הוד השרון

פרוטוקול מועצת העיר מס' 11/10

עיר
הוד השרון
ועדה
מועצת העיר
קטגוריה
מועצת העיר
תאריך
16/11/2010
מקור
הקובץ המקורי באתר הוד השרון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10

עיריית הוד השרון

ישיבת מועצת עיר שלא מן המניין 15/10

מיום 25.11.10

נוכחים:

מר חי אדיב - ראש העיריית

מר יגאל שמעון - סגן ומיימ ראש העירייה

מר אביאל אברמובי\. - סגן ראש העירייה

הגבי אביבה גוטרמן ‏ - סגנית ראש העירייה

מר יחיאל דמארי - חבר המועצה

מר משה ארז - חבר המועצה

מר נעם פעיל - חבר המועצת

מר נדב דואני - חבר המועצה

מר חיים שאבי - חבר המועצה

מר גדעון סעדי - חבר המועצה

מר יגאל הררל - חבר המועצה

מר אמיר כוכבי - חבר המועצה

נעדרים:

מר יואב רוזן - חבר המועצה

מר אלי טימור - חבר המועצה

הגבי יפעת קריב - חברת המועצה

משתתפים:

מר רפי סער - מנכ"ל העירייה

מר מיכאל בלומנפלד - גזבר העירייה

מר ירון סולברג --היועצ המשפטי לעירייח

הגבי ניצה משה - מרכזת ישיבות המועצה

על סדר היום:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 2

אישור צו הארנונה לעיריית הוד השרון לשנת 2011

ניצה משת:

חי אדיב:

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין, 15/10. על

סדר היום, אישור צו הארנונה לעיריית הוד השרון לשנת 2011. כולם קיבלו

את צו הארנונה. ודברי ההסבר שהוכנו על ידי משרד ייאליאס,בן אריה, אסף,עורכי דיויי. הייתה ישיבת ועדת כספים, העברנו גס את פרוטוקול ועדת הכספים אליכם.

קודם כל אני רוצה לברך את ועדת הכספים, ואת היושב ראש שלה, חיים שאבי, שעשו עבודה נהדרת. יש פה כמה פעולות, אני רוצה שתדעו. פעולה אחת זה שדרוג צו הארנונה, ועשייתת סדר, שבאמת היו צריכים לעשות את אה הרבה שנים ועדייו המשימה היא רבה. והדבר השני, זה תהליך של עבודת מטה, והקשבנו כמעט לכל חברי המועצה שרצו להביע דעה, ובסופו של דבר הגענו לאישור החלטה. אני רוצה לתת מילה אחת בעניין האה החרבה פעמים, וזה מאוד סקסי לתקוף, כן מעלים ארנונה, לא מעלים ארנונח. כן מורידים, לא מורידים. מי שמוריד חוא גדול, מי שמעלה הוא קטן. או כל מיני דברים מהסוג הזה. רבותיי, איך אמר חיים שאביז "צו השעהיי. כשרוצים לתת שירות, וכל אלה שמתיימרים ורוצים שניתן שירות יותר גבוה, יש משוואה אחת. הכנסות בעירייה הן בעיקר מארנונה. לא ממקום אחר. כך שעיר שנותנת שירות גבוה, מצפה, יש איזון וזח נכנס. מי שמכיר ויודע, וו המתמטיקה. אין פטנט אחר. לכן עיר חזקה יש לה יותר הכנסות. עיר חלשה יש לה פחות הכנסות. וההכנסות באות בעיקר או מעסקיט או מתושבים. אני חלק מכם. אני חלק מהתושבים. כולנו אותו דבר. כך שההתלטה היא לא החלטה של קבוצה כזאת או קבוצה כזאת.

החלטה היא של השולחן הזה, של הספינה הזאת שצריכה להפליג

למרתקים. ולכן יש פה אחריות עירונית, לא לאומית, מקומית, שצריכה לגרום לספינה הזאת להמריא קדימה. עוד תינוך, עוד ניקיון, עוד גינון, עוד

דברים אחרים. ומי שרוצה שירות טוב, שיידע לקחת אחריות וגם להצביע

בעד שדרג ושיפור צו הארנונה. לכן רפי, סדר יום, הבמה שלך. אתה רוצה

להגיד, חיים, משחו לפני ההתחלה?

חיים שאבי:

יחיאל דמארלי:

חיים שאבי:

רפי סער:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 3

אני אגיד כמה מילים, שהצו שהוגש היום למועצה, זו רפורמה שלמה בצו הארנונה הקיים וזה תיקון עיוותים היסטוריים. הצו הגה מתייתס להוד השרון של לפני 20 שנה. יש פה דוגמאות של, יש הרבה דוגמאות של התייחסות לעיר הזו, התייחסות היסטורית ממש. אני רוצה להודות למנכייל, לרפי, על העבודה שנעשתה, לצוות המקצועי, לגזבר וכל הצוות שליווה את התהליך הזה, לחברי ועדת הכספים, אנחנו מנסים שהוועדה הזאת באמת תהיה עניינית, אז אני בסופו של דבר חושב,

היא תחיה עניינית, אנחנו צריכים לקבל עכשיו תעודות....

אתה תקבל בסוף. ואחרון שאני רוצה להודות לו, אה לראש העיר חי אדיב, שנענה, ואם אתם חושבים שהדברים הולכים בקלות, אז עברנו מספר ישיבות עס חברי הקואליציה, ונענה בסופו של דבר להעלאה, למרות ההמלצה של הצוות המקצועי ל-5%, נענה בסופו של דבר להעלאה של %, ותאמינו לי, זה בחירוק שיניים. אז תודה. אני בכל אופן מרגיש בקדנציה הזו שיתוף פעולה ובאמת הבנה לצרכים, למרות שאה עלה, אבל יש פה הרבה צרכים של הציבור, שבסופו של דבר חי נענה להם אז תודה ושיחיה בהצלחה לכולם.

אנחנו בעיקרון התייחסנו למספר פרמטרים בצו הארנונה של הוד השרון.

בעיקר, ואנחנו נציג את זה במצגת, לקחנו את כל הרשויות שנמצאות כאן בסביבה ובדקנו בצורה מקיפה את צו הארנונה שלהם, והשווינו את התעריפיט לצו חארנונה של הרשויות האחרות. אנחנו רק נציג לכם כאן את הפערים שקיימים, וגם הרפורמה שאנחנו מציגים אותה היום, גם הטיווגים, העלאת התעריפים שמתוכננת, כדאי להדגיש שהפערים ייסגרו כבר תוך מטפר שנים. זאת אומרת גס מה שאנחנו מגישים למשרד הפנים בתקופה הקרובחה, זה לא אומר שמשרד חפנים מאשר את התעריפים, אה תהליך שייקח מספר שניסם. אז אנחנו נתחיל עם המצגת. אנחנו נתנו פה דוגמאות של מספר נושאים. דירה של 100 מטר בהוד השרון משלמת את התעריף הנמוך ביותר. אתם יכולים לראות את חמספרים. אתם יכולים לראות את חדיאגראמח כאן. מרתפים, בעיר הוד השרון משלמים בממוצע

4 שקלים למטר, וכל הערים שבדקנו, מרתפים משלמים בפתח תקווה

יגאל הררי:

רפי סער:

יגאל הררי:

רפי סער:

חי אדיב:

רפי סער:

פרוטוקול מישיכת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 4

אתם יכולים לראות קרוב ל-50 שקלים, רמת השרון 45, כפר סבא 39, הרצליה 41. אנחנו הלכנו על קו של התאמת המרתפים לתעריף נמוך שהוא 3 שקלים למטר. זה מה שאנחנו מבקשים כרגע ממשרד הפנים. הפער בבית, לקחנו בית לדוגמא, בית פרטי בהיקף של 200 מטר. 100 מטר מרתפים, נכון להיום משלם בהוד השרון 9,862 שקלים. אס תיקחו את ההשוואה מול פתח תקווה, רמת השרון, כפר סבא, הרצליה ורעננה, אתם יכולים לראות שה פער בלתי סביר. אפשר לראות את וה גם בדיאגראמה כאן שיש מולנו. אבל בסך הכול, זה פערים בהכנסה שלהם. המצב הממוצע, כמו שאתם רואים, במידה ויאשרו את השינוי, התעריף ישתווה לתעריף הנמוך יותר. אבל עדיין זה חזון למועד. תחנות דלק. תחנות דלק בהוד השרון, התעריף שאתם רואים שהוא 89 שקלים, זה לאחר שאנחנו בשנה הקודמת העלינו ב-15% את התעריף, ואת אומרת הוא היה נמוך יותר.

תחנת דלק בהוד השרון משלמת תעריף שהוא כמעט רבע מכל הערים בסביבה. בלתי סביר, לא נכון, לא הגיוני. סך הכול אנחנו לא מתכוונים להכביד על תחנת דלק, אבל מצד שני תחנת דלק או פו או כל תחנה שנמצאת באזור הוד השרון, אינח שונה מתחנה שנמצאת בכפר סבא, רעננה, פתח תקווה, הרצליה, ואתם יכולים לראות את המספרים ועםס מספרים אי אפשר להתווכת.

בכמה העליתם את זה?

זה התעריף, 89 שקלים. הכוונה שלנו להעלות, לבקש את התעריף הגבוה ביותר -

למה זה לא מופיע!

יש את המצב המוצע. הכוונה להעלות ל-300 -

ראיתם בתחנת דלק מה קורה?!

הכוונה היא לחשוות את התעריף היקר יותר שזה 332 שקלים. כמו שאנחנו התנהלנו מול משרד חפנים בשנה האחרונה, אתרי ויכוחים קשים, הס הסכימו להעלות בקרוב ל-14% את התעריף, וזה אני מעריך מה שיקרה בשנה הבאה. כמו שאמרתי, זה תהליך. תהליך שיכול לקחת מספר שנים.

והצו הארנונה הזה מציג מצב אופטימאלי. בנקים. בנקים בעיר הוד השרון

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 5

משלמים את התעריף הנמוך ביותר וזה התעריף שאתם רואים אותו כרגע, תעריף אחרי שייקרנו את וה בשנה האחרונה. שנה קודמת זה היה פהות %. התעריף היום הוא 883 שקלים. רמת השרון לצורך העניין זה 1,140 שקלים, פתח תקווה, כפר סבא, הרצליה, רעננה, ראש העין, תעריף גבוה יותר. סך הכול אתם יכולים לראות שבנק שנמצא בעיר הוד השרון ושוכן ... כ-560 מטרים, אתם יכולים לראות את אובדן ההכנסות מחוסר גבייה בתעריף שהוא שוויוני לערים השכנות. וכמו שאני אמרתי, בנק הפועלים או בנסק לאומי או כל בנק אחר שנמצא בעיר הוד השרון, אינו שונח מבנק שנמצא בכפר סבא, רעננה, הרצליה, פתח תקווה, צריך לשלם אותו תעריף וזה הבקשה שלנו. קרקע תפוסה. אתם רואים את הפערים, העיר משופעת בקרקעות תפוסות.

יגאל החררי: | מה זה קרקע תפוסח!

רפי סער: קרקע שהיא תחומה, יש הגדרה מפורטת.

אברהם שדה: כל מה שהוא לא אדמת בניין ואדמה תקלאית.

רפי סער: שמעתם!

יגאל הררי: | עוד פעם, לא שמעתי.

רפי סער: כל מה שהוא לא אדמת בניין ואדמה חתקלאית.

יגאל הררי: | לא הבנתי.

אברהם שדה: כל מה שהוא לא קרקע חקלאית ולא אדמת בניין. כי אדמת בניין בסיווג...

יגאל שמעון: לא הבנתי אבל. מה זה קרקע תפוסה?

(מדברים יחד)

ירון טולברג: יש ברזלים על הקרקע, יגאל. יש מקום מסוים שיש בו בינוי ויש ליד

ברזליס על הקרקע. חצי דונסם. הקרקע שמונחים עליה ברזלים, היא קרקע תפוסה. בגדול, כדוגמא. קרקע שחיא לא בית, היא לא אדמה חקלאית, משתמשים בח באיושהו שימוש שלא נופל לקטגוריח למעלה זה נקרא קרקע תפוסח.

יגאל הררי: יכול להיות בן אדם שיש לו אדמה תקלאית %--

ירון סולברג: אז זה לפי מבחן חשימוש אתח צודק.

(לא שומעים) \ \

יגאל הררל:

ירון סולברג:

יגאל הררל:

ירון סולברג:

רפי סער:

אמיר פוכבי:

רפי סטער:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 6

אז האדמה היא עדיין חקלאית. למה היא לא חקלאיתז

כי אם השימוש הוא לא תקלאי אז בדרך כלל לא צריך לראות בו ייחקלאניי.

מה עושה חקלאי ששומר את הצנרת שלו ...

זו שאלה. אז אני לא דיברתי על צנרת של חקלאי. ביקשת דוגמא לקרקע תפוסה, ניסיתי לתת דוגמא. כמובן צריכים לבתון כל מקרה לגופו. אם השימוש הוא תקלאי במהותו אז חקלאי.

אז בעיקרון התעריף של קרקע תפוטה כמו שאתם רואים, הוא נמוך מאוד, 2 שקלים, לעומת רעננה, שהיא הזולה יותר, אנחנו גסם ב-50% תעריף פחות מרעננה, אפשר לראות כפר סבא, רמת השרון, פתח תקווה, הרצליה.

נמוך מאוד. לעומת את המצב בחברות ההיי טק, זאת אומרת אם אנחנו רוצים כן לפתח מקורות הכנסה, מקורות הכנסה בעיקר נמצאים באזורי התעשייה, כמו שאתם ידועים, חברת היי טק לא הולכת לבית ספר ואין השקעות. ואת אומרת התעריף הוא סכום מלא שנכנס כמעט לעיריית הוד השרון. דווקא במקום הזה שאנחנו צריכים לעודד תעשייה, התעריף הוא תעריף יקר, ואתם יכולים לראות את התעריף של הוד השרון, שזה 116 שקלים למטור, מול רעננה, שרעננה עשתה פעולה מדרגית של הפחתה בהתאם לגודל החברה. ככל שהחברה גדולה יותר, התעריף יורד. לכן יש הרבה מאוד חברות שהן חברות עוגן, שמעל 4,000 ו-9,000 מטר. אתם יכולים לראות את התעריף. כפר סבא לאורך תקופה היו הנחות. לאחר מכן קבעו תעריף אחד נמוך, וכל חברת עוגן מעל 7,000 מטר, משלמת 24 שקלים. ולכן חברות עוגן ישמחו לעבור לכפר סבא ולרעננה, בהוד השרון התעריף חוא יקר, ואנחנו פעלנו מול משרד הפנים, אנחנו מבקשים לחשוות את תעריפי הארנונח בעיר הוד השרון לתעריפי הסביבה. זאת אומרת גם לכפר סבא וגם לרעננה בצורה מדרגית, כדי שאנתנו נוכל לחיות במגרש הזח של התחרות מול הערים האחרות.

למה, אי אפשר לתת פטור ספציפיו

לא, לא ניתן. קנטרי קלאב, לצורך העניין תראו את התעריף של הקנטרי קלאב למטר, אדמח תפוסח בקנטרי קלאב, פשוט כמעט בתינם. תעריף של

אגורות. אנחנו גם תוקפים את זח, מבקשים תעריף גבוה של 25 שקלים.

חיים שאבי:

רפי סער:

גדעון סעדי:

רפי סער:

גדעון סעדל:

רפי סער:

גדעון סעדי:

רפי סער:

גדעון סעדי:

רפי סער:

דובר:

רפי סער:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדל:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 7

פער בלתי סביר. ואת אומרת בסך הכול פתח תקווה, רמת השרון, כפר סבא, הרצליה, רעננה, אלו התעריפים המקובלים באדמה תפוסה שנמצאת בקנטרי קלאב. אצלנו כאן בעיר זה 0.095 אגורות.

חינם כמעט.

בחינם. אנחנו מבקשים להעלות את זה עוד פעם לתעריף סביר שזה 25 שקלים. וזו כרגע הבקשה. זאת המסקנה, התעריף הנהוג כאן בהוד השרון הינו הנמוך ביותר.

אדמה תפוסה וח רק בקנטרי קלאב!

יש כמה סיווגים, אנחנו התייחסנו פה לאדמה תפוסה בקנטרי קלאב. יש אדמה תפוסה לא בקנטרי קלאב, שוה תעריף אחר.

ולגביה אנחנו לא מבקשים העלאה?

מבקשים העלאה אבל זה גם עדיין הפערים -

השאלה על מי משפיע אדמה תפוטה נוספת. מעבר לקנטרי קלאב... כי אם אנחנו מבקשים לתת שס תוספת, גם באדמה תפוסה נוספת! לא במסגרת הקנטריז

כן.

ומי עוד נכנס תחת הגדרה של אדמה תפסוה מלבד קנטריז אמרת: אולי לא הקשבתי.

כל אדמה חקלאית, כל מה שלא אדמה תקלאית ולא אדמה לבניין.

ולא מופיע בשימושים -

ולא מופיע בשימושים.

רגע אבל מי שנמצא ב- מה זה אדמה חקלאית: מי שאין לו תבייע -

תבייע לא קשור. ארנונה זה שימוש בפועל... תבייע יכולה להראות בפועל....

עוד לא הבנתי.

קרקע משמשת לקרקע חקלאית, בנה עליה בניין ללא היתר נניח. גם בניין ללא היתר חייב בתשלום ארנונה למגורים.

לפי השימוש, נכון, לא לפי הסטאטוס המשפטי. זה ההסבר?

מח השאלה?

אמרנו אדמה תפוסה זה הנושא של הנושא של קנטרי קלאב, אן קייז

ירון סולברג:

גדעון סעדל:

רפי סער:

גדעון סעדי:

רפי סער:

גדעון סעדי:

רפי סעך:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

ירוו סולברג:

גדעון סעדי:

ירון סולברג:

גדעון סעדי:

רפי סער:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 8

אתה לפני כן פספסת -

אני מבקש לחזור טיפה אחורנית. לשקף הקודם אולי.

התייחסנו לאדמה תפוסה, במטגרת אדמה תפוסה יש אדמה תפוסה בקנטרי קלאב.

עזוב קנטרי, זה הבנתי.

הקנטרי קלאב כרגע התעריף שהיה. אדמה תפוסה לא בקנטרי קלאב, התעריף הוא 4 שקלים ומשחו -

לא, ה בסדר, אני מבין שרוצים שס העלאה, אני שואל מה נכנסת תחת ההגדרה של אדמה תפוסה שלא קנטרי קלאב.

היועצ המשפטי חשביר לך.

לא הצלחתי להבין. אני בטוח שהוא הסביר טוב. אתה מבין מה אני שואל?

כתוב בצו ארנונה,ששה יש לך פה צו ארנונה מנוסת, תראה את הנוסת, חשוב לי להבין מה ה אדמה תפוסה לא של הקנטרי קלאב כדי לראות אולי אנחנו מדברים על משהו שעושים נזּק למישהו, זאת הכוונה שלי.

קרקע שלא מוגדרת באחד הסיווגים למעלה בצו הארנונה ולמטה זה מסעיף 2, שלא נופל לתוך אחד הסיווגים שלמעלה, מוגדר כקרקע תפוסה.

יכול להיות שאנחנו, בגלל שלא ביררנו, אנתנו -

לא לא, קרקע תפוסה, אדמה תפוסה חצרות ומפעלים,

חצרות ומפעלים,

(מקריא): יישטח החלקה פחות שטח בנוי לכל מייר בי, מבנים נטושים שלא ראויים למגורים''-

אז למעשה כמעט כל נכס. כי אמרת, שטח החלקה לא כולל השטחים הבנויים. אז זה כמעט כל נכס בהוד השרון. נכון? אז יש לוה משמעות הכי רחבה. אבל זה הדבר הכי משמעותי בחוד השרון. בכמה אנחנו מעלים

אותוז

זה לא בחלק: חוה, בחלק חקודם.

מעלים אותו אבלז

ההערכה שלנו מעלים אותו ב-10% או 12%. אם זה 4.9 שקלים, תעשה את

החשנבון. 5 שקלים ועדיין זה תעריף שהוא בחציו מהתעריפים הנהוגים בכל

יגאל הררי:

רפי סער:

יגאל הררל:

חי אדיב:

יגאל הררי:

רפי סער:

יגאל הררי:

דובר:

רפי סער:

יגאל חררל:

רפי סער:

יגאל הררל:

רפי סער:

יגאל הררי:

רפי סער:

יגאל הררל:

חיים שאבי:

יגאל הררל:

רפי סער:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 9

האזור. מרפאות וקליניקות פרטיות, כמו שאתם רואים, מרפאה, קליניקה, לצורך העניין עס כל ההגדרות, משלמות כאן גם תעריף נמוך מאוד, שזה 0 שקלים למטר.

ו

כרגע בהוד השרון התעריף כרגע הקיים 202 שקלים למטר. בכל הערים בסביבה אתם רואים שהוא יקר יותר.

למה את מבקשים 238 ולא 252.

כי אתה לא יכול להעלות דרסטי,

למח לאז

אנחנו יכולים להגיש בקשה על 250 או 260 שקלים. משרד הפנים לא יאשר.

הכוונה חיא, לקחנו פה עלייה של 15% אם אני ווכר טוב את המספרים, וה נותן 238 שקלים. יש חישוב כלכלי מדויק שאומר, ברגע שאנחנו מעלים את התעריף הזה, מה המשמעות הכלכלית -

רגע, משהו פה לא בסדר.

אתה צודק, הרבה דברים. אנחנו לא יודעים מה.

סופי, כמה המשמעות הכספית! תוספת של 100,000 שקלים להכנסה העירונית. זה פחות או יותר המצגת. רוב הסיווגים שאנחנו הצגנו כאן היום, בהנחת עבודה שמשרד הפנים -

לא ראיתי על הבית. איפה -

השקף הראשון השווה דירה של 100 מטי בהוד-השרון 3,447 ₪.

התכוונתי לבית גדול יותר

יש סיווגים לכל מטראזי, לקחנו שני פרמטרים קיצוניים.

איפה המרתפים פח!

זה המרתפים. זה המרתפים במצב הקיים.

חיים זה 2.5%.

זה תיקון עיוותים. שבינתיים לי מרתף לא לך.

אס יש לבן אדם דונם אדמה גינה או לא! כמה את מחייבת היום למטר על

אדמח של בן אדם שיש לו דונם אדמה!

\ לא מחייבים. \

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 10

יגאל הררי: | לא מחייבים: הוא גר באוויר?

רפי סער: רק על הבית, בית בנוי.

יגאל הררי: | בית בנוי של 200 מטר, הוא יושב על דונם אדמה, איך מחשבים לו?

אביאל אברמוביצ: = ממתי מחייבים על דונם, יגאל! ממתי מחייבים על השטח?

דובר: הוא מעלה רעיון, אולי נצביע על זה.

(מדברים יחד)

משח ארז: | יגאל, צריך לבדוק אתך את החשבונות.

אביאל אברמוביצ: | יגאל, אתה לא קורא את החשבונות כנראה.

יגאל חררי: = אני למדתי שבחשבונות -

משה ארז: | לא, כתוב את המטראצ' בדיוק.

(מדברים יחד)

אביאל אברמוביץ: | לא, וה טוב שאתה שואל אבל תקרא את החשבון.

יגאל חררי: | אני יש לי בית של 120 מטר עט 2 דונם ובית של 200 מטר, אם אותו 120

מטר שגר ב-2 דונם ואותו 120 מטר שגר בחצי דינם, משלמים אותו דבר.

זה מה שאני רוצה לדעת.

(מדברים יחד)

אברהסם שדה: על הבתים צמודי הקרקע, דונם, 4 דונם, אס זה בית פרטי והאדמה לא

מוגדרת כאדמת עיבוד חקלאית, לא מחייבים אפילו אס זה 100 דונם. אבל אס היא מוגדרת בייעודי הקרקע כאדמה חקלאית, הבית יחויב בנפרד והאדמה החקלאית בנפרד.

יגאל הררי: | וה מה שרציתי לשמוע.

רפי סער: אני רק רוצה להגיד עוד מילה אחת שהיא חשובה. בהנחת עבודה שננית

משרד הפנים היה מאשר או יאשר את הצו הזה כמו שאנחנו מגישים אותו, זו תוספת הכנסה מאוד משמעותית לעיר. זה לא המצב, אנחנו מודעים לוה, אבל מה שאנחנו מציעים כרגע זה תחליך שיכול לקחת מספר שנים, שבסופו של יום אנחנו נחיח שוויוניים לכל ערי הסביבה.

יגאל חררי: | קודם כל אני רוצה להגיד ככה, שאני לא עברתי מספיק על החומר, אני

רוצה תשובה האם חלק מהבקשה שהגשנו למשרד הפנים כוללת, במידה

ובן אדם בן 80 מגיש בקשה הוא מקבל יחס יותר גבוה באחוזים בהנחה, או

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 1

שהסוג הנחה, 2800 שקל, ואנחנו העלינו לו את המחיר של הבית, אנחנו נותנים לו באותו יחס שהיה מקבל עד היום את ה-80% או 85% הנחה, או שבגלל שמעלים לו את המחיר של המרתף שזה 2.5%, אנתנו נותנים לו גם

הנחה בהתאם יותר גדולה: כיוון ש-2800 שקל שהוא מקבל ביטוח לאומי

זה עדיין אותו סכום.

נדב דואני: = קשיש שיש לו מרתף יש לו הרבה כסף. תראה לי איזה קשישים במצוקה יש

להם מרתף.

אביבה גוטרמן: יש תשובח, לא קשור, יש תשובה.

יגאל הררי: | אס צו הארנונה כשמגישים בקשה מתחשבים בפרמטרים האלה, או

שאנחנו עוברים עכשיו תקופהנוספת,

אביבה גוטרמן: יש ועדת הנחות.

חיים שאבי: = ייצו השעהיי יגאל.

(מדברים יחד)

יגאל הררי: | הדבר השני, זה סתם דוגמא עכשיו. מכיוון שאני חושב שגם צמצמו פח את

האזורי תשלום, נכון? א' ו-בי בלבד,

אביאל אברמובי\: לא צמצמו.

(מדברים יחד)

יגאל הררי: | משה, אצלך יש ... כולסם בעלי קרקעות פרטיים שם. אצלך יש ... מה שאני

רוצה להגיד, מכיוון שאתם רוצים, מה קורה לשכונה כמו שרת! יש שס אנשים שלא יכולים לשלם את המיטים... שהם ישלמו את כל ה... מה שנקרא וחס יוכלו להגיש בקשה לקבל הנחה מסודרת?

יגאל שמעון: זה לא קשור לצו הארנונה, יגאל.

אביבה גוטרמן: יש יו"ר ועדת הנחות בארנונה שיגיד.

יגאל חררי: | אני רוצה לקבל תשובה, אני מוכן... השאלה מה ... שאנשים יוכלו לעמוד

בתשלוסם הזח.

יגאל שמעון: או קיי, סיימתו תראה, אנחנו עובדים על פי דיני עיריות. תפתח את הספר

הכחול ואתה תראח מה אנחנו כן יכולים לאשר ומה אנחנו יכולים לעשות.

יש לנו ועדת הנחות בראשותו של יחיאל דמרי, חבר המועצה, שיושבת

לפחות פעם בחודש,

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 12

יגאל הררי: | חמשנה לראש העיר.

יגאל שמעון: נכון, צודק. משנה, מסכים אתך. בוועדת הנחות שעושה, באמת עושה

עבודה מצוינת. גס במחלקת הגבייה, שאשא ובצלאל וסמדר באמת עושים עבודה טובה, יושבים ודנים בכל הבקשות להנחות. ולא מחסיריס אפילו אדם אחד, שמגיש אפילו באיחור, הס מקיימים את הדיון. ההנחה היא הנחה סוציאלית. לפי תוק. קשישים מקבלים 25% באופן קבוע, מי שמגיע לפנסיה, מגיע לגיל 65 -

יגאל הררי: | יגאל, אתה תענה לי אבל לעניין -

יגאל שמעון: אני עונח לך.

יגאל הררי: | הקשיש נשאר לו אותו שכר מביטוח לאומי. אתה העלית לו עכשיו ב-200

שקל או ב-300 שקל -

חי אדיב: אני רוצה להגיד לך שזה עלה.

יגאל הררי: | מה עלהז

חי אדיב: הביטוח לאומי לקשישים.

יגאל הררי: | בכמה, ב-80 שקלים!

יגאל הררי: | עזוב, נו. אתה יודע מה, בוא נעשה בדיקה.

(מדברים יחד)

יגאל הררי: | אז בגלל שהם קיבלו את התוספת אז מותר להעלות להם?

חי אדיב: ...לכולם..

יגאל הררי: | מה וח לכולם! יש פח אנשים שאין להם מח לאכול.

אביבה גוטרמן: מי שאין לו, יגאל -

דובר: עוזרים לו,

יגאל הררי: | אז אני שואל.

(מדברים יחד)

אביבה גוטרמן: דמארי יושבת בוועדה, גם אני נמצאת בוועדח, עוד לא היה קשיש או נוקק

1

יגאל הררי:

אביבה גוטרמן:

יגאל הררי:

בעיר הזאת שלא קיבל את ההנחה. תאמין לי, יגאל.

את נותנת לפי קריטריון,

בוודאי, רק לפי קריטריון.

את נותנת רק 80% אבל הזקן הזה, העלית לו ב-300 שקלים את המיסים,

חיים שאבי:

(מדברים יחד)

יגאל שמעון:

יגאל הררל:

יגאל שמעון:

יגאל הררי:

יגאל שמעון:

יגאל הררל:

יגאל שמעון:

(מדבריט יחד)

אברהם שדה:

דובר:

אברהם שדת:

יגאל הררל:

(מדבריט יחד)

דובר:

דובר:

חיים שאבי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 3

מה אתה מציע!

אתה לא נותן לי לענות, אתה מתפרצ לדברים שלי, אז אני מבקש, אתח מוכן להקשיב ליז או קיי. אותו קשיש משרת שחי בדירה של 50 מטר או 30 מטר, שקודם כל אין לו מרתף זה בטוח, אבל אני אומר לך, אני אסתובב אתך בשרת כמו שאתה הטתובבת בבתירות, בשרת, אתה דיברת על שרת.

אני אמרתי בשרת זו אוכלוסיה אחרת.

או קיי אז אותו קשיש -

הזקנה מגיל עמל או מנווה הדר, לא קשור.

אותו קשיש שהעלינו לו ב-2.5%, יש לו הנחה קבועה של 25%. עכשיו הוא משתכר שכר מינימום אז ברור שהוא מגיש בקשה והוא מקבל הנחה.

יש גסם 85%, אתה צודק. אבל אני מעלה לו ב-300 שקל,

מי מעלה ו ב-300 שקל! על מה אתה מדבר!

ההנחות ניתנות על פי דין, כאשר יש הנחות שניתנות על ידי המדינה, כמו למשל נרדפי נאצים, נכי צהייל וכוי, ויש הנחות שניתנות על ידי ביטוח לאומי, שמוגדרות בחוק ואפשר להגיע איתן לפעמים לפי מצב כלכלי ל-

%, ויש הנחות שהוועדה יכולה לתת מקסימום עד 70%. עכשיו תלך לאותו זקן, יש מצבים כאלה שנניח הוא מקבל הנחת פנסיונרים 25%. הוא ניגש לוועדח, אנחנו יכולים לתת 70%,

מה אתה רוצה, 100% תחיה בוועדה.

... 25%. מח אני מנסה להגיד! ההעלאה במיסים חיא העלאה הרווחת על כולם. ההנחה ניתנת לפי דין. ה הכול.

או אני אומר שאתח תעשה קריטריונים כמו שעשית לרופאי שיניים, אתה

תעשה גם לקשישים מעל 80. זה מה שתעשה. אתה לא תעלה לכולם --

]

יגאל, תעלה הצעח לסדר.

יש חוקים, יגאל.

הוא מגיש בקשה, חועדה יושבת ודנה...

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 4

אביאל אברמוביץ: וח ליגאל, אני רוצה ללכת על מה שאתה אמרת, למנף את זה, ושיחיה

*גאל הררי:

כתוב בפרוטוקול ואולי, אני לא יודע, באיוזושהי החלטה, אפילו יכולה להיות משותפת של אופוזיציה וקואליציה, אם אתה לא יודע, אז אין חוק ארנונה, אין בתוק בצורה מסודרת מה אנחנו צריכים לתת כעירייה, כרשות, לתושבים. אתה יודע את זה או לא!

