראה מה עושים ברשויות אחרות וכרגע אנחנו לא מאפשרים ולא מאשרים צילום של ישיבות המועצה, מכל הסיבות שצביקה העלה בצורה כ"כ משכנעת וכ"כ הגיונית וכ"כ ציבורית ונכונה. כמו כן אנחנו מחליטים שכל עיתון או כלי תקשורת המבקש לצלם, יבקש רשות מיושבת ראש המועצה שתעלה את זה למועצה, ורק לאחר שהמועצה תקבל החלטה אם, מראש, הוא יבקש מראש, אף עיתון לא יתפרץ הנה, יגרום למהומות ולפרובוקציות ולאחר מכן יבואו ויאמרו שזה חוסר שקיפות. אין פרובוקציות פה בישיבות. הישיבות הן כאן כדי לקבוע ולקבל החלטות ולא כדי לעשות פרובוקציות. ולכן כל עיתון, כל כלי תקשורת שמבקש לצלם את ישיבות המועצה, יפנה כמקובל בטרם ישיבה, ייאמר לו מתי והאם בכלל, ועד אז לא יוכלו להתפרץ ולצלם את הישיבה, עולמי: אליך? למה לא לדוברת?

גרמן: מפני שאני יו"ר הישיבה, וזה יכול להיות באמצעות הדוברת, ואני אעלה את זה למועצה, לא אני אקבל את ההחלטה והמועצה היא זו שתקבל. אבל זה יהיה מראש, ומהיום ואילך במידה ואנחנו מקבלים, מר דרור עזרא מפסיק את ההקלטות ואת הצילומים שהוא עושה, עזרא: לא יפסיק,

יריב: אז אל תהיה פה,

עזרא: אתה אל תהיה פה אם אתה לא רוצה,

יריב: אתה אל תהיה כאן, אתה עושה דברים,

עזרא: אם אתה לא רוצה להצטלם, סימן שיש לך משהו להסתיר.

גרמן: חברים מי בעד ההצעה? מי נגד? תודה רבה.

עולמי: אפשר בבקשה להעלות את ההצעה המקורית שהועלתה לדיון?

גרמן: אני מבקשת גם להעלות את ההצעה של ירון. מי בעד ההצעה של ירון?

עולמי: אני אחזור עליה. הצעה לסדר שהועלתה לדיון. "מועצת העיר מחליטה כי בהתאם לפקודת העיריות, ישיבות מועצת העיר הן פומביות, פתוחות...

דובר: דרור, תצלם אותו עכשיו,

עזרא: אני לא צלם,

דובר: למה? הוא עכשיו אומר את ההצעה החשובה,

עולמי: לקהל הרחב. ניתן להקליט אותן, לצלם בהן ואף לשדרן. מועצת העיר מורה לצוות העירייה, כי החל מישיבת המועצה הבאה יצולמו ישיבות המועצה בשידור ישיר באתר העירייה. ההקלטות יועלו לאחר השידור לאתר.

גרמן: מי בעד הצעתו של ירון? מי נגד? תודה רבה.

דובר: גברתי ראש העיר יש לי שאלה. מאחר,

גרמן: מהרגע הזה אתה מתבקש להפסיק את ההקלטה.

עזרא: אני לא אפסיק, תזמיני משטרה.

דובר: אז זאת השאלה שלי, מה הסנקציות שיש לנו,

גרמן: בסדר, אנחנו מיד נראה. מכיוון שזאת עבירה על החוק, תוגש תלונה כדין למשטרה וגם ליועץ המשפטי וגם למשרד הפנים. אנחנו נגיש תלונה. אני משערת לעצמי שמנוגד,

יריב: אפשר להוציא אותו מכאן. את יו"ר הישיבה, הוא עושה משהו מנוגד לנהלים שלנו בואו נוציא אותו,

גרמן: לא, לא, אני לא מוציאה, באמת חבל.

הדר: אני מבקש להעיר עוד הערה. יש נושא של חוק הגנת הפרטיות. חוק הגנת הפרטיות שחל גם עלינו, מדבר על הנושא של מ אגרי מידע, ואני מציע לך לבדוק את האפשרות, לבדוק משפטית האם בהקלטות האלה ובשימור, אני לא יודע מה אתה עושה, אבל יש בהחלט מקום לסברה ששמירת האינפורמציה הזאת, עזרא: ישיבות פומביות,

הדר: ששמירת האינפורמציה הזאת,

רפאל: צריך אישור של רשם מאגרי המידע,

הדר: תאמין לי, שהרי אתה שלחת אלי מייל, ואני מודה, לקח לי הרבה יותר מדי זמן לרכז את הנושא של הזה של המצלמות במרחב הציבורי,

עזרא: נכון,

הדר: ואני הראשון שמודה,

עזרא: החוק אומר שהישיבות הן פומביות,

הדר: סליחה, הרחוב זה מקום פומבי, ואף על פי כן משרד המשפטים מצא לנכון לבוא וליצור את הכללים שאנחנו פה נדון, אתה בצדק גמור העלית את זה וגם אנחנו. ולכן אני אומר לך... )מדברים יחד( חבר'ה תרשו לי לסיים.

אני מזהיר, אני לא נותן חו"ד אני רק אומר לך שכדאי שתבדוק את עצמך אם העניין הזה איננו מהווה עבירה על החוק.

עזרא: אתה טוען שישיבות מועצה הן פרטיות,

הדר: אני לא מתווכח איתך, אני לא היועץ המשפטי שלי, אבל אני מציע שתבדוק עם היועץ המשפטי שלך.

גרמן: אנחנו רק טוענים דבר אחד. החלטת המועצה היא שאתה לא מצלם. אתה מסרב להחלטת המועצה, עזרא: אני מסרב. הישיבות הן פומביות.

גרמן: תוגש תלונה בהתאם,

עזרא: תגישי מה שאת רוצה,

גרמן: ואנחנו נטפל בזה. יש גורמים משפטיים שבהחלט יטפלו בך ובפעולותיך.

עולמי: בג"צ.

גרמן: אנחנו ממשיכים הלאה.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

תב"רים

מור: תב"ר 153 סקר שילוט האם יש הערות? התב"ר הבא.

תב"ר 1579 – תכנית אב לקיימות בעיריית הרצלייה.

עזרא: יש לי. אני הסתכלתי על התב"ר הזה. לא מדובר פה בתכנית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 23 ט.א.

מור: מה השאלה שלך מר עזרא?

עזרא: אני מפנה אל הדף הזה שצרפתם פה, אל החומר המקדים. .10.11.2011 לא מדובר פה בהכנת תכנית, גרמן: מה השאלה שלך?

מור: מה אתה שואל.

עזרא: לא מדובר פה בהכנת תכנית.

גרמן: מה השאלה שלך?

עזרא: מדובר פה בייעוץ לתכנית.

גרמן: מה השאלה?

עזרא: ייעוץ,

מור: מכינים תכנית,

עזרא: תשמע, יש פה,

גרמן: מר דרור עזרא לא מבהיר את עצמו. נא להעלות את זה להצבעה. מי בעד?

עזרא: רגע, אני רוצה להשלים את השאלה.

גרמן: אני לא מרשה לך להשלים.

עזרא: גברתי היועצת המשפטית יש לי 5 דקות.

גרמן: מי בעד התב"ר? מי נגד? תודה רבה. אנחנו ממשיכים הלאה.

עזרא: יש לי 5 דקות רשות דיבור,

גרמן: אנחנו בתב"ר מס'...

עזרא: אני מבקש מהיועצת,

גרמן: את השאלות שלך אחרי ... אתה יכול לשאול,

עזרא: שהיועצת המשפטית תשיב אם יש לי 5 דקות,

דורון: איך אתה רוצה הגנה מהיועצת כשאתה מצפצף על כל החוקים?

עזרא: יש לי שאלה, אם יש לי 5 דקות,

דורון: איך אתה רוצה הגנה כשאתה מצפצף עלינו? על החוק? על הכל? איך אתה רוצה הגנה משפטית.

גרמן: סליחה דורון, זה לא חשוב מה שהוא רוצה, אנחנו ממשיכים, אנחנו בתב"ר מס' ,3 עזרא: זו הסיבה שאני מצלם.

גרמן: דידי אתה מתבקש להחליט.

מור: סקר היתכנות טכנולוגית לתכנית כלכלית להתייעלות אנרגטית. הערות?

דובר: התב"ר הזה בהמשך יתוקן. תסתכלו על תב"ר,

מור: כן, כי חוזר על עצמו.

עזרא: כן, יש פה פעמיים את זה.

דובר: אני פשוט מקצר לכם את זה, שלא תדברו על זה פעמיים. תסתכלו ב, עזרא: יש אחד 45 ואחד 70 ומשהו,

זהירן: תסתכלו בסט הבא, למעשה הוא הוגדר כך שקרן עבודות פיתוח זה 14,848 ו... .59,392 סך הכל .74,240 יסעור: אז לא צריך לאשר את זה.

גרמן: אז 3 יורד. נעבור ל-4 וכשנגיע לשם אנחנו נאשר. .4

מור: שינוי מימון נזקי הסערה בחוף הים. הערות.

עזרא: כן, יש לי שאלה. בזמנו כשאישרנו את התב"ר הזה, נאמר לנו שרוב הכספים יוחזרו ע"י חברת הביטוח, שהכל מבוטח,

גרמן: מה שאלתך?

עזרא: תני לי להשלים.

גרמן: תשאל.

עזרא: אמרו שכל הנזקים,

גרמן: מה שאלתך? או שתשאל, תשאל, אתה לא פה כדי להצהיר הצהרות אתה כדי לשאול. יש לך שאלה או אין לך שאלה?

עזרא: היועצת המשפטית, כמה זמן דיבור יש לי על כל תב"ר? כמה זמן דיבור גברתי.

עו"ד בהרב: לכל תב"ר? יש לך 5 דקות לכל עניין,

עזרא: אוקיי, עכשיו יש לי 5 דקות,

גרמן: לכל עניין, לכל התב"רים.

עזרא: לכל עניין או לכל תב"ר?

עו"ד בהרב: לכל נושא שעל סדר היום.

רפאל: תב"רים זה הנושא.

עזרא: תב"ר זה ... קודם כל יש לי 10 דקות,

גרמן: תשאל שאלה,

מור: אני אמרתי לך לפני הישיבה, יש שם שורת היגיון, זה לא שתדבר עכשיו על מזג האוויר, תדבר על התב"ר.

גרמן: כן, מה שאלתך?

עזרא: שיו"ר הישיבה לא תקטע אותי.

גרמן: מה שאלתך?

עזרא: נאמר לנו פה בישיבת מועצה, שרוב הנזקים יכוסו על, גרמן: מה השאלה דרור עזרא? נסח שאלה. מר דרור עזרא לא שואל. אנחנו עוברים לתב"ר הבא. תודה רבה.

עולמי: אבל לא הצבעת על התב"ר הזה.

גרמן: מי בעד התב"ר הזה?

רזניק: לי יש שאלה כאן. מה השתתפות חברת הביטוח כל כך נמוכה?

גרמן: למה ההשתתפות היא כ"כ נמוכה?

שמשוני: שני דברים. זה גם נוסף, ו-ב' יש חלק מהתשלומים ששולמו ישירות ל...

רזניק: וזה לא כלול,

שמשוני: וזה לא כלול בתב"ר,

רזניק: אבל זה בגלל הביטוח של הקבלנים ולא של העירייה.

שמשוני: לא. עוד פעם. חלק מן התשלומים שולמו ישירות. חברת הביטוח שילמה ישירות לקבלנים, יסעור: חברת הביטוח הביאה קבלנים שיתקנו.

עזרא: מה זה הכסף הזה?

שמשוני: לא עבר דרכנו.

עזרא: מה זה הכסף הזה?

גרמן: או, אתה רואה שאתה יודע לשאול? מה זה הכסף הזה זאת שאלה...

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 24 ט.א.

)מדברים יחד(

עזרא: את לא נתת לי להשלים.

יסעור: כי אתה התברברת, והיא עכשיו שאלה.

עזרא: אוקיי, בסדר, זכותי להתברבר. איפה הכסף? להזכיר מה שהיה בישיבת מועצה קודמת, גרמן: זכותך קודם כל לקיים את הזכויות. אתה לא מקיים את החובות אז אולי גם אין לך זכויות. אנחנו נברר את זה עוד. איזה זכויות יש לך לאחר שאתה לא מקיים חובות. לא בטוח שיש לך. תודה, מי בעד התב"ר?

עזרא: אני לא משתתף בהצבעה הזאת.

גרמן: מי נגד? אתה לא משתתף בסדר גמור.

מור: ירון מה הצבעת?

עולמי: הצבעתי בעד. אני כן מצביע שריקי.

מור: עזרא לא השתתף בהצבעה? או שאתה צריך לצאת מהאולם אולי, עזרא: לא, אני השתתפתי בדיון, לא ענו לשאלות שלי...

מור: לא שאלת,

דורון: אני במקומך הייתי מוחה ולא משתתף יותר בדיון הזה.

עזרא: אני מוחה בדרכי.

דורון: ולא משתתף בדיון, אל תהיה פראייר.

גרמן: ,5

מור: מערכת כבישים. יש הערות? פה אחד.

בית הכנסת זרובבל. הערות.

עזרא: כן, יש לי שאלה. זה מקום ציבורי, זה בניין ציבורי, זה היה צריך לעבור איזה שהוא, הוא מופעל בית הכנסת?

קודם כל הוא מופעל?

גרמן: קודם כל אם הוא מופעל? כן. התשובה היא כן.

עזרא: אם הוא מופעל הוא היה צריך לעבור איזה שהוא תהליך של הקצאה, גרמן: למה? זה בית כנסת שלנו, אנחנו מפעילים אותו, העירייה, עזרא: שמי מפעיל אותו, העירייה?

גרמן: כן, אנחנו לא מפעילים אותו באופן ישיר כמו שאנחנו לא מפעילים שום בית כנסת, אבל העירייה בנתה אותו והמתפללים מפעילים אותו. לא צריך שום הקצאה. שאלה, תשובה. מי בעד?

עזרא: אני נגד.

מור: דרור נגד. רשמתי. פיתוח כצנלסון.

עזרא: לא מצאתי שום הסבר להקדמה הזאת, בחומר המוקדם.

גרמן: ז"א אתה רוצה לשאול למה אנחנו מקדימים?

עזרא: לא, לא היה שום הסבר.

עולמי: זאת השאלה.

גרמן: אהה, לא מצאת הסבר בכלל. אין לי כאן את החברה הכלכלית, )מדברים יחד(

דובר: אנחנו מקדימים ביצוע. זה הקדמת ביצוע לא הקדמת פרויקט, עזרא: למה מקדימים?

שמשוני: יש פה הקדמה, לא הגדלה.

גרמן: אנחנו רוצים לסיים קטע שלם,

וייס: לקדם שלבים של הפרויקט.

גרמן: מי בעד? פה אחד.

מור: פה אחד, תודה רבה.

התקנת מדרגות חירום בית ספר וולפסון. הערות? תודה רבה.

מדינת היהודים – שינוי מימון בסך הכל. הערות? תודה.

גידור ושיפור גדרות במגרשי הספורט. הערות? תודה.

פרויקט השאלת ספרים. הערות?

עולמי: כן. רציתי לשאול, כי קראתי כמה, בואו נאמר, הגיגים על הפרויקט הזה מטעם, אני שואל, הפרויקט הזה נעשה כרגע בשיתוף פעולה מלא עם ועד ההורים או שיש איזה שהן התנגדויות או השגות על הפרויקט?

גרמן: לא שידוע לי. לא ידוע לי שיש השגות. לדעתי ועד ההורים מאוד מאושר מזה. לא רק זה, אלא שלמיטב ידיעתי ועד ההורים ביקש את זה לפני שנה ולפני שנתיים ומנהל האגף הוא זה שעושה את זה.

עולמי: אוקיי.

עזרא: יש לי עוד הערה. אני תוהה למה אנחנו הולכים על התוואי הזה של השאלת ספרי נייר שזה סכום מאוד גדול שיש פה 1.5 מיליון שקל ולא הולכים לתוואי של ספרים אלקטרונים, גרמן: זה מה שקיים היום במערכת החינוך במדינת ישראל.

עזרא: אוקיי, אבל אנחנו הולכים לעתיד פה,

גרמן: שאלת? נתתי תשובה. מה אתה עוד רוצה לשאול? שאלות, לא הצהרות.

עזרא: גברתי, תני לי להשלים.

גרמן: תשאל.

עזרא: הזירוז הזה לא גורם לדברים להתקצר,

גרמן: תשאל, תתרגל לשאול.

עזרא: אני רוצה להגיד משהו, לא רוצה לשאול.

גרמן: אז אנחנו לא רוצים לשמוע.

עזרא: אז אל תקשיבי. טוב שזה מוקלט.

גרמן: תב"ר, מי בעד?

מור: כולם. נגד?

עזרא: אני לא השתתפתי בהצבעה.

מור: תראה, מר עזרא ברצינות. יש לך שלוש אפשרויות הצבעה, סליחה אתה ממציא חוקים.

עזרא: טוב, תשאל את היועצת המשפטית,

מור: יש לך בעד או נגד או נמנע. אתה לא רוצה להשתתף, בבקשה בחוץ.

עזרא: אני לא משתתף בהצבעה.

גרמן: אז תצא החוצה.

עזרא: אני לא משתתף,

דידי המשמעות שלך שאתה נמנע בהצבעה. אתה לא יכול את הלוקסוס להשתתף בדיון ולא להשתתף בכלל באחת משלוש האפשרויות. אי אפשר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 25 ט.א.

עזרא: דידי, אתה ראית את הדיון, לא היה פה שום דיון.

מור: אני לא שופט. יש הוראה להצביע, בעד, נגד או להימנע. אז אתה לא יכול להיות גם משתתף, גם להימנע וגם לא להשתתף. אתה לא יכול.

עזרא: אוקיי, תביא משטרה. אהה, לא יכול.

מור: לא, ואתה לא משפטן ואתה לא פרשן משפטי.

גרמן: אנחנו לא נטריח את המשטרה בשבילך. אתה חושב שנטריח את המשטרה בשבילך? באמת. יש לי דברים הרבה יותר חשובים לעשות, תאמין לי.

עזרא: בוודאי, אז מה? תכריחי אותי איך להצביע?

גרמן: ממש לא.

מור: אתה תרשם כנמנע.

עזרא: לא, אני לא השתתפתי בהצבעה.

מור: תגיש תלונה למשטרה.

גרמן: מר דרור עזרא נמנע.

עזרא: אתם לא תחליטו לי איך אני הצבעתי.

גרמן: אנחנו החלטנו. אנחנו החלטנו, אתה נמנע.

עזרא: זה מצוין. המועצה מחליטה בשבילי איך אני מצביע.

וייס: הצבעת בעד, לא?

עזרא: לא נתנו לי לשאול את השאלה.

וייס: אני הבנתי שבעד.

דובר: שאלת שתי שאלות, אתה כבר לא יודע מה אתה עושה.

מור: מערכות לניהול ועדה מקומית. הערות? אין.

שדרוג הארכיב באגף ההנדסה.

וייס: אותו כנ"ל.

גרמן: זה רק שינוי מימון.

מור: בניית גני ילדים חדשים.

עולמי: רציתי לשאול משהו. מי עושה בפועל את הגנים האלה?

גרמן: אנחנו.

עולמי: מה זה אנחנו?

גרמן: העירייה.

עולמי: מי, אגף תב"ל?

שמשוני: מה אתה שואל?

עולמי: מי בונה את הגנים?

שמשוני: עיריית הרצלייה.

גרמן: קבלנים.

עולמי: זה יוצא למכרז או שהחברה הכלכלית או שאגף תב"ל? זה מה שאני שואל, שאלה ספציפית מאוד. מה זה עיריית הרצלייה? אתה בונה אותם?

גרמן: אף פעם אנחנו לא בונים. אנחנו גם לא בונים כבישים. אנחנו יוצאים למכרזים, או מוסרים ללא מכרז בהתאם, אם זה...

עולמי: כן, אבל יש דברים שמח' הנדסה עושה, יש דברים שאגף תב"ל עושה. למשל שיפוץ בתי הספר בקיץ, אגף תב"ל עושה?

שמשוני: אני אחראי, זה פרויקט שלי.

גרמן: זה פרויקט של המנכ"ל.

עולמי: זה מה שאני שואל.

שמשוני: שלי.

עולמי: שלך? וזה יוצא למכרז?

שמשוני: או דרך השקעה או מכרז. עוד לא החלטנו, וזה על פי חוק.

גרמן: מה שצריך יצא מכרז, מה שלא, לא.

עולמי: אז אני שואל למה אגף תב"ל שלא יעשה?

שמשוני: אתה רוצה לשאול למה ... א' ב' ג' ד'?

עולמי: כן.

שמשוני: כי יש כמה אנשים שאני רוצה שיחיו גם לשנה הבאה. מבחינת עומס העבודה שיחיו גם בשנה הבאה.

עולמי: לא הבנתי.

שמשוני: לא הבנת? אני אח"כ אסביר לך.

גרמן: יש פה פרויקט מיוחד במינו שמצריך מיומנות ופיקוח אישי של המנכ"ל, בלוחות זמנים מאוד קצרים. המנכ"ל לקח את זה על עצמו והמנכ"ל הוא זה שאחראי על הפרויקט. מי בעד?

עזרא: יש לי שאלה. לפי מה שאני הבנתי,

רזניק: אתה מתכוון להצביע? לא להצביע?

עזרא: תלוי מה,

רזניק: לא, אם אתה לא מתכוון לאחד משלושת אלה, אז אין לך רשות דיבור. אתה לא יכול לשחק אותה.

גרמן: ולא להמציא כללים ולא לזלזל בהחלטות של מועצת עיר.

עזרא: את רוצה לשמוע את השאלה?

גרמן: שאלה בבקשה.

עזרא: נאמר שהגנים האלה יהיו במימון המדינה. פה אני לא רואה שיש איזה שהוא מימון מדינה, גרמן: למה, אתה לא קורא טוב? השתתפות משרד הפנים, לא קראת?

שמשוני: 7,370 מיליון. אתה לא יודע לקרוא?

גרמן: היה לך 10 ימים יכולת לקרוא,

עולמי: משרד החינוך.

שמשוני: משרד החינוך, 7,370 מיליון,

עזרא: אם זה מימון המדינה, למה לא הכל,

שמשוני: תשאל את המדינה. המדינה מממנת,

גרמן: זה עולה יותר.

שמשוני: המדינה מממנת ב-.600,000

עזרא: מה זה, %60? מה?

שמשוני: בערך.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 26 ט.א.

גרמן: זה מה שהמדינה מממנת, זה מה שאנחנו, זה מה שזה עולה. מי בעד? פה אחד.

עולמי: אגב, זה יספיק?

שמשוני: לשנה.

גרמן: אנחנו בשנה הבאה עוד אותו דבר.

שמשוני: עוד נגלה.

עולמי: כי אני מכניס ילדים, זה חשוב לי לדעת.

רזניק: אולי דרור גם כן יעשה כמה ילדים אז הוא יהיה יותר רגוע.

מור: התב"ר הבא, מבנה אגף שאיפה, הקדמת 75,000 שקלים. הערות? תודה רבה.

ביצוע סקר היתכנות טכנולוגית... התייעלות אנרגטית. כבר עשינו את זה?

גרמן: עכשיו אנחנו מאשרים קודם אנחנו ביטלנו.

מור: אנחנו מאשרים את זה עכשיו, הקודם נמחק.

גרמן: אוקיי, תודה רבה. אנחנו עוברים,

עזרא: ואנחנו מדברים על הטבלה השנייה פה.

גרמן: מדברים על .74,240

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

דו"ח רבעוני לשנת 2011

גרמן: דו"ח רבעוני לשנת ,2011 אדוני הגזבר, בקיצור.

זהירן: מדובר בדו"ח של הרבעון הרביעי לשנת ...2011 )מדברים יחד( גם התקציר מונח לפניכם. הכל כתוב. אני לא רוצה להקריא לכם בשעה המאוחרת הזאת את כל התקציר הזה. בסך הכל מדובר בדו"ח אני חושב עם תוצאות טובות. אנחנו מסיימים את השנה בעודף של 19.5 מיליון שקלים, אחרי שבהתאם להחלטת המועצה אז יש 24 מיליון שקלים הועברו לפיתוח. אני פשוט לא רוצה להלאות אתכם. הכל כתוב. אם יש איזה שאלה ספציפית, אני אשמח לענות.

גרמן: שאלות? הערות?

מור: תודה רבה.

גרמן: תודה רבה, לפני שאנחנו עוברים לזה, אנחנו חייבים לומר שוב תודה רבה לגזברות, לניהול המעולה של מערך הכספים של עיריית הרצלייה ולהישגים בהתאם. תודה רבה, רוני שנמצא כאן וכמובן אתה מוסר לכל החבורה הנפלאה שלידך.

זהירן: זו עבודה של כל העירייה,

גרמן: זו עבודה של כל העירייה אבל,

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic מור: יש הערות על פתיחת חשבון בנק? תודה רבה. פה אחד.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic עזרא: תיכון חדש יש?

גרמן: קיים כבר.

רפאל: הוא כבר שנתיים קיים.

דובר: זה בתוך בי"ס רמב"ם למיטב זכרוני, וזה פתיחת חשבון בנק, יסעור: דרור, היית בועדת שמות ואפילו הצענו שם לתיכון החדש הזה. מה, זה הפתעה בשבילך? אתה יודע שיש.

גרמן: מאושר פה אחד.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic גרמן: ביטול הפקעה. כמה מילים, אילנה.

עו"ד בראף: יש לנו חו"ד משפטית שאנחנו צרפנו בעניין הזה. אנחנו מדברים על חלקה 97 בגוש .65220 עפ"י תכנית ישנה

מאוד מ-1959 היא הייתה מיועדת למטרת דרך השצ"פ. כבר בשנת 1975 פורסמה תכנית ששינתה את היעוד למגורים ב', אבל לאחר מכן, לכל הדעות עקב טעות פורסמה הודעת הפקעה מכוח אותה תכנית ישנה שכבר בוטלה. הדבר התגלה כאשר הבעלים ביקש לבנות בהתאם לתכנית התקפה, כלומר בתוקף יעוד של מגורי ב'

ועל מנת לאפשר לו את זה, אנחנו נדרשים לבטל את ההפקעה. ביטול הפקעה, ומכיוון שהבעלות טעונה אישור של המועצה ברוב חבריה, לאחר מכן יעבור לאישור שר הפנים. אני לא רואה שום מניעה לאשר את זה, לא כאן ולא ב...

גרמן: חברים יש שאלות? פה אחד, תודה רבה.

מור: פה אחד. תודה רבה.

גרמן: את יכולה להמשיך עם ההפקעה השנייה.

עו"ד בראף: ההפקעה השנייה היא בנסיבות קצת אחרות. אנחנו מדברים על רחוב שער הים, נוף ים בהרצלייה, חלקה 328

בגוש .6609 הבעלים, יש פה תכנית ישנה שמייעדת את השטח בתשריט... בתקנות לניקוז. הבעלים הגישו שתי עתירות, אני לא אלאה בפרטים, אבל ההחלטה הסופית הייתה לבטל לחלוטין את התכנית ואת הייעוד הציבורי ואת ההפקעה של החלקה. תכנית שהם יזמו בעניין הזה, נדחתה ע"י הוועדה המקומית וגם ע"י הועדה המחוזית. בסופו של דבר בבימ"ש יצאה הצעת פשרה. הצעת הפשרה אומרת שההפקעה תיוותר בעינה לגבי השטח, רצועת השביל או רצועת השטח הציבורי שכרגע נמצא בו צינור הניקוז בלבד, ולגבי יתרת השטח שזה עוד 1.5 מטר בתחום החלקה של הגנים האלה, תרשם זיקת הנאה שתאפשר לנו מעבר לצורך תחזוקה, טיפול וכיו"ב. זו הצעת הפשרה. היא גם התקבלה על ידינו, התקבלה ע"י בימ"ש, אבל גם פה לצורך העניין, לצורך הויתור הזה, מכיוון ששוב אנחנו מדברים על ויתור, על ביטול של הפקעה של חלק מהשטח, טעון העניין אישור מועצת העירייה ברוב חבריה ואח"כ אישור משרד הפנים.

עזרא: שולם פיצויים פה במקרה הזה על ההפקעה?

גרמן: האם אנחנו שילמנו פיצויים?

לאה: לא.

גרמן: אילנה, שילמו פיצויים?

עזרא: לאה אמרה לא.

עו"ד בראף: אם שילמנו פיצויים? לא.

עזרא: אני מכיר את המקום הזה, אני כן חושב שצריך להיות שם שביל במקום הזה. זה שביל לחורשה כזאת נסתרת שהגישה שלה, אני לא מבין למה ויתרו פה על השביל הזה, זה שביל של 2 מ' למקום הזה צריך להיות. חבל שויתרו,

עו"ד בראף: אנחנו לא מוותרים. חשוב להדגיש את זה. אני ציינתי את זה גם בחוה"ד, גם בפסק הדין אבל אני אומר את זה

שוב לפרוטוקול. אין פה ויתור. אם הוועדה המקומית תרצה, או העירייה, תרצה להשתמש בשטח של ה-1.5 מ'

שנכון לעכשיו אנחנו מדברים על הפקעה עם זיקת הנאה, אנ חנו נוכל לעשות את זה . כלומר נפעיל את הסמכות שלנו. הם כנראה יגישו עתירה לבימ"ש, אבל זה לא משנה כרגע. ז"א אנחנו לא ויתרנו על הזכות, וגם הייעוד הציבורי נשאר בעינו, שטח ציבורי כפי שציינתי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 27 ט.א.

עזרא: אני לא יודע מה ההיגיון בזה.

גרמן: מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

עזרא: אני נמנע.

מור: שניים נמנעים.

גרמן: חברים, אני מתנצלת על כך שמייק סקה המהנדס שלה אבל הוא לא נמצא כאן, הוא גר ביוקנעם והיה לו מאוד קשה להגיע היום, ואני באמת מתנצלת. אבל מכיוון שבחרנו בו ומן הראוי שאנחנו נאפשר את זה במועצה, אני אבקש ממנו שהוא ישתדל להגיע למועצה הבאה למרות שזה קצת יהיה מסובך בגלל המרחק המגורים.

עזרא: הוא צריך להגיע לכל ישיבת מועצה.

גרמן: כן. הוא מתחיל רק במאי את עבודתו. אני אשתדל שהוא יגיע במועצה הבאה.

עולמי: רגע, כשהוא יעבוד בעירייה הוא יגור יותר קרוב או שהוא ימשיך לגור ביקנעם.

גרמן: לא, הוא יגיע כל יום. הוא יגיע בבוקר, יעזוב מתי שצריך.

עולמי: אין איזה שהיא הגבלת מרחק?

גרמן: לא, זה לא מרחק כזה גדול, זה שעה נסיעה.

דוברת: אני נוסעת כל בוקר שעה וחצי לעבודה. אז מה? מה קרה?

עולמי: במקרה שלך אין הגבלת מרחק. בפקודת העיריות יש הגבלת מרחק לגבי עובדי עיריה.

דורון: אין דבר כזה.

גרמן: אין דבר כזה. מאיפה אתה ממציא את זה?

עולמי: היה פעם.

דורון: לא היה אף פעם בחיים.

רפאל: אני אגיד לך מה יש. יש, אם אתה מעביר את מקום עבודתו של עובד ב-30 ק"מ ממקום העבודה הנוכחי שלו, אתה חייב לשלם לו פיצויים. זה מה שקשור למרחק.

גרמן: זה יכול להיחשב כפיטורין לצורך פיצוי.

רפאל: נכון יוחנן? אתה רואה איך אני בקיאה בזכויות עובדים?

דורון: .60

גרמן: אהה, שינו את זה ל-60?

רזניק: אני רוצה להגיד לכם שאני ראיתי שני דברים מאוד מעניינים. המספר העצום של מועמדים, ותולדות חיים, הקוריקולום ויטה של המועמד שנבחר מרשים במיוחד. מזמן לא ראיתי תולדות חיים כ"כ מרשימים ואני מקווה שאנחנו מאוד נהנה ונפיק הרבה מ אוד תועלת מעבודתו אצלנו, ואני מודיעה לכם שאני לא פגשתי את האיש מעולם. רק מקריאת קורות החיים, מאוד מופתעת ומאוד מתרשמת.

גרמן: אני מסכימה, ולאחר שפוגשים אותו, אז ההתרשמות היא כפולה.

המועצה מאשרת את מינויו של אדריכל מייק סקה שנבחר ע"י ועדת המכרזים לעובדים בכירים לתפקיד

מהנדס העיר מיום .1.5.2012 שכרו יעמוד על %95 משכר מנכ"ל העירייה, בכפוף לאישור משרד הפנים.

מי בעד? פה אחד. תודה.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic

מור: מינויים:

אהרון שם טוב, חבר ועדת פס"ח. יש הערה לזה? פה אחד.

יש חילופי ... בועדת השמות במקומו של עו"ד רנה חדד, מינוי של מר דניאל גלילי נציג מטעם סיעתו של מר ירון עולמי.

עזרא: זה החל מהישיבה הבאה?

מור: מהיום.

עזרא: מהיום? אז כאילו מחר יש ישיבה?

גרמן: כן, הוא יכול בהחלט להגיע. אין בכלל בעיה. יכול להגיע החדש ויכול להגיע הישן, זה לא משנה.

מור: יכולים להגיע שניהם ואחד וחצי, איך שתחליטו אין בעיה.

גרמן: לכל מי שיגיע תהיה ל ו זכות הצבעה.

יסעור: חבר'ה, יש לנו עוד שעה של נושא נוסף, אז קחו את זה בחשבון.

מור: פה אחד ההצבעה על גלילי. תודה רבה.

רזניק: תודה, מר גלילי הוא האח של שי?

מור: כן. אח של שי.

רזניק: מיש לא יודע, שי היה חבר מועצה קודם כאן.

)מדברים יחד(

גרמן: המלצות הוועדה לסיוע בדיור.

מור: כן, סיוע בדיור יש הערות? אין. פה אחד. תודה רבה.

ועדת שמות: צרפתי לכם את הפרוטוקול המלא של הישיבה. למי שמעוניין לקרוא ולהתרשם. היו שם עוד

כמה נושאים, אבל הם לא בשלו למועצה ולכן הם לא כולם פה.

עולמי: אני רוצה רק להעיר הערה לפני כן, הדיון בכללי. זה ייפתר מחר ואף על פי כן אני רוצה להעיר את ההערה, שבחודש יוני הקודם לדעתי, אלי כחלון ואנוכי הגשנו הצעה להנציח את השר זאבי ז"ל לועדת השמות. מה שנאמר לנו שבישיבה הקרובה של ועדת השמות הנושא ידון. לצערי הרב ישיבה קרובה האמת לא הייתה המון חודשים,

גרמן: קיבלת את התשובה של דידי,

עולמי: אני רוצה שזה יהיה לפרוטוקול.

גרמן: אז לפרוטוקול, דידי תחזור על תשובתך.

מור: אני יכול לקצר לך את הדיון?

עולמי: לא, ואף על פי כן הנושא לא הובא לישיבת ועדת שמות. לצערי, אני לא ידעתי את זה מראש, אולי הייתי מעיר על זה מראש,

גרמן: ירון, זה לא בסדר היום, למרות זאת אני לא מפריעה לך, עולמי: ואני להיפך, אני רוצה להגיד שאני שמח שמחר זה עולה לסדר יום.

גרמן: אוקיי תודה. דידי אני רק מבקשת את הערתך, מכיוון שזה לפרוטוקול. מדוע זה לא עלה בפעם הקודמת?

מור: אני שמח שמר עולמי מכיר באנושותו של אדם שטועה. זה כל מה שיש לי להגיד לך, וגם אמרתי לך את זה בצורה מסודרת, אבל רשמית, ועשית מה שעשית בעיתונות וזאת זכותך. על ההיבטים האחרים של הזכות הזאת אני לא אדבר כי אני מכבד אותך כחבר מועצה. אני טעיתי כבן אנוש, מותר לי, הצטדקתי, התנצלתי ואמרתי לך את זה, הכרת בזה כפי שהכרת בזה. זה הכל.

גרמן: לא חושבת שהיית צריך לעשות את זה לעובד ציבור. זו דעתי.

עולמי: מה עשיתי לעובד ציבור?

גרמן: שהוא יצטרך לעמוד ולהתנצל באופן פומבי. מילא אם זו הייתי אני. אבל למה? אתה יודע שזאת הייתה טעות

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 28 ט.א.

אז בשביל מה לחזור על זה. זה כבר היה בעיתונות. למה לחזור על זה?

מור: זאת הייתה טעות, הסבת את זה לראש העיר.

גרמן: מאיזה טעם? מה השגת בזה? יש גבולות של טעם טוב ושל טקט.

()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic()73:dic מור: הנצחת הרב יצחק הלוי, יש הערות לנושא הזה?

עזרא: יש לי משהו פרקטי. זה זמני המקום הזה אני מבין? עכשיו כשאני קורא את זה, המקום הוא מקום זמני, נכון?

גרמן: המקום הוא מקום זמני. השם הוא לא זמני.

מור: זאת חטיבה צומחת וכשהיא תבשיל והיא תצטרך מבנה משלה, עזרא: אז יהיה למקום הזה שני שמות. לרמב"ם יהיו שני שמות.

גרמן: לרמב"ם אין שני שמות. לחטיבה יש שם אחד ולבי"ס רמב"ם יש כניסות נפרדות.

מור: פה אחד. דה רבה.

רחוב על שם תנועת הציונית, יש הערות? מאחר, באמת יש לנו ריבוי של רחובות, כיכרות, מקומות שקרויים, גרמן: מי בעד? אז בא תעלה את זה להצבעה.

מור: השאלה אם יש הערות ומה ההצבעה? פה אחד?

עולמי: לא, אני נמנע.

מור: תודה רבה. אנחנו נשיב להם בהתאם.

הנצחת רב אלוף רפאל איתן. הקצנו גינה, אישרנו, וה... ראתה את הגינה וביקשה לשנות מיקום.

עזרא: אני חושב שהיה צריך להיות מקום יותר ראוי, רחוב, כיכר. לא חושב. אני נמנע.

גרמן: אוקיי, אז מי בעד ההחלטה? מי נגד?

עזרא: אני נמנע.

גרמן: אחד נמנע.

עולמי: יש לציין שזו גם בקשה שלי.

מור: כן, הבקשה במקור היא של מר עולמי.

גרמן: מה זה משנה של מי זה?

מור: הוא ביקש לציין את זה.

גרמן: סלילת רחובות.

מור: יש הערות? כולל ההכרזה בהמשך. יש הערות? פה אחד, תודה רבה.

גרמן: אוקיי, ועכשיו אנחנו מגיעים לנושא שצריך היה להיות במרכז, מור: יש דקת דיבור לירון,

גרמן: לפני הקול קורא? אנחנו לא סיימנו.

מור: אבל קול קורא זה חלק מהמועצה, צריך לאשר אותו.

דורון: זה רק ישיבה סגורה.

מור: אנחנו נסיים את הישיבה כולל הדקות דיבור שלהם, ואז רק חברי המועצה יישארו להצגת המכרז כדי לא לחשוף אותו.

גרמן: נכון, צודק.

רזניק: אבל אסור גם לצלם אותו.

דורון: אסור לצלם אותו.

גרמן: כן, אסור לצלם. זה ממש לא משנה, הוא לא מצלם וזהו זה, ואם אתה כן מצלם אתה יוצא מן האולם וזהו. חד וחלק. אני לא עושה איומים בישיבה כי זה ממש לא אכפת לי.

מור: ירון, דקת דיבור בבקשה.

עולמי: לא, אנחנו מחליטים לוותר.

עזרא: אני מוותר.

מור: שניכם מוותרים?

עזרא: לגבי הסגירה של הישיבה. יש פה איזה אישור של היועצת המשפטית? לפי התקנות, שמשוני: אני רוצה להסביר לכם,

עזרא: הסברת לי,

שמשוני: הסברתי לך אבל אני אסביר גם לירון, כי הוא אולי לא מבין. תקשיב רגע, גרמן: קודם כל התשובה היא לדעתי כן. יש מקרים שהישיבה יכולה להיות סגורה. כמו למשל כשאנחנו דנו בעניין של מבקר העירייה בזמנו, להזכירכם זו הייתה ישיבה סגורה. יש עניינים שמצדיקים ישיבות סגורות בדלתיים סגורות.

עזרא: בואו נשמע ממנה.

עו"ד בהרב: סיבה שאתה רוצה רק,

שמשוני: זה מכרז שהעירייה ניגשת אליו, היא עוד לא נתנה אותו. מועד ההגשה שלו זה ,1.4 גרמן: אנחנו מתמודדים על מכרז, אם זה ידלוף,

שמשוני: ואנחנו צריכים להציג את זה במועצה לפני זה, ולכן הישיבה הזאת היא ללא אף אחד למעט חברי המועצה.

עזרא: צריך להכריז עליה כישיבה סגורה.

גרמן: כי אם זה ידלוף אז,

עולמי: אולי נכריז שהישיבה הסתיימה ועכשיו,

עזרא: לא, לא יהיה שם, יש שם בדלתיים סגורות.

עולמי: בלאו הכי כולם ילכו אם תבקש מהם. אתה לא צריך להורות.

רפאל: צריכים לחתום גם על סודיות חברי המועצה, לא?

דובר: יש איזה טעות פה,

מור: לא טעות. אני מתנצל, יש נושא אחד שהיה צריך להיכנס לסדר היום של המועצה, הוא נמצא בפרוטוקול ועדת השמות, וזה אישור שם לרחוב פרטי שיקרא סומסום. הוא ישנו בפרוטוקול ואני מבקש גם את זה לאשר.

גרמן: מי בעד?

עולמי: שנייה, תן לי לראות את זה.

עזרא: אבל זה צריך כולם להסכים ל הוסיף את הנושא הזה.

מור: דרור, מה השאלה שלך?

עזרא: צריך שתהיה הסכמה של כולם שזה יעלה.

מור: טוב.

גרמן: זה לא היה בסדר היום?

מור: זה היה בפרוטוקול ועדת השמות ולא ציינתי את זה במפורש בסדר היום של המועצה.

גרמן: אוקיי. מי בעד להעלות את זה לסדר היום? פה אחד. סומסום מאושר פה אחד, תודה רבה.

עזרא: זה ברחוב, במסילה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

1238 29 ט.א.

מור: אושר לך ואני מתנצל באמת,

עולמי: רגע, שומשום אבל בש' או ב-ס',

עזרא: זה השיר של אלי מוהר,

רזניק: אחרת זה היה שומשום.

מור: זה עפ"י שירו של אלי מוהר. הוא אוהד הפועל. ירון, אתה נמנע בגלל שהוא אוהד הפועל.

עולמי: אתה יכול לשחרר גם חלק מאיתנו?

עזרא: הישיבה עכשיו נעולה.

גרמן: אתה מתבקש לסגור את המצלמה, להוריד את זה. להוריד דרור כך שאנחנו נראה. להוריד שלא נראה את זה.

רזניק: יחיעם אתה מבקש שזה יוקלט?

מור: אתה רוצה שיקליטו את זה? פה המקליט.

עזרא: בסדר, התמליל יהיה עוד,

גרמן: אבל הסטנוגרמה גלויה.

עזרא: התמליל יהיה אחרי שהוא יגיש את המכרז, אז אין בעיה. הוא רוצה את זה עד עוד שבועיים.

)סוף ההקלטה(

"חבר" – הקלטה ותמלול

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

המועצה השבע עשרה

פ " כ מס' 60

מישיבת מועצה מן המנין

שהתקיימה ביום ג', כ"ו אדר תשע"ב

20 מרץ 2012

נוכחים:

גרמן יעל - ראש העירייה – יו"ר הישיבה

יסעור יהונתן - סגן ומ"מ ראש העירייה

רפאל טובה - סגנית ראש העירייה

הדר צבי - סגן ראש העירייה

עזרא דרור - חבר מועצת העירייה

כחלון אלי - חבר מועצת העירייה )יצא מהישיבה לאחר סעיף ו'( שריקי אליהו - חבר מועצת העירייה

עולמי ירון - חבר מועצת העירייה

וייס צבי - חבר מועצת העירייה

רזניק רות - חברת מועצת העירייה

בן שפרוט יוסי - חבר מועצת העירייה

פישר יריב - חבר מועצת העירייה

נתנזון יוחנן - חבר מועצת העירייה

גילר דורון - חבר מועצת העירייה

כץ מאיה - חברת מועצת העירייה

ברק נפתלי - חבר מועצת העירייה

שממה אלי - חבר מועצת העירייה )יצא מהישיבה לאחר סעיף ג'(

חסר:

בל עפרה - חברת מועצת העירייה

מנצור פנחס - חבר מועצת העירייה

מוזמנים שנכחו:

יחיעם השמשוני - מנכ"ל

ג'ו ניסימוב - סמנכ"ל

פנינה קורן - עוזרת אישית לרה"ע

דורית בסמן - דוברת העירייה

עירית ויינברג - עוזרת ומ"מ דוברת העירייה

גולן זריהן - גזבר העירייה

לאה סדובניק - מנהלת מחלקת נכסים ובטוחים

חיים שגיא - משנה למנכ"ל למשאבי אנוש

רוני חדד - מנהל מח' חשבונות

יהודה בן עזרא - עוזר ויועץ רה"ע , מנהל מח' תנו"ס וסגן ראש אגף החינוך והרווחה

משה פדלון - מנהל אגף תב"ל

משה ביטון - מנהל אגף שאיפ"ה

איתן כהן - סגן ראש אגף שאיפ"ה

ביריה גרנות - נת"צ

עו"ד אילנה בראף - יועמ"ש

שניר

עו"ד ענת בהרב קרן - יועמ"ש )נכחה לקראת סוף הישיבה( ירון הררי - מבקר העירייה

גיל קרומר - עוזר אישי לסגן ראש העירייה

שמעון גיטליץ - סגן מהנדס העיר

המזכיר: דידי מור - מזכיר העיר

דף מס' 2 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

סדר היום

א. אישור פרוטוקול.

ב. שאילתות ותשובות.

ג. הצעות לסדר היום.

ד. צילום והקלטה של ישיבות מועצה

ה. תברי"ם / סגירת תב"רים.

ו. עיריית הרצליה - דו"ח רבעוני לשנת 2011 לתקופה: רבעון ,4 לתאריך 31/12/2011 .

ז. התיכון התורני מדעי הרצליה -פתיחת חשבון בבנק לאומי.

ח. ביטול הפקעה בחלקה 97 בגוש 6520

ט. ביטול הפקעה בחלקה 328 גוש 6669 – רח' שער הים הרצליה

י. אישור המועצה למינויו של אדר' מייק סקה לתפקיד מהנדס העיר, ואישור שכרו.

יא. מינויים

יב. אישור המלצות הועדה לסיוע בדיור.

יג. אישור המלצות ועדת השמות

יד. סלילת רחובות

טו. דווח ושונות.

טז. קול קורא ע"י משרד התחבורה – מכרז על תקציב של 220 מליון ₪.

א. אישור פרוטוקולים

הובא לאישור פרוטוקול מס' .59

הוגשו בקשות תיקון ע"י מר ירון עולמי וע"י מר דרור עזרא. בקשות מר עולמי )תיקוני הגהה( התקבלו בהסכמה ויתוקנו בהתאם.

• מר עזרא ביקש להסיר קטעי פרוטוקול של ועדת המשנה ונענה שלא ניתן להסירם בהיותם חלק מפרוטוקול הועדה שהובאו בגוף פרוטוקול המועצה.

• מכלל הבקשות של מר עזרא לתיקונים/ הוספות אושרו הדברים הבאים:

1. בדף 2 לאחר החלטה 856 א' יירשם "מר עזרא טען כי הנושא לא בסדר היום..."

2. בדף 10 תב"ר מס' 1 תרשם תוספת: מר עזרא טען כי החומר שנשלח לחברי המועצה היה

חסר.

3. בדף 21 במרכז העמוד יתווסף: מר עזרא שאל מי מפקח על כך שמספר התלמידים בפועל

תואם לזה שבבקשה ונענה ע"י רה"ע שזהו תפקידה של איילה ממן.

4. בהחלטה 903 בדף 21 יירשמו תוצאות ההצבעה )בעד – 14 , נגד- 1 )מר עזרא( , נמנע- אין(.

דף מס' 3 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

5. בסעיף התמיכה לאגודת יד שלום יתוקן בדברי מר עזרא ויירשם... "נענה ע"י המנכ"ל כי יש

תצהירים ומתקיימות ביקורות מזדמנות".

6. בדף 22 בדיון על בני השרון בהרצליה כדורסל תהיה תוספת: "מר עזרא אמר כי השנה נפרדה

הרצליה מרעננה, ועפ"י זכרונו התמיכה הזו בהסכמים הקודמים הייתה תלויה בתמיכה של רעננה ואין הוא רואה שינוי. נענה ע"י מר הדר שלא הייתה תלות כזאת".

7. במסגרת דקת דיבור, דף 31 יערך שינוי בדברי מר עזרא ויירשם... "פרסם סרטון בו רואים

שרה"ע איימה לפטר את מ"מ יו"ר הקבוצה. ביקש שרה"ע תתקן את דבריה ותאמר את האמת".

ב. שאילתות ותשובות

שאילתה מס' 1 ע"י מר ירון עולמי

בנושא: קו 27

קו 27 החדש של חברת מטרופולין הינו הקו היחידי בהרצליה המחבר בין השכונות הדרומיות למערב העיר .

בנוסף לכך קו זה משרת את החבר'ה הצעירים , החיילים , וכל מי שמחובר למרכזי החיים של הרצליה - רכבת ,קניון ,הרצליה פיתוח , מרכזי בילוי ומרכזי עבודה.

הקו החל לפעול בתחילת .2011

למרות חיוניותו הרבה קו 27 עובד בתדירות מעליבה של פעם בשעה בלבד !?!

צרכני התחבורה הציבורית בכלל וקו זה בפרט לא שיערו כי קו 27 יפסיק לעבוד בשעת ערב מוקדמת כאילו היה משרת רק את הגמלאים בעיר ולא את הצעירים.

קו 27 אפילו לא עובד במוצ"ש ???

מה קרה – יש נחיצות לקו הזה. אבל מקימים קו לא יעיל = נוסעים לא עולים =יגידו שזה לא כלכלי וכד'...

מיותר לציין שעם תדירות כזאת עלובה ולא יעילה , לא נמנעות הקפצות ההורים להסיע את החיילים לרכבת ,את הילדים לקניון ואף את הבוגרים לעבודה .

ומה יוצא? עומס מיותר על כביש שבעת הכוכבים שגם כך פקוק בהיותו נתיב יציאה ראשי מהרצליה החוצה.

חברת מטרופולין אליה פנו תושבים בנושא תדירות הקו אמרו שהדבר בטיפול וזה מותנה באיזו שהיא עבודה של העירייה להזזת תחנות במרינה.

דף מס' 4 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

על יסוד נתונים אלה אתכבד לשאול :

1. מדוע תדירות קו 27 כה נמוכה ? מדוע הוא לא פועל בערב ובמוצ"ש ?

2. מה בכוונת העירייה לעשות בנושא זה ? האם היא מודעת לתלונות התושבים שמגיעות גם

אלי?

3. בהקשר לתשובתה של חברת מטרופולין – מה על העירייה לעשות בתחנות המרינה? והאם

בכוונת העירייה לשתף פעולה עם החברה על מנת לשפר וליעל את הקו הזה ?

תשובה לשאילתא מס' 1 :

1. הקו פועל על פי רשיון הפעלה של משרד התחבורה.

2. העירייה מודעת ופנתה לחברת מטרופולין לעבות הקו, לשרות תושבי העיר.

3. העירייה כבר פעלה בנדון, בשיתוף פעולה עם חברת מטרופולין, לשיפור השרות לתושבים.

מר ירון עולמי שאל מה קרה בשטח ונענה ע"י מר יסעור שהקו פועל עפ"י רישיון של משרד התחבורה. במרינה שונו התחנות. רה"ע הוסיפה כי העירייה פנתה למשרד התחבורה , ולפי שעה אין שינוי.

שאילתה מס' 2 ע"י מר ירון עולמי

בנושא: BRT – שאילתת המשך

בישיבת המועצה מיום 15.6.10 נענתה שאילתה שלי בנושא בין השאר כך:"החלופות נבחנו לפי פרמטרים של רמת שרות, היתכנות פיזית, השפעה תחבורתית, ועוד. ההחלטה על החלופה התקבלה ע"י הנהלת העירייה לאחר שהוצג בפניה ניתוח מפורט של החלופות . ההחלטה נתמכת על-ידי משרד התחבורה המוביל את הפרויקט"

בהמשך הבטיחה רה"ע כי התכנון המפורט יוצג למועצת העיר.

בישיבת מועצת העיר מיום 4.10.11 עלתה הצעת לסדר שלי יחד עם חבר המועצה דרור עזרא בנושא ה-,BRT בתגובה אמר מ"מ ראש העירייה מר יסעור את הדברים הבאים: " הוכן מסמך המסכם בחינת 3חלופות של יועצי התנועה עם מהנדסת העירייה וסגנה ובסיכום ציון היתרונות והחסרונות של החלופות השונות. מסמך זה שימש בסיס להחלטה."

בדיון בנושא התקציב מיום 22.11.11 רה"ע אמרה לי כך:" אין בעיה. אתה תקבל את חוות הדעת התחבורתית לגבי התוואי"

דף מס' 5 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 רק לאחר בקשות חוזרת ונשנות קיבלתי, באיחור בלתי נסבל ובלתי מובן, חוות דעת של היועץ ערן קרן מיום 15.2.12 ?!?

על יסוד נתונים אלה אתכבד לשאול :

1. האם התקיימו בשנת 2010 ישיבות בעניין הBRT? אם כן, אבקש פירוט של ישיבות

אלו, כולל רשימת המשתתפים?

2. האם הוצגו חוות דעת בישיבות אלו? אם כן, אבקש לקבל את חוות הדעת הללו

שעליהם התבססו הגורמים כאשר החליטו לשנות את התוואי.

3. ב-4.10.11 נאמר ע"י מר יסעור כי הוכן מסמך בו נבחנו 3 חלופות - מה הן אותן

חלופות? מדוע מסמך זה לא הועבר אלי למרות בקשות חוזרות ונשנות?

4. כאמור בידי העירייה היה מסמך מפורט כבר ב- 4.10.11 אז מדוע הוכנה חוות דעת

חדשה בפברואר 2012? מכאן עולה השאלה מדוע העירייה מכינה חוות דעת לאחר שהחלטה מתקבלת )בדיעבד...( ?

5. כאמור בשנת 2010 הבטיחה רה"ע למועצת העיר כי התוכנית המפורטת תוצג במועצה

- מדוע עד היום לא הוצגה שום תוכנית? והאם אכן תוצג בקרוב ? אם כן – מתי בדיוק?

תשובה לשאילתא מס' 2 :

1. ישיבות התקיימו באגף הנדסה מול צוות בראשות מהנדסת העיר, אדריכלית

דניאלה פוסק.

הפרוטוקולים באגף הנדסה – הנך מוזמן לעיין בהם.

2. הנך מופנה לפרוטוקולים.

3. החלופות : -

- ירושלים - עצמאות - בן גוריון - הרב קוק . . .

- ירושלים - עצמאות - בן גוריון - סוקולוב – ויצמן - הרב קוק.

- ירושלים - סוקולוב - ויצמן - הרב קוק . . .

4. לדיון בנושא המסלול המועדף לא הוכנה חוות דעת כתובה.

5. תכנית מפורטת ל – B.R.T טרם סוכמה ולכן לא הוצגה עד עתה.

אין תאריך יעד למצגת התכנית בפני המועצה.

דף מס' 6 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 מר עולמי אמר כי עפ"י האמור בתשובה 3 יש מסמך. נענה ע"י רה"ע שהוא מוזמן לאגף ההנדסה לעיון מסמכים בנושא. ציינה שהפרויקט הוא של משרד התחבורה ולפי שעה אין תוכנית ולו"ז.

שאילתא מס' 3 ע"י מר דרור עזרא

בנושא: פרסום במקומונים ופרסום חוצות

בהמשך לשאילתא של הח"מ מלפני שנה בנושא ולאור המשך הצפת העיר בשנה האחרונה בפרסום חוצות מטעם העירייה.

לפיכך אשאל את השאלות הבאות:

1. אבקש לקבל פירוט של היקף פרסום החוצות מטעם העירייה ותאגידה בעיר לשנת

)2011עלות, מספר השלטים, הזמן שהם היו תלויים(?

2. האם העירייה גובה כסף מן התאגידים העירוניים על שימוש ברכוש העירייה לפרסום

חוצות? אם כן, אבקש את הפירוט של ההכנסות מפרסומים אלו.

3. אבקש לקבל פירוט חלוקה לאחוזים לפי מקומנים מתוך סך-הכל הפרסום במקומנים

לשנת 2011?

4. אבקש לקבל פירוט מלא ומקיף של היקף הפרסום במקומונים השונים לשנת 2011

כמות הפרסומים/מודעות וסכום הכסף שהושקע בכל פרסום בכל מקומון – הן ישירות ע"י העירייה והן ע"י כל אחד מתאגידיה

מקומונים:

קול הרצליה

ידיעות השרון

זמן השרון

העיר – צומת השרון

א.ב מערב העיר

אפוכה

אתר mynet

תאגידים:

החברה הכלכלית

החברה לתיירות

בני הרצליה

אנסמבל

דף מס' 7 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 בית ההורים

בית פוסטר

חברת מוסדות חינוך

מרכז קהילתי לתרבות ונופש

החברה לתרבות ואומנות

תשובה לשאילתא מס' 3 :

1. העירייה אינה גובה כסף מהתאגידים.

2. פירוט הוצאות על פרסום בשילוט ובעיתונות המקומית בשנת :2011

דוברות העירייה

קול הרצליה 323,310 ₪ %44

ידיעות תקשורת )על השרון( 228,590 ₪ %31

זמן השרון 11,449 ₪ %2

איפוכא 14,210 ₪ %2

צומת העיר 109,939 ₪ %15

אלף ב 40,362 ₪ %6

727,860 ₪

חלוקה לאחוזים מתוך סך-הכל הפרסום במקומונים לשנת 2011 :

ידיעות תקשורת

%31

דף מס' 8 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

בית ההורים העירוני:

הוצאות פרסום, בשנת ,2011 לפי עיתונים:

קול הרצלייה – 21,460 ₪.

צומת השרון – 3,480 ₪.

