ישיבת קליטת עלייה מס 16 · 23/02/2006

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

וועדה לקליטת עליה –תמליל

מספר ישיבת וועדה: 16

מקום ההתכנסות: אולם המועצה 2

תאריך ישיבת הוועדה: ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

מזכירת הוועדה בדיון: חזי מלכא

שעת תחילת הדיון: 16:16

שעת סיום הדיון: 17:52

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים

עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד–וורק ת r ג ו m ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

שמואל מרציאנו:

הוועדה לקליטה ועליה. הנושא שבחרנו היום מדבר ולהתמקד זה על ה, קודם כל, אנחנו בתחילת השנה, אז לעשות סיכום על שנת שעברה ,2022 שלא הייתה שנה פשוטה. זאת אומרת הקליטה של רוסיה ואוקראינה עם המלחמה, זה היה הרבה עבודה והרבה זה ולעשות, מה, קטיה טוב:

אקשן.

שמואל מרציאנו:

אקשן, בדיוק. אז נציג גם סיכום על העלייה בכלליות ב,2022 וכל, ואם אנחנו רוצים להשתפר, אז תמיד עדיף, כאילו טוב לשמוע מה שעבר ובמה אפשר להשתפר כדי שהשנה היא תהיה עוד יותר טובה משנה שעברה, בעזרת ה’. אז זה המטרה של הוועדה הזאת, לעשות סיכום ה 2022 ולראות איך אנחנו מעריכים על העלייה של אוקראינה ורוסיה בשנה האחרונה. ו, אז נתחיל עם פיני, הוא יעשה לנו נקודת מבט עירונית על 2022 ונמשיך עם הסדר יום.

פיני גלינקביץ:

אז אני אתחיל. אולי ננסה רק סבב קצר של האנשים עם שמות, למרות שרובם מכירים את כולם.

שמואל מרציאנו:

כן.

פיני גלינקביץ:

אבל גם בשביל ההקלטה. פיני גלינקביץ, מנהל רשות הקליטה.

גלית זומר:

גלית זומר, מרכזת התחום של עידוד עלייה.

אלה חודוס:

אלה חודוס, תחום תרבויות וקהילות עולים.

מרינה גוטגרץ:

מרינה גוטגרץ, רכזת תרבות אחראית לקליטת אמנים עולים.

קטיה טוב:

קטיה טוב, מנהלת מרחב ירושלים ויהודה במשרד הקליטה.

2

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אילנה סבג:

אילנה סבג, פרויקטורית עידוד עלייה מצרפת.

לנה פריידין:

לנה פריידין, רפרנט אינטרנט ודיגיטל של העירייה.

אלכסנדר שטיינהאוז:

שטיינהאוז אלכסנדר, רכז פרויקט בתחום המתנדבים וקהילות.

סבינה שוסטרמן:

סבינה שוסטרמן, מנהלת ומדריכה את מוקדי קליטה בשכונות.

אלנה ז'רובסקי:

אלנה ז'רובסקי, [תפקיד לא ברור].

פיני גלינקביץ:

אז האמת שאחד, אני כן רוצה לפרוטוקול, אני מצר על זה שאין כאן מספיק חבר'ה נבחרים, חברי מועצת העיר, חברי הוועדה. האנשים כאן הם אנשי מקצוע, ואנחנו נתחיל את הוועדה בכל זאת, רובם מכירים את החומר. מפאת, אתה יודע, לפעמים מתכננים משהו מסוים, אבל החיים הם קצת משנים את זה. אז תכננו בסדר מסוים, אבל אני אבקש ממרינה לפתוח דווקא בתחום של תרבות ואמנות, ואחר כך נתחיל בצורה מסודרת מההתחלה, מבחינת לוח זמנים פשוט ומסיבות אישיות.

מרינה גוטגרץ:

אז תודה רבה, פיני, על ההתחשבות. יש לי זכות ראשיות, יש לי גמול השתלמות, קורס האחרון ואני מפספסת עכשיו חתימה אחת וביקשתי מפיני, תודה רבה, פיני גלינקביץ:

בכיף.

מרינה גוטגרץ:

שנתן לי זכות קדימה, בוא נגיד. זה רגע היסטורי באמת, כי פעם ראשונה שאמנות ותרבות באות לפני כל הנושאים יותר חיוניים של עולים חדשים. אז יש, ממבט מסוים, יש הצדקה גדולה למקום הזה, מקום הראשון, כי באמת באים, בשנה האחרונה באו לעיר שלנו המון עולים מרוסיה ואוקראינה, ומספר גדול מאוד של אמנים עולים. בוא נתחיל ממספרים יבשים, מספר הכי חשוב לנו שפנו אלינו וקיבלו סל שירותים כולל השתתפות בפעילויות, 185 אמנים עולים. להשוואה, בעשור 3

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

האחרון היו מספרים כמו 360 בעשור, ועכשיו בשנה פנו אלינו ,185 ואנחנו יכולים להגיד את זה די מדויק, כי כל עולה מקבל מאיתנו טופס, מילא את הטופס ואני ספרתי את הטפסים האלה וכך יצא.

אלה שעלו בשנת ,2022 מספר 146 אמנים עולים.

שמואל מרציאנו:

הם כלולים בתוך ה185 ?

מרינה גוטגרץ:

כן, כן, כמובן. יש כאלה שאנחנו ממשיכים, יש המשכיות בעבודה שלנו. אנחנו ממשיכים לעבוד עם עולים מצרפת, עולים מאמריקה הלטינית, מארה"ב. אנחנו מרכז התרבויות לכולם, לכל העולים.

אבל רוב שעלו בשנה האחרונה מסיבות מסוימות זה עולים מאוקראינה ורוסיה, כמובן. אז, זה מספר יחסית גדול ויחסית קטן מתושבי העיר, אבל צריך לזכור גם שאלפים של תושבי העיר, ביניהם רוב גדול של עולים ותיקים, מקבלים במרכז התרבות מענה לצרכים תרבותיים. למשל, כי LIVE EVENTS אנחנו עושים כל הזמן הופעות, הצגות ותערוכות. כמעט כל חודש יש לנו תערוכה חדשה במרכז התרבויות. ומספר הפעילויות בשנה זה ,156 וצריך לזכור שהחודשים הראשונים היו עדיין קורונה ומרכז היה סגור, ועשינו כמה תערוכות וירטואליות גם. ומספר המבקרים בפעילויות שלנו זה כ.4,900 אנחנו לא יכולים להגיד מדויק, אבל לפי הכרטיסים, מכירת כרטיסים, אנחנו יכולים להעריך את המספר הזה כ.4,900 ויש עוד פעם בעבודה שלנו, זה עבודה דיגיטלית במדיה, בעזרת המחלוקת הדיגיטלית שלנו. ואני אגיד כמה מילים אחר כך על הפרויקטים, אבל לפי המספרים ביוטיוב, אנחנו עומדים כ, לפני שבוע היה 18,870 ,VEIWS אז כניסות, כניסות לערוץ שלנו והתעניינות בפייסבוק, אתם רואים את המספר הזה מכובד של כמעט 28,000 צפיות, התעניינות, לא צפיות, צפיות הרבה יותר, התעניינות. טיפול פרטני, זה היה מאוד מאוד חשוב בשנה האחרונה במיוחד כי באים אנשים, בורחים אנשים אלינו, וצריך להסביר את כל התהליך וייעוץ פרטני זה חלק מאוד מאוד מאוד חשוב בעבודה שלנו, הייתה בשנה שעברה במיוחד. אז מה אנחנו עושים קישור עם אנשי מקצוע, שילוב החשיפה באירועי מרכז התרבויות, דיברנו על זה, הופעות, הצגות ותערוכות.

ועזרה ביצירה פורטפוליו ומדיניות [לא ברור] של אמן עולה. מה זה, איך זה מבטא בפרויקטים שלנו?

אז אפשר,

פיני גלינקביץ:

להעביר?

מרינה גוטגרץ:

כן, להעביר דף. זה פרויקטים שלנו, פרויקטים ייחודיים של מרכז התרבויות. פתחנו ופיתחנו ערוץ ביוטיוב. מה אנחנו עושים, באים אלינו אמנים, מוזיקאים למשל, ומבקשים עזרה. אנחנו עושים הקלטה, מהקלטה אנחנו מייצרים סרטון קצר, ואחר כך מעלים את הסרטון לערוץ יוטיוב. מה זה 4

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

נותן לאומן? הם משלמים המון כסף עבור, עבור הקלטות, ואנחנו נותנים את זה בחינם, את האפשרות להופיע בערוץ, וגם משלמים עבור זה כסף. והם מתכננים לעשות את זה פתוח לקהל גם.

זה מתחילת הקורונה עשינו את זה בפורמט סגור, ורוצים לפתוח את זה לקהל. זה יהיה גם, גם מופע, סרטון+ חשיפה לאמנים. אז סה"כ השתתפו 64 אומנים עולים מהם. ,38 מהם בסדרה האחרונה של הקלטות האלה, עולים מאוקראינה ומרוסיה היו .21 20 סרטונים ביוטיוב, כל אחד יכול לפתוח ולראות וזה חלק מפורטפוליו, זה חלק מאוד חשוב לתת להם אפשרות להרחיב את הפורטפוליו שלהם. כרטיס ביקור שלו לאומן, מה שאנחנו עושים יחד עם המחלקה הדיגיטלית.

פוסטים על אמנים עולים, מאמרים, חומר פרסומי באתר העירייה. כל אחד יכול להיכנס בכמה שפות, בעברית באנגלית, ברוסית, בצרפתית אין לנו אפשרות לתרגם, היינו שמחים לקבל אולי עזרה ממתנדבים, לתרגם את זה בצרפתית, זה רעיון טוב וצריך לחשוב על זה. תערוכות וקטלוגים, יש לנו פרויקט סטודנטים במנהיגות עולה שאנחנו פיתחנו יחד עם משרד הקליטה, מחלקה לסטודנטים.

ופעם בשנה שעברה דווקא הפרויקט היה מיועד לקהל צרפתי ואומנים עולים האלה שהשתתפו ביריד, היה יריד אמנויות, תערוכה, הם היו צרפתים, אמנים מצרפת. פרויקט מרכזי בחלק הזה של הפרויקטים שלנו היה קטלוג על אומנים ותערוכה, חיים לפני ואחרי, אתם רואים שקטלוג הזה הוא בצבע של דגל אוקראינה, וזה לא במקרה, כי חלק מהאמנים מאוקראינה, חלק מרוסיה. 22 אמנים השתתפו בתערוכה ובקטלוג, ואלה שהגיעו רק בשנה האחרונה, רק בשנה .22 אז מישהו ציין ש22 אמנים, שניים אמנים השתתפו, שנה 22 וגם אותיות באלפבית, זה אותו מספר. פסטיבלים. מה ששמתי לב כשהכנתי את החומר למצגת, שרוב הפסטיבלים מהרשימה, זה יוזמה של אמנים עולים.

פסטיבל חזנות זה יוזמה של חזן עולה, חזן שבא מארה"ב. כן, אני לא טועה, ארה"ב. פסטיבל מומחית בהופעות ג'ז שאנחנו עושים, זה יוזמה של אומן עולה מקנדה, שבא אלינו עם התוכנית והיה מאוד מאוד מוצלח. אנחנו שנתיים עושים את זה. כמה קונצרטים, כמה הרכבים בתוך קונצרט, תוך מופע אחד, וזה היה רעיון מאוד מאוד מוצלח. מועדון סרטים, הקרנות סרטים ברוסית בזמן האחרון, גם יוזמה של עולה חדש שהגיע ברגל, הוא הגיע, הוא עבר את הגבול רוסיה ברגל. במאי קולנוע מאוד ידוע שבא עלינו וזה היוזמה שלו. ומה שחשוב לי לציין, שיש מגוון של אמנים שבאים אלינו, משחקנית תיאטרון בשורה ראשונה מתיאטראות מוסקבה עד לאמא ובת מניקולאיב, מאוקראינה, שברחו מהפצצות ומופיעות פה גם בקטלוג, גם בתערוכה. יש מגוון גדול גם בסוגי תרבות ואמנות, וגם, אני לא יודעת, באופי של האנשים, וזה מאוד מאוד מרגש. ואנחנו מרגישים הצדקה גדולה של העבודה שלנו בשנה האחרונה, כי באמת יש מענה והם דורשים ומבקשים שיחה, תמיכה, עזרה. הם לא מבינים למה הם פה וצריך להסביר וצריך להתחיל מהתחלה, וכל צד נותן להם כוח וזה מאוד חשוב. פיני היה בפתיחת תערוכה וראה איך אנשים הגיבו, הם רצו לספר, להגיד כמה מילים. זה היה רעיון של אלה, לתת להם זכות דיבור. בפתיחת תערוכה הייתה כמו כאילו הצגת, הצגה, וזה היה מאוד מאוד מרגש.

