בריכות חורף בישראל

בריכות חורף בישראל

חשיבות ואתגר השימור

מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח

יום עיון "בריכות חורף בישראל"

אתגרים לשימור אל מול שימושי קרקע שונים

כתיבה ואיסוף חומר: אלון רוטשילד ויואב פרלמן

עימוד ועיצוב: רן גולדבלט

צילום: לירון גורן

| 2010 בפברואר 11

1

בריכות ("שלוליות") חורף ושטחי הצפה, אפיינו בעבר את הנוף הארץ ישראלי. בד בבד עם התמורות שעברו על ארץ ישראל מאז תחילת ההתיישבות היהודית, התמעט באופן ניכר מספרן של בריכות החורף בישראל. תהליך העיור המואץ המאפיין את המדינה מאז הקמתה האיץ עוד יותר את תהליך הריסתן של בריכות החורף, בעיקר במישור החוף שבו נותרו ברכות חורף מעטות בלבד.

מהי בריכת חורף?

בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי, הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) אך לעתים גם ממי תהום רדודים (שעונים). בריכות החורף מתייבשות בקיץ, ואינן מכילות מים באופן קבוע-בהתאם לאקלים הים תיכוני של חורף רטוב וקיץ נטול משקעים.

המים בבריכות חורף מתאפיינים

ברמת מליחות נמוכה במיוחד. באגני

נחל רבים, מרבית הנחל רטוב רק בעת

שטפון - ולאחריו ערוץ הנחל מתייבש.

לעומתו- בריכת החורף אוגרת את

המים למשך זמן רב- והיא מחזיקה

חלק ניכר ממשאבי הנוף והטבע

באגן נחל אכזב במשך מרבית השנה!

בריכות חורף הן מערכות

הן מתקיימות

אקולוגיות ייחודיות:

כמקווי מים רק בחלק מהשנה, בעיקר

בחורף ובתחילת האביב. בשל אופיים

הזמני של מקווי המים העונתיים

הם מאוכלסים על ידי מיני צומח וחי

ייחודיים.

האורגניזמים המאכלסים את ברכות

החורף נוקטים באסטרטגיות חיים

מיוחדות במינן, על מנת שיתאפשר

סיום מחזור החיים שלהם בתוך

התקופה הקצרה של חודשים בודדים

בלבד בה מתקיימים מים בשלולית

- ולאחריה עליהם לשרוד את עונת

היובש עד החורף הבא.

צילום: קובי בן טולילה

בחורף ובתחילת האביב. בשל אופיים

הזמני של מקווי המים העונתיים

הם מאוכלסים על ידי מיני צומח וחי

האורגניזמים המאכלסים את ברכות

החורף נוקטים באסטרטגיות חיים

מיוחדות במינן, על מנת שיתאפשר

סיום מחזור החיים שלהם בתוך

התקופה הקצרה של חודשים בודדים

בלבד בה מתקיימים מים בשלולית

- ולאחריה עליהם לשרוד את עונת

בוציץ סוככני. צילום: ד"ר רון פרומקין

בוציץ סוככני. צילום: ד"ר רון פרומקיןבוציץ סוככני. צילום: ד"ר רון פרומקיןבוציץ סוככני. צילום: ד"ר רון פרומקיןבוציץ סוככני. צילום: ד"ר רון פרומקין

עונתיים מים מקווי

2

מכאן, ניתן ללמוד כי משך קיום המים בשלולית החורף הוא גורם חשוב ביותר בקביעת יכולתם של האורגניזמים המאכלסים אותה להגיע לסיום מוצלח של מחזור חייהם- כמות המים המתנקזת אל הבריכה, משטר ההתמלאות שלה, מידת החלחול של הקרקעית וקצב האיוד הם מהגורמים הסביבתיים המשפיעים על משך זה.

משנה את אופיו והופך אותו למקום שונה:

כל השנה

לעומת זאת, קיום מים בבית הגידול לאורך

לדוגמא, בית גידול לח באופן קבוע תומך בקיום של דגים - טורף יעיל המחסל את הבסיס לשרשרת המזון וגורם בכך להעלמות של המינים הייחודיים לבריכות החורף.

למה חשוב לשמור על בריכות החורף?

חשובים לאדם: הן גורמות לעלייה באיכות

שירותי סביבה בריכות החורף מספקות

>

המים, מסייעות בהחדרת מים נקיים לאקוויפר, ומסייעות בקיבוע פחמן מהאוויר ומיתון השפעות אקלים. לצמחיית המים בבריכות החורף תפקיד חשוב במתן שירותים אלה.

חשוב

תפקיד נופי לבריכות החורף

>

כמרכיב לח בארץ יובשנית למחצה, והן

מהוות מוקד לפעילות פנאי בחיק הטבע.

חברתיות תועלותלבריכות חורף

>

:

וחינוכיות

רבות מהן מצויות בנגישות קרובה

ומיידית לריכוזי האוכלוסיה, והן

נגישות לכל שכבות האוכלוסייה -

ומהוות אתרים המאפשרים לציבור

מגע ישיר ובלתי אמצעי עם הטבע,

לרבות לציבור שאין ידו משגת

להרחיק אל אתרים רחוקים ובתשלום.

אינדיקטור בריכות החורף מהוות

>

:

לתנאי הסביבה

היכן שהמערכות האקולוגיות בבריכות

החורף מתפקדות, שם תנאי הסביבה

טובים.

ברכות חורף הן מערכות אקולוגיות

רגישות ביותר לזיהום, מהיותן

ממוקמות בנקודה התחתונה של אגן

הניקוז הן חשופות למזהמים שונים

שמגיעים עם מי הנגר ומתרכזים

במקווה המים.

אינדיקטור

היכן שהמערכות האקולוגיות בבריכות

החורף מתפקדות, שם תנאי הסביבה

ברכות חורף הן מערכות אקולוגיות

רגישות ביותר לזיהום, מהיותן

ממוקמות בנקודה התחתונה של אגן

הניקוז הן חשופות למזהמים שונים

שמגיעים עם מי הנגר ומתרכזים

אנפית בקר. צילום: אסף מירוז

חשוב

כמרכיב לח בארץ יובשנית למחצה, והן

חברתיות

רבות מהן מצויות בנגישות קרובה

ומיידית לריכוזי האוכלוסיה, והן

נגישות לכל שכבות האוכלוסייה -

ומהוות אתרים המאפשרים לציבור

מגע ישיר ובלתי אמצעי עם הטבע,

לרבות לציבור שאין ידו משגת

צילום: לירון גורן

3

אם נשכיל לשמור על איכות המים בבריכות - ועל

המערכת האקולוגית שלהם מתפקדת - משמע אנו

שומרים על עצמנו!

בריכות חורף מסייעות למיתוג הלוקאלי, וכשטח

ציבורי פתוח הן זולות לתחזוקה, ואינן צורכות מים להשקיה ממקורות חיצוניים (לעומת פארקים מגוננים).

מבחינה אקולוגית, בריכות החורף תומכות במגוון > הכולל מיני בעלי חיים וצמחים

, ביולוגי רחב ומגוון

נדירים ביותר. השמירה על המגוון הביולוגי חשובה ביותר לשמירה על סביבה בריאה, ועל האדם כחלק

ממנה.

המגוון הביולוגי בבריכות החורף

מדינת ישראל נמצאת במפגש בין שלוש יבשות,

>

והיא בעלת מגוון רחב של תנאים אקלימיים

מדינת ישראל מצטיינת

וגיאומורפולוגיים. לכן

. בתי הגידול הלחים בישראל הם בעלי חשיבות

במגוון ביולוגי רחב ביותר בקנה מידה עולמי

בינלאומית רבה בשל היותנו ממוקמים באזור יובשני למחצה, והמגוון הביולוגי שהתפתח בתנאים אלה מיוחד מאד עקב ההתאמות לתנאי המחייה האופיניים.

בריכות החורף, בשל אופיין העונתי המיוחד, חשובות במיוחד עבור מספר קבוצות:

, כמו בוציץ סוככני. כמחצית ממיני הצומח שנכחדו בארץ הם מינים של בתי גידול צומח ייחודי

>

).

2004

לחים (פרומקין וחוב

(סרטנים ירודים כמו תריסן הקשקש, חרקים ועוד) - מוצאים דרכים ייחודיות חסרי חוליות >

לעבור את תקופת היובש - מרביתם כ"ביצי קיימא" בתוך הבוץ היבש, וחלקם תוך נדידה זמנית למקווי מים אחרים.

- בריכות חורף מהוות "תחנת תדלוק" חשובה לעופות בנדידה ומקום חריפה לעופות עופות >

מים.

חמישה מששת מיני הדו-חיים בישראל נמצאים בבריכות החורף, גם באזור -

דו חיים >

: קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים, חפרית מצויה,

המרכז

אילנית מצויה, וטריטון הפסים. שלושה מתוך המינים האלה מוגדרים על ידי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" כמינים בסכנת הכחדה, ואחד (אילנית) כמין רגיש.

החשיבות של בריכות החורף לדו-חיים בישראל

>

היא עצומה, ומספר מינים (חפרית מצויה, קרפדה

ירוקה, טריטון הפסים) מתבסס בצורה משמעותית על

בריכות החורף, דבר הנובע ממחזור החיים המיוחד של אם נשכיל לשמור על איכות המים בבריכות - ועל

המערכת האקולוגית שלהם מתפקדת - משמע אנו

בריכות חורף מסייעות למיתוג הלוקאלי, וכשטח

ציבורי פתוח הן זולות לתחזוקה, ואינן צורכות מים מבחינה אקולוגית, בריכות החורף תומכות במגוון

טריטון הפסים. צילום: לירון גורן

: קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים, חפרית מצויה,

אילנית מצויה, וטריטון הפסים. שלושה מתוך המינים האלה מוגדרים על ידי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" כמינים בסכנת הכחדה, ואחד (אילנית) כמין החשיבות של בריכות החורף לדו-חיים בישראל

היא עצומה, ומספר מינים (חפרית מצויה, קרפדה

ירוקה, טריטון הפסים) מתבסס בצורה משמעותית על

בריכות החורף, דבר הנובע ממחזור החיים המיוחד של

קרפדה ירוקה. צילום: לירון גורן

קרפדה ירוקה. צילום: לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורןקרפדה ירוקה. צילום:לירון גורן

נדירים ביותר. השמירה על המגוון הביולוגי חשובה ביותר לשמירה על סביבה בריאה, ועל האדם כחלק

מדינת ישראל נמצאת במפגש בין שלוש יבשות,

והיא בעלת מגוון רחב של תנאים אקלימיים

תריסן הקשקש. צילום: לירון גורן

4

הדו-חיים- המשלב שלב מימי לצורך רביה, עם שלב יבשתי כבוגרים לעומת נחלי אכזב שזורמים בעיקר באירועים שיטפוניים, בריכות החורף אוגרות מים אל תוך האביב והקיץ בצורה טובה יותר, ובכך מאפשרות לדו חיים להשלים את מחזור החיים ולהתרבות.

מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף Convention on Biological

לשימור המגוון הביולוגי

אמנת ריו חתמה ישראל על

1992

בשנת

.

1995

), ואשררה אותה בשנת

Diversity

Ramsar Convention on Wetlands

(

אמנת רמסר חתמה מדינת ישראל על

1993

בשנת

>

), ובה היא מתחייבת לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בין-

of International Importance

לאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות המים בפרט השמירה על בריכות החורף משתלבת כחלק מהמערך הלאומי לשמירה על מקווי מים ובתי גידול לחים.

החוק הישראלי מגדיר רבים מערכי הטבע בבריכות החורף כ"ערך טבע מוגן". רשות הטבע >

והגנים מופקדת על אכיפת חוק זה.

בריכות חורף- משאב ציבורי

בריכות החורף, כאתר של טבע שוקק ונוף רטוב מהוות בארצנו מוקד של פעילות חינוכית, ציבורית, פנאי ונופש.

בשל קרבתן של בריכות חורף רבות למוקדי האוכלוסיה, הגישה אליהן קלה והן מהוות אתר מצוין לחשיפה וללימוד על טבע, אקולוגיה וסביבה.

מסיבה זו השכילו רשויות רבות להכיר בערכן של בריכות החורף והן מתגייסות לשמור עליהן

ולטפחן. פעילויות בולטות שניתן לקיים בבריכות החורף:

- בריכת החורף היא מערכת אקולוגית

פעילויות חינוכיות לכל הגילאים >

פשוטה יחסית, ובעלת שטח מצומצם יחסית - ועם זאת מערכת שלמה וכוללת.

לכן הבריכה מהוה משאב חינוכי לחקר של תהליכי סביבה, אקולוגיה, מחזור המים ועוד.

אירועים ציבוריים בדגש על >

- הבריכות הן בית גידול

שמירת הטבע

רגיש ואינן מתאימות לקליטת אירוע

אינטנסיבי כמו שצ"פ רגיל!

פיקניקים (ללא מנגל!) בקרבת >

- אך לא צמוד אליה.

הבריכה

כמובן שיש לבצע פעילויות אלה

בצורה מושכלת, על מנת למנוע פגיעה

בערכי הטבע של הבריכה - אין לאסוף

יצורים מהשטח ללא אישור בכתב

מרשות הטבע והגנים.

- הבריכות הן בית גידול

רגיש ואינן מתאימות לקליטת אירוע

פיקניקים (ללא מנגל!) בקרבת

כמובן שיש לבצע פעילויות אלה

בצורה מושכלת, על מנת למנוע פגיעה

בערכי הטבע של הבריכה - אין לאסוף

יצורים מהשטח ללא אישור בכתב

ילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבן ילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבןילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבןילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבןילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבןילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבןילדים חוקרים את ייצורי השלולית.צילום: עמיר בלבן

5

לאן נעלמו בריכות החורף

לברכות החורף בארץ, ובוצע ע"י דר' שריג

2005

מסקנות סקר המעקב המקיף שפורסם בשנת

גפני ופרופ' אביטל גזית מראה מגמה של ירידה חדה במספרן של בריכות החורף והתדרדרות במצבן האקולוגי של ברכות חורף רבות אחרות.

הסיבה העיקרית נעוצה בשינויים בשימושי הקרקע והסבתם לשטחים מפותחים מסוגים שונים שגרמו להרס נרחב של מקווי מים עונתיים רבים. בריכות אחרות נפגעו משינויים במשטר הזרימה וכן עלולה להיות השפעה ניכרת גם כתוצאה מזיהומים ישירים כגון: חומר אורגני, חומרי דישון והדברה, תשטיפי כבישים וכד'.

הירידה התלולה במספרן ובשטחן של ברכות החורף העונתיות גורמת לירידה מקבילה במספר האוכלוסיות של המינים הייחודיים לבריכות. מספר רב של מינים ייחודים אלו מוגדרים כמינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה, ברמות שונות של חומרה. מגמה זו מאיימת על המשך קיומו של מגוון המינים הייחודי של מקווי המים העונתיים של ארץ ישראל.

ביטוי למגמה מדאיגה זו ניתן לראות בגרף המצורף, אשר מהווה ריכוז מחקרים שבוצעו ע"י חוקרים מאוניברסיטת ת"א לאורך השנים במעקב אחר שני מיני דו חיים אופיניים לבריכות חורף.

מחקר של דר' נעם לוין מהאוניברסיטה העברית

ופרופ' אביטל גזית ודר' אלדד אלרון מאוניברסיטת Landscape andבכתב העת תל אביב שפורסם

בחן את מצבן של

2009

בשנת

Urban Planning

בריכות החורף במרכז הארץ, והשווה בין נתונים

היסטוריים לממצאים בשטח כיום. המחקר העלה כי

מבריכות החורף שהיו קיימות במרכז במאה

18%

רק

קיימות כיום, שטחן הצטמצם בצורה דרמטית,

19

ה

והמרחקים ביניהן גדלו בצורה משמעותית ונקטעו

ע"י כבישים ותשתיות, דבר שמהווה בעיה משמעותית

למעבר של דו-חיים בין הבריכות.

2009

2009

מקור: לוין וחובריו

מקור: לוין וחובריו,

מקור: אביטל גזית ואלדד אלרון, אוניברסיטת תל-אביב מקור: אביטל גזית ואלדד אלרון, אוניברסיטת תל-אביב

6

הגורמים העיקריים להרס בריכות החורף הם תוצר של פעילות אנושית

הרס ישיר של בריכת החורף -

>

ייבוש, ניקוז, בניייה, עיבוד חקלאי

אינטנסיבי.

פגיעה באגן הניקוז המזין את

>

הבריכה - הגורמת לייבוש הבריכה.

זיהומים ישירים ועקיפים (דרך מי

>

התהום) - המלחה וזיהומים כימיים.

הכנסה של מינים פולשים (חי

>

וצומח) ע"י האדם - צבגון אדום-אוזן,

סרטנים שונים, גמבוזיות ועוד.

השפעת שוליים של פיתוח סמוך

>

(תאורה, רעש, חיות בית).

קיטוע בין בתי גידול לחים.

>

תנאים הכרחיים ופעולות נדרשות לצורך שימור בריכות חורף

א. תכנון:

על בריכות החורף - הענקת רמת שימור גבוהה לבריכות החורף ולאגני הגנה סטטוטורית

>

הניקוז שלהן - כ"שמורת טבע", "שטח שימור משאבי טבע" במסגרת תוכנית נחל, שצ"פ ייחודי כ"אתר טבע עירוני" וכו'.

על הקרקע, או הסכם לשימור מול ברי הרשות בקרקע.

בעלות ציבורית

הבטחת

>

לבריכה - באיכות ובכמות הראויה. מימוש מטרה זו מחייב מחקר מקורות המים

הבטחת

>

הידרולוגי - ניקוזי אשר ינתח את מקורות המים של הבריכה ביחס לצרכיה.

ב. ניהול:

- הגדרת מטרות שימור, הקצאת

ראיה אקולוגית

ניהול השטח על ידי גוף מקצועי, תוך

>

אקולוג לניהול השטח.

ע"י חציצה פיזית שתמנע כניסת רכבים, הצבת שילוט וכו'.

על בריכות החורף -

הגנה פיזית

>

- כמלווים את מאמצי השימור והשיקום

מחקר וניטור

>

- מחזקת מאד את ההגנה על בריכות החורף.

פעילות ציבורית וחינוכית

>

הרס ישיר של בריכת החורף -

ייבוש, ניקוז, בניייה, עיבוד חקלאי

פגיעה באגן הניקוז המזין את

זיהומים ישירים ועקיפים (דרך מי

הכנסה של מינים פולשים (חי

וצומח) ע"י האדם - צבגון אדום-אוזן,

השפעת שוליים של פיתוח סמוך

שלט כללי התנהגות בבריכת משרד הרישוי. צילום:אלון רוטשילד

7

היבטים מעשיים לשיקום, לשימור וליצירת בריכות חורף שמירה על משטר מי נגר בבריכה למשך תקופת זמן ארוכה מספיק להשלמת מחזור >

- אך לא כתקופה רציפה של כל השנה.

החיים

- מניעת המלחה ומזהמים.

