ישיבת ביקורת מס' 3 - שימור מבנים ואתרים · דוח ביקורת מס 3 כולל נספחים

26 נובמבר 2024

כ"ה חשון תשפ"ה

סימוכין: 2024-0103-1097

דו"ח מישיבה מס' 3 של ועדת ביקורת

שהתקיימה ביום שלישי, ב' אב תשפ"ד ()6.8.2024

השתתפו: מר אלדד רבינוביץ, חבר מועצה ויו"ר ועדת ביקורת

נכחו: מר יוחנן ויצמן, חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת שימור

גב' עופרה ברכה, מבקרת העירייה והמורשה לטיפול בתלונות

עו"ד דני ליבמן, משנה ליועמ"ש לנושאים מיוחדים

מר ינון נוימן, מנהל אגף לביקורת ובקרת יועצים

גב' שרון שלוסברג דינור, ממונה על שימור

גב' חגית כהן, מבקרת פנים

מר רוני בן שלמה, כלכלן תקציבים

גב' אורטל אריה, מנהלת מחלקה בכירה, לפיתוח תכנון ובקרה

מר צבי עבו, מזכיר ועדת ביקורת.

על סדר היום נדון הנושא הבא:

דוח מבקרת העירייה לשנת 2023 בנושא: שימור מבנים ואתרים

פתיחת הדיון:

אלדד רבינוביץ, יו"ר הוועדה: מתכבד לפתוח את ועדת ביקורת מספר -3 שימור מבנים ואתרים.

נפתח בתזכורת לזה שלמעלה מ- 300 ימים שהאחים שלנו חטופים בשבי, ובערך 300 ימים שאנחנו

ואחים שלנו לוחמים בדרום ובצפון. תפקידנו כעת לשמור על ירושלים ולבנות את ירושלים. בין

היתר, אנחנו חייבים לשמר את ירושלים עבורנו ועבור הדורות הבאים. אנו חייבים בשימור עבור

תושבי העיר, וכשמדובר על שימור של ירושלים זו חובתנו גם כלפי כל תושבי מדינת ישראל וכלפי

כל העולם. כמובן שאת השימור צריך לעשות תוך איזון נכון עם צרכי הפיתוח, ועל זה מדבר הדו"ח

שלפנינו.

הדו"ח שלפנינו חריף יחסית. אני מבין שחלק משמעותי מהליקויים תוקנו כבר, ובעיני זה מבטא את

החוסן של העירייה. הדוח נכתב בתפר שבין מנהלת המחלקה הקודמת למנהלת הנוכחית, ומבוסס

על תלונות רבות שהתקבלו על עבודת המחלקה. דוח הביקורת שיקף למנהלת החדשה את מצב

המחלקה ויכול לשמש עבורה כלי עבודה, בוועדה הנוכחית נראה מה תוקן ומה כדאי לתקן. זו

ההזדמנות גם להודות לחגית על עשייה מקצועית של הרבה מאוד שנים.

עופרה ברכה, מבקרת העיריה: השימור הפך להיות חלק מתוכנית העבודה שלנו בתפר כששרון

דינור, הממונה על מחלקת השימור נכנסה, בעיקר לאור תלונות שקיבלנו על אורך הזמן הלוקח

לקבלת היתר. חלק מהעיכובים אכן היו קשורים למחלקת השימור, ומעבר לתיקון של העבודה

השוטפת הרצון שלנו היה לתת תמונת ראי להתנהלות המחלקה. דו"ח הביקורת, הוא תוכנית

עבודה, ולדעתי, מבחינת שרון זה הגיע בתזמון טוב, של קבלת תמונת ראי בכניסתה לתפקיד.

דיון הוועדה:

פרק -1 רשימת אתרים לשימור

המלצת המבקרת:

• על המחלקה להמשיך ולערוך סקרי שימור ולהביאם לאישור הוועדה, לשם כך יש לתקצב

את המחלקה בהתאם. כמו כן יש להביא לאישור הוועדה את סקרי השימור שכבר הוכנו

ואושרו בידי המחלקה.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: מאז יציאת דוח הביקורת הוכפלה כמות הסקרים וישנם עוד סקרים רבים

שבתהליך עבודה. בנוסף יש אחראי אזור שמבצעים סקרים. בנוגע למערכת הGIS אין ממשק כרגע

אך פועלים להנגיש לציבור את הסקרים שבוצעו.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת וליצור תוכנית עבודה לעריכת סקרי שימור.

המלצת המבקרת:

• לטייב ולהשלים בכל המערכות הממוחשבות את נתוני האתרים לשימור כפי שאושרו

בוועדות השונות. כמו כן לחבר בין מערכת ייעודי קרקע למערכת ה-G.I.S ולבנות מאגר

נתונים אחד שאותו יעדכנו וממנו יישלפו הנתונים לכל מערכת.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת תוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.

פרק -2 מדיניות השימור

המלצת המבקרת:

• על מהנדס העיר לגבש בהקדם מדיניות שימור ברורה, שתעודכן מפעם לפעם ותמזג בתוכה

את כלל שיקולי השימור, ובהם: אפשרויות פיתוח, שילוב בין עקרונות התכנון המגוונים,

הבחנה בין פרטים שמחוץ לבניין ובתוך הבניין ובין שטחים ציבוריים לפרטיים ושחזור

והשלמה של חלקים (בחומר מקורי או חדש הדומה למקורי וכן קביעה באילו תנאים נדרש

כל חומר). המדיניות תכלול נהלים והנחיות ברורות וכן סדרי עדיפויות לאכיפה, פיקוח

וצווי הריסה בבנייה לא חוקית במבנים לשימור.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: בגלל האופי של השימור בירושלים והשונות בין השכונות והתקופות לא ניתן

לקבוע כללי שימור לכל ירושלים. עם זאת, צוות חיצוני יוצר כעת תכנית מתאר חדשה שתכסה

חלקית את מדיניות השימור לפי אזורים. בחודשים הקרובים אמור להיות מוצג למחלקה על ידי

הצוות החיצוני.

יש אזורים שמופו. במזרח העיר מתקשים למפות בשל תיאום בטחוני, פועלים בעיקר כתגובה לפניית

תושבים.

המלצת ועדת ביקורת:

הוועדה מקבלת את המלצת הביקורת וסבורה כי יש צורך במדיניות ברורה וההבחנות בין האתרים

או האלמנטים השונים וכי חשוב שהמדיניות וההבחנה ייראו לעיני הציבור. בנוסף ממליצה

הוועדה לתת תיעדוף לשכונות שבהן המיפוי מועט כדוגמת שכונות מזרח העיר, לרבות ביצוע

התיאומים הביטחוניים הנדרשים.

המלצת המבקרת:

לארגן יום עיון לכל המחלקות במינהל תכנון ותשתיות ובמינהל היועץ המשפטי לעירייה

הנוגעות לנושא השימור ומטפלות בו. זאת לשם הבנת נושא שימור אתרים ומבנים על כל

דקויותיו.

תגובת המבוקר:

כיום המחלקה עובדת בממשק עם צוות התכנון ויש רצון ליצור ממשק גם עם צוות הפיקוח, לרבות

באמצעות ימי עיון.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת ולהמליץ למנכ"ל ולצוות לתיקון ליקויים ליצור סדרת ימי עיון

ייחודית לאנשי פיקוח עירוני וסדנה ייחודית לאנשי הפיקוח על הבנייה ואנשי התביעה העירונית.

פרק -3 ועדת שימור

המלצת המבקרת:

• על חברי המועצה שנבחרו לחברות בוועדה להשתתף בכל הדיונים והתיקים הנדונים,

בנוסף, על הוועדה להסביר ולנמק את החלטותיה במיוחד אלו המנוגדות להמלצת הדרג

המקצועי.

• לכלול בנוהל המחלקה הנחיות לתחזוקת מבנים לשימור, כולל מפרט עבודות שיש לבצע

(ניקוי, צביעה, חומרים וכדומה) וציון באילו מצבים יידרשו בעלי הנכסים לבצע את

התחזוקה והשיקום. את הנוהל יש להכין בשיתוף מינהל היועץ המשפטי לעירייה.

• לתקצב את המחלקה (בתקציב שוטף ותב"ר מיוחד) כדי שתוכל לבצע ולממן בעצמה

תחזוקה ושיקום באתרים לשימור, ובמקרים שייקבעו תגבה מבעלי הנכסים את הוצאות

התחזוקה והשיקום. על המחלקה ליצור רשימת מבנים לשימור בבעלות של העירייה,

המדינה וגופים ציבוריים אחרים, למפות אותם ולבדוק את מצבם הפיזי, ובהתאם

לממצאים לדרוש את תחזוקתם.

תגובת המבוקר:

יו"ר הוועדה ציין שיש קושי לדרוש הוצאה כספית מהתושבים, במיוחד באזורים ההיסטוריים

המאופיינים לעיתים במעמד סוציואקונומי נמוך.

הממונה על שימור: הפעלת דרישה לשימור מתושבים קורה לעיתים רחוקות ורק לעבודות פשוטות

יחסית.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות המבקרת, תוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל

והאפשרות ליצור נוהל ותוכנית עבודה מסודרת מתי העירייה דורשת עבודות שימור מתושבים,

ממוסדות ומגופים ציבוריים ומתי העירייה מסייעת לביצוע עבודות השימור.

פרק -4 תיקי תיעוד

המלצת המבקרת:

• לשקול כי המחלקה היא שתכין את תיקי התיעוד באמצעות בניית מאגר של עורכי תיקי

תיעוד, התקשרות מיוחדת עימם והקצאת תב"ר למימון העבודה. אפשר לגבות מהמבקש

אגרה בעבור הכנת התיק. לחלופין אפשר שהמחלקה תכין את תיק התיעוד הראשוני, והמבקש

ישלים את תיק התיעוד המלא על חשבונו, כלומר, ישלים את המידע המפורט על המבנה.

• על המחלקה לערוך חומר רקע במבנה אחיד, שיכלול נתונים היסטוריים על כל שכונה, סגנון

הבנייה בה וכל נתון קבוע אחר החוזר על עצמו, לשימושם של עורכי תיקי התיעוד.

• לאפשר הגשת תיקי תיעוד במערכת המקוונת בהתאם למבנה התיק וחלקיו, וכן לשקול כי

תיק התיעוד שיוגש במערכת יכלול הדמיות וסרטונים להבנה מיטבית של המבנה.

• לכלול בנוהל המחלקה הנחיות באילו מקרים יש לדרוש תיק תיעוד, וזאת לייעול עבודת

המחלקה.

• נוסף למתכונות של תיק תיעוד ראשוני ומלא, מומלץ לייצר מתכונות נוספות לתיק תיעוד

דוגמת "תיק תיעוד מקוצר", שיתאים לבקשות עם תוספות ושינויים קטנים שאינם מהותיים.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: הגשת הטפסים נעשית כיום באופן מקוון בלבד.

כרגע אנחנו נמצאים בתהליך של יצירת קורס לציבור המקצועי על אופן הגשת התיקים במטרה

לדייק את המגישים, בשיתוף פעולה חיצוני.

בנוסף יש רשימה של אנשי מקצוע שמורשים להגיש תיק שימור. אופן ההצטרפות הוא פשוט ונוצר

על מנת לשמור על סטנדרט מקצועי.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות המבקרת, לרבות כתיבת הנחיות לגבי סוגים שונים של תיקי התיעוד.

פרק -5 מהנדסים המתמחים בשימור

המלצת המבקרת:

• לקבוע אמות מידה באשר למהנדסים הרשאים להגיש למחלקה חוות דעת הנדסית שימורית,

ובהתאם לכך לאפשר למהנדסים מתאימים נוספים להגיש חוות דעת.

• בבקשות להיתרי בנייה מכוח תמ"א 38 הנדרשות גם לאישור מהנדס שימור, יש למנות מהנדס

המתמחה בשני התחומים או להנחות את שני המהנדסים לשתף פעולה ולהכין חוות דעת

הנדסית אחת. כמו כן יש לפרסם באתר האינטרנט העירוני הנחיות כגון: באילו מבנים וסוגי

בנייה נדרשת חוות דעת הנדסית שימורית ומתי להגישה, כולל הצורך בהסדרת התיאום עם

מהנדס לעניין תמ"א .38

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: משתדלים לצמצם את השימוש במהנדסי שימור, אך יש מקרים נקודתיים

שמצריכים חוות דעת שימורית לוודא שההוראה שניתנה לחיזוק מבנים לא פוגעת באופן השימורי.

כיום יש שבעה מהנדסים ברשימה ואין פוטנציאל גדול להרחבה היות וזו מומחיות ייחודית ורוב

הידע מגיע מניסיון ברשות העתיקות או במשרדים מומחים לנושא.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת ולהבהיר באופן ברור מתי נדרש מהנדס שימור.

פרק -6 טיפול בתוכניות בניין עיר והיתרי בנייה

המלצת המבקרת:

• על המחלקה להיות מעורבת בשלב המקדמי, "מידע נדרש להיתר בנייה", וכבר במהלכו

להמליץ אם הנכס פטור מחוות דעת שימור, אם המבקש נדרש לפנות למחלקה בשלב היתר

הבנייה, אילו מסמכים לצרף לבקשה וכדומה.

• לכלול בנוהל המחלקה הנחיות אילו בדיקות עליה לבצע בכל שלב משלבי התכנון – תב"ע,

בקרה מרחבית ובקרת תכן (בהתאם לנכס, לבקשה וכדומה). לפי הממצאים ייקבעו

המסמכים שעל המבקש להגיש, ואי הגשתם תגרום לחסימה אוטומטית במערכת ומניעת

הגשת התוכנית למחלקה. הנוהל יוטמע במערכת הממוחשבת ויופקו ממנו הנחיות לציבור

שיפורסמו באתר האינטרנט העירוני ויבהירו אילו מסמכים יש להגיש בכל אחד משלבי

התכנון בהתאם לנכס, מיקומו, הבקשה המוצעת וכדומה.

• לפתח באתר האינטרנט העירוני אפשרות להגשת בקשה מקוונת לקבלת מידע מוקדם

בנושא השימור, כולל אפשרויות הפיתוח ומסמכים שיש להגיש. וזאת בהתאם לנכס,

מיקומו וכדומה. מומלץ שמודול כזה יפעל לכלל המינהל בראייה כלל-תכנונית.

• על המחלקה למסור חוות דעת אחת לאחר שכל המסמכים הדרושים להבנת התוכנית

מוגשים. יש לשאוף שהמחלקה תטפל בכל תיק פעמיים בלבד: פעם אחת בדיקת עומק

רחבה ופעם שנייה בדיקה משלימה שבה יוודאו כי ההנחיות שניתנו בוצעו. חוות הדעת

הראשונה של המחלקה כבר תכלול את התנאים למתן היתר בנייה, התנאים שיש לרשום

בהיתר הבנייה והתנאים לקבלת תעודת גמר.

• התוכניות, הנספחים, תיקי התיעוד וכל מסמך שהמבקש נדרש למסור יוגשו באמצעות

מערכת מקוונת.

• הנחיות המחלקה לציבור ולעורכי הבקשות יוגשו בשפה רשמית, מכבדת ורגישה, תוך שימת

דגש על ניסוח הנחיות ברורות וחד-משמעיות המבוססות על מדיניות המחלקה ונהליה. כמו

כן על עובדי המחלקה לעבור קורסים בנושא כתיבה שירותית (עם התמקדות בהעברת מידע

לעורכי הבקשות), מתן שירות פנים אל פנים ומענה טלפוני. יש לשקול אף סדנאות בליווי

אישי.

• לטיפול חוקי ויעיל בעבירות בנייה במבנים המיועדים לשימור ולהורדת נטל הטיפול

ממבקשים שאינם בעלי הנכס, על מהנדס העיר והיועץ המשפטי לעירייה להכין נוהל עבודה

ולהתוות סדר עדיפויות ולוח זמנים לטיפול בנכסים לשימור שיש בהם עבירות בנייה.

כשהמחלקה תאתר עבירות בנייה באתרים לשימור כבר בשלב חוות הדעת לתב"עות והיתרי

בנייה, עליה להעביר את הנושא לטיפול של האגף לפיקוח על הבנייה ואגף התביעה

העירונית.

• על האגף לרישוי בנייה לייצר תנאים מובנים במערכת הממוחשבת לקבלת חוות דעת של

המחלקה בשלב בקרת התכן, ולא להחשיבם כגורמים חריגים המוזנים ידנית. כך יתאפשרו

מעקב ושליטה גם על שלב זה.

• לייצר רשימת הערות קבועות לחוות דעת המחלקה כדי שבהזנת חוות דעת של המחלקה

יתאפשר לבחור הערות מהרשימה. כך אפשר לייעל את העבודה, לזרזה וליצור האחדה.

• להוסיף למספר תיק השימור במערכת הממוחשבת את שנת פתיחת התיק בדומה לתיקי

בניין, תיקי פיקוח ועוד. כך תושג שליטה טובה יותר על מספר התיקים המטופלים

במחלקה.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: בתיק תב"ע הזמנים הם מהירים ולפי זמני החוק. קיים קושי בתיקי תמ"א 38

שמקבלים תשומת לב גדולה יותר היות והערות המחלקה הכרחיות לפי חוק. גם שם תשובות

המחלקה מהירות, אבל לא מוכנים לשחרר את התיק עד להטמעת התיקונים.

קושי גדול יותר קיים ברישוי בגלל נספחי הפרטים השונים והמגוונים. קורה שמטפלים מספר

פעמים בתיק, כמובן שמשתדלים לצמצם אך לפעמים דברים מתגלים ודורשים התייחסות נוספת.

יש שאיפה להתקדם ונבחנת אפשרות שפרטים קיימים יוגשו בצילום ולא בשרטוט. יש רצון ליצור

קטלוג פרטים, פנימי או חיצוני, אך לא בטוח נצליח מכיוון שישנו מגוון רחב של פרטים.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות המבקרת, לרבות הפסקת מתן הנחיות שימור לחלקי הנכס שאינם בבעלות

מגיש הבקשה , הן בשלב הבקרה והן בשלב הפיקוח.

בנוסף מומלץ לצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל לבחון עם מחלקת השימור לערוך קטלוג

פריטים לשירות הציבור ולייעול העבודה.

פרק -7 פיקוח על אתרים ומבנים לשימור

המלצת המבקרת:

• לכלול בנוהלי המחלקה תהליכי עבודה והנחיות למתן אישור תעודת גמר, כולל יחסי וקשרי

עבודה עם האגף לפיקוח על הבנייה ושאר היחידות הנוגעות בדבר.

• על המינהל להגדיר את עבודות הפיקוח שהמחלקה תבצע במסגרת תפקידה.

• לקבוע מדדים שיבהירו אילו בעלי מקצוע יכולים לשמש אדריכל שימור מלווה. כמו כן לבחון

אילו מטלות יוכל לבצע "האחראי לביקורת על הביצוע" כדי לצמצם את המטלות של

אדריכל השימור המלווה רק לנושאי התמחותו ולעבודות השימור החשובות. המחלקה

תחליט מראש באילו שלבים אדריכל השימור המלווה נדרש לבצע פיקוח ולהגיש דוח, והיא

תכין תבנית אחידה ומקוונת להגשת דוח כזה.

• לאפשר הגשה מקוונת של בקשות לתעודת גמר ולנהל במערכת הממוחשבת את כל תהליך

העבודה מול המבקש, בדומה לשאר תהליכי העבודה במחלקה.

• על המחלקה להגיב לכל דוח שהיא מקבלת, לאשרו או להשיג עליו, כמו גם לכל פנייה

לאישור תעודת גמר. חוות דעת המחלקה והנחיותיה יוגשו בניסוח ברור ומדויק.

• על המחלקה להכין תוכנית עבודה שנתית, לכל הפחות, לביצוע פיקוח יזום במבנים לשימור

והמיועדים לשימור. וזאת בהתאם לדרגת השימור של המבנה, חשיבותו ותנאים נוספים

שייקבעו.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: לצערי לא ניתן לוותר על אדריכל מלווה ועל הפיקוח של המחלקה גם בשלב

הבניה. בבניה רגילה במקרה שהתב"ע דורשת שימור, מפקחי הבניה מתעסקים רק בקווי בניין

והתאמה להיתר ולא מפקחים על השימור, לכן המחלקה רואה צורך לפקח על העניין.

נכון היה שמחלקת הפיקוח תפקח על כך, אך בפועל היא נכנסת לתמונה רק בבקשה לטופס ,4

לקראת סוף הבניה. אם מגלים בעיות רק בשלב זה לעיתים רבות מחלקת השימור נאלצת לוותר על

דרישות השימור כדי לא להיות המחסום לקבלת היתר ולעיתים כבר אין מה לשמר.

המחלקה שכרה איש מקצוע המלווה פרויקטים ייחודים באופיים או גודלם, והוא מלווה באופן

קבוע ומעודכן ומפקח במקרה הצורך על התהליך.

המלצת ועדת הביקורת:

לקבל את המלצות המבקרת, תוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.

הועדה קוראת למחלקת השימור להפסיק את כפילות העבודה עם אגף הפיקוח בבדיקת ובאישור

בניה חדשה שאינה קשורה לעבודות השימור המבוצעות בנכס.

על מנת לייעל את ההליכים, ממליצה ועדת הביקורת לצוות לתיקון ליקויים בראשות מנכ"ל

העירייה לערוך דיון עם מהנדס העיר על חלוקת העבודה בין המחלקות, למניעת מחלוקות ולאפשר

צמצום של גורמי הפיקוח.

פרק -8 עידוד השימור

המלצת המבקרת:

• לקבוע מדיניות ותוכנית לעידוד השימור בעיר, שיכללו תמריצים כספיים, קיצור לוחות

זמנים לטיפול בבקשות בנייה ועוד. כל תמריץ או עידוד ילווה בחוזה חתום עם בעלי

הזכויות בנכס המתנה את מתן העידוד או התמריץ בביצוע כל עבודות השימור בנכס כפי

שאושרו.

תגובת המבוקר:

ההמלצה מקובלת, בכפוף לתקציב ייעודי.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת תוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל,

ולקיים אצל מהנדס העיר דיון עקרוני בסוגיה זו.

פרק -9 תיירות שימור והנחלת המורשת הבנויה

המלצת המבקרת:

• לגבש קו מנחה תיירותי וחינוכי סביב אתרים לשימור ואתרי מורשת באמצעות התוויית

מסלולי סיור. מומלץ ליצור מסלולים לפי נושאים כמו תקופות, אישים, רצף היסטורי,

אומנות, אדריכלות. המסלולים יפורסמו באתר האינטרנט העירוני, בישומון מותאם

ובאתרים נבחרים. כמו כן על השלטים שיוצבו באתרים יוצג קוד קווים (ברקוד) שסריקתו

תוביל להשמעת מדריך קולי, ובאתרים נבחרים אפילו להדמיות וסרטונים.

• בהתאם לקו המנחה ולמסלולים שיותוו, לפתח תיירות וירטואלית, הידועה כמקדמת

ומייעלת תכנון מוקדם של טיולים ואף משפרת את חוויית הביקור.

תגובת המבוקר:

הממונה על שימור: ישנם סיורים לציבור. מבקשים לקבל מבנה עירוני שיהווה מרכז למורשת

הבנויה של ירושלים, עם תערוכות קבועות ומשתנות. מחלקת השימור מתעסקת כיום בשימור מבני

וסביב המבנה, ולא בשימור כללי, היסטורי, תרבותי המספר את הסיפור מסביב.

המלצת ועדת ביקורת:

לקבל את המלצות הביקורת תוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.

כחלק מהנחלת מורשת העבר לדורות הבאים, לצד שימור המבנים יש לשמר גם את המורשת

התרבותית של השכונות ההיסטוריות של ירושלים.

סיכום הדיון:

אלדד רבינוביץ, יו"ר הוועדה: השימור משמעותי מאוד למערך התכנון ומאפשר לוועדה המקומית

לבצע את האיזונים הנכונים בין פיתוח לבין שימור, בין עבר לעתיד.

בדו"ח עלתה תמונה לא פשוטה. חשוב לומר שאי הוודאות פוגע גם הוא ביזמים ובבעלי הנכסים,

כאשר הכללים לא מספיק ברורים והמבקש לא יכול לצפות ולדעת איך הוא נכנס ואיך הוא יוצא,

הוא גם מאבד את האמון ומנסה להתחמק. בנוסף, כאשר הציבור חש שאין יעילות הוא מנסה לעקוף

ולהימנע משימור.

ב"ה הוצג בפנינו שיפור משמעותי, וזה בהחלט לשבחה של הממונה על שימור שנכנסה לתפקידה

ופעלה רבות. כמובן שיש עוד הרבה עבודה ,ובעיני חשוב גם לשקף לציבור ולאדריכלים את העבודה

שנעשית ולבנות את האמון מחדש.

הוועדה לענייני ביקורת ממליצה למועצת העירייה לאמץ את המלצות הביקורת כמפורט בדוח זה

ותוך בחינת אופן היישום בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל.

הישיבה נעולה.

בברכה,

אלדד רבינוביץ

חבר מועצה

יו"ר ועדת ביקורת

פרק רביעי

שימור מבנים ואתרים

תוכן העניינים

תקציר // 165

מבוא // 172

פירוט הממצאים

פרק ראשון:

רשימת אתרים לשימור // 179

פרק שני:

מדיניות שימור // 183

פרק שלישי:

ועדת שימור // 188

פרק רביעי:

תיקי תיעוד // 192

פרק חמישי:

מהנדסים המתמחים בשימור // 197

פרק שישי:

הטיפול בתוכניות בניין עיר והיתרי בנייה // 199

פרק שביעי:

פיקוח על אתרים ומבנים לשימור // 211

פרק שמיני:

עידוד השימור // 221

פרק תשיעי:

תיירות שימור והנחלת המורשת הבנויה // 223

סיכום // 225

שימור מבנים ואתרים || 165

תקציר

רקע

שימור אתרים הוא שימור המורשת הבנויה, כלומר הבטחת המשך קיומם של אתרים בעלי ערכים היסטוריים, תרבותיים ואדריכליים למען הדורות הבאים, וזאת באמצעות פעולות דוגמת הסרת מפגעים, ניקוי, שחזור, שיקום, פירוק והרכבה, העברת מבנה למקום אחר ותחזוקה שוטפת.

השימור נחלק לשימור מרקמי, שפירושו שמירת סגנון הבנייה בשכונה שלמה או במכלול מבנים, ושימור מבני, שפירושו שימור ברמת הבניין הבודד ובמסגרתו מוחלט אילו אלמנטים בבניין יש לשמר, אילו תוספות אפשר לאשר לבנייה וכדומה.

חוק התכנון והבנייה (להלן: החוק) מסדיר את הפיתוח הפיזי בישראל, והתוספת הרביעית לחוק מסדירה את שימור המבנים והאתרים. לפי התוספת, השימור יהיה חלק ממכלול השיקולים התכנוניים וישתלב בפיתוח הפיזי, והמתכננים ישקלו באופן מאוזן הן את צורכי הפיתוח הפיזי והן את צורכי השימור.

החוק מחייב את הרשות המקומית להקים ועדה לשימור אתרים (להלן: הוועדה). תפקידיה, בין היתר: הכנת רשימת אתרים לשימור – כולל ציון הסיבות לשימור האתר ומידת הפיתוח האפשרי בו – וכן ייעוץ למועצת הרשות המקומית ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן: הוועדה המקומית)

ודרישה מבעלי נכסים לשימור לבצע עבודות שימור בנכסיהם.

כדי לכלול אתר ברשימת השימור העירונית, כלומר לאשרו בוועדה, לרוב נערכים סקרי שימור במסגרת הכנה של תוכניות אב או תוכניות סטטוטוריות. סקרים אלו מבוצעים בידי אדריכלים המתמחים בשימור שנשכרים לשם כך בידי העירייה.

המחלקה לשימור אתרים (להלן: המחלקה), המשויכת לאגף לתכנון עיר (להלן: האגף) שבמינהל תכנון ותשתיות (להלן: המינהל), אחראית על קידום השימור על היבטיו המגוונים בעיר. אחריות זו כוללת: התוויית מדיניות שימור, הכנת רשימת אתרים לשימור והבאתה לאישור הוועדה, מתן חוות דעת והנחיות שימוריות לתוכניות בניין עיר (להלן: תב"ע, תב"עות) ולהיתרי בנייה, לרבות הבאת חוות הדעת וההנחיות לדיון בוועדה בהתאם לצורך וכן בדיקה ואישור בשלב הפקת תעודת גמר בנייה כי בוצעו עבודות השימור במבנה.

עיקרי הממצאים

רשימת אתרים לשימור: מעל 5,000 אתרים מסומנים בעיר כמיועדים לשימור, אך רק כשליש מהם אושרו לשימור ונקבעו עבורם דרגות שימור ואפשרויות פיתוח. לאתרים שלא אושרו לשימור אין מעמד סטטוטורי, כלומר הוועדה המקומית אינה מחויבת להנחיות המחלקה.

166 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

מדיניות שימור: לא נמצא מסמך מדיניות שימור. בשנת 2019 פרסמה המחלקה "הנחיות מרחביות

למבנים היסטוריים". אך הנחיות אלו כלליות ואין בהן היבטים תכנוניים-שימוריים לאזורים רבים כמו מרכז העיר, שוק מחנה יהודה ועוד. היעדר מדיניות ברורה ושיטתית מוביל לעיתים למתן חוות דעת מנוגדות בין המחלקה ובין האגף לתכנון עיר, האגף לרישוי בנייה ויחידות אחרות.

ועדת שימור: חברי מועצת העירייה שנבחרו לכהן כחברי הוועדה לא מגיעים בקביעות לדיוני

הוועדה, ולעיתים נוכחים רק בחלק מהדיון. הוועדה אינה מבקשת מבעלי הנכסים לבצע עבודות שימור יזומות בנכסיהם למרות שלעיתים הדבר נחוץ. נוסף לכך אין נוהל או הנחיות עירוניות באשר לעבודות תחזוקה שיש לבצע במבנים לשימור ולמצבים שבהם יש לדרוש מבעלי הנכסים לבצען.

תיקי תיעוד: ההגדרות לסוגי הבקשות שבהן על המבקש להגיש למחלקה תיק תיעוד הן רחבות.

תיקי התיעוד אינם מוגשים באופן מקוון, חלק מהנתונים שנדרשים בהם כבר מוגשים בשלב התב"ע או היתר הבנייה, יש נתונים שלא ברור מדוע נדרשים, ויש נתונים הנדרשים בפירוט רב למרות שאין להם קשר – או שהקשר חלש – לבניין ולפריטים שיש לשמר. תיק תיעוד בהיקף 60–70 עמודים, מקשה על ההכנה, הבדיקה והאישור.

בשל חשש שהמבקש יטה את חוות הדעת של עורכי תיקי התיעוד, הם אינם ממליצים לגבי המבנה והפריטים שיש לשמר אלא המחלקה היא שמגבשת את ההמלצות. הדבר מעקר חלק חשוב ממטרת תיק התיעוד, מאריך את זמן הטיפול בבקשות ועלול להביא להחלטות לא ברורות ואף שגויות.

מהנדסים המתמחים בשימור: בבקשות להיתר בנייה מכוח תמ"א 38 במבנים היסטוריים הבנויים

בטכנולוגיית בנייה מסורתית של קירות נושאי קמרונות נדרשות שתי חוות דעת, האחת ממהנדס הוועדה המקומית בהתאם לתקן 413 והשנייה ממהנדס המתמחה בשימור. חוסר תיאום והיעדר שיתוף פעולה בין שני המהנדסים עלולים להוביל לשתי חוות דעת הנדסיות סותרות וכך להאריך את זמן הטיפול בבקשה להיתר, הארוך ממילא.

מידע נדרש להיתר בנייה: המחלקה אינה מעורבת בהליך המידע הנדרש להיתר בנייה ואינה

מגישה חוות דעת שימורית מקדמית. מעורבות זו יכולה לחסוך זמן ועבודה למבקשים וגם למחלקה.

הטיפול בתב"עות והיתרי בנייה: משנת 2019 התקצר זמן הטיפול של המחלקה בתב"עות ובתיקי

בניין, אך הוא עדיין ארוך מאוד וחורג מהזמן הקבוע בחוק. בחינת הנושא העלתה את הממצאים שלהלן:

• נוהלי עבודה: לא נמצא נוהל המגדיר את עבודת המחלקה, המסמכים שעליה לקבל והבדיקות שעליה לבצע בכל שלב.

• חוסר במסמכים: תיקים רבים מוחזרים להשלמת מסמכים כדי שיוכלו להיבדק. אולם מכיוון שהמסמכים חוזרים על עצמם, אפשר לבקשם מלכתחילה. לעיתים למרות החוסר במסמכים התיק נבדק וניתנת חוות דעת שבה מצוין כי ייתכן שיינתנו הנחיות נוספות לאחר השלמת המסמכים. התנהלות זו מעידה על חוסר אחידות בעבודת המחלקה, והיא בגדר בזבוז זמן שכן התיק ייבדק פעם נוספת, מה גם שניתנת עדיפות לטיפול בתיקים שבהם הוגשו כל המסמכים.

• חוות דעת לא סופיות: נמצאו תיקים שבהם הוגשו כל המסמכים, והמחלקה מסרה את חוות דעתה ודרשה תיקונים, ולמרות זאת הוסיפה כי "יתכן שיידרשו מסמכים נוספים" או "ייתכן כי יינתנו הנחיות נוספות לפי הצורך בהמשך".

שימור מבנים ואתרים || 167

• חוות דעת שלכאורה אינן בתחום טיפול המחלקה: נמצאו חוות דעת ואף הנחיות שלכאורה אינן נוגעות לשימור או לתחומים שבטיפול המחלקה.

• היעדר רציפות טיפול: נדגמו תיקים שנמסרה בהם חוות דעת סופית ואף הוגשו תוכניות מתוקנות, אבל התוכניות המתוקנות לא אושרו אלא המחלקה הוציאה חוות דעת נוספת ובה הציגה דרישות ותיקונים חדשים ונוספים, החל בזוטות ועד לשינויים תכנוניים מהותיים.

• היעדר מדיניות: נמצאו תיקים שנמסרה בהם חוות דעת סופית, אך באין מדיניות שימור, המבקש פנה פעם אחר פעם למחלקה בדרישה לבחון שוב את בקשתו במטרה לשנות את חוות דעת המחלקה ולאשר את בקשתו במתכונת המבוקשת וללא השינויים שנדרשו.

• דרישות לכאורה בניגוד להוראות התוכנית התקפה או החוק: נמצאו דרישות שהציבה

המחלקה, המנוגדות לכאורה לתוכניות התקפות או למדיניות מהנדס העיר או לחוק.

• הנחיות לא ברורות: נמצאו הנחיות לא ברורות שכתבה המחלקה, שאפשר לפרשן למספר משמעויות, וחלקן אף מנהלות דו-שיח או משא ומתן עם עורך הבקשה.

• שפה לא מקצועית: נמצאו חוות דעת של המחלקה שבהן השתמשו בשפה שאינה מקצועית ואף מעליבה.

אדריכל שימור מלווה: בחלק מהתיקים המחלקה מחייבת את המבקשים למנות על חשבונם

"אדריכל שימור מלווה" להבטחת ביצוע עבודות השימור בהתאם להיתר הבנייה. בחינת מטלותיו של המלווה העלתה שחלקן בלתי סבירות וחלקן כבר מבוצעות בידי "האחראי לביקורת על הביצוע".

גמר בנייה: בבקשה ל"תעודת גמר" המבקש פונה למחלקה לקבלת אישורה. מנהל האגף לפיקוח

על הבנייה ציין כי אגפו בודק את הבנייה החדשה שאושרה בהיתר הבנייה, ואילו המחלקה בודקת את עבודות השימור שנדרשו בנכס הקיים. בפועל המחלקה בודקת גם את הבנייה החדשה.

הממונה על המחלקה ציינה כי חלק קריטי ובלתי נפרד מעבודת השימור הוא הבנייה החדשה, ולכן חשוב מאוד שהמחלקה תלווה גם אותה בשלב הפיקוח.

נמצאו בקשות לתעודת גמר ללא תגובת המחלקה. כמו כן נמצאו חוות דעת לא מדויקות ושאינן מנחות את המבקש מה עליו לעשות לקבלת אישור. נוסף לכך נמצאו תיקים שבהם התנגדה המחלקה לאשר תעודת גמר בשל חוסר תיאום עם מחלקות אחרות בתהליך.

עבירות בנייה במבנים לשימור: למחלקה אין תוכנית עבודה לביצוע פיקוח יזום במבנים ואתרים

לשימור והמיועדים לשימור. הסיורים היזומים שנערכים אינם מתועדים במערכת הממוחשבת. נמצאו מקרים שבהם אותרה עבירה, אך היא לא טופלה בידי האגף לפיקוח על הבנייה או אגף התביעה העירונית, לעיתים בשל אי-הבנת חומרת הפגיעה השימורית.

עידוד השימור: אין תוכנית ואין מדיניות לעידוד השימור ולקידומו. יובהר כי למבנים לשימור יש

חשיבות לאומית ובין-לאומית, והם המורשת הבנויה המנחילה לנו ולדורות הבאים את מורשת העבר.

תיירות שימור והנחלת המורשת הבנויה: לא נמצא שבוצעו פעולות בנושא בתחומי התיירות והחינוך. לא נמצא שגובש קו מנחה תיירותי או חינוכי סביב האתרים והשכונות לשימור.

168 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

המלצות מרכזיות

1. לערוך סקרי שימור ולהביא אותם ואת סקרי השימור שהוכנו בעבר לאישור הוועדה. יש לתקצב

את המחלקה להכנתם.

2. לגבש מדיניות שימור שתעודכן מפעם לפעם ותכלול את כלל שיקולי השימור, ובהם אפשרויות

פיתוח, שילוב בין עקרונות תכנון והבחנה בין פרטים מחוץ לבניין ובתוך הבניין ובין שטחים ציבוריים ופרטיים. המדיניות תכלול נהלים והנחיות וכן תעדוף באכיפה, פיקוח וצווי הריסה.

3. לארגן יום עיון לכל המחלקות במינהל תכנון ותשתיות ובמינהל היועץ המשפטי לעירייה הנוגעות

לנושא השימור ומטפלות בו. זאת לשם הבנת נושא שימור אתרים ומבנים על כל דקויותיו.

4. על החלטות הוועדה להיות מנומקות, במיוחד אלו המנוגדות להמלצת הדרג המקצועי.

5. על המחלקה לגבש נוהל ולכלול בו הנחיות בנושאים שלהלן:

א. הבדיקות שיש לבצע בשלבי התכנון השונים: תב"ע, בקרה מרחבית ובקרת תכן (בהתאם

לנכס, לבקשה וכדומה). לפי הבדיקות ייקבע אילו מסמכים המבקשים חייבים להגיש.

בקשות שיוגשו ללא המסמכים הללו ייחסמו במערכת הממוחשבת ולא יועברו למחלקה.

ב. סוגי הבקשות המחייבות הגשת תיק תיעוד, כולל יצירת מתכונות נוספות לאלה הקיימות –

תיק תיעוד ראשוני ותיק תיעוד מלא – דוגמת תיק תיעוד מקוצר.

ג. תהליכי עבודה והנחיות למתן תעודת גמר וכן יחסי עבודה וקשרי עבודה עם האגף לפיקוח

על הבנייה ושאר היחידות הנוגעות בדבר.

ד. מפרט עבודות לביצוע תחזוקת מבנים לשימור, כולל הבהרה באילו מצבים יש לדרוש

מבעלי הנכסים לבצע את עבודות התחזוקה והשיקום.

6. הנוהל שיגובש יוטמע במערכת הממוחשבת ויופקו ממנו הנחיות לציבור באשר למסמכים שיש

להגיש בכל שלבי התכנון לפי סוג הנכס, הבקשה וכדומה. ההנחיות יפורסמו באתר האינטרנט העירוני.

7. התוכניות, הנספחים, תיקי התיעוד, דוח אדריכל שימור מלווה, בקשות לתעודת גמר וכדומה

יוגשו במערכת מקוונת. הגשה בניגוד להנחיות תיחסם ולא תתאפשר העברת המסמכים.

8. לתקצב את המחלקה כדי שתוכל לבצע ולממן בעצמה תחזוקה ושיקום באתרים לשימור.

במקרים שיוחלט לגביהם, ייגבו מבעלי הנכסים ההוצאות הכרוכות בשיקום נכסיהם.

9. ליצור רשימת מבנים לשימור בבעלות של העירייה, המדינה וגופים ציבוריים אחרים, למפות

אותם ולבדוק את מצבם הפיזי. בהתאם לממצאים לדרוש את תחזוקתם.

10. לשקול כי המחלקה היא שתכין את תיקי התיעוד – המלא או רק הראשוני ובמקרה כזה המבקש

ישלים את המלא – באמצעות בניית מאגר של עורכי תיקי תיעוד, התקשרות ייעודית לנושא והקצאת תקציב למימון העבודה. אפשר לגבות מהמבקש אגרה בעבור ההכנה.

11. לקבוע אמות מידה באשר למהנדסים הרשאים להגיש חוות דעת הנדסית שימורית למחלקה

ולאפשר למהנדסים העומדים באמות המידה להגיש חוות דעת.

שימור מבנים ואתרים || 169

12. בבקשות להיתרי בנייה מכוח תמ"א 38 שבהן נדרשות חוות דעת גם ממהנדס שימור וגם

ממהנדס הוועדה המקומית: לבחור מהנדס המתמחה בשני התחומים או להנהיג שיתוף פעולה

בין שני מהנדסים כך שתוכן חוות דעת אחת. כמו כן לפרסם באתר האינטרנט העירוני באילו מקרים נדרשת חוות דעת של מהנדס שימור, מתי להגישה ואת הצורך בתיאום בין המהנדסים.

13. על המחלקה להיות מעורבת בתהליך "מידע נדרש להיתר בנייה", ובשלב זה תמליץ אם הנכס

פטור מחוות דעת שימורית, אם המבקש נדרש להגיע למחלקה בשלב היתר הבנייה ואילו מסמכים יש להגיש.

14. לפתח באתר האינטרנט העירוני אפשרות להגשת בקשה מקוונת לקבלת מידע מוקדם בנושא

השימור, כולל אפשרויות הפיתוח, מסמכים שיש להגיש וכדומה – בהתאם לנכס, מיקומו ונתונים נוספים. מומלץ שמודול כזה יפעל לכלל המינהל בראייה כלל-תכנונית.

15. לשאוף שכל תיק יטופל פעמיים בלבד: בתחילה בדיקת עומק לאחר שהוגשו כל המסמכים,

ובהמשך בדיקה משלימה לאשר שבוצעו ההנחיות שניתנו. חוות הדעת הראשונה תכלול את התנאים למתן היתר בנייה, התנאים שיירשמו בהיתר הבנייה והתנאים לקבלת תעודת גמר.

16. הנחיות המחלקה יוגשו בשפה רשמית, מכבדת וברורה. על עובדי המחלקה לעבור קורס כמו

גם סדנאות בליווי אישי בנושאים של כתיבה שירותית, מענה טלפוני ומתן שירות פנים אל פנים.

17. לטיפול חוקי ויעיל בעבירות בנייה ולהורדת נטל הטיפול ממבקשים שאינם בעלי הנכס שבו

בוצעה העבירה, על מהנדס העיר ומינהל היועץ המשפטי לעירייה להכין נוהל עבודה ולהתוות לוח זמנים וסדר עדיפויות לטיפול בנכסים לשימור שיש בהם עבירות בנייה.

18. על האגף לרישוי בנייה לייצר במערכת הממוחשבת תנאים מובנים לקבלת חוות דעת של

המחלקה בשלב "בקרת התכן" (השלב האחרון בהליך הוצאת היתר בנייה), ולא להחשיב תנאים אלו כחריגים הדורשים טיפול ידני.

19. לייצר רשימת הערות קבועות לחוות דעת המחלקה כך שבהזנת כל חוות דעת אפשר יהיה לבחור

הערות מתוך הרשימה. כך אפשר לייעל את העבודה, לזרזה ולהאחידה.

20. על המינהל להגדיר את עבודות הפיקוח שהמחלקה תבצע במסגרת תפקידה.

21. לקבוע אמות מידה לאדריכלים היכולים לשמש אדריכל שימור מלווה. כמו כן לבחון אילו מטלות

אפשר לבצע באמצעות "האחראי לביקורת על הביצוע" וכך לצמצם את מטלותיו של אדריכל שימור מלווה לנושאי התמחותו ולעבודות השימור החשובות, תוך החלטה מראש באילו שלבים עליו לפקח ולהגיש דוח.

22. על המחלקה להכין תוכנית עבודה שנתית, לכל הפחות, לביצוע פיקוח יזום במבנים לשימור

והמיועדים לשימור, בהתאם לדרגת השימור של המבנה, חשיבותו ותנאים נוספים שייקבעו.

23. על המחלקה להעביר לאגף לפיקוח על הבנייה דיווח על אתרים ומבנים לשימור שבהם בוצעו

עבירות בנייה בצירוף חוות דעת מקצועית באשר לאתר או המבנה, חשיבותו השימורית, האלמנטים לשימור שעלולים להיפגע או שנפגעו, הפגיעה המרקמית וכדומה. חוות דעת זו תצורף לתיק הפיקוח.

24. לקבוע מדיניות ותוכנית לעידוד השימור שתכלול תמריצים ותעוגן במדיניות השימור העירונית.

170 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

25. לפתח תיירות וירטואלית סביב אתרים לשימור, תוך התוויית מסלולי סיור לקהלי תיירות וחינוך

לפי נושאים כמו תקופות, אישים וכדומה. המסלולים יפורסמו באתר האינטרנט העירוני וביישומון מותאם. בשלטים שיוצבו באתרים יהיה קוד קווים (ברקוד) להסבר קולי, ובאתרים נבחרים אף הדמיות וסרטונים.

תמצית זו אינה כוללת את כל הממצאים שעלו וגם אינה מוסרת את כל ההמלצות והפרטים המופיעים בגוף הדוח. לקבלת מידע זה יש לקרוא את הדוח המפורט.

תגובת המבוקרים

יו"ר ועדת שימור

אני מברך על המלצות הביקורת ומודה לביקורת על המאמץ שהושקע בהכנת הדוח. אנו נפנים את ההבחנות בין העיקר לטפל בשימור המקום, רוחו ותרבותו, תוך שימת דגש בהמשך שיפור השירות לאזרח, קיצור לוחות הזמנים ומקצועיות ההערות. הוועדה תשלים את רשימת השימור העירונית ותקדם מדיניות שימור שתתבסס על הבחנות בין תקופות, סגנונות, תרבויות, שכונות, יחס אוכלוסייה, נראות, אלמנטים, מצב המבנה, הייעוד המבוקש, הצורך בציפוף ופיתוח וכדומה. כל זאת כדי ליצור ודאות תכנונית בעיר.

האגף לתכנון עיר

עולם השימור מורכב מאוד ואין בו תשובות אחידות. כל מקרה נבחן לגופו מנקודות מבט מגוונות, כולל ערכים, תכנון, תקופות, טכנולוגיות בנייה, הסיפור ההיסטורי בראי הזמן ומידת החשיפה לציבור. בימים אלו האגף מגבש פרקים מורחבים לתוכנית המתאר החדשה לעיר, ובהם יקודם פרק מיוחד בנושא שימור וזהות, שיעזור להבהיר ולהרחיב נושאים המועלים בדוח הביקורת.

הממונה על השימור

בעת כניסתי לתפקיד הממונה על המחלקה לשימור, הביקורת דווקא סייעה בידי להבין את נקודות החולשה במערכת ולייצר התאמות במהלך העבודה השוטפת. הערות והמלצות הביקורת מקובלות, חלקן כבר הוטמעו תוך כדי הבדיקה, חלקן בעבודה ואחרות זקוקות לתקציב כדי לבצע אותן.

סיכום

אתרים ומבנים היסטוריים הם עושר תרבותי רוחני המרחיב את הדעת, מחבר למורשת העבר ויוצר חיבור חברתי והמשכיות היסטורית.

נכסי המורשת הבנויה יוצרים את אופייה המיוחד של ירושלים, הם מאבני היסוד של העיר, משמשים מוקד משיכה, עוזרים ללימוד ההיסטוריה והתרבות ואף תורמים לכלכלה באמצעות הגברת התיירות.

שימור מבנים ואתרים || 171

מטרת פעולות השימור היא לבטא באמצעים פיזיים את רוח המקום על מורשתו.

בבדיקת המחלקה ופעולותיה מצאה הביקורת כי משך הטיפול בתיקי בניין ובתב"עות הצטמצם, ועם זאת על המחלקה לשפר את תהליכי עבודתה ואת השקיפות הציבורית ולספק מידע ברור יותר. זאת במטרה לספק שירות טוב יותר לציבור ולייעל את עבודתה.

בבדיקת התנהלות מינהל התכנון נמצא שהיעדר מדיניות שימור הוא חיסרון המשפיע על שורת נושאים: החל בהחלטות הקשורות לפיתוח, דרך פריטים שיש לשמר במבנים ועד נהלים והנחיות מפורטות למחלקה ולציבור התושבים.

בהיבט הכלל-עירוני חסרה חשיבה שימורית, חשיבה שאמורה לבוא לידי ביטוי בהכנה ויישום של תוכנית לעידוד השימור וקידום היבטים של חינוך ותיירות סביב מבנים ושכונות לשימור.

בעולם של תרבות עכשווית, הביקורת קוראת לקבוע מדיניות שימור כוללת לעיר במטרה לשמור על ירושלים "ירושלמית" גם לנו וגם לדורות הבאים.

172 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

מבוא

שימור אתרים נועד להבטיח העברה של חלק מהותי מהעושר התרבותי שלנו לדורות הבאים. כלומר שימור המורשת הבנויה הוא הדאגה להמשך קיומם של מבנים ואתרים הנושאים ערכים היסטוריים, אדריכליים ותרבותיים. השימור נעשה בדרכים מגוונות, ובין היתר באמצעות הסרת מפגעים, ניקוי, שחזור, שיקום, פירוק והרכבה, העברת מבנה למקום אחר ותחזוקה רציפה.

השימור נחלק לשימור מרקמי, כלומר שמירת סגנון הבנייה בשכונה שלמה, אזור או קבוצת מבנים, ולשימור מבני, כלומר שימור הבניין הבודד ובמסגרתו מוחלט אילו אלמנטים בבניין יש לשמר, אילו תוספות בנייה אפשר לאשר וכדומה.

חוק התכנון והבנייה (להלן: החוק) מסדיר את הפיתוח הפיזי בישראל, ובתוכו התוספת הרביעית מסדירה את נושא שימור המבנים והאתרים. לפי התוספת, השימור יהיה חלק בלתי נפרד ממכלול השיקולים התכנוניים וישתלב בפיתוח הפיזי. המתכננים, כך נקבע, ישקלו באופן מאוזן את צורכי הפיתוח הפיזי מול צורכי השימור.

לפי החוק, הרשות המקומית מחויבת להקים ועדה לשימור אתרים (להלן: הוועדה). תפקידי הוועדה

בין היתר: הכנת רשימת אתרים לשימור – כולל פירוט הסיבות לשימור האתר ובאיזו מידה אפשר

לפתח אותו – וכן ייעוץ למועצת הרשות המקומית ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה (להלן: הוועדה המקומית) ודרישה מבעלי נכסים לשימור לבצע עבודות שימור בנכסיהם.

כדי שאתר ייכנס לרשימת השימור העירונית, על הוועדה לאשרו. תהליך זה נעשה לרוב באמצעות סקרי שימור שמבצעים אדריכלים המתמחים בשימור ונשכרים לשם כך בידי העירייה.

המחלקה לשימור אתרים (להלן: המחלקה) פועלת באגף לתכנון עיר (להלן: האגף) שבמינהל תכנון ותשתיות (להלן: המינהל). המחלקה אחראית על קידום השימור על כל היבטיו בעיר, ובכלל זה: התוויית מדיניות שימור, הכנת רשימת אתרים לשימור והבאתה לאישור הוועדה, ביצוע תיאום תכנון, הגשת חוות דעת והנחיות שימוריות לתוכניות בניין עיר (להלן: תב"ע, תב"עות) ולהיתרי בנייה.

כמו כן באחריות המחלקה להביא את חוות הדעת וההנחיות לדיון בוועדה בהתאם לצורך, ובשלב הפקת תעודת גמר בנייה לבדוק ולאשר כי בוצעו עבודות השימור במבנה.

שימור מבנים ואתרים || 173

נתונים כלליים

כוח אדם במחלקה ומבנה ארגוני

תרשים :1 מבנה ארגוני של המחלקה לשימור

• באוקטובר 2022 היו חילופים בתפקיד הממונה על המחלקה.

• רובע אורנים: השכונות גאולים (בקעה), גוננים (קטמונים), רחביה, תלפיות ועוד. רובע מרכז:

מרכז העיר. יתר חלקי העיר: עין כרם, בית וגן, בית הכרם, בית חנינא, בית צפאפא ועוד.

174 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

אתרים לשימור בעיר

לוח :1 מספר האתרים שאושרו לשימור והמיועדים לשימור

(נתונים ממערכת סקר שימור אתרים)

האתרים המסומנים

כמיועדים לשימור

אתרים שאושרו אך לא הובאו לאישור

בוועדה לשימור בוועדה לשימור סך הכול

1,236 3,749 4,985

תוכנית 10038 "לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה", החלה על כל העיר, מתווה הנחיות לשימור באזור "העיר ההיסטורית ואזורי שימור" (אזור העיר העתיקה, מרכז העיר, סילואן, שערי חסד, ממילא, ימין משה, רחביה, קוממיות, עין כרם ועוד) ולשימור מבנים שנבנו בין 1948 ל-1970 והם אב טיפוס ייחודי וחשוב מבחינה אדריכלית והיסטורית.

תהליכי תכנון ורישוי

בקשות לאישור תב"עות ולהוצאת היתרי בנייה מגיעות לטיפול המחלקה לשם קבלת חוות דעתה בנושא השימור. להלן פירוט סוגי התהליכים והשלב שבו התיקים מגיעים למחלקה:

לוח :2 סוג התהליך והשלב שבו מגיעים התיקים לטיפול המחלקה

שלב הגעת התיק

סוג תהליך לטיפול המחלקה דיון בוועדה לשימור

תב"עות לאחר עמידה בתנאי סף, לפני כל תוכנית מגיעה לדיון בוועדה דיון בוועדה המקומית או המחוזית לשימור

היתרי בנייה בקרה מרחבית היתרי בנייה לפי תוכנית 10038 הריסת מבנה היסטורי או חלקים

ממנו

מונומנטים

שיקול דעת

בקרת תכן לא מגיע

פיקוח בזמן הבנייה לא מגיע

תעודת גמר לא מגיע

שימור מבנים ואתרים || 175

לוח :3 מספר התיקים שטופלו במחלקה בשנת 2022

מספר מספר תיקים שהובאו

סוג תיק תיקים לדיון בוועדה לשימור

בקשה להיתר בנייה 236 12

תב"ע 130 73

תיק תיעוד 2 0

תיאום תכנון 63 2

תמ"א 38 59 43

פנייה מהמחלקה למבנים מסוכנים 1 0

פנייה מהאגף לפיקוח על הבנייה 81 0

מידע להיתר בנייה 1 0

סך הכול 573 130

מטרת הביקורת והיקפה

לבחון היבטים הקשורים לשימור מבנים ואתרים, ובהם: עבודת המחלקה לשימור בדגש על תהליכי העבודה במתן חוות דעת בתהליכי התכנון והרישוי, השירות לציבור, עמידה בלוחות הזמנים למתן חוות דעת, הקשר עם הוועדה לשימור, עידוד השימור, תיירות וחינוך לשימור והגנה על אתרי מורשת.

חלק מהנושאים הנדונים בדוח זה נדונו בדוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה מ-,2019 "שימור מבנים ואתרים בירושלים", ובדוח מבקרת העירייה לשנת 2013/14 בנושא "שימור אתרים היסטוריים".

תקופת הביקורת

הביקורת נערכה לסירוגין בשנים 2022 ו-.2023

פירוט הממצאים

שימור מבנים ואתרים || 179

פרק ראשון

רשימת אתרים לשימור

התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה קובעת כי הוועדה לשימור אתרים ברשות המקומית תכין רשימה של אתרים שלדעתה ראוי לשמרם. ברשימה יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה אפשר לפתח את האתר, פרטי בעל האתר ונתונים אחרים ככל שתמצא הוועדה לנכון.

חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 1999 (להן: החוזר) התווה קווים מנחים להכנת הרשימה, כלומר אילו אתרים ייכללו בה, וזאת בהתאם לחשיבותם ההיסטורית, התרבותית והאדריכלית. החוזר מנחה לדרג כל אתר הכלול ברשימת השימור – בהתאם לחשיבותו, נדירותו, תוכנו, מיקומו וכדומה – באחת

משלוש רמות שימור: ברמה א', הגבוהה ביותר, אסורות תוספת והריסה. ברמה ב' אסורה הריסה,

אך מותרת תוספת חלקית. ברמה ג' מותרת הריסה תוך שמירה על אלמנטים.

1. לפי מערכת סקר שימור אתרים, כ-5,000 אתרים בעיר מיועדים לשימור. אך מספירת הביקורת

עולה שרק כ-1,660 אושרו לשימור, ועבור כ-1,400 נקבעו דרגות שימור ואפשרויות פיתוח. להלן הפרטים:

• בשנת 2010 החלה המחלקה למפות את העיר ולקבוע מתחמים ואתרים לשימור באמצעות סקרי שימור שנעשו במסגרת הכנה של תוכנית אב, תוכנית סטטוטורית או סקר שימור בלבד. המחלקה סקרה 28 שכונות וקבעה בהם 28 מתחמים לשימור ובתוכם אתרים ובניינים לשימור. רק לתשעה מהמתחמים נקבעו דרגות שימור ואפשרויות פיתוח.

• בשנת :2016 מתוך 28 מתחמי שימור שנסקרו, רק 12 הובאו לאישור הוועדה, ובהם 1,534 אתרים לפי ספירת הביקורת. יתר מתחמי השימור לא הובאו כלל לדיון ולאישור בוועדה כפי שהחוק קובע.

• בשנת 2023 (חודשים ינואר-מרץ): תוך כדי בדיקת הביקורת ועם היכנסה של הממונה החדשה לתפקיד, הובאו לאישור הוועדה עוד 126 אתרים באזור מרכז העיר.

עבור שכונות ואתרים רבים לא הוכנו סקרי שימור, והם לא הובאו לאישור הוועדה כדי להיכלל ברשימת השימור העירונית. זאת למרות שחלק מהשכונות הללו ותיקות ובעלות חשיבות היסטורית, תרבותית ואף אדריכלית רבה מאוד, וחלק מהאתרים מצויים באזורי תיירות המוכרים

כמוקדי משיכה. להלן דוגמאות: חלקים מרחוב יפו, חלקים ממתחם הארמנים, שוק מחנה

יהודה, נחלאות (לב העיר) צפון (מבצלאל צפונה), מע"ר צפון, מקור ברוך, כרם אברהם, זיכרון משה, ג'בל מוכבר, ראס אל עמוד, ואדי ג'וז, בית צפאפא וכן אתרים בשיטות בנייה מודרנית.

יודגש שהיועץ המשפטי לעירייה ציין בחוות דעתו לביקורת כי לאתרים שלא אושרו לשימור בוועדה אין מעמד סטטוטורי. המשמעות היא שהמחלקה יכולה להוציא עבורם הנחיות בינוי, אבל הוועדה המקומית אינה מחויבת להן.

180 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

2. בחינת הפרוטוקולים מדיוני הוועדה משנת ,2016 שבהם אושרו רשימות השימור, העלתה

שהרשימות עצמן לא מוצגות בפרוטוקולים אלא מוצג קישור לתיקיות השמורות בכונני המחלקה. משמע שהרשימות אינן נגישות לציבור ולכאורה אפשר לשנותן בקלות.

הביקורת דגמה רשימת שימור אחת שאושרה בוועדה בנוגע לשכונת גאולים (בקעה). השוואה בין רשימת השימור המאושרת שהוצגה בקישור מפרוטוקול הדיון בוועדה ובין סקר השימור שעליו התבססה הרשימה העלתה פערים והבדלים בין שתי הרשימות:

• בסקר מוזכרים 233 אתרים, ואילו ברשימה שהופיעה בקישור מפרוטוקול הוועדה היו 265 אתרים – הפרש של 32 אתרים.

• 42 אתרים שאושרו בוועדה לא נכללו בסקר ואף לא נסקרו או נבדקו.

• עשרה אתרים שנכללו בסקר והומלץ לשמרם לא נכללו ברשימת השימור, וחלקם אף לא מסומן לשימור או כמיועד לשימור במערכת המידע הגיאוגרפי .G.I.S • באתרים רבים נמצאו פרטים שגויים וחוסר התאמות בין הסקר לרשימת השימור, כמו כתובת לא מדויקת, גוש וחלקה שגויים ופרצלציות לא מעודכנות.

3. בדיקת הנתונים המוצגים באתר האינטרנט העירוני ובמערכות הממוחשבות העלתה את

הממצאים שלהלן:

• מתוך 28 מתחמי השימור שנסקרו ובוצעה בהם עבודה, רק 20 מפורסמים באתר האינטרנט העירוני בתוך "תיקי תיעוד מתחמיים". השאר אינם מפורסמים או מפורסמים במסגרת תוכנית אב או תוכנית סטטוטורית.

• רשימות האתרים שאושרו לשימור והמיועדים לשימור ב'מערכת ייעודי קרקע' וב'מערכת ה- G.I.S', ועל פי ספירת הביקורת, אינם זהים ויש הבדל בין הנתונים, להלן הפרטים:

לוח :4 מספר האתרים שאושרו לשימור והמיועדים לשימור במערכות השונות

נתוני מערכת נתוני מערכת

מהות ספירת הביקורת ייעודי קרקע ה-G.I.S

מספר אתרים שאושרו בוועדה 1,660 1,236 1,144

מספר אתרים מיועדים לשימור - 3,749 3,182

מספר אתרים שהוועדה

הוציאה מרשימת השימור 7 7 6

• כפי שעולה מהלוח, אין התאמה בין הרישומים במקורות השונים. מנהל תחום ה-G.I.S ציין כי שכבת השימור ב-G.I.S מנותקת ממערכת ייעודי קרקע, וזאת לפי דרישת המחלקה לשימור ואגף המחשוב, שהחליטו לנתק את הקשר בין שני המאגרים לפני כמה שנים.

• עוד נמצא כי בחלק מהאתרים שאושרו לשימור נתוני הוועדה שאישרה אותם מצוינים במערכת ייעודי קרקע, אך לא במערכת ה-.G.I.S

שימור מבנים ואתרים || 181

1. אי הכללת נכסים בעלי חשיבות שימורית ברשימות השימור וליקויים ברישום וסימון של

אתרים אלו במערכות הממוחשבות גורמים להיעדר הגנה על נכסי מורשת. בשל כך העיר עלולה לאבד ערכים תרבותיים, היסטוריים, חברתיים ואדריכליים חשובים שלא יחזרו.

2. היעדר מידע בנושאים "רמת שימור" ו"אפשרויות פיתוח" יוצר אי-בהירות וחוסר מידע בקרב

הציבור באשר לאפשרויות הפיתוח בנכסים ועלול לגרום להרס נכסי מורשת.

1. על המחלקה להמשיך ולערוך בעיר סקרי שימור ולהביאם לאישור הוועדה. לשם כך יש

לתקצב את המחלקה בהתאם. כמו כן יש להביא לאישור הוועדה את סקרי השימור שכבר הוכנו ואושרו בידי המחלקה.

2. לטייב ולהשלים בכל המערכות הממוחשבות את נתוני האתרים לשימור כפי שאושרו

בוועדות השונות. כמו כן לחבר בין מערכת ייעודי קרקע למערכת ה-G.I.S ולבנות מאגר נתונים אחד שאותו יעדכנו וממנו יישלפו הנתונים לכל מערכת.

תגובת המבוקרים

יו"ר ועדת שימור

החוק אכן מחייב לציין ברשימת השימור "באיזו מידה ניתן לפתח את האתר", אלא שכותבי החוק כנראה חשבו על ערים שבהן יש אתרי מורשת בודדים הראויים לשימור. בשל מספרם הרב של המבנים הללו בירושלים, הדבר אינו אפשרי ולכן רמת השימור תיקבע בהליך התכנוני ובהתאם לתיק התיעוד.

האגף לתכנון עיר

סקרי שימור

לחלקים מרחוב יפו וחלקים ממתחם הארמנים הוכנו סקרי שימור שאושרו בוועדה (בשנת .)2023 לשוק מחנה יהודה, נחלאות (לב העיר) צפון (מבצלאל צפונה), מקור ברוך, כרם אברהם, זיכרון משה ומע"ר צפון הוכנו סקרי שימור אך טרם אושרו בוועדה. המחלקה מוכנה לדיון בכל עת.

לשכונות ג'בל מוכבר, ראס אל עמוד וואדי ג'וז יש סקר שימור ותוכנית אב עם נספח שימור מאושר.

לבית צפאפא הוכן סקר ראשוני. לאתרים שנבנו בשיטות בנייה מודרנית המחלקה החלה להכין ואף אישרה בשנת 2023 רשימה מודרנית ראשונה.

182 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023 המלצה :1 במהלך 2023 המחלקה ערכה סקרי שימור ואישרה רשימות שימור לשישה מתחמים ושכונות (מרכז העיר, חבצלת, מתחם הארמנים, בית וגן, רחביה וימין משה וכן בנושאים שיטות בנייה מודרנית ובורות מים). בכוונתנו לעבוד על המשך תהליכי האישורים לשכונות נוספות ועריכת סקרי שימור נוספים, אך לשם כך דרוש תקציב.

המלצה :2 ההמלצה מקובלת. מערכת המחשוב דורשת שדרוג, ונושא זה כבר אובחן ומטופל באגף המחשוב.

שימור מבנים ואתרים || 183

פרק שני

מדיניות שימור

מדיניות שימור מתווה ומסדירה את כלל הנושאים והתהליכים הנוגעים לשימור. המדיניות באה לידי ביטוי במסמך המגדיר ומפרט את ערכי המורשת החשובים בעיר, ולצידו מערכת שלמה של כלים והנחיות מעשיות כיצד לשמר ערכים אלו.

לא נמצא מסמך כזה, ועם זאת נעשו ניסיונות לגבש מדיניות. להלן הפרטים:

1. בשנת 2010 לערך החלה המחלקה בהליכי גיבוש מדיניות שימור כוללת לעיר לשם שימור של

מרקמים ומבנים בעלי ערך היסטורי ותרבותי תוך שילוב של אפשרויות הפיתוח. הוגדרו שלושה

תוצרי עבודה: קביעת עקרונות לשימור ופיתוח, קביעת אמצעים לשימור (תמריצים, הקלות

במיסוי וכדומה) והצעות לפעילות הסברתית וחינוכית.

הבדיקה העלתה שבוצע רק השלב הראשון בגיבוש המדיניות, שכלל מיפוי המצב הקיים ובחינת תחום השימור בעיר (השלב הלימודי-מחקרי). כבר בשלב זה התובנה המרכזית הייתה שיש להפוך את תדמית השימור מתחום הנתפס כמגביל תכנון ופיתוח לכלי מוביל במערכת השיקולים העירונית לטובת השגת יעדים עירוניים. כן הובן שסביב עיקרון זה יפותחו עקרונות השימור ותשתית השימור.

נמצא שלא בוצע השלב השני בגיבוש המדיניות, הכולל הגדרה מפורטת של עקרונות "תפיסת השימור" ולצידה מערכת של כלים מעשיים כגון הנחיות, תדריכים, עקרונות תכנון, מיתוג, הסברה ופעילויות תיירות.

2. בשנת 2019 פרסמה המחלקה "הנחיות מרחביות למבנים היסטוריים" (להלן: ההנחיות).

בהנחיות חולקה הבנייה ההיסטורית לארבע תקופות וסגנונות בנייה: עות'מני, מנדטורי, ישראלי וערבי. לכל סגנון ניתנו הנחיות תכנוניות דוגמת מיקום פרטי חיבור בין בניינים, מיקום תוספת הבנייה, פתחים ומיקומם וסיווג תנאים למתן היתר בנייה למבנים היסטוריים.

הבדיקה העלתה כי ההנחיות כלליות ביותר, אינן מדויקות ומתעלמות מהיבטים נוספים כמו הבחינה המרקמית של המבנה בסביבתו, גודל המגרש ומיקומו, גודל המבנה והעמדתו במגרש, ריבוי סגנונות בנייה, מבנים מיוחדים, מבני ציבור, תמ"א .38 יתרה מכך, ההנחיות אף מחריגות מקומות בעלי חשיבות שימורית גבוהה ביותר, ובהם מרכז העיר, שוק מחנה יהודה, העיר העתיקה ואגן העיר העתיקה.

נוסף לכך בהנחיות אין התייחסות חד-משמעית לסוגיות כגון: האם יש או אין צורך לשמר חומרים, אלמנטים ופרטי מבנה? באילו מקרים ובאילו מקומות או מבנים יש לבנות בהמשך לקיים, ובאילו מקרים בסגנון שונה מהקיים?.

3. הביקורת העלתה נושאים חשובים ואף עקרוניים הראויים להתייחסות ברורה במדיניות השימור.

להלן דוגמאות:

184 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023 • פיתוח מול שימור: אין בהירות אילו ערכי תכנון גוברים על האחרים וכיצד אפשר לשלב

ביניהם. למשל: נגישות או שימור – איזה ערך משניהם מוביל וכיצד משלבים ביניהם כדי

להגיע לתכנון מיטבי, חשיבות ביטחונית – תוספת ממ"ד, בטיחות – חיזוק מבנים.

• סתירה בעבודה ובהחלטות המינהל: היעדר מדיניות ברורה ושיטתית בנושא השימור יוצר לעיתים הנחיות, החלטות וחוות דעת מנוגדות בין המחלקה ליחידות אחרות, ובעיקר המחלקה לתכנון עיר והאגף לרישוי בנייה. להלן דוגמאות:

לוח :5 דוגמאות לסתירות עקב היעדר מדיניות בנושא השימור

מספר תיק חוות דעת של הרישוי

שימור מהות חוות דעת המחלקה או תכנון עיר

5056 תוספת קומות התוכנית אינה מקובלת, מבקשים אושרה במתכונת לבניין בן קומה לדחות את הדיון לצורך בחינה שהוגשה אחת מרקמית בשכונה

4800 ממ"ד דחיית מיקום הממ"ד במפלס ממ"ד הוא מציל חיים, הקרקע (מיקום הנגיש למבקשים) והממ"ד המוצע עומד ודרישה למקמו במפלס תת- בתנאי החוק והתקנות,

קרקעי לכן אין מניעה לאשר

4779 גג בנחלאות דחיית צורת הגג אושר בהתאם לחוות דעת (לב העיר) מהנדס העיר

4974 הגדלת מרפסת דחייה: ההגדלה והתוספות אינן קומות ב', ג', ד' אינן ותוספת מרפסות אופייניות לבניינים היסטוריים, היסטוריות לפי התוכנית, הסתרת חזית היסטורית, שינוי ולכן אפשר לקבל את

סימטריה, עומס נפח ועוד המרפסות המבוקשות

3324 תיק ראשון: תיק ראשון: אושר (עדיין לא אושר 4902 הקמת המעלית בוצעה בנייה).

תיק שני: תיק שני: חוות דעת ראשונית –

הגבהת המעלית דחייה. חוות דעת סופית –

המעלית אושרה במיקום אחר (מה

היה קורה אילו היו בונים?)

5244 הרחבת קומה דחייה התוספות אושרו

ותוספת קומה במתכונת מצומצמת

5140 דרישה לחיזוקים התומכות והחיזוקים החיצוניים התוכנית אושרה, אבל פנימיים במרפסות יוחלפו בחיזוקים חיזוק המבנה יהיה פנימיים, ללא פגיעה או שינוי בהתאם לתקן 413

במרפסות הקיימות.

תנאי למתן היתר יהיה אישור

המחלקה לשימור לפתרון החיזוק

שיוצע בתוכנית

שימור מבנים ואתרים || 185

• שימור פרטי מבנה: לעיתים נדרש לשמר כל פריט מהבנייה המקורית, ללא קשר לחשיבות היסטורית, ערכים אדריכליים ותרבותיים, מצב פיזי ונראות לציבור. להלן דוגמאות:

גגות רעפים: נמצאו דרישות לשמר גגות רעפים מקוריים במצב פיזי ירוד או דרישות לשמר

גג רעפים מקורי ולשלבו בבנייה החדשה כך שימוקם בקומה האחרונה שתיבנה – לעיתים מדובר בקומה החמישית ואף יותר, ולמעשה הגג המקורי נסתר מהעין. זאת ועוד, לפעמים אין התאמה במידות ובחומרים בין הרעפים המקוריים שהונחו לפני עשרות ואפילו 100 שנים ובין הרעפים המיוצרים היום, וכך נוצר קושי לשלב בין הרעפים המקוריים לחדשים.

אלמנטים פנימיים בתוך המבנה, הנסתרים מעין הציבור: לפעמים נדרש לשמר

אלמנטים פנימיים בתוך המבנה גם אם אינם גלויים לעין הציבור. אולם לאחר מתן תעודת גמר לבניין, יכולת האכיפה בתוך הבניין מוגבלת ביותר. דוגמאות לאלמנטים הללו:

בורות מים: אילו בורות מים יש לשמר? יש בורות מים מגוונים, החל בבורות בעלי חשיבות

אדריכלית והיסטורית ועד לבורות שהם מעין חדרים המצופים טיח שנשמרו בהם מים.