אנסמבל

שם המקומון סוג פרסום מספר עלות למודעה בודדת עלות כוללת

מודעות

קול הרצליה חצי עמוד 12 2,514 30,172 ₪

העיר- צומת עמוד 11 12,65.5 13,920 ₪

השרון

א.ב. מערב העיר עמוד 2 2,436 4,872 ₪

ידיעות השרון עמוד 7 4,176 29,232 ₪

ידיעות השרון חצי עמוד 7 2,839 19,875 ₪

החברה לפתוח הרצליה בע"מ

שם המקומון עלות כוללת

קול הרצליה 1,508 ₪

על השרון 4,176 ₪

החברה לאמנות ולתרבות הרצליה בע"מ )חל"צ(

היכל

מועדון

אמנויות סינמטק תיאטרון אגדה גלריה סה"כ

הנוער

הבמה

2011

קול הכפר -

עיתונים

מקומיים 0

ידיעות

תקשורת 12,854 1,392 14,246

לב העיר -

רשת מקומית 36,540 11,832 22,500 3,382 12,084 86,338

רשת שוקן -

צומת השרון 7,192 7,192

רשת שוקן -

העיר 9,744 9,744

מעריב -

הוצאת

מודיעין 0

הוצאת עיתון

הארץ 0

דף מס' 9 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 סה"כ 59,138 11,832 29,692 3,382 0 13,476 117,520 שלטי חוצות באמצעות לשכת הדובר

דגלים - באמצעות חב' ספידרמן - סה"כ בשנת 2011 -

40,890 ₪

החברה לפיתוח התיירות – "המרינה" פרסום שנת 2011

שם העיתון/מקומון כמות מודעות סכום לפני מ.ע.מ סכום כולל מ.ע.מ

ידיעות תקשורת 1

5,000.00 5,800.00

לב העיר-הרשת המקומית-קול 6

הרצליה 10,200.00 11,832.00

אלף בית 1

2,260.00 2,621.60

אדגו תקשורת בע"מ 8

32,593.00 37,807.88

מוקד המודעות הארצי 6

23,304.19 27,032.86

סה"כ 3,357.19 5,094.34

שלטים סכום לפני מ.ע.מ סכום כולל מ.ע.מ

רותם שלטים בע"מ 45 11,400.00 13,224.00

בני הרצליה

מודעות בקול הרצליה: 8004 שקל

כמו חן שמשוניות בסכום של 5858 שקל

מר דרור עזרא ביקש להודות לגורמי העירייה על הכנת התשובה המפורטת. שאל כמה הושקע בפרסום באנרים על עמודי התאורה וכן האם הושקע פרסום גם ב- .mynet נענה ע"י הדוברת כי לא היו פרסומים ב- mynet ולגבי בנארים היא תשלים את התשובה.

דף מס' 10 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

שאילתא מס' 4 ע"י מר דרור עזרא

בנושא: טיילת החוף המשך

בהמשך לשאילתה מישיבת המועצה הקודמת בנושא, עולת שאלות נוספות לגבי ההשקעה ותחזוקת הטיילת.

לפיכך אשאל את השאלות הבאות:

1. מה הכנסות העירייה והחברה העירונית בשנת 2011 מן העסקים המסחריים בטיילת

החוף?

2. פרויקט טיילת החוף, חולק משום מה לשורה של פרויקטי משנה וניתנו כמה וכמה

היתרי בניה הן לטיילת והן למתחמים הקשורים אליה. מה הם אותם היתרים פרויקטי משנה)כל הטיילת עצמה(? אבקש פירוט של מהות כל פרויקט משנה/היתר, ומה עלותו?

3. מה היא העלות הכוללת של הפרויקט? כמה מתוך זה הושקע ע"י העירייה וכמה מזה ע"י

החברה העירונית?

4. כידוע תחזוקת הטיילת החופים בסמוך לה הינה באחריות החברה העירונית, מה עלות

התחזוקה החודשית של הטיילת החופים?

5. כמה עובדים מעסיקה החברה העירונית למשימה זו? האם ע"י קבלן משנה? אם כן

באיזה קבלן מדובר?

6. מה הם המשימות העיקריות של עובדים אלו? האם העובדים הללו עוסקים בטיאוט

משטחי הדשא?

7. ובמשך לשאילתה מן הישיבה הקודמת אבקש הסבר מדוע העירייה לא אוכפת את חוק

העזר נגד אותם עסקים אשר מציבים כסאות ושלחנות בחוף ועל הטיילת ללא היתר מרה"ע בניגוד לחוקי העזר?

תשובה לשאילתא מס' 4 :

1. ההכנסות משכירויות לשנת 2011 הסתכמו ב 813,000 ₪ )אין מדובר בשנה מלאה(.

2. לא בוצעה "חלוקה לפרויקטי משנה", אלא בוצע מכרז ביחס לכל פרויקט נושאי.

עלות ביצוע לטיילת חוף הים כ-18 מיליון ₪ .

א. עלות ביצוע רמת ים כ-6 מיליון ₪.

ב. עלות ביצוע מובל כ-3 מיליון ₪.

דף מס' 11 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

3. בטיילת חוף הים החברה השקיע כ-13 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ- 5 מיליון ₪.

בפארק רמת ים החברה השקיע כ-2.8 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ- 2.8 מיליון ₪.

במובל חוף הים החברה השקיע כ-1.5 מיליון ש"ח העירייה השקיע כ 1.5 מיליון ₪.

4. עלויות תחזוקה אבטחה וניקיון לשנת 2011 הסתכמו בכ- 142,000 ₪ לחודש.

5. בחברה העירונית לפיתוח תיירות מועסקים מנהל אחזקה ועובד אחזקה שאחראים על

התפעול והאחזקה במרינה /בטיילת חוף הים/ בטיילת רמת ים/ ובחוף הסירות, בנוסף שוכרת החברה חברת ניקיון וחברת אבטחה-

א. בתחום האבטחה – חב' מוקד אמון, עובדים 4-7 מאבטחים תלוי בעונה ותלוי

בשעות.

ב. בתחום הניקיון – חב' שביל הירוק, עובדים 7-14 עובדים תלוי בעונה ותלוי

בשעות.

6. המשימה העיקרית שהונחתה החברה על ידי הנהלת העיר להמשיך להיות חוף הים

והטיילת היפה, הממורקת והמבוקשת ביותר בארץ.

7. מבלי להתייחס לניסוח המגמתי של השאלה, הרי שניתנה תשובה ברורה ומלאה ביחס

לשאילתא שהועלתה בנושא זה בישיבת המועצה שהתקיימה מיום 14.02.2012 מר עזרא שב ושאל מדוע מוצבים כסאות בחוף בניגוד לחוק העזר הדורש היתר של רה"ע בנושא ומדוע רה"ע לא מפנה אותם. נענה ע"י רה"ע שאין לה להוסיף על התשובות הנתונות.

ג. הצעות לסדר היום

הצעה לסדר מס' 1 ע"י מר דרור עזרא

בנושא: הפעלת הסעות בשבת

רקע:

בעיר הרצליה, כמו בערים אחרות יש מגוון של שירותים עירוניים, חלק מאותם שירותים כמו הפארק, חופי הים, אירועי תרבות, וכדומה מחייבים שימוש בכלי תחבורה כדי להשתמש בהם.

בעוד שבימי חול שירותים אלו נגישים הן לתושבים אשר משתמשים ברכב פרטי, והן לתושבים אשר משתמשים בתחבורה ציבורית, בסופי שבוע שירותים אלו נגישים אך ורק למשתמשים ברכב פרטי.

דף מס' 12 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 עיריית הרצליה משקיעה עשרות מילוני שקלים בטיפוח ובהפעלת אתרים ואירועי פנאי, למרבה האבסורד דווקא בסופי שובע, שבה לרוב התושבים ישנם זמן לפעילות פנאי, נמנע מחלק מן התושבים להשתמש בשירותים אלו אך ורק בשל חוסר יכולת תחבורתית, ורבים מתושבים אלו מתמודדים עם קשיים כלכליים ופעילות הפנאי שהעירייה מפעילה הינם פעילות הפנאי המעטות שהם יכולים להרשות לעצמם, כמו חופי הים והפארק.

מלבד הערך החברתי החשוב הזה, להפעלת תחבורה ציבורית ישנה גם ערך סביבתי, להפחתת השימוש במכונית הפרטית, על כל מגרעותיה, זיהום אוויר, גודש, תאונות, מחסור בחנייה וכו.

בנוסף העיר הרצליה רואה עצמה כעיר תיירות, אבל התיירים שרובם לא משתמשים ברכב פרטי נאלצים להשתמש במוניות יקרות במקום תחבורה ציבורית זולה להנאות מאתרים השונים בעיר.

ביולי 2009 הציע הח"מ הצעה דומה להפעיל את מערכת ההסעות לפארק גם בסופי שבוע, הצעה זו נדחה בטענה המשונה של סכסכנות פוליטית.

בקיץ שעבר, העירייה הפעילה מערכת הסעות בימי שבת בין החניונים באזור התעשייה לחופי כדי להקל על תושבי הרצליה פיתוח שהתלוננו על בעיות חנייה וגודש.

למרבה הצער, הפתרון הזה הינו פתרון די עקום אשר מחייב את התושבים להשתמש ברכב פרטי כדי להגיע לאזור התעשייה ואז להשתמש בהסעות. ברור שמערכת הסעות הזו משמשת אך ורק בעלי רכב פרטי, והעניין לא מהווה שום פתרון לתושבים נטלו רכב הפרטי.

הצעתנו:

מועצת העיר הרצליה מחליטה שהחל מאפריל 2012 תרחיב את מערך הסעות חינם ברחבי העיר כך שיפעל ויסיע תושבים מן השכונות השונות אל הפארק וחופי הים בסופי שבוע.

מר עזרא הסביר את עיקרי הצעתו לסדר היום. ציין כי ל-%30 מהאוכלוסייה בישראל אין רכב פרטי , מתוכם כ- %30 מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת. הרצליה עיר תיירות ומקובל שיהיה בה סוג של תחבורה ציבורית אל מוקדי הבילוי והפנאי. בנוסף יש ערך סביבתי בשימוש בתחבורה ציבורית המצמצם את השימוש ברכב פרטי ומקטין זיהום וכדומה. מבקש להפעיל תחבורה ציבורית בהתאם ובדומה לשאטלים שמפעילה העירייה חינם לחניונים באזור התעשייה אל הים ובדומה לשאטלים המופעלים על ידה לרכבת. מציע להרחיב זאת גם לשבת ולהתמקד בקו מרכזי המקשר בין הפארק, השכונות והים בדומה לקו .29 אינו מציע להיכנס לשכונות כדי לא לפגוע בשבת ולדעתו אין בכך נטל על התקציב העירוני. ציין כי השבוע נפתח המכרז לשאטל באזור התעשייה , והערכת המחיר ליום עבודה אחד הינה 1600 ₪, וגם אם נניח שיום עבודה של שאטל בשבת יהיה 4000 ₪ - להערכתו הוצאה שנתית תסתכם ב- 200 אלף שקלים לכל היותר.

דף מס' 13 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 הדבר גם יפחית את העומס במערב העיר ואת עבודת הפקחים וכן יקטין את הקנסות כנגד חניה באדום לבן.

רה"ע ביקשה להוריד את ההצעה מסדר היום. להערכתה עלות ההפעלה תגיע ל-1.5 מיליון ש"ח.

השאטל העירוני פועל כשעתיים וחצי לעומת הצעת מר עזרא שעלותה תסתכם פי 8 מהיום. אין הצדקה שהעירייה תממן תחבורה ציבורית. זהו תפקידה של המדינה.

נערכה הצבעה.

) 936 ( מחליטים להסיר את ההצעה מסדר היום.

בעד- 15 , נגד – 2 )מר עולמי ומר עזרא( , נמנע- אין

הצעה לסדר מס' 2 ע"י סיעת הרצליה שלנו

בנושא: הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים

מר עולמי טען כי ההצעה לסדר הוגשה ע"י סיעה ולא ניתן לעשות זאת. ביקש לדעת האם סיעה, כהגדרתה בפקודת העיריות, יכולה להגיש הצעה לסדר בשונה מחבר או חברי מועצה וכן האם מותר לרה"ע שהיא בעצם ראש הסיעה להגיש הצעה לסדר כאשר היא אמונה על סדר היום?

רה"ע השיבה כי מדובר בחברי הסיעה ולא מדובר על רה"ע. והכוונה היא לחברי הסיעה.

גם המזכיר ציין שמדובר בחברי הסיעה.

היועמ"ש הוסיפה שהדברים כבר הובהרו באופן שהכוונה לכל חברי הסיעה שהגישו את ההצעה לסדר.

רה"ע הוסיפה שלא הייתה כל כוונה לרה"ע אלא לכל חברי הסיעה ולא לראש העיר שיש לה מעמד מיוחד.

מר יסעור הקריא את ההצעה לסדר כלהלן:

כעיר שחרטה על דגלה את ערכי הקיימות, ועל סמך ההצעה לסדר מתאריך 15 ביולי ,2008 להכריז על הרצליה כעיר בת קיימא, אנו נדרשים לפתח ולשפר את מערך הסעת ההמונים בעיר, כחלופה הולמת למערכת תחבורה המבוססת על רכבים פרטיים.

תחבורה ציבורית שמהווה חלופה אמיתית לרכב הפרטי, ואשר תביא להפחתת מספר כלי הרכב הנוסעים על כבישי העיר, הינה מטרה ראויה ממספר טעמים:

- התחבורה העירונית הינה גורם הזיהום העיקרי שנמצא בשליטתנו, ומחובתנו לפעול להפחתתו המרבית, באמצעות הקטנת מספר הרכבים וכמות הנסיעות.

דף מס' 14 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 - עומסי התנועה שמאפיינים את כבישי העיר הינם פועל יוצא של ריבוי כלי הרכב הפרטיים.

- הסבירות להתרחשותן של תאונות דרכים עולה, ככל שמספר הרכבים גדל.

- מצוקת החנייה הקיימת באזורי הנופש בשבת )הפארק והים(.

במציאות הקיימת היום, בה מערך הסעת ההמונים פועל רק בחלק מימות השבוע, כל משתמשי התחבורה הציבורית בעיר- בני נוער, צעירים ומבוגרים כאחד- אשר אין להם רישיון נהיגה או שידם אינה משגת לרכישת רכב, מוצאים עצמם רתוקים לבתיהם בסוף השבוע, או נסמכים על טרמפים ומוניות בכדי לצאת וליהנות בזמנם הפנוי.

מערך שכזה הינו מוגבל, חלקי וחסר סיכוי להביא לשינוי בהרגלי הנסיעה של תושבי העיר.

על מנת להביא לשינוי בהרגלי הנסיעה של תושבי הרצליה, יש צורך להשלים את שרות התחבורה הציבורית גם לסופי שבוע ולחגים.

תחבורה ציבורית הינה, אם כן, הפתרון הראוי לעיר בת קיימא ולשוויון חברתי גם יחד.

הנסיעה באוטובוסים מפחיתה את זיהום האוויר בעיר, נותנת פתרון ראוי למצוקת החנייה ומאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות, אשר אינן יכולות להשתמש ברכב פרטי, אם מפני שאין להן אפשרות לרכוש רכב פרטי ואם מפני שאינן יכולות לנהוג )קשישים וצעירים(, להגיע לכל מקום במחיר שווה לכל נפש.

במגילת העצמאות נקבע כי :

"..ו.בתוקףזכותנוהטבעיתוההיסטוריתועליסודהחלטתעצרתהאומותהמאוחדותאנו מכריזיםבזאתעלהקמתמדינהיהודיתבארץישראל,היאמדינתישראל".

בהמשך המגילה נקבע כי :

"מדינתישראל...תהאמושתתהעליסודותהחירות,הצדקוהשלוםלאורחזונםשלנביאיישראל;

תקייםשוויוןזכויותחברתיומדיניגמורלכלאזרחיהבליהבדלדת, גזעומין;תבטיחחופשדת,מצפון,לשון,חינוךותרבות;...".

כך נקבעה דמותה של מדינת ישראל כיהודית וכדמוקרטית.

בבואנו לדון בסוגיית התחבורה הציבורית בשבת, עלינו לתת את הדעת לשני העקרונות האלה, המנחים את חיינו במדינה.

דף מס' 15 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 לכן, הצעתנו באה למצוא את האיזון הנכון בין עקרונות אלו-

היא באה לקיים, במידת האפשר, את עקרון שוויון הזכויות החברתי, ולאפשר, כאמור לעיל, לאוכלוסיות המוחלשות להגיע לחוף הים ולמרכז הנופש שלנו תוך שמירה על איכות החיים, הפחתת זיהום האוויר ופתרון מצוקת החנייה בחוף הים ובאזור הנופש. ועם זאת לא לפגוע בצביון השבת החשובה לעם היהודי.

אי לכך, אנו מציעים להפעיל בשבת קו תחבורה ציבורית אחד מרכזי, אשר ייתן שירות לים ויעבור בציר מרכזי שסביבו גרים מרבית התושבים.

הקו יעבור במרחק הליכה קצר מהפארק, ויגיע עד לחוף הים.

הקו, אשר יעבור, כאמור, בציר תנועה מרכזי, יהיה היחיד אשר יפעל בשבת ולכן יהווה מטרד מינימאלי ולא יפגע בצביונה של השבת.

אנו סבורים שאין זה נכון וצודק להפעיל קו כזה מתקציב העירייה ויש לדרוש זאת ממשרד התחבורה.

במדינת ישראל הפעלת התחבורה הציבורית נתונה בידי משרד התחבורה, לו נתונה הסמכות להעניק "רישיון מפעיל" .

יש לציין כי בפסק דין שניתן בעניין סגירת רחוב בר-אילן כתב כבוד השופט חשין על הסטאטוס-קוו והפעלת תחבורה ציבורית בשבת - דברים המתאימים גם היום:

"הנהגתהשלתחבורהציבוריתבשבתאמורההייתהלשמש-בגדריהאמנההחברתית ביןמישהםשומרי-מצוותלביןמישאינםשומרי-מצוות-מעיןלחיצתידלשלום...

אינניסבורשקביעתושלשרהתחבורהכיהנהגתהשלתחבורהציבוריתבשבת'מהווה...

הפרהשלהסטטוס-קווהקיים'.סטטוס-קוו'נוסחישראל'הואמושגעמום,מעורפלוגמיש.האוחזיםבו מזהומזהימשכואותו,כלאחדמהםלעברוהוא...

מהלנושנדברבסטאטוס-קוו?נדברבאמנה,אמנההנכרתתביושרובתום-לב.

באמנהכלצדנותןוכלצדמקבל."

הצעתנו: מועצת העיר הרצליה תפנה למשרד התחבורה בדרישה להפעיל את קו 29

גם בשבתות ובחגים.

נערכה הצבעה.

) 937 ( מחליטים להעלות את ההצעה לסדר היום .

בעד- 13 , נגד - 5 )מר עולמי ,מר ברק , מר שריקי, מר שממה ומר וייס( , נמנע- אין

מר עולמי טען שזו הצעה של כל חברי הסיעה כולל רה"ע , וזוהי הצעה פחדנית. אם רה"ע רוצה לקיים תחבורה ציבורית בשבת עליה לעשות זאת ולא תדבר. פנייה לשר התחבורה תענה בתשובה ידועה. הפנייה למשרד התחבורה נידונה מראש לסירוב.

דף מס' 16 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 אין לעירייה בעיה להשקיע בהסעות בשבת. יש משהו מיוחד בשבת ובשקט שלה ומדובר ביום שונה. עדיף למען האחדות שלא להנהיג תחבורה ציבורית בשבת. אם השר יאשר את הפנייה-

כמה נהגים יעבדו והאם ירצו לעבוד? האם התושבים רוצים תחבורה ציבורית בשבת? לא נשמעה דרישה כזו לא היו הפגנות בנושא. עניין השבת איננו שייך לקואליציה או אופוזיציה.

מר שריקי אמר כי אין בדעת המועצה להפר את מנוחתה של הרצליה המתנהלת על מי מנוחות.

עם ישראל היה תמיד במיעוט בעולם והרוב בעולם הכריע ואין זה אומר שעם ישראל לא צדק.

גם בדיון זה במועצת העיר נהיה מיעוט והרוב יכריע אולם אין זה אומר שהמיעוט לא צודק.

הקריא מן הכתוב כלהלן:

בניגוד להרבה ערים בארץ, על הרצליה ניתן לומר באופן חד משמעי שהיא עיר חילונית, בעירנו אין כפייה דתית ובעיר הזו גרים בקואליציה משותפת ואני מרשה לעצמי להגיד גם בחברות,חילוניים ודתיים עם הרבה כבוד הדדי עם הסכמה,הכרה במציאות וכבוד הדדי.

ולכן היום לא אדבר על קדושת השבת כמרכיב מרכזי היהדות, ולא אדבר על כך שזה הייחוד של עם ישראל מאז היותו לגוי, ולא אדבר על הקב"ה ואהבתו לעם ישראל ולשבת הקדושה, אני דווקא רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהזכיר לכולנו שהשבת לא שייכת לדתיים ובוודאי לא לחרדים, השבת היא שלכם, של ראש העיר של חברי המועצה ושל תושבי העיר הזו שחיים בהרמוניה נפלא בצוותא, בפתיחות, בשיתוף פעולה, בהבנה ובאהבה-יחד שבטי ישראל.

אני גם רוצה להפנות את עיננו לתל אביב ולהבין שבעצם הם לא החליטו דבר ובוודאי שלא חוקקו חוק המתיר נסיעה בשבת, בסך הכל הם העבירו החלטה להעביר את ההצעה לוועדה ההנהלה של העיר על מנת שתדון בנושא, מתוך הבנה משפטית שאין סמכות לעיר לחוקק חוקים הנוגדים חקיקה ראשית של הכנסת, זה כאילו שנציע חוק המתיר לתושבי העיר הרצליה לנהוג במהירות של 100 קמ"ש בשטחה הבנוי של העיר.

ברור לכולנו שהתושבים הדתיים שבעיר שלנו לא בחרו להסתגר בארבע אמות של הלכה כבערים חרדיות ולשמור על צביון הדתי, אלא בחרו להשתלב בישראליות הקיימת עם יתרונותיה וחסרונותיה ולקיים את אורח חייהם מתוך ובתוך ההוויה הישראלית החילונית, אותנו לא יכולים להאשים בבדלנות ובפלגנות, אנחנו חיים בערים חילוניות למהדרין תוך הבנה לחופש הנדרש לפרט, על מנת לקיים את אורח חייו כרצונו, לנו אין רצון לכפות ולו במעט את אורח חיינו, לא על שככנו ולא על חברינו.

מאחר ואני איש דתי, אני חושש שמה שאני אומר יצטייר בצבעים שחורים של חרדיות שאולי כל אמירותיי הינן מן הפה ולחוץ ובפנימיות אצלי יושב חרדי קטן שכל רצונו זה רק להחריד ולכפות ולסגור ולהפוך את כולנו לחרדיים שתורתם אומנותם, ולכן אני איאלץ להעלות את גדולי האומה על מנת שהם ישכנעו את כולנו שהשבת היא אכן ערך שכל האומה צריכה לשמור עליו.

דוד בן גוריון - "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען יראה הערך הרב שיש בקיום השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה וחגים היסטוריים המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים".

אחד העם - "אין צריך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר את ערך השבת-מי שמצייר בליבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם עם ישראל בלי שבת".

דף מס' 17 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 חיים נחמן ביאליק - "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תחרב, כל עמי התרבות קבלו מידי ישראל בצורה זו או אחרת את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת, בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם, בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל, השבת היא התרבות".

מאיר דיזינגוף – "אין כאן שאלה של דת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית, אסור לחלל שבת בפרהסיה, לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות,מנהגים-השומרת עליו, זהו צביונו של עם הנותן לו קיום,אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עצמו, ועלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה,שלא להעמידנו מחוץ למחנה.. זקוקה העיר לחותם יהודי מיוחד".

אהרון מגד - "הגיעה השעה שחילוניים-והם הרוב במדינה יעשו משהו למען השבת אולי יקימו תנועה שנקרא לה "חילוניים למען השבת" סוף סוף אין לנו מה להתבייש בה.

התרומה הגדולה של היהודית לקידמה האנושית הייתה עשרת הדיברות: ומאלה "זכור את יום השבת לקדשו" הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם, שחולל מהפכה עצומה! אפילו חוק יום עבודה בן 8 שעות שנתקבל 3,500 שנה לאחר זאת אינו עולה עליו בערכו! יום מנוחה בשבוע גם לעבד, לאמה ,לגר ולבהמה! אילו נברא העם היהודי רק לשם כך-כדאי היה לעולם שנברא".

בואו נתחבר כולנו חברי מועצת העיר הרצליה הקרויה על שמו של חוזה מדינת ישראל לדוד בן

גוריון.. לאחד העם..למקס נורדאו..לחיים נחמן ביאליק... לסופר ולמחזאי אהרון מגד...למאיר דיזינגוף ראש העיר העברית הראשונה ולעוד עשרות יהודיים ציוניים שאינם דתיים באהבתם למסורת של כולנו כי השבת שייכת לכולנו, היא המחברת בין עבר לעתיד, בין מתים לחיים, בין ישן לחדש וביננו לבין עצמנו.

על כן אני מציע גברתי ראש העיר שתדחי את ההצבעה למועד אחר, ובמקביל תפני ישירות

בתור ראש העירייה אל שר התחבורה שבדעתך להביא לאישור מועצת העיר את נושא ההסעות

בשבת, אם יאושר הדבר ע"י כבוד השר אזי תוכלי להביא את הנושא שוב לאישור מועצת העיר

ואם לאו למה שנתבזה בהחלטה שאין מאחריה דבר.

רה"ע הגיבה שהיא אינה מקבלת את ההצעה משום שהיא סבורה שההצעה אינה פוגעת בשבת.

היא מיועדת לאוכלוסיות חלשות והיא תביא לרווחתן והדבר יתרום גם לאיכות הסביבה ולפתרון בעיות חניה בחוף הים. מאמינה כי אם שר התחבורה יסרב לפניית העירייה, יהיה לעירייה יסוד להגיש עתירה לבג"ץ. זאת על סמך חוו"ד של השופט חשין ועל חוו"ד נוספות.

החלטת המועצה תיתן תוקף לפנות לשר התחבורה והוא יצטרך להשיב, במידה והבקשה תענה בסירוב זה לא יהיה סוף התהליך.

מר שריקי השיב כי מאז קום המדינה אף ממשלה, וגם ממשלות השמאל, לא העלו נושא זה.

גב' גרמן השיבה כי צורת הפעולה של העירייה היא נכונה ומאוזנת ואינה פוגעת בשבת.

גב' רזניק ציינה כי בשנת 48 היו בארץ כ- 600 אלף נפש ולא היו כלי רכב פרטיים. כיום חלק גדול אינו שומר שבת ומצוות ורבים נוסעים לכל חלקי הארץ בשבת. יש עולים חדשים ורבים אחרים שאינם בעלי רכב וגם אין מוניות בעיר העומדות לרשותם. יש גם שכונות בעיר שאין בהן כלי רכב והדבר אינו קשור לשמירת השבת. ראוי כי אלה שאין ברשותם כלי רכב יוכלו לנסוע בעיר לקניון, דף מס' 18 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 הפארק, אפולוניה , שפת הים ועוד. גם הסטטוס קוו איננו תורה מסיני. בחיפה יש תחבורה ציבורית בשבת. לא כל הדברים שהיו תקפים בעבר תקפים גם בימינו.

ברק נפתלי שאל אם נערך סקר בהרצליה בנושא והאם יש ידיעה מה רוצים ומה מבקשים בציבור. נענה ע"י מר יסעור כי התפרסם סקר ארצי ולפיו %67 מהאוכלוסייה מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת.

רה"ע הוסיפה כי יערך סקר לאחר ההחלטה. העירייה אמורה להחליט על המדיניות בנושא.

מר אלי כחלון אמר כי הוא מקווה שההצעות שהועלו במועצה אינן הצעות פופוליסטיות. הוא אישית בעד תחבורה ציבורית בשבת. יש צעירים המבלים בערב שבת וחוזרים שתויים. ראוי שלא ינהגו ויוכלו לחזור בתחבורה ציבורית. מסר כי כבן שכונה הוא מכיר את האווירה וסבור שרבים בשכונות בהם גם מסורתיים, רוצים בתחבורה ציבורית בשבת.

מר עזרא טען כי ההצעה הזו לסדר יכלה להיות הצעה משלימה להצעתו, אם היו מופעלות ההסעות בשבת, אשר יכלו לשמש מנוף לחץ על שר התחבורה. טען כי עולה ריח של יחסי ציבור מן ההצעה, ואם היה עניין לקדם את הנושא היו מבצעים אותו ישירות ולא פונים במקום זאת לשר התחבורה. העירייה תקבל כותרת בעיתונים. אמר כי הוא מקבל חלק מדבריו של מר שריקי והרעיון הוא שלא להתריס במכוון. מדובר בשירות מינורי לאנשים שאין להם כלי רכב, ובקו מרכזי. ציין כי הוא מסכים עם מר עולמי ולדעתו יש כאן יותר יחסי ציבור ולכן הצעתו המקורית מעשית יותר.שאל האם חברת מטרופולין תפעיל את קו 29 גם בכ"ס וברעננה, או רק בהרצליה.

מר יוחנן נתנזון סיפר כי בילדותו נהגו משאיות להוביל ילדים לחוף הים. הזכיר כי עפ"י החוק יש 36 שעות שבועיות של מנוחה, ויש לשמור ולהקפיד על חוק שעות עבודה ומנוחה.

מר וייס אמר כי הוא בעד חזון נביאי ישראל והדגיש את חשיבות השבת, גם עבור החילוניים ומי שאינם בהכרח שומרי שבת. קרא בשם הציבור הכללי לשמור על השבת.

גב' מאיה כץ ציינה את הטרוגניות חברי המועצה ודעותיהם וציינה העיקרון של איש באמונתו יחיה, המאפשר לאנשים את הזכות לבחור. מדובר גם בבני נוער , בצעירים , חיילים וסטודנטים מהמרכז הבינתחומי. התחבורה בשבת לאוכלוסיות אלה תאפשר להם את הזכות לבחור.

מר בן שפרוט אמר כי אין בעיניו סכנה כלשהי לשבת ואין כוונה לפגוע בה. מי ששומר על השבת ימשיך לשמור שבת. העלה שאלה אם מישהו יודע או אם מישהו בדק כמה תושבים בשכונות מתניעים את רכבם בשבת מקרב משפחות דתיות וחילוניות. ציין כי השאלה היא מה טוב לתושבי העיר. קו 29 המוצע להפעלה בשבת הינו מאוד מידתי. הסטטוס קוו בענייני דת הוא אחיזת עיניים פוליטית. לא מדובר כאן בהצעה חיונית אלא בהצעה מכוונת לטובת כלל תושבי הרצליה.

מר הדר שיבח את מהלך הדיון במועצה. ציין כי נולד בחיפה שבה הייתה תמיד תחבורה ציבורית ולמרות שחל גידול בציבור החרדי לא נראה שההפעלה בשבת מפריעה לו. בת"א פועלות מוניות בשבת מזה עשרות שנים. הביע את תמיכתו בהצעה והעריך אותה כהצעה נכונה.

גב' רפאל אמרה כי שמירת השבת ואווירת השבת הינה תחושה מיוחדת והיא אישית אוהבת את השבת. רוב הציבור בעיר איננו שומר שבת ובמהלך השנים הקידמה הגיעה לכל בית דתי- יש דף מס' 19 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 שעוני שבת להפעלת מזגנים, תנורים, תאורה ומעלית שבת. תחבורה ציבורית בשבת אינה צריכה להיות על חשבון העירייה וצריך שהמדינה תאפשר זאת. יש גם קו מוניות ארצי העובר בכביש החוף אך אין מוניות בתוך העיר. אפשר להנהיג תחבורה בשבת גם ע"י נהגים ערבים , דרוזים ואחרים. תחבורה ציבורית תאפשר לבני נוער ומשפחות ליהנות מהשבת עפ"י בחירתם.

מר יסעור ציין כי הצורך עלה בין היתר בעקבות ההחלטות בת"א, אך גם כחלק מתשובה למחאה החברתית שלדעתו עדיין לא הסתיימה. יש מוניות משום שיש צורך בתחבורה ואנשים משתמשים בה. תחבורה ציבורית תאפשר לבני נוער ומשפחות ליהנות מהשבת עפ"י בחירתם.

רה"ע סיכמה הדיון. הביעה צער על פניית מר עולמי אישית אליה משום שההצעה היא של חברי הסיעה והיא אישית תומכת בה. ציינה כי מר עולמי נוסע ברכבו לראות משחקי כדורגל וטוען למעשה שאנשים שאין להם רכב ואוהבים כדורגל אינם מעניינו. יש בעמדה שלו צביעות ואגואיזם. אין כאן בשום פנים ניסיון לפגוע בשבת. יש כאן קו עדין ודק המנסה לאזן בין הצרכים השונים והעמדות השונות. יש צורך של צעירים, עולים חדשים ואנשי השכונות המעוניינים להגיע למשחק כדורגל או לפארק או לקניון או לשפת הים ויש גם קשישים וצעירים שאינם בעלי רכב או מחוסרי רישיון. הצורך הציבורי הוא אמיתי וכך גם הצורך החברתי.

סבורה כי קן אחד העובר במרכז העיר נותן מענה לכ- 45 אלף איש המתגוררים במרחק של -500 750 מטר ממסלול הקו, שאיננו נכנס לשכונות , אינו מרעיש ואינו מהווה מטרד ובוודאי שלא ישנה את צביונה של השבת. גם תכיפות הקו איננה גבוהה. מכל הטעמים האלה ההצעה מאוד מאוזנת ובאה באמת לענות על הצורך האמיתי וככזו יש גם סיכוי לטעון בבג"ץ. הבקשה תועבר לשר התחבורה ואם הוא לא יאשרה נדרוש בבג"ץ שהשר ינמק את תשובתו. גם השופט חשין אמר במפורש שאין הוא סבור כי קביעתו של שר התחבורה שהנהגת התחבורה הציבורית בשבת מהווה הפרה של הסטטוס קוו הקיים. יכול להיות שיש היום עוד כמה שופטים בבית המשפט העליון שיחשבו כי הפעלת תחבורה ציבורית בצורתה המינימאלית כפי שמוצע, איננה הפרה של הסטטוס קוו. יש כאן מענה לאוכלוסיות מגוונות, שלא לדבר על התועלת לאיכות הסביבה והפחתה של מס' כלי הרכב שמחללים את השבת. פחות רעש פחות זיהום אוויר ופחות חילול שבת. לסיכום ההצעה באה לתת מענה למהותה של מדינת ישראל כפי שהוכרז עליה במגילת העצמאות. היא מדינה יהודית אבל גם מדינה דמוקרטית האמונה על שוויון זכויות. כיום אין שוויון זכויות לאנשים שאין להם כלי רכב ואינם יכולים לנסוע. לכן ההצעה אינה פוגעת ביהדותה של מדינת ישראל ולא בצביונה של השבת , אך כן מנסה לענות במידת האפשר על עיקרון שוויון הזכויות בפני כולם ולכולם.

מר עזרא שאל מי יפעיל את התחבורה בשבת. נענה ע"י רה"ע כי מועצת העירייה תפנה למשרד התחבורה בדרישה להפעיל את קו 29 גם בשבתות וחגים ע"י מפעיל לתחבורה ציבורית.

נערכה הצבעה.

) (938 מחליטים לאשר את הצעת ההחלטה. מועצת העיר הרצליה תפנה למשרד התחבורה בדרישה

להפעיל את קו 29 גם בשבתות וגם בחגים.

בעד -12 , נגד - 5 )מר שריקי , מר ברק , מר עולמי ,מר וייס ומר שממה ( , נמנע- אין.

דף מס' 20 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

הצעה לסדר מס' 3 ע"י מר ירון עולמי

בנושא: מצוקת החניה בעיר הרצליה

הרצליה – בדומה לת"א, סובלת ממצוקת חניה קשה.

כמו ת"א – רחובות רבים בעיר הוסבו לרחובות חד-סטריים כדי לפנות עוד מקומות לחניה.

לצערי לעיתים תכופות מדי יש שינויים בהסדרים הללו, אבל ניחא...

העירייה גם חילקה מדבקת תושב מיוחדת המאפשרת חניה לדיירי הרחוב בלבד בשעות אחה"צ עד הבוקר – אבל עדיין הבעיה מחריפה ובעקבות עבודות רבות של תמ"א 38 החניה במרכז העיר ובשכונות הסובבות אותו הפכה לבלתי אפשרית כמעט.

שלא כמו ת"א – עיריית הרצליה לא מאפשרת עוד דרכים יצירתיות לשיפור המצב – חניה עם שתי גלגלים על המדרכה או על מדרכה רחבה ורק בשעות הערב.

הפיכת מקומות חניה רבים מחניה מאוזנת למאונכת )זה יוצר יותר מקומות חניה – נעשה ברחוב סוקולוב ובסירקין, אבל לא מספיק...(.

אפילו המדינה אפשרה לאחרונה לחנות בשבתות בתחנות אוטובוס וזאת כדי לאפשר עוד מקומות חניה – גם על העירייה לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולפתור בעיות, ולא רק לחכות שלאנשים לא תהיה ברירה אלא לחנות בניגוד לחוק, ואז לחלק דוחות ולהעשיר את הקופה...

על כן הנני מציע:

מועצת העיר תקים מתוכה ועדה לפתרון מצוקת החניה בעיר – שתורכב מנציגי מועצה, מנכ"ל העירייה, יועץ תחבורה, נציגי שכונות ויועץ משפטי.

הועדה תקיים מספר פגישות וסיורים בעיר – וכן תוציא "קול קורא" לתושבי העיר לשלוח אליה רעיונות, הצעות והשגות, ולאחר מכן תסכם את דיוניה ותביא המלצתה למועצת העיר, בתוך כשלושה חודשים, כיצד ניתן לפתור או להקל על מצוקת החניה בהרצליה.

מר עולמי פרט את הצעתו, טען שיש מצוקת חניה קשה בעיר, הדבר גורר חניה שלא כחוק המסכנת את עוברי האורח . נעשו דברים כמו קביעת רחובות חד סיטרים, מדבקות לדיירי הרחוב אך עדיין יש בעיית חניה חריפה במרכז העיר ובשכונות.

נוספים פרויקטים של תמ"א 38 הגורמים בין היתר להעלמות מקומות החניה שמתחת לבניין.

חונים על המדרכות ונוצרת מצוקה. בתל אביב מאפשרים חניה עם 2 גלגלים על המדרכה ואפשר לעשות זאת גם בהרצליה למשל ברחוב הדר בשעות מסוימות וכדומה. בתים פרטיים רבים נהרסו ובמקומם נבנו בניינים רבי קומות. יש להרחיב את האפשרות לחניה בניצב למדרכה במקום במקביל למדרכה כפי שנעשה ברחוב סירקין וגם ברחוב סוקולוב. ניתן גם לחנות בשבתות במפרצי התחנות לאוטובוסים. להלן הקריא את הצעת ההחלטה מתוך ההצעה לסדר.

דף מס' 21 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 רה"ע השיבה כי היא מבקשת להסיר את ההצעה מסדר היום בנימוק שמרבית הרעיונות בבחינה ובדיקה כולל תמ"א .38

מר יסעור הוסיף שועדת התנועה דנה כל העת בהעמדת מקומות חניה נוספים ובכלל זה חניה בניצב למדרכה , איתור מגרשים, הכשרת מגרשים בכל מקום אפשרי, חניה עם 2 גלגלים ואף חניה עם 4 גלגלים בנווה ישראל. מתוקף תקנות תמ"א 38 יש חיוב לחניה אחת הן לדירות הקיימות והן לדירות החדשות. בנוסף הוקם צוות מומחים לאיתור מגרשי חניה נוספים וכן חניונים תת קרקעיים וחניה בקסטות.

מר עולמי טען כי יש ועדת תחבורה שסגן רה"ע לא מכנס אותה. הדברים צריכים להידון בועדת התחבורה שבה יש גם נציגי ציבור. נענה ע"י רה"ע כי מידי שבועיים מוגש לה דו"ח בנושא תנועה ותחבורה. מסרה גם כי בעוד כחודשיים וחצי יפתח חניון משאיות ובו כ- 130 מקומות חניה והדבר יפנה כ-300 מקומות חניה ברחבי העיר.

) 939 ( נערכה הצבעה להסרת ההצעה מסדר היום.

בעד - 14 , נגד- 2 )מר עולמי ומר עזרא( , נמנע- 1 )מר כחלון(.

הצעה לסדר מס' 4 ע"י מר ירון עולמי

בנושא: שקיפות ישיבות המועצה

בעשור האחרון התחדדה ההבנה כי שיפור השקיפות הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר לשיפור מערכת קבלת ההחלטות ולמניעת שחיתות ומעשים בלתי תקינים.

לא בכדי אבן היסוד בעיר שרוצה להתקרא עיר ירוקה או עיר בת-קיימא הוא עניין השקיפות.

משמעותה המעשית של שקיפות הוא בכך שהתושב חש כי המעשים שעושה הרשות הם לגיטימיים והוגנים, יש לו את האפשרות לדעת על המעשים האלו בזמן אמת, כך שהוא יכול להשפיע על מעשים אלו. מאידך פרסום ברבים מהווה מעין שוט על מקבלי החלטות מפני התנהלות לא תקינה ובניגוד להבטחות לבוחרים.

בעולם המערבי וגם בישראל משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מאמצים מודלים של שקיפות באמצעות האינטרנט, בין השאר ע"י צילום ושידור ישיבות בהם מתקבלות החלטות.

בישיבת מועצת העיר האחרונה היינו עדים למקרה חמור מאוד של פגיעה במנהל התקין ובשקיפות העירונית – עת רה"ע החליטה לאסור על צילום ו/או הקלטה של ישיבת המועצה ע"י חבר מועצת עיר, ואף הגדילה לעשות ואסרה על צלם עיתונות לצלם את מהלך הישיבה, בצעד חסר תקדים שלא זכור לי כמותו מעשרת שנותיי כחבר מועצה.

רה"ע, ואני אומר זאת בצער רב, מביישת את כל חברי המועצה בהתנהגות זאת, שאין לה מקום והיא לא ראויה.

דף מס' 22 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 פעילות חברי מועצת העיר, הנעשית בהתנדבות מלאה, אין בה דופי והיא נעשית לטובת כלל תושבי העיר – ישיבותיה הן פומביות ופתוחות לקהל, ואין לאף אחד מחבריה )אולי פרט לרה"ע( מה להסתיר ובמה להתבייש !

בכל עיר בארץ נהוג לאפשר צילום של ישיבות המועצה )כך היה בעבר גם בהרצליה...(, כמובן גם ע"י העיתונות החופשית והתקשורת, ויש ערים בארץ )ת"א לדוגמא( ובעולם שאף משדרות בשידור ישיר לאתר האינטרנט העירוני את הישיבות לקהל הרחב וגם מעלות את הקלטוות הישיבות לאתריהם.

טכנולוגיה זו מסתבר קיימת בהרצליה – אבל משמשת רק לאירועים יח"צניים של רה"ע, דוגמת הופעתה בכנס נשים מנהיגות מתחילת חודש מרץ...

אין ספק – כל חברי המועצה צריכים להתנער מהתנהגות שבאה לפגוע במנהל התקין ובשקיפות :

היום חלקנו בקואליציה וחלקנו באופוזיציה, מחר זה יכול להשתנות, אבל ערכים כמו שקיפות, דוגמא טובה, דרך ארץ ומנהל תקין הן נר לרגלינו, תמיד ובכל מצב !

יש לציין שהצעה לסדר בנושא שקיפות הוגשה ע"י חבר המועצה דרור עזרא בחודש אפריל 2009 ולא נידונה – רה"ע אמרה שהעירייה פועלת בשקיפות מלאה ותמשיך כך...

על כן הנני מציע:

מועצת העיר מכריזה כי בהתאם לפקודת העיריות ישיבות מועצת העיר הן פומביות, פתוחות לקהל הרחב, ניתן להקליט אותן, לצלם בהן ואף לשדרן !

מועצת העיר מורה לצוות העירייה כי החל מישיבת המועצה הבאה ישודרו ישיבות המועצה בשידור ישיר באתר העירייה וההקלטות יועלו לאחר השידור לאתר.

מר עולמי מסר כי ההצעה מובאת בעקבות הישיבה הקודמת והקריא את הצעתו לסדר, וכן את הצעת ההחלטה.

נערכה הצבעה.

)940 ( מחליטים להעלות את ההצעה לסדר היום

בעד -15 , נגד - אין , נמנע- 2 )גב' רזניק ומר וייס(.

מר בן שפרוט אמר כי שקיפות הינה דבר חשוב באמת. אולם לדעתו כפי שהיא מובאת כעת למועצה הינה מעין עלה תאנה. בישיבת המועצה האחרונה לא היה ויכוח על שקיפות אלא על נושא אחר לחלוטין. המועצה מתנהלת בשקיפות , מתבצעת הקלטה של ישיבת המועצה ואח"כ יש פרסום של הפרוטוקול ושל הסטנוגרמה. בנוסף מוקצה שולחן לנציגי התקשורת בכל ישיבות המועצה והוא סמוך ובטוח שנציגי התקשורת מפרסמים בהתאם. בישיבת המועצה האחרונה דף מס' 23 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 חבר מועצה הכריז בעצם שאין הוא מאמין לנו ולכן הוא יצלם את הישיבה. באופן דומה יש מקום לומר שחברי המועצה אינם מאמינים לו באשר לשימוש שהוא יעשה במידע המצולם. לכן גם הועלה העניין להצבעה ורוב חברי המועצה אמרו שהם לא מעוניינים כי הוא יצלם. המועצה לא הצביעה על צילום בכלל אלא על כך שאין היא מעוניינת שחבר המועצה האמור יצלם את הישיבות. מיד לאחר מכן הופיע באורח פלא צלם עיתונות שדרש לצלם ישיבת מועצה שהיו בה נושאים די משמימים. היה ניסיון ליצור קטטה בין קואליציה לאופוזיציה והטיעון שמדובר כאן בשקיפות הוא לא רציני , לא מדובר על שקיפות בכלל.

מר יריב פישר אמר כי הוא מכבד את כל חברי המועצה וביקש לציין כי הוא מקדיש כמה שעות בשבוע לצורך מענה לשאלות ופניות של מר דרור עזרא מתוך המודעות לכך שיש לקיים שקיפות ציבורית. הוסיף כי חלקו במענה למר עזרא על שאלותיו הינו קטן בהשוואה למערכת שלמה של עובדי העירייה להעביר נתונים שלטעמו הם מיותרים אך זו השקיפות והדמוקרטיה. אולם מכאן להגיע לצילומים בסתר בישיבות המועצה וגם בישיבות אחרות בהן הוא מצלם בלי שיבחינו בכך.

האם זו התנהגות של חבר? מר עזרא מצלם אנשים כמעט שנה שלמה ללא ידיעתם ואין זו התנהגות של חבר מועצה ובוודאי לא של נציג בשם הירוקים. מסר כי הוא בעד שקיפות כולל צילום ישיבות מועצה אך לא באופן פיראטי ולא באופן לא ישיר כפי שעושה זאת מר עזרא בחוצפה.

מר עזרא הגיב כי מר יריב טען טענות שקריות לגביו וקרא לו לחזור בו .

גב' רפאל אמרה כי אינה מבינה כיצד מעלים את נושא השקיפות ומצד שני נשארים במעטה סודיות. מר עזרא מצלם שנה שלמה ואינו משקף זאת בפני חברי המועצה, אינו אומר ואינו מבקש אישור.

מר עזרא שאל למה הוא צריך לבקש אישור.

גב' רפאל הבהירה כי אם מר עזרא מבקש לצלם אותה מוטב שישאל אותה. עולה שאלה מה יעשה מר עזרא עם התמונות שהוא צילם. מדובר בישיבה מסודרת וחוקית ויש חוק וסדר, יש מינימום של הגינות בין בני אדם שלא לדבר על חוק. המינימום הוא להגיד לחברים שחבר מועצה מבקש לצלם אותם בישיבת מועצה ולשמוע את דעתם, ולא לעשות זאת בסתר ובמחשכים.

הזכירה בג"ץ 857/91 נגד ראש עיריית שפרעם כאשר בשעתו לא היתה החובה להקליט את ישיבות המועצה. ביהמ"ש פסק אז שמתוקף סמכותו של יו"ר הישיבה, נגזרת סמכותו להסכים או לסרב להקלטה של דיוני המועצה על ידי אחד מחבריה, וכי זאת חובתו של חבר המועצה לקבל הסכמתו. שאלה את מר עזרא האם בקש את הסכמת יו"ר המועצה. למרות שאלותיה החוזרות ונשנות סרב מר עזרא להשיב ואמר כי ישיב כשתהיה לו זכות דיבור. גב' רפאל סיימה דבריה באמרה כי מר עזרא עושה ככל העולה על רוחו גם אם זה בניגוד לחוק.

מר הדר העלה את השאלה כמה צילום מוסיף שקיפות. ציין והזכיר שישיבות המועצה מוקלטות ויש סטנוגרמה ולפיכך מה מוסיף הצילום? איפה יש מידע לציבור בצילום והאם יש בו כדי לתת תמונת מצב טובה יותר ומשמעותית יותר על מהלך הישיבה. לדעתו התועלת שואפת לאפס.

דף מס' 24 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 הבהיר כי באופן אישי הוא שונא להצטלם משום שהדבר גורם לו תחושת חוסר נוחות ואין הוא סבור שזכותו של הציבור לדעת מה הוא אוכל במהלך ישיבה ולא מדובר בזכותו של הציבור. כל חברי המועצה עובדים בהתנדבות, הם פעילי ציבור והמטלות כתוצאה מכך הן אין סופיות.

הציבור זכאי לדעת מה דעותיו אך אין זה מעניין מה הוא אוכל במהלך הישיבה. פומביות הדיון נולדה בבתי המשפט. האם בבתי המשפט במדינת ישראל מצלמים כל דיון? התשובה היא לא, משום שעפ"י מחקרים רבים התנהגותם של אנשים רבים מושפעת מהמצלמות. עצם הנוכחות של המצלמות משפיע על ההתנהגות. הוא תומך מאוד בשקיפות מלאה אבל מן הצד השני יש להגן על אנשים שלקחו על עצמם מטרה ציבורית ולא לדרוש מהם חשיפה שאין בה שום תועלת.

מר עזרא ביקש להגיב על דברי מר פישר לפיהן הוא מקליט את ישיבות ועדות תיכנון ובניה. אמר כי זהו שקר מוחלט . הוסיף ביחס לדבריה של גב' רפאל שביצע הקלטה בסתר ואמר כי בתחילת הקדנציה הביא לישיבות המועצה מכשיר הקלטה אודיו וכולם ראו זאת. והוא חושב כי מר פישר אף שאל את היועמ"ש אם מותר לו להקליט את הישיבה במכשיר אודיו, והיועמ"ש השיבה שאין בעיה עם זה. מכשיר האודיו לא כל כך תפקד ולכן קנה את המצלמה.

רה"ע, גב' רפאל ומר פישר העירו ושאלו במהלך דבריו של מר עזרא :

מר פישר - טען כי כאשר נכח בועדת תכנון ובניה מר עזרא הקליט את הישיבה.

גב' גרמן – הבהירה כי לא ידעה על ביצוע ההקלטות ושאלה את מר עזרא האם ביקש רשות ממנה כיו"ר הישיבה. עד לישיבה הקודמת אף אחד לא ידע והתשובה היא לא! מר עזרא לא ביקש.

להלן התנהלו חילופי דברים קצרים בין ראש העיר, מר עזרא , מר פישר, מר ווייס, מר יסעור

ואחרים, והם מתומללים בעמודים בסטנוגרמה ומצורפים לפרוטוקול זה.

רה"ע, לסיכום הדיון הביאה דברים מחוות הדעת של היועמ"ש שהועברו גם לחברי המועצה, וזאת לאחר שניסו לערער על ההחלטה במועצה הקודמת לפיה נאסר על מר עזרא לצלם. למרות זאת הוא המשיך לצלם והוא עושה זאת גם כעת במהלך הישיבה הנוכחית. הקריאה חלקים מחוות הדעת המשפטית של היועמ"ש עו"ד ענת בהרב קרן בעניין זכותו של חבר מועצה להקליט את ישיבות המועצה כלהלן:

".8 בבג"צ 857/91 תלחמי סאמי נ' ראש עיריית שפרעם, פ"ד מ"ו)(3 749 – נדונה סוגיה דומה והיא היקף זכותו של חבר מועצה להקליט את ישיבות המועצה )וזאת כאשר על פי הוראות החוק במועד פסק הדין לא חלה חובת הקלטה של ישיבות המועצה(.

ביהמ"ש פסק שמתוקף סמכותו של יו"ר הישיבה לנהל את הישיבה נגזרת סמכותו להסכים או לסרב להקלטת דיוני המועצה ע"י אחד מחבריה וכי זאת חובתו של חבר המועצה לקבל את הסכמתו.

9. דברים אלה ביחס להקלטה יפים אף לעניין צילום הישיבה. יו"ר הישיבה פעלה במסגרת סמכותה

הטבועה לניהול ישיבה ובחרה להביא לפתחה של מועצת העיר את הנושא, שכאמור לא היה ידוע ועלה במפתיע כך שממילא לא ניתן היה לכללו מראש בסדר היום.

דף מס' 25 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 אכן לישיבות המועצה כללים קבועים וקשיחים הקבועים בתקנון, יחד עם זאת חייבת להיות ליו"ר הישיבה גמישות מסוימת הנובעת גם מהצורך לנהל את הישיבה ולהתייחס מעת לעת לאירועים לא צפויים.

10. ככל החלטה, אף את ההחלטה לאשר או שלא לאשר צלום ישיבות מועצה, יש להפעיל על פי כללי

המשפט המנהלי, דהיינו, ההחלטה צריכה לעמוד במבחן הסבירות, ותוך איזון בין עקרונות של פומביות הדיון, חופש הביטוי והאוטונומיה של הרצון הפרטי אל מול הצורך בניהולה התקין של הישיבה ללא הפרעה, ובאופן ענייני.

11. מאחר ובישיבת המועצה מיום 14.2.12 הנושא עלה במפתיע, ומבלי שנדונו שיקולים שונים

הרלבנטיים להחלטה, אציע כי המועצה תשוב ותדון בנושא בישיבתה הקרובה ובאופן שחברי המועצה יוכלו להביע דעתם ולהתייחס למכלול השיקולים הרלבנטיים.

12. אציין כי במסגרת השיקולים הראויים שנדונו בבג"צ 857/91 הנ"ל, שם כב' השופט ברק את הדגש

על כך כי יש מקום לאסור הקלטה של הישיבה רק כאשר קיימת ודאות קרובה כי ההקלטה

13. תגרום להפרעה של ממש בדיוני המועצה, כשלעניין זה ניתן לשקול הן את מידת ההפרעה והן את

מהותו של מכשיר ההקלטה, דהיינו, האם אופן הפעלתו עלול לגרום להפרעה.

שיקול רלבנטי נוסף שנזכר על ידו כב' השופט ברק היה ההפרעה להתבטאות החופשית של חברי המועצה, אם כי משקלו של שיקול זה קטן ככל שמדובר בישיבות פתוחות לקהל.

14. כב' השופט בך סבר בבג"צ 857/91 הנ"ל כי קשת השיקולים לסרב או לאשר הקלטת הישיבה

רחבה יותר, ובניגוד לכב' השופט ברק שסבר כי שימוש לרעה בחומר המוקלט אינו מבסס סירוב כדין, הרי שלעמדת כב' השופט בך זה עשוי להיות שיקול רלבנטי כאשר קיימת תשתית עובדתית, על סמך ניסיון העבר, לפיה נעשה בהקלטות שימוש מגמתי וסלקטיבי תוך הוצאת דברים מהקשרם.

15. מכל מקום חשוב להדגיש כי בג"צ 857/91 עסק בהקלטה של ישיבת מועצה, כאשר המועצה עצמה

לא הקליטה את ישיבותיה, בעוד בעירית הרצליה ישיבות המועצה מוקלטות והתמליל המשקף באופן מלא את ישיבת המועצה פתוח לציבור הרחב.

בנוסף בענייננו מדובר בצילום, שיש לו גם אפקט ויזואלי, כאשר המצלמה אינה קולטת תמונה מלאה של ישיבת המועצה.

א. לסיכום

16. חבר מועצה המבקש להקליט או לצלם את ישיבת המועצה צריך להודיע על כך ולקבל את אישור

יו"ר הישיבה.

17. הואיל והנושא הובא לפתחה של מועצת העיר, אציע כי מועצת העיר תשוב ותדון מחדש באופן

עקרוני בנושא צילום ישיבות המועצה, ובכלל זה בהחלטה שהתקבלה בישיבתה מיום .14.2.12 דף מס' 26 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

18. החלטה המסרבת לאפשר לחבר מועצה לצלם את ישיבות המועצה צריכה להתקבל על בסיס

שיקולים עניינים ורלבנטיים.

19. ככל שתסורב בקשתו של חבר המועצה לצלם, אין הוא רשאי לצלם במהלך הישיבה."

רה"ע, הציעה למועצה, למרות שמר עזרא לא ביקש, ומאחר וידוע שמר עזרא מצלם באופן חד צדדי וכנראה עשה כן במהלך שנה מבלי להודיע למועצה, בחוסר שקיפות בולט ובחוסר יושר מובהק מחליטים כי:

א. אין המועצה מאפשרת למר דרור עזרא לצלם את ישיבות המועצה.

ב. הקלטות ישיבת המועצה עפ"י החוק הינה השקיפות בהווייתה.

לגבי צילום יערך דיון מיוחד נוסף, יבדק כיצד נוהגים ברשויות אחרות והנושא ישקל על היבטיו השונים. לפי שעה המועצה אינה מאשרת את צילום ישיבותיה מכל הסיבות שהעלה מר הדר בצורה כה משכנעת , הגיונית ונכונה. כמו כן המועצה מחליטה כי עיתון או כלי תקשורת אחר המבקש לצלם, יבקש זאת מיושבת ראש המועצה והדבר יובא להחלטה מראש של מועצת העירייה .

נערכה הצבעה.

) 941 ( מחליטים לאשר הצעת ראש העירייה על מרכיביה כמפורט לעיל.

בעד- 15 , נגד- )2מר עזרא ומר עולמי( , נמנע- אין.

מר עולמי הקריא את הצעת ההחלטה שהובאה על ידו להצעה לסדר כלהלן:

"מועצת העיר מכריזה כי בהתאם לפקודת העיריות ישיבות מועצת העיר הן פומביות, פתוחות לקהל הרחב, ניתן להקליט אותן, לצלם בהן ואף לשדרן !

מועצת העיר מורה לצוות העירייה כי החל מישיבת המועצה הבאה ישודרו ישיבות המועצה בשידור ישיר באתר העירייה וההקלטות יועלו לאחר השידור לאתר".

) (942 נערכה הצבעה.

בעד- )2מר עזרא ומר עולמי( , נגד- 15 , נמנע- אין.

רה"ע ביקשה ממר עזרא להפסיק את ההקלטה .

מר עזרא השיב כי לא יפסיק והציע להזמין משטרה.