שמואל מרציאנו:

תודה רבה.

5

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אלה חודוס:

העיר באמת התברכה במספר גדול של אמנים עולים.

שמואל מרציאנו:

כן, אני רואה לפי האחוזים, זה, כל פעם זה שליש או חצי, אלה חודוס:

השירות הייחודי שאנחנו נותנים,

שמואל מרציאנו:

אבל אין,

אלה חודוס:

מחודש, עד חודש מאי המדינה הייתה סגורה.

שמואל מרציאנו:

כן.

אלה חודוס:

כן, העולים הגיעו, אנחנו נתנו שירות, עזרנו. אבל למדינה, אירועי תרבות רק בחודש מאי.

שמואל מרציאנו:

אבל כל האירועים האלו זה לא רק אירועים, אין אירועים רק לעולים.

אלה חודוס:

לא, לכולם.

שמואל מרציאנו:

לכולם, וחלק מהם זה עולים שהם, גם הם מופיעים.

אלה חודוס:

גם הם מופיעים גם בקהל וגם על הבמה.

מרינה גוטגרץ:

ובזמן האחרון מפוצץ אצלנו באירועי תרבות, הם זקוקים לתרבות.

6

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אלה חודוס:

אני עוד משפט אחד וזהו. אני סתם ככה הסתכלתי היום, רשמתי בגוגל אמנים עולים. אז יצא משרד הקליטה ואחר כך פלטפורמות של מרכז התרבויות.

שמואל מרציאנו:

אה, כן?

אלה חודוס:

כן.

דובר:

למה לא?

אלה חודוס:

שאלתי, אתם צריכים לתת את המענה.

קטיה טוב:

לא רק צריכים, גם נותנים.

אלה חודוס:

נותנים את המענה, אבל יחד עם זאת, תחשבו, האומנים עולים הייתה שורה שנייה.

שמואל מרציאנו:

אבל אני חושב אצל הציבור הרוסי זה מאוד מאוד חשוב האומנות. נכון?

קטיה טוב:

נכון. כי לצרפתים יש את הקהילה.

שמואל מרציאנו:

כן, בדיוק.

קטיה טוב:

לרוסים יותר.

שמואל מרציאנו:

לרוסים יותר, אני מרגיש את זה.

7

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

רצית להגיע להשתלמות, לא?

אלה חודוס:

כן, כן, לכי להשתלמות.

פיני גלינקביץ:

אחר כך זה יהיה על המצפון שלנו, שלא יהיה לך...

אלה חודוס:

תודה.

פיני גלינקביץ:

אז אני, אני, אני אמשיך ואני אתחיל, ואני ככה ארוץ כי חלק מכם מכירים. אני רק רוצה להודות באמת למשנה לראש העיר, שתיאם לנו את ועדת הקליטה על התאריך הזה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל זה ט"ו בשבט היום.

דובר:

נכון.

פיני גלינקביץ:

כן, כן, ושאלו בגמרא, כבוד הרב, למה חוגגים את ט”ו בשבט? למה לא חוגגים את ראש השנה למלכים בא' בניסן?

דובר:

נכון.

פיני גלינקביץ:

למה לא עושים חגיגה? יש ראש השנה לבהמות ולזה, למה לא חוגגים ראש השנה לסטייקים ולאחרים וזה, רק את ראש השנה לאילנות? אז אמרו רבותינו שראש השנה לאילנות, כי האילן הוא משהו שצומח וגדל, והאילן כמו בני אדם, לאט לאט משריש שורשים ובקרקע, ולאט לאט מצמיח תהליכים וכו'. וזה המקום שלנו כקליטה, לבנות ולהצמיח שורשים לאנשים בארץ ישראל ובירושלים. ותודה לך שתיאמת את ועדת הקליטה לתאריך הזה.

גלית זומר:

איזה יופי.

8

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אלנה ז’רובסקי:

לא ידעתי שאתה כל כך...

פיני גלינקביץ:

אין, אין, שנו רבותינו. וזה אחרי 4 שנים, כבוד הרב, מי יודע מה יהיה עוד בקדנציה הבאה. א' בניסן אגב, שתדעו, ראש השנה למלכים.

שמואל מרציאנו:

נכון.

פיני גלינקביץ:

אז אני סתם ככה למי ששכח, אני חשבתי שיהיו כאן אולי חברי מועצה ששכחו מה התפקיד שלנו. אז אנחנו גם בעידוד עלייה לירושלים וגם בהשתלבות מיטבית של העולים בעיר. כמובן, מועמדי עלייה, העולים שמתגוררים, ואנשי מקצוע ממערכות עירוניות, עמותות וכו', לעבוד גם עם אגף רווחה וגם עם מינהל חינוך וגם עם עמותות שונות שקיימות בעיר, ויש לא מעט עמותות. אני שם כאן קצת כמה נתונים וזה תהיה הפתיחה שלנו ככה, זה שקף שאנחנו אוהבים להראות, 2021 ו,2022 ותכף נדבר עליו. אנחנו לוקחים את העולים הנכנסים. אגב, הנתונים, חשוב שתדעו, זה ממרשם התושבים בירושלים, זה לא בהמצאה שאנחנו ממציאים.

קטיה טוב:

שנת .21

פיני גלינקביץ:

.21

קטיה טוב:

אוקיי.

פיני גלינקביץ:

ותיכף נעבור ל.22 אבל 22 קצת מוטעית, בגלל כמות קצת שונה של אנשים שהיו, קטיה טוב:

של אנשים שהיו פה וכבר לא.

פיני גלינקביץ:

9

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

נכון. אבל נשים גם אותם תיכף. שימו לב, אנחנו מדברים על עולים, נכנסתי, תתקנו אותי, גלית או כל מי ש, אם אני מפספס משהו בנתון, אל תתביישו. אנחנו לא מדברים רק על קליטה ראשונית של עולים, לא רק על עולים שעזבו את סנט פטרסבורג, את ניו יורק או את רומא, והגיעו לירושלים, אלא גם עולים שנחתו בירושלים, אבל יש גם עולים שנחתו בתל אביב, היו שם חודש, חודשיים, שלושה, והגיעו לירושלים. ו VERSA VISE גם,

קטיה טוב:

וגם הפוך.

פיני גלינקביץ:

כן. אנחנו פחות או יותר גם בהפוך, משתדלים. ואנחנו מסתכלים על העולים שנכנסים לירושלים, לכן אנחנו כוללים את זה, וגם מי שעוזב את ירושלים. ואנחנו מסתכלים ורואים מאזן הגירה של פלוס כ4,150 עולים במאזן הגירה חיובי. עכשיו, אנחנו אומרים שראשי הערים לאורך כל השנים תמיד נלחמו במאזן ההגירה השלילי של ירושלים. הרבה מאוד אנשים עוזבים את ירושלים, לעומת האנשים שנכנסים. לוקחים את מי שנולד פחות מי שנפטר ועוד מי שנכנס לירושלים, ובסופו של דבר זה תמיד במינוס של ,8,000 9,000 אנשים. ואנחנו רואים שבגידול הייעודי של ירושלים מעל שליש, כמעט שליש מהם, הם עולים חדשים. זאת אומרת חבר'ה, אם רוצים לדבר על חיזוק ירושלים ובנייה של ירושלים ותגבור העיר, לא רק מההיבט של, של פיני, של, של שמואל, של לנה או של ראש העיר אפילו, זה משימה של, של מדינת ישראל, זה משימה של העם היהודי. המאזן של של 2022 הוא עדיין לא שלם וכו', אבל המספרים כאן הרבה יותר גדולים, המספרים הם ענקיים. אבל עוד פעם, זו הייתה שנה שאני לא יודע עד כמה היא., היא באמת אמיתית ומשקפת, כי כאן המספרים הם, שמואל מרציאנו:

כמו ,20 שהיה את הקורונה שאנשים לא יכולים להגיע, פה עם המלחמה אנשים הגיעו.

פיני גלינקביץ:

אז הגיעו הרבה, חלק עזבו, חלק לא עזבו, ותכף נדבר על העשייה הגדולה שהייתה כאן כדי לקבל אותם ולהשאיר אותם. וחלק מהקשיים הגדולים שאפיינו את השנה הזאת, שנעשתה עבודה עצומה של כל הגורמים כאן מתוך ידיעה, זה אחד הדברים היותר, מתוך ידיעה שלא כולם יישארו כאן. וזה באופן טבעי, חלק ברחו, חלק החיים שלהם בכלל במקום אחר והם כאן. והשקיעו אנשים ימים ולילות, באמת ברמות על, מתוך ידיעה שזה באמת לא... אז אני רק אגיד במילה, אבל בהמשך יתייחסו לזה קצת יותר. נפתח דסק אוקראינה השנה, באמת שנה, שנה מטורפת לחלוטין. הרבה מאוד פעילויות חינוך שנעשו. אגב, כל מה שנעשה כאן זה, זה שיתופי פעולה של כל הגופים.

שמואל מרציאנו:

כן.

10

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

של העמותות, של הארגונים, של משרדי ממשלה, של משרד הקליטה, של עשרות מתנדבים לבד, אף גוף לא יכול לעשות, באמת נוצר כאן שיתוף. מחסני ציוד והיערכות, אלפי מתנדבים, ירידים שנעשו כאן, סיורי היכרות בגיוס משאבים, תיקים, פרויקט דירה בבירה שתכף ידברו עליו, ועוד גיוס של כוח אדם, לא מעט לנושא הזה. קצת נתונים, אנחנו כל פעם, אתם רואים אנחנו מדברים על נתונים, וגם הנתונים כאן הם נתונים שהם משתנים לעתים כי הייתה לנו איזה שיחה ארוכה עם משרד הקליטה, עם שלום ועם אנשי המחשבים שלנו, כדי להבין נתונים של משרד הקליטה, האם הם, קטיה טוב:

נגיד ,21 אני כבר אומרת לך, זה היה .2,700

פיני גלינקביץ:

אז הנתונים הנתונים זזים.

גלית זומר:

גם בדיעבד הרי,

קטיה טוב:

לא, אותו דבר גם אצלי.

פיני גלינקביץ:

כן.

גלית זומר:

אז לא, זה לא עזבו, זה פשוט כנראה העדכון האחרון שראינו, ועכשיו יש עדכון אחר. כי גם כשאת מסתכלת על ,21 בהפרש של כמה חודשים, עדיין רואים את השינויים.

קטיה טוב:

רואים את השינויים.

גלית זומר:

כן, אז זהו.

פיני גלינקביץ:

אז ניסינו ללמוד, כי ראינו נתונים שונים במרשם התושבים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובזה.

11

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

גלית זומר:

נכון, בסדר גמור.

פיני גלינקביץ:

אז יופי, אז תחזקי אותנו עוד יותר.

גלית זומר:

כן.

פיני גלינקביץ:

אז השנה קצת השתנו המספרים. בדרך כלל מי שמגיע לירושלים זה צפון, זה דוברי אנגלית, דוברי צרפתית, רוסית וספרדית. השנה התהפך הכל. אני, אולי זו התחלה של מגמה, אולי זה לא. אנחנו עדיין רואים, מדי שבוע אנחנו מקבלים נתונים של משרד העלייה והקליטה, מקבלים נתונים און ליין, כמה עולים מגיעים מדוברי רוסית, אוקראינה, רוסיה ובלרוס בעיקר, במספרים לא קטנים והם כל הזמן מגיעים. עשינו פילוח לפי משפחות ולפי שכונות. וזה אחד הדברים שראש העיר, אגב, מאוד התעניין ושמח לראות את זה. הפיזור של השכונות מאוד גדול, זאת אומרת, יש כאן זה כלל העולים לירושלים. זה לא רק שכולם חרדים וכולם בבית וגן. זה לא שכולם רוסים וכולם, סתם אני זורק, נגיד נמצאים בפסגת זאב. לא. יש כאן פיזור לא רע לפי, לפי שכונות, נפשות. תראו את המגוון, ואם מדברים על הקשיים של העולים להשתלב בעיר ועל יוקר המחיה ועל הכל, בפועל זה די, די מתפזר כאן לאורך השכונות וזה מאוד,

קטיה טוב:

אפשר לשאול?

