פרוטוקול מליאה מס' 11 · תמלול
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש · פרוטוקול דיונים סרוק · נושא מס' 1 - אישור פרוטוקולים · נושא מס' 2 - תברים · נושא מס' 3 - דוח שנתי תלונות הציבור · נושא מס' 5 - עדכון מדיניות הרוכלות · נושא מס' 6 - בגצ ארסוף קדם · נושא מס' 6 - בגצ ארסוף קדם
נוצר על ידי
1
פרוטוקול ישיבת מועצה מס' 11
מיום ראשון, כ״ ז אייר התשפ״ה, 2 5 / 5 / 2 0 2 5
משתתפים
בעלי זכות הצבעה:
מאיר דור – סגן ראש המועצה
דני מנהיים – ארסוף קדם
שוקי ארליך – ארסוף
אורלי עמיר – בני ציון
אריאל דיסנצ'יק – תל יצחק
שרון רומם – כפר נטר
גילי בן יקר – רשפון
ליאור רובין – גליל ים
מיכאל ורבין – יקום
נוכחים נוספים:
הילה טרייבר – מ נ כ"לית המועצה
אורלי רזניקוב – מבקרת המועצה
רעון חזן – מזכירה
אולג ה ששקיס – גזברית
רעות חזן – עוזרת אישית למנכ"ל
גבי פל – מהנדס המועצה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
2
אורטל אזולאי – מנהלת מחלקת גבייה
לירז קופר – גזברית המועצה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
3
על סדר היום
[1 ]20 / 4 / 25 .............................................. 7 [2 ] .............................................................................. 8 [3 ]דוח שנתי ממונה תלונות הציבור 2024 . .................... 16 [4 ]עדכון בנושא תוכנית מתאר כוללנית .......................... 17 [5 ] ............................................................................ 85 [6 ]עדכון מדיניות הרוכלות .............................................. 105
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
4
-תחילת דיון -
אלי ברכה: צהרים טובים, אחר צהרים טובים. בואו
נעשה, יש לנו סדר יום,
שוקי ארליך: אפשר לזרוק אותו הצידה, ו?
אלי ברכה: אבל לפני. לא, כמעט, כמעט. אתה יודע מה?
כמעט. כל אחד, תלוי איך ייקח את זה. ישב איתי לפני כמה דקות, לפני רבע שעה, איתמר, אולי חלקכם ראית את איתמר, מפיקוד העורף. הוא זה שמתכלל אותנו
בזמן המלחמה, הוא זה ששולח לנו את ההודעות לי
ולשחר. יש ירי מכאן או ירי משם ות תארגנו כך
ותתארגנו אחרת. ומכיוון שאנחנו לא נמצאים במצב
שיכולים, ויש איומים ונכנסנו לאיזו שגרה, בדיכאון אבל בשגרה מסוימת, ולא יכולים לשים בצד את
האיומים ולהגיד טוב, זה לא יקרה, אנחנו כבר מספיק, אנחנו כבר בתוך המלחמה וזה. מרגיש לא נוח ליד אמיר לדבר על דברים כאלה כי הוא יודע יותר טוב מכולנו כנראה, אבל תרשה לי להיות גנרל לרגע. אז אומר לי איתמר, תראה, אני לא אומר שזה הולך לקרות, אבל
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
5
אני אומר שאתם כמועצה תהיו ערניים. תתארגנו עם כל מה שהיה, לא כאילו אתם, אחרי ה - 7 באוקטובר
שנתיים אחרי זה וכבר העסק נראה רדום וישנוני וצה"ל נותן פה וצה"ל נותן שם, יש את האיומים האיראנים, החות'ים וכל מיני כאלה ואחרים שמסתובבים במרחב
הזה והם לא נגמרו ואל תשלו את עצמכם שהם נגמרו ויכול להיות שזה יהיה גם אחרת. יכול להיות שאנחנו אפילו נופתע. ולכן, זה לצוות שלנו ולכל מי שמייצג את המועצה, וגם אנחנו נעשה את זה בוועדים, להיות
ערניים כאילו אנחנו ערב משהו אחר. אוקיי? משהו
אחר, ולשם. אז לא אומר את זה בשביל להפחיד אתכם, אבל אומר את זה, ולא אומר שזה גם הולך לקרות, אבל אומר לכם שאנחנו צריכים להוציא את עצמנו מהתחושה שחזרנו לאיזה סוג של שגרה ולחזור חזרה לאיזה ערנות נוספת. אז זה המסר שלו. הוא בא, הוא סגר את הדלת ואמר את זה כן בצורה מאוד נחרצת. זה לא היה עוד הודעת וואטסאפ כזאת, חבר'ה, תתארגנו.
אריאל דיסנצ'יק: אז מה פרקטית הוא מצפה שנעשה?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
6
אלי ברכה שנרענן, כן, מה? יש לנו את צוותי הצח"י ויש לנו את המטות שלנו במועצה ויש לנו את כל אלה לרענן אותם, לראות שהציוד עובד, לראות שכל
הדברים. אגב, אנחנו מהמועצות שתפקדנו טוב,
ממשיכים לתפקדו ובכל המבחנים שהיו קיבלנו 90 ו-
9 8, אני יודע, משהו כזה, ציונים מאוד גבוהים. אבל אבל צריך -
שוקי ארליך: זה האיש שהביא לנו את המזרונים בשביל
התושבים?
הילה טרייבר: כן, כלום הוא לא הביא.
מאיר דור: לא קיבלנו שום דבר, אל תדאג.
אלי ברכה: הם בדרך, כן, המזרונים. אז זהו, להיות
ערניים ואני אומר לכם שאנחנו כמועצה נצטרך לעשות כמה פעולות.
שוקי ארליך: כן, שחר ביקש פגישה עם הצח"י, אני לא
יודע אם זה קשור לזה.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
7
הילה טרייבר לא, אנחנו בכל מקרה, תראו, תוכנית הצח"י שלנו וההדרכות ותוכנית החירום, היא כל הזמן ב - o n g o i n g .עכשיו סיימנו, עשינו בכל היישובים שמלבד גוש אחד שעדיין לא התפנה, אבל עשינו בכל
הישובים הדרכות של צוותי הצח"י, ועכשיו נכנסנו
לעשות לפי מכלולים, גם בצח"י עשינו רווחה ומתוכנן תפעול. זאת אומרת, יש לנו הדרכות שוטפות, המועצה משקיעה בזה כל הזמן משאבים וגם בהצטיי דות, עכשיו העברנו ליישובים, אתם אישרתם תב"ר לעוד כסף
להצטיידות לחירום ואישרנו תב"ר חירום לא מזמן,
אנחנו כל הזמן על לא מרפים מהנושא הזה. גם לא
הרפינו לפני ה - 7 באוקטובר, ככה שאנחנו יחסית מוכנים.
שוקי ארליך: מקווה שזה רק.
אלי ברכה: כן, שזו ההתראה שלו תתממש. מצד שני, גם
כשלא קורה כלום מתחילים להוריד מתח. מה שאומר,
אל תורידו מתח. תישארו ערניי ם .
הילה טרייבר: אפשר להתחיל.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
8
[1 ]
הילה טרייבר כן, לאשר פרוטוקולים. מליאה 10 .
שוקי ארליך כן, הכל בסדר, אפשר לאשר.
הילה טרייבר: אוקיי. מאושר, יש?
אלי ברכה: התנגדויות, נמנעים?
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול 2 0 / 4 / 2 5 .
[2 ]
הילה טרייבר אוקיי, תב"רים. בעצם, אפרופו מה
שאלי אמר, אחד התב"רים זה בעצם מקלוט בבית ספר
חוף השרון. חשוב לי להגיד שבבית ספר חוף השרון יש מקלוט ברמת המטרים מספק ל - 1 0 0 % מהתלמידים הבעיה היא -
שוקי ארליך: זה לא היה בזמנו, נכון?
הילה טרייבר: מה? אישרתם את זה אבל ה - 500 אלף
שקל היו אמורים להיות מבית ספר ועכשיו הכל זה
מקרנות המועצה. הנקודה העיקרית היא שזה רק חשוב
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
9
שתדעו, יש מספיק מטרים בבית ספר, הבעיה היא לא
המטרים אלא המיקום. מכיוון שיש כיתות בחטיבה
העליונה שהן בכיתות גבוהות, בקומה שנייה ושלישית והירידה במדרגות לוקחת זמן, אנחנו לא מצליחים
להביא את כל הבית ספר בדקה וחצי. לכן הרצון הוא לבנות עוד שני ממ"דים. פיקוד העו רף מחייב, כנראה, שתהיה יציאה מהכיתה ישירות לממ"ד בשביל לאשר את זה בתקינות. אבל גם אם זה בגלל המורכבות של המבנה והעלויות, יכול להיות שזה לא יהיה בול באישור של פיקוד העורף, אבל לפחות הם יגיעו בדקה וחצי.
שוקי ארליך: על איזה אישור את מדברת?
הילה טרייבר: מה ש, הם לא מסכימים -
שוקי ארליך: בקומה?
הילה טרייבר: הם מסכימים שזה יהיה בקומה שלישית,
אבל אם תעשה בהמשך. אבל אני רציתי לשים שניים על הקרקע, שהם ירדו בגרם מדרגות. אבל זה לא תקין כי זה רק בהמשך של המבנה. אז לא בטוח שזה יהיה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
10
מושלם עד הסוף אבל לפחות מבחינת השקט הנפשי
שלנו, כל התלמידים יוכלו להגיע -
שוקי ארליך: יש מדרגות בקצה המסדרון עכשיו?
הילה טרייבר: כן, אגב אין מדרגות שם, זה לא, יש עוד
כיתה, כאילו יש מדרגות, כיתה ועוד ממ"ד אבל הם
רוצים שזה יהיה בהמשך. כאילו שנבנה את הממ"דים
לגובה שזה מאוד מייקר ומאוד, אבל לפחות מבחינת
השקט שלנו הם יוכלו להגיע לכיתות, אז זה ה - 5 0 0 .
אלי ברכה הסיפור זה מהירות ההגעה. אנחנו נרוויח שני חללים.
הילה טרייבר: זה שני חדרים של 15 מטר
אלי ברכה: לא משהו.
אריאל דיסנצ'יק: כתוב פה הגדלה קטנה 5 0 0 .
הילה טרייבר נכון, כי אמרתי קודם, ה - 5 0 0 היו אמורים להיות 5 0 0 מהמועצה ו - 5 0 0 מבית ספר חוף השרון ובסוף אנחנו נותנים את כל המיליון מהמועצה.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
11
מקטינים השתתפות שלהם מקטינים השתתפות שלהם
ומגדילים את שלנו, כי זה תב"ר שכבר אישרתם.
אריאל דיסנצ'יק: וכתוב שתקציב קיים 7 0 0 ?
לירז קופר נכון.
אריאל דיסנצ'יק: אז בכמה מגדילים עכשיו?
הילה טרייבר: אני, ב - 5 0 0 .
אריאל דיסנצ'יק רשום כאן תקציב לאישור 700 .
הילה טרייבר כי זה התוספת שיש.
לירז קופר: לא, זה חלק מהתב"ר.
הילה טרייבר: יש 500 הגדלה והקטנה של 5 0 0, כן, זה
נשאר 7 0 0 .
לירז קופר נשאר 700 .
הילה טרייבר 700, אבל אנחנו מורידים את החלק של בית ספר חוף השרון.
אריאל דיסנצ'יק: זאת אומרת זה נשאר 7 0 0 .
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
12
הילה טרייבר כן.
לירז קופר: נכון.
אריאל דיסנצ'יק: רק השינוי היחידי פה, חוף השרון
לא משתתף, רק המועצה?
לירז קופר: המועצה תשלם את זה, מה מקורות המימון -
אורלי עמיר: למה?
הילה טרייבר: מה? מה, אורלי?
אלי ברכה: התקרה לא הגדלה, הכסף.
הילה טרייבר: כי לבית הספר אין מקור תקציבי לממן
את זה. יש בבתי ספר עכשיו גם עם התוספות של המורים וגם עם, יש שם כל מיני שביתות ותוספות שכר וכל מיני כאלה שזה שוחק את מה שיש להם.
