ישיבת שימור אתרים מס 54 · 21/06/2006

וועדת שימור אתרים -תמליל

מספר ישיבת וועדה: 54

מקום ההתכנסות: אולם מהנדס העיר קומה 4

תאריך ישיבת הוועדה: כ"ו בסיוון תשפ"א (6.6.21)

מזכירת הוועדה בדיון: אסנת יעקובוב

שעת תחילת הדיון: 09:08

שעת סיום הדיון: 16:05

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק בע"מ ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים עיריית ירושלים וחברת גולד וורק בע"מ עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

"You speak.We type_""You speak.We type_"

"You speak.

We type_"

"You speak.

We type_"

גולד-וורק ת r ג ו m ים גולד וורק תמלול והקלטה

יוחנן ויצמן:

טוב, חברים, אנחנו מתחילים וועדת שימור מספר 54. תאריך, כ"ו סיוון תשפ"א. נוכחים, אלישע פלג:

6.6.2021 למניינם.

דובר לא מזוהה:

למניינם.

יוחנן ויצמן:

נוכחים.

אלישע פלג:

אולי כדאי רק לציין שהיום פרצה מלחמת לבנון שלום הגליל, ב-6.6, אתמול בשבת פרצה מלחמת ששת הימים, ...

יוחנן ויצמן:

זה הכל קשור לשימור.

אלישע פלג:

מה? ברור, משמרים את הזיכרון.

יוחנן ויצמן:

ששת הימים.

אלישע פלג:

משמרים את הזיכרון. אני לחמתי במלחמה הזאת, אז גם יצא במקרה יום ראשון בבוקר, יוחנן ויצמן:

לא ששת הימים.

אלישע פלג:

ויצאתי ברוך השם בניסי ניסים.

יוחנן ויצמן:

יאללה, בוא ..., אלישע, אלישע.

אלישע פלג:

לא, אפשר להגיד משהו.

יוחנן ויצמן:

בוא נחליט שמדברים ..., זה יהיה קל יותר. נוכחים, אלישע פלג:

... אתה רוצה?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

להדפיס את זה גם עליך?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

תזכור.

יוחנן ויצמן:

מקסים.

אלישע פלג:

תזכור.

יוחנן ויצמן:

אלישע, הגענו לעסקה. אני לא מדבר בוועדות שלך בלי רשות דיבור, אתה לא מדבר אצלי.

אלישע פלג:

... בכלל.

דובר לא מזוהה:

בחייך, מה.

אלישע פלג:

בכלל בלי רשות דיבור.

יוחנן ויצמן:

אז גם, אתה יודע מה? קונה,

אלישע פלג:

די, די, די, די.

יוחנן ויצמן:

בסדר. בסדר, בוא נעזוב את זה. נוכחים,

אלישע פלג:

רשות דיבור. ממש, כולם שומרים פה על רשות דיבור.

יוחנן ויצמן:

לא, רק אתה באמת מפריע לי.

אלישע פלג:

מה מפריע? אני עכשיו 20 דקות יושב פה,

יוחנן ויצמן:

בסדר,

אלישע פלג:

אתה בתור יושב ראש צריך לבדוק שבחמישה לתשע תהיה הקלטה, אם כבר אתה רוצה לדעת על אחריות.

יוחנן ויצמן:

... שהצלחתי לדאוג שהמקום פה נמצא. נוכחים, עו"ד דני ליבמן, המועצה לשימור אתרים, מיכה רובינשטיין. בעצם הנוכחים צריך להגיד חברים חוקיים. סגן ראש העיר אלישע פלג, אני, יוחנן ויצמן, האדריכלית תמר קאופמן: קאופמן וכל הצוות המקצועי, אלישע פלג:

חברי וועדה. חברי וועדה.

יוחנן ויצמן:

יועץ משפטי דני ליבמן. ... עכשיו ככה, התיק הראשון שיש לנו הוא, היה לי כמה הודעות שרצינו להגיד, דיברנו קודם על, אולי אני אקצר אותם אחרי זה שייכנסו לתמליל, אבל לא הרגע, היות וממתינים לנו בחוץ. בוא נתחיל ישר את התיק הראשון. תכנית בדרך שועפט. אתם רוצים להציג קודם או ישר להכניס את האדריכל?

דנה יובל:

לא, אני רוצה להראות,

אלישע פלג:

אני רוצה להבין מה הוא קשור לשימור. לא הבנתי מהשורה הזאתי, בניין היסטורי.

דנה יובל:

אז אני תיכף אפרט.

אלישע פלג:

מה, הוא בניין ישן? איזה היסטוריה הייתה פה? ... ישבה שמה? מה, מה ההיסטוריה שם?

דנה יובל:

דינה, את יכולה,

דינה שטרית:

כן, דקה.

דנה יובל:

את יכולה לשים את המצגת?

אלישע פלג:

כתוב היסטורי וזהו, יש לנו נושא לסדר היום. מה ההיסטוריה שלו?

יוחנן ויצמן:

הוא 48' או 67', הבניין הזה?

דנה יובל:

48'.

יוחנן ויצמן:

ב-48' הוא היה בנוי.

דנה יובל:

כן.

אלישע פלג:

נו, אז מה? גם אם הוא היה בנוי ב-42'.

יוחנן ויצמן:

לא, אלישע, אז אני אסביר, יש הנחיות של מינהל התכנון. התיק הזה צריך, אלישע פלג:

אני רוצה לראות את ההנחיות האלו.

יוחנן ויצמן:

מה?

אלישע פלג:

אני רוצה לראות את ההנחיות האלו.

יוחנן ויצמן:

אני אשלח לך אותם.

אלישע פלג:

לא, אל תשלח לי אותם.

דנה יובל:

הם רשומות פה, אני צירפתי אותן,

אלישע פלג:

מה היסטורי? זה שהוא היסטורי,

יוחנן ויצמן:

לא, אני לא מדבר נקודתית. הנחיות כלליות של מינהל התכנון, דנה יובל:

אה, אוקי.

יוחנן ויצמן:

לגבי מבנים ש... היסטורי.

אלישע פלג:

מה היסטוריים? ישנים.

יוחנן ויצמן:

ישנים, כן.

אלישע פלג:

ישנים, בסדר. אז מה? וישן מפני חדש,

יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

מקודם הוא אמר מעלים בקודש ואין מורידים, תרשה לי להגיד, וחדש מפני ישן תוציאו. מה? ...

יוחנן ויצמן:

יכול להיות שצריך, יכול להיות שלא, אבל בשביל זה צריך, אגב, אני מסכים עם עו"ד פלג שיכול להיות שצריך להחליט להרוס את זה. יכול להיות.

אלישע פלג:

אני בטוח.

יוחנן ויצמן:

אבל בשביל להחליט את ההחלטה הזאת אתה צריך לראות את הבניין, אלישע פלג:

לא צריך להביא אותם לפה בכלל, הוא לא,

דובר לא מזוהה:

להבין מה הערך השימורי שלו.

אלישע פלג:

אין לו ערך שימורי.

(מדברים ביחד)

אלישע פלג:

אמרו שהוא היסטורי, סליחה. אם היה ערך שימורי, ואני מאד מכבד את השימור, אז היו אומרים הוא שימור ..., הוא היה מצוין, יוחנן ויצמן:

לא, זה אזורים ...

אלישע פלג:

הוא היה מסומן, הוא היה זה. אבל קראתי, אין פה שום דבר.

יוחנן ויצמן:

אז,

אלישע פלג:

הוא רק בנין ישן, זה הכל.

יוחנן ויצמן:

אז אני אסביר. יש אזורים,

אלישע פלג:

סתם מביאים אותו לשימור.

יוחנן ויצמן:

עו"ד פלג,

אלישע פלג:

אלישע, בשבילך.

יוחנן ויצמן:

אלישע בשבילי.

אלישע פלג:

תמשיך, תמשיך.

יוחנן ויצמן:

בסדר, מאה אחוז. תודה רבה ש-

אלישע פלג:

בזמן שתסביר את זה,

יוחנן ויצמן:

מאה אחוז, בסדר.

אלישע פלג:

הרי אתה בשביל להסביר ... עשר דקות, לוקח שעה. אז בוא, תמשיך.

יוחנן ויצמן:

האדריכלית יובל,

דנה יובל:

אוקי. המבנה הזה נמצא על דרך,

אלישע פלג:

אפשר ... בבקשה? יש רעש מבחוץ, רעש משם.

יוחנן ויצמן:

תגידי שם רק.

אלישע פלג:

לא, לא, תשאיר פתוח בגלל הקורונה.

דוברת לא מזוהה:

... במרפסת אז אולי אנחנו נשמע.

יוחנן ויצמן:

מאה אחוז. תזכירי רק שם, בתחילת משפט לפחות, בשביל, אלישע פלג:

ההקלטה.

יוחנן ויצמן:

כן.

דנה יובל:

אה, השם שלי? דנה יובל.

אלישע פלג:

האדריכלית דנה יובל.

יוחנן ויצמן:

... בתמליל, ככה יותר קל למתמללת.

דנה יובל:

אוקי.

יוחנן ויצמן:

אנחנו מקלים על בני אדם את העבודה שלהם.

דנה יובל:

המבנה הזה נמצא על דרך שועפט. אם אתה יכול לחזור למצגת? אוקי.

אלישע פלג:

למה תמר קאופמן: גם ב-ZOOM וגם פה?

דוברת לא מזוהה:

כי זה מחשב שלי. זה פשוט משהו טכני.

אלישע פלג:

מה זה?

דוברת לא מזוהה:

זה המחשב שלי.

דוברת לא מזוהה:

לא היה ZOOM עירוני, אז,

אלישע פלג:

לא הבנתי, למה?

יוחנן ויצמן:

אנחנו כולנו, ... על המצלמה,

אלישע פלג:

כן. אז מה זה למעלה תמר קאופמן:?

דובר לא מזוהה:

המחשב הוא שלה.

דוברת לא מזוהה:

ה-ZOOM עצמו הוא דרך המחשב שלי כי לא היה ZOOM עירוני.

אלישע פלג:

אה, הבנתי, הבנתי.

דוברת לא מזוהה:

משהו טכני.

דובר לא מזוהה:

קרה לך פעם עם מילואים שבאת עם ציוד שלך מהבית?

אלישע פלג:

כן.

דוברת לא מזוהה:

זה המצב.

דובר לא מזוהה:

אז אותו דבר פה,

אלישע פלג:

לא קרה לי פעם שלא באתי עם ציוד מהבית.

דובר לא מזוהה:

בדיוק, אז גם פה,

יוחנן ויצמן:

כן, גם לי זה לא קרה.

(צוחקים)

דוברת לא מזוהה:

ההשוואה לצבא היא מאד מתאימה כאן.

דובר לא מזוהה:

בסדר, כן. היינו צריכים להביא דברים מהבית בשביל שיהיה לנו במילואים, דוברת לא מזוהה:

כן.

דובר לא מזוהה:

אז אותו דבר פה.

דנה יובל:

טוב, אוקי. אז זה המבנה הקטן בן הקומה האחת שמוסתר על ידי כל העצים. המבנה הזה, תעבור בבקשה לשקופית הבאה, אלישע פלג:

היו שמה שני מבנים.

דנה יובל:

מסומן בתכנית האב של בית חנינא שועפאט. הוא מסומן באזור בינוי של עד 1948, זה מה שמוקף במסגרת, אלישע פלג:

בתכנית האב היא לא מאושרת.

יוחנן ויצמן:

בכתום.

אלישע פלג:

בתכנית האב היא לא מאושרת.

יוחנן ויצמן:

נכון, בטיוטה.

אלישע פלג:

בטיוטה. שתדגיש. אם יש תכנית אב, אם יש תכנית אב קיימת.

יוחנן ויצמן:

וועדת שימור אישרה אותו, אבל לא משנה.

אלישע פלג:

לא נכון, הוצאנו את זה מסדר יום.

יוחנן ויצמן:

לא, אבל אתה מדבר על הוועדה המקומית ואנחנו מדברים על שימור.

אלישע פלג:

כן, וועדה המקומית.

יוחנן ויצמן:

השולחן הזה כבר אישר אותו.

אלישע פלג:

אז למה הביאו אותו עוד פעם למקומית?

יוחנן ויצמן:

זה תיק, בשביל, אחרי שאישרנו אנחנו המלצנו למקומית לאשר.

אלישע פלג:

אבל הוא לא נגמר, התהליך.

יוחנן ויצמן:

לא,

אלישע פלג:

זה תכנית אב.

יוחנן ויצמן:

כי כולנו היינו עייפים.

אלישע פלג:

אז זה תכנית אב.

יוחנן ויצמן:

כן, אבל מבחינתנו יש מסמך,

אלישע פלג:

מה זה מבחינתנו? ... סטטוטורית זה עדיין לא תקף.

יוחנן ויצמן:

אנחנו אישרנו. למחלקת השימור,

אלישע פלג:

אז מה, אבל אנחנו לא אלוקים. אנחנו לא הערכאה האחרונה שמאשרת.

יוחנן ויצמן:

ממש לא, אנחנו לא הערכאה האחרונה אף פעם.

אלישע פלג:

אני רוצה לשמוע, תכנית האב היא מחייבת או לא מחייבת? לדעתי היא לא הושלמה, יוחנן ויצמן:

היא לא מחייבת. היא לא מחייבת.

אלישע פלג:

היא לא מחייבת, נו, אז צריך להגיד את זה. ... שיש תכנית אב, ... תכנית האב בית חנינא ושועפט שעדיין לא אושרה, דובר לא מזוהה:

שבתהליך.

אלישע פלג:

שכמו שאמר היושב ראש, יש טיוטה שלה,

יוחנן ויצמן:

... לכמה דקות.

אלישע פלג:

בסדר, אז היא לא מחייבת. אז אני לא יודע מה יש לדבר עליה. הלאה.

דנה יובל:

אוקי, אז המבנה מסומן באזור של עד 1948, זה הסימון הכתום. מה שרואים משמאל מוקף בקווקו כחול, זה גרעין הכפר של שועפט. ההתפתחות של הבינוי הייתה עיבוי של גרעין הכפר לכיוון הכניסה לכפר לאורך הציר הראשי שהוא הציר ההיסטורי דרך רמאללה, דרך שועפט. אפשר להעביר?

אלישע פלג:

זה מוקלט?

יוחנן ויצמן:

כן.

דובר לא מזוהה:

כן, כן.

אלישע פלג:

איך זה, אין לידם מיקרופון. איך?

דוברת לא מזוהה:

הנה, זה המיקרופון.

אלישע פלג:

עד לשם זה קולט?

דובר לא מזוהה:

כן, זה רגיש מאד.

אלישע פלג:

אני בקושי שומע, איך המיקרופון שומע? טוב, הלאה.

דנה יובל:

אוקי. בתיק התיעוד המתחמי של תכנית האב בהכנה אנחנו רואים בתצ"אות היסטוריות, כבר מ-1944 אנחנו רואים את המבנה הזה. אם תורידו את ה-ZOOM של תמר קאופמן: אז יהיה אפשר לראות למעלה את התאריך של התצ"א.

אלישע פלג:

אני יודע.

דנה יובל:

אוקי. אפשר עוד אחד? פשוט שאלישע יראה את השנה.

אלישע פלג:

לא, השנה לא כל כך חשובה לי, אני רוצה, אם את יכולה, אני רוצה לעזור לך, כי הפסדנו כבר הרבה זמן מדברי הסרק וחלק מהם דברי ... . מה מיוחד בבניין הזה? זה מה שמעניין אותי. בוא נהיה תמציתיים.

דנה יובל:

אוקי. אז,

אלישע פלג:

לא משנה היסטורי, לא היסטורי, לשימור, לא לשימור. מה מיוחד בבנין הזה שאנחנו דנים בו היום בוועדת שימור?

דנה יובל:

אוקי,

אלישע פלג:

שאלה מאד פשוטה.

דנה יובל:

אוקי. אז יש תשובה פשוטה. כשאנחנו מקבלים מבנה לבדיקה אנחנו צריכים להסתמך על איזשהו חומר. כאן לא היה שום חומר. פנינו לעורך הבקשה וביקשנו במינימום תיעוד צילומי, צלם את חזיתות המבנה, את הפנים של המבנה. אם יש לך איזשהו רקע היסטורי אדריכלי. עכשיו, למה ביקשנו את זה? גם אם תכנית האב היא בהכנה ועדיין לא אושרה סטטוטורית. מבחינתנו זה מדיניות מנחה, וברגע שאנחנו רואים את המבנה הזה מסומן בתוך אזור שהוא אזור היסטורי עוד מהראשונים, זה אפילו לא 67', כמו שויצמן ..., אנחנו חייבים להתייחס אליו.

אלישע פלג:

אבל עד עכשיו לא אמרת לי מה מיוחד.

דנה יובל:

אם הייתי,

יוחנן ויצמן:

היא עוד לא יודעת.

אלישע פלג:

מה מיוחד בבניין? אה, את עוד לא יודעת?

דנה יובל:

אני לא יודעת.

אלישע פלג:

הבנתי.

מרים פלדמן:

למחלקת השימור אין אפשרות לאפשר הריסת מבנה קיים לפני שהוא הוכח כי אינו בעל ערך שימורי. זה מה ש...

אלישע פלג:

טוב, חשבתי שלפי החומר שהגישו למחלקה,

דנה יובל:

לא הגישו.

יוחנן ויצמן:

לא הגישו, זה הבעיה.

דנה יובל:

לא הגישו. לא הגישו, ואנחנו אפילו לא,

אלישע פלג:

אז למה אנחנו מביאים את זה לוועדה אם אין,

יוחנן ויצמן:

כי זה תב"ע,

אלישע פלג:

בוא נדחה את זה בעוד חודשיים עד שיביאו את החומר.

יוחנן ויצמן:

או, יופי. ... זה מה שדיברנו קודם בעל פה, לפני ההקלטה. הבן אדם פתח תיק במבא"ת, עבר תנאי סף, תוך 60 יום הוועדה המחוזית חייבת לדון בו, להחליט אם לאשר או לדחות. ולכן לפני שהוועדה המחוזית תדון הוועדה המקומית תדון.

אלישע פלג:

אוקי, אפשר לבקש מהוועדה המחוזית לדחות. עשינו את זה הרבה פעמים.

יוחנן ויצמן:

נכון, וזה דרך אגב,

אלישע פלג:

המון פעמים, לא הרבה.

יוחנן ויצמן:

אם אתה קורא לא לדחות את הדיון פה, ההמלצה היא אם אני מבין נכון, לדחות את התכנית.

מרים פלדמן:

לדחות את התכנית, כן.

יוחנן ויצמן:

אנחנו מבקשים מהוועדה המקומית שימליצו לוועדה המחוזית לדחות את התכנית.

אלישע פלג:

למה? למה?

יוחנן ויצמן:

למה? כי אנחנו לא יודעים לבדוק אותה. ההצעה שלי הייתה בבוקר, אלישע פלג:

אז מה? זה עונש?

(מדברים ביחד)

אלישע פלג:

אבל זה לא החלטה לגופו של עניין, זה לא החלטה עניינית.

יוחנן ויצמן:

איך אתה יכול לאשר דבר אם אתה לא,

אלישע פלג:

לא יכול. אתה צודק.

יוחנן ויצמן:

נכון, אז אתה דוחה את זה.

אלישע פלג:

בסדר, אבל למה לדחות?

יוחנן ויצמן:

יתכבד הבן אדם, יפתח מספר מבא"ת חדש,

אלישע פלג:

מה, אבל בוא נהיה מעשיים.

יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

בוא נבקש לדחות את הדיון במחוזית,

יוחנן ויצמן:

לא, זה לא יעזור. הם לא יכולים לדחות.

אלישע פלג:

יכולים.

יוחנן ויצמן:

הם לא יכולים.

אלישע פלג:

למה?

יוחנן ויצמן:

הם יכולים אם האדריכל בא ומבקש,

אלישע פלג:

כן.

יוחנן ויצמן:

הם יכולים. הם חייבים ...

אלישע פלג:

אז תגיד לו, אם אתה לא תבקש לדחות, אנחנו,

יוחנן ויצמן:

זה מה שאנחנו,

אלישע פלג:

נמליץ לדחות.

יוחנן ויצמן:

בדיוק זה מה שאנחנו עושים.

אלישע פלג:

אם אתה לא תדחה,

יוחנן ויצמן:

נכון, אז בדיוק זה מה שאנחנו עושים.

אלישע פלג:

לא תבקש דחיית הדיון, אנחנו נדחה את התכנית.

יוחנן ויצמן:

זה בדיוק מה שאנחנו עושים הרגע.

אלישע פלג:

אז בוא נכניס אותו, יאללה. נגיד לו את זה, בדיוק דקה.

מרים פלדמן:

את האמת שפה יש ...

יוחנן ויצמן:

כן.

מרים פלדמן:

זאת אומרת, אם יתגלה,

אלישע פלג:

הנה, אפילו אני אומר לך, אתם יודעים מה? אני מוותר לכם על ההתעסקות ההיסטורית בבנין וכל השאר והשכונה והסביבה. בוא נכניס אותו, נסביר לו את זה כמו שהסברת לנו, יוחנן ויצמן:

הבקשה ששלחתי לכם במייל,

אלישע פלג:

ונתקדם הלאה. יאללה, חבר'ה, חבל על הזמן.

יוחנן ויצמן:

אלישע, זה לא ילך.

אלישע פלג:

לא יהיה דיון ...

יוחנן ויצמן:

אלישע, ... ותתן לי. אני לא מפריע לך בוועדות שלך, אל תפריע לי בוועדות שלי.

אלישע פלג:

זה לא ... . אולי אתה לא מבין על מה אני מדבר.

יוחנן ויצמן:

בסדר, גם אתה לא מבין לפעמים על מה אני מדבר, ... מדבר שטויות.

אלישע פלג:

לא, חס ושלום. אני אמרתי על דברי הבל שלי.

יוחנן ויצמן:

בסדר.

אלישע פלג:

... שלי.

יוחנן ויצמן:

בבקשה שלי, בניסוח של כל הארבע החלטות הקרובות הייתה, דוברת לא מזוהה:

אחת אישרנו.

יוחנן ויצמן:

אחת אישרנו? סליחה. בכל אופן, התכניות שהומלצו לדחייה, הבקשה או הרעיון איך לעשות את זה, גם זה יהיה נוח יותר למחלקת התכנון, זה לא לרשום שאנחנו ממליצים לדחות אלא אנחנו ממליצים לאשר בתנאים האלו והאלו. עכשיו, כולנו יודעים שלפעמים המלצה לאשר בתנאים זה כמו לדחות, כי התנאים הם, הוא לא ירצה לעמוד בהם.

דינה שטרית:

ולמה, כאילו, מה הפחד מהמילה הזאת דחייה? לפעמים, יוחנן ויצמן:

לא, כי זה לא ממשיך הלאה. זה מגיע לוועדה המקומית וזה מגיע לוועדה המחוזית ואתה אומר לדחות, והם לא רוצים לדחות לפעמים, אז הם מקבלים החלטה בלי להטמיע את מה שאנחנו רוצים.

דינה שטרית:

ולפעמים כשכותבים אישור בתנאים הם גם לא תמיד ...

יוחנן ויצמן:

היא לא כל כך,

אלישע פלג:

אני יכול לדבר?

יוחנן ויצמן:

דקה, דקה, אחרי האדריכלית פלדמן אתה.

מרים פלדמן:

לא, אבל דווקא פה אני רואה פירוט מאד מאד מאסיבי, יוחנן ויצמן:

כן, אז רק לשנות את הכותרת. זה מה שהתכוונתי לומר.

אלישע פלג:

וואי, איפה אתה שם את האצבע? לא, לא, שורה מתחת לכותרת.

מרים פלדמן:

אבל יש פה בעיה.

אלישע פלג:

מתחת לזה.

יוחנן ויצמן:

בסדר, כן.

אלישע פלג:

וזאת עד שישלים המבקש, לא, אבל לפי מה שכתוב כאן, כאילו אתה אומר אם הוא ישלים אז נאשר.

דוברת לא מזוהה:

לא, לא,

יוחנן ויצמן:

אם הוא ישלים אז נבדוק.

אלישע פלג:

אז נבדוק?

יוחנן ויצמן:

אם הוא ישלים, מתחילים לבדוק.

אלישע פלג:

וזאת,

יוחנן ויצמן:

היא, האדריכלית דנה יובל כרגע מגששת באפלה. היא לא יודעת מה להגיד לנו, ...

אלישע פלג:

אז בוא נכתוב את מה שאמרת, אז שיהיה כתוב כאן.

מרים פלדמן:

אבל למה ...?

אלישע פלג:

מאחר והוא לא,

יוחנן ויצמן:

מה?

מרים פלדמן:

אנחנו, עד שלא יהיו כמה פעמים ...

אלישע פלג:

אבל יוחנן, אתה נימקת כל כך טוב בעל פה, הרבה יותר טוב ממה שכתוב כאן. חבל. יש הקלטה. שמאחר והוא לא הציג בפני מחלקת השימור, יוחנן ויצמן:

ברור.

אלישע פלג:

תצלומים או כל אמצעי אחר שבו ניתן לבדוק מה בדיוק הבניין הזה, כן? אז אנחנו בשלב זה דוחים את הדיון. זה הכל. אמרת את זה. אנחנו לא ממליצים לדחות את התכנית.

יוחנן ויצמן:

אני הייתי מציע אולי,

אלישע פלג:

אנחנו ממליצים לדחות את הדיון.

יוחנן ויצמן:

אנחנו לא יכולים,

אלישע פלג:

ומעבירים את זה ללא המלצה.

מיכה רובינשטיין:

רגע, אתה יכול להגיד,

אלישע פלג:

ממליצים, ...

יוחנן ויצמן:

... זה לא כדאי לנו.

מיכה רובינשטיין:

אתה יכול להגיד ממליצים לדחות את התכנית, ולחלופין לקיים דיון נוסף לאחר שימציא את כל הדברים.

אלישע פלג:

נכון. נכון.

יוחנן ויצמן:

כן, אבל מה יקרה בסוף? הוועדה המקומית תדון והוועדה המחוזית תדון, מיכה רובינשטיין:

אז יהיה להם את מה שכתבת.

יוחנן ויצמן:

אני רוצה לשתול להם, אני רוצה שהאדריכלית פלדמן תשב עם הרפרנטיות שלה, אחרי זה יהיה להם כבר כאילו שטאנץ, ...

אלישע פלג:

אז אולי הבחור ייכנס ויציג לנו פה תמונות ..?

יוחנן ויצמן:

יכול להיות ש-, אני לא מדבר נקודתית. דיברתי על כל התיקים. אני מסכים עם מה שאמרת.

אלישע פלג:

זה מוקלט? מוקלט שהוא אומר שהוא מסכים עם כל מה שאמרתי?

יוחנן ויצמן:

בסדר.

דובר לא מזוהה:

הלאה.

דנה יובל:

האם אנחנו לא רוצים קודם כל שעורכי הבקשה ישתפו פעולה? זאת אומרת, זה בסדר לדלג עלינו תמיד, ואז, זה בסדר לבוא לקראתם ותדע שאם, אבל זה מאד מפורט פה. הוא קיבל, אנחנו לא חייבים לתת חוות דעת לתב"ע לפני, הייתי יכולה להביא את זה ישר לוועדת שימור. נתנו לו את זה עשרה ימים קודם, וכתבנו לו את המינימום שאנחנו מבקשים, ואם יהיה ערך שימורי אז הנה, אלישע פלג:

אולי הוא ייכנס ויציג לנו?

דנה יובל:

למה זה צריך להגיע לוועדה,

יוחנן ויצמן:

אבל חבל שזה לא עבר ...,

דנה יובל:

ללא תיאום קודם?

אלישע פלג:

למה הוא לא הביא לך את זה קודם?

דנה יובל:

כן, תיאום קודם.

אלישע פלג:

בקיצור, אז אנחנו עכשיו עברנו ...

יוחנן ויצמן:

אנחנו כאן עובדים במקומם, סליחה שאני אומר.

אלישע פלג:

מה, מה, אני ... במקום מה?

יוחנן ויצמן:

אנחנו עובדים במקומם. הוועדה היא אמורה לבחון דבר ולהמליץ, ולא שאני, אלישע פלג:

הבנתי, וגם את צודקת וגם אתה צודק,

יוחנן ויצמן:

ולא שאני ואתה נתחיל לבחון עם העיניים הלא מקצועיות שלנו.

אלישע פלג:

בסדר, אז אני אומר רק, בואו ההמלצה שלנו תהיה שמאחר והוא לא המציא לנו את הזה אנחנו לא יכולים לתת שום המלצה בעניין הזה. שהם יהיו מטומטמים וידונו על דבר שהוא לא, את ההסברים שלהם.

יוחנן ויצמן:

...

דנה יובל:

כן, אבל וועדת שימור צריכה לצאת עם המלצה. מה תהיה ההמלצה?

אלישע פלג:

שלנו?

דנה יובל:

שלכם. אם אתה אומר, אנחנו לא יכולים לדון,

אלישע פלג:

מאחר והוא לא המציא למחלקת השימור מסמכים או נתונים או תצלומים כלשהם שקשורים לבניין, אנחנו לא יכולים להחליט אם כן יש מקום לעשות שימור או אם אין מקום לעשות שימור, ולכן אנחנו מעבירים את זה ללא המלצה. זה הכל.

יוחנן ויצמן:

אנחנו ממליצים לא לאשר בטרם,

אלישע פלג:

אנחנו לא מאשרים, מעבירים ללא המלצה.

יוחנן ויצמן:

מעבירים ללא המלצה אז הם ידונו בלעדינו.

אלישע פלג:

הם ידונו בלעדינו.

יוחנן ויצמן:

לא, אבל אני רוצה שיהיה המלצה שלנו.

אלישע פלג:

שהם יהיו הטמבלים, לא אנחנו.

דנה יובל:

לא, אבל אז,

אלישע פלג:

מה הם יודעים יותר מאיתנו?

יוחנן ויצמן:

אבל התפקיד שלנו להמליץ. אז אנחנו מתפרקים מהסמכויות שלנו.

אלישע פלג:

אתה לא מתפרק מהסמכויות שלך,

יוחנן ויצמן:

התפקיד שלנו הוא אחד,

אלישע פלג:

התפקיד שלנו זה לא לחתוך לו את הצוואר.

יוחנן ויצמן:

לא, זה להמליץ לוועדה המקומית מה לעשות.

אלישע פלג:

להמליץ לה לדחות את זה גם כן,

דנה יובל:

ואם הוא עוקף את,

יוחנן ויצמן:

מה?

אלישע פלג:

אנחנו ממליצים להם, אבל זה, אמרתי את זה במסגרת ההמלצה, ממליצים גם להם לדחות את הזה, כי הוא לא סיפק לנו חומרים.

תמר קאופמן: :

אבל הם לא תמיד משתפים פעולה איתנו.

אלישע פלג:

מה הם?

תמר קאופמן: :

הם לא תמיד משתפים פעולה.

אלישע פלג:

אה, תקשיב, תקשיב, הם לא תמיד משתפים, אומרת תמר קאופמן:, יוחנן ויצמן:

נכון, הבנתי. הבנתי.

אלישע פלג:

וזה בעיה מאד, זה הבעיה של כל השימור.

יוחנן ויצמן:

בהמשך למה שאלישע אמר, בוא נהיה ריאליים. את שלושת האחרים אני לא מכיר, אבל פה מדובר על אדריכל טוב. זאת אומרת, למה הוא לא, דוברת לא מזוהה:

מה זה אדריכל טוב?

אלישע פלג:

בוא נשמע אותו. בוא נשמע אותו. הוא מחכה חצי שעה.

דוברת לא מזוהה:

הם בחוץ?

אלישע פלג:

כן.

דנה יובל:

כי זה היה כל כך,

דוברת לא מזוהה:

יאללה.

דנה יובל:

כל כך מינימום מתבקש,

יוחנן ויצמן:

יאללה, אז בוא נכניס אותם.

אלישע פלג:

הוא לפני תשע הגיע.

יוחנן ויצמן:

... זאת אומרת, הוא לא איזה ילד קטן,

דנה יובל:

אז למה, הוא התבקש כל כך מינימום, מה זה לשלוח צילום של החזיתות של המבנה,

תמר קאופמן: :

מה זה מוזר. בסדר, אבל בוא נראה אם הוא יגיד את האמת. כאילו, יוחנן ויצמן:

בסדר. בוא נכניס.

אלישע פלג:

כן, אבל דנה, את יותר מדי כאילו פרפקציוניסטית כזאתי. תהיי גמישה יותר, תהיי קלילה. אז הוא לא בסדר, יאללה, בוא ... אותו.

דנה יובל:

על מה להיות?

אלישע פלג:

מה? שהוא לא היה בסדר, שהוא לא סיפק לך את הנתונים. בשביל שנוכל לדון בבקשה שלו. זה הבעיה המרכזית הרי.

דוברת לא מזוהה:

נכון.

אלישע פלג:

זה הכל. אז את תקועה על העמדה, שאת צודקת, את צודקת, אבל בוא נהיה טיפה גמישים, לא נהיה צודקים. ... את צודקת מאה אחוז.

דוברת לא מזוהה:

אני לא יודעת אם זה ...

אלישע פלג:

שומעים אותך נורא, גם עם המסכה. אנחנו כולנו אחרי שתי זריקות, אחרי שני קונצרטים, אחרי, דוברת לא מזוהה:

סליחה, מה שמך?

חסן עבר:

אני שמי חסן עבד אל כאדר, אני אדריכל.

דוברת לא מזוהה:

איך, שוב?

חסן עבר:

חסן עבד אל כאדר.

דנה יובל:

שם המבקש שמואל דוידסון.

חסן עבר:

כן, כן, זה שותף שלי.

דוברת לא מזוהה:

אדריכל הוא אמר?

דנה יובל:

כן, אדריכל.

יוחנן ויצמן:

מאה אחוז. אנחנו איתך.

חסן עבר:

חבל שהזמנתם אותנו ביום חמישי, אנחנו ידענו על זה ביום חמישי. אנחנו ביקשנו דחייה לדיון, יוחנן ויצמן:

כן.

חסן עבר:

אתם לא הסכמתם. אנחנו התחלנו רק השבוע בשביל להתכונן. בכל מקרה אנחנו עשינו מצגת תמונות ואנחנו נשמח לשתף, אלישע פלג:

רק ביום חמישי ואיפה ... לוועדה?

חסן עבר:

רק ביום חמישי, וטלפנתי אליהם ואמרתי להם, בוא נעשה, נדחה את זה, ולא הסכימו. ...

דנה יובל:

חסן, סליחה. אתה קיבלת את ההנחיות של המחלקה בתאריך, כי אתה אומר, רק הודיעו לך את זה. בהנחיות, יוחנן ויצמן:

19.5.

דנה יובל:

שהתקבלו ב-19.5,

חסן עבר:

איך קיבלתי?

דנה יובל:

במייל.

דינה שטרית:

במייל.

יוחנן ויצמן:

אני לא קיבלתי.

דנה יובל:

לא אתה, קיבל שמואל דוידסון,

חסן עבר:

כן, אבל אנחנו זה מייל אחד, יחיד. לא קיבלנו. אם היינו מקבלים היינו מתייחסים לזה. אני רק ביום חמישי, ושמוליק דיבר איתכם ביום חמישי, לא יודע עם מי דיבר.

דנה יובל:

זה לאותו מייל נשלח.

חסן עבר:

כן, ...,

דנה יובל:

אוקי, אז ההנחיות האלה נשלחו לשמואל דוידסון ב-19.5 באותו מייל שאתה טוען שקיבלת ביום חמישי. בהנחיות האלה כתוב מה מבקשת המחלקה ושאם אתם לא תמציאו את החומר, היא תעלה לדחייה. זה כתוב בהנחיות, בדיוק באותו, חסן עבר:

אני אומר לך, אנחנו לא קיבלנו.

דנה יובל:

אוקי.

חסן עבר:

זה מה שאני יודע.

דנה יובל:

בסדר.

חסן עבר:

אנחנו, בכל מקרה, אני עשיתי מצגת, הבאתי תמונות אתמול, עבדתי, הלכתי, צילמתי, אבל אומרים למה אין איפה לשים, אבל אני הדפסתי את זה, יוחנן ויצמן:

תשלח את זה במייל אולי, איך, מה הדרך לעשות את זה? לשלוח את זה לך?

דינה שטרית:

אמרתי לו לשלוח את זה במייל.

חסן עבר:

אז תעבירי, את יכולה לתת, הנה, יש לי את זה מודפס, אבל נעביר את זה במייל בשניה אחת. יש לי תמונות, יש לי הכל, אלישע פלג:

אתה מסוגל גם להעביר וגם לענות למה שאני רוצה לשאול אותך?

חסן עבר:

בטח.

יוחנן ויצמן:

תן לי שניה, ...

אלישע פלג:

מה מיוחד, כן.

יוחנן ויצמן:

האדריכל חסן, תן לי שניה את המצגת.

חסן עבר:

בבקשה.

אלישע פלג:

מה אתה מבקש בעצם מהוועדה? להרוס את הבניין?

חסן עבר:

זה לא, בכלל זה לא בניין, זה צריפים, זה מעברות בנייה, זה בנייה בלתי חוקית. זה שמה קופת חולים לרופא ...

אלישע פלג:

שני בניינים ראיתי, אחד עומד ככה ואחד עומד ככה. יש אחד טיפה יותר גבוה, בניין אפור כזה, חסן עבר:

זה כולו אחד מעל השני.

אלישע פלג:

אה.

חסן עבר:

נכנסים ...

אלישע פלג:

לא, יש שמה שני מבנים, ראיתי. אחד ככה ואחד ככה. הכביש פה, לפי מה ... אפשר להחזיר את התצ"א? אפשר להחזיר בבקשה את התצ"א? תגיד לי מה זה הבניין. כי אני ראיתי שם שני בניינים. גם שלחו לנו את זה, שאלתי, חסן עבר:

אני אשלח לך תמונות ...

אלישע פלג:

בסדר. תודה רבה.

חסן עבר:

הנה, לאן להעביר אותה? יש לי כבר.

אלישע פלג:

הנה, תגביהי, את יכולה להגביה את זה? יופי, תודה.

יוחנן ויצמן:

האדריכל חסן, יש לך עוד תמונות חוץ מאלה?

אלישע פלג:

תוכל את זה גם להגדיל?

חסן עבר:

יש מלא תמונות, אני יכול,

יוחנן ויצמן:

יש מלא תמונות?

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

זה גם טוב. זה טוב. הנה, זה מה שאמרת שני בניינים. אתה רואה שם בבניין שתי קומות עם חלונות, שלוש חלונות?

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

מצד שמאל כמו שאמרתי, עם גג אפור,

חסן עבר:

נכון.

אלישע פלג:

זה הצריף שלך.

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

לאיזה בניין אתה מתכוון, רק לשמאלי?

חסן עבר:

לא, לכל הבניינים.

אלישע פלג:

לשניהם?

חסן עבר:

לשניהם.

אלישע פלג:

לשניהם?

חסן עבר:

זה חלקה של 1.400 דונם.

אלישע פלג:

הבניין הזה נראה חדש לגמרי, הימני.

חסן עבר:

כן,

אלישע פלג:

מתי בנו אותו? תלך לשם.

דוברת לא מזוהה:

לא, אני חושבת,

חסן עבר:

אני לא יודע מתי, אבל זה עבירות בנייה הכל. אתה מדבר על זה?

אלישע פלג:

זה עבירות בנייה. עזוב. זה הצריף.

חסן עבר:

זה?

אלישע פלג:

זה.

חסן עבר:

זה לא קשור אלינו, זה שכן.

אלישע פלג:

אז שאלתי אותך לפני שנייה.

חסן עבר:

אה, זה בהיתר בנייה,

אלישע פלג:

זה לא קשור לבקשה.

חסן עבר:

לא, זה בניין של היתר בנייה,

אלישע פלג:

אז רק בניין אחד.

דובר לא מזוהה:

בניין אחד.

אלישע פלג:

נו, זה הכל. זה מה שאני הבנתי.

דובר לא מזוהה:

זה בהיתר?

אלישע פלג:

אז מה, מה יש בבנין הזה שרוצים, שבכלל זה בא לשימור?

חסן עבר:

אני לא ידעתי למה אתם מזמינים אותנו. זה פעם ראשונה זה ככה, אלישע פלג:

יוחנן, אל תזלזל באינטליגנציה שלי, ואל תתן לי הרגשה שאני מדבר שטויות.

יוחנן ויצמן:

אתה לא מדבר שטויות,

אלישע פלג:

מה בבנין ... הבנייה הטורקית הזאת?

יוחנן ויצמן:

יכול להיות שהכל בסדר,

אלישע פלג:

מתי עשו את כל התוספות, מה זה משמש היום?

דנה יובל:

לא,

חסן עבר:

זה קופת חולים.

אלישע פלג:

קופת חולים?

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

ומתי, ממתי?

חסן עבר:

זה לפני 15 שנה.

אלישע פלג:

ולפני 15 שנה מה זה היה?

חסן עבר:

זה היה גר, אני לא יודע, אבל שאלתי את הדוקטור, אמר לי, זה היה גרים אנשים.

אלישע פלג:

גרים אנשים?

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

ואחרי שעשו את זה לקופת חולים, בנו את כל הקופת חולים בלי היתר?

חסן עבר:

בלי היתר.

אלישע פלג:

זאת אומרת שינו לגמרי את זה ממגורים לקופת חולים.

חסן עבר:

כן.

אלישע פלג:

איזה סעיף היסטורי יש בזה?

תמר קאופמן: :

השאלה אם,

אלישע פלג:

איזה היסטוריה? תמר קאופמן:, באמת.

תמר קאופמן: :

רגע. השאלה, המבנה מגורים ההיסטורי שהיה, האם משהו נשאר ממנו או שהרסו אותו לגמרי?

חסן עבר:

אין שמה,

תמר קאופמן: :

כי בתמונות, ...

יוחנן ויצמן:

לא, ההיסטוריה זה 1944.

חסן עבר:

אני הייתי שמה,

תמר קאופמן: :

נו, בסדר,

חסן עבר:

אני הייתי שמה, נכנסתי בפנים.

תמר קאופמן: :

כן.

חסן עבר:

הכל חדש. אין קורות. אנחנו, אם יש קורות, אנחנו כמו תמיד, אנחנו נשמח לשמור איזה קיר, לקחת, להעתיק לחזית, אין לנו בעיה. אנחנו עושים תמיד את זה.

אלישע פלג:

...

חסן עבר:

יש לי מלא פרויקטים שעשיתי ...

דינה שטרית:

תשלח לזה.

חסן עבר:

שניה, אני אעשה ... אז אנחנו, אם אתם רואים איזה קיר, איזה, אנחנו נשמח לשמור את זה. אין לנו שום בעיה.

אלישע פלג:

הייתי הורס את זה בלי קשר להיתר שלכם. בנייה בלתי חוקית, צריך להרוס אותה.

חסן עבר:

ואנחנו עושים שתי קומות, קומת מסחר, שתי קומות קופת חולים גדולות, ומעל זה המגורים.

אלישע פלג:

לא יודע מה הדיון. אני אומר לכם, 40 דקות על כלום. יש כל כך הרבה מבנים בעיר שיש להם תכניות, את יודעת, שצריך באמת לדון בהם, ממש, בתים לשימור, בתים לשימור מחמיר, בתים בשכונות לשימור. אתמול דרך אגב הייתה כתבה, ביום שישי, בטלוויזיה, על אוהל משה.

תמר קאופמן: :

אה.

אלישע פלג:

וואו, איזה כתבה, בערוץ 11, מדהימה, על הסרט הזה שעושים, מלכת היופי של ירושלים, אז מצלמים את זה שם. איזה שכונה. איזה יופי. תבקשו את זה. ממש תבקשו. יש שמה דברים מדהימים של שימור.

תמר קאופמן: :

כן?

אלישע פלג:

כן. היה כתבה בערוץ 11, בערך בתשע ומשהו, על אהל משה. מהו, ... הכל.

חסן עבר:

העברתי.

אלישע פלג:

שמעת על הספר? בטח שמעת, "מלכת היופי של ירושלים".

דוברת לא מזוהה:

כן.

אלישע פלג:

עכשיו עושים סרט. אז הם הלכו, הסתובבו עם השחקנים שמה בשכונה המדהימה. מי שראו את זה, תאמיני לי, עשה כבוד לירושלים הכתבה.

דובר לא מזוהה:

... אם הייתם שולחים להם את התמונות האלו לפני חודש, חסן עבר:

אני רק רוצה את התאריך של המייל,

אלישע פלג:

תגיד בקול מה שאתה אומר.

יוחנן ויצמן:

19.5,

חסן עבר:

אני מוכן לבדוק עם זה עכשיו, 19.5,

אלישע פלג:

אתה יושב פה על פי חוק, תדע לך את זה. ...?

מיכה רובינשטיין:

מיכה, מיכה.

אלישע פלג:

מיכה, אתה יושב על פי חוק, אתה לא עושה, ... אז הוא צריך להשתולל כמו, יוחנן ויצמן:

את יכולה לעשות לו, ... יש לך את המייל שלו? את יכולה להיכנס פה מהעירוני? ... את המייל שלך, או שתעשי העבר, דנה יובל:

אני יכולה להעביר שוב, אין בעיה, יש לי את הטופס, אני יכולה להעביר.

יוחנן ויצמן:

לא, אבל שהוא יראה את התאריך, ...

דינה שטרית:

זה התקבל, דקה, ...

מיכה רובינשטיין:

...

אלישע פלג:

אולי לא ביקשו ממנו את זה לפני כן.

מיכה רובינשטיין:

כשביקשו.

אלישע פלג:

הוא אומר, לא קיבל את המייל.

חסן עבר:

תמונות כאלה, בניין כאלה, למה אני לא אשלח לכם את התמונות האלה? מה יש בבנין הזה?

אלישע פלג:

מה אתה יודע, מה היה בו, אבל זה לא משנה מה היה ב-44', אדוני היושב ראש.

דינה שטרית:

זה עלה. אתה רוצה להציג?

אלישע פלג:

רק שמאז, מ-44' הוא עבר הרבה תהליכים.

תמר קאופמן: :

לא, אבל השאלה היא אם נשאר משהו,

יוחנן ויצמן:

השאלה היא אם נשאר משהו ...

אלישע פלג:

אה, אולי נשאר משהו?

תמר קאופמן: :

אולי נשאר משהו, זאת השאלה היחידה.

אלישע פלג:

מה, מעקה? אין לכם קומה נוספת.

תמר קאופמן: :

לא. קירות, משהו,

אלישע פלג:

איזה קירות? זה הכל, בנייה חדשה מלפני 15 שנה.

חסן עבר:

אנחנו מדברים בניין הזה, חלקה 70. יש לי פה בניין 18 קומות מאושר, למטה, עכשיו מקבלים את ההיתר שלו. ויש פה הבניינים האלה ש..., זה כבר כל הבניינים האלה, זה 6, 8 קומות. זה הבניין שלנו בכלל, כל הצריפים האלה.

אלישע פלג:

אתה, אתה, אנחנו לא רואים.

יוחנן ויצמן:

אתה יכול להראות לנו צילומים, יש לך צילומי חזית ברורים יותר?

חסן עבר:

בטח.

יוחנן ויצמן:

לא אכפת לי אפילו אם יש לך תמונות, אז תראה את זה ב-, חסן עבר:

יש לי, הנה, הנה,

יוחנן ויצמן:

שלום. הצטרף אלינו הרב גורא.

אלישע פלג:

בוא, בוא, שב לידי. שב פה, שב פה, שב פה. פה. אתה רוצה לשבת ליד הרב יוחנן, אני אזוז? הנה, אני אזוז. בוא, תשב.

משה גורא:

לא, זה בסדר.

אלישע פלג:

תשב, אולי יש לכם דברי קודש להחליף. אולי יש לכם מה להחליף בשפת הקודש, אני יודע? בוא, שב לידו, שב לידו. לך שב לידו.

יוחנן ויצמן:

כן, חסן, אנחנו איתך.

חסן עבר:

זה בעיקר התמונות, באמת זה תמונות לא,

יוחנן ויצמן:

תנסה להראות לנו תמונות של החזית לדרך שועפט.

חסן עבר:

החזית הראשית?

תמר קאופמן: :

כן.

יוחנן ויצמן:

כן, הראשית.

דובר לא מזוהה:

רגע, סליחה, שם,

יוחנן ויצמן:

הרב גורא.

דובר לא מזוהה:

הרב גורא?

אלישע פלג:

הרב משה גורא.

משה גורא:

ג' ו' ר' א'.

אלישע פלג:

חבר הנהלה ומועצת העירייה וחבר וועדה.

חסן עבר:

זה החזית. זה החזית.

יוחנן ויצמן:

תנסה, תמונות תקריב, שנראה ...

אלישע פלג:

... סביב איזה בניין, רק שניה, אני רוצה להכניס אותו לתמונה, יוחנן ויצמן:

בוא, תעשה את זה רק שלא יצא בתמליל, תתרחק יותר טיפה, שאנחנו נראה איפה אנחנו אוחזים.

אלישע פלג:

למה?

יוחנן ויצמן:

לא, כי אתה מסביר לנו מה שאתה מסביר לו. זה בסדר.

אלישע פלג:

אני מסביר לו שיש פה בניין שלפני 15 שנה, הוא נבנה בשנות הארבעים נגיד, כן? בשכונת בית חנינא שועפט, ובמשך השנים גרו שמה בצריף איזה משפחה. לפני 15 שנה באו קופת חולים, שיפצה אותו לחלוטין, עשתה שמה בנייה בלתי חוקית. עכשיו רוצים להרוס את הבניין ולבנות בתב"ע בניין מגורים. עכשיו תראה את פאר היצירה שרוצים לשמר, ואתה תראה שזה בכלל בניין מלפני 15 שנה שכולו בחריגות בנייה ושאין שמה שום היסטוריה ושום שימור. זהו, סיימתי. שני משפטים. ולכן אני מציע לאשר את הבקשה להריסה ולהמליץ למחוזית. נגמר הדיון מבחינתי. יאללה, תמשיכו.

יוחנן ויצמן:

בסדר. כעת בוא נמשיך את הדיון.

חסן עבר:

זה לא קשור אלינו,

יוחנן ויצמן:

לא, מה שקשור אליכם. את החזית, אני עדיין לא,

חסן עבר:

רק זה החזית.

יוחנן ויצמן:

אני מודה, אני חייב להודות שאני לא ראיתי שום תמונה נורמלית של החזית עד הרגע.

חסן עבר:

זה לא,

אלישע פלג:

לא רואים כלום.

יוחנן ויצמן:

קשה לזהות מזה.

חסן עבר:

לא רואים כלום.

יוחנן ויצמן:

תמונת תקריב, לא מאחורי פסי רכבת ולא,

חסן עבר:

תראה, אנחנו, כמו שאמרתי לכם בהתחלה, אני לא עשיתי, אלישע פלג:

אבל הוא ביקש ממך דבר מסוים. עזוב, אתה הולך, אין לך אף תמונה של החזית.

יוחנן ויצמן:

עזוב את הפנים, אל תראה את הפנים.

אלישע פלג:

הרי זה הבעיה המרכזית שלנו, שאנחנו לא יודעים על מה מדברים. אתה מבין? לא משנה מי אשם.

יוחנן ויצמן:

כן, אבל יש פה בעיה. הוא לא קיבל הוראות, הוא לא קרא את ההוראות וממילא לא יכלו לריב, חסן עבר:

אני אשמח,

יוחנן ויצמן:

הפינג פונג לא עבד פה.

חסן עבר:

כן, אני אשמח לעשות את זה, אם אתם נותנים לנו זמן לוועדה הבאה, אני אעשה את העבודה כמו שצריך. מה שאתם רוצים.

אלישע פלג:

אבל הבעיה, אמר היושב ראש לפני שנכנסת, שהזמן קצר וצריך להמליץ למחוזית, אחרת עוברים 60 יום, יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

והם ידונו בזה בלי המלצה שלנו. אתה יכול לפנות לוועדה המחוזית לדחות את הדיון שם?

חסן עבר:

זה לא בעיה.

אלישע פלג:

זה לא בעיה, גם אני אמרתי שזה לא בעיה. עשינו את זה לא הרבה פעמים, המון פעמים.

חסן עבר:

בטח.

יוחנן ויצמן:

אז בואו נעשה כזה דבר, בואו,

חסן עבר:

ממילא הם מעבירים את זה ליועצת שימור שלהם, לענת אוסטר.

יוחנן ויצמן:

זה לא משנה.

תמר קאופמן: :

לא, היא כבר לא. מישהי התחלפה.

יוחנן ויצמן:

היא כבר עזבה אותם, יש חדשה.

חסן עבר:

התחלפה?

יוחנן ויצמן:

יש ענת חדשה, אני כבר לא זוכר מה השם משפחה שלה.

תמר קאופמן: :

כן.

אלישע פלג:

אז רגע, למה אנחנו ממשיכים? אז אתה רוצה לפנות לוועדה? אתה ממליץ, אדוני היושב ראש?

יוחנן ויצמן:

אפשר מבחינתך?

דנה יובל:

אפשר מבחינתי מה?

יוחנן ויצמן:

הוא ישלח לך מספר תמונות,

דנה יובל:

זה בסדר גמור.

תמר קאופמן: :

זה בסדר גמור, כן. עדיף גם,

יוחנן ויצמן:

בוא נעשה כזה דבר, תשלח מספר תמונות,

תמר קאופמן: :

בפנים, תמונות של הפנים ...

יוחנן ויצמן:

נשתדל לדיון הבא אפילו לא לזמן אותך ונוכל, תנסה לקבל איתה החלטה מגובשת. על פניו, אם הבנין באמת את רואה בו, הרי אנחנו רוצים לבנות שמה. אם את לא רואה שמה ערכים מיוחדים בחזית הראשית אז, חסן עבר:

אני אשלח לך תמונות ברורות בהמשך השבוע הזה,

יוחנן ויצמן:

בסדר.

חסן עבר:

למייל שלך, ותיקחו החלטה.

תמר קאופמן: :

בסדר גמור.

דנה יובל:

בסדר גמור.

אלישע פלג:

בפנים אני מבין אין מה לזה, כי ראינו שבפנים הרסו את הכל, יוחנן ויצמן:

אז החלטה להוריד מסדר יום לצורך תיאום. בסדר? התיק הבא.

חסן עבר:

זהו?

אלישע פלג:

תודה רבה.

דנה יובל:

תודה רבה.

חסן עבר:

תודה רבה לכם, תודה.

דנה יובל:

תודה.

חסן עבר:

ביי.

דנה יובל:

אוקי, הנה דוגמה מעולה לתיק,

יוחנן ויצמן:

כן, התיק הבא.

דנה יובל:

זה דוגמה מעולה לתיק שהיה צריך להיות נידון בוועדה הקודמת, יוחנן ויצמן:

כן.

דנה יובל:

עם אותו סעיף של דחייה כי לא ידענו כלום. עורך הבקשה הביא מאז תיק תיעוד ומבחינתנו אנחנו מאשרים את זה כי אין דרך ...

יוחנן ויצמן:

הריסה.

דנה יובל:

כן.

יוחנן ויצמן:

מצוין.

אלישע פלג:

הלאה.

דנה יובל:

אז אם אתה רוצה להסתכל,

יוחנן ויצמן:

הוא רוצה להופיע? לא להופיע?

דינה שטרית:

כן, הוא עכשיו ב-ZOOM. אפשר ...?

יוחנן ויצמן:

תביא את זה למועצה לשימור, מיכה.

אלישע פלג:

אני רוצה להגיד לך רק, דנה, נכון?

דנה יובל:

דנה, כן.

אלישע פלג:

אני רוצה להגיד לך, אני כבר שנה וחצי מדבר על מקרים שבהם אתם מחליטים לבד במחלקה אצלכם בלי להביא לשימור, וכאילו אני עד היום לא הבנתי מה כן כאילו מגיע לשימור. זה למשל תיק שלא היה צריך להגיע לשימור. יכולת לתת את ההמלצה הזאת, תאמיני לי, יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

לא, אני לא רוצה להגיד שום דבר, אני לא רוצה להגיד כלום.

דנה יובל:

אז אני גם רוצה להגיד לך,

אלישע פלג:

בסוגריים אני אומר את זה. אבל אני עד היום לא מבין מתי אתם יכולים בעצם לא להביא לנו את זה ומתי אתם חייבים להביא לנו.

יוחנן ויצמן:

הם לא חייבים, הם מחליטים שיקול דעת,

אלישע פלג:

מה לא חייבים? אז מה אנחנו, פוסטרים?

מיכה רובינשטיין:

... אני אשלח לך את הקריטריונים שכתבנו.

יוחנן ויצמן:

הצטרף אלינו?

דינה שטרית:

מרכוס אדלקופ.

יוחנן ויצמן:

מי?

דינה שטרית:

מרכוס אדלקופ. זה של התיק השני,

יוחנן ויצמן:

של התיק הזה או התיק הבא?

דינה שטרית:

של התיק עכשיו של תשע וחצי.

אלישע פלג:

הלאה, הלאה, בוא נרוץ.

דינה שטרית:

מרכוס, אתה שומע?

יוחנן ויצמן:

... חמש דקות הוא יכול לגמור, כן, אדוני האדריכל, אנחנו איתך. האדריכל מרכוס? האדריכל מרכוס, שומע?

מרכוס אדלקופ:

אתם שומעים אותי?

דנה יובל:

כן, שומעים טוב.

מרכוס אדלקופ:

אני לא שומע אתכם. שניה.

אלישע פלג:

למה הוא ב-ZOOM?

יוחנן ויצמן:

יותר נוח.

אלישע פלג:

לא, למה הוא ב-ZOOM?

דנה יובל:

הוא ביקש, זה מה שהוא רצה.

יוחנן ויצמן:

יותר נוח, התנאים של החדר פה לא, מי שמוכן לעשות לנו ZOOM היום, בכיף.

מרכוס אדלקופ:

... בבקשה.

יוחנן ויצמן:

אנחנו שומעים אותך. תפתח שניה, תפתח אולי את הזהו של תמר קאופמן:, את המחשב שלה, יכול להיות ש-, תראה אם שומעים.

דוברת לא מזוהה:

אל תדאג, הוא מעביר את זה,

מרכוס אדלקופ:

אוקי, עכשיו כן.

יוחנן ויצמן:

יופי.

מרכוס אדלקופ:

אוקי, אני יכול לשתף?

יוחנן ויצמן:

הוא יכול לשתף?

דינה שטרית:

כן, כן.

יוחנן ויצמן:

כן.

דנה יובל:

דינה, את יכולה לשאול אותו אם הוא כן קיבל את המייל של, דינה שטרית:

כן, ...

דנה יובל:

כן? אוקי. אז מוזר לי שהוא רוצה להציג את זה.

דינה שטרית:

את הזימון והכל הוא קיבל, ואת ההנחיות לא.

יוחנן ויצמן:

לא משנה, הוא רוצה להציג,

תמר קאופמן: :

לא, יש כאלה שבאים ... ורוצים. בסדר.

יוחנן ויצמן:

... בסדר, זה עבודה, הוא אדריכל, הוא עבד. הוא רוצה להציג.

מרכוס אדלקופ:

... ואנחנו עושים תוך כדי ההכנה לתיק כמעט קרוב לשמונה אולי קצת יותר שלבי בנייה. המבנה המקורי זה המבנה, אלישע פלג:

אפשר להגביה טיפה, אדוני הטכנאי?

מרכוס אדלקופ:

... בתחילת שנות החמישים, אולי שנות השישים, ב... הראשון של שנת 44' לא מופיע מבנה, וגם במפה של ... מ-46' גם לא מופיע שום מבנה במגרש.

אלישע פלג:

סליחה, תקשיב, אדוני, לי קוראים אלישע, אני חבר בוועדה, אני בקושי שומע אותך.

מרכוס אדלקופ:

...

אלישע פלג:

סליחה, אני רוצה, אני רוצה, אני מבקש ממך, אני מבקש ממך רק להתרכז ולהסביר לנו האם לטענתך יש איזשהו אלמנט של שימור, מכיוון שאם אני זוכר, ממה שקראתי בסדר יום, מחלקת השימור של העירייה חושבת שייתכן ויש בחזיתות של המבנה ערכים שמורים.

דנה יובל:

לא, אנחנו אישרנו את זה להריסה.

אלישע פלג:

לא, איזה סעיף אתם, 3? לא?

דוברת לא מזוהה:

2, 2.

דנה יובל:

2, 2.

אלישע פלג:

2?

דנה יובל:

כן.

אלישע פלג:

2 אמרנו שהורסים.

מיכה רובינשטיין:

כן, זה זה, זה הוא.

דנה יובל:

נכון.

אלישע פלג:

אז בשביל מה צריך אותו?

יוחנן ויצמן:

אלישע, זה לא ילך,

אלישע פלג:

יאללה, אני לא מבין.

יוחנן ויצמן:

אלישע, אני מתחנן אליך, תן לי לנהל את הוועדה הזאת, בסדר?

אלישע פלג:

בבקשה. אבל אני חשבתי שאתם בשלוש כבר, שתיים גמרנו.

יוחנן ויצמן:

אלישע, אני לא מפריע לך בוועדות שלך ברמה הזאתי. תן לי, אני רוצה להבין את התיק הזה. בסדר? אני מאשר להריסה, אני רוצה להבין.

אלישע פלג:

את האמת, אתה צודק. אני מצטער. אתה צודק. הייתי בטוח שאנחנו כבר בשלוש. אוקי, סליחה.

יוחנן ויצמן:

הוא מדבר או ש-?

מרכוס אדלקופ:

אני יכול להראות לכם, ... מה שאני מציג עכשיו זה השלב השני של הבנייה, שזה חזיתות, יחסית פשוטה עם משקוף אבן, זה לא, אין ...

תמר קאופמן: :

הוא קרא את ההנחיות?

מרכוס אדלקופ:

במבנה, לא בחוץ ולא בפנים.

תמר קאופמן: :

אולי נשאל אותו?

מרכוס אדלקופ:

להערכתי, המבנה אין לו ערכים,

(מדברים ביחד)

תמר קאופמן: :

מרכוס,

מרכוס אדלקופ:

כן?

תמר קאופמן: :

מרכוס, סליחה, אתה קראת את ההמלצות שלנו?

מרכוס אדלקופ:

מה?

תמר קאופמן: :

קראת את ההמלצות שלנו? הוא קרא? אוקי. אתה יודע שאנחנו ממליצים להרוס את זה.

מרכוס אדלקופ:

אני לא שומע.

תמר קאופמן: :

אנחנו ממליצים להרוס את זה, אתה יודע. אוקי. טוב, אז תמשיך, רק אם אפשר לקצר.

דנה יובל:

... שאני התפלאתי שאותו מייל כשדינה שלחה הוא קיבל ואותו מייל כשאני שלחתי הוא לא קיבל. אבל גם התקשרתי. מאשר, מיכה?

מיכה רובינשטיין:

אני מאשר. אין שמה שום אלמנט אדריכלי או שימורי. רק העצים אולי.

אלישע פלג:

עזוב את העצים, מה אכפת לך? ציפי רון איננה אז אתה מתחיל לבלבל על עצים?

מיכה רובינשטיין:

אני הקול של ציפי, אני הקול של ציפי.

אלישע פלג:

אתה אל תבלבל את המוח.

דנה יובל:

אתה ראית מה כתוב שם? ראית מה כתוב בסוף ההמלצה? תסתכל.

מיכה רובינשטיין:

מה, שלך?

דנה יובל:

שלי. תסתכל. של האישור. תסתכל בסוף.

אלישע פלג:

אני אומר לך את זה כבן של אדריכל ..., אל תפתח. אבא שלי היה אדריכל ...

מיכה רובינשטיין:

דיברנו על זה. גם אבא שלי מכיר אותך, אתה למדת עם ...

אלישע פלג:

איפה?

מיכה רובינשטיין:

בפרדס חנה.

אלישע פלג:

...?

מיכה רובינשטיין:

...

אלישע פלג:

מי זה אבא שלך?

מיכה רובינשטיין:

אבא שלי זה צביקה רובינשטיין, ... חיים רובינשטיין זה אח שלו שלמד ..., מנח"י, מרכוס אדלקופ:

...

דוברת לא מזוהה:

מישהו מקשיב לו?

דוברת לא מזוהה:

לא.

אלישע פלג:

הוא היה ראש מנח"י?

מיכה רובינשטיין:

חיים רובינשטיין.

אלישע פלג:

לא, לא חיים רובינשטיין ...

מיכה רובינשטיין:

אבל,

אלישע פלג:

היה פה אחד אחר ראש מנח"י, ...

מרכוס אדלקופ:

...

יוחנן ויצמן:

את שומעת אותו? יש לך דרך אם את שומעת?

דוברת לא מזוהה:

זה מוקלט, נכון?

יוחנן ויצמן:

זה מוקלט?

דוברת לא מזוהה:

אני מקווה. שמעון,

יוחנן ויצמן:

יתמללו את מה שהוא אמר?

דוברת לא מזוהה:

שמעון, זה מוקלט, נכון?

דובר לא מזוהה:

כן.

דוברת לא מזוהה:

בסדר.

יוחנן ויצמן:

בסדר גמור. הוא שומע אותנו?

מרכוס אדלקופ:

אני לא שומע.

יוחנן ויצמן:

יש בעיה, יש בעיה, אנחנו יודעים שהוא לא שומע.

מרכוס אדלקופ:

עכשיו כן, עכשיו כן.

דובר לא מזוהה:

עכשיו הוא שומע.

יוחנן ויצמן:

עכשיו אתה שומע? אז תמשיך.

מרכוס אדלקופ:

אני שומע, אני שומע, זהו.

דובר לא מזוהה:

זהו.

יוחנן ויצמן:

זהו, בסדר.

תמר קאופמן: :

למה להמשיך?

יוחנן ויצמן:

בסדר, אז תודה רבה לך, האדריכל מרכוס. אנחנו ניכנס לדיון פנימי. רק אתה בטח ראית את ההמלצה שבגדול היא לקבל את התכנית.

מרכוס אדלקופ:

בסדר גמור.

יוחנן ויצמן:

מצוין, שלום. יאללה, תיק הבא.

דנה יובל:

התיק הבא זה התיק ש-

יוחנן ויצמן:

ג'בל מוכבר?

דנה יובל:

כן. זה תיק ש-,

יוחנן ויצמן:

... איפה,

דנה יובל:

מה?

יוחנן ויצמן:

איפה המיקום?

דנה יובל:

בג'בל מוכבר.

דוברת לא מזוהה:

בג'בל מוכבר.

יוחנן ויצמן:

ב-?

דנה יובל:

אל היל סמטה 1.

יוחנן ויצמן:

כן, כן, זה אני מבין, זה גלעין הכפר, ...

דנה יובל:

לא ,לא, זה לא מסומן לשימור, אבל בתכנון עיר הם כתבו בתיאור התכנית שלהם, ונועה הפנתה את התכנית הזאת, יוחנן ויצמן:

כן?

דנה יובל:

שהמבנה מתואר כמבנה בעל חזיתות עם ערכים שימוריים. אז פנינו לעורך הבקשה, גם כן עם, יוחנן ויצמן:

כן, עם אותה בקשה.

דנה יובל:

הבקשה המינימלית,

יוחנן ויצמן:

...

תמר קאופמן: :

ולא קיבלנו שום דבר.

דנה יובל:

ולא קיבלנו מענה.

יוחנן ויצמן:

הוא כעת איתנו?

דנה יובל:

אני לא יודעת. דינה?

דינה שטרית:

מה?

דנה יובל:

הבן אדם רוצה להשתתף בדיון או?

תמר קאופמן: :

מספר 3, הגיע?

דינה שטרית:

כן, אני חושבת שהוא ב-ZOOM, דקה.

יוחנן ויצמן:

יש תמונות, משהו?

דנה יובל:

אין לי כלום, לא.

יוחנן ויצמן:

אין לך כלום.

אלישע פלג:

אני מבין ..., שמעתי, שאלת אותה אם יש לה תמונות, אמרה לך כלום. ברור.

דנה יובל:

היא מסתכלת במבטים אלכסוניים.

אלישע פלג:

אתה יודע למה אין לה תמונות? כי זה כלום.

יוחנן ויצמן:

אבל גם כלום אנחנו צריכים לראות.

דנה יובל:

אז אם זה כלום אז זה גם היה מייתר את כל העבודה שלי. אני לא נהנית לעשות עבודה לשווא. יכול להיות שזה היה פטור וזה היה מגיע לוועדה, יוחנן ויצמן:

זה מה שהיה במקרים אחרים.

דנה יובל:

וזה שהוועדה נותנת, אם הבן אדם יכול לשבת פה ולהציג לוועדה, באותה מידה הוא היה יכול להציג לנו.

יוחנן ויצמן:

נכון, ברור.

תמר קאופמן: :

הוא היה צריך לשלוח לך. אז את אומרת שהוא עשה את העבודה.

יוחנן ויצמן:

איך קוראים לאדריכל?

אלישע פלג:

תדעי לך רק שבתכנון ובנייה,

דנה יובל:

לאדריכל הזה קוראים שאקיר,

אלישע פלג:

יש לנו פי עשר או פי 15 תיקים ממה שיש פה, ונדיר כל התקלות האלה. באמת אני אומר, דינה שטרית:

אתה שומע אותנו ב-ZOOM?

אלישע פלג:

מצד שני, ... אם צריך לדחות אנחנו לא דוחים.

אלישע פלג:

מה?

אלישע פלג:

שם אם הוא ייאלץ לדחות,

אלישע פלג:

למה? לא מתווכחים? מה?

יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

אה, כן.

יוחנן ויצמן:

האדריכל שאקיר, אנחנו איתך. אבל שאלה מקדימה. אתה שומע אותנו? תסמן עם היד. כן. שאלה, קיבלת הנחיות ב-23.5. קראת אותם?

אלישע פלג:

איזה סעיף עכשיו? 3?

דוברת לא מזוהה:

כן, כן.

יוחנן ויצמן:

הוועדה המחוזית שכרו את מינהל מוסררה.

תמר קאופמן: :

בשביל הזו?

יוחנן ויצמן:

לא, בשביל וועדה. בשביל וועדה נורמלית.

תמר קאופמן: :

והיה בסדר? מקום גדול שם?

יוחנן ויצמן:

עוד לא, עוד יומיים.

תמר קאופמן: :

אה, עוד יומיים. יש גם אולם בבנין מספר 2, שהארלי היה כאן למטה.

יוחנן ויצמן:

נכון. גם יש אולם בבנין 4 גם כן.

אלישע פלג:

יש לנו היום, יום רביעי אנחנו יושבים שם.

יוחנן ויצמן:

לא, יום רביעי בבניין מוסררה.

אלישע פלג:

אה, יום רביעי בבניין מוסררה. אבל יש משהו, יש לי איזה וועדה שיושבת בהארלי.

יוחנן ויצמן:

שיושבת בהארלי?

אלישע פלג:

יש איזה וועדה גם בהארלי.

תמר קאופמן: :

כן? אמרו לי ...

אלישע פלג:

אולם מצוין. כמעט כמו אולם 2?

תמר קאופמן: :

כן?

יוחנן ויצמן:

מה שהמזכירות הייתה צריכה לעשות, לקחת אותם, לשים אותם ...

אלישע פלג:

אני הייתי בדירקטוריון של מוריה, מוריה היו שם קודם. אולם ענק.

יוחנן ויצמן:

הם עובדים קשה,

תמר קאופמן: :

כן?

יוחנן ויצמן:

הם עובדים פה בתת תנאים.

תמר קאופמן: :

נכון.

אלישע פלג:

זאת אומרת, לא ענק שהולכים לאיבוד, אלא ממש אולם מצוין.

תמר קאופמן: :

אז אסנת,

אלישע פלג:

נכנסים לבנין ימינה עד הסוף, ימינה.

תמר קאופמן: :

כן. בפעם הבאה, אם עדיין זה לא יהיה למעלה, אז נבקש לשבת בהארלי.

דני ליבמן:

אלישע, דיברת על הספר "מלכת היופי של ירושלים", שעושים סרט.

אלישע פלג:

כן.

דני ליבמן:

קראתי את הספר, שלחתי לסופרת תיקון.

אלישע פלג:

אה, על ה-,

דני ליבמן:

...

אלישע פלג:

על הבנייה?

דני ליבמן:

לא, לא. שלחתי לה תיקון. היא מספרת שם על איזה מישהו ששומע את הרדיו על כל מיני אירועים, בין היתר על תליית שלושת הסרג'נטים ... נתניה.

אלישע פלג:

נכון, יש בסרט, אחד המוטיבים שהולך לאורך כל הסרט זה היחסים המורכבים שהיו בתוך שכונת אהל משה, שהיו כמעט כולם לח"י ואצ"ל.

דני ליבמן:

כן. אז מה התיקון ששלחתי לה? שלא נתלו שלושה סרג'נטים, נתלו שני סרג'נטים.

אלישע פלג:

נכון.

דני ליבמן:

השלושה זה עולי הגרדום שבעקבותיהם חטפו את הסרג'נטים ותלו אותם. אז היא כתבה לי שזה, אלישע פלג:

לא, עולי הגרדום היו,

דני ליבמן:

היו שלושה,

אלישע פלג:

שלושה עולי הגרדום,

דני ליבמן:

וסרג'נטים שניים.

אלישע פלג:

ואני מכיר אחד מהם.

דני ליבמן:

אה, כן?

אלישע פלג:

כן.

דני ליבמן:

אז היא כתבה שלושה סרג'נטים.

אלישע פלג:

אחד משני האלה שחטפו את שני הסרג'נטים,

דני ליבמן:

כן?

אלישע פלג:

אני מכיר. אתה יודע מי זה?

דני ליבמן:

מי שחטף.

אלישע פלג:

כן.

דני ליבמן:

אה, לא.

אלישע פלג:

אבא של ירדנה מלר, מזכירת הכנסת. הוא גר בנתניה.

דני ליבמן:

אה, לא מכיר.

אלישע פלג:

היא רשמה למטה, ...

דינה שטרית:

אתה שומע אותנו, האדריכל?

אדריכל שאקיר:

כן.

דינה שטרית:

יאללה.

אלישע פלג:

אתה מכיר את ירדנה, לא?

דני ליבמן:

לא.

אלישע פלג:

מזכירת הכנסת.

דני ליבמן:

אני לא, אין לי,

אלישע פלג:

לא, יש שם את הדוכן, ליד יו"ר הכנסת.

דינה שטרית:

יוחנן, הוא שומע אותנו.

דני ליבמן:

אה, כן, כן,

אלישע פלג:

ירדנה מלר. היא אומרת את כל,

תמר קאופמן: :

הוא לא שומע. יוחנן, נראה לי שהוא איתנו.

אלישע פלג:

היא גרה איתי שלוש שנים.

יוחנן ויצמן:

האדריכל שאקיר, שומע? אז דבר, אנחנו איתך. השאלה הראשונה הייתה, סליחה, לפני שאתה מדבר, ב-23.5 קיבלת מייל מהמחלקה. קראת אותו? עשית איתו משהו?

אדריכל שאקיר:

כן, עשיתי, וגם הכנתי מצגת של העבירות של הבניין הישן, ...

דוברת לא מזוהה:

הוא קיבל.

אדריכל שאקיר:

בשנת 67' שהיה פה. המצב שלנו פה, מדובר בבניין ... ישן, ...

יוחנן ויצמן:

אז למה לא שלחת את התמונות למחלקה?

אדריכל שאקיר:

שלחתי במייל בבוקר.

דנה יובל:

באיזה בוקר?

תמר קאופמן: :

היום בבוקר?

דנה יובל:

היום בבוקר?

אדריכל שאקיר:

כן.

יוחנן ויצמן:

אבל למה לא מיד, ב-23.5? היום אנחנו כבר בוועדה.

דנה יובל:

אני מרבע לשבע בעבודה, אין.

יוחנן ויצמן:

מה?

דנה יובל:

אני מרבע לשבע בעבודה, אני לא ראיתי את זה.

תמר קאופמן: :

אולי הם שלחו עכשיו, ... גם יכול להיות.

דנה יובל:

עכשיו יכול להיות.

דינה שטרית:

אני במייל ולא קיבלתי.

יוחנן ויצמן:

טוב, תסתכלי, למי יש את המייל שלך. למייל של מי שלחת?

אלישע פלג:

טוב, בוא לא נקים וועדת חקירה לרצח ...

יוחנן ויצמן:

לא, אנחנו רוצים את המייל הזה.

אלישע פלג:

אני רוצה, לי קוראים אלישע, אני חבר בוועדה הנכבדה הזו. אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת פשוטה: יש לך איתך עכשיו חומר לגבי החזיתות של המבנה שיכולות להעיד על אופיו הארכיטקטוני המיוחד של המבנה שאתה מבקש להרוס?

אדריכל שאקיר:

כן.

אלישע פלג:

שאלה פשוטה. יש לך? יש לך?

אדריכל שאקיר:

תמונות, כן, אני הכנתי תמונות, כן.

תמר קאופמן: :

אז אפשר להראות את זה?

אלישע פלג:

נו, אז אתה מוכן להציג אותם בבקשה?

אדריכל שאקיר:

כן.

אלישע פלג:

אז תציג אותם בבקשה.

אדריכל שאקיר:

עכשיו אני עושה שיתוף.

אלישע פלג:

דבר יותר בקול רם בבקשה.

יוחנן ויצמן:

הוא עושה שיתוף.

אלישע פלג:

עושה שיתוף, מצוין. נו, בוא נתקדם. אני כבר יכול להגיד לך מה, שאין בעיות, ... שום דבר שמצריך שימור של הבניין.

יוחנן ויצמן:

מאיפה אתה יודע?

אלישע פלג:

אני קוראים לי אלישע, אני נביא.

מיכה רובינשטיין:

אני גם משתמש בזה. גם מיכה היה נביא.

אלישע פלג:

מי?

מיכה רובינשטיין:

מיכה.

אלישע פלג:

מיכה, נכון.

מיכה רובינשטיין:

אז אני גם אשתמש בזה.

אלישע פלג:

אבל מיכה היה נביא,

מיכה רובינשטיין:

נביא זעם.

אלישע פלג:

נביא זעם, בשורות,

מיכה רובינשטיין:

מישהו צריך לעשות גם את העבודה,

אלישע פלג:

אתה יודע שברומא, מה היו עושים עם מי שהביא את הבשורות האלו.

מיכה רובינשטיין:

...

אלישע פלג:

לא, הקיסר היה הורג אותו מהכידון. נכון?

מיכה רובינשטיין:

אני צריך להיות גם הבן אדם הרע.

אלישע פלג:

או.

יוחנן ויצמן:

תתחיל להגדיל אותם, שנראה.

אלישע פלג:

אבל רק את אלה של החזיתות.

אדריכל שאקיר:

כן.

אלישע פלג:

את זה הוא טוען שהביא בבוקר?

אדריכל שאקיר:

... שלחתי דפים,

אלישע פלג:

לא שומעים אותך ברור.

אדריכל שאקיר:

שימו לב, אנחנו, פה בצילום הזה, המיקום, לא יודע בדיוק צד ימין או שמאל, מדובר פה במקום הזה של החדר ...

תמר קאופמן: :

תגידו לו שהוא לא משתף את המסך הנכון.

דינה שטרית:

אנחנו לא רואים את התמונות.

אלישע פלג:

שיפתח אותם ויריץ אותם אחד אחד.

דינה שטרית:

כן, אנחנו רואים את המסך אבל לא תמונות שלך.

אדריכל שאקיר:

עכשיו רואים?

דינה שטרית:

לא, אתה מצרף פה מסך, אבל אנחנו לא רואים.

אלישע פלג:

אני אומר לכם, סיוט, סיוט. הוועדה הזאת סיוט.

דני ליבמן:

רואים הרבה תמונות קטנות.

אלישע פלג:

סיוט מכל ההיבטים. מההקלטה, מהזה, מה-ZOOM,

דני ליבמן:

לא רואים תמונות גדולות בודדות.

אלישע פלג:

סיוט.

דני ליבמן:

תגדיל את אחת התמונות, אז אולי נראה אותם.

אדריכל שאקיר:

ככה רואים?

גורא:

הוא מנסה להגדיל את עצמו. תגדיל את התמונות.

יוחנן ויצמן:

אנחנו לא רואים את התמונות. תגדיל אותם.

דני ליבמן:

אנחנו רואים הרבה תמונות קטנות ביחד. או. תלחץ על אחד מהם, להגדיל אותה.

דינה שטרית:

נראה לי הוא בשיתוף מסך הלא נכון.

דני ליבמן:

אולי זה השיתוף מסך הלא נכון?

דינה שטרית:

שיפסיק את השיתוף מסך ויעשה חדש.

אדריכל שאקיר:

ככה ברור?

יוחנן ויצמן:

כן, אבל תנסה להגדיל את התמונה.

תמר קאופמן: :

טוב.

יוחנן ויצמן:

תראה לנו עוד תמונות כי קשה לשפוט מפה.

אדריכל שאקיר:

אוקי. אתם רואים עכשיו תמונות?

דינה שטרית:

כן.

יוחנן ויצמן:

האדריכלית דנה,

מרים פלדמן:

דנה, תסתכלי על התמונות.

דנה יובל:

פה אני לא רואה שום דבר. יש,

אדריכל שאקיר:

זה תמונה של הבניין לצד ...

יוחנן ויצמן:

יופי, זה תמונה ראשונה שאנחנו רואים טובה. מה הלאה?

אדריכל שאקיר:

זאתי?

יוחנן ויצמן:

כן. אתה יכול להראות לנו את האגף השמאלי פה, מה שאנחנו רואים כעת?

אדריכל שאקיר:

האגף השמאלי?

יוחנן ויצמן:

את הצד השמאלי.

אלישע פלג:

חבר'ה, זה שירות עצמי פה.

דובר לא מזוהה:

בופה.

אלישע פלג:

בופה.

דובר לא מזוהה:

המלצרים פוטרו.

אלישע פלג:

איפה זה היה ,המילה בופה, שאמרו משהו שהיה גם בטלוויזיה?

דוברת לא מזוהה:

... את החזיתות.

דנה יובל:

איפה החזית הראשית? החזית של אבן טובזה עם קשתות שטוחות של מבנה כפרי. זה לא מה שהוא מראה.

יוחנן ויצמן:

מה?

תמר קאופמן: :

רגע, הוא מחפש.

דנה יובל:

אה, הוא מחפש?

תמר קאופמן: :

הוא צריך להראות עוד חזיתות.

דנה יובל:

אוקי.

אלישע פלג:

חבר'ה, אני נרדם, חבר'ה, אין פה קצב. לפחות אצלי לא נרדמים, נכון?

יוחנן ויצמן:

נכון.

אלישע פלג:

אני נרדם. נו, באמת,

יוחנן ויצמן:

לא, ארבעת התיקים הראשונים,

אלישע פלג:

הייתי גומר אותם בעשר דקות, את כל הארבע. מתי, באיזה שעה אתה הולך? שתים עשרה אתה הולך?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

אז אני אחליף אותך?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

יש תיק מעניין?

שאריק:

... תמונות של הבניין?

דנה יובל:

אבל לא את אלה, עוד.

דוברת לא מזוהה:

דברי בקול רם.

דנה יובל:

יש לך תמונה של החזית שעם אבן טובזה וקשתות שטוחות?

אדריכל שאקיר:

כן.

דנה יובל:

אוקי.

אדריכל שאקיר:

...חלק של הבניין ה...

דנה יובל:

חלק ועוד חלק,

אדריכל שאקיר:

וזה הכל, ...

אלישע פלג:

אני יכול את הסדר יום המקורי, האמיתי? יש למישהו אולי סדר יום מקורי?

דנה יובל:

והכתמית?

דובר לא מזוהה:

פעם הבאה.

אלישע פלג:

שתים עשרה אתה הולך אבל.

יוחנן ויצמן:

מחר ...

תמר קאופמן: :

הוא לא יודע איך לעשות את זה. או שהוא יודע?

דנה יובל:

לא, הוא לא יודע.

אלישע פלג:

רגע, יש דיון באחד לדניאל ...?

יוחנן ויצמן:

כן.

מיכה רובינשטיין:

איציק יבוא. כן.

יוחנן ויצמן:

איציק יבוא, יש דיון. יש דיון, יכול להיות שלא נקבל החלטה, ...

אלישע פלג:

על מה הדיון?

אדריכל שאקיר:

מופיע פה התכנית, איפה החזית של הבנין למעלה,

תמר קאופמן: :

זה?

דנה יובל:

תראי, אם זה רק מה שיש, אני לא הייתי מביאה את זה בכלל לוועדה. אבל בתכנון שנועה שלחה לי יש, יוחנן ויצמן:

אז בוא נבקש מנועה ...

דנה יובל:

אין לי, אין לי,

יוחנן ויצמן:

תבקשי מנועה שתשלח לנו את זה למייל שניה. תפתחי את ה-GIS, דנה יובל:

יש עוד חזיתות שלא צילמת?

אדריכל שאקיר:

לא, ... שתי חזיתות אבן, ... תוספת של בלוק של המבנים.

דנה יובל:

יש שתי חזיתות שהם חזיתות אבן טובזה, והשאר עם הטיח החדש?

אדריכל שאקיר:

נכון.

דנה יובל:

אוקי. צילמת את המבנה מבפנים? יש לך תמונות מבפנים?

אדריכל שאקיר:

כן, יש לי, יש לי,

דנה יובל:

אוקי, אז תרוץ על זה מהר, כן. אוקי. טוב, תודה רבה.

אלישע פלג:

שורה תחתונה, אין כלום. יאללה.

יוחנן ויצמן:

אבל תבין, הם לא משתפים פעולה. יכול להיות שיש להם באמת כאן איזה בעיית תקשורת.

אלישע פלג:

אבל זה ברור. אני רוצה להגיד משהו, אבל ... שזה הולך להקלטה.

דוברת לא מזוהה:

אז אחר כך.

תמר קאופמן: :

רגע, הוא עדיין איתנו. זהו, אנחנו רוצים,

אלישע פלג:

...

תמר קאופמן: :

אתה רוצה לומר עוד משהו לפני שאנחנו מסיימים?

אלישע פלג:

כל המוסיף גורע.

אדריכל שאקיר:

לא, רק שיש בבניין הזה שתי חזיתות ש... ואת זה הצילום ... של הבניין, זה החלק ... במבנה הזה, 67' לא, שהוא, אין לו שום ...

דנה יובל:

בסדר, תודה רבה. אתה יכול לצאת מה-ZOOM. אתה שומע?

אדריכל שאקיר:

כן.

דנה יובל:

אוקי, תודה.

תמר קאופמן: :

אוקי.

יוחנן ויצמן:

מה אתם אומרים? אין שום הוראות שימור ושום דבר.

דוברת לא מזוהה:

לא.

יוחנן ויצמן:

אנחנו מאשרים את הריסת המבנה, תכתבי את זה,

תמר קאופמן: :

אנחנו ראינו את הדבר החדש? לא.

דנה יובל:

זה תוספות טיח, נשארו שם שתי חזיתות היסטוריות,

תמר קאופמן: :

לא, לא, לא, את המבנה החדש שהוא רוצה.

דנה יובל:

זה לא בתחום האחריות שלנו.

אלישע פלג:

עזבו, לא היה גם כלום לפני זה בבניין. נו, באמת.

יוחנן ויצמן:

ההחלטה היא, הוועדה מאשרת את הריסת המבנה.

תמר קאופמן: :

דווקא יש איזשהו פרופסור מהטכניון,

אלישע פלג:

... שני ילדים, הורסים חדר,

תמר קאופמן: :

אבל אחרי זה, בסדר, אבל אתה יודע,

יוחנן ויצמן:

החיים יותר חזקים מכל דבר.

תמר קאופמן: :

יש איזה פרופסור בטכניון שהוא דווקא מאד שומר על המורשת הערבית בישראל, יוחנן ויצמן:

עוברים לתיק הבא?

תמר קאופמן: :

לא זוכרת את השם שלו כרגע, מאד מאד ידוע, אבל,

אלישע פלג:

הם מאד מקפידים על מה שקשור לאסלאם. לא מקפידים על,

תמר קאופמן: :

לא, לא, גם,

אלישע פלג:

זו דעתי.

תמר קאופמן: :

הוא דווקא מאד חזק בשימור. הרוב זה נכון, הרוב לא מקפידים.

אלישע פלג:

מסגדים,

תמר קאופמן: :

אבל יבוא יום והם יצטערו על זה, מן הסתם. בסדר, אבל אנחנו בתור, טוב, בואו לא ניכנס לנושא.

יוחנן ויצמן:

התיק הבא,

אלישע פלג:

... אנחנו לא נהיה שם בכלל.

דנה יובל:

את יכולה את המצגת?

דינה שטרית:

אז מה ההחלטה פה?

יוחנן ויצמן:

מאשרים את ההריסה, כן.

דוברת לא מזוהה:

אז אולי נציג את זה קודם.

דוברת לא מזוהה:

אף אחד לא נתן לי תשובה חד משמעית,

אלישע פלג:

מה עכשיו, סעיף 4?

יוחנן ויצמן:

סעיף 4.

אלישע פלג:

יאללה.

דנה יובל:

אולי זה כן יעזור אם אתה בתחילת דיון, מכל המבקשים האלה תנחה שלפני שמגיעים לוועדה נא להתייחס להנחיות מחלקת השימור, כי יכול להיות שזה ייתר את הוועדה, יוחנן ויצמן:

זה סוג האדריכלים שלא תראי ...

דנה יובל:

הנה, אבל גם על הקודם אתה אמרת, שמואל דוידסון, אלישע פלג:

להמלצות, לא להנחיות.

יוחנן ויצמן:

דוידסון הוא אדריכל טוב, הוא מוכר ועובד איתנו, דנה יובל:

זה לא תיק ראשון של ...

תמר קאופמן: :

דנה, את שומעת?

דנה יובל:

לא, היא דיברה בשקט פתאום, אני לא שומעת.

יוחנן ויצמן:

תראי לה את התמונה.

דנה יובל:

יש לי את התמונה.

יוחנן ויצמן:

כן.

דנה יובל:

רגע, זה שלו?

יוחנן ויצמן:

זה של הקודם, זה של הקודם.

דנה יובל:

טוב, אז הוא הראה את שתי החזיתות האלה, אבל אז הוא הראה, שאת מסווגת את המבנה, זה תוספות טיח.

יוחנן ויצמן:

כן.

מרים פלדמן:

כן.

דנה יובל:

אז בסדר, אז בגלל כזה דבר לא הייתי מבקשת,

מרים פלדמן:

בדיוק. לא, זה המסקנה.

יוחנן ויצמן:

לא היינו ... עם התיק הזה בכלל.

דנה יובל:

אוקי. זה ראס אל עמוד,

מרים פלדמן:

אז ה-GIS יכול לעזור לכם מאד,

דנה יובל:

לא הצלחתי לסווג בהדמיות 2020.

מרים פלדמן:

באמת?

דנה יובל:

כן.

מרים פלדמן:

למה?

דנה יובל:

כי ראיתי רק את שתי החזיתות ההיסטוריות, ואז את מסובבת, זה אי אפשר. אי אפשר לראות. תנסי. גם אתם.

יוחנן ויצמן:

אנחנו מנסים הרגע. בינתיים את צודקת.

דנה יובל:

אוקי. אוקי, אז זה ראס אל עמוד, אבל למה אתם עוד תקועים על זה?

תמר קאופמן: :

מה, החלטנו, בוא נתקדם.

יוחנן ויצמן:

כן, ...

דנה יובל:

טוב, אוקי. אנחנו בראס אל עמוד, אפשר לעבור.

יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

אני מבקש הצבעה.

דנה יובל:

אוקי. המבנה הזה בראס אל עמוד נמצא בין מרקם גרעין הכפר שהוא לשימור לבין מתחם בית אברהם, אלישע פלג:

מה זה בית אברהם?

דנה יובל:

אתה רואה כאן,

אלישע פלג:

לא, קראתי את הסדר יום. מה זה אבל בית אברהם?

יוחנן ויצמן:

תנסי אולי להקטין את המפה שנבין איפה אנחנו.

אלישע פלג:

אנחנו יודעים איפה אנחנו.

דנה יובל:

אני לא הוצאתי את כרטיס השימור של בית אברהם,

אלישע פלג:

את לא יודעת אבל מה זה?

דנה יובל:

אני לא זוכרת.

אלישע פלג:

לא, כי את אומרת, בגלל שהוא לידו, אז אולי גם בו יש משהו. אבל אנחנו לא יודעים מה זה בית אברהם.

דנה יובל:

אני מראה סקירה היסטורית ואדריכלית של איפה זה ממוקם, שתדעו.

יוחנן ויצמן:

זה הכלים שיש לה.

אלישע פלג:

אני יכול לנחש מה זה בית אברהם. אולי זה הבית שממנו אברהם יצא עם יצחק לעקוד אותו על הר המוריה.

יוחנן ויצמן:

לא, זה היה בבאר שבע.

(צוחקים)

יוחנן ויצמן:

בתור איש באר שבע לשעבר היית אמור לדעת את זה.

אלישע פלג:

שמה, הם יצאו מבאר שבע? וואלה. עם החמור?

דובר לא מזוהה:

... חברון.

אלישע פלג:

הנער ואני נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם.

יוחנן ויצמן:

חברון, לא באר שבע.

דנה יובל:

בית אברהם זה מתחם שלם, אוקי. עכשיו, בעצם זה ממוקם בין המתחם של בית אברהם לבין גרעין הכפר. את יכולה להזיז תמונה?

אלישע פלג:

בבאר שבע יש באר אברהם. אתה יודע את זה?

דנה יובל:

והמבנה הזה זה המבנה שאתם רואים כאן,

יוחנן ויצמן:

כן, זה המבנה הזה.

דנה יובל:

המבנה הזה שיש לו גדר שנראית היסטורית. המבנה כולו נראה כמו בית ערבי כפרי טיפוסי שיש סביבו, אלישע פלג:

מה זה גדר היסטורית? לא הבנתי. ישנה.

דנה יובל:

ישנה.

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

אז עזבו אותנו מההיסטוריה, זה סתם מבלבל.

דנה יובל:

אוקי, עם צמחייה עבותה מסביב ועצים,

יוחנן ויצמן:

אם אני מבין נכון,

אלישע פלג:

בנין היסטורי זה למשל הרצל, ... פה בממילא, אז הבניין הוא באמת סתם בניין, יוחנן ויצמן:

היה בו אירוע היסטורי.

אלישע פלג:

.. היסטורי כי הרצל ישן שם. אבל פה,

יוחנן ויצמן:

אם אני מבין נכון,

אלישע פלג:

פה ישנו חמור ותרנגולות ישנו פה, את מי זה מעניין?

יוחנן ויצמן:

אם אני מבין נכון, אז כל מקום שרשום 'מוזיאון עתיקות' היית משנה את זה ל'מוזיאון אלטע זאכען'?

אלישע פלג:

עוד פעם?

יוחנן ויצמן:

אם אני מבין אותך נכון, אז כל מקום שרשום 'מוזיאון עתיקות' היית משנה את זה ל'מוזיאון אלטע זאכען'?

(צוחקים)

אלישע פלג:

אפשרי.

דנה יובל:

אוקי.

אלישע פלג:

דרך אגב, אפשר להכניס ... פעם שוועדת השימור תעשה סיור במלון, במוזיאון רוקפלר?

יוחנן ויצמן:

כן.

תמר קאופמן: :

בטח.

יוחנן ויצמן:

בוא הנה,

אלישע פלג:

אני הייתי נורא מבקש.

יוחנן ויצמן:

לא, הם הבטיחו ...

אלישע פלג:

אני לא הייתי שם בחיים. ניסיתי כמה פעמים,

תמר קאופמן: :

למה לא, אין בעיה,

אלישע פלג:

ניסיתי כמה פעמים להיכנס, לא הצלחתי.

תמר קאופמן: :

... עם רשות העתיקות, אין בעיה. אבל הם עברו משם.

אלישע פלג:

כן? אז אפשר? יכול להיות שיצא לי משהו מהוועדה הזאת, שאני אהיה במוזיאון רוקפלר?

יוחנן ויצמן:

...

אלישע פלג:

אתה היית פעם?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

היית?

יוחנן ויצמן:

כן.

תמר קאופמן: :

... סיור במוזיאון רוקפלר. זה מקום מדהים.

אלישע פלג:

... לא קראת לנו?

יוחנן ויצמן:

לא, לפני הרבה שנים.

אלישע פלג:

היית גם למטה ...?

יוחנן ויצמן:

רבותיי, אני לא יכול שזה יצא בתמליל,

אלישע פלג:

היית במרתפים?

דוברת לא מזוהה:

איך זה נקרא?

תמר קאופמן: :

מוזיאון רוקפלר.

יוחנן ויצמן:

בכל אופן, מה ששמה האשימו אותי שאני מתעסק בשוד עתיקות. אבל אני אספר לך את זה אחרי זה.

אלישע פלג:

אז כן, אפשר לעשות סיור?

תמר קאופמן: :

אנחנו צריכים לארגן את זה. אולי רשות העתיקות לשימור או, מיכה, זה יש לכם קשר עכשיו לשם?

מיכה רובינשטיין:

איציק ממש, אז, הוא לא,

תמר קאופמן: :

מה זה אז?

מיכה רובינשטיין:

קשה לו עם המפגש, אלף כל, רשות העתיקות יוצאים משם,

תמר קאופמן: :

כן, רשות העתיקות יוצאים.

מיכה רובינשטיין:

כן, זה הופך להיות ... . איציק לא רוצה שזה יהיה .., הוא רוצה שזה יהיה מבנה ציבור.

תמר קאופמן: :

כבר מכרו את זה?

מיכה רובינשטיין:

לא יודע בדיוק, יש שם איזה עניין עם הבעלויות, זה של העירייה, זה של רמ"י,

תמר קאופמן: :

טוב.

מיכה רובינשטיין:

.. הוא יבוא לפה, בטח הוא ידבר על זה גם.

תמר קאופמן: :

אבל הם עדיין לא יצאו, נכון?

מיכה רובינשטיין:

עדיין לא. הבנין שלהם עדיין לא גמור, הוא לקראת סיום ...

תמר קאופמן: :

אפשר לבקש אולי לקראת העזיבה שלהם, לסיום.

מיכה רובינשטיין:

גם במרתפים.

תמר קאופמן: :

בכל המקומות שאפשר.

אלישע פלג:

שמעתי שברוקפלר יש מרתפים תת קרקעיים שאף אחד לא נכנס לשם. מה עכשיו?

תמר קאופמן: :

טוב.

דנה יובל:

אוקי, אז אנחנו באותו מבנה בראס אל עמוד שהמחלקה חושבת שיש לו ערכים שימוריים, אבל היות ואנחנו, כמו בתיקים הקודמים, לא יודעים עליו כלום, אלישע פלג:

אז איך אתם יודעים שיש לו ערכים שימוריים?

דנה יובל:

אנחנו רואים.

יוחנן ויצמן:

תסתכל בתמונה.

אלישע פלג:

אין כלום פה.

דנה יובל:

אתה יכול לראות בתמונה, פה אפשר לראות. פה אתה יכול לראות.

אלישע פלג:

בסדר, אני בשנת 72' הייתי בצנחנים וסיירנו בסאר אל כביר ובסאר אל זעיר, זה ליד חאן יונס, עם רשימות של אריק שרון ... וראינו כאלה אלפים. סתם בניינים ישנים של ערבים שאין בהם שום היסטוריה ושום דבר ארכיאולוגי, כולם נראים ככה. עכשיו כשראיתי את התמונה נזכרתי כשהייתי חייל צעיר. אין בזה כלום.

יוחנן ויצמן:

מיכה, אתה יכול לבקש ... שיסתכל בתצ"אות אם ב-48' זה היה?

מיכה רובינשטיין:

זה?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

הגדר בטח לא הייתה.

יוחנן ויצמן:

לא חייב להיות. כשאנחנו אומרים ... החזותי, מה הכוונה? אם זה מה... החזותי אנחנו גם צריכים פה, דנה יובל:

אבל הוא לפי דעתי מבקש ארבע קומות. הוא תואם את התכנית.

יוחנן ויצמן:

הוא תואם,

דנה יובל:

כן.

יוחנן ויצמן:

את התכניות של ה... החזותי?

דנה יובל:

אבל אם הבן אדם במינימום היה משתף פעולה והיינו רואים נגיד שיש ערך שימורי, יכול להיות שהיינו מבקשים לשלב את הבינוי החדש עם הישן.

אלישע פלג:

אבל אין פה כלום.

יוחנן ויצמן:

...

דנה יובל:

והוא עדיין היה מקבל את כל הזכויות, נכון.

אלישע פלג:

אבל אין פה כלום.

דנה יובל:

מאיפה אתה יודע?

יוחנן ויצמן:

למה? ...

אלישע פלג:

אני רואה. מה ... פה?

יוחנן ויצמן:

תראה, בהנחה שהוא בניין חדש,

אלישע פלג:

אמרתי לך, הבניין הזה ראיתי אלפים כאלה כשהייתי בצבא. כלום. בסך הכל ... הבניין החדש. תחשבו שזה יהודים במערב העיר. אני אומר את זה בתיק הרביעי פה על מזרח העיר.

יוחנן ויצמן:

אם זה היה בדרך בית לחם, לא, בוא, אם זה היה בדרך בית לחם היינו מבקשים לשמר את זה, אלישע, שלא יהיה ספקות.

אלישע פלג:

בגלל מה? אז אני אודיע לך שיש ספקות. הלו? מדבר. נו, בסדר, יוחנן ויצמן:

בוא הנה, אפשר להעלות אותם? תראי אם הם מוכנים בכלל.

מיכה רובינשטיין:

הנה, בתזמון מושלם איציק הגיע.

איציק שוואקי:

שלום, בוקר טוב.

אלישע פלג:

בוקר טוב.

איציק שוואקי:

מה השאלה?

יוחנן ויצמן:

השאלה, בניין מסוים, תסתכל לי בתצ"אות אם הוא מ-48'.

איציק שוואקי:

איזה בניין? תגיד לי, אני אראה.

אלישע פלג:

ראס אל עמוד.

דנה יובל:

אתם יכולים להראות לו את המבנה הזה, לאיציק?

אלישע פלג:

חשבתי את החדש.

דנה יובל:

דינה, את יכולה להראות את המבנה הזה לאיציק?

אלישע פלג:

למה, מה השאלה שלך? למה אתה חותר?

דנה יובל:

המבנה הזה, איציק.

איציק שוואקי:

איפה נמצא?

דנה יובל:

בראס אל עמוד, בין בתי אברהם,

יוחנן ויצמן:

תראי לו את המפה, ...

אלישע פלג:

ברור, קצת יותר חדש. לא עבירות. תחפש אותו.

דנה יובל:

אתה רואה? הוא ממוקם, זה התמונה שלו, תעבירי רגע למפה שאני אמקם את איציק. זה בריבוע האדום. משמאל זה בתי אברהם, כן, מימין, איציק שוואקי:

... זה בתים, המספרים זה בתים לשימור או סתם מספרים?

דנה יובל:

לא, זה סתם מספרים.

איציק שוואקי:

סתם מספרים?

דנה יובל:

כן. מימין זה גרעין הכפר, משמאל בתי אברהם. תעבירי עוד תמונה, שהוא עוד פעם יראה איך נראה המבנה הזה ב-GIS. זה המבנה. הם מציעים הריסה, איציק שוואקי:

... לא היה, ... משנות ה-60.

דנה יובל:

שמעתם?

יוחנן ויצמן:

מה לא היה?

איציק שוואקי:

לא היה גם בשנות ה-60.

יוחנן ויצמן:

60.

איציק שוואקי:

גם יכול להיות. יכול להיות.

תמר קאופמן: :

בסדר, ..., אין לנו שום תיק תיעוד,

איציק שוואקי:

תראה,

דנה יובל:

לנו אין, לנו אין,

תמר קאופמן: :

לנו אין תיק תיעוד, מה, אנחנו,

דנה יובל:

איציק, לנו אין,

איציק שוואקי:

אבל תצ"א, יש תצ"א של 48'.

דנה יובל:

אני אסביר לך מה הנושא פה. לנו אין שום תיעוד על המבנה הזה. פנינו אליו עם בקשה מינימלית של תיעוד חזיתות ומבנים, אם יש תצ"א מ-67', אם יש לו מידע היסטורי או אדריכלי, לא קיבלנו מענה, ואנחנו אמרנו לו שאם לא יתקבל מענה נעלה את התכנית לדחייה. הוא מבקש הריסה.

איציק שוואקי:

אני יכול להסתכל אצלי, בתצ"אות שלי אולי הוא היה ב-48', ...

יוחנן ויצמן:

בבקשה.

דנה יובל:

אז זה מה ש-

איציק שוואקי:

אין לי פה כרגע, יש לי במאגר שלי תצ"אות שלי, 67'. אני אבדוק.

יוחנן ויצמן:

בוא נעלה, הצלחת להעלות אותו?

דנה יובל:

דינה, הוא ב-ZOOM?

דינה שטרית:

אני לא יודעת.

תמר קאופמן: :

יוחנן, מה אתה אומר? כאן יש,

יוחנן ויצמן:

אני אומר, בוא ננסה להעלות אותו.

תמר קאופמן: :

בסדר, אבל,

יוחנן ויצמן:

אם זה מבנה מ-48' אני הייתי מבקש לשלב.

תמר קאופמן: :

אבל למה, זה לא, אבל דיברנו על זה ש-,

יוחנן ויצמן:

מה?

תמר קאופמן: :

אתה יודע שקו הגבול של התאריך זה משהו שאנחנו מחליטים אותו, משהו, יוחנן ויצמן:

שרירותי, נכון.

תמר קאופמן: :

הוא שרירותי, הוא סכמתי,

יוחנן ויצמן:

אני לא רוצה להכביד על הערבים יותר מאשר על,

תמר קאופמן: :

אנחנו לא מכבידים, אנחנו לא אומרים להם, בגלל שאתם בניתם בשנת, עד 67' אתם תקבלו פחות זכויות. ההיפך, אתם יכולים להוסיף, אתם יכולים, יוחנן ויצמן:

לא, אבל השימור עולה לי כסף. השימור, בוא נהיה ריאליים,

תמר קאופמן: :

בסדר,

יוחנן ויצמן:

אם אנחנו אומרים לו לשמר, אני בעד לשמר דברים שראוי לשמר, אם החלטנו שראוי לשמר, ונחליט את זה,

תמר קאופמן: :

אז אנחנו צריכים לבחון את זה.

יוחנן ויצמן:

אז אנחנו הולכים ... כמה מיליוני שקלים. בואי נהיה פה שקופים.

תמר קאופמן: :

אבל יוחנן, אנחנו לא,

יוחנן ויצמן:

שחציים יורד מהיטל השבחה. השאלה היא אם צריך את זה או לא צריך את זה.

תמר קאופמן: :

בסדר, אז בוא נחליט לגופו של עניין האם המבנה כאן ראוי לשמור אותו, יוחנן ויצמן:

... ראינו אותו, בסדר, בואו, הוא לא פאר היצירה.

תמר קאופמן: :

אנחנו ראינו רק חזית אבל.

יוחנן ויצמן:

הוא לא, .... נחמד, הוא מתאים לתקופה, בסדר.

מרים פלדמן:

...

יוחנן ויצמן:

לא, בשנת, הוא לפני 48'.

מרים פלדמן:

נכון.

איציק שוואקי:

צריך להביא יין.

יוחנן ויצמן:

אז זה מה ששאלתי.

איציק שוואקי:

ויצמן ,צריך להביא יין, שמעתי שיש פקח ...

יוחנן ויצמן:

כן, כן.

איציק שוואקי:

אז צריך להביא יין.

יוחנן ויצמן:

נכון.

איציק שוואקי:

להגיד מזל טוב.

יוחנן ויצמן:

... בסדר, יתקדמו עוד.

דינה שטרית:

הוא כבר מגיע, הוא במעלית.

יוחנן ויצמן:

מי, ...?

דינה שטרית:

אנחנו מחכים בקומה 4, כן?

דנה יובל:

... מוחמד, הוא אדריכל שמכיר את השימור,

יוחנן ויצמן:

כן.

דנה יובל:

שמגיש הרבה תכניות.

יוחנן ויצמן:

אז בוא נשמע אותו פה. בוא נראה אם הוא יסביר.

איציק שוואקי:

ויצמן, ויצמן, פה דפקו בחוץ.

יוחנן ויצמן:

תלך מסביב, שמאלה, ימינה שלך. יש כיסא בשבילו?

דובר לא מזוהה:

אין כיסאות פה.

יוחנן ויצמן:

אני אביא לו כיסא.

דובר לא מזוהה:

לא, לא, חכה, אני אביא, יש פה בחוץ.

(מדברים ביחד)

תמר קאופמן: :

דני, מה אנחנו עושים עם הצפירה?

דני ליבמן:

עם?

תמר קאופמן: :

הצפירה. יהיה דיון מאד,

דני ליבמן:

... צריכים להמליץ מה שנראה לכם.

יוחנן ויצמן:

בוא שב שם.

דני ליבמן:

רגע, אנחנו מדברים עכשיו על מה, על 3?

יוחנן ויצמן:

4, 4 בסדר יום.

דני ליבמן:

4?

(מדברים ביחד)

דובר לא מזוהה:

מוחמד אבוגנן, אדריכל, ואני עוזר שלו, סלמאן אחסן.

יוחנן ויצמן:

שלום. שאלה ראשונה, לפני שאנחנו מתחילים, האדריכל מוחמד, יש לכם את השמות?

סלמאן אחסן:

סלמאן אחסן.

דובר לא מזוהה:

סלמאן?

סלמאן אחסן:

אחסן. א' ח' ס' ן'.

יוחנן ויצמן:

אני רואה ששלחו לך מייל מהמחלקה לפני שבועיים, שלוש.

מוחמד אבוגנן:

כן.

יוחנן ויצמן:

למה לא הגבת להם? אנחנו מגיעים פה לוועדה, אנחנו צריכים להתחיל את העבודה שהמחלקה הייתה צריכה לעשות קודם, אנחנו עושים את זה כעת בשולחן וחבל. כי אנחנו לא, הוועדה סך הכל פחות מקצועית.

מוחמד אבוגנן:

אני אגיד את האמת,

דוברת לא מזוהה:

רגע, רגע, בוא נשמע.

מוחמד אבוגנן:

הזמינו אותי ואני הגעתי בשעה שלוש ולא מצאתי אף אחד בקומה 6, איציק שוואקי:

שימור לא בקומה 6, שימור נמצא למטה.

מוחמד אבוגנן:

לא, לא, נאמר לי במפורש במייל, המייל עדיין נמצא אצלי, בקומה 6. עליתי למעלה, לא מצאתי,

תמר קאופמן: :

הוא לא מבין.

יוחנן ויצמן:

שעה שלוש?

תמר קאופמן: :

רגע, אבל סליחה שניה, יוחנן שואל האם קיבלת את ההנחיות של מחלקת השימור שנשלחו אליך לפני הוועדה. כן?

מוחמד אבוגנן:

כן. אני קיבלתי, כן, כן,

תמר קאופמן: :

ואנחנו ביקשנו שתמציא לנו תיק תיעוד, צילומים, משהו על המבנה.

מוחמד אבוגנן:

אה, את זה?

תמר קאופמן: :

למה לא שלחת לפני הוועדה?

מוחמד אבוגנן:

אה, לא הבנתי ... אני הכנתי לעצמי באמת, עשיתי מצגת, פה, צילומים מבחוץ, תשריטים, חזיתות, דנה יובל:

אבל סליחה,

מוחמד אבוגנן:

כן.

דנה יובל:

מה לא הבנת? אתה קראת את ההנחיות?

מוחמד אבוגנן:

לא, אני חשבתי להכין את עצמי לפני הוועדה, ולא ל-

דנה יובל:

אבל נכון אני כתבתי שאם אתה לא תגיש את השרטוטים לא יהיה לנו דרך לבדוק את זה ונגיש את זה לדחייה. גם להבא, כי אני יודעת שאתה מגיש לא מעט תכניות. אם תגיש את הדברים קודם יכול להיות שזה לא יגיע לוועדה ככה. אוקי?

מוחמד אבוגנן:

אבל אפשר להציג את זה עכשיו? אוקי. התב"ע השני נמצאת בשכונת ראס אל עמוד, מוצע להרוס את הבית הקיים, בית שנבנה בתחילת שנות ה-60, אוקי? מוצע להרוס אותו ולהקים בניין חדש בן ארבע קומות מעל קומת חנייה ומחסנים.

דנה יובל:

יש לך איזשהו תיעוד היסטורי,

מוחמד אבוגנן:

כן.

דנה יובל:

מפה או איזשהו מידע של,

מוחמד אבוגנן:

כן, אני הכנתי את עצמי. הנה הבית איך שזה קיים בפועל. לא יודע, אני, יוחנן ויצמן:

שאלה, תסלח לי שאני שואל אותך,

מוחמד אבוגנן:

כן.

יוחנן ויצמן:

ממתי הבנייה בכלל?

איציק שוואקי:

60, הוא אומר לך.

מוחמד אבוגנן:

בתחילת שנות ה-60. תחילת שנות ה-60 זה נבנה. יש לי, המצב הנוכחי הקיים בפועל. זה בנייה בקומה אחת, דני ליבמן:

זה התכנית ... לאישור?

מוחמד אבוגנן:

לא, זה התצ"ר הירדני. בגלל זה אני אמרתי שזה נבנה בתחילת שנות ה-60, כיוון שהתצ"ר הזה משנת 95' ולא היה בית, אז נבנה, תחילת שנות 60. מתי זה בדיוק? אני לא יודע.

דני ליבמן:

אולי שנות 50? אולי שנות 40?

מוחמד אבוגנן:

לא, לא. כיוון שהתצ"ר אושר כבר בשת 59'.

דני ליבמן:

אה, והבית לא נמצא?

מוחמד אבוגנן:

לא נמצא. הנה.

דני ליבמן:

הבנתי.

מוחמד אבוגנן:

לא נמצא הבית, אז נבנה בתחילת שנות ה-60. מצב קיים, בניין בן קומה אחת, דירה אחת בשטח של כ-170 מטר, אוקי? יש לי תמונות עם חזיתות וריצוף, תקרות, דנה יובל:

אתה יכול להעביר לפה?

מוחמד אבוגנן:

כן. גג שטוח, גג שטוח, זה מבפנים, מבחוץ, הנה, אני סימנתי עם עיגולים כל חדר איך הריצוף שלו, איך הרצפה שלו.

דנה יובל:

בסדר, תודה רבה.

יוחנן ויצמן:

בסדר, מאה אחוז. חבל, לא היינו מזמינים אותך אם המחלקה הייתה מקבלת את זה קודם. לא שזה כל כך רע פה לראות אותך, אבל, מוחמד אבוגנן:

בסדר גמור, אבל לא הבנתי את זה.

יוחנן ויצמן:

בסדר.

מוחמד אבוגנן:

... אתם רוצים את הסט גם של,

יוחנן ויצמן:

לא, לא, אתה משוחרר לגמרי.

תמר קאופמן: :

למה לא? לא, שנייה,

יוחנן ויצמן:

את רוצה?

תמר קאופמן: :

קודם כל, אנחנו רוצים,

יוחנן ויצמן:

סליחה, כן.

תמר קאופמן: :

את כל החומרים האלה.

יוחנן ויצמן:

את רוצה את כל החומרים?

תמר קאופמן: :

תשאיר את זה, בוודאי. כי זה אחרי זה, אם מישהו, מוחמד אבוגנן:

מסמכי התכנית חתומים גם?

תמר קאופמן: :

אם יש לך, כן.

דובר לא מזוהה:

את התצ"ר גם.

תמר קאופמן: :

לא, את מסמכי התכנית יש לנו, לא? את הדברים האלה אין לי.

מוחמד אבוגנן:

שיהיה לך.

תמר קאופמן: :

כן, זה בסדר? יש לכם את,

מוחמד אבוגנן:

כן, כן, אנחנו יכולים לתת,

תמר קאופמן: :

את העותק מהתצ"ר ההיסטורי, זה זה?

מוחמד אבוגנן:

זה המקורי.

תמר קאופמן: :

אה, המקורי? לא, אז תצלם.

איציק שוואקי:

תצלמי בסמארטפון ואחר כך תשלחי לך במייל.

מוחמד אבוגנן:

אנחנו נשלח לך את זה במייל.

דנה יובל:

את הכל תשלחו גם בקבצים דיגיטליים.

מוחמד אבוגנן:

אוקי, ...

יוחנן ויצמן:

אוקי.

דנה יובל:

לא, אתה לא צריך לשלוח קובץ חי של ההרמוניקה.

מוחמד אבוגנן:

לא, לא, לא, אני מה שאת רוצה, זה לא מפריע לי.

דנה יובל:

לא, אנחנו לא יכולים לקרוא פה אותו כאן.

מוחמד אבוגנן:

גם PDF, גם ..., מה שתגידי,

דנה יובל:

PDF תשלח את הכל.

מוחמד אבוגנן:

מדובר בקטע הזה, לא הקטע.

תמר קאופמן: :

אוקי.

מוחמד אבוגנן:

כאן הבית שלי נמצא.

תמר קאופמן: :

איפה המסמכים?

מוחמד אבוגנן:

לא, רק את זה.

תמר קאופמן: :

רק את זה?

מוחמד אבוגנן:

רק את זה. הקטע הזה,

תמר קאופמן: :

איפה אני רואה שזה 60? איפה אתה רואה?

מוחמד אבוגנן:

59, 59.

תמר קאופמן: :

איפה?

מוחמד אבוגנן:

זה נפתח ב-58',

תמר קאופמן: :

כן.

מוחמד אבוגנן:

ואושר ב-59'.

תמר קאופמן: :

הבנתי.

מוחמד אבוגנן:

הנה, רשום,

דובר לא מזוהה:

בערבית, בערבית.

תמר קאופמן: :

בערבית.

דובר לא מזוהה:

אפשר לעשות תרגום, אתה יודע, אני שם את זה ככה במחשב, יוחנן ויצמן:

כן?

דובר לא מזוהה:

אתה יכול לתרגם. אתה לא יודע? בפלאפון, ...

דובר לא מזוהה:

הטכנולוגיה היום התקדמה יותר מדי.

דובר לא מזוהה:

אתה לא ידעת את זה?

תמר קאופמן: :

אני מנסה להתקשר ל"דקל".

יוחנן ויצמן:

ל"דקל"? בסדר. הדקל זה,

דוברת לא מזוהה:

רק שניה, סיימנו? אנחנו עושים את הדיון פנימי?

יוחנן ויצמן:

עושים דיון פנימי, כן.

מוחמד אבוגנן:

אני אשלח את זה,

דנה יובל:

במייל, כן. בקבצי PDF.

מוחמד אבוגנן:

PDF, כן. PDF.

דנה יובל:

PDF.

תמר קאופמן: :

תודה רבה.

דנה יובל:

בבקשה פעם הבאה,

מוחמד אבוגנן:

בעזרת השם. אנחנו לא ידענו. אם היינו יודעים היינו ...

תמר קאופמן: :

פעם הבאה שיש תב"ע ואנחנו מבקשים מסמכים, תמונות, אז תגישו לנו לפני וועדה. טוב?

מוחמד אבוגנן:

אין בעיה. תודה רבה.

דובר לא מזוהה:

... אנחנו לא מפריעים לה עם הרעש שלנו, אתה מבין?

מוחמד אבוגנן:

הבנתי.

תמר קאופמן: :

תודה רבה.

מוחמד אבוגנן:

טוב, תודה וסליחה שלא היה הבנה. יום טוב.

יוחנן ויצמן:

אני אגיד לכם, אני מנסה לשאול את עצמי, בלי קשר נקודתית לתיק הזה, ...

תמר קאופמן: :

... ראינו כאן, נו, מה אתה ...?

יוחנן ויצמן:

אני שואל את עצמי אם אנחנו לא צריכים להכניס מישהו שמכיר את המנטליות שלהם. זה לא, עוד עובד למחלקה.

דוברת לא מזוהה:

זה לא נשמע כאילו יש פה בעיה בעברית. הם הבינו את מה ש-, דנה יובל:

הם מבינים, הם מבינים ...

יוחנן ויצמן:

הם מבינים עברית, משהו פה לא עבד.

דוברת לא מזוהה:

אבל הם לא הבינו את,

יוחנן ויצמן:

יש פה משהו מנטלי, אני לא יודע.

איציק שוואקי:

זה מזכיר לי, זה מזכיר לי,

(מדברים ביחד)

דני ליבמן:

לא, יש עברית שפה ויש עברית את המושגים.

(מדברים ביחד)

דני ליבמן:

לא מבין את המושגים.

יוחנן ויצמן:

נכון. ... היא צריכה להגיב על זה,

דני ליבמן:

אז כמו שעורכי דין יודעים לעשות את זה, ... לפני, צריך לדעת להגיש להם למחלקה לפני.

דנה יובל:

... מי אמר את זה?

יוחנן ויצמן:

לא יודע מי אמר, אני גם לא בטוח. לא, משנת 1960 אני לא אמרתי.

מרים פלדמן:

אם זה היה מ-48', היינו,

דנה יובל:

זה לא קשור בכלל.

תמר קאופמן: :

תראה, יוחנן, אם אנחנו מסתכלים רק, אם אנחנו שמים את התאריכים בצד ובוחנים לגופו של עניין, הבית כאן יש לו ערכים שימוריים.

יוחנן ויצמן:

אדריכליים, לא שימוריים.

תמר קאופמן: :

לשימור.

יוחנן ויצמן:

מי אמר?

תמר קאופמן: :

אני,

יוחנן ויצמן:

לא, אני,

תמר קאופמן: :

לא, אז אני כבר אומרת לך,

יוחנן ויצמן:

אנחנו הבהרנו שאנחנו,

תמר קאופמן: :

לא, רגע, רק רגע,

יוחנן ויצמן:

באמת, את רואה פה איזה ...?

תמר קאופמן: :

יוחנן, תן לי לסיים.

יוחנן ויצמן:

זה בית רגיל פשוט.

תמר קאופמן: :

לא, זה לא בית רגיל ופשוט, יש לו פרטים,

יוחנן ויצמן:

יפה, יפה.

תמר קאופמן: :

יש לו פרטים, יש לו פרטי מסגרות, יש לו דלת, יש לו כאן את כל החיתוך הזה, האבנים, אם זה היה במערב העיר היינו בוודאי ובוודאי שומרים עליו. לפחות את החזיתות ואת הכניסה, וכמובן שהריצוף מדהים, ריצוף מדהים.

יוחנן ויצמן:

... שחוזר בפרטים בתיאום שימור,

דנה יובל:

תראה, זה בן אדם שרוצה 4 קומות. האם אי אפשר לעשות אותם על המבנה? זאת אומרת, הוא לא בחן אפילו חלופה שמשלבת את הבינוי הקיים.

איציק שוואקי:

אבל חבר'ה, השימור מדברים גם בעירייה וגם בתכנית מתאר 2000, מדברים על העיר ההיסטורית. העיר ההיסטורית עד נגיד 48' 50' גג. עכשיו זה שנות ה-60.

תמר קאופמן: :

לא, לא,

איציק שוואקי:

שנות ה-60 ...

תמר קאופמן: :

זה לא בדיוק ככה, זה על פי תכנית,

איציק שוואקי:

אני בירושלים אף פעם לא שימרתי שנות ה-60, תמר קאופמן:, לא שימרנו.

תמר קאופמן: :

באזור של מזרח העיר אנחנו שומרים כאלה לפני 67'.

איציק שוואקי:

לא, אבל במערב העיר לא שימרנו משנות ה-60.

תמר קאופמן: :

זה לא מערב העיר, זה מזרח העיר לגמרי.

דנה יובל:

אם זה היה במערב העיר, ...

יוחנן ויצמן:

אם אתם מתעקשים, לא אכפת לי שימוש חוזר באבנים בקומת הקרקע בתיאום עם מחלקת השימור.

תמר קאופמן: :

כולל כל הפרטים והכל.

יוחנן ויצמן:

אבל שנייה, בואו נחשוב, אני לא, אני, באמת, לא יודע, איציק שוואקי:

אני חושב שמתעללים בבן אדם.

יוחנן ויצמן:

יש לי איזה הרגשה לא טובה לחייב אותו. מה?

איציק שוואקי:

מתעללים.

יוחנן ויצמן:

מתעללים? אז יאללה, בוא נעיף אותו.

דנה יובל:

רגע,

תמר קאופמן: :

לא, מה זה, חבר'ה? אני לא מבינה. כאילו, אני מבקשת שהחלטות מקצועיות לא יהיו מושפעות מדעות פוליטיות ולחצים פוליטיים.

יוחנן ויצמן:

אני לא הצבעתי למרצ, את יודעת מזה?

תמר קאופמן: :

אני לא יודעת למי הצבעת, אבל אני יודעת שאיציק הצביע לאנשים אחרים. ומה זה המשפט הזה? אנחנו לא מתעללים באף אחד. אנחנו מנסים לעשות את ההחלטה שלנו, יוחנן ויצמן:

לא, לא, לא, זה לא התעללות,

תמר קאופמן: :

בצורה, זה לא התעללות.

איציק שוואקי:

זה מילה לא נכונה להתעלל,

תמר קאופמן: :

בסדר, אז אנחנו לא מתעללים,

איציק שוואקי:

מילה לא נכונה, אבל בסדר,

יוחנן ויצמן:

זה נחמד מאד, אמר אלישע, עבר 54 שנים ממלחמת ששת הימים,

תמר קאופמן: :

אם אני הייתי רואה את המבנה הזה בכל שכונה אחרת במערב העיר, אין ספק שהחזיתות האלה, הכניסה, יוחנן ויצמן:

את בטוחה?

תמר קאופמן: :

הפרטים, לגמרי.

יוחנן ויצמן:

אני לא. משנת 1960 היינו מבקשים שימור? יש פה פרטים אדריכליים נחמדים ואפשר להביא אדריכל טוב שיעשה פרטים אחרים עוד יותר יפים.

תמר קאופמן: :

אני את דעתי אמרתי.

יוחנן ויצמן:

אני מרגיש שאני מתעמק פה על דבר שאני לא, הוא לא עומד בראש מעייניי, אבל אני חושב את זה ובצדק.

(מדברים ביחד)

תמר קאופמן: :

בסדר, אז קודם כל, ברור שזה אפשרי. זה שזה עולה הרבה כסף, זה אפשרי. יש לנו פרויקטים, לפחות שלושה היום בו זמנית, שמחזיקים את המבנה.

איציק שוואקי:

... יעלה לו הרבה כסף. זה מציאות.

תמר קאופמן: :

תקשיב, זה לא שיקולים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם.

יוחנן ויצמן:

אבל השאלה היא אם צריך לשמר את זה באמת או לא. עכשיו אני מדבר עקרונית.

דנה יובל:

אם אתה רוצה להמליץ הדבקה של אבנים, אז אני אומרת לא. לעשות איזה הדבקה של תפאורה? לא, אין לזה ערך.

יוחנן ויצמן:

נו אז זהו, אז הביתה. אני לא מרגיש ...

תמר קאופמן: :

לא, אני לא, אני דווקא כן חושבת שצריך לשמור את החזית, כולל הכניסה. בסדר, זו דעתי. דנה, אנחנו לא ...

דנה יובל:

זה לא עניין של ... מה שהוא מציע? אני לא חושבת.

תמר קאופמן: :

מה?

דנה יובל:

הוא רוצה לשמר רק את האבנים.

תמר קאופמן: :

בסדר, תחליטו מה שתחליטו.

יוחנן ויצמן:

אלישע?

אלישע פלג:

כן.

יוחנן ויצמן:

העמדה של מנהלת המחלקה זה שאפילו שהבניין הוא מ-1960, לשמר אותו. אני חושב שלא, המועצה לשימור אתרים גם חושבת שלא.

אלישע פלג:

נו, אז תצביע.

תמר קאופמן: :

בסדר.

יוחנן ויצמן:

בסדר,

תמר קאופמן: :

יוחנן, זה בסדר, אנחנו לא חייבים להסכים.

יוחנן ויצמן:

לא חייבים להסכים, בסדר.

תמר קאופמן: :

הכל טוב.

יוחנן ויצמן:

טוב, אנחנו מאשרים את ההריסה.

דינה שטרית:

מאשרים את ההריסה?

יוחנן ויצמן:

כן.

תמר קאופמן: :

אוקי, בסדר, אני מתנגדת.

יוחנן ויצמן:

לא, בסדר, זה לא לפרוטוקול הזה.

תמר קאופמן: :

אז לאיזה פרוטוקול זה?

יוחנן ויצמן:

אם אנחנו לא מצ-, לא,

תמר קאופמן: :

לא, אבל אם עושים הצבעה אפשר להגיד שאחד מתנגד, לא?

יוחנן ויצמן:

אפשר, בוודאי שכן,

תמר קאופמן: :

אוקי, זה לא סוד.

יוחנן ויצמן:

אנחנו מצביעים, 2:1, נו, הצבענו, זה בסדר.

איציק שוואקי:

תמר קאופמן: , הבנתי.

תמר קאופמן: :

...

איציק שוואקי:

... על התוצאות.

יוחנן ויצמן:

כן, היה הצבעה. שתיים בעד, אחד נגד. עכשיו, זה לא נכנס לפרוטוקול ההחלטות, זה אנחנו נעשה פרוטוקול דיון.

תמר קאופמן: :

אבל זה כן נכנס לתמליל.

יוחנן ויצמן:

זה בתמליל נמצא, הייתה הצבעה, ושתיים היו בעד הריסת הבניין ואחד נגד.

תמר קאופמן: :

הייתה הצבעה ואני התנגדתי.

דינה שטרית:

אז לרשום שאת התנגדת?

תמר קאופמן: :

... זה לא ייכנס פה,

אלישע פלג:

זאת אומרת, אם אני הייתי מצביע עם תמר קאופמן:, יוחנן ויצמן:

אז היה רוב בעד לשמר את הבניין.

אלישע פלג:

אני מתלבט.

איציק שוואקי:

איך אתה עושה לו יצר הרע לעשות את זה.

יוחנן ויצמן:

תתלבט, תעשה את זה. קדימה. אם אתה בתור בוגר,

אלישע פלג:

די, נו, אני צוחק,

יוחנן ויצמן:

בוגר אלטלנה,

אלישע פלג:

איבדת את חוש ההומור שלך לגמרי. יאללה, תמשיך.

יוחנן ויצמן:

אני יודע. לא, אני גם צודק.

דינה שטרית:

יוחנן, לא הצלחנו להבין מה,

יוחנן ויצמן:

אף אחד מהתיקים לא? אז בוא נעשה הפסקה עד אחת עשרה.

אלישע פלג:

נו, הפסקה.

יוחנן ויצמן:

גן דניאל רוצה לעלות כעת?

דוברת לא מזוהה:

אז נעשה את גן דניאל.

יוחנן ויצמן:

טוב, שוואקי,

אלישע פלג:

בוא נעלה את,

איציק שוואקי:

אה, בוא נעלה את גן דניאל, גן דניאל.

אלישע פלג:

את הגן, את הגן, גן דניאל.

יוחנן ויצמן:

תעלה, ... שוואקי, יש פה איזה תקלה שאני רוצה להגיד לך את זה, דיברנו על זה קודם, לפני התמליל.

איציק שוואקי:

מה?

יוחנן ויצמן:

פרסמו סדר יום, אני מאשר את הסדר יום. פרסמו סדר יום, זה לא היה, ואני מקבל אישור מלשכת ראש עיר. עכשיו, על התיק הזה, היות ואני מבין שיכול להיות שלראש העיר יש עמדה, הוא נכנס בסדר היום כאילו בלי שראיתי, זה תקלונת, בוא, לא דרמה גדולה. מה שהייתי מציע זה בכל מקרה לא לקבל החלטה היום, איציק שוואקי:

אז מה עשינו?

יוחנן ויצמן:

נדון. זה יהיה,

אלישע פלג:

מה הבקשה? אני יכול להבין,

יוחנן ויצמן:

הבקשה היא לשמר את הגן ולא לבנות עליו בניין.

אלישע פלג:

נו, אבל החלטנו את זה כבר פעם.

יוחנן ויצמן:

לא, אנחנו דיברנו על זה, לא החלטנו. לא הכנסנו את זה בתור החלטה. כעת בתור סעיף, אלישע פלג:

אז על מה היה הדיון הקודם? זה היה דיון עקר?

יוחנן ויצמן:

לא, דיון לתמליל.

איציק שוואקי:

אני אגיד לך מה הדיון הקודם היה. אדון עופר גרידינגר בא, אלישע פלג:

אתה רוצה שאני אלך לשאול אותו? בוא, אני אלך לשאול אותו.

יוחנן ויצמן:

מאה אחוז.

איציק שוואקי:

את מי, את גרידינגר?

אלישע פלג:

לא, את ראש העיר.

יוחנן ויצמן:

ראש העיר.

איציק שוואקי:

לדעתי ראש העיר לא התנגד לזה,

אלישע פלג:

... הוא לא התנגד?

יוחנן ויצמן:

ראש העיר בבנין 13, אני חייב לומר לכולם,

אלישע פלג:

אני אומר לך שראש העיר לא ירצה לגור בגן.

יוחנן ויצמן:

נלחם בשביל לשמר את ... איך קראו למקום הזה?

תמר קאופמן: :

איזה?

יוחנן ויצמן:

14, סליחה. לא משנה.

תמר קאופמן: :

שנלר? 14.

יוחנן ויצמן:

14. הוא היה עם השימור עוד יותר מהשימור.

אלישע פלג:

אני לוקח את זה על אחריותי שראש העיר לא יתנגד לבנייה בגן.

איציק שוואקי:

אני מוכן לדבר עם ראש העיר גם על זה, אבל אני רוצה להגיד, יוחנן ויצמן:

כן, אבל אני לא יכול לעשות מחטפים.

איציק שוואקי:

תקשיב, זה נמצא ברשימות השימור הראשונות, הראשונה ביותר.

אלישע פלג:

אפילו אם לא היה ... השימור.

יוחנן ויצמן:

שוואקי, אתה לא,

אלישע פלג:

... לא היה.

יוחנן ויצמן:

אתה מנסה לשכנע אותי בדבר שאני משוכנע.

איציק שוואקי:

לא, זה נמצא,

יוחנן ויצמן:

אני אומר לך, אני לא דיברתי על ההחלטה. דיברתי על הנושא שזה בסדר יום, בלי, בטעות, בתקלה, בלי אישור של ראש העיר, ולכן אני הייתי מעדיף לא לקבל החלטה.

איציק שוואקי:

רגע, אבל למה, אז בוא נעשה בשבוע הבא עם ראש העיר. בשביל מה אני עכשיו, אלישע פלג:

עזוב, ראש העיר, עזוב, ייקח בדיוק חצי דקה שהוא יגיד לך אל תבנו על זה כלום. זה הכל.

יוחנן ויצמן:

מאה אחוז.

איציק שוואקי:

תראה את המצגת, יש לי את המצגת, קח את המצגת.

אלישע פלג:

לא צריך מצגת.

יוחנן ויצמן:

אתה רוצה לבקש ממהנדס העיר ... שייכנסו?

אלישע פלג:

מה?

יוחנן ויצמן:

אתה רוצה לבקש מראש העיר את העמדה שלו?

איציק שוואקי:

שייתן את העמדה שלו, ברור ש-,

יוחנן ויצמן:

טוב.

איציק שוואקי:

הוא מכיר את הסיפור. הוא לא קיבל את המצגת הזאת, הוא לא מכיר, זה מהנדס העיר הקודם.

יוחנן ויצמן:

בסדר.

איציק שוואקי:

נתתם לו את המצגת?

תמר קאופמן: :

למי?

איציק שוואקי:

למהנדס העיר.

תמר קאופמן: :

לא.

איציק שוואקי:

שיבוא לדיון.

תמר קאופמן: :

או, הנה ציפי.

יוחנן ויצמן:

הצטרפה אלינו יקירת ירושלים, חברת הוועדה הגברת ציפי רון.

איציק שוואקי:

שלום לציפי.

אלישע פלג:

אנחנו יכולים לקבל אותה בישיבה או חייבים לקום?

תמר קאופמן: :

ציפי, שמה.

ציפי רון:

אני לוקחת את הסדר יום.

תמר קאופמן: :

בבקשה.

אלישע פלג:

לא הסתכלת על הסדר יום עד עכשיו? אני כבר מתכוון להגיד לך שבשביל אחת שלא ראתה את הסדר יום לפני הישיבה את מדברת יותר מדי.

ציפי רון:

סליחה, תגיד עוד פעם. לא שמעתי. רגע, אני אחדד את השמיעה. מה רצית להגיד לי?

אלישע פלג:

מה, באת בלי המכשיר?

ציפי רון:

בלי. אני מסתמכת על המכשיר שלך, אז תגיד עוד פעם. למה אתה לא חוזר?

אלישע פלג:

הייתה שריפה ליד הבית שלכם, את יודעת?

ציפי רון:

לא.

אלישע פלג:

ברחוב הדישון.

ציפי רון:

לא, לא הרגשתי.

אלישע פלג:

נשרפו ארבע מכוניות,

ציפי רון:

באמת?

אלישע פלג:

כן.

תמר קאופמן: :

או אה.

ציפי רון:

איפה?

אלישע פלג:

בדישון, במעלה,

ציפי רון:

למה? מי עשה את זה?

אלישע פלג:

אם אני אספר לך אני אצטרך להרעיל אותך.

ציפי רון:

תצטרך?

אלישע פלג:

את לא מכירה את הבדיחה הזאת של ... אם אני אצטרך לגלות לך אני אצטרך ...

יוחנן ויצמן:

בסדר, אני רק הצעתי לא לקבל החלטה,

איציק שוואקי:

אז לא עשינו כלום. מה עשינו? אם לא קיבלת החלטה לא עשינו כלום.

יוחנן ויצמן:

אם לא קיבלתי החלטה אז לא נדון, ... לא,

איציק שוואקי:

לא, לא עשינו כלום.

יוחנן ויצמן:

אנחנו יכולים להעלות,

אלישע פלג:

... תנו לי להבין, הפסקה?

יוחנן ויצמן:

צריכים לקבל החלטה כזאתי, האם לדון ולא לקבל החלטה, זאת אומרת, שכולם ...

אלישע פלג:

לא, לא, כבר לא.

יוחנן ויצמן:

כבר לא? שלום, קיבלתי ...

ציפי רון:

על מה מדברים עכשיו?

יוחנן ויצמן:

אז אנחנו בהפסקה עד, אנחנו בהפסקה עד אחת עשרה.

אלישע פלג:

אתה יודע כמו מה זה לדון ולא לקבל החלטה?

תמר קאופמן: :

לא, אבל מה לגבי גן דניאל? מה החלטנו?

יוחנן ויצמן:

גן דניאל יורד מסדר היום.

תמר קאופמן: :

אוקי.

איציק שוואקי:

למה?

תמר קאופמן: :

וזה יובא לדיון חוזר?

יוחנן ויצמן:

מה? כי אמרתי שאני לא רוצה לקבל החלטה בלי אישור ראש עיר, זה הכל.

אלישע פלג:

מה הדחיפות שלו? היה דחיפות אז נדבר אם ראש העיר. הלאה.

ציפי רון:

גן דניאל אוסטר?

יוחנן ויצמן:

כן.

אלישע פלג:

כן, כן.

ציפי רון:

אני חייבת להגיד לכם,

אלישע פלג:

לא חייבת.

יוחנן ויצמן:

אנחנו איתך, את לא חייבת.

אלישע פלג:

את לא חייבת. בשביל אחת שלא ראתה את הסדר יום בכלל את, יש לך יותר מדי מה להגיד.

ציפי רון:

ראיתי את הסדר יום. דבר אחד, אני הצלתי אותו בשנת 93', אלישע פלג:

אז עכשיו, עד עכשיו הוא נשאר בחיים.

יוחנן ויצמן:

את מתפרצת לדלת פתוחה.

אלישע פלג:

בזכותך הוא נשאר עד היום בחיים.

ציפי רון:

ועד היום הוא חי, הוא קצת נהיה נכה כי הורידו כמה עצים, אלישע פלג:

לא נורא, לא נורא.

ציפי רון:

וזה מכער, אבל הוא נשאר.

אלישע פלג:

יופי,

יוחנן ויצמן:

את מתפרצת לדלת פתוחה.

אלישע פלג:

הוא גם יישאר, הוא יישאר לעד.

יוחנן ויצמן:

יאללה, אני יכול לאכול ארוחת בוקר?

אלישע פלג:

רגע, עד איזה שעה ההפסקה?

יוחנן ויצמן:

אחת עשרה.

אלישע פלג:

יופי, תודה.

ציפי רון:

רגע, רגע, רגע, ויצמן, אני רוצה להעלות,

יוחנן ויצמן:

לא לא,

אלישע פלג:

לא, לא עכשיו, באחת עשרה.

יוחנן ויצמן:

מה?

ציפי רון:

משהו מאד חשוב,

יוחנן ויצמן:

שניה, אז בוא ניתן לה. היא רוצה להעלות משהו, את רוצה ששוואקי יהיה פה?

ציפי רון:

שעשו צחוק מאיתנו,

יוחנן ויצמן:

את רוצה ששוואקי ישמע?

ציפי רון:

בוודאי.

יוחנן ויצמן:

אז אל תכבו. איציק,

איציק שוואקי:

פה, אני פה.

יוחנן ויצמן:

פה. יאללה. בוא, בסדר.

תמר קאופמן: :

רגע, יש הפסקה או אין הפסקה?

דוברת לא מזוהה:

אה, הפסקה?

איציק שוואקי:

כן, לא,

יוחנן ויצמן:

לא, אנחנו ניתן, הגברת רון רוצה להעלות משהו, בוא ניתן לה.

תמר קאופמן: :

לא, זה לא הפסקה.

יוחנן ויצמן:

אנחנו עדיין לא בהפסקה.

דוברת לא מזוהה:

כן, ציפי.

דובר לא מזוהה:

איפה העוזר שלי?

יוחנן ויצמן:

אם לא אכפת לך, אז אני יכול לאכול בינתיים? כשאין בדיון אנשים זרים?

ציפי רון:

כן, כן, תאכל.

יוחנן ויצמן:

יש פה מים בחדר?

תמר קאופמן: :

במטבחון. תצא,

דוברת לא מזוהה:

יש פה מצד שמאל.

יוחנן ויצמן:

כן, כן. בגלל שזה חביתות אני אפתח את הדלת, שלא יריחו.

דוברת לא מזוהה:

אבל זה, הרעש מפריע להם, הם ביקשו לסגור.

תמר קאופמן: :

אבל אנחנו לא יכולים כל הזמן עם דלת סגורה גם פה וגם שם.

איציק שוואקי:

מה קרה, קומה, יש וועד? מה עושים למעלה שם?

אלישע פלג:

שיפוצים.

איציק שוואקי:

שיפוצים?

אלישע פלג:

שיפוצים.

איציק שוואקי:

תבוא לפה, ציפי הגיעה לפה, היא רוצה להעלות את הנושא של דרך בית לחם 69.

ציפי רון:

69. אהלן, ברוך הבא.

אלישע פלג:

את רוצה להתייחס למשהו שהוא על סדר היום?

ציפי רון:

לא, משהו שהוא חריג. שהוא לא על סדר היום.

אלישע פלג:

אז אם הוא לא על סדר היום אני לא חייב להיות פה, נכון?

ציפי רון:

אתה חייב, אתה חייב. זה משהו שכדאי שתדע אותו. זה משהו באמת, אלישע פלג:

מה, אני לא יכול לחיות בלי לדעת אותו?

ציפי רון:

לא, מה שאתה מחליט, אתה בן אדם מבוגר ועצמאי ואחראי, ומה שאתה מחליט. אני מעלה כאן נושא שעשו צחוק וחוכא ואיטלולא מההחלטות של וועדת שימור על בניין לשימור מחמיר בבקעה. פשוט כל ההמלצות שלנו, כל מה שדנו ודנו וסייגנו וכתבנו ואמרנו פשוט נמחק. אז אני חושבת שיש, וזה על כביש ראשי, על דרך בית לחם. דרך בית לחם 69.

איציק שוואקי:

אבל ויצמן לא נמצא פה, ויצמן חזר? לא.

ציפי רון:

אז אני אחכה. לא, הסברתי את זה לאלישע. זו הייתה חזרה גנרלית. עכשיו כשויצמן יחזור אני אגיד את זה.

אלישע פלג:

מה, כאילו הורידו,

ציפי רון:

אולי במילים יותר יפות.

אלישע פלג:

המלצות של, אנחנו המלצנו על דבר אחד ולא עשו את זה בפועל?

איציק שוואקי:

כן.

ציפי רון:

נכון מאד. לא רק שלא עשו את זה, עשו בכלל אחרת, מה שבא להם. בלי קשר.

אלישע פלג:

בסדר גמור.

ציפי רון:

בלי קשר לשום דבר.

תמר קאופמן: :

אבל ציפי,

איציק שוואקי:

בשביל זה אמרי שתפתחי בקבוק יין, כי יש לנו מפקחת שתבדוק את זה.

דוברת לא מזוהה:

זה לא בסדר.

תמר קאופמן: :

על איזה תיק, ציפי?

ציפי רון:

דרך בית לחם.

אלישע פלג:

אני חוזר באחת עשרה.

דני ליבמן:

יש עליו הרבה התכתבויות.

איציק שוואקי:

מה, בזה?

דני ליבמן:

פנימיות, בעירייה, לא,

איציק שוואקי:

ראיתי את זה, חלק ראיתי.

דני ליבמן:

כן, חלק ראית, החדשות. של עכשיו.

איציק שוואקי:

כן, לא ראיתי את זה מדויק כל כך. אני לא מאמין לזה כל כך. הוא שולח לי סרטון עם בית אחר. אני אומר לא איזה זה, טעיתי, טעיתי. אז מה אתה שולח את הסרטון הזה? ראית את הסרטון?

דני ליבמן:

לא.

איציק שוואקי:

שלח לי סרטון.

דוברת לא מזוהה:

הם כבר חוזרים, רבע שעה. זה הרבה זמן.

(הפסקה)

איציק שוויקי:

ברחביה, אתה הולך ואתה שומע בום ובום, ואתה,

ציפי רון:

כמו מלחמת ששת הימים?

איציק שוויקי:

כן, זה בדיוק שם, 54 שנה, היום עכשיו, בשעה כזאת הייתי פה בבית ספר במעלה, אני שמעתי את היריות.

דובר לא מזוהה:

מה? היה בית ספר?

איציק שוויקי:

היה, המלחמה בירושלים התחילה ב-11:30.

יוחנן וייצמן:

ביום שלישי.

איציק שוויקי:

לא, ביום הראשון.

עו”ד דני ליבמן:

שני.

איציק שוויקי:

הראשון.

עו”ד דני ליבמן:

5 ביוני זה היה התחילה המלחמה.

איציק שוויקי:

ב-5 התחילה המלחמה, אז זה היה בירושלים גם בחמישי.

יוחנן וייצמן:

בוא נעשה את מאה שערים אחרי זה, בסדר?

קארין הלוי:

בשמחה.

דוברת לא מזוהה:

מאה שערים קודם?

עו”ד דני ליבמן:

מה שהיה אתמול, שאמר האיש הזה, התחיל ב-6.6.

יוחנן וייצמן:

בוא, לא משנה. רבנו גרשום התקשר אדריכל בלצקי, קיבל את כל ההמלצות, אנחנו מאשרים את, מאשרים את ההחלטה כמו המלצת הוועדה, כמו המלצת המחלקה.

קארין הלוי:

אתם רוצים לראות את התיק?

יוחנן וייצמן:

בואי, אחרי זה, אני רוצה קודם לגמור את התיק, לא, יש לנו בזמן את ההפסקה.

איציק שוויקי:

לא.

יוחנן וייצמן:

אני רוצה לגמור את התיק הזה עד 12.

ציפי רון:

לא, לא, זה משהו נורא חשוב.

יוחנן וייצמן:

אני רוצה לגמור עד 12:00, ב-12:00 יש לי ראש עיר, תני לי להכניס את מאה שערים, אחרי זה, בסדר?

איציק שוויקי:

מה זה ראש עיר?

יוחנן וייצמן:

קבעתי פגישה איתו. אני אדבר איתו על גן דניאל.

ציפי רון:

וייצמן, אז מתי נעלה את זה?

תמר קאופמן:

רגע יוחנן, מה זה אתה קיבלת החלטה על רבנו גרשום?

איציק שוויקי:

המלצה שלכם.

קארין הלוי:

אבל הם אולי רוצים לראות את התיק, משהו?

יוחנן וייצמן:

לא, אם לראות את התיק, אז קודם את מאה שערים.

ציפי רון:

בוודאי שרוצים.

יוחנן וייצמן:

הלו, מאה שערים, הלו.

ציפי רון:

מה? שכונת הבוכרים זה הבייבי שלי.

איציק שוויקי:

מה שהם אמרו, הם אמרו.

קארין הלוי:

בסדר, אולי יש לנבחרי הציבור להגיד דברים נוספים.

יוחנן וייצמן:

על איזה נושא אתה מדבר? באיזה נושא? הבנתי, מאה אחוז, בסדר גמור. יכול להיות שיורד מהפרק, בסדר, יכול להיות שאני מוריד. אני מנסה לפרק לו את זה.

דינה שטרית:

מה נהיה?

איציק שוויקי:

מתי? זה אחרונה? אני צריך להביא יין שבוע הבא.

יוחנן וייצמן:

טוב, תציגי את מאה שערים.

דינה שטרית:

יין למה?

איציק שוויקי:

יש לנו מפקחת שימור.

קארין הלוי:

טוב, תוכנית נקודתית,

דוברת לא מזוהה:

על מה אנחנו מדברים?

קארין הלוי:

מאה שערים 32,

יוחנן וייצמן:

מאה שערים.

קארין הלוי:

עמוד 23 בסדר היום, אחרי זה נחזור לרבנו גרשום. בסדר?

איציק שוויקי:

כן.

קארין הלוי:

תוכנית נקודתית, בחלקה, מה? להתחיל?

יוחנן וייצמן:

כן, כן.

קארין הלוי:

בחלקה טורית לא הוגש לנו תיק תיעוד, אז אני לא יכולתי לדעת מה מצב בינוי בפועל, בין אם הוא תואם היתר ישן שאושר על החלקה ב-86, 89, או שיש חריגות בנייה, זה ברור לנו שיש. התוכנית היא לתוספת שתי קומות מעל שתי האגפים שקיימים שם. וכל ההמלצות.

איציק שוויקי:

רגע, ונחלת, מאה שערים, שני הקומות.

קארין הלוי:

זה מאה שערים הדופן ההיסטורית הצפונית של מאה שערים.

איציק שוויקי:

זה ברחוב מאה שערים?

קארין הלוי:

כן.

איציק שוויקי:

אפשר שם לעלות ל-4 קומות?

קארין הלוי:

בדיוק.

יוחנן וייצמן:

כן.

איציק שוויקי:

אושר לכולם?

קארין הלוי:

גורף.

איציק שוויקי:

גורף לכולם?

קארין הלוי:

לגמרי.

מרים פלדמן:

זה תואם למדיניות של התוספת.

קארין הלוי:

כן.

מרים פלדמן:

השאלה היא,

איציק שוויקי:

מתי, זה המע"ר החרדי.

יוחנן וייצמן:

כן.

קארין הלוי:

כן, לפני 3 שנים בערך משהו כזה.

יוחנן וייצמן:

לפני 3 שנים הוועדה המחוזית אישרה איזה תוכנית שקוראים לה מע"ר צפון.

איציק שוויקי:

כן, אני מכיר את המע"ר צפון.

יוחנן וייצמן:

הוועדה המקומית דחתה אותה.

איציק שוויקי:

אתה יודע מה? פינדרוס אמר לי יום אחד, חבר כנסת, מצידי את מאה שערים תמחוק עם טרקטורים, ככה הוא אמר.

יוחנן וייצמן:

לא הייתי אומר את זה על מאה שערים הגרעינית, אבל על מה שקורה מסביב, התשובה היא, גם אני חושב כמוהו.

מרים פלדמן:

קארין הלוי.

קארין הלוי:

קארין הלוי.

יוחנן וייצמן:

טוב, בוא נכניס אותו, כנס.

ישראל פרוימוביץ’:

שלום, בוקר טוב.

יוחנן וייצמן:

שלום, כנס. שב בינתיים פה, במקום של אלישע, אולי זה יעזור לך. בוא, שם לפרוטוקול.

ישראל פרוימוביץ’:

ישראל פרוימוביץ'.

יוחנן וייצמן:

קראת את ההמלצות של המחלקה,

ישראל פרוימוביץ’:

כן.

יוחנן וייצמן:

מה דעתך?

ישראל פרוימוביץ’:

קודם,

יוחנן וייצמן:

דרך אגב למה לא הבאת תיק תיעוד?

ישראל פרוימוביץ’:

יש תיק תיעוד. אני אגיד משהו,

דוברת לא מזוהה:

איפה התיק תיעוד?

קארין הלוי:

אנחנו ניסינו להשיג אתכם.

ישראל פרוימוביץ’:

אני אגיד משהו, מי שהיה צריך להופיע בעצם זה עורך התיק התיעוד, האדריכל שימור משה שפירא, אבל בגלל ההתראה המאוד קצרה שבכלל קיבלנו את הזימון, ואת הכול, אז אני מטעם המשרד מופיע פה. לכן, ציפי רון:

רק סליחה, יש לך פה את התיק תיעוד?

ישראל פרוימוביץ’:

לא.

ציפי רון:

יש למישהו את התיק תיעוד?

ישראל פרוימוביץ’:

אני לא הבאתי את זה איתי, אבל יש תיק תיעוד.

קארין הלוי:

אין לי.

ישראל פרוימוביץ’:

הבאנו את זה, שלחו גם לפה, וגם,

ציפי רון:

זה לא עוזר לי, סליחה,

ישראל פרוימוביץ’:

כן.

ציפי רון:

באמת עם כל הכבוד.

יוחנן וייצמן:

איך אנחנו יכולים לקבל החלטה בלי תיק תיעוד?

קארין הלוי:

אז בגלל כל הסעיפים הם חצי כאילו משאירים את מה שצריך לעשות מבחינת שימור, תנאי להפקדה. אתה רוצה לדחות על בסיס זה שאין תיק תיעוד?

יוחנן וייצמן:

לא.

מרים פלדמן:

אין אפשרות אפילו ל-,

קארין הלוי:

אני לא בטוחה שיש פה ערכי שימור גבוהים.

ישראל פרוימוביץ’:

כן, כן, זהו. אני, זהו, התכנון,

יוחנן וייצמן:

רגע, אני דווקא חשבתי הפוך, סליחה שאני טיפה,

קארין הלוי:

אני מתרשמת מהצילומים.

מרים פלדמן:

אין אפשרות לפחות לשלוח את זה? את התיק תיעוד?

יוחנן וייצמן:

זה במאה שערים הגרעינית.

קארין הלוי:

נכון.

מרים פלדמן:

אין אפשרות לפחות לשלוח את התיק תיעוד לפה?

קארין הלוי:

אם פה יש קמרון,

יוחנן וייצמן:

כן.

קארין הלוי:

והם לא הציגו את זה בתב"ע המאושרת, אז אני אבדוק, אבל זה יכול להיות. אתה תוך שנייה יכול, כי זאת השאלה שעלתה לי באמת.

איציק שוויקי:

כן, אם זה מאה שערים ההיסטורית, צריך להיות קמרון, אם זה לא מאה שערים, קארין הלוי:

זהו, אבל בתב"ע המאושרת אין, יש קמרון,

יוחנן וייצמן:

יש פה תב"ע,

קארין הלוי:

כן, כן.

יוחנן וייצמן:

יש פה תב"ע נקודתית על הבניין הזה.

ישראל פרוימוביץ’:

יש תב"ע נקודתית.

קארין הלוי:

אתה הבעלים, אתה הבעלים?

ישראל פרוימוביץ’:

לא, לא, אני עובד במשרד,

קארין הלוי:

אתה מכיר את הבניין?

ישראל פרוימוביץ’:

מכיר את הבניין.

קארין הלוי:

בוא, שאלה פשוטה, בקומת הקרקע המסחרית היום,

ישראל פרוימוביץ’:

כן.

קארין הלוי:

יש קמרון או אין, או שאתה לא יודע?

ישראל פרוימוביץ’:

אין קמרונות.

יוחנן וייצמן:

איזה חנות יש שמה?

ישראל פרוימוביץ’:

אבל יש חזיתות עם,

קארין הלוי:

אז,

איציק שוויקי:

אין קמרון, (לא ברור).

ציפי רון:

מה קרה לקמרון?

קארין הלוי:

זה תב"ע,

יוחנן וייצמן:

יש תב"ע מלפני 20 וכמה שנים,

איציק שוויקי:

לא, לא.

ישראל פרוימוביץ’:

קומה, קומה,

איציק שוויקי:

זה נבנה ב-1900 ומעלה.

יוחנן וייצמן:

נכון, זה מאה שערים הגרעינית.

איציק שוויקי:

לא, מאה שערים נפתח ראשונה.

ישראל פרוימוביץ’:

זה העיר ההיסטורית, זה ברור.

יוחנן וייצמן:

לא, זה מאה שערים הגרעינית.

קארין הלוי:

זה האזור הזה, הוא צודק.

איציק שוויקי:

לא, אבל אני אומר לך, אם הבית בלי קמרון, לא יכול להיות שזה גרעינית.

יוחנן וייצמן:

הרסו אותו.

איציק שוויקי:

הרסו אותו, זהו.

קארין הלוי:

אנחנו לא יודעים.

ישראל פרוימוביץ’:

לא, חלק.

יוחנן וייצמן:

יש סיכוי סביר, שהקמרון איננו כבר מתב"ע ישנה מלפני 25 שנה, ישראל פרוימוביץ’:

זה החנות, זה החנות.

יוחנן וייצמן:

יש הרחבות לחנות. איזה חנות יש שמה?

קארין הלוי:

מכולת או משהו, אתה תוך שנייה תראה את זה ב-GIS.

איציק שוויקי:

יודעים שימושים, או שהם?

קארין הלוי:

כתבתי בהתאם למסקנות חוות דעת אדריכל השימור, ייקבע אם נדרש להגיש תיק תיעוד כתנאי להפקדה.

ישראל פרוימוביץ’:

אני,

קארין הלוי:

הקלנו?

איציק שוויקי:

בסדר, אבל מה?

ישראל פרוימוביץ’:

אני אשתדל,

קארין הלוי:

אז כרגע על סמך השרטוט שמציג מצב קיים מעורבב במצב מוצע, או שאתם יכולים להגיד – להוריד מסדר היום.

יוחנן וייצמן:

להוריד מסדר היום, האחרים יקבלו החלטה בלעדינו, אין להוריד.

איציק שוויקי:

אם הוא עומד במע"ר צפון בדיוק, או שהוא חורג,

יוחנן וייצמן:

בגבהים.

קארין הלוי:

חורג בקומה.

איציק שוויקי:

חורג בקומה.

ישראל פרוימוביץ’:

כן, על זה אני רוצה לדבר.

איציק שוויקי:

אז אנחנו לא מוכנים.

ישראל פרוימוביץ’:

רגע,

איציק שוויקי:

אתה יכול לדבר, אבל זה לא,

ישראל פרוימוביץ’:

טוב,

איציק שוויקי:

כי אתה חורג פה, מחרתיים (לא ברור) זה לא נהוג, למה לך כן? למה?

יוחנן וייצמן:

מדובר (לא ברור).

ישראל פרוימוביץ’:

אני לא שחורג. תראו, המדיניות של, לפי מיטב ידיעתי של תוכנית מתאר אזור מאה שערים זה 4.5 קומות, ניצול גג רעפים.

קארין הלוי:

נכון.

ישראל פרוימוביץ’:

אז אני אומר שהקומה החמישית שהצענו פה, תנו לנו לפחות, בתוך ניצול גג רעפים.

איציק שוויקי:

לא, לא, אי-אפשר, אי-אפשר, אתה יודע מה?

ישראל פרוימוביץ’:

למה? זה המדיניות.

איציק שוויקי:

אין, אתה הולך ערום ואתה אומר (לא ברור), אני עכשיו עם בגדים. מה זה השטויות האלה?

ישראל פרוימוביץ’:

המתאר 4 פלוס ניצול גג רעפים.

יוחנן וייצמן:

מע"ר צפון,

איציק שוויקי:

תנצל את גג הרעפים, ולא קומה, כמו שכתוב.

ישראל פרוימוביץ’:

למה?

יוחנן וייצמן:

מה אכפת לי שיבנה פה? שיבנה, זה טוב, זה עוד יחידות דיור לירושלים, מה?

ישראל פרוימוביץ’:

אני יכול קומה רביעית.

איציק שוויקי:

יש, וייצמן, יש מדיניות, יש גובה, וצריכים כולם להתיישר, עם, יוחנן וייצמן:

יש שמה צרכנייה דרך אגב.

איציק שוויקי:

לא משנה מה יש, מצידי שיהיה גם,

יוחנן וייצמן:

לא, אני שאלתי איזה, ניסיתי להבין איפה הבניין.

איציק שוויקי:

שיהיה (לא ברור), לא משנה, בית כנסת גם שיהיה, עם כל הכבוד.

קארין הלוי:

אם יש קמרון, אז (לא ברור).

איציק שוויקי:

אז תקשיב, הרס את הבית, הרסו את הבית.

ציפי רון:

את הקמרון הוא עובר שם.

איציק שוויקי:

הרסו את כל הבית הזה, הרסו, זה בית אחר.

יוחנן וייצמן:

זה בית חדש, כן.

איציק שוויקי:

זה בית חדש.

ציפי רון:

לא, זה לא בית חדש,

איציק שוויקי:

משנות ה-60,

ציפי רון:

יש כאן קירות,

איציק שוויקי:

לא משנה.

יוחנן וייצמן:

הוסיפו חללים.

ציפי רון:

יש קירות היסטוריים.

קארין הלוי:

אנחנו עוד לא יודעים, נדע בהמשך.

איציק שוויקי:

אנחנו, מה שאני אומר זה ככה, אנחנו צריכים, אני בעד הבינוי שצריך להיות בהתאם לתוכנית המע"ר צפון. אם אתה שואל אותי שאלה, אני מתנגד גם למע"ר צפון, כי מאה שערים צריך להישאר מאה שערים, ולא לשים עוד שתי קומות על מאה שערים, כי מאה שערים הוא יותר כמאה שערים לשכונת בזמנו, יש 100 משפחות, אני כמו שאתה אומר, אם מאה שערים נתנו קומת גג, אז תגביה את הקומת גג, ולא תבנה קומה שלמה.

ישראל פרוימוביץ’:

לא, לא,

יוחנן וייצמן:

בוא נעזוב את זה.

ישראל פרוימוביץ’:

לא הובנתי, לא הובנתי.

איציק שוויקי:

הובנת, כן.

ישראל פרוימוביץ’:

לא, לא, אני אנסה להסביר. תוכנית מע"ר נותנת 4 קומות, לנו יש 3.

איציק שוויקי:

לא, אתה אמרת 4.

ישראל פרוימוביץ’:

לא, קיים 3,

יוחנן וייצמן:

כמה אתה מבקש?

ישראל פרוימוביץ’:

אני מבקש לכאורה ביקשנו שתיים. עכשיו אני אומר, תנו לי את הרביעית.

יוחנן וייצמן:

כמה אתה מבקש בסך הכול?

ציפי רון:

5, 5 לכיוון רחוב מאה שערים.

ישראל פרוימוביץ’:

אני מבקש,

ציפי רון:

ו-5 לכיוון השני.

ישראל פרוימוביץ’:

אז אני, מה שאני אומר,

ציפי רון:

הנה יש פה, תסתכל 5, 5.

ישראל פרוימוביץ’:

מה שאני מציע, תנו לי את הקומה הרביעית,

איציק שוויקי:

לא.

ישראל פרוימוביץ’:

רגע, זה לפי,

יוחנן וייצמן:

בסדר, ענית לו – לא, כבר, ענית לו פעם אחת, שוויקי, אל תענה לו פעמיים.

ישראל פרוימוביץ’:

ותנו לי גם לנצל לפי תוכנית מתאר, מע"ר צפון את הניצול של גג רעפים, לעוד מטר וחצי, שאני אוכל, איציק שוויקי:

על (לא ברור) השלישית, לא הרביעית.

ישראל פרוימוביץ’:

לא.

ציפי רון:

תקשיב, אין לי התנגדות לתת לך את מה שאתה רוצה, ישראל פרוימוביץ’:

לא, לא, מה שמותאם לפי מתאר מע"ר.

ציפי רון:

אבל לא שמעת את האלא,

ישראל פרוימוביץ’:

אוקי.

ציפי רון:

האלא שאנחנו מדברים על אזור לשימור, באזור לשימור יש לכולנו עניין שהוא יישמר, זה לא בא, ישראל פרוימוביץ’:

גם לנו.

ציפי רון:

ואומר שלא ייתנו לך.

ישראל פרוימוביץ’:

בוודאי.

ציפי רון:

אבל אנחנו צריכים לראות את האיכויות של הבניין, אנחנו צריכים לראות את התיק תיעוד, אנחנו צריכים לראות את הסביבה, כשעושים תיק תיעוד, מראים גם את הבתים על יד, מראים את החתך של הרחוב, לשני הצדדים, גם פה, וגם פה, אין לנו את הדבר הזה כאן, אין לנו פה את התיק תיעוד, אין לנו את החתך רחוב. אני אחטא לתפקידי ולסיבה שאני נמצאת כאן, אם אני אוותר על זה, זה לא יכול להיות. ועוד פעם, ואנחנו לא נגד, אנחנו בעד.

ישראל פרוימוביץ’:

כן, כן.

ציפי רון:

אבל בלי זה, אי-אפשר לדון. זה דבר בסיסי, זה דבר בסיסי.

יוחנן וייצמן:

לא, אני הולך לאשר את זה.

איציק שוויקי:

איך תאשר את זה אם אין תיק תיעוד?

יוחנן וייצמן:

מה?

איציק שוויקי:

איך אתה מאשר את זה בלי תיק תיעוד?

יוחנן וייצמן:

מדובר על בנייה לגובה, הוא לא נוגע בבניין ההיסטורי.

איציק שוויקי:

אבל הוא אמר שהוא,

ציפי רון:

אתה (לא ברור) את החתך רחוב?

איציק שוויקי:

הוא חורג בקומה, איך אתה נותן לו כשהוא חורג בקומה?

קארין הלוי:

גם אם זה בעלים אחרים.

איציק שוויקי:

אתה נהיית מר וועדה מחוזית?

ציפי רון:

אתה ראית חתכי רחוב?

יוחנן וייצמן:

אנחנו נמליץ.

איציק שוויקי:

לא, אתה, אתה,

ציפי רון:

לא, אתה לא יכול,

איציק שוויקי:

אתה וועדה מחוזית? וייצמן. וועדה מחוזית אישרה שתי קומות.

ציפי רון:

אין לך פה את התוכנית הסביבתית, אין לך פה חתכי רחוב, אי-אפשר.

ישראל פרוימוביץ’:

את החזית הצפונית, (לא ברור).

ציפי רון:

לא, זה לא עוזר לי, את הבית בפני עצמו, אני צריכה לראות.

יוחנן וייצמן:

מע"ר צפון נותנת שמה 4.5? איפה אדריכלית?

איציק שוויקי:

4.5 נותן.

יוחנן וייצמן:

4.5 גובה.

קארין הלוי:

4.5 החלל בשימוש.

יוחנן וייצמן:

ואתה מבקש 4.5,

איציק שוויקי:

לא, הוא מבקש 5.5.

ישראל פרוימוביץ’:

לא.

יוחנן וייצמן:

לא.

ישראל פרוימוביץ’:

לא, לא. אני מבקש לתקן את התוכנית הזאת, לאור ההמלצה, אבל תקנו את זה לפי תוכנית מתאר, 4.5 נקודה.

יוחנן וייצמן:

זה מה שהוא מבקש.

ישראל פרוימוביץ’:

זה מה שאני מבקש.

קארין הלוי:

תוכנית האב.

איציק שוויקי:

תוכנית האב מדברת על 4.5?

ישראל פרוימוביץ’:

כן.

קארין הלוי:

4 וגג לשימוש.

ישראל פרוימוביץ’:

כן בשימוש.

איציק שוויקי:

גג בשימוש, אבל הוא לא מדבר על קומה בשימוש.

ישראל פרוימוביץ’:

לא. נותנים 1.20 מטר, עד 1.50 מטר, זה מה שנותנים לשימוש.

ציפי רון:

לפי הדבר הזה, שאי-אפשר להבין בו כלום, וגם פה אין גג רעפים, קארין הלוי:

נכון.

ציפי רון:

פה גם אין גג רעפים.

קארין הלוי:

נכון, גג שטוח.

יוחנן וייצמן:

נכון, הוא מבקש כעת, הוא מבקש, בואי, בואי נתרכז. אנחנו מנסים להמליץ, מע"ר צפון אומרת 4.5, ניתן לו 4.5, בא לציון גואל.

איציק שוויקי:

אבל לא גג רעפים תהיה לו.

יוחנן וייצמן:

מה?

איציק שוויקי:

בגג רעפים.

ישראל פרוימוביץ’:

בגג רעפים.

יוחנן וייצמן:

4.5 בגג.

ישראל פרוימוביץ’:

כן.

יוחנן וייצמן:

4 ושימוש ברעפים.

קארין הלוי:

אני רוצה להעיר הערה,

יוחנן וייצמן:

כן.

קארין הלוי:

אדריכלית.

יוחנן וייצמן:

וכולם מסכימים לזה, יללה.

קארין הלוי:

מע"ר צפון אומרת, 1.20 מטר חזית, באותו גג רעפים בשימוש, בעיני וזה מתוך הניסיון המצטבר בניינים שנעשו, את הבנת מה זה? זה הערה לא טובה מבחינה שימורית, הם בסופו של דבר חורגים בגבהים, נוצרת חזית אטומה לא טובה, יוחנן וייצמן:

אז מה את מציעה?

קארין הלוי:

פתחים, בכלל להוריד את זה, גג רעפים במישור אפס, ככה זה היה בהיסטורי.

יוחנן וייצמן:

לא, זה לא הולך לקרות.

קארין הלוי:

אני יודעת, אבל זה דעתי.

יוחנן וייצמן:

בסדר, בואי, אנחנו יכולים להחליט אם 4.5 או 5, זה השאלה, קארין הלוי:

אני יכולה להגיד שזה,

יוחנן וייצמן: