ישיבת משנה לתכנון ובנייה תבע מס 3 · 23/02/2001
המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.
התופנית, כפ! שמופיעה-כעת, גורמת נזק ישיר, מידי, וחסר תקנה לתושבי השכונה, כפי שיפורט
חלק מתופנית: תחדשות עירונית, צריכת: לשפר את חיי התושבים בשכונת;;ובוודאי הזיק-ל
פפי שיוסבר להלן, התוכפת בעין-צורים 5 מביאה-נזק רב לתושבי השכונה, ולכן דינה להשתנו
מגוון תשתיות בשכונת
תעבורה בשכונת:
.את קצב האונטרנט שבשכונה.
ל 6%תה 90502475 !
3
צ
3%
התנגדות לתוכנית התחדשות עירונית עין צורים ירושלים. 101-0791467
תוספת של ימאות יחידות דיור בשכונה מחייבת שיפור של.:כול התשתיות: תעבורה, חח > חשמל, מיפיניקוז, ותקשורת. \ 0
תשתיות-התקשורת הסלולרית בשכונה אינן מספיקות כבר היוםי תוספתשל מאות-או אלפי משתמשים תגרום לשיפושי תקשורת הבים, שלא לטובת התושבים. .
תשתית האינטרנט בשכונה היא לכאורה 681. בפזעל, בשל ריבוי-משתמשים, קצב העבּרת
המידע הוא: שליש מכך. תוספת של מאות משתמשים נוספים, בדירות ובמסחר. תוריד עוד יותר
התוכנית; האַמוּרֶה מביאה נזק לתושבי השכונה, בשל היעדר תשתיות, הפחתה-באיכות ה התושבים, ויריחת ערך הרכוש, כפי שיפורט.
על פי הַתּכְנִית; כול התעבורה של כָלי רכָב, אל המגדל בעין צורים:2 ומממ, תעבור ברתובות שלום יהודה זרבדים, ללא אפשרות כניסה או יציאה מדרך חברון הסמוכה::
כבר כיום, לפנו בינוי המגדלים, בחוב שלום יהודה-פקוק לעתים קרובות: תוספת של מ רפּב, בסדות המגדלים המתזכננת, ובפרט במגדל עין צורים 2 תרע'את המְצב, שלבר באוי, . .
כבר פיום ישנם צווארי בקבוק ברחוב שלום יהודה, שאיגם מאפשרים, בשל החנייה משני ציד הרחזב, מִעָבר שליכלי רכב בכוונים: מנוגדים בעת ובעונה אחת. היציאה להחוב עין גדיצהּת תור מכוניות.ארוך, שעלול להגיע-כיום עד כדי רבע שעה ביציאה-מההחוב. היצאה מהכוון השני איננה.
מעשית:יוון שהמשך רחוב הבדים חסום למעבר רכב !וצא. גם:ברחוב-קורא הדורות המקבי?/
| מעבר של כלי רכב:בכוונים מנוגדים בעת בעונה אתת.
.0
1
.12
בניגוד לתוכנית הזו, בשכונת הפיל-בוקס, שבה גבנו רק שני"מגדלים גבוהים, תִוְכְְנָהה
מראש בּאזפן מספקי צמתי שת היציאות מהשכונה רחבים מספיקי כדִי לעמו בעומס התנועת.
היוצאת מהשבכונה.
על פי ההנתיות לתכנון רחובות או צמתים בערים, יש.להתחשב במהלך התכנון בנפח:ה הצפוי. במקרה הזה המצב הפוך: הרחוב. פבר קיים, ויש לתכנן את נפח התנועה הצפוי שיותאם לרְחום הק"ם. גם צומת היציאה-משלום יהודה לעין גדי כבר קיים, ולא ניתן:להעמיס:עליו
תעבורה:מספת, :
התחש בלוחות הזמנים להקמת הקו הכחול של הרכבת: הקלה, (תכנון ל- 029 פּאשר הביצועי טר החל) ניתןלהניח-שזו-לא תהיה בשימוש אלא בעוד כעשרים שנח, אפור לבסם. בת בשכוגה על רכבת שלא ניסע בשנים הקרובות, כיוון שהדיירים החדשים ירמו"
ומסי תעבורתי שתגרום קריסה: של המערכת.
תושבי ירושלים; שבה תחבורה ציבורית איננה פועלת בסופי שבוע, לא.יוותרו על כל ההכבי שלהם, וממילא ישתמשו בהם בכול ימות השבוע. משמעות תוספת של מאות * דיר בשטה השכונה שאיננו מתוכנן לתעבורה בהיקף כזה, תיצור עומס תעבורתי על-תושבי השקונה הוותיקים, ללא התחשבות בצרכים שלהם, גם כאשר הרפבת הקלה תִּהִיה בשימושי(בעוה כעשרים-שנה), \ \
בתמליל:הדיון. מיום 22022 1, אמרה גב' הילה בכר: "...לא ניתן להיפּנס עם הכ מדרך-חברון;:בגלל שזה כביש מאד מאד ראשי |כולל גם את הרכבת הקלה. אנחנ דרך אפשרית איך אפשר למצוא פתרונות שבעצם לא יעמיס! על רחוב שלום יה!
הכָניסה:לחנייה וגם את המיקום של הטכסית, אנתנו בח את זה מכל:כיוון אפשרי, זה המקסימום שיכולנו להצוע ..."
מעשה
בכל
עדהישהתוכנית כפי שהיא כיום אינה מציעה פתרון לסבך התעבורתי | יסב
ך התעבורתי שלא הועלה: צמצום של מספר פלי הרכב באמצעות. הקטנה
של מספר יחידות הזייור. זהו כמובן הפתרון הגכון להורדת גה בפח התנוע
רמת הבעלו של כלי רכב פרטיים, שגדלה בישראל משנה לשנה, יש צורך של קוםיתנייה. לפול יחידת דיור. המשמעות של תוספת מאות יחידות דיור, עם יחידת:
ת לדירה, היא וצירתי עומס חנייה ברחוב, וסתימת המעבּר של כלי רכב שאמורים לוע
/ 1 מקומות חנייה לצורכי העובדים בקומת המסחר, הקונים המגיעים טאים את ילדיהם או אוספים אותּם, תספיק. ברור שלא! אלא, אם כן, בבניין יחיה שומם.
ומס חנייה, ישילשמור על היקף החניה המתוכנן, תוך צמצום משמעותי של מספך / המתוכנגות.
1 הפיל =בּוּקָס (רחוב חיים כהן) ישנם מגדלים עם חניונים פטמיים, לאורך הַרחוב. זוב הדיור שם איננו במגדלים אלא בבניינים עד 10 קומות או 4 ום מִפחר בכלל. למרות זאת, כבר כיום החניה ברחוב מלאה, ובקרוב ימרו מקומות שם. מפאן אפשר לחבין שהיחס של מקומות חנייה ליחידות דיור של 1:1.1 יביא נזק השכונה, והפחתה:באיכות חיי התושבים,
שימיים של: מיקרו-אקלים
*מביאה נזק לתושבי השכונה, בשל היעדר תשתיות, הפחותה באיכותיתיי
יד ערך הרכש כפי שיפורט.
מורהּ מתעלמוי -מהשלכות המיקרו-אקלים שהיא יוצרת. בשנת 2041 בוצע עדכון ה יחוקה ת"י 5284 הכולל הערכת תנָאי מיקרו אקלים בסביבות בנויות,
% בודק שני פרמטרים עיקריים: האחד, השפעת תכנון הבנייה על אקלים.
'0 ההחוב, השני, הצללות בעקבות הבנייה המתוכננת .
(תוכנן בנפרד, א! הקמתו כתוספת לשורת מגדלים אחרים, תביא בוודאות
לים ו ולהרעת חיי התושבים בה. עובדה זו מצוינת בנספה 4-
. מגדלים ב משני עברי 7 צורים , ובכללם תוכנית זו, תגרום לצל על השצ"פ של עין:צורים ורפו, משעות הצהריים ואילך, ותמנע שימוש ציבורי בשטח הפתוח. בנוסף לכך, הצל
.על מבנים אתרים ברחוב.ויהיה מחסום בפני השמש לאותם מבנים בסביבת;
) 4) אודות הצללה בעקבות בניית.המגדל בעין צורים 2 קובעת:
וח המשמעותי הנמצא בחותם הצל'הנו טיילת עין:צורים
2 0-7 הצללה בעקבות בנִיית המגדל בעין צורים,.2 מוסיפה עוון 0 לראות: התכנית אינה: "מוסיפה הצללה משמעותית לאזור
רצפויות להצל ופ לא מבוטל על בתי מגורום קיימים בהחוב "הוזת, "
[הצללה שהתבצעת חייתה חלקית בלבד. ההצללה נבדקה לק ביחס לחודש דצמבר: תו מתקף ההצ
אופן ישור על מָבנִים טשוכים באוורור טבעי בעיקר. בעונת הקיץו ומנגד תיצור מצב וצן הרוח היווצרות לטות בגובה פני הרחזב מה שגורם לשיטי טמפרטורה מקומי
7
.8
.9
0
2, בהמשךלטענתה: אם לוקחים מגדל ז-'משכיבים' אותו לאורך הה
3. ד"ר יונתן נתניאן, ראש ה
מגדלים לאוהָר בתיב הרכבת. הקלה ולאורך דרך חברון.
4, עד כת: לא גבנת, בתוך שכונה
5 שב מגדלים, מסוג. המגדל המתז
חוות הדעת ה6 ביבתית בעניין הרוחות מבוססת על משטר הרוחות:הקיים על המרוחק במיקום ובגובת. ראוי שתוכנית:בהיקף כזה ובגובה רב כל כך,-תכי משטר הרותות..את הבדיקה יש לבצע במקום: תוך ההתחשבות בפרוזדור ה רחוב התנפה ובמעלה רחוב הסדנא.. ובגשר הצמוד לאתר.
על פי חוות הדעו הסביבתית (נספח 4) בעניין הרותות, לא נעשתה בדיק שליממש, [ההמלצה מבוססת על הנתה שהמבנה נמובי ציטוט מנספח 4:" ניתן להניח:כי לאור גובה המבנה הנמוך יחסית לא יוצרו בְמַקום מטרדי הות משמעותיים". \ / חוות הדעת הסביבתית (נספח 4 אודות משטר הרוחות בעקבות:פניית. מגדל בעין:צורים 2 קובעת? ציטוט מנספח 4: "בחזית המערבית, זביתר שאת במפלס הגשר ובפונה הצפון מעהפיתנ צפוייה הגברת רוח בלתי מבוטלת-אשר באוי שתיבחן בשלב התכנון המפוהט".
חוות-הדעת הסביבתית (נספת 4 קובעו בשל גובה הבינוי המשמעותי הצפוי במתחם, מומלץ לשלב:בתהליך הונכמן המפורט בדיקות רוח והצללה-לצורך שיפור התכנון ומתן הנחיזת מִתְאִימַת
לשלב הוצאת היתרי: לבנייה [התכגון המפורט: .
הבדיקות הללו, לא בוצעו, או שלא בוצע כראוי. יש לתת למומחים בתחום; כדוגמת אלה המוזכרים להלן,.לבצע את הבדיקות הללו- \ /
ל אלתרמן,-מחוקרּות תכנון הערים הבכירות בארץ: עמיתת מתקר במוסדי נאקדמיה: הלאומית הישראלית למדעים: מגדל חק עושה את:האשליה של על בין מגדל למגדל חייבים מרווח גדול כדי-לְמגוע: מנהרות רוח; פדי למנוע יפוטו-ונלטאיים אנכיום -כפי שיק
המגרש.
הדדית,-כד! למנוע אי חום, גם: בשביל להתקין מתקנים
בעתיד, צףי מרחקים גדולים.
שבעיאו שמונה קומות לאורך דרך מייצרים צפיפות נהדרת, ולכך יש דוגמ
למשל, מהדרת בצפיפות הגבוההיפי שלושה מזו שבתל אביב; ללא:מהדלים כל מעבדה החדשה לחקר ביצועים סביבתיים בארפיטקטורה 500
יתוח שיטות ממוחשבות להערכה: סביבתיף מרובת פרמטרים של
בטכניון, אשר עוסקת בפ
טיפולוגיות בנייה בישראל טוען:
פרמטרים נוספים-שצריכים להיבדק הם האיכות הסביבתית בתוך המבנה, פוטנציאל וצור"
אנרגיה, וסן.ההשפעה השלילית של המבנה על מיקרו-האקלים סביבו. ההשפעות השליליות של פרמטרים אלהבולטות לעין. מבחינת-מיקרו-אקלים עירוני -- מגדלים משנים אוג המאזן מגדלים גבוהים בסביבת מבנים נמוכים חשופים לעומסי רוח וגומים למערבולות-הּוה בנוסף, בתצורהּ המוכרת בארץ.של מגדלים מחופים בזכוכית -- הם מחזירים את קרינת
אל מבנים: ןשַטתים פתוּחיָם הסמוכים:להם.. וכך תורמים להגברת:החימום העירוגי.. בהקשר זה
לא ניתן-לשכוח מקהה-קיצו 3 במיוחד שכזה משנת 3, של "מַגדל הווקי-טוקי".בּלובדון. ו גרם להקרגת קרני השמש על משטחים ברחוב, דבר שגרם להמסת רכבים שחנ בקרבו בעקבות המקרה הבניין כוסה באופן זמני, ולאחר מכן הותקנה/בו מערכת הצללה על הזכוכית בסכומי .עתק. אהריכל המבנה רפאל וינולי, הודה לבסוף שהדבר היה-במנע
מתבצעים.ניתותים שביבתיים בעת. התכטון.
קיימת; אף מגדל מגורים לאורך גַתִיב 3 הרכבת הקלה, לָא בירושלים
המתגוררים בּסמִיכות. לנתיב הרכבת הקלה "!ותו על כל
ניתן לבסס אותת): :
בַּנּן, נבנו באזור הפיל-בוקס ליד דרך:חברו]. שם נבו גדְּלִים
בשכונה שמראש הייתה: מתוכננת לקליטת: כלי רכב'רבים. לצורֶך זה במיה תשתית:תעב
זבה עם תשתית חְנייה: יאת אלה לא ניתן להקים בשכונה הקיימתי.
6 המגדל המתוכנן, הופך את תושבי ארנונה לשפנים במעבד סיונות של העיריה בָבּניית:
מגדליי מגולים: לארך תיב הרכבול הקלה. אפשר לראוף מראש את הקשיים שעלולים להתרחש:
זבתכנון צנוע: להימנע מהם מִלְכתחילה. \ .
7. בתוכניוי זו, היחס:בין מספר חידות הדיור לשטח המגרש, הוא:חסר תקדים: היחס הקיים
בתוכנית ההתחדשות העירונית ברחוב שלום-יהנדה.קטן משמעותית. היחס האמור בש "
ולא בתל אביב. התקווה שההיירי
הרכר שלהם איננה מבוססת (כי
3
מראש; קטן בהרבה, שם ישנו מגרשיציבורי עצום במהכז השכונה, מה:גם
ם, ול שאר המבנים נמוכים בהרבה, עד כדי 4 קומות:
הוא קצה: רחוב רבדים שכולן בנמי בבנייה. נמוכה: אפילו אם מתוכננים
ה, ראוי שהמעבר מבנייה נמוכה למְגְדלי שלום-יהוּדֶה יהיה:הדרגרני,
2 יהיה בגובה בינוני בלבד.
נה המבנה המתוכנן, היות שתוכנית האב להתחדשות עיהובית בתושבים, ואין לה מעמד סטטוטורי.
ם לשיקול מחודש
נעשתהיללא התחשבות
העניין בתוכנית: היזם, הקבלנים, השמאים, עורכִי הדין והאדריכלים הבה מאוד,
מקופחים ונושאים בנזקי התוכְנית לטווחי זמן ארוכים.
בתוכנית עשויים להרוויח גם אם במקום מגדל גבוה, 'בנה בניין בגובה סביר של 6
בד. לראייה, אפשך להתבונן בכול הבנייה החדשה שנבנתה לאחרונה לאורך-דרך
ף פהויקט: שלָא. נשא:הווחים רבים ליזם לקבלן ולפול שאר בעלי העניין:שבפרויקט.
ופינת הפיל-בוקס, כּול שאר המבנים החדשים באותה שפונה, נבנו בגובה צנוע,
מקיפים שטק ציבורי פתוח ענק, שלא ניתן לבנות כדוגמתו בתוכנית המוצעת.
אלום יהודה 42 ישמ בניין חדש עם:40 יחידות דיור (8 קומות).
נּבנה לארוגה בניין בן 6 קומות. מצידו השני, ממפלס דרך חברון אותו
-שלידו שנתנך השנף, הוא:בן 6 קומות. ליד שני הבניינים הללו ישנו שטח ציבורי רחב
ידיים. שלא ניתן"לבנות: כדוגמתו בּתוכנית המוצעת,
בית הנמובּהוא מבנה תש יחסיף; עם 6 קומות.
בניין בנק הפועלים שלידן הוא בגובה 6 קומות.
קומפלקס הוצות' רסקו בדו ך חבּרון 89 - 93 בגובה 6:קומות עם שטח ציבורי רחב-ידיים, מבנים הללן היה רווחי"לבעלי העניין, ורווחי לעירייה שהשיגה תוספת ארנונה, למרות
:בע צוִים:2,. שאר הפרויקטים כוללים מהחבים ציבוריים רחבי ידיים. ברור
של מאות יתיהות/דיור, מחייבת תוספת של שטח ציבורי רחב ידיים, אך זה אינו כלול
'מגדל מייקרת: את המבנה ותחזוקתו: במגדל, פועלות המון מערכות מאוד יקרות.
רה במגְל אמוּהה להיות זולה יותר כי ה'א:מנצלת את הקרקע טוב יותר, אבל
יקרה - גםיהקונסטרוקציה. וגם המערכות, המון מערכות - מים, אַנרגיה,
ף את: מערפות המגדל, בעלי הדירות פשוט לא יוכלו להרשות זאת
וצאה'החודשית מגיעה ליותר מאלף שקל לחודש: כל מִי שעוקב אחך הפרטומים רואה שחברות ניהול של בניינים גדולים אינן מתחזקות את המבנה פראוי, לרעת קְ וש עלות התחזוקה גבוהה, והיא אינה מתנבאעת, הופך המגדל בהדרגה >
ם. הקמה שלי מגדל עוני בלב השכונה, בוודאי שאיננה משפרת את רווחתת
ועניין היזם הקבלן וכו'. תחשיב של הקבל] הוא מול מגרש. חיזם לווות הנוספות לדיירים, אינן בכנסות פנימה לתחשיב: במסףי פוך נגד החלופות. הם רוצים למכור מהר ובְקלזת.. / מה/יש אינטףם כספי:בהקמת מגדל מבלי להתחשב ברווחת התושבים. בגיית חיטלי. השבתה וארטונה עתידיים, שיעשירו את קופת העירייה על חשבון רווחת
וחסרי אמצעים מול אילי ההון-זהיזמים. הועדה היא זו שאמזלה ותושבים מול בעלי העניין, תוך התחשבות בצרכים של הדיירים החדשים והדיירים
פונים: )מבקשים להנמ אתב המבנה באופן משמעותי ביותר כדי לשמר את רווחת חיינו.
פירושלים,
0. אם, למרות: הכל וובנה מגדל כל כך גבוה, בל-פך מזיק לתושבים, וצטרכו כול בעלי העגיין
להשתתף בחלוקת: יפיצויים הולמים לפל תושבי השכונה, על פי סעיף 7 אפל:5 פלל אחךמס"
שיהפוך את רזוחו הענק; להפסד; רצוי + למנוע זאת מלכתחילה.
1. מלברי, ושנם עוד תושבים הבים המתנגדים להקמת המגדל. מצורפת רשימף: הלקית-שלהם:
להלן רשימת 52 מתושבי השכונה המיע התנגדות לתוכבית זו:
שם , טלפון כתובת
| אדל העקב בוסבי 1[ 8 | הבדים 32
| א שפר | 7 | | 0 |+| שלום יהודה 28/25
אלן גרינברג ה שלום יהודה 3/4.
.| אסתר ודוד פיילכנפלד 6 | רבדים 96
אפרת בר אשר. > | | רבדים 38
אתי ודוד וכטפוגל 054-4940494 | רבדים 26
בנימין אלי וחנת. | 080-874-3365: | רבדים 36
בת שבעתיה 7 7 | | עין צורים 2.
גת וריימונד בן 9 אריה דוסטרובּסקי 9
דלית קיים רנד" 2" רּבּדים 29
דניאל וחגית גרינברג 2 | רבדים 29
דנאל סמך - 4 ₪
הגרייט כלב \ 2
| תגית גרינברג ה] 8 || רבדים 29.
| יונה שחר | 2 | רבדים 37 הו
ב ביטון .72 | 7061417 0 | דרך חברון 135
יעל בְהן | 60 "| רבדים 15
- פורסטנפברג: 3 רבדים 19
| מגי. אָווְנס 1-06 31 עין צורים 2
| מיטל ויעקב הנד | ה 9
[ מיכל רמבאו (מַרצדס) 1 || עו צורים 2
| מרים פין. 0006 אריה דוסטרובסקי 9/4
| מתיו קריגר-... דרך חברון 135 . -
|
| 6 :
| משה בר אשר. . ] \ 052-8782886 | רבדים 38
|
|
052-2656017 | רבדים 26/3
8" רבדים 39
5"
270
פנינה וצבי קובובסקי
ציפורה ומצל
וח טייב
להלן רשומת 8 מתושבי השפונה המבועים התנגדות זו
| שם
] בוסביב
אורי עופר" =
"אסמר ודוד .
דיו וריימונר
בן שושן
| דוד ואת
| הלית
קיים רגר
דמאל וחגית
ן גרינברגּ
הנאל שמך
3
) 3
"5%
41
אלי ונה בגומי] |
| יעל פורסטבברה |
טלפון. .
054-
7
8
220
050-
050-
| 6
050:86-
050-
2800001 |
0506-
ב
9%-
+4
060-
2
054-
22
| 052-
9%
080-
-
שלום י יהודה 2 900
ו שלום" יחודה
9 1
| להסטרובסקי
6 ₪7 חן
שלום החדה
המש ורתי
זפ 20 אפ
ב
א
2
מתימה ] 2 חתימה
תצתיר.:
553588 05% הרוה ואתי לחר ה
עלו לומך את האמת וכל אוה צפולעה לעונשיס חק ל
41 הננג ממש/ה תצהיר וח בתמיבתי להתנגדות? לתבנית מסי 101-0791867 ברוּב עלן +
2 בורושלום.
2 בל העובדות המופועות בהתננדות: המוגשת על מק ודועות ל מתייעה :
הידיע אועל בסוס:מסמפים הַנוּגְעלם להתנגדות. :
גחו שמ צן המומונלותוכןתצהגרי אמת,
=
יפמשה בר-אשך -מאשר בואתי כי בעם 4 5% בוצב/ת בפני 2 0004 + שי 4 מ , שהיהותכה/ה. עייר תוי שלעגל, ולאחר שתוהרתיה/ה.
ימי עליתה להפהלר" את האמת; בלבד פיעתהלהד צפרל/ה. לעונשים הקבועימן בחוק אטילא לקתעשה בן, אשר נבונות מאהרת/ה שלענל וחְתם/תיעלית בפני.
חתלמה + חותמ
% אאא 52 6 שר - תיברעל 200 רק 0 2
₪ ל ₪6
כ ביטון | בר-אשו
מ ש רד צורכי דין
070160 ששב 5 -ז83 הס)]ו
ע0\.ה81)0 ה6 עטסה
סח 5ה-ז89 סהפסוא
טח 810000 טסאבצ
עס ,ה6 חה 0ס> הס
ירושלים, אי טבת, תשפ"ג 7 ו
1 ,
2 0 6006 טוהפבשום
הנדון: התנגדות לתכנית מס' 101-0791467
רחוב עין צורים 2, ירושלים
מוגשת בזְחָ התנגדות לתכנית שבנדון, בשמי ובשם בת זוגי שחננו מתגוררים בסמיכות לפרויקט
| המתוכנן, רחוב רבדים 38 - כדלקמן:
1. אנו מתנגדים נחרצות לתכנית, אשר איננה מביאה בתשבון כלל את איכות חיי תושבי
השכונה הותיקה, כביכול כל האמצעים כשרים להשגת המטרה.
2. מהקָובר על מגרש"קטן, בשטח של 1.4 דונם ברוטו בלבד, עליו מבקשים להקים גורד
= שחקים, שיחטוס"-אור, שמש, נוף ואויר לעשרות בתי אב, לגרום לעומט בל יתואר על תשתיות השכונה הרעועות ממילא, להוסיף עוד מאות כלי רב שינועו בכבישים אשר צרים מלחכיל כבר חיוס את כלי הרכב הקיימיט והכל בשט הסמיכות לציר הרקייל שבנליתו לא נראית באופק וכבר הוכח שאינו מצמצם החזקת כלי רכב בידי משפחות.