שמירה על איכות מים

>

שמירה על קרקעית הבריכה ללא

>

- בבוץ

פגיעה פיזית גם בעונה היבשה

היבש מצוי המפתח לשרידות הבריכה

- זרעי צומח ו-"ביצי קיימא" של יצורי

הבריכה.

שמירה על צמחייה באגן הניקוז

>

- כמסנן טבעי של

של הבריכה

מזהמים

אקולוגית

ממשק

תוכנית

הכנת

>

אשר תגדיר את מטרות השימור

הנדירים

המינים

שימור

ובראשם

ברורים

ומדדים

החורף,

בריכות

של

התוכנית תגדיר את הממשק עם שימושי קרקע סמוכים (חקלאות, המים.

משטר

ואיכות

לכמות

רעיה, שכונה, פארק, וכו') ואת הממשק עם פעילות אדם (פעילות חינוכית, מבקרים, וכו').

שמירה על קרקעית הבריכה ללא

- בבוץ

היבש מצוי המפתח לשרידות הבריכה

- זרעי צומח ו-"ביצי קיימא" של יצורי

שמירה על צמחייה באגן הניקוז

- כמסנן טבעי של

אקולוגית

אשר תגדיר את מטרות השימור

הנדירים

ברורים

שלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורן שלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורןשלט מאולתר בבריכת משרד הרישוי. צילום:לירון גורן )2009 חדשות (מתוך גזית וגורןלברכות העתקןידי עלחורף ברכותשימור על ברכות החורף עקב פיתוח עירוני ,נעשו בעשרות השנים האחרונותבמטרה להתמודד עם האיום מהניסיון הלקחיםניסיונות רבים לחפור בריכות חדשות בשטחים שאינם מאוימים על ידי פיתוח.

צעד הנהחדשות, בריכותחפירת כימלמד בארץמלאכותיות חורףברכות הקמתשל המצטבר .הקיימותהברכות שלשמירתן אתלהחליף יכולההיא איןאך זה,גידול ביתלשמירת חשוב וחיוני נמצא כי במקרים רבים הברכות החפורות החדשות לא הצליחו לקיים משטר מים תקין, גם במקרים שבהם הברכות מתמלאות במים לפרק זמן מספק, קצב ההתאכלסות של השלוליות הוא איטי ביותר.

נדרש פרק זמן ארוך יחסית עד שהברכות מתאכלסות במינים הייחודיים. סיכום התוצאות מבריכות שנחפרו בשני העשורים האחרונים מלמדות שעושר המינים בהן נמוך באופן משמעותי בהשוואה למגוון המינים שקיים בשלוליות החורף הקיימות. גם ניסיונות לזריעה של ביצים ולהעברת ראשנים לא תרמה באופן ניכר לזירוז תהליך האכלוס של הברכות החדשות.

חפירת ברכות חדשות הקיימות,החורף ברכותלשמירת תחליףשאין היאמכך העולההמסקנה מהווה ללא ספק צעד חשוב להמשך קיומה של מערכת אקולוגית חשובה זו, ויתכן כי בעתיד הרחוק)

הן יאוכלסו במינים הייחודיים למקווי המים העונתיים, אך יש לראות צעד זה (בעוד כמשלים לשימור הברכות הוותיקות ולא במקומו.

8

טיפול במינים פולשים בבריכה ובסביבתה

>

- בבריכות חורף

הדברה ידידותית לסביבה

>

"בריאות" (עשירות במגוון חסרי חוליות) אין

התפתחות של זחלי יתושים משום שהם נטרפים ע"י

טורפים טבעיים (למשל, זחלי שפיריות, פישפשי

במקרה של התפתחות

מים, חיפושיות מים, דו-חיים).

מפגע יתושים עוקצים, יש להדבירם רק באמצעות

(רעלן ממקור חיידקי שאינו פוגע ביצורים אחרים

BTI

מלבד זחלי יתושים ואינו רעיל לאדם), המומלץ

לשימוש גם ע"י המשרד להגנת הסביבה. יש להימנע

משימוש בדגים.

שימור בריכת חורף מחייב ניטור

ניטור אקולוגי -

>

אקולוגי ביולוגי על מנת לקיים את משאבי הטבע

שבו לאורך זמן ולצורך התאמת הפעילות בו לכושר

הנשיאה. הניטור יתבסס על הגדרת מדדים אקולוגיים והידרולוגיים ברורים כנקודת ייחוס.

שילוב בריכות חורף בסביבה חקלאית

)2009 (מבוסס על סקוטלסקי

רבות מבריכות החורף מצויות בשטחים חקלאיים, או כשטח הצפה סמוך לנחלים. שימורם בסביבה זו דורש שיתוף עם רשויות ניקוז, והטמעת עקרונות של חקלאות מקיימת מערכות טבעיות, תוך תמרוץ ופיצוי החקלאים לשימור של השטח הטבעי. הסוגיה המרכזית בשטחים אלה היא הגדרת אזור חיץ סביב הבריכה, ושימור מסדרון מעבר בין בריכה אחת לשניה, תוך הגנה על אזור יבשתי סמוך לבריכה - המהווה מקום מסתור ומחייה לדו חיים.