דף מס' 27 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 רה"ע מסרה כי תוגש תלונה למשטרה , ליועמ"ש ולמשרד הפנים ודחתה הצעה להוציא את מר עזרא מן הישיבה. חזרה והבהירה למר עזרא שהחלטת המועצה היא כי הוא אינו מצלם והוא מסרב להחלטת המועצה.

נענתה ע"י מר עזרא שהוא מסרב והישיבות הן פומביות.

מר הדר העיר למר עזרא כי חוק הגנת הפרטיות, החל כמובן גם על המועצה, מתייחס גם למאגרי מידע ויש לשים לב לכך ולבדוק האם אין פה עבירה על החוק. מר עזרא אמר שהישיבות הן פומביות והבהיר כי גם הרחוב הוא מקום פומבי ואף על פי כן קבע משרד המשפטים כללים גם בהקשר למצלמות במרחב הציבורי , ויש להוסיף שגם הרחוב הוא מקום פומבי. אף על פי כן קבע משרד המשפטים כללים גם בהקשר למצלמות במרחב הציבורי. הציע למר עזרא שיבדוק את הדברים עם היועץ המשפטי שלו.

ד. צילום והקלטה של ישיבות מועצה

הנושא נדון בהרחבה והתקבלו החלטות בהתאם בסעיף הקודם.

ה. תברי"ם

1. ) 943 ( מחליטים פ"א לאשר תוספת לתב"ר מס' 1536 – סקר שילוט )אגף ש.א.י.פ.ה (

הוצאות הכנסות

אושר ב – 10/2011 85,000 קרן עודפי תקציב רגיל 85,000

תוספת 90,000 קרן עודפי תקציב רגיל 90,000

סה"כ 175,000 סה"כ 175,000

הבקשה : לאשר תוספת ביצוע בסכום של 90,000 ₪ .

2. תב"ר חדש מס' 1579 – הכנת תוכנית אב לקיימות בעיריית הרצליה )אגף ש.א.י.פ.ה(

הוצאות הכנסות

65,000 קע"פ/קרן עודפי תקציב 65,000

רגיל

סה"כ 65,000 סה"כ 65,000

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 65,000 ₪ .

מר עזרא העיר שלא מדובר פה בהכנת תוכנית אלא ייעוץ לתוכנית. טען שלרשותו 5 דקות דיבור וביקש שהיועמ"ש תשיב האם לרשותו 5 דקות דיבור.

דף מס' 28 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

נערכה הצבעה.

) 944 ( מחליטים לאשר את התב"ר

בעד- 15 , נגד- אין , נמנע- 1 )מר עזרא(.

3. שינוי מימון תב"ר מס' 1516 – שיקום נזקי הסערה בחוף הים ) אגף ש.א.י.פ.ה (

הוצאות הכנסות

אושר ב – 4/2010 1,793,000 קרן עודפי תקציב רגיל 1,613,000 השתתפות חברת הביטוח 180,000

סה"כ 1,793,000 סה"כ 1,793,000

קרן עודפי תקציב רגיל )(39,472

השתתפות חברת הביטוח 39,472

סה"כ 1,793,000 סה"כ 1,793,000

הבקשה : לאשר שינוי מימון בסכום של 39,472 ₪ מקרן עודפי תקציב רגיל להשתתפות חברת

הביטוח.תשלום על חשבון תביעה שהוגשה.

מר עזרא אמר כי נמסר לו שרוב הכספים יוחזרו ע"י חברת הביטוח. התבקש ע"י רה"ע לנסח שאלה על התב"ר אך לא עשה כן.

מר עזרא שאל את היועמ"ש כמה זמן דיבור עומד לרשותו על כל תב"ר. נענה ע"י עו"ד ענת בהרב שעומדות לרשותו 5 דקות לכל נושא שעל סדר היום.

גב' רזניק שאלה מדוע השתתפות חברת הביטוח נמוכה לעומת סה"כ הנזקים.

מר עזרא שאל אף הוא, מה זה הכסף הזה.

המנכ"ל השיב כי חברת הביטוח שילמה חלק מן התשלומים ישירות לקבלנים שביצעו את עבודות התיקונים. סכומים אלו לא עברו דרך העירייה ואינם נזכרים כאן.

מר עזרא הודיע כי אינו משתתף בהצבעה זו בטענה שלא ענו לשאלות שלו.

נערכה הצבעה.

)(945 מחליטים לאשר את התב"ר.

בעד – ,15 נגד – אין, נמנע – 1 )מר עזרא(

דף מס' 29 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

4. )946 ( מחליטים פ"א לאשר הקדמת ביצוע תב"ר מס' 382 – מערכת כבישים בא.ת. מערבי )

החברה לפיתוח הרצליה בע"מ (

מסגרת תקציב מסגרת תקציב מבוקשת שינוי

אושר ב – 11/2011 34,381,330 34,381,330

עד 31.12.2011 23,881,330 23,881,330

2012 500,000 500,000

2013 ואילך 10,500,000 10,000,000 )(500,000

סה"כ 34,381,330 34,381,330

הבקשה : לאשר תוספת ביצוע בסכום של 500,000 ₪ בשנת 2012 )הקדמה משנת (2013 .

מימון מקרן עבודות פיתוח .

5. תוספת תב"ר מס' 1413 – ביכנ"ס זרובבל )החברה לפיתוח הרצליה בע"מ(

הוצאות הכנסות

אושר ב – 11/2010 2,875,000 קרן עבודות פיתוח 2,500,000 השתתפות המשרד 375,000

לשרותי דת

סה"כ 2,875,000 סה"כ 2,875,000

תוספת ביצוע 2012 166,000 קרן עבודות פיתוח 166,000

סה"כ 3,041,000 סה"כ 3,041,000

הבקשה : לאשר הגדלת היקף פרויקט לביצוע בשנת 2012 בסכום של 166,000 ₪.

מר עזרא שאל מי מפעיל את בית הכנסת והאם צריך הקצאה.

) 947 ( מחליטים לאשר את התב"ר.

בעד- 15 , נגד- 1 )מר עזרא( , נמנע- אין

דף מס' 30 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

6. ) 947 א'( מחליטים פ"א לאשר הקדמת ביצוע תב"ר מס' 1238 – פיתוח כצלנסון ) החברה

לפיתוח הרצליה בע"מ (

מסגרת תקציב מסגרת תקציב מבוקשת שינוי

אושר ב – 11/2011 32,940,000 32,940,000

עד 31.12.2011 15,940,000 15,940,000

2012 5,500,000 5,500,000

2013 ואילך 17,000,000 11,500,000 )(5,500,000

סה"כ 32,940,000 32,940,000

הבקשה : לאשר תוספת ביצוע בסכום של 5,500,000 ₪ בשנת 2012 )הקדמה משנת (2013 .

מימון מקרן עבודות פיתוח .

7. ) 948 ( מחליטים פ"א לאשר תב"ר חדש מס' 1581 – התקנת מדרגות חרום בי"ס וולפסון

)אגף ת.ב.ל(

הוצאות הכנסות

260,000 קע"פ/קרן עודפי תקציב 260,000

רגיל

סה"כ 260,000 סה"כ 260,000

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 260,000 ₪ .

8. ) 949 ( מחליטים פ"א לאשר שינוי מימון תב"ר 375 תב"ר– מדינת היהודים-משכית-גלגלי

הפלדה ) אגף הנדסה (

הוצאות הכנסות

אושר ב – 10/2011 2,800,000 קרן עבודות פיתוח 1,629,544 השתתפות משרד 1,170,456

התחבורה

סה"כ 2,800,000 סה"כ 2,800,000

קרן עבודות פיתוח )(10,888

השתתפות משרד 10,888

התחבורה

סה"כ 2,800,000 סה"כ 2,800,000

הבקשה : לאשר שינוי מימון בסכום של 10,888 ₪ מקרן עבודות פיתוח להשתתפות משרד

התחבורה. תקבול מיום .31.1.12

דף מס' 31 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

9. ) 950 ( מחליטים פ"א לאשר תב"ר חדש מס' 1582 – גידור ושיפוץ גדרות במגרשי ספורט

)אגף חינוך/תנו"ס(

הוצאות הכנסות

1,000,000 קע"פ/קרן עודפי תקציב 1,000,000

רגיל

סה"כ 1,000,000 סה"כ 1,000,000

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 1,000,000 ₪ .

10. תב"ר חדש מס' 1583 – פרויקט השאלת ספרים )אגף חינוך(

הוצאות הכנסות

ביצוע 1,500,000 קרן עודפי תקציב רגיל 1,500,000

סה"כ 1,500,000 סה"כ 1,500,000

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 1,500,000 ₪ .

מר עולמי שאל האם היה תאום עם ועד ההורים או שהועלו התנגדויות על הפרויקט. נענה ע"י רה"ע שלא ידוע לה על השגות ולמיטב ידיעתה הועדה ביקש זאת.

מר עזרא תהה מדוע מעלים פתרון ע"י ספרי נייר בסה"כ 1.5 מלש"ח ולא ספרים אלקטרונים.

נענה ע"י רה"ע שזה הפתרון הנהוג במערכת החינוך במדינה.

נערכה הצבעה.

) 951 ( מחליטים לאשר את התב"ר.

בעד- 15 , נגד- אין , נמנע- 1 )מר עזרא(.

מר עזרא מסר כי הוא לא משתתף בהצבעה.

המזכיר הבהיר למר עזרא כי יש לו 3 אפשרויות להצביע: בעד, נגד או הימנעות. אין אפשרות להשתתף בדיון ולא להשתתף בכלל באחת מ-3 האפשרויות.

מר עזרא השיב שלא היה פה דיון והציע להביא משטרה.

המזכיר מסר למר עזרא כי הוא ירשם כנמנע.

מר עזרא אמר כי המועצה מחליטה בשבילו איך הצביע, ואמר שלא נתנו לו לשאול שאלה.

דף מס' 32 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

11. ) 952 ( מחליטים פ"א לאשר תב"ר חדש מס' 1584 – מערכות לניהול ועדה מקומית )אגף

הנדסה(

הוצאות הכנסות

ביצוע 195,617 השתתפות מ. הפנים 195,617

סה"כ 195,617 סה"כ 195,617

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 195,617₪ במימון משרד הפנים.

12. ) 953 ( מחליטים פ"א לאשר שינוי מימון תב"ר מס' 1395 – שדרוג הארכיב ) אגף הנדסה (

מסגרת תקציב מסגרת תקציב מבוקשת שינוי

אושר ב – 11/2011 4,000,000 4,000,000

עד 31.12.2011 1,100,000 1,100,000

2012 2,000,000 2,000,000

מקורות מימון 2012

קרן עבודות פיתוח 2,000,000 1,500,000 )(500,000 השתתפות מ. הפנים 500,000 500,000

סה"כ 2,000,000 2,000,000

2013 ואילך 900,000 900,000

סה"כ 4,000,000 4,000,000

הבקשה : לאשר שינוי מימון בסכום של 500,000 ₪ בשנת 2012 מקרן עבודות פיתוח

להשתתפות משרד הפנים.

13. ) 954 ( מחליטים פ"א לאשר תב"ר חדש מס' 1585 – בניית גני ילדים חדשים במסגרת חוק

חינוך חינם גילאי 3 - 4 )אגף חינוך(

הוצאות הכנסות

13,200,000 קרן עבודות פיתוח 5,830,000

השתתפות מ. החינוך 7,370,000

סה"כ 13,200,000 סה"כ 13,200,000

הבקשה : לאשר תב"ר חדש בסכום של 13,200,000 ₪ במימון משרד החינוך וקרן עבודות

פיתוח.

דף מס' 33 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 מר עולמי שאל ונענה כי מנכ"ל העירייה כי הוא אחראי על בניית גני הילדים החדשים.

מר עזרא שבקש לשאול שאלה, נשאל ע"י גב' רזניק האם בכוונתו להצביע, שאם לא כן- אין לו רשות דיבור. נענתה ע"י מר עזרא כי הדבר תלוי...

מר עזרא אמר כי אינו רואה שיש מימון ע"י המדינה. נענה ע"י המנכ"ל ורה"ע שהסכום למימון ע"י משרד החינוך רשום בגוף התב"ר בסה"כ 7,370,000 ₪ וזה הסכום שהמדינה מממנת.

14. )(955 מחליטים פ"א לאשר תוספת תב"ר מס' 1393 – מבנה אגף שאיפה )החברה לפיתוח

הרצליה בע"מ(

מסגרת תקציב מסגרת תקציב מבוקשת שינוי

אושר ב – 11/2011 6,125,000 6,200,000 75,000

עד 31.12.2011 2,375,000 2,375,000

2012 3,750,000 3,825,000 75,000

סה"כ 6,125,000 6,200,000 75,000

הבקשה : לאשר הגדלת היקף פרויקט לביצוע בשנת 2012 בסכום של 75,000 ₪ עבור שינויים

ושדרוג קבועות תברואתיות. מימון קרן עבודות פיתוח.

15. ) 956 ( מחליטים פ"א לאשר עדכון לתב"ר חדש מס' 1580 – ביצוע סקר היתכנות טכנולוגית

ותוכנית כלכלית להתייעלות אנרגטית )אגף ש.א.י.פ.ה(

הבקשה : לאשר עדכון לתב"ר חדש לסכום של 74,240 ₪ בהתאם לסכום ההשתתפות של

משרד התשתיות הלאומיות עפ"י ההסכם עימם.

הוצאות הכנסות

74,240 קע"פ/קרן עודפי תקציב 14,848

רגיל

השתתפות מ.התשתיות 59,392

סה"כ 74,240 סה"כ 74,240

דף מס' 34 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

ו. עיריית הרצליה - דו"ח רבעוני לשנת 2011 לתקופה: רבעון ,4 לתאריך

31/12/2011

הדו"ח הועבר לעיון מוקדם של חברי המועצה.

מר גולן זריהן סקר הנתונים העיקריים של הדו"ח מתוך תקציר המנהלים שצורף לדו"ח הרבעוני.

רה"ע הודתה במילים חמות לגזבר ולכל עובדי הגזברות על עבודתם וההישגים הנאים.

ז. התיכון התורני מדעי הרצליה – פתיחת חשבון בנק

) 957 ( מחליטים פ"א לאשר פתיחת חשבון בבנק לאומי, ולהסמיך את מורשי החתימה לחתום על

כל המסמכים הנדרשים, והכל בהתאם לנוסח ולתנאים המקובלים בבנק לאומי וכפי

שיסוכמו עמו.

ח. ביטול הפקעה בחלקה 97 בגוש 6520

לסדר היום צורפה חוו"ד משפטית.

ע"וד אילנה בראף שניר הסבירה השתלשלות הדברים בחלקה האמורה מ-1959 עפ"י האמור בחוו"ד הדעת המשפטית. ביטול ההפקעה טעון אישור המועצה ברוב חבריה ולאחר מכן אישור שר הפנים.

נערכה הצבעה.

)958 ( מחליטים פ"א לאשר ביטול ההפקעה בחלקה 97 בגוש .6520

ט. ביטול הפקעה בחלקה 328 גוש 6669 – רח' שער הים הרצליה

לסדר היום צורפה חוו"ד משפטית.

עו"ד אילנה בראף שניר פרטה גם כאן השתלשלות הדברים והנסיבות שהביאו לפשרה על פיה יבוטל חלק מההפקעה בחלקה 328 גוש .6669 בסופו של תהליך התקבלה פשרה לפיה ההפקעה תיוותר בעינה לגבי רצועת השטח הציבורי שבו נמצא צינור הניקוז בלבד ברוחב של 0.5 מ'. לגבי יתרת השטח – 1.5 מטר בתחום החלקה, תרשם זיקת הנאה שתאפשר לעירייה מעבר לצורך תחזוקה , טיפול וכדומה. ביטול ההפקעה על חלק מהשטח טעון אישור מועצת העיר ברוב חבריה ולאחר מכן אישור ממשרד הפנים.

מר עזרא שאל ונענה ע"י עו"ד סדובניק ועו"ד בראף שלא שולמו פיצויים. טען כי אינו מבין מדוע ויתרו על השביל והוא צריך להיות.

עו"ד בראף הבהירה, וכך גם ציינה בחוו"ד, כך גם נרשם בפסק הדין- אין פה ויתור.

דף מס' 35 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 במידה שהועדה המקומית או העירייה ירצו להשתמש בשטח של 1.5 מטר שבו מדובר על זיקת ההנאה, עליהם להודיע על כך לבעלים. כלומר העירייה לא ויתרה על טענותיה.

הזכות וגם היעוד של הקרקע על פי התוכנית נשארו בעינם.

נערכה הצבעה.

) 959 ( מחליטים לאשר ביטול ההפקעה של חלק מהשטח בחלקה 328 גוש ,6669 כמבואר

בחוו"ד המשפטית עפ"י הפשרה שהושגה.

בעד- 13 , נגד – אין , נמנע – 2 ) מר עזרא ומר עולמי(.

י. אישור המועצה למינויו של אדר' מייק סקה לתפקיד מהנדס העיר, ואישור

שכרו.

להלן הצעת ההחלטה :

"המועצה מאשרת את מינויו של אדר' מייק סקה, שנבחר על-ידי ועדת המכרזים לעובדים בכירים לתפקיד מהנדס העיר מיום 1 מאי .2012 שכרו יעמוד על %95 משכר מנכ"ל העירייה בכפוף לאישור משרד הפנים. "

מצ"ב קורות חיים של אדר' סקה וכן עותק פרוטוקול הועדה מ-.6.3.12 רה"ע התנצלה על היעדרו של אדריכל מייק סקה שנבצר ממנו להגיע לישיבה.

מר עזרא טען שהמהנדס צריך להגיע לכל ישיבת מועצה. נענה ע"י רה"ע שאדריכל מייק סקה יחל עבודתו כמהנדס העירייה ב-.1.5.12

מר עולמי שאל האם אין הגבלת מרחק מגורים לעובדי עירייה. נענה שהגבלות מרחק חלות על מעסיק המעתיק את מקום עבודתו של עובד.

גב' רזניק אמרה כי התרשמה מן המספר העצום של המועמדים שניגשו למכרז זה. ציינה שאיננה מכירה את אדריכל סקה אך קורות החיים שלו מרשימים ביותר.

)(960 המועצה מחליטיה פ"א לאשר את מינויו של אדר' מייק סקה, שנבחר על-ידי ועדת

המכרזים לעובדים בכירים לתפקיד מהנדס העיר מיום 1 מאי .2012 שכרו יעמוד על %95

משכר מנכ"ל העירייה בכפוף לאישור משרד הפנים.

מצ"ב קורות חיים של אדר' סקה וכן עותק פרוטוקול הועדה מ-.6.3.12

דף מס' 36 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

יא. מינויים

• ) 961 ( מחליטים פ"א לאשר מינויו של מר אהרון שם טוב כחבר ועדת פס"ח, בתפקיד

מרכז מתקנים קליטה ושהייה.

• )962 ( מחליטים פ"א לאשר מינויו של מר דניאל גלילי כחבר ועדת השמות

במקום עו"ד רנה חדד )מסיעת מר ירון עולמי( – למועצה הועברו קורות חיים של

מר גלילי.

יב. אישור המלצות הועדה לסיוע בדיור

) 963 ( מחליטים פ"א לאשר המלצות הועדה לסיוע בדיור כמפורט בפרוטוקול הועדה מס'

2 מיום .20.2.12

יג. אישור המלצות ועדת השמות

מר עולמי העיר כי הפניה שלו יחד עם מר אלי כחלון להנציח את שמו של השר רחבעם זאבי ז"ל לא הובאה לדיון בועדת השמות האחרונה.

רה"ע העירה למר עולמי כי הוא כבר פנה בנושא וקיבל את תשובת המזכיר, אך מר עולמי דרש שהדברים ירשמו לפרוטוקול.

