ישיבת משנה לתכנון ובנייה תבע מס 3 · 21/02/2003

עיר: ירושלים
תאריך: 2003-02-21
מקור: הקובץ המקורי באתר ירושלים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

המסמך אינו מופיע עוד ברשימת הפרוטוקולים באתר הרשות (נבדק 2026-09-13). העותק הזה נשמר כאן כפי שפורסם.

לכבוד: 1

הועדה המחוזית לתכנון ובניה

מנהל התכנון

משרד הפנים

ירושלים

הנדון: התנגדות לתכנית מס' 101-0793612

מבנה חדש למגורים ותעסוקה, רחוב ההגנה 19 ירושלים

הנני מתנגד לתכנית מהטעמים שצוינו בחוות דעת נפרדת שכתבתי

ערן בילבול = (ת 2

ההגנה 16 דירה 58

(ראו נספח א') ומבקש מהועדה לדחותה.

2020

4% וש

( 00 = א

- חוות דעת ערן בילבול -

2200

לכבוד:

הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

חוות דעת הנדסית לתכנית 101-0793612

מבנה חדש למגורים ותעסוקה, רחוב ההגנה 19 ירושלים

חוות דעת זו נכתבת במטרה להביא לתשומת לבה של הועדה המחוזית בעיות וליקויים בתכנית שבנדון ולעודד תכנון נכון של התחדשות עירונית במרחב הגבעה הצרפתית.

אלו פרטי השכלתי:

בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון במסלול הנדסת מבנים

רשום בפנקס המהנדסים (מס 29697299)

אלו פרטי נסיוני המקצועי:

2006 התמחות בתכנון מבני ציבור בעריית סאן פרנסיסקו קליפורניה ארה"ב 9 - ניהול ופיקוח בחברת יהל מהנדסים עבור המגזר הציבורי (רק"ל נ.ת,ע, עת"א עיריית כפר יונה)

89 היום - חברת +א סזוסְ3ח5 .| זשוסוז המתמחה בתכנון מנופים וקונסטרוקציות פלדה בניו יורק ארה"ב.

רשימת מקורות:

מסמכי התכנית באתר מבא"ת

מצגת שיתוף ציבור שהוכנה ע"י אדריכית התכנית

תקן ישראלי 414

היכרות עמוקה של השכונה והקהילה בה

ג'לוי נאות:

בבעלותי חלק מדירה מספר 58 ברחוב ההגנה 16 הנמצאת בסמיכות לשטח התכנית המבוקשת (בעלות משותפת עם אחותי), ואני מתכוון להגיש בנפרד מחוות דעת זו התנגדות אישית לתכנית. יחד עם זאת, כל הטענות במסמך זה מתמקדות בהיבט מקצועי תכגוני

- חוות דעת ערן בילבול -

להלן עיקרי הליקויים בתכנית

1 פגיעה באפשרות לתכנון ארוך טווח למרחב הגבעה הצרפתית:

בשנים האחרונות אושרו מספר מגה-תכניות במרחב הגבעה הצרפתיונ (אומגה, חניון נחל צופים והפרדה מפלסית) כאשר כל תכנית נבחנה ואושרה; מתוך הסתכלות על תא השטח המצומצם (על הפיקסל) ולא על התמונה המלאה. התכניות כשלעצמן היו אמורות להועיל לשכונה, אלא שמתוך היעדר תיאום וותכלול לתמונה עתידית כוללת (סופר-פוזיציה של כל' התכניות), השכונה מוצאת את עצמה נפסדת משילוב של התכניות הנ"ל ומחוסר הקואורדינציה.

עקב מעבר הרק"ל במסלול האומגה (()), מספר דרכי הגישה לשכונה יצומצם בכמעט שני שליש:

רח' חיים יסקי, ששימש כדרך הגישה העיקרית של הכפר עיסאוויה לכיוון דרום (מזרח העיר) הפך מדרך דו-

מסלולית רחבה עם חניות בשני צדי הדרך, לדרך חד סטרית בנתיב אחד (לכיוון צפון).

שינוי זה גרם להסטה של נפחי תנועה גדולים אל תוך השכונה, כאשר אותה תנועת כלי רכב שבעבר יצאה מעיסאוויה דרך רחוב חיים יסקי נאלצת למצוא מוצא בין רחובות השכונה. בנוסף, תנועת כלי הרכב הפרטיים שיוצאים מהשער הדרומי של כפר הסטודנטים (חלק מהתושבים בכפר הינם זוגות עובדים ויוצאים מנקודה זו למקומות העבודה שלהם) מנותבת ישירות לתוך השכונה ולמעשה תאולץ לבצע הקפה דרך 900 מ' עם 5 רמזורים חדשים בדרכה לאוניברסיטה.

נוסף על כך, בשלב הסופי של נספח התנועה לתכנית הרק"ל רחוב האצ"ל במקטע שבין רח' ההגנה לרח'

הלח"י הופך לחד סטר' - מה שצפוי להגביר עוד יותר את מצוקת התנועה בשכונה.

במסגרת התכנית המוצעת שבנדון, מבקש היזם להוסיף כ-130 יחידות דיור עם חניון של 203 מקומות חנייה שאמורים לשרת הן את שטחי המגורים והן את שטחי המסחר והתעסוקה,

אף על פי שנספח החנייה הינו מסמך מנחה בלבד, ועל אף שכרגע אין חלוקה מחייבת של מקומות החנייה בין שימוש למגורים או מסחר ותעסוקה, ברור שמדובר בהעמסת יתר של דרכי הגישה והיציאה של השכונה.

במאזן החנייה המנחה, אין מספיק מקומות חניה לציבור שכן כבר היום 50 מקומות החניה שיש לסופר (בחניון החיצוני והפנימי) אינן מספיקות לשכונה. לצד זאת, יזם התכנית נשען על מדיניות ציפוף המגורים לאורך צירי הרק"ל ולפיכך, בכל תצורה שהיא (גם אם תופחת כמות יח"ד בחצי), לדעתי יש לדרוש תקן חניה מינימאלי של 0.5 לצורך מגורים (לפי אזור א' ברדיוס של 0 מ' ממתע"ן לפי חוק התו"ב תק' תשע"ו) ולא מעבר לכך על מנת למנוע קטסטרופה תנועתית. ללא פתרון תשתיתי עמוק בצורת מחלף\יציאה ישירה לכביש 1 (יגאל ידין), ההכבדה שצפויה להיגרם מהפרויקט על התנועה בשכונה תזיק לכל תושבי השכונה, תושבי עיסאוויה, לאוניברסיטה, בית החולים ובפרט לדיירי הפרויקט שבנדון שיאלצו לעמוד בפקק שמתחיל בתוך החניון התת-

קרקעי.

2. פגיעה באפשרות השכונה לביצוע התחדשות עירונית

על מנת לספק מענה דיור הולם לקצב הגידול באוכלוסיה יש לאפשר בניה רוויה לגובה. ספציפית בגבעה הצרפתית העתיד הוא בפרויקטים של התחדשות עירונית ובהיות פרויקט זה הראשון מסוגו בשכונה הועדה המחוזית ניצבת כעת בפרשת דרכים חשובה. לאחרונה השכונה נמצאת במוקד העניין של יזמים רבים ויש לצאת מנקודת הנחה שבעתיד יוגשו תוכניות רבות נוספות להתחדשות עירונית במרחב.

בהיעדר תכנית מתאר \ תב"ע כלל שכונתית שקובעת את כללי המשחק: היקפי הבניה בכל מגרש, תקני חניה, שטחים פתוחים (שפ"פים ושצ"פים), מבני ציבור ושדרוג תשתיות - במידה ותאושר תכנית שאפתנית זו, יווצר מצב שבו היזם השני יצטרך לפתור בעיות שנוצרו מאישור התכנית של היזם הראשון וכן הלאה.

בירושלים, רבים המקרים שבהם במקום שהתכנון יקדים את הביצוע ויקבע יעדים לעתיד, התכנון רודף את הביצוע על מנת לפתור בעיות שנוצרו עקב ביצוע לא נכון והיעדר תכנון. הועדה הנכבדת מתבקשת לעצור ולחשוב כיצד תיראה השכונה בשנת 2040 ואיך ניתן לצופף אותה באופן מושכל שייתן אפשרות לכל הבניינים להתחדש ולא ייעמיס את כל קיבולת השכונה על מגרש אחד.

- חוות דעת ערן בילבול -

לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), תשע"א-2011 תאגיד המים מחוייב לספק לפחות 2.5 אטמ' בנקודות החיבור בכגיסה לכל מגרש בגבעה הצרפתית בשעות העומס (ערב ובוקר) כאשר קיים עומס על רשת המים, לחץ המים נמוך. תוספות יחידות דיור בגובה של וח 90+ כרוכה במשאבות סניקה, ועל אף שהן נמצאות בתחום אחריות של היזם יש להן השפעות על העומד (והלחץ) במעלה הזרם. לכן יש לבחון את נושא שדרוג התשתיות הציבוריות על מנת לאפשר הגדלה משמעותית של צרכני הקצה בשכונה ובמידת הצורך להטיל על כל יזם את חלקו בהוצאה הנדרשת

נוסף על העמסת היתר על הכניסה והיציאה מהשכונה, המיקום שנבחר לכניסת כלי רכב לחניון הפרויקט הינו רחוב צר כשיפוע חזי של כ-8%. כבר היום בשעות העומס ישנו פקק עומד לאורך רחוב ההגנה שנמשך החל מ"רמפת הגבעה הצרפתית" עד אזור המרכז המסחרי. אם התכנית המבוקשת תאושר, מדי יום בשעות הבוקר יגיעו כלי רכב מחוץ לשכונה אל קומות המסחר והתעסוקה. בשל מיקום הכניסה לחניון המחייבת פנייה שמאלה יווצר עומס רב שיחייב רמזור - דבר שצפוי להחריף את בעייית היציאה מהשכונה. על מנת לאפשר זרימה תקינה של התנועה בציר ראשי זה (רחוב ההגנה), לאחר תכנית בסדר גודל כזה מן הראוי שתתאפשר כניסה לחגיון משני כיווני התנועה ללא פניה שמאלה בצומת (מחלפון) אך הדבר מחייב תכנון כלל שכונתי ושיתוף של בעלי החלקות הסמוכות (בפרט מגרש החניה הפרטי ברחוב ההגנה),

שלביות ומשך ביצוע

התכנית שבנדון מכקשת היקפי בנייה שאפתניים בכלל, וביחס לעומק המבנה התת-קרקעי (7 מפלסים)

בפרט; משך שלב עבודות החפירה והדיפון צפוי להימשך זמן רב נוכח מצוקת התנועה שכבר היום קיימת וקצב פינוי העפר יהיה מוגבל מאוד בשל הימצאות הפרויקט בלב שכונת מגורים. התכנית תשתק את מרכז השכונה לזמן רב ויש לקחת בחשבון את הרגישות של נקודת ציון מרכזית זו בחיי הקהילה של השכונה.

מדובר בשטח שבו עוברים מידי בוקר וצהריים תלמידי בית ספר יאנוש קורצ'אק המתגוררים בבנייני שיכון עובדים וכן תלמידי בית ספר פרנקל המתגוררים במדורגים,

בשל המיקום המרכזי ביותר של המגרש יש לדרוש מכל תכנית שתאושר בו להקטין למינימום את העבודות בתת הקרקע ולקבוע שלביות ביצוע באופן שיאפשר את המשך פעולתה התקינה של השכונה והחיים בה (שחרור מוקדם של מפלס הקרקע לשימוש הציבור תוך המשך עבודות הבנייה של המגדל),

בניה בקו אפס עם גבול המגרש מדרום ו"חיבור עתידי לתכנית סמוכה" כביכול:

המרכז המסחרי בתצורתו הנוכחית מורכב משני מבנים וביניהם שצ"פ ברוחב של פחות מ-25 מ'. בשל גובהם הנמוך של המבנים הקיימים, התחושה שמקבלים כיום הולכי הרגל ברחבת השצ"פ היא של כיכר מרווחת ורחבת ידיים,

הועדה המחוזית דנה היום לא רק בתכנית המוגשת שבנדון, אלא בעקיפין, היא למעשה דנה גם בתכנית שעדיין לא הוגשה (וברור כי תוגש) להתחדשות של המבנה הדרומי של המרכז המסחרי. זאת מכיוון שלא ניתן לנתק את התכנית מהקשר המרחב שבה היא צריכה להתקיים. היזם עצמו מכיר בעובדה זו ולכן בנספח הבינוי סימן "חיבור עתידי לתכנית סמוכה" ולא חיבור למצב קיים. לכן צריך לבחון (לפחות בקווי מתאר) את שתי התכניות כמכלול, אם תכנית זו תאושר כפי שהיא עם 6 מפלסי חניה תת קרקעיים אז למעשה אוטומטית נותנים הסכמה להיקף דומה במגרש הדרומי מכוח ההתחברות לתכנית עתידית,

ככל שהועדה המחוזית מתכוונת לאשר תכניות של בניה לגובה משני צדי השצ"פ, על מנת לשמר את תחושת המרחב ולמנוע תחושת חנק (שני מבנים בגובה כ-100 מ' עם שצ"פ ברוחב 25 מ' ביניהם) יש לדרוש את הרחבתו של השצ"פ במפלס רחוב ההגנה על חשבון שני המגרשים לרווחת כל תושבי השכונה,

בתכנית שבנדון היזם מבקש לבנות את קומות התעסוקה והמסחר עד גבול החלקה באופן שמבטל לחלוטין את הייתרון של בנייה לגובה (שהוא ציפוף תוך שמירה על מרחב פתוח). המרחבים הפתוחם צריכים להיות

- חוות דעת ערן בילבול -

שיקול מרכזי בהתחדשות עירונית של השכונה, זאת ע' אחת כמה וכמה כאשר מרחבים אלה צפויים לשמש אוכלוסיה שהולכת וגדלה באופן ניכר

אישור התכנית במתכונת זו תיצור תקדים בעייתי: אם כל יזם יוכל גם לבנות לגובה כה רב וגם לבנות בקו אפס עם גבול המגרש, לא יישארו בכלל מרחבים פתוחיט (וזה כלל לא משנה אם יש נסיגה של קו הבניין בקומה הרביעית או החמישית, מבחינת הולך הרגל המרחב בגובה עיניו חסום)

לדעתי, במסגרת תכנית המתאר שהשכונה משוועת אליה, יש לקבוע מערכת איזונים (17306-0765) שבה יזם המבקש לבנות מעל היקף מסויים מחוייב להשאיר שטח פתוח בשולי המגרש, בנוסף, על מנת לעודד שיתופי פעולה בין בניינים שונים (אוּ בעלי חלקות שונות) להגשות תכניות משותפות, יש להגביל את ה'קף הבנייה המאושר ליזם המבקש לבנות פרויקט במנותק מהסביבה, מתוך הבנה שכל תכנית שתאושר במרחב תחייב את היזם הבא בתור לתכנן בהתאם לשינויים שהכניסו התכניוון הקודמות לשטח,

רוחות:

המבנה המוצע בן 24 קומות נמצא על על קו הרכס והדירות הגבוהות נמצאות כ-80 מ' ויותר מעל פני השטח ברום שמעל 900 מעל פני הים, כאשר בכל דירה מרפסת. כאשר מתכננים מבנה לעומסי רוח (מצב גבולי של הרס), משתמשים במפת מהירויות רוח שמשקפת תקופת חזרה של 10-50 שנה (הסתברות שנתית של 0.05 עד 0.1) בהיעדר מידע קונקרטי עבור עומסי שירות תקופת חזרה קצרות יותר (של שנה למשל) על אתר ייחודי זה, אתייחס לעקרון. ולצורך המחשה אעזר בגרף הלקוח מת"י 414 לתכנון לעומסי רוח:

לסו

יי

- ₪ מ , / | 20

ציור 5.3 - מקדם חשיםה (?),6 בתלות בגובח < מעל פני השטח ובדרגת חספוט פני השטח (עבור 6)4(=!.0 1- 3.5= ה%)

גרף זה מתייחס לאחד המקדמים המשמשים לחישוב עומסי הרוח על המבנה כתלות בגובה וחיספוס השטח באתר הנבחן. לצורך קבלת סדרי גודל, במקרה של הבניין שבנדון, מכיוון מערב ניתן לסווג את השטח כאורבני ולכן נסתכל על עקומה מס 4 וממזרח השטח פתוח לחלוטין וישנה גם הגברה נוספת מאפקט ונטורי בשל השינוי ברום הקרקע לכן נסתכל על עקומה מס' 3.

- חוות דעת ערן בילבול -

בשורה התחתונה, הדיירים בקומות העליונות שנמצאות כ-80 מ' ויותר מעל פני השטח הולכים לסבול מרוחות חזקות פי 3 בממוצע מהמהירויות הנמדדות בגובה הקרקעצ . בנסיבות אלה, נוכח עוצמה זו של רוחות, כלל לא ברור איזה תועלת יש למרפסות והן הן מייצרות פוטנציאל נזק ממשי לנפילת חפצים מהן.

סיכום

1. לאור הבעיות והקשיים הרבים שעולים מהתכגית ובפרט מיקומה המרכזי בשכונה, המסקנה

המתבקשת היא שיש לדחות את התכנית עד שתאושר תכנית מתאר כוללת לשכונה.

2. יש לייצר פתרונות לבעיות שיצרה תכנית האומגה ביציאה והכניסה של השכונה, הן לכיוון כביש 1

ארצי (מערב) והן לכיוון דרך בר לב (דרום) וכן לתנועה ברכב פרטי בתוך השכונה עצמה.

3. לדעתי יש להרחיב את רחבת המרכז המסחרי כך שתוכל לשרת את האוכלוסיה ההולכת וגדלה

4. יש להגביל את היקף הבניה באופן שישאיר מקום להתחדשות עירונית גם בבנייני המגורים הסמוכים

אימות חתימת

אני החיימ, עו"ד מיכל גפר דפנה, מאשרת כי ביום 29.11.2020 הופיע בפני בנוכחותי מר ערן בילבול, נושא תעודת זהות ישראלית מספר *********, המוכר לי באופן אישי, ולאחר שהוהרתי אותו כי עליו להצהיר את האמת שאם לא כן יהא צפוי לעונשיס הקבועים בחוק, חתם בפני על התצהיר שלעיל.

מיב' דפנה, עו''יד

כ >

תאריך חתימת המצהיר חותמת וחתימת עורכת הדין

\ 6 הא

לבבוד: 20

הועדה המחוזית לתכנון ובגיה

מנהל התכנון

מערד הפני

, ות לתכנית מס' 7

די ק התגנה 19 ירושלי

הנני דליה דפנא בילבול, ילידת 30/08/1949 מספר תעודת זהות *********, תושבת הגבעה הצרפתית משנת 1982, מתנגדת

לתכנית שבנדון מהסיבות הבאות שיפורטו להלן:

הל

31 איכות החדים בגבעה הצרפתית ירדה מאוד בשנים האחרונות בעיקר מפאת הסכנה בכבישים, הן ברכב והן ברגל עי להגיע ברכב, בתוך השכונה מהבית למרכז הקהילת בשעות העומס יכול לקחת מעל חצי שעה בשל הפקק ברחוב ה סבורה שתוספת יחידות דיור ללא פתרון נושא התנועה ותכנון כולל של השכונה ירע את המצב בהרבה ויגרום לי ורבים שכמותי לצערי הרב לרצות לעזוב את השכונה.

סו

הגנה. אנר

2. בשנותיה המוקדמות של השכונה, דובר על גשר הולכי רגל מעל רחוב ההגנה שמעולם לא הושלם (השריד היחידי חוא

הרמפה בקומה השניה של המרכז המסחרי עם מרפסת קטנה שהיתה אמורה להמשיך לגשר) אני סבורה שלפני שמאשרים

תוספת כזו או אחרת של יחידות דיור צריך להשלים את התכנית המקורית.

3. קיימת מצוקת חנייה במרכז המסחרי ובסופר שמקשה על מי שמוגבל בניידות לבצע קניות. להבנתי, אין כלל פתרון לבעייה זו

אם כי החרפתה על ידי תוספת רכבים של דיירים ושל אנשים שיגיעו למרכז התעסוקה המתוכנן. עבור האוכלוסיה המבוגרת בשכונה, ההתניידות היא בעיקר באמצעות רכב פרטי: לדואר, לסופר וכדומה. אי אפשר לצפות מאישה מבוגרת לעשות סידורים אלה ברגל בוודאי אם היא מתגוררת בצמרת הבירה וצריכה להתמודד עם העליות.

4. בשולי הדברים חשוב לי להפנות את תשומת לבה של הועדה לכך שתכנית הבינוי במרכז המסחרי מושפעת מאוד מתכנית

האומגה שאושרה תוך גזילת זכות ההתנגדות ממני ומתושבים רבים נוספים בשכונה. אילו היתה גיתנת הזדמנות לתושבי השכונה להביע את דעתם על תכנית האומגה, התוצאה המתקבלת היחה טובה ונכונה הן לשכונה והן לציכור הנוסעים ברק"ל.

במציאות של היום לא הגיוני לאשר שום תכנית בינוי לפני שפוחרים את חבעיות שנוצרו בשכונה כולה,

5. תכנית האומגה חסמה את התנועה בשכונה לחלוטין וניתקה אותה משתי יציאות מרכזיות מדרום (אדם סמית' וחיים יסקי).

בנוסף בשלב העחידי, האומגה תאלץ את כל מי שגר ב-13 הבניינים שמסביב למגרש החניה במבוא דקר (1402 יחידות דיור) ומבקש להגיע למרכז השכונה לבצע עיקוף העובר דרך הכניסה לשכונה מה שיחריף עוד יותר את המצוקה,

6. בנוסף, ברצוני לציין שבמשך תקופה ארוכה של שיחות של נציגי התושבים עם אנשי תכנית אב לתחבורה (לאחר שכבר

אושרה תכנית האומגה במחטף) בנסיון להבין איך זה שהפקיעו מגרש חניה פרטי לצורך הפיכתו לחניון ציבורי לבאי הרק"ל (?!) נאמר בפירוש ע"י גורמי התכנון של תכנית אב שמדיניות התכנון היא להפחית את תקני החניה הפרטית ולאפשר לציבור להשתמש באותן חניות פרטיות.

אם זו אכן המדיניות, אזי הועדה המחוזית מתבקשת לקבוע בהקשר התכנית שבנדון כי שטחי החנייה ייועדו לשימוש ציבורי בעיקר ולא כפי שַגקבָע בהוראות נספח החנייה ובמיוחד מכיוון שמדובר באזור המרכז המסחרי,

הרכבת הקלה היא אינה תחליף לנסיעות פנים שכונתיות, וכל זמן שאינה פועלת כל ימות השנה היא לא יכולה להוות תחליף לרכב פרטי, לכן אני חושבת שלפני שמאשרים תכניות נוספות יש לפתור את הבעיות הקיימות.

דליה דפנא בילבול

מבוא דקר 1 דירה 14

וו )0

הריני מאשרת, כיביום = 29 | כחידש | נובמבר = ש מ-ר. ‏ 81111. מהכתובת 2\), ב 477

/ הנושאת ת"ז מס ******* המוכר/ת לי באופן אישי.

וצעה באמצעות היוועדות חזותזת אשר מתועדת אצלי, כאשר המצהירה ליעל גבי הצג, עת הצהרתת ד

0 ב -

מושא חאימות לפניו והיא מצחירה בפניי כי היא מצויה במדינת-ישראל בזמן החתימה והאימות והיא מסכימה לתיעוד החזותי

לאחר שהזהרתי את המצהירה, כי עליה להצהיר את האמת, וכי היא צפויה לעונשים הקבועים בחוק אס לא תעשה כן. אישרה

הנ"ל את נכונות הצהרתה אשר הוצגה < במלואה במסגרת ההיוועדות החזותית וחתמה עליה מולי, ד

, %

צהירב. .38 רג % חתימת ע

חתימת ה

הש

(2/

11 ו 0 ור

מס' רישיון 52894 10%

| \- 1 | -

עבור:

הועדה המחוזית לתכנגון ובניה

מנהל התכנון

משרד הפנים

ישלים

הנדון: התנגדות לתכנית מס' 101-0793612

מבנה חדש למגורים ותעסוקה, רחוב ההגנה 19 ירושלים

1. ב-5 השנים האחרונות התגוררתי בגבעה הצרפתית לפרקים במהלך לימודי באוניברסיטה העברית

והייתי עדה להדרדרות המהירה של יכולת ההתניידות בתוך השכונה וביציאה ממנה.

2. הדבר הורגש בעיקר כאשר התגוררתי בכפר הסטודנטים בלימודי התואר השני והתמחיתי בפרקליטות

המדינה בצלאח אלדין: בתחילת אותה שנה, הייתי יוצאת מכפר הסטודנטים מדי בוקר ומבצעת את

המסלול הקצר ביותר שלקח אז דקות ספורות. כאשר הכניסו את הסדרי התנועה של ה"אומגה", דרך שהיתה אמורה לקחת לא יותר מ-7 דקות הפכה לכמעט חצי שעה מאחר שנאלצתי לבצע עיקוף שעובר בכניסה העמוסה של השבונה ולהצטרף לתנועה שמגיעה מחוץ לעיר.

3. הנני מתנגדת לתכנית שבנדון בעיקר מכיוון שלדעתי אין מקום לצופף את הגבעה הצרפתית לפני

שפותרים את בעיות התנועה בה. הדבר ייפגע מאוד בדרכי הגישה אל האוניברסיטה ובית החולים בהר הצופים.

4. בנוסף אני מפנה אל חוות הדעת המעודכנת שכתב המהנדס ערן בילבול .בעדכון מתאריך 01/12/20

לחוות הדעת נוספה הערכה כמותית של נפח עבודות העפר הדרושות להקמת חניון הפרויקט, ובן צפי לקשיים לוגיסטיים באתר העבודה .

5. לפיבך אני מבקשת מהועדה לדחות את התכנית

אימות חתנימת

אני החיימ; עו"ד א ו מאשר/ת מובטם 202 .2 4 הופיע/ה בפני בנוכתותי עו"ד מיכל גפר דפנה, נושאת תעודת זהות ישראלית מספר ********* ולאחר שהוהרתי אותת כל

עליה להצחיר את האמת שאם לא כן תהא צפויה לעונשיס הקבועיט בחוק, חתמה בפנל על התצהיר שלעיל,

כ .2 4%

תאריך

- חוות דעת ערן בילבול -

700

לכבוד:

הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

א.ג.נ.

חוות דעת הנדסית לתכנית 101-0793612

מבנה חדש למגורים ותעסוקה, רחוב ההגנה 19 ירושלים

אלו פרטי השכלתי:

בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון במסלול הנדסת מבנים

רשום בפנקס המהנדסים (מס 29697299)

אלו פרטי נסיוני המקצועי:

6 התמחות בתכנון מבני ציבור בעריית סאן פרנסיסקו קליפורניה ארה"ב

9 - ניהול ופיקוח בחברת יהל מהנדסים עבור המגזר הציבורי (רק"ל נ.ת.ע, עת"א עיריית כפר יונה)

9. היום -- חברת לא סזוְ3ה5 .! 0ז3ּוסו! המתמחה בתכנון מנופים וקונסטרוקציות פלדה בניו יורק ארה"ב.

רשימת מקורות:

מסמכי התכנית באתר מבא"ת

מצגת שיתוף ציבור שהוכנה ע"י אדריכית התכנית

תקן ישראלי 414

היכרות עמוקה של השכונה והקהילה בה

גילוי נאות:

בבעלותי חלק מדירה מספר 58 ברחוב ההגנה 16 הנמצאת בסמיכות לשטח התכנית המבוקשת (בעלות משותפת עם אחותי)

- חוות דעת ערן בילבול -

להלן עיקרי הליקויים בתכנית:

פגיעה באפשרות לתכנון ארוך טווח למרחב הגבעה הצרפתית:

1. תחבורה;

בשנים האחרונות אושרו מספר מגה-תכניות במרחב הגבעה הצרפתית (אומגה, חניון נחל צופים והפרדה מפלסית) כאשר כל תכנית נבחנה ואושרה מתוך הסתכלות על תא השטח המצומצם (על הפיקסל) ולא על התמונה המלאה. התכניות כשלעצמן היו אמורות להועיל לשכונה, אלא שמתוך היעדר תיאום ותכלול לתמונה עתידית כוללת (סופר-פוזיציה של כל התכניות), השכונה מוצאת את עצמה נפסדת משילוב של התכניות הנ"ל ומחוסר הקואורדינציה.

עקב מעבר הרק"ל במסלול האומגה (03), מספר דרכי הגישה לשכונה יצומצם בכמעט שני שליש:

רח' חיים יסקי, ששימש כדרך הגישה העיקרית של הכפר עיסאוויה לכיוון דרום (מזרח העיר) הפך מדרך דו-

מסלולית רחבה עם חניות בשני צדי הדרך, לדרך חד סטרית בנתיב אחד (לכיוון צפון).

נוסף על כך, בשלב הסופי של נספח התנועה לתכנית הרק"ל רחוב האצ"ל במקטע שבין רח' ההגנה לרח'

הלח"י הופך לחד סטרי - מה שצפוי להגביר עוד יותר את מצוקת התנועה בשכונה.

אף על פי שנספח החנייה הינו מסמך מנחה בלבד, ועל אף שכרגע אין חלוקה מחייבת של מקומות החנייה בין שימוש למגורים או מסחר ותעסוקה, ברור שמדובר בהעמסת יתר של דרכי הגישה והיציאה של השכונת.

במאזן החנייה המנחה, אין מספיק מקומות חניה לציבור שכן כבר היום 50 מקומות החניה שיש לסופר (בחניון החיצוני והפנימי) אינן מספיקות לשכונה. לצד זאת, יזם התכנית נשען על מדיניות ציפוף המגורים לאורך צירי הרק"ל ולפיכך, בכל תצורה שהיא (גם אם תופחת כמות יח"ד בחצי), לדעתי יש לדרוש תקן חניה מינימאלי של 0.5 לצורך מגורים (לפי אזור א' ברדיוס של 300 מ' ממתע"ן לפי חוק התו"ב תק' תשע"ו) ולא מעבר לכך על מנת למנוע קטסטרופה תנועתית. ללא פתרון תשתיתי עמוק בצורת מחלף\יציאה ישירה לכביש 1 (יגאל ידין), ההכבדה שצפויה להיגרם מהפרויקט על התנועה בשכונה תזיק לכל תושבי השכונה, תושבי עיסאוויה, לאוניברסיטה, בית החולים ובפרט לדיירי הפרויקט שבנדון שיאלצו לעמוד בפקק שמתחיל בתוך החניון התת-

קרקעי.

2. פגיעה באפשרות השכונה לביצוע התחדשות עירונית

בירושלים, רבים המקרים שבהם במקום שהתכנון יקדים את הביצוע ויקבע יעדים לעתיד, התכנון רודף את הביצוע על מנת לפתור בעיות שמצרו עקב ביצוע לא נכון והיעדר תכטן. הועדה הנכבדת מתבקשת לעצור ולחשוב כיצד תיראה השכונה בשנת 2040 ואיך ניתן לצופף אותה באופן מושכל שייתן אפשרות לכל הבניינים להתחדש ולא ייעמיס את כל קיבולת השכונה על מגרש אחד.

- חוות דעת ערן בילבול -

3. תשתיות מים וביוב:

לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), תשע"א-2011 תאגיד המים מחוייב לספק לפחות 2.5 אטמ' בנקודות החיבור בכניסה לכל מגרש. בגבעה הצרפתית בשעות העומס (ערב ובוקר) כאשר קיים עומס על רשת המים, לחץ המים נמוך. תוספת יחידות דיור בגובה של חז 90+ כרוכה במשאבות סניקה, ועל אף שהן נמצאות בתחום אחריות של היזם יש להן השפעות על העומד (והלחץ) במעלה הזרם. לכן יש לבחון את נושא שדרוג התשתיות הציבוריות על מנת לאפשר הגדלה משמעותית של צרכני הקצה בשכונה ובמידת הצורך להטיל על כל יזם את חלקו בהוצאה הנדרשת.

2. מיקום הכניסה לחניון:

נוסף על העמסת היתר על הכניסה והיציאה מהשכונה, המיקום שנבחר לכניסת כלי רכב לחניון הפרויקט הינו

רחוב צר בשיפוע חד של כ-8%. כבר היום בשעות העומס ישנו פקק עומד לאורך רחוב ההגנה שנמשך החל מ"רמפת הגבעה הצרפתית" עד אזור המרכז המסחרי. אם התכנית המבוקשת תאושר, מדי יום בשעות הבוקר יגיעו כלי רכב מחוץ לשכונה אל קומות המסחר והתעסוקה. בשל מיקום הכניסה לחניון המחייבת פנייה שמאלה יווצר עומס רב שיחייב רמזור -- דבר שצפוי להחריף את בעייית היציאה מהשכונה. על מנת לאפשר זרימה תקינה של התנועה בציר ראשי זה (רחוב ההגנה), לאחר תכנית בסדר גודל כזה מן הראוי שתתאפשר כניסה לחניון משני כיווני התנועה ללא פניה שמאלה בצומת (מחלפון) אך הדבר מחייב תכנון כלל שכונתי ושיתוף של בעלי החלקות הסמוכות (בפרט מגרש החניה הפרטי ברחוב ההגנה).

3 שלביות ומשך ביצוע

התכנית שבנדון מבקשת היקפי בנייה שאפתניים בכלל, וביחס לעומק המבנה התת-קרקעי (7 מפלסים)

מדובר בשטח שבו עוברים מידי בוקר וצהריים תלמידי בית ספר יאנוש קורצ'אק המתגוררים בבנייני שיכון עובדים וכן תלמידי בית ספר פרנקל המתגוררים במדורגים.

לשם קבלת סדרי גודל:

+ שטח קומת חנייה בפרוייקט זה (שטח מדוד בין קירות דיפון) הינו כ-2100 מ"ר.

* עומק החפירה בממוצע כ-26 מטרי.

* סך נפח החפירה כ-55,000 מ"ק קרקע מהודקת (לא כולל פסולת מהריסת הבניין הקיים).

* בעת, החפירה הקרקע עוברת טיחוח ונפחה גדל בין 20% ל- 60% כך שפינוי העפר רק משלב החפירה בהנחת גידול נפח של 35% הוא כ-75,000 מ"ק.

הווה אומר, עוד בטרם מתחילים בכלל לבנות את הבניין שבתכנית המוצעת, יש להתמודד עם כמות עפר שמצריכה כ-6200 משאיות רכינה? זאת, מבלי לספור עדיין מיקסר אחד של בטון לדיפון ויסודות! (כלומר לפני ששלד הבניין בכלל התחיל להיבנות)

+ נלקחו בחשבון: 25.3 מ' עד פני הקומה התחתונה + תוספת 70 ס"מ המייצגת עובי רצפה לנסיעת כלי רכב + עובי פרטי ניקוז וחפירות מקומיות ליסודות הבניין וקורות קשר סביב פיר המעלית)

לפי 12 מ"ק למשאית, תלוי בצפיפות ורטיבות הקרקע ומוכתב לעיתים ע"י משקל החומר המפונה ולאו דווקא נפח ו ויץ 1

ה"אמבטיה".

- חוות דעת ערן בילבול -

בהמשך הפרוייקט, כעבור שנה של חפירות לכל הפחות ואלפי משאיות שיעמיסו על תשתיות השכונה (ויסכנו את תושביה), כאשר הבניין יתחיל להתרומם לגובה, השטח הלוגיסטי שיעמוד לרשות הקבלן יהיה קטן מידי בשל היחס בין גודל הבניין לגודל המגרש. בבניין בסדר גודל זה יש צורך בשטח לוגיסטי רחב לאחסון ציוד וחומרים לשלד וגמר (טפסות, פיגומים ורגלי אקרו, ברזלי זיון ורשתות,חומרי אינסטלציה, אבני חיפוי, חלונות שומשום, ריצוף כלים סניטריים ועוד..) בנוסף יש חובה בחוק לקבוע עמדה לשטיפת מיקסרים על מנת שלא יטפטפו שאריות בטון על הכביש. כל אלה יצריכו מהקבלן לבקש מהעירייה להשתמש בשטח נוסף לצורך התארגנות (על חשבון הציבור) או שלחלופין יצטרכו לתזמן אספקה ופינוי של חומרים מהאתר באופן שיאט משמעותית את קצב העבודות. כך או כך, התוצאה תהיה שמרכז החיים של השכונה ישותק למשך שנים וכבישי השכונה יועמסו בעשרות אלפי משאיות לאורך תקופת הבנייה, הרבה מעבר לקיבולת של צירי תנועה בצבם הנוכחי, וביתר שאת, העתידי לפי התכנון שקיים כיום.

בניה בקו אפס עם גבול המגרש מדרום ו"חיבור עתידי לתכנית סמוכה" כביכול:

הועדה המחוזית דנה היום לא רק בתכנית המוגשת שבנדון, אלא בעקיפין, היא למעשה דנה גם בתכנית שעדיין לא הוגשה (וברור כי תוגש) להתחדשות של המבנה הדרומי של המרכז המסחרי. זאת מכיוון שלא ניתן לנתק את התכנית מהקשר המרחב שבה היא צריכה להתקיים. היזם עצמו מכיר בעובדה זו ולכן בנספת הבינוי סימן "חיבור עתידי לתכנית סמוכה" ולא חיבור למצב קיים. לכן צריך לבחון (לפחות בקווי מתאר) את שתי התכניות כמכלול. אם תכנית זו תאושר כפי שהיא עם 6 מפלסי חניה תת קרקעיים אז למעשה אוטומטית נותנים הסכמה להיקף דומה במגרש הדרומי מכוח ההתחברות לתכנית עתידית.

בתכנית שבנדון היזם מבקש לבנות את קומות התעסוקה והמסחר עד גבול החלקה באופן שמבטל לחלוטין את הייתרון של בנייה לגובה (שהוא ציפוף תוך שמירה על מרחב פתוח). המרחבים הפתוחם צריכים להיות שיקול מרכזי בהתחדשות עירונית של השכונה, זאת על אחת כמה וכמה כאשר מרחבים אלה צפויים לשמש אוכלוסיה שהולכת וגדלה באופן ניכר.

אישור התכנית במתכונת זו תיצור תקדים בעייתי: אם כל יזם יוכל גם לבנות לגובה כה רב וגם לבנות בקו אפס עם גבוּל המגרש, לא יישארו בכלל מרחבים פתוחים (וזה כלל לא משנה אם יש נסיגה של קו הבניין בקומה הרביעית או החמישית, מבחינת הולך הרגל המרחב בגובה עיניו חסום).

לדעתי, במסגרת תכנית המתאר שהשכונה משוועת אליה, יש לקבוע מערכת איזונים (17806-066) שבה יזם המבקש לבנות מעל היקף מסויים מחוייב להשאיר שטח פתוח בשולי המגרש. בנוסף, על מנת לעודד שיתופי פעולה בין בניינים שונים (או בעלי חלקות שונות) להגשת תכניות משותפות, יש להגביל את היקף הבנייה המאושר ליזם המבקש לבנות פרויקט במנותק מהסביבה, מתוך הבנה שכל תכנית שתאושר במרחב תחייב את היזם הבא בתור לתכנן בהתאם לשינויים שהכניסו התכניות הקודמות לשטח.

רוחות;

- חוות דעת ערן בילבול -

0 40 0 20 סו 99

ציור 5.3 - מקדם חשיפה (?),6 בתלות בגובח 2 מעל פני השטח ובדרגת חטפוט פנד השטח (עבור 6(=1.0) 0 1- 3.5= כ%)

בשורה התחתונה, הדיירים בקומות העליונות שנמצאות כ-80 מ' ויותר מעל פני השטח הולכים לסבול מרוחות

חזקות פי 3 בממוצע מהמהירויות הנמדדות בגובה הקרקעצ . בנסיבות אלה, נוכח עוצמה זו של רוחות, כלל רק

לא ברור איזה תועלת יש למרפסות והן הן מייצרות פוטנציאל נזק ממשי לנפילת חפצים מהן.

סיכום

1. לאור הבעיות והקשיים הרבים שעולים מהתכנית ובפרט מיקומה המרכזי בשכונה, המסקנה

המתבקשת היא שיש לדחות את התכנית עד שתאושר תכנית מתאר כוללת לשכונה.

2 יש לייצר פתרונות לבעיות שיצרה תכנית האומגה ביציאה והכניסה של השכונה, הן לכיוון כביש 1 ארצי (מערב) והן לכיוון דרך בר לב (דרום) וכן לתנועה ברכב פרטי בתוך השכונה עצמה.

3. לדעתי יש להרחיב את רחבת המרכז המסחרי כך שתוכל לשרת את האוכלוסיה ההולכת וגדלה

4. יש להגביל את היקף הבניה באופן שישאיר מקום להתחדשות עירונית גם בבנייני המגורים הסמוכים

הש מינהל קהילתי

הגבעה הצרפתית והסביבה

לכבוד

הועדה המחוזית לתכנון ובניה

מחוז ירושלים

רת' שלומציון 1,

ירושלים.

הנדון: הגשת התנגדות מינהל קהילתי של הגבעה הצרפתית והסביבתה

לתכנית 793612 מבנה חדש למגוריט מסחר ותעסוקה במרכז המטחרי של הגבעה הצרפתית.

המינחל הקהילתי של הגבעה הצרפתית והטביבה מבקש להעלות בפני חברי הועדה המחוזית הנכבדים מספר סוגיות הנוגעות לתכנית לתכנית 793612 מבנה חדש למגורים מטסחר ותעטוקה במרכז המטחרי של הגבעה הצרפתית (להלן: ''התכנית המוצעת./י).

בטרם נתייחט לסוגיות השונות ברצוננו לתת רקע חשוב להבנת המיקום הייחודי של התכנית בשכונה.

המיקוט המוצע למגדל הינו למעשה לב השכונה, זוהי נקודת ההתכנסות המרכזית של השכונה, זהו מרכז הפעילות של התושביט, מרבית תלמידי ביה'יט היטודיים וחלק ניכר מילדי הגנים חולפים במקום בשעות הבוקר ובשעות הצהריים ואחה''צ, מרבית האירועים הפתוחים לכלל הציבור מתבצעים בשטח זת ולמעשה ההחלטה העומדת בפניכט כיום אינה על מגדל כזה או אחר אלא על אופייה העתידי של השכונה. לאור האמור, את כלל הנקודות המפורטות במסמך זה יש לקרוא לא באופן פרטני אלא באופן משולב שכן רק מבט כולל לצרכי הציבור ואופייה העתידי של השכונה יכול להעניק את הפרספקטיבה הראויה לבחינת השפעתו של המגדל המשמעותי על עתידה של השכונה לשלושים השנים הקרובות,

נימוקי ההתנגדות :

א. בינו?

41 מדובר במבנה המוצע על הכיכר המרכזית של הגבעה, הכיכר הציבורית שלה, אישור תכנית המגדל להפקדה בהיעדר תכנון כולל למרכו המתחם המסחרי והכיכר הציבורית מחווה תכנון דה פקטו שלהם, כאשר כל תכנון עתידי יוכפף לתכנית הנייל בלי שמוצגות לנו כל המשמעויות הנגזרות מכך.

א לפי הוראות פרק 'יבינוייי (סעיפים 16-17) במסמך ההחלטות של מדיניות התכנון לאורך צירי הרכבת הקלה (להלן: יימטמך מדיניות הרקי'ליי) נדרש להגיש תכנון מפורט של קומות הקרקע המפרט את גודל הלובאים, את החויתות הפונות לרתובות, לכיכרות ולשצייפיס. לא וו בלבד שדרישה זו לא מולאה כנדרש בתכנית המוצעת ולא הוצגו במסמכי התכנית מסמכים המפרטיט כיצד המגדל פוגש את הכיכר מכל חזיתותיו, אלא שגם מה שהוצג בתכנית המוצעת אינו עונה על התוכן הנדרש, הווה אומר בנייה היוצרת חזיתות פעילות מכל צדדיה ומעודדת הליכתיות סביבן וכמפורט להלן:

א.1. התוית המזרחית מוצעת לצד שצייפ שאיננו מתחבר למצב הקיים. כיצד אפשר להציג תכנית בלי להציג איך המגדל פוגש את המתחם במצבו הנוכחי בהיעדר תכנית מקודמת בעתיד המידי! וכיוון שלא הוצג תכנון עתידי, וזאת למרות דרישת הועדה המחוזית לתאום כזה, איננו יודעים כיצד השצייפ המוצע יתחבר לתכנון כזה.

התכנון המוצע למיקום השצייפ לצד כניסה משנית לבנין, יוצר מעין מובלעת, שטח לא נצפה מכיווניס אחריט, שטח עס חזיתות לא פעילות ולכן לא ישמש את הציבור הרחב למעט, אולי, את תושבי הבניין שיבחרו להשתמש בכניטה המשנית.

א.2. התוית הצפונית הפונה לרחוב שלום הגליל הינה חוית אטומח לחלוטין

למרות שהיא מלווה רחוב. יתרה מכך, במסמכי התכנית, בדו"יח האקלים, ! מינהל קהילתי הגבעה הצרפתית והסביבה

מתייחסיט לחצית זו כאל יימיקוס רמפות כניסה לרכביי וזאת כאילו לא מדובר

במדרכה המשמשת הולכי הרגל את הילדים והנוער ההולכיס לבתי הספר והגנים ברחוב בר כוכבא ואת באי קופת החולים הנמצאת בצמוד למגדל והכניטה אליה מרחוב שלום גליל. עיון בדוייח האקלים (ראו נספח 1 להתנגדות זו), מראה כי רתוב שלום הגליל וביחוד באוור הכניסה לקופת חולים כללית יהפוך למנחרות רוחות בלתי אפשרית להליכה. מדוע בחרו להציג את רחוב שלום הגליל במסמכי התכנית כיימיקוס רמפות כניסה לרכביי, האם וה תפקיד הרחוב עבור המגדל?

א.3. החזית הדרומית הינה החזית הפונה לכיוון הכיכר הציבורית של המרכו המסתרי. בהצגת התכנון האחרון של החלק הדרומי של המרכו המשתרי (גוגנהייס), הוצע מגדל נוסף בקנה מידה דומה למגדל דנן.

היה על המבקשים להציג דו"ח מקרו אקלים לכיכר הנוגע למשטר הרוחות לאחר תיאום עט התכנון המוצע מדרוט. כמו כן, פתרונות ליצירת כיכר נוחה מבחינה אקלימית צריכים להופיע כבר בשלב התבייע בצורה של בנייה מרקמית היוצרת מקום ולא פתרונות פלסטר, לאחר מעשה. גס בתכנון המוצע הנוכתי מופיע בדוייח האקלים שהיה בלתי נוחה בכיכר זו, שהינה כאמור הכיכר המרכזית של השכונה. ראו בנספת 1 המצורף להתנגדות זו.

2 דרכי ההליכה והשצייפ המוצע- לא הוגש נספת נופי כנדרש בתכנית האב של השכונה. הוצגה בפנינו סקיצה של שצייפ שהוצג כציר הליכה. אנו מבקשים לדעת מאין ולאן השצייפ הוה מוביל. מניסיון של חברי ועדת ביטחון, שצפייים כאלו בגבעה שאינם מלווים רתוב ואינם מלווים פונקציות מטחריות וציבוריות פעילות הופכים למוקד של חוסר בטתון ושצפיייס נטושים ולא לציר הליכה. הגשת נספת נופל בתכנון משמעותי כל כך, בכל שכונה, הוא הכרת, קל וחומר בשכונח זו ובוודאי כאשר הדבר נדרש בתכנית האב ובמסמך מדיניות הרקייל. תכנון מהלך הליכה בטוח באיוור וה חשוב כמה מונים בעיקר על רקע העובדה שילדים בגילאים גדולים יותר הולכים לבית הספר דרך האזורים האלו ואנו מבקשים לדאוג לצירי הליכה נוחים ובטוחים ולהראות אותם.

