ישיבת בטיחות בדרכים מס' 4 · דוח מס 4 של הוועדה לבטיחות בדרכים.pdf

Zero Vision -חזון אפס

חזון בטיחות מערכתי לירושלים

תוכן עניינים

• האתגר בירושלים

• מה זה "חזון אפס"?

• הגישה המערכתית מול אחריות הפרט

• פירמידת המדיניות של חזון אפס- מה אפקטיבי?

• מיתון תנועה

• ארגז כלים עם דוגמאות

האתגר בירושלים

נתונים בתנועה, אחוזי נפגעים בתאונות קשות וקטלניות, .2015-2021

• עלייה של כ-%10 בפגיעה בהולכי רגל בירושלים

מבין כלל הפגיעות (בניכוי גידול האוכלוסייה)

• אחוז הולכי הרגל מבין כלל התאונות- כ-%.20

• אחוז הולכי הרגל מבין ההרוגים בתאונות- כ-%.45

• מוקדי תאונות הולכי רגל קשות וקטלניות:

עורקי תנועה מרובי נתיבים, מפגשים עם מוקדי

משיכה להולכי רגל

קשות פגיעה

סה"כ תאונות

וקטלניות בהולכי רגל

ירושלים %+2.1 %+4.4 %+9.4

ישראל %-1.0 %+0.1 %-1.2

האתגר בירושלים

תכנון תחבורתי – "היפוך הפירמידה" תכנון עירוני – "עיר 15 דקות"

תשתית הולכי הרגל הקיימת במרכז העיר

שדרוג הרחובות הסובבים את הרכבת הקלה ומבנה

הרחובות ההיסטורי בחלק מהשכונות והאזורים הוביל לכך

שישנה כמות נרחבת של כ-25 קילומטר של מדרחובים

וסמטאות, בעיקר באזור נחלאות והטבעת השחורה

ם

יר

וט

ה

רש"י

רחובות להולכי רגל

מדרחוב

סמטה / שביל / גשר

תשתית הולכי הרגל הקיימת במרכז העיר

יחד עם זאת, למרות שרוב מאפייני המרחב העירוני

מחוץ לטבעת השחורה עדיין מהווים חלקים של מרכז

עיר, רחובות רבים, בעיקר צירים ראשיים וכבישי

הטבעת השחורה מהווים חיץ ומרחב אנטי הליכתי

בנוסף, צירים רבים סובלים ממדרכות צרות וצמתים

רבים קשים מאוד לחצייה עקב תוכניות רמזור וחוסר

ם

יר

ה

וט

במעברי חצייה

רש"י

מקרא:

צומת מרומזר

צומת לא מרומזר

חציה בכל הזרועות

חציה בחלק מהזרועות

צומת ללא חציה

מדרכה צרה

מדרכה חסרה

ציר רק"ל

תחנת רק"ל

חזון אפס- רקע

ראש העיר ניו יורק בכנס על החזון

• החזון- הורדת כמות ההרוגים והפצועים ערים עם מעל ל100,000 אנשים שהגיעו ל-0

הרוגים בשנה מתאונות דרכים בעשור האחרון

הקשים לאפס.

•

החל בשוודיה ב-1997 , ומאז התרחב

למדינות רבות בעולם: ארה"ב, קנדה

האיחוד האירופי ודרום אמריקה.

סיכום פעילות האיחוד האירופי עד

•

שיטה מבוססת נתונים: שינוי מדיניות 2020 במסגרת חזון אפס

וניהול משאבים בהתאם לניטור נתונים

בעיר, ובחינת אפקטיביות ההתערבות.

בין חזון אפס לגישה המסורתית

הגישה המסורתית חזון אפס

מוות בדרכים הוא בלתי מוות בדרכים הוא בר

נמנע מניעה

שינוי התנהגות אנושית עיצוב תומך בטיחות

מניעת תאונות מניעת הרוגים ופציעות

קשות

שינוי לאחר תאונות זיהוי סיכונים ומניעתם

אחריות אישית אחריות מערכתית

5 מרכיבי הבטיחות בגישת "המערכת הבטוחה"

1. משתמשי דרך בטוחים- טיפול שוויוני במשתמשים.

2. כלי רכב בטוחים- וויסות ותכנון תנועת כלי הרכב למזעור חומרת פגיעה.

3. מהירויות בטוחות- הפחתת מהירות

4. כבישים בטוחים- עיצוב הכביש בהתאמה לטעויות אנוש.

5. טיפול לאחר תאונה- שיפור מנגנוני החירום בפעילות שלאחר התאונה.

הפיכת הפירמידה-שמירה על החלש

• הפיכת תעדוף המשתמשים ברחוב-

מרחוב מוטה רכב פרטי, לרחוב מוטה

משתמשים רכים.

• עיצוב הרחוב בצורה שמסדירה מגע בין

משתמשי רחוב "חזקים" (רכבים, רכבות,

אוטובוסים) למשתמשי רחוב "חלשים"

(הולכי רגל ואופניים)

• .

כיכר השבת, 2024

היתרונות בהפחתת המהירות

ראיית מנהרה מרחק הבלימה סיכויי הישרדות

ככל שהמהירות גבוהה יותר, הנהג מודע פחות לדברים ככל שהמהירות גבוהה יותר, מרחק הבלימה מתארך. ככל שהמהירות עולה, יורדים סיכויי ההישרדות של

שמתרחשים סביבו במרחב הקרוב, ויכול לפגוע בהם. לדוגמא: הולך רגל באופן משמעותי.

ב-30 קמ"ש- 15 מטר. לדוגמא:

ב-50 קמ"ש- 35 מטר. ב-30 קמ"ש- יש %90 סיכויי הישרדות.

ב-50 קמ"ש- %20 סיכויי הישרדות

מהירות בטוחה בעיר

50 קמ"ש

30 קמ"ש

פריז 2018 פריז 2021

ירושלים מצב קיים

50 קמ"ש

30 קמ"ש

ארגז כלים – עיצוב- מיתון תנועה

• צביעת נתיבים וצמתים- צמצום מרחב הנסיעה • הגבהת מעברי חציה- האטה במפגש • הגבהת צמתים- האטה לקראת המפגש

עם הולכי רגל

• הרחבה והוספת מדרכות • "שולחן" מהירות- האטת תנועה

• משוב מהירות- • הגבלת מהירות נסיעה ליד בתי • האטת

פידבק לנהג ספר ואוכלוסייה מבוגרת גל ירוק

• הוספת באמפרים • צמצום רדיוס הפנייה בצומת באמצעות הפרדה בין נתיבים

ארגז כלים – עיצוב- הגנה על הולכי רגל

• איי תנועה להולכי רגל והפרדת נתיבים

• הובלה של 3-7 שניות באור ירוק להולכים • רמזורים המעידים על מעבר הולכי רגל בצומת

• הרחבת הנראות של מעברי חציה- צמצום הסחות, שיפור • הפרדת קונפליקטים בצמתים- מעבר • שילוט מהבהב- תאורת לילה מהבהבת לאורך מעבר החציה.

תאורה, איסור חניה במטרים שלפניה הולכי רגל מופרד מנסיעה

שלט משוט

להולכי רגל ->

• תחנות אוטובוס- פלטפורמות עלייה לאוטובוס המשלבות אופניים,

• הגבלת פניות מסוכנות בצמתים • תעדוף בניית כיכרות • תיחום צמתים ע"י קוי עצירה רחוקים

נמצאות אחרי הרמזור, ובקו החניה

• מעברי חציה מסוג "סולם" שמגביר נראות • הוספת מעברי חציה

ארגז כלים- עיצוב- הגנה על שבילי אופניים

• תיבת אופניים מול פס העצירה לרכבים • מחסומים לשבילי אופניים • מרחבי תנועה מוגנים מרכבים לאופניים והולכי רגל

• רמזור מיוחד לאופניים • הפרדת נתיבים בשבילי אופניים מהירים

ארגז כלים- עיצוב- הגנה על נהגים

• אספלט עם התנגדות גבוהה • צביעה מחודשת ויישום מחזירי אור בכביש • קופסאת פנייה שמאלה לנהגים

• שימוש בשילוט זוהר בחושך לפניות • הוספת לוחות מחזירי אור לרמזורים

• הפרדה באמצעות קווים מצויירים בין נתיבים.

להגברת נראות

• רמזור צהוב מהבהב בלילה

ארגז כלים- חינוך ואכיפה

תקשורת וחינוך- אכיפה-

• קמפיינים- שלטי חוצות, בתי ספר, תקשורת, רשתות • אכיפה בהתאם לגורמי הסיכון (מהירות, אלכוהול, חגורה)

חברתיות • אכיפה מיוחדת ליד בתי ספר ושכונות מבוגרות

• חינוך- תכנית בטיחות בדרכים מבוססת סיכונים • העלאות מחיר הקנסות.

• העלאת כמות המצלמות לניטור המהירות בעיר

• התקנת מערכות נעילת אלכוהול בכלי רכב של עבריינים חוזרים

נוספים-

• תעדוף של תח"צ ורכבי חירום ברמזורים

• שיפור התראה לנהגים על רכבי חירום

מקרי בוחן בערים

השוואת שיפועים ממוצעים בין ערים בעולם

עיר מדינה שיפוע ממוצע הערות

כולל רחובות

סן פרנסיסקו ארה"ב %5.7 מפורסמים בשיפוע Bilbao -Stairs Mallona

של מעל %17

שונות גדולה בין

ירושלים ישראל %4.8

השכונות

מערכת מעליות

בילבאו ספרד %4.3

ודרגנועים ציבוריים

מערכת פוניקולרים

ליסבון פורטוגל %4.2

היסטורית

שיפועים חדים

סיאטל ארה"ב %4.2

במיוחד במרכז העיר

מערכת מעליות

פיטסבורג ארה"ב %4.0

נטויות היסטורית

בילבאו

• נמצאת בצפון ספרד בשפך נהר נרביון.

• שטח: 40.7 קמ"ר

אוכלוסייה: 345,000 איש.

צפיפות: 8,575 נפש לקמ"ר

(ירושלים-8,249 נפש לקמ"ר)

• מבנה "קערה", מרכז העיר בעמק שטוח, והשכונות-

על השיפולים התלולים של שני רכסי ההרים

Bilbao -Stairs Mallona

המקיפים את העיר.

• רוב שטח העיר (%)58 מורכב מאזורים הררים

שסביבה, כאשר מרכז העיר הוא בגובה של כ20-30

מרכז העיר

מטרים, והשכונות הסובבות מגיעות עד ל160 מטרים.

התוכנית לניידות בת קיימא של החבל הבאסקי 2015-2020

יעדי התוכנית

הגנה על קבוצות פגיעות-

צמצום הפגיעות ב%40 עד .2020

Bilbo ,Center City

שיפור ניהול התנועה בכבישים ראשיים-

צמצום זמן ההגעה לאירוע, ועלותו ב%.10

שיפור בטיחות בדרכים ברחובות משניים

הפחתת שיעור תאונות עם נפגעים ברחובות משניים ב%.50

שינוי התנהגויות בעייתיות-

הפחתה ב%50 של השימוש בסמים, אלכוהול

קידום ניידות בטוחה ובת קיימא בסביבה עירונית-

הפחתה של %30 במספר ההרוגים והפצועים הקשים בסביבות עירוניות

תכנית "בילבאו 30-30"- 2018

התוכנית

• מעבר של %87 מהרחובות בבילבאו למהירות מותרת של 30 קמ"ש

• ב-2021 חוק בספרד שאוסר על אחזקת מכשירים פרטיים המזהים מכשירי

ניטור מהירות (נהגים לא יודעים מתי יש מצלמת מהירות)

אמצעים שיושמו

1. הכפלת כמות המצלמות לניטור המהירות בעיר.

2. תצוגת מהירות נסיעה של הרכב לצד הכביש.

3. העלאת מחיר הקנסות.

4. הרחבת מדרכות למיתון תנועה והגדלת ההליכתיות.

5. הגדלת בטיחות באזור בתי הספר על ידי איסורי חניה במרחק 5 מטר ממעבר

חציה.

6. הרחבת שירותי תחבורה ציבורית, כולל התקנה של 42 מעליות ציבוריות, ו-

20 רמפות לגישור על מחסומים גיאוגרפים.

הישגי התוכנית

פיצול נסיעות לאחר יישום

התכנית

• ירידה במספר הקנסות על מעבר באור אדום

ב%.47

אחר

%3

רכב פרטי

• ירידה של %9 תאונות הקטלניות בין .2019-2022 %12

תחבורה ציבורית

• ירידה של %28 בתאונות הדרכים. הליכה %25

%60

• ירידה של %19 בזיהום האוויר

Bilbao ,Pasealekua níVolant de Campo

• מספר נסיעות האופניים גדלו פי .6

• מדד "זמן הגעת משלוח" לא השתנה, עלייה

במהירות האוטובוסים.

• "עיר השנה" בטקס פרסי התכנון של האקדמיה

העירונית לשנת .2018

אוסלו

• עלייה במספר הפצועים מתאונות עד שנת 2015

-2015 התנעת תכנית Zero Vision

• תעדוף משתמשים פגיעים

• צמצום נפח תנועה בשליש עד .2030

• הטמעת אסטרטגיית אופניים (להעלות שימוש ל%25 עד

)2025

• הפיכת מרכז העיר לאזור ללא מכוניות עד 2019

צורת פעולה:

הוספת שבילי אופניים, הסרת חניות, הוספת באמפרים, הצרת

רדיוס השפה של הכביש.

אוסלו- הישגים

• כשני שלישים מכבישי העיר במהירות

תנועה של 30 קמ"ש

• יחד עם הלסינקי הגיעה ל-0 הרוגים

לשנה בשנים האחרונות.

רומא- איטליה

ניתוח תאונות דרכים:

• %44 מהנפגעים הם הולכי רגל או אופניים- תנועה רכה

• %59 הם משתמשים פגיעים הכוללים רוכבי אופנועים.

• כללה את Zero Vision בתכנית שלה לבטיחות

בדרכים לשנת .2017

מיקוד

• הפחתת מהירות ובקרה על הרחובות, בהתמקד ב30

קמ"ש ברחובות מקומיים.

• שיפור תחב"צ.

• הפחתת מינוע.

• קמפיינים לבטיחות בדרכים.

• קידום ניידות אקטיבית.

רומא- יישום והישגים

יישום

•

חידוש צמתים ותחנות תחב"צ.

•

זיהוי קטעי כביש בסיכון גבוה.

•

קמפיינים בבתי ספר.

•

חידוש שבילים לבתי ספר.

•

שדרוג מעברי חציה- הגבהה או תאורה טובה.

הישגים

ירידה מתמדת בשיעור ההרוגים ל100,000

מקרה בוחן- וולנסיה, ספרד

• העיר השלישית בגודלה בספרד

• 1.6 מיליון תושבים במטרופולין

• אורך רחובות כולל- 948 ק"מ

• "שיאנית" עבירות המהירות בספרד.

• פועלת החל משנת 2015 לשינוי סדרי

העדיפות במרחב העירוני.

וולנסיה עד שנת 2015

• עלייה מתמדת במספר התאונות והנפגעים

• ריבוי תאונות דו גלגליות (אופניים ואופנועים).

• ריבוי תאונות הקשורות למהירות נסיעה, אלכוהול

ואי ציות לחוקים.

• מקרי מוות רבים בשדרות מרכזיות.

• עומס תנועה משמעותי.

שנת 2015 כנקודת מפנה

Valencia ,Reina la de Plaza

• בעקבות בחירת סיעה חדשה למועצת העיר- שינוי מדיניות

תחבורתית תחת "תכנית ניידות בת קיימא"

2021

המיקוד

• בטיחות של קבוצות פגיעות.

• שינוי התיעדוף ברחובות למשתמשים רכים.

יישומים

2022

• מיתון תנועה במרכז העיר ל30 קמ"ש

• תוספת מעברי חציה

• שיפור תאורה באזורים מסוכנים.

• שינויים בשיטת הרימזור כך שיכריחו נסיעה איטית יותר.

(האטת "גל ירוק")

• סגירת כיכר "לה רנייה" לרכבים.

-2018 תכנית אב לבטיחות בדרכים עירונית תחת

עקרונות ”Zero Vision"

-2018 החלטה על אימוץ "Zero Vision" והכללתו בתכנית האב לבטיחות בדרכים.

מטרת תכנית האב:

"הפחתת שיעור התאונות על ידי הבטחת ניידות בטוחה של משתמשים שונים במרחב הציבורי"

יעדים

1. הפחתת הסיכון לפגיעה בהולכי רגל ורוכבי אופניים.

.2הפחתת הסיכון לתאונות דרכים בצמתים.

3. צמצום נסיעה מעבר למהירות המותרת ברכב מנועי.

4. מאבק בחוסר משמעת ברמזורים.

5. מאבק בשימוש באלכוהול וסמים בנהיגה.

.6הפחתת התאונות מתחת לגיל .35

7. צמצום מספר התאונות עם כלי רכב דו גלגליים.

8. העמקת הידע על תאונות עירוניות בוולנסיה.

ולנסיה הישגים

הרוגים ל-100,000 איש לפי שנים

• עלייה של מעל %200 בשימוש

18

באופניים, עליה של %10 שימוש

16

בתחב"צ.

14

12

10

• ירידה במספר הרוגים ל-.100,000

8

6

4

• ולנסיה קיבלה את פרס הבירה הירוקה

2

לשנת 2024 מהנציבות האירופאית.

0

2023 2022 2021 2020 2019 2018 2017 2016 2015 2014

תכנית מרחב דוד ילין כדוגמא לקידום

הליכתיות בטוחה

חלופה נבחרת | פרויקטים עיקריים

פרויקט תאור הפרויקט שינויים נוספים נדרשים

צמצום נתיבים בשמואל ברוך.

אגריפס חד סטרי בין בית יעקב

מדרחוב אגריפס סגירת אגריפס לתנועת רכבים בין שילה למזכרת משה לערמונים. שדרוג צמתים להולכי רגל בצמתי רחובות שערי צדק, ארנון,

בית יעקב, מחנה יהודה

סגירת רחוב מאה שערים לתנועת רכבים מחבקוק לשבטי הפיכת כיוון תנועה במאה שערים

מדרחוב מאה שערים

ישראל מחבקוק לשטראוס

ם

יר

מדרחוב קינג ג'ורג' בן סגירת רחוב קינג ג'ורג' לתנועה משמואל הנגיד עד לבן יהודה ובן וט ה

יהודה יהודה בין שמואל הנגיד לקינג ג'ורג' רש"י מדרחוב הלל סגירת רחוב הלל לתנועה בין מנשה בן ישראל לביאנקיני עדכון צומת שטראוס, מלכי ישראל

סגירת רחוב כי"ח לתחבורה ציבורית בלבד מאגריפס עד רת"צ כי"ח כך שתותר פנייה שמאלה

הנביאים

משטראוס למלכי ישראל

פנייה שמאלה בבצלאל לאוסישקין

לתחצ בלבד. שדרוג צמתים להולכי

צמצום נתיבים ברחוב צמצום רחוב בצלאל בין בן צבי לעליאש לנתיב לכיוון לטובת: רגל בצמתי רחובות: נחל פרת, נסים בצלאל מדרכה או נת"צ למזרח או שביל אופניים בכר, אבן ספיר, אוסישקין, הנציב, יזרעאל, מסילת ישרים, עדכון

הצומת של בן צבי

סגירת המעבר בין רבי מאיר לפינס.