המזכיר השיב למר עולמי כי מר עולמי פנה כבר בעניין ונענה תוך התנצלות שנפלה טעות אנוש. הוסיף כי מר עולמי בחר להעביר את הנושא לעיתונות. זאת הייתה טעות ותו לא.

להלן המלצות ועדת השמות לאישור המועצה:

1. הנצחת הרב יצחק הלוי זצ"ל –

בדיון האחרון בועדה נקבע צוות – גב' רזניק, מר ווייס – שיבדוק אפשרויות כולל פגישה/שיחה עם האלמנה ובני המשפחה . על הפרק אפשרות לקרוא לחטיבת הביניים הממלכתית דתית החדשה )חטיבה צומחת( ע"ש הרב יצחק הלוי ז"ל. משכנה הזמני של החט"ב בבי"ס רמב"ם.

מר וייס מסר כי בני משפחת הרב יצחק הלוי זצ"ל, עמם שוחח בנושא הביעו את הסכמתם לקרוא חטיבת הביניים החדשה על שמו של הרב הלוי.

מחליטים פ"א לאשר קריאת חט"ב הממלכתית דתית ע"ש הרב יצחק הלוי ז"ל.

) 964 ( המועצה מחליטה פ"א לאשר את המלצת ועדת השמות.

דף מס' 37 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

2. רחוב ע"ש התנועה הציונית –

מצ"ב פניית ההסתדרות הציונית לקרוא רחוב ע"ש התנועה הציונית. יצויין כי במערב העיר קיימת כיכר הציונות )צומת וינגייט – קדושי השואה(. יובא לשיקול והחלטת הועדה.

חברי הועדה ציינו כי בעיר הרצליה שמות רבים בהקשר עם הציונות כגון: מדינת

היהודים, שבעת הכוכבים, כיכר הציונות , הקונגרס הציוני, צעירי ציון, פועלי ציון

ועוד. מבחינה זאת הבקשה היא להוסיף על מה שממילא קיים ולכן אין מקום להיענות

לבקשה.

) 965 ( המועצה מחליטה לאשר את המלצת ועדת השמות.

בעד -,14 נגד – אין , נמנע – 1 )מר ירון עולמי(

3. הנצחת רא"ל רפאל איתן ז"ל–

כזכור ועדת השמות המליצה בחיוב והמועצה אישרה, להנציח את שמו של רא"ל רפאל איתן ז"ל בקריאת גינה ציבורית על שמו )הגינה ברחוב הבנים בקרבת רח' אברבנאל(.

אלמנתו גב' עפרה מאירסון איתן וכן משפחתו הביעו הסכמה. בניית הגן נשלמה וכעת פנתה גב' איתן בבקשה להעתיק את הנצחתו לגינה אחרת עפי הצעתה בפינת הרחובות עינב-עמיר.

מצורף עותק פנייתה.

הועדה ממליצה , בהמנעות חבר אחד , להיענות לבקשה ולקרוא לגינה בפינת הרחובות

עינב – עמיר על שמו של רב אלוף רפאל איתן ז"ל, במקום הגינה שנקבעה לכך ברחוב

הבנים.

מר עזרא ציין שהיה צריך למצוא מקום ראוי יותר.

) 966 ( מחליטים לאשר המלצת ועדת השמות

בעד- 14 , נגד- אין , נמנע- 1 )מר עזרא(.

דף מס' 38 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

4. מתן שם לרחוב פרטי במתחם המסילה- רחוב סומסום

סעיף זה הנכלל בפרוטוקל ועדת השמות שצורף לסדר היום, נשמט בטעות מסדר היום של המועצה.

)966 א'( המועצה החליטה פ"א לכלול אותו בסדר היום.

נציגי מתחם בינוי פרטי )גוש 6523 ,חלקה (10 הכולל רחוב פרטי בבעלותם, פנו בכתב וביקשו להעניק לרחוב את השם רחוב "סומסום" – שירו של עלי מוהר, כחלק משמות שירים בסביבתם.

להלן המלצת ועדת השמות:

הועדה ממליצה לאשר השם המבוקש. יובהר לבעלי החלקה כי הרחוב הינו רחוב פרטי וחלה

עליהם חובת האחזקה, התאורה , התיקונים וכו' , וכי אישור שמו של הרחוב ע"י העירייה

אין בו כדי לחייב את העירייה מכל בחינה אחרת.

) 967 ( מחליטים פ"א לאשר את המלצת ועדת השמות לקרוא הסמטה, רחוב סומסום. זאת

בהתאם להבהרות וההתניות המפורטות בהמלצת הועדה.

לסדר היום של ישיבת המועצה צורף פרוטוקול ועד השמות מיום .15.2.12

יד. סלילת רחובות

) 968 ( מחליטים פ"א לאשר ביצוע עבודות סלילת כביש, סידור מדרכות, וכן רחוב מעורב התאם

לחוק העזר להרצליה )סלילת רחובות(, התש"ע – :2010

• רמות ים קטע אצ"ל – כככר דה שליט

• רח' הר סיני

• רח' הר עצמון

• רח' בר אילן קטע בן גוריון – רופין

• רח' יגאל אלון קטע דרך ירושלים – הדר

דף מס' 39 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12

• רח' צעירי ציון קטע בורוכוב מזרח – פארק

• רח' אלתרמן

• רח' נורדאו

) (969 בנוסף, מחליטים פ"א לאשר הכרזה על הרחובות הנ"ל כעל רחובות ציבוריים , וכן לאשר

לגבי רחוב נורדאו כדלקמן:

ברחוב בוצע ציפוי אספלט ע"י החברה לפיתוח הרצליה לאחר ביצוע עבודות ביוב, בשנת ,2008

ולאור פסקי דין של בית משפט העליון לפיהם גם שפיכת אספלט עשויה להוות סלילה הדורשת

חיוב בהיטל תתבקש המועצה להכריז על הרחוב כדרך ציבורית ולאשרר את ביצוע העבודות.

טו. דווח ושונות.

מר עולמי ומר עזרא ויתרו על בקשתם לדקה דיבור.

טז. קול קורא ע"י משרד התחבורה – מכרז על תקציב של 220 מליון ₪.

סעיף זה הוצג בפורום חברי המועצה בלבד, משום שתוכנו נכלל בהצעה למכרז של משרד התחבורה, טרם הגשת ההצעה, כתנאי נדרש במכרז להציג הנושא בפני מועצת העירייה.

רה"ע הבהירה למר עזרא כי נאסר עליו להקליט או לצלם במהלך הדיון בסעיף זה .

מנכ"ל עיריית הרצליה, מר יחיעם השימשוני האחראי לנושא, הציג בפני המועצה בהרחבה

מעל גבי מצגת מפורטת את התוכניות השונות ומרכיבי התכנון הכולל של מערך תחבורתי לעיר הרצליה , כפי שיוגשו במכרז משרד התחבורה.

חברי המועצה העלו שאלות שונות ונענו בהרחבה.

) (970 מועצת העירייה מחליטה פ"א לאשר התוכניות שהוצגו, בהסתייגות של מר דרור עזרא מאחד

המסלולים.

הישיבה ננעלה.

רה"ע : __________________________

מזכיר העיר: ________________________

נתאשר: __________________

דף מס' 40 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 להלן תמליל דפי סטנוגרמה )בהמשך לאמור בדף פרוטוקול מס' (24 עזרא: אני יכול לסכם אם תרשו לי. קודם כל ההערה של יריב שאני מקליט ישיבות, ועדות תכנון ובנייה, זה שקר מוחלט. פשוט שקר מוחלט.

יריב: כשאני הייתי שם אתה הקלטת.

עזרא: שקר מוחלט.

גרמן: אז יכול להיות שבזה זה טעון. אוקיי.

עזרא: לדברים של טובה שהקלטתי בסתר. ראשית, בתחילת הקדנציה הבאתי לפה מכשיר הקלטה של אודיו וכולם ראו אותו ואפילו היה,

גרמן: אני מצטערת, אני לא ראיתי ולא ידעתי.

עזרא: היה מכשיר של אודיו,

גרמן: האם הודעת למישהו? האם ביקשת ממני רשות כיו"ר הישיבה?

עזרא: גברתי תני לי להשלים. היה מכשיר של אודיו שגם נשאל, יריב אני חושב אפילו שאל את היועצת המשפטית אם מותר לי להקליט עם מכשיר אודיו,

גרמן: אני לא שמעתי מה יריב שאל, אני יודעת שאני לא ידעתי.

עזרא: היא אמרה כן, אין בעיה עם זה.

גרמן: האם אתה שאלת?

וייס: ... להסתכל בסטנוגרמות,

גרמן: ומה עם הצילום?

עזרא: המכשיר של הזה לא כל כך תפקד כמו שצריך, קניתי את המצלמה הזאת.

גרמן: האם הודעת למישהו?

עזרא: לא הודעתי.

גרמן: האם אמרת למישהו? האם מישהו ידע?

עזרא: אני שמתי,

עולמי: ודאי, כל מי שיושב כאן ידע.

גרמן: לא, אף אחד לא ידע. עד לישיבה הקודמת אף אחד לא ידע.

עזרא: גברתי תני לי להשלים. המצלמה פה היא גלויה. לא הסתרתי אותה בשום דרך שהיא.

גרמן: האם הודעת למישהו?

עזרא: לא הודעתי,

גרמן: האם ביקשת את רשותי כיו"ר הוועדה? אתה לא משיב, עזרא: גברתי תני לי להשלים,

גרמן: אתה לא משיב. התשובה היא לא. לא ביקשת.

עולמי: איך זה מרגיז שהוא לא משיב לך? זה מעצבן, נכון?

גרמן: לא. ממש לא.

יריב: דרור, זה נראה כמו מצלמה? דרור, זה מצלמה? זה נראה מצלמה?

עזרא: כן, זה מצלמה, מה אתה רוצה.

רפאל: זה לא נראה מצלמה.

גרמן: טוב, לא חשוב. חברים בואו.

גרמן: מי שמסתכל על זה רואה שזה מצלמה.

יסעור: ה יום כל פלאפון זה מצלמה, בחייכם. זה אומר שכל אחד פה מצלם?

עולמי: זה העניין, כל אחד יכול לצלם.

גרמן: דרור, תשלים את דבריך.

דובר: מה זה האור הזה? זה מבייץ עכשיו? מה זה האור הזה?

עולמי: איפה אור? איפה אתה רואה אור?

דובר: האור האדום הזה בידית.

עולמי: זה כדי שהמצלמה תגיע לאירן, היא צריכה מטוס תדלוק.

דובר: ראש העיר, אני יכול גם להגיד משהו?

עזרא: ישיבות המועצה הן פומביות.

גרמן: אכן,

עזרא: אנחנו כאן מקום ציבורי,

גרמן: גם זה נכון,

עזרא: כמו הרחוב,

דובר: גם בית משפט ציבורי,

גרמן: גם זה נכון,

הדר: ... מגבלות ברחוב, אתה בעצמך אמרת,

עזרא: רגע, גברתי, תגני עלי מהפרעות.

גרמן: נכון, אתה צודק. דבר.

דובר: הוא ראוי להגנה מן הצדק.

גרמן: זה נכון, הוא ראוי להגנה.

עזרא: אבל לא רש זה שזה פומבי. אנחנו נבחרי ציבור. הציבור שלח אותנו. לא כמו שופטים ולא כמו אני לא יודע מה, הדוגמאות האחרות שנתתם, הציבור שלח אותנו וזכותנו, אם אנחנו רוצים, להראות לציבור מה שאנחנו עושים.

דובר: אז למה אתה לא מצלם את עצמך? למה אתה מצלם את ראש העיר?

דף מס' 41 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 עזרא: איך מגיבים? תקרא גם את פסה"ד שהיועצת המשפטית הפנתה אותה. גם מה שמגיבים להצעות שלנו, כשאני שואל שאילתא וגב' ראש העיר משקרת, זה מעניין את הציבור. בוודאי שזה מעניין את הציבור. עובדה, שיקרת.

גרמן: לא עובדה.

עזרא: עובדה שיקרת. יש הקלטה

יריב: עובדה שהקלטת בסתר, זו העובדה היחידה כאן בסיפור, עזרא: לא הקלטתי שום דבר בסתר.

)מדברים יחד(

גרמן: דרור, גם אם תחזור על השקר הזה מיליון פ עמים זה לא יהפוך את זה לאמת. אתה חוזר על שקר והוא לא יהפוך לאמת.

יסעור: אם זה היה במסגרת הישיבה, אז זה הוקלט. אם זה לא במסגרת הישיבה אז אין לך שום זכות, אז גם אם נקבל פה החלטה זה לא יקליט,

גרמן: אתה רוצה לומר דבר מה נוסף?

וייס: זה לא הייתה ישיבת מועצה שהוא הקליט, זה הייתה ועדת בניין עיר, עזרא: אני לא הקלטתי,

גרמן: שהוא אמר שהוא לה הקליט,

וייס: אתה עכשיו אמרת שאתה לא מקליט בועדת בניין עיר.

עזרא: אתה טוען שהקלטתי? לא אני הקלטתי. אוקיי? תוכיח שאני הקלטתי, לא הקלטתי.

גרמן: אתה צילמת.

עזרא: צילמתי את ישיבת המועצה.

גרמן: לא, אתה צילמת את ישיבת ועדת בניין עיר.

עזרא: לא, אז את לא מדייקת. לא.

גרמן: לא, בסדר.

עזרא: לא. תסתכלי על הציטוט שוב.

גרמן: בסדר, תשלים את דבריך דרור.

עזרא: הפעילות הציבורית שלנו צריכה להיות חשופה, וזכותי המלאה לציין את פעילותי הציבורית, ופעילותי הציבורית כוללת,

יריב: את פעילותך הציבורית,

עזרא: גם דברים שראש העיר אומרת. גם מענה לשאילתות. גם מענה להצעות לסדר, גרמן: אין לך זכות לא להקליט ולא לצלם ללא רשותי, יסעור: זה בהקלטה, זה לא בצילום.

גרמן: וללא החלטת מועצה.

עזרא: לא, זה מקום פומבית.

גרמן: אין לך זכות ואתה עובר על החוק. אתה עובר על החוק. אתה מתנהג בניגוד לחוק ובחוסר שקיפות מובהק, עזרא: אני לא ראיתי בחוק שום איסור,

גרמן: כמי שמדבר על שקיפות.

עזרא: אין בחוק שום איסור.

נפתלי: יש היתר?

עזרא: לא, צריך היתר.

גרמן: החוק מדבר על כך שצריך היתר מיו"ר המועצה.

עזרא: לא, תקשיבו. יש בחוק שאומר שהישיבות יהיו פומביות ופתוחות לקהל. יותר מזה, יש בהמשך של הסעיף הזה, אפשרות לצלם ולשדר אותן, בהמשך של הסעיף. אז הקלטה, לא רק שיש...

גרמן: שכולם יחליטו על זה, זאת החלטה,

רפאל: מה הלאה כתוב שם?

עזרא: זה לא החלטה. הישיבות הן פומביות, ברגע שהן פומביות, יריב: בקיצור, ידעת שאתה צריך לקבל אישור ולא עשית את זה, עזרא: לא הייתי צריך,

יריב: ... אתה פשוט רמאי וזה מה שאתה עשית, זה רמייה. מה שעשית זה רמייה.

גרמן: בוודאי לא שקוף וגם פעלת בניגוד לחוק. שלושת הדברים גם יחד. אתה רוצה להשלים את דבריך?

עזרא: יש את פסק הדין הזה שאתם טוענים. הפסק דין טוען לגבי הקלטה בעצם, שאומר שהקלטה לא תינתן, שאם מכשיר ההקלטה מפריע לישיבה,

גרמן: יש לו חו"ד שקיבלת מהיועצת המשפטית שלנו, ששאלת או תה. היועצת המשפטית הסבירה לך שאין לך רשות אלא אם כן אתה פנית ליו"ר הישיבה והיא נתנה לך רשות. היועצת המשפטית אמרה לך את זה.

אתה לא סומך על היועצת המשפטית?

עזרא: הפסק דין הזה מדבר,

גרמן: היועצת המשפטית מדברת על הקלטה וגם על צילום. יש לך פה חו"ד שאתה קיבלת אותה.

עזרא: את לא נתת לי להשלים. מילא היית מביאה חוות דעת לפני ישיבת המועצה הקודמת, במקום לעשות דיון של 50 שניות ולעשות הצבעה בלי דיון, אז הייתי אומר בסדר, יש לך איזה שהיא חוות דעת. אבל לא הבאת גרמן: דרור, אל תטיף לי מוסר. אתה צריך כל כך הרבה מנות של מוסר לפני שתוכל להטיף למישהו מוסר, אחרי מה שעשית.

עזרא: רגע, מה שעשיתי. מה שעשיתי הוא כ"כ רע שחשפתי את השקרים שלך, זה מה שעשיתי.

גרמן: ובניגוד לחוק מה שאתה עשית,

עזרא: אם לא הייתי חושף את השקרים שלך זה לא היה מעניין אותך.

גרמן: דרור עזרא, אני מעולם לא שיקרתי ולעולם לא אשקר, עזרא: את שיקרת, מה לעשות?

גרמן: ועל ראש הגנב בוער הכובע, והפוסל במומו פוסל.

עולמי: עוד כמה? הכל עובר עליך וקקי בידיך? מה זה הרמה הזאת.

רפאל: זה לא יפה לדבר ככה, ירון.

עולמי: זה לא יפה לזרוק 20 סיסמאות ברצף,

רפאל: מה שעכשיו אמרת מאוד לא יפה.

דף מס' 42 מפרוטוקול מועצה מן המניין מס' 60 מ-.20.03.12 יסעור: ירון, חבל שאתה מגן עליו על דברים שהם לא בסדר.

גרמן: תסיים בבקשה, היו לך 5 דקות ועכשיו אתה נואם 10 דקות. יש לך 5 דקות, לא יותר מזה. תסיים או שאני אסיים.

עזרא: הפרעת לי באופן תדיר. פסק הדין מדבר שחופש הדיבור...

)מדברים יחד(

יריב: שיצלם אותך כל הישיבה נראה אם זה לא מפריע לך, עולמי: תצלם אותי, נו בא תצלם אותי.

גרמן: יריב בא נסיים.

יריב: אחרי שיראו אותך תאמין לי שאף אחד לא יצביע לך. תאמין לי, לא במקומי, לא בארצי, לא תגיע לשום מקום כשיראו איך אתה מתנהג. בשום מקום.

עולמי: מצוין, צלם אותי.

דובר: לצערי אתה טועה.

עזרא: אני רוצה להזכיר לכולם שמועצת העיר, עיריית הרצלייה מצלמת את הציבור. יש מצלמות כמעט בכל פינה,

גרמן: גלויות, ידועות וברורות,

עזרא: בכל פינה בעיר,

וייס: אבל הודיעו בכל מקום, הודיעו מראש שמצלמים, עזרא: והיא מצלמת את הציבור, אבל משום מה היא לא רוצה שיצלמו אותה. אני לא מבין למה.

גרמן: תודה רבה, חברים אנחנו,

עזרא: אבל חבר מועצה אסור. אז מה שאת אומרת רות, רפאל: דרור תודה, תפשנו אותך בקלקלתך. פעם אחת מותר לך להודות, לא קרה כלום.

עזרא: אני לא כפוף, אני גאה,

רפאל: בסדר, תודה שטעית. קורה.... מה קרה?

גרמן: חברים, אני רוצה לקרוא לחברים חוות דעת של היועצת המשפטית שנשלחה ד"א לחברי המועצה, בעוד כך שניסו לערער על ההחלטה שלנו במועצה הקודמת שקבעה שדרור עזרא לא יכול לצלם. הוא המשיך לצלם, ז"א הוא עשה עבירה על עבירה,

יסעור: וגם עכשיו הוא מצלם.

גרמן: וגם עכשיו הוא מצלם, אנחנו מיד נגיע להחלטה ואנחנו נראה מה יהיה בעתיד,