3 התכנון אינו לוקח בתשבון את רצון התושבים לכיכר להתכנטות ולפעילויות עס מבנה ציבורי על הכיכר המרכוית ויכול להוות חלק משמעותי ביצירת מקום ציבורי. המינהל הקהילתי ותושבים רבים לאורך השנים ובמספר הזדמנויוות רב הביעו את רצונם במבנה עבור המינהל הקהילתי בכיכר הציבורית של השכונה. מעבר לכך שזהו מיקום הגיוני ומתבקש בתכנון מסורתי וחדש של שכונה ועיר, המיקוט הנייל הוא נגיש ונוח למרבית תושבי השכונה, לעומת המיקום הנוכתי של מבנה המינהל הקהילתי המקשה על נגישות רגלית לבאי המינהל. לצערנו, למרות בקשות תוזרות לא התקבלה התייחסות לרצון זח.

ב חניה ומהלך תחבורתי

4 כבר כיום יש מצוקת חניה אמתית ברחבי הגבעה עקב מדיניות תכנון ישנה של השכונה. התכנית המוצעת תכביד עוד יותר על המצב הקיים כיוון שהיא מבקשת להקל אף על תקן החניה המינימלי. בסעיף ג' להוראות התכנית המוצעת מדובר על תקן חניה מיוחד, מה הוא תקן זה ומי הורה לתקנוז לא ברור.

לא רק שנספח החניה לא תואם את השטחים המומלצים ע"י הועדה המקומית אלא הוא לא נותן אפילו מענה של רכב אחד לדירה לדירות מתחת ל65 מ"ר (20 יחייד כאלו בתכנית המוצעת) וכן נותן רק 55 חניות (מתוכן 30 כפולות) לכ 5,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, וזאת בניגוד אפילו למדיניות הרקייל המקלה ביותר, המעניקה פטור מחניה רק לדירות מתתת ל45 מ"ר ואיננה מעניקה (מדיניות הרקייל) הקלות בתקן החניה למטתר ותעסוקה.

עוד, במסמך מדיניות הרקייל (סעיף 44.1) נכתב באשר לשיקול דעת ועדת לתוייב כשוו נדרשת לדון ההקלות מבוקשות לצמצום מספר החניות מתחת לתקן מינהל קהילתי *צמצום התקן יעשה בהתייחס גס לאופי השכונה, האוכלוסייה ודפוסי השימוש הגבעה הצרפתית והסביבה ברכב הפרטי."*,

כמו כן, הסופר מרקט השכונתי שלנו משרת שכונות נוספות כבר כיום, ולמרחק של כ300 מטר מתחנת רכבת קלה קיימת ועתידית, לא רבים האנשים שילכו עס סלים מלאים במצרכים שקנו בסופר. שכונת הגבעה הצרפתית, בנויה בשטת עס הפרשי גבהיס משמעותניים בין הרתובות וממילא קשה להתנייד בגבעה בלי כלי רכב ממונע במיוחד בנשיאת ציוד שנרכש במרכו מזון והתכנית המוצעת נבנית במקום בו נמצא מרכז הקניות היתידי בשכונה מה שיעציס בהרבה את מצוקת החניות בתכנית המוצעת ובסביבתה.

אנו מבקשים 30 חניות נוספות לפרויקט שישמשו כחניות ציבוריות לשימוש בעלי הדירות הקטנות באם ירצו בכך או את באי המרכו המסחרי.

ברצוננו לציין כי ההיסטוריה של המגדלים מלמדת אותנו ששוכרי ובעלי דירות במגדל הס בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה עקב עלויות תחזוקה גבוהות למגורים במגדל וקשה להאמין שאלו לא יחזּיקו רכב.

אנו מודעים לכך שתוטפת כלי רכב למתחם תוסיף לעומס בשכונה הקטנה גס ככה אבל העדר התניידות יעילה אחרת כדוגמת שאטלים של תחבורה ציבורית ותכנון הליכה רגלית מפולסת אמיונית ואפשרית תשאיר אותנו בכל מקרה עס כלי רכב נוספים, אך גס בלי חניות.

5. המהלך התחבורתי במתתס - סעיף 44.3 למסמך מדיניות הרקייל קובע כי יש ליצור ישיתוף

חניונים בין מגרשים שכנים לצורך ייעול תפעול החמון ועל מנת להימנע מריבוי כמסות רכב מציר הרקייליי. העדר חיבור בין קומות החניה של מתחם הקואופ ומתחם המרכו המסתרי מותיר אותנו עס שתי שאלות גדולות. 1. האם רחוב שלום הגליל מסוגל לקבל את נפת התנועה החדש שמיעדיס לו, לאן התנועה מתנקזת ממנו! להגנה! לבר כוכבא! 2. מהיכן מתוכננת יציאת כלי רכב לחניון העתידי של תכנית המרכו המסחריז כרגע מדובר ביציאה לרחוב בר כוכבא מול קרית החינוך המרכזית של הגבעה שכבר כיום מתמודדת עס עומסים בשעות הבוקר והצהריים. איך תכנון נפתי התנועה מתייחס לכך! אנו מבקשים מחברי הועדה - אנא אל תשאירו את תושבי השכונה עס תשובות של ייאין ברירה זה הפתרון היחידיי בהמשך הדרך. יש להציג תכנון מהלך תחבורתי ראוי הכולל את כלל המתחם כולל האזור המטחרי.

6 שימושים בשטחים המיועדים לצרכי ציבור - בהמלצות הועדה המקומית הומלץ על הגדלת השטחים ל1,200 מ"ר כאשר מתוכם מייעדים מעל 500 מ"ר עבור גני ילדים ובית כנסת. לגני הילדים ולבית הכנסת נדרשו שטחי חוץ באותו המפלס על ידי וועדה מחווית. אך שטתי הציבור המוצעים לא נמצאים במפלס גג קומות המסד, אלא בקומה מתחתיו ושם מוצעיט גני ילדים עס שטח פתוח לא איכותי המכיל אזורים שאינם שמישיס או נצפיס מסביב לקירות המסד של הממיידים העוברים דרך השטתח המוצג כחצר הגן. לעומת ואת במפלט גג קומות המסד מוצעת קומת מגורים וחלק ניכר ממנו משמש כמרפטות לרוותת הדיירים ולא כגג ציבורי. המנהל הקהילתי מבקש לקחת חלק בבחירת השימושיט של שטתי הציבור המיועדים ובמיקומס בבניין וכן שיציגו בפנינו על פי מה שימושים אלו נבחרו.

ד התייחטות לתכניות אב ומתאר

7 לא הוצגו במסמכי התכנית אימגיים של המגדל ממרחק על רקע השכונה וביחס לאגן העיר העתיקה והתושבים מבקשים להבין השפעה חזותית למגדל כוה על הבנייה הנמוכה יותר סביבו ועל הרחוב.

בסעיף 19.8 בפרק ייבינוייי בחלק ייהותלטיי במסמך מדיניות הרקייל נקבעה

הוראה מפורשת לשטח התכנית המוצעת ולפיה ייבמגרשים ברחוב בר לב ומגרשי ! מינהל קהילת:

הגבעה הצרפתית והסביבה

מעונות האוניברסיטה העברית בהר הצופים המצויים בשולי תתום אגן העיר

העתיקת בהתאם לסימון בתכנית מתאר 2000 תכלול תכמית מפורטת בחינה של ניצפות הבינוי <

התכנית המוצעת מתעלמונ כליל מהוראה זו, אינה צרפה נספת כנדרש ולא התייחסה לכך כלל. המנהל הקהילתי מבקש מהועדה להורות למבקשים לעדכן את התכנית בהתאם לרבות אך לא רק צירוף חוות דעת מתאימות בנספח מתאים ולאתר מכן לאפשר לציבור הרחב להגיש התנגדויות לנספת זה.

אנו מבקשים את חוות דעת אדריכל העיר על הגובה המבוקש למבנה וביחס לכך שהוא נמצא ברוס הגבעה וכיצד הדבר משפיע חזותית על השכונה ועל הנראות שלה.

8 היעדר תכנית כוללת לשכונת הגבעה הצרפתית. מסמך מדיניות התכנון של הרקייל מאפשר אמנם סטיה מהוראות תכנית אב לצורך יישום תכנית הרקייל אך שס נקבע במפורש כי כדי לאפשר סטיה זו יש לעדכן את הפרוגרמה של חשכונות המושפעות מכך ושמהוראות תכנית האב שלהן מבקשים לסטות.

אישור מספר יחידות מגורים ושטתי מסחר רביט כמבוקש בתכנית המוצעת ישפיע באופן קריטי על יכולות ההתחדשות העירונית למגורים הרצויה כל כך בגבעה הצרפתית. לפיכך לא ניתן לאשר את התכנית המוצעת עד לאחר הגשת התליחסות כוללת לתכנון הציפוף של הגבעה הצרפתית בכללותה.

ה שונות

9 המשך מתן שרותים מסחריים- הסופר מרקט השכונתי הוא עורק חיים משמעותי בשכונה ומלבדו יש עוד שתי מכולות בלבד. אנו מבקשים מהעירייה והיום למצוא פתרון ומני (אולי בצורח של שכירת שטת חלופי בשכונה, במרתק סביר) להמשך מתן השרות הזה עבור תושבי השכונה שכ 30% מחס הס בנל הגיל השלישי.

אלי רוזנפלד, עו'יד

יו'יר המנהל הקהילתי בשכונות

הגבעה הצרפתית, גבעת המבתר

ומזרח רמת אשכול.

מזינהל קהילתי

הגבעה הצרפתית והסביבה

נספת 1 -- דו"ח אקלימי על שכיחות הרוח בשטת התכנית המוצעת

תרשים מס' ב.3

שמיחות הרוח למצבים לא

וחים ומעלה (כלל הרוחות

העולות על 6 מ"/שנ'), במפלסי

קולכי הרגל, במבט על

תצהיר

אני החתום מטה, אלי רוזנפלד, ת.וּ. ********* , לאחר שהווּהרתי כי עלי להצחיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשיס הקבועים לכך בחוק אס לא אעשה כן, מצהיר כדלקמן:

1. הנני עושה תצחירי גה לתמיכה בהתנגדות המינהל הקהילתי לתכנית 101-0793612 להקמת

מבנה חדש למגורים מסחר ותעסוקה, ברחוב ההגנה 19 ל-ם.

2. כתובת המינחל הקהילתי הינה ההגנה 13, ירושלים.

3 העובדות המפורטות בכתב ההתנגדות לתכנית האמורה, הן אמת למיטב ידיעתי ואמונתי, והטענות המשפטיות נכונות על סמך ייעוץ משפטי שקיבלתי.

אישור

הנני מאשר בואת כי ביום 2.12.2020, הופיע בפני, עו"ד סס ואטורי, מר אלי רוונפלד, ת.ז.

8, המוכר/ת לי אישית, ולאחר שהזהרתי/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי ת/יחיה צפוי/ה לעונשיס הקבועים לכך בחוק אס לא יעשה כן, אישר/ה את נכונות התצהיר

דלעיל וחתס/ה עליו בפני. ורי

₪ ואט

2 ל 02

: 2 לי 800 2

סק 15

0 4

תצהיר

7 /

4 6

אני החתום מטה, גדעון יגר, ת.ז. ו , לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשיס הקבועים לכך בחוק אס לא אעשה כן, מצהיר כדלקמן:

הנני עושה תצהירי זה לתמיכה בהתנגדות לתכנית 101-0793612 להקמת מבנה חדש למגורים מטחר ותעטוקה, ברתוב ההגנה 19 י-ם.