3 כל בר דעת, שיסייר בשכונת בשעות הכניטה והיציאה אליה, ייווכת כי חיציאה והכניסה ממנח לוקחים כ דקות וצפונה בשעות העומס.
4 הוספת מאות כלל'רכב למצב זה, יהפכו את חיי תושבי השכונה לגיהינוס, כאשר מודגש בתכנית זו ובתכניות סמוכות כי כניטת ויציאת כלי רכב לא יבוצעו מרחוב דרך חברון אלא רק מרחוב רבדים.
5. רחוב רבדים ותרחובות הסמוכים לו הנס חלק משכונת ארנונה הותיקה המאופיינת
בבנייה נמוכה כאשר התבייע החלה על רחובות אלה הנה מחמירה ביותר בכל הקשור וָבָהּ הבנייה ולמסְָפר יחידות דיור.
6 לא ברור כיצד אפשר להתעלם ממאות בעלי נכסים, אשר שילמו ממיטב כספם על מנת לרכוש נכס ברחוב שמאפיין בנייח נמוכה בלבד, ובהינף יד מבקשים לבנות על ראשם גורד שתקים שיאיין את איכות החיים אותה ביקשו לעצמם.
7 באותת נשימה, לפגוע פגיעה אנושה בשוי נכסיהס ובאיכות חייהם אשר כמובן יבואו לידי ביטוי בהגשת תביעות מתאימות בהתאם להוראות טעיף 197 בחוק התכנון וחבניה,
תשכיה-1965, ככל שהתנגדות זו לא תתקבל.
8 רתוב' עין צורים הנו רחוב אופקי, החוצה למעשה את רחובות רבדים, רבנו פוליטי, בית הערבה וקורא הדורות ובין שני עבריו קיים שצייפ לרווחת התושבים.
..
הלל 5, ירושלים 9458105 | טלפון: 072.2764060 | פקס: 072.2764061 6 | 072.2764060 :ופד | 9458105 ח6 בפטש 55 |שווו 25
םתר ו |60ש3]- 0 0/1660 :₪11 ,
התנועה הצפוי. במקרה הזה המצב הפוך: הרחוב כבר קיים, ויש לתכנן א את נפח התנועה הצפוי באופן שיותאם לרחוב הקיים. גס צומת היציאה משלוס יהודה לציך גדי כבר קיים, ולא ניתן להעמיס עלו תעבורה נוספת. .
6. בהתחשב בלוחות הזמנים להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה, (תכנון ל- 2029 כאשר
הביצוע טרם החל) ניתן להניח שזו לא תהיה בשימוש אלא בעוד כעשרים שנה וגם אז ספק אם תגרום לזניחת אחזקת כלי רכב. אסור לבסס את תוכנית התעבורה בשכונה על רכבת שלא תיסע בשנים הקרובות, כיוון שהדייריט החדשים יגרמו. לתוספת עומס תַעבורתי שתגרום, קריסה של המערכת.
7. תושבי ירושלים, שבה תחבורה ציבורית איננה פועלת בסופי שבוע, לא *וותרו על כלי
הרכב שלהם, וממילא ישתמשו בהם בכול ימות השבוע. משמעות תוספת של מאות יחידות דיור בשטח השכונת שאיננו מתוכנן לתעבורה בהיקף כזה, תיצור עומס תעבורתל על תושבי השכונה הוותיקים, ללא התחשבות בצרכיט שלהם, גם כאשר הרכבת הקלה
תחיה בשימוש (בעוד כעשרים שנה). :
8. בתמליל הדיון מיום 19-09-2022, אמרה גבי הילח בכר: *י.... לא ניתן להיכנס עס רכב
: למעשה מדרך חברון, בגלל שזה כביש מאד מאד ראשי ובלל גם את הרכבת הקלה. אנחנו בחנו בכל דרך אפשרית איך אפשר למצוא פתרונות שבעצם לא יעמיסו על רתוב שלום יחודה גס את הכניסת לתנייה וגם את חמיקום של הטכסית, אנחנו בחנו את וה מכל כיוון אפשרי, זה המקסימום שיבולנו להציע ..
9. ברור למתכננים ולחברי הועדה שהתוכנית כפי שהיא כיום אינה מציעה פתרון לסבך
התעבורתי שהיא גורמת.
זָרון פשוט לסבך התעבורתי שלא הועלה : צמצום של מספר כָלִי הרכב באמצעות הקטנה משמעותית של מספר יחידות הדיור. והו כמובן הפתרון הנכון להורדת נפח התנועה.
1. בהתחשב ברמת הבעלות של כלי רכב פרטיים, שגדלה בישראל משנה לשנה, יש צורך של
למעלה ממקום חנייה אחד לכל יחידת דיור. המשמעות של תוספת מאות יחידות דיור, עס יחלדת חנייה בודדת לדירה, היא יצירת עומס חנייה ברתוב, וסתימת המעבר של כלי רכב שאמורים לנוע ברחוב.
הנחה. שתוספת של 10% מקומות חנייה לצורכי העובדים בקומת הַמטחר, הקונים יעים לשם, וחורי הילדים המביאיס את ילדיהם או אוספים אותם, תספיק. ברור שלא! אלא, אס כן, המרכז המסחרי שיבנה בבניין יהיה שומט.
3 כדו לא ליצור עומס חנייח, יש לשמור על היקף החניה המתוכנן, תוך צמצום משמעותי של מספר יחידות חדיור המתוכננות. .
גוד לתוכנית, תֶזו, בשכונת הפיל-בוקס (רחוב השופט תיים כהן) ישנט מגדלים עס חניונים פנימיים,. ובנוסף הנייה רבה לאורך הרתוב. רוב הדינר שס איננו במגדליס אלא בבניינים עד 10 קומות או 4 קומות. אין שס מסחר בכלל. למרות זּאת, כבר כיום החניה ברחוב מלאה, ובקרוב יחסרו מקומות חנייה אפילו שט. מכאן אפשר לחבקן שהיחס של מקומות חנייה ליחידות דיור של 1:1.1 יביא נזק לתושבי השכונה, והפחתה באיכות חלי התושבים.
5. המְוכנית האמורה מביאה נוק לתושבי השכונה, בשל היעדר תשתיות, הפחתה באיכות חיל
שָבים, וירידת שרך הרכוש, כפי שיפורטי.
6. חתוכנית האמורת מתעלמת מהשלכות המיקרו-אקליט שחיא יוצרת. בשנת 1 בוצע
עדכון לתקן הישראלי לבנייה ירוקה תי 5281 הכולל הערכת תנאי מיקרו אקלים בסביבות בנויות, נספת מיקרו אקלים בודק שני פרמטרים עיקריים: האחד, השפעת תכנון הבנייה על אקלים הרוחות במפלס הרחוב, השני,. הצללות בעקבות הבנייה
תוכננת .
7 הקמת המגדל המתוכנן יבנפרד, או הקמתו כתוספת לשורת מגדלים אחרים, תביא בווְדאות לשינולים במיקרו-אקלים שבשכונה, ולהרעת חיל התושבים" בה. עובדה זו
%
> הלל 5, ירושלים 9458105 | טלפון: 072.2764060 | פקס: 072.2764061 > 072.2764064 :8%? | 072.2764060 :ופד | 9458105 6 בפטזס! 56 וסוווף 5 ן.3.60!-סס.עט/טעע ן [ ד
9. דייר יונתן נתניאן, ראש המעבדה החדשה לחקר ביצועים סביבתיים בארכיטקטורה
(זכא) בטכניון, אשר עוסקת בפיתוח שיטות ממוחשבות להערכה טביבתית מרובת
מטְרִיס ישל 0 טיפולוגיות בנייה בישראל טוען:
רְמטרים נוספים. שצריכים לחיבדק הס האיכות הסביבתית בתוך המבנה, פוטנציאל ליצור אנרגיה, וכןך ההשפעה השלילית של המבנה על מיקרו-האקליט טביבו. ההשפעות השליליות של פרמטרים אלה בולטות לעין. מבחינת מיקרו-אקלים עירוני -- מגדלים משנים את המאזן סביבס. מגדלים גבוהים בסביבת מבנים נמוכים חשופים לעומסי רוח וגורמים למערבולות רוח לרגליהם. בנוסף, בתצורה המוכרת בארץ של מגדלים מחופיס בזכוכית -- הס מחויריס את קרינת השמש אל מבנים ושטחים פתותים הסמוכים להם, וכך תורמים להגברת החימוס העירוני. בהקשר זה לא ניתן לשכוח מקרה קיצוני במיוחד + שפוה משנת 5013: של יימגדל הווקי-טוקייי בלונדון. חוא גרם להקרנת קרני השמש על משטתיס ברחוב, דבר שגרם להמסת רכבים שחנו בקרבת מקום. בעקבות המקרה חבניין כוסה באופן זמני, ולאחר מכן הותקנה בו מערכת הצללה על קירות הזכוכית בסכומי עתק. אדריכל המצנה רפאל וינולי, הודה לבסוף שהדבר חיה נמנע לו הו מתבצעים ניתותיס סביבתליט בעת התכנון'.
0. עד כח לא נבנה, בתוך שכונה קיימת, אף מגדל מגורים לאורך נתיב הרכבת הקלה, לא
| ביְרְוְשַליס ולא בתל אביב. התקווה שהדיירים המתגוררים בטמיכות לנתיב הרכבת הקלה , תרו על.כלי הרכב שלהם איננה מבוססת (כי לא ניתן לבסס אותה).
1 שנל מגדלים, מסוג המגדל המתוכנן, גבנו באזור הפיל-בוקט ליד דרך חברון. שס נבנו המגדלים בשכונה שמראש הייתה מתוכננת לקליטת כלי רכב רבים. לצורך זה בנויה תשתית תעבורה רחבה, עס תשתית חנייה. אות אלה לא ניתן להקים בשכונה הקיימת.
2. המגדל המתוכנן, הופך את תושבי ארנונה לשפנים במעבדת הניסיונות של העיריה בבניית
| מִגְדלי מגוריט לאֶרֶך נתּיב הרכבת הקלה. אפשר לראות מראש את הקשיים שעלולים להתרחש, ובתכנון:צנוע, לחימנע מהם מלכתחילה. /
3. בתוכנית זו, היחס בין מספר *חידות חדיור לשטח המגרש, חוא חסר תקדים. היחס
הקייט בתוכנית ההתחדשות העירונית ברחוב שלום יהודה קטן משמעותית. היחס האמור בשכונת הפיל-בוקס, שתוכננה מראש, קטן בהרבה. שס ישנו מגרש ציבורי עצום במרכז השכונה, מה גם שבנוייס שם רק שני מגדלים, וכל שאר המבנים נמוכים בהרבה,
כדי 4 קומות. .
המתהס של עין-צורים 2, חוא קצה רחוב רבדים שכולו בנוי בבנייה נמוכח. אפילו אס מתוכננים מגדלים ברתוב שלום-יחודה, ראוי שהמעבר מבנייח נמוכת "למגדלי שלום-
יחודה יהיה הדרגוני, ומבנה חדש בעין-צורים 2 יחיה בגובה בינוני בלבד.
%
5. יש מקום לשיקול מחודש של גובה המבנה המתוכנן, היות שתוכנית האב להתחדשות
עירונית נעשתה ללא התתשבות בתושביסם, ואין לה מעמד סטטוטורי.
+1
5. התועלת לבעלי העניין בתוכנית : היום, הקבלנים, השמאים, עורכי הדין והאדריכלים רבה
- מ וד, בעוד שתושבי השכונה מקופתיס ונושאים בנזקי התוכנית לטוותי אמן ארוכים.
7 כל המעורבים בתוכנית עשויים להרוויח גס אס במקום מגדל גבוח, יבנה בניין בגובה סביר של 6 עד 8 קומות בלבד. לראייה, אפשר להתבונן בכול הבנייה החדשה שנבנתת
לאתרונה לאורך: דרך חברון. אין אף פרויקט שלא נשא רווחים רבים ליזם לקבלן ולכול
שאר בעלי העניין שבפרויקט. |
8. מלַבּד המגדל בפינת הפיל-בוקס, כול שאר המבנים החדשים באותה שכונה, נבנו בגובה
צנוע. כול'המבנים שס מקיפים שטח ציבורי פתוח ענק, שלא ניתן לבנות כדוגמתו בתוכנית המוצעת. בדרך חברון 131 שהוא שלום יהודה 42 ישנו בניין חדש עס 40 יחידות דיור (8 קומות). בפינת רחוב נחום שדמי נבנה לאחרונה בניין בן 6 קומות. מצידו השני, ממפלסי
דרך חברון אותו בנליך הוא בן 6 קומות.