נת"צ נגדי למזרח במלכי הפיכת כיוון הנסיעה מזרחה לתחבורה ציבורית בלבד במלכי שדרוג צמתים להולכי רגל בצמתי ישראל ישראל מבר אילן עד ליחזקאל רחובות: לבוש מרדכי/עזר יולדות, יוסף בן מתתיה, תחכמוני, פלדמן מקרא:

שדרוג שלמה המלך - נת"צ

צמצום נתיב לכל כיוון לטובת שביל אופניים

להולכי רגל ולאופניים - שינוי ממצב קיים

שדרוג צמתים להולכי רגל בצמתי - סגירת רחוב

נת"צ ימני לכיוון דרום שינוי חתך מרדכי עליאש כך שיישארו בו נתיב בודד לכל כלי רחובות רחוב ללא שם ואגריפס - פנייה לתח"צ בלבד במרדכי עליאש רכב לצפון ושני נתיבים שאחד ממנו נת"צ לדרום (ביטול ימינה חופשי). הוספת מפרצי חניה לאוטובוסי תיירות

שבוע זהירות בדרכים: סיכום

שבוע זהירות בדרכים הצליח לעורר מודעות ומיומנויות חשובות, יחד

עם תלמידים, מורים והורים.

by יהונתן שגב

פעילות נרחבת

פעילויות מגוונות: התמקדות בשלבי

ההתפתחות:

הפעילויות כללו משחקים,

כל הפעילויות תואמו

הרצאות, סיורים והתנסות

לצרכים ולגילאים השונים

מעשית.

של הילדים.

מעורבות הורים

ההורים שיתפו פעולה, היו מעורבים ופעילים.

הבנת הסכנות

הכרת הסכנות ידע מעשי

1 2

הילדים למדו על הסכנות במרחב התעבורתי. התמקדות בהליכה נכונה, שימוש במעברי חציה

והתנהגות נכונה ברחוב.

יישום והרגלים

רכיבה בטוחה הליכה זהירה

הדגשת חשיבות שימוש בקסדה, הליכה בשולי הכביש, שימוש

הקפדה על כללי רכיבה. במעברי חציה, הליכה בצד ימין.

חשיבות נהיגה נכונה

הדגשת חשיבות זהירות בנהיגה,

שימוש ברתמות ובהקפדה על

חוקי התנועה.

יצירת מיומנויות

משחקים ותרגילים

1

פעילויות מעשיות שיצרו הבנה מעמיקה של כללי

זהירות בדרכים.

הדגמות

2

הדגמות מעשיות ותיאור מקרים ספציפיים.

פתרון בעיות

3

התמודדות עם תרחישים שונים ומציאת פתרונות

נכונים.

השפעה ותוצאות

עלייה במודעות

הילדים הפגינו מודעות גבוהה יותר לסכנות בדרכים.

1

שיפור בהרגלים

הילדים הדגימו שיפור בהרגלים הקשורים לזהירות בדרכים.

2

שיתוף פעולה

שיתוף פעולה ותקשורת יעילה בין הילדים, המורים וההורים.

3

למידה מתמשכת

המשך העלאת המודעות

1

2 שילוב בנושאים אחרים

3 הקפדה על כללי זהירות בדרכים

4 מטרות עתידיות

סיכום

שבוע זהירות בדרכים היה הצלחה. יחד נמשיך לעבוד על קידום

מודעות וזהירות בדרכים. המטרות הושגו, אך העבודה לא נגמרת.

תודה למר אריה קינג סגן ראש העיר ומחזיק תיק בטיחות בדרכים על

ההירתמות, הסיוע והובלת התחום בעיר ירושלים.

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

ועדת בטיחות בדרכים – תמליל

מספר הוועדה: 4

מקום ההתכנסות: אולם הנהלה 2

תאריך הוועדה: ה’ בשבט תשפ”ה ()03.02.2025

מזכירת הוועדה בדיון: אור בוזגלו/יונה רוט

שעת תחילת הוועדה: 16:10

שעות סיום הוועדה: 18:13

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים

עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

אריה קינג:

סליחה על האיחור. אני שמח לפתוח את סדר, את הישיבה מספר ארבע של הועדה לביקורת בדרכים.

נמצאים פה איתנו חברי הועדה.

דוברת:

אין מהמשפטי.

אריה קינג:

איך זה יכול להיות? ...

סמדר ארליך:

אמרו שתמר לא נמצאת והם שלחו...

אריה קינג:

הערתם לגבי חברי ועדה?

דובר:

נראה לי שיש פה מספיק, לא?

סמדר ארליך:

שלחו ליניב, טיארה הבנתי במקום

אריה קינג:

יניב טיארה הוא לא חבר הועדה.

סמדר ארליך:

לא, אבל הוא מחליף את...

דני ליבמן:

הוא לא חבר ועדה, אבל אני מגיע במקום

סמדר ארליך:

אה הוא במקום תמר

אריה קינג:

ביררתם מי מגיע? מישהו מגיע?

2

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

אור בוזגלו:

אני לא חבר ועדה אבל אני פה במקום תמר.

סמדר ארליך:

הוא הנציג היועץ המשפטי, אבל אין לנו חוץ מאבי שמר.

אריה קינג:

אבל קבענו שם... כי קבענו בישיבה הראשונה בגלל המקרים האלו.

דני ליבמן:

כמה קבעתם?

אריה קינג:

אחד. בגלל המקרה הזה.

דובר:

אני גם חבר ועדה.

סמדר ארליך:

מה שמך?

אריה קינג:

אתה חבר ועדה כבר?

אבי שמר:

כן כן נציג ציבור

אריה קינג:

או.קיי, אז יש לנו, יש לנו שלושה חברי ועדה.

מרדכי פדר:

אתה התעקשת

אריה קינג:

לא, חשבתי שלא, לא זכרתי שכבר אישרנו אותך.

3

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

דובר:

כן, אישרנו אותו.

אריה קינג:

או.קיי, אה אז אנחנו אם ככה יש לנו את הפורום כדי לפתוח את הועדה מספר ארבע של ה...

לבטיחות בדרכים. אני, יש פה איזה נושא אחד שרציתי שכבר יקרה לקראת סוף 2024 שזה סיכום שנת 2024 מבחינת התאונות בדרכים. אני רוצה לפתוח ולבשר לכם משהו שהוא חלק מהחזון שלי שאני מקווה שנראה שינוי בתקופה הקרובה עם כל מה שקשור לבטיחות בדרכים בעירייה ובכלל בארץ גם. אז אתמול התקיימה, לא אתמול, כן, אתמול התקיימה ישיבה בתל אביב. אני יזמתי הקמה של פורום חדש שלא היה עדיין פורום שאבי שמר ואני יצאנו לביקור באחות הצעירה והקטנה שלנו תל אביב, למדנו מהם כמה דברים. ואז בפגישה שהייתה שמה ביקשתי להקים פורום של ארבעת הערים הגדולות, הראשיות הגדולות בארץ ואתמול הייתה ישיבה ראשונה בתל אביב עם חיפה ובאר שבע ואנחנו מתוך מטרה לזהות נגיד צרכים משותפים, בעיות משותפות וליזום פעולות מול, או מול השרה או מול הרלב"ד או מול חברי כנסת, חקיקה, כל מיני תחומים, בין היתר גם תחומים שמופיעים אצלנו פה היום על סדר היום, כמו ציר הרק"ל. גם למדתי מהם הרבה, אני עדיין לומד מהם הרבה דברים שיש לנו ממה ללמוד מהם, בין היתר למדתי משהו ששמחתי מאוד לשמוע שיש חוק שמחכה שמאשר נסיעה של קטנועים ודו גלגליים על נת"צים בלי שהעירייה יכולה למנוע את זה, כמו שבעיריית ירושלים, לצערי הרב מודים. החלטה של קובי ממליה מחזיק התיק הקודם, מנהל תושיה, צריך להבין, והוא בתל אביב, בחיפה מותר לנסוע על נת"צים, זה המקום הכי בטוח לרוכבי הדו גלגלים, זה עובדתית, מחקרית הכל קיים. בירושלים החליטו שלא.

סמדר ארליך:

גם בחו"ל

אריה קינג:

למה? כי זה לא בא בטוב למישהוא בעירייה. אז אני מקווה שאנחנו, אם לא למדנו את זה בצורה נכונה ובצורה מושכלת בעיר, נלמד את זה בצורה של חוק שיעבור בכנסת בעזרת השם בקרוב ואז לעירייה כבר לא יהיה סיי בדבר הזה. אז זה לגבי הפורום שהוקם אתמול.

אבי שמר:

בהצלחה שיהיה לכולכם.

אריה קינג:

תודה רבה רבה, תודה לך על העזרה אבי. זהו, אנחנו עם הבשורה הזאת נעבור כבר לנושא הראשון שזה חזון ששמעתי בביקור שקיימתי בצוות... ותחבורה ואז באמת אביעד וזוהר הציגו לי את הרעיון 4

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

הזה. אהבתי אותו מאוד ואני בטוח שכל מי שבטיחות בדרכים ובוא נגיד חיים יותר טובים בעיר צפופה כמו ירושלים יאהב את הרעיון הזה. המטרה פה היום זה להציג את הרעיון, שמעתי גם כן אתמול שבתל אביב זה כבר יותר ממתקדם, זה כבר מעבר לרעיון, זה כבר מנסים באזורים מסוימים להתחיל לקדם את הדבר הזה. גם בחיפה יש משהו דומה לזה. בוא נשמע ממך אביעד, מה הרעיון, מאיפה זה מגיע. הצטרפה אלינו גם עופרה, עוד חברת ועדה, שלום וברכה. שלום שלום לכולם, גם יוסף חיים מועלם, אתה חבר ועדה?

יוסף חיים מועלם:

כן

אריה קינג:

חבר ועדה גם כן הצטרף, תודה רבה. בבקשה, אביעד, הבמה שלך.

אביעד כהן:

אז קודם כל מי שלא מכיר אותי, אביעד כהן, אני ראש אגף תכנון אסטרטגי וצוות תוכנית אב לתחבורה. מה בעצם אנחנו, יש לי הבנתי עשרים דקות, אני אנסה אריה קינג:

פחות, פחות.

אביעד כהן:

אני ינסה לרוץ על הדברים ולהשאיר גם קצת זמן לשאלות. אז נדבר קצת מה האתגר בירושלים ובטח יש פה רבים שיודעים יותר טוב ממני על ההקשר הזה. אני אנסה להסביר על החזון אפס, מה המשמעות של זה וקצת לתת דוגמאות מהעולם, אולי דוגמאות שרלוונטיות לירושלים. אז קודם כל אנחנו מכירים את העניין הזה שבירושלים בשנים האחרונות אנחנו חווים עלייה בפגיעה בהולכי רגל וזה מגמה בירושלים שהיא שונה מהמגמה הכללית שיש בארץ של קצת ירידה מתונה, ודבר שאנחנו מכירים אותו הרבה זה שאחוז הולכי הרגל, הפצועים וההרוגים קשה מגיע לחמישים אחוז ויש פה אולי בתוך הסיפור המאוד כואב הזה גם סיפור חיובי שהמכוניות הופכות להיות יותר בטוחות, הן בטוחות כלפי מי שיושב בתוכן. פחות בטוחות כלפי מי שנשאר בחוץ. זאת אומרת וגם ככל שהרכבים הופכים להיות יותר כבדים ואולי חלקם יותר גבוהים גם הסכנה להולכי הרגל, זה היבט אחד. היבט שני, זה באמת ההסדרה של רחובות אורכיים יותר מהירים מגדילים את הסכנה להולכי הרגל, אז זה היבטים שגורמים לנו לעלייה במספר ההרוגים וזה אתגר מאוד משמעותי בייחוד כשאנחנו מדברים על רצון שלנו מבחינת, זה פיצול הנסיעות, זאת אומרת כמה אנשים משתמשים בכל אמצעי.