ריצופים בתוך המבנה וחזיתות פנימיות שאינן נראות לציבור: באילו מקרים וכיצד

יש לשמרם כדי שהציבור יוכל לחוש את ערכי השימור?

חיזוקים למבנה: רוב ההנחיות מורות לבצע חיזוקים פנימיים בלבד. לא נמצאו שיקולים,

הבחנות או קווים מנחים באילו מקרים אפשר לבצע חיזוק חיצוני או לשלב בין פנימי וחיצוני.

מהנדס העיר פרסם שבעה מסמכי מדיניות בנושאים מגוונים דוגמת ממ"דים, השלמת דירות גג, מרפסות, בריכות שחייה ופיצול יחידות דיור, אך אין שום מסמך מדיניות הנוגע לשימור. יתרה מכך, באף אחד ממסמכי המדיניות שפורסמו לא נמצאה התייחסות לנושא השימור.

יודגש כי ציבור האדריכלים ואף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פנו כמה פעמים למהנדס העיר והעלו בפניו את הצורך במדיניות שימור מסודרת, אך זו טרם גובשה.

4. מדיניות הפקה וביצוע של צווי הריסה שיפוטיים: בחינת "מדיניות ביצוע צווי הריסה

שיפוטיים על ידי הוועדה המקומית" של אגף התביעה העירונית במינהל היועץ המשפטי לעירייה העלתה כי סדר העדיפויות שנקבע לביצוע צווי הריסה אינו כולל עבירות בנייה באתרים ומבנים לשימור. המדיניות מתווה סדר עדיפויות בשלוש קטגוריות להוצאת צווי הריסה, אך אף אחת מהן אינה נוגעת לנושא השימור.

עבירות בנייה בבניינים לשימור נחשבות לעיתים "זוטות" וכוללות למשל הריסת אלמנטים שימוריים היסטוריים או אי-ביצוע פרטי שימור בהתאם לתוכנית שאושרה, גם מבחינת סוג החומר וגם בצורה המדויקת. מדובר באלמנטים כמו גדר, סורגים, שער, תריסים, סוגי חיפוי אבן ומעקות. פרטים אלו הם לב ליבו של השימור ומשפיעים על הצורה הסופית של הבניין והמרקם השכונתי, והם דורשים התמחות והתייחסות מיוחדת ומסוימת הן של האגף לפיקוח על הבנייה והן של אגף התביעה העירונית. הרחבה ודוגמאות בנושא ראו בפרק שביעי.

186 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

1. מדיניות שימור משמעותה הגדרת מערכת שלמה של ערכים לשימור, המבוססת על

ערכים תכנוניים, היסטוריים וחברתיים המגדירים את העיר ושומרים עליה. זאת בדגש על כך שלרוב מדובר בבתים ובניינים המיועדים למגורים ולא במוזיאון או מונומנט.

2. היעדר מדיניות שימור מוגדרת וברורה (כפי שעולה משלב א' של הליכי גיבוש המדיניות)

משאיר לעיתים את המחלקה להגן לבדה על אתרי מורשת. יתרה מזו, היא נתפסת כ"גורם המפריע".

3. אדריכלות ושימור הם נושאים עיצוביים שמעורב בהם הרבה טעם אישי, ולכן למדיניות

בנושא השימור חשיבות משמעותית ואף קריטית כדי למזער שיקולים אישיים של טעם, יופי, אסתטיקה וכדומה.

4. מדיניות שימור מבהירה, מזרזת ומייעלת את עבודת המחלקה באמצעות מנגנון של תיאום

ציפיות עם כלל הציבור, ובפרט ציבור האדריכלים, מונעת החמצה של אתרים ופריטים לשימור ואף עוזרת לבקרה עצמית על ההחלטות.

5. לעיתים פיתוח העיר באמצעות תוספות בנייה, שיפורים מבניים וכדומה מקדם שימור

בנכסים, שכן היתר הבנייה והשיפורים האפשריים מצד אחד מספקים לעירייה הזדמנות לתת הנחיות שימור בנכס, ומצד שני מדרבנים את בעל הנכס לבצע את השימור הנדרש.

6. חלק בלתי נפרד משמירה על אתרים ומבנים המיועדים לשימור הוא פיקוח וביצוע צווי

הריסה בבנייה לא חוקית. ללא מדיניות הקובעת סדר עדיפויות לטיפול בעבירות בנייה באתרים הללו, חלק נכבד מעבודתם של המחלקה והמינהל עלול להיות לשווא.

1. על מהנדס העיר לגבש בהקדם מדיניות שימור ברורה, שתעודכן מפעם לפעם ותמזג

בתוכה את כלל שיקולי השימור, ובהם: אפשרויות פיתוח, שילוב בין עקרונות התכנון המגוונים, הבחנה בין פרטים שמחוץ לבניין ובתוך הבניין ובין שטחים ציבוריים לפרטיים ושחזור והשלמה של חלקים (בחומר מקורי או חדש הדומה למקורי וכן קביעה באילו תנאים נדרש כל חומר). המדיניות תכלול נהלים והנחיות ברורות וכן סדרי עדיפויות לאכיפה, פיקוח וצווי הריסה בבנייה לא חוקית במבנים לשימור.

2. לארגן יום עיון לכל המחלקות במינהל תכנון ותשתיות ובמינהל היועץ המשפטי לעירייה

הנוגעות לנושא השימור ומטפלות בו. זאת לשם הבנת נושא שימור אתרים ומבנים על כל דקויותיו.

שימור מבנים ואתרים || 187

תגובת המבוקרים

האגף לתכנון עיר

מאז כניסת הממונה החדשה לתפקיד יש התאמה גבוהה בין ההחלטות וההמלצות של המחלקה ובין אלו של ועדות התכנון.

המלצה :1 פרק חדש במסגרת הפרקים המורחבים בתוכנית המתאר החדשה יעסוק בשימור וזהות – מדיניות שימור, עידוד שימור וכדומה (כפי שנעשה בנושא המרחב הציבורי בשנה הקודמת). כבר נערכו מספר פגישות ונבחרו משרדי מתכננים למשימה המורכבת הזו.

נוסף לכך קיימות תוכניות אב ותוכניות מתאר לרוב השכונות בעיר, והן כוללות נספח שימור ורשימות שימור. לו היה אפשר לשמור על התוכניות הללו כפי שהן, לא היו התנגשויות. אך הבעיה בנושא השימור נובעת מרמיסת ערכים אלו על ידי תוכניות חוץ עירוניות כגון תמ"א ,38 התחדשות עירונית וציפוף קו הרכבת הקלה – תוכניות שהעירייה מנסה למצוא בהן איזון בין שימור לפיתוח.

המלצה :2 ההמלצה מקובלת. במהלך 2023 ארגנה המחלקה קורס שימור מקיף לעובדי כלל המחלקות בהשתתפות העובדים שהתעניינו בו. מיטב המרצים הנוגעים לתחום הרצו בקורס, שהוכר לגמול השתלמות. הקורס העמיק את ההיכרות של כלל עובדי המחלקות בעיר עם תחום השימור והרגישות הכרוכה בו והגביר את זיקתם לנושא. לא מדובר בצעד חד-פעמי, אלא ההעשרה בתחום תתחזק ותתרחב לכל גורמי התכנון והעשייה הרלוונטיים.

188 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

פרק שלישי

ועדת שימור

התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה קובעת שעל העירייה להקים ועדה לשימור, ובה חברים:

1. ראש הרשות או אחד מסגניו או יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה.

2. שלושה חברים של מועצת הרשות, שתבחר הרשות.

3. עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובנייה, שימנה ראש הרשות.

4. אדם המצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, שתבחר מועצת הרשות, והוא ישמש יועץ.

נוסף לכך, לכל דיון בוועדה יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הוועדה, או נציגיהם.

תפקידי הוועדה לפי החוק

הכנת רשימת אתרים לשימור כולל פירוט של הסיבות לשימור, מידת הפיתוח האפשרי באתר, בעל האתר, בעלי זכויות ופרטים אחרים ככל שתמצא הוועדה לנכון.

ייעוץ למועצת הרשות המקומית ולוועדה המקומית בכל עניין הנוגע לשימור אתרים. כמו כן הוועדה רשאית לייעץ לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

דרישה מבעלי נכסים לשימור לבצע עבודות שימור בנכסיהם אם יש סכנה ממשית של הרס או ששימור האתר ייפגם בצורה העלולה לפגום במטרת השימור.

נוהלי המחלקה מחייבים דיון בוועדה בכל אחת מהבקשות שלהלן:

1. הצעת הריסה של מבנה היסטורי או חלקים היסטוריים שלו בכל תחום המגרש.

2. פעולות במבנים לשימור שהריסתם אסורה.

3. הכנסת אתר לרשימת השימור או הוצאתו ממנה.

4. בכל מקרה שתוכנית קובעת דיון בוועדה.

5. שינוי מתוכנית מאושרת במבנן או מרקם ייחודי כגון שיכון ציבורי, בהתאם להגדרה בתוכנית

.10038

שימור מבנים ואתרים || 189

להלן הרכב חברי הוועדה כפי שבחרה מועצת העירייה:

לוח :6 הרכב חברי ועדת שימור שאישרה מועצת העירייה

מספר

סידורי תפקיד בוועדה שם תאריך המינוי

1. יו"ר הוועדה משה ליאון 27.12.2018

מ"מ 1 חבר בהתאמה חיים כהן

יו"ר הוועדה

מ"מ 2 חבר בהתאמה יוחנן ויצמן

יו"ר הוועדה

2. חבר אלישע פלג

מ"מ 1 ימית יואלי-אלה

3. חבר משה גורא

מ"מ 1 אליעזר ראוכברגר

מ"מ 2 ישראל קלרמן

4. חבר אדיר שוורץ 22.2.2023

מ"מ 1 יובב צור

מ"מ 2 יערה שילה

5. חבר אינג' יואל אבן 31.12.2019

מ"מ 1 רועי לביא מינוי ראש העירייה

מ-4.5.2022

מ"מ 2 תמר קאופמן 27.12.2018

מ"מ 3 אמנון ארבל מינוי ראש העירייה

מ-18.3.2021

מ"מ 4 שרון שלוסברג דינור

6. נציגת ציבור ציפי רון 27.12.2018

מ"מ בעל דעה מייעצת איציק שוויקי 31.8.2022

מהנתונים עלו הממצאים שלהלן:

• למעלה מארבע שנים לא מונה לוועדה נציג של סיעת התעוררות כפי שקובע החוק, ורק במהלך בדיקת הביקורת מונה לוועדה חבר המועצה השלישי.

• בדיקת פרוטוקולי הוועדות העלתה כי חברי הוועדה שנבחרו אינם מגיעים בקביעות לדיוני הוועדה, לעיתים לא מגיעים בכלל ולעיתים הם נוכחים רק בחלק מהדיון.

• נמצאו החלטות של הוועדה המנוגדות לעמדה המקצועית של המחלקה, וזאת ללא שום הנמקה.

להלן שתי דוגמאות:

190 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

לוח :7 דוגמאות להחלטות ועדת שימור המנוגדות לעמדת המחלקה

מספר תיק שימור המלצת המחלקה החלטת ועדת שימור

5057 לשמר חזיתות ב-4 קומות מקוריות לשמר חזיתות ב-2 קומות מקוריות 4916 לשמר את המבנה לאשר הריסה

• אחד התפקידים המרכזיים של הוועדה הוא לדרוש מבעלי נכסים לשימור לבצע עבודות תחזוקה בנכסים אלה במטרה להגן עליהם ולהבטיח שהערכים השימוריים שלהם לא ייפגמו.

נמצא שהוועדה אינה פועלת לדרוש מבעלי נכסים לבצע עבודות שימור יזומות, על אף שלעיתים הדבר הכרחי ואף דחוף. לדוגמה בישיבת הוועדה לשימור מספר 35 מ-19.1.2016 אושרו לשימור אתרים בשכונות גאולים (בקעה), המושבה הגרמנית והמושבה היוונית. ברשימת האתרים בגאולים ציין אדריכל השימור שני נכסים שלדעתו יש לבצע בהם שיקום לאלתר. אולם לא נמצא כי הוועדה התייחסה כלל לממצא וכי פעלה מול בעלי הנכסים לבצע פעולות שימור בנכסיהם.

נוסף לכך העלתה הבדיקה כי אין נוהל או הנחיות עירוניות המפרטים אילו עבודות תחזוקה יש לבצע במבנים לשימור, באילו מצבים יש לבצען, כיצד ובאיזו תדירות. הוראות אלו חיוניות כדי שלא תישקף סכנה לערכים השימוריים של המבנים ושהם לא ייפגמו.

1. היעדרות חלק מחברי הוועדה בחלק מהדיונים או חלק מהתיקים מצמצמת את מגוון

הדעות העולה בדיון.

2. החלטות הוועדה הנמסרות ללא הסבר והנמקה, במיוחד אלה המנוגדות להמלצות הדרג

המקצועי, עלולות להיות לא ברורות.

3. חלק מהותי מההגנה על אתרים לשימור הוא התחזוקה השוטפת. ללא הקפדה עליה יש

חשש למפגעים ומצב פיזי ירוד בבניינים לשימור ואף לחוסר יציבות הנדסית העלול לגרום להרס המבנים.

4. מערכת שלמה של הנחיות לעבודות תחזוקה תקל על הוועדה לבצע את תפקידה. כך היא

תדע אילו עבודות תחזוקה אפשר לדרוש מבעלי הנכסים ואף תוכל לכמת את עלויותיהן.

1. על חברי המועצה שנבחרו לחברות בוועדה להשתתף בכל הדיונים והתיקים הנדונים.

2. להסביר ולנמק את החלטות הוועדה, ובמיוחד אלו המנוגדות להמלצת הדרג המקצועי.

3. לכלול בנוהל המחלקה הנחיות לתחזוקת מבנים לשימור, כולל מפרט עבודות שיש לבצע

(ניקוי, צביעה, חומרים וכדומה) וציון באילו מצבים יידרשו בעלי הנכסים לבצע את התחזוקה והשיקום. את הנוהל יש להכין בשיתוף מינהל היועץ המשפטי לעירייה.

שימור מבנים ואתרים || 191

4. לתקצב את המחלקה (בתקציב שוטף ותב"ר מיוחד) כדי שתוכל לבצע ולממן בעצמה

תחזוקה ושיקום באתרים לשימור, ובמקרים שייקבעו תגבה מבעלי הנכסים את הוצאות התחזוקה והשיקום.

5. על המחלקה ליצור רשימת מבנים לשימור בבעלות של העירייה, המדינה וגופים ציבוריים

אחרים, למפות אותם ולבדוק את מצבם הפיזי, ובהתאם לממצאים לדרוש את תחזוקתם.

תגובת המבוקרים

יו"ר ועדת שימור

הוועדה מבקשת כי בתיקים שבהם יש מחלוקת מהותית בין המבקש למחלקה, יובא הדבר להכרעתה בדיון ממצה. זאת במקום להעביר את התיק ישירות לוועדה המקומית עם המלצה לדחייה ולאפשר לוועדה המקומית לקבל או לדחות את המלצת המחלקה בדיון מהיר.

המלצה :2 ההמלצה מקובלת.

האגף לתכנון עיר

המלצה :3 ההמלצה מקובלת. נושא התחזוקה ייכנס לפרק שימור וזהות בתוכנית המתאר שמקדם האגף.

המלצה :4 ההמלצה מקובלת וחשובה. נשמח לקבלת תקציב ייעודי לנושא.

המלצה :5 המחלקה ערכה רשימה כזו (בשנת )2023 ותערוך מיפוי והערכה של המבנים. כאמור, הדבר דורש תקציב.

192 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

פרק רביעי

תיקי תיעוד

תיק תיעוד הוא מסמך המאגד את המידע הנוגע למבנה או אתר בעל היבטי שימור כגון רקע היסטורי ותרבותי, קשר עירוני, איכות וייחודיות אדריכלית. תיק התיעוד עוזר לגבש תכנון מתאים למבנה או האתר ולהחליט באשר לפריטים שיש לשמר, פעולות השימור שיש לבצע וכדומה.

מינהל התכנון במשרד הפנים פרסם "הנחיות בנושא שימור, תיעוד מקדים ותיק תיעוד", ובהן מוצעים מבנה אחיד לתיק התיעוד, תכולתו והגורם המקצועי שיכול להכין אותו. הרשויות רשאיות לשנות מבנה זה. תיק התיעוד מוגש בשני שלבים:

"תיק תיעוד ראשוני" (תיעוד מקדים) מוגש לרוב בשלב הכנת תב"ע או במסגרת הבקשה להיתר בנייה לפני דיון בוועדה המקומית. התיק כולל נתונים כלליים וסטטוטוריים ותיעוד היסטורי דוגמת נתוני מיקום, מפת מדידה, תיאור האתר, סיבת הכנת התיק ורקע היסטורי ותרבותי.

תיק תיעוד מלא מוגש לרוב בשלב הוצאת היתר הבנייה לאחר דיון בוועדה המקומית. התיק כולל את התיעוד המקדים ופרטים נוספים, בעיקר של המבנה, דוגמת שרטוט פרטים בקנה מידה מפורט, צילומים של פרטים, סביבה, חזיתות וכדומה וכן תיאור טכנולוגי (כגון שיטת בנייה, מצב פיזי של המבנה, מפגעים וסיכונים).

למחלקה יש נוהל עבודה שכולל מבנה לתיק תיעוד, הדומה להנחיות מינהל התכנון במשרד הפנים.

מורשים לעריכת תיקי תיעוד

הנחיות משרד הפנים אינן מכתיבות מי בעל המקצוע שיכול לערוך תיקי תיעוד, אך הן דורשות מעורך תיק התיעוד להצהיר כי הוא בעל הכשרה ומומחיות מתאימות לעריכת תיקי תיעוד, ועליו לצרף מסמכים המעידים על מומחיותו. על עורך תיק התיעוד להצהיר אם ערך את התיק לבדו או נעזר ביועצים נוספים ולפרט אותם.

בשנת 2017 הוציאה המחלקה קול קורא להקמת מאגר של עורכי תיקי תיעוד כדי ליצור רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בעריכת תיקי תיעוד, שרק באמצעותם אפשר יהיה להכין תיק תיעוד ולהגישו למחלקה.

תנאי הסף להגשת מועמדות היו:

• ניסיון מוכח בהכנת שני תיקי תיעוד שאישרה המחלקה.