לכן, בתכנון אזורים חקלאיים התורמים לשימור דו חיים ושטחי הצפה, חשוב לקחת בחשבון הן את הדינאמיקה של הנדידה המחזורית המקומית סביב בית הגידול הלח, והן את ההגירה בין אוכלוסיות ומקווי מים שונים באמצעות מסדרונות מעבר.

) מוצעות הנחיות לתכנון ולממשק של השטח היבשתי

Semlitsch

&

Bodie

,

2003

במחקרים

סביב נחלים ומקווי מים (ר' איור):

- האזור היבשתי הקרוב ביותר לבית הגידול הלח. אזור )

Aquatic buffer

מימי

חיץ

אזור

.

1

60 -

30

המיועד להיות חיץ משמר ולהגן על איכות המים. רוחב החיץ של צומח טבעי - האזור שבין קו המים ועד לרדיוס הדרוש להשלמת

)

Core habitat

(

. אזור הגלעין השמור

2

מחזור החיים של מיני מטרה שונים. לדוגמה, המרחב המומלץ מקו המים ועד לקצה הגלעין מטרים.

290

עד

160

השמור המיועד לשימור דו -חיים הוא

- בבריכות חורף

"בריאות" (עשירות במגוון חסרי חוליות) אין

התפתחות של זחלי יתושים משום שהם נטרפים ע"י

טורפים טבעיים (למשל, זחלי שפיריות, פישפשי

במקרה של התפתחות

מפגע יתושים עוקצים, יש להדבירם רק באמצעות

(רעלן ממקור חיידקי שאינו פוגע ביצורים אחרים

מלבד זחלי יתושים ואינו רעיל לאדם), המומלץ

לשימוש גם ע"י המשרד להגנת הסביבה. יש להימנע

שימור בריכת חורף מחייב ניטור

אקולוגי ביולוגי על מנת לקיים את משאבי הטבע

שבו לאורך זמן ולצורך התאמת הפעילות בו לכושר

הנשיאה. הניטור יתבסס על הגדרת מדדים אקולוגיים

בריכת ניצנים. צילום: גיתית וייסבלום

רבות מבריכות החורף מצויות בשטחים חקלאיים, או כשטח הצפה סמוך לנחלים. שימורם בסביבה זו דורש שיתוף עם רשויות ניקוז, והטמעת עקרונות של חקלאות מקיימת מערכות טבעיות, תוך תמרוץ ופיצוי החקלאים לשימור של השטח הטבעי. הסוגיה המרכזית בשטחים אלה היא הגדרת אזור חיץ סביב הבריכה, ושימור מסדרון מעבר בין בריכה אחת לשניה, תוך הגנה על אזור יבשתי סמוך לבריכה - המהווה מקום לכן, בתכנון אזורים חקלאיים התורמים לשימור דו חיים ושטחי הצפה, חשוב לקחת בחשבון הן את הדינאמיקה של רצועות הגנה מוצעות סביב בריכת חורף

רצועות הגנה מוצעות סביב בריכת חורף

)

Semlitch and Bodie

(עפ"י

9

אזור חיץ נוסף ,הנמצא מחוץ לשני אזורי הגלעין .זהו -

)

Terrestrial buffer

(

יבשתי

אזור חיץ

.

3

אזור שנועד לשמש כחיץ בין אזורי הגלעין לבין שימושי קרקע חקלאיים המקיפים את מקווה המים .מטרתו למתן את אפקט השוליים של שימושי הקרקע האנתרופוגניים על אזור הגלעין.

.

הרוחב המומלץ לאזור החיץ היבשתי הוא

אסטרטגיה חשובה לצמצום "אפקט השולים" על המגוון הביולוגי היא יצירת אזור חיץ משמר.

אזורי "חיץ משמר" חשובים במיוחד למקרים שבהם למרחב החקלאי יש השפעות שליליות חזקות על בתי גידול טבעיים - כמו למשל, שדה חקלאי המהווה מקור לחדירת מינים פולשים לשמורת טבע, או התנקזות של חנקות. משטח חקלאי למקווה מים.

ממשק רעיה סביב ערוצים ובתי גידול לחים

על מנת ליצור חיץ משמר יעיל סביב ערוצי נחלים ולשמור על איכות המים בבתי גידול לחים, יש להימנע מרעיה באזור החיץ המשמר. רעיית בקר וכבשים רומסת את הצמחייה באזור החיץ, מאיצה את הבליה של הקרקע, ופוגעת ביעילותו של החיץ המשמר. לחץ רעיה גבוה עשוי גם להגביר את עומס החומרים האורגניים במים.

לכן, באזורי מרעה מומלץ לגדר את אזור החיץ המשמר, על-מנת למנוע כניסת חיות משק אליו.

כמו כן, יש למנוע רעיה כאשר הקרקע רטובה, בתקופת הנביטה וההתבססות של הצמחייה, ובתקופות שבהן כיסוי הצומח מוגבל או סובל מתנאי יובש.

אסטרטגיות משולבות לשמירה על מים ,קרקע ,ומגוון הביולוגי באגני היקוות חקלאיים

השמירה על איכות המים באזורים חקלאיים אינה יכולה להסתמך אך ורק על יצירת אזורי חיץ משמר סביב הערוצים ומקווי המים. גישה המערכתית לשמירה על איכות המים תלויה גם בממשק החקלאי באזורים התורמים את הנגר. לכן, יש לשאוף לשינוי שיטות העיבוד בשדות, ולהכיל מדיניות לעידוד הסבה לשיטות עיבוד סביבתיות כמו צמצום השימוש בכימיקלים חקלאיים והסבה להדברה באמצעות אויבים טבעיים או צמצום פליחת הקרקע והסבה לעיבוד משמר קרקע.

)

Bentrup

, 2008

שילוב בין אזורי חיץ משמר לבין מסדרונות מעבר בין בתי גידול לחים

10

רעיית פרות בשולי שלולית סאסא. הכמות הגבוהה של גללי הפרות מעשירה את מי בתמונה:

השלולית בריכוזים גבוהים של חומרי אורגניים. ניכרת התדרדרות בבית הגידול - ירידה בעושר מיני חסרי החוליות, ובשפע דו-חיים. נדרש גידור שירחיק את הפרות משלולית החורף, וחיץ משמר אורון. לקליטת עודפי חנקות ומזהמים חקלאיים לפני הגעתם לשלולית. צילמה טליה . מקווי מים סמוכי חקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראל (דו"ח 2007 מתוך: גזית, א., וש. פילוסוף . www.nekudat-hen.org.il .2007 סופי שנה ב'). הוגש לקרן נקודת ח"ן בנובמבר חיץ משמר סביב מקווי מים באזורים חקלאיים בישראל בישראל, מיעוט מקווי מים ונחלים זורמים, יוצר לחץ משתמשים גדול מאד על כל גופי המים הטבעיים במדינה, ומגביר את האינטרס לפיתוח תיירותי של גדות מקווי המים ושל נחלים לצורכי נופש ופנאי. בנוסף לכך, נחלים הזורמים בערוצים טבעיים מחוץ לשמורות הטבע, משמשים "מסדרון" מועדף עבור רעיית פרות, ועבור מטיילים רגליים וממונעים, וסובלים מהפרעות תדירות.

מכיוון שנחלים, בריכות חורף, תעלות ניקוז, וגופי מים רבים אינם נמצאים בתחומי שמורות

נשאלות שתי שאלות: האחת, כיצד לתכנן הטבע, אלא חוצים ומנקזים אזורים חקלאיים,

ולנהל חיץ משמר שיגן על מקווי המים מזיהומים שמקורם בשדות? והשנייה, כיצד ניתן להפוך את האזורים החקלאיים עצמם לאזור "חיץ יבשתי" התומך בשימור מגוון היצורים מכים הן על בית הגידול המימי ועל בית הגידול היבשתי המקיף אותו? המסת .2009 מתוך: סקוטלסקי

11

" - מקווי מים זמניים בחקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראלDig-or-Dry"Dry"Dry ; אביטל גזית בע"פ2007א. גזית וש. פילוסוף, נקודת ח"ן אביטל גזית ושי פילוסוף בחנו היבטים של פעילות של דו-חיים באזורים חקלאיים באזור השרון. בחלקו הראשון של המחקר, נבדקה התאמתם של מקווי מים זמניים הנקווים בתעלות ניקוז ובשדות מעובדים, כבתי גידול חלופיים להתפתחות של דו-חיים. נמצא כי שני מינים של דו-חיים ג'נרליסטים – אילנית מצויה וקרפדה ירוקה, חיים בשטחים החקלאיים ומנצלים את גופי המים הזמניים לרבייה. אולם, מסתבר שדו-חיים המתרבים בגופי המים הנקווים בשטחים החקלאיים, אינם מבחינים בין בתי גידול מיטביים שבהם ניתן להשלים את מחזור הרבייה והגלגול, לבין בתי גידול בלתי-מיטביים, המתייבשים בטרם הושלם הגלגול. גופי מים בלתי-

), המהוות מלכודות אקולוגיות לדו-חיים Sink poolsמיטביים מתפקדים כבריכות מבלע באזורים חקלאיים. להערכת החוקרים, בריכות המבלע הרדודות הנפוצות באזורים חקלאיים, תורמות לדעיכה של אוכלוסיות דו-חיים בישראל.

כפתרון לבעיה, הציעו החוקרים הגביר את מודעות החקלאים לסוגיה, ולעודד ממשק לגופי מים רדודים בשטחים חקלאיים. אסטרטגיית הממשק כוללת העמקה Dig-or-dry של מקווי מים רדודים בשולי מטעים ולאורך תעלות ניקוז על-מנת להאריך את משך תקופת ההצפה ולאפשר לקרפדות צעירות להשלים את הגלגול; לצד מילוי ויישור של מקווי מים זמניים המהווים מלכודות אקולוגיות. עם זאת, יש להדגיש כי ממצאי המחקר ראשוניים בלבד, ויש לערוך מעקב של מספר שנים אחרי חברת דו-חיים וחסרי חוליות מימיים בגופי מים זמניים שעברו העמקה, לפני שמגבשים המלצות יישומיות לאזורים חקלאיים.

פרדסים כמסדרונות אקולוגיים לקרפדות

אחד הממצאים המעניינים שגילה פרופ' גזית במחקרו, הוא תפקידם של פרדסים כמסדרונות אקולוגיים לתפוצת הקרפדה הירוקה. במהלך המחקר, נצפו פרטים צעירים של קרפדה ירוקה במרחקים של עד שני ק"מ ממקווי מים המשמשים לרבייה. להערכתו של גזית, הפרדסים, המושקים מידי יומיים במשך הקיץ, מתפקדים כמסדרונות אקולוגים לחים המאפשרים מעבר של קרפדות בין גופי מים באזורים חקלאיים. החוקרים מעריכים, שהרחבת הפרדסים בישראל בשנים שאחרי הקמת המדינה, תרמה להרחבת אזור התפוצה של הקרפדה הירוקה במרכז הארץ. יתרה מכך, יתכן שדעיכת אוכלוסיית הקרפדות בשנים האחרונות קשורה למשבר שהחל בשנות השמונים בענף הפרדסנות. אולי תהליכי ההתחדשות של הפרדסים והמטעים המושקים, לצד תוכנית אסטרטגית לשימור ועידוד רבייה של דו-חיים באזורים חקלאיים, יחזירו את קרקור הקרפדות למושבים במישור החוף ובשפלה.

. מקווי מים סמוכי חקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראל (דו"ח 2007 מתוך: גזית, א., וש. פילוסוף .www.nekudat-hen.org.il .2007 סופי שנה ב'). הוגש לקרן נקודת ח"ן בנובמבר .2009 מתוך: סקוטלסקי

12

מקורות

:

)

Bufo viridis

(

הירוקה

הקרפדה

מקרה

דו -חיים:

אוכלוסיות

דעיכת

.

)

2007

(

אלרון א

דוקטור

. עבודות גמר לקראת התואר

אקולוגיים

ביולוגיים

והיבטים

ועקרונות

תהליכים

לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב.

1997-2003 .

חורף

שלוליות

סקר

ח

"

בישראל, דו

חורף

שלוליות

.

)

2005

(

גפני ש., גזית א

לחקר שמירת הטבע, אוניברסיטת תל-אביב.

ולממשק

לתכנון

עקרונות

:

חקלאיים

באזורים

אקולוגיים

מסדרונות

).

2009

סקוטלסקי א

. נקודת חן.

חקלאי

(טרם פורסם).

אביב

תל

במחוז

עירוני

טבע

).

2009

פרומקין ר., אחירון-פרומקין ת. (ספטמבר

סקר אקולוגי - בריכות החורף במתחם "הלוחמים" על גבול חולון תל גזית א., גורן ל

.

אביב

(טרם פורסם).

הלוחמים.

במתחם

חורף

עירוני - ברכות

טבע

פארק

שפירא ע., עמיר ד

Bentrup

,

G

. 2008.

Conservation buffers

:

design guidelines for buffers

,

corridors

,

and

greenways

.

Gen

.

Tech

.

Rep

.

SRS

-109.

Asheville

,

NC

:

USDA

,

Forest Service

,

Southern

Research Station

.

Levine N

.,

Elron E

.,

Gasith A

.

)

2009

(

.

Decline of wetland ecosystems in the coastal

plain of Israel during the

20

th century

:

Implications for wetland

management

.

Landscape and Urban Planning

92: 220

-

232

Semlitsch R

.

D

.,

Bodie J

.

R

.

)

2003

(

.

Biological Criteria for Buffer Zones around

Wetlands and Riparian Habitats for Amphibians and Reptiles .

Conservation

Biology

,17: 1219

-

1228

Frumkin

,

R

.,

Shmida

,

A

.,

Sapir

,

Y

.,

Fragman

-

Sapir

,

O

.,

Levin

,

N

., 2004.

In

:

Frumkin

,

R

.,

Khenin

,

D

.,

Eidelman

,

A

.

)

Eds

.

(

,

Extinct Species in Israel

.

Simanei Hayim

2003

—

ha Megamot ha Meatzvot et Hayeynu

)

Vital Signs

2003

(

.

Heschel Center and the

Jerusalem Institute for Israel Studies

,

Israel

,

pp

. 41-43

)

In Hebrew

(

.

שפרירית הדורה. צילום: לירון גורן

הודפס על נייר ממוחזר אקולוגי

צילומים: לירון גורן