אז אנחנו רואים בצד שמאל כלל, אצל כלל האוכלוסייה ההליכה היא מגיעה לשלושים אחוז, אנחנו מדברים על כל תנועות שיש, למכולת, לבית כנסת, שלושים אחוז מהתנועות שלהם זה תנועות של הליכה. אצל הציבור החרדי מדובר על אחוז הרבה יותר גבוה, כמעט חמישים אחוז מהתנועות הם 5

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

תנועות בהליכה. אז אלה הם מספרים מאוד מאוד גבוהים. ואנחנו רוצים שהם יהיו יותר, זאת אומרת מבחינתנו דווקא הרצון הוא לייצר סביבה יותר נעימה להולכי הרגל שתעודד את ההליכה וגם בהקשר של עירוב שימושים שזה מגמת התכנון העכשווית אנחנו לא רוצים לייצר מוקדי תעסוקה רחוקים או מספר רחוק. אנחנו רוצים שהכל יהיה קרוב לבית. זה אומר שאנשים הולכים וחוצים רחובות כדי להגיע ממקום למקום וזה האתגר הגדול שלנו איך לייצר עיר צפופה, עיר שחיים בה ולייצר את המקום הבטוח להולכי רגל.

אבי שמר:

עידוד הליכתיות

אביעד כהן:

כן, עידוד הליכתיות, זאת אומרת אנחנו לא רוצים לכלוא את הולכי הרגל בבית, אנחנו רוצים שהם יהיו במרחב.

סמדר ארליך:

העדפה של המכוניות על חשבון הולכי הרגל.

אביעד כהן:

או.קיי, אז בסדר, זה מה שהיה עד היום.

אבי שמר:

את רואה את הפירמידה הפוכה.

סמדר ארליך:

כן, אני רואה אותה.

אביעד כהן:

או.קיי, אז אני אתן רק דוגמה של מרכז העיר ואנחנו, נעשה פה הרבה סביב גם הנושא של רכבת קלה ועוד הרבה לפני, החל מבן יהודה בהיבט של מדרחובים ויצירת מרחבים נעימים להולכי הרגל.

אבל עדיין כשאנחנו מסתכלים על הצירים המרכזיים ואולי אגריפס, הנביאים, בצלאל, מאוד בולט שזה מקומות שהולכי רגל לא, לא נמצאים בראש הפירמידה. יש עוד הרבה מה לעשות גם במרכז העיר וזה דוגמה כי מרכז העיר הוא יחסית מקום שטופל ועדיין יש הרבה מה לעשות. אז מה זה חזון אפס? בעצם חזון אפס הוא אומר בוא נציב יעד של להוריד את כמות ההרוגים והפצועים הקשים לאפס. זה התחיל בשוודיה והרבה מדינות בעולם אימצו את זה. ויש ערים שהצליחו להגיע ליעד הזה. מה שאנחנו רואים פה משמאל זה מפה של ערים מעל מאה אלף איש שבעצם המדידה זה בכמה שנים, כי אפשר להגיע לשנה אחת עם סנקציות מאוד חריפות ואז לא להחזיק בזה ואז זה קצת 6

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

פחות שווה. אבל הנקודה היא, זה לא, גם אם לא הגעת לאפס ומעט מאוד הרי מעל מיליון תושבים הגיעו לאפס, המטרה היא להגיד אנחנו לא מוכנים לקבל את זה שיש הרוגים בתאונות, מתאונות דרכים ולאמץ דברים מעשים מאוד משמעותיים כדי להגיע לזה. אז זה מבחינת החזון. מה המשמעות של זה מבחינת, מבחינת הצעדים? אז קודם כל העיקר, אם אנחנו מסתכלים פה על הטבלה, העיקר, אם אנחנו מסתכלים פה על הטבלה עיקר הנקודה זה העיצוב, זאת אומרת אם הגישה של הבטיחות בדרכים המסורתית התמקדה בבן אדם, זאת אומרת אנחנו אומרים אל תתפרץ לכביש או אומרים לרכב שים לב יש אנשים, כאן אנחנו מייצרים עיצוב שהוא בעצם מאפשר לטעויות להתמעט. גם מבחינת התאונות ההתמקדות שלנו היא באמת בפגיעות קשות ולא מן אמירה כללית. זאת אומרת ברור שרוצים למנוע תאונות אבל העובדה שאנחנו לא מתמקדים בהרוגים ובפציעות הקשות היא גורמת לחוסר הצלחה. אם היום אנחנו רואים את התאונה ואז אומרים מה נעשה שפה לא נכון ומגיבים אז חזון אפס הוא מדבר על זיהוי סיכונים לפני זה וגם מבחינת האחריות, האחריות היא מערכתית של כולם, גם של המתכננים ולא אחריות אישית של הולך הרגל או הנהג. אז אנחנו יכולים להסתכל פה על חמישה דברים שמשפיעים, גם בטיחות הרכב שכפי שאמרנו זה הדבר שהוא מופנם במערכת, בטיחות של הדרכים גם משהו שאנחנו כבר חזקים בו שזה מה עושים אחרי התאונה מבחינת התגובה של צוותי החירום ובעיקר הנושא של מהירות בטוחה, זה אולי הדבר המשמעותי ביותר שעשו בערים שהגיעו ליעד הזה. אז זה תמונה מאצלנו מכיכר השבת.

יש לנו הרבה מקרים שבהם לקחנו, זה פשוט כמות הולכי הרגל כל כך עצומה ששמרו את, למרות שאין סימון של איקסים, אבל אפשר לחצות מכל כיוון לכל כיוון. בעצם לתת להולכי רגל באמת את הצרכים שלהם. זה כמובן עדיין לא לא מושלם, אבל זה הכיוון. הנושא של המהירות פה הוא קריטי.

אני אסתכל על, קודם כל שדה הראייה כשאתה נוסע במהירות מעל חמישים קמ"ש אתה פשוט לא רואה מה קורה, אתה נוסע. ואם מישהו נכנס לכביש אין לך סיכוי לראות אותו גם מרחק הבלימה והכי חשוב זה מה קורה כשאתה נוסע, סליחה על הויזואליות פה, אבל בסופו של דבר כשמישהו נוסע בשישים קמ"ש והוא נתקע בהולך רגל הסיכוי שמישהו ישרוד מכזה מפגש קלוש.

יוני יפה-נוף:

הולך הרגל.