כתובתי היא רחוב מבוא המאבק 5, ירושלים.

העובדות המפורטות בכתב ההתנגדות לתכנית האמורה, הן אמת למיטב ידיעתי ואמונתי, והטענות המשפטיות נכונות על סמך ייעוץ משפטי שקיבלתי.

אישור

הנני מאשר בזאת כי ביום 0 ו - , הופיע בפני, עו"ד מלכיאל בלס, מר גדעון יגר, ת.1.

0% 0 המוכר/ת לי, ולאתר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי

ת/יהיה צפוי/ה לעונשיס הקבועים לכך בחוק אם לא יעשה כן, אישר/ה את נכונות התצהיר יר

דלעיל וחתס/ה עליו בפני. ,

ר5ס, 7

מַלכ נאל 1 מלכיאל בלס, עו"ד

גדעון יגר אדריכל ומתכב .

| : ערים רח' שמעון הצדיק 8 ירושלים 97762

טל 3, 02-5819810, פקס' 02-5819810, ניר: 054-4216767 0020 זסב 6 עף :ה -5

לכבוד 20

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים

חוות דעת בנוגע לתכנית 101-0793612 למגדל חדש למגורים מסחר ותעסוקה, ההגנה 19 י-ם

אני החיימ, גדעון יגר, אדריכל ומתכנן ערים, נותן בואת חוות דעת מקצועית בנוגע להשלכות האדריכליות והתכנוניות של התכנית שבנדון, על שכונת הגבעה הצרפתית ועל קו הרקיע של רכס הר הזיתים והר הצופים המקיף את העיר העתיקה של ירושלים מצד צפון ומזרת.

הנני בוגר הטכניון, משנת 1964, במקצוע אדריכלות, ומתכנן ערים מזה 56 שנים. במשך שנות עבודתי צברתי ניסיון רב בתכנון מבנים למגורים, בתכנון בינוי ערים, ובהכנת תכניות מתאר מטוגיס וגדלים שונים. הנני משמש גם כיועץ לבתי משפט בנושא חוק התכנון והבניה.

למען הגילוי הנאות, הנני תושב שכונת הגבעה הצרפתית משנת 1974, ומתגורר עס רעייתי ברחוב מבוא המאבק הסמוך למגדל המתוכנן ואושפע ממנו. יחד עס ואת, חוות דעתי שלהלן מבוססת על עובדות ברורות הנובעות מן התכנית. בעבר כיהנתי כיוייר המינהל הקהילתי של השכונה והשכונות הסמוכות לה, כיוייר הוועדה פיוית של המינהל הקהילתי, הייתי מעורב בתכניות בינוי שונות בשכונה, והייתי מהגורמים העיקריים שהביאו להקמת בנין המינהל הקהילתי במסגרת פרויקט ייברוש הגבעהיי. על כן יש לי היכרות עמוקה, אישית ומקצועית, עם השכונה, צרכיה ופוטנציאל התכנון שלה.

ההליך התכנוני להקמת המגדל הוא חריג וטוטה מהליכי תכנון ראויים בהליכי תכנון נדרש לערוך תחילה תכנית מתאר הכוללת, מלבד השטת עליו יתוכנן ויבנה המבנה, או המבנים, בהם מדובר, גס את השטחים הקשורים לאזור עליו מבקשים לבנות. מדובר בתובה מקצועית אדריכלית. בנושא זה אין, ואסור שיהיו, קפיצות או קיצורי דרך.

האלף בית של הכנת תכנית מסוג זה, שהיא תכנית הפורצת את התכנון הקיים בשכונה ותכרוכה בתוספת משמעותית של אוכלוסיה לשכונה, תוספת הנובעת ממדיניות של תוספת בניה, מהתכנית עצמה ומהתכניות הנוספות שבהכרת יבואו בעקבותיה - הוא לערוך תכנית מתאר מקומית עדכנית שתציג את כל הנדרש לשכונה במתכונתה העתידית המתוכננת, בהתאם לנתוני מספר התושבים הצפויים בשכונה ובסביבתה הקרובה, ולפי פרוגרמות מקובלות.

בעת הכנת תכנית מתאר מקומית מעודכנת לשכונה, יש לתת את הדעת לטוגיות חשובות, ובהן:

א. אוכלוטיה :

מהו גודל האוכלוסיה בשכונה כיום ומהו גודל האוכלוסיה העתידי בשכונה הנובע מהכוונה להגדיל בניה בסמוך לצירי הרכבת הקלה והצורך הכללי בהגדלת מספר יחידות הדיור בעיר;

ב מוסדות חינוד:

מהם מוסדות החינוך להם תיוּקק השכונה במתכונתה החדשה, מהי כמותם וחיכן ימוקמו, מה יהיו דרכי הגישה של תלמידים למוסדות החינוך ברגל וברכב פרטי וציבורי;

.10

ג מטסחל:

מהם שטתי החנויות, המסתר וטופרמרקט הקיימים כיום בשכונה ומה יהיו שטחל החנויות, המסחר וסופרמרקט בהתאם לתכנון העתידל ולגודל האוכלוסיה הצפוי, כלצד תתבצע תנועת כלי רכב לשטתי המסחר העתידיים, היכן יהיו מקומות החניה ודרכי הגישה אליהם, כיצד תתבצע תנועת כלי הרכב התפעוליים הגדולים לשטחי המסחר העתידיים וכדי;

ד מגורים:

לגבי שטחי הבניה -- כיצד תראה קומת הקרקע בבניה החדשה, כיצד תראה חצר הבנין, כמה דירות יהיו בקומה, מה יהיה מספר הקומות בבניינים החדשים שיוקמו;

ה. חנה ודרכי שירות:

היכן יהיו שטחי החניה על פני הקרקע, היכן יהיו שטחי החניה התת-קרקעיים, כיצד תהיה הנגישות אליהט, והיכן יהיו כבישי השירות לבנייני המגורים ;

ו מבני ציבור:

האם יש מספיק מבני ציבור לשירות האוכלוסיה -- קופות חולים, דואר וכדי, ואם נדרשים מבני ציבור נוספים -- היכן ימוקמו;

+ שטתי ציבור פתוחים:

האם יש מספיק שטחי ציבור לשכונה במתכונת המתוכננת, ואם לא -- היכן יהיו שטחי הציבור העתידיים ;

ח. קשר עם שכונות סמוכות ומוסדות ציבורלים:

במקרה וּה על תכנית המתאר לתת את הדעת, בין היתר, על הנושאים הבאים --

1) הקשר לבית התוליס הדסה הר הצופים, דרכי הגישה אליו וממנו והשפעתו על השכונה ;

2) הקשר לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, דרכי הגישה אליה והשפעתה על השכונת ;

) הקשר לשכונת עיסאוויה והשירותים שתושביה מקבלים בשכונה;

6 הקשר לשכונת גבעת המבתר והשירותים שתושביה מקבלים בשכונה;

5) האם יש קטעי שכונות מתוכננות בסמיכות לשכונה שתושביהן יקבלו שירותים בשכונה;

6 השפעת התניון הציבורי/תנה וסע ההולך ונבנה תת-קרקעית (ליד גבעת המבתר), וקוול הרקל העוברים בשכונה ולידה.

מבחינה מקצועית אדריכלית אין לתכנן תכנית נקודתית כפי שהוגשה שאינה מתייחסת לסביבה הקרובה. הדרך המקצועית הראויה היא לנקוט תחילה בתכנית ברמה כללית וממנה לגזור תכניות מפורטות *ותר, התואמות את התכנית הגבוהה יותר בהיררכיה התכנונית, ולא לנקוט בתכנית נקודתית המכתיבה את העתיד לכלל האזור ללא חשיבה על השלכותלה.

כך שומרים על ראייה תכנונית רחבה, העושה שימוש מיטבי במקרקעין הציבוריים והפרטיים בשטת המתוכנן, המשרתת את האינטרסים של כלל הציבור, ומאפשרת יצירת פתרונות תכנוניים לבעלות המתעוררות מהבינוי המתוכנן. תכנון כולל מצמצם את השפעתס של לחצים המשרתים בעיקר יו מסוים.

הדברים אמורים במיותד בשכונת הגבעה הצרפתית, שביחד עס שכונות נוספות הסמוכות לה, רמת אשכול, גבעת המבתר ומעלות דפנה, תוכננו תכנון כולל בידי משרד השיכון על פי אמות מידה אדריכליות וענייניות.

ההליך התכנוני הננקט לאישור התכנית, נוקט בגישה הפוכה לגמרי. התכנית לתוספת אוכלוסיה בגבעה הצרפתית, באזור הסמוך לציר הרכבת הקלה העתידי, מתחילה בתכנית נקודתית קטנה,

אחרות בעתיד, מבלי שתאושר תחילה תכנית מתאר לתוספת אוכלוטיה ותוספת שטחיםו הנדרשים לה לכל צרכי השכונה, ולבניה לגובה שכוה, השוקלת את כל השיקולים הנדרשים.

לשכונת הגבעה הצרפתית כולה הוכנה בידי משרד השיכון תכנית מתאר מקומיות בשנת 1974 (מסי 1). תכנית זו תוקנה והושלמה בתכנית מתאר משנת 1983 (מסי 1541א), ששטחה 822 דונם. כמו כן יש למרכז המסחרי של השכונה תכנית מתאר מקומית משלו (מסי 1775ב), משנת 1978, ששטחה כ-15 דונמים. בהתאם לתכניות אלה קיבלה השכונה את האופי המיוחד שלה.

הגדלה מסוימת של גובה הבינוי בשכונה חלה עם אישורה של תכנית 5964 בתתילת שנות האלפיים, הידועה בשם ייברוש הגבעה"', שאישרה בשטת פתוח ברו הגבעה, במסגרת תכנית לתילופי שטתלס, בניית קומפלקס של בתים מדורגים ביחד עם חמישה בניינים בגובה של עד 13 קומות, וביחד עם בנליתו של מינהל קהילתי חדש לשכונה. עד היום שלושה מתוך חמשת הבניינים -- לא נבנו.

בנוסף יש להביא בחשבון את תכנית המתאר 2000 שהוכנה לירושלים, שבשנת 2009 החליטה הוועדה המחוצית להפקידה, אך היא לא הופקדה, ונחשבת כמסמך מדיניות מנחה. לפי תכנית מתאר 2000 אזור הגבעה הצרפתית מיועד לבנייה למגורים עד שש קומות.

כמו כן, עיריית ירושלים יגמה תכנית אב לגבעה הצרפתית. ביום 22.6.2015 הוועדה המחוגית לתכנון ובניה אימצה את עקרונות התכנון שבתכנית האב, בכפוף לעניינים מסויימים שנקבעו בהחלטה.

תכנית האב ראתה לנגד עיניה הגדלה מסוימת של האוכלוסיה בשכונה, אך לא ראתה לנגד עיניה תוספת אוכלוסיה בדרך של הקמת מגדלים מסוג וה. בנוגע לגובה הבניה במרכז המסחרי, החליטה

הוועדה המחוצית כדלקמן:

'יהוועדה בחנה את נושא גבהי הבינוי, כפי שאלו הוצגו בהדמיות של תכנית האב וכן את המלצת צוות תכנלת האב לנושא התאמת הגבהים לבינוי במתתס 14. הוועדה קובעת כל גובה חבינוי במתחמים אלו יקבע בתכנון מפורט ובכל מקרה לא יעבור את מפלס הגג של מתתס 14.י

מתחם 14 הוא מתתס ייברוש הגבעהיי, ולכן על פי המדיניות העדכנית של הוועדה המחוצית, משנת 5, שבתנה באופן מפורש את סוגיית הנצפות של הבניה בגבעה הצרפתית -- ברור שמזדיניות תכנון עקבית מחייבת להגביל את גובה הבנייה במרכז המסחרי לגובה המרבי של ייברוש הגבעהיי, שהוא 0 מי מעל פנל היםו.

תכנית המתאר המחוצית לירושלים 1/30 קובעת הוראות בנושא הבניה לגובה, והיא מחייבת את הוועדות המקומיות להכין מטמך מדיניות לבניה גבוהה, בהתייחס לאופיו של היישוב, קביעת מתחמים בהם תותר בניה גבוהה והבטחת קיום מערכת תשתית עירונית או אזורית נאותה. בהיעדר מסמך מדיניות של הוועדה המקומלת, על מוסד תכנון הדן בתכנית החורגת מהותית מגובה הבניה האופייני לאותו אזור או מקו הרקיע שלו, לבתון, בין היתר, את יינצפותת הבניה הגבוהה והשלכותנית החזותלות על קז הדק*ע ביגש על מפלולים הסטוריים ושטחים פתותים." על הוועדה לשקול בין החיתר הכנת נספחים שונים המתייחסים להשפעות הבינוי על שימושי הקרקע הסמוכים, תתבורה ויינספח עיצוב המתייחט לנצפות הבניה והשלכותיה החזותיות על קו הרקיעיי (פרק 5.1 סעיף 4 לתמיימ)

ברור שיש להביא בחשבון גס את העובדה שאושר הקו הירוק של הרכבת הקלה, והתקבלו בוועדה המחוצית בשנת 2019 החלטות בנוגע למדיניות הבינוי לאורך צירי הרקייל.

לעומו הליכי התכנון הראויים שהביאו ליצירת תכניות המתאר המקומיות של השכונה, את הגדלת האוכלוסיה הנוכחית בשכונה מבקשים לבצע על ידי מגדל ראשון בשכונה, שגובהו 24 קומות,

ובאמצעות תכנית מתאר מקומית נקודת*ת, על שטח שרכש היום בשנה שעברה, שגודלו פחות מ-2?

דונם בלבד.

אין ספק שמדובר בהליך תכנוני חריג ובלתי שגרתי, המבקש לדרום באמצעות תכנית זו שתי תכניות מתאר החלות בשכונה, מתעלם ממדיניות התכנון שבתכנית מתאר 2000 ובתכנית האב של הגבעה הצרפתית, וואת מבלי לתת את הדעת התכנונית על ההשלכות התכנוניות הצפויות בשכונה בעקבות אישור התכנית.

הריגות התכנית נובעת מכך שלא מדובר בעוד בנין מגורים מהסוג הקיים בשכונה, ואף לא בבנין השונה במעט בעיצובו או גבוה יותר מהבינוי המקובל בשכונה. מדובר בתוספת אוכלוטיה משמעותית לשבונה במגדל הגבוה פי כמה ממרבית בנייני המגורים בשכונה, ובנכנית המעניקה ליטם אחז אחוי בניה חסרי תקדים בשכונה, ויתכן גם בירושלים כולה.

מדובר במגדל חריג ביותר, שאינו משתלב אדריכלית בסביבתו, ושיהיה הבנין הגבוה ביותר בצפון ירושלים, ובעיקר - אם תאושר התכנית - הוא יחיה יפרוץ את הדרך לעוד מגדלים רבים דוגמתו בשכונה, ולביא להגדלה משמעותית במספר תושבי השכונה, וכלי הרכב הנוסעים וחונים בה, וואת מבלי שנשקלה המשמעות המצטברת הכוללת וההשפעות הסביבתיות של הפיכת רתובות בגבעה הצרפתית לשדרת מגדלים.

ברור שלתוספת אוכלוסיה משמעותית בשכונה בנויה, יהיו השפעות ממשיות על שגרת החיים של תושבי השכונה, על סביבת מגוריהם והשירותים הציבוריים שהם מקבלים ושיוקקו להם בעתיד עם הגדלת הבניה בסמוך לציר הרקייל. לכן נדרש תכנון כולל תחילה, ועדכון תכניות המתאר הקיימות של השכונה, ולא רק של המגרש בו רכש היום זכויות ובו נמצא הסופרמרקט היחיד בשכונה.

כאמור לעיל, עדכון תכניות המתאר הקיימות בשכונה יאפשר להתייחס באופן מקצועי למגמות התכנון של בניה לגובה בסמוך לצירי הרקייל, לחלוקה מיטבית והוגנת של זכויות בניה בין בעלי זכויות שונים במקרקעין, לקביעת שטחים למבני ציבור (בתי ספר, גני ילדים, מרכזי פעילות לציבור), למערכת התנועה והחניה ולהגדלת העומש שיבוא בעקבות הבניה לגובה, וכדי. תכנון שכוה צריך להתבטט על ראליה מקצועית רחבה ולא לבוא רק מתוך צרכיו של יום אחד.

כך למשל, התכנית מבקשת להרוס את הסופרמרקט היחיד בשכונה, כדי לבנות תחתיו חניון תת קרקעי לבנין וה בלבד. כיוון שבניית המגדל תימשך שנים - בכל אותה תקופה לא יהיה בשכונה סופרמרקט המהווה עורק חיים חוני לרבים מתושבי השכונה, ובמיוחד למבוגרים שבהסם ולסטודנטיס. אין להשלים עס מצב דברים שכוה בו רשויות התכנון כורתות במו ידן מבנה שאין לו תחליף בשכונה. תכנון כולל ימנע מצב הרסני שכזה.

נקיטה בהליך תכנון נקודתי ומהיר בעיקר לגבי חלקה אחת, שוללת מרשויות התכנון ומהציבור אפשרות להגיע לתכנון מקצועל ונכון יותר, חן לגבי כלל הגבעה הצרפונית והן לגבי המתחסם המטחרי לבדו.

תכנון נכון יותר ישאיר מרכז מסחרי לשכונה ללא עירוב שימושים עס מגורים, שכן עירוב וה ימנעו ולכל הפחות יכביד מאוד, על פיתוח פעילויות פנאי ובילוי במרכו המסחרי שאינן משתלבות עס מגורים בשל שעות פעילות מאותרות, רעש, ריחות וכדי.

בנוסף; תכנון טוב יותר יעשה שימוש גס בתלקות הצמודות להלקה, כגון חלקה 44 שבבעלות מדינת ישראל ושטחה 936 מ"ר, חלקה 30 לשעבר שבבעלות עיריית ירושלים (בתליך פרצלציה תולקה ל-5 חהלקות, שאחת מהן, חלקה 7 שטחה 1,851 מ"ר), וחלקה 19 שעליה בנוי המרכז המסחרי הנוכתי.

בנוסף, תכנון טוב יותר יעשה שימוש גס בחלקות הצמודות לחלקה, כגון חלקה 44 שבבעלות מדינת ישראל ושטחה 936 מ"ר, חלקה 30 לשעבר שבבעלות עיריית ירושלים (בהליך פרצלציה חולקה ל-5 חלקות, שאחת מהן, תלקה 67 שטחה 1,851 מ"ר), וחלקה 19 שעליה בנוי המרכו המסחרי הנוכתי.

תכנון נכון יותר יאפשר חלוקת זכויות בניה צודקת יותר, ומציאת פתרונות חניה ובינוי רביט וטובים יותר, מאשר האילוץ שכופה תכנון של מגרש ששטחו פחות מ-2 דונם.

תכנון נכון יותר ימנע הקמת שני גני ילדים בקומה גבוחה של בנין מסחרי, כאשר חצר הגנים תהיה גגו של בנין מסחרי, ההגעה של הילדים והוריתס לגנים תתבצע דרך בנין מטחרי, לאחר שהוריהם ימצאו חניה בחניון תת-קרקעי בבוקר ואחר הצהריים, ויעלו וירדו במעלית עו דיירים בבנין וכלל הציבור שישתמש בשטתיס המסחריים.

כיוון שהתכנית גורמת נזק לציבור בשל שלילת אפשרות השימוש בסופרמרקט היחיד למספר שנים, ובשל גלישתה לתת הקרקע של רחוב ההגנה באופן שישלול שימושים ציבוריים עתידיים בשטת הציבורי-- על רשויות התכנון לבחון את התכנית במבט רתב ולא להתמקד בתכנון חלקה אחת בלבד.

בהתייחס להחלטת המדיניות של הוועדה המחוזית בנוגע לבניה לגובה בסמוך לצירי הרכבת הקלה, משנת 2019, שמטרותיה, בין היתר, להביא לציפוף בניה ולצמצוס מקומות חניה, ייאמר שהחלטת מדיניות וו אינה יכולה להיות במקרה זה תתליף לתכנית מתאר מקומית. במקרים בהם מדובר בבנייה בלב שכונה בנויה ומאוכלסת, ובמיוחד בשטת המיועד למרכז מסחרי - היא יכולה לשמש כמדיניות כללית בעת ששוקליס ומכינים תיקון לתכנית מתאר מקומית קיימת, אך אינה יכולה להיות תחליף לתכנית מתאר מקומית. בתכנית מתאר כוללת יותר תתבצע חשיבה על הצפוי והנדרש למרכז המטחרי של השכונה כאשר ייבנו בניינים נוספים ותגדל האוכלוטיה.

השפעו המגדל המתוכנן על קו הרקיע של ירושלים

מאז תקופת המנדט הבריטי שקדו הגורמים המופקדים על הבניה בירושלים לשמור על קו הרקיע המיוחד לה.

הביטוי התנכי ייירושלים הרים סביב להיי כורסס במשך השנים כאשר צרכי הציבור חייבו בניה גם על ההרים המקיפים את *רושלים, אך עדיין יש חשיבות רבה לשמור על קו הרקיע המיוחד של ירושלים, ולא להופכו לקו של מגדלי מגורים. כאמור לעיל, הדבריט מצאו את ביטוייס בתכנית המתאר המחוזית 1/30.

קו הרקיע של ירושלים מאזור הגבעה הצרפתית דרך הר הצופים ועד הר הזיתים מקיף את העיר העתיקה, על שלל המקומות הקדושים שבה ליהודים, למוסלמים ולנוצרים.

המקומות הקדושיס בעיר העתיקה נמצאים במקום נמוך יחסית להרים המקיפים אותם, בגובה 745 מטרים מעל פני הים. על כן הקפידו רשויות התכנון לכבד את הנצפות לעבר העיר העתיקה, ונמנעו מלגמד אותה באמצעות בניה מאסיבית. שולי האזור המוגן מבניה מאסיבית לפי תכנית מתאר לעיר העתיקה וסביבתה (עמ/9) מגיעים עד לבית הקברות הבריטי שלמרגלות הגבעה הצרפתית מדרוט.

על קו הרקיע הייחודי של ירושלים שמרו רשויות התכנון גם כאשר מנעו אישורה של תכנית בשטת גדול הרבה יותר על קו רכס ארמון הנציב, הרכס הדרומי המשקיף על אגן העיר העתיקה, שתכננה הקמת בתי מלון ומבנה בגובה 24 קומות. בהתלטה זו, משנת 2005, נקבעל:

+ החלטת ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה בערר 1/03 החברה להגנת הטבע נגד הוועדת המחוזית לתכנון ובניה, מחוז ירושלים, מיום 31.7.05)

מקובל עלינו כי המגמה היתה תמיד כי הבתים ייבנו מאחורי רכס ארמון הנציב וכל עד כה לא בנו את הרכס מתוך מודעות לרגישותו. לפיכך נעשה חבינוי רק במדרונותיר הדרומיים ולא במדרונות הצפוניים וברכס עצמו. זאת חיתה המגמה כל השנים וכל סטייה ממנה מחייבת כי התכנית הסוטה תובא לפני המועצה הארצית או הוולנת"יע לבחינתה.

לכן אנו קובעים בי על התכנית לבוא לפני המועצה הארצית או הוולנת"יע בטרם תאושר."

החלטת ועדת העררים בנוגע לבניה ברכס ארמון הנציב דומה לענייננו מבחינת גובה הבניה החריג על קו הרכס הצופה על אגן העיר העתניקה, וכיוון שהבניה תוכננה מחוץ לתכנית עמ/ל.

העיר העתיקה והאגן החזותי שלה מוגנים גס בתכנית המתאר המחוזית למחוז ירושלים 1/30, המבהירה כל ייאין בסימון העיר העתיקה בירושלים וסביבותיה, לרבות האגן החזותי שלה, כדי לקבוע את גבולותיהם המדוייקיס, אשר ייקבעו בתכנית על ידי מוסד תכנון, באישורה של הוועדה המחוזיתיי (סעיף 5.2.2 בסעיף 6 -

בעבר כאשר נבנו שכונות גבעת המבתר והגבעה הצרפתית הקפידו המתכננים על בניה נמוכה בגבעת המבתר, ועל בניה בחיפוי אבן ירושלמית בבניה הרוויה בגבעה הצרפתית. גם מלון יידןיי, לשעבר ייהיאטיי, נבנה בבניח נמוכה במקום מגדל בן 17 קומות שתוכנן מלכתחילה.

תוטפת אוכלוסיה בדרך של הקמת מגדלים של 24 קומות על קו הרכס של הגבעה הצרפתית -

משמעותה כפולה - פריצה גדולה בקווי הגובה של הבניה וגם בסוג החיפוי של הבניה. בכך תאבד האווירה הארכיטקטוניוג הירושלמית שנשמרה באזור במשך שנים רבות.

בקו הרקיע של מזרת ירושלים שמעל אגן העיר העתיקה, מהר הזיתים להר הצופים, במרחק של כ-

5 ק'ימ בקו אווירי, יש כיום שלושה מגדלים גבוהיט בלבד הנמצאים במרתק משמעותי זה מזה, ובכך מאפשרים לצופים על האזור ממרתקים להתמצא באגוריה השונים של העיר --

א. המבנה הגבוה מדרום, בהר הויתים, מגדל כנסיית העליה הרוסית (טור מלכא), גובהו כ-65

מטרים, והוא מתנשא לגובה של כ-870 מי מעל פני הים ;

ב. המגדל בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה, גובהו כ-50 מטרים, והוא מתנשא לגובה של כ-860

מטרים מעל פני הים ;

ג. מגדל המים באוניברטיטה העברית בהר הצופים גובהו כ-55 מטרים, והוא מתנשא לגובה של כ-

0 מטריט מעל פני חים.

צפונית מערבית לאוניברסיטה בהר הצופים, במרחק של כקילומטר בקו אווירי, בשיפולי קו הרכט של הגבעה הצרפתית ישנו מקבצ בנליני מעונות הסטודנטים, שגובהס עד 10 קומות, ובצפון הגבעה הצרפתית, הבניינים הגבוהים ביותר הט שני מבני המגורים שנבנו בייברוש הגבעהיי, בני 13 קומות, המתנשאיס לגובה של כ-880 מטרים מעל פני הים.

על פי התכנית להקמת המגדל הוא יתנשא לגובת של כמעט 914 מטרים מעל פני הים - כלומר הוא יהיה המגדל הגבוה ביותר בצפון ומזרח ירושלים, גבוה ביותר מ-30 מטרים מהמגדליס האהרים המשרטטים כיום את קו הרקיע הליחודי של ההרים המקיפיס את אגן העיר העתיקה ממזרת ומצפון.

הוא יהיה גבוה ביותר מ-150 מטרים מאזור העיר העתיקה.

על פי מיטב הערכתי המקצועית, המגדל המתוכנן, בשל גובתו הרב ומאסת הבניה הגדולה שלו, יהיה המבנה הדומיננטי ביותר בקו הרקיע של צפון ומזרח ירושלים, ותוצאת הדברים תהית

שלמרות שיהיה רק עוד בנין מגורים בירושלים - הוא זה שיייגנוב את ההצגהיי מן המגדלים החשובים ממנו מבחינה היסטורית ותרבותית הבנוייט על קו הרכס של הר הזיתים והר הצופים.

טיכום

ברור לכל שקיים בירושלים צורך ממשי בבנייה מאסיבית של יחידות דיור, ולשם כך יש צורך בציפוף הבניה ובבניה לגובה. ברור שתכנית מתאר מקומית לעיר ירושלים, שתסדיר, בין חיתר, את נושא תוספת האוכלוטיה בירושלים היא דבר שאינו נראה באופק בשלב זה. בנסיבות אלה הרשויות עברו לשימוש במסמכי מדיניות מנחיט לתכנון מתוך מטרה לקדם תכניות בינוי נקודתיות.

גישה תכנונית זו, הזונחת לתלוטין אפילו את החובה לעדכן תכניות מתאר מקומיות שכונתיות, מגיעה לשיאה בתכנית לתוספת אוכלוסיה בדרך של הקמת מגדל על קו הרכט של הגבעה הצרפתית, הוא קו פרשת חמים.

תוספת אוכלוסיה זו מתוכננת וו תהיה רק השלב הראשון בדרך להגדלת האוכלוסיה באמצעות הקמת מגדלים נוספים. כיוון שהשכונה מוקפת בשני צירים של הרכבת הקלה, ברור שהתכנית הנקודתית מרסקת להלוטין את הצורך באישור תכנית מתאר מקומית רחבה יותר, שתשקול באופן מקצועי ומקיף את השפעת הגדלת האוכלוסיה על איכות התיים בשכונה, ויכולתן של התשתיות בשכונה לשאת את תוספת האוכלוטיה והתנועה הצפויה בשנים הקרובות.

התכנית מרסקת את המציאות ההיסטורית של מגדלים בודדים בנקודות ציון ייחודיות על הרכט המקיף את אגן העיר העתיקה ממורח ומצפון, ותגרור שדרת מגדלים ברחוב ההגנה וברחובות הסמוכים לו, שתהיה הדבר הבולט ביותר בקו הרקיע של ירושלים, ללא תכנון מקיף בענין זה.

אין באמור לעיל כדי לשקף התנגדות לבניה לגובה בירושלים, אך ואת יש לעשות באופן מקצועי ובראייה מעמיקה של משמעויות התכנון. תושבי הגבעה הצרפתיות אינם מתנגדים עקרונית לתוטפת בניה, וכך למשל בעבר היתה הטכמה לקידום תכנית ברוש הגבעה, כחלק מתכנית רחבה שהביאה לבניית בנין המינהל הקהילתי.

הנני משוכנע שבמסגרת תכנון כולל של השכונה, ובוודאי של המרכו המסחרי ייפתתו חלופות תכנוניות נוספות, שיביאו לשיתופי פעולה בין בעלי הזכויות השונים בשטח, יאפשרו לבנות את המרכז המסחרי החדש בשלבים, לתכנן חניון תת-קרקעי משותף עס כניסה ויציאה טובה יותר, ליצור שירותים תפעוליים יעילים יותר, ולייצר שטתי ציבור נכונים יותר, תצפית לנוף וכדי.

התכנון העתידי של השכונה וקטעי השכונות סביבה מתייבים להביא בחשבון את הצורך בהגדלה של שטחי מטחר ומוסדות ציבור. ההיגיון התכנוני המתבקש הוא ליצור תוספת בניה למגורים באזורי מגורים קיימים ומתוכנניס, ולהימנע מעירוב שימושים עס פונקציות האמורות לחיות במרכז המסחרי.

בכל הנוגע לבנייה על קו הרכס של הגבעה הצרפתית, המשקיף על אגן העיר העתיקה - תכנון ראוי מחייב ששינויים מעין אלה ייבחנו, לכל הפחות, בתכנית מתאר מקומית חדשה לשכונה, ובוודאי שלא בתכנית נקודתית שמטרתה לאשר בניה שעיקרה למגורים על מגרש אחד של פחות מ-2 דונם.

. בתכנית מתאר מקומית לשכונה, שתבחן את תוספת האוכלוסיה לכל אורך ציר הרכבת הקלה העובר

בשכונה, ניתן יהיה לבחון באמת את משמעות הנצפות של שדרת מגדלים זו ממקומות שונים בעיר ואת השפעתה על האזורים בעלי החשיבות ההסטורית בירושלים.

= 53. התיפזון מן השטן. ראול שכלל הגורמים הנוגעיט בדבר -- בעלי הוכויות בשטח, התושביט בשכונה, העיריה ורשות מקרקעל ישראל, יפעלו במשותף לגיבוש תכנית מתאר מקומית חדשה לשכונה, ובמסגרתה גם למרכו המסתרי.

4. אין לעטוק, לקדם תכנית בשטת מינימלי מתוך הסתכלות מצומצמת הפוגעתת בראליה אדריכלית

רחבה של השכונה והמרכז המסחרי שלה, התכנית המוגשת מהוות פגיעה קיצונית בתכנון העתידי.

5. על כן על פי מיטב שיפוטי המקצועי אין לאשר את התכנית הנקודתית הזו.

גדעוך לגך, אדריכל ומתכנן ערים

ברצוני להצטרף להתנגדות של אדריכל גדעון יגר.

כאדריכל ומתכנן ערים מזה 6 שנה וכמומתה לשימור (מנהל מחלקת השימור של רשות העתיקות, מנהל מחלקת הפרוייקטים של מכון גטי לשימור, בארהייב; יועץ לאונסקו בנושאי אתרל מורשת עולמית, נצלג התאחדות האדריכלים בועדת השימור של ירושלים ובעל משרד תכנון המתמחה בשימור באר ובעולם) -

1. מעבר להתעלמות מנהלים תקינים ומתכניות ומסמכי מדיניות, שה כשלעצמו עילה מספקת

להתנגדות, בלתי סביר שהקמת מבנה כל כך משמעותי במימדיו ותזותות יתעלם באוסן מוחלט מהשכונה והמירקם האדריכלי והחברת? שטביבו. למבנה כוה וש לגשת בתפישה כוללת ולא בתכנון נקודתי.

2 ברצוני להדגיש את הנושא התרבותי ומשמעות קו הרקיע של ההרים ממזרת לעיר והמבנים הנראים כיום על קו רקיע זה והפגיעה במשמעות התרבותית שלהם, הן במבטיס מהעיר מזרחה והן של אלה שמגיעים ממזרח, לכיוון ירושלים. '

להבליט על קו הרקיע, שעליו בולטיט כיום רכסי ארמון הנציב, הר הזיתים והר הצופים, במגדל שעולה עליהם בגבהו משמעותית, גובל בחוסר תרבות !!! אסור שירושלים, בירת התרבות הרוחנית העולמית, תהפוך לזו ששוברת דוקא את המשמעות התרבותית החשובה של חמראה החזותי של ההרים סביב לה

גיורא סְזֶלר, אדריכל ומתכנך ער"

7 1

2 ה

אדריכל

גיורג סולר

מ.ר.30120

גדעון יגר אדריכל ומתכנ רים

וע רח" שמעון הצדיק 28 ירושלים 97762

טל 5814403, 02-5819810 פקס' 02-5819810, נייד: 064-4216267 | |שתותף 556ס 8 סבַסַעָ : (0-

000

התנגדות לתכנית 101-0793612

אני מגיש התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובניה- עיריית ירושלים.

אני מגלש התנגדות לוועדה המחווית לתכנון ובניה ירושלים.

התכנית המוגשת מהווה פגיעה קיצונית בתכנון העתידי של הגבעה והמרכז המסחרי שלה.

יש לערוך תכנית מתאר בתחום הגבעה הצרפונית ולאחריו תכנית מפורטת בתתוס המרכז המסחר:

על בסיס התכנית המתאר שתאושר- כמפורט בחוות הדעת המקצועית שלי.

גדעון יגר, אדריכל ומתכנן ערים

מלביאל בלט, עורך דיו

רחי החיייל 31/6, ירושלים

דואייל: 00 [9916060/000000 טוט פקס: 02-5817263 טלי: 0506-217700

לכבוד

הוועדה המחווית לתכנון ובניה, ירושלים

רחי שלומציון 1, ירושלים

הנדון: התנגדות לתכנית 101-0793612 מגדל חדש למגורים מ 3 מע

לככה לא בונים שכונה ומגדע/

התיימ, ביחד עס תושבים המתגוררים בשכונות הגבעה הצרפתית וצמרת הבירה שבירושלים, מגיש בואת התנגדות לתכנית 101-0793612, המבקשת לאשר הקמת מגדל חדש למגורים מסחר ותעסוקה, ברחוב ההגנה 19 (להלן - התכנית), מן הטעמים שיפורטו להלן.

א! רשימת התושבים מצורפת ב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]