בטח שאני יודע.

אביאל אברמוביץ: או קיי. שס וח הבעיה הכי גדולה. לכן כל הדברים שאתה מדבר, צריך

חי אדיב:

(מדבריט יחד)

יגאל הררל:

(מדברים יחד)

חי אדיב:

נעם פעיל:

יגאל הררל:

דובר:

חי אדיב:

(מדבריט יחד)

לתת להם, לא לתת להט, כן לתת להם, לאלה, ככה בצורה כזאת, אין בכלל מה צריך לתת. וזה צריך ללכת.

אני זורם אתך. אני מוכן לתת פה הצהרה יחד עם כל חברי המועצה, בלי סיסמאות, בלי פוליטיקה, שלכל הקשישים על פי החוק מה זה קשיש, לתת

להם את ההנחה המקסימאלית, האפשרית בחוק. הנה יחיאל שומע.

כל מי שמקבל גמלה מביטוח לאומי, יהיה וכאי להנחה, ואני אומר לך תשמע, אתה כבר מרים את הדגל , תפנה למועצת העיר,לשר הפנים, תכניס

קריטריון, נברך אותך. אבל אל תגידו שזה נורמאלי להעלות ב-300 שקלים.

... השאלה היא תכליט, אני אוהב להיות אופרטיבי. אם אפשר ניתן, למה לא. את המקסימום האפשרי, יש יועצ משפטי, יבחן את זה יחד עס ועדת הנחות, דמארי, על פי החוק מה שאפשר את המקסימום האפשרי בלי סנטימנטים, לתת. גם למי שמגיע וגם למי ...

טוב, אני באמת, בדרך כלל אתם יודעים שאני לא מבקש פח לנאום אבל הפעם דווקא כן. אני כחבר בקואליציה, האמת שבישיבות שאנחנו ניהלנו, השתכנעתי שההעלאה הקטנה של 2.5%, ביקשו רק להזכירכם, ביקשו להעלות ב-5%. אנחנו התנגדנו -

מי זה ביקשוז - :

הצוות מקצועי.

הגזבר ביקש 10%.

גדעון סעדי:

נעם פעיל:

יגאל הררל:

דובר:

נעם פעיל :

חי אדיב:

יגאל הררי:

משה ארל :

חי אדיב:

יגאל הררל:

חיים שאבי:

יגאל הררל:

חיים שאבי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 15

הוא גס לא בגר בהוד השרון, הוא דופק אותנו. שישלם ארנונה בהוד השרון.

יש לי בעיח מצפונית, יש לי בעיה והתלבטתי מה אני עושה. למרות שהשתכנעתי שבאמת צריך להעלות אפילו בקצת, בטיפה, ולו כדי להשתוות קצת לערים שמסביב לנו, ובאמת התלבטתי מה אני עושה, אם להגיע לישיבה הזאת, לא להגיע לישיבה הזאת, להתנגד, אולי להימנע.

חהאמת היא שצו מצפוני אומר לי להתנגד. עכשיו התלבטתי. מה אני עושה?

עכשיו מכיוון שתי, הבטחת לנו שלא תהיה העלאה נוספת עד סוף הקדנציה, התחייבת.

עד סוף הקדנצית!

הוא לא הבטיח את זח.

זח מה שאני זוכר, תקן אותי אס אני טועה. אס ההבטחה הזאת, חי, תתקיים, אז אני אקבל את דין הרוב, הקואליציה של ה-2.5%. אחרת יש לי בעיה. באמת אני אומר. בעיה מצפונית פה. זהו.

כן. או קיי. אי אני שמח על הכנות של מה שאמרת. יחד עם זאת, איך אומרים התבריה! עם זה 'יאי אפשר ללכת למכולתיי. אבל אני אתייחס בסוף למה שאמרת, אבל אני מודה לך על הכנות של מה שרצית לחגיד.

אני לא מוצא פה למשל את הסעיף של אגני החימצון.

העלו.

אפילו יושב ראש התאגיד כעס על זה שהעלו.

אביאל, אפשר שנייח שאלה: מכיוון שאתם כל הזמן משווים אותנו בין תושבים, אז אתה יודע מה! לקחתי תא הכי קרוב שהשוויתם, רעננה. האם יש לראש העיר תשובה, כמה אנחנו מוצאים פר תרבות לתושב מול רעננה, וכמה אנחנו מוצאים בחינוך, מול רעננה?

זה בתקציב.

אל תגיד אתה, תענח לי רגע אתה. אל תבלבל לי את המוח, אני שואל אותך רציני.

בישיבת התקציב אני אענה לך.

\ \

יגאל חררל:

חי אדיב:

יגאל הררל:

חי אדיב:

יגאל הררל:

חי אדיב:

חיים שאבי:

חי אדיב:

יגאל חרףל:

חי אדיב:

יגאל הררל:

חי אדיב:

חיים שאבי:

חי אדיב:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 16

בתקציב 20011 האם הכנסת כבר את ההכנסות האלה או שעשית את זה לקופה החדשה...?

אס משרד הפנים יאשר רק חלק, אז רק חלק.

אני מדבר על זה שלא יאשר.

אם הוא לא יאשר אז גם לא יהיה הכנסות. אני מחזּיר לך תשובה לעניין.

כשאתה מדבר על רעננה, אז תדבר באותם מושגים של רעננה. אס אתה מדבר במושגים של הוד השרון, דבר במושגים של הוד השרון. כך שאם עושים השוואה, למרות שאני מוכן להתמודד עס האתגר הזה. אם עושים השוואה לגבי הסל תרבות, חינוך, זה, אז עושים גם סל כמה ארנונה הם משלמים. לכן -

אני מסכים. אני רוצה שתחיה כמו רעננה.

בישיבת התקציב הבאה יוצג בפני חברי המועצה כדי לאשר את התקציב -

ואנחנו נהיה יותר מרעננה.

אבל אחד שמצביע נגד, שלא יבוא ויגיד תוסיף פה תוסיף שם. אחד שמצביע בעד יש לו ּכות מוסרית -

אס אתה כבר אומר את מה שאמרת, אני אגיד לך מה אני הצעתי לך.

בשיחה שהתקיימה אתך. אמרתי לך שב בחוכמה עס האופוזיציה, תשב על סעיפים,

נכון,

והלכתס ותרגמתם את זה שרודפים... אופוזיציה....

...(לא שומעים)

לשבת עם האופוזיציה זה לא חוכמה.

אני בישיבת התקציב, יוצגו לך ההכנסות וההשקעה שלנו בתינוך, תרבות ובכל הדברים האלח כדי להראות את ההשקעה, וגם את התוצאות.

במספרים, בנתונים, לא בסיסמאות.

אביאל אברמוביצ: קודם כל אני רוצח להתנצל בישיבה הקודמת, על התפרצות שלי ואני

חי אדיב:

רוצח למנף את זח, באמת מתנצל.

לפחות אתה מתנצל, יש כאלה שלא מתנצלים.

\ \

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 7

אביאל אברמוביץ: ביקשו ממני גם חבריי בסיעה שלי, לעשות את זּה, אמרו לי שה לא

מקובל ולא יאה. אז אני עושה את זה מכל הלב. זה דבר ראשון. דבר שני, בכל זּאת היה שם איזה גרעין של אמת או גרעין של רציונאל בדברים שלי, שאמרתי את זה ליואב רוזן, אמרתי לו שאי אפשר לעשות מכל דבר, למרות שזה מקובל בחיים הפוליטיים בדמוקרטיה, לעשות מזה פוליטיקה. אי אפשר. פשוט לא מקובל. ולצערי, או אני לא יכול להגיד לצערי אפילו, אבל מה שקורה גם, גס עם ארנונה, עושים מזה איזשהו תחליך של פוליטיקה.

ולמה אני מתכוון! גס מהצו ארנונח, עושים ממנו פוליטיקה. אז בהזדמנות הזאת לפני שאני אגיד מה הפוליטיקה, כיוון שאנחנו מלווים את התהליך הזה של צו הארנונה כבר כמה וכמה חודשים טובים, ורואים בדיוק את צורת העבודה ואת הגישה ואת כל מה שנעשה פה לטובת העניין הזה, אז אני רוצה בהזדמנות זאת להודות בשמי ובשם נעם וכל חבריי, אני רוצה להודות לחיים שאבי, שישב עס הגזברות ואני רוצה להודות לרפי, על העבודה שבאמת, אני לא זוכר כזה דבר, עומק, ירידה כואת לעומקים כאלה, כדי לפתור עיוותים שאנחנו סוחבים פה שנים, שה פשוט לא יאומן.

פשוט לא יאומן. ומה שראיתם פה ב-10 דקות, וה תמצית של מח שאנחנו באמת התגלה לנו משנים, שזה לא רק פגיעה בהכנסות, אני חושב שמה שקרה מזה, מח שאני ראיתי, מה שאני נעלבתי כתושב הוד השרון, נעלבתי מהפגיעה באינטליגנציה של אנשים מפותחיס, נאורים, כמו שיש בעיר הזאת, שרואים איזה עיוותים שהם היו על בסיס סקטוריאלי בולט וברור ובוטה. בצורה בוטה וברורה. איך הפלו פח אנשים ואיך נתנו לאחרים לשלט דברים, ולאחרים לא לשלם. ובכלל, המגורים האלה בכלל לא קשורים לוקנים ולנזקקיס, ולחד הוריות ולכל אלה. בכלל לא קשור. אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי וה לא יפה, אבל הסכמים שנעשו פה כמו הסכמי מפאייי הישנים, של פגיעה, לא פגיעה אבל העדפה, סליחה, העדפה ברורה של מגזרים ותושבים בחוד השרון, על גבס של אחרים. ברורה לחלוטין. יכול לחיות שיש להם וכות אבות, אבל מ-1929 כשייסדו את השכונות פה, קרו כמה דברים והפרנסים שבאו אחרי ואחרי, לא היה להם

את הכוח והאומץ לשנות ולתקן את זה. לא היה. ומה שעשו חי ורפי

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 8

בעבודה הזאת, ששכרו יועצים ועבדו על זה ופתחו את זה, זה רק תחילתו אני חושב של מהפך כדי להביא אותנו למקום של עיר מתוקנת. עיר אמיתית. עיר שבמאת מתייחסת לצו הארנונה הזה כמו משהו שהוא לא בא רק להוציא מהתושבים, אלא הוא בא כדי לתת להם משהו יותר ממה שצריך, כמו ערים אחתרות. ואם אנחנו רוצים להידמות לערים אחרות אנתנו צריכים באמת לעשות את הצעדים האלה. ואני חוזר על מה שאמרתי, אולי זה לא היה ברור קודם,

יגאל שמעון: לא הבנתי אבל מה עס הוליטיקה...

אביאל אברמוביצ: = שנייה, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי קודם אולי במשפט אחד,

כי וה היה בתוך הדבריט שלך אבל למנף את וּח. בצו הארנונה בכל המדינה, יש כל מיני אינטרסים גס פה. לא כתוב מה העירייה צריכה לתת.

לא כתוב כלום. וח פשוט לא יאומן. אין שום דבר שכתוב.

יגאל הררי | (א שומעים)..

אביאל אברמוביף: זה גם כן משהו, זה גס כן מטורף. אבל לא כתוב מח העירייח צריכה

לתת. כתוב מה חבות העירייה לעשות אבל לא מה היא צריכה לתת כשהכסף צבוע לטובת הדברים. עכשיו עוד דבר אחד, אני רוצה לנצל את זה, אני גס יודע מה קרה, פנו אליי תושבים ואני קשוב לתושבים ואני נמצא גס בתושבים, אני רוצה לדבר מהנושא של הדוברות. והנושא של ההסברה, שאנחנו כל פעם קורה לנו איזה תקל איתו, איזו לקות בעניין הזה. אני יודע שרק לפני שבועיים שלושה אישרו לנו ממשרד הפנים. אבל לא היה הסבר ואז תושבים מה שקרה, הס קיבלו בטכום, כולנו קיבלנו את החשבונות של הארנונה וראו על החשבון כתוב פתאום הסכוט, הס מסתכלים על הסכום לשלם בחודש ואומרים, עלה לנו ב-30%. אנשים לא חבינו מה קרה.

יגאל חררי: | זה רק היה על התשבון, עכשיו אתרי שאתה מאשר את זה את מוסיף להם

עוד 2.5%.

אביאל אברמוביצ: קודם כל אף אחד לא מוסיף שום דבר. יגאל, בוא,

(מדברים יחד)

יגאל הררי: = בעוד תודש יאשרו את זה, כתוב בחשבון החדש, למה אתה אומר לא!

משה ארז: עד שזה מאושר...

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 19

אביאל אברמובי\: = יגאל, שנייח,

חיים שאבי: | יגאל, אתה דיברת, אל תפריע.

יגאל חררי: | אבל זה אמת או לא:

חיים שאבי: | לא.

יגאל הררי: | למה לא? ... את החשבון 2.5%... אתה לא יכול לתגיד לא... לפרוטוקול ואם

אני אקבל אתה תשלם את זה..

אביבה גוטרמן: הוא צודק שאם יאשרו בינואר, זה יעלה.

חיים שאבי: | אבל זה ברור.

(מדברים יחד)

אביאל אברמוביף: אנחנו פועלים, וזה הרשויות פועלות כבר הרבה זמן, אני יודע את זה

יגאל שמעון:

מפורומיס שונים, גם פורום של ראשי ערים, אני יודע ברשות בוחבוט, וגם בפורום של הסגנים, ובפורומיס אחרים, הממשלה לא עובדת נכון מול הרשויות. לא מתנהלת נכון. משאירים את כולם, את הגזברים, את ראשי הערים, את כולם, משאירים אותם עם הלשון בחוץ, ונותנים את וה בשבועיים האחרונים של השנה, בחודש וחצי האחרון של השנה, נותנים לך את האפשרות להעלות את הארנונה בחזרה. ואז זה כאילו הם נותנים סטירה אחד לשני. כי אז אתה חייב להעלות את זה כי זה סוף השנה ואתה חייב לגבות את זה, ואז זה מופיע בחשבון ואז התושבים אומרים, הופ, תראה, קפצ לי ב-30% במקום שזה יהיה פרוט על כל חודש, עוד 60 שקל, 0 שקל, 80 שקל במקסימום, 20 שקל במינימום נגיד, בפערים האלה זה הסכומים שזה מצטבר בחודש, ואז פתאום מגיע שכולם קופצים, וחושבים שטראח, אנתנו מעלים פח ב-10% ויוצאים באיושהו מלחמה וסיסמאות ומייליס ומה לא, יוצאים נגדנו, שאי אפשר פתאום להסביר את גה אפילו.

אתה אומר לאנשים, שלח לי רגע שאני אראה, אפילו את זה הוא לא עושה.

אז עכשיו לגבי גסם אני מבקש מהדוברת גם, אם אנחנו נתקלים בבעיה הזאת עוד פעם בשנח חבאה, אני מקווה שלא, אבל כשזה יעלה, אני לא יודע מתי יאשרו את זח, נכון, אופציונאלית זח יכול בינואר. אין סיכוי.

פברואר.

לא משנה, מתי שיאשרו. ...-

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 20

חי אדיב: בניסיון המצטבר של ה-7 שנים שאני ראש עיר, לא פחות מחצי שנה.

נדב דואני: | זה לא משנה, יגבו את זה מינואר...

אביאל אברמובי\: אבל למה אני אומר שזאת פוליטיקה? אבל זה בסדר כי את הפוליטיקה

שלך במקרה אני אוהב. כי אתה יש לך ראש טוב.

נעם פעיל: צו פוליטיקה טובה.

אביאל אברמוביץ: כשאתה אומר את ה-350 שקל, עכשיו יתנו לי עוד פעם, וה פוליטיקה.

למה! כי גם כשיש לך חוב במכולת או שיש לך חוב באני לא יודע איפה באיזה מקום, יש לך חוב, הרי וה החוב. זה הצטבר, לא שילמו את זה.

יגאל הררי: | וה לא פוליטיקה.

אביאל אברמוביצ: זה פוליטיקה - כי אתה...

יגאל הררי: | אני מכניס עכשיו את היד שלך לכיס שלי...

אביאל אברמובי: לא, אני לא מכניס. אנשים יודעים.

יגאל הררי: | זה מעבר לצו הארנונה שקיבלת משר הפנים. אז מה אתה משווה את זה?

בוא תעשה את וח על 2011 התחלה, ותבוא תגיד לי ב-2011 באמת, מה אתה אומרז

אביאל אברמוביף: זה רעיון טוב, לקחת את הכסף עכשיו ולהחזיר אחר כך.

יגאל הררי: | למה!ו למה אתה חושב שוח מה שהמדינה רוצה?

אביאל אברמוביץ: וח מה שהמדינה עושה.

יגאל החררי: | וה לא פוליטיקה אבל.

אביאל אברמוביץ: זח כן פוליטיקה.

יגאל הררי: | מה שאתם אומרים זה פוליטיקה. 2.5% וה מעבר למה שכולם אישרו לכם.

אביאל אברמוביצ: כשאתה אומר -

יגאל הררי: | אז זה לא קשור או כן קשור לפוליטיקה!

אביאל אברמוביץ: שנייה, כשאתה אומר, אתם מעלים את זה עכשיו, פתאום עלה לכולם

וזח, אתה מדבר על חוב שהצטבר.

יגאל חררי: זו פוליטיקה שאני אומר לך את חאמת בפנים! 2.5% ....-

אביאל אברמוביצ: לא,

יגאל הררי: | למה אתה אומר לא?

אביאל אברמוביף: זה לא רוורס. 1

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 21

(מדברים יחד)

אביאל אברמוביצ: אתה לוקח את מה שמגיע, לא ברוורס. אתה לוקת כי זה מה שקבעו.

יגאל הררי: | אתה יודע מה! אתה הכי משגע אותי --

נעם פעיל: תצרף אותו לקואליציה, תי,

חי אדיב: אנחנו עובדים על זה. (צוחקיט)

יגאל הררי: | ....אחר כך הוא אומר שאנחנו רצים לעיתונות.

אביאל אברמוביץ: אני רוצה להגיד משפט אחרון. גם בוה אפשר לטפל בצורה נכונה, לא

בגלל הפופוליזם אלא זה יותר טוב.

אמיר כוכבי: אני אתחיל בלהגיד שניכר שנעשתה פה עבודה יפה, בכל מיני מובנים. גם

באופן שוּה מוגש, גם בשקיפות, גם ביכולת להבין את הסעיפים בלי להתאמצ יותר מדי. זה משהו חשוב כשמדובר על אנשים שעושים את הדבר הזה בהתנדבות. אני מבין שמי שעשה את מרבית העבודה, לפחות מכל השבתיס שעולים פה, זה לצוות חיצוני. אני רוצה להאמין ולקוות, אני אתקן, אני מאמין ויודע שגם עובדי העירייה אחראים לעבודה הטובה הזאת. אני חושב שמגיעה להם מילה טובה על זה, זה לא פשוט לשנות תהליכים של שנים. ואופן מחשבה של שנים. אני חושב שהדבר המהותי שחסר פה, כשאני אומר אגב שזה צו ארנונה שהוא נראה טוב, זה לא רק איך שהוא מוגש, זה גס מה שיש בפנים, ואת אומרת כל התיקונים של העוולות ההיסטוריות, כל הדברים האלה, שלפי דעתי אס יש בוה קייטס אמיתי, לא ברור למח העירייה לא הולכת לבית משפט מול משרד הפנים.

אין טיבה שתחיה אפליה אזורית נגיד בנושא מבני היי טק, כמו שהציג המנכייל. יכול להיות שצריך לגמור את וה בפעם אחת בהליך משפטי וגמרנו.

אביבה גוטרמן: שוקלים את זה. הוא שוקל את זה.

חי אדיב: לשם שינוי אני מסכים איתו.

אביבה גוטרמן: אבל אמרת שאתה שוקל את זה.

חיים שאבי: הוא לפתות ענייני.

אמיר כוכבי: אני אומר, אני חושב שהעניין האה הוא חשוב מדי בשביל להשאיר אותו

לפעם בשנה, ולא צריך לתכות לצו הארנונה הבא, אלא צריך לנסות לעשות

יגאל הררל:

אמיר כוכבי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 22

כמו שאמרתי, איזשהו מהלך משפטי, כדי לתייב את משרד הפנים להשוות תנאים. זה לא יכול להיות שעיר שהיא עיר נקרא לה עדיין מתפתחת, בעיקר אל מול הסביבה, תהיה בכאלה תנאים עויינים, מבחינת היכולת שלה לגייס כספים ממשקיעים חיצוניים. זה בעניין הצה. ובכל העניין של ההעלאה לתושבים, אני חושב שאנחנו עושים פה טעות. והטעות היא לא טעות פוליטית, כי בסוף מי שישלם את המתחיר הפוליטי זה אתה, חי, אתה יודע, אני לא דואג לזה. אני לא חושב שאפשר להאשים אותי שאני דואג לזה. אני חושב שהטעות היא טעות כי נוצר מצב ב- 3 שנים האחרונות, של משבר כלכלי עולמי, בעיות ניהול מסוימות, אנשים כאלה ואחרים שעשו פה בעירייה מה שהם רוצים ואז מצאו את דרכם חביתה והיום לך תחפש אותם. נוצר מצב שהשירות לתושב נפגע באופן אובייקטיבי. זו לא סיסמה, זה בדוק. ירדנו בפינוי זבל, ירדנו בדברים אחרים, ירדנו בסייעות בגנים, ירדנו בכל מיני דברים. יש פה פגיעה בשירות לתושב, ומה שהתושב רואה זה שהעירייה כבר 3 שנים רצוף שולחת לו יד לכיס. 2.5% יש שיגידו, וח לא משנה בכלל. כאילו זה קטן. אפשר לקרוא לוה תוספת שרצה, מתגלגלת.

אני חושב שדווקא בגלל זה, ודווקא אחרי שחייתה פה איזושהי הפנמה במועצת העיר, שאפשר להוריד מ-5 ל-2.5%, אני חושב שזה הזמן תנכון לוותר על הגבייה הזאת מהתושבים, מה גם שאתה בסוף כן גובה מהם באפיקיס אחרים. חלקם דרך מרתפים, חלקם דרך עסקים, בסוף רוב התושבים פה כן יספגו איזושהי העלאה.

כמה שדברו על ... פינוי פסולת!

זה כולם. בסדר, אני אומר, אני לא מדבר בסיסמאות אלא אומר פה משהו שהוא מהותי ואני חושב שאפשר לחשוב עליו למרות שאנחנו כאילו באים לאשר את זה חיוס. ההעלאה הזאת היא מיותרת, כי היא גורמת לתושב לתשוב יישמתפשיסיי אותו. יימחפשיסיי אותו בתעריפי המים אס וה המדינה, אס זה התאגיד, מחפשים אותו בחשמל, יימתפשיםיי אותו פה, 'ימחפשיסיי אותו שם, הדלק עולה, הסיגריות עולות, הכול עולה. וחנה גם הארנונה, למח! כי אפשר. התחושה הזאת של הלמה!, כי אפשר, היא

תחושה מסוכנת. וזו הבגרות שלפי דעתי נבחרי הציבור פה צריכים להציג.

נדב דואני:

חי אדים:

נדב דואני:

(מדברים יחד)

נדב דואני:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 23

בגרות שאומרת, המדינה יוצאת ממשבר, העירייה מתחילה להתאזן, אנחנו הולכים פה למאבק להוציא כסף בכוח מהאנשים שצריך להוציא מהם כסף בכוח, ולתושבים אנחנו מוותרים. אני מציע שתתשבו על זה.

אני מצטרף בדברים שלי גם למה שאמיר אמר וגם מה שאביאל אמר. יש לנו בעיה רצינית עס משרדי ממשלה בכל העניין הזה. העלינו בקשה באישור הקודם של הארנונה, להוריד לתעשיית ההיי טק את התעריפים.

אני מצטער שאני חוזר על דברים שאמיר אמר, אבל חשוב לחדד אותם.

חשוב לעשות מהלכים אופרטיביים, לדרוש מהמדינה להוריד, להשוות לנו את התעריפים לאזור התעשייה בכפר סבא, לאזור התעשייה ברעננה, לאזור התעשייה בפתח תקווח. אנחנו במרחק דקה מצומת סגולה. יש להם אזור של עשרות אלפי מטרים רבועים, אס לא מאות אלפים, ואנתנו תקועים מאחורה עס אזור תעשייה קטן ומצ'וקמק, שלא מכניס כסף. רמת גן יכולה להפסיק לגבות ארנונה מתושבי רמת גן, ולהתבסס רק על הכנסות מאזורי התעשייה שלהם. אני חייתי שמח לשמוע איוה מהלכים הצוות המקצועי מתכוון לעשות, מעבר לדרישה של תורידו לנו, מעבר להצבעה שלנו של תורידו, האם עומדים ללכת לבית משפט, האם עומדים לדרוש פגישח עס שר הפנים בנושא חהזה, שישפיע על הצוות המקצועי, כי זה לא יתכן. וּה באמת לא יתכן. זה לא הגיוני שכולם משלמים פחות ואצלנו משלמים יותר. אנחנו רוצים להשוות, רוצים תעשיות, וזה מתקשר לדברים שאמרתי בישיבת הקואליציה, אני מקווה שהחברה הכלכלית שקורמת עור וגידים בימים אלה, תמצא אפיקים נוספים להכנסות. תייצר הכנסות חלופיות, כדי שיחיה לנו יותר כסף. יותר כסף, יותר שירותים, יותר פעילות לתושבים, יותר שירות, וזה הדבר החשוב ביותר. אני רק רוצה לסבר את האוזן, אני לא יודע אס אנשים ערים למה שקורה בסביבה שלנו באזור השרון, רעננה מבקשים להעלות ב-6%, פתת תקווה ב -8%

הס העלו ב-8.5%. בשנח שעברה.

השנה. פתח תקווה ב-8%. אנחנו מבקשים ב-2.5%. עכשיו אל תשכח -

יגאל, אי הם כן קיבלו רטרואקטיבית,

יגאל הררל:

נדב דואנל:

יגאל הררי:

נדב דואנל:

יגאל הררל:

נדב דואנל:

יגאל הררל:

נדב דואנל:

יגאל הררל:

נדב דואנל:

(מדברים יחד)

יגאל חררי:

נדב דואני:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 24

יגאל, חשבון פשוט. אס אנחנו מעלים מ-100 2.5%, זה 102.5. אם הם משלמים 200 ומעלים להם ב-2.5% , זה 205 שקלים. הס עדיין ישלמו יותר גם אס זה אותו תעריף. ואם מעלים להם 6% זה פי כמה וכמה מה-2.5 שלנו. כי זה לא מתייחס לאותו סכום ראשוני. אז מעלים להם בהרבה יותר. והצוות המקצועי, מה שתשוב פה להבין, שהצוות המקצועי שדרש, הגזבר דרש 10, תמשיך לבקש כמה שאתה רוצה, לא נאשר לך. הצוות המקצועי שבסוף הגיע ל-5% והקואליציה שהתעקשה ובדיוניס מאוד מאוד רציני, החלטנו על 2.5% בהסכמה של ראש העיר, בהסכמה של כל הצוות, בוא נשתווה בהכל....

לא נשתווה. אני לא חושב שמישהו, אני לא חושב שלאף אחד כאן, אנחנו רוציסם לעשות כמח שיותר טוב. לא להשתוות בהכול. אני לא רוצה להשתוות לערים באזור שלנו שעושות דברים פחות טוב. יש ערים שעושות דברים פחות טוב מאיתנו, הרבה פחות טוב מאיתנו, אס תסתכל על נושא החינוך, אם תסתכל על הגיוס שראית פה, אם תסתכל על הקריה יפה בישראל, אתח רוצה להידמות לערים שלא זכו! אני לא רוצה לחידמות להן.

.. כסף ותוציא אותו עליי.

ברור, אז לאן הכסף יוצאז

לא, אתה לא מוציא אותו עליי.

לאן הכסף הולך!

.. .בתקציב כמה אתה מוציא פר ילד...

בתקציב, ראש העיר נתן לך התתייבות, חבטית ש...

מה זה חוכמה לטייח! מח זה בניין פהז

אף אחד לא מדבר על לטייח שום דבר. יציגו את הדברים בישיבת תקציב, יציגו את זה בישיבת כספים, נראח את חדברים, ותאמין לי, הכסף גם ילך

למקומות הנכונים.

חי אדיב:

אביבה גוטרמן

חי אדיב:

יחיאל דמארל:

חי אדיב:

יחיאל דמארי:

(מדברים יחד)

יגאל הררי:

גדעון סעדי:

חיים שאבי:

גדעון סעדי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 25

דואני, אני מודה לך על ההבהרה, אתה צודק מאה אחוז. אני רוצה גם לסכם את הדברים שנאמרו מכל מיני חברים, אבל אביבה, את רוצה להגיד

משהו?

: לגבי העניין הזה, אני חושבת שמיצינו.

סיימנו את העניין.

אני רוצה באמת להגיד לך, אתה דיברת הרבה ומן על הקשישים וזה. אני מאוד אשמח אס תבוא להתנדב ...

אלה מילים, כל הכבוד, דמארי.

... מחליפים מנורות, אני רושם אותך, אני אתן לך כתובות...

אני אשמח מאוד....

קודם כל אני רוצה לפרגן לקואליציה. באמת. אני שמעתי שרוצים להרים את הארנונה ב-5%,

0 אחוז.

0 וו גחמה. בואו נהיה ריאליים. גס יפה מאוד, מ-5 ל-2.5 זה בהחלט מכובד להילתם. כי באמת זה, אז אני יודע שהייתה מלחמה לא קלה.

שמעתי מחלק מהתברים. באמת אני אומר, הקואליציה עשתה באמת עבודה איך אומרים, ייקשרה למי שצריך את הידיים ואת הרגליים, שמה לו פלסטר על הפהיי, עד היום הוא לא מדבר. וזה יפה מאוד. באמת. אני אומר את זה לא בציניות. ולכן אני אומר, אני לא סתם מפרגן לקואליציה, כי אני יודע מה זה להיות בקואליציה, כבול בהסכמים ובכל זאת לנסות להתמודד עם רצון ההנהלה וכן הלאה. אז באמת יישר כוח באמת לקואליציה. יחד עס זאת, אופוזיציה חייבת לחיות. ואי אפשר, ייכלב שמירהיי חייב לחיות בכל דמוקרטיח, אחרת יש כאוס. אז אני חושב שחי, עם כל הכבוד ל-2.5%, מבחינת העניין זה משחו מצרפי. אתה לא יכול להגיד, אני מנתק. בן אדם כשיש לו סבל או קושי, או שחוא מובטל, אז לא התחדש אצלו כלום למעשה. זה כמו דג קטן שתופס את הזה של המצוף, גס המצוף נכנס, כזה קטנצייק, מושך אותו למטה. מי שפעם הלך לדוג. אז וּה גס מבחינת ייהקש

ששובר את גב חגמליי. אז לא צריך להגיד, או קיי, אנחנו מעלים רק ב-2.5%

חי אדיב:

גדעון סעדי:

אביבה גוטרמן:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 6

ובזה אנחנו יוצאים נחמדים עס הציבור. זה לא, זו איוושהי נחמה אבל עדיין, אין בגה בשורה אפשר לומר. הבשורה צריכה להיות דווקא, דווקא ממה שאנשים פה הזכירו. מוועדת הנחות פרודוקטיבית, שיש ועדת הנחות פרודוקטיבית אבל לתת לאנשי הציבור יותר אפשרות להתמודד עם סעיפי החוק הקשים, יש סעיפי חוק שפתוחים לפרשנויות. זה אומר שיש, היום יש איזשחו טווח מסוים שעדיין גם בתוך הטוות, אתה צריך שהעובדת הסוציאלית תיתן המלצה, ושהיועץ המשפטי, שהחוות דעת שלו תאפשר את מתן ההנחה, שלגזבר זה ייראה, יש שם איוה 4 שצריכים לחתום על הטופס הזה לפני שהמסכן יקבל את ההנחה שלו. זה לא משהו גורף. אה לא משהו שאפשר לבוא ולהגיד, אנחנו מזהים קושי אצל משפחה ונותנים לחם. מבקשים מהם ללכת ולרוץ ולהביא טופס כזה וטופס אחר והצהרה כזאת והצהרה אחרת. אין איזה משהו שאפשר להגיד ואללה, אנתנו באמת, חי, מקלים על האנשים. יש קושי גדול, מה גם, אסור לשפוח שאותה אוכלוסייה שמבקשת חנחות, זה לא אוכלוסייה שה משהו שהיא יישוחה בויי. להביא טפסים ולהילחס עס ביורוקרטיה, זה לא אוכלוסייה.

אנחנו מכירים את האוכלוסייה, אנחנו גדלים בתוכה, באנו משם, ואנחנו יודעים שדווקא האוכלוסייה הואת לא אמונה איך מגישיסם בקשה כמו שצריך, איך נלתמים, איך עומדים על זכויות שלה. ולכן, מפה אני עובר לשלב המעשה, אס ניתן לשים אדסם בעירייה שבאמת, לא להוסיף משרה מבחוץ, כי עוד בסוף נעלה את הארנונה עוד פעם. לקחת מישהו מתוך העירייה, שהוא באמת בחור יעיל.

יחיאל.

לא, יחיאל הוא ברמת מדיניות. יחיאל לא פקיד של העירייה. אני מדבר על מישהו שצריך לבוא ולעזור לתושב. הכוונה שלי, כשמגיע תושב עס קושי, עס בעיה, הוא יגיד לו, זה הטפטים, בוא אני אעזור לך, וה תלך לשם, יחיח לו פקסים,

יש.

גדעון סעדי: | אז אני אשמח מאוד שאותו אדם יבוא לישיבה הבאה,

אביבה גוטחמן:

אני אישית לוקחת טפסים. \

(מדברים יחד)

גדעון סעדי:

(מדברים יחד)

גדעון סעדי:

חי אדיב:

גדעון סעדי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 27

אני שומע פה באמת, ואני מפרגן לאנשים. אני גם עשיתי. יש חברי מועצה, וכל החברי מועצה, גם חיים וגם ארז וגם נדב, ובטת יחיאל ואביבה, שעושים את זה. כי באמת, שליחות ציבור, זה לעזור לתושב. אין פה בכלל ויכות. אני חס ושלום לא התכוונתי לזה. חי, כתובת. כתובת מובהקת, או קיי, אני שמח שיש. מה שנשאר, לדאוג שבשובר הארנונה או בפרסומים שיש לנו בתוברות כאלה לתושב, שיש כתובת, יש שעות קבלה ומסייעים בתחום. זה הכול, זה כל הבקשה שלי. מה שאני מבקש רק שזה באמת אבל

יבוא לידי ביטוי באיושהו פרסום. מקובל עליכם! חיים, ארו!

אני חושב שזה גס ישרת את ההסברה לציבור. מעבר לקרוסלות, ולמה שנקרא שבילי אופניים, ופרקים, וצמחים שגדלים בתוך המים ומגדלים שגדלים מה שנקרא, יפים, יש לנו עיר יפה. ואין ויכות. וגם בחינוך נעשתה עבודה מדהימה. אין ויכות. ואני לא אומר את וּח בהתרסה. באמת. יש לך שס של בולדוזר, אחד שעובד מבוקר עד לילה, יחד עם הצוות הניהולי שמתפקד בעירייה. ואני אומר את זה, איך אומרים, מתוך היכרות אישית.

יחד עם ואת אטור לנו לשכוח דווקא את אותח אוכלוסייה שאנחנו באים אליהם בזמן הבחירות, כולנו, בלי יוצא מן הכלל, אין להם את ההזדמנות לבוא ולהגיד, חבריה תדאגו לנו למשהו שיהיה לנו איושחו איש קשר שיכול לבוא ולעזור לנו. והקרדיט הוא לך, לא לי, ברגע שיהיה אדם כזה, תמחק את הדברים מהפרוטוקול, לא אני אמרתי אותם, שיהיה פה באמת, תי,

אני אעשה את זה ואני אעשה את זה גם בלי זה, ... למרות שאתה באופוזיציח.

ולכן, חי באמת, אני מבקש שזה יהיה, לא שזה יהיה, שאם ישנו האדם, שבאמת יוגדר לו בצורה מסודרת התפקיד הזה, ואם צריך לתגמל אותו, לתגמל אותו, ואם צריך לחגיד לו אז רק להגיד לו, זה יחיה הכתובת.

בנושא של המרתפים, לדעתי קצת יש פה איזושהחי החטאה. יש פה איזושהי תחושה שכאילו בגלל שזה מרתף זה משהו חשוך, יאללה, העברנו את זה

והעלינו את זח, ואולי זה לא כל כך נורא. כי באמת מרתפים למיישז בדרך

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 8

כלל וה בקוטגיים. אין בדירות מרתפים. אמאמה, אומרים התבריה, מרתפים יש גם, כולנו יודעים, יש לנו כל אזור 2 שהוא האזור של אוכלוסיות של עולים של שנות ה-50 שעדיין, למרות שאני קורא להם עולים של שנות ה-50, שלא יישמע לכם שה מה שנקרא של פעם. החבריה האלה זה הסבים שלנו והשכנים שלנו ואנשים שאנחנו מכירים בשכונות.

שרמת ההכנסה שלהם לא עלתה. היא לא רק שלא נשארה אותו דבר, היא אפילו ירדה. אמת או לאז עכשיו מי גר בקוטגייסם האלה? קוטגיים, ‏ 50 1 קוטגיים, הרעפים נופלים אבל קוטגיים. בנו בומנו מרתפים.

היה קבלן שנקרא עיסא ומוסא ויאללה תבנה. מה מרתף, תעשה מרתף.

המרתפים האלה היום לא מרתפים שמשרתים ומשמשים למשחו יעיל. אני לא מדבר על מרתפים שמשמשים לקליניקות ולמגורים, ולעוד כהנה, ולקולנוע או מרתף יין, אז אני חושב שיש לו אפשרות לשלם ארנונה. אבל

עדיין, אני מבקש מהחברים שלי שמכבר הימים ובטח לעתיד לבוא,

אביבה גוטרמן: גדעון, מי מהמבוגריס בנה, אני מכירה בנוה נאמן ואף אחד לא בנח...

גדעון סעדי:

יגאל הררל:

גדעון סעדי:

שנייה, מה שאני רוצח לומר, ולכן אני יודע שהחבריסם פה מסכימים איתי בתוך ליבם, חי, אני מכוון אליך כי אני יודע שאתה בסוף נותן את הטון.

ייזובין מהטהיי זה אתה. אלו הטרומבון. מה שאני רוצה להגיד, אתה רוצה להגיד קריאת ביניים! בבקשה.

שאלתי את חיים על העניין הזה, אני אמרתי, אם יש בן אדם שיש לו חלון של יציאת חירום וכניסח מתוך הבית, וכל השנה המרתף הזה סגור, וגם בנוסף לזה הבן אדם חוא בן 80, או הוא אמר לי, אז הוא משכיר אותו.

ולכן אני שמח שיגאל אמר את מה שאמר. כי זה באמת מתחבר למה שאמרתי. יש מצבים, חי, ואני אומר את זה לחברים שלנו פח. ארז וחיים וכל מי שנמצא פח, ואמיר, בטח יחיאל, אני אומר, הנושא הזה שלבוא ולהגיד זה מרתפים, לא נורא, לא שזה לא נורא, זה פוגע באוכלוסייה מאוד מוגדרת שיש לח יכולת, אני חושב שזו החטאה של המטרה. וברגע שאמרתי, שוב פעם, אס זח מרתף שמשמש למגורים או לאכסנה - לא לג'אנק, מישהו עושח שס קולנוע, שישלם. מי שמשכיר את זה לקליניקה או

משחו, לבריאות\ אבל שישלם. לכן אני אומר, אביבה, אני מבקש, תביני\

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 29

למה אני חותר. אני לא מדבר -

אביבה גוטרמן: אני ממש מבינה אותך.

גדעון סעדי:

חי אדיב:

גדעון סעדי:

(מדברים יחד)

גדעון סעדי:

חיים שאבי:

גדעון סעדי:

ו

חיים שאבי:

גדעון סעדי:

אני מדבר על מרתפים שעדיין נשארו תחת הגדרה של שטח שירות של פעסם, של ג'אנק, יש כאלה מלא בנווה נאמן, ויש כאלה מלא בגיל עמל. אני אומר לך. את לא מכירה מרתפים כאלהז אני מכיר לא מעט. לכן אני חושב שזו החטאה פה של העניין ואני יודע שיש רוב לקואליציה, אני יודע שזה רק יישאר בגדר אמירח, אבל הדברים, אולי החבריה פה בקואליציה,

.....קניתי את מה שאמרת...

קניתי, איך אתה משלם? ... אבל צריך לשלם. השאלה, אם אתה תגיד לפרוטוקול שבאמת תהיה אבתנה בין מרתפים שמשמשים למה שאמרתי, כולנו יודעים למה משמשים. לשימושים עיקריים במהותם, אצ אין ויכוח.

על מרתפים צריכים לשלם. מי שמשכיר אותם שישלם טבין וטקילין. אבל מי ששם שם כמה ארונות של הסבתא שלו שהוא העביר אותם מתל אביב או איזה אופניים שאין לו כסף לתקן את הפנציר, אז אתה שולת לו עכשיו עוד 300 שקל בחודשז על מה למה! אפילו אס זה 30% מהמרתפים בהוד השרון. למה ה-30 האלה לא צריכים לבוא לידי ביטוי! למה,: תעשי את האבחנה. אדרבא, אני אתך. אס זה שטח עיקרי, נגבה. אבל אס זה לא

שטת עיקרי, למח לעשות ככה? אני בטוח ש -

אני שמח שמיכאל רוצה להעלות את המתמטיקה כי אחרת היינו מטתבכים עם העניין. באמת מודים לך על העניין. אבל רבותיי, כשמדברים על מרתפים, ההחלטה היא החלטה, תי, החלטה גורפת לגבי מרתפים שיש בחס ג'אנק שהם לא ראויים למגורים,

איפח ישז

יש מרתפים שהפתחים שלהם זה אתה יודע, אפילו פתוחים בחורף. ואין להם אפילו דלת. אז איך אתח מגדיר אותם? זה מרתף או לא מרתף !

איפה זה קיים!

אתח רוצה לצאת איתי לסיבוב! אנחנו נוכל לתת לזה התייחסות, אין

בעיה. אם אין אז אתה צודק, אני אתך.

חיים שאבל:

גדעון סעדי:

אביבה גוטרמן

גדעון סעדי:

אביבה גוטרמן

יחיאל דמארל:

(מדברים יחד)

גדעון סעדי:

נעם פעיל:

גדעון סעדי:

(מדבריסם יחד)

יחיאל דמארי:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 10

רוב המרתפים -

רוב המרתפים אתה צודק, אני מסכים. רק אני אומר, אם יש 30% -

: גדעון, בוא נסכם ככה שאני מאמינה שאלה שיש להם ... נעזור להם...

אני רוצה רק דבר אחרון זה לברך על נושא ההיי טק, צריך לגמור בנושא טוב. אני חושב שבאמת נושא ההיי טק בכל עיר זה משמש מח שנקרא, צריך לשמש כייאבן שואבתיי. כי בסך הכול כל מפעל שמגיע לעיר, בטח במטראז' האמור של אלפי מטרים, נותן מה שנקרא כסף טוב לעיר, כי חוא לא צורך שירותים, לא גני ילדים, לא תינוך, לא תשתיות תברואה, תשתיות כאלה, פינוי אשפה ותחבורה, אסור לשכוח שהם בפריפריה מבחינת העירייה. אני אומר, חי, אז כמה שבאמת אני מברך על זה באמת מבחינת העניין, דבר נוסף אני מבקש, בהודמנות ואת, אין עיר מכובדת שחשוב לה הנושא שאין לח מנהלת מכובדת. מנהלת לאזור תעשייה ה כמו ממשלה

קטנה באזור התעשייה. עס סמכויות -

ה כשיהיה החברח הכלכלית, זאת הכוונה.

לא תחיה חברה כלכלית....

הנושא הזה, אין עיר, אני אומר לך, זה לא לשים מישהו ולהגיד לו, חי, רבותיי, אני אומר, זה לא לקחת מישהו ולהגיד לו, אתה אחראי על אזורי תעשייה. זה אומר לתת לו את הסמכויות, וה אומר להגדיר לו את התפקיד, אה אומר לקבוע לו נהלים, זה אומר לאפשר לו לבוא לקראת, לעשות מערכת שיווק ארצית, ממש. זה ביזנס. ביונט לכל דבר. כל מפעל כוה שמגיע לחהוד השרון, לא רק שהוא מכניס כסף, הוא יוצר איושהו אפקט שאנשים שמתחילים, אני מדקלס את חי, אני מדקלס אותך כל השנים, זה לא משהו, אבא שלי חיה שוחט ומוהל, למדתי את זה -

לומדים את וּח באוניברסיטה,

זה ולא הנושא. אז אני מודח שאפשרו לי ואני מתנצל שהארכתי בדברים,

אבל בגלל חשיבותם.

אני רוצה להגיד... לשים מישהו, איזה בן אדם, אני לא יודע, גדעוו שהיה

דובר:

דובר:

(מדברים יחד)

יחיאל דמארי:

(מדברים יחד)

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 11

ממלא מקום וסגן ראש העיר, היה שולח אליי כל מיני בעיות של תושבים, היח מפנה אותם אליי. זה לא חשוב. רוצה קודם כל להגיד תודה... קיבלתי ממנו משרד. המשרד שאני יושב עליו כבר 7-8 שנים משמש אי לשלוחה של ביטוח לאומי, בי משמש לכל מיני בעיות ציבוריות של כל מיני בעיות של תושבים ומשרד השיכון, רווחה, בעלי מקצוע מתנדבים, 3 אנשים שבאים פעמיים בשבוע להתנדב, ללכת לכל הקשישים שאני רושם שחסר לו מנורה או מנעול, שלא יכולים לפתוח, או כל מיני דברים אתרים. מקבלים הסבר על הנושא בטיחות... אני הולך כל פעם לאיזה מועדון אחר, נותן להם הטבר על נושא בטיחות בדרכים .וגם על נושא הטלפונים שבתקופה האחרונה מקבלים טלפונים חקשישים או האנשים, אומרים להם, תבואי לביטות לאומי, בינתייסם חיא עוזבת את הבית, נכנסים ופורציס את הבית, אנחנו נותנים להם את ההדרכה הזאת. אנחנו נותנים גס עורכי דין לצוואות. יש הרבה קשישים לא יודעים, אנחנו עושים להם, נותנים עורך דין ב-300 שקל, 400 שקל, 250 שקל, תלוי ... אנחנו עושים להם צוואות ... ממליצים על איזה בתי אבות, שתוך שנתיים הכנסנו איזה 10 אנשים לבתי אבות. גס לשפרינצק ברעננה, גם בפתח תקווה. אין דבר שהאזרת נכנט והוא לא מקבל תשובח שראויח לשמה. זאת אומרת, אני לא הולך להתגאות במשרד הזה, המשרד חזח כל חזמן יותר החרבה מסגן ראש העיר וממלא מקום

כשחיה גדעון, אצלי חיח מלא, אצלו חיח ריק. אז אני ממש מברך.

הפוסל במומו פוסל...

יישר כוח.

לא רק זה, גם משמש כוועדת הנחות, שיש הרבה בעיות שצריכים למלא כל מיני טפסים, גם לעירייח, גם לכתוב לחס מכתבים, גם לעשות להם כל מיני, יש גזב מלא. משעח 08:30 עד שעח 13:00. חוץ מזה אני מאוד

מצטער, אנחנו בוועדת חנחות, גדעון לא מופיע. אני מאוד מצטער. אני חייב

אביבה גוטרמן: גדעון ממלא מקום שלי, וח לא פייר מח שאתח עושה. הוא ממלא מקום

נעם פעיל:

חי אדיב:

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין מס' 15/10 33

חוקי או לשנות את החוקים בכנסת, לא יודע מה, העיקר כדי להשוות אותנו ולהיות בתחרות שווה מול רעננה, כפר סבא, כי זה הערים.

גם המושבים.

דבר שני התאגיד. כולם מדברים ומבקריס את התאגיד ובאיושהו מקום יש צדק גס בהקמת התאגיד, מצד שני עובדתית הקמת התאגיד גרם לגירעון בתקציב השוטף, נקודה. אף אחד אל מבין את זה. כמה מיליונים של שקלים, אבל וו החלטת מדינה, אין מה לעשות, אנחנו יכולים להילתס ויכולים להיאבק, אבל צריך להמשיך לפרנס את מי שתי וגר בעיר הזאת.

יחד עס זאת אני אומר לכם, צו הארנונה כמו שהוא עשה, עס כל המגבלות, אני לא אמרתי את זה סתם, מבתינת הגזבר זה להעלות את התקציב כדי לאון את התקציב, 10% וה כמעט 10 מיליון שקל, אנחנו אחרי עבודת מטה ואחרי עבודה של חברי הקואליציה, הורדנו ל-5%, ואחרי 5% שהגובר חתם על זה, מלית ברירה, גה על חשבון דברים אחרים. וה לא פתאום 5 כי מתחשק לנו. כשאומרים לא מעלים זה אומר, לא נותנים יותר שירות בתחומים 1,2,3. כשתגיעו לתקציב, תסתכלו על התקציב וכל אחד יסתכל, יגיד, רק רגע, למה הוספת רק 50,000 שקל בתחום כזה! למה לא 100,000 שקל! ולמה לא 200,000 שקל לפעילות כזאת! ואז תשכחו את הרגע שכולם אמרו נגד עליית ארנונה. אז זה חייב להיות על חשבון משהו. על חשבון, אנל אומר את זה פה, אני לא אומר את זה כי אני רוצה לאיים או להפתיד.

המציאות מחייבת. המשמעות היא פיטורי עובדים. גס כאלה שנחוצים.

המשמעות היא לקצף בעוד פעולות נוספות. ויש רשימה ארוכה של אפשרויות, וגם מי שלא יודע, בתקציב הקודסם, עשינו תקציבים מותנים, אם נקבל ניתן ואם לא נקבל, אז זה גם פגע בנו באנרגיות של לעשות. אני אומר את זה לחבריי, חברי הקואליציה. לכן אני רוצה לסכם את העניין.

רבותיי, אני חושב שיש פה צו ארנונח אחראי, עם הרבה בגרות, עס הרבה התלבטות, עס הרבח מאמצ להוריד, מצד שני לא לפגוע בשירות, ואני אומר לכם, עדיין אנחנו רוצים לתת יותר ממה שיש לנו. המשמעות היא להיכנס לגירעון. לגירעון אף אחד לא רוצח לחיכנס ולפעמים אין ברירה. לכן כדי

למצוא איזון בין הרצון שלנו לתת שירות לבין הרצון שלנו לא\להעלות

פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה שלא מן המגיין מס' 15/10 44

ארנונה, כמו שאמר ידידי שאבי, צו השעה. צו השעה זה הצו הזה, שהוא המינימום הנדרש כדי לתפקד. כשנועם דיבר, בא לי לבכות יחד איתו. אז מה! אבל אני יכול לעשות, וה כמו שבן אדם יקבל מכונית מרצדס, ויש לנו מכונית מרצדס בעיר הזאת, אבל צריך דלק. ואם אין דלק אתם יכולים להתהדר במכונית, אבל לנסוע מטר לא תוכלו. אלא אם תיקתו עם היד ותגררו אותה. לכן צריך דלק למכונית וארנונה זה דלק. וזו השפה הכי פשוטה שאני אומר לחבריי, ואני מסתכל על עצמי ואני מסתכל על משפחתי ועל חבריי וידידיי, וההיפך, בערים שהחתך הסוציו אקונומי חלש, הס מעלים את הארנונה. כדי לעזור למי שזקוק. אז אס אתה רוצה לעזור

לאלה שנזקקים, תצביע בעד הארנונה שנוכל לעזור להם.

יגאל הררי: | למה פתחת חשבון חדש!

חי אדיב: | זה אני אומר לך כבן המקום, לכן אני אומר, רבותיי, אני לא רוצה לנחל

דיאלוג, שמעתי אותך, אני מעריך את מה שאתה אומר, אני מכבד את מה שכולם אמרו, אני רוצה להגיד לכולם, כולכם צודקים. אבל צריך להחליט.

וזו ההמלצה של הקואליציה. ומשפט לטיום, אני אגיד לכם משפט שכולכםס יודעים, אבל בואו נחדד. אופוזיציה באקדמיה ללשון עברית וה נגדה, תפקידם להיות נגד. וקואליציה זה בעדה, זה להצביע בעד.

ניצה משח: רבותיי, אני רוצה להעלות להצבעה את ההצעה לאישור צו הארנונה

לעיריית הוד השרון לשנת 2011, מי בעד!

פבעד: | חי אדיב, יגאל שמעון, אביאל אברמוביץ, אביבה גוטרמן, יחיאל דמארי,

נדב דואני, נעם פעיל, משה ארז וחיים שאבי.

2 נגד: יגאל הררי וגדעון סעדי.

1 נמנע: = אמיר כוכבי.

החלטה מס' 110/10:

מועצת העירייה מאשרת את צו הארנונה לעיריית הוד- השרון לשנת 2011 בולל

אישור התיקון לצו הארנונה על העלאה/הפחתה חריגה בארנונה של -%2.5 (במקום העלאה של %65 כפי שהוגשו לחברי המועצה בצו שנשלת אליהם ביום

..)0

ניצה מ