אביעד כהן:

הולך הרגל, כן, כן. ובשלושים קמ"ש אנחנו מדברים שבאמת זה יכול לקרות. אז העניין הזה של שינוי המהירות זה משהו שהופנם בפריז, אנחנו רואים כמעט באחוז מאוד ניכר של רחובות, רחובות העיר הפכו להיות הדי-פולט שלושים קמ"ש, לפני זה היה באמת אולי בשכונות, אבל זה נעשה לדי-

פולט, בירושלים מעט מאוד רחובות שלושים קמ"ש. אני יכול להגיד שיש הרבה מאוד רחובות מקומיים שבפועל הם כן רחובות שקטים אבל ההכרזה עליהם כעל רחובות שלושים קמ"מ ממותנים היא לא הוסדרה וזה בהחלט אתגר שיש לנו. באזורים היותר מרוחקים בשכונות החיצוניות, גילה, רמות וכדומה האתגר הוא עוד יותר גדול כי הרחובות הם גם מאוד רחבים ולמרות שלפעמים יש נפחים מאוד מועטים, התאמה שלהם, זאת אומרת זה לא מספיק לשים שלט אלא צריך באמת 7

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

לעשות שינויים גאומטרים שיגרמו למערכת ולאנשים לנסוע יותר לאט. אני לא אעבור פה, יש פה הרבה כלים, חוץ מהבמפרים שאנחנו כולנו מכירים ככלי להפחתת המהירות, יש הרבה מאוד כלים שאפשר להשתמש בהם, אם זה הגבהה שכן משתמשים בחלק אבל צריך להגביר את זה, יש כל מיני אתגרים של ביצוע וצריך להתמודד איתם, כמו שהתמודדו עם האתגרים האלה במקומות יותר גשומים מכאן. גם מבחינת ההגנה על הולך הרגל, הרמזורים, הרציפות של הרמזורים וכדומה.

הסימון היותר נכון גם מבחינת האופניים יש הרבה מאוד כלים ואני לא אעבור על כולם. גם מבחינת ה.. למרות שגם בעולמות של בטיחות של נהגים אנחנו יותר מתקדמים, עדיין יש גם בזה מה לעשות וכמובן הנושא של החינוך והאכיפה הוא נושא מאוד משמעותי שלא זונחים אותו. פשוט החזון אפס הוא מוסיף לו את ההיבט הזה של הטיפול ברשת התומכת ונותנת כלים הרבה יותר חזקים ליישום של הנושא הזה. אז אני קצת אתייחס למקרים מהערים ובכוונה אריה איתגר אותי ואמר צריך להביא ערים שהם ערים שדומות לירושלים מבחינת השיפועים, כי הרבה פעמים אנחנו אומרים ירושלים אין בה אפשרות ללכת כי היא יש בה שיפועים קיצוניים. אנחנו מאוד אוהבים להביא את בילבאו, זה גם עיר שיש בה הרבה מאוד מעליות ציבוריות ולקחנו את זה כדוגמה ברכבת הקלה יישמו על רקע ההכרות עם המקום הזה גם מעליות ציבוריות אבל זה אמנם מקום קצת יותר קטן מבחינת העיר הפנימית אבל המטרופולין הוא מטרופולין של מיליון, די דומה, דומה שונה לירושלים.

יש מרכז עיר שטוח והשכונות מקיפות, מקיפות אותה אבל רוב שטח העיר זה אזורים הרריים ובעצם הם לקחו לצד, קודם כל הם ייצרו תוכנית לניידות בת קיימא, זאת אומרת זה הולך בד בבד, קודם כל עידוד התנועות הלא מנועיות עם יעדים של צמצום פגיעות, שיפור ניהול תנועה, שיפור בטיחות בדרכים וקידום ניידות בטוחה בסביבה העירונית, זה תוכנית אחת. ובסופו של דבר הם יצרו תוכנית שבכל בילבאו שמונים ושבע אחוז מהרחובות במהירות של שלושים קמ"ש, יצרו, שמו הרבה מצלמות שיאפשרו את הניטור, כי חלק מהסיפור הוא גם להבין איפה היית לפני ואיפה אתה אחרי.

זאת אומרת לא להגיד, לא להציב יעדים מבלי למדוד את עצמך למולם, אז זה אחד מהדברים החשובים. לאסוף הרבה מידע ולהיות כל הזמן עם האצבע על הדופק על המידע. אז היה פה לצד הנושא של המהירות באמת תוכנית רחבה שהיא ייצרה שיפור בכל ההיבטים הלא מנועים, דגש גם על בתי הספר מה קרה כתוצאה מהתוכנית, אז היה קודם כל הרבה יותר ציות לאור אדום ממה שהיה קודם, ירידה של תשעה אחוז בתאונות קטלניות, ירידה של שלושים אחוז בכלל בתאונות דרכים, ירידה בזיהום אוויר, עלייה בנסיעות האופניים, כי ברגע שזה בטוח יותר אז אנשים מחפשים אלטרנטיבה וכן הולכים לאמצעים לא מנועיים. אז בסופו של דבר ה..

סמדר ארליך:

זה בכל המטרופולין הנתון הזה או רק באזור מרכז הארץ?

אביעד כהן:

אני ידייק. אין לי לזה תשובה מוכנה אבל אני אבדוק את זה. אז גם מבחינת ההליכה היא עדיין האלמנט המרכזי, הם הגיעו באמת לכמעט שבעים אחוז הליכה בעיר. אני אבדוק את זה גם אם זה באמת העיר הפנימית, כי באמת הרבה פעמים התוצאות הפנטזיונריות הם על פנים העיר.

8

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

סמדר ארליך:

שזה לא בסדר, עדיף לבדוק

אביעד כהן:

אבל אם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו אנחנו צריכים להבין לכל מקום מה היעד שלנו. כי היעד של מרכז העיר שונה משכונות אחרות. אוסלו אחת הסמלים לעיר שהגיעה לאפס תאונות, אז זה התחיל אריה קינג:

אפס הרוגים

אביעד כהן:

אפס הרוגים, לא אפס תאונות, נכון.

סמדר ארליך:

...מכוניות.

אביעד כהן:

כן . זה מרכז העיר כי יש עדיין, אבל בעצם הם הוסיפו הרבה מאוד היבטים שלן מיתון תנועה וגם מתן מענה לתחבורה אלטרנטיבית. שני שלישים מכביש העיר במהירות תנועה של שלושים קמ"ש ויחד עם הלסינקי ופינלנד הגיעו לתוצאה של אפס הרוגים בשנים האחרונות, אז זה הישג נרחב.

רומא, מה שקרה להם גם דומה למקרה שלנו. מי שהיה ברומא זה עיר מאוד צפופה עם כן דומיננטיות של הרכב הפרטי גם באזורי מרכז העיר. והיה שם הרבה מאוד תאונות עם הולכי רגל ובסופו של דבר גם הנושא הזה של זיהוי הכבישים, קמפיינים, התמקדות בבתי הספר באזורים האלה ושדרוגי מעבר חצייה אז הם נהנים מירידה מתמדת. אני לא אאריך, יש פה עוד מקרים ותראו אותם בזה. גם בולנסיה שהיא עיר בספרד עיר שיחסית הייתה ידועה באי ציות לתמרורים, מהירות נסיעה, נסיעה פרועה יחסית.

סמדר ארליך:

רומא...

אביעד כהן:

כן. אז הייתה ירידה, מתחיל לעלות קצת אבל נקווה שזה ימשיך לרדת.

יונתן שגב:

יש התייחסות לכבישים בינעירוניים בתוך העיר?

9

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

אביעד כהן:

כמו בגין?

יונתן שגב:

למשל, כביש רמות

אביעד כהן:

אז זהו, אולי נפריד בין בגין שהוא מוגדר כבינעירוני, כעירוני פרברי (כמה מדברים ביחד)

יוני יפה-נוף:

..

אביעד כהן:

בגדול אני חושב שחלק, אם אנחנו אומרים שרחובות מאספים ומקומיים הרצון שלנו להפוך אותם לשלושים אז בוודאי שגם הרחובות המהירים של השבעים או המאה בפועל צריכים לטפל בהם. אבל אני אומר בגין זה

יונתן שגב:

להפחית אותם לשלושים.

אביעד כהן:

לא לא להגזים כי זה עדיין מקומות שאתה רוצה שגם התחבורה הציבורית תיסע בהם.

דובר:

לא בחמישים כאילו זה

אביעד כהן:

לא, אבל אני אומר לחמישים זה כבר קורה.

אבי שמר:

יש עניין בערים, יש עניין של עורקי תנועה, יש רחובות, יש שונות, יש היררכיה שלמה בסוגי הרחובות ולכן כביש בגין הוא עורק ובעורקים אתה לא פוגע. שוב, המאפיינים שלו הם מאפיינים של נסיעה מהירה יותר והמטרה היא באמת לאפשר תנועתיות.

אביעד כהן:

10

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

אבל אני אומר כן בהקשר אולי בגין בגין פה זה החריג כי הוא באמת מופרד לגמרי. אבל מקומות כמו

אריה קינג:

הולכי רגל לא חוצים את בגין.

יונתן שגב:

נכון כביש רמות

יוני יפה-נוף:

וגם אביעד הראה

דובר:

לא, אבל גולדה מאיר

אריה קניג:

גולדה מאיר, כן.

אביעד כהן:

לדוגמה, זה משהו שאתה צריך לטפל בו. זאת אומרת אם לא תצליח לטפל באמצעות מעברי חציה כי זה יסכן גם את הולכי הרגל, אתה תצטרך לטפל באמצעות, זאת אומרת העניין הוא להגדיר גם את התדירות הרצויה של חציה מצד לצד, כי תופעות כאלה כמו שאנחנו מכירים היום שקילומטר אין לך איך לחצות ויש סיבה למה לחצות מצד לצד אז הם בעייתיים.

דובר:

וגם אביעד הראה בערים שהיה בהם חזון שזה לא היה מאה אחוז ...

אביעד כהן:

נכון. בחרו בעצם את הרחובות, בעיקר הרחובות הפנימיים. אז אני אומר יש הרבה רחובות והאתגר הוא באמת במרכז העיר, הרחובות שבפועל גם נוסעים בהם לאט. רק מה שקורה לא בזמני עומס דווקא אלה הזמנים המסוכנים. אני לא חושב שמישהו ברחוב הנביאים נוסע יותר משלושים קמ"ש.

אז רק דוגמה אחת ממשהו שכבר קודם בזמנו בעירייה בשיתוף עם צוות תוכנית אב לתחבורה יחד עם עופר מנור גם אני חושב שבתושיה היו יחד עם זה הנושא של הליכתיות לבתי ספר, אז בעצם נבחן.

סמדר ארליך:

11

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

קיים כבר שנים דרך אגב המסלול הבטוח לבית הספר זה לא המצאה של עכשיו.

אביעד כהן:

לא לא ברור.

סמדר ארליך:

זה שנים.

אביעד כהן:

לא, מה שהחידוש פה היה הנושא יותר של הטיפול התנועתי כאילו סביב בתי הספר של בעצם להפוך את המרחב בית הספר.

אבי שמר:

זה גם בהיבט התשתיות להסדיר את זה לאזורי שלושים וגם לעודד הליכתיות.

אביעד כהן:

כן.

סמדר ארליך:

באמת המעברים זה

אביעד כהן:

נכון אני אומר הדברים הם היו קיימים בתוכניות ובאמת זה אחד, אני אומר אחד היעדים, המקום הראשון שאולי נכון לטפל בו ויותר לא בהכרח יותר פשוט אבל יותר מתבקש זה סביבת בתי הסר כי זה באמת המקום עם הצורך המיידי.

מרדכי פדר:

אתה צריך את משרד התחבורה כדי לשנות את... מחמישים לשלושים בעיר ואז להחריג את כל השאר.

אבי שמר:

אתה לא צריך, אתה לא צריך. אתה לא צריך. הראש רשות הוא בעל סמכות, הוא ראש רשות תמרור מקומית

אריה קינג:

הוא ...

12

ועדת בטיחות בדרכים – מספר 0

מתאריך ו’ בשבט תשפ”ה ()04.02.2025

אבי שמר:

ובסמכותו לעשות שינויים גם של מהירויות והגדרה של אזורי שלושים, זה נתון לסמכותו.

מרדכי פדר:

נכון אבל הברירת מחדל

אבי שמר:

הוא לא צריך את רשות התמרור המרכזית. תחבורה ציבורית מחייב. הוא לא יכול לעשות שום שינוי בתחבורה ציבורית.

מרדכי פדר:

ההגדרה של התמרור הוא חמישים.

אבי שמר:

והוא יכול לשנות את זה, זה מה שצריך לשנות, ברירת מחדל של התמרור של הבית שזה הופך מחמישים לשלושים.

מרדכי פדר:

הוא יכול לשנות והוא מעביר את זה לאישור למשרד התחבורה, הוא רק מעדכן אותם.

אריה קינג:

עשינו את בירושלים.

אביעד כהן:

יש הנחיות מיתון תנועה.

דובר:

שלושים פה, שלושים פה, זה משלושים.

מרדכי פדר:

אני אומר שהברירת המחדל תהיה שלושים. אתה רוצה חמישים? שים חמישים.

אביעד כהן:

לא, הוא צודק, שאם אתה רוצה כאילו לשנות

13