פיני גלינקביץ:

כן.

קטיה טוב:

לב העיר, עכשיו אני בהתחלה חשבתי שזה אולי סטודנטים, אבל אני רואה שזה בתי אב ומספר נפשות.

פיני גלינקביץ:

אני אגיד לך.

קטיה טוב:

זה עם ילדים או זוגות?

12

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

אני אגיד לכם מה, זה פשוט. גם, אבל זה חלק מהעניין של הסטטיסטיקה. זה כולל את המלונות שהיו פשוט,

קטיה טוב:

המלונות.

פיני גלינקביץ:

בדיוק. אנחנו גם לא הבנו איך בלב העיר פתאום כל כך הרבה, אבל זה פשוט האזור שכולל גם את מלון קיסר וכו', אז זה נכנס מבחינת אזורים סטטיסטיים. אבל כן, כשאנחנו מודעים לזה, אנחנו יודעים גם לנתח את זה.

קטיה טוב:

אהה.

פיני גלינקביץ:

התפלגות לפי גילאים. אנחנו כל הזמן מדברים על העולים הצעירים שמגיעים לירושלים. ותראו, לאורך לאורך השנים וגם השנה זה, זה נשאר במספרים כאלה. אנחנו היינו היום באולפן עציון ורואים שאולפן עציון שומר על מסה לא קטנה של כ,450 500 בשנה. זה חלק מתוך זה, אין מה לעשות. אבל יש גם הרבה משפחות צעירות, הרבה מאוד ילדים כאן שנמצאים בתוך בתי ספר. אז זה משהו שמעניין אותנו, זה חשוב. זה עוד חלק מהנתונים שקיבלנו, באמת הנשואים, הגירושים וכו'.

מבחינתנו זה, זה נותן קצת אינדיקציה על האוכלוסייה שמגיעה.

אלה חודוס:

תראו כמה רווקים.

פיני גלינקביץ:

כן.

קטיה טוב:

כמה, כמה?

פיני גלינקביץ:

כן. זה הם, נתוניך.

קטיה טוב:

13

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

זה .8

פיני גלינקביץ:

מה?

קטיה טוב:

שידוכים.

שמואל מרציאנו:

דיברנו על זה בעציון היום,

קטיה טוב:

אוקיי.

שמואל מרציאנו:

יש שידוכים שמה.

גלית זומר:

טוב, אל תשכחו שיש פה גם הרבה ילדים, כן.

פיני גלינקביץ:

בסדר, נרשום אותם וזה. מה, יש אוכלוסיות מסוימות, כן, כן. אבל מתוך הילדים וזה, אפשר באמת, לנה, את עדיין נחשבת עולה חדשה. נכון?

לנה פריידין:

לא. לא.

פיני גלינקביץ:

כבר עברת 10 שנים?

לנה פריידין:

כן.

פיני גלינקביץ:

אוקיי, אז לא, רציתי להציע לך פרויקט, אבל, רציתי להציע פרויקט למשפחות צעירות.

14

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

לנה פריידין:

אבל יש משפחה עולה חדש.

פיני גלינקביץ:

הם לא נחשבים לחדש. רמת השכלה. המספרים מדהימים, זאת אומרת, כשיושבים אצל ראש העיר או בכל מקום ומדברים, זה האוכלוסייה של ירושלים, זה למעשה מה שאנחנו רוצים שיגיעו. אני, אני אומר כאן במאמר מוסגר בשבילנו. זה לא שכולם כאן, כל האקדמאים וכו', שכולם בני 20 עד

40. יש בתוכם גם אוכלוסיות יותר מבוגרות. זאת אומרת, יש כאן גם פרופסור שהיה בסורבון והיום

הוא בן 75 או ,80 הוא גם נמצא כאן. אבל זה לא משנה, המסה והידע והכל בתוך העניין. לגמרי.

הרופא שניתח אותי בעיניים, זה ד"ר סמדג'ה בהדסה שהוא עולה שהגיע, דובר:

למד בצרפת.

פיני גלינקביץ:

כן, הוא למד בצרפת והגיע כאן ועשה עלייה.

קטיה טוב:

טוב, הצליח.

פיני גלינקביץ:

עשה את זה בצרפתית, כן.

שמואל מרציאנו:

עכשיו הוא קורא הכל בצרפתית.

פיני גלינקביץ:

ואם אתה רוצה, משנה לראש העיר, להתגאות עוד בעשייה של ירושלים, אז תראה גם את, את האוכלוסיות שמגיעות כאן מבחינת מה העיר צריכה. מקצועות מחשב, חשבונאות, רפואה ופרא רפואה, חינוך. יש כאן גם איפשהו עובדים סוציאליים ורבנים ועוד ועוד, אבל ניסינו לרכז את זה. זה נתונים של, שאנחנו מקבלים באמת מהמשרד, שגם כן נורא חשוב השיתוף פעולה הזה לקבל את המידע. לא בכל מקום יש אותו, ואני חושב שזה עוזר לנו כדי לקדם החלטות. כשתהיה בדיוני תקציב ותירצה להוסיף כסף לרשות הקליטה, לעבודה נוספת ולקדם את הדברים. יש לך כאן את כל החומר. זאת אומרת שאם רשות הקליטה לא תקבל תקציבים נוספים בשנת ,23 זה, קטיה טוב:

15

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

זה נשמע כמו בדיוק.

פיני גלינקביץ:

יש לך את כל החומר, להראות, להראות את העבודה. תראה, מקצועות המחשב, הטכנולוגיה וההנדסה, הנה האמנים והספורטאים, חינוך.

דוברת:

אמרתי שהמספר של אצל מרינה הוא יותר גדול.

קטיה טוב:

בסדר, יש אי התאמות, כי זה באמת מספרים שהם משתנים כל הזמן. מישהו הגיע לירושלים לפני חודשיים.

פיני גלינקביץ:

כאן, זה למעשה מה שיש כאן, אנחנו מקבלים רשימה של 300 מקצועות וזה, קטיה טוב:

כן.

פיני גלינקביץ:

ואז מתחילים לאסוף אותם. לא תמיד זה יוצא מדויק.

קטיה טוב:

יש גם דברים שהם כוללים בתוכם. נגיד הפנסיונרים שדיברת, אז בתוך הקבוצה הזאת יש אקדמיים של מספרים לאקדמאים.

פיני גלינקביץ:

נכון. נכון.

קטיה טוב:

זה מייצר.

פיני גלינקביץ:

אני רק הקדמתי והשרביט עובר לגלית.

גלית זומר:

16

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

טוב, אז דיברנו על 22 כשנה שעלו לכאן מסה גדולה של עולים מרוסיה ואוקראינה. אבל לא נשכח את כל שאר דוברי השפות. השנה עלו לירושלים עולים מ36 מדינות בעולם. אז זה רק כדי קצת לסבר את האוזן, זה כתוב למעלה בקטן, אבל זה באמת מרשים. וזה גם המקום לומר ולהזכיר את התחום של עידוד עלייה מבחינת עבודת הצוות.

שמואל מרציאנו:

מה זה הצבעים?

גלית זומר:

זה פשוט סימון של המקומות, של הארצות למעלה, ורק, קטיה טוב:

לעשות את זה צבעוני.

גלית זומר:

כן, זה רק כדי לסמן, כן, כדי להראות את המשמעות של המספר הזה של מדינות בעולם. ולומר, ובאמת להזכיר שאנחנו בקשר עם העולים עוד בשלב טרום העלייה. זאת אומרת, המידע על ירושלים, אנחנו מספרים להם על שירותי הקליטה של ירושלים עוד בעודם בחו"ל. הם מגיעים אלינו, הם יוצרים את הקשר בכל מיני אמצעי תקשורת, אם זה מהרשתות החברתיות, אם זה מהשליחים של הסוכנות היהודית שאנחנו מנסים ככה לשמור איתם על קשר כדי שיעבירו את הלינקים, את המסרים וככה הם מגיעים אלינו. זה נעשה בשיחות זום, זה נעשה בשיחות טלפוניות, במייל או בירידי עליה, במפגשים שבהם אנחנו מגיעים ומייצרים את המפגשים האישיים האלה.

קטיה טוב:

בחו"ל.

גלית זומר:

אגב, יש גם ירידי עלייה שמתקיימים בארץ. אנחנו נפגשים עם קבוצות מסע ואחרים, כדי גם לתת להם את המידע על ירושלים, במטרה שכש או אם הם ישנו סטטוס, הם יחליטו להישאר לירושלים או, או לעבור לירושלים. אז זה בתחום הזה. אילנה, הפרויקטורית לעולים דוברי צרפתית, בבקשה, השקופית שלך.

אילנה סבג:

כן, אנחנו רצינו לרכז ככה את כל הירידי עלייה שעשינו בצרפת בשלוש שנים אחרונים, שנתיים.

בעצם אנחנו הגענו לפריז בהתחלה, לכל מיני רובעים בפריז, ועכשיו כאילו זה עוד יותר גדול, אנחנו גם מגיעים לעוד מקומות בצרפת, בשטרסבורג ועוד מעט בליון. כל פעם שאנחנו פוגשים עולים, 17

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

מועמדי עלייה בצרפת, הם באים, שואלים, ורוב הזמן זה אנשים שמתלבטים לעשות עליה או לא לעשות עלייה. ואנחנו פה כדי לעזור ולתת להם מידע וכלים, כדי שיגיעו כמה שיותר מוכנים. אנחנו גם לזכות כל מיני כלים שיש לנו היום, כמו תוכנית של דירה בבירה ועוד הרבה תוכניות, אנחנו באמת יכולים לתת מענה קונקרטי לעולים, שהם רואים את עצמם בארץ. זה לא רק חלום, זה באמת כאילו שאפשר להגשים את החלום הזה, וזה אפשרי. הרבה אנשים חושבים שלהגיע לירושלים מבחינה תקציבית זה, זה לא אפשרי ואנחנו באים ועוזרים להם במרים שבאמת יש מקומות שכן אפשר לגור, ושזה כן אפשרי ונגיש. אז כל, אני מרגישה שכל, כל פעם שאנחנו מגיעים לצרפת, אנחנו פוגשים עוד יותר אנשים ואנשים איכותיים ואנשים רציניים שמתכוונים לעלות לארץ. וביריד האחרון שעשינו, באמת זה היה אנשים שמתלבטים ועכשיו הרבה פחות מתלבטים ויש להם כבר תאריך עליה. אנחנו נוסעים עוד מעט שוב פעם לצרפת, במרץ, ואנחנו מקווים שנביא עוד הרבה עולים.

גלית זומר:

תודה, אילנה. נמשיך עם מספרי הפניות בשירות פרטני. אז אני אגיד שהשנה התחלנו לעבוד עם מערכת ה .CRM זה לא קרה בתחילת השנה, כמה חודשים אחרי, בתקופת המשבר אנחנו עדיין היינו עם מערכת אחרת חדשה, וככה עברנו. אז, אז נאמר שזאת באמת השנה הראשונה והמערכת בתהליך הטמעה. אמנם מתקדם, העבודה עליו יפה, אבל, אבל זאת עדיין עבודה, זאת, זה עדיין הסתגלות.

עושים את מקסימום המאמצים ובאמת משקיעים בזה הרבה כדי לתעד את כל הפניות הפרטניות במערכת. כדי לייצר קשר מסודר עם הלקוח. כשמגיע אלינו פנייה חוזרת, אפשר לפתוח ולראות באמת מתי הוא פנה לאחרונה, האם טופלה הפנייה, לאיזה מאוד, קטיה טוב:

מעקבים.

גלית זומר:

מעקב, בהחלט לראות גם, אנחנו, הרבה עובדים ברשות הקליטה גם בשטח, גם במטה, אנחנו רוצים לדעת, לראות את התמונה הכוללת. ואלה באמת המספרים, הם מחולקים לפי שפות ולפי השירות למועמדי עליה, ובתחום הקליטה. בעצם, כשאנחנו מסווגים את הפניות, אנחנו מסווגים את הפניות לפי נושאים בתחום הקליטה. כמובן שזה כולל גם ליווי פרטני, גם שירות של ליווי פרטני נכנס למערכת כפניה.

קטיה טוב:

זה בעיקר הפרויקטורים.

גלית זומר:

18

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

זה רק הפרויקטורים, ואנחנו מדברים פה רק על עבודת הפרויקטורים, אם זה בתחום של, זה בתחום של ייעוץ פרטני בלבד. אם זה בקשר עם מועמדי עלייה, כמו שאמרתי, או עם העולים אז, אז אלה פה המספרים. כשבעצם השורה למטה מראה לנו את מספר הפניות שאנחנו יוצאים, יוצרים איתם, במטרה לשווק, לשווק תוכניות, לשווק אירועים. את זה כמובן אנחנו לא סופרים במספר הפניות בשירות הפרטני. אבל כן חשוב, כי זה כן חלק מהעבודה, עבודת המערכת שאנחנו עובדים לפתח אותה. מבחינת פעילויות, מהם בעצם פעילויות. פעילויות מתקיימות במהלך השנה, סדנאות בנושאים שונים, הכשרות, הרצאות, כנסים, בעצם כל פעילות שהיא לא פרטנית אלא קצת יותר קבוצתית. אז גם פה זה מחולק לפעולות בתחום הקליטה, לפעולות בתחום עידוד העלייה. למשל, סיור עם קבוצת מסה ש, סיור בעיר עם קבוצת מסה שאחר כך מגיע אלינו, נחשב כפעולה בתחום עידוד העלייה. אז זה ככה סתם איזה דוגמא. נגיד בהקשר הזה, שישנם בפעולות או אירועים שבעצם משותפים לכלל הצוות, כמו למשל קבלת פנים לעולים או הירידים באולפן עציון, כמו מה שהתקיים היום, בעצם לא נספרים פה. אבל זה גם חלק מהפעילויות שמשותפות לכלל הצוות וזה בדרך כלל אירועים גדולים שמשתתפים בהם מאות עולים. זה לגבי האירועים. זה בעצם הפירוט, בסדר, אני עוברת, אבל זאת טבלה שתורגמה לגרפים. כל מיני מוצרים ייחודיים שככה, וזה באמת דוגמה לדברים שככה או תפסו תאוצה השנה או או חדשים השנה. נתחיל עם הפרויקט של דירה בבירה. אז זה באמת האלה ככה, בתקופת המשבר באוקראינה במטרה באמת למצוא פתרונות דיור, לסייע לעולים שמחפשים דירה במטרה להשאיר אותם בירושלים. בעצם, אנחנו לא משתמשים כמובן בשירותי תיווך, אבל ניסינו למצוא את ה, את האופציה הכי נגישה, נוחה לעולים כדי, כדי לקבל קצת מידע גם על התהליך, גם על מודעות ואפשרויות שאין באפשרותם לקרוא כי הכל בעברית, גם על איזשהו שיח עם בעל הדירה מבחינה תרבותית ושפתית, התיווך הזה היה מאוד מאוד חשוב. אז זה התחיל באמת בחודש מרץ, ולאט לאט פיתחנו את זה. זה היה בהתחלה רק ברוסית, ועכשיו זה קיים בשפות נוספות.

אלנה ז’רובסקי:

זה הכי מדהים שאני שמעתי, ראיתי.

גלית זומר:

איזה יופי. כן, אני, אני, בשקופית הבאה תכף נראה גם קצת מספרים שאספנו כדי לתת איזשהו מושג. קורס הכשרה להייטק, זה גם כן אחד מהדברים שעלו השנה במטרה, במטרה קצת להכיר לעולים, ואגב לו ברמה השיווקית, כי זה באמת משווק גם החוצה, את החיבור בין ירושלים להייטק.

זה משהו שמאוד חשוב לנו. ישנם עולים שמגיעים ואין להם את ה, את ה, את המודעות לעולם ההייטק המתפתח בעיר. אז זה אחת הנקודות שככה היו לנו חשובות וממשיכים איתנו גם לשנה הבאה. אותו דבר לגבי חיפוש עבודה בתחום ההייטק. תכנית של מתנדבים, ירידי ירושלים שדיברנו על זה בתחום של עידוד עליה, ואת הסיור, הסיור שלנו, JLM ,DISCOVER סיור שמיועד גם לקבוצות מסע, אבל אנחנו עושים אותו גם לעולים מאולפן עציון. בעצם במטרה, זה סיור ככה בסגנון חפש את המטמון, צעיר, מדליק בירושלים, עובר בין תחנות ובין השירותים שלנו. אז חלק מהדברים, אגב, 19

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

היותר משמעותיים בתחום של קבוצות מסע, כי זה סיור חינמי. אני חוזרת רגע לפרויקט של דירה בבירה. אלה בעצם המספרים לא של מי שפנה. אוקיי, מי שפנה לפרויקט, אתם תכף תראו, המספרים יותר גבוהים, אבל אלה בעצם המספרים של מי שסגר חוזה בירושלים. יש פה את הפילוח לפי השפות השונות. כיום בפרויקט הזה יש נציג מלווה בכל שפה.

קטיה טוב:

אבל חיפוש עבודה, כן באמצעות מתווך, חיפוש דירה?

גלית זומר:

אותו בן אדם שהוא איש הפרויקט, הולך איתם, עם המשפחות.

קטיה טוב:

הוא כן הולך.

גלית זומר:

הוא הולך איתם פיזית לראות את הדירות.

קטיה טוב:

פרויקטור עירוני, מה ההגדרה שלו?

גלית זומר:

את מתכוונת לחברה של הפרויקט?

קטיה טוב:

כן.

גלית זומר:

אנשי פרויקט דירה בבירה. זה כמובן בשיתוף עם הפרויקטורים. אף משפחה או עולה לא מגיע לפרויקט הזה ללא פרויקטור שמעביר את הפנייה. זאת אומרת מבחינתנו, קטיה טוב:

את אומרת שבעצם אנשי נדל"ן אין שם ?

גלית זומר:

לא.

20

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

קטיה טוב:

מתווכחים אין?

גלית זומר:

הם לא מתווכים.

קטיה טוב:

פשוט ללוות,

גלית זומר:

כן, כן.

קטיה טוב:

אבל מקצועית כן, את ה,

גלית זומר:

מקצועית, אבל הם לא עברו קורס נדל"ן, הם לא נקראים מתווכים, הם אנשים שהוכשרו ככה לדבר הספציפי,

קטיה טוב:

לקרוא חוזה, משהו כזה.

גלית זומר:

בדיוק, לקרוא חוזה, להסביר לבעל הדירה שכרגע יש להם ערבונות או אין להם ערבונות, להסביר להם מה זה ערבונות, לנסות לתווך במקום הזה, ובאמת נמצאו הרבה פתרונות. בעצם, הרבה פעמים לא, לא, לא נוצר קשר בין בעל הדירה למשפחה, כי אי אפשר היה, וזה בא בעצם במטרה לגשר. אז אלה המספרים לפי החודשים ולפי פריסת השפות. כשמספר הפונים, זה היה מספר הפונים. אוקיי, אני חשבתי שיש עוד שקופית, אבל זה באותו מקום. 249 פנו מסיבות שונות כאלה ואחרות. מספר האנשים שסגרו בסופו של דבר זה אלה שאתם רואים בגרף.

אלנה ז’רובסקי:

גלית, הפרויקט ממשיך?

גלית זומר:

אנחנו עושים ממש מאמצים גדולים, זה אחד הדברים שיותר חשובים.

21

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אלנה ז’רובסקי:

יש הרבה משפחות.

גלית זומר:

כן כן, כן, אנחנו באמת עושים את כל המאמצים. זה אחד הדברים החשובים.

פיני גלינקביץ:

האמת שמבחינת סדר היום את היית אמורה להיות שניה.

גלית זומר:

אוקיי.

פיני גלינקביץ:

אבל אנחנו, זה איפשהוא התבלבל כאן. נעשה רגע הפסקה, נחזור לזה, בסדר, כי אני, אני פספסתי בקטע.

קטיה טוב:

אתה רוצה,

פיני גלינקביץ:

לא, אז מה שאני רציתי להגיד. אולי נגמור את הרצף שלנו, ואז נשמע את משרד הקליטה. זה בסדר?

אני מתנצל, כי אני פספסתי כאן. אני, את רוצה שאנחנו נעביר?

סבינה שוסטרמן:

אם תעבירו לי, זה,

גלית זומר:

תגידי לי מתי.

סבינה שוסטרמן:

אני עם קשב אחרי קורונה.

גלית זומר:

הכל בסדר.

סבינה שוסטרמן:

22

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

בעיות קשב וריכוז.

פיני גלינקביץ:

סבינה מנהלת ומדריכה את מוקדי הקליטה בשכונות.

סבינה שוסטרמן:

טוב, אז כידוע לכם, אני חושבת שכולם יודעים שזה מודל ירושלמי ייחודי, הסיפור של המחלקה שלנו, שזה 18 מוקדי קליטה שפזורים ברחבי העיר. אפשר להעביר שקף, כן. אנחנו בעצם פה, אתם רואים את הפיזור של העולים על פי 10 שנים ועל פי השנה האחרונה, על פי מרשם האוכלוסין. ככה יש פה שכונות נוספות, מעבר לשכונות שיש לנו מוקדי קליטה. יש 35 מנהלים קהילתיים ואנחנו נמצאים ב18 מנהלים קהילתיים מתוכם. אפשר להגיד שהשנה אנחנו פתחנו מוקד חדש, אנחנו כל הזמן מתבוננים בנתונים האלה, ולפיהם גם מתכננים את השירותים שלנו ומשנים אותם במידת הצורך. אז נפתח מוקד חדש בגבעה הצרפתית. אני חושבת שהתייחסנו לנתונים, אלא אם כן יש שאלות, אפשר להעביר שקף. אז בעצם, כפי שכבר אמרתי, בגבעה הצרפתית אנחנו מתמקדים עכשיו בעיקר בסטודנטים עולים ובקהילות הקטנות השונות שיש שם, שזה דוברי אנגלית ודוברי ספרדית.

ככה, זה מוקד בהתהוות. וחלק מהעניין זה גם שיתופי פעולה עם האוניברסיטה העברית וכל המוקד הסטודנטים הגדול שיש בעיר. אז התוכניות שם בהתהוות, יש כבר איזשהם ניצנים של מועדון חדש לצעירים, סטודנטים עולים מארצות שונות, יחד עם האוניברסיטה. כפי שאתם גם רואים, הדגש על נוסף שלנו, בעצם הוא דגש תמידי, ואנחנו השנה עוד יותר תגברנו אותו. זה הסיפור של תוכניות ללימוד עברית, כי אנחנו מאמינים שללמוד באולפן זה נהדר, אבל לא תמיד מקנה את השפה עד הסוף, והרבה מאוד אנשים גם אחרי אולפן עדיין מתקשים בדיבור, כל מיני סיבות. אז אנחנו גם באים לזה לימודים פרונטאליים בשעות הערב, אחרי עבודה, לכל מיני אוכלוסיות. וגם בצורה יצירתית. למשל בגילה יש לנו קבוצה של תיאטרון עברית באמצעות תיאטרון, או עוד כל מיני ככה יש לנו עברית באמצעות פעילות גופנית ויוגה בלב העיר.

גלית זומר:

איזה מדליק.

סבינה שוסטרמן:

משהו שהוא ככה, כן, מאוד יצירתי. ליזה, ליזה, ליזה פיתחה את זה וזה פשוט להיט לצעירים, הם מתים על זה, עושים יוגה בעברית קלה. כן, ממש מצחיק.

פיני גלינקביץ:

כאילו תנוחת הזה, הצב והכלב.

סבינה שוסטרמן:

23

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אנחנו מאפשרים באמת את היצירתיות ואת הגמישות, כי אנחנו מאמינים שכשמפעילים את האונה הימנית, אז השפה נרכשת יותר בקלות. מאוד חשוב לנו, אנחנו לא אמרגני פעילות, אנחנו לא אמרגני אירועים, וזה המסר שלנו לכל הצוות. ולכן כל הסיפור של פיתוח קהילתי ועבודה קהילתית מול קהילות העולים, אנחנו מעודדים עבודה עם קבוצות פעילים כמעט בכל השכונות. ככה יש לנו עבודה עם מתנדבים ועם פעילים בשפות השונות. אני יכולה לתת דוגמה, בחומת שמואל, מנהלת מוקד קליטה הקודמת ממש פיתחה שם קבוצת פעילות צרפתיות וממש שמחנו לראות את זה צומח, שאף נכנסה חדשה שהיא גם צריכה להמשיך לפתח את זה. ככה זה גם בגבעת שאול, יש לנו, שמה נכנסה מנהלת מוקד קליטה חדשה שהיא פשוט, פשוט לקחה את השיטה הזאת, ורק ככה היא עובדת. היא עובדת עם דוברי אנגלית, גילתה שם קהילה חדשה של דוברות רוסית, שהם גם עד 10 שנים בארץ, לא בהכרח מאלה שעלו, עלו בשנה האחרונה. ופשוט עובדת איתם, כלומר בודקת איתם את הצרכים הקהילתיים ולפי זה בונה את התוכניות וזו, וזו בעצם הנחיה בכלל, בכלל המוקדים. עינת הובילה תכנית הנגשה שפתית ותרבותית במנהלים קהילתיים, שזה היה פיילוט בחמש שכונות, שיצא בארבע שכונות, בפסגת זאב, בבקעה, באשכולות, ובחומת שמואל. פיילוט מאוד מוצלח, התחלה. הצוות עבר שם הכשרה. הרעיון של ההנגשה היה בזה שקהילות דוברות שפות השונות קיימות בעיר הזאת בצורה מאוד מאסיבית, וזה לא רק עולים, זה גם עולים שהם יותר ותיקים ומן הסתם חלקם נשארים בסוג של גטו תרבותי, שהוא חוצה גבולות, אבל עדיין יש את המאפיינים התרבותיים שלו.

אתה בטח מכיר. והרעיון הוא, זה להראות לצוות של המנהלים הקהילתיים, להגיד לה עולים שמגיעים, גם אם הם ותיקים, לכו תלמדו עברית וככה רק תקבלו את השירות שלנו. הוא לא רעיון הכי מוצלח, כי ככה הם לא יצרכו את השירות, והרעיון הוא זה להפוך את המינהל הקהילתי למקום ידידותי לכלל האנשים בשפות השונות. וצוות המנהלים האלה עבר הכשרות, הכשרות רציניות מאוד, וחלקם גם כבר התחילו ממש לעבוד כמעט בכל תחום. בתחום הנוער, בתחום קהילה, בתחום קשישים, לפתח פרויקטים משותפים כאשר מנהלת מוקד קליטה שם היא בהחלט שותפה לתוכנית הזאת. אבל היא לא לבד בתוך התוכנית הזאת, כל הצוות שותף. אפשר לבוא הלאה. אין ספק שגם אנחנו התמודדנו עם האתגר של הסיפור של אוקראינה ורוסיה. מתחילת הדרך בנינו סוג של תוכנית כזאת, ניסינו לנבא באיזה שכונות יש יותר סיכוי שהעולים ייקלטו, ובאמת ככה אנחנו רואים שהם באמת פזורים בכל העיר. גם כולל מרכז העיר וזה, אבל עדיין יש את השכונות היותר ככה, שיותר, קטיה טוב:

מועדפות עליהם?

סבינה שוסטרמן:

כן, מועדפות עליהם. אני חושבת ש, כן, זה פסגת זאב, זה גילה.

שמואל מרציאנו:

רמות?

24

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

סבינה שוסטרמן:

רמות,

דובר:

פחות?

סבינה שוסטרמן:

כן ולא. מרמות, ברמות נשארה אוכלוסייה מאוד מסוימת אבל לא, לא בהמוניהם, מה שנקרא. אבל בפסגת זאב זה המון, בארמון הנציב אנחנו רואים קהילה גדולה, כמובן בקרית יובל אנחנו רואים קהילה גדולה. אז בשכונות האלה אנחנו גם תגברנו פעילויות עבורם, גם פתחנו כמה, כמה אולפני א'

בשותפות כמובן עם משרד החינוך. עוד קבוצות נוספות, יש לנו בפסגת זאב ובקרית יובל. פיתחנו קבוצות תמיכה לעולים דוברי רוסית, גם לכאלה שהגיעו רק עכשיו, וגם לכאלה שפשוט נקלעו לסוג של משבר זהות עם כל מה שקרה עם המלחמה הזאת. גם בלב העיר, גם אנחנו רואים קבוצה כזאת בתלפ"ז. בפסגת זאב הייתה קייטנת עולים מאוד גדולה שפעלה חודשיים במהלך הקיץ, שהיו שם כ60 ילדי עולים, ממש כאלה שהגיעו עכשיו ונשארו ללא שום מסגרת, וזה היה פשוט הצלה עבור המשפחות האלה. אנחנו מפתחים תוכניות של מועדונים לצעירים עולים. יש לנו את זה בלב העיר מאוד חזק ובגילה מאוד חזק ובפסגת זאב, זה משהו חדש שנפתח השנה. אפשר להעביר שקף מבחינתי. אז אנחנו ממשיכים עם הסיפור של תגבור לימודי עברית, כי אנחנו מאמינים שזה ממש עמוק וצריך ללכת עליו. אין ספק שהסיפור של ההטמעת תוכנת קליטה זה אתגר מאוד רציני עבורנו.

היה איזשהו פער של שנה שזה לא פעל, ולואקום הזה נכנסה המון המון עבודה ועשייה של מנהלות המוקדים, ועכשיו אנחנו מבקשים מהם קצת לפנות את זמנם כדי להכניס את זה לסדר היום העמוס שלהם. אני מזכירה שהם עושים גם עבודה פרטנית בחצי מהמשרה שלהם.

קטיה טוב:

זו אותה תוכנה?

סבינה שוסטרמן:

אותה תוכנה.

גלית זומר:

.CRM

סבינה שוסטרמן:

באותה תוכנה ויותר מזה, הם גם מדברים אחד עם השני. כלומר, כשפרויקטור יכול להעביר בצורה טכנית, לא בצורה של להרים טלפון או ווטסאפ, אלא להעביר אלינו את הפנייה ואותו דבר הפוך. אז יש לנו פה תקשורת באמצעות התוכנה, ואנחנו מאוד מאוד מעודדים את העובדים לא להשתמט 25

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

מזה. כלומר, ממש לא רק לתת את השירות, כי שרות הם נותנים, אבל גם לרשום את זה. זה האתגר הרציני ואנחנו ממש שמים על זה גז השנה. אני כבר דיברתי על זה ואנחנו רק נמשיך את הסיפור הזה של פיתוח עבודה עם פעילים ומתנדבים. זה האתגר הגדול שלנו שהוא מאוד לא פשוט כי הם מאוד פזורים ברחבי העיר. הסיפור של קהילה של דוברי ספרדית, ספרדית ופורטוגזית. האתגר הוא שאין לנו איזשהו מוקד מאוד גדול. יש בבית וגן, ומקבלים שם שירות, אבל יש גם במקומות אחרים והאתגר שלנו זה לחשוב יצירתית איך אנחנו נותנים להם מענה מקצועי.

שמואל מרציאנו:

ואיפה הם נמצאים חוץ מבית וגן?

סבינה שוסטרמן:

הם ממש פזורים בכל העיר.

שמואל מרציאנו:

בכל העיר?

סבינה שוסטרמן:

זה בדיוק הקטע שאין לנו איזשהו משהו שאנחנו יכולים.

קטיה טוב:

אז אין...

שמואל מרציאנו:

לא, בבית וגן יש המון.

קטיה טוב:

נכון.

סבינה שוסטרמן:

יש גם שלנו.

שמואל מרציאנו:

נכון, שמה זה,

סבינה שוסטרמן:

יש שם שירות, יש, יש גם קהילה פורטוגזית ברמות ששמה גם אנחנו נותנים שירות.

26

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

שמואל מרציאנו:

כן.

סבינה שוסטרמן:

אבל זה לא מספיק. יש גם המון כאלה שהם בעצם,

שמואל מרציאנו:

מפוזרים בכל העיר.

סבינה שוסטרמן:

בדיוק. בדיוק. ופה אנחנו קודם כל צריכים לחשוב. זה בגדול. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

אלה חודוס:

אז התחום תרבויות וקהילות עולים, מרינה הציגה את התרבויות. והתחום השני זה קהילות ומתנדבים.

סבינה שוסטרמן:

שלכם.

דובר:

שלנו, כן.

אלה חודוס:

כן.

פיני גלינקביץ:

סאשה, כן.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

שלום חברים, נעים מאוד לראות את כולכם, גם בחג, כמו שפיני אמר, ט”ו בשבט. וכמובן שהצלחה בקליטה מבוססת על מספר גורמים, שאנחנו דיברנו עליהם שהיום. אבל לפי דעתי ישנם עוד שני גורמים שלדעתי חשובים לא פחות, וגורמים האלו הם מתנדבים וקהילות. מתנדבים. כשאנחנו מדברים על מתנדבים, אנחנו רואים איזשהו בן אדם שבא לזה וזה, אבל עם עולה חדש אחד. אם אנחנו מקבלים ,4,000 ,5,000 מה איתנו? השנה שעברה נתנה דוגמה שבלי עזרה והשתתפות של מתנדבים, לפעמים קבלת עולים חדשים בצורה מוצלחת, לא אפשרי. כמובן שהעבודה עם מתנדבים מאוד מורכבת. זאת הדרכה וגיוס ותגמול והכשרה וכל מיני דברים. וצריך להגיד שאחד מהצעדים 27

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

בשנה לשעבר היה גיוס של מתנדבים. הודות לפנייה למקורות שונים כמו ארגונים והתאחדויות, עמותות, קבוצות ורשתות חברתיות, נתנו לנו אפשרות לגייס בשנה שעבר .1,600 גלית זומר:

ביחד הם יחידה.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כמובן, אני אני אחזור לזה. אנחנו לא עבדנו לבד, כמובן שאנחנו עבדנו עם התאחדויות ועם יחידה העירונית להתנדבות, ועם כל הרשתות שיש בעיר שלנו. אבל בסופו של דבר יש .1,600 שמואל מרציאנו:

מה זה נקרא מתנדב, גם מי שהגיע פעם אחת לעזור, זה מתנדב?

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

חלק מהם קבועים, זאת אומרת שהם עובדים איתנו עד עכשיו, מפברואר ועד עכשיו, יש שמועות כאלה. יש אנשים שבאים מדי פעם לפי הצורך או לפי האפשרות שלהם, הזמן שלהם.