• השכלה אקדמית (תואר ראשון) באחד מהתחומים: אדריכלות, הנדסה, תכנון ערים, גיאוגרפיה או ארכיאולוגיה.

בהתאם לקול הקורא נבנה מאגר של 18 עורכי תיקי תיעוד, ורק הם רשאים להכין תיקי תיעוד עבור העירייה. כל מבקש יכול לפנות לאחד מהם להכנת תיק תיעוד ולשלם עבור הכנת התיק.

שימור מבנים ואתרים || 193

מבדיקת הביקורת עלה כי משנת 2017 לא פרסמה המחלקה קול קורא חדש לנושא, ולא ברור כיצד אדריכלים נוספים יכולים להצטרף לרשימה. יתרה מזו, המחלקה סגרה רשימת אדריכלי שימור שאפשר אך ורק באמצעותם להכין תיק תיעוד, אך לא הגבילה את שכר הטרחה שהם יכולים לדרוש מהמבקש.

הביקורת מעירה כי לפי הנחיות המחלקה, עורך תיק התיעוד אינו נדרש להצהיר אם ערך את תיק התיעוד לבדו או נעזר ביועצים נוספים ואילו יועצים, זאת בניגוד למומלץ בהנחיות משרד הפנים.

הממונה החדשה מסרה לביקורת כי היא שינתה את תנאי המורשים לעריכת תיק תיעוד וכיום המחלקה מזמינה כל עורך תיקי תיעוד להציע את מועמדותו ולהיכלל ברשימה.

בקשות שבהן נדרש להגיש תיק תיעוד

בהתאם ל"הנחיות מרחביות למבנים היסטוריים" (שכאמור, פרסמה המחלקה ב-)2019 יש להגיש תיקי תיעוד כתנאי למתן היתר בנייה בבקשות שלהלן:

• בקשה להריסה בתחומי העיר ההיסטורית.

• בקשת תמ"א 38 בתחומי העיר ההיסטורית.

• בקשה הכוללת שינויים במבנה ההיסטורי או תוספת משמעותית למבנה ההיסטורי (מבנים היסטוריים הם מבנים המסומנים לשימור במסגרת תב"ע או תוכנית אב, אתרים לשימור בהתהוות ומבנים שזוהו כמבנים היסטוריים לפי ההנחיות המרחביות).

• כל בקשה להיתר במבנה שהוגדר כמונומנט.

• מבנים שהתוכנית הסטטוטורית דורשת זאת לגביהם.

כפי שעולה מההגדרות, הדרישות להגשת תיק תיעוד רחבות מאוד, וכמעט כל בקשה יכולה להיחשב ככזו הדורשת תיק תיעוד.

הממונה על המחלקה מסרה לביקורת כי תיק תיעוד נדרש כאשר יש פעולות משמעותיות במבנה, כגון הריסות ותוספות קומה.

תכולת תיקי התיעוד

בחינת הנתונים הנדרשים להגשה במסגרת תיקי התיעוד, לפי נוהלי המחלקה, העלתה את הממצאים שלהלן:

• חלק מהנתונים הנדרשים כבר מוגשים בשלב הגשת התב"ע או היתר הבנייה, ויש בדרישה להגשתם משום חזרה, עבודה מיותרת וסרבול תהליכים. לדוגמה: כתובת, גוש וחלקה, בעלויות, נסח עדכני, פרטי אדריכל, שטח מגרש, מפות, מדידות, תוכניות של הקומות וחזיתות.

• לתיק מצורפים נתונים ומסמכים שלא ברור מדוע נדרשים דוגמת צילום דפי הוראות של תוכניות מאושרות.

194 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023 • בתיק מפורטים נתונים וסוגי מידע בהיקפים נרחבים מהרצוי והדרוש למרות שאין להם קשר, או שהקשר חלש, לבניין ולפריטים שיש לשמר. להלן דוגמאות:

מידע היסטורי: בתיק יש לכלול תיעוד היסטורי של תולדות השכונה בדגש על הקשר בינה

למבנה ואירועים בולטים (בעלויות, שמות היסטוריים ידועים וכדומה), וזאת בתיאור מילולי קצר.

בפועל מוגשים תיאורים מילוליים באורך של ארבעה עד שישה עמודים.

תצלומי אוויר: אין הנחיה גורפת וחד-משמעית באשר למספר תצלומי האוויר שיש להגיש.

בפועל תיקי תיעוד רבים כוללים שלל תצלומי אוויר שלכאורה אינם קשורים לבניין, לפרטים שיש לתעד בו ולתוספת הבנייה.

יודגש כי היקף תיק תיעוד מגיע ל-60 ואף 70 עמודים, אורך הגורר עבודה רבה ולעיתים אף מיותרת הן של עורכי התיקים והן של המחלקה. הדבר מאריך את זמן העבודה (עריכה, בדיקה וכדומה) ומעלה את נטל התשלום על המבקש.

• בסיכום לתיק עורכי תיקי התיעוד כותבים "סיכום והערכת האתר" אך אינם מגבשים המלצות לגבי המבנה והפריטים שיש לשמר, אלא המחלקה עושה זאת. הממונה על המחלקה ציינה כי עורך תיק התיעוד נדרש שלא לכתוב המלצות מחשש לניגוד עניינים ולכך שהמבקש יטה את חוות דעתו וההמלצות יהיו מוטות.

דגימת הביקורת העלתה כמה תיקי תיעוד שבהם חוות דעת המחלקה הייתה בניגוד לחוות הדעת שרשמו עורכי תיק התיעוד ב"סיכום והערכת האתר", וזאת ללא שום הנמקה והסבר.

להלן דוגמאות:

לוח :8 הנחיות המחלקה בניגוד ל"סיכום והערכת האתר" בתיק התיעוד

מספר תיק המלצת

שימור מהות הבקשה תיק התיעוד המחלקה החלטה סופית בתיק

4912 הריסת בניין קיים אין לבניין ערכים הוראות שימור החלטת הוועדה: אין עניין שימור בתיק

והקמת בניין חדש אדריכליים יוצאי לחזיתות כולל

למגורים דופן, אפשר לסוג האבן,

להרוס את הבניין פתחים, סיתות,

כתובות וכדומה

4990 הריסת בניין קיים אין למבנה ערך הוראות שימור הוועדה המחוזית דחתה את ()5060 ובניית בניין חדש שימורי והוא אינו נרחבות ודחיית המלצת הוועדה לשימור במקומו ראוי לשימור הבקשה לצורך ואישרה להרוס את הבניין בחינת ערכי בהתאם לתיק התיעוד

המבנה

2000 הריסה ובנייה לגדר אין ערכים אושר להרוס בניין לאחר דין ודברים עם עורך תיק מחדש שלם, אך נדרש התיעוד, הסכימה המחלקה

לשמר גדר חדשה לוותר על דרישתה

3469 הריסת חלקי מבנה מצב הנגרות לא דרישה לשמר את לאחר דין ודברים עם עורך תיק קיים והקמת בניין טוב הנגרות במבנה התיעוד, החליטה המחלקה בן 4 קומות לוותר על דרישתה

שימור מבנים ואתרים || 195

הגשה בפועל ואחסון

תיקי התיעוד מוגשים למחלקה בקובצי PDF באמצעות דואר אלקטרוני. לאחר בדיקתם ואישורם הם מאוחסנים כקובץ אחד בארכיב האופטי של המחלקה וכיום הם פתוחים לעיון הציבור. הממונה על המחלקה מסרה כי בחודשים האחרונים עדכנה מעל 1,300 תיקי תיעוד במערכת הממוחשבת, והם כאמור פתוחים לציבור.

1. המחלקה דורשת שעורכי תיקי התיעוד ישמיטו את פרק ההמלצות מתיק התיעוד בשל

ניגוד עניינים מובנה והחשש שמא המבקש – מזמין העבודה והמשלם עבורה – ישפיע על עורך התיק ויטה את המלצותיו. הביקורת מבהירה שנוסף להמלצות, המבקש עלול להשפיע על נתונים נוספים בתיק התיעוד, ואם המחלקה מוצאת שיש ניגוד עניינים מובנה עליה לפעול לפתרון המצב.

2. יובהר כי היעדר המלצות בתיקי התיעוד מעקר חלק חשוב ממטרתם, מאריך את משך

הטיפול בבקשות ועלול להוביל להחלטות לא ברורות ואף שגויות.

3. תיקי תיעוד אינם מחקר היסטורי, אלא חשיבותם ולב ליבם הם התוכניות האדריכליות,

הפרטים האדריכליים המיוחדים, שנת הבנייה והקשר של הבניין לסביבתו. לכן ראוי להיצמד לפרטים אלו ולשים בהם את הדגש. מלל רב, על פני מספר עמודים, המרחיב בנוגע להיסטוריה וכדומה עומד בסתירה להנחיות המחלקה ומאריך את זמן הבדיקה.

4. פעמים רבות המידע על השכונה, ההיסטוריה שלה וסגנון הבנייה בה הוא מידע זהה בכל

תיקי התיעוד המוגשים בשכונה או באזור. למרות זאת נדרש עורך תיק התיעוד לכתוב ולערוך מידע זה מחדש, דבר המבזבז משאבים גם של המבקש וגם של המחלקה.

1. לשקול כי המחלקה היא שתכין את תיקי התיעוד באמצעות בניית מאגר של עורכי תיקי

תיעוד, התקשרות מיוחדת עימם והקצאת תב"ר למימון העבודה. אפשר לגבות מהמבקש אגרה בעבור הכנת התיק. לחלופין אפשר שהמחלקה תכין את תיק התיעוד הראשוני, והמבקש ישלים את תיק התיעוד המלא על חשבונו, כלומר, ישלים את המידע המפורט על המבנה.

2. על המחלקה לערוך חומר רקע במבנה אחיד, שיכלול נתונים היסטוריים על כל שכונה,

סגנון הבנייה בה וכל נתון קבוע אחר החוזר על עצמו, לשימושם של עורכי תיקי התיעוד.

3. לאפשר הגשת תיקי תיעוד במערכת המקוונת בהתאם למבנה התיק וחלקיו, וכן לשקול

כי תיק התיעוד שיוגש במערכת יכלול הדמיות וסרטונים להבנה מיטבית של המבנה.

4. לכלול בנוהל המחלקה הנחיות באילו מקרים יש לדרוש תיק תיעוד, וזאת לייעול עבודת

המחלקה.

196 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

5. נוסף למתכונות של תיק תיעוד ראשוני ומלא, מומלץ לייצר מתכונות נוספות לתיק תיעוד

דוגמת "תיק תיעוד מקוצר", שיתאים לבקשות עם תוספות ושינויים קטנים שאינם מהותיים.

תגובת המבוקרים

יו"ר ועדת שימור

המלצה :5 ההמלצה מקובלת, כולל תיק תיעוד מקוצר במתכונת של מספר תמונות.

האגף לתכנון עיר

המלצה :1 המחלקה שוקדת בימים אלו על הכנת קורס "הכנת תיקי תיעוד". ראשית – אופן עריכת התיקים יעודכן בין היתר בהתאם להמלצת הביקורת, ושנית – עריכת התיקים עצמם תוכל לעבור לכל גורם אשר יוכשר בהצלחה לנושא (לא רק אדריכלי שימור אלא גם הנדסאים, משמרים, מתכננים, היסטוריונים, ארכאולוגים וכיוצא בזה). אנו סבורים שצעד זה גם ייעל את תיקי התיעוד ויביא לרמה גבוהה ואחידה וגם יוריד את עלויות התיק בשל פתיחת השוק לגורמים נוספים. כמו כן נתחייב לאמנת שירות שתכלול מתן תגובה בפרק זמן ראוי שייקבע.

המלצה :2 ההמלצה מקובלת.

המלצה :3 ההמלצה מקובלת ונמצאת בהליכי חשיבה ועבודה.

המלצה :4 ההמלצה מקובלת תוך יצירת מקום לשיקול דעת.

המלצה :5 ההמלצה מקובלת.

שימור מבנים ואתרים || 197

פרק חמישי

מהנדסים המתמחים בשימור

מהנדס המתמחה בשימור (להלן: מהנדס שימור) אחראי על מתן פתרונות הנדסיים לביצוע השימור בנכס וייצובו, תוך יישום עקרונות שימור הנדסיים כגון שימוש בחומרים מתאימים וטכנולוגיות בנייה מתאימות.

עד לסוף שנת 2022 חייבה המחלקה להגיש חוות דעת ואישור ממהנדס שימור למבנים שנבנו לפני שנת 1920 (לרוב מדובר במבנים עות'מניים עם קמרונות) ובהתאם לשיקול דעתה. משנת 2023 שונו ההנחיות, ונדרשת חוות דעת מהנדס שימור למבנים היסטוריים הבנויים בטכנולוגיית בנייה מסורתית של קירות נושאי קמרונות. הביקורת לא מצאה באתר האינטרנט העירוני הנחיה באילו מקרים יש צורך באישור מהנדס שימור. אישור מהנדס שימור מתבקש בשלב "בקרת תכן", כלומר לאחר דיון בוועדה ולפני הוצאת היתר בנייה.

• המחלקה גיבשה רשימה של חמישה מהנדסי שימור שרק מהם אפשר לבקש ולקבל אישור מהנדס שימור. המבקש הוא שמשלם למהנדסים את שכר טרחתם.

לא נמצאו אסמכתאות כיצד נבחרו חמשת המהנדסים האלו ומדוע התפקיד אינו פתוח למהנדסי שימור נוספים.

הממונה מסרה לביקורת שכיום המחלקה מזמינה כל מהנדס שימור להציע את מועמדותו להיכלל ברשימה, והדבר אף מפורסם באתר האינטרנט העירוני. הביקורת מציינת שבאתר לא מפורסמות אמות מידה שעל היועץ לעמוד בהן כדי להיכלל ברשימה.

נמצא שאין פיקוח ובקרה על עבודת המהנדסים, לוח הזמנים שבו הם עובדים ומפיקים את חוות דעתם ושכר הטרחה שהם גובים מהמבקש.

• בקשות להיתרי בנייה הכוללות חיזוקים בפני רעידות אדמה מכוח תמ"א 38 עוברות בדיקה ואישור של מהנדס מטעם הוועדה המקומית לבדיקת עמידות המבנה ברעידות אדמה בהתאם לתקן ,413 לפי המחויב בהוראות תמ"א 38 – נוהל בקרה הנדסית.

מהבדיקה עלה שיש בקשות להיתר בנייה הצריכות לקבל שתי חוות דעת הנדסיות שונות:

האחת לעניין תמ"א 38 והשנייה ממהנדס שימור. מצב זה מאריך את זמן הטיפול בבקשות לעומת בקשות אחרות.

נוסף על כך נמצא שאין נוהל לתיאום העבודה בין המהנדס לעניין תמ"א 38 למהנדס השימור.

חוסר שיתוף הפעולה ואי-התיאום ביניהם עלולים ליצור שתי חוות דעת הנדסיות סותרות, כך שהתוכנית האדריכלית שיאשר המהנדס לעניין תמ"א 38 תהיה שונה מזו שיאשר מהנדס שימור.

198 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

1. קביעת רשימת מהנדסים הרשאים להגיש חוות דעת הנדסיות שימוריות לעירייה, מניעת

האפשרות ממהנדסים אחרים להגישן – ללא הנמקה – וחוסר פיקוח על לוח הזמנים ושכר הטרחה הנגבה מהמבקש גורמים לו נטל כספי מיותר ומעכבים את הטיפול בבקשה.

2. היעדר תיאום בין המהנדס לעניין תמ"א 38 למהנדס השימור עלול להוביל לכתיבת שתי

חוות דעת הנדסיות סותרות המותירות את המבקש בתווך בלא לדעת לפי איזו חוות דעת עליו לפעול. מציאות זו עלולה לעכב את משך הטיפול בבקשה עד ליישוב הסתירות.

1. לקבוע אמות מידה באשר למהנדסים הרשאים להגיש למחלקה חוות דעת הנדסית

שימורית, ובהתאם לכך לאפשר למהנדסים מתאימים נוספים להגיש חוות דעת.

2. בבקשות להיתרי בנייה מכוח תמ"א 38 הנדרשות גם לאישור מהנדס שימור, יש למנות

מהנדס המתמחה בשני התחומים או להנחות את שני המהנדסים לשתף פעולה ולהכין חוות דעת הנדסית אחת. כמו כן יש לפרסם באתר האינטרנט העירוני הנחיות כגון: באילו מבנים וסוגי בנייה נדרשת חוות דעת הנדסית שימורית ומתי להגישה, כולל הצורך בהסדרת התיאום עם מהנדס לעניין תמ"א .38

תגובת המבוקרים

האגף לתכנון עיר

המחלקה עוסקת בגיבוש הנחיות בנושא, לרבות באילו מקרים נדרש מהנדס שימור. אנו סבורים כי מהנדס בעל רגישות שימורית יידרש רק למבנים שנבנו בטכנולוגיה שאינה בשימוש בבנייה מודרנית משום שהיא אינה מוכרת לכלל המהנדסים. במקרים אחרים אפשר להקל בדרישות. לאחר הכנת הדרישות אנו נפרסם אותן באתר המחלקה.

שימור מבנים ואתרים || 199

פרק שישי

הטיפול בתוכניות בניין עיר והיתרי בנייה

כאמור לעיל, המחלקה מכינה חוות דעת במסגרת בקשות לתב"ע והיתרי בנייה.

תוכניות בניין עיר

כל תב"ע המוגשת לאישור מוסדות התכנון צריכה לעמוד בתנאי סף. העמידה בתנאים נבחנת בבדיקה טכנית בעיקרה, המבטיחה שהתוכנית הוגשה כדין וצורפו אליה כל המסמכים הדרושים.

כשתב"ע עומדת בתנאי הסף, יש להביאה לדיון בוועדה המקומית בתוך 60 יום ממועד עמידתה בתנאים.

כדי שהמחלקה לתכנון עיר תוכל לגבש לוועדה המקומית המלצה תכנונית מלאה מתוך ראייה כוללת, עליה לקבל חוות דעת מגורמים שונים בעירייה ומחוצה לה, דוגמת הסדרי תנועה, איכות הסביבה, פיקוד העורף, תברואה וגם המחלקה (לשימור).

המחלקה לתכנון עיר מעבירה את התוכנית לקבלת חוות דעתם של הגורמים השונים, ובהם המחלקה, בזמן פתיחת תיק התב"ע בעירייה, כלומר הרבה לפני שהתוכנית עומדת בתנאי הסף.

וזאת כדי שיוכלו להגיש את חוות דעתם בזמן, שהתוכנית תידון בוועדה המקומית בזמן הקבוע בחוק ושהמלצתם תיכלל בחוות הדעת התכנונית של המחלקה לתכנון עיר.

לפי הנחיות המחלקה, יש להעביר אליה למתן חוות דעת תב"עות בעיר ההיסטורית ותב"עות הכוללות מבנים לשימור, מבנים היסטוריים, מבנים בעלי ערך היסטורי, תרבותי ואדריכלי ואתרים הצמודים למרקם לשימור ולמבנים לשימור.

להלן מספר התוכניות שהועברו לקבלת חוות דעת המחלקה ומשך הטיפול בהן בשנים 2019–:2022 200 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

לוח :9 מספר התב"עות שהועברו לקבלת חוות דעת המחלקה

בשנים 2019–2022

שיעור התיקים מספר הימים

שהועברו מספר הימים הממוצע לטיפול

מספר לאישור הוועדה הממוצע לטיפול בתוכנית שיעור התיקים

תוכניות המקומית ללא בתוכנית ממועד במחלקה ממועד שטופלו

שהתקבלו חוות דעת העברתה עמידתה בתנאי במחלקה במשך

שנה במחלקה המחלקה למחלקה* הסף* יותר מ-60 יום*

2019 98 %33 190 123 %69

2020 108 %22 203 96 %71

2021 138 %22 74 78 %53

2022 108 %18 47 47 %27

* המידע מתייחס רק לתוכניות שטופלו וניתנה בהן חוות דעת.

מהנתונים המוצגים בלוח עלה כי תב"עות מגיעות לדיון בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית ללא בחינת המחלקה וחוות דעתה. יודגש כי מדובר בתב"עות שבהן מבוקשות תוספות בנייה באזורי שימור חשובים דוגמת גאולים (בקעה), מקור ברוך, קוממיות (טלביה) ומרכז העיר.

עוד עולה מהנתונים כי משנת 2019 חל שיפור מהותי בזמן הטיפול של המחלקה בתב"עות, אך עדיין יש תב"עות שמשך הטיפול בהן ארוך וחורג מהזמן הקבוע בחוק שהוא 60 יום.

מידע נדרש להיתר בנייה

בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) התשע"ו-,2016 הליך הרישוי מתחיל בשלב מקדמי שבו מוגשת בקשה ל"מידע להיתר" (להלן: תיק מידע להיתר). זוהי בקשת מידע על אודות המצב

הסטטוטורי בנכס: ייעוד הקרקע, זכויות בנייה, מגבלות מיוחדות וכדומה.

תיק מידע להיתר מוכן בידי האדריכל ששכר המבקש ומוגש ל"מחלקה למידע תכנוני, מיפוי ומדידות" הפועלת במינהל. זו מעבירה את התיק לגורמים השונים לקבלת חוות דעתם לפני שהיא מגבשת ומוסרת את המידע התכנוני לגבי המקרקעין המדוברים.

תיק מידע להיתר משמש את האדריכל בהכנה ועריכה של הבקשה להיתר בנייה ואת האגף לרישוי בנייה בבדיקת הבקשה להיתר בנייה.

נמצא כי המחלקה אינה מעורבת בהליך המידע הנדרש להיתר ואינה מגישה חוות דעת ראשונית בנוגע לנכסים. חוות דעת כזו הייתה יכולה לכלול מידע כגון: האם הנכס פטור מחוות דעת שימורית בשלב היתר הבנייה? אילו מסמכים יש להגיש בבקשה להיתר הבנייה?. מעורבות בשלב זה עשויה לחסוך זמן גם למבקש וגם למחלקה.

הממונה מסרה לביקורת כי היא מודעת לנושא ולחשיבותו ופועלת לקידומו כך שהמחלקה תהיה אחד הגורמים המגישים חוות דעת בשלב המידע הנדרש להיתר.

שימור מבנים ואתרים || 201

היתרי בנייה

הליך הוצאת היתר בנייה מורכב משלושה תהליכים מרכזיים באגף לרישוי בנייה:

לוח :10 שלבי הוצאת היתר בנייה בעירייה

שלב מהות העבודה לוח זמנים לטיפול

דסק שלב המיועד להבטיח שהוגשו כל המסמכים הדרושים 10 ימים דוגמת תוכניות, בעלי הזכויות במקרקעין ומינוי בעלי תפקידים וחתימתם. בסיום השלב נפתח תיק בניין

בקרה בדומה להליך של אישור תב"ע, הבקשה מועברת ל"קבלת בקשה תואמת תב"ע – 45 מרחבית חוות דעת גורמים". ימים

לאחר קבלת חוות הדעת, מגובשת המלצה תכנונית (בהתאם לחוות דעת הגורמים, התוכניות התקפות, תנאי החוק, הנחיות בקשה הכוללת הקלה מרחביות ועוד) ותיק הבניין עובר לדיון בוועדה המקומית מתב"ע – 90 ימים בקרת תכן לאחר אישור הוועדה המקומית ולפני הוצאת היתר הבנייה, 30 ימים מהמועד שהעביר ותשלומים המבקש נדרש לתקן את התוכניות בהתאם להחלטת הוועדה המבקש תוכניות מתוקנות המקומית. תיק הבניין עובר לחוות דעת גורמים ולמילוי תנאים שונים לפני הוצאת היתר הבנייה, כגון ביצוע תשלומים תוקף החלטת הוועדה –

והגשת ערבויות בנקאיות. בסיום התהליך מופק היתר הבנייה שנתיים

תיקי בניין מגיעים למחלקה פעמיים לקבלת חוות דעתה ואישורה: פעם אחת בשלב הבקרה המרחבית ופעם שנייה בשלב בקרת התכן. הביקורת בדקה את שני ההליכים.

כל אחד מהשלבים המתוארים בלוח מנוהל בחלק נפרד במערכת הממוחשבת, ובאמצעותו האגף לרישוי בנייה מעביר את תיק הבניין לבדיקת הגורמים השונים ומקבל מהם את חוות דעתם. לכל שלב יש במערכת הממוחשבת רשימה מנוהלת של גורמים קבועים. לרשימה זו אפשר להוסיף "תנאים מיוחדים" המיועדים לתנאים וגורמים חריגים, ודרכם האגף לרישוי בנייה מזין ידנית גורמים נוספים ואת חוות דעתם.

בקרה מרחבית

בשלב הבקרה המרחבית תיק הבניין מגיע לעיתים כמה פעמים למחלקה לקבלת חוות דעתה, זאת מסיבות מגוונות דוגמת שינויים תכנוניים ודחיות. לכן בדקה הביקורת את מספר הפניות של האגף לרישוי בנייה לקבלת חוות דעת המחלקה, ולא את מספר תיקי הבניין שהועברו. להלן הנתונים:

202 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

לוח :11 מספר הפניות מהאגף לרישוי בנייה לקבלת חוות דעת המחלקה

בשלב הבקרה המרחבית בשנים 2020–2022

מספר מספר הפניות שיעור הפניות שיעור הפניות מספר הימים

הפניות שהמחלקה שהמחלקה לא שהמחלקה טיפלה הממוצע

שהועברו נתנה להן טיפלה בהן בהן במשך יותר לטיפול

שנה למחלקה מענה כלל מ-45 יום בפנייה*

2020 370 343 %7 %66 175

2021 346 289 %16 %52 75

2022 538 306 %59 %39 48

* הממוצע מתייחס רק לבקשות שטופלו וניתנה בהן חוות דעת.

מהנתונים בלוח עולה שהזמן הממוצע לטיפול בפניות הצטמצם, אך מנגד שיעור הפניות שלא טופלו כלל עלה משמעותית מ-%7 ל-%.59 יתרה מזו, בשיעור גבוה של הפניות הטיפול עדיין אורך זמן רב וחורג מהזמן הקבוע בחוק.

בקרת תכן

בשלב בקרת התכן המחלקה בודקת ומאשרת את נספח הפרטים, תיק התיעוד וחוות דעת מהנדס השימור. להבטחת ביצוע כל עבודות השימור בנכס, המחלקה מפיקה "כתב התחייבות" שבו המבקש מתחייב לבצע את כל עבודות השימור בנכס ולהגיש לשם כך ערבות בנקאית, לרוב על סך 100,000 ש"ח. בשלב זה המבקש נדרש גם למנות "אדריכל שימור מלווה" לפיקוח על עבודות השימור בנכס (לגביו יפורט בפרק השביעי להלן).

נמצא כי במערכת הממוחשבת בשלב בקרת התכן המחלקה אינה נכללת ברשימת התנאים והגורמים הקבועה, אלא אפשר להכניסה דרך "תנאים מיוחדים" המיועדים לתנאים וגורמים חריגים שרק האגף לרישוי בנייה יכול להזינם ידנית, והמחלקה אינה יכולה.

לפיכך בלתי אפשרי לקבל רשימה מבוססת של מספר תיקי הבניין שהועברו לטיפול המחלקה בשלב בקרת התכן (כולל זמן הטיפול), והביקורת העריכה את מספר תיקי הבניין הללו:

לוח :12 אומדן מספר תיקי בניין שהועברו למחלקה בשלב בקרת התכן

שנה מספר תיקים

2022 170

2021 137

2020 60

הביקורת מעירה כי אין נוהל עבודה המגדיר מהם המסמכים והבדיקות שעל המחלקה לקבל ולבצע בכל שלב.

שימור מבנים ואתרים || 203

כפי שעולה מהנתונים לעיל, זמני הטיפול בבקשות הוא רב, מעבר לקבוע בחוק. הביקורת בדקה את התנהלות המחלקה בכל שלבי הטיפול בבקשות לתב"עות והיתרי בנייה באמצעות בחינת מדגם של תיקים, להלן הממצאים:

חוסר במסמכים

תיקים רבים מוחזרים לעורכי הבקשות להשלמת מסמכים ונתונים כדי שהמחלקה תוכל לבדוק את הבקשה. יודגש כי רוב המסמכים והנתונים החסרים חוזרים על עצמם בתדירות גבוהה ואף קל לצרפם מלכתחילה, כגון: תמונות, סקרי עצים, תיקי תיעוד, חוות דעת מהנדס שימור, הטמעת תמונה לצד כל פרט, סימון פרט הפרדה, הוספת מידות פרטים, סימונים, חתכים ומספור שורות האבן.

לעיתים למרות החוסר במסמכים, המחלקה בודקת את התיק ונותנת חוות דעת והנחיות לתיקון התוכנית בציון הסתייגות כי ייתכן שיינתנו הנחיות נוספות לאחר השלמת המסמכים החסרים.

התנהלות זו של המחלקה היא בגדר טיפול מיותר בתיק ובזבוז זמן יקר, שכן התיק יוחזר למחלקה ותידרש בדיקה נוספת. מכל מקום, ניתנת עדיפות לטיפול בתיקים שבהם הוגשו כל המסמכים הדרושים.

התנהלות המחלקה, שלעיתים בודקת תיק ומטפלת בו למרות היעדר מסמכים ולעיתים לא, מעידה על היעדר מדיניות אחידה ושוויונית בעבודתה.

יודגש כי בקשות להיתר בנייה (בשלב הבקרה המרחבית) ללא חוות הדעת, בתום הזמן הקצוב בחוק, כלומר 45 יום, נדחות באופן אוטומטי על ידי המערכת הממוחשבת, וזאת רק בשל חוסר במסמכים ולא בשל בעיות מהותיות כמו היעדר הסכמה תכנונית.

חוות דעת לא סופיות או לא שלמות

נמצאו תיקים שבהם הוגשו כל המסמכים הדרושים, והמחלקה מסרה את חוות דעתה בתיק ואף דרשה תיקונים, אך הוסיפה כי ייתכן שיידרשו מסמכים נוספים ושיינתנו הנחיות נוספות לפי הצורך בהמשך.

עוד נמצא שלעיתים הרפרנט ציין לעצמו בתהליך הטיפול בתיק הערות כמו "הנחיות ראשוניות" או "טיוטה".

על המחלקה לבצע בדיקת עומק אחת ולהגיש הנחיות מלאות ושלמות בפעם אחת ולא בחלקים.

אם המחלקה אינה יכולה לעשות זאת בשל שאלות או אי-בהירות בתוכנית, עליה לזמן את עורך הבקשה לקבלת ההבהרות הנדרשות ולאחר מכן תתבצע בדיקת העומק.

חוות דעת שלכאורה אינן בתחום טיפול המחלקה

לעיתים ניתנות חוות דעת ואף הנחיות שלכאורה אינן נוגעות לשימור או לתחומי הטיפול של המחלקה, וכן נרשמות הערות שלא ברור מדוע צוינו. להלן דוגמאות:

204 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

לוח :13 חוות דעת שניתנו אף שלכאורה אינן נוגעות לתחום טיפול המחלקה

מספר תיק המלצות או חוות דעת שנכתבו

שימור אף שאינן בתחום טיפול המחלקה

5268 לבחון את מספר הקומות בתיאום המחלקה לתכנון עיר 5283 להציג תכנון עבור מעלית

5092 הבניין החדש הוא לתיאום מלא מול אדריכל העיר, לרבות שלט יזכור לחללי פעולות האיבה במקום

5288 להתאים את גובה הבינוי למדיניות

5281 תוספת הבנייה מעל הבניין לשימור אינה תואמת את מדיניות התכנון 4917 המבנה אינו היסטורי ואינו בתחום העיר ההיסטורית, ולמרות זאת המחלקה חיוותה את דעתה בנוגע לקומות ולתכנון

5189 נטיעת עצים בוגרים בתיאום עם אגף שפ"ע

5179 תנאי להפקדת התוכנית יהא הבהרות בטבלה 5 לעניין זכויות ושטחי בנייה ביחס לתוכנית /2447ג התקפה

5126 הזזת מרפסות, ביטול גשרוני מעבר למעלית ובקשה להצמדה למבנה 5003 תוספת קומה – בהתאם למדיניות המחלקה לתכנון עיר 4848 לקבל את אישור אגף הנכסים או אחר לעניין ביטול...

לאישור אגף שפ"ע

4224 המחלקה מפנה לאדריכל העיר לעניין פרגולות וממ"דים בחזית ראשית, אין לה עניין שימורי בבקשה

3670 ממליצה לבצע המשך תיאום תכנון מול רפרנט תכנון עיר לעניין...

4300 לנושא עיצוב החזיתות מפנה המחלקה לשימור לחוות דעתו של אדריכל העיר 5134 התייחסות להיתר נוכחי, בנייה חדשה, מופנית לחוות דעת אדריכל העיר רישום ועריכה של חוות דעת שאינן בתחום טיפול המחלקה לא זו בלבד שחורגים מתחום סמכותה אלא אף מעמיסים עבודה מיותרת על המחלקה, שגם כך בעומס רב.

במקרה שהמחלקה מכינה חוות דעת שימורית הנוגעת לבקשה, עליה לרשום זאת מפורשות ולהנחות את המבקש באופן ברור.

היעדר רציפות בטיפול והגשת חוות דעת שונות לאותן תוכניות

נדגמו תיקים שהמחלקה מסרה בהם חוות דעת סופית, והמבקשים אף הגישו תוכנית מתוקנת. אבל המחלקה לא אישרה את התוכנית המתוקנת, אלא הוציאה חוות דעת נוספת שבה הציגה דרישות ותיקונים חדשים ונוספים, החל בזוטות כמו השלמת פרטים ועד שינויים תכנוניים מהותיים כגון שינוי מיקום או הריסת תוספת הבנייה המבוקשת – לאחר שאושרה בידי המחלקה. להלן דוגמאות:

שימור מבנים ואתרים || 205

לוח :14 דוגמאות להיעדר רציפות בטיפול בתוכניות

מספר

תיק שימור הדרישות הנוספות שלא נתבקשו בהנחיות הראשוניות

4910 להוסיף הפניה לפרטים בכל מסמכי התוכנית

למקם את כל הפרטים בסוף ההרמוניקה בצורה אחידה

5006 תיקון תוכנית גגות, שינוי מיקום מחסן, הגשת תוכנית פיתוח, תנאי למתן היתר בנייה יהא הריסת כל תוספת בלתי חוקית, גם אלו שאינן בבעלות המבקש 4428 הריסת תוספת בנייה שאושרה קודם לכן בחוות הדעת של המחלקה 4977 הוספת חתך, תיעוד פתחים מקוריים

3507 הכללת תוכנית, חתך, חזית ותמונה לכל חתך, מספור שורות אבנים ועוד 3469 הוספת פרטי בניין חדשים, ציון רעפים מקוריים, אישורי אלמנטים הנדסיים, ציון גודל השטיח (ריצוף)

מסירת חוות דעת משתנות היא תוצאה של היעדר מדיניות אחידה ונוהל עבודה ברור לעבודת המחלקה. אין קו אחיד ומגובש שיבהיר לעובדי המחלקה ולתושבים את דרישות המחלקה באשר למסמכים שיש להגיש ולקבל כדי להבטיח טיפול מהיר וברור ככל האפשר.

היעדר מדיניות שימור

באין מדיניות אחידה, נמצאו תיקים שנמסרה בהם חוות דעת סופית, אך המבקש פנה פעם אחר פעם למחלקה בבקשה שתבחן שוב את בקשתו כדי שתשנה את חוות דעתה ותאשר את בקשתו במתכונת שביקש וללא השינויים שדרשה המחלקה. לעיתים הדבר הצליח ולעיתים לא.

להלן דוגמאות:

לוח :15 דוגמאות להיעדר מדיניות שימור

מספר תיק חוות דעת ראשונה של מספר אינטראקציות

שימור המחלקה החלטה סופית לתיק

4800 לא לאשר תוספת ממ"ד במיקום לא בוטלה ההחלטה 10 המוצע

4645 גובה המעלית לא יחרוג מגובה בוטלה הדרישה 3 המעקה

4848 בוטלה הדרישה (אושר: 11

דרישה לחיפוי אבן על הקשתות אבן ובטון חשוף)

5138 לא לאשר תוספת קומה התוספת אושרה עם 3

שינויים

206 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023 היעדר מדיניות אחידה ואי-הבהירות כלפי המבקשים לא זו בלבד שמאריכים את זמן הטיפול בבקשות אלא אף מובילים חלק מהמבקשים להרגיש שביכולתם לגרום למחלקה לעשות כרצונם.

העובדה שלפעמים הדבר מצליח עלולה להמריץ את המבקשים לעשות כך במחשבה ש"אין מה להפסיד".

דרישות שלכאורה מנוגדות להוראות התוכנית התקפה או לכאורה אינן חוקיות

נמצאו חוות דעת של המחלקה שלכאורה מנוגדות להוראות התוכניות התקפות או למדיניות מהנדס העיר, ולעיתים אף לכאורה מנוגדות לחוק. להלן דוגמאות:

לוח :16 דוגמאות לדרישות שלכאורה מנוגדות להוראות התוכנית התקפה

או שלכאורה אינן חוקיות

מספר תיק

שימור מהות הבקשה או ההוראות חוות דעת המחלקה

5133 הקמת בניין חדש הכולל בריכת שחייה דחיית הבקשה לבריכת השחייה בהתאם לתב"ע המאושרת

5006 הרחבת 2 יחידות דיור בהתאם לתב"ע דרישה לבצע בפועל הריסות בנכסים שאינם מאושרת בבעלות המבקשים ואינם חלק מהבקשה

4975 התב"ע המאושרת קבעה אילו עצים יש דרישה לבצע סקר עצים נוסף לשמר

4938 בקשה לבניית מרפסות בהתאם לתב"ע דרישה לצמצם את שטח המרפסות המוצעות מאושרת למרות שהשטח מותר לפי התוכנית התקפה

5010 בקשה לתוספת בנייה בהתאם לתב"ע דחיית הבקשה מאושרת

4891 בקשה לתוספת זכויות בנייה דרישה להרוס חלק מקומה שאושרה בהיתר בנייה

5143 בקשה לתוספת זכויות בנייה דרישה להריסת חלק מתוספת בקומת הקרקע שאושרה בהיתר בנייה

4779 בניית גג בהתאם למדיניות מהנדס העיר דרישה לשנות את בינוי הגג תוספת מאושרת על פי תב"ע או היתר בנייה היא זכות חוקית. כמו כן המחלקה יכולה לדרוש לסמן את עבירות הבנייה להריסה, אך אינה יכולה לדרוש מהמבקש להרוס בפועל עבירות בנכס שאינו בבעלותו, אפילו אם הן באותו בניין. הטיפול בעבירות בנייה הוא באחריות האגף לפיקוח על הבנייה.

שימור מבנים ואתרים || 207

הנחיות לא ברורות או לא חד-משמעיות

נמצאו הנחיות לא ברורות שאפשר לפרשן לכמה משמעויות. חלק מההנחיות אף מנהלות שיח ומשא ומתן עם עורך הבקשה בניסוחים כגון "יש לנסות לשמר" ו"יש לבחון לשמור". הנחיות מעין אלו אינן חד-משמעיות ומעודדות את המבקש, באופן טבעי, להכתיב את מבוקשו ולא לנהוג לפי המצב התכנוני הרצוי. להלן דוגמאות:

לוח :17 דוגמאות לדרישות והנחיות שאינן ברורות

מספר

תיק

שימור הנחיות המחלקה הערות הביקורת

4950 לבחון אפשרות לשמור את קיר הלובי ... היעדר הנחיות ברורות וחד-

אם המיקום המוצע הוא הרע במיעוטו אז – מקובל משמעיות האם נשקל שימורו? ניתן גם להציע פירוק והרכבה – ...

ורצוי לשמרו

4977 רצוי לפצל... היעדר הנחיות ברורות וחד-

משמעיות

4923 כדאי להימנע מחזית אטומה... היעדר הנחיות ברורות וחד-

משמעיות

5281 לשקול הפחתה כדי שיישמר אופיו האדריכלי של הבניין היעדר הנחיות ברורות וחד-

המקורי משמעיות

לבחון אפשרות להתקנת מעלית

3115 להציג את פריסת הגדר בקנ"מ מפורט יותר לא צוין מהו קנה המידה הדרוש מדרגות חיצוניות – נדרש פרט מוגדל יותר של המעקה ל-2 הפרטים 3661 נספח פרטים בקנ"מ ברור לא צוין מהו קנה המידה הדרוש ל-2 הפרטים

3507 להגיש נספח פרטים מלא אין הגדרה מהו נספח פרטים מלא

3469 פריסת הגדרות לא ברורה מספיק לא נרשם מה בפריסה לא ברור:

מומלץ מאוד לתכנן חלונות עץ, אם לא אז... האם הצבע? קנה המידה? המראה מטושטש?

עדיף להרכיבו מחדש...

היעדר הנחיות חד-משמעיות

כפי שעולה מהלוח, המחלקה מרבה להשתמש בניסוחים לא ברורים להנחיותיה ודרישותיה. מובן שדרישות שאינן ברורות גורמות לסחבת מיותרת בתיק ולהתארכות זמן הטיפול בו.

208 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

שימוש בשפה לא מקצועית

נמצאו חוות דעת שבהן השתמשו בשפה שאינה מקצועית ואף מעליבה. להלן דוגמאות :

לוח :18 דוגמאות להתנסחות בשפה לא מקצועית ואף מעליבה

מספר תיק שימור הערת המחלקה

3469 נספח הפרטים המעודכן השתפר

זו תשובה בהחלט מפתיעה

3116 הוגש נספח פרטים דליל ורשלני כל כך

5044 אי-סדר ויזואלי

5140 התומכות והחיזוקים במרפסות, אשר נותנים טעם לפגם בחזות המבנה, יוחלפו...

5266 חזית מרהיבה

המערכת הממוחשבת

• "תנאים למתן היתר בנייה", "תנאים הנרשמים בהיתר הבנייה" ו"תנאים לתעודת גמר" הם תנאים שלרוב חוזרים על עצמם ונרשמים – לאחר שהוגשה תוכנית מתוקנת – במלל חופשי ולא בתבניות קבועות. התנהלות זו גורמת לעבודה מיותרת ומבזבזת זמן רב.

• תיקי השימור שנפתחים מקבלים מספרים עוקבים ללא קשר לשנת יצירתם, דבר הגורם לעיתים לאיבוד שליטה על מספר התיקים המטופלים במחלקה.

1. המחלקה מעורבת בהליך התכנוני בשלושה שלבים, ולמרות זאת אין לה נוהל מנחה

והוראות ברורות הן לעובדי המחלקה והן לציבור האדריכלים והתושבים בנוגע למסמכים ונתונים שיש להגיש ולבדיקות שיש לבצע בכל שלב. עולה חשש כי המחלקה בודקת את אותה תוכנית כמה פעמים מההתחלה, תוך התעלמות מבדיקתה הקודמת, במקום להקפיד על עבודה ליניארית והמשך טיפול ובדיקה מהשלב שבו ניתנה חוות הדעת הקודמת.

2. היעדר הוראות ברורות באשר להנחיות ולמסמכים שיש להגיש בכל שלב מאריך את משך

הטיפול בבקשות ומסרבל אותו, שכן כל תיק מטופל פעמים רבות.

3. בעקבות התארכות זמן הטיפול, חלק מהבקשות להיתר בנייה לא נבדקות כלל בשל

חריגה מהזמן המוקצב לבדיקתן. יודגש כי אחד הערכים המוספים החשובים של המחלקה בבדיקת תב"עות הוא היבט הרישוי (היתר הבנייה) והפיקוח.

שימור מבנים ואתרים || 209

4. המחלקה מחמיצה מעורבות בשלב מקדמי וחשוב מאוד בהליך הרישוי: "המידע הנדרש

להיתר בנייה". בשלב זה המחלקה יכולה למסור מידע חיוני לעורכי התוכניות וכך להקל עליה את המשך טיפולה בתיקי בניין.

1. על המחלקה להיות מעורבת בשלב המקדמי, "מידע נדרש להיתר בנייה", וכבר במהלכו

להמליץ אם הנכס פטור מחוות דעת שימור, אם המבקש נדרש לפנות למחלקה בשלב היתר הבנייה, אילו מסמכים לצרף לבקשה וכדומה.

2. לכלול בנוהל המחלקה הנחיות אילו בדיקות עליה לבצע בכל שלב משלבי התכנון –

תב"ע, בקרה מרחבית ובקרת תכן (בהתאם לנכס, לבקשה וכדומה). לפי הממצאים ייקבעו המסמכים שעל המבקש להגיש, ואי הגשתם תגרום לחסימה אוטומטית במערכת ומניעת הגשת התוכנית למחלקה. הנוהל יוטמע במערכת הממוחשבת ויופקו ממנו הנחיות לציבור שיפורסמו באתר האינטרנט העירוני ויבהירו אילו מסמכים יש להגיש בכל אחד משלבי התכנון בהתאם לנכס, מיקומו, הבקשה המוצעת וכדומה.

3. לפתח באתר האינטרנט העירוני אפשרות להגשת בקשה מקוונת לקבלת מידע מוקדם

בנושא השימור, כולל אפשרויות הפיתוח ומסמכים שיש להגיש. וזאת בהתאם לנכס, מיקומו וכדומה. מומלץ שמודול כזה יפעל לכלל המינהל בראייה כלל-תכנונית.

4. על המחלקה למסור חוות דעת אחת לאחר שכל המסמכים הדרושים להבנת התוכנית

מוגשים. יש לשאוף שהמחלקה תטפל בכל תיק פעמיים בלבד: פעם אחת בדיקת עומק רחבה ופעם שנייה בדיקה משלימה שבה יוודאו כי ההנחיות שניתנו בוצעו. חוות הדעת הראשונה של המחלקה כבר תכלול את התנאים למתן היתר בנייה, התנאים שיש לרשום בהיתר הבנייה והתנאים לקבלת תעודת גמר.

5. התוכניות, הנספחים, תיקי התיעוד וכל מסמך שהמבקש נדרש למסור יוגשו באמצעות

מערכת מקוונת.

6. הנחיות המחלקה לציבור ולעורכי הבקשות יוגשו בשפה רשמית, מכבדת ורגישה, תוך

שימת דגש על ניסוח הנחיות ברורות וחד-משמעיות המבוססות על מדיניות המחלקה ונהליה. כמו כן על עובדי המחלקה לעבור קורסים בנושא כתיבה שירותית (עם התמקדות בהעברת מידע לעורכי הבקשות), מתן שירות פנים אל פנים ומענה טלפוני. יש לשקול אף סדנאות בליווי אישי.

7. לטיפול חוקי ויעיל בעבירות בנייה במבנים המיועדים לשימור ולהורדת נטל הטיפול

ממבקשים שאינם בעלי הנכס, על מהנדס העיר והיועץ המשפטי לעירייה להכין נוהל עבודה ולהתוות סדר עדיפויות ולוח זמנים לטיפול בנכסים לשימור שיש בהם עבירות בנייה. כשהמחלקה תאתר עבירות בנייה באתרים לשימור כבר בשלב חוות הדעת לתב"עות והיתרי בנייה, עליה להעביר את הנושא לטיפול של האגף לפיקוח על הבנייה ואגף התביעה העירונית.

210 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023

8. על האגף לרישוי בנייה לייצר תנאים מובנים במערכת הממוחשבת לקבלת חוות דעת של

המחלקה בשלב בקרת התכן, ולא להחשיבם כגורמים חריגים המוזנים ידנית. כך יתאפשרו מעקב ושליטה גם על שלב זה.

9. לייצר רשימת הערות קבועות לחוות דעת המחלקה כדי שבהזנת חוות דעת של המחלקה

יתאפשר לבחור הערות מהרשימה. כך אפשר לייעל את העבודה, לזרזה וליצור האחדה.

10. להוסיף למספר תיק השימור במערכת הממוחשבת את שנת פתיחת התיק בדומה לתיקי

בניין, תיקי פיקוח ועוד. כך תושג שליטה טובה יותר על מספר התיקים המטופלים במחלקה.

תגובת המבוקרים

האגף לתכנון עיר

המלצה :1 המלצת הביקורת מקובלת. נושא זה קריטי וייעל את תהליך הטיפול בתיק בצורה ניכרת.

הנושא מקודם בימים אלו מול האגף לרישוי בנייה ואגף המחשוב.

המלצה :2 ההמלצה מקובלת.

המלצה :3 ההמלצה מקובלת.

המלצה :4 ההמלצה מקובלת.

המלצה :5 ההמלצה מקובלת. כיום המסמכים מוגשים דיגיטלית, אך אין לנו מערכת להגשה מקוונת של מסמכים.

המלצה :6 נושא חוות הדעת וניסוחן בקצרה, ביעילות ובמקצועיות נבדק בהקפדה יתרה, בין היתר בעקבות הערות הביקורת שניתנו לאורך התהליך. כבר כיום השיפורים מוטמעים בחוות הדעת.

המלצה :7 ההמלצה מקובלת ותיכנס להליך העבודה הרציף.

המלצה :8 נושא זה נמצא בבדיקה לאור הערות הביקורת. המחלקה עובדת על ניסוח היגדים קצרים רלוונטיים, ומנהל האגף לרישוי בנייה יבחן את הטמעתם במערכת המחשוב האוטומטית המלצה :9 ההמלצה מקובלת ונמצאת בעבודה.

המלצה :10 ההמלצה מקובלת. כל הליך המחשוב צריך לעבור שדרוג כדי לאפשר שאיבת נתונים וייצור חתכים לצרכים סטטיסטיים, לפחות כמו שמתאפשר ממערכת ייעודי קרקע.

שימור מבנים ואתרים || 211

פרק שביעי

פיקוח על אתרים ומבנים לשימור

במסגרת עבודתה, המחלקה מבצעת פעולות פיקוח על אתרים ומבנים לשימור והמיועדים לשימור, ובכלל זה קבלת דוחות של "אדריכל שימור מלווה" וטיפול בהם, פעילות כגורם מאשר בבקשות לקבלת תעודת גמר, קבלת תלונות בגין עבירות בנייה במבנים לשימור, איתור יזום של עבירות בנייה והעברת הטיפול בהן לאגף לפיקוח על הבנייה.

אדריכל שימור מלווה

בחלק מתיקי הבניין שבטיפול המחלקה בשלב בקרת התכן המחלקה מחייבת את המבקש למנות אדריכל שימור מלווה. זהו אדריכל המתמחה בשימור, ובאחריותו לפקח על הביצוע של עבודות השימור בנכס תוך הבטחה כי העבודות מבוצעות בהתאם להיתר הבנייה.

בעת מינויו, אדריכל שימור מלווה נדרש לחתום על מסמך שבו הוא מצהיר כי מונה לאדריכל שימור מלווה מטעם בעל הנכס וכי ימלא אחר דרישות המחלקה כפי שמפורטות במסמך שעליו חתם.

בדומה לאדריכלים המכינים תיק תיעוד ו"מהנדסי שימור", המחלקה גיבשה רשימה של 20 אדריכלים לליווי השימור, ורק אליהם אפשר לפנות לליווי הליך הבנייה. המבקשים נדרשים לשלם להם את שכר טרחתם, ללא כל פיקוח מצד המחלקה על הנושא.

שמות האדריכלים המלווים מפורסמים באתר האינטרנט העירוני, אך לא ברור כיצד נבחרו, כיצד אדריכלים נוספים יכולים להצטרף למאגר ומדוע הציבור אינו יכול לפנות לאדריכלים אחרים המתמחים בתחום.

הממונה מסרה לביקורת שכיום כל אדריכל ליווי שימור מוזמן להציע את מועמדותו ולהיכלל ברשימה, והדבר אף מפורסם באתר האינטרנט העירוני. הביקורת מציינת כי לא מפורסם באילו אמות מידה על היועץ לעמוד כדי להיכלל ברשימה.

להלן מספר התיקים שבהם מונה אדריכל שימור מלווה בשנים 2020–:2022

לוח :19 מספר התיקים שמונה בהם אדריכל שימור מלווה

שנה מספר התיקים

2022 33

2021 43

2020 42

212 || עיריית ירושלים – מבקרת העירייה – דוח שנתי 2023 להלן מטלות אדריכל שימור מלווה בהתאם לכתב ההתחייבות שהוא חתום עליו מול בחינת הביקורת והערותיה:

לוח :20 מטלות אדריכל שימור מלווה מול הערות הביקורת

מטלה הערות הביקורת

לעדכן את המחלקה על קבלת היתר הבנייה המידע קיים במערכות הממוחשבות, והן יכולות להתעדכן אוטומטית ולשלוח למחלקה התראה

לעדכן את המחלקה על מועד תחילת העבודות לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), זו חובה חוקית של "האחראי לביקורת על הביצוע" (להלן:

האחראי), המועסק בידי המבקש ואמור לעדכן את

האגף לפיקוח על הבנייה (וזה מעדכן את המערכת

הממוחשבת)

לפני תחילת העבודות באתר להגדיר ולהגיש הדרישה אינה ברורה ואינה ממוקדת: באילו עבודות בכתב את שלבי העבודה לרפרנט המחלקה שימור מדובר? אילו עבודות שימור חשובות למחלקה ויש לדווח עליהן?

במהלך העבודות לוודא ביצוע כל הנחיות השימור זו חובה חוקית של האחראי לפי תקנות התכנון שהוטמעו בהיתר הבנייה והבנייה (רישוי בנייה), שאמור לעדכן את האגף לפיקוח על הבנייה (וזה מעדכן את המערכת

הממוחשבת)

לדווח בכתב לרפרנט המחלקה על כל פעולה זו חובה חוקית של האחראי לפי תקנות התכנון שאינה עונה על דרישות השימור והשחזור כפי והבנייה (רישוי בנייה), שאמור לעדכן את האגף שהוצגו בהיתר הבנייה לפיקוח על הבנייה. הדרישה לא סבירה מאדריכל שימור מלווה

לפני ביצוע כל אחד מהשלבים לעיל (סעיף )2 הדרישה לא סבירה לאחר שכבר אושר נספח להגיש בכתב את הנחיות השימור לאישור הפרטים, יצא היתר הבנייה ובהתחשב בעומס המחלקה. הנחיות אלו יהיו מלוות בתוכניות, העבודה במחלקה פרטים, מפרטים וכדומה לפי הצורך

לדווח בכתב לרפרנט המחלקה על כל סיום שלב זו דרישה לא סבירה שחוקיותה מוטלת בספק מעבודת השימור כדי לקבל את אישורה. לא ניתן

להתקדם לשלב הבא טרם אישור של המחלקה

על השלב הקודם

להגיש למחלקה לשימור ולמחלקה לפיקוח על הפקת דוח למחלקה אחת לשבועיים זו דרישה לא הבנייה דוח ליווי שימור לפי תבנית המחלקה סבירה, הגוררת הוצאות כספיות גבוהות מהמבקש לשימור אחת לשבועיים. אם אין התקדמות או

חידוש, יש לציין זאת בדוח

לתאם סיור באתר עם רפרנט המחלקה אחת הדרישה לא סבירה בעקבות העומס ולוח הזמנים לחודש במחלקה. לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), אפשר לחייב בכך את האחראי