אריאל דיסנצ'יק: רק המקור. וזה 2 מועמדים את
אומרת? ב - 700 אלף שקל
הילה טרייבר: אנחנו בגדול, כרגע אנחנו עומדים
בהצעות של 3 0 0 לכל אחד
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
13
אריאל דיסנצ'יק זה עם מע"מ 3 0 0 ?
הילה טרייבר כן, אבל זה לא, הבעיה הגדולה היא תהיה, בגלל שזה בתוך בית הספר, המנופים ולהביא את זה, לא בטוח שיספיק ה - 7 0 0. אנחנו בינתיים מנסים
אריאל דיסנצ'יק: וכמה זמן ביצוע?
הילה טרייבר: זה אמור לקרות בקיץ, בחופש הגדול.
אריאל דיסנצ'יק: לפני ה, תשאלי את איתמר, א ם זה
לפני ההתקפה או אחרי ההתקפה.
הילה טרייבר: תראה, בגדול, הרי יש שלושה מצבים
שהם אומרים, יש או לימודים בשגרה ואז זה בשגרה
כמו שעכשיו אם יש אזעקה זה אזעקה, יש לימודים לפי אחוזי מיגון, ואז זה, ויש בכלל בלי לימודים. כשזה בשגרה, מה שמדהים, שרק בשגרה אנחנו בעצם צריכים 100% מקלוט
אריאל דיסנצ'יק: כלומר עוד חודש את מתחילה ביצוע?
לפי מה שאת אומרת.
הילה טרייבר: אני רוצה, כן. עשינו כבר מכרז.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
14
אלי ברכה תזכור שנכנסים לקיץ ולא יהיו לימודים.
הילה טרייבר: עשינו מכרז, המכרז כבר וההצעות
אמורות להיות.
אמיר קרן: אז בקיץ הם יגמרו לבנות את זה? כאילו,
בחודשיים האלה?
הילה טרייבר: כן, כן. תראו, כשהיה כפר עזה בנינו את
הממ"דים בחודש, הבאנו להם כיתות -
מאיר דור: לא בנינו, הבנו.
הילה טרייבר: לא, אותו סגנון.
אלי ברכה: לא, לא, בנינו. בנינו אותם במקום.
אורלי עמיר: ואיפה כל הממ"דים האלה? אפשר
להשתמש בהם?
הילה טרייבר: בנווה הדסה אי אפשר להשוות, זה באדם
וסביבה, הם לא פה. הם לא פה, אי אפשר להזיז אותם.
הם בכל מקרה, אנחנו כבר במכרז וההצעות אמורות
להגיע ב - 26, השבוע. עוד שבועיים
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
15
אורלי עמיר מה עושים עם הממ"דים ששם?
הילה טרייבר: זה מראש היה, הממ"ד, זה משרד החינוך
מימן וזה נשאר בנווה הדסה ובאדם וסביבה.
מאיר דור: זה לא שייך למועצה, ההחלטה להוציא את
הכסף הזה.
אורלי עמיר: הבנתי, ועדיין אפשר להשתמש, אם היה
אפשר להשתמש בזה.
מאיר דור: רצינו להעביר אותם, להעביר אותם, רק
להעביר אותם, רק המנופים ו - 1 0 0 -
אורלי עמיר אבל גם את הממ"דים שאתה מביא עכשיו אתה מעביר.
מאיר דור: לא. רק להביא אותם משם לפה, 1 5 0 אלף
שקל.
אורלי עמיר: אבל את אלה שאתה קונה עכשיו אתה
מוביל.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
16
מאיר דור פה אני בונה משהו שמתאם את עצמי למה שאני צריך. זה אתה מביא משהו מוכן, שים ולך.
אלי ברכה: ברגע שאתה שם אותו באיזה מקום ואתה
רוצה להעביר אותו, יש דברים שנבנו מסביב והושלמו מסביב ואתה מתחיל להרוס, זה לא אותו מבנה שהיה
נייד.
מאיר דור: זה מתאים לשם וזה טוב שיישאר שם, גם
שמה יש ילדים. אי אפשר לקחת להם.
הילה טרייבר: זה לא שלנו. זה לא שלנו. בקיצור, זה
תב"ר 1, אם יש למישהו התנגדות
אלי ברכה: אגב ההורים לחוצים בעניין הזה, חשוב
שתדעו. ההורים לחוצים ולוחצים ורוצים ומלחמה
ומלחמה ומלחמה. אנחנו מנסים לעבוד בקצב בשביל
לרצות ולתת להורים את השקט הנפשי הזה. יש בעיה
בירידה במדרגות, מבחינת ה.
הילה טרייבר: אוקיי. ותב"ר נוסף, זה בעצם הנגשה
פרטנית בבית החינוך המשותף. זה גם אישור של משרד
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
17
החינוך, המימון של זה, זה ילדים שמקבלים את
האישור הזה, נפתח כתב"ר של הנגשה.
אריאל דיסנצ'יק: וזה מימון מלא של משרד החינוך?
הילה טרייבר: כן, 30 אלף שקל, זה הכסף האקוסטיקה
הנגשה. טוב, אם אין התנגדות אז זה מאושר. טוב,
אורלי?
החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים.
[3 ]2 0 2 4 .
אורלי עמיר כן. לפי החוק ממונה תלונות הציבור, להעריך, להגיש דוח של מסכם שנתי בשנת 2 0 2 4, זה מה שקיבלתם, זה נשלח אליכם. כל שנה חילקתי לכם,
הכחול זה על דוחות חניה. שסך הכל אין איזשהו משהו מיוחד השנה. מתוך כל הדוחות, התלונות שהתקבלו, אז שלושה מתוך 22 תלונות שאני טיפלתי שלושה נמצאו כמוצדקים, כולם של נכים שקיבלו דוח חניה, והדוחות בוטלו אחרי שפנו אליי. לא תמיד עם התערבות שלי, זה היה אחד שבשנייה שהמוניציפלי ראו את התלונה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
18
והבינו על מה היא אז הם ישר ביטלו, לא היה צריך התערבות שלי. ושאר התלונות לא נמצאו מוצדקות.
[4 ]
הילה טרייבר טוב, גבי, אתה רוצה לעשות עדכון?
גבי פל: כן. טוב, אני אתחיל ככה. א', התוכנית
הכוללנית כמו שאתם זוכרים, אז בסוף דצמבר 2 0 2 3 הייתה לנו החלטה של הוועדה המחוזית להפקיד את
התוכנית הכוללנית, אבל ההחלטה הייתה בעייתית.
אמיר קרן: תן קצת רקע, גבי, לא כולם היינו פה
בדצמבר 2 0 2 3 .
גבי פל יש את התוכנית הכוללנית של המועצה - כאילו,
רעות חזן: זה בסדר היום, אבל אין חומר על זה. כי גבי
פה בשביל להסביר את החומר.
גבי פל: יש את התוכנית הכוללנית של המועצה שאנחנו
כבר הרבה שנים מתעסקים איתה. התוכנית הזאת בעצם מגדירה את העתיד הסטטוטורי של המועצה לשנים
הבאות, בהנחה של 20 אלף תושבים. היא מגדירה איפה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
19
יהיו בתי ספר, כמה בתי ספר, היא מסדירה את הגידול ליחידה שלישית במושבים. היא מסדירה את הבינוי
בקיבוצים, יש בה התייחסות לנושא של שימור, יש לה התייחסות לנושא של השטחים הפתוחים, יש בה הרבה
נושאים והיא בעצם החזון של המועצה לשנים הבאות.
תוכנית המתאר הקודמת הכינו אותה בשנת 70 אני מקווה שזה לא ייקח 55 שנה עד שיכינו תוכנית הבאה אבל זו תוכנית שאמורה להיות לה הרבה שנים. הבעיה עם התוכנית הזאת שהם בעצם, לא נתנו לנו שום דבר.
בבקשה?
שוקי ארליך: הוועדה המחוזית?
גבי פל: הוועדה המחוזית.
שוקי ארליך: לא אישרה את חלק מהדברים?
גבי פל: כן, כן. הרבה דברים שאנחנו ביקשנו -
אלי ברכה: אגב, היה שיתוף ציבור והיה, אתם חלקכם
לא הייתם, אבל גם פה וגם עם הציבור, אבל היה שיתוף ציבור, היה תהליך שלו.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
20
גבי פל היה, יש הרבה נושאים שהוועדה המחוזית לא אישרה, שאנחנו ביקשנו.
שוקי ארליך: זאת אומרת שהוועדה אישרה, אז מה? אז
היא מחזירה אלינו? או ש? מה התהליך?
אלי ברכה: היא עומדת בפתח. לא זזה, לא קדימה ולא
אחורה.
גבי פל: הם החליטו להפקיד, הורידו לנו דברים.
הדברים העקרוניים שלא אישרו לנו זה את האזור של המתחם שם, לעשות שם גם, שטח מבנה ציבור, הכוונה היא להעביר את התיכון לשם, לעשות מרכז לוגיסטי, אולי משרדי המועצה יעברו לשם, אולי יהיה שם מרכז תרבותי של המועצה. אז הם לא אישרו לנו את זה. הם גם לא אישרו -
אורלי עמיר: מה לא אישרו? את השינוי של הייעוד שלו?
אלי ברכה: את הבקשה שלו.
גבי פל: כן, כן. הם טוענים שזה שטח חקלאי, שאי
אפשר לשנות אותו, מה שלא נכון כי הוא כבר מזמן.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
21
אורלי עמיר מה זאת אומרת אי אפשר לשנות? תמיד אפשר לשנות.
גבי פל: כבר מזמן המדינה כבר שינתה אותו. כבר מזמן
המדינה חסמה אותו עם שלושה כבישים, כבר מזמן
המדינה שמה על חלק מהשטח שם, הייעוד של ייעוד של בית קברות. על חלק מהשטח עשה שם את החניון חנה
וסע. המדינה בעצמה כבר אפשרה את זה. אז זה נושא אחד, וגם תעסוקה, אנחנו רוצים לקבל שם.
מהתחשיבים שאנחנו הגשנו, עולה שהמועצה הזאת
צריכה 9 0 0 אלף מטר תעסוקה בשביל להחזיק את עצמה מבחינה כלכלית. יש לנו ערך חוסר בתוכנית, יש לנו חוסר באיזה 4 0 0 אלף שאנחנו צריכים לקבל אותם. לא נקבל את הכל, אבל נקבל אולי חלק, חלק אולי נקבל קצת ברעננה מערב וחלק אנחנו רוצים פה. התוכנית הזאת קבעה, יש דברים שכבר הסכמנו עליהם כי הם רצו לצמצם את האפשרות למבנים חקלאיים בנחלות. כבר
הסכמנו איתם על איזושהי פשרה הוגנת שהיא פחות או יותר מה שיש באודים, שאודים זה הסמן הימני שלנו.
הם רצו להכניס לנו בדלת האחורית תוכנית שטח ים
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
22
פתוחים, סליחה, מסדרונות אקולוגיים רצו להכניס לנו בדלת האחורית, זה תוכנית שבעצם, בבקשה?
אורלי עמיר: דובר על זה בתכנית, זה היה חלק
מהתכנית, המסדרונות האקולוגיים.
גבי פל: המסדרונות האקולוגיים זו תכנית שאנחנו
מעולם לא הסכמנו, אנחנו מתנגדים כי זו תכנית שבעצם לוקחת את כל השטחים הפתוחים של המועצה וקובעת
שזה מסדרון אקולוגי ואי אפשר לעשות שם שום דבר.
אלי ברכה: יש ורסיות שונות, אני עכשיו ישבתי, הייתי
בדיון, יותר מאוחר אני אתן לכם. זה התחיל ב, לקחו מברשת סיידים, סיידים וצבעו את הכל מסדרונות
אקולוגיים. לפעמים גם הכניסו יישובים לתוך זה.
עכשיו הם הולכים להצטמצם ואנחנו בוורסיה של
הכוללנית, מה שהם ניסו להכניס לנו, אמר נו להם
תעצרו, זה לא מתאים לנו. אנחנו יכולים גם לפרט למה זה לא מתאים לנו, אבל אמרנו שזה לא מתאים לנו.
אריאל דיסנצ'יק: סליחה שניה, אלי, מי שלא מכיר
קשה לו להבין.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
23
אלי ברכה אז מה אתם -
גבי פל: אני אסביר, אני אסביר.
שוקי ארליך: אולי לפני שאתה מסביר, מה ה - p r o c e s s ?
אולי נבין יותר
אריאל דיסנצ'יק: לא, למשל, אמרת 900 מטר, מסחרי
חסר.
גבי פל: נכון.
אריאל דיסנצ'יק: אז מה המצב היום?
גבי פל: צריך, צריך.
אריאל דיסנצ'יק: צריך 9 0 0 .
שוקי ארליך צריך 900 .
שרון רומם הוא אמר 4 0 0 .
אריאל דיסנצ'יק בכמה אושרה?
אלי ברכה: היא לא אושרה.
שרון רומם: הוא אומר, הוא רוצה להוסיף 4 0 0 אלף
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
24
גבי פל התוכנית אושרה, פחות או יותר 5 0 0 אלף
אריאל דיסנצ'יק: מתוך ה - 9 0 0 שביקשנו
גבי פל: מתוך ה - 9 0 0 שביקשנו
אריאל דיסנצ'יק: אז חסר לנו 4 0 0 אלף
גבי פל: אנחנו בחוסר. כן, אנחנו בחוסר.
שרון רומם: זאת אומרת שינו את רמת הארנונה כדי
לספק שירות מוניציפלי לאוכלוסיית יעד.
גבי פל: עכשיו, בבקשה. כי הדבר טוב בתוכנית הזאת,
הדבר טוב בתוכנית הזאת, זה שהם אפשרו להכפיל את התעשייה באזור התעשייה שליד בית יהושוע ולהוסיף שם גם שימוש של תעסוקה.
אריאל דיסנצ'יק: אזור התעשייה בית יהושוע זה לא
שטח של המועצה, נכון?
גבי פל: השטח של המועצה, הוא לא של בית יהושע.
אלי ברכה: של אנשים פרטיים.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
25
אריאל דיסנצ'יק אנשים פרטיים.
גבי פל: היה תל יצחק פעם.
אריאל דיסנצ'יק: אתה לא מדבר על שטחים שהמועצה
תיזום בהם -
אלי ברכה: אבל למועצה אין.
אריאל דיסנצ'יק: אין.
שרון רומם: מדברים על הכנסה מארנונה, ארנונה
מסחרית, זה הרעיון.
גבי פל: למועצה אין נכסים, אבל המועצה, המועצה,
אבל המועצה גובה, המועצה גובה היטלי השבחה,
המועצה גובה ארנונה. אז האינטרס שלנו, בבקשה?
אריאל דיסנצ'יק: עוד 9 0 0 אלף מטר לגביית הארנונה
חסר. לא, במקור. כשהוא אמר חסר 9 0 0 אלף
גבי פל: המועצה צריכה 9 0 0 אלף
אריאל דיסנצ'יק: כן, הוא מדבר על הכנסות מארנונה.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
26
גבי פל נכון.
אלי ברכה: צריכה. זאת אומרת, בשביל שהמועצה תוכל
לעמוד ביעדים שלה ולסבסד את התושבים וכן הלאה,
צריכה 900 אלף, מתוך ה - 900, חסר לנו 4 0 0 .
אריאל דיסנצ'יק כי אישרו לך 5 0 0 .
אלי ברכה 5 0 0 קיים, כן
אריאל דיסנצ'יק: קיים?
שרון רומם: ואתה אמרת על זה שאתה מכוון לעוד
5 , 0 0 0 תושבים, לעוד 20 שנה
גבי פל: אפשרו לנו לעבות את אזור התעשייה שם ליד
בית יהושוע, אפשרו לנו להוסיף שמה שימושים של
תעסוקה. כבר התחלנו לעבוד על זה. זאת אומרת, יש תוכנית נ.פ.ו.ר.ט שכבר מתגלגלת. ועכשיו יש לנו גם את הבסיס. היא לא התקדמה כי לא היה לנו את הבסיס
הסטטוטורי, תוכנית האב שהחלטה שמ אפשרת את זה.
אנחנו קיבלנו תקציב של חצי מיליון שקל מרשות
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
27
מקרקעי ישראל לקדם עוד תכנית באזור הדרומי שם
ואנחנו כבר בתהליך של בחירת -
שוקי ארליך: אני אמשיך עם מה שאריאל אמר, חבר'ה
ה - p r o c e s s פה, כי אם אנחנו הולכים לדבר על שינויים על התוכנית הכוללנית, אז בוא נדבר על זה, אני חשבתי שקודם כל נבין את הסיטואציה, אני עוד לא מבין מה הסיטואציה.
אלי ברכה: הסיטואציה היא כזאת.
שוקי ארליך: אנחנו הגשנו תוכנית לוועדה המחוזית.
אלי ברכה: המדינה סבסדה, משלמת מעל מיליון שקל
להכנת בכל הארץ, מנהל התכנון הארצי שם, במקרה
שלנו זה אהוד יוסטמן, שיעבוד מול כל מיני רשויות, מועצות אזוריות ומקומיות, להכין תכנית שמתאימה
לשנים ליישובים. אם זה אבן יהודה, או ירושלים או חוף השרון, לצורך העניין. אוקיי? לשם הם הולכים.
התוכנית הזאת, הטיפול הזה, אמור היה להסדיר דברים שלא מוסדרים. חקלאות, טיילות, טבע, תוך היישובים, חוץ ליישובים, אזורי תעסוקה וכן הלאה. זה מה שהיא
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
28
הייתה אמורה לטפל, אוקיי? היא לא עשתה, לא נתנה לנו, ערך מוסף. הדבר שכן הצלחנו, הרי בסוף לא מעניין את החקלאים איפה המדינה אומרת להם שהם יכולים
לעבד. תזכרו, כל פעם שאתה מאשר תוכנית ואתה מאשר אותה, אתה אומר מה כן אבל אתה גם אומר מה לא. מה אתה לא תעשה יותר. אז החקלאים לא צריכים את
התכנית בשביל לעבד את האדמות, המטיילים ממש לא
שואלים אף אחד איפה אפשר לטייל ואיפה אי אפשר
לטייל. הם עוברים דרך האפרסמונים ולוקחים
אפרסמונים. זה אזור הטיילות שלהם, אז זה לא עושה.
בתוך היישובים יש תכניות שמתגלגלות. תמ"א 35 , יחידה שלישית יחידה רביעית, חמישית, וכן הלאה וכן הלאה. כל מיני תכניות כאלה. אז הן תכניות חוץ
לתכנית הכוללנית הזאת. כשבאנו לאזורינו, בסוף
נשארנו, שאלנו אז מה אתם מועילים לנו? אז אמרנו להם אנחנו, וזה היה הפוקוס מההתחלה, אנחנו רוצים, אנחנו נראה לכם שאנחנו צריכים, כמה אנחנו צריכים תעסוקה, כמה יש לנו וכמה נשאר לנו בחוסר. ושכנענו אותם, הם אמרו, אני חייב לומר את זה בסוגריים אבל
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
29
מאוד חשוב, אין שום רצון במדינה, לתת באזור חוף השרון, גם לא בלב השרון וגם לא בדרום השרון, אבל חוף השרון עם השמות של היישובים שיש לה, אף אחד לא רוצה לתת מטר אחד של תעסוקה, זה לא מעניין
אותו הסיפור שהחקלאי הקים את המקום. זה לא
מעניין אותו הסיפור שהחקלאי צריך פרנסה. אומר לו אתה צריך פרנסה, כנס לאוטו, תיסע לרעננה, תיסע
לנתניה, תיסע להרצליה, זה הפרנסה שלך. אל תספר לי, אם אתה לא יודע לעדור, ולגדל, אל תספר לי שאתה
צריך, אל תספר לי על הכנסות חלופיות שאתה צריך, אם החקלאות לא אז אני רוצה הכנסה חלופית, זה לא מעניין, הם לא רוצים לתת. אז אנחנו אמרנו להם תראו, אם לא נקבל שום דבר בתעשייה ותעסוקה, אנחנו נצטרך 900 אלף מטר, מתוך זה חסר לנו 4 0 0 ,500 יש לנו, מתוך זה חסר לנו 4 0 0 ואנחנו מבקשים, תגידו לנו איפה לשים את ה - 400. אמרו לנו אין לנו איפה לתת לכם את ה - 4 0 0 , אין שום מקום שאפש ר לתת לכם 4 0 0 אלף מטר של תעסוקה. כשתהיה הזדמנות אנחנו נדבר על זה. ואז הם אמרו אוקיי, אתה יודע מה, המתחם אשדר בבית יהושע,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
30
באזור בית יהושע, הרכבת שם, זה לא שייך לבית
יהושע, כן? זה שייך לרכבת, זה שייך לרכבת, זה שייך שם ליזמים פרטיים, אמרו יש לך 1 2 0 % זכויות, נגדיל לך ל - 2 5 0 %. אז הם פתרו לעצמם מ - 120% זכויות ל -
2 50%, אומרים הנה, קיבלת חלק מה - 400 שאתה צריך אנחנו אומרים להם חבר'ה, ה - 4 0 0 האלה שאנחנו צריכים, זה שהוספתם למישהו זכויות בנייה, היה לו 60 אלף ועכשיו יש לו 1 2 0 אלף, הוא לא מפרק את העסק שלו והולך לבנות את זה. זה משהו עתידי. זה לא פותר את הבעיה המיידית. הסיבה, אחת הסיבות שיש לנו בעיה, מכיוון שאנחנו לא בונים פה אינטנסיבית כמו בערי ם, ולכן היטלי השבחה והיטלי ביוב והיטלי כל מיני, תיעול וכל מיני כאלה, והקופות האלה הן קופות ריקות יחסית. אני שמעתי מספרים, אנחנו מדברים על סביבות 4 מיליון שקל השבחה בחוף השרון, זה מה שיש לנו בקופה, בין 4 - 8, כסף נזיל, תלוי בשנה, תלוי בחלק בזמן של השנה. שמעתי אבן יהודה באותו גודל, מספר התושבים כי שלנו היא קטנה יותר אומנם בשטח אבל
מספר התושבים כי שלנו, שמעתם מספרים כמו 4 0 0
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
31
מיליון? אתם יודעים מה? אין להם 4 0 0 מיליון, יש להם 100 מיליון, מצבם יותר טוב משלנו, זה לא שווה להם ארבע. הם בונים עכשיו קאנטרי ב - 30 מיליון שקל איפה אנחנו יכולים לבנות קאנטרי ב - 30 מיליון, גם לא ב - 10 מיליון. אז אמרנו להם, מה שאתם נותנים לנו באזורים הקיימים, להכפיל את הזכויות, לא עוזר לנו בגרוש. ונשארנו עם מה שנשאר, אז יש את המתחם,
אתם יודעים למה אני מתכוון כשאני אומר מתחם, נכון?
לא יודעים? לא יודעים איפה המתחם? אני דיברתי
אתכם על זה, אתם לא עושים שיעורי בית.
אריאל דיסנצ'יק: אתה אומר המתחם זה נשמע לי כמו
מדחום. ומה יש במתחם?
אלי ברכה: כל אחד והבעיות שלו.
גבי פל: מרכז תחבורה. יש פה חניות לאלפי מכוניות
שיחנו פה וייסע ו בשאטלים לתל אביב. ויש פה תחנת רכבת.
אורלי עמיר: שתהיה בעוד 2 0 0 שנה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
32
אלי ברכה למה 2 0 0 שנה
אורלי עמיר: תחנת רכבת?
אלי ברכה: אה, רכבת עוד שנתיים.
אורלי עמיר: עוד שנתיים, כן. המשיח יבוא קודם.
אלי ברכה: המתחם זה מתחם תחבורה, כמו שיש
שפירים, כבר דיברנו על זה בעבר. כמו שיש שפירים, בסביבות ה - 1 , 0 0 0- 2 , 0 0 0 מכוניות שיש לו, פה זה 7 , 0 0 0 מכוניות. הכי גדול במדינה. זה סביב המטרופולין, כבר אמרתי את זה. סביב המטרופולין של תל אביב יש
חמישה כאלה. שפירים אחד, בראשון עוד אחד, בפתח תקווה.
אריאל דיסנצ'יק: ושם הם ניצלו את הזכויות שנותנים
להם?
אלי ברכה: לא, רגע. אז הם שמו את המתחם הזה, 7 , 0 0 0
מכוניות, שטח גדול אדיר ו - 0 זכויות לתעסוקה או למשהו נוסף, 0. עכשיו, הנקודה היא שמי שקורא
בעיתונים, אתם מבינים שמהצפון הולכים לבנות באבן
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
33
יהודה, בתל מונד, בכפר יונה, בנתניה, עשרות אלפי יחידות דיור. האנשים האלה ירצו להגיע לעבודה ואם הם לא יהיה פה מתחם, הפקקים יהיו אי אפשר, מבני ציון יצאו מהבית ויישאר ו באוטו. אי אפשר יהיה לצאת, כן? אנחנו מקווים שהמתחם יאפשר לאנשים
שמגיעים לעלות למתחם תחבורה להיכנס יום אחד גם
לרכבת, בעוד שנתיים שלוש לרכבת -
שוקי ארליך: אמרתם שלא אישרו את הרכבת.
אלי ברכה: לא, לא.
אריאל דיסנצ'יק: עוד חמש שנים דיברו.
שוקי ארליך: בדיוק, אמרתם שלא.
אלי ברכה: למה לא?
מאיר דור: הרכבת תיקח בין שלוש לחמש כפי שהם
עובדים.
אורלי עמיר: משנתיים הגענו לחמש.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
34
מאיר דור כפי שהם עובדים שאף אחד ישמע זה גם לא חייב. אבל היה להם עיכובים עם הרכבת.
אורלי עמיר: בסדר, זה לא תלוי בנו מה.
אלי ברכה: לא, לא, לא תלוי בנו. אבל יהיו שם
אוטובוסים עם תחבורה.
מאיר דור: האוטובוסים כבר נמצאים שם.
אלי ברכה: כן האוטובוסים נמצאים.
גבי פל: זה יקרה. ייק ח שלוש שנים, חמש, אבל זה
יקרה.
אריאל דיסנצ'יק: לא משנה, כשיקרה, זה מגדיל לך את
ההכנסה מ?
אלי ברכה: אז רגע, נגיע להכנסה. סידרו בכל המתחם
הזה, אז יהיה לנו קצת ארנונה על החניות וכן הלאה וכן הלאה, אתם השארתם את זה פה. אבל אישרו להם, לא ראו בשום דמיון שלהם, בותמ"ל גם כן, לא ראו, שום היתכנות למשהו משמעותי. למשל, יגיעו לכאן
7 , 0 0 0 מכוניות, יחנו, יעלו, ירדו מהר כבות, יעלו וירדו
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
35
מהאוטובוסים, יפגשו אנשים. אין שם בית קפה, יש שם מקום ל - 8 0 0 מטר. נדמה לי. זה המספר 8 0 0 מטר של קפה ומאפה. זה מצחיק, זה כלום. אנחנו, מכיוון
שנוצרו פה 5 0 0 דונם של שטח כלוא שמתוכו המתחם לוקח נתח משמעותי, אמרנו, אנחנו רוצים שתעשו,
תייצרו לנו, הנה, אתם חייבים לנ ו 400, תתנו לנו תעסוקה שם. תתנו לנו תעסוקה במקום הזה. על זה
אנחנו עושים הורדת ידיים איתם. פשוט הורדת ידיים.
כולל בשבוע שעבר בפלמחים, פגשתי את מיכה, פגשתי את טלילה, יו"ר המחוז והמהנדסת של המחוז, של
הוועדה המחוזית. אמרתי להם זה לא סביר, אני יכול לתאר לכם את הנימוקים למה זה לא סביר שלא נקבל כלום. אתם פעם אומרים לנו, שמגיע לנו ולא נותנים לנו. פעם אומרים לנו שזה מתחם שצריך לספק גם
שירותים נוספים ואתם לא נותנים. לא יתכן שיקום כזה מבנה גדול ונגיע בסוף לעוד 2 , 0 0 0 מטר של תעסוקה. זה לא יתכן. היום אנחנו כותבים, מנסחים את המכתב אחרי פלמחים ביום רביעי או חמישי שהייתי שם.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
36
מנסחים את המכתב לקבוע פגישה. יכול להיות שיש לנו סיכוי לרכך קצת ולתת את ה -
אריאל דיסנצ'יק: כמה ביקשנו שם?
אלי ברכה: אנחנו מבקשים כרגע.
גבי פל: 1 2 0 אלף מטר תעסוקה
אלי ברכה: אני לא אגיד לך כמה אנחנו מוכנים
להתפשר, רוצים 1 2 0 אלף
גילי בן יקר: מה יש לנו בשביל ללחוץ עליהם? יש
משהו? או שזה סתם?
גבי פל: תראו, אני אגיד לכם משהו. אני רוצה להסביר
קודם כל על התהליך.
שוקי ארליך: בדיוק, כי אני.
גבי פל: שוקי שאל על התהליך.
שוקי ארליך: האם רק הוועדה המחוזית קובעת? אין
דרך?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
37
גבי פל שנייה אחת, שנייה אחת. תוכנית כוללנית עובדת כמו תוכנית רגילה, כמו תב"ע רגילה. זאת
אומרת, יושבים ומכינים את התוכנית ועושים שיתוף ציבור ורואים ומכינים את המסמכים ואז המסמכים
נקלטים בוועדה המחוזית. יש, התהליך הזה הוא לא
קורה ביום אחד הקליטה, יש להם הבהרות וזה ויש דיון ובדיון הם מחליטים להפקיד את התוכנית בתנאים
כאלה וכאלה. תעשו תיקונים כאלה וכאלה ותוסיפו את זה ותמחקו את זה ותמחקו את זה ותמחקו את זה.
ותפקידו את התוכנית. אחרי שיש לו נוסח מאושר, לפי כל ההערות שלהם, מפקידים את התוכנית לחודשיים,
וכל אחד שרואה את עצמ ו נפגע מהתוכנית יכול להשיג השגות. לומדים את ההערות האלה ואז עושים דיון שבו שומעים את כל אלה שיש להם השגות ומחליטים
החלטות. מחליטים, חלק לקבל חלק לא, ואז התוכנית
מתאשרת. עכשיו, בין התהליך, רוב התוכניות
הכוללניות תקועות בתהליך שבין החלטת הוועדה לבין ההפקדה. למה? כי הם חתכו לנו את כל השמחה. אז מה אנחנו נקדם? תוכנית -
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
38
שוקי ארליך בוודאי שלא.
אלי ברכה: הם אומרים לנו, תגישו, תגישו ובהתנגדויות
נטפל.
שוקי ארליך: בוודאי שלא.
אלי ברכה: אמרנו להם, חבר'ה, ברגע שההתנגדויות
ירוצו ואתם תחליטו נגדנו לא לתת לנו ולא לתת לנו, הרכבת הזאת נסעה כבר.
אורלי עמיר: אז מי מחליט על ההפקדה?
אלי ברכה: אנחנו.
מאיר דור: כי אנחנו כי אנחנו יזמי התכנית.
אלי ברכה: עכשיו. עכשיו, בנוסף, בנוסף אני אספר לכם
שמתקשרים מאוד לחוצים, מנסים להלחיץ, שזה אני שם בצד, ולחוצים מאוד כי בגזר לא מתקדם להם ובעמק
חפר לא מתקדם להם ובדרום השרון לא מתקדם להם.
מאיר דור: הם לא מצליחים להראות הישגים.
אלי ברכה: הם לא מראים הישגים.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
39
גילי בן יקר יש איפה שהוא שכן התקדם? יש איפשהו שכן זה אושר?
אלי ברכה: יכול להיות שבירושלים, אולי מחוז
ירושלים, בתי יהודה אולי. זה המון תלוי באופי. אנחנו מקדמים את זה בגלל הפערים,
אריאל דיסנצ'יק: אז אתם לא מקדמים את זה בגלל
הפערים בין מה שביקשנו למה שהם אישורו?
גבי פל: נכון, נכון.
אריאל דיסנצ'יק: עכשיו תגיד, מי הפערים של השטח
הזה במתחם שם?
אלי ברכה: כרגע זו חכירה של שפיים, במשבצת של
שפיים.
גבי פל: קרקע מנהל .
אלי ברכה: אבל לוקחים -
אריאל דיסנצ'יק: אז הזכויות האלה ילכו לשפיים.
אלי ברכה: נו, באמת. למה אתה שואל את זה ככה?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
40
אריאל דיסנצ'יק לא, אני שואל.
אלי ברכה: לא, למה אתה שואל? למה הזאת אומרת?
שפיים, נראה לך ששפיים יושבת עם 1 0 , 0 0 0, אתה מכיר את החומר. שפיים נמצאת עם 1 0 , 0 0 0 מטר
אריאל דיסנצ'יק: מה קרה? אני לא תוקף אף אחד.
אלי ברכה: לא, לא.
אריאל דיסנצ'יק: אני אנסח מחדש.
אלי ברכה: בדיוק. בדיוק.
אריאל דיסנצ'יק: האם הזכויות האלה ילכו -
גבי פל: לא.
אריאל דיסנצ'יק: מה?
גבי פל: לא, הזכויות האלה -
אורלי עמיר: לא שמענו את השאלה המנוסחת.
אלי ברכה: רגע, כמה מטר מגיע לקיבוץ או מושב? כמה
דונם מגיע?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
41
אריאל דיסנצ'יק 60 .
אלי ברכה 60 דונם. נראה לך ששפיים הגיע למכסת ה -
1 0 , 0 0 0 דונם הראשונים? את ה - 60 דונם הראשונים
אורלי עמיר: מה? סליחה לא הבנו.
אריאל דיסנצ'יק: אני, נו. נראה לי הרבה מעבר לזה נו?
אלי ברכה: הרבה, נכון, אז לא יגיע. ייקחו את זה
משפיים, ייקחו את זה משפיים ויצאו למכרז.
אריאל דיסנצ'יק: לא אכפת לי שזה יגיע לשפיים.
אלי ברכה: לא, אבל למה?
אריאל דיסנצ'יק: שייהנ ו שפיים, אני רק מנסה להבין.
אלי ברכה: אריאל, נו.
אריאל דיסנצ'יק: אני מנסה להבין.
אלי ברכה: תקשיב, יש אוזניים ששומעות את מה שאתה
אומר ואתה לא יכול להציג משהו שאתה יודע שהוא לא כך, להציג אותו אחרת.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
42
אריאל דיסנצ'יק אלי, אני לא הצגתי שום דבר, אני שאלתי שאלה.
אורלי עמיר: סליחה, אפשר לקבל הסבר? אני לא הבנתי.
אלי ברכה: כן, אני אסביר לך. כל יישוב יש לו 60 דונם
שמגיע לו לתעסוקה.
אורלי עמיר: כן.
אלי ברכה: בני ציון ניצלו 16 דונם 16 דונם לטובת
החוות שרתים. אוקיי? ובני ציון, אם יימצא הזדמנות, יהיה לה, תוכל לקבל עוד לא יודע כמה, 60 פחות 16 .
שוקי ארליך מה לארסוף יש זכויות של תעסוקה?
אלי ברכה: לארסוף, כן. זה זכויות ברמ"י זו לא זכויות
ברמי, לא ב.
אורלי עמיר: מה אתה זוכר בעל פה כמה יש לכל אחד?
אלי ברכה: לחלקם, כן. לא, אני יודע שרובם, הקיבוצים
מיצו. הקיבוצים מיצו. בצרה אפס יש לה, אוקיי?
רשפון, עד כמה שזה נראה חריג, אפס יש לה. אודים,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
43
אפס יש לה. אין להם. בית יהושע ניצלו 30 דונם נדמה לי. כן? ניצלו מתוך המכסה של ה - 60. שפיים, מכיוון ששפיים נמצאת, ניצלה את כל הזכויות שלה, את כל ה -
60 דונם, אוקיי? כשלוקחים שטח ומייעדים אותו לדבר אחר, נניח תעסוקה, לא יתנו להם את זה. לא יתנו להם את זה. הם לא יכ ולים לקבל את זה. המנהל לוקח את זה ומשווק את זה החוצה.
שוקי ארליך: יוצא במכרזים.
אורלי עמיר: הוא לוקח אדמה שהיא בחכירה של שפיים.
אלי ברכה: מוציא להם את זה מהמשבצת, כן. כי יש
צורך לאומי.
שוקי ארליך: אתה משיב את האדמה.
אלי ברכה: אתה משיב את האדמה, כן.
שוקי ארליך: זה תלוי במיסוי. המיסוי הוא.