אלה חודוס:

נקודתי.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

אבל, אני אחזור קצת אחורה, לא אחורה, קצת להתקדם. בהכנת של ערב הוקרה שאנחנו עשינו בסוף נובמבר, שאני התחלתי להתקשר ולכתוב, אני בעצמי התכתבתי עם 980 איש. זאת אומרת שאני כתבתי להם שאלה אם אתם באים, והם נתנו לי תשובה. אתם מבינים, הם נתנו לי תשובה, אנשים שהיו עסוקים בכל מיני דברים, נתנו לי תשובה שכן, אני יכול לבוא, או כן אני, סליחה, אבל אני לא יכול לבוא. חלק מהם היו כבר בחו"ל, חלק היו חולים, חלק היו בעיר אחר, אבל כולם נותנים תשובה. זה אומרת שבמגוון המתנדבים או גדול, מה שמשותף לכולם הוא רצון לתת יד וסיוע לעולה חדש. כמובן שגם בצוות המתנדבים יש קשת של גילאים, מבני נוער ועד פנסיונרים. אני לא אקח את הרבה זמן. כדי, הכי, השאלה הכי חשובה, והדבר הכי חשוב בעבודה עם מתנדבים, זה תקשורת עם מתנדבים ותקשורת בין מתנדבים. ולעשות את זה, אנחנו פתחנו 7 קבוצות בווטסאפ. כמובן כל אחד יכול להגיע לווטסאפ ולקבוצה ולקבל את הבקשה מאיזשהו, ואחר כך לעשות את זה. כמובן שבמשך השנה עשינו כל מיני דברים להכשרה והעשרה של מתנדבים. עשינו להם 22 סדנאות הכשרה, אורגנו 12 סיורים בעיר, נערכו, עכשיו רבים עליהם, חגי ישראל וכו'. הנקודה הסופית, העבודה עם המתנדבים, היה ערב הוקרה שאנחנו עשינו בנובמבר, כמו שאני אמרתי, בנובמבר 2022 והשתתפו 250 איש. גורם שני הוא קצת יותר מסובך, אבל יותר קרוב אולי. גורם שני הוא קהילות, קהילות עולים. כי קהילה חזקה ותומכת היא לפי דעתי המתנה הגדולה שאפשר לאחל לעולים. חשוב לזכור 28

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

שלחלק מהעולים אין אף קרוב משפחה. אין חברים בארץ והם לבד לחלוטין. ובמקרה הזה הקהילה היא זו שיכולה לתת לעולים החדשים תחושה של בית. אחד מהמטרות העבודה בשנת 2022 הייתה יצירת בירושלים מרחב בין קהילתי, כדי לחזק את הקהילות בעיר. כמובן כדי להתחיל את זה כמודל, אנחנו לקחנו האוכלוסייה דוברת הרוסית בירושלים. וכמה סיבות. כמובן שלא רק סיבה שהמספר העלייה דוברי רוסית גדל בשנה. בגלל שהאקספרימנט עם האוכלוסייה דוברי רוסית אפשר לעשות הכי נקי. אין להם ארגונים גדולים חזקים שיכולים להיות גג, דוברת:

נפש בנפש.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

גג לאוכלוסייה כמו למשל דוברי אנגלית, דוברי צרפתית וגם דוברי ספרדית, גם דוברי ספרדית.

למשל, אמל"ט אחד מהארגונים חזקים, ויש להם אנשים שעובדים במשכורת, לא בהתנדבות. אז לכן לקחנו, או המשכנו בעבודה לבניית מרחב בין קהילתי, שהתחלתי לפני ב,2021 והמשכתי בשנה לעשות שולחנות עגולים לכל הקהילות, ארגונים והתאחדויות באוכלוסייה דוברת רוסית, כדי לחזק את התקשורת בין הארגונים. ועשינו את זה, שלושה שולחנות עגולים וכתוצאה מזה, מכך, נוצר פורום ירושלמי המורכב מתשעה ארגונים דוברי רוסית. מטרה הפיתוח את הפורום הייתה עבודה בפרויקטים משותפים, ובתמיכה. הפורום יקיים מספר אירועים, כמו למשל ערב חנוכה למשפחות עולים חדשים. וגם ערב הוקרה שאנחנו דיברנו עליו, דיברתי עליו, גם נערך בהשתתפות חברי הפורום. עוד פרויקט במסגרת בניית מרחב בין קהילתי שאני רציתי לציין, זה מועדון הירושלמי.

המועדון נפתח עוד בסוף שנת ,2021 בשולחן עגול בו דיברו כל המשתתפים פה אחד על הצורך במרכז כזה לדוברי רוסית. ומועדון הוא נוצר כפלטפורמה למפגשים, למפגשים ושיתוף קבוצות שונות מהאוכלוסייה דוברי רוסית, בפעילויות משותפות. בשנה שעברה המועדון הקיף את עבודתו, נערכו כ25 אירועים, 25 אירועים בהשתתפות כמעט 4,000 תושבי ירושלים, גם עולים חדשים, גם הוותיקים. והיו איזשהו אירועים ממש מפורסמים, כמו למשל במזוודה, שבתוך האירוע השתתפו 1,600 איש.

קטיה טוב:

היו אירועים מדהימים במרכז מורשת בגין.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כן.

קטיה טוב:

ואני חושבת שגם אנשים,

29

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

עכשיו אנחנו עשינו גם בפלטפורמה הזאת, לא רק.

קטיה טוב:

כן, מפורסמים הגיעו שגרים בתל אביב.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כן.

קטיה טוב:

והגיעו לפה.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כן.

אלה חודוס:

אני ב,20 עכשיו ,22 כן,

דובר:

.23

אלה חודוס:

בתחילת ,22 במפגש עם גיל, אני זוכרת הוא דיבר וזה איך, איזה פעילויות אנחנו יכולים לעשות בשבילם על מנת שכן, על מנת לעודד את העלייה מברית המועצות, מרוסיה. היה מספיק לזרוק, קטיה טוב:

בכלל לא היה בידינו.

אלה חודוס:

והנה הגיעו לבד.

קטיה טוב:

כן.

אלה חודוס:

אז היום באמת יש צורך גדול לחזק את המרחב הקהילתי ולתת את הכל.

30

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

אני חושב שחשוב להמשיך את זה ב23 במגוון שלם.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כן. כאילו עכשיו גם מספר המשתתפים במועדון, הוא גדל. היו לנו בעצם 7 ארגונים, עכשיו 12 ארגונים. כמובן שגם חלק מהם קבועים, חלק באים פעם.

אלה חודוס:

כל יום שני יש, זה גם חלק מהפורום.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

כן.

אלה חודוס:

לומדים עברית מדוברת במרכז תרבות.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

אבל משהו מאוד חשוב שאני רציתי לציין, שבתוך העבודה של המועדון ירושלמי, אנחנו לא רק עושים את הפרויקטים משותפים בין ארגונים ועושים את הקשר ובונים איזשהו המרחב בין קהילתי. המטרה, עוד מטרה חשובה לפי דעתי, לשנות את הדמות של ירושלים בעיניים של דוברי רוסית, ולא רק בירושלים, בארץ. הנה, קטיה, את רוצה להגיד שאני אופטימיסט כזה. אבל, אבל עכשיו חלק מהתושבים ירושלים אומרים הנה, לא צריך לנסוע לתל אביב, לפעמים משהו מעניין בא גם לירושלים.

קטיה טוב:

מה זה תל אביב, הם באים לפה.

אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

למשל, המזוודה, הפסטיבל במזוודה שאנחנו עשינו, עכשיו הוא עובד, הולך בכל הארץ. בחיפה הוא כבר עבר, עכשיו הם רוצים לעשות את זה במרכז המדינה, התחלנו אנחנו בירושלים.

שמואל מרציאנו:

כל הכבוד.

פיני גלינקביץ:

ממש מקסים.

31

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

דוברת:

כן, ממש תודה.

שמואל מרציאנו:

השארנו את הכי טוב בסוף. קטיה.

קטיה טוב:

כן.

פיני גלינקביץ:

לא, את זה אפשר לעבור. אין כאן נציג של הרווחה, אז תעזבי את זה.

קטיה טוב:

בטח כולם כבר עייפים.

פיני גלינקביץ:

ממש לא, אצלנו בעירייה זה השעות שאנחנו מתחילים לעבוד.

שמואל מרציאנו:

נכון.

[מדברים ביניהם].

קטיה טוב:

כן, אז בואו אני ככה אראה מה רלוונטי, אחרי כל מה שדיברו ומה פחות, וננסה ללכת, גלית זומר:

תגידי לי אם לעבור.

קטיה טוב:

כן, ככה. אז קודם כל התחלה. אני רוצה שתראו, זה בעצם המקומות האלה בנתב"ג, כן, שמקבלים את העולים. אתם רואים פה מנהל אגף נתב"ג, מקסים ביטון, ולשמה העולים מגיעים, ופה בעצם מתחילה הקליטה בימים נורמליים ורגילים. אוקיי, הלאה.

גלית זומר:

אנחנו רוצים לבקר שם, קטיה.

32

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

קטיה טוב:

כן, שווה ממש, כדאי. עכשיו פה, שימו לב בעצם אנחנו רואים את היקפי עלייה בעשור האחרון. אז תסתכלו איך התמונה הזאת השתנתה. אם אנחנו מסתכלים על ,2013 אז רואים מספר שהוא 20 עולים ועוד קצת. ולאורך 9 שנים הבאות, אז זה נע בין 20,000 ל.30,000 ופתאום בא לנו שנה ,22 והקפיצה היא פי .3 עכשיו, בנתונים שאתם מקבלים וגם אני, המספר הוא 74,000 עולים 370 שעלו השנה ואתם רואים שם עם הכוכבית, יש עדיין טועני זכאות שטרם שינוי מעמד. זאת אומרת שאנחנו כבר יודעים שהם הגיעו בשנת ,22 והם פשוט, כן, גלית זומר:

והם סורבו?

קטיה טוב:

לא, לא, לא, זה לא אלה שסירבו. הם כן זכאים, אבל אנשים לא תמיד עושים את זה מידי, ודווקא אצל דוברי אנגלית אנחנו רואים את זה הכי הרבה, שיושבים בארץ ,5 7 שנים ואז נזכרים. פה זה מטעמים אחרים לגמרי. אבל גם פה,

פיני גלינקביץ:

עלתה שאלה מול שלום,

קטיה טוב:

כן.

פיני גלינקביץ:

נגיד הם עלו, זה סתם מסקרנות, אני לא יודע אם יש לנו תשובה, אבל כשהם משנים את המעמד, יום העלייה שלהם נחשב ליום של שינוי המעמד, או ליום שהם הגיעו לארץ ? מישהו יודע?

קטיה טוב:

שלום סופר אותם מהרגע שהם שינו מעמד.

פיני גלינקביץ:

שהם שינו מעמד.

קטיה טוב:

אם הם שינו מעמד בירושלים, אז אתה מוסיף עוד עולה.

פיני גלינקביץ:

33

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

זאת אומרת, מישהו,

קטיה טוב:

אבל הזכויות שלו כבר,

פיני גלינקביץ:

כן.

אלה חודוס:

מיום המעמד, שהוא שינה את המעמד.

קטיה טוב:

לא.

אלה חודוס:

אם מגיע בן אדם,

קטיה טוב:

לא, לא, לא. לא. אם הבנאדם היה בארץ נגיד 5 שנים, אנחנו רואים את זה גם עם דוברי צרפתית, אבל בעיקר עם דוברי אנגלית.

פיני גלינקביץ:

באתי ללמוד בישיבה, הייתי כאן,

קטיה טוב:

הוא למד בישיבה 5 שנים ואחר כך החליט לשנות מעמד, ואז הוא בעצם מקבל אישור מעמד עולה שלא מקנה לו, הנה בבקשה.

פיני גלינקביץ:

אישור מעמד עולה שנותן לו מיום שהוא שינה,

קטיה טוב:

הוא כבר לא זכאי לאולפן, במקרה שלו.

שמואל מרציאנו:

לא לאולפן, לא לסל,

34

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

קטיה טוב:

לא לסל קליטה.

גלית זומר:

כי הוא חיכה.

קטיה טוב:

בגלל שהוא היה פה הרבה שנים.

פיני גלינקביץ:

אז הם בודקים את הפער,

קטיה טוב:

בודקים 7 שנים אחורה. כן. אז זה מורכב, מי שרוצה באמת, דובר:

הגעה לארץ,

פיני גלינקביץ:

כן.

קטיה טוב:

דרך אגב, זה חשוב בעידוד עליה. כי מי שמגיע לפה ונשאר כתייר בקבוצות מסע, פיני גלינקביץ:

מפספס.

קטיה טוב:

יש דברים שהם באמת מוגבלים בזמן מבחינת הזכאות.

גלית זומר:

והרבה פעמים הם לא יודעים את זה.

קטיה טוב:

זה כן. אוקיי, אז פה אני חושבת לא צריך להוסיף שום דבר.

35

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

דובר:

כן.