הבניין שלידו שנחנך חשנה, הוא בן 6 קומות. ליד שני הבניינים הללו ישנן שטח ציבורי רתָב ידייםם, שלא ניתן לבנות כדוגמתו בתוכנית המוצעת.
הנציב
הוא' מבנה חדש יחסית, עס 6 קומות.
%-
"הלל 5, ירושלים 9458105 | טלפון: 0 | פקס: 072.2764061 41 <> | 072.2764060 :ופד | 9458105 675860( 56 |שוו 5 60.צ8!- טפ.ששעטעש | |ס6.ששה!-00 01/1666 :63
.9
.0
.1
2
83
64
.5
.6
.7
בנייו בנק הפועלים שלידו הוא בגובה 6 קומות.
קומפלקס חוצות רסקו בדרך חברון 85 - 93 בגובה 6 קומות עס שטח ציבורי רחב ידיים.
כול אחד מהמבנים הללו היה רווחי לבעלי העניין, ורווחי לעירייה שהשיגה תוספת ארנונה, למרות שנבנה בחיקף צנוע.
בניגוד לתוכנית בעין צורים 2, שאר הפרויקטים כוללים מרחבים ציבוריים רחבי ידיים.
ברור שתוספת של מאות יחידות דיור, מחייבת תוספת של שטח ציבורי רחב ידיים, אך זה אינו כלול בתוכנית זו.
כידוע, חקמת מגדל מייקרת את המבנה ותחזוקתו: במגדל, פועלות המון מערכות מאוד יקרות. לכאורה, בניית דירה במגדל אמורה להיות זולה יותר כי היא מנצלת את הקרקע טוב יותר, אבל בעצם היא הרבה יותר יקרת - גס הקונסטרוקציה וגם המערכות, המון מערכות -- מים, אנרגיה, תנועה, מעליות, וביטחון.
כאשר יהיה צורך להחליף את מערכות המגדל, בעלי הדירות פשוט לא יוכלו להרשות ואת לעצמם כלכלית. ההוצאה החודשית מגיעה ליותר מאלף שקל לחודש. כל מי שעוקב אחר הפרסומים רואה שחברות ניהחול של בניינים גדולים אינן מתחוקות את המבנה כראוי, לרעת תושבי הבניין. כאשר עלות התחזוקה גבוהה, והיא אינה מתבצעת, הופך המגדל בהדרגה לשכונת עוני -- סלאם. הקמה של מגדל עוני בלב השכונה, בוודאי שאיננה משפרת את רווחת התושבים הוותיקיט בשכונה.
התוכנית כדאית מאוד לבעלי העניין היום הקבלן וכוי. תחשיב של הקבלן הוא מול מגרש.
היזם קונה מגרש, והקבלן בונה בניין. העלויות הנוספות לדיירים, אינן נכנסות פנימה לתחשיב. בנוסף יש להם אינטרס הפוך נגד החלופות. הס רוצים למכור מהר ובקלות.
גם לעירייה עצמה יש אינטרס כספי בהקמת מגדל מבלי להתחשב ברווחת התושבים.
בניית מגדל מתורגם לחיטלי השבחה וארנונה עתידיים, שיעשירו את קופת העירייה על חשבון רווחת התושבים.
תושבי השכונה עומדים דליס וחסרי אמצעים מול אילי ההון והיומים. הועדה היא זו שאמורה לייצג גס את התושבים מול בעלי העניין, תוך התחשבות בצרכים של הדיירים החדשים והדיירים הוותיקים בשכונה.
אנו פונים ומבקשים להנמיך את המבנה באופן משמעותי ביותר כדי לשמר את רווחת חיינו בירושלים.
אם, למרות הכול, ייבנה מגדל כל כך גבוה, וכל כך מגיק לתושבים, יצטרכו כל בעלי העניין להשתתף בחלוקת פיצויים הולמים לכל תושבי השכונה, על פי סעיף 197 או כל הוראת דין אחרת, מה שיהפוך את רווחי הענק, להפסד. רצוי למנוע ואת מלכתחילה.
מלבדנו, ישנסם עוד תושבים רבים המתנגדים לתכנית זו.
הלל 5, ירושלים 9458105 | טלפון: 072.2764060 | פקס: 072.2764061 1 9% | 072.2764060 שד | 9458105 חס!בפטזס! 56 |6 הו₪ 5 )ועט | [(-19%60- כ 0160 :1ה >
|עקצרם? |/
אבּיה.
| 0
% | <-
6 || הבדים 38
2 | רבדים.269
רבדים 99
\ ען צָורים 2
צבדים 38
-הבדים 15
פרימו לוי |
| והבדים 7
75427 | רבדים 12 ָּ |
| הב פוליסי | ל" ומש חק
| הדי 39 | |
. לליק 4%
- בי
9% 35 %
יונה שחר
יעל ביטון :
יעל כהן
יעל פורסטנברג
מגי אוונס
מיטל ויעקב רנד
מיכל רמבאו (מרצדס),
מרים פיין
משה בר אשר
מתיו קריגר
פנינה וצבי קובובסקי
ציפורה ומצליח טייב
קורנליה ואן קותן
ראקל הרים
רבקה ומאיר שקד
רובי ויעל כהן
רחלי רוזנצוייג
רחמים ושהין זייני
רינה כאליי:
רנטה ויאיר הרים
| שירל וג'ף סייח
שרה וגרשון הרשקוביץ
תמר טוביה
2"
|"
ס, 0
3
06"
1
("2006
("06
7"
שר
5"
0
2225"(
2"
8"
9
7"
9
"1
רבדים 37
דרך חברון 135
רבדים 15
רבדים 19
עין צורים 2
רבדים 29
עין צורים 2
אריה דוסטרובסקי 9/4
רבדים 38
דרך חברון 135
רבדים 26/3
רבדים 39
עין צורים 2
עין צורים 2
רבדים 38
רבדים 15
פרימו לוי 7
רבדים 37
רבדים 12
רבדים 23 :
רבנו פוליטי 9
רבדים 35
רבדים 39
בברכה,
--.. רחמים זיב
א
שה
שקיפות במנהל הציבורי בורושלים 0
%
ירושלים, 28 דצמבר 2022 6
9
לכבוד .
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה
מחוז ירושלים
מרחי שלומציון המלכה 1
ירושלים 94146
- באמצעות דוא''ל בלבד -
8
הנידון: כתב התנגדות לתכנית מס' 101-0791467
(התחדשות עירונית עין צורים, ירושלים)
בהתאם לסעיף 100 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה -- 1965 (להלן - ייתחוקיי) ובהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי נוהל בהתנגדויות לתכנית, טמכויות חוקר וסדרי עבודתו), תשמ"ט-1989 (לחלן: -- ייתתקנותיי) מתכבדת 'ירושלים שקופה' - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע'יר) 580619179 (להקן - ייירושלים שקופהיי ו/או ייהמתנגדת'), הרב נתן קרמר, ת.ז. ********* (להלן -- ייהרב קרמריי) (להלן ביחד - 'יהמתנגדיט'י) להגיש התנגדותי לתכנית שבכותרת (להלן - ייהתכנית').
במסגרת התנגדות זו מתבקשת מהוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - ירושלים (לחלן: - ''הוועדה'') לדחות את התכנית ואת אישור ומתן תוקף לתכנית שבנדון, וזאת בהתאם לטעמיס ונימוקים המפורטיט לחלן.
המען לצורך התנגדות זו הינה רחוב תכלת מרדכי 8/23, ירושלים (אצל הרב נתן קרמר)?.
ואלו הס הטעמיט והנימוקים להתנגדות:
אי התכנית הופקדה בניגוד לדין בעקבות פגמים חמורים בפרסום ההודעה על הפקדת התכנית
1. | הפקדת התכנית לא פורסמה בייעיתון נפוציי כהגדרתו בהודעת שר הפנים מיום 30.4.2014!, וזאת בניגוד
לדרישה הקבועה בסעיף 89א לחוק ובסעיף 1א(א)(2) לתוקן;
: כלל ההדגשות אינן במקור, אלא אס ציון אחרת ע"י החיימ. נספתיס המצורפים לכתב ההתנגדות, מהווים חלק בלתי נפרד מההתנגדות.
המתנגדת עומדת על קבלת החלטות והודעות מועדת ערר בדואר רשום, כנדרש לפי הוראות הדין בעניין (בין היתר סעיפים 12ב(ג) ו-68בָא)
לחוק בשינוים המתייביס). כמוייכ בהתאם לתקנה 2(3) לתקנות התכנון והבנייה (משלות הודעות והתלטות בדרך מקוונת), תשעי'ו-2016 מודיעה המתנגדת בזאת מראש, כי גם במידה שחהמתנגדת או מי מטעמם יישלתו בעתיד פניה מקוונת למוסד התכנון בעניין הנידון, הם עדיין לא מוותרים על החובה שנקבע בחוק (ככל שנקבע), כי יש לשלוח את ההודעה או ההחלטה בדואר רשום.
* הפרסום אחרון לפי סעיף 1א(ב) לתוק עיייישר הפנים היה ביום 30.4.2014, ילקוט הפרסומים מספר 6796, עמוד 5279, די באייר התשעייד.
מעריב הבוקר אינו נמנה ברשימה.
עמוד 1 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ד) 580619179 רח' תכלת מדדכי 8/23, ירושלים ן טל: 02-5689500 :01 | פקטס: 02-5609501 :אהץ
שקיפות במנהל הציבורי בירושלים
2 | התכנית פורסמה בעיתון אל-סינארה המופ בצפון המדינה, החוק לא קובע קריטריונים לפרסום בעיתון בשפה ערבית, עס כל זאת אין הגיון לפרסם תכנית במרחב ירושלים בעיתון שלא מופץ במרתב ירושלים.
3 | לא פורטמה ההודעה בדבר הפקדת התכנית על שלט במקוסם התכנית בכיתוב בשפח הערבית, וזאת בניגוד לדרישה הקבועה בסעיף 89א(ב) לחוק.
4 | לא פורסמה ההודעה בדבר הפקדת התכנית על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר, ואת בניגוד לדרישה הקבועה בסעיף 89(ב) לתוקי. יש נותן טעם לפגם בטענה זו, כי במסמך הוכחות הפרסום בלוחות המודעות מופיע שפרסמו הודעות בדבר אישור התכנית בהתאם לסעיף 117 לחוק במקום בדבר הפקדת התכנית בהתאם לטעיף 89 לחוק.
5 | ודוק, פרסום על ידי הצבת שלטים ועל ידי תליית הודעות בלוחות מודעות בשכונות הנוגעות בדבר אינו עניין של מח בכך, כי חלא המחוקק בסיפא לסעיף 1ג(ב) לחוק קובע כי יימועד הפרסום באתר האינטרנט לא ישפיע על מניינן של תקופות לפי חוק זה הנמנות ממועד הפרסוסיי, ואילו בדרכי פרסום אחרות לא מצא המתוקק לקבוע כן.
6 | פרסום השלטים והודעות בלוחות המודעות מתבצעות בדרך כלל על ידי חברות חיצוניות ולא על ידי רשות ציבורית, ולכן לא עומדת להם חזקה בדבר כשרות פעולותיה. לחברות חיצוניות חלו אין להם עניין בפרטוס התכנית ובהזמנת שכניהם להשמיע את התנגדותם ולפיכך אין להעדיף את גרסתם על פני גרסת המתנגדים, כשלפיהס הוצב שלט במקום התכנית ונתלה הודעות בלוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר כנדרש על פי חדין
7 | בשלטים שפורסמו לא מופיע הפרטים של השינויס, כנדרש לפי תקנה 5(ב)(2) לתקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), תשס"ד-2004.
8 | לנוכח כל האמור לעיל, התכנית הופקדה בתוסר טמכות וטרם הופקדה כדין.
9 המתנגדים גילו בדבר הפקדת התכנית בימים בודדים עובר תום תקופת הפקדת התכנית, כך שההעדר פרטום כדין פוגע בוכות הטיעון של המתנגדיט ובאפשרות שלהם לערוך התנגדות כראוי וכנדרש תוך כדי צירוף חווייד
העיתון ייישראל פוסטיי הוטגר ואין כל סמכות להכיר בעיתון 'ימעריב הבוקרי" כמחליפו. מה גם שהתוק קובע כי שר הפנים יפרסם ברשומות יימדי שנח', בהעדר פרסום כאמור, הוועדה אמורה להפעיל שיקול דעת בעניין, ובמכלול השיקולים שלה, היא אמורה לתת את הדעת גם למה שהחוק קובע בסעיף 1א(א)(3) לחוק במיוחד שגם לפי סעיף האמור טרם נקבע ע"י שר הפנים עיתון מתוך רשימה למרחב תכנון מקומי דנן. ברי כי העיתונים הנקראים על ידי רוב או חלק גדול מהאוכלוסייה הגרים בירושלים אינם העיתונים שהתכנית פורסמה בהם. הדבר נכון שבעתייס עות שמגזר החרדי אינו קורא עיתונים שלא מהמגור ולא חשופים לאינטרנט והדרך היחידה להפיץ מודעות הם בעיתונים שהם קוראים.
הפרסום לא נועד דווקא שיהיח מתנגדים יהיה מי שיהיה, וברגע שהיה מתנגדים, ניתן לומר כביכול הואיל שהיה מתנגדים יצאתי ידל חובתי, כי הפרסום נועד גס כדי שהוועדה תקבל תמונה מלאה מאת ספקטרוס של תושבי העיר והשכונה על כל גווניה, לשם שמיעת עמדותיהס ודעווניהס על התכנית (לעומת העמדה של היום והגורמים בעירייה) ובכך תהיה כל הנתונים הרלוונטיים והתמונה מלאה בפניה עובר לקבלת הכרעות והחלטות בעניין, במיוחד עת מדובר במגדל שאמור לחיות תקדים בשכונה בעקבות ההשלכות הנובעות מאישור התכנית בשינוי אופי ומרקס השכונה.
+ ראו בגייץ 501/85 דב חייט ואח' נ' שר הפנים, מ(?) 259 (1986) בעניין חשיבותו של פרסום בלוחות המודעות בשכונה.
* ראו הייש .66066 04 300418 !סמ לעיל.
עמוד 2 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע'ד) 5806194179 דחז' תכלת מרדכי 8/23, ידושלים | טל 02-5609500 :[10 ן פקט: 02-5609501 נאגון
ב.
.10
1
2
.3
.4
.5
.6
שקיפות במנהל הציבודי בירושלים
מומחים. אי מילוי אחר דרישת החוק בדבר פרסום הפקדתה של תכנית, הנו פגם חמור היורד לשורש העניין?.
לנוכח האמור שומרים המתנגדים על זכותם להגיש ולהשלים טענות וחווייד.
התכנית טותרת התכנון מתארי סטטוטורי לעיר, תכנית נקודתית חייבת להיגזר מתכנון מתארי סטטוטורי
התכנית סותרת באופן משמעותי בכל הפרמטרים (שטחי בניח, תכטית, גובה, מספר קומות, קווי בניין, וכו)
את התכנון המתארי הסטטוטורי המאושר לשטח מושא התכנית (כולל תכניות 5166 ו-5166ב -- ראח סעיף 1 (15) ו-(16) להוראות התכנית) ואף את התכניות הלא סטטוטוריות המשמשים כמסמכי מדיוניות למוסדות התכנון (כגון: מדיניות הבינוי לאורך ציר הרקייל, תכנית אב שכונתי, תכנית מתאר 2000 וכדומה)
ובאופן פרטני נפחי הבינוי המוצעים בתכנית אינם מתאימים למדיניות הבינוי לאורך ציר הרכבת הקלה, מדיניות נפתית עד 10 קומות בשל גודל המגרש, ולמדיניות תכנית האב לשכונה.
תכניות נקודתיות כמו תכנית דנן חייבים להיגזר מתכנון מתארי סטטוטורי, ולא ממסמכי מדיניות שהם סוג של הסדר חלופי לתכנון סטטוטורי, יחיה מה שיהיהז ובוודאי אין מקום שתיגזר מחלל ריק תכנוני כמו תכנית דנן.
האמור נכון שבעתלים, בו בומן שבמקביל מקודם תכנית נקודתית מכוח תכנית אב במלוחד לאותו אזור.
האמור נכון במיוחד כי התכנית אינו מציעה המענה לצרכים הציבוריים גס לפי מה שנקבע בתכנית אב שאומצה לא מומן.
מקום בו החקיקה המסמיכה יוצרת הסדר ממצה, אין לאפשר לרשות המנהלית לקיים כל הסדר חלופי, שכן היא אינה מוסמכת לכך (יהיו טעמיה טובים ככל שיהיו)".
לפיכך לא ניתן לאשר תכנית נקודתנית החורגת מהתכנון הסטטוטורי מכוח הסדר חילופי, בו בומן שחוק התכנון והבניה יוצר הסדר מלא, מקיף וממצה לקביעת חיררכיית התכנון ועקרונות התכנון. הסדר זה כולל איזונים ובלמים בין מעורבות של גורמים אזרתייס שונים ורשויות שונות, במדרג המקומי, המחוזי והארצי.
ההסדר מגשים את זכות הטיעון, מצמצם את החשש מפני שבי רגולטורי ומבטא את עקרונות הפומביות ותשקיפות. מטעם וה, פסק בית המשפט העליון באופן קונסיסטנטי כי לא ניתן לסטות מההסדר הקבוע בחוק התכנון והבנית, תוך יצירת מסלולים חלופייט להבניית שיקול הדעת התכנוני
ההסדר הממצה ושלילי שבו ציווה המחוקק לקבל הכרעות תכנוניות לתכניות מתאריות, היינו על דרך עריכתה ואישורה של תכנית, היא הדרך המגשימה את - תכליות דיני התכנון והבניה ומטרות ההליך התכנוני
* ראו הייש .66060 ₪01 003818 הסט לעיל.
ז לעניין זה ראו חוויד מאת פרופ' ערן פייטלסון שצורפה כנספת לבקשה להצטרף כידיד בית משפט ע"י בייכ עו"ד חביב שפר מטעם המטה המאבק לבינוי שפוי (עייר) בעתיימ 40952-06-21 רגבי ואח' ני הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז ירושלים ואח' (ייעניין רגבי")
15:08 8
* עמד על כך כבוד השופט (כתוארו אז) גרוניס ברעייא 4990/05 ממן יעקב ו-80 עוררים אח' נ' עיריית הרצליה (נבו 07.10.2009) (לחלן:
יעניין ממןי)).
* על הלכה וו שב בית המשפט העליון וחזר בדניימ 4753/19 עיריית הרצליה נ' הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (נבו 06.05.2021), (להלן: 'יהלכת אפולוניה'') (ובנוסף, ראו בגייץ 288/00 אדט טבע ודין-- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, נה(5) 673 (2001).
עמוד 3 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ך) 580619175 דח' תכלת מדדכי 23/פ, ירושלים | טל: 02-5609500 :[16 | פקט: 02-5609501 ואג
7
9
.1
2
.3
.8
שקימות במנהל הציבורי בירושלים
ובכלל זח איטוף מלוא והנחת כל התשתיות העובדתיות והרלוונטיות הנוגעים לתכנית בפני מוסדות התכנון וגורמים הרלוונטיים בעניין, פרסום מסמכים ושלבי ההליך, שקיפות בהליך התכנוני, קבלת החלטות על ידי מליאת הוועדה (לעומת החלטות המתקבלות על ידי ועדות משנה המורכבות מ-3 אנשים בתכניות נקודתיות), מתן הזכות לציבור להשתתף בהליך בשלב ההתנגדויות, זכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין כתוצאה מאישור תכנית ומנגד חלוקת העושר שנוצר כתוצאה מפעולה תכנונית באמצעות תשלום היטל השבחה,
מטרות האמורות לעיל אינם נענות במלואן ואף לא בחלקן בגיבושן ובעריכתן של מסמכי מדיניות כזה או אתרים אשר עליהן מסתמכים מוסדות התכנון לקדם ולאשר תכניות נקודתיות, לכן גם לו בשביל כך מסמכי מדיניות אלו אינם יכולים לשרת כתחליף לתכנית מתאריות סטטוטורית אפילו בדיעבד, מה גם שבעניינינו התכנית אף אינה עומדת בקריטריונים של אף ממסמכי מדיניות החלות על המגרש מושא התכנית כמפורט להלן.
רק באופן חריג רשאי מוטד תכנון לסטות מהתכנון מתארי הסטטוטורי או ממסמכי מדיניות, אבל אך ורס מטעמים ראולים ועניינייס ובנימוקים מוגבריס המצדיקים את זאת?! אשר ברי שאין בעניינינו.
גס במקום שהחקיקה המסמיכה אינה יוצרת הסדר ממצה, עדיין יש לפנות לבחינת היקף סמכות העוב המטורה בידי הרשות המנהלית. בהתאם להלכה הפסוקה, לא ניתן לעשות שימוש בסמכות עצר על מנת לפגוע בוכויות חוקתיות כגון זכויות קנייניות ובאינטרסים מנהליים מוגנים'י כגון אכות הטיעון ובמיותד ביחס להשפעות ופגיעות שונות הנובעת מהתכנית על כלל העיר כגון יצירת מחטור בשטתים ציבוריים והעמסת תנועתית.
במקרה דנן מדובר בפגיעה קשה ללא סמכות בזכויות מוגנות ובחריגה קיצונית מסוג הפעולות שניתן לבצע מכוח טמכויות העזר, לנוכת טוג הפעולות התכנון שיש להם השפעה רוחבית עם השלכות רוחבית על שכונת שלמוות בעיר ואף על העיר כולה.
כמו כן וכפי שיפורט, אין יכולה הועדה המחוזית לעשות שימוש בסמכויות העזר שלה לפי סעיף 17 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 לשם קידום תכנית לא טטטוטורית קבועה, כי ניתן לעשות שימוש עס סמכולות עזר, אך ורק כאשר לא מעוגן בחוק הסדר ממצה ושלילי המסדיר באופן מובהק את סמכויות הרשות, וזאת לא המקרה בענייננו כי בחוק מעוגן הסדר ממצה כאמור. ,
לא זו אף וו, אלא סמכות עור יכולה לחיות רק סמכות הנלווית לסמכות עיקרית, ולא יכולח להיות סמכות בחלל ריק כמו בענייננו, שאין בסיס לסמכות זו כדי שתהיה נלווה לסמכות עיקרית.
יימסמכי מדיניות'י שממנו נגוּרים תכניות נקודתיות בירושלים, אינם משמשים כייגשריי (מדיניות מעבר)
לתכנון מתארי סטטוטורי כי חרי אינם מתוכננים ככלי להטמעת עקרונות תכנון עד לקביעת תכנית סטטוטורית כאמור לעיל, אלא הס מתוכננים כתחליף לתכנון מתארי סטטוטורי וקבועיי, כך שגם מטעם זה לא ניתן להסתמך עליהם מכוח סמכות עזר. \
ראו לעניין זה עעיימ 9156/05 משה גרידינגר נ' מריוס ושרון ראפ (נכו 10.06.2008); עעיימ 4573/12 עו"ד שמואל פיינגולד נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים (נבו 22.12.2013), הדברים נאמרו ביחס למסמכי מדיניות והדברים יפים בקל וחומר בעניינו.
ראר: בגיצ 3 ועדת המעקב העליונת לענייני הערבים בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, סא(1) 1 (2006).
ראו עמדת המדינה, עיריית ירושלים וחוועדה המקומית לתוייב ירושלים בעניין רגבי.
וראו גס תשובת מחלקת חופש המידע בעיריית ירושלים מיו 22.12.2022 למסי פניה 8104.
---- 3 --- 801/88861601 11/0818 090 18 06. רצוצר// :פעוות
עמוד 4 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179 רח' ותכלת מרדכי 8/23, ירושלים | על: 02-5609500 :]16 | פקס: 02-5609501 :אה
64
5
.6
.7
.8
9
.0
שקיפות במנהל הציבורי בירושלים
יפים הדברים של כבי חשופט אי רובינשטיין ואשר השופטת אי חיות הסכימה להערותיו שנאמרו למעלה מעשור בעעיימ 3683/05 אוריה תשקעות חדרה בע''מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (נבו 11.12.2006) :
'*מסכים אגי לפסק דינו של חברי השופט גרוניס. אבקש להוסיף, כי הפרשה דנא חשפה - כפי שכתב חברי -- מצב לא תקין בתחום התכנון במרחב של חדרה, קרי, קיומה של תכנית מופקדת לאורך כמעט מחצית *יובל, שמזה עת רבה אין כוונה כי תיכנס לתוקף. לעומת זאת תתכנית המאושרת -- היא מאושרת, לשון אישור, אך אין האינטרט הציבורי
מאושר, לשון אושר - היא בת 65, מעולם אחר מכל בחינה. ציינתי זאת
בדי לבוא למטרת הערה זו, והיא הפניית תשומת לבו של מינחל התכנון במשרד תפנים לצורך לבדוק אם מה שאירע כאן מתרחש גם במקומות אחרים, על התוצאות הבעייתיות האפשריות, במשאבים ציבוריים ופרטיים של זמן וכסף, לרבות משאבים שיפוטיים. אס ייבדק הדבר ויטופל הטעון טיפול, אולי ייצא מן העז מתוק'י.
דבריט אלו יפים גט ביחס לתכנית מתאר 62, הגם שטרם עבר 65 שנה מאז שאישרו תכנית מתאר <6, עדיין עבר קרוב לאותו מספר שנים וליתר דיוק 62 שנה מאז שלא עדכנו תכנית המתאר לירושלים.
האמור מתבטא היטב בתכנית מתאר 2000, על אף שלא הופקדה, עדיין השקיעו הרשויות בתכנית וו משאבים ציבוריים רבים, בנוסף קיים השלכת רוחבית כתוצאה מאי אישורה כמפורטת בהתנגדות צו, ויש גס הכבדות כבדות על הציבור הרחב תרתי משמע, כי כתוצאה מהעדר תכנית מתאר סטטוטורית משקיעים יומים משאביט רביט לקדם תכניות מפורטות נקודתיות וכן המתנגדים הנדרשים להשקיע כל פעם מחדש משאבים רבים להגיש התנגדויות והליכיס אחרים כנגד ההחלטות מוסדות התכנון לעומת התנגדות אחת שהם היו יכולים להגיש לתכנית מתאר סטטוטורית.
יימסמכי מדיניותיי נועדו להבטיח שקיפות ואחידות של הפעילות השלטונות, מעל ומעבר לנקבע הסטטוטורי וכמסמך נלווה לאמור, ולא להיפך, אמנם בשנים אחרונות עושים מוסדות התכנון שימוש וניצול לרע עם יימסמכי מדיניותניי הללו, עד כדי כך שהם התגלגלו והפכו למכשיר פוגעני וכתחליף לדרישה הסטטוטורית, במקום שיחיו כנלוות לנקבע הסטטוטורי, כך שיימסמכי מדיניותי' הללו איבדו את הקשר המשפטי ואת הרציונל שעמד בבסיסם. /
מסמכי מדיניות הללו מייצרים בפועל מצב תכנוני חדש כך שלאט לאט הס משנים למעשה את פני ועיצוב העיר לחלוטין בהקמת מגדלים ו/או בהוספת שטחים ויחייד וכדי ללא תכנון כולל, ללא שיתוף ציבור אמיתי ומבלי שיש לציבור חתמונה מלאה של התכנון כולל והתשתית העובדתית כדי להביע את דעותס ביחס להשפעה הסביבתית ובלי שגורמים הרלוונטיים האמונים על כך יוכלו לתת את הדעת להשפעה טביבתית הנובעת ממצב התכנוני החדש ובלי שגורמים הללו שקלו האם הדבר אפשרי מבחינת כושר נשיאת של שטחים ציבוריים ותחבורה, תשתיות שונות וכדי על ידי הנחת תשתית עובדתית בפניהם לכך.
כאמור לעיל, מסמכי מדיניות הללו לא עברו תהליך של שיתוף ציבור כלשהו, הנחת תשתית עובדתית הרלוונטית והעדכנית (ולמעשה, באופן מוקשה, למסמכי מדיניות הללו יש מעמד נורמטיבי גבוה יותר מזו של תכניות מופקדות, הגם שמעמדס הנורמטיבי - נמוך יותר).
הטענה כאילו מסמכי מדיניות הללו עבור תהליך של שיתוף הציבור על ידי המינהלייס הקהילתיים מופרכת לגמרי והם לא יכולים ולא מייצגים את תושבי השכונה או את האינטרסים של תושבי השכונה שכן ראשית, מדובר בשיתוף הציבורי מלאכותי שאינו מוכר בתוק התוייב, שנית, גס לעמדת אלה שהם כן יכולים לייצג את תושבי השכונה (ואיננו סבורים כן) הרי בעת גיבוש מסמכי מדיניות הללו לא התקיימו ברוב מינהליים
עמוד 5 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבודי בירושלים (ע"ד) 580619179 רח' תכלת מדדכי 8/25, ירושלים | טל: 02-5609300 :101 | פקס:02-5609501 וצהן
1
.2
.3
.6
5
.6
.7
.8
שקיפות במנהל הציבודי כירושלים
קהילתיים בחירות דמוקרטיות לנציגים בהנהלה ובעתיימ 34560-06-21 אללו ואח' נ' עירית ירושלים ואחי
הוחלט על ידי בית המשפט בהטכמה כי:
'ימינהל קהילתי שלא התקיימו בו בחירות דמוקרטיות לא יהא רשאי לייצג את תושבי השכונה והעירייה לא תהא רשאית לקבל ממנו חוות דעת, גם לא בעל פה, בעניין המייצג את תושבי השכונה.
אין באמור כדי לגרוע מאפשרות העירייה להתייעץ עם עובדי העירייה החברים באותם מינהלים קהילתיים בלא שהתייעצות כאמור תחשב כקבלת עמדת תושבי השכונה בעניין נשוא ההתייעצות''.
מה גס, שבעת גיבוש ממסכי מדיניות של מדיניות בינוי לאורך ציר הרקייל העלו רוב מינהליים קהילניים את הבעיות של תשתיות ציבוריות ותחבורה ולא חייתה כל התייחסות או מענה או מענה קונקרטית במסמכי מדיניות הללו.
למנהלייס הקחילתייס אין מעמד סטטוטורית כלשהו והם לא השופריס הסטטוטוריים מטעם הציבור, נציגי מינהליים הקהילתיים הס לא נבחרי ציבור בלשון המעטח.
נציגים הללו הס נציגים מטעם העמותה שמומנת על ידי עיריית ירושלים ולכן הם מחיובים לשרת את האינטרסיסם של העירייה בלבד ולה בלבד ואין להם חובת נאמנות כלפי תושבי השכונה, מעמד הציבורי שלהם חנו בדרגה יותר נמוכח מעמותה ציבורית רגילה שאינו ממומן על ידי העירייח.
מעולם לא נערכו בחיית לא במהלך התכנון של התכניות של הרקייל ולא במהלך גיבוש מטמכי המדיניות.
הרקייל טרם הוקמה וכעת היא רק על הנייר באופן תאורתי, ולא ניתן לרתום את העגלה לפני הסוטים.
השיטה לאשר תכניות נקודתיות בלי תכנון כולל בראיה רחבה וסטטוטורית פוגעת קשות בעיקרון השוויון ומחייבת את מוטדות חתכנון לאשר בכל השכונה מושא התכנית את אותם מאפיינים שאושרה בתכנית דנן, על אף שיתכן שהשלכותיה והשפעותיה יכולים להיות שלילית על הסביבה, או למצער במידה שלא יאשרו מנימוקים האמוריט, הרי אז אישור תכנית דנן פוגע בחלוקת המשאבים הציבוריים באופן שוויוני.
בירושלים נוצר כאוס רב מול ריבוי מסמכי מדיניות (כמו הבניה לאורך הרקייל, תכניות אב שכונתיות, ותכניות להתחדשות עירונית ותכנית מתאר ירושלים 2000), בשל העדר היררכיה ברורה בין התכניות והחרגות שונות מהן. ,
אישור התכנית להפקדה, הפקדת התכנית ואישור התכנית למתן תוקף אינט עומדים באמות המידה של עמדת המדינה שנקבע בחווייד של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרתי) בדימוס עו"ד ארז קמיניץ מיום 1 19 שהמדינה כפופה לה.
הערת ראש עיריית ירושלים לדוייח מבקרת העירייה 532020 קובעת כי קיים מחסור של למעלה מ 5,000 כיתות לימוד בעיר ירושלים,
12022 6/00/1908 11/0/06 0 שיר :פפוותן.
*ו 01 הערות-ראש-העירייה-שכירת-מבנים-עבור-מוסדות-תינוך-במזרת-העיר/11/06018/29324 וטטות. הז 8310 נתט | ארצצר// יפעוות.
עמוד 6 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ר) 580619179 רח' תכלת מרדני 8/23, ירושלים | טל: 02-5609500 :61 | פקס: 02-5609801 ואגץ
.0
1
.2
3
46
5
שקיפות במנהל הציבודי בירושליט
לירושלים אין היתכנות*י כלשהי לממש שטחי חום שלה באופן מיידי, כי לרוב שטחי חום בעיר אין תכניות מפורטות, כך שלא ניתן להוציא מכוחס היתרי בניה, כן אין לעיריית ירושלים כל תכנית להכין תכניות מפורטות עבור שטתים הללו באופן גורף.
שטחים החומים בירושלים מהווים רק 3.17% מכלל השטחים בעירזי, כולל בתי חולים אוניברסיטאות וכוי, (לשם השוואה עיר תייא עומד על 60%.?יי עס מספר שנתוניס לגיל הצעיר בחרבה יותר מאשר תייא).
אישור תכניות נקודתיות הללו מבלי מתן פתרונות לתשתיות הציבוריות, לתחבורה וכוי ומבלי לתת את הדעת להשפעה הסביבתית הנובעת מתכניות הללו, הורסים את העיר, ולא ניתן לנמק כל פעם שכל תכנית ותכנית היא רק תכנית נקודתית ולכן ההשפעה הטביבתית היא מזערי, משל למה הדבר דומה?':
''תני רבי שמעון בר יוחאי - משל לבני אדם שהין יושבין בטפינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודה תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב
ועושה! אמר להם: מה אכפת לכם! לא תחתִי אני קודח: אמרו לו:
שהמיט עולין, מציפין עלינו את הספינה!"י
אכן, מצאנו מימרות חזייל מתקופת בית המקדש כמו יימעולס לא אמר אדם לחברו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושליטיי ויימעולס לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושליסיי:, אמנם כל האמור מדובר בלינה אחת או שתיים, ולא במגורי קבע, כך שגם על זה לא ניתן להסתמך שאולי הבעיות שהתכנית תייצר תפתרו מעצמה, כי אנחנו בירושלים!
לסיכום, ברי כי לנוכח האמור התכנית הופקדה בחוסר סמכות וכן אישור ומתן תוקף לתכנית תהווה חריגה מסמכות של הוועדה, כי כאמור הפעלת שיקול הדעת המנהלי בידי הרשות נעשה אך ורק במקום בו החקיקה המסמיכה אותה לפעול או משאירה לה את הכוח לבחור בין אפשרויות שונות של פעולה או של אי פעולה ואולם, מקום בו הדין כפי במקרה דנן, מכתיב לבעל הסמכות אפשרות פעולה אחת בלבד, אין תוא יכול לסטות ממנת.
אישור ומתן תוקף לתכניות נקודתיות (כולל תכנית דנן) בהעדר תכנית מתאר סטטוטורית עדכנית בהתאמה, מהווח למעשה עקיפת החוק וחותר תחת מטרת החוק והתוצאות מכך נראים היטב בבעיות התכנוניות בעיר כדוגמת מחסור החתמור בתשתיות ציבוריות כגון שטחים ציבוריים (מבונים ופתוחים) בעיר כולה בכלל ובשכונת מושא תכנית דנן בפרט.
*: ראו ערר (ועדות ערר - תכנון ובנייח ירושלים) 1110/20 *יירושלים שקופת'י - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים ואת' נ' הועדת המקומית לתכנון ובניה ירושלים ואת (נבו 0) עתיימ 51917-09-20 שהוגשה בעניין נמשכה ע"י העותרים, לאור המלצות ביהמייש ג ראה והשווה ההבדל בין היעדר תשתיות ציבוריות לבין היעדר היתכנות תכנונית לכך בערר (ועדות ערר - תכנון ובנייה מרכז) 1037-02-18 מי-טל הנדטה ושירותים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון (נבו 22.10.2018) בראשות דר. רוזנבלום, עו'יד.
תשובת מתלקת חופש המידע בעירית ירושלים מיום 22.12.2022 למסי פניה 8104.
"1-4 ער ער// :פסוזנן.
* תשריט תכנית 2000.
*' הוראות התכנית מס. תא/5000.
ויקרא רבה פרשה די.
* אבות דרבי נתן, פרק לייה (א); אבות ה(ה).
עמוד 7 מתוך 17
זרושלים שקופה - שקיטות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ד) 580619179 רח' תכלת מרדני 8/23, ירושלים ן טל: 02-5609500 :701 ן פקט: 02-5609501 יאגע
7
.0
.1
8
שקיפזת במנהל הציבזרי בירושלים
העדר הנחת תשתית עובדתית נאותה
ההחלטה להפקיד התכנית התקבלה מבלי שהונחה בפני מוסדות התכנון התשתיות העובדתיות, הרלוונטיות והעדכניות לאזור בכלל ולתכנית דנן בפרטג.
בהלכת אפולוניה?? קבע בית משפט העליון בין היתר ובתמצית כי לא ניתן להחליט בדבר הפקדת תכנית על בסיס תמונת נתונים חלקית עובר להחלטות ולהפקיד תכנית על בסיס תשתית עובדתית חטרה. פגמים אלו גורמים לכך שמוסדות התכנון לא נדרשו להכרעות תכנוניות מהותיות בהליך קבלת ההחלטות, וניטלו עוקצו של מכשיר ההתנגדות באמצעותו מממש הציבור את זכותו להשתתף בהליך התכנוני. עוצמתם של פגמים הללו, מצדיקיס את ביטול ההחלטות בדבר הפקדת התכנית ואישורה.
בעניינו הופקדה התכנית על בסיס תשתית עובדתית חטרה ומבלי שכל הנתונים הרלוונטיים והעדכניים הנדרשים להפקיד התכנית הוצגו בדיון לוועדה, כי תכניות נקודתיות הללו עוקפיס למעשה את הדרישה של הוראות החוק לתכנון סטטוטורי מתארי, כך הנושאים ועניינים של השפעה כוללנית על הסביבה וכוי נופלים ביו הכסאות או שנשאריט לטיפול לשלב מאוחר יותר עובר לאישור התכנית במקרה הטוב או שנשארים ללא פתרונות במקרה כלל הרע.
דחיית קבלת הנתונים התיוניים לשלב מאוחר פוגעות בעקרונות השקיפות, בשיתוף הציבור העומדים ביסוד ההליך התכנוני ובתובה למתן וכות התנגדות אפקטיבית.
במקרה דנן המדיניות בינוי לאורך ציר הרקייל מאפשרת לגזור באופן רשמי מתכנית רקייל תכניות נקודתיות בהם גם לא נערכים תסקירי השפעה על הסביבה, כי מוסדות התכנון טוענים שתכנית נקודתית לא נדרשת סקר השפעה על הסביבה כי השפעה זניחה, כך נוצר מצב שמוסדות התכנון עוקפיס את הוראות החוק של עריכת תסקיר השפעה על הסביבה ביחס לבינוי העתידית לאורך ציר הרקייל, ולפיכך העיתוי האחרון לערוד את הסקר השפעה על הסביבה הינו בעת הליך התכנוני של התכנית שהוא בעצם התכנון המתארי הסטטוטורי לפני תכנית מפורטת ונקודתית הנגזרת ממדיניות בינוי שמבוססת על התכנית, ולכן יש חובה לעמוד בדרישת הוראות החוק לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה במסגרת התכנית, לא ניתן לאחוז החבל משני צדדיו כדי לעקוף את דרישת הוראות החוק.
בעניינו לא די שלא הונחו בפני הוועדה התשתית העובדתית הרלוונטיים והעדכניים לשכונה הכוללת לשם ראייה כוללת אלא לא הונחו התשתית העובדתית הרלוונטית והעדכנית אף לתכנית נקודתית דנן, כפי שפורט להלו.
לשם דוגמא להלן טבלת השטחים הבטיסים (בלי שטחיט עבור שירותי חירום בריאות וכוי) הנדרשיט עבור הצרכים הציבוריים הנובעים מהתכנית על פי המדריך להקצאת שטחים ציבוריים שיצא לאור מאת מנהל התכנון. השטחיט הציבוריים המוצעים בתכנית רחוקים מלטפק הצרכים הללו.
יחייד לפי נפש | סה''כ נפשות | שנתון חינוך
114 5 27 20%
1 עתיימ 15694-06-20 שומרי הסף התנועה להגנת ערכי שלטון החוק (עייר) ואח' נ' עיריית חיפה ואח' (פורסם בנבו, 23.12.20)
ואטסמכתאות המובאות שם ובמיוחד פסי 79. שם מדובר בגיבוש מדיניות, הדבר קל וחומר לגבי הליך אישור תכנית סטטוטורית.
2 דניימ 4753/19 עיריית הרצליה ני הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (נבו 06.05.2021), (לתלן: '/הלכת אפולוניה ").
עמוד 8 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ד) 580619179 דח' תכלת מרדכי 8/23, ירושלים | טל: 02-5609500 :101 | פקס: 02-5609501 :אגץ
3
6
5
ד
שקיפות בנמנהל הציבודי בורושלי
ביתות מעונות 1.|0
ביתות גנ''י 21
ביתות לימוד 1.2
סה''כ כיתות לימוד | 12.83
צרכי דת (במייר) 10
שצ''ים (בדונם) 24
כיתות מעונות = 3 שנתוניס/20 ילדים לכיתה/שיעור השתתפות 50%.
כיתות גנייי = 3 שנתוניט/25 ילדים לכיתה/שיעור השתתפות 100%.
כיתות לימוד = 12 שנתוניס/27 ילדים לכיתה/שיעור השתתפות 100%.
צרכי דת (במייייר) = 3.8 לנפש כולל מסדרונות, עורת נשים ומבלי מקווה גברים (פרוגראמה עירונית של בתי כנסת לפי הרב יצחק הנאו, מנהלת מבנה דת בעיריית ירושלים (ראו עמוד 253 לתמלול דיון ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית ירושלים מספר 2018055, תאריך ישיבה 25.10.20 בתכנית 101-0401976).
שצייפ (בדונס) (5 מ"ר לנפש).
החישוב הינו לפי 5.5 נפשות במשק הבית שהיא המספר הממוצע בעיר ועל פי מדריך הקצאות שטחים לצרכי ציבור שיצא לאור מאת מנהל התכנון.
הוועדה המחוזית דנן תמיד עושה הפרדה מגזרית, לשם דוגמא הפרוגרמה לשטתי ציבורי בתכנית אב עבור מתחם התחנה הישנה בעיר שאושרה על הוועדה בשנת 2019 מבוססת על אוכלוטייה הכללית בלבד בנימוק כי התחשבו בשכונות המקיפות אותה, בשיטה זו חייבת הוועדה המחוזית להתחשב עס פרוגרמות המותאמות לאוכלוסייה החרדית בתכניות בשכונות המאוכלסות עס מגזר החרדי כמו שכונה מושא התכנית. למותר לציין כי גם הבניה אמורה להיות תואמת לאוכלוסייה החרדית שזה כמובן כולל גובה הבניה חיתכנות תכנונית למרפטות סוכה וכדי.
בהעדר תכנון סטטוטורי כולל לא ניתן לקבוע ולדעת באמת כמה שטתי ציבור חטרים בשכונה ובעיר ההיצע וביקוש של השטחים הללו בשכונה ובעיר כולה, על הוועדה המחוזית מוטלת לקבוע על שטחי ציבור הנדרשים על בסיס תכנון כולל סטטוטורי ולא על בסיס מה הקביעה של המחלקה למדיניות תכנון של עיריית ירושלים, במיוחד כאשר מדיניות שלה חסרת כל בסיט נורמטיבית אלא על בסיס מויימ בין המתלקה לבין חיוס, הבסיט אינה מפורטת, אינה עולה עם מדיניות התכנון הארצי בהתאם למדריך של מנהל התכנון, אינה ניתן לתקיפה על ידי המתנגדים במסגרת ההתנגדות לתכנית ולפיכך פוגע בזכות התנגדות של המתנגדים.
למצער מחויבת הוועדה המחוזית כרשות מנהלית לעמוד בתדריכיס שהם קבעו לעצמם בעניין.
לסיכום, לנוכח כל האמור ברי כי התכנית הופקדה בחוטר סמכות וכן אישור ומתן תוקף לתכנית תהווה חריגה מסמכות של הוועדה, כי רשות אינה יכולה להפעיל שיקול דעות בהעדר הנחת תשתית עובדות, רלוונטית ועדכנית. אישור ומתן תוקף לתכנית מבלי הנחת תשתית עובדתית הרלוונטית, מהווה למעשה עקיפת תחוק.
התייחסות פרטנית לפגמים בתכנית דנן
עמוד 9 מתוך 17
ירושלים שקזפה - שקיפות במנהל הציבורי בידושלים (ע"ר) 580619179 רח' ונכלת מרדכי 8/23, ירושלים | טל 02-5609508 :161 | פקס: 02-5609504 ואגען
.7
.8
2
.6
.0
שקיפות במנהל הציבודי בירושלים
אין היתכנות לכבאות בתכנית בעקבות החשמול בציר הרקייל.
סעיף 6.3(ו) להוראות התכנית הינו בניגוד לחוק, כי החוק מאפשר ואת רק במקרקעין שטרם חולק.
אי קביעת הוראות ברורות וקונקרטיות בדבר נטיעת עצים
התכנית אינה קובעת באופן ברור הוראות בדבר נטיעת עצים בשלב התכנוני, העדר קביעת הוראות ברורות וקונקרטיות ביתס לנטיעת עצים (כמות העצים לנטיעה בשלב יישום התכנית, גודל וסוג העצים, מיקום העצים וכו) והשארת העניין כתנאי למתן החיתר בניה או היתר אכלוס או מילים עמומים כמו ייככל הניתן'י ובעצם השארתה לשקייד מחלקת שפייע שבעיריית ירושלים שולל למעשה את שיתוף הציבור בעניין כה חשוב, חוטאת למטרת המחוקק בסעיף 151(ה) לחוק וחוטאת לעקרונות התכנון והבנית.
ברי כי לסוגיית נטיעת עצים יש השפעה שלילית משמעותית על הסביבה, פגיעה קשה בטבע העירוני ובתשתיות הלכתיות של העיר וממילא באיכות החיים של תושביה כך שסוגיה זו אמורה להיות מוסדרת במסגרת התכנית ולא בשלב יישום התכנון.
זכות עמידה של כל תושב ותושב העיר
בעמותת ירושלים שקופה יש חברים ממגוון שכונות בעיר ועמדותיהס האישית מיוצגת על ידי המתנגדת.
בהיעדר תכנון מתארי סטטוטורי עומד לכל תושב ותושב העיר ובמיוחד כשמתכניות הללו נגוריס תכניות נקודתיות למגדליס למגורים ללא תכנון כולל בראיה כוללנית ואשר פוגעים בשטחיים ציבוריים בעיר כי לא מפרישיס מספיק שטחי ציבור.
האמור גם גורם לשינוי ולעיצוב פני העיר, כך שהתכנית מייצרת בפועל מצב תכנוני ושלד עירוני חדש לעיר מעמיסה על התשתיות הציבוריות של העיר ומייצרת עומט תחבורתית ותנועתית בעיר בבחינת יינעשת (תכנית) ונשמע (הבעיות הנובעות מהתכנית לאחר מכן)יי וכאמור לא היה ולא יהיה כל הודמנות לתושב העיר להתנגד אי פעם להיבטים ולנושאיס הללו, ולמעשה מדובר בשלב הסטטוטורי היחידה (טרם פני העיר משנה את פניה) שיש לתושב העיר להתנגד.
לא ניתן לומר לתושב איך אתה נפגע ממה שמתכננים בצד השני של העירו הלא אתה גר במרתק רב או במרחק של 100-200 מי ממקום התכנית! ובעת גיבוש מדיניות תכנונית לתכניות נקודתיות בעיר אומרים לתושב העיר שכעת אין הודמנות להתנגד, כי כעת לא קיים הליך סטטוטורי לכך או בעת ביטול הליך תכנית מתארי שכונתי אומרים לתושב שהמוסד התכנון אינו מחיוב לערוך ולאשר תכנון מתארי סטטוטורי לעיר או לשכונה"", כך שנוצר מצב שאי פעם יש לתושב העיר הזדמנות להתנגד לתכנון ולעיצוב פני העיר ולהשפעות הסביבתיות הנובעות מתכניות הללו (ראו סעיף 42 לעיל).
5 ראו תשובות המשיבות בעתיימ 40952-06-21 רג/בי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז ירושלים ואחי, וכן פרוטוקול הדיון מיום 19.1.2022.
עמוד 10 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבודי בירושלים (ע"ר) 580619179 רח' תכלת מרדכי 8/23, ירושלים | על: 02-5609508 :[16 | פקס:₪2-5609501 וצגץ
4
שקיפות במנהל הציבודי בירושלים
ייוכות הטיעון בהליך התכנוני רחבה יותר באופן משמעותי מזכות הטיעון בחליך המינהלי. תוצאה זו חיא פרי מגמה מובהקת הן בחקיקה הן בפסיקה. החקיקה חיזקה את זכות הטיעון במסגרת תיקון מסי 73 לחוק (משנת 2005) שקבע חובה לפרסם את דבר הפקדתה של תכנית על גבי שלט באתר*?; תיקון מסי 80 לתוק (משנת 2007) שקובע את החובה לנהל פרוטוקול ולהקליט את ישיבות מוסדות התכנון ולפרסם אותם באינטרנט*?; ותיקון מסי 86 (משנת 2008) שקבע הוראות בנוגע לנתונים שיש לכלול בהודעת הפקדה*:, וחובת פרסום תכניות באינטרנט"?. תיקון מסי 101 הרחיב אף הוא את זכות העיון ואת החובה לפרסם מסמכים שונים הנוגעים להליך התכנוני באתר האינטרנט"ל.
הפסיקה אף היא תרמה את חלקה במספר פסקי דין בראשית שנות ה-2000 אשך הדגישו את חשיבותו הרבה של הליך ההתנגדויות בהליכי התכנון, כחלק מייעקרונות התשתיתיי של דיני התכנון והבניה ובהם עקרון השקיפות ושיתוף הציבור. בבגייצ 288/00 קובע בית המשפט כי יידין התכנון והבנייה בונה עצמו (בין השאר)
על שני עקרונות תשתית האחוזים וקשורים זה בזה לבלי הפרד: עיקרון השקיפות ועיקרון שיתופו של הציבור בהליכי אישורן של תכניות... זכות זו להתנגדות שואבת כוחה מחובת ההגינות המוטלת על הרשות ומבטאת היא עיקרון יסוד ולפיו אין פוגעים בזכות או באינטרס לגיטימי של אדם בלא לשמוע אותו תחילה...
נוסיף עוד זאת, כי שיתוף הציבור בקבלתן של החלטות מהווה שלוחה לעיקרון הדמוקרטי המקובל, בייחוד כך בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה המשפיעים במישרין על היחיד ועל הכלליי.
הוסיף בית המשפט בעעיימ 10112/02 ופירט על אודות עקרון השקיפות ועקרון הדמוקרטיוציה שחולשיס על דיני התכנון. על עקרון השקיפות אומר בית המשפט כי נגזרים ממנו חובות משנה שונות ובהן מתן פרסום ופומביות למעשי הרשות ולהחלטותיה, וכן חובת פירוט וקונקרטיזציה. מעקרון הדמוקרטיזציה של חליך התכנון גוזר בית המשפט את החובה לשתף את הציבור בהחלטות תכנוניות ולקיים הליך התנגדויות אפקטיבי. בבג'ייץ 4128/02 הגדיל בית המשפט לעשות והעלה את האפשרות (הגם שהשאיר אותה בצריך עיון)
ולפיה ניתן לכלול את זכות הטיעון במסגרת הזכות להליך נאות כחלק מכבוד האדם ובכך להעלות אותה לדרגה של זכות תוקתית.
בית המשפט הדגיש את חשיבות שיתוף הציבור וזכות ההתנגדות דווקא בהליכי התכנון יותר מאשר בחליכיס מינהליים אחרים. כך בעעיימ 10112/02 אומר בית המשפט כי: יישיתופו של הציבור בממשל נודעת לו חשיבות ממעלה נעלה בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה, והרי המדובר הוא בחיי היומיום של היחיד ושל הכלליי.
הוועדות המהוזיות אי פעם פרשו את סעיף 3(100) בפרשנות המצומצמת, כי מדובר כביכול ברשימה סגורה.
לעניין פרשנות בסעיף 3(100) לחוק ראו דברי כבי השופט פרופי ודר. דן ביין סגן נשיא סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס בהייפ (חיי) 30012/97 אדם טבע ודין - אגודה ישראל להגנת הסביבה ג' הועדה
המקומית לתכנון ובניה - נהריה (נבו 11.02.1999 :
''ככל שהדבר נוגע לפניה לביהמייש לעניינים מנהליים, אין היא מוגבלת רק לגופים המנויים באופן ספציפי בטעלף 100 לחוק, שכן הגופים הנזכרים באותו סעיף בפטקאות הקטנות, מוזכריט על דרך הריבוי ואין הס באים להגביל את משמעותה הרחבה של הרישא לסעיף המדבר על '/צד מעוניין... הרואה עצמו
בפגע'י. :
יצוין, שעוד בבג''\ 524/75 הריאל נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה, פד'יי ל(1) 741, 737 מול ז' הוכרה זכות העמידה שלעותרת ציבורית לבג'יץ בעניין של תכנית מתאר מקומית, למרות שלא הגישה התנגדות
א סעיף 89א לחוק
*: סעיף 48ד לחוקן.
+ סעיף 92 לחוק.
ז סעיפים 52[ג), 54(ב), 88(ב), 118 לחוק.
5 סעיף 6א לחוק.
עמוד 12 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים (ע"ד) 5806194179 דח' תכלת מרדכי 8/25, ירושלים ן טל: 02-5609500 :[710 | פקס: 02-5609501 ואגץ
שקיפזת במנהל הציבורי בירושלים
לפי טעיף 100 לחוק באשר למועד שבו ניתן היה להגיש התנגדויות, טרם אושר מעמדה לפי טעיף 0 לחוק.
פס'ד זה ניתן עוד בתקופה שזכות העמידה היתה מצומצמת הרבה יותר כיום ואם ב'יסביבה משפטית'י כמו ששררה אז הוכרה זכות העמידה שלה עותרת, אין סיבה שלא להכיר גם במעמדם של עו"ד שנושא איכות הסביבה קרוב לליבס, שכן אחרת יש להניח שהיו חוזרים בהש מהעתירה לאחר שהמשיבים הודיעו שהם רואים בעוה''ד את בעלי דברם עם כל הסיכוניט הכרוכים בכך'י. :
ראו עוד דברי כבי השופט פרופי ודר. דן ביין סגן נשיא סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוט בהייפ (חיי) 30012/97 אדם טבע ודין - אגודה ישראל להגנת הטביבה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - נהריה
(נבו 11.02.1999):
''נראה לי, כי דין טענותיהן של המשיבות באשר לזכות העמידה של העותרות להדחות. ואלה נימוקי:
בענין זה אין לי אלא לחזור על הנאמר בהחלטתי מיום 6.3.97 ולהדגיש כי הנטיה בשנים האחרונות לגשת לשאלת זכות העמידה בגישה רחבה וליברלית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לעותרים ציבוריים ובנושאים בעלי אופי ציבורי מובהק ושיש להם חשיבות לשלטון החוק (ראה בג''צ 94/2148 גלברט נ' יו'/ר ועדת החקירת לבדיקת אירועי הטבח בחברון פדייי מ''ח (3) 578 , 579 , 595 ; בג'יצ 80/511 גליא נ' הועדה המקומית לתו''ב מחוז חיפה פד'יי לייה (4) 477 , 480 בין ה' ל-י'; בגייצ 81/1 שירן נ' רשות השידור פדייי לייה (3) 365 ; כן ראה ה.פ. 96/524 אטד נ' הועדה המחוזית לתו'/ב חיפה (לא פורטט); וראה לאחרונה ממש עי/א 2, 97/29122; 97/2965 אחים עופר ג' גליקמן ואח' (טרם פורסם) פיסקה 11). מכאן, שיש להכיר במעמד העותרות.
אטד כוללת בין מטרותיה את קידום שמירת הסביבה במישור המשפטי החינוכי חקיקתי וציבורי (ראה נטפח ע/1 לעתירה). העמותה כוללת בין מטרותיה את שיפור איכות הטביבה והחיים בנהריה. ברור שבעמותה יש לה זכות לתבוע ולהתבע (ט' 8 לחוק העמותות) והיא מוסמכת להגיש תביעות בכל שהדבר
כרוך במימוש מטרותיה.
חברי העותות 2 הס תושבי נהריה ובתור כאלה, יש להם ענין בגישה חופשית לחוף הים ושהבניה בסמוך לחוף תעשה אך ורק במגבלות החוקיות.
אין לקבל את עמדת המשיבות כי רק מי שמתגורר בסמיכות לפרויקט ורואה אותו מחלון או מרפסת ביתו, יש לו אינטרס לגיטימי לגבי אופי השימוש והבינוי בסמוך לים. חוף הים הוא משאב לאומי וציבורי. מה גס שהפרוייקט מוקם על מקרקעי יעוד כתגדרתם בסעיף 107 לחוק המקרקעין.
אינני סבור שרק מי שזכאי להגיש התנגדות לפי טעיף 100 רשאי לזכות במעמד של עותר ציבורי. אמנם בדרך כלל מי שזכאי להגיש התנגדויות לפי טעיף 100, רשאי גס לעתור לביהמייש לעניניס מנהליים, אך אין להטיק מכך היפוכו של דבר שמי שאינו יכול להגיש התנגדות, אין הוא יכול להגיש עתירה מנהלית,
אין כל חשיבות לכך שבעת הוצאת ההיתר העמותה עדיין לא היתה קיימת. התוצאות של מתן ההיתר אינן חד פעמיות, אלא הולכות ומתמשכות ולכן היתחס שבין מועד מתן ההיתר ומועד הקמת העמותה, אינו רלבנטי.
העתירה שלפנינו מכוונת בעיקרו של דבר נגד מוסדות התכנון בענין הנוגע לתכנון ובניה. ההיבט הציבורי הוא אשר עומד במרכז העת*רת ועצם העובדה שלמי מחברי העמותה יש גם אינטרס אישי לכשעצמה אינה משנה לענין זה.
עמוד 13 מתוך 17
ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבודי בירושלים (ע"ד) 580619179 רח' תכלת מרדכי 8/25, ירושלים ן טל 02-5609500 :]70 | פקט:02-5609501 וצגץ
שקיטות במנהל הציבודי בירושלים
אני סבור, שלמרות שלכאורה ניתן היתר בניה הרי מה שעומד במרכזה של העתירה היא שאלת התאמתת של התב''ע לתמ'/א 13 וכל יתר השאלות הן אינצידנטליות לשאלה זו ולכן ראויה התובענה שבפני להתברר בדרך של עתירה מנהלית.
אינני סבור שבמסגרת הליך זה עלי להכנט למסילות צדדיות הנוגעות להליכי קבלת ההחלטות בעמותה.
אט מישתו מחברי העמותה טבור שמשהו פגום בדרך קבלת ההחלטות בעמותה, הוא רשא להעלות את השאלה לדיון בהליך משפטי נפרד (השוה ה.פ. 96/5264 הניל). יי
בפטק הדין בעניין בלומנטל" נדונה החלטה של עיריית רחובות להקצות קרקע לעמותה מסוימת לשם הקמת מרכז רוחני קחילתי. תושבי השכונה עתרו כנגד ההחלטה בין היתר בטענה שלא נשמעו לפני קבלת ההחלטה.
בית המשפט קיבל את העתירה, אך הלך צעד רחוק יותר מההלכות שנקבעו על ידיו עד לאותו פסק דין. הוא לא הסתפק בקביעה כי העירייה הייתה צריכה לפרסם את ההחלטה הצפויה לתושבי השכונה שעלולים להיפגע ממנה. הוא קבע שהיה צריך לפרסם את כוונת ההקצאה גס לציבור הרחב כדי לברר האם יש:
יימעוניינים נוטפים שבידס להציע הצעות לשימושים שונים בקרקע לצרכי ציבוריי העומדת להקצאח.
בית המשפט ביסס את קביעתו לא רק על חובת הרשות לתת זכות טיעון למי שעלול להיפגע, אלא גם על חובתה לאטסוף תשתית עובדתית מלאה בטרם קבלת ההחלטה. בכך פרץ בית המשפט את מסגרת שיתוף הציבור שחייתה כבולה קודם לכן לעיקרון שזכות הטיעון ניתנת רק למי שעלול להיפגע במישרין מההחלטה, ופתח את ההחלטה לשיתוף ציבור רחב יותר, שהרציונל שבבטיטו נובע מחובת האיטוף של תשתית עובדתית. בהחלטה זו הרחב בית המשפט את חובת השימוע הציבורי כך שתחול על כל מי שיש לו הצעות חלופיות להצעת ההחלטה של הרשות, יכולה לשמש בסיס לחובת שיתוף ובפועל על הציבור הרחב כולו.
למעשח קבע בית משפט העליון את אותו עקרונות בעעיימ 10112/02 אדם טבע ודין-- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז ירושלים, (29.12.2003) (פסי 26-31
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]