ישיבת שימור אתרים מס' 48 · סדר יום ועדת שימור מס' 48 02.08.26.pdf

1

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7799

נתונים כלליים

כתובת עין כרם 90

שם המבקש יובל תאודור

סיבת הפניה תבע

מספר תכנית 1543610

סמכות מקומית

איש קשר במחלקת השימור ה. אדריכלות אלונה נפתלי גוש חלקה בשלמות

30838 34

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: הרחבת שני מבנים היסטוריים ותוספת קומה מעל הקרקע ומתחת לקרקע.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית מחוץ לעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי ✓

כרטסת

מבנה היסטורי ✓

מבנן מיוחד

לא מסומן ✓

מצב מוצע: הריסת סככות ומבנים מחומרים קלים שאינם בהיתר, הרחבת שני מבנים היסטוריים

תוך שינויים בחזיתות המבנים, תוספת קומה אחת מעל הבינוי הקיים ותוספת קומה אחת מתחת לבינוי הקיים עבור חניות וממ"דים ועקירת 5 עצים בתחום החלקה.

תיאור המצב הקיים: בחלקה 34 בגוש 30838 קיימים שני מבנים היסטוריים, המבנים הוקמו בין

השנים 1920-1930 בשכונת עין כרם מחוץ לגלעין הכפר ההיסטורי, המבנים נבנו בסגנון בניה כפרי ערבי בהמשכיות לכפר על מורדות נחל עין כרם ואפיינו את התפתחות השטח החקלאי והטרסות.

המבנים חד קומתיים בעלי גג שטוח, מחופים באבן בעיבוד מוטבה.

הפתחים צרים ומקושתים לחלקם סורגים מקוריים ותריסי ברזל.

למבנים חצר היקפית, 5 עצים (ע"פ סקר עצים) ובור מים בצמוד למבנה .2 תכניות מאושרות ותכניות קודמות בשטח התכנית:

-2610 בינוי של שתי קומות, עד 250 מ"ר ליחידת דיור קיימת וחניה תת קרקעית עד 15 מ"ר ליח"ד.

היתרים: לא נמצאו היתרי בניה.

ועדת שימור:

המלצת וועדת שימור מס' 48 לאשר את התכנית בתנאים הבאים:

התקבל נספח בינוי מעודכן במערכת תכנון זמין ב-22.07.26 לאחר שניתנו הנחיות מהמחלקה ב-

.07.07.26

להלן ההנחיות:

1. על המבנים ההיסטוריים המופיעים בתכנית 2610 כמבנים לשימור להיות מסומנים כמקובל

בסגול.

2

2. מוצע גגון זכוכית להכנסת אור מעל מהלכי המדרגות, הגגון אינו פוגע במרקם אך החיפוי האפשרי

ע"פ תכנית 2610 הינו חיפוי לוחות עץ או חצץ, לא יותר זיפות גגות במשטח העליון של הגג.

יש לקבל אישור מהיועץ המשפטי.

3. גובה המעקה חורג מהמותר בתכנית 2610 יש להיצמד להוראות התכנית סעיף 7ז': "במקרים בהם

אין שימוש בגג לא יותר כרכוב מעקה בולט מעל משטח הגג בגובה העולה על 40 ס"מ."

4. ביחידה 1 מוצע גגון זיז מעל הכניסה, סעיף 7ט' "לא תותר בנית גגוני זיז מעל המבנה, תותר

כניסה מקורה ע"י הקומה העליונה" יש להתאים את התכנון להוראות.

5. החניה המוצעת צומצמה משמעותית אך עדיין חורגת מהמותר בתכנית 15 מ"ר של חניה מקורה

לכל יח"ד, יש לצמצם את החניה ע"פ המותר בתכנית סעיף .25

6. יש להציע פתרון לחדר אשפה ומערכות טכניות בתחום הבינוי החדש ע"פ מדיניות מהנדס העיר.

7. בהוראות התכנית יש להוסיף את ההוראות הבאות:

א. בסעיף 6.1.2.4 יש להוסיף הוראה על שיקום טרסות בתחום החלקה ו/או שייפגעו במהלך

העבודות.

ב. תנאי למתן היתר בניה יהיה: אישור תיק תעוד, אדריכל שימור מלווה, ערבות בנקאית וכתב

התחייבות למחלקת השימור ונספח פרטים כחלק ממסמכי ההיתר.

3

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7480

נתונים כלליים

כתובת יואל ,14 כפר השילוח, בית ישראל

שם המבקש יוסי ישראלאשוילי

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1507615

סמכות מחוזית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30086 245

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: תוספת 2 קומות למבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף (2 קומות

עליונות מאוחרות מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף)

ליצירת מבנה חדש בן 6 קומות וגג שטוח מעל מרתף.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (בית ישראל)

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור לא נכלל ברשימת שימור

מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים .1972 מפה היסטורית )1936 תיק תיעוד תיעוד מקדים (שפירא אדר', מאי )2026

התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 2.7.26

מצב מוצע: מוצעת תוספת 2 קומות למבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף (2 קומות

עליונות מאוחרות מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף) ליצירת מבנה חדש בן 6 קומות וגג שטוח מעל מרתף.

מצב קיים: מבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף: 2 קומות עליונות מאוחרות

מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף.

הערכת משמעות האתר:

מבנה היסטורי קיים מתקופת המנדט שנבנה בסגנון מודרניסטי פשוט (על שרידי מבנה מוקדם יותר מן התקופה העות'מאנית שכנראה נהרס ברעידת האדמה של שנת )1928 הכולל שרידי בור מים קמור ששולב במבנה ההיסטורי ומשמש למסחר בקומת הקרקע וקומה ראשונה למגורים, המאפיינת את הבניה בשכונת הבוכרים. למבנה חשיבות כחלק מההתפתחות ההיסטורית ורצף סגנונות הבניה הקיימים לאורך רחוב יואל. במבנה השתמרו חלל בור המים, החזיתות וכן חדרי המדרגות

תכנית מאושרת בתוקף: 4383 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים מיוחד

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30086ג)- אזור מגורים :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד

היתרים:

:16.3.2014 היתר :2006/0220.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים :13.4.2015 היתר :2006/0220.01 חידוש היתר

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות

תיאום תכנון: לא בוצע

4

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדת מס' :48

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. שימור: במבנה השתמרו בור מים מקורי קמור וכן חזיתות היסטוריות בקומות התחתונות למוצע

בבקשה יש להוסיף להוראות התכנית גם הוראות לשימור ולהגנת החזיתות וחלל בור המים וכן תנאי להיתר עריכת נספח פרטי השימור בחזיתות ובור המים.

ב. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (4 קומות בלבד) או להעביר אישור

ממח' תכנון העיר לגובה הבינוי המוצע.

ג. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט

עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש, כן יש לשמור על חלל קמרון בור המים ללא כל פגיעה קונסטרוקטיבית- יש לקבל אישור מח' שימור לקונסטרוקציה החדשה, שתהיה כמובן פנימית בלבד.

ד. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש

המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות.

ה. ממ"דים: יש להתאים עיצוב חלונות חדרים מחוזקים/ממ"דים לסביבתם ההיסטורית ניתן להציע

פתח מאורך או דמה.

ו. צמחיה בוגרת: יש להעביר חוו"ד אגרונום באשר לעצים הקיימים בחלקה, לשמרם ולשלבם בתכנית

המוצעת ככל וניתן, בתיאום עם מח' שימור.

ז. תשריט: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.

ח. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת בור המים והחזיתות כאמור לעיל בסע' א'.

ט. נספח הבינוי: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.

י. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד הנדסית מאושרת בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.

יא. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל

פעולות השימור הנדרשות כיאות.

5

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7878

נתונים כלליים

כתובת בנימין דישראלי 4 טלביה

שם המבקש אדריכלית גלית שיפמן נתן

סיבת הפניה בקשה 15895 להיתר בניה מכוח תמ"א 1/38 חיזוק ותוספות סמכות ועדה מקומית

איש קשר במחלקת השימור אדר' קארין הלוי

גוש חלקה בשלמות שטח (מ"ר)

30021 54 כן 746

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: חיזוק חיצוני בנין קיים שאינו היסטורי, הרחבה של הדירות הקיימות ותוספת 1.5 קומות התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

העיר ההיסטורית

תכנית האב למושבות אזור ליבה שכונת טלביה ()D

יחס לתכנית 10038 אזור שימור העיר ההיסטורית

תיאור מצב קיים: האתר ממוקם במרכז הרקמה ההיסטורית של שכונת טלביה, חלקה מלבנית הפונה מצפון

לרחוב ד'ישראלי, גבול מגרש צדי ואחורי גובל בחלקות מגורים סמוכות. בתחום החלקה מצוי בנין מגורים משותף שנבנה בשנות החמישים-שישים, מבנה בן 3 קומות בחלק הצפוני הקדמי ו-4 קומות בחלק האחורי כתוצאה מהפרש מפלס קרקע, מקורה גג רעפים ארבע שיפועים.

כניסה ראשית משותפת ממוקמת במרכז חזית הצד המזרחית. בקומה טיפוסית קיימות 2 יח"ד בחלק הצפוני קדמי ו-1 יח"ד בחלק הדרומי אחורי סה"כ קיימות 10 יח"ד. חזיתות המבנה תוכננו באחידות כל הקומות סידור הפתחים ומרפסות, חומרי גמר אבן טבעית מרובעת ומסותתת בעיבוד טובזה.

לאורך גבול מגרש קדמי בנוי גדר אבן אופייני נמוכה ומאחוריה חצר מגוננת. לא קיימת חניה במגרש.

לפי סקר עצים נטועים בתחום החלקה והסביבה הקרובה 17 עצים בוגרים מתוכם 1 בערכיות גבוהה.

היתרים מאושרים: * חלק מתויק בחלקה ישנה מס' 59

בקשה 1960/0006 נסגרה ובקשה 1960/0006.01 נסגרה (לא ברור אם הונפקו היתרים, אין בתיקים)

רישיון 12719 תיק בנין 1960/507 לצירוף שטח מרפסת לדירות הוכנה טיוטת היתר בתאריך 30/7/61 היתר 49262 תיק בנין 1999/867 לתוספת בניה הונפק בתאריך 14/04/2002

תכנית מאושרת: תכנית המתאר לשכונת טלביה מס' 3137 בתוקף מתאריך 15/10/89 מגורים 2 מיוחד

זכויות הבניה הן %89.92 מספר הקומות הינו 3 קומות, קומה עליונה מובלעת בגג רעפים לפי סעיף .9 קו בנין מאושר קדמי צפוני 10 מ' מאמצע ציר דרך (6 מ'~) צדי מזרחי ומערבי 4 מ' דרומי אחורי 5 מ'.

מבין מטרות התכנית (ד) קביעת שכונת קוממיות (טלביה) כ"אזור לשימור וטיפוח" לאור העקרונות הבאים: )1 שמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים )2 שמירה על פרטי הסביבה כגון: מבנים ופרטיהם, רחובות, סמטאות, גדרות, שערים, עצים בוגרים )3-4 קביעת הנחיות לבניה חדשה ולתוספות בניה.

6

מסמכי מדיניות: מסמך מנחה תכנית האב למושבות ()2015 מגורים 1 אזור ליבה - הזכויות, מספר הקומות

המירבי, התכסית, קווי הבנין וכל שאר ההנחיות לשימור, לתוספת בניה ולבניה חדשה יהיו עפ"י תכנית מאושרת 3137 – בינוי עפ"י סעיפים ,9 .14-17 עקרונות עיצוב מפורטות בפרק 6

תיאור מצב מוצע: חיזוק חיצוני הבנין הקיים, תוספת מעלית פנימית מענה נגישות (בשטח מבואה קומתית

פנימית קיימת), תוספת שתי עמודות ממ"דים צמוד לחזית קדמית במרחק 2.5 מ' מגבול מגרש קדמי ועמודה שלישית בחזית הצד המזרחית במרחק 1 מ' מגבול מגרש, הרחבת בניה הדירות הקיימות ותוספת מרפסות, תוספת בניה קומה מלאה-מורחבת וקומת גג בנסיגה, 6 יח"ד חדשות.

קו בנין תמ"אי קדמי ואחורי 3 מ' צדי 2 מ'. הבקשה כוללת מכפיל חניה מוטמן בפינה הצפון מערבית.

בניה מחדש של גדר קדמית. לפי סקר עצים מוצע 4 עצים לשימור, 6 עצים בערכיות בינונית לכריתה.

התאמה למדיניות: חו"ד מהנדס העיר מתאריך 6/7/26

הבקשה הועברה לגורמים בתאריך .6/7/26 התייחסות להרמוניקה מתוקנת שהתקבלה בתאריך ,22/07/26 סקר עצים ,17/12/24 תיק מידע תכנוני 2024/7188

ועדת שימור:

החלטות קודמות בוועדת שימור

בקשה 15655 להיתר בניה מכוח תמ"א 1/38 ירדה מסדר היום של ועדת השימור 12/02/2023 עפ"י בקשה של עורך התכנית. הבקשה נגנזה בתאריך .16/07/24 המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :48

1. הבנין ממוקם בקרבה גבוהה לגבול מגרש קדמי רחוב ד'ישראלי.על מנת לשמור על חצר קדמית ככל הניתן

באיזור ליבה נבקש לסגת בעומק ממ"דים חזית קדמית לתחום קו בנין תמ"אי .2 יש לשנות מיקום ממ"ד הדירות העורפיות בצמוד לחזית אחורית דרומית ולא במרווח צדי מזרחי מאחר וקיים שטח חצר פנויה משמעותי בחלק הדרומי ואין הצדקה תכנונית למקם במרווח צדי.

3. אין התנגדות להתקנת מכפיל חניה בפינה הצפון מערבית כמבוקש, הקלה מתקן חניה גבוה בגין שיקולי

שימור חצרות.

4. יש להרחיב שטח מרפסת דירת גג עד לקונטור חזית קדמית לצורך שיפור תכנוני נפח בינוי קובייתי (ניתן

מענה מרפסות סוכה דירות יזם קומה ג' במרפסות צדיות).

5. יש להציע חלופה פרט הפרדה בין מרפסות חזית קדמית התואם את אופי הבינוי במרקם הקיים.(מוצע

הפרדת זכוכית שאינה טיפוסית )

6. חזית צפונית קדמית קומת קרקע דירת הגן להוסיף מעקה הפרדה בין מרפסת וחצר משותפת.

7. קומה ג' חדשה יש לבטל מסתור מערכות בנוי בחזית צד מערבית ולהציע קו בנין רציף למרפסת.

8. יש לפרט מצב מוצע בקומת מרתף (קרקע תחתונה) 70 מ"ר שטח מוצע מחסנים לדירות יזם.

7

9. יש לצמצם ככל הניתן תכנון מערכות בית משותף בפינה הצפון מזרחית, במידה וניתן יש למקם ארון חשמל

ותקשורת בתוך הבנין/בעומק החלקה. נישה גמל מים מוקטן יתוכנן בעומק מינימאלי.

10. יש לסגת במיקום מדרגות פיתוח מקצהו הצפונית של ממד בחזית צידית כדי לרווח רחבת כניסה.

11. יש לסמן בתכנית פיתוח גדרות לבניה. להשלים פריסת גדרות צדיות ואחורית מתחת לחזיתות.

12. יש להוסיף בהרמוניקה תכנית יועץ חניה ויועץ בטיחות מפורטת גדרות מתקן חניה גובה תקני.

13. בתכנית פיתוח להוסיף פירוט להנחיות פיתוח נוף ונטיעות חדשות עצים בוגרים מינים מקומיים.

8

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7952

נתונים כלליים

כתובת עזה ,24 רחביה

שם המבקש מוטי אטיאס

סיבת הפניה בקשה 1996/0876.01 לשימוש חורג מהיתר סמכות ועדה מקומית

איש קשר במחלקת השימור קארין הלוי

גוש חלקה בשלמות שטח

30026 38 כן 711

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: שימוש חורג ממגורים לבית כנסת בדירה קיימת בקומת קרקע חלק המבנה הפונה לרח' עזה התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

העיר ההיסטורית

רשימת השימור העירונית אתר מס' 4915

תכנית מתאר לרחביה 9988 חזית דרומית לרחוב עזה מוגדרת בתכנית כחזית רחוב לשימור עליה חלות הוראות השימור המפורטות בסעיף 6.1

תיאור מצב קיים: האתר ממוקם במרקם היסטורי שכונת גנים רחביה על ציר דרך ראשית רחוב עזה,

חלקה פינתית הפונה מדרום לרח' עזה וממזרח לשביל ציבורי להולכי רגל המתחבר לשד' בן מימון.

בתחום החלקה מצוי בנין מגורים בן 3 קומות שהוקם בשנות השלושים תקופת המנדט הבריטי, מבנה בסגנון הבניה הבינלאומי מקומי. בשלב בניה שני נבנתה השלמת קומה ג' מכוח היתר .76/616 המבנה מתוכנן בצורה עוקבת, חזית ראשית מתוכננת עם מרפסות פינתיות משני הצדדים, טכנולוגית הבניה אבן גב בטון חזיתות ראשיות דרומית ומזרחית תלטיש וצדיות טובזה. קומת קרקע חזית דרומית קדמית תוכננה במקור כדירת מגורים מוגבהת ממפלס רח' עזה. בשלב בניה מאוחר הורחבו חלונות בחזית דרומית קומת קרקע לפתחי מסחר קיימים, נפרצה גדר אבן קדמית והתקנו מדרגות.

היתרים מאושרים: לא נמצא היתר בניה מקורי

היתר 1976/0616.00 לתוספת/הרחבה לבנין קיים הונפק בתאריך 20/11/1978 היתר 1996/0174.01 לעבודות בקיר חיצון הונפק בתאריך 26/03/1997 אינו סרוק היתר 1996/0174.02 לשימוש חורג מהיתר הונפק בתאריך 130/05/1997 אינו סרוק

תכנית מאושרת: תכנית המתאר לרחביה 9988 יעוד מגורים ג' 6 קומות. התכנית סימנה חזית דרומית

ראשית כ'חזית רחוב לשימור' הוראות שימור מפורטות בסעיף 6.1 ד' וקבעה הוראות לחזית מסחרית.

תיאור מצב מוצע: שימוש חורג ללא שינויים במבנה וללא מענה מיגון. תיאור פתחים חזית דרומית

אינו תואם למצב קיים בפועל.

התייחסות להרמוניקה מקוונת משלב פתיחת תיק רישוי 9

וועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :48

לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:

אין לאשר שימוש חורג ממגורים לבית כנסת בקומת קרקע חזית דרומית שאינו בהתאם לשימושים המותרים בתכנית ואת אופי הרחוב .

יש לציין כי מקטע הרחוב המדובר עתיר בבתי קפה מסעדות ומקומות בילוי ומסחר, ובית הכנסת מפר את הרצף המסחרי.

10

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7937

נתונים כלליים

כתובת משגב לדך 11

שם המבקש איילה בן אליהו

סיבת הפניה בקשה לקבלת היתר בנייה (הכשרה בדיעבד של בניה ללא היתר)

מספר בקשת ההיתר 1986/0098.02

סמכות רשות רישוי

איש קשר במחלקת השימור אדר' שחר פוני

גוש חלקה בשלמות חלק

מחלקה

30739 184

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הכשרה בדיעבד של בנייה ללא היתר במבנה: הגבהת חלל בקומה העליונה במבנה וכן

הרחבת החלל לכיוון מערב ע"י בניית קירות סביב שטח פתוח וקירויו

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי כן, כחלק מהעיר העתיקה בכללותה

רשימת שימור ----

מבנה היסטורי כן (בחלקיו התחתונים).

תיק תיעוד לא קיים

התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 24.2.26

מצב מוצע: הגבהה (בוצעה בפועל) של חלל קיים, בקומה העליונה של המבנה בכ 1.5 מ'.

בניית חלל חדש (בוצע בפועל) בצמוד לחדר הקיים, ממערב (ובגובה תקרה בהתאם לחלל המוגבה שצויין לעיל).

מצב קיים: העיר העתיקה של ירושלים מהווה את הגרעין ההיסטורי, הארכיאולוגי והתרבותי של

ירושלים כולה, מיום היוסדה. הרובע היהודי ממוקם מערבית להר הבית וכונה במקורו "העיר העליונה" של ירושלים. המבנה ממוקם בחלקה הצפון מזרחי של הרובע היהודי וקומתו העליונה צופה לכיוון רחבת הכותל המערבי (ונצפית ממנו). המבנה הקיים הינו בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית וכוללת חדרים המקורים בכיפות אבן. קומתו העליונה מודרנית.

תכנית מאושרת בתוקף: 2185 משנת 1978 ייעוד בתב"ע בתוקף: "אזור מגורים".

תכניות קודמות בשטח התכנית: ע.מ. 9

היתרים: ---

מדיניות בנייה: תכנית המתאר שבתוקף אינה מפורטת ולא ניתן לקדם על פיה היתרים

הבנייה ללא היתר, שבוצעה במבנה זה, מצוייה בעיצומו של הליך משפטי.

מתוך פרוטוקול הדיון בביהמ"ש בדיון שנערך בתאריך :1.7.26 "הגענו להסכמה מעשית למען יעילות הדיון לפיה מאחר וקבועה ועדת השימור לדון בבקשה שהגיש המבקש לתאריך 12.07.2026 ויש להחלטה זו נפקות ביחס לבקשה, מתבקש כבוד בית המשפט לקבוע דיון לאחר שתתקבל החלטה בוועדה ובטווח קרוב".

ועדת שימור:

החלטות קודמות בוועדת שימור

12.7.26 לצאת לסיור בשטח.

11

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47

לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:

1. העיר העתיקה של ירושלים מהווה, בשל ערכה ההיסטורי, הארכיאולוגי, הדתי, התרבותי

והאדריכלי את המוקד החשוב ביותר וממילא הרגיש ביותר בכל הנוגע לשימור מורשת התרבות הבנויה בירושלים. ככזה, כל תכנון מחודש בעיר העתיקה דורש הסתכלות רחבה ככל שניתן בכל הנוגע להיקף הבניה, לגובה הבניה ולסגנון האדריכלי. בקשת ההיתר דנן מציעה הכשרת בנייה להגבהת חדר מגורים גדול שנבנה במקורו בשנות ה 70'-80'

(כחלק משיקום הרובע) באופן מושכל ומחושב כחלק מהטופוגרפיה הטבעית של הרובע היהודי ובתיאום ושילוב עם שאר המבנים ששוקמו סביבו. הגבהת החדר יוצרת פגיעה ברורה בהשתלבות זו ואף יוצרת 'סילואט' (קו אופק) חדש מכיוון רחבת הכותל המערבי.

2. התוספת שנבנתה ממערב (המהווה בניה חדשה ולא הגבהה בלבד של חדר קיים) נצפית אף היא

ומעצימה את בולטות החלל המשותף שנוצר ביחס לסביבה כולה (בעיקר מנקודות מבט גבוהות יותר).

3. הכשרת בנייה בדיעבד, בעיקר באזור רגיש זה כדוגמת העיר העתיקה, יוצרת (מניסיון רב שנים)

תקדים המשמש כתואנה לבקשות בניה עתידיות, מבלי שגורמי התכנון יתכוונו מלכתחילה לאשר תקדים זה תוך שהוא 'נכפה' על גורמים אלו כעובדה קיימת.

זאת ועוד: הכשרה מעין זו, באזור כה רגיש וחשוב מבחינה ערכית, מעודדת (באופן ברור) בנייה דומה

ללא היתר, גם במקרים בהם קיימת היתכנות תכנונית ושימורית לביצוע תוספות ושינויים, מאחר ולעיני כל "נמצא חוטא נשכר".

12

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מספר תיק שימור 7703

נתונים כלליים

כתובת הרב שפרן -13 מגדל המים גבעת שאול

שם המבקש אדריכל יוסי בורנשטין

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 1506294

סמכות מקומית

איש קשר במחלקת השימור ה. אדריכלות אוסנת יעקובוב גוש חלקות

30151 149,150,152

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות: תכנית זו נועדה לאפשר שיקום, שימור, הרחבה והנגשה של מבנה מגדל המים הוותיק בשכונת גבעת שאול ,והתאמתו לשימושים ציבוריים וקהילתיים, הכוללים בית כנסת פעיל, בית מדרש ומרפסת תצפית .לשם כך, מציעה התכנית הצרחה של שטח למבנים ומוסדות ציבור עם שטח ציבורי פתוח, ליצירת מגרש גדול יותר בו שוכן מגדל המים. בנוסף, מציעה התכנית זיקת הנאה למעבר רכב לטובת גישה והסדרת חניה במתחם .כל המקרקעין בשטח התכנית הם בבעלות עיריית ירושלים, ועל כן לא קובעת התכנית הוראות בדבר איחוד וחלוקה.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית מחוץ לעיר ההיסטורית

רשימת שימור מסומן לשימור בנקודה אדומה,

אתר מס' 2183

קיים תיק תיעוד

תיאור המצב הקיים: מגדל המים הוקם בשנת ,1966 על חלקה שעליה עמד בית מלאכה לרקמה, אשר

הוקם ע"י מקורביו וצאצאיו של הרב קוק. בנוסף לשימוש כמגדל מים, שמש המקום גם כעמדת תצפית צה"לית. לא ברורה המטרה המקורית של החלל התחתון, שמשמש כיום בית כנסת. משפסק השימוש במגדל, למטרה המקורית, עמד המקום נטוש כמעט חמישים שנה, עד שהעירייה מסרה אותו לקהילה שבית הכנסת שלה היה על חלקה סמוכה. המקום הוכשר לשמש בית כנסת, כולל יצירת שני מפלסים של עזרות נשים וכבש חיצוני לעליה אליהן. למבנה נוספו מערכות חשמל, מים ומיזוג אויר וכן תוספת שירותים. נפתחו פתחים, דלתות וחלונות, מרביתם ע"י ניסור וקידוח בקירות הבטון. בית הכנסת, ע"ש הרב שפרן ואשר וסרטייל נחנך בשנת 2015 ושמו של המגדל נקרא "מגדל אשר".

החללים שמעל בית הכנסת, כולל חלל בריכת המים, נותרו ללא שימוש. מטרת התכנית הינה חלק מפרוייקט להשמשת חללים אלה לטובת הציבור.

היתרים: לא קיימים היתרים במערכת העירונית.

התאמת התכנית לתכנית המתאר/ לתכנית שכונתית / מדיניות :

13

א. ייעוד לפי תכנית-

* תכנית 1255 ב'- בתוקף משנת -1967 פיתוח שטח.

* תכנית -1003 בתוקף משנת -1963 הפיכת מזרח השכונה למגורים.

ב. תכנית שכונתית- תכנית אב קרית משה גבעת שאול-

בתשריט מסומן לשימור אתר ,2183 מבנה לשימור. במתחם א.

בנספח השימור מסומן איזור במתחם לשימור, בנין לשימור ללא אפשרות לתוספת בניה.

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :48

מחלקת השימור ממליצה לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

1. מחלקת השימור רואה בחיוב את הנגשת מגדל המים לציבור הרחב ואת מתן האפשרות לשימוש

ציבורי במבנה. לצורך כך, יש להנגיש את שתי הקומות העליונות של מגדל המים לשימוש ציבורי (במקום בית מדרש קהילתי), כך שיוקם בהן מרחב תצפית פתוח ונגיש לציבור הרחב. מהלך זה יאפשר לציבור ליהנות מהמגדל ומהנוף הנשקף ממנו, ויתרום להפיכתו לנקודת עניין עירונית פעילה ומזמינה.

2. התכנית מציעה בינוי של מגדל חדש המאפשר גישה לקומות העליוניות ולמרפסת התצפית. הרעיון

של הנגשת מגדל המים לציבור הינו חיובי, אולם האופן שבו הוא מבוצע מעורר קושי חזותי. אמנם נשמרת הפרדה ברורה בין המבנה החדש למגדל המים הקיים, אבל מההדמיות הקיימות עולה כי התוספת החדשה "מתחרה" ומושכת את העין ממגדל המים הקיים- הן מבחינת הגובה, והן מבחינת המסה ונוכחות המבנה במרחב. על מנת לעדן את מופע הבינוי החדש שנוצר, יש לשקול שילוב חומרים קלים כגון זכוכית, כך שהתוצאה שתתקבל תהיה רכה יותר. בנוסף יש לצמצם את רוחב המסה, כך שמגדל המים הקיים יישאר האלמנט הדומיננטי והמשמעותי במתחם.

יש לבחון פתרון מיגון בתחתית המבנה ולא מגדל ממ"דים.

מצ"ב הדמיה מתוך נספח הבינוי המוצע לצד הדמיה המציגה חלופה הכוללת שימוש בזכוכית:

3. יש לסמן את מגדל המים לשימור בנספח הבינוי ובתשריט. יש לסמן בנקודה ירוקה את המבנה

לשימור ב-gis בהתאם להנחיות תכנית האב.

4. חיפוי מגדל המים יהיה מבטון לפי המקור. יש לפרק את האבן הקיימת ולהחזיר מצב לקדמותו.

חיפוי האבן זר למקום ואינו מחמיא לבנייה המקורית שהינה מבטון.

5. יש לסמן בצבעים בנספח הבינוי את התוספת החדשה ואת הקיים בשטח.

14

תנאים למתן היתר:

.1תנאי למתן היתר בניה יהיה אדריכל שימור מלווה, אישור תיק התיעוד ממחלקת השימור, כתב התחייבות וערבות בנקאית.

2. חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה ינוקו חזיתות הבניין הקיים לשימור.

3. לא תותר התקנת מערכות טכניות או צנרות חיצוניות על חזיתות המיועדות לשימור.

4. הבינוי יבוצע על פי הפרטים המפורטים במסמכי התכנית וכל סטייה מהם תחייב תיאום עם

מחלקת השימור.

5. במידה וימצא בור מים או כל אלמנט היסטורי אחר יש להפסיק את העבודה מיידית ולעדכן את

מחלקת השימור בירושלים.

15

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

מדיניות ממ"דים

הודעת יו"ר הוועדה:

א. לאחר החלטת וועדה אין למחלקה אישור להכניס כל הוראה שלא נכללה בהחלטה.

ב. ממדי"ם הצעת מחזיק התיק:

1. בעקבות המצב הביטחוני והצורך הדחוף במיגון תקני ונגיש לתושבי העיר, נדרשה הוועדה

לבחון את המדיניות הקיימת לגבי הקמת מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) במבנים לשימור לפי תכנית או הכלולים ברשימת השימור העירונית המאושרת או הממוקמים באזורי שימור מוכרזים בתכנית.

2. לאור פניות חוזרות מצד תושבים ואנשי מקצוע, נבחן הצורך התפקודי וההנדסי באישור

ממ"דים מורחבים, תוך יצירת איזון בין חובת ההגנה על חיי אדם לבין השמירה על הערכים האדריכליים וההיסטוריים של המבנים.

3. הוועדה קובעת כי כדרג רגולטורי, תפקידה אינו רק להציב מגבלות, אלא לשמש כגורם מאיץ

ומעודד מיגון. חובתו של השלטון המקומי לייצר תמריצים ממשיים שיגרמו לאזרחים לבצע מיגון בפועל. מניעת האפשרות לממ"ד מורחב מהווה חסם כלכלי ותכנוני, שגורם לדיירים רבים לוותר כליל על הבנייה ובכך להישאר חשופים לסכנה.

4. על מנת לעודד אזרחים להשקיע הון עתק בבניית ממ"ד במבנים קיימים. יש לאפשר להם לקבל

חלל רחב ושימושי בשגרה (כגון חדר שינה מרווח או חדר עבודה), ולא רק חלל מינימלי המשמש כמחסן. הרחבת הממ"ד הופכת את הפרויקט לכדאי עבור האזרח, ומעלה דרמטית את אחוז המבנים הממוגנים בעיר.

5. כפי שנוכחנו בתקופה האחרונה הלנת ילדים במרחב המוגן בזמני חירום מצמצמת את החרדה,

מונעת התעוררות מבוהלת מאזעקות והיא הדרך הטובה ביותר לשמור על ביטחונם הפיזי והנפשי כאחד. מלבד זאת ששהייה ממושכת בחירום דורשת מרחב פיזי הולם לחוסן המנטלי של בני המשפחה.

6. לכתחילה מבקשת הוועדה שהממ"ד ימוקם בחזית האחורית או הצידית הסמויה מהרחוב

הראשי.

החיפוי החיצוני של הממ"ד יבוצע בחומרים התואמים באופן מלא את שפת המבנה (סוג הטיח, הגוון או סגנון האבן), באישור מחלקת השימור.

7. ככל שאין אפשרות אלא בחזית ראשית התיק ישובץ לוועדת השימור.

החלטה זו לא תחול על:

א. מבנים בהם נקבע בפירוש בהוראות התבע כי פיתרון המיגון לא יפגע בצורתו של הבניין.

ב. מבנים הכלולים בתכנית 2097 3423 3423א לגביהם לכתחילה ייבחנו פתרונות מיגון (כגון

שיפור מיגון פנימי או ממ"ד תת-קרקעי) במסגרת דיון פרטני, תוך שמירה על המטרה העליונה של הגנת התושבים.

8. במטרה לממש את כוונת המדינה לעודד בנייה מהירה של פתרונות מיגון , מבקשת הוועדה כי

בקשות להיתר בנייה העומדות בתנאי החלטה זו יופנו למסלול רישוי מהיר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, תוך מתן קדימות עליונה בלוחות הזמנים.

16

קווים מנחים מאת מחלקת השימור ביחס להקמת ממ"דים וממ"דים מורחבים במבנים ובאתרים לשימור, מבנים היסטוריים ומרקמים היסטוריים בהתאם לחוק התכנון והבנייה) תיקון מס‘ ,163 התשפ“ה–2025 (להלן:"תיקון לחוק").

1. בהתאם לתיקון לחוק אשר הרחיב את האפשרות להקמת מרחב מוגן דירתי מעבר לשטח

המינימלי הנדרש לצורכי מיגון, מדיניות מחלקת השימור היא כדלקמן: מחלקת השימור רואה במיגון האוכלוסייה צורך ציבורי ראשון במעלה ותומכת בקידום פתרונות מיגון במבנים ובאתרים לשימור, מבנים היסטוריים ומרקמים היסטוריים.

2. ככל שהממ“ד המבוקש, לרבות ממ“ד מורחב בהתאם להוראות התיקון לחוק, עומד

בהוראות התכנון והשימור החלות על המגרש, לא תהיה למחלקה מניעה עקרונית לאשרו.

3. עם זאת, במקרים שבהם הקמת ממ“ד מורחב מחייבת חריגה ממדיניות התכנון או השימור

בתכניות מאושרות ותכניות אב, ובכלל זה חריגה מקווי בניין, הוראות בינוי כלליות, או הנחיות שימור, סבורה מחלקת השימור כי יש לצמצם את היקף החריגה למידה המינימלית הנדרשת לצורך מתן מענה מיגוני תקני.

4. לפיכך, במבנים ובאתרים לשימור, במבנים היסטוריים ובמרקמים היסטורי ים שבהם

מבוקשת חריגה כאמור, תתמוך מחלקת השימור, ככלל, בהקמת ממ“ד בשטח המינימלי הנדרש לצורכי מיגון, ולא בהרחבתו מעבר לכך.

5. קווים מנחם אלו מבוססים על עקרון המידתיות ועל הצורך לאזן בין הגנה על חיי אדם

וביטחונם לבין שמירה על ערכי המורשת והמאפיינים הייחודיים של המרחבים ההיסטוריים בעיר.

6. מובהר כי אין באמור במדיניות זו משום אישור גורף להקמת ממ"דים או ממ"דים

מורחבים במבנים ובאתרים לשימור, במבנים היסטוריים או במרקמים היסטוריים. כל בקשה תיבחן לגופה, בהתאם למאפייני המבנה והמגרש, לערכי השימור הקיימים, להוראות התכנון והשימור החלות במקום ולהיקף השפעתה של התוספת המבוקשת על ערכי השימור. אופן המיגון והפתרון המיגוני המתאים יתואמו עם מחלקת השימור וייקבעו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה. מחלקת השימור שומרת לעצמה את שיקול הדעת להמליץ, במקרים המתאימים, על התאמות, מגבלות או חלופות מיגון אחרות, ככל שהדבר נדרש לצורך שמירה על ערכי השימור ומניעת פגיעה בלתי מידתית בהם.

17

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים מס' שם אתר בעלות מס' גוש/ צילום תמצית

סידורי לשימור אתר חלקה

בעלות

1 בית לא קיים 4169 30052/81 בית קיינג'ינוף

קיינג'ינוף, בהלני המלכה

הלני פינת סמטת

המלכה 19 פטרושקה.

מבנה בן 2

קומות וגג

רעפים שתוכנן

למגורים

בבנייה

מסורתית.

המבנה בקו 0

ויוצר את אופי

הסימטה

הייחודית. כאן

שכן ככל

הנראה מלון

קמיניץ בגלגולו

השלישי.

בשנות ה-50

שכן במבנה

מפעל לאפיית

מצות שלו

מערכת מים

ייחודית.

2 שבטי לא קיים 4174 30052/75 המכון הפיני,

ישראל 25 מרכז שלהבת-

המכון יה, מבנה בן 2

הפיני. קומות וגג

מרכז רעפים שנבנה

שלהבת-יה בשנת 1875

בתכנונו של

האדריכל

הנודע קונרד

שיק. למבנה

מראה ייחודי

ומרשים שניתן

להגדירו כסגנון

אנגלי

קולוניאלי.

הייחודיות

נובעת בין

השאר משילוב

החומרים

והצבעוניות

של אבן לבנה,

לבני חרס

אדומות

ועמודי עץ

הנושאים את

הגג ויוצרים

18

מרפסת בקומה

השנייה.

המבנה שימש

בראשיתו את

כנסיית סנט

פול המצויה

מולו. משנות

ה-50 פועל בו

המכון הפיני –

מוסד חינוכי

של הכנסיה

האוונגלית-

לותרנית של

פינלנד. בחצר

האחורית נבנה

ב-1963 בניין

נוסף המשמש

את הנהלת

המוסד. לפני

כמה שנים עבר

המתחם

שיפוץ. המבנה

החזיתי מומלץ

לשימור

מחמיר.

3 מתחם בתי לא קיים 4178 30052/134 המבנה מהווה ברמן חלק מבתי

הנביאים 19 ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים

במאה ה-.19

זהו המבנה

השני שנבנה

בין שלושת

בתי ברמן.

מבנה אבן

בבניה

מסורתית,

שבנוי בקו 0

לרחוב

הנביאים, עם

חזית מסחרית

בקומת

הקרקע. חזיתו

המערבית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן.

19

4 מתחם בתי לא קיים 4177 30052/134 המבנה

ברמן הראשון מבין

הנביאים 21 שלושת בתי

ברמן. משפחת

ברמן שהקימה

את מאפיית

ברמן במאה ה-

19. בית חלל

מרכזי מפואר

בן 2 קומות,

בנוי בנסיגה

מהרחוב ,ויחד

עם 2 בתי

ברמן הנוספים

שבנויים בקו 0

לרחוב,

תוחמים חצר

בקדמת

המבנה. הקומה

השנייה נבנתה

ב-1933

בתכנונו של

האדריכל

יהושע סלנט.

המתחם

בתהליך שימור

ותוספות.

5 בתי ברמן לא קיים 4176 30052/134 המבנה מהווה הנביאים 23 חלק מבתי

ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים. את

המבנה הזה

תכנן האדריכל

יהושע סלנט -

אדריכל

ירושלמי

חשוב. זהו

המבנה האחרון

שנבנה

משלושת בתי

ברמן. מבנה

אקלקטי

מפואר הבנוי

בקו 0 לרחוב

הנביאים

בחזית

הצפונית.

חזיתו

המזרחית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן. 3

המבנים

בתהליך שימור

ותוספות.

20

6 הנביאים 50 המשלחת 4412 30061/12 בית

הדתית הארכימנדריט

הרוסית ניקיטה/הבית

בירושלים הרוסי. המבנה

שימש

כאכסניה

לצליינים

רוסים וכבית

תפילה וקרוי

על שם ראש

משלחת

הכנסייה

הרוסית

בירושלים.

נבנה בסוף

המאה ה-.19

בית חלל

מרכזי. גינה

קדמית

מרשימה.

7 הנביאים 62 עזריה 4412 30065/3 בית ד"ר

אליהו עמנואל פרופר.

המבנה

ההיסטורי הוא

בקומת

הקרקע. מעליו

נבנו 2 קומות

בשנות ה-60

של המאה

ה.20 על

השימור לחול

רק על המבנה

המקורי.

8 הנביאים 68 דטיאשוילי 4284 30065/68 בית דירות חיים מנדטורי לו

חנויות בקומת

הקרקע

ומגורים

בקומות

שמעל. סגנון

מנדטורי

אופייני.

9 הנביאים כהן גלעד 4385 30065/67 מלון סן רמו.

/70שטראוס דניאל בית דירות בן

8 4 קומות

מלון סן שנבנה ב-1936

רמו ע"י אמינה אל

ח'אלדי, קרובת

משפחה של

ראש העיר

דאז. המהנדס

היה כנראה בן

ציון גיני,

מהנדס העיר

הראשון. כבר

בזמן הבנייה,

הוסבו הדירות

לחדרי מלון

והושכרו

למשפחת

21

נוימרק

שהקימה את

מלון סן רמו.

כיום משמש

למגורים

ומשרדים.

מסחר בקומת

הקרקע. סגנון

הבנייה ניאו

קלאסי וכולל

אומנות וזיזים

מסוגננים.

10 שטראוס 10 כהן אבלין 4387 30065/77 המשך של מלון סן רמו. למבנה

נוספו קומות

באופן שעמעם

את יופיו של

המבנה.

..

11 הנביאים 72 רשות 4285 30065/75 בית הרופא

הפתוח נבנה על ידי

ההסתדרות

הרפואית

בישראל

ושימש

כמשרדיה

הרשמיים עד

המעבר לתל

אביב. מבנה

בעל ערך

אדריכלי

ואסתטי, מבנה

מודרני בעל

נוכחות

דומיננטית.

תוכנן ע"י

האדריכל

ראובן

טרוסטלר.

12 הנביאים סילהוב 4287 30065/35 מבנה בן 4

/76ישעיהו אליהו קומות, חלק

/2פראג 5 מבלוק

מנדטורי

אופייני. מבנה

טורי בקו 0

הכולל חנויות

בקומת הקרקע

ודירות

בקומות

שמעל. פינות

המבנה

מעוגלות.

כנראה

שקומות

המגורים נבנו

לאחר קום

המדינה.

בקומת המסחר

נותרו זיזי

22

מרפסת

מסוגננים

כהכנה

למרפסות

קומה א' שנבנו

באופן שונה.

13 פראג 1 לא קיים 4288 30065/83 מבנה מגורים

מנדטורי פשוט

– חלק מבלוק

מנדטורי

אופייני

14 שטראוס 9 עמר 4386 30065/82 המבנה מייצג

שלמה תקופה בה

אזור העסקים

הראשי של

העיר התרחב

מעבר לגבולות

מרכז העיר

לכיוון

השכונות

המתפתחות

בצפון לאורך

רחוב שטראוס.

מבנה מסחר

ומגורים בבלוק

אופייני

לתקופת

המנדט

15 שורת אגודת 4582 30066/100 מבנה מסחרי

חנויות וינסנט בן קומה אחת

מנדטוריות וגג רעפים

– ישעיהו 3 הכולל שורת

חנויות, הוקם

לטובת

תושביה של

שכונת זכרון

משה ב',

אופייני לסגנון

הבניה

בתקופה.

16 הנביאים 63 טוקטלי 30746/4 חלק ממבנה

אגף בבניין אריאלה כולל ווהלין

כולל ווהלין במתחם בנין.

המבנה המקורי

הוקם ע"י

המומר פאול

ברגהיים ב-

.1880 הבניין

נקנה ע"י יעקב

פיכטהולץ

והוקדש לכולל

ווהלין. שימש

כחלק ממלון

קמיניץ, המלון

היהודי

הראשון

בירושלים.

לטובת הרחבת

המלון נבנו

בסוף המאה ה-

19 תוספות

23

סביב חצר

(האדף הנדון).

לאחר שמלון

קמיניץ עבר

לבניין הראשי

(במרכז מתחם

בנין), התגורר

בו האדמו"ר ר'

מרדכי

טברסקי.

17 בית וועד טוקטלי 4114 30746/4 בית וועד

התימנים - אריאלה התימנים. חלק

הנביאים ממתחם בנין.

מבנה בן קומה

אחת וגג

רעפים. תקרת

קמרונות

צולבים מתחת

לגג. יתכן

ונבנה כמבנה

נספח למלון

קמיניץ הסמוך.

נבנה סביב

.1900 משמש

כבית כנסת של

עדת התימנים.

18 שער בית לא קיים 2763 30074/50 מבנה השער

הספר כי"ח של בית הספר

של חברת כיח

(כל ישראל

חברים)

שנפתח בשנת

.1882 הבניין

היה דו קומתי

בצורת ח עם

גג רעפים, הוא

שכן בתוך חצר

מגודרת ולה

שער כניסה

ראשי מכיוון

רחוב יפו. כל

מה שנותר

מהמבנה,

שנהרס בשנות

ה-70 הוא

השער

ההיסטורי של

המתחם,

שניצב על

המדרכה כזכר

למבנה. על

חורבות הבניין

ההיסטורי

הוקם מרכז

כלל.

24

19 שמואל אלקון 1778 30043/78 בית הלברייך –

הנגיד 2 בית רחל בניין מגורים

הלברייך ומסחר בקומת

הקרקע בן 7

קומות. בנין

אופייני

לתקופתו,

הבניין שמור

במצבו

המקורי. הבניין

הוא חלק

מבלוק עירוני

שנבנה על ידי

יזמים יהודים

בתקופת

המנדט, כחלק

מהמרכז

המסחרי

שהתפתח בין

רחוב יפו

לרחביה

20 בצלאל 10 אשכול 1788 30043/62 בניין עיר

בצלאל 10 אופייני לבניה

בע"מ היהודית

בתקופת

המנדט.

מרפסות זיז

מבטון ופרטי

מעקות

מעבודת

מסגרות

"באוהואסית"

הדגשת הקווים

האופקיים על

ידי עבודות

אבן יחודית

הכוללת פסי

אבן שקועים

בחזית

הראשית

21 גן הסוס עירית 30043/27 גן הסוס/גן

ירושלים מנורה -

גינה מונמכת

מהרחובות

שסביבה –

המלך ג'ורג',

בארי, בן יהודה

ושמואל הנגיד.

מוכרת כ"בור

שיבר" על שם

בעלי המגרש

היזם

והאדריכל גורג'

שיבר שרכש

מגרשים

נוספים באזור.

חפירה עבור

המבנה

הופסקה בשל

מלחמת

השחרור. עם

העברת כנסת

ישראל לבית

25

פרומין, הוצבה

מנורת ברונזה

מונומנטלית

שניתנה

במתנה ע"י

הפרלמנט

הבריטי.

המנורה עברה

עם הכנסת לגן

הורדים.

22 המלך ג'ורג' הוכשטיין 30037/188 בית דירות

31 עמרם מנדטורי.

אדריכל: ראובן

אברם. מעל

הכניסה עיטור

שיניים אופייני

לאדריכל

26

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.

עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.

במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-

בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.

שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.

בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.

בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.

לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.

27

כתובת בעלות תיאור תמציתי והערכת צילום אופייני מס' אתר גוש חלקה

ושם אתר חשיבות

מתולי וקף מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'ליל שרף טובזה עדין. אופייני לבינוי

עות'מאן בן

1 --- אלדין 30526 4 הפשוט של סוף שנות המנדט.

עפאן 22

אבו ג'בנה חלקו הדרומי של המבנה

"משולב" בחזית הסלע/ מערה.

ודאד

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן אבראהים

2 --- 30526 6 טלטיש עדין. אופייני לבינוי

אל ואליד 17 אלתמימי

הפשוט של סוף שנות המנדט.

כאלותי מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן

3 --- עלא אלדי 30526 38 טובזה. אופייני לבינוי הפשוט אל ואליד 19

של סוף שנות המנדט.

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

יוסף עבד

טלטיש. מאפיינים של

אלפתאח

ח'אלד אבן אדריכלות "בין לאומית"

4 --- ע'זאל 30526 16

אל ואליד 16 כדוגמת חדר המדרגות המודגש

במרכז החזית הקדמית, הכולל

מערך חלונות צרים וארוכים

מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד

טובזה. עם מאפיינים של

נובאני אדריכלות 'מנדטורית פשוטה'

ח'אלד אבן

5 --- טלאל 30526 7 ומאפיינים של הסגנון ה"בין

אל ואליד 2

לאומי" כדוגמת מרפסות זיז

ארוכות ועגולות. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

פטומה בת טובזה עדין. אופייני לבינוי

אבו עוביידה

6 --- דאוד מחמד 30526 34 הפשוט של סוף שנות המנדט 15

כמאל אולם נבנה ככל הנראה בתקופה

הירדנית.

נזהה בת

בדר תופיק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

אבו עוביידה

7 --- אלחסיני 30526 18 טובזה עדין. אופייני לבינוי 17

הפשוט של סוף שנות המנדט.

אחמד

צאלח

מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד

אחמד עיד

טובזה וטלטיש (בחזיתות

8 בהא א דין 20 --- אבו 30526 25

שונות). אופייני לבינוי הפשוט

עוכל

של סוף שנות המנדט.

28

דאארת

מבנה בן 2 קומות במתאר

אלאוקאף

ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו

9 דרך שכם 51 --- ואלשאון 30527 4

המזרחי כיפה. תוספות בניה

אלאסלאמי

רבות בנויות מכל צדדיו.

ה

מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

ג'מעית

טלטיש. מאפיינים של

אלשאבאת

אדריכלות "בין לאומית"

אלמסיחיא

אבן ג'ובאייר כדוגמת חדר המדרגות המודגש

10 --- ת 30527 7

6 במרכז החזית הקדמית, הכולל

בירושלים

מערך חלונות צרים וארוכים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מוסד בית

11 מוחמד א 995 הילד הערבי 30527 9 מבנה בן 5 קומות בסגנון סלאח מודרני.

רהבנה

אלמואססה מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

12 חתם א טאי --- אלתריזיאני 30527 16 טלטיש עדין. מאפיינים של 18 ה אדריכלות "בין לאומית"

אלכת'וליכי פשוטה.

ה

סעאד בת

עבד אללה מבנה אבן חד קומתי פשוט,

חתם א טאי

13 --- סלים 30527 17 אבן בעיבוד טובזה, חלונות 18

זיאת מקושתים אופיניים.

אבראהים מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

סעיד אחמד טלטיש עדין. בקומת הקרקע

14 עלי אבן אבו --- ראסם 30527 33 פתחים לחללים מסחריים.

טאלב 9 אלחסיני אדריכלות מנדטורית פשוטה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פארוק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ג'מאל טלטיש עדין. מערך סימטרי של

עלי אבן אבו

15 --- מחמוד נור 30527 21 החזית הראשית. פתחים טאלב 7

אלדין מקושתים. אדריכלות "בין

לאומית אוריינטלית".

כלותי

מבנה בן 5 קומות. מאפיינים

נוואל

עלי אבן אבו של אדריכלות "בין לאומית"

16 --- 30527 20

טאלב 5 פשוטה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

29

אחמד סעיד מבנה חד קומתי מודרני "ניאו

עלי אבן אבו

17 --- חסין ציאם 30527 19 קלאסי". (המבנה ככל הנראה טאלב 3

מהתקופה הירדנית)

זלפה בת

מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה

עבד

עם פתחים מקושתים,

18 אבן ח'לדון 3 --- אלקאדר 30527 26

אופייניים, עם מסגרות

אלעלמי

מודגשות. גג רעפים -4שיפועי.

מבנה דו קומתי (קומתו

חנא סחאר העליונה בגובה הרחוב)

חתם א טאי

19 --- 30525 1 מאפיינים "בין לאומיים"

23

פשוטים. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

עצמת בת

מבנה דו קומתי (קומתו

ח'ליל

העליונה בגובה הרחוב). אבן

חתם א טאי מחמד

20 --- 30525 2 בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין

25 אלמזע'ר

לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

סלמא בת

נאג'י עבד

אחוואן א מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו

21 --- אלקאדר 30525 10

ספא 82 קלאסית" מונומנטלית.

אלמחתסב

עיסא

עבדאלחיי

עבד אלחק מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן

22 --- עבדאללה- 30525 12 'מנדטורי פשוט' עם חזית אל ואליד 36

ביר נבאלא סימטרית אופיינית

כאמל

מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן תופיק

23 --- 30525 14 'מנדטורי פשוט' במעלה

אל ואליד 36 אחמד

מסלעה.

אלמוקת

אחמד סעיד מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן חסין ציאם 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם

24 --- 30525 19

אל ואליד 42 מרפסות זיז. אבן בעיבוד

טובזה.

מבנה תלת-קומתי. שתי

בדר צאלח

קומותיו התחתונות מקוריות.

בדר

אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית

אלחלואני

חאלד אבן אופיינית. סגנון מנדטורי

25 --- 30525 29

אל ואליד 50 "פשוט". תוספות בניה

מאוחרות מסתירות חלק

מהמבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

30

רשיד חסן מבנה דו-קומתי. קומתו

רשיד אל התחתונה מקורית. אבן טלטיש

חואש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט".

חאלד אבן

26 --- 30525 34 תוספות בניה מאוחרות

אל ואליד 52

מסתירות חלק מהמבנה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

שריף מבנה תלת-קומתי. שתי

מצטפא קומותיו התחתונות מקוריות.

אחמד אבן טלטיש עדין. סגנון

27 חאלד אבן --- אלחלבי 30524 21 מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות אל ואליד 54

מודגש בחלון האנכי הצר.

תוספות בניה מאוחרות

מסתירות חלק מהמבנה.

חכמת בת

אבראהים מבנה דו-קומתי. קומתו

אחוואן א מצטפא התחתונה מקורית. אבן בעיבוד

28 ספא 16 --- אלתפכג'י 30524 15 טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט".

אלתרך שער כניסה מקושת עם חזות

'מונומנטלית'.

בהיה בת

מבנה חד קומתי, נמוך מגובה

מצטפא

הרחוב. החזית הראשית, הפונה

סלים

אחוואן א לרחוב, עם פתחים מקושתים

29 --- קמבז 30524 14

ספא 14 וחזות "מונומנטלית", אך

מרבית החזית מוסתרת ע"י

קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב.

חסן

ענבתאוי מבנה תלת קומתי (שתי

אחוואן א הקומות העליונות מעל גובה

30 --- 30524 13

ספא 10 הרחוב). אבן בעיבוד טובזה.

סגנון מנדטורי פשוט

אברהים

ערפאת

מוסא מבנה דו קומתי. קומתו

אחוואן א אלשאוויש התחתונה (שכמעט ואיה נצפה

31 --- 30524 23

ספא 8 מהרחוב) מקורית. אדריכלות

מנדטורית פשוטה.

זלאטימו

מחמד מבנה דו קומתי עם אבן

פארוק בעיבודים שונים. חזית

אחוואן א סימטרית עם חלונות אופיניים

32 775 30524 24

ספא 6 ומרפסת זיזית. המבנה נפגע

משינויים מאוחרים שכיערו את

חזיתו.

ח'ליל עבד

אלע'ני

אלבלביסי מבנה תלת קומתי. שתי

קומותיו התחתונות מקוריות.

33 אל מקדסי 64 --- 30524 12

אדריכלות מנדטורית 'פשוטה'

עם חזית מתומנת ייחודית.

31

סהיל בת מבנה בן 4 קומות (הקומה

טאהר מכיה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון

34

אל מקדסי 21 813 30524 11 מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר

מדרגות מודגש

ח'ליל עבד

אללה מבנה בן 2 קומות, סגנון

מצטפא מנדטורי פשוט. נבנה ככל

35 אל מקדסי 15 --- 30524 22

אלתרהי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

אלחאג'

חסן סלים

אחוואן א מבנה בן 2 קומות, סגנון

36 --- נאסר 30057 163

ספא 53 מנדטורי פשוט.

אלדין

הקדש

אלחאג'

עבד מבנה בן 2 קומות + קומה

37 אחוואן א --- אלרחמאן 30057 200 שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי ספא 49 מחמד פשוט, מרפסות זיז בחזית.

עת'מאן

אלנורי

ג'מילה בת

אימרן אל

דקאק

38 אל חרירי 17 997 30057 26 מבנה אבן חד קומתי פשוט.

אמין בן

מבנה בן 2 קומות. קומת

חאדז'

הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה

אסעד

195,223,19 ממפלס הרחוב. החזיתות

39 אל חרירי 21 --- באדרייה 30057

7,196,222 המונומנטליות הכוללות חלונות

מקושתים ועוד נראות רק

בחלקו האחורי של הבניין

מוחמד

עבדול ג'אני מבנה בן 2 קומות, סגנון

40 אל חרירי 27 --- אפנדי 30057 30 מנדטורי פשוט. נבנה ככל אל עלמי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

מבנה תלת קומתי בסגנון

לא קיים

מנדטורי אוריינטלי עם

אחוואן א מאפיינים של הסגנון הבין

41 --- 30057 120

ספא 17 לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר

מדרגות מודגש באמצע החזית

הקדמית.

32

עלי שמי

בתור

מותוולי

ההקדש מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות),

42 אל אח'טל 19 --- 30057 224

סגנון מנדטורי פשוט.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים

מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן

43 אל אח'טל 22 --- 30057 149

שונים לכל קומה. מרפסת זיז

במרכז החזית הקדמית.

עלי סובחי מבנה בן 2 קומות, סגנון

אלשווא מנדטורי אוריינטלי, פתחים

44 אל אח'טל 20 --- 30057 148

מקושתים מסוגננים. מרפסת

זיז במרכז החזית הקדמית.

רג'יב בן

מוסה מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה

45 אל אח'טל 15 --- שיחאדה 30057 226 פונה לרחוב. קווים פשוטים אל-קלתי ו'נקיים'.

לא קיים

מבנה חד קומתי. בנייה

46 אל אח'טל 18 --- 30057 145 מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצי-מתומן ייחודי.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים מנדטורי, פתחים עם מסגרת

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

47 אל אח'טל 16 --- 30057 144

החזית הקדמית. מראה המבנה

שונה בעקבות שינויים

מאוחרים.

מחמד מבנה דו קומתי. בנייה

אלחג' מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה

אחוואן א

48 852 אברהים 30057 146 העליונה ככל הנראה מאוחרת ספא 3

זלאטימו לקומת הקרקע) אלמנט חצי-

מתומן ייחודי.

לא קיים

בניה בסגנון מנדטורי "פשוט".

49 (סמטה) 4 --- 30057 233 תוספות בניה רבות סביב המבנה

33

חאג' עלי

יוסף מבנה דו קומתי מנדטורי,

50 אל מקדסי 9 --- אידקיידק 30057 100 חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית.

חמדי בדר

מבנה בן 3 קומות. השתמרות

זין

חלקית בלבד של המבנה

51 (סמטה) 3 --- 30057 114

המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי

"פשוט" בתוך בנייה חדשה

נג'יחה בת מבנה בן 3 קומות. קומת

עבד הקרקע נבנתה בשלב הראשון

52 אל מקדסי 7 --- אלרחים 30057 169 בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה אלדבאע נוספו שתי קומות בסגנון

מודרני.

מבנה תלת קומתי. ככל הנראה

יצחק בן קומת הקרקע 'קודמת' לשתי

חאג' הקומות העליונות. קומת

53 אל מקדסי 5 --- מוסטפה 30057 102 הקרקע בנויה בסגנון חלוו'אני 'אוריינטלי' עם פתחים

מקושתים. יתר הקומות בסגנון

מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה תלת קומתי. בדומה

למבנה הסמוך לו (חלקה )102

גם בו קומת הקרקע 'קודמת'

54 אל מקדסי 5 --- 30057 103

לשתי הקומות העליונות.

הקומות העליונות בנויות

בסגנון מנדטורי מאוחר.

מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון

סאלח בן

מנדטורי עם חלונות מקושתים

טאהר בן

ומסגרות מודגשות. במבנה

55 (סמטה) 5 --- עבדול 30057 113

בוצעו שינויים רבים בחזיתות

ראוף עבדו

והחזית ה'שמורה' במבנה היא

בעיקר החזית הדרומית.

מבנה תלת קומתי (שתי

מהאניה הקומות העליונות מעל גובה

ואיל הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה

56 אל אח'טל 10 --- 30057 112 בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם

מרפסת זיז מרכזית והקומה

העליונה בעיבוד טלטיש.

אלשיך עבד

אלע'ני בן

57 אל אח'טל 2 --- סעיד 30057 110 מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט קאמלה

34

עוטמן בן

מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי

סולימן א-

מאוחר. בחזית המבנה מודגש

58 אל מקדסי 3 --- שעבני 30057 105

חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו

שינויים רבים לאורך השנים.

יוסרה מבנה תלת קומתי (במקור בן 2

סאלח קומות). בניית אבן 'נקיה' עם

59 אל אח'טל 3 --- נוסייבה 30057 217 הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

סלמאן מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3

סליבה חנא קומות בלבד) בסגנון בן לאומי

'אוריינטלי' עם מרפסות זיז

60 נור א דין 7 --- 30057 220

וחזיתות מעוגלות אופייניות.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 3 קומות מחופה באבן

אנסטאסיה

בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי

ג'ורג' חלבי

פשוט, פתחים מקושתים

61 אל חרירי 49 --- 30057 221

בקומת הקרקע של הבניין.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פואד יחיא

נסיבה מבנה חד קומתי בסגנון מודרני.

גוש 30057

62 --- 30057 229 אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן

חלקה 229

בעיבוד טלטיש עדין.

מבנה בן 3 קומות מעל קומת

רג'יב בן מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית

מוסה (הצרה) והדפונית בחיפוי

שיחאדה בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו

63 אל אח'טל 15 --- אל-קלתי 30057 226 הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים

קשותים בקומת הקרקע.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 5 קומות (העליונה

עלי שמי מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי

בתור בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן

64 אל אח'טל 19 --- מותוולי 30057 224 בעיבוד טלטיש עדין. חלונות ההקדש מלבניים עם מסגרת אופינית

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

החזית הראשית.

סמיחה בת מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון

עבד 'מודרני' הבנוי מיחידות

סלאח א דין אלרחמאן אדריכליות שונות. המבנה

65 --- 30058 12

36 אלתאג'י מחופה באבן בעיבוד טלטיש

עדין. בחזית המבנה מעלית

(תוספת חדשה).

35

מבנה מוארך במתאר כללי

לא קיים מעוגל, בן 5 קומות, המשמש

כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה

אבן ח'לדון

66 --- 30058 99 בנוי בסגנון "מודרני" תוך

11

הדגשת הקווים האופקיים של

המבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

הקרן

מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה

לירושלים

בנוי בסגנון "בין לאומי" עם

אחוואן א

67 --- 30058 117 אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת ספא 65

חלונות מקושתים וכו', חלק

מקירות המבנה במתאר מעוגל.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

מוסה הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

מוחמד הדגשת קווי הבניין האופקיים

מוסה והאנכיים. המבנה מחופה באבן

אחוואן א

68 849 אלקד'מאני 30058 109 בעיבוד טלטיש עדין. בחזית ספא 61

המבנה בצידה השמאלי חדר

מדרגות עם פתחים מקושתים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

אלשיך סעד טלטיש עדין. המבנה בנוי

אלדין בסגנון מנדטורי מאוחר עם

69 אל חרירי 4 --- ג'לאל 30056 121 אלמנטים מהאדר' ה"בין אלדין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

אלעלמי הבולט בחזית עם חלון

ה'מדחום' במרכזו.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

לא קיים הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

הדגשת קווי הבניין האופקיים

70 אל חרירי 34 --- 30056 67 והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל

המבנה קומה נוספת (תוספת

חדשה)

מבנה מודרני בן 4 קומות

מעמור אל המורכב מ 4 יחידות שונות,

אווקף אל הבנויות בטור. היחידות

איסמליה המערביות בנויות בסגנון

71 נור א דין 3-5 --- בירושלים 30056 65 מנדטורי מאוחר וכוללות (הממונה אלמנטים מקושתים. היחידות

על הוקף המזרחיות בנויות בסגנון

המוסלמי מודרניסטי תוך הדגשת הקווים

האדריכליים האופקיים במבנים.

האפוטרופו

ס לנכסי מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

נפקדים (הדרומי) בעל חזית מסחרית.

72 א זהרא 25 --- 30056 43

שאר החזיתות בעלות סגנון

מנדטורי עם פתחים מקושתים.

36

חוסיני

נאדר דאוד מבנה אבן חד קומתי הנוי

גוש 30056 בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד

73 --- 30056 137

חלקה 137 טובזה. חלונות מקושתים עם

מסגרת אופיינית מודגשת.

ראקייה בת

מבנה אבן דו קומתי. המבנה

שייח

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

אסמעיל

74 אל חרירי 11 --- 30056 60 מקושתים עם מסגרת אופיינית אל דנף

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים -4שיפועי.

לא קיים

מבנה תלת קומתי מוגבה,

הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

75 א זהרא 17 --- 30056 46 הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן

בעיבוד טלטיש עדין.

לא קיים מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

טלטיש עדין. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

76 אבו בטוטה 8 --- 30056 54

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

רשדי עבד

(הדרומי) בעל חזית מסחרית.

אלע'ני

77 א זהרא 9 --- 30056 49 שאר החזיתות בעלות סגנון אלאמאם

מנדטורי עם פתחים מלבניים

אלחסיני

אופיניים.

מבנה בן 2 קומות בצידו האחד

קסמת ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית

מחמד דאוד בקומת הקרקע. אבן בעיבוד

מעתוק טלטיש עדין. המבנה בנוי

78 א זהרא 3 --- 30056 62

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע

לא קיים גבוהה). המבנה מהווה חלק

הרון אל מהבנייה הטורית לאורך רח'

79 --- 30056 79

ראשיד 2-6 הרון בן ראשיד. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית

קומת הקרקע מסחרית.

מבנה בצורת האות "ר", בעל 4

רווידה

ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני

חסין אל

תוך הדגשת המרפסות

הרון אל סמדי

80 --- 30056 80 האורכיות והקווים האופקיים

ראשיד 8-10

והאנכיים במבנה. חלקו

המערבי מהווה חלק מהבינוי

המסחרי לאורך רח' אל רשיד

37

לאורנס

מבנה בן 5 קומות, המשמש

שוקרי

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

81 --- אנטון 30056 25

16 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

חאזם זקי

מבנה בן 2 קומות, המשמש

נוסייבה

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

82 --- 30056 24

14 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

מבנה בן 3 קומות . חזית

עותמן מסחרית בקומת הקרקע. אבן

באקר אל בעיבוד טלטיש עדין. המבנה

83 אל אספהני 3 --- חלאק 30056 118 בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת הדגשת חדר

המדרגות בחזית.

מבנה בן 3 קומות. חזית

חברת מסחרית בקומת הקרקע בצד

קולנוע הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית'

84 א זהרא 8 --- 30056 33

אלקודס פונה לצדו הדרומי של המבנה.

בע"מ אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה אבן דו קומתי. המבנה

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

גוש 30056

85 --- 30056 37 מקושתים עם מסגרת אופיינית

חלקה 37

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים (חלקי).

38

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה- חלק ב'

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך

מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל".

קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות

גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.

אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

39

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

עניי כולל

ואהלין

עזר יולדות

כנאמני

1 -9 כולל 30067/75

הקדש

וואהלין

ישראל חיים

לוי זלמן

מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג

רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש

(2 קומות תחתונות היסטוריות

וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני

דטיאשוילי

2 פרי חדש 12 1521 30067/9 לשכונה וחלק ממרקם היסטורי .

חיים

המבנה בעל כמה אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד. חזית

ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי דו-קומתי וגג

פרי חדש -14

ויוסיף לך רעפים שעובר תהליך שימור. חזית

3 אגודת 5650 30067/10

בע"מ ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

הכנסת כלה

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

אופייני לשכונה וחלק ממרקם

4 פרי חדש 18 1522 30067/12 טיזאבי דוד

היסטורי . המבנה בעל כמה

אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה

תלמוד תורה

וישיבת עץ וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל

חיים י-ם כמה אלמנטים אדריכליים יפים

5 פרי חדש 22 1523 30067/14

,%15בית במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה

יתומים השנייה עם תומכות המעוטרות

דיסקין,%15 במגני דוד. חזית ראשית-דרומית

מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי חד קומתי

מקורי בעל תוספת שתי קומות

נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה

חלק ממתחם גדול יותר של מוסד

חינוכי של חסידי בעלז.

המבנה שימש כגן הילדים העברי

היינה יצחק

6 פרי חדש 38 1524 30067/22 הראשון בירושלים עד סוף שנות ה-

אהרון

70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן

הייתה הגננת הידועה חסיה

פיינסוד-סוקניק (אמו של יגאל ידין).

מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם

היסטורי . תוספת הקומות פגעה

בערכו של המבנה.

40

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

ישיבת רבינו וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

פרי חדש -28 30067/17,1

7 5655 שמחה הלוי אופייני לשכונה וחלק ממרקם

30 12

היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2

קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי

תלמוד תורה בשנים האחרונות. המבנה אופייני

ישעיהו פרס דחסידי

8 4305 30065/20 לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 3 בעלזא

ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות

כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון

משה א'

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר

1528

ישעיהו פרס היינה יצחק ממזרח והוא משמש כיום ככולל.

9 + 30065/21

5 אהרון המבנה אופייני לבניה המסורתית

4306

מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-

20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של

שכנות זכרון משה א'

מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים

מהתקופה העות'מנית והשלישית

ה"ה ר' צבי

מנדטורית והוא אופייני לשכונה

יעקבזון(ת.ז

ישעיהו פרס 1529

ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר

)36857 ר'

10 6 / סימה + 30065/24

אלתר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים

בליליוס 3 4379

שטינברג(ת.ז רבים במצב טוב. למבנה איכות

אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים

71422

ורבים

מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת

קרקע מוקדמת מהתקופה

1530 העותמאנית ושתי קומות עליונות

ישעיהו פרס לידר חנה

11 + 30065/25 מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח.

7 (אנה)

4306 המבנה במצב השתמרות טוב יחסית

וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל

איכות אדריכלית גבוהה

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

ישעיהו פרס

מנדטורית). המבנה המהווה חלק

12 9 / סימה 1531 30065/26 לא קיים

ממרקם היסטורי והוא בעל איכות

בליליוס 5

אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות

מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

רעפים שנבנה בתקופת המנדט

ישיבת היכל והשתמר ללא תוספות בנייה

ראשית

13 1570 30067/36 אהרן להלכה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל חכמה 4

בית תמחוי "אור שלום וחסד"

והקומה העליונה מעוטרת במגיני

דוד מעל לפתחים.

41

רבנו תם 1 / מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

יגיע כפים -

פינס 18 בקומה התחתונה נמצאת ישיבת

14 1571 30067/120 בית הכנסת

ביכנ"ס יגיע 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת

של המקדיש

כפיים 'יגיע כפיים'.

מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח

1514 (קומה עליונה מאוחרת). למבנה

וינברג

15 שטראוס 21 + 30065/120 כניסה מפוארת וחצר קדמית עזריאל

4397 מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב

כמעט ללא תוספות בניה מאוחרות

סיקרון יריב- מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 1515 שמאות קומות מאוחרות נוספות- סה"כ

מקרקעין

16 שטראוס 23 + 30065/58 מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי חברה

4398 נבנה בתקופת המנדט בסגנון

והשקעות

מודרניסטי.

בע"מ

מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי

1517

קומה על הגג מעל קומת מרתף

17 שטראוס 25 + 30065/54 פילמר אהרון

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

4399

מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

חביב-

שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי

18 שטראוס 26א 1518 30064/90 נחושתן

ייחודי דימוי אבן.

הדסה

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן,

1519

שטראוס 27 / מוסדות חלונות ייחודיים וכניסה

19 + 30065/53

ישעיהו 26 מדרש דוד מונומנטאלית. למבנה איכות

4299

אדריכלית גבוהה יחסית למבנים

בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם

היסטורי

מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה

בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל

אלמנטים אדריכליים יפים כמבנה

20 שטראוס 28 1520 30064/89 חנסב ראובן אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום

במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה

למבנה.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

30064/110 שיבת חברת רעפים המשמש למסחר ומגורים 21 שטראוס 34 ללא

+44 אהבת שלום שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית

42

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

המשמש למסחר ומגורים שנבנה

22 שטראוס 36 ללא 30064/43 לא ניתן

בסגנון מקומי אופייני לשכונה

ההיסטורית

מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3

קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף,

שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני

הקדש

הציבור היחידים שבשכונת זכרון

תלמוד

משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל

תורה

ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית

הכללי

ישעיהו 13 המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני

והישיבה

23 בי"ס תיכון 4586 30066/30 ואת השפה העברית.

הגדולה עץ-

למסחר נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני

חיים ,

לתקופתו והשתמר היטב.

ע"י הנאמן

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

עו"ד רונן

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

מטרי

לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך.

למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית

ותרבותית גבוהה ביותר.

מבנה ציבורי היסטורי מפואר

ומרשים בעל חשיבות עירונית

וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר

העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר

לודוויג אַ וּוּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל-

הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת

,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית

למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים

מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי

ירושלים בכל שנות פעילותו דבר

שעורר מלחמת תרבות שהביאה

בעקבותיה התפתחויות חשובות

בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית

הספר של החברה לחינוך יתומים

הקדש בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו

תלמוד והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ

תורה לחומות. מבנה בית הספר ברחוב

הכללי ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903

580028710 בית הספר משך אליו תלמידים מכל

ישעיהו 15

24 4585 30066/30 והישיבה הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית בי"ס למל

הגדולה עץ- מתקדמת ומודרנית.

חיים , המבנה שימש עמוד תווך לשכונת

ע"י הנאמן זכרון משה בתקופה העות'מאנית.

עו"ד רונן באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה

מטרי הסמינר למורים שהוביל את

תחייתה והתעוררותה של הלשון

העברית. בתחילת תקופת המנדט

עבר בית הספר להסתדרות הציונית

ויועד ללימודי בנות בלבד אבל

המשיך לשמש כמרכז לפעילות

ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול

בתוך המבנה גם בית כנסת בשם

"היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב

בית הספר את המבנה ומאז הוא

משמש מוסדות חינוך חרדיים.

למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים

בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו

שיטות בניה ומוטיבים מקומיים

מסורתיים.

43

למבנה חשיבות היסטורית,

תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה

כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל

השפעה רבה על החברה הישראלית

של תחילת המאה ה-.20

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

לשימור.

44

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה חלק א'

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,

שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש

שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

45

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

מבנה טורי דו קומתי היסטורי

שנבנה בחלק המנדטורי של השכונה

דוד ילין 3 בן ציון

1 30066/26 שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן

4532 סורייה

ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא

בבתי מגורים.

מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה

דוד ילין -4 תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות

בלומנפלד

2 בית יוסף 4526 30066/91 כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב', יצחק

אלישר שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון

אופייני לבניה המסורתית בשכונה.

אור חיה מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן

טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות.

המרכז

3 דוד ילין 5 1318 30066/25 המשמש כיום כמוסד לנערות וכן לאישה

נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש

לאחרונה

מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים.

דוד ילין -6 למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת

4 בית יצחק 4527 30066/90 לא קיים זכרון משה ב', שנבנה על ידי אחד נחום לוי ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה

המסורתית בשכונה.

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3

5 דוד ילין 8 1321 30066/32 צמח יצחק

קומות (עליונה בגג רעפים)

צמד מבנים צמודים דו קומתיים

דוד ילין -12

6 4529 30066/34 טרזי רחל האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג 14

רעפים מקורי

מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה

קרן

7 דוד ילין 13 4536 30066/101 אבן טלטיש וטובזה ומסגרות הוכשטיין

לחלונות.

46

מבנה היסטורי דו קומתי הכולל

קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה

8 דוד ילין 15 1535 30066/21 לא קיים

נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות

וגג רעפים.

ישיבת

עטרת

שלמה

בארה"ק מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים

9 דוד ילין 17 1545 30066/17

ע"ש מרן הכולל קומת מסחר

הגרש"ז

אויערבאך

זצוק"ל

ישיבת

עטרת

מבנה היסטורי חד קומתי במקור

שלמה

וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש

בארה"ק

10 דוד ילין 19 1547 30066/19 בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה.

ע"ש מרן

המבנה מתקופת המנדט בעל חזית

הגרש"ז

מרשימה וייחודית לאזור

אויערבאך

זצוק"ל

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

לנגנויער רעפים הכולל קומת מסחר בקומת

11 דוד ילין 21 1549 30066/126

חיים נתן הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים

במבנה שהשתמר לחלוטין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו

נאמני וו'קף

קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע

חנה בנין

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

12 דוד ילין 22 4266 31418/23 לטובת

בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני

יהודי עדן

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

בפלשתין

במלואו

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

13 דוד ילין 23 1551 30066/16 פרץ שלום

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

נאמני וו'קף

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

חנה בנין

4267 שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי

14 דוד ילין 24 31418/24 לטובת

1552 אופייני לשכונה שהשתמר היטב על

יהודי עדן

כל פרטיו

בפלשתין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו-

קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

דוד ילין 25

15 דוד ילין 25 1553 30066/15 בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני נדל"ן בע"מ

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

במלואו. פתח מונומנטלי בחזית

ועיטורי אבן באבני הראשה

47

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

בן דור

16 דוד ילין 28 4268 31418/6 במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים אליהו

וכן גדר ושער

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף

דוד ילין -30 קופרשטוק

17 4270 30070/8 שתקרתו משמשת חצר אחורית

בית ראהר יצחק אהרן

למפלס הקרקע. קיים פורטיקו

בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין.

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

א.כ. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

תוצרת שהשתמר לחלוטין.

18 דוד ילין 31 1558 30071/65 הארץ על הגג בנייה מעץ. מרפסות נכסים אופייניות בחזית, סורגים מקוריים

שלמים ופתחים מקוריים (כולל

דלתות) למרפסת בקומה הראשונה.

תוספת בנייה בחזית האחורית

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

19 דוד ילין 33 4263 30071/64 כהן אשר

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

תלמוד

בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה

20 דוד ילין 35 4262 30071/63 תורה סוכת

השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן

דוד

גדר ושער

מבנה היסטורי דו קומתי במקור

(כיום בן 3 קומות קומה עליונה

4261

מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת

21 דוד ילין 37 +156 30071/62 לוי אליהו

פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית.

0

במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים

וכן גדר ושער

48

1561 מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל

דוד ילין /39 מעונות ילין

22 +426 30071/61 קומת מסד וגג רעפים. במבנה

יהודית 12 בע"מ

0 השתמרו פרטי בנין מרשימים

מבנה מנדטורי בן שלוש קומות

במקור שלוש קומות תוספת

4295

ישיבת מאוחרת

23 ישעיהו 20 + 30065/19

בריסק מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו

1473

שלוש קומות חדשות באופן שפגע

בערכו

מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

1474 ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות

24 ישעיהו 22 + 30065/56 דל אשר (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י 4297 חסידות חב"ד ומשמש כיום

לספרייה, ישיבה ומשרדים

4298 אופי מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

25 ישעיהו 24 + 30065/55 אינסייד ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות 1475 בע"מ (סהכ כיום 4.5 קומות)

49

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים- חלק א'

רקע:

הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.

זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.

50

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאור תמציתי והערכת חשיבות ושם אתר צילום אופייני

מבנה אבן מנדטורי בן שתי

מנשאיוף

אבן יהושוע 5 קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג

1 1287 30064/67 מני בן

ומעקה חצר יחודיים. שמור

יעקב

במצב טוב

תפילינסקי מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת

2 בהר"ן 10 1303 30062/99

דוד אופיינית, אבן טובזה

מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה

30062/147

3 בהר"ן 4-6 1298 שוורץ משה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים -146

, עץ דקל בחזית

הקדש

יצחק הירש

בן יצחק

שומרי -30060/95

4681 אברהם בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין

4 אמונים -10 98

ועוד רדרסדורפר 1890

12 100-123

לטובת

כולל

אונגרן

כולל

מאה שערים 30063/195 בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 5 אמריקה

2-14 -200,174 (אוהלי משה)

תפארת

ירושלים

מאה שערים

30064/148 פלוטשניק

6 / עבודת בתי ורשה . שכונת כולל 1898

-156 אברהם

ישראל

51

הרב ישראל

7 נציבין 4-8 30060/87 משה בתי נייטין . שכונת הקדש 1903 דושינסקי

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

שהוקמה מתחילתה למטרות

מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/32 התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

8 סלנט 24-36 לא ניתן

40 נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

אגודת שהוקמה מתחילתה למטרות

תלמוד מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/41 תורה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

9 אדמון 2-24

52 וישיבת חיי נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

עולם ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בית ההסתדרות הפועל

מזרחי.מבנה מודרני, בעל

מאפיינים מובהקים של הסגנון

הבינלאומי שחלקו האחורי

גבריאל שר

מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי

10 חזנוביץ 1 4475 30062/98 ישראל

בירושלים. למבנה חשיבות רבה

(ע"ר)

כחלק ממרקם שכונת החבשים

ההיסטורית ,שימושו לטובת

תנועת המזרחי הנה בעלת

חשיבות תרבותית.

שיבת מבנה אבן אופייני מהתקופה

חברת העותמאנית המשמש לבית כנסת

11 חיי אדם 10 1415 30062/70

אהבת ומגורים מעליו. תוספת הקומה

שלום השניה אינה מקורית.

מבנה אבן אופייני מהתקופה

12 חיי אדם 14 1416 30062/73 לוי עובדיה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספות

52

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה

רוממה:

רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.

חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני

כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם

הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה

מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,

עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.

מס' מס' אתר 53

שם אתר

סידור ברשימת גוש וחלקה בעלים תמצית נתונים והערכת האתר לשימור/כתובת

י השימור

מבנה בן קומה אחת וגג שטוח

המשמש כבית כנסת, בעל פרטי

אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה

מקושתת. בעבר שימש כבית ספר.

המבנה היה חלק משכונת ליפתא.

המ"ג -4 בית

1 5256 30235/166 עיריית י-ם לאחר מלחמת השחרור הועבר כנסת קול ששון

המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון

גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית

כנסת לעדת התמנים. המבנה

משמש עד היום כבית כנסת קול

ששון. לא ידוע שנת הבנייה.

מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות

היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי

2 המ"ג 14 30235/160 גיא יצחק

אבן, צמחיה בגבולות החלקה.

תוספת בניה מטיח.

מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח.

נצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן,

שרי ישראל 16 אסמעיל זדה

3 30075/126 מרפסות. בנייה מנדטורית ב2

ב' הרצל

שלבים (היסטוריים). חלון

טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח,

דלת כניסה מקורית.

שנת הקמה 1917-1948 השלטון

הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג

רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן,

פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה

אגודת אוהל מקורית, מדרגות אבן, מעקה

שרי ישראל 4

4 3158 30077/113 משה ואבנר מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול (בי"כ)

אלי אסיאן של בניה טורית יהודית מראשית

המאה ה-.20 הייחודיות שבשכונות

הטוריות היא ההמשכיות של רצף

הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע

קשה במכלול כולו.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים,

הנצפה במפות היסטוריות משנת

5 שמגר 1 30909/28 רשות הפתוח .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ.

תוספת בנייה אחורית מטיח.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים.

מוסדות התורה מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא.

6 ירמיהו 72 30235/9 והחסד פני נצפה במפות היסטוריות מ-.1927 מנחם (ע"ר) קיימים פרטי מסגרות מקוריים,

פרטי אבן, וריצופי שטיח.

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

הנצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 בעל פרטי אבן, מסגרות

ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה

בקומה העליונה. פתחים מקושתים

בקומת הקרקע ומעליהם אבני

מעקלה. הקומה התחתונה משמשת

גן ילדים. פתחים פנימיים

7 ירמיהו 62 30235/2 נחמיה נעמי

מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה

כמו הבינוי של ליפתא העתיקה.

המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא

גם בעל פתחים מקושתים, פרטי

אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום

כחנות פרחים.

נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים

(לפי סוג האבן).

54

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת

8 חירם 1 נאור נעמה

.1936 בעל פרטי אבן, פרזול

ותריסים מקוריים.

55

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח רקע:

שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.

רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.

56

מס'

שם אתר

אתר גוש צילום

מס' לשימור/ בעלים תמצית נתונים והערכת האתר

רשי' וחלקה

כתובת

שימור

מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות.

המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין.

קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית

10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים

מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע

(מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר

הקומות רצועות חלונות אנכיים עם

"בניין הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות

גוש

מוריה" ושימוש בקרניז המלווה את החלונות

.30074 בן חור

1 יפו 119 מצד לצד.

חלקות: ליאור

בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית

431-432

ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים

וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית

חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה

לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו

האחורי של המבנה שני אגפים בולטים

(המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות:

אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי

המנדט.

מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת

לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית

המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם

2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו

דוד בן

מאיר שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני

גוש גוש רוזליו בתור חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני .30073 .30074 אפוטרופוס קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף 2

חלקה: חלקה: ונאמן מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית 122 122 להקדש המערבית.

אברהם בן חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע

יצחק לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז

בדומה לחזית המערבית. ערכיות:

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט

הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה

מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה

גוש גוש מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה

.30073 .30074 המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי

3 וינברג נח

חלקה: חלקה: חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל

124 124 המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה

המאפיין את האדריכלות למסחר +

מגורים בתקופת המנדט. היסטורית:

כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות משלהי התק'

העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת

הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים

המקוריים של שכונת בית יעקב.

חזית צפונית:

בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש

גוש גוש

מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה)

.30073 .30074 רוזיליו

4 דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל

חלקה: חלקה: פלורה

מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה'

125 125 בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת

הפתחים לחזית בקומה זו). חזית

דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל

הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית:

סגנון בניה המאפיין את האדריכלות

למסחר + מגורים בתקופת המנדט.

היסטורית: כחלק מבתי השוק.

57

מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע)

גוש גוש

הכולל חללים למסחר (חנויות השוק).

.30073 .30074

5 וינברג נח המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה.

חלקה: חלקה:

ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק

334 334

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

מבנן

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

התפוח גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים .30074

6 ישי יפה נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד בנאי חלקות:

ועוד).

מחנה- 90-109

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

יהודה

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

גוש

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

.30074

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן בנאי חלקות:

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים ,77-89

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

7 האפרסק -375 צדיק חיים

ועוד).

מחנה- ,381

בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2

יהודה -437

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

,439

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

434

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

האפרסק .30074 נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

עץ-חיים חלקות: שמביקו ועוד).

8

השזיף -387 חיים אליה באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מחנה- ,398 מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה

יהודה 321-331 (קומה שניה).

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן

.30074 פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השזיף

חלקות: "ישיבת נהר נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד עץ-חיים

9 -310 שלום- ועוד).

השקד

,320 מקובלים" בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה מחנה-

,306 (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

יהודה

262-271 ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

גוש

מבנן עזבון פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

.30074

השקד המנוח נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד חלקות:

10 האגוז סעדיה בן ועוד).

-234

התות אהרן בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה

,249

החרוב ג'ראסי קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה 402

שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השקד .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

החרוב חלקות:

11 לוי שמחה ועוד).

התות -250

חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2

מחנה- ,261

קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות:

יהודה 403

היסטורית: חלק ממכלול המבנים

המקוריים של שוק מחנה יהודה.

58

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

מבנן

גוש נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

השקד

.30074 ועוד).

12 עץ-חיים קלמוס חנה

חלקות: המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת.

אגריפס

272-305 קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות

האגוז

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

התות .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

האגוז חלקות:

13 דינה לוי ועוד).

אגריפס -224

המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן

מחנה- ,233

קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2

יהודה 404

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש גוש

למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה

.30073 .30074

מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות

14 חלקות חלקות בונה דוד

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

110-119 110-119

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו

הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל

קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל

גוש החזית המערבית (ככל הנראה לא

גוש

.30074 מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות

.30073 פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת

חלקות:

חלקות: מזרחי יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו

15 -201

,201-205 סלים הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן

,205

210-214

דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה.

210-214

ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין

את האדריכלות למסחר + מגורים

בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי

השוק.

מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע

משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי

קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית

גוש גוש

והמזרחית (המרפסות העליונות

.30073 .30074 בן דוד

16 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית

חלקות: חלקות: משה

המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות:

206-209 206-209

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק

מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות

למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן

המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח'

גוש אגריפס.

גוש

.30074 לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת

.30073 רפואה

17 חלקות: עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות

חלקות: משה

,506 בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב,

,506 441

441 שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו

היו החנויות הראשונות של שוק מחנה

יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות:

היסטורית: כחלק מבתי השוק

59

סדר יום ועדת שימור

תאריך -02/08/2026 יט אב תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 48/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מזכרת משה מזכרת משה, מהוותיקות שבשכונות ירושלים, נוסדה בשנת 1882 ומהווה חלק מהגרעין המקורי של שכונות "נחלאות". השכונה נועדה לתושבים אשכנזים בעוד שהשכונה הסמוכה לה, אהל משה, נועדה לספרדים.

השכונה בנויה במתכונת של בתים הבנויים סביב חצר מרכזית וזאת על מנת להבטיח הגנה לתושבי השכונה. בשכונה בית הכנסת "חסד ורחמים" שהוקם בשנת 1925 ע"י משפחות ספרדיות ותיקות.

השכונה שומרת, עד היום, על אופייה ומרקמה הייחודי ומהווה גם כמוקד תיירותי חשוב בירושלים.

60

שם אתר

מס' גוש

מס' לשימור/ בעלים תמצית נתונים והערכת האתר צילום אתר וחלקה

כתובת

בית הכנסת "חסד ורחמים": "בית הכנסת

נבנה כבית מגורים, ולאחר שהפך לבית

מרזח בניגוד לתקנון השכונה, פעל

“המוכתר” של הספרדים בשכונה, יצחק

ארמוזה להפיכת המבנה לבית הכנסת של

הקהילה הספרדית – דוברי לאדינו –

ס”ט" (מתוך נוסח שלט המועצה לשימור

אתרי מורשת המוצב על חזית המבנה).

חלק צפוני: חזית צפונית: קומת מרתף

הבולטת בכחצי קומה ממפלס הרחוב

בית

(לקומה זו יורדים מהרחוב). מעל קומת

הכנסת

חסד המרתף הקומה ה'עיקרית' בה משולבים

גוש בית כנסת

ורחמים, 3 חלונות מאורכים בגדלים שונים. הקיר

1 .30046 "חסד ורחמים"

אגריפס 67 מחופה באבן בסיתות מוטבה עדין. מעל

חלקה 3 ירושלים

הכרמל 18 החלונות עיטור מתכת גדול של ביה"כ.

הקומה מקורה בגג רעפים בו משולבת

מרפסת של קומת הגג.

חלק דרומי: חזית דרומית: בחזית ביה"כ

שני פתחים המעוטרים בתבנית 12

השבטים (כניסה ראשית) וב"אשת חיל"

(כניסה לעזרת נשים). קומת הקרקע

בעיבוד טובזה והקומה העליונה בנוייה

בטון וחיפוי עץ.

ערכיות אדריכלית גבוהה.

ערכיות היסטורית גבוהה.

ערכיות דתית וחברתית גבוהה.

מבנה צפוני: קומת הקרקע הינה הקומה

המקורית בלבד.

חזית צפונית: בקומת הקרקע פתח חנות.

מעל הפתח קשת מקילה. סיתות מוטבה.

2 הקומות העליונות חדשות ובסיתות

תלטיש. שלישיית חלונות בכל קומה (כל

החלונות מקושתים). המבנה מקורה בגג

רעפים. לחזית זו ניצב ממזרח שער

גוש ההנצחה להקמת השכונה וכן הכניסה

אגריפס 65 הרב רוזנטל

2 .30046 הראשית, הצפונית, לשכונה.

הכרמל 16 יעקב

חלקה 4 מבנה דרומי: המבנה אינו קיים אך

החזית הדרומית והמזרחית של החצר

האחורית נראות כחזיתות מבנה. חזית

מזרחית: בקיר המחופה אבן בעיבוד

טובזה, חלון קשות סתום.

חזית דרומית: בקיר החצר דלת כניסה

ובצידה זוג חלונות מקושתים.

ערכיות אדריכלית גבוהה.

ערכיות היסטורית גבוהה.

מבנה צפוני: יחידה בודדת מתוך מבנה

טורי אחד הכולל 7 יחידות. המבנה כולל

קומת קרקע (בחלק מהיחידות המפלס

נמוך ממפלס הרחוב) וקומה מעליה.

עיבוד אבן מוטבה. חזית צפונית: בקומת

גוש הקרקע דלת מסחרית. קומה א': זוג

אגריפס 63 תלתן חת

3 .30046 חלונות מקושתים ומעליהם חלון עגול

הכרמל 14 שמונה בע"מ

חלקה 5 לאוורור. מסגרות החלונות בעיבוד

מסמסם, באבן בגוון בהיר ובבליטה

ממישור החזית. מעל זוג החלונות

והחלון העגול בנויה קשת מקילה. המבנה

מקורה בגג רעפים. חזית מערבית: סיתות

מוטבה. בחזית זו חלון מקושת אחד.