קטיה טוב:

אתם רואים שסך הכל בעשור האחרון עלו 350,000 עולים, וכמובן שהשנה, שנת ,22 קפיצה ענקית ולא תלויה לא בעידוד עלייה, לא בעבודה יפה של השירות הקליטה, ולא בעבודה המצוינת של משרד הקליטה. יש דברים, יש דחיפה, אנחנו קוראים, קוראים לזה גורמי דחיפה שעובדים מאוד מאוד חזק ותורמים הרבה לעידוד עלייה. הלאה. אוקיי, פה אנחנו מתייחסים רק לעולים שעלו במסגרת המבצע עולים הביתה, ומדובר בשלוש אוכלוסיות גדולות, אוקראינה, רוסיה ובלרוס. אוקיי, אתם רואים את הקו של האוקראינים ושל רוסיה, ואת הסך הכל. עכשיו, מה שחשוב לראות פה שבאמת יש שתי נקודות מאוד מאוד חשובות, שהשפיעו חזק על כמות העולים שהחליטו, לקחו מזוודה ועלו ארצה. אז תסתכלו, זה פרוץ המלחמה כמובן, ואחר כך הכרזה של נשיא רוסיה על צו גיוס, וגם אם תסתכלו לפי הקווים, אז אתם תראו שבעצם אוקראינה, אחרי פרוץ המלחמה, האוקראינים באמת עלו בכמויות מאוד גדולות, ואחר כך יש ירידה. והם ממשיכים להגיע, אבל בתנועה הרבה יותר איטית. והרוסים, שזה הקו הכחול, אז עם הגיוס זה, זה קפץ. אז אני חושבת שזה מתאר את התמונה מאוד מאוד ברור. אפשר להתקדם. עליה לפי ארצות מוצא. אני רוצה ש, אני מדברת על שנת ,22 ,21 אני רוצה שתסתכלו ותראו איך גם מגמות העלייה משתנות, כי אם אנחנו רואים באמת שאוקראינה, רוסיה יש קפיצה פי ,3 פי 4 ופי ,5 אז דווקא בעולים של צרפת, דובר:

יורד.

קטיה טוב:

שמואל, אתה רואה?

שמואל מרציאנו:

כן, כן.

קטיה טוב:

זה גם נתון למחשבה ויכול להיות שחוסר יציבות כללית בעולם, דובר:

אז אני אגיד,

קטיה טוב:

לחלק מהאנשים הוא גורם לעוף ולהגיע לפה,

36

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

דובר:

כן.

קטיה טוב:

וחלק משאיר אותם במקום הזה.

שמואל מרציאנו:

מה שקרה בצרפת, יש שני גורמים שהיה ירידה של ממש, כמו שאנחנו רואים פה.

קטיה טוב:

עכשיו, זה לא ירושלים, זה ארצי.

שמואל מרציאנו:

כן, כן, זה הארץ.

קטיה טוב:

שהן נכונות גם,

שמואל מרציאנו:

אז בצרפת יש שתי נקודות. נקודה ראשונה שבשנה האחרונה היורו ירד הרבה, אז ההפרש על זה, גם, גם הגיל השלישי שמגיעים ורוצים לגמור את החיים שלהם פה. עם הפנסיה שמקבלים את צרפת ביורו, לא מספיק להם לחיות.

קטיה טוב:

זה יקר, נכון.

שמואל מרציאנו:

זה נקודה אחת. נקודה שנייה שהעליות גדולות שהיו מצרפת, תמיד זה היה אחרי פיגועים. היה 2012 בטולוז ואחרי זה ב2015 בהיפר כשר. ואחרי האירועים האלו היה עליה גדולה. עכשיו בצרפת, ברוך ה', זה בשנתיים האחרונות זה טיפה יותר רגוע, פחות שומעים על האירועים נגד היהודים, וזה אז הצרפתים מרגישים טוב שמה. אז שתי הנקודות האלו עשו שעליה בצרפת ירדה בכמות.

קטיה טוב:

בדיוק כמו שאמרת.

שמואל מרציאנו:

37

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

משמעותי.

קטיה טוב:

יש גורמי דחיפה שהם עובדים מאוד חזק ומאוד תורמים למספר העולים. ולעבודה שלנו, כי סה"כ אנחנו רוצים שיגיעו מכל מיני סיבות. אוקיי, אותו דבר גם לגבי עולים מארצות הברית, אתם רואים שיש ירידה. ואפשר להתקדם. המשרד שלנו השנה עסק, בשנת ,22 עסק בעיקר בשני מבצעים, עולים הביתה, שזה המבצע הענק, ובמקביל התנהל עוד מבצע שאנחנו דיברנו על זה– פחות ובירושלים עוד פחות, כי בירושלים אין מרכזי קליטה שקולטים אתיופים. אז יהיה מבצע צור ישראל. אפשר להפוך.

שזה גם היה מבצע. אני לא התייחסתי לנתוני ירושלים, פיני, כי דיברת על זה מאוד יפה ובהרחבה.

עוד עמוד, זה שני המבצעים העיקריים שעסקנו בהם. אז מבצע צור ישראל, אתם רואים שיש החלטה, החלטת ממשלה שיכולים, במסגרתה יכולים לעלות 3,000 עולים מאתיופיה. וחלק כבר עלה, ועדיין 1,600 עולים ממתינים. אנחנו לא מרגישים את זה פה, כי מרכז קליטה אחרון שהיה באזור, אמנם לא בירושלים, במבשרת ציון, נסגר ואז העולים אתיופים הם מגיעים ישירות למרכזי קליטה.

פיני גלינקביץ:

וגם לא נפתח אחד חדש במסגרת הקול הקורא שיצאו בכל מיני מקומות.

קטיה טוב:

כן, כן. אז אתם רואים שזה צפון, נהריה, צפון ודרום, כן. בירושלים זה לא משהו שאנחנו מטפלים בזה, למרות שיש פה תוכניות שמתייחסות לאתיופים. אוקיי, עוברים הלאה. אוקיי, עכשיו תמונת מצב עולים הביתה, שזה אוקראינים, רוסים ובלרוס. יהודים, כן, זכאי חוק השבות ואנחנו לא מדברים על פליטים וגם לא טיפלנו בהם. אני חושבת שירושלים עדיין יש מלון עם פליטים, לפעמים אני מקבלת את, גם אתם.

פיני גלינקביץ:

בתלפיות.

קטיה טוב:

בתלפיות, כן.

פיני גלינקביץ:

אגף הרווחה במשרד...

קטיה טוב:

38

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

כן. המדינה לא התנערה מהאחריות, אבל זה לא באחריותנו. אז אתם רואים שמה היה שונה, ואני חושבת שכל מי שנמצא פה הרגיש את זה מאוד חזק. כי בדרך כלל העולים, כמו גם הצרפתים וגם דוברי אנגלית מתחילים את התהליך עוד בארץ מוצא, פונים לסוכנות, תלוי במדינה. יש כאלה שפונים לנפש בנפש וכך הלאה, הם מקבלים אשרת עלייה ועם האשרה הזאת, עולים. מה שקרה באוקראינה, שעם פרוץ המלחמה, פשוט עלו על מטוסים עם מסמכים שהצליחו לגייס או לא הצליחו לגייס, והגיעו לפה. עכשיו מה השרה החליטה, שירושלים זה מקום מספיק טוב בשביל לקבל את הגל הראשון ויש גם הרבה מלונות פה, כי אנחנו עיר תיירותית.

גלית זומר:

ידעה שיש על מי לסמוך.

קטיה טוב:

כן. ועשרה מלונות, ועשרה מלונות, קודם כל, עשרה מלונות נפתחו כאן, ובעצם המספרים הגדולים שאנחנו רואים, יש פה גם חלוקה לפי ארץ מוצא. מה שחשוב פה, שבאמת יותר, הכמות יותר גדולה של עולים הגיע בלי מעמד. זאת אומרת שבחלק שהוא כולל קונסול ומשרד הפנים, הם צריכים להתארגן ולעשות אותו פה, חוץ מהמלונות, כן. וככה המשרד שלנו פתח נקודות שאנחנו קוראים לזה היום, SHOP STOP .ONE הנקודה בירושלים מאוד גדולה, פתחנו אותה בנפש בנפש, הידידים שלנו.

ודרך אגב, היא עובדת עד היום.

דובר:

עד היום?

קטיה טוב:

עד היום, כן. יש אצלי, אנחנו, יש לי נקודת SHOP STOP .ONE את יכולה לעבור הלאה. פה הנתונים של עבודה SHOP STOP ,ONE שזה בעצם עבודה של קונסול אשרת עלייה, תעודת זהות משרד הפנים. כל האנשים היום יושבים אצלי במרחב, ואני סוג של מנהלת אותם, תורים וכך הלאה. אז אתם רואים שבירושלים ניתנו הרבה מאוד אשרות עלייה.

פיני גלינקביץ:

כן.

גלית זומר:

נכון.

קטיה טוב:

39

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

ובהתאם לזה,

גלית זומר:

אבל רק לא ברור איך בתל אביב יש יותר. הרי כל התקופה, קטיה טוב:

כי בתל אביב יש יותר עובדים. וגם, שם פתחו אחרינו SHOP STOP ONE מאוד גדול וגייסו לשם אנשים גם מהמשרד שלנו.

גלית זומר:

בחודשיים שהיה אצלנו, לא היה במקום אחר.

קטיה טוב:

כן. זאת הייתה הנקודה המאוד גדולה, אבל זה סה"כ, ולא עד היום.

פיני גלינקביץ:

וזה לא רק לעיר.

קטיה טוב:

מה?

פיני גלינקביץ:

זה לא רק לעיר.

קטיה טוב:

נכון.

פיני גלינקביץ:

זאת אומרת,

קטיה טוב:

בשלב מסוים אנחנו,

פיני גלינקביץ:

הגיעו ממעלה אדומים.

40

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

קטיה טוב:

לא רק זה. בסוף המשרד שלנו גם החליט שהוא פותח את זה ארצית, והיום בעצם העולים כבר לא, לא עולים, זכאי חוק השבות, כבר לא פונים אלינו. הם קובעים דרך VISIT MY או דרך הסוכנות תור לקונסול. זה מתנהל אצלנו, אנחנו סוג של פיקוח לאיזון, אבל, פיני גלינקביץ:

הם קובעים לקונסול ישירות בזה.

קטיה טוב:

עולה מחיפה יכול לקבוע בירושלים, כן.

אלה חודוס:

זה בדיוק היה לנו, עולה בחיפה,

קטיה טוב:

שהוא הגיע לירושלים, כן. והיה גם ירושלים, אנחנו עבדנו מאוד יפה והייתה תקופה שאנשים היו מתים להתקבל לפה, כי עבדנו בצורה מטורפת בנפש בנפש, קלטנו בין 100 ל200 עולים. אני חושבת שאף, לא היה מרחב שעבד ככה, ובאמת נתנו מעמד מהר מאוד לכל דיירי או אורחי של עשרה מלונות. הלאה. אוקיי, טוב עכשיו תעסוקה. כי ברור שמי שמתחיל לעבוד, הוא מתפרנס בכבוד, אז הוא גם יש לו הרבה יותר סיכויים להישאר פה. והתייחסנו לגילאי העבודה, מגיל 22 עד .60 אוקיי, אז יש 21,000 עולים במסגרת המבצע, שהם בגיל הזה. חלק גדול מהאנשים בתהליכי רישוי. זה אומר שהגיעו הרבה מאוד רופאים, עורכי דין, אחיות וכך הלאה, והם כבר מטופלים ויש תקווה מאוד גדולה שבקרוב בהדסה אנחנו נראה רופאים אוקראינים,, רוסים וכך הלאה. ובעיקר אני חושבת שלכל אחד, כל מי שהגיע פעם למיון בתקופה האחרונה, אני חושבת שלכל אחד יש טראומה מזה. נכון? היום המתנה בן 13 ל20 שעות, אז אני מקווה שהרופאים באמת שהגיעו במסגרת המבצע עולים הביתה, ייכנסו ויעבדו. אני רוצה עוד להתייחס, כי דיברו פה הרבה על לימודי העברית. בעצם למשרד יש כמה שיטות למידה וכמה דרכים. זה לא רק אולפן א' שהיה פעם, זה גם אולפנים פרטיים ואנחנו מממנים שובר בסכום די משמעותי 7,000 שקלים לעולים, והם יכולים לבחור ויכולים ללמוד גם וגם. בעצם הם זכאים ללמוד גם באולפן רגיל, 500 שעות, אחר כך באולפן פרטי בין 150 ל200 שעות, ועוד באולפן תעסוקתי. אוקיי, כי שפה לא נרכשת בקלות, ולמשרד יש כל מיני אפשרויות.

ידוע שהמתנה לאולפנים מאוד מאוד טובים של משרד החינוך, מאוד גדולה, גם בירושלים. עכשיו דיברתי עם מקסים, איזה 600 איש, אבל הוא אמר שהוא פותח את הקבוצות בפברואר. בירושלים זה עוד יחסית בסדר, יש מקומות,

פיני גלינקביץ:

מקסים?

41

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

קטיה טוב:

ואדים. יש מקומות, כן, שאנשים מחכים חודשים. ובעצם השר החדש, אני יודעת שהוא מאוד התעניין בנושא והביא תקציבים גדולים.

פיני גלינקביץ:

הוא רוצה להפריט את זה.

קטיה טוב:

הוא הביא תקציבים גדולים לאולפנים פרטיים שכבר קיימים וקמים עכשיו חדשים. סוגיה, לכל אחד יש את הדעה שלו, אבל כפתרון מידי יכול להיות שזה יעבוד כי אנשים באמת ממתינים לעברית ולא יכולים להיכנס למעגל העבודה. או שההפך, מדלגים על עברית ומתחילים לעבוד, וזה לא בדיוק, בדיוק מה שאנחנו רוצים, אבל החיים יותר חזקים מהרצונות שלנו. הלאה. אוקיי, פה רציתי רק תראו. דיברו, מרינה דיברה על האמנים, אז רציתי שתראו, פשוט פה אפשר לראות מאוד יפה את הגידול במספר וועדות האמנים שאנחנו מקיימים. חלק מהם מתקיימות בהרמוניה, אצל מרינה ואלה. אם ב22 התקיימו 7 ועדות לאומניים עולים, אז ב,22 ב21 ,7 אז ב22 13 ועדות. תראו גם על מספר המשתתפים ואנשים שקיבלו סיוע. אוקיי. ואולפנים, פשוט תראו שבשנת 21 נתנו קרוב לכמה זה יוצא, 1,200 הפניות לאולפן עירוני ואולפן פרטי. בשנת 22 כמעט ,2,000 אז רואים יפה מאוד את הצריכה ואת הגידול, כי זה בעצם משקף את הגידול בעלייה. וכבר ב23 אתם רואים, אנחנו כבר מתקדמים לבין 400 ל500 לאולפן. אפשר לעבור הלאה. פיני כבר דיבר על זה, אבל עדיין אני אתעכב.

אני בחרתי פה, לא כל הטבלה נמצאת פה, אבל שימו לב שהגיעו אוכלוסייה מושכלת מאוד, מורים, כלכלנים, רופאים, אנשי עסקים, וזה הקבוצות הכי גדולות. לקחתי 10 שורות של המקצועות הכי, יש גם עובדים סוציאליים שיש לנו מחסור בהם, יש עובדים סוציאליים דוברי רוסית וכך הלאה. אז בהחלט, אני מקווה שגם ברמת המדינה וגם ברמת הרשויות אפשר יהיה, אם לוקחים את זה לכיוון הנכון, אז אנחנו נרגיש את ההבדל בקרוב. הורים. הלאה. אוקיי, אני לא אתעכב על זה הרבה, אבל אני אגיד שבמשרד היו הוראה, הוראות שעות נוספות שחלק מהם לא חודשו ואנחנו לא יודעים האם יחדשו. אז כל מי שהגיעה מאוקראינה קיבל מענק פליטים בין 6,000 ל,15,000 זה תלוי בהרכב המשפחה, דמי הסתגלות שמדברים על זה המון,. ואני חושבת שזה דווקא עזר מאוד לעולים לשכור דירה, ומי שליווה אותם הרגיש את זה מאוד יפה.

פיני גלינקביץ:

על זה יש מאבק גדול עכשיו.

קטיה טוב:

כן. קורס וואוצ'ר שבדרך כלל אנחנו מממנים 7,000 שקל, העלו לאוכלוסייה הזאת עד ,10,000 ויכול להיות שאולי יהפכו את זה גם לסכום קבוע שמגיע לאוכלוסיות אחרות. סתם, אני פשוט שמעתי את זה כרעיון וקידום העסקה גם השתנה. אתם יודעים מה זה, כן, זה דבר חשוב לתעסוקה.

42

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

כן. חלק מזה שסובלים, שגם אין תקציב אבל גם מבחינת השוני, וזה הכל נגמר ב31 בדצמבר.

קטיה טוב:

זה נגמר, ואני אגיד לך שזה,

פיני גלינקביץ:

עולים שמגיעים.

קטיה טוב:

זה לא רק עניין של תקציב, זה גם עניין של מדיניות.

פיני גלינקביץ:

צודקת.

קטיה טוב:

אנחנו יודעים שיש שינויים בשלטון, יש שר חדש שעושה רושם דרך אגב, מאוד מאוד טוב. ממש מתעניין, ישב עם עיריית ירושלים בתוכניות עבודה, כל אגף הציג משהו מיוחד, שנראה לו רלוונטי לתקופה וכך הלאה. ונראה לי יש גישה קצת שונה. למשל, הוא, פעם ראשונה שמעתי את זה, כי תמיד דיברו על מענקים ותשלומים. פעם ראשונה הוא דיבר על תמריצים. ואני חושבת שבמקרים מסוימים זה יכול מאוד לעבוד, כי אם אנחנו, למשל באולפן פרטי מבקשים מעולה שהוא יגיע אלינו 3 פעמים עם המסמכים, לא יגיע, ישלח במייל או דרך האזור האישי. אז שיטת תמריצים יכולה לשנות גם את ההתנהלות.

גלית זומר:

מה התמריץ?

קטיה טוב:

אני לא יודעת להגיד לך. אבל זו גישה קצת שונה.

גלית זומר:

זאת, מי שיעבוד,

קטיה טוב:

אם אתה סיימת, במקום להיות המחנך, המורה, אני לא יודעת, המטפל. אפשר אולי לאפשר גם לעולים. אם אתה הצלחת במשהו, אז תקבל תמריץ. אני חושבת, אני חושבת שזה יותר מתאים.

43

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

[יורד שלג... ].

אלנה ז’רובסקי:

אולי אנחנו נסיים להיום.

פיני גלינקביץ:

אנחנו עד .6

קטיה טוב:

טוב, אז אני חושבת שהוא כן יביא שינויים, אבל אנחנו עוד לא יודעים, ומתקדמים. טוב, זה קצת זיכרונות ממה שהיה לנו, מהמלונות, מתנדבים, ראש העיר עם מייקל בלומברג ביקרו, כולם מכירים, נכון, בSHOP STOP ONE , כי אז זה היה באמת חדש. והנה, פיני שם והנציגים של נפש בנפש, שהם באמת נתנו לנו אכסניה ענקית בתוך ה, בתוך המבנה.

דוברת:

אתה צוחק.

קטיה טוב:

כן. עכשיו שתבינו, התמונה מלמטה, זה פחות או יותר המצב. תוסיפו לזה בכי של ילדים, ווטסאפים שכותבים, כל שניה כותבים במלון.

אלה חודוס:

וקורונה.

קטיה טוב:

כן, קורונה, זה כל זה גם בגלל שקורונה, שכותבים שבמלון עץ הזית מישהו צועק, ועכשיו כולם קמים ובאים להרביץ לשלטונות, כי לא נותנים להם מעמד. כאילו הניהול היה מאוד מיוחד. לא פתחתי מיילים באותה תקופה, כל ההתנהלות הייתה לפי הווטסאפים, זה היה מאתגר. ופה אני רוצה להגיד מילה. שאני חושבת, וסאשה כבר דיבר על זה, שהרבה מהדברים קרו בזכות המתנדבים הירושלמים. זה עם מיוחד וההתנדבות גם קצת שונה פה, כי המתנדבים לא באו כי הגיעו רוסים, אז הרוסים התגייסו ועזרו. באמת ההתנדבות הייתה חוצה, אלכסנדר (סנדר) שטיינהאוז:

בכל השפות. בכל השפות.

קטיה טוב:

44

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

זה היה מדהים.

פיני גלינקביץ:

כן.

קטיה טוב:

אפשר היה לפרסם בפייסבוק קריאה, ולמחרת אנשים היו מתייצבים.

פיני גלינקביץ:

כן.

אלה חודוס:

מיידית.

קטיה טוב:

כן.

שמואל מרציאנו:

תודה רבה ממש. דברי סיכום, אלנה.

אלנה ז’רובסקי:

לא, אני לא חושבת שיש עוד משהו להגיד. אני ממש גאה להיות חלק מהמשפחה הזאת. אני חושבת שאנחנו הכי טובים, בארץ בטוח. ואני רוצה הביתה [כולם צוחקים]. כנראה שאני הכי מבוגרת פה, אני כבר לא יכולה.

שמואל מרציאנו:

אבל את נראית צעירה.

אלנה ז’רובסקי:

זה, זה.

שמואל מרציאנו:

טוב, אני רוצה באמת באמת כמו שאמרה, אני רוצה להגיד אני מאוד גאה, אנחנו כל השנה שומעים, רואים ויושבים וזה, אבל לראות את המספרים האלו ולראות את העבודה, באמת אני גאה ואני חושב ש, לא יודע, אומרים שעושים סיכום כדי לשפר שנה הבאה. לא יודע כמה אי אפשר לשפר, כמה 45

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

לעשות עוד יותר טוב, זה באמת קשה, אבל לפחות לשמור על זה ולהמשיך, ואני רוצה גם הזדמנות גם להודות לקטיה, אלנה, לפיני היקר,

פיני גלינקביץ:

כל הצוות.

שמואל מרציאנו:

כל הצוות, כמובן כל הצוות, אבל אני חוץ מוועדות, אני, אני ביום יום זה אני ופיני, אני עובד עם פיני. אבל שהוא מלמעלה מכל הצוות הזה והוא דואג. ואני, אני מתפעל, שהרי אנחנו כולנו פה, חוץ מפיני, כולנו עולים, אז אנחנו יותר קל אולי בשבילנו לעשות מאמצים, קטיה טוב:

נכון.

שמואל מרציאנו:

בגלל שאנחנו עברנו את זה. אנחנו יודעים את זה, מבינים בקשיים, מבינים בתרבות של השני, כאילו אם זה אותה מדינה וזה. אבל להיות ישראלי בדם ובנפש, וכל כך להתעסק.

אלה חודוס:

שמואל, אתה יודע שהילדי עולים הם באמת,

פיני גלינקביץ:

שמה השריטה הגדולה.

אלה חודוס:

הנה, זה באמת נכדה של עולים, אבל יליד עולים, אבל אני בקבוצת סיכון, אז צריך לטפל בהם.

שמואל מרציאנו:

לא, באמת, אני רוצה, מאוד גאה, אני מאוד גאה להיות מחזיק תיק מהרמה של צוות הזה. ממש מדהים, מדהים, מספרים ואנחנו יכולים להיות גאים. ואז אני מברך, ואני מקווה שנמשיך באותו, אותו קו בלי ש, בלי שיהיה לנו עוד הפתעות, לא קורונה, לא מלחמה, שנמשיך לעשות טוב לעולים, גם מספיק בלי עוד דברים, אבל זה דברים שאנחנו לא מחליטים. וממש אני, זה, באתי, באתי בתור יו"ר, אבל אני יוצא מזה מחוזק וזה נותן עוד, עוד חשק לעוד לבקש, לעוד להילחם מול ראש העיר כדי לקבל, כן, בוודאי, מה. כל פעם שפיני רצה משהו, היינו, לא קיבלנו את הכל, אבל מקבלים לאט לאט, מקבלים לאט לאט. נכון, פיני?

46

וועדה לקליטת עליה – מספר 16

מתאריך ט"ו בשבט תשפ"ג ()6.2.23

פיני גלינקביץ:

כל מה שאני רוצה, אנחנו מקבלים לאט לאט.

שמואל מרציאנו:

טוב, תודה רבה לכם, לכולם.

כולם:

תודה.

סיום הדיון

47