אריאל דיסנצ'יק: אני ניסיתי לשאול את השאלה
שרציתי לשאול לפני שאתה נזפת בי. אז אני אשלים.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
44
אלי ברכה אחרי שדקרת אותנו.
אריאל דיסנצ'יק: אני אשלים את הניסוח עכשיו. אני
אתקן את ההשלמת הניסוח. אלי
אלי ברכה: בסדר.
אריאל דיסנצ'יק: לאור העובדה שיש את המגבלה שכבר
לבעלי הקרקע. האם בקונסטלציה מסוימת, הזכויות
האלה יכולות להתגלגל למועצה? זה מה שרציתי להגיד.
אלי ברכה: לא, לא. אומר לנו המנהל, שאלתי את
השאלה הזאת. אומר לנו המנהל, הזכויות האלה
חוזרות, השבה -
שוקי ארליך: השבה, אתה משיב מרצונך את הקרקע.
אלי ברכה: למנהל והמנהל משווק אותן. הדבר היחידי
שהמועצה תקבל. אגב, יש כאלה, השאלה שלך לא באה
באוויר.
אריאל דיסנצ'יק: נגיד יש -
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
45
אלי ברכה רגע, יש כאלה בעמק חפר למשל. המועצה קידמה, המועצה קידמה. אבל הכל מבוסס על תב"עות
ישנות, כשאפשר היה לקדם תכנית ולחכור מהמנהל וכן הלאה וכן הלאה. בחוף השרון ובכלל בתב"עות
עכשוויות, זה נמצא במקום שבו, זה חוזר למנהל,
המנהל משווק את זה ואנחנו נהנים מהארנונה.
אורלי עמיר: אז בעצם אם לא הייתה מוגשת התוכנית
הזאת, זה היה נשאר אצלם.
אלי ברכה: כחקלאי. מה רצית לשאול?
ליאור רובין: אין סיכוי שזה יוצא אבל מתחומי המועצה
וועדות גבולות כאלה ואחרות?
אלי ברכה: תראה, זו שאלה טובה.
ליאור רובין: שאתה לא תמצא את עצמך נלחם על
זכויות של מישהו אחר בסופו של דבר.
אלי ברכה: זו שאלה שמחייבת לסגור את ההקלטה, כן?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
46
ליאור רובין לא, אתה יודע, אנחנו מכירים את
המדינה, שזה נהיה גדול מדי, מחפשים איזו עירייה שמנה שתהנה.
אלי ברכה: יש סיכוי, אתה לגמרי, לגמרי, אני לא יכול
להגיד לך שאין סיכוי, יכול להיות סיכוי. בין שזה גיאוגרפי לבין שחלוקת הכנסות, יכול להיות.
שוקי ארליך: קודם צריך לצוד את הדוב, אחר כך רבים
מי ייקח את האוכל.
ליאור רובין: תראה שאתה לא צד דוב גדול מדי.
אורלי עמיר: רגע אלי, ולזה לא היה צפוי לפני?
אלי ברכה: שמה?
אורלי עמיר: העמדה הזאת, ההתייחסות הזאת לתכנית
ולבקשות שלנו.
אלי ברכה: שמה? לכוללנית?
אורלי עמיר: כן כן.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
47
אלי ברכה את צריכה להיות חלק מהשיח מולם. יהיה בסדר, אנחנו ניתן לכם, תקבלו ותקבלו ותקבלו, הכל מעורפל כזה.
אורלי עמיר: לא אני שמעתי אותם כאן, הם היו כאן
אלי ברכה: כן, אז יופי, אני לא זוכר. הכל מעורפל,
אתה מגיע לסוף, לשפיץ.
אמיר קרן: עכשיו התוכנית הזאת, יש לה איזושהי
משמעות, נפקות כרגע מבחינה משפטית? זאת אומרת.
גבי פל: כן, יש החלטה, תקשיב. יש החלטה חיובית
בכמה נושאים. למשל.
אמיר קרן: לא, אבל אם זה לא הופקד? זה כאילו זה
מחייב?
גבי פל: תראה, מתייחסים לזה.
אורלי עמיר: לא, כל עוד זה לא הופקד, אז זה לא.
גבי פל: תראה, אנחנו מנסים להתייחס לזה, אנחנו
מנסים להתייחס לזה כהחלטה מחייבת. למשל, בעקבות
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
48
ההחלטה הזאת, אנחנו יכולים לקדם את מה שאנחנו
רוצים באזור התעשייה ליד בית יהושע, אנחנו מקדמים שם את התוכניות על סמך ההחלטה.
אורלי עמיר: גם ללא תוכנית מתאר מאושרת?
גבי פל: בבקשה?
אורלי עמיר: גם ללא כוללנית מאושרת?
גבי פל: גם ללא כוללנית, על סמך ההחלטה.
אמיר קרן: זאת אומרת זה סוג של מפת דרכים עבור
המועצה?
גבי פל: בדיוק.
אמיר קרן: כי אתה אומר בזה אנחנו מאמינים לזה.
אנחנו רוצים להגיע ל -
גבי פל: זו אמירה עקרונית, זו אמירה עקרונית, אתם
יכולים להכפיל את הזכויות בבית יהושוע, מגיע לכם.
אמיר קרן: אוקיי.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
49
אלי ברכה אמיר, אנחנו עושים ככה. לא מסכימים
לתוכנית כי היא לא נותנת לנו כלום. כשמגיע לנו
זכויות, הם אומרים נכון שלא נתתם לנו א', ב', ג', ד', אבל בנושא של הזכויות אתם הכרתם בצורך שלנו. מגיע לנו, 4 0 0 אלף מטר זכויות, זה אחד המוטיבים הכי גדולים בשיח. אם את זה אתם לא נו תנים לנו, על מה אנחנו בכלל מדברים? אז לא אמרתם לנו איפה, אבל
אמרתם לנו שמגיע לנו. אז בואו נדבר עכשיו. אז האיפה הזה הופך להיות המתחם. הופך להיות הע.נ.מ עם
רעננה, רעננה מערב, שם אנחנו בחלוקת גם בשיח של חלוקת הכנסות, אני יכול לעדכן אתכם על זה, אבל
ני שאר בזה, אם תרצו נדבר גם על הע.נ.מ.
אורלי עמיר: הע.נ.מ הזה.
אריאל דיסנצ'יק: בקיצור, אז העדכון הוא שהתוכנית
לא מקודמת, להפקדה.
אלי ברכה: אנחנו כרגע על רגליים אחוריות כולל כל
מיני כאלה שקופצים עליי ממנהל התכנון הארצי, אלי אנחנו ניקח לך, אלי אנחנו זה. אמרתי להם לכו למחוז,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
50
לכו למחוז, תגידו למחוז שישחרר. עכשיו המחוז מפחד אני אגיד לכם מה המחוז אומר, מה הטיעונים של
המחוז, ממש מהשבוע שעבר. אנחנו לא יכולים לתת
לכם, מכיוון שכבר מיפינו את המחוז הזה, מיפינו את המחוז הזה, נתניה קיבלה את התעסוקה, אחרים קיבלו שאריות של זה, אבן יהודה, תל מונד וכן הלאה, קיבלו שאריות של זה. יש הרצליה רעננה, אתם נמצאים בליבה של זה, שטח חקלאי פתוח, אנחנו לא רוצים לתת לכם זכויות תעסוקה, לא ניתן לכם. אני אומר להם, אבל קודם כל כשאתם מיפיתם את הזה, אז אזור תעסוקה,
מתחם התחבורה לא היה קיים. אתם מבינים שמתחם
התחב ורה צריך לתת משהו למשתמש? משהו שהוא קודם כל במישור הלאומי. לתת לו משהו, זה כמו, אני אומר להם את זה, אתם תשמעו את זה בטח הרבה פעמים, זה כמו נתב"ג בלי המטוסים. אדם צריך לבוא לשם, ליהנות מהחוויה הזאת, דרך אגב, על זה הם תקעו, מעל זה, הם תקעו את ה - 2 5 0 דונם של בית עלמין. חמש קומות. כל המתחם הגדול הזה שאנחנו מדברים עליו, שהוא כמה,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
51
80 דונם? לא יודע 80 דונם מול ה - 250 היה נראה כמו תחנת אוטובוס ליד בית עלמין 5 קומות
ליאור רובין: זה אמור להיות חנייה בתשלום? מה
התוכנית העסקית של האירוע הזה?
אלי ברכה: החנייה אני לא יודע, שאלנו אותם.
גבי פל: של המתחם?
ליאור רובין: כן, כי עוד טיעון שבסוף אף יזם לא ירצה
להקים את זה אם לא יהיה לו מאיפה להרוויח כסף.
אלי ברכה: לא, הם מקימים את זה, זה קם. לא, זה קם.
* מדברים יחד.
מאיר דור: אתה לא צריך להפעיל את החניה, אנחנו
מדברים על אזור מסחרי ליד , חניה לא מעניינת אף אחד, ה - 4 - 10 שקלים, זה לא. הכוונה שאתה שם את האוטו בחינם ואז המכינה תיקח אותך. זאת אומרת, על 7 , 0 0 0 איש יסתובבו פה כל יום המוני אנשים, כל היום יסתובבו אנשים.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
52
אריאל דיסנצ'יק אם זה שטח בהשבה, בסופו של דבר, זה אינטרס שלהם לשתף פעולה.
אלי ברכה: לא, קודם כל ההשבה היא לרמ"י.
אריאל דיסנצ'יק: מה? בסדר.
אלי ברכה: אריאל, ההשבה היא לרמ"י. היחידות של
התעסוקה וכל זה זה מנהל התכנון. מנהל התכנון אומר בחוף השרון מטר לא יהיה. עכשיו הוא נפל כי הוא אמר שמגיע לנו 4 0 0 אלף
אורלי עמיר: רגע, בגלל המעמד הסוציואקונומי?
הדירוג הסוציואקונומי?
אלי ברכה: זה גם, והמיקום.
אורלי עמיר: ומה עוד?
אלי ברכה: והעיריות שנמצאות מסביב.
אורלי עמיר: אז רגע, אז זה גם במקומות אחרים,
שפחות או יותר שווים לנו, הם נוהגים באותה הצורה?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
53
אלי ברכה פחות או יותר כן. מוציאים להם את הנשמה, אולי לא כמו שלנו, אולי, כשנותנים לאיזה יישוב
בדרום, אוקיי? גם שם עולה שאלה. הייתי בדיון ארצי, אזור תעסוקה, תמיר עידן, כן? שבוע שעבר קראו לי מהרגע להירג ע בוא תשב בדיון במועצה הארצית
בולנת"ע. לתמיר עידן, שזה איזה מועצה זאת? שדות נגב. שדות נגב, כן? אזור תעסוקה. נתיבות, נתיבות מתנגדת. זה שם. לוקחים לנו את כל התושבים, לוקחים את התושבים החזקים, לוקחים לנו את ההכנסות,
אנחנו לא יהיה לנו ולא יהיה לנו ולא יהיה לנו. התקשרו אליי מהמועצה הארצית שנקדם את התוכנית ורוצה
לתת להם ושאני אצטרף ואצביע בעד התוכנית של תמיר עידן. תמיר עידן, עברו את ה - 7 באוקטובר עם הרוגים וכן הלאה. בקיצור, הגישה וכדאי שתבינו את זה,
הגישה היא לא לתת וככל שמתקרבים יותר למרכז העסק הופך להיות יותר קשה.
מאיר דור: אבל זה לא חדש.
אלי ברכה: לא חדש, ישר. זה רק נהיה יותר קשה.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
54
מיכאל ורבין אם תקים שם כולל, עם בית כנסת
ומקווה, גברים נשים, שתי מקוואות, אתה מקבל את
הכל.
אורלי עמיר: לא, לא, אל ת -
אריאל דיסנצ'יק: ה - 4 0 0 אלף מטר האלה, שחסרים. מה
הפוטנציאל הכנסה עבור המועצה?
אלי ברכה: תעשה 400 אלף מטר כפול 1 0 0 שקל למטר
מרובע.
אריאל דיסנצ'יק: וזה אתה אומר מאזן אותנו? כאילו
אמרת לי שזה מה שחסר לנו? כן?
אלי ברכה: כן. תסתכל על שפת הגוף, פחות על העיניים.
על הכול.
אורלי עמיר: רגע, המטרה של זה, זה רק עדכון כאלה
או שאנחנו?
אלי ברכה: קודם כל, זה מהלכים שמתנהלים כל הזמן,
שגבי מעורב בהם, הילה מעורבת בהם, אני יושב
בתכנון, אני לוחץ איתם. בקיצור, אנחנו כל הזמן במיץ
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
55
הזה וכל הזמן יש עלינו לחצים כי המדינה הוציאה
מיליון שקל או אני לא יודע כמה, על התוכנית הזאת.
שילמה לכל מיני מתכננים. אילן אייזן שאולי שמעת את השם וכל זה. וזה לא מתקדם. אנחנו רוצים שזה יתקדם.
ואנחנו אומרים להם, חבר'ה, זה לא מתקדם כי אנחנו לא מקבלים כלום.
אורלי עמיר: אז מה, יש דיונים לפי מה שאתם מבקשים,
מספר הדיונים בתוכנית הזאת?
אלי ברכה: לא, לוחצים אותם. לא, אנחנו כאילו -
שוקי ארליך: הם מאוד רוצים להתקדם.
אלי ברכה: הם רוצים שנחתום, שהתוכנית אפשר
להפקיד אותה, אוקיי?
אורלי עמיר: כמו שהם רוצים.
גילי בן יקר: כמה זמן אנחנו יכולים לא לחתום על
הדבר הזה?
שוקי ארליך: כל זמן, ההפקדה היא זכות שלנו.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
56
אורלי עמיר אין הגבלה.
גבי פל: הם מאיימים שאם עד סוף השנה התוכנית לא
תתקדם אז התקציב ייסגר. אבל יש להם עוד עשר
תוכניות כאלה. אם הם יסגרו את כל התקציבים, הם
יכולים ללכת הביתה, הם לא יכולים לנהל.
אריאל דיסנצ'יק: זאת אומרת, זה המיקוח שלנו
למעשה איתם, בשביל להשיג דברים.
* עצירה.
אלי ברכה: שיכולה שיהיו לה הכנסות ארנונה
משמעותיות, טובות יותר, אנחנו לא זזים. חקלאות, אנחנו לא צריכים שתעזרו לנו איפה לעשות חקלאות.
אתה יודע בדיוק איפה לעבד, נכון? והמטיילים ממש לא צריכים וביישובים יש תכניות מתאר אחרות שמטפלות כמו 35 וכן הלאה שמטפלות בלעבות את הייש ובים. אז אם זה הסיפור, בלי תעסוקה, התכנית לא שווה כלום.
שוקי ארליך: לגבי יחידה שלישית בנחלות.
אלי ברכה: ברור.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
57
אמיר קרן לא, לא, זה ברור, אבל אתה אומר בסוף למנהל תוכנית, כן יש אינטרס שיש משהו שמאגד את כל התוכניות וזה.
אלי ברכה: הוא רוצה שיהיה לו.
אמיר קרן: הוא רוצה שיהיה לו. בסוף תהיה פה איזה
תוכנית שרצים איתה קדימה.
גבי פל: בסדר, אבל הם מנסים להכניס סדר עם
התוכניות הכוללניות. אבל זה בעיקר תוכניות
שמגבילות, זה לא תוכניות ש.
אלי ברכה: אמיר, בוא נניח שהיינו יוצאים בלי הכרה
בצורך. אוקיי? יישוב כמו בצרה. מגיע יום אחד,
הכבישים עוברים, חוצים, נוצר שטח כלוא של 10 ,20 , 30 דונם. אומר כלוא בין כבישים, בוא נקדם תכנית לאזור תעסוקה. היו אומרים לנו חבר'ה איזה אזור
תעסוקה? בכוללנית שלכם כתוב שאתם בס דר, אפס. מה, מאיפה אתה מביא לי עכשיו צורך של יישוב כמו בצרה או כמו רשפון או כל יישוב אחר? אתה מבין? לכן זה קריטי. בעיניי, אם לא מכירים לך בצורך של הזה ולא
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
58
מוכחים את עצמם בשני האתרים האלה, של הע.נ.מ ושל המתחם, זה הכול מילים, סתם באוויר.
אריאל דיסנצ'יק: גם אם יאשרו לך את זה, אתה צריך
מישהו שממש את זה כדי לראות מה הלאה.
אלי ברכה: לא, ברגע שיש תב"ע, בעניין הזה אנחנו עם
המנהל. ברגע שיש תב"ע, המנהל לוקח את זה ומשווק את זה. הוא לקח לרשפון, הוא התחשבן עם רשפון
בצורה -
אריאל דיסנצ'יק: לא עם בית יהושע, רק על המתחם.
אלי ברכה: על המתחם ועל הע.נ.מ, אזור הנופש,
המטרופולין.
גבי פל: בבית יהושע כבר יש.
אלי ברכה: זה אנשים פרטיים, הם -
גבי פל: סליחה, את האזור הדרומי שאנחנו עכשיו
מפתחים, הוא ישווק.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
59
אלי ברכה איפה שיש בינוי, איפה שבנוי כבר, כמו מה שהיה פעם תל יצחק, אשדר, אנשים יתעשרו. יש להם, הם יעשו תב"ע, מי שיהיה חכם יעשה תב"ע, יגדיל את הזכויות שלו מ - 1 2 0 % ל- 2 5 0 %. ויחזיק את זה כשהוא ימכור את השטח. יש לנו עוד מתחם מתחת לתנופורט.
אתה מכיר את האזור הזה. מתחת לתנ ופורט, אם
המנהל, לא לנו, המנהל יש שטח אדמה ואנחנו אתו
מקדמים כמו את תנופורט. אז מקדמים את תנופורט
קצת שיוסיף עוד קצת מטרים ומתחתיו עוד מתחם
שהמנהל, גבי אמר את זה קודם, שהמנהל משלם, בשביל לקדם את זה. אבל זה אדמות מנהל, למנהל לא שייך
לשום אישור. לא לתל יצחק ולא לבית יהושוע.
גילי בן יקר: דרך אגב, בקשר לרשפון, עכשיו, יהיה לנו
28 דונם, כנראה תעסוקה בעקבות הע.נ.מ. כי אנחנו הלכנו איתם למשפט, למנהל, והגענו להבנה וגישור.
אלי ברכה: אבל רגע, נניח שהמנהל יאשר לך 28 דונם
הכרה בזה, אתה תגיע למחוז, המחוז יגיד לך מה
פתאום.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
60
גבי פל אתה תקבל את ה - 28 דונם מתוך הע.נ.מ? איפה תקבל אותו?
גילי בן יקר: בחלק שמפריש בע.נ.מ, ואני לא מקבל עליו
פיצויים.
אלי ברכה: אה, בעירוב שימושים וכל זה. אז אוקיי,
בסדר. לרשפון אין. לרשפון אין, ליישובים האחרים יש.
גילי בן יקר: בגלל שאין, הגענו איתם להבנות על הדבר
הזה.
אלי ברכה: נכון, נכון.
גבי פל: בתוך התוכנית של רעננה מערב, הם יקבלו
משהו?
אלי ברכה: כן, בעירוב שימושים, דירות.
גילי בן יקר: לא, חוץ מהזכות ייזום, וכל השטויות
האלה.
אלי ברכה: אה, כן?
גילי בן יקר: כן.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
61
אריאל דיסנצ'יק בקיצור, אין לוח זמנים.
אלי ברכה: לאזור, תראה, המתחם קיים, יתחיל לעבוד.
אריאל דיסנצ'יק: לא, לכוללנית.
אלי ברכה: כוללנית, אין לנו כל כך לוח זמנים. היום
אנחנו, היום מחר מוציאים מכתב לקבוע פגישה עם
המחוז, עם המהנדס והיושב ראש. ואם נגיע איתם
להבנות והם יביאו את זה לדיון נוסף ובדיון הנוסף יתמכו בהכרה בצורך והכרה בעובדה שיש לנו זה, אז אפשר יהיה להתקדם. אם הם ימשיכו לעמוד על
הרגליים האחוריות ובסוף נקבל 2 , 0 0 0 מטר בכל המתחם הזה, אז נגיד להם תודה רבה שיישאר ככה.
אורלי עמיר: אז אתה מפסיד את ה - 2 , 0 0 0 מטר האלה
אלי ברכה: לא יודע אם נפסיד את ה 2 , 0 0 0 מטר, אבל
אני לא רוצה להגיד כן. צריך למצוא דרך לא להגיד כן למשהו שמשאיר אותך עם כלום ואחר כך שתבוא לבקש, לבני ציון, השלמה. יגידו לך תקשיב, זה קיבלת את הכל. מה אתה?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
62
אריאל דיסנצ'יק זה אומר ש - 2 , 0 0 0 מטר לא מעניינים בקיצור.
אורלי עמיר: לא, 2 , 0 0 0 מטר זה היה סתם זה
אלי ברכה: דרך אגב זה המספר שהם חושבים עכשיו.
מדברים על נניח על מתחם, איך זה קוראים לו, מתחם אירועים או כמו שם למטה. אבל כל אלה זה -
גבי פל: מרכז קונגרסים.
אלי ברכה: מרכז קונגרסים. אבל כל זה המון שטח
ומעט מאוד בנוי שמשלם ארנונה. להזכיר לכם עוד דבר שגבי נגע בו. אנחנו בתוך האזור הזה, חוץ מהאזור תעסוקה, יש מרחב, אזור תעסוקה, יש את בית העלמין שאנחנו בהזדמנות הראשונה ננסה גם את ה - 90 דונם שנשארו להעיף משם ואנחנו רוצים לעשות את המתחם הציבורי, ששם יהיה תחנת משטרה וכן הלאה וכן הלאה.
זה לדעתי, יש לנו סיכוי לעבור אתו ולהזיז את המועצה ואת התיכון לשטח יותר מרווח. שמתישהו בדורות
הבאים יבוא מישהו וירצה לבנות מכללה או משהו כזה, היום כשבאים אלינו ורוצים לעשות משהו, אין לנו שטח
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
63
לתת. אז זה דוחה כל פרויקט. אז תחשבו שבאה, מגיעה מכללה, אומרת אנחנו רוצים להרים מכללה או תיכון אחר או משהו כזה ויש תב"ע שהיא תב"ע שמתאימה
למטרות הציבוריות האלה, חינוך וכן הלאה, אתה אומר יופי, בוא תגיש תוכניות, נוציא לך היתר. זה נראה אחרת, אתה יכול להתקדם, י ש לוחות זמנים בתב"ע, אין לוחות זמנים. אגב, זה מה שעושה, חלק ממה
שעושה את תל אביב. תל אביב יש לה את השטחים שלה, שהיא יודעת. לתת ליזמות, בוא תוציא היתר, תמשיך הלאה. לא מדבר על הנכסים שיש לה.
אורלי עמיר: ואם מגיעים לנקודת זמן כזאת שבה נניח
אתם אומרים אוקיי, אישרו לנו X מתוך, ויתרו על Y ואנחנו צריכים להחליט, אז זה יובא להחלטת המליאה
אלי ברכה: נביא את זה להחלטת המליאה, כן.
גילי בן יקר: אני חושב שחשוב להביא את זה להחלטת
המליאה.
אלי ברכה: כן, נביא את זה.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
64
אורלי עמיר כן.
גילי בן יקר: שנדע מה אנחנו מקבלים.
אלי ברכה: אין בעיה
שוקי ארליך: על מה אנחנו מוותרים.
אורלי עמיר: לא, ברמה של עדכון, ברמה דל דיון
והחלטה.
אלי ברכה: נביא אתכם, נביא את זה, כשנגיע לצומת
הזאת שהם אומרים X ואנחנו אומרים Y ,נביא אתכם לצומת ונשתף אתכם בהתלבטויות על האם להסכים או
לא להסכים ונחליט ביחד. ממש אין בעיה.
שרון רומם: מי מוגדר יזם של התב"ע? חוף השרון לבד?
אלי ברכה: מה? לא שמעתי.
שרון רומם: מי יזם התב"ע? בהגשה.
אלי ברכה: של הכוללנית? או מה?
שרון רומם: כן.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
65
אלי ברכה אנחנו.
שוקי ארליך: חוף השרון, וודאי.
אלי ברכה: הם נתנו לנו כסף ואנחנו היזמים. ולכן
אנחנו.
שרון רומם: לא, אני אומר, אין מצב שפתאום על הראש
שלנו מגישים אותה?
אלי ברכה: כרגע לא. לא לפי החוק. הם לא יכולים
להגיש תוכנית בלעדינו.
שוקי ארליך: לא, לא יכולים.
אורלי עמיר: זה תקציב של מנהל התכנון?
שרון רומם: כן.
גבי פל: לא הגישו התנגדות.
אורלי עמיר: זה תקציב של מנהל התכנון או של משרד
הפנים?
גבי פל: מנהל התכנון כפוף למשרד הפנים.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
66
אלי ברכה גם שם יש כוחות לכל מיני כיוונים. יש את אלה שחושבים שהכוללנית זה משהו שנחוץ, יש כאלה
שחושבים שהכוללנית זה סתם בזבוז של אנרגיה. יש
תוכניות מתאר כאלה ואחרות שכבר פותרות את הבעיה, כמו 35 שפותרת את הבעיה ביישובים וכל מיני תוכניות
אורלי עמיר: אבל זה נכון.
אלי ברכה: יש תוכנית היום שם, יש שם תוכנית על
מסדרונות אקולוגיים.
אמיר קרן: לא נכון, כי הלוחות של 35 לא מעודכנות
אלי ברכה: אז יש דעות לכאן ולכאן.
גבי פל: שתי תוכניות שאנחנו קצת יותר מתקדמים
איתן. זו התוכנית של היחידה השלישית בנחלה. יש לנו החלטת ועדה וההחלטה היא טובה. נשאר עכשיו למלא
תנאים להפקדה וזה הרבה תנאים שהם ניג'ס, אבל אין שם משהו שעלול להכשיל את התוכנית לגמרי. אז אנחנו עובדים על זה. התוכנית השנייה, זו תוכנית של
חרוצים, שגם היא כבר עמדה לפני קליטה ופתאום
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
67
הלכנו, עוד לפני כמה שנים, הרי בחרוצים יש 200
יחידות דיור, מתוכן 1 2 0 זה מגרשים גדולים ו - 80 זה מגרשים קטנים. אנחנו רצינו, וזה מגרשים גדולים, אנחנו רצינו להוסיף לכל המגרשים הגדולים עוד יחידה.
120 יחידות. אמרו לנו לא, אי אפשר, תמ"א 35 מאפשרת לכם רק 70. הבאנו ל הם חוות דעת שבתמ"א 35 יש גם את העניין של הצפיפות המינימלית. ואם יהיה לנו 70 אז לא נעמוד בצפיפות המינימלית. יהיו לנו 120 ואנחנו עומדים בצפיפות. לא, לא, אתם תקבלו 70. בסדר
עשינו, אישרנו את כל הנספחים, עבדנו קשה והכל,
עכשיו התוכנית באה לדיון ממש לפני הדיון, לפני ההפקדה, אומרים מה אבל אתם לא עומדים בצפיפות.
אמרנו לכם את זה לפני שלוש שנים, בקיצור, העברנו להם עוד פעם את חוות הדעת הזאת, אני עוד לא קיבלתי תשובה אבל אני מקווה שזה ייפתר וגם התוכנית הזאת כבר תוכל -
אלי ברכה: זה דוגמה שאלה שיושבים במחוז,
מתוסכלים בעצמם מההוראות של מנהל התכנון הארצי.
הם אומרים שיגעו אותנו.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
68
אמיר קרן אמרת שהמגרשים הגדולים, כולם יהיו
משתי?
גבי פל: 70 המגרשים הגדולים ביותר, כרגע, לפי
התוכנית שלנו, 70 המגרשים הגדולים ביותר, נדמה לי שקו המשווה הוא 740 מטר, יקבלו עוד יחידה. שאר היחידות, שאר המגרשים, יקבלו עוד זכויות בנייה
מאוד יפות. גם הקטנים וגם הגדולים.
אורלי עמיר: במסגרת הדיונים על בית שלישי בנחלה,
יש גם פה לדבר איתם על מה שדורשים מבחינה כספית?
גבי פל: לא. זה לא הם, זה המנהל.
הילה טרייבר: זה המנהל. המנהל לא בטאבו.
גבי פל: זה לא זה לא מנהל התכנון. מה עוד יש לנו
לעדכן?
אלי ברכה: יש לכם עדכונים? נמשיך פה בעדכונים?
גבי פל: מה? על התוכניות. מה עוד אנחנו רוצים?
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
69
אלי ברכה בהתחלה דיברנו על יחידה שלישית, דיברת על זה, נכון?
גבי פל: יחידה שלישית דיברתי, דיברתי על, מה עוד
אנחנו, מה עוד אני יכול לעדכן? יחידה שלישית.
אלי ברכה: אני אעשה ואתה תשלים. אורלי, דיברת על
פרוזדורים אקולוגיים וכן הלאה. התוכנית, הראשונית של המדינה תוכנית המתאר הזה, תוכנית מתאר ארצית, הצטמצמה משמעותית, הצטמצמה משמעותית
לפרוזדורים, שהרוחב המקסימלי שלו הוא קילומטר,
אפשר קצת פחות וריחוק.
אורלי עמיר: וזה בשטחים חקלאיים של אנשים
פרטיים?
אלי ברכה: יש שטחי טבע וכל מיני כאלה שרוצים
לשמור אותם אבל זה גם צובע שטחים חקלאיים כאלה
ואחרים. אבל הם צמצמו מאוד. עכשיו.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
70
שרון רומם הסיטואציה היא, כשבן אדם רוצה לגדר או לעשות חממה, הוא צריך ללכת לרשות הטבע והגנים,
לקבל אישור.
אלי ברכה: אז חכה רגע, זה בדיוק העניין, שרון.
בקיצור, אנחנו הקפצנו את זה, התנגדנו, מנהל התכנון הארצי התנגד גם כן. אני אגיד לכם למה זה מצא חן בעינינו במידה מסוימת למרות שהתנגדנו. התחושה
הייתה שאם הם יצבעו את זה כשטחים ירוקים, כן? אז אנחנו, הערים, כשהערים ירצו לבנות שכונה, יבלמו.
אבל למדנו את מה שאנחנו ידענו מראש. הערים בתכנית המקורית. בהצעה המקורית. הערים לא נבלמות אבל
החקלאים צריכים ללכת לרט"ג לקבל אישור. מה שנופל בפרוזדור.
אורלי עמיר: לא הבנתי.
שרון רומם: על חממה או גידור, היו אתה לא צריך -
אורלי עמיר: אבל אם המסדרונות האקולוגים -
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
71
שרון רומם במשק, את רוצה לעשות חממה וזה צבוע?
לכי לרט"ג לקבל אישור.
אלי ברכה: כן.
אורלי עמיר: לא, את זה אני יודעת.
אלי ברכה: מסמך קטן, מסמך זה, רט"ג מקבלת את
המסמך, מסתכלת עליו, צריכה לבדוק, לבדוק אם יש
זנים נדירים, מינים נדירים וכן הלאה וכן הלאה.
החקלאי מזדקן והוא מחכה לאישור שלהם. אז זה לא
מצא חן בעינינו וההגנה מפני הפלישה העירונית
לשטחים שלנו ולקחו עוד 5 0 0 דונם. לעוד מגדלים ועוד זה, זה לא עוזר לנו בכלום.
אורלי עמיר: זה לא בהיקף בינינו לבין הערים?
אלי ברכה: לא, לא, לא.
גבי פל: לא, זה באמצע, דוך.
אורלי עמיר: אז איך זה באמת עוזר? זה לא עוזר.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
72
אלי ברכה בקיצור, חשבת שאם התכנית היא חזקה,
תכנית מתאר ארצית ואי אפשר לגעת בה, אז ברגע
שרוצים לבנות אי אפשר לבנות. אי אפשר לשים חממה, גם אי אפשר לבנות מגדלים. אז הם עשו לזה הקלות
ואמרו בתנאי שזה לא פוגע בפיתוח עירוני וכן הלאה וכן הלאה. בקיצור, גם מנהל התכנון שהגיעו לשם אנשים מרמ"י הבינו שזה קובר להם וזה ייצר בתי
משפט וכן הלאה וכן הלאה. זה קובר להם תכניות פיתוח עירוניות. הקטינו את התוכנית, היום ישבנו בדיון כזה, עוד פעם אני הנציג של מרכז השלטון האזורי שמה,
ישבנו בדיון פנימי שלנו עם מנהל התכנון הארצי ואמרנו להם, הם אמר ו לנו לא לא, אנחנו משאירים רווח
עירוני, רווח שהוא 2 0 0- 3 0 0 מטר סביב היישובים, שאי אפשר, העיר לא יכולה להתקרב אליו והיישוב לא יכול להתקרב אליו.
שרון רומם: מה שהם קוראים אזור חיץ.
אלי ברכה: כן, אזור חיץ. ואנחנו שומרים זה רק
קילומטר והחקלאי לא צריך ללכת, החקלאי לא צריך
ללכת לרט"ג יותר, אוקיי? ואז זרקנו את השאלה ומה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
73
עם האגרו - וולטיים? זה כבר אירוע. אמרו לנו אגרו וולטיים אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה, זה
מתקני תשתית כי אגרו וולטיים מגיע עם גידור גם כן מסביבו אז בעלי החיים יש להם בעיה להסתובב שם.
בקיצור, נשארנו חממות, בתי רשת קטנים, אין להם
בעיה עם זה, לא צריך ללכת לר ט"ג. ההנחיה שלנו
לחבר'ה במרכז השלטון האזורי, למלכה, זאת שמטפלת בזה, תבדקי כשהם אומרים שאין בעיה, כן? שבאמת אין בעיה ואין איזה סעיף שישחילו אותו שמה שצריך ללכת בכל זאת לרשות הטבע והגנים, תבדקי מה מותר לערים ומה אסור לערים לעשות במרחב הזה, כן? שלא אנחנו לא יכולים להגיע אליהם אבל הם יכולים להגיע אלינו למשל. ותבדקי את האגרו - וולטאי לראות מה התשובה סביב האגרו - וולטאי תהיה. אגרו - וולטאי, כבר דיברנו על האגרו - וולטאי, אני אתן לכם עדכון נוסף.
לקיבוצניקים זה יותר הגיע לאוזן. המדינה מנסה לקדם תוכנית מתאר ארצית לאגרו - וולטאי. אגרו - וולטאי, למי שלא יודע, זה מתקנים גבוהים שעליהם תאים פוטו -
וולטאים. הם לא קבעו, את גודל או חוזק או הנתונים
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
74
של הקונסטרוקציה ומתחת אפשר לגדל עצי פרי. יכול להיות פרדס, יכול להיות מנגו, יכול להיות אבוקדו וכן הלאה וכן הלאה. הם מצאו מונח שנקרא דו שימוש.
אוקיי? אני המצאתי לזה מונח שנקרא אגרו בלוף.
גילי בן יקר: אבל כבר עושים את זה בצפון.
אלי ברכה: עכשיו למה? הדו שימוש הזה, תיכנסו ל -
c h a t g p t ,תשאלו אגרו - וולטאי איפה עושים אותו, מה היתרונות והחסרונות. תגלו שבמדינות המתוקנות, לא בסין, בפיזדלוך, שם על ההרים או משהו כזה, מקומות שיש להם מקומות מסודרים. יפן, דרום קוריאה, הולנד וכל זה, א' זה רק ניסוי, זה רק בשלב ניסויי, לא ברור ומגיעות אינפורמציות פחות טובות, שלמ עשה החקלאות משלמת מחיר גם בתפוקות וגם לא יודעים להחזיק
אותה והבעיה היא שאם תכננת את זה לעץ אבוקדו
והחלטת אחרי חמש שנים להעיף את האבוקדו, לא בטוח זה מתאים לעץ אחר.
אורלי עמיר: אבל אם אתה בונה -
* מדברים יחד.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
75
אלי ברכה מה? מה זה?
גבי פל: זה אחת הבעיות אורלי, שהחשמל יותר רווחי
מהאבוקדו, ואז, והמדינה לא יודעת איך להתמודד עם המצב, שיקים בן אדם את המתקנים האלה, אוקיי? יגדל מה שיגדל, אחרי שנה שנתיים זה לא יהיה רווחי ואז יישאר המתקן ולא יהיה גידול מתחת.
אורלי עמיר: השאלה, האם חייב לגדל?
גבי פל: כן, כן, כן.
אלי ברכה: ברור.
גבי פל: זה חייב להיות תלוי אחד בשני.
אלי ברכה: חייב לגדל. כי משרד החקלאות וכולם
אומרים לו תקשיב, אנחנו רוצים לעזור לחקלאות, לא משנה שלחקלאות מקבלים 8 0 0 דולר לדונם וזה משלם 12 אלף דולר לדונם. אז את מבינה את ההבדל. או שקל
גבי פל: וגם עניין של ביטחון, זה עניין של ביטחון.
אלי ברכה: רגע, רגע.
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
76
גבי פל זה עניין של ביטחון המזון גם. אם כולם יגדלו חשמל, אז מה נאכל?
אלי ברכה: עכשיו, אז המדינה עשתה פיילוט לפני שלוש
שנים, נתנה איזה 13 אתרים, בסוף הגדירו איזה שלושה מתוכם שהיו אמורים להתקדם לבחינה. האתרים האלה
לא קמו. קם אולי אחד שהוא לא, שהוא מקרטע. לא,
אין אתרים שאפשר להגיד וואלה הניסוי הצליח או
הניסוי לא הצליח.
אורלי עמיר: רגע, ומה הניסיון שאמרת ביפן ובמקומות
אחרים?
אלי ברכה: אה, לא אמרתי. הניסיון שם אומר שא' זה
ניסויי ולא בטוח מה ההשפעות של זה על החקלאות. לא בטוח שאפשר לקיים חקלאות מתחת לזה. עכשיו מה
קורה, החברות שמקימות את המתקן של האגרו -
וולטאי, את כל הקונסטרוקציה הזאת, היא רוצה את זה ל - 10 שנים או יותר, אני לא יודע לכמה שנים 20 שנה היא לא תחתום על משהו שאם אין לה חקלאות מפרקים את המתקן. זה לא עובד. אז זה הסיפור. עכשיו, אני
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
77
מודה שהייתי באמת הראשון שאמר חבר'ה תיזהרו זה
קצת בעייתי הדבר הזה כי הוא לא, הוא לא. דיברו איתי חבר'ה אחרים. בינתיים הצטרפה גזר ודרום השרון
והצטרפו אחרים שהם יותר קולניים ופחות קולניים כי מפחדים על השטחים הפתוחים. כמה דברים בעניין הזה.
אחד, השטחים הפתוחים א מורים. אנחנו אמורים לשמר אותם, א' לטובת החקלאות וב' להרחיק את העירוניות מהיישובים שלנו. כשאתה רואה מתקן של אגרו - וולטאי שהוא 500 דונם, ואלף דונם, לא מדברים על לול של 5 , 0 0 0 מטר, מדברים על דברים מאוד כבדים, אתה מתחיל לכסות שטחים משמעותיים. עכשיו, אם זה
בדרום, וואלה, אתם יודעים מה? 500 דונם של אגרו -
וולטאי בטל ב - 60 במועצה שיש לה 5 0 0 אלף דונם. זה לא נראה. אבל במועצות במרכז, שמצד אחד יש את פתח תקווה ומהצד השני יש את טירה והצד הזה יש את זה ואת זה ואת זה ואת זה ופתאום אתה תוקע מסות במרכז של אגרו - וולטאי, אתה במבט מלמעלה, אם מישהו
מסתכל, אומר רגע, רגע, אם יש פה קונסטרוקציות כל כך כבדות, כל כך גבוהות של אגרו - וולטאי, אולי אפשר
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
78
גם לעשות שיכונים שמה. זה גם מגודר, אז זה מונע הסתובבות של מטיילים בשטח. זה משנה את כל
המרקם. עכשיו אני אגיד לכם ככה, אני, לשאלות, למה לא?
אורלי עמיר: לא הבנתי את השיכונים.
אריאל דיסנצ'יק: זה שבעצם בנוי.
אלי ברכה: אני אגיד את זה אחרת. אורלי, אני אגיד
את זה אחרת. אני אמרתי, אני אמרתי את זה לחבר'ה שהגיעו אליי מהאגודה. אורלי, תקשיבי, תקשיבי.
אורלי עמיר: כן, אבל זה לא בניינים, זה בכל זאת ירוק.
שוקי ארליך: איך זה ירוק? שחור מלמעלה.
אריאל דיסנצ'יק: זה משנה את ה - D N A של המועצה
זה מה שהוא אומר.
אורלי עמיר: זה אני מבינה.
אלי ברכה: אורלי, אני אגיד לך, התושבים, זו הקריאה
שלי של העולם. שבו אנחנו חיים בו, אוקיי? לפחות כאן,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
79
אני מבין שזה גם במועצות אחרות. התושבים בחרו
אותנו לא בשביל לספק פרנסה, בחרו אותי כראש רשות, לא בשביל לספק פרנסה לאגודות. הם בחרו אותי בשביל לשמר צביון מסוים, של שטחים פתוחים, טיילות, חקלאות וכן הלאה. הרובד השני שהוא חשוב מאוד זה לחפש את ההזדמנויות לייצר לאגודות החקלאיות,
בעיקר לאגודות החקלאיות, בין שזה קיבוץ ובין שזה מושב, לייצר להם פרנסה מסוימת. כל עוד זה לא פוגע בעליון. כל עוד זה לא פוגע באזורי טיילות וחקלאות וכן הלאה. לא יודעים לייצר מנגנון שאם החקלאות
מתחת לזה מתה, איך הורסים את המתקן הזה. לא
יודעים ליי צר מנגנון. יש חממות, אתה מכירה, יש חממות בתי רשת שעומדים. אבל זה קטן, זה נראה חלק מהיופי החקלאי שלא מחזיק מים, לא מחזיק חיים. אבל ברגע שזה הופך להיות שטחים כל כך משמעותיים, עם גבהים כל כך גבוהים, זה מתחיל להיות בעייתי. עכשיו, אני, פה רשמתי בימים האחרונים, חלק כבר הגיעו אליי, בזה שאני נגד. אני אומר לכם שאחרי כל ההרצאה
שנתתי פה, אני לא נגד. אמרתי להם חבר'ה, בואו נהיה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
80
זהירים. לפני שנותנים במחוז מרכז, לכסות אלפי
דונמים, חוף השרון, עשינו מאיר ואני קודם תרגיל, חוף השרון זה 50 אלף דונם, מתוכם בין הישובים ובין איזה רצועה סביב הישובים וכן הלאה וכן הלאה ומתקן כזה ומתחם וכל השטח הזה, חצי מהשטח הוא שטח תפוס
כבר. הוא לא חקלאות. תוסיפו לזה קצת אזור של
הביצה וכל האזור הטבעי הזה ששומר, זה האזור ששומר על סגנון החיים שלנו, אתה מגיע למספרים נורא
נמוכים. עכשיו, אם זה 15 אלף דונם או 10 אלף דונם שנשארו לחקלאות, אוקיי? ואתה שם על זה 5 , 0 0 0 דונם של אגרו - וולטאי, שינית את המראה של השטח, אתה, לד עתי, אתה פועל נגד מה שהתושבים בחרו אותך
לעשות. מכיוון שזה מגודר, מכיוון שזה גבוה, יכול להיות קונסטרוקציה. אגב, אני ראיתי קונסטרוקציות, ראיתי בדוגמאות של קונסטרוקציות, של מה שנשאר,
זה לשים סביב זה קירות ולקבל מחסן של 5 0 0 דונם מקבל מחסן של 5 0 0 דונם. אז אם אתם שואלים על מדיניות, ואני יודע שנשאלות השאלות על מדיניות, אז א', אני מייצג את המדיניות של השלטון האזורי. דרום,
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
81
תעשו מה שאתם רוצים. באזורי הביקוש, חוף השרון
היא אחד מהם, אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה
בצורה מדורגת. לתת לזה לתקופת ניסיון. הניסיון
הראשון לא הצליח, אולי יקבעו 80 דונם למתקן וזה קטן מדי. שיהיה 1 5 0 דונם למתקן. אבל אי אפשר לתת C a r t e b l a n c h e ,להגיד חבר'ה כס ו את האזורים האלה בזה. אז אני ממש לא נגד, אבל צריך לכתוב את
הקריטריונים. גבי ישב על זה, נכון? התחלנו לכתוב אותם, אבל מנהל תכנון בקצב שלו ואנחנו עם הדברים שלנו וזהו. אני אקח אתכם לעוד צעד אחד של מדיניות.
אתם רואה לנו את הזמן? יש עוד? אוקיי. בחלקה א'.
אני יו רד מהשטחים ב' ו - ג', אני יורד לחלקה א'. אוקיי?
בחלקה א' במושבים, כן? נאמר שאפשר לקחת דונם
בצהוב, כן? בצהוב, אפשר לקחת דונם, ולעשות עליו תאים פוטו - וולטאים. לא בצהוב, בירוק הצמוד לצהוב.
כן, בירוק הצמוד לצהוב, בחקלאי שצמוד לצהוב.
החלקה מורכבת הרי מאזור מגורים והאזור החקלאי,
אבל נניח שישימו את זה על החקלאי דונם. של תאים פוטו - וולטאים, צמוד קרקע, הם קוראים לזה. אתה
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
82
עומד צמוד קרקע, ברגע הראשון, אני לא מתלהב מזה אבל אתה אומר, אתה יודעים מה? צמוד קרקע, לא
נורא, מול הבית של האיש, שישים לו. מסתבר, שהצמוד קרקע, אתם יודעים לאיזה גובה הוא יכול להתרומם?
20 מטר
אורלי עמיר: מה?
אלי ברכה: 20 מטר גובה
אורלי עמיר: מה? צמוד קרקע.
- : צמוד קרקע.
אלי ברכה: צמוד קרקע, כן. 20 מטר גובה
אורלי עמיר: אבל מי מאשרת את הגובה?
אלי ברכה: יש תכנית מתאר ארצית שמאשרת. עכשיו
אנחנו -
אורלי עמיר: לוועדה אין?
אלי ברכה: נכון, אבל אנחנו צריכים להביא את זה
לכאן, לשיח מדיניות, לקבל את האישור שלכם. הרי לא
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
83
יעלה על הדעת שישימו, מול בית של שכן או של אדם ישימו לו גובה של 7 מטר. גם 7 מטר חוסם את הבית
גבי פל: יש פה גם בעיה, יש פה גם בעיה לקונה בתוכנית
מתאר ארצית. זאת אומרת, הם לא חשבו על זה שבעצם השטח שמתחת לפוטו - וולטאים האלה זה שטח מקורה
שצריך להיכנס לחישוב שטחים איזשהו ואין זכויות
בנייה, אין זכויות לשטחים האלה. אז עכשיו הם
מתחילים לחשוב על הדבר הזה. אז בינתי ים, הכול נעצר עם -
אלי ברכה: יש לי לחצים מתושב פה ותושב שם שרוצה
ורוצה ורוצה ואנחנו אמרנו להם, חבר'ה, עד שאנחנו לא נגבש מדיניות ועד שלא נבין איך זה מתייצב במדינה, אנחנו לא ניתן לאנשים להרים 20 מטר וגם לא 8 מטר של אגרו - וולטאים. תארו לכם, מול השכן שלך, אתה קם בבוקר אחד ואתה רואה שהוא הרים לך, הבית הכי גבוה במועצה של המגורים הוא 8 מטר גובה, זה התב"אות 6 מטר זה עד החלון, מטורף
מליאה מס 11 - 2 5 . 5 . 2 5
נוצר על ידי
84
ליאור רובין יש הבדל, רק משהו אחד. יש הבדל בין הנחלות ביישובים, שאני לא, אין לי מה להגיד על זה, כי אני לא מכיר את זה.
אלי ברכה: זה דרך המשק, תכיר.
ליאור רובין: לא, אני לא מכיר את עניין הנחלות, וברור
שכשאתה מאשר משהו, ובסביבת מגורים היא שונה,
אבל אפרופו חקלאות. מצד שני, אנחנו נורא רוצים
להיות חקלאיים, אבל זה קשה לגדל על 1 0 0 דונמים
אלי ברכה: אני אגיד לך מה עושים לך.
ליאור רובין: רגע, אלי, רגע, ושהמדינה בסוף גם
מתייחסת לשטחים הפתוחים, לכל מיני שטחי, בוא